Talmud Zevachim, Chapitre 8 (ח) · Daf 51b à 65a

Daf 51b

1. תֵּן יְסוֹד לַמִּזְבֵּחַ שֶׁל עוֹלָה. tén yesod lamizbé'ha chel ola.
2. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כְּדִכְתִיב; הָנֵי לְמָה לִי קְרָא – לְשִׁירַיִם?! שִׁירַיִם הָא בָּרַאי עָבֵיד לְהוּ! dei salka datakh kedikhtiv; hané lema li kera – lechirayim?! chirayim ha bara avéd leou!
3. וְכִי תֵּימָא דְּאָפֵיךְ מֵיפָךְ – vekhi téma deafékh méfakh –

Daf 52a

1. דְּבָרַאי לְגַוַּאי וּדְגַוַּאי לְבָרַאי; הָא אֵין לוֹ יְסוֹד לִפְנִימִי עַצְמוֹ! devara legava oudgava levara; ha én lo yesod lifnimi atsmo!
2. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִזְבְּחָהּ שֶׁל עוֹלָה יְהֵא לַיְסוֹד. מִי כְּתִיב ״אֶל יְסוֹד הָעוֹלָה״?! ״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעוֹלָה״ כְּתִיב! o éno ela mizbe'hah chel ola yehé laysod. mi ketiv "el yesod haola"?! "el yesod mizba'h haola" ketiv!
3. אִי הֲוָה כְּתִיב ״אֶל יְסוֹד הָעוֹלָה״ – הֲוָה אָמֵינָא: בִּזְקִיפָה אֶל יְסוֹד; הַשְׁתָּא דִּכְתִיב: ״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעוֹלָה״ – אַגַּגּוֹ דִּיסוֹד. i hava ketiv "el yesod haola" – hava aména: bizkifa el yesod; hachta dikhtiv: "el yesod mizba'h haola" – agago disod.
4. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: גַּג יְסוֹד לְמָה לִי קְרָא? קַל וָחוֹמֶר הוּא: וּמָה שְׁיָרֵי חַטָּאת, שֶׁאֵינָהּ מְכַפֶּרֶת – טְעוּנָה גַּג יְסוֹד; תְּחִלַּת עוֹלָה, שֶׁמְּכַפֶּרֶת – אֵינוֹ דִּין שֶׁטְּעוּנָה גַּג יְסוֹד?! amar rabi yichmaél: gag yesod lema li kera? kal va'homer hou: ouma cheyaré 'hatat, cheénah mekhaperet – teouna gag yesod; te'hilat ola, chemekhaperet – éno din cheteouna gag yesod?!
5. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: וּמָה שְׁיָרֵי חַטָּאת, שֶׁאֵין מְכַפְּרִין וְאֵין בָּאִין לְכַפֵּר – טְעוּנָה גַּג יְסוֹד; תְּחִלַּת עוֹלָה, שֶׁמְּכַפֶּרֶת וּבָאָה לְכַפֵּר – אֵינוֹ דִּין שֶׁטְּעוּנָה גַּג יְסוֹד?! אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעוֹלָה״? תֵּן יְסוֹד (למזבח) [לְמִזְבְּחָהּ] שֶׁל עוֹלָה. amar rabi akiva: ouma cheyaré 'hatat, cheén mekhaperin veén bain lekhapér – teouna gag yesod; te'hilat ola, chemekhaperet ouvaa lekhapér – éno din cheteouna gag yesod?! im kén, ma talmoud lomar "el yesod mizba'h haola"? tén yesod (lmzv'h) [lemizbe'hah] chel ola.
6. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: שִׁירַיִם מְעַכְּבִים אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ – מָר סָבַר מְעַכְּבִי, וּמָר סָבַר לָא מְעַכְּבִי. ma bénayou? amar rav ada bar ahava: chirayim meakevim ika bénayou – mar savar meakevi, oumar savar la meakevi.
7. רַב פָּפָּא אָמַר: דְּכוּלֵּי עָלְמָא – שִׁירַיִם אֵין מְעַכְּבִים; וְהָכָא בְּמִיצּוּי חַטַּאת הָעוֹף מְעַכֵּב קָא מִיפַּלְגִי – מָר סָבַר מְעַכֵּב, וּמָר סָבַר לָא מְעַכֵּב. rav papa amar: dekhoulé alma – chirayim én meakevim; vehakha bemitsou 'hatat haof meakév ka mipalgi – mar savar meakév, oumar savar la meakév.
8. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב פָּפָּא: ״וְאֵת כׇּל הַדָּם יִשְׁפֹּךְ״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״הַפָּר״? לִימֵּד עַל פַּר יוֹם הַכִּיפּוּרִים, שֶׁטָּעוּן מַתַּן דָּמִים לַיְסוֹד. דִּבְרֵי רַבִּי. tanya kevatéh derav papa: "veét kol hadam yichpokh" – ma talmoud lomar "hapar"? liméd al par yom hakipourim, chetaoun matan damim laysod. divré rabi.
9. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: קַל וָחוֹמֶר; וּמָה אִם מִי שֶׁאֵין נִכְנָס דָּמוֹ לִפְנִים חוֹבָה – טָעוּן יְסוֹד, מִי שֶׁנִּכְנַס דָּמוֹ לִפְנִים חוֹבָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁטָּעוּן יְסוֹד?! amar rabi yichmaél: kal va'homer; ouma im mi cheén nikhnas damo lifnim 'hova – taoun yesod, mi chenikhnas damo lifnim 'hova – éno din chetaoun yesod?!
10. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: וּמָה מִי שֶׁאֵין דָּמוֹ נִכְנַס לִפְנַי וְלִפְנִים, בֵּין לְחוֹבָה בֵּין לְמִצְוָה – טָעוּן יְסוֹד, מִי שֶׁנִּכְנַס דָּמוֹ חוֹבָה לִפְנַי וְלִפְנִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁטָּעוּן יְסוֹד?! amar rabi akiva: ouma mi cheén damo nikhnas lifna velifnim, bén le'hova bén lemitsva – taoun yesod, mi chenikhnas damo 'hova lifna velifnim – éno din chetaoun yesod?!
11. יָכוֹל יְעַכְּבֶנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכִלָּה מִכַּפֵּר אֶת הַקֹּדֶשׁ״ – שָׁלְמוּ כָּל הַכַּפָּרוֹת כּוּלָּן. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. yakhol yeakevenou? talmoud lomar: "vekhila mikapér et hakodech" – chalmou kal hakaparot koulan. divré rabi yichmaél.
12. קַל וָחוֹמֶר לְפַר כֹּהֵן מָשִׁיחַ מִשְּׂעִיר נָשִׂיא, מֵעַתָּה: וּמָה מִי שֶׁאֵין נִכְנָס דָּמוֹ לִפְנִים, לֹא חוֹבָה וְלָא מִצְוָה – טָעוּן יְסוֹד, מִי שֶׁנִּכְנַס דָּמוֹ לִפְנִים בֵּין לְחוֹבָה בֵּין לְמִצְוָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁטָּעוּן יְסוֹד?! kal va'homer lefar kohén machi'ha miseir nasi, méata: ouma mi cheén nikhnas damo lifnim, lo 'hova vela mitsva – taoun yesod, mi chenikhnas damo lifnim bén le'hova bén lemitsva – éno din chetaoun yesod?!
13. יָכוֹל יְעַכְּבֶנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאֶת כׇּל (הַדָּם) [דַּם הַפָּר] יִשְׁפֹּךְ״ – yakhol yeakevenou? talmoud lomar: "veet kol (hadam) [dam hapar] yichpokh" –
14. נִתְּקוֹ הַכָּתוּב לַעֲשֵׂה, וַעֲשָׂאוֹ שְׁיָרֵי מִצְוָה; לוֹמַר לְךָ: שִׁירַיִם אֵין מְעַכְּבִין. niteko hakatouv laasé, vaasao cheyaré mitsva; lomar lekha: chirayim én meakevin.
15. וְסָבַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מִיצּוּי חַטַּאת הָעוֹף מְעַכֵּב?! וְהָתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה״ – וְהַנִּשְׁאָר יִמָּצֵה, vesavar rabi yichmaél: mitsou 'hatat haof meakév?! vehatana devé rabi yichmaél: "vehanichar badam yimatsé" – vehanichar yimatsé,

Daf 52b

1. וְשֶׁאֵינוֹ נִשְׁאָר לֹא יִמָּצֵה! תְּרֵי תַּנָּאֵי וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל. vecheéno nichar lo yimatsé! teré tanaé vealiba derabi yichmaél.
2. אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא, הַאי תַּנָּא סָבַר: שִׁירַיִם מְעַכְּבִי. דְּתַנְיָא: ״הַכֹּהֵן הַמְחַטֵּא אֹתָהּ״ – אוֹתָהּ שֶׁנִּיתָּן דָּמָהּ לְמַעְלָה, וְלֹא אוֹתָהּ שֶׁנִּיתָּן דָּמָהּ לְמַטָּה. amar ramé bar 'hama, ha tana savar: chirayim meakevi. detanya: "hakohén ham'haté otah" – otah chenitan damah lemala, velo otah chenitan damah lemata.
3. אָמַרְתָּ: וְכִי מֵאַיִן בָּאתָה? מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ עַל מִזְבַּח וְגוֹ׳״ – לָמַדְנוּ לַנִּיתָּנִין בְּמַתַּן אַרְבַּע, שֶׁאִם נְתָנָן בְּמַתָּנָה אַחַת – כִּיפֵּר. יָכוֹל אַף הַנִּיתָּנִין לְמַעְלָה שֶׁנְּתָנָן לְמַטָּה כִּיפֵּר? amarta: vekhi méayin bata? mikelal cheneemar: "vedam zeva'hekha yichafékh al mizba'h vego'" – lamadnou lanitanin bematan arba, cheim netanan bematana a'hat – kipér. yakhol af hanitanin lemala chenetanan lemata kipér?
4. וְדִין הוּא – נֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַעְלָה, וְנֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַטָּן; מָה דָּמִים הָאֲמוּרִים לְמַטָּן שֶׁנְּתָנָן לְמַעְלָן – לֹא כִּיפֵּר, אַף דָּמִים הָאֲמוּרִים לְמַעְלָן – אִם נָתַן לְמַטָּה לֹא כִּיפֵּר! vedin hou – neemrou damim lemala, veneemrou damim lematan; ma damim haamourim lematan chenetanan lemalan – lo kipér, af damim haamourim lemalan – im natan lemata lo kipér!
5. לֹא; אִם אָמַרְתָּ בַּתַּחְתּוֹנִים שֶׁנִּיתָּנִין בִּנְתִינָה לְמַעְלָה שֶׁאֵין סוֹפָן לְמַעְלָן – לֹא כִּיפֵּר; תֹּאמַר בָּעֶלְיוֹנִים שֶׁנְּתָנָן לְמַטָּה, שֶׁיֵּשׁ מֵהֶן קָרֵב לְמַטָּה?! lo; im amarta bata'htonim chenitanin bintina lemala cheén sofan lemalan – lo kipér; tomar baelonim chenetanan lemata, cheyéch méhen karév lemata?!
6. דָּמִים (שִׁירַיִים) הַפְּנִימִיִּים יוֹכִיחוּ – שֶׁיֵּשׁ מֵהֶן קָרֵב בַּחוּץ, וְאִם נְתָנָן בַּתְּחִלָּה בַּחוּץ לֹא כִּיפֵּר! damim (chirayim) hapenimiyim yokhi'hou – cheyéch méhen karév ba'houts, veim netanan bate'hila ba'houts lo kipér!
7. לֹא; אִם אָמַרְתָּ בְּדָמִים הַפְּנִימִיִּים – שֶׁאֵין מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי מְמָרְקָן; תֹּאמַר בְּעֶלְיוֹנִים – שֶׁהֲרֵי קְרָנוֹת מְמָרְקוֹת אוֹתָן; אִם נְתָנָן לְמַטָּה – כְּשֵׁרִים! lo; im amarta bedamim hapenimiyim – cheén mizbé'ha hapenimi memarkan; tomar beelonim – cheharé keranot memarkot otan; im netanan lemata – kechérim!
8. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹתָהּ״ – אוֹתָהּ שֶׁנִּיתָּן דָּמִים לְמַעְלָה, וְלֹא שֶׁנִּיתָּן דָּמָהּ לְמַטָּה. talmoud lomar: "otah" – otah chenitan damim lemala, velo chenitan damah lemata.
9. מַאי שֶׁאֵין מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי מְמָרְקָן? לָאו אֵלּוּ שִׁירַיִים?! ma cheén mizbé'ha hapenimi memarkan? la élou chirayim?!
10. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִי הָכִי, תֵּיתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר: amar léh rava: i hakhi, tété bekal va'homer:
11. מָה שִׁירַיִים הַפְּנִימִיִּים, שֶׁסּוֹפָן חוֹבָה בַּחוּץ – עֲשָׂאָן בַּתְּחִלָּה בַּחוּץ לֹא כִּיפֵּר; הַנִּיתָּנִין לְמַעְלָה, שֶׁאֵין סוֹפָן חוֹבָה לְמַטָּה, וַעֲשָׂאָן בַּתְּחִלָּה לְמַטָּה – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא כִּיפֵּר?! ma chirayim hapenimiyim, chesofan 'hova ba'houts – asaan bate'hila ba'houts lo kipér; hanitanin lemala, cheén sofan 'hova lemata, vaasaan bate'hila lemata – éno din chelo kipér?!
12. אֶלָּא אֵין מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי מְמָרְקָן בִּלְבַד, אֶלָּא פָּרוֹכֶת. ela én mizbé'ha hapenimi memarkan bilvad, ela parokhet.
13. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְכִלָּה מִכַּפֵּר״ – אִם כִּיפֵּר כִּלָּה, וְאִם לֹא כִּיפֵּר לָא כִּלָּה. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה, מִפְּנֵי מָה לֹא נֹאמַר: אִם כִּלָּה כִּיפֵּר, אִם לֹא כִּלָּה לֹא כִּיפֵּר? שֶׁאִם חִיסַּר אַחַת מִכׇּל הַמַּתָּנוֹת – לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם. tanou rabanan: "vekhila mikapér" – im kipér kila, veim lo kipér la kila. divré rabi akiva. amar lo rabi yeouda, mipené ma lo nomar: im kila kipér, im lo kila lo kipér? cheim 'hisar a'hat mikol hamatanot – lo asa velo kheloum.
14. מַאי בֵּינַיְיהוּ? רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי; חַד אָמַר: מַשְׁמָעוּת דּוֹרְשִׁין אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, וְחַד אָמַר: שִׁירַיִים מְעַכְּבִין אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. ma bénayou? rabi yo'hanan verabi yeochoua ben lévi; 'had amar: machmaout dorchin ika bénayou, ve'had amar: chirayim meakevin ika bénayou.
15. תִּסְתַּיֵּים דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הוּא דְּאָמַר: שִׁירַיִים דִּמְעַכְּבִי; דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר שִׁירַיִים מְעַכְּבִין – מֵבִיא פַּר אֶחָד, וּמַתְחִיל בַּתְּחִלָּה בִּפְנִים. tistayém derabi yeochoua ben lévi hou deamar: chirayim dimakevi; deamar rabi yeochoua ben lévi: ledivré haomér chirayim meakevin – mévi par e'had, oumat'hil bate'hila bifnim.
16. אַטּוּ רַבִּי יוֹחָנָן לֵית לֵיהּ הָא סְבָרָא?! וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תַּנָּא רַבִּי נְחֶמְיָה כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר שִׁירַיִם מְעַכְּבִין! atou rabi yo'hanan lét léh ha sevara?! vehaamar rabi yo'hanan: tana rabi ne'hemya kedivré haomér chirayim meakevin!
17. אֶלָּא כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר – וְלָאו לְהָנֵי תַּנָּאֵי; הָכָא נָמֵי, כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר – וְלָאו לְהָנֵי תַּנָּאֵי. ela kedivré haomér – vela lehané tanaé; hakha namé, kedivré haomér – vela lehané tanaé.
18. מַתְנִי׳ חַטּאוֹת הַצִּבּוּר וְהַיָּחִיד – אֵלּוּ הֵן חַטְּאוֹת הַצִּבּוּר? שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשֶׁל מוֹעֲדוֹת. שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, וְקִיבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן, וְדָמָן טָעוּן אַרְבַּע מַתָּנוֹת עַל אַרְבַּע קְרָנוֹת. כֵּיצַד? matni' 'hatot hatsibour vehaya'hid – élou hén 'hateot hatsibour? seiré raché 'hodachim vechel moadot. che'hitatan batsafon, vekiboul daman bikhli charét batsafon, vedaman taoun arba matanot al arba keranot. kétsad?

Daf 53a

1. עָלָה בַּכֶּבֶשׁ וּפָנָה לַסּוֹבֵב, וּבָא לוֹ לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, מִזְרָחִית צְפוֹנִית, צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית. שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד דְּרוֹמִית, וְנֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים לְזִכְרֵי כְהוּנָּה בְּכׇל מַאֲכָל, לְיוֹם וָלַיְלָה עַד חֲצוֹת. ala bakevech oufana lasovév, ouva lo lekeren deromit mizra'hit, mizra'hit tsefonit, tsefonit maaravit, maaravit deromit. cheyaré hadam haya chofékh al yesod deromit, veneekhalin lifnim min hakelaim lezikhré kheouna bekhol maakhal, leom valayla ad 'hatsot.
2. גְּמָ׳ הֵיכִי עָבֵיד? רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר; חַד אָמַר: נוֹתֵן אַמָּה אֵילָךְ וְאַמָּה אֵילָךְ, וְחַד אָמַר: מְחַטֵּא וְיוֹרֵד כְּנֶגֶד חוּדּוֹ שֶׁל קֶרֶן. gema' hékhi avéd? rabi yo'hanan verabi elazar; 'had amar: notén ama élakh veama élakh, ve'had amar: me'haté veoréd keneged 'houdo chel keren.
3. אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר: הִיא עַצְמָהּ אֵינָהּ נַעֲשֵׂית אֶלָּא בְּגוּפָהּ שֶׁל קֶרֶן – דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי; כִּי פְּלִיגִי – אַלִּיבָּא דְּרַבִּי. מָר סָבַר: אַמָּה אֵילָךְ וְאַמָּה אֵילָךְ – כְּנֶגֶד קֶרֶן הוּא; וּמָר סָבַר: כְּנֶגֶד חוּדָּהּ אִין, טְפֵי לָא. aliba derabi elazar berabi chimon, deamar: hi atsmah énah naasét ela begoufah chel keren – dekhoulé alma la peligi; ki peligi – aliba derabi. mar savar: ama élakh veama élakh – keneged keren hou; oumar savar: keneged 'houdah in, tefé la.
4. מֵיתִיבִי: חַטַּאת הַצִּיבּוּר וְהַיָּחִיד – כֵּיצַד מַתַּן דָּמָן? הָיָה עוֹלֶה לַכֶּבֶשׁ וּפָנָה לַסּוֹבֵב, וּבָא לוֹ לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית; וְטוֹבֵל בְּאֶצְבָּעוֹ הַיְמָנִית – הַמְיוּמֶּנֶת שֶׁבַּיָּמִין – מִן הַדָּם שֶׁבַּמִּזְרָק; וְחוֹמֵר בְּגוּדָלוֹ מִלְּמַעְלָה וּבְאֶצְבָּעוֹ קְטַנָּה מִלְּמַטָּה, וּמְחַטֵּא וְיוֹרֵד כְּנֶגֶד חוּדָּהּ שֶׁל קֶרֶן, עַד שֶׁמְּכַלֶּה כָּל הַדָּם שֶׁבָּאֶצְבַּע. וְכֵן כׇּל קֶרֶן וָקֶרֶן. métivi: 'hatat hatsibour vehaya'hid – kétsad matan daman? haya ole lakevech oufana lasovév, ouva lo lekeren deromit mizra'hit; vetovél beetsbao haymanit – hamoumenet chebayamin – min hadam chebamizrak; ve'homér begoudalo milemala ouvetsbao ketana milemata, oum'haté veoréd keneged 'houdah chel keren, ad chemekhale kal hadam chebaetsba. vekhén kol keren vakeren.
5. הָכִי קָאָמַר: מִצְוָה בְּחוּדָּהּ; אִי עֲבַד אַמָּה אֵילָךְ וְאַמָּה אֵילָךְ – לֵית לַן בַּהּ. hakhi kaamar: mitsva be'houdah; i avad ama élakh veama élakh – lét lan bah.
6. מַאי רַבִּי וּמַאי רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? דְּתַנְיָא: דָּמִים הָעֶלְיוֹנִים נִיתָּנִין מִחוּט הַסִּיקְרָא וּלְמַעְלָה, דָּמִים הַתַּחְתּוֹנִים נִיתָּנִין מִחוּט הַסִּיקְרָא וּלְמַטָּן. דִּבְרֵי רַבִּי. ma rabi ouma rabi elazar berabi chimon? detanya: damim haelonim nitanin mi'hout hasikra oulmala, damim hata'htonim nitanin mi'hout hasikra oulmatan. divré rabi.
7. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִין – בְּעוֹלַת הָעוֹף, אֲבָל בְּחַטַּאת בְּהֵמָה – הִיא עַצְמָהּ אֵין נַעֲשֵׂית אֶלָּא עַל גּוּפָהּ שֶׁל קֶרֶן. rabi elazar berabi chimon omér: bame devarim amourin – beolat haof, aval be'hatat behéma – hi atsmah én naasét ela al goufah chel keren.
8. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? דִּכְתִיב: ״וְהַהַרְאֵל אַרְבַּע אַמּוֹת, וּמֵהַהַרְאֵל וּלְמַעְלָה וְגוֹ׳״. אַרְבַּע אַמּוֹת הוּא דְּהָוְיָא?! אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: וּמְקוֹם קְרָנוֹת אַרְבַּע. מְקוֹם קְרָנוֹת אַרְבַּע הָוְיָא?! אֶלָּא אֵימָא: רְשׁוּת קְרָנוֹת אַרְבַּע. amar rabi avaou: ma tama derabi? dikhtiv: "vehaharél arba amot, ouméhaharél oulmala vego'". arba amot hou dehavya?! amar rav ada bar ahava: oumkom keranot arba. mekom keranot arba havya?! ela éma: rechout keranot arba.
9. תְּנַן הָתָם: חוּט שֶׁל סִיקְרָא חוֹגְרוֹ בָּאֶמְצַע, לְהַבְדִּיל בֵּין דָּמִים הָעֶלְיוֹנִים לְדָמִים הַתַּחְתּוֹנִים. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב אַחָא בַּר רַב קַטִּינָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיְתָה הָרֶשֶׁת עַד חֲצִי הַמִּזְבֵּחַ״ – הַתּוֹרָה נָתְנָה מְחִיצָה לְהַבְדִּיל בֵּין דָּמִים הָעֶלְיוֹנִים לְדָמִים הַתַּחְתּוֹנִים. tenan hatam: 'hout chel sikra 'hogro baemtsa, lehavdil bén damim haelonim ledamim hata'htonim. mena hané milé? amar rav a'ha bar rav katina, cheneemar: "vehayta harechet ad 'hatsi hamizbé'ha" – hatora natna me'hitsa lehavdil bén damim haelonim ledamim hata'htonim.
10. שְׁיָרֵי הַדָּם כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״אֶל יְסוֹד מִזְבֵּחַ״ – זֶה יְסוֹד דְּרוֹמִי. אַתָּה אוֹמֵר זֶה יְסוֹד דְּרוֹמִי; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא יְסוֹד מַעֲרָבִי, cheyaré hadam kou'. tanou rabanan: "el yesod mizbé'ha" – ze yesod deromi. ata omér ze yesod deromi; o éno ela yesod maaravi,
11. וְיִלְמַד סָתוּם מִן הַמְפוֹרָשׁ? אָמַרְתָּ: יִלְמַד יְרִידָתוֹ מִן הַכֶּבֶשׁ לִיצִיאָתוֹ מִן הַהֵיכָל; מָה יְצִיאָתוֹ מִן הַהֵיכָל – בְּסָמוּךְ לוֹ, אַף יְרִידָתוֹ מִן הַכֶּבֶשׁ – בְּסָמוּךְ לוֹ. veyilmad satoum min hamforach? amarta: yilmad yeridato min hakevech litsiato min hahékhal; ma yetsiato min hahékhal – besamoukh lo, af yeridato min hakevech – besamoukh lo.
12. תַּנְיָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: זֶה וָזֶה יְסוֹד מַעֲרָבִי. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: זֶה וָזֶה יְסוֹד דְּרוֹמִי. tanya, rabi yichmaél omér: ze vaze yesod maaravi. rabi chimon ben yo'ha omér: ze vaze yesod deromi.
13. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר יְסוֹד מַעֲרָבִי – קָסָבַר: יִלְמַד סָתוּם מִן הַמְפוֹרָשׁ. bichlama leman deamar yesod maaravi – kasavar: yilmad satoum min hamforach.
14. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר יְסוֹד דְּרוֹמִי, מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי אַסִּי, קָסָבַר הַאי תַּנָּא: כּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ בְּצָפוֹן קָאֵי. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: כּוּלֵּיהּ פֶּתַח בְּדָרוֹם קָאֵי. ela leman deamar yesod deromi, ma tama? amar rabi asi, kasavar ha tana: kouléh mizbé'ha betsafon kaé. lichana a'harina: kouléh peta'h bedarom kaé.

Daf 53b

1. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמְרִים: זֶה וָזֶה יְסוֹד מַעֲרָבִי. וְסִימָנֵיךְ: מָשְׁכוּ גַּבְרֵי לְגַבְרָא. tana devé rabi yichmaél kerabi chimon ben yo'ha omrim: ze vaze yesod maaravi. vesimanékh: machkhou gavré legavra.
2. מַתְנִי' הָעוֹלָה קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, שְׁחִיטָתָהּ בַּצָּפוֹן, וְקִיבּוּל דָּמָהּ בִּכְלֵי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן, וְדָמָהּ טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע, וּטְעוּנָה הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ, וְכָלִיל לָאִשִּׁים. matni' haola kodché kadachim, che'hitatah batsafon, vekiboul damah bikhlé charét batsafon, vedamah taoun cheté matanot chehén arba, outouna hefchét venitou'ha, vekhalil laichim.
3. גְּמָ׳ עוֹלָה מַאי טַעְמָא תָּנֵי לֵיהּ קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים? מִשּׁוּם דְּלָא כְּתִיב בַּהּ ״(לַה׳) קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים הִיא״. gema' ola ma tama tané léh kodché kadachim? michoum dela ketiv bah "(la') kodché kadachim hi".
4. וְדָמָהּ טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת. הֵיכִי עָבֵיד? אָמַר רַב: נוֹתֵן וְחוֹזֵר וְנוֹתֵן. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מַתָּנָה אַחַת כְּמִין גַּמָּא נוֹתֵן. vedamah taoun cheté matanot. hékhi avéd? amar rav: notén ve'hozér venotén. ouchmouél amar: matana a'hat kemin gama notén.
5. כְּתַנָּאֵי – יָכוֹל יִזְרְקֶנּוּ זְרִיקָה אַחַת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״סָבִיב״. אִי סָבִיב, יָכוֹל יַקִּיפֶנּוּ כְּחוּט? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְזָרְקוּ״. הָא כֵּיצַד? כְּמִין גַּמָּא – וְדָמָהּ טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע. ketanaé – yakhol yizrekenou zerika a'hat? talmoud lomar: "saviv". i saviv, yakhol yakifenou ke'hout? talmoud lomar: "vezarkou". ha kétsad? kemin gama – vedamah taoun cheté matanot chehén arba.
6. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן ״סָבִיב״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״סָבִיב״; מָה לְהַלָּן – פִּיסּוּק וְאַרְבַּע מַתָּנוֹת, אַף כָּאן – פִּיסּוּק וְאַרְבַּע מַתָּנוֹת. rabi yichmaél omér: neemar kan "saviv", veneemar lehalan "saviv"; ma lehalan – pisouk vearba matanot, af kan – pisouk vearba matanot.
7. אִי – מָה לְהַלָּן אַרְבַּע מַתָּנוֹת עַל אַרְבַּע קְרָנוֹת, אַף כָּאן אַרְבַּע מַתָּנוֹת עַל אַרְבַּע קְרָנוֹת?! אָמַרְתָּ: עוֹלָה טְעוּנָה יְסוֹד; וְקֶרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית לֹא הָיָה לָהּ יְסוֹד. i – ma lehalan arba matanot al arba keranot, af kan arba matanot al arba keranot?! amarta: ola teouna yesod; vekeren mizra'hit deromit lo haya lah yesod.
8. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לְפִי שֶׁלֹּא הָיְתָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל טוֹרֵף. דְּאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: מִזְבֵּחַ אוֹכֵל בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה אַמָּה. ma tama? amar rabi elazar: lefi chelo hayta be'helko chel toréf. deamar rav chemouél bar rav yits'hak: mizbé'ha okhél be'helko chel yeouda ama.
9. אָמַר רַבִּי לֵוִי בַּר חָמָא אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: רְצוּעָה הָיְתָה יוֹצְאָה מֵחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה וְנִכְנֶסֶת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, וְהָיָה בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק מִצְטַעֵר עָלֶיהָ בְּכׇל יוֹם לְנוֹטְלָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: amar rabi lévi bar 'hama amar rabi 'hama berabi 'hanina: retsoua hayta yotsa mé'helko chel yeouda venikhneset be'helko chel binyamin, vehaya binyamin hatsadik mitstaér aleha bekhol yom lenotlah, cheneemar:

Daf 54a

1. ״חֹפֵף עָלָיו כׇּל הַיּוֹם״. לְפִיכָךְ זָכָה בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק וְנַעֲשָׂה אוּשְׁפִּיזְכָן לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן״. "'hoféf ala kol hayom". lefikhakh zakha binyamin hatsadik venaasa ouchpizkhan lehakadoch baroukh hou, cheneemar: "ouvén ketéfa chakhén".
2. מֵיתִיבִי: עוֹלַת הָעוֹף כֵּיצַד הָיְתָה נַעֲשֵׂית? הָיָה מוֹלֵק אֶת רֹאשָׁהּ מִמּוּל עוֹרְפָּהּ, וּמַבְדִּיל, וּמְמַצֶּה דָּמָהּ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ. métivi: olat haof kétsad hayta naasét? haya molék et rochah mimoul orpah, oumavdil, oummatse damah al kir hamizbé'ha.
3. וְאִי אָמְרַתְּ לֹא הָיָה לָהּ יְסוֹד – בְּאַוֵּירָא בְּעָלְמָא הוּא דְּקָא עָבֵיד! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אֵימַר כָּךְ הִתְנוּ – אַוֵּירָא דְּבִנְיָמִין, קַרְקַע דִּיהוּדָה. vei amrate lo haya lah yesod – beavéra bealma hou deka avéd! amar rav na'hman bar yits'hak: émar kakh hitnou – avéra devinyamin, karka diouda.
4. מַאי לֹא (הֲוָה) [הָיָה] לָהּ יְסוֹד? רַב אָמַר: בְּבִנְיָן, לֵוִי אָמַר: בְּדָמִים. רַב מְתַרְגֵּם: ״בְּאַחְסָנְתֵּיהּ יִתְבְּנֵי מַדְבְּחָא״, לֵוִי מְתַרְגֵּם: ״בְּאַחְסָנְתֵּיהּ יִתְבְּנֵי מַקְדְּשָׁא״ – מְקוֹם מְקוּדָּשׁ לְדָמִים. ma lo (hava) [haya] lah yesod? rav amar: bevinyan, lévi amar: bedamim. rav metargém: "bea'hsantéh yitbené madbe'ha", lévi metargém: "bea'hsantéh yitbené makdecha" – mekom mekoudach ledamim.
5. תָּא שְׁמַע: הַיְסוֹד הָיָה מְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי כׇּל הַצָּפוֹן וְעַל פְּנֵי כׇּל הַמַּעֲרָב, אוֹכֵל בַּדָּרוֹם אַמָּה אַחַת וּבַמִּזְרָח אַמָּה אַחַת! מַאי ״אוֹכֵל״ נָמֵי – בְּדָמִים. ta chema: haysod haya mehalékh al pené kol hatsafon veal pené kol hamaarav, okhél badarom ama a'hat ouvamizra'h ama a'hat! ma "okhél" namé – bedamim.
6. תָּא שְׁמַע: הַמִּזְבֵּחַ הָיָה שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם עַל שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – מִן הַצַּד. ta chema: hamizbé'ha haya chelochim ouchtayim al chelochim ouchtayim! hakha bema askinan – min hatsad.
7. תָּא שְׁמַע: נִמְצָא פּוֹרֵחַ אַמָּה עַל יְסוֹד וְאַמָּה עַל סוֹבֵב! אֵימָא כְּנֶגֶד אַמָּה יְסוֹד, וְעַל אַמָּה סוֹבֵב. ta chema: nimtsa poré'ha ama al yesod veama al sovév! éma keneged ama yesod, veal ama sovév.
8. תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי לֵוִי: כֵּיצַד בּוֹנִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ? מְבִיאִין מַלְבֵּן שֶׁהוּא שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם עַל שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם וְגוֹבְהוֹ אַמָּה, וּמֵבִיא חֲלוּקֵי אֲבָנִים מְפוּלָּמוֹת – בֵּין גְּדוֹלוֹת בֵּין קְטַנּוֹת, וּמֵבִיא סִיד וְקוּנְיָא וָזֶפֶת, וּמְמַחֶה וְשׁוֹפֵךְ. וְזֶה הוּא מְקוֹם יְסוֹד. ta chema, detané lévi: kétsad bonin et hamizbé'ha? meviin malbén cheou chelochim ouchtayim al chelochim ouchtayim vegovo ama, oumévi 'halouké avanim mefoulamot – bén gedolot bén ketanot, oumévi sid vekounya vazefet, oumma'he vechofékh. veze hou mekom yesod.
9. וְחוֹזֵר וּמֵבִיא מַלְבֵּן שֶׁהוּא שְׁלֹשִׁים אַמָּה עַל שְׁלֹשִׁים אַמָּה וְגוֹבְהוֹ חָמֵשׁ אַמּוֹת, וּמֵבִיא חֲלוּקֵי אֲבָנִים כּוּ׳. וְחוֹזֵר וּמֵבִיא מַלְבֵּן שֶׁהוּא עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה עַל עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה אַמּוֹת וְגוֹבְהוֹ שָׁלֹשׁ אַמּוֹת, וּמֵבִיא חֲלוּקֵי כּוּ׳. וְהוּא מְקוֹם הַמַּעֲרָכָה. ve'hozér oumévi malbén cheou chelochim ama al chelochim ama vegovo 'haméch amot, oumévi 'halouké avanim kou'. ve'hozér oumévi malbén cheou esrim ouchmone al esrim ouchmone amot vegovo chaloch amot, oumévi 'halouké kou'. veou mekom hamaarakha.
10. וְחוֹזֵר וּמֵבִיא מַלְבֵּן שֶׁהוּא אַמָּה עַל אַמָּה, וּמֵבִיא חֲלוּקֵי אֲבָנִים מְפוּלָּמוֹת בֵּין גְּדוֹלוֹת בֵּין קְטַנּוֹת, וּמֵבִיא זֶפֶת וְקוּנְיָא, וּמְמַחֶה וְשׁוֹפֵךְ. וְזֶהוּ קֶרֶן. וְכֵן לְכׇל קֶרֶן וָקֶרֶן. ve'hozér oumévi malbén cheou ama al ama, oumévi 'halouké avanim mefoulamot bén gedolot bén ketanot, oumévi zefet vekounya, oumma'he vechofékh. vezeou keren. vekhén lekhol keren vakeren.
11. וְכִי תֵּימָא vekhi téma

Daf 54b

1. דְּגָיֵיז לֵיהּ, ״אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת״ כְּתִיב! degayéz léh, "avanim chelémot" ketiv!
2. דְּמַחֵית מִידֵּי מִתּוּתֵיהּ, וְשָׁקֵיל לֵיהּ. דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, הָא דְּאָמַר רַב כָּהֲנָא: אֲבָנִים שֶׁל קְרָנוֹת חֲלוּלוֹת הָיוּ – דִּכְתִיב: ״וּמָלְאוּ כַּמִּזְרָק כְּזָוִיֹּת מִזְבֵּחַ״; הָכָא נָמֵי ״אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת״ אָמַר רַחֲמָנָא! אֶלָּא דְּמַחֵית מִידֵּי מִתּוּתֵיהּ וְשָׁקֵיל לֵיהּ; הָכָא נָמֵי, דְּמַחֵית מִידֵּי מִתּוּתֵיהּ וְשָׁקֵיל לֵיהּ. dema'hét midé mitoutéh, vechakél léh. dei la téma hakhi, ha deamar rav kahana: avanim chel keranot 'haloulot haou – dikhtiv: "oumalou kamizrak kezaviyot mizbé'ha"; hakha namé "avanim chelémot" amar ra'hamana! ela dema'hét midé mitoutéh vechakél léh; hakha namé, dema'hét midé mitoutéh vechakél léh.
3. דָּרֵשׁ רָבָא, מַאי דִּכְתִיב: ״וַיֵּלֶךְ דָּוִד וּשְׁמוּאֵל וַיֵּשְׁבוּ בְּנוֹיוֹת בָּרָמָה״? וְכִי מָה עִנְיַן נוֹיוֹת אֵצֶל רָמָה? אֶלָּא שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בָּרָמָה וְעוֹסְקִין בְּנוֹיוֹ שֶׁל עוֹלָם. daréch rava, ma dikhtiv: "vayélekh david ouchmouél vayéchvou benoot barama"? vekhi ma inyan noot étsel rama? ela chehaou yochvin barama veoskin benoo chel olam.
4. אָמְרִי, כְּתִיב: ״וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם״ – מְלַמֵּד שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ גָּבוֹהַּ מִכׇּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה מִכׇּל אֲרָצוֹת. לָא הֲווֹ יָדְעִי דּוּכְתֵּיהּ הֵיכָא; amri, ketiv: "vekamta vealita el hamakom" – melaméd chebét hamikdach gavoha mikol erets yisraél, veerets yisraél gevoha mikol aratsot. la hao yadi doukhtéh hékha;
5. אַיְיתוֹ סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ, בְּכוּלְּהוּ כְּתִיב: ״וְיָרַד (וְעָלָה) הַגְּבוּל״, ״וְתָאַר הַגְּבוּל״; בְּשֵׁבֶט בִּנְיָמִין ״וְעָלָה״ כְּתִיב, ״וְיָרַד״ לָא כְּתִיב. אָמְרִי, שְׁמַע מִינַּהּ: הָכָא הוּא מְקוֹמוֹ. ayto séfer yeochoua, bekhouleou ketiv: "veyarad (veala) hagevoul", "vetaar hagevoul"; bechévet binyamin "veala" ketiv, "veyarad" la ketiv. amri, chema minah: hakha hou mekomo.
6. סְבוּר לְמִבְנְיֵיהּ בְּעֵין עֵיטָם – דְּמִדְּלֵי; אָמְרִי: נִיתַתֵּי בֵּיהּ קַלִּיל, כְּדִכְתִיב: ״וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן״. sevour lemivneyéh beén étam – demidelé; amri: nitaté béh kalil, kedikhtiv: "ouvén ketéfa chakhén".
7. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: גְּמִירִי דְּסַנְהֶדְרִין בְּחֶלְקוֹ דִּיהוּדָה וּשְׁכִינָה בְּחֶלְקוֹ דְּבִנְיָמִין, וְאִי מְדַלִּינַן לֵיהּ – מִתְפְּלֵיג טוּבָא; מוּטָב דְּנִיתַתֵּי בֵּיהּ פּוּרְתָּא, כְּדִכְתִיב: ״וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן״. veibaét éma: gemiri desanhedrin be'helko diouda ouchkhina be'helko devinyamin, vei medalinan léh – mitpelég touva; moutav denitaté béh pourta, kedikhtiv: "ouvén ketéfa chakhén".
8. וְעַל דָּבָר זֶה נִתְקַנֵּא דּוֹאֵג הָאֲדוֹמִי בְּדָוִד, כְּדִכְתִיב: ״כִּי קִנְאַת בֵּיתְךָ אֲכָלָתְנִי״, וּכְתִיב: ״זְכוֹר ה׳ לְדָוִד אֵת כׇּל עֻנּוֹתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַה׳ וְגוֹ׳, אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי וְגוֹ׳, אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה׳ וְגוֹ׳״. veal davar ze nitkané doég haadomi bedavid, kedikhtiv: "ki kinat bétkha akhalatni", oukhtiv: "zekhor h' ledavid ét kol ounoto acher nichba la' vego', im avo beohel béti vego', im etén chenat leéna leafapa tenouma ad emtsa makom la' vego'".
9. ״הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵה יַעַר״; ״בְּאֶפְרָתָה״ – זֶה יְהוֹשֻׁעַ, דְּקָאָתֵי מֵאֶפְרַיִם. ״מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵה יַעַר״ – זֶה בִּנְיָמִין, דִּכְתִיב: ״בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף״. "hiné chemaanouha veefrata metsanouha bisdé yaar"; "beefrata" – ze yeochoua, dekaaté méefrayim. "metsanouha bisdé yaar" – ze binyamin, dikhtiv: "binyamin zeév yitraf".
10. מַתְנִי׳ זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר וַאֲשָׁמוֹת; אֵלּוּ הֵן אֲשָׁמוֹת – אֲשַׁם גְּזֵילוֹת, אֲשַׁם מְעִילוֹת, אֲשַׁם שִׁפְחָה חֲרוּפָה, אֲשַׁם נָזִיר, אֲשַׁם מְצוֹרָע, אָשָׁם תָּלוּי; matni' ziv'hé chalmé tsibour vaachamot; élou hén achamot – acham gezélot, acham meilot, acham chif'ha 'haroufa, acham nazir, acham metsora, acham talou;
11. שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן וְקִיבּוּל דָּמָן בִּכְלֵי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן, וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע, וְנֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים – לְזִכְרֵי כְהוּנָּה, לְכׇל מַאֲכָל, לְיוֹם וָלַיְלָה עַד חֲצוֹת. che'hitatan batsafon vekiboul daman bikhlé charét batsafon, vedaman taoun cheté matanot chehén arba, veneekhalin lifnim min hakelaim – lezikhré kheouna, lekhol maakhal, leom valayla ad 'hatsot.

Daf 55a

1. גְּמָ׳ מְנָא לַן דְּבָעֵי צָפוֹן? דְּתָנֵי רַבָּה בַּר רַב חָנָן קַמֵּיהּ דְּרָבָא: ״וַעֲשִׂיתֶם שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת״ – מָה חַטָּאת בַּצָּפוֹן, אַף שַׁלְמֵי צִבּוּר בַּצָּפוֹן. gema' mena lan devaé tsafon? detané raba bar rav 'hanan kaméh derava: "vaasitem seir izim e'had le'hatat" – ma 'hatat batsafon, af chalmé tsibour batsafon.
2. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: וְכִי חַטָּאת מֵהֵיכָן לָמְדָה – מֵעוֹלָה; דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ?! amar léh rava: vekhi 'hatat méhékhan lamda – méola; davar halaméd behekéch 'hozér oumlaméd behekéch?!
3. אֶלָּא מִדְּתָנֵי רַב מָרִי בְּרֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא: ״עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם״ – מָה עוֹלָה קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, אַף זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים; מָה עוֹלָה בַּצָּפוֹן, אַף זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר בַּצָּפוֹן. ela midetané rav mari beréh derav kahana: "al olotékhem veal ziv'hé chalmékhem" – ma ola kodché kadachim, af ziv'hé chalmé tsibour kodché kadachim; ma ola batsafon, af ziv'hé chalmé tsibour batsafon.
4. אֶלָּא הֶיקֵּשָׁא קַמָּא לְמַאי אֲתָא? כִּי חַטָּאת – מָה חַטָּאת אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת אֶלָּא לְזִכְרֵי כְהוּנָּה, אַף זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר לְזִכְרֵי כְהוּנָּה. ela hekécha kama lema ata? ki 'hatat – ma 'hatat énah neekhelet ela lezikhré kheouna, af ziv'hé chalmé tsibour lezikhré kheouna.
5. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אִי הָכִי, גַּבֵּי אֵיל נָזִיר דִּכְתִיב: ״וְהִקְרִיב אֶת קׇרְבָּנוֹ לַה׳ כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ תָמִים אֶחָד לְעֹלָה, וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת שְׁנָתָהּ [תְּמִימָה] לְחַטָּאת, וְאַיִל אֶחָד [תָּמִים] לִשְׁלָמִים״ – הָכִי נָמֵי נֵימָא דְּהִקִּישׁ הַכָּתוּב לְחַטָּאת: מָה חַטָּאת אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת אֶלָּא לְזִכְרֵי כְהוּנָּה, אַף אֵיל נָזִיר נָמֵי אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא לְזִכְרֵי כְהוּנָּה?! amar léh abayé: i hakhi, gabé él nazir dikhtiv: "vehikriv et korbano la' keves ben chenato tamim e'had leola, vekhavsa a'hat bat chenatah [temima] le'hatat, veayil e'had [tamim] lichlamim" – hakhi namé néma dehikich hakatouv le'hatat: ma 'hatat énah neekhelet ela lezikhré kheouna, af él nazir namé éno neekhal ela lezikhré kheouna?!
6. הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם, כֵּיוָן דִּכְתִיב ״וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַזְּרֹעַ בְּשֵׁלָה מִן הָאַיִל״ – מִכְּלָל דְּכוּלֵּיהּ בְּעָלִים אָכְלִי לֵיהּ. hakhi hachta?! hatam, kévan dikhtiv "velaka'h hakohén et hazeroa bechéla min haayil" – mikelal dekhouléh bealim akhli léh.
7. זְרוֹעַ בְּשֵׁלָה מִיהָא לָא לִיתְאֲכִיל אֶלָּא לְזִכְרֵי כְהוּנָּה! קַשְׁיָא. zeroa bechéla miha la litakhil ela lezikhré kheouna! kachya.
8. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: קׇדְשֵׁי אִקְּרִי, קׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים לָא אִיקְּרוּ. וְאֶלָּא לְמַאי הִלְכְתָא אִיתַּקַּשׁ? אָמַר רָבָא: שֶׁאִם גִּלַּח עַל אֶחָד מִשְּׁלׇשְׁתָּן – יָצָא. veibaét éma: kodché ikeri, kodché kodachim la ikerou. veela lema hilkheta itakach? amar rava: cheim gila'h al e'had michelochtan – yatsa.
9. מַתְנִי' הַתּוֹדָה וְאֵיל נָזִיר, קָדָשִׁים קַלִּים, שְׁחִיטָתָן בְּכׇל מָקוֹם בָּעֲזָרָה, וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע, וְנֶאֱכָלִין בְּכׇל הָעִיר, לְכׇל אָדָם, בְּכׇל מַאֲכָל, לְיוֹם וָלַיְלָה עַד חֲצוֹת. הַמּוּרָם מֵהֶם כְּיוֹצֵא בָּהֶן, אֶלָּא שֶׁהַמּוּרָם נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים, לִנְשֵׁיהֶם וְלִבְנֵיהֶם וּלְעַבְדֵיהֶם. matni' hatoda veél nazir, kadachim kalim, che'hitatan bekhol makom baazara, vedaman taoun cheté matanot chehén arba, veneekhalin bekhol hair, lekhol adam, bekhol maakhal, leom valayla ad 'hatsot. hamouram méhem keotsé bahen, ela chehamouram neekhal lakohanim, linchéhem velivnéhem oulavdéhem.
10. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״אֶת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה תֹּאכְלוּ בְּמָקוֹם טָהוֹר״ – אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: וְכִי רִאשׁוֹנִים בְּטוּמְאָה אֲכָלוּם?! gema' tanou rabanan: "et 'hazé hatenoufa veét chok haterouma tokhlou bemakom taor" – amar rabi ne'hemya: vekhi richonim betouma akhaloum?!
11. אֶלָּא טָהוֹר – מִכְּלָל שֶׁהוּא טָמֵא; טָהוֹר מִטּוּמְאַת מְצוֹרָע, וְטָמֵא מִטּוּמְאַת זָב. וְאֵיזֶה זֶה? זֶה מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. ela taor – mikelal cheou tamé; taor mitoumat metsora, vetamé mitoumat zav. veéze ze? ze ma'hané yisraél.
12. וְאֵימָא טָהוֹר מִטּוּמְאַת זָב וְטָמֵא מִטּוּמְאַת מֵת – וְאֵיזֶה זֶה, זֶה מַחֲנֵה לְוִיָּה! veéma taor mitoumat zav vetamé mitoumat mét – veéze ze, ze ma'hané leviya!
13. אָמַר אַבָּיֵי, אָמַר קְרָא: ״וַאֲכַלְתֶּם אֹתָהּ בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ״ – אוֹתָהּ בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ וְלֹא אַחֶרֶת בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ, אַפְּקַהּ לְמַחֲנֵה לְוִיָּה; הֲדַר כְּתִיב: ״בְּמָקוֹם טָהוֹר״ – אַפְּקַהּ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. amar abayé, amar kera: "vaakhaltem otah bemakom kadoch" – otah bemakom kadoch velo a'heret bemakom kadoch, apekah lema'hané leviya; hadar ketiv: "bemakom taor" – apekah lema'hané yisraél.
14. רָבָא אָמַר: ״אוֹתָהּ בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ״ – וְלֹא אַחֶרֶת בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ, אַפְּקַהּ לִגְמָרֵי. הֲדַר כְּתַב רַחֲמָנָא: ״תֹּאכְלוּ בִּמְקוֹם טָהוֹר״ – עָיְילָא לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. rava amar: "otah bemakom kadoch" – velo a'heret bemakom kadoch, apekah ligmaré. hadar ketav ra'hamana: "tokhlou bimkom taor" – ayla lema'hané yisraél.
15. וְאֵימָא עַיְּילַאּ לְמַחֲנֵה לְוִיָּה! לַחֲדָא מְעַיְּילִינַן, לְתַרְתֵּי לָא מְעַיְּילִינַן. veéma ayela lema'hané leviya! la'hada meayelinan, letarté la meayelinan.
16. אִי הָכִי, אַפּוֹקֵי נָמֵי – לַחֲדָא מַפְּקִינַן, לְתַרְתֵּי לָא מַפְּקִינַן! וְעוֹד, ״לֹא תוּכַל לֶאֱכוֹל בִּשְׁעָרֶיךָ״ כְּתִיב! אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא כִּדְאַבָּיֵי. i hakhi, apoké namé – la'hada mapekinan, letarté la mapekinan! veod, "lo toukhal leekhol bicharekha" ketiv! ela me'havarta kidabayé.
17. מַתְנִי׳ שְׁלָמִים – קָדָשִׁים קַלִּים – שְׁחִיטָתָן בְּכׇל מָקוֹם בָּעֲזָרָה, וְדָמָן טָעוּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע, וְנֶאֱכָלִין בְּכׇל הָעִיר, לְכׇל אָדָם, בְּכׇל מַאֲכָל, לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד; הַמּוּרָם מֵהֶם כַּיּוֹצֵא בָּהֶם, אֶלָּא שֶׁהַמּוּרָם נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים, לִנְשֵׁיהֶם, וְלִבְנֵיהֶם, וּלְעַבְדֵיהֶם. matni' chelamim – kadachim kalim – che'hitatan bekhol makom baazara, vedaman taoun cheté matanot chehén arba, veneekhalin bekhol hair, lekhol adam, bekhol maakhal, lichné yamim velayla e'had; hamouram méhem kayotsé bahem, ela chehamouram neekhal lakohanim, linchéhem, velivnéhem, oulavdéhem.
18. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״; ״וְשָׁחַט אֹתוֹ לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד״; ״וְשָׁחַט אוֹתוֹ לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד״ – gema' tanou rabanan: "ouch'hato peta'h ohel moéd"; "vecha'hat oto lifné ohel moéd"; "vecha'hat oto lifné ohel moéd" –
19. לְהַכְשִׁיר אֶת כׇּל הָרוּחוֹת בְּקָדָשִׁים קַלִּים. קַל וָחוֹמֶר לַצָּפוֹן: וּמָה קׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים, שֶׁלֹּא הוּכְשְׁרוּ בְּכׇל הָרוּחוֹת – הוּכְשְׁרוּ בַּצָּפוֹן; קָדָשִׁים קַלִּים, שֶׁהוּכְשְׁרוּ בְּכׇל הָרוּחוֹת – אֵינוֹ דִּין שֶׁהוּכְשְׁרוּ בַּצָּפוֹן?! lehakhchir et kol harou'hot bekadachim kalim. kal va'homer latsafon: ouma kodché kodachim, chelo houkhcherou bekhol harou'hot – houkhcherou batsafon; kadachim kalim, cheoukhcherou bekhol harou'hot – éno din cheoukhcherou batsafon?!
20. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לֹא נֶאֱמַר הַכָּתוּב אֶלָּא לְהַכְשִׁיר צָפוֹן; שֶׁיָּכוֹל וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה קָדָשִׁים קַלִּים, שֶׁהוּכְשְׁרוּ בְּכׇל הָרוּחוֹת – לֹא הוּכְשַׁר מְקוֹמָן אֵצֶל קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים; קׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים, שֶׁלֹּא הוּכְשְׁרוּ אֶלָּא בַּצָּפוֹן – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא הוּכְשַׁר מְקוֹמָן אֵצֶל קָדָשִׁים קַלִּים?! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֹהֶל מוֹעֵד״. rabi eliezer omér: lo neemar hakatouv ela lehakhchir tsafon; cheyakhol vahalo din hou: ouma kadachim kalim, cheoukhcherou bekhol harou'hot – lo houkhchar mekoman étsel kodché kadachim; kodché kodachim, chelo houkhcherou ela batsafon – éno din chelo houkhchar mekoman étsel kadachim kalim?! talmoud lomar: "ohel moéd".

Daf 55b

1. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? תַּנָּא קַמָּא סָבַר: תְּלָתָא קְרָאֵי כְּתִיבִי; חַד לְגוּפֵיהּ – דְּנִיבְעֵי פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וְחַד לְהַכְשִׁיר צְדָדִין, וְחַד לִפְסוֹל צִידֵּי צְדָדִין. וְצָפוֹן לָא אִיצְטְרִיךְ קְרָא. bema ka mipalgi? tana kama savar: telata keraé ketivi; 'had legouféh – denivé peta'h ohel moéd, ve'had lehakhchir tsedadin, ve'had lifsol tsidé tsedadin. vetsafon la itsterikh kera.
2. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: חַד לְגוּפֵיהּ – דְּנִיבְעֵי פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וְחַד לְהַכְשִׁיר צָפוֹן, וְחַד לְהַכְשִׁיר צְדָדִין. וְצִידֵּי צְדָדִין לָא אִיצְטְרִיךְ קְרָא. verabi eliezer savar: 'had legouféh – denivé peta'h ohel moéd, ve'had lehakhchir tsafon, ve'had lehakhchir tsedadin. vetsidé tsedadin la itsterikh kera.
3. מַאי שְׁנָא הָכָא – דִּכְתִיב: ״פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״, וּמַאי שְׁנָא הָתָם – דִּכְתִיב: ״לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד״? קָא מַשְׁמַע לַן כִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל; דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: שְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטָן קוֹדֶם שֶׁיִּפָּתְחוּ דַּלְתוֹת הַהֵיכָל – פְּסוּלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״ – בִּזְמַן שֶׁהוּא פָּתוּחַ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא נָעוּל. ma chena hakha – dikhtiv: "peta'h ohel moéd", ouma chena hatam – dikhtiv: "lifné ohel moéd"? ka machma lan kidrav yeouda amar chemouél; deamar rav yeouda amar chemouél: chelamim cheche'hatan kodem cheyipat'hou daltot hahékhal – pesoulin, cheneemar: "ouch'hato peta'h ohel moéd" – bizman cheou patou'ha, velo bizman cheou naoul.
4. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר מָר עוּקְבָא בַּר חָמָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: שְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטָן קוֹדֶם שֶׁיִּפָּתְחוּ דַּלְתוֹת הַהֵיכָל – פְּסוּלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״ – בִּזְמַן שֶׁפֶּתַח הַהֵיכָל פָּתוּחַ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא נָעוּל. itemar namé, amar mar oukva bar 'hama amar rabi yosé berabi 'hanina: chelamim cheche'hatan kodem cheyipat'hou daltot hahékhal – pesoulin, cheneemar: "ouch'hato peta'h ohel moéd" – bizman chepeta'h hahékhal patou'ha, velo bizman cheou naoul.
5. בְּמַעְרְבָא מַתְנֵי הָכִי – אָמַר רַב יַעֲקֹב בַּר אַחָא אָמַר רַב אָשֵׁי: שְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטָן קוֹדֶם שֶׁיִּפָּתְחוּ דַּלְתוֹת הַהֵיכָל – פְּסוּלִים. וּבַמִּשְׁכָּן – קוֹדֶם שֶׁיַּעֲמִידוּ לְוִיִּם אֶת הַמִּשְׁכָּן, וּלְאַחַר שֶׁיְּפָרְקוּ לְוִיִּם אֶת הַמִּשְׁכָּן – פְּסוּלִים. bemareva matné hakhi – amar rav yaakov bar a'ha amar rav aché: chelamim cheche'hatan kodem cheyipat'hou daltot hahékhal – pesoulim. ouvamichkan – kodem cheyaamidou leviyim et hamichkan, oula'har cheyefarkou leviyim et hamichkan – pesoulim.
6. פְּשִׁיטָא – מוּגָף, כְּנָעוּל דָּמֵי. וִילוֹן מַאי? אָמַר רַבִּי זֵירָא: הוּא עַצְמוֹ אֵין נַעֲשֶׂה אֶלָּא כְּפֶתַח פָּתוּחַ. pechita – mougaf, kenaoul damé. vilon ma? amar rabi zéra: hou atsmo én naase ela kefeta'h patou'ha.
7. גּוּבְהָא מַאי? תָּא שְׁמַע: דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁנֵי פִּשְׁפָּשִׁין הָיוּ בְּבֵית הַחֲלִיפוֹת, וְגוֹבְהָן שְׁמֹנָה; כְּדֵי לְהַכְשִׁיר אֶת הָעֲזָרָה כּוּלָּהּ לַאֲכִילַת קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וְלִשְׁחִיטַת קָדָשִׁים קַלִּים. gouvha ma? ta chema: detanya, rabi yosé berabi yeouda omér: chené pichpachin haou bevét ha'halifot, vegovhan chemona; kedé lehakhchir et haazara koulah laakhilat kodché kadachim, velich'hitat kadachim kalim.
8. מַאי, לָאו דְּאִיכָּא קַמַּיְיהוּ שְׁמוֹנֶה? לָא; דְּגָבְהוּ נִינְהוּ שְׁמוֹנֶה. ma, la deika kamayou chemone? la; degavou ninou chemone.
9. מֵיתִיבִי: כׇּל הַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם – גּוֹבְהָן עֶשְׂרִים אַמָּה, וְרוֹחְבָּן עֶשֶׂר אַמָּה! פִּשְׁפָּשִׁין שָׁאנֵי. métivi: kol hachearim chehaou cham – govhan esrim ama, vero'hban eser ama! pichpachin chané.
10. וְהָאִיכָּא צְדָדִין! דִּמְעַיֵּיל לְהוּ בְּקֶרֶן זָוִית. vehaika tsedadin! dimayél leou bekeren zavit.
11. אֲחוֹרֵי בֵּית הַכַּפּוֹרֶת מַאי? תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רָמֵי בַּר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לוּל קָטָן הָיָה אֲחוֹרֵי בֵּית הַכַּפּוֹרֶת, גָּבוֹהַּ שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת; כְּדֵי לְהַכְשִׁיר אֶת הָעֲזָרָה לַאֲכִילַת קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וְלִשְׁחִיטַת קָדָשִׁים קַלִּים. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: ״שְׁנַיִם לַפַּרְבָּר״. מַאי ״לַפַּרְבָּר״? אָמַר רַבָּה בַּר רַב שֵׁילָא, כְּמַאן דְּאָמַר: כְּלַפֵּי בַּר. a'horé bét hakaporet ma? ta chema, deamar ramé bar rav yeouda amar rav: loul katan haya a'horé bét hakaporet, gavoha chemone amot; kedé lehakhchir et haazara laakhilat kodché kadachim, velich'hitat kadachim kalim. vehaynou dikhtiv: "chenayim laparbar". ma "laparbar"? amar raba bar rav chéla, keman deamar: kelapé bar.
12. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין חַיָּיבִין מִשּׁוּם טוּמְאָה, אֶלָּא עַל amar rav yeouda amar chemouél: én 'hayavin michoum touma, ela al

Daf 56a

1. אוֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וָשֶׁבַע עַל רוֹחַב מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ. orekh méa ouchmonim vacheva al ro'hav méa ouchlochim ve'haméch.
2. תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן: כׇּל הָעֲזָרָה הָיְתָה מֵאָה שְׁמוֹנִים וָשֶׁבַע עַל רוֹחַב מֵאָה שְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ. אֲמַר לֵיהּ, הָכִי אָמַר לִי אַבָּא: כְּגוֹן זֶה – כֹּהֲנִים נִכְנָסִין לְשָׁם וְאוֹכְלִין שָׁם קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וְשׁוֹחֲטִין שָׁם קָדָשִׁים קַלִּים, וְחַיָּיבִין מִשּׁוּם טוּמְאָה. tané tana kaméh derav na'hman: kol haazara hayta méa chemonim vacheva al ro'hav méa chelochim ve'haméch. amar léh, hakhi amar li aba: kegon ze – kohanim nikhnasin lecham veokhlin cham kodché kadachim, vecho'hatin cham kadachim kalim, ve'hayavin michoum touma.
3. לְמַעוֹטֵי מַאי? אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי חַלּוֹנוֹת, דְּלָתוֹת וְעוֹבִי הַחוֹמָה – תְּנֵינָא: הַחַלּוֹנוֹת וְעוֹבִי הַחוֹמָה כְּלִפְנִים! lemaoté ma? iléma lemaoté 'halonot, delatot veovi ha'homa – tenéna: ha'halonot veovi ha'homa kelifnim!
4. וְאֶלָּא לְמַעוֹטֵי לְשָׁכוֹת? וְאִי בְּנוּיוֹת בַּחוֹל וּפְתוּחוֹת לַקֹּדֶשׁ – וְהָתְנַן: תּוֹכָן קוֹדֶשׁ! מִדְּרַבָּנַן. veela lemaoté lechakhot? vei benouot ba'hol ouftou'hot lakodech – vehatnan: tokhan kodech! miderabanan.
5. וּדְאוֹרָיְיתָא לָא?! וְהָתַנְיָא: לְשָׁכוֹת בְּנוּיוֹת בַּחוֹל, וּפְתוּחוֹת לַקֹּדֶשׁ. מִנַּיִן שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לְשָׁם וְאוֹכְלִים שָׁם קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים וּשְׁיָרֵי מִנְחָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד יֹאכְלוּהָ״ – הַתּוֹרָה רִיבְּתָה חֲצֵירוֹת הַרְבֵּה אֵצֶל אֲכִילָה אַחַת. oudorayta la?! vehatanya: lechakhot benouot ba'hol, ouftou'hot lakodech. minayin chehakohanim nikhnasin lecham veokhlim cham kodché kadachim ouchyaré min'ha? talmoud lomar: "ba'hatsar ohel moéd yokhlouha" – hatora ribeta 'hatsérot harbé étsel akhila a'hat.
6. אָמַר רָבָא: לַאֲכִילָה שָׁאנֵי. amar rava: laakhila chané.
7. אֲבָל לְעִנְיַן טוּמְאָה לָא?! וְהָתַנְיָא: לְשָׁכוֹת הַבְּנוּיוֹת לַחוֹל וּפְתוּחוֹת לַקּוֹדֶשׁ – כֹּהֲנִים נִכְנָסִין לְשָׁם וְאוֹכְלִין שָׁם קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וְאֵין שׁוֹחֲטִין שָׁם קָדָשִׁים קַלִּים, וְחַיָּיבִין מִשּׁוּם טוּמְאָה! aval leinyan touma la?! vehatanya: lechakhot habenouot la'hol ouftou'hot lakodech – kohanim nikhnasin lecham veokhlin cham kodché kadachim, veén cho'hatin cham kadachim kalim, ve'hayavin michoum touma!
8. לָאו אָמְרַתְּ ״אֵין שׁוֹחֲטִין״? תְּנִי נָמֵי ״אֵין חַיָּיבִין״. la amrate "én cho'hatin"? teni namé "én 'hayavin".
9. בִּשְׁלָמָא אֵין שׁוֹחֲטִין – בָּעֵינָא כְּנֶגֶד הַפֶּתַח, וְלֵיכָּא; אֶלָּא אֵין חַיָּיבִין – אַמַּאי? bichlama én cho'hatin – baéna keneged hapeta'h, veléka; ela én 'hayavin – ama?
10. וְלִיטַעְמָיךְ, אֵין שׁוֹחֲטִין – מִי לָא עָסְקִינַן דְּאִיכָּא שְׁחִיטָה כְּנֶגֶד הַפֶּתַח?! דְּאִי לֵיכָּא, לְמַאי אִיצְטְרִיךְ? אֶלָּא אַף עַל גַּב דְּקָא שָׁחֵיט כְּנֶגֶד הַפֶּתַח – תְּנִי ״אֵין שׁוֹחֲטִין״ מִשּׁוּם דְּלָא קָדֵישׁ; תְּנִי נָמֵי: ״אֵין חַיָּיבִין״. velitamakh, én cho'hatin – mi la askinan deika che'hita keneged hapeta'h?! dei léka, lema itsterikh? ela af al gav deka cha'hét keneged hapeta'h – teni "én cho'hatin" michoum dela kadéch; teni namé: "én 'hayavin".
11. וְלַאֲכִילָה לָא בָּעֵינַן כְּנֶגֶד הַפֶּתַח?! וְהָתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁנֵי פִּשְׁפָּשִׁין הָיוּ בְּבֵית הַחֲלִיפוֹת, גּוֹבְהָן שְׁמוֹנֶה; כְּדֵי לְהַכְשִׁיר אֶת הָעֲזָרָה לַאֲכִילַת קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וְלִשְׁחִיטַת קָדָשִׁים קַלִּים! אָמַר רָבִינָא: סְמִי מִכָּאן אֲכִילָה. velaakhila la baénan keneged hapeta'h?! vehatanya, rabi yosé berabi yeouda omér: chené pichpachin haou bevét ha'halifot, govhan chemone; kedé lehakhchir et haazara laakhilat kodché kadachim, velich'hitat kadachim kalim! amar ravina: semi mikan akhila.
12. וְהָכְתִיב: ״בַּשְּׁלוּ אֶת הַבָּשָׂר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וְשָׁם תֹּאכְלוּ אוֹתוֹ״! קׇדְשֵׁי שָׁעָה שָׁאנֵי. vehakhtiv: "bachelou et habasar peta'h ohel moéd, vecham tokhlou oto"! kodché chaa chané.
13. אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אֲבוּדִימִי: מִנַּיִן לְדָם – שֶׁנִּפְסָל בִּשְׁקִיעַת הַחַמָּה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּיּוֹם הַקְרִיבוֹ אֶת זִבְחוֹ יֵאָכֵל״ – בְּיוֹם שֶׁאַתָּה זוֹבֵחַ אַתָּה מַקְרִיב, בְּיוֹם שֶׁאִי אַתָּה זוֹבֵחַ אִי אַתָּה מַקְרִיב. amar rav yits'hak bar avoudimi: minayin ledam – chenifsal bichkiat ha'hama? cheneemar: "bayom hakrivo et ziv'ho yéakhél" – beom cheata zové'ha ata makriv, beom chei ata zové'ha i ata makriv.
14. הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ ha mibeé léh

Daf 56b

1. לְגוּפֵיהּ! אִם כֵּן, נֵימָא קְרָא: ״בְּיוֹם זִבְחוֹ יֵאָכֵל״; ״הַקְרִיבוֹ״ לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ: בְּיוֹם שֶׁאַתָּה זוֹבֵחַ אַתָּה מַקְרִיב, בְּיוֹם שֶׁאִי אַתָּה זוֹבֵחַ אִי אַתָּה מַקְרִיב. legouféh! im kén, néma kera: "beom ziv'ho yéakhél"; "hakrivo" lema li? chema minah: beom cheata zové'ha ata makriv, beom chei ata zové'ha i ata makriv.
2. וְדִילְמָא הָכִי קָאָמַר רַחֲמָנָא: אִי קָרֵיב דָּם הָאִידָּנָא – נִיתְאֲכֵיל בָּשָׂר הָאִידָּנָא וְלִמְחַר, אִי קָרֵיב דָּם לִמְחַר – נִיתְאֲכֵיל בָּשָׂר לִמְחַר וּלְיוֹמָא אוּחְרָא? אִם כֵּן, נֵימָא קְרָא: ״בְּיוֹם הַקְרִיבוֹ יֹאכַל״; ״זִבְחוֹ״ לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ: בְּיוֹם שֶׁאַתָּה זוֹבֵחַ אַתָּה מַקְרִיבוֹ, בְּיוֹם שֶׁאִי אַתָּה זוֹבֵחַ אִי אַתָּה מַקְרִיבוֹ. vedilma hakhi kaamar ra'hamana: i karév dam haidana – nitakhél basar haidana velim'har, i karév dam lim'har – nitakhél basar lim'har ouloma ou'hra? im kén, néma kera: "beom hakrivo yokhal"; "ziv'ho" lema li? chema minah: beom cheata zové'ha ata makrivo, beom chei ata zové'ha i ata makrivo.
3. אִיתְּמַר: הַמְחַשֵּׁב לְאוֹר שְׁלִישִׁי – חִזְקִיָּה אָמַר: כָּשֵׁר, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: פָּסוּל. חִזְקִיָּה אָמַר כָּשֵׁר – דְּהָא לָא אִינְּתִיק לִשְׂרֵיפָה; רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר פָּסוּל – דְּהָא אִידְּחִי לֵיהּ מֵאֲכִילָה. itemar: ham'hachév leor chelichi – 'hizkiya amar: kachér, rabi yo'hanan amar: pasoul. 'hizkiya amar kachér – deha la inetik lisréfa; rabi yo'hanan amar pasoul – deha ide'hi léh méakhila.
4. הָאוֹכֵל לְאוֹר שְׁלִישִׁי – חִזְקִיָּה אָמַר: פָּטוּר, דְּלָא אִינְּתִיק לִשְׂרֵיפָה; רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: חַיָּיב, דְּהָא אִידְּחִי לֵיהּ מֵאֲכִילָה. haokhél leor chelichi – 'hizkiya amar: patour, dela inetik lisréfa; rabi yo'hanan amar: 'hayav, deha ide'hi léh méakhila.
5. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: קָדָשִׁים הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד – מְחַשְּׁבִין בְּדָמָן מִשֶּׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה, וּבִבְשָׂרָן וּבְאֵימוּרֵיהֶן מִשֶּׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. קָדָשִׁים הַנֶּאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אַחַת – מְחַשְּׁבִין בְּדָמָן מִשֶּׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה, וּבְאֵימוּרֵיהֶן מִשֶּׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר, וּבִבְשָׂרָן מִשֶּׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה שֶׁל שְׁנֵי יָמִים. tanya kevatéh derabi yo'hanan: kadachim haneekhalin leom e'had – me'hachevin bedaman michetichka ha'hama, ouvivsaran ouvémouréhen micheyaale amoud hacha'har. kadachim haneekhalin lichné yamim velayla a'hat – me'hachevin bedaman michetichka ha'hama, ouvémouréhen micheyaale amoud hacha'har, ouvivsaran michetichka ha'hama chel chené yamim.
6. תָּנוּ רַבָּנַן: יָכוֹל יְהוּ נֶאֱכָלִין לְאוֹר שְׁלִישִׁי? וְדִין הוּא – זְבָחִים נֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וּזְבָחִים נֶאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים; מָה זְבָחִים הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד – לַיְלָה אַחֲרֵיהֶן, אַף זְבָחִים הַנֶּאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים – לַיְלָה אַחֲרֵיהֶן. tanou rabanan: yakhol yeou neekhalin leor chelichi? vedin hou – zeva'him neekhalin leom e'had, ouzva'him neekhalin lichné yamim; ma zeva'him haneekhalin leom e'had – layla a'haréhen, af zeva'him haneekhalin lichné yamim – layla a'haréhen.
7. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהַנּוֹתָר עַד יוֹם״ – בְּעוֹד יוֹם הוּא נֶאֱכָל, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל לְאוֹר שְׁלִישִׁי. talmoud lomar: "vehanotar ad yom" – beod yom hou neekhal, veéno neekhal leor chelichi.
8. יָכוֹל יִשָּׂרֵף מִיָּד? וְדִין הוּא – זְבָחִים נֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וּזְבָחִים נֶאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים; מָה זְבָחִים הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד – תֵּיכֶף לַאֲכִילָה שְׂרֵיפָה, אַף זְבָחִים הַנֶּאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים – תֵּיכֶף לַאֲכִילָה שְׂרֵיפָה. yakhol yisaréf miyad? vedin hou – zeva'him neekhalin leom e'had, ouzva'him neekhalin lichné yamim; ma zeva'him haneekhalin leom e'had – tékhef laakhila seréfa, af zeva'him haneekhalin lichné yamim – tékhef laakhila seréfa.
9. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף״ – בַּיּוֹם אַתָּה שׂוֹרְפוֹ, וְאִי אַתָּה שׂוֹרְפוֹ בַּלַּיְלָה. talmoud lomar: "bayom hachelichi baéch yisaréf" – bayom ata sorfo, vei ata sorfo balayla.
10. מַתְנִי׳ הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּסַח – קָדָשִׁים קַלִּים – שְׁחִיטָתָן בְּכׇל מָקוֹם בָּעֲזָרָה; וְדָמָן טָעוּן מַתָּנָה אֶחָת, וּבִלְבַד שֶׁיִּתֵּן כְּנֶגֶד הַיְסוֹד. matni' habekhor vehamaasér vehapesa'h – kadachim kalim – che'hitatan bekhol makom baazara; vedaman taoun matana e'hat, ouvilvad cheyitén keneged haysod.
11. שִׁינָּה בַּאֲכִילָתָן. הַבְּכוֹר – נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים, וְהַמַּעֲשֵׂר – לְכׇל אָדָם; וְנֶאֱכָלִין בְּכׇל הָעִיר, בְּכׇל מַאֲכָל, לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד. הַפֶּסַח – אֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא בַּלַּיְלָה, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא עַד חֲצוֹת, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא לִמְנוּיָו, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל אֶלָּא צָלִי. china baakhilatan. habekhor – neekhal lakohanim, vehamaasér – lekhol adam; veneekhalin bekhol hair, bekhol maakhal, lichné yamim velayla e'had. hapesa'h – éno neekhal ela balayla, veéno neekhal ela ad 'hatsot, veéno neekhal ela limnouya, veéno neekhal ela tsali.
12. גְּמָ׳ מַאן תַּנָּא? אָמַר רַב חִסְדָּא: רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הִיא. דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: ״חֶלְבּוֹ״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״חֶלְבָּם״; ״דָּמוֹ״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״דָּמָם״; לִימֵּד עַל בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר וּפֶסַח, שֶׁטְּעוּנִין מַתַּן דָּמִים וְאֵימוּרִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ. gema' man tana? amar rav 'hisda: rabi yosé hagelili hi. detanya, rabi yosé hagelili omér: "'helbo" lo neemar ela "'helbam"; "damo" lo neemar ela "damam"; liméd al bekhor oumaasér oufesa'h, cheteounin matan damim veémourin legabé mizbé'ha.
13. כְּנֶגֶד הַיְסוֹד מְנָא לַן? אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אָתְיָא ״זְרִיקָה״–״זְרִיקָה״ מֵעוֹלָה. keneged haysod mena lan? amar rabi eliezer: atya "zerika"–"zerika" méola.

Daf 57a

1. וְעוֹלָה גּוּפַהּ מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעוֹלָה״ – לִמֵּד עַל עוֹלַת חוֹבָה שֶׁטְּעוּנָה יְסוֹד. veola goufah menalan? dikhtiv: "el yesod mizba'h haola" – liméd al olat 'hova cheteouna yesod.
2. אִי – מָה לְהַלָּן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע, אַף כָּאן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע?! i – ma lehalan cheté matanot chehén arba, af kan cheté matanot chehén arba?!
3. אָמַר אַבָּיֵי: לְמָה לִי לְמִכְתַּב ״סָבִיב״ בְּעוֹלָה, ״סָבִיב״ בְּחַטָּאת? הָווּ שְׁנֵי כְּתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד, וְכׇל שְׁנֵי כְּתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד אֵין מְלַמְּדִין. amar abayé: lema li lemikhtav "saviv" beola, "saviv" be'hatat? haou chené ketouvin habain kee'had, vekhol chené ketouvin habain kee'had én melamedin.
4. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר אֵין מְלַמְּדִין, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מְלַמְּדִין מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? הָוֵי אָשָׁם שְׁלֹשָׁה, וּשְׁלֹשָׁה וַדַּאי אֵין מְלַמְּדִין. hani'ha leman deamar én melamedin, ela leman deamar melamedin ma ika lemémar? havé acham chelocha, ouchlocha vada én melamedin.
5. הַבְּכוֹר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים. תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִן לַבְּכוֹר שֶׁנֶּאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה וּכְשׁוֹק הַיָּמִין״ – הִקִּישׁוֹ הַכָּתוּב לְחָזֶה וָשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים; מָה שְׁלָמִים נֶאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד, אַף בְּכוֹר נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד. habekhor neekhal lakohanim. tanou rabanan: minayin labekhor cheneekhal lichné yamim velayla? cheneemar: "ouvsaram yihye lakh ka'hazé hatenoufa oukhchok hayamin" – hikicho hakatouv le'haze vachok chel chelamim; ma chelamim neekhalin lichné yamim velayla e'had, af bekhor neekhal lichné yamim velayla e'had.
6. וְזוֹ שְׁאֵלָה נִשְׁאֲלָה לִפְנֵי חֲכָמִים בַּכֶּרֶם בְּיַבְנֶה: בְּכוֹר לְכַמָּה נֶאֱכָל? נַעֲנָה רַבִּי טַרְפוֹן וְאָמַר: לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד. vezo cheéla nichala lifné 'hakhamim bakerem beyavne: bekhor lekhama neekhal? naana rabi tarfon veamar: lichné yamim velayla e'had.
7. הָיָה שָׁם תַּלְמִיד אֶחָד שֶׁבָּא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לִפְנֵי חֲכָמִים תְּחִלָּה, וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי שְׁמוֹ, אָמַר לוֹ: רַבִּי, מִנַּיִן לָךְ? אָמַר לוֹ: בְּנִי, שְׁלָמִים קָדָשִׁים קַלִּים, וּבְכוֹר קָדָשִׁים קַלִּים; מָה שְׁלָמִים נֶאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד, אַף בְּכוֹר נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד. haya cham talmid e'had cheba levét hamidrach lifné 'hakhamim te'hila, verabi yosé hagelili chemo, amar lo: rabi, minayin lakh? amar lo: beni, chelamim kadachim kalim, ouvkhor kadachim kalim; ma chelamim neekhalin lichné yamim velayla e'had, af bekhor neekhal lichné yamim velayla e'had.
8. אָמַר לוֹ: רַבִּי, בְּכוֹר מַתָּנָה לַכֹּהֵן, וְחַטָּאת וְאָשָׁם מַתָּנָה לַכֹּהֵן; מָה חַטָּאת וְאָשָׁם לְיוֹם וָלַיְלָה, אַף בְּכוֹר לְיוֹם וָלַיְלָה! amar lo: rabi, bekhor matana lakohén, ve'hatat veacham matana lakohén; ma 'hatat veacham leom valayla, af bekhor leom valayla!
9. אָמַר לוֹ: נָדוּן דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, וְנִלְמַד דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר; מָה שְׁלָמִים אֵין בָּאִין עַל חֵטְא – אַף בְּכוֹר אֵינוֹ בָּא עַל חֵטְא, מָה שְׁלָמִים נֶאֱכָלִים לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד – אַף בְּכוֹר נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד. amar lo: nadoun davar mitokh davar, venilmad davar mitokh davar; ma chelamim én bain al 'hét – af bekhor éno ba al 'hét, ma chelamim neekhalim lichné yamim velayla e'had – af bekhor neekhal lichné yamim velayla e'had.
10. אָמַר לוֹ: רַבִּי, נָדוּן דָּבָר מִדָּבָר, יִלְמַד דָּבָר מִדָּבָר; חַטָּאת וְאָשָׁם מַתָּנָה לַכֹּהֵן, וּבְכוֹר מַתָּנָה לַכֹּהֵן; מָה חַטָּאת וְאָשָׁם אֵין בָּאִין בְּנֶדֶר וּנְדָבָה – אַף בְּכוֹר אֵינוֹ בְּנֶדֶר וּנְדָבָה, מָה חַטָּאת וְאָשָׁם נֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד – אַף בְּכוֹר נֶאֱכָל לְיוֹם אֶחָד! amar lo: rabi, nadoun davar midavar, yilmad davar midavar; 'hatat veacham matana lakohén, ouvkhor matana lakohén; ma 'hatat veacham én bain beneder oundava – af bekhor éno beneder oundava, ma 'hatat veacham neekhalin leom e'had – af bekhor neekhal leom e'had!
11. קָפַץ רַבִּי עֲקִיבָא, וְנִסְתַּלֵּק רַבִּי טַרְפוֹן. אָמַר לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ״ – הִקִּישָׁן הַכָּתוּב לְחָזֶה וָשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים; מָה שְׁלָמִים נֶאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד, אַף בְּכוֹר נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד. kafats rabi akiva, venistalék rabi tarfon. amar lo: haré hou omér "ouvsaram yihye lakh" – hikichan hakatouv le'haze vachok chel chelamim; ma chelamim neekhalin lichné yamim velayla e'had, af bekhor neekhal lichné yamim velayla e'had.
12. אָמַר לוֹ: הִיקַּשְׁתּוֹ לְחָזֶה וָשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים, וַאֲנִי מַקִּישׁוֹ לְחָזֶה וָשׁוֹק שֶׁל תּוֹדָה – מָה תּוֹדָה נֶאֱכֶלֶת לְיוֹם וְלַיְלָה, אַף בְּכוֹר נֶאֱכָל לְיוֹם וְלַיְלָה! amar lo: hikachto le'haze vachok chel chelamim, vaani makicho le'haze vachok chel toda – ma toda neekhelet leom velayla, af bekhor neekhal leom velayla!
13. אָמַר לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָךְ״ – שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״לְךָ יִהְיֶה״, וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לְךָ יִהְיֶה״? הוֹסִיף הַכָּתוּב הֲוָיָה אַחֶרֶת בַּבְּכוֹר. amar lo: haré hou omér: "ouvsaram yihye lakh" – cheén talmoud lomar "lekha yihye", ouma talmoud lomar "lekha yihye"? hosif hakatouv havaya a'heret babekhor.
14. וּכְשֶׁנֶּאְמְרוּ דְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אָמַר לָהֶן: צְאוּ וְאִמְרוּ לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא: טָעִיתָה. תּוֹדָה מֵהֵיכָן לָמְדָה – מִשְּׁלָמִים; [וְכִי] דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ?! הָא אֵין עָלֶיךָ לִידּוֹן בְּלָשׁוֹן אַחֲרוֹן, אֶלָּא בְּלָשׁוֹן רִאשׁוֹן. oukhchenemerou devarim lifné rabi yichmaél, amar lahen: tseou veimrou lo lerabi akiva: taita. toda méhékhan lamda – michelamim; [vekhi] davar halaméd behekéch 'hozér oumlaméd behekéch?! ha én alekha lidon belachon a'haron, ela belachon richon.
15. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, הַאי ״לְךָ יִהְיֶה״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? לִימֵּד עַל בְּכוֹר בַּעַל מוּם שֶׁהוּא מַתָּנָה לַכֹּהֵן – שֶׁלֹּא מָצִינוּ בְּכׇל הַתּוֹרָה. verabi yichmaél, ha "lekha yihye" ma avéd léh? liméd al bekhor baal moum cheou matana lakohén – chelo matsinou bekhol hatora.
16. וְרַבִּי עֲקִיבָא יָלֵיף לֵיהּ מִ״בְּשָׂרָם״ – חַד תָּם וְחַד בַּעַל מוּם. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, מִ״בְּשָׂרָם״ דְּהָנָךְ בְּכוֹרוֹת קָאָמַר. verabi akiva yaléf léh mi"besaram" – 'had tam ve'had baal moum. verabi yichmaél, mi"besaram" dehanakh bekhorot kaamar.
17. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? מָר סָבַר: הֵימֶנּוּ וְדָבָר אַחֵר – הָוֵי הֶיקֵּשׁ; וּמָר סָבַר: לָא הָוֵי הֶיקֵּשׁ. bema kamipalgi? mar savar: hémenou vedavar a'hér – havé hekéch; oumar savar: la havé hekéch.
18. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לָא הָוֵי הֶיקֵּשׁ, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וְכֵן יַעֲשֶׂה לְאֹהֶל מוֹעֵד״ – bichlama leman deamar la havé hekéch, haynou dikhtiv: "vekhén yaase leohel moéd" –
19. כְּשֵׁם שֶׁמַּזֶּה לִפְנַי וְלִפְנִים אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה מִדַּם הַפָּר, כָּךְ מַזֶּה בַּהֵיכָל. kechém chemaze lifna velifnim a'hat lemala vecheva lemata midam hapar, kakh maze bahékhal.
20. וּכְשֵׁם שֶׁלִּפְנַי וְלִפְנִים אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה מִדַּם הַשָּׂעִיר, כָּךְ מַזֶּה בַּהֵיכָל. oukhchém chelifna velifnim a'hat lemala vecheva lemata midam hasair, kakh maze bahékhal.
21. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר הָוֵי הֶיקֵּשׁ, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? מְקוֹמוֹת הוּא דְּגָמְרִי מֵהֲדָדֵי. ela leman deamar havé hekéch, ma ika lemémar? mekomot hou degamri méhadadé.

Daf 57b

1. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: חוּץ מִפְּנִים בְּחַד זִימְנָא גְּמִיר. veibaét éma: 'houts mipenim be'had zimna gemir.
2. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר [לָא] הָוֵי הֶיקֵּשׁ, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה״ – bichlama leman deamar [la] havé hekéch, haynou dikhtiv: "mimochvotékhem taviou le'hem tenoufa" –
3. שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״תָּבִיאוּ״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״תָּבִיאוּ״? כֹּל שֶׁאַתָּה מֵבִיא מִמָּקוֹם (לְמָקוֹם) אַחֵר הֲרֵי הוּא כָּזֶה; מַה לְּהַלָּן עִשָּׂרוֹן לְחַלָּה, אַף כָּאן עִשָּׂרוֹן לְחַלָּה. cheén talmoud lomar "taviou", ma talmoud lomar "taviou"? kol cheata mévi mimakom (lemakom) a'hér haré hou kaze; ma lehalan isaron le'hala, af kan isaron le'hala.
4. אִי – מָה לְהַלָּן שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים, אַף כָּאן שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים?! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תִּהְיֶינָה״. i – ma lehalan chené esronim, af kan chené esronim?! talmoud lomar: "tihyena".
5. וְלָמַדְנוּ עֲשָׂרָה לְחָמֵץ; עֲשָׂרָה לְמַצָּה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״עַל חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ״ – נֶגֶד חָמֵץ הָבֵא מַצָּה. velamadnou asara le'haméts; asara lematsa minayin? talmoud lomar "al 'halot le'hem 'haméts" – neged 'haméts havé matsa.
6. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר (לָא) הָוֵי הֶיקֵּשׁ, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? ״תָּבִיאוּ״ – יַתִּירָא הִיא. ela leman deamar (la) havé hekéch, ma ika lemémar? "taviou" – yatira hi.
7. הַפֶּסַח אֵינוֹ נֶאֱכָל. מַאן תַּנָּא? אָמַר רַב יוֹסֵף: רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הִיא. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר [בֶּן עֲזַרְיָה] אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן ״בַּלַּיְלָה [הַזֶּה]״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: ״וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה״; hapesa'h éno neekhal. man tana? amar rav yoséf: rabi elazar ben azarya hi. detanya, rabi elazar [ben azarya] omér: neemar kan "balayla [haze]", veneemar lehalan: "veavarti veerets mitsrayim balayla haze";
8. מַה לְהַלָּן עַד חֲצוֹת, אַף כָּאן עַד חֲצוֹת. ma lehalan ad 'hatsot, af kan ad 'hatsot.
9. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״וַאֲכַלְתֶּם אוֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן״ – עַד שְׁעַת חִפָּזוֹן! amar lo rabi akiva, vahalo kevar neemar: "vaakhaltem oto be'hipazon" – ad cheat 'hipazon!
10. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״בַּלַּיְלָה הַזֶּה״? שֶׁיָּכוֹל יְהֵא כְּכׇל הַקֳּדָשִׁים הַנֶּאֱכָלִים בַּיּוֹם; תַּלְמוּד לוֹמַר ״בַּלַּיְלָה״ – בַּלַּיְלָה יְהֵא נֶאֱכָל, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל בַּיּוֹם. im kén, ma talmoud lomar "balayla haze"? cheyakhol yehé kekhol hakodachim haneekhalim bayom; talmoud lomar "balayla" – balayla yehé neekhal, veéno neekhal bayom.
11. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וּמִמַּאי דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, וּדְאוֹרָיְיתָא? דִּלְמָא דְּרַבָּנַן, וּלְהַרְחִיק מִן הָעֲבֵירָה! אִם כֵּן, מַאי ״אֶלָּא עַד חֲצוֹת״? אֶלָּא כִּי הָתָם – מָה הָתָם דְּאוֹרָיְיתָא, אַף כָּאן נָמֵי דְּאוֹרָיְיתָא. amar léh abayé: oumima derabi elazar ben azarya, oudorayta? dilma derabanan, oulhar'hik min haavéra! im kén, ma "ela ad 'hatsot"? ela ki hatam – ma hatam deorayta, af kan namé deorayta.
12. הֲדַרַן עֲלָךְ אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן hadaran alakh ézeou mekoman

Daf 58a

1. מַתְנִי׳ קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשְּׁחָטָן בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ – רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כְּאִילּוּ נִשְׁחֲטוּ בַּצָּפוֹן. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מֵחֲצִי הַמִּזְבֵּחַ וְלַדָּרוֹם – כַּדָּרוֹם, מֵחֲצִי הַמִּזְבֵּחַ וְלַצָּפוֹן – כַּצָּפוֹן. matni' kodché kadachim cheche'hatan beroch hamizbé'ha – rabi yosé omér: keilou nich'hatou batsafon. rabi yosé berabi yeouda omér: mé'hatsi hamizbé'ha veladarom – kadarom, mé'hatsi hamizbé'ha velatsafon – katsafon.
2. גְּמָ׳ אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אוֹמֵר הָיָה ר׳ יוֹסֵי, כּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ בְּצָפוֹן קָאֵי. וּמַאי ״כְּאִילּוּ״? מַהוּ דְּתֵימָא בָּעֵינַן ״עַל יָרֵךְ״ – וְלֵיכָּא; קָא מַשְׁמַע לַן. gema' amar rav asi amar rabi yo'hanan: omér haya r' yosé, kouléh mizbé'ha betsafon kaé. ouma "keilou"? maou detéma baénan "al yarékh" – veléka; ka machma lan.
3. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַב אַסִּי: אֶלָּא מֵעַתָּה, לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה – הָכִי נָמֵי דְּחֶצְיוֹ בְּצָפוֹן וְחֶצְיוֹ בַּדָּרוֹם?! amar léh rabi zéra lerav asi: ela méata, lerabi yosé berabi yeouda – hakhi namé de'hetso betsafon ve'hetso badarom?!
4. וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי; וְהָא אַתְּ הוּא דְּאָמְרַתְּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: מוֹדֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה שֶׁאִם שְׁחָטָן כְּנֶגְדָּן בַּקַּרְקַע – פְּסוּלָה! vekhi téma hakhi namé; veha ate hou deamrate micheméh derabi yo'hanan: modé rabi yosé berabi yeouda cheim che'hatan kenegdan bakarka – pesoula!
5. אֲמַר לֵיהּ: הָכִי קָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן – שְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ: ״וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ״ – amar léh: hakhi kaamar rabi yo'hanan – chenéhem mikra e'had darchou: "vezava'hta ala et olotekha veet chelamekha" –
6. רַבִּי יוֹסֵי סָבַר: כּוּלּוֹ לְעוֹלָה וְכוּלּוֹ לִשְׁלָמִים. וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: חֶצְיוֹ לְעוֹלָה וְחֶצְיוֹ לִשְׁלָמִים; rabi yosé savar: koulo leola vekhoulo lichlamim. verabi yosé berabi yeouda savar: 'hetso leola ve'hetso lichlamim;
7. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כּוּלּוֹ לְעוֹלָה כָּשֵׁר, הַשְׁתָּא כּוּלּוֹ לְעוֹלָה – כָּשֵׁר, כּוּלּוֹ לִשְׁלָמִים מִיבַּעְיָא?! dei salka datakh koulo leola kachér, hachta koulo leola – kachér, koulo lichlamim mibaya?!
8. וְאִידָּךְ – אִיצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: עוֹלָה הוּא דִּדְחִיק לֵיהּ מָקוֹם; אֲבָל שְׁלָמִים, דְּלָא דְּחִיק לֵיהּ מָקוֹם – אֵימָא לָא; קָא מַשְׁמַע לַן. veidakh – itsterikh; salka datakh aména: ola hou did'hik léh makom; aval chelamim, dela de'hik léh makom – éma la; ka machma lan.
9. גּוּפָא – אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מוֹדֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה שֶׁאִם שְׁחָטָן כְּנֶגְדָּן בַּקַּרְקַע – פְּסוּלוֹת. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא: מַאי כְּנֶגְדָּן בַּקַּרְקַע? אִילֵימָא אַמָּה יְסוֹד אַמָּה סוֹבֵב – הַאי גּוּפֵיהּ מִזְבֵּחַ הוּא! וְעוֹד, מַאי ״כְּנֶגְדָּן בַּקַּרְקַע״? goufa – amar rav asi amar rabi yo'hanan: modé rabi yosé berabi yeouda cheim che'hatan kenegdan bakarka – pesoulot. amar léh rav a'ha midifti leravina: ma kenegdan bakarka? iléma ama yesod ama sovév – ha gouféh mizbé'ha hou! veod, ma "kenegdan bakarka"?
10. וְכִי תֵּימָא דְּעָבֵיד מְחִילּוֹת בַּקַּרְקַע וְשָׁחֵיט בְּהוּ – וְכִי הַאי גַּוְונָא מִי הָוֵי מִזְבֵּחַ?! וְהָתַנְיָא: ״מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי״ – שֶׁיְּהֵא מְחוּבָּר (מֵאֲדָמָה) [בַּאֲדָמָה]; שֶׁלֹּא יִבְנֶנּוּ לֹא עַל גַּבֵּי מְחִילּוֹת וְלֹא עַל גַּבֵּי כִּיפִּין. vekhi téma deavéd me'hilot bakarka vecha'hét beou – vekhi ha gavna mi havé mizbé'ha?! vehatanya: "mizba'h adama taase li" – cheyehé me'houbar (méadama) [baadama]; chelo yivnenou lo al gabé me'hilot velo al gabé kipin.
11. לָא צְרִיכָא, דְּבַצְּרֵיהּ בַּצּוֹרֵי. la tserikha, devatseréh batsoré.
12. אָמַר רַבִּי זֵירָא: אֶפְשָׁר אִיתָא לְהָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן, וְלָא תְּנֵינָא לַהּ בְּמַתְנִיתִין?! amar rabi zéra: efchar ita leha derabi yo'hanan, vela tenéna lah bematnitin?!
13. נְפַק, דַּק וְאַשְׁכַּח – דִּתְנַן: בֵּירְרוּ מִשָּׁם עֲצֵי תְאֵינָה יָפִים לְסַדֵּר מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטֹרֶת; כְּנֶגֶד קֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, מָשׁוּךְ מִן הַקֶּרֶן כְּלַפֵּי צָפוֹן אַרְבַּע אַמּוֹת; בְּאוֹמֶד חָמֵשׁ סְאִין גֶּחָלִים. וּבְשַׁבָּת – בְּאוֹמֶד שְׁמוֹנֶה סְאִין גֶּחָלִים, שֶׁשָּׁם הָיוּ נוֹתְנִין שְׁנֵי בְּזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים. nefak, dak veachka'h – ditnan: bérrou micham atsé teéna yafim lesadér maarakha cheniya chel ketoret; keneged keren maaravit deromit, machoukh min hakeren kelapé tsafon arba amot; beomed 'haméch sein ge'halim. ouvchabat – beomed chemone sein ge'halim, checham haou notnin chené bezikhé levona chel le'hem hapanim.
14. וּמַאי סִימָנָא? רַבִּי יוֹסֵי הִיא, דְּתַנְיָא, ouma simana? rabi yosé hi, detanya,

Daf 58b

1. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: זֶה סִימָן – כׇּל הַנִּיטָּל בִּפְנִים לִינָּתֵן בַּחוּץ, אֵינוֹ נוֹתֵן אֶלָּא בְּסָמוּךְ שֶׁאֵין לִפְנִים; rabi yosé omér: ze siman – kol hanital bifnim linatén ba'houts, éno notén ela besamoukh cheén lifnim;
2. וְכׇל הַנִּיטָּל בַּחוּץ לִינָּתֵן לִפְנִים, אֵינוֹ נִיטָּל אֶלָּא בְּסָמוּךְ שֶׁאֵין לִפְנִים. vekhol hanital ba'houts linatén lifnim, éno nital ela besamoukh cheén lifnim.
3. כָּל הַנִּיטָּל בִּפְנִים לִינָּתֵן בַּחוּץ – מַאי נִיהוּ? אִילֵּימָא שִׁירַיִם, בְּהֶדְיָא כְּתִיב בְּהוּ: ״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעוֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״! kal hanital bifnim linatén ba'houts – ma niou? iléma chirayim, behedya ketiv beou: "el yesod mizba'h haola acher peta'h ohel moéd"!
4. וְתוּ, כֹּל הַנִּיטָּל בַּחוּץ לִינָּתֵן בִּפְנִים – מַאי נִיהוּ? אִילֵּימָא גֶּחָלִים שֶׁל יוֹם הַכִּיפּוּרִים, בְּהֶדְיָא כְּתִיב בְּהוּ: ״וְלָקַח מְלֹא הַמַּחְתָּה גַּחֲלֵי אֵשׁ וְגוֹ׳״! vetou, kol hanital ba'houts linatén bifnim – ma niou? iléma ge'halim chel yom hakipourim, behedya ketiv beou: "velaka'h melo hama'hta ga'halé éch vego'"!
5. אֶלָּא כׇּל הַנִּיטָּל בִּפְנִים לִינָּתֵן בַּחוּץ – שְׁנֵי בְּזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים, דְּגָמְרִי מִשִּׁירַיִם. ela kol hanital bifnim linatén ba'houts – chené bezikhé levona chel le'hem hapanim, degamri michirayim.
6. הַנִּיטָּל בַּחוּץ לִינָּתֵן בִּפְנִים – גֶּחָלִים דְּכֹל יוֹמָא וְיוֹמָא, דְּגָמְרָן מִגֶּחָלִים שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים. hanital ba'houts linatén bifnim – ge'halim dekhol yoma veoma, degamran mige'halim chel yom hakipourim.
7. וּמַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר כּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ בְּדָרוֹם קָאֵי, עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע בָּעֵי לְמֵיתֵי! ouma kasavar? i kasavar kouléh mizbé'ha bedarom kaé, esrim vecheva baé lemété!
8. וְאִי נָמֵי קָסָבַר קְדוּשַּׁת הֵיכָל וְאוּלָם חֲדָא הִיא, עֶשְׂרִים וְתַרְתֵּי בָּעֵי מֵיתֵי! vei namé kasavar kedouchat hékhal veoulam 'hada hi, esrim vetarté baé mété!
9. וְאִי קָסָבַר חֶצְיוֹ בַּצָּפוֹן וְחֶצְיוֹ בַּדָּרוֹם, חַד סְרֵי בָּעֵי לְמֵיתֵי! וְאֶלָּא קָסָבַר קְדוּשַּׁת הֵיכָל וְאוּלָם חֲדָא מִילְּתָא הִיא? שֵׁית בָּעֵי לְמֵיתֵי! vei kasavar 'hetso batsafon ve'hetso badarom, 'had seré baé lemété! veela kasavar kedouchat hékhal veoulam 'hada mileta hi? chét baé lemété!
10. אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם דְּקָסָבַר כּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ בְּצָפוֹן קָאֵי? ela la michoum dekasavar kouléh mizbé'ha betsafon kaé?
11. וְהָנֵי אַרְבַּע אַמּוֹת – אַמָּה יְסוֹד, וְאַמָּה סוֹבֵב, וְאַמָּה מָקוֹם קְרָנוֹת, וְאַמָּה מְקוֹם רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים; דְּכִי מְסַגּוּ לְקַמֵּיהּ טְפֵי – תּוּ לֵיכָּא פֶּתַח. vehané arba amot – ama yesod, veama sovév, veama makom keranot, veama mekom raglé hakohanim; dekhi mesagou lekaméh tefé – tou léka peta'h.
12. אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: הָא מַנִּי – רַבִּי יְהוּדָה הִיא. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִזְבֵּחַ מְמוּצָּע וְעוֹמֵד בְּאֶמְצַע הָעֲזָרָה; ושְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם אַמּוֹת הָיוּ לוֹ – עֶשֶׂר אַמּוֹת כְּנֶגֶד פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל, אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה מִיכָּן, וְאַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה מִיכָּן; נִמְצָא מִזְבֵּחַ מְכוָּּון כְּנֶגֶד הֵיכָל. amar rav ada bar ahava: ha mani – rabi yeouda hi. detanya, rabi yeouda omér: mizbé'ha memoutsa veoméd beemtsa haazara; vchlochim ouchtayim amot haou lo – eser amot keneged pit'ho chel hékhal, a'hat esré ama mikan, vea'hat esré ama mikan; nimtsa mizbé'ha mekhvan keneged hékhal.
13. סוֹף סוֹף, לְרַבִּי יְהוּדָה חַד סְרֵי בָּעֵי לְמֵיתֵי; וְאִי קָסָבַר קְדוּשַּׁת הֵיכָל וְאוּלָם חֲדָא מִילְּתָא הִיא, שֵׁית בָּעֵי לְמֵיתֵי! sof sof, lerabi yeouda 'had seré baé lemété; vei kasavar kedouchat hékhal veoulam 'hada mileta hi, chét baé lemété!
14. מִי סָבְרַתְּ הָנֵי אַרְבַּע אַמּוֹת – בַּהֲדֵי אַמָּה יְסוֹד וְאַמָּה סוֹבֵב?! אַרְבַּע אַמּוֹת בַּר מֵאַמָּה יְסוֹד וְאַמָּה סוֹבֵב. mi savrate hané arba amot – bahadé ama yesod veama sovév?! arba amot bar méama yesod veama sovév.
15. וְנוֹקְמַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי, וּבִמְמוּצָּע! מִשּׁוּם דְּרַבִּי יְהוּדָה שְׁמַעְנָא לֵיהּ מְמוּצָּע בְּהֶדְיָא. venokmah kerabi yosé, ouvimmoutsa! michoum derabi yeouda chemana léh memoutsa behedya.
16. וְרַב שֵׁרֵבְיָא אָמַר: הָא מַנִּי – רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הִיא. דְּתַנְיָא: רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנָתַתָּ אֶת הַכִּיּוֹר בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד״ וְגוֹמֵר, ״וְאֶת verav chérévya amar: ha mani – rabi yosé hagelili hi. detanya: rabi yosé hagelili omér, mitokh cheneemar: "venatata et hakiyor bén ohel moéd" vegomér, "veet

Daf 59a

1. מִזְבַּח הָעוֹלָה וְגוֹ׳״ – מִזְבֵּחַ בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וְלֹא כִּיּוֹר בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד. הֵיכָן הָיָה נוֹתְנוֹ? בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, מָשׁוּךְ קִימְעָא כְּלַפֵּי הַדָּרוֹם. mizba'h haola vego'" – mizbé'ha befeta'h ohel moéd, velo kiyor befeta'h ohel moéd. hékhan haya notno? bén haoulam velamizbé'ha, machoukh kima kelapé hadarom.
2. מַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר כּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ בְּדָרוֹם קָאֵי – נוֹקְמֵיהּ מִכּוֹתֶל הֵיכָל וְלַדָּרוֹם, בֵּין אוּלָם לַמִּזְבֵּחַ! ma kasavar? i kasavar kouléh mizbé'ha bedarom kaé – nokméh mikotel hékhal veladarom, bén oulam lamizbé'ha!
3. וְאִי נָמֵי קָסָבַר קְדוּשַּׁת הֵיכָל וְאוּלָם חֲדָא הִיא – נוֹקְמֵיהּ מִכּוֹתֶל אוּלָם וְלַדָּרוֹם, בְּבֵין אוּלָם לַמִּזְבֵּחַ! vei namé kasavar kedouchat hékhal veoulam 'hada hi – nokméh mikotel oulam veladarom, bevén oulam lamizbé'ha!
4. אִי נָמֵי קָסָבַר חֶצְיוֹ בַּצָּפוֹן וְחֶצְיוֹ בַּדָּרוֹם – נוֹקְמֵיהּ מִכּוֹתֶל הֵיכָל וְלַדָּרוֹם, בֵּין אוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ! i namé kasavar 'hetso batsafon ve'hetso badarom – nokméh mikotel hékhal veladarom, bén oulam velamizbé'ha!
5. וְאִי נָמֵי קָסָבַר קְדוּשַּׁת הָאוּלָם וְהֵיכָל חֲדָא הִיא – נוֹקְמֵיהּ מִכּוֹתֶל אוּלָם וְלַדָּרוֹם, בֵּין אוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ! אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם דְּקָסָבַר כּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ בַּצָּפוֹן? vei namé kasavar kedouchat haoulam vehékhal 'hada hi – nokméh mikotel oulam veladarom, bén oulam velamizbé'ha! ela la michoum dekasavar kouléh mizbé'ha batsafon?
6. כִּי נָמֵי מוֹקְמַתְּ לַהּ מִכּוֹתֶל הֵיכָל וְלַצָּפוֹן – הָוֵה לֵיהּ בֵּין אוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ; ki namé mokmate lah mikotel hékhal velatsafon – havé léh bén oulam velamizbé'ha;
7. וְנוֹקְמַהּ מִכּוֹתֶל אוּלָם וְלַצָּפוֹן, בְּבֵין אוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ! venokmah mikotel oulam velatsafon, bevén oulam velamizbé'ha!
8. אָמַר קְרָא: ״צָפוֹנָה״ – שֶׁיְּהֵא צָפוֹן פָּנוּי מִכֵּלִים. amar kera: "tsafona" – cheyehé tsafon panou mikélim.
9. מַאן תַּנָּא דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: ״צָפוֹנָה״ – שֶׁיְּהֵא צָפוֹן פָּנוּי מִכְּלוּם, וַאֲפִילּוּ מִן הַמִּזְבֵּחַ. man tana diflig aléh derabi yosé hagelili? rabi eliezer ben yaakov hi. detanya, rabi eliezer ben yaakov omér: "tsafona" – cheyehé tsafon panou mikeloum, vaafilou min hamizbé'ha.
10. אָמַר רַב: מִזְבֵּחַ שֶׁנִּפְגַּם – כׇּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁנִּשְׁחֲטוּ שָׁם פְּסוּלִין. מִקְרָא הוּא בְּיָדֵינוּ, וּשְׁכַחְנוּהוּ. כִּי סְלֵיק רַב כָּהֲנָא, אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי דְּקָאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: מִנַּיִן לַמִּזְבֵּחַ שֶׁנִּפְגַּם – שֶׁכׇּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁנִּשְׁחֲטוּ שָׁם פְּסוּלִין? amar rav: mizbé'ha chenifgam – kol hakodachim chenich'hatou cham pesoulin. mikra hou beyadénou, ouchkha'hnouou. ki selék rav kahana, achke'héh lerabi chimon berabi dekaamar michoum rabi yichmaél berabi yosé: minayin lamizbé'ha chenifgam – chekol hakodachim chenich'hatou cham pesoulin?
11. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ״ – וְכִי עָלָיו אַתָּה זוֹבֵחַ?! אֶלָּא כְּשֶׁהוּא שָׁלֵם, וְלֹא כְּשֶׁהוּא חָסֵר. אָמַר: הַיְינוּ קְרָא דְּאִישְׁתְּמִיט לֵיהּ לְרַב. cheneemar: "vezava'hta ala et olotekha veet chelamekha" – vekhi ala ata zové'ha?! ela kecheou chalém, velo kecheou 'hasér. amar: haynou kera deichtemit léh lerav.
12. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה פְּסוּלִין. בְּמַאי פְּלִיגִי? רַב סָבַר: בַּעֲלֵי חַיִּים אֵינָן נִדְחִים, וְרַבִּי יוֹחָנָן סָבַר: בַּעֲלֵי חַיִּים נִידְחִין. verabi yo'hanan amar: e'had ze vee'had ze pesoulin. bema peligi? rav savar: baalé 'hayim énan nid'him, verabi yo'hanan savar: baalé 'hayim nid'hin.
13. מֵיתִיבִי: כׇּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁהָיוּ עַד שֶׁלֹּא נִבְנָה הַמִּזְבֵּחַ, וְאַחַר כָּךְ נִבְנָה הַמִּזְבֵּחַ – פְּסוּלִין. נִבְנָה?! דְּחוּיִין מֵעִיקָּרָא נִינְהוּ! métivi: kol hakodachim chehaou ad chelo nivna hamizbé'ha, vea'har kakh nivna hamizbé'ha – pesoulin. nivna?! de'houyin méikara ninou!
14. אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא נֶהֱרַס הַמִּזְבֵּחַ. נֶהֱרַס?! הָא אִיזְּקוּן לְהוּ! ela ad chelo neheras hamizbé'ha. neheras?! ha izekoun leou!
15. אֶלָּא עַד שֶׁלֹּא נִפְגַּם הַמִּזְבֵּחַ, וְאַחַר כָּךְ נִפְגַּם הַמִּזְבֵּחַ – פְּסוּלִין. וְלָא תָּרוֹצֵי קָא מְתָרְצַתְּ? אֵימָא: שֶׁנִּשְׁחֲטוּ. ela ad chelo nifgam hamizbé'ha, vea'har kakh nifgam hamizbé'ha – pesoulin. vela tarotsé ka metartsate? éma: chenich'hatou.
16. וְהָאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: מִזְבֵּחַ שֶׁנֶּעֱקַר – מַקְטִירִין קְטֹרֶת בִּמְקוֹמוֹ! vehaamar rav gidél amar rav: mizbé'ha cheneekar – maktirin ketoret bimkomo!
17. כִּדְאָמַר רָבָא: מוֹדֶה הָיָה רַבִּי יְהוּדָה בְּדָמִים; הָכָא נָמֵי – מוֹדֶה רַב בְּדָמִים. kidamar rava: mode haya rabi yeouda bedamim; hakha namé – mode rav bedamim.
18. מַאי רַבִּי יְהוּדָה? דְּתַנְיָא: ״בַּיּוֹם הַהוּא קִידַּשׁ הַמֶּלֶךְ תּוֹךְ הֶחָצֵר וְגוֹ׳, כִּי מִזְבֵּחַ (שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה) קָטָן מֵהָכִיל״ – דְּבָרִים כִּכְתָבָן. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. ma rabi yeouda? detanya: "bayom haou kidach hamelekh tokh he'hatsér vego', ki mizbé'ha (cheasa moche) katan méhakhil" – devarim kikhtavan. divré rabi yeouda.
19. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי, amar lo rabi yosé,

Daf 59b

1. וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״אֶלֶף עֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה עַל הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא״, וְאִילּוּ בְּבֵית עוֹלָמִים הוּא אוֹמֵר: ״וַיִּזְבַּח שְׁלֹמֹה אֵת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר זָבַח לַה׳ בָּקָר עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף״; vahalo kevar neemar: "elef olot yaale chelomo al hamizbé'ha haou", veilou bevét olamim hou omér: "vayizba'h chelomo ét zeva'h hachelamim acher zava'h la' bakar esrim ouchnayim elef";
2. וּכְשֶׁאַתָּה מַגִּיעַ לְחֶשְׁבּוֹן עוֹלוֹת וּלְמִנְיַן אַמּוֹת – זֶה גָּדוֹל מִזֶּה! oukhcheata magia le'hechbon olot oulminyan amot – ze gadol mize!
3. אֶלָּא מַהוּ ״קָטָן מֵהָכִיל״, כְּאָדָם הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: ״פְּלוֹנִי נַנָּס הוּא״ – וּפָסוּל לַעֲבוֹדָה. ela maou "katan méhakhil", keadam haomér la'havéro: "peloni nanas hou" – oufasoul laavoda.
4. וְרַבִּי יְהוּדָה – שַׁפִּיר קָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי! רַבִּי יְהוּדָה לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: מִזְבֵּחַ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה – גָּדוֹל הָיָה. דְּתַנְיָא: ״חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב״ – דְּבָרִים כִּכְתָבָן. דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי. verabi yeouda – chapir kaamar rabi yosé! rabi yeouda letaméh, deamar: mizbé'ha cheasa moche – gadol haya. detanya: "'haméch amot orekh ve'haméch amot ro'hav" – devarim kikhtavan. divré rabi yosé.
5. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן ״רָבוּעַ״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״רָבוּעַ״; מָה לְהַלָּן מֵאֶמְצָעִיתוֹ הָיָה מוֹדֵד, אַף כָּאן מֵאֶמְצָעִיתוֹ הָיָה מוֹדֵד. rabi yeouda omér: neemar kan "ravoua", veneemar lehalan "ravoua"; ma lehalan méemtsaito haya modéd, af kan méemtsaito haya modéd.
6. וְהָתָם מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וְהָאֲרִיאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה לְכׇל רוּחַ״. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״אַל אַרְבַּעַת רְבָעָיו״ – מְלַמֵּד שֶׁמֵּאֶמְצַע הוּא מוֹדֵד. vehatam menalan? dikhtiv: "vehaariél chetém esré ama lekhol rou'ha". o éno ela chetém esré al chetém esré? kecheou omér: "al arbaat revaa" – melaméd cheméemtsa hou modéd.
7. וְרַבִּי יוֹסֵי, כִּי גְּמִר גְּזֵירָה שָׁוָה – בְּגוֹבְהָהּ הוּא דִּגְמִיר. דְּתַנְיָא: ״וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ״ – דְּבָרִים כִּכְתָבָן. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. verabi yosé, ki gemir gezéra chava – begovhah hou digmir. detanya: "vechaloch amot komato" – devarim kikhtavan. divré rabi yeouda.
8. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן ״רָבוּעַ״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״רָבוּעַ״; מָה לְהַלָּן – גּוֹבְהוֹ פִּי שְׁנַיִם כְּאׇרְכּוֹ, אַף כָּאן – פִּי שְׁנַיִם כְּאׇרְכּוֹ. rabi yosé omér: neemar kan "ravoua", veneemar lehalan "ravoua"; ma lehalan – govo pi chenayim keorko, af kan – pi chenayim keorko.
9. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״וְאֶת הֶחָצֵר מֵאָה אַמָּה וְקוֹמָה חָמֵשׁ אַמּוֹת וְגוֹ׳״ – אֶפְשָׁר כֹּהֵן עוֹמֵד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וַעֲבוֹדָה בְּיָדוֹ, וְכׇל הָעָם רוֹאִין אוֹתוֹ מִבַּחוּץ?! amar léh rabi yeouda, vahalo kevar neemar: "veet he'hatsér méa ama vekoma 'haméch amot vego'" – efchar kohén oméd al gabé hamizbé'ha vaavoda beyado, vekhol haam roin oto miba'houts?!
10. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״וְאֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר וְאֶת מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר אֲשֶׁר עַל הַמִּשְׁכָּן וְעַל הַמִּזְבֵּחַ״ – מָה מִשְׁכָּן עֶשֶׂר אַמּוֹת, אַף מִזְבֵּחַ עֶשֶׂר אַמּוֹת; וְאוֹמֵר: ״קְלָעִים חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה amar lo rabi yosé, vahalo kevar neemar: "veét kalé he'hatsér veet masakh chaar he'hatsér acher al hamichkan veal hamizbé'ha" – ma michkan eser amot, af mizbé'ha eser amot; veomér: "kelaim 'haméch esré

Daf 60a

1. אַמָּה אֶל הַכָּתֵף״. וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״חָמֵשׁ אַמּוֹת״? מִשְּׂפַת מִזְבֵּחַ וּלְמַעְלָה. ama el hakatéf". ouma talmoud lomar "'haméch amot"? misefat mizbé'ha oulmala.
2. וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת קוֹמָתוֹ״? מִשְּׂפַת סוֹבֵב וּלְמַעְלָה. ouma talmoud lomar "vechaloch amot komato"? misefat sovév oulmala.
3. וְרַבִּי יְהוּדָה, כִּי גְּמִיר גְּזֵירָה שָׁוָה – בְּרָחְבָּהּ הוּא דִּגְמִיר. verabi yeouda, ki gemir gezéra chava – bera'hbah hou digmir.
4. וּלְרַבִּי יְהוּדָה, הָא קָא מִיתְחֲזֵי כֹּהֵן! נְהִי דְּכֹהֵן מִיתְחֲזֵי; עֲבוֹדָה דִּבְיָדוֹ – לָא מִיתְחֲזֵי. oulrabi yeouda, ha ka mit'hazé kohén! nehi dekhohén mit'hazé; avoda divyado – la mit'hazé.
5. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יְהוּדָה, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״קִידֵּשׁ״; אֶלָּא לְרַבִּי יוֹסֵי, מַאי ״קִידֵּשׁ״? לְהַעֲמִיד בָּהּ מִזְבֵּחַ. bichlama lerabi yeouda, haynou dikhtiv "kidéch"; ela lerabi yosé, ma "kidéch"? lehaamid bah mizbé'ha.
6. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹסֵי, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״קָטָן״; אֶלָּא לְרַבִּי יְהוּדָה, מַאי ״קָטָן״? הָכִי קָאָמַר: מִזְבַּח אֲבָנִים שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה תַּחַת מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת – קָטָן הֲוָה. bichlama lerabi yosé, haynou dikhtiv "katan"; ela lerabi yeouda, ma "katan"? hakhi kaamar: mizba'h avanim cheasa chelomo ta'hat mizba'h hane'hochet – katan hava.
7. בְּמַאי פְּלִיגִי? מָר סָבַר: דָּנִין חוּץ מִחוּץ, וְאֵין דָּנִין חוּץ מִפְּנִים; bema peligi? mar savar: danin 'houts mi'houts, veén danin 'houts mipenim;
8. וּמָר סָבַר: דָּנִין כְּלִי מִכְּלִי, וְאֵין דָּנִין כְּלִי מִבִּנְיָן. oumar savar: danin keli mikeli, veén danin keli mibinyan.
9. אָמַר רָבָא: מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה בְּדָמִים. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כּוֹס אֶחָד הָיָה מְמַלֵּא מִדַּם הַתַּעֲרוֹבוֹת, וְשׁוֹפְכוֹ עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ; שֶׁאִם יִשָּׁפֵךְ דָּמוֹ שֶׁל אַחַת מֵהֶן – נִמְצָא זֶה מַכְשִׁירוֹ. amar rava: mode rabi yeouda bedamim. detanya, rabi yeouda omér: kos e'had haya memalé midam hataarovot, vechofkho al gabé mizbé'ha; cheim yichafékh damo chel a'hat méhen – nimtsa ze makhchiro.
10. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ סָבַר רַבִּי יְהוּדָה כּוּלַּהּ עֲזָרָה מִיקַּדְּשָׁא – הָא אִיתְעֲבִידָא לֵיהּ מִצְוְותֵיהּ! vei salka datakh savar rabi yeouda koulah azara mikadecha – ha itavida léh mitsvetéh!
11. וְדִלְמָא מִשּׁוּם דְּקָסָבַר שְׁפִיכָה מִכֹּחַ הָאָדָם בָּעֵינַן? אִם כֵּן, נִשְׁקְלֵיהּ וְנִשְׁפֹּיךְ לֵיהּ אַדּוּכְתֵּיהּ! vedilma michoum dekasavar chefikha miko'ha haadam baénan? im kén, nichkeléh venichpokh léh adoukhtéh!
12. וְדִלְמָא מִשּׁוּם דְּבָעֵינַן מִצְוָה מִן הַמּוּבְחָר? vedilma michoum devaénan mitsva min hamouv'har?
13. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִזְבֵּחַ שֶׁנִּפְגַּם – אֵין אוֹכְלִים בְּגִינוֹ שְׁיָרֵי מִנְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִכְלוּהָ מַצּוֹת אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ״ – וְכִי אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲכָלוּהָ?! אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהוּא שָׁלֵם, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא חָסֵר. amar rabi elazar: mizbé'ha chenifgam – én okhlim begino cheyaré min'ha, cheneemar: "veikhlouha matsot étsel hamizbé'ha" – vekhi étsel hamizbé'ha akhalouha?! ela bizman cheou chalém, velo bizman cheou 'hasér.
14. אַשְׁכְּחַן שְׁיָרֵי מִנְחָה, קׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים מְנָלַן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״קֹדֶשׁ קָדָשִׁים״. achke'han cheyaré min'ha, kodché kodachim menalan? talmoud lomar: "kodech kadachim".
15. קָדָשִׁים קַלִּים מִנַּיִן? אָמַר אַבָּיֵי: אָתְיָא מִדְּרָשָׁא דְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּתַנְיָא: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מִשּׁוּם kadachim kalim minayin? amar abayé: atya mideracha derabi yosé, detanya: rabi yosé omér chelocha devarim michoum

Daf 60b

1. שְׁלֹשָׁה זְקֵנִים, וְזֶה אֶחָד מֵהֶן: רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, יָכוֹל יַעֲלֶה אָדָם מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לִירוּשָׁלַיִם וְיֹאכְלֶנּוּ בִּזְמַן הַזֶּה? וְדִין הוּא – בְּכוֹר טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, וּמַעֲשֵׂר טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם; מָה בְּכוֹר – אֵינוֹ אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת, אַף מַעֲשֵׂר – אֵינוֹ אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת. chelocha zekénim, veze e'had méhen: rabi yichmaél omér, yakhol yaale adam maasér chéni lirouchalayim veyokhlenou bizman haze? vedin hou – bekhor taoun havaat makom, oumaasér taoun havaat makom; ma bekhor – éno ela bifné habayit, af maasér – éno ela bifné habayit.
2. מָה לִבְכוֹר, שֶׁכֵּן טָעוּן מַתַּן דָּמִים וְאֵימוּרִים לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ! ma livkhor, chekén taoun matan damim veémourim legabé mizbé'ha!
3. בִּיכּוּרִים יוֹכִיחוּ. מָה לְבִיכּוּרִים, שֶׁכֵּן טְעוּנִין הַנָּחָה! bikourim yokhi'hou. ma levikourim, chekén teounin hana'ha!
4. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְגוֹ׳״ – מַקִּישׁ מַעֲשֵׂר לִבְכוֹר; מָה בְּכוֹר – אֵינוֹ אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת, אַף מַעֲשֵׂר – אֵינוֹ אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת. talmoud lomar: "vahavétem chama olotékhem vego'" – makich maasér livkhor; ma bekhor – éno ela bifné habayit, af maasér – éno ela bifné habayit.
5. וְנִיהְדַּר דִּינָא, וְנֵיתֵי בְּ״מָה הַצַּד״! venihdar dina, venété be"ma hatsad"!
6. מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁכֵּן יֵשׁ בָּהֶן צַד מִזְבֵּחַ. michoum deika lemifrakh: ma lehatsad hachave chebahen – chekén yéch bahen tsad mizbé'ha.
7. מַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא – אֲפִילּוּ בְּכוֹר נָמֵי! וְאִי קָסָבַר לֹא קִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא – אֲפִילּוּ בְּכוֹר נָמֵי תִּיבְעֵי! ma kasavar? i kasavar kedoucha richona kidecha lichatah vekidecha leatid lavo – afilou bekhor namé! vei kasavar lo kidecha leatid lavo – afilou bekhor namé tivé!
8. אָמַר רָבִינָא: לְעוֹלָם קָסָבַר לֹא קִידְּשָׁה; וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בִּבְכוֹר שֶׁנִּזְרַק דָּמוֹ קוֹדֶם חוּרְבַּן הַבַּיִת, וְחָרַב הַבַּיִת, וַעֲדַיִין בְּשָׂרוֹ קַיָּים. amar ravina: leolam kasavar lo kidecha; vehakha bema askinan – bivkhor chenizrak damo kodem 'hourban habayit, ve'harav habayit, vaadayin besaro kayam.
9. וְאִיתַּקַּשׁ בְּשָׂרוֹ לְדָמוֹ; מָה דָּמוֹ בַּמִּזְבֵּחַ, אַף בְּשָׂרוֹ בַּמִּזְבֵּחַ; וְאָתֵי מַעֲשֵׂר וְיָלֵיף מִבְּכוֹר. veitakach besaro ledamo; ma damo bamizbé'ha, af besaro bamizbé'ha; veaté maasér veyaléf mibekhor.
10. וְכִי דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ, חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ?! מַעְשַׂר דָּגָן חוּלִּין הוּא. vekhi davar halaméd behekéch, 'hozér oumlaméd behekéch?! masar dagan 'houlin hou.
11. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר בָּתַר לָמֵד אָזְלִינַן; אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בָּתַר מְלַמֵּד אָזְלִינַן – מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hani'ha leman deamar batar laméd azlinan; ela leman deamar batar melaméd azlinan – ma ika lemémar?
12. דָּם וּבָשָׂר חֲדָא מִילְּתָא הִיא. dam ouvasar 'hada mileta hi.
13. כִּי סְלֵיק רָבִין, אַמְרַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה. אָמַר: בַּבְלָאֵי טַפְשָׁאֵי – אַמְּטוּל דְּיָתְבִי בְּאַרְעָא חֲשׁוֹכָא, אָמְרִי שְׁמַעְתָּא דִּמְחַשְּׁכָא! לָא שְׁמִיעַ לְהוּ הָא דְּתַנְיָא: בִּשְׁעַת סִילּוּק מַסָּעוֹת – קָדָשִׁים נִפְסָלִין, וְזָבִים וּמְצוֹרָעִים מִשְׁתַּלְּחִים חוּץ לַמְּחִיצָה; ki selék ravin, amrah lichmata kaméh derabi yirmeya. amar: bavlaé tafchaé – ametoul deyatvi beara 'hachokha, amri chemata dim'hachekha! la chemia leou ha detanya: bichat silouk masaot – kadachim nifsalin, vezavim oumtsoraim michtale'him 'houts lame'hitsa;
14. וְתַנְיָא אִידַּךְ: בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת קֳדָשִׁים נֶאֱכָלִים. מַאי, לָאו הָא בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, הָא בְּקָדָשִׁים קַלִּים? vetanya idakh: bichné mekomot kodachim neekhalim. ma, la ha bekodché kadachim, ha bekadachim kalim?
15. אָמַר רָבִינָא: אִידֵּי וְאִידֵּי בְּקָדָשִׁים קַלִּים; וְלָא קַשְׁיָא – amar ravina: idé veidé bekadachim kalim; vela kachya –

Daf 61a

1. הָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, הָא רַבָּנַן. ha rabi yichmaél, ha rabanan.
2. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים; וּמַאי בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת – קוֹדֶם שֶׁיַּעֲמִידוּ לְוִיִּם אֶת הַמִּשְׁכָּן, veibaét éma: ha veha bekodché kadachim; ouma bichné mekomot – kodem cheyaamidou leviyim et hamichkan,

Daf 61b

1. וּלְאַחַר שֶׁיְּפָרְקוּ הַלְוִיִּם אֶת הַמִּשְׁכָּן. oula'har cheyefarkou halviyim et hamichkan.
2. מַהוּ דְּתֵימָא: אִיפְּסִיל לְהוּ בְּיוֹצֵא; קָא מַשְׁמַע לַן. maou detéma: ipesil leou beotsé; ka machma lan.
3. וְאֵימָא הָכִי נָמֵי! אָמַר קְרָא: ״וְנָסַע אֹהֶל מוֹעֵד״ – אַף עַל פִּי שֶׁנָּסַע, אֹהֶל מוֹעֵד הוּא. veéma hakhi namé! amar kera: "venasa ohel moéd" – af al pi chenasa, ohel moéd hou.
4. אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: מִזְבֵּחַ שֶׁל שִׁילֹה – שֶׁל אֲבָנִים הָיָה. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֲבָנִים״ ״אֲבָנִים״ ״אֲבָנִים״ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים? אֶחָד שֶׁל שִׁילֹה, וְאֶחָד שֶׁל נוֹב וְגִבְעוֹן, וּבֵית עוֹלָמִים. amar rav houna amar rav: mizbé'ha chel chilo – chel avanim haya. detanya, rabi eliezer ben yaakov omér: ma talmoud lomar "avanim" "avanim" "avanim" chaloch peamim? e'had chel chilo, vee'had chel nov vegivon, ouvét olamim.
5. מֵתִיב רַב אַחָא בַּר אַמֵּי: אֵשׁ שֶׁיָּרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם בִּימֵי מֹשֶׁה – לֹא נִסְתַּלְּקָה מֵעַל מִזְבַּח הַנְּחוֹשֶׁת אֶלָּא בִּימֵי שְׁלֹמֹה, וְאֵשׁ שֶׁיָּרְדָה בִּימֵי שְׁלֹמֹה – לֹא נִסְתַּלְּקָה עַד שֶׁבָּא מְנַשֶּׁה וְסִילְּקָהּ. וְאִם אִיתָא, מֵעִיקָּרָא הוּא דְּאִיסְתַּלַּק לֵיהּ! métiv rav a'ha bar amé: éch cheyarda min hachamayim bimé moche – lo nistaleka méal mizba'h hane'hochet ela bimé chelomo, veéch cheyarda bimé chelomo – lo nistaleka ad cheba menache vesilekah. veim ita, méikara hou deistalak léh!
6. הוּא דְּאָמַר – כְּרַבִּי נָתָן; דְּתַנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִזְבֵּחַ שֶׁל שִׁילֹה – שֶׁל נְחוֹשֶׁת הָיָה, חָלוּל וּמָלֵא אֲבָנִים. hou deamar – kerabi natan; detanya, rabi natan omér: mizbé'ha chel chilo – chel ne'hochet haya, 'haloul oumalé avanim.
7. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: מַאי לֹא נִסְתַּלְּקָה – לֹא נִסְתַּלְּקָה לְבַטָּלָה. מַאי הִיא? רַבָּנַן אָמְרִי: שְׁבִיבָא הֲוָה מְשַׁדְּרָא. רַב פָּפָּא אָמַר: אוּשְׁפִּיזָא הֲוָה נָקֵט, וְזִימְנִין הָכָא וְזִימְנִין הָכָא. rav na'hman bar yits'hak amar: ma lo nistaleka – lo nistaleka levatala. ma hi? rabanan amri: cheviva hava mechadera. rav papa amar: ouchpiza hava nakét, vezimnin hakha vezimnin hakha.
8. תְּנַן הָתָם: וּכְשֶׁעָלוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה – הוֹסִיפוּ עָלָיו אַרְבַּע אַמּוֹת מִן הַדָּרוֹם וְאַרְבַּע אַמּוֹת מִן הַמַּעֲרָב, כְּמִין גַּמָּא. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב יוֹסֵף: מִשּׁוּם דְּלָא סָפַק. tenan hatam: oukhchealou bené hagola – hosifou ala arba amot min hadarom vearba amot min hamaarav, kemin gama. ma tama? amar rav yoséf: michoum dela safak.
9. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: הַשְׁתָּא מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל רַבִּים כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם״ – סְפֵק; מִקְדָּשׁ שֵׁנִי, דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״כׇּל הַקָּהָל כְּאֶחָד אַרְבַּע רִבּוֹא״ – לֹא סָפֵק?! אֲמַר לֵיהּ: הָתָם אֵשׁ שֶׁל שָׁמַיִם מְסַיַּיעְתָּן, הָכָא אֵין אֵשׁ שֶׁל שָׁמַיִם מְסַיַּיעְתָּן. amar léh abayé: hachta mikdach richon, dikhtiv béh: "yeouda veyisraél rabim ka'hol acher al sefat hayam" – sefék; mikdach chéni, dikhtiv béh: "kol hakahal kee'had arba ribo" – lo safék?! amar léh: hatam éch chel chamayim mesayatan, hakha én éch chel chamayim mesayatan.
10. כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא: שִׁיתִין הוֹסִיפוּ. מֵעִיקָּרָא סְבוּר: ״מִזְבַּח אֲדָמָה״ – שֶׁהוּא אָטוּם בָּאֲדָמָה. ki ata ravin, amar rabi chimon ben pazi michoum bar kapara: chitin hosifou. méikara sevour: "mizba'h adama" – cheou atoum baadama.
11. וּלְבַסּוֹף סְבוּר: שְׁתִיָּה כַּאֲכִילָה, וּמַאי ״מִזְבַּח אֲדָמָה״ – שֶׁהוּא מְחוּבָּר בַּאֲדָמָה; שֶׁלֹּא יִבְנֶנּוּ לֹא עַל גַּבֵּי כִּיפִּים oulvasof sevour: chetiya kaakhila, ouma "mizba'h adama" – cheou me'houbar baadama; chelo yivnenou lo al gabé kipim

Daf 62a

1. וְלֹא עַל גַּבֵּי מְחִילּוֹת. velo al gabé me'hilot.
2. אָמַר רַב יוֹסֵף, לָאו הַיְינוּ דְּתַנְיָא: ״וַיָּכִינוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ עַל מְכוֹנָתוֹ״ – שֶׁהִגִּיעוּ לְסוֹף מִדּוֹתָיו? וְהָכְתִיב: ״הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה׳ עָלַי הִשְׂכִּיל״! amar rav yoséf, la haynou detanya: "vayakhinou et hamizbé'ha al mekhonato" – chehigiou lesof midota? vehakhtiv: "hakol bikhtav miyad h' ala hiskil"!
3. אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף: קְרָא אַשְׁכַּח וּדְרַשׁ – ״וַיֹּאמֶר דָּוִיד: זֶה הוּא בֵּית ה׳ הָאֱלֹהִים, וְזֶה מִּזְבֵּחַ לְעֹלָה לְיִשְׂרָאֵל״ – כִּי בַּיִת; מָה בַּיִת שִׁשִּׁים אַמָּה, אַף מִזְבֵּחַ שִׁשִּׁים אַמָּה. ela amar rav yoséf: kera achka'h oudrach – "vayomer david: ze hou bét h' haelohim, veze mizbé'ha leola leyisraél" – ki bayit; ma bayit chichim ama, af mizbé'ha chichim ama.
4. בִּשְׁלָמָא בַּיִת – מִינַּכְרָא צוּרָתוֹ; אֶלָּא מִזְבֵּחַ – מְנָא יָדְעִי? bichlama bayit – minakhra tsourato; ela mizbé'ha – mena yadi?
5. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: רָאוּ מִזְבֵּחַ בָּנוּי, וּמִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל עוֹמֵד וּמַקְרִיב עָלָיו. וְרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא אָמַר: אֶפְרוֹ שֶׁל יִצְחָק רָאוּ, שֶׁמּוּנָּח בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: מִכׇּל הַבַּיִת כּוּלּוֹ הֵרִיחוּ רֵיחַ קְטֹרֶת, מִשָּׁם הֵרִיחוּ רֵיחַ אֵבָרִים. amar rabi elazar: raou mizbé'ha banou, oumikhaél hasar hagadol oméd oumakriv ala. verabi yits'hak napa'ha amar: efro chel yits'hak raou, chemouna'h beoto makom. verabi chemouél bar na'hmani amar: mikol habayit koulo héri'hou ré'ha ketoret, micham héri'hou ré'ha évarim.
6. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁלֹשָׁה נְבִיאִים עָלוּ עִמָּהֶם מִן הַגּוֹלָה – אֶחָד שֶׁהֵעִיד לָהֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְאֶחָד שֶׁהֵעִיד לָהֶם עַל מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ, וְאֶחָד שֶׁהֵעִיד לָהֶם שֶׁמַּקְרִיבִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בַּיִת. amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: chelocha neviim alou imahem min hagola – e'had chehéid lahem al hamizbé'ha, vee'had chehéid lahem al mekom hamizbé'ha, vee'had chehéid lahem chemakrivin af al pi cheén bayit.
7. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה נְבִיאִים עָלוּ עִמָּהֶן מִן הַגּוֹלָה – אֶחָד שֶׁהֵעִיד לָהֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ וְעַל מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ, וְאֶחָד שֶׁהֵעִיד לָהֶם שֶׁמַּקְרִיבִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בַּיִת, וְאֶחָד שֶׁהֵעִיד לָהֶם עַל הַתּוֹרָה – שֶׁתִּכָּתֵב אַשּׁוּרִית. bematnita tana, rabi eliezer ben yaakov omér: chelocha neviim alou imahen min hagola – e'had chehéid lahem al hamizbé'ha veal mekom hamizbé'ha, vee'had chehéid lahem chemakrivin af al pi cheén bayit, vee'had chehéid lahem al hatora – chetikatév achourit.
8. תָּנוּ רַבָּנַן: קֶרֶן וְכֶבֶשׁ וִיסוֹד וְרִיבּוּעַ – מְעַכְּבִין. מִדַּת אׇרְכּוֹ וּמִדַּת רׇחְבּוֹ וּמִדַּת קוֹמָתוֹ – אֵין מְעַכְּבִין. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב הוּנָא, אָמַר קְרָא: ״הַמִּזְבֵּחַ״; כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״הַמִּזְבֵּחַ״ – לְעַכֵּב. tanou rabanan: keren vekhevech visod veriboua – meakevin. midat orko oumidat ro'hbo oumidat komato – én meakevin. mena hané milé? amar rav houna, amar kera: "hamizbé'ha"; kol makom cheneemar "hamizbé'ha" – leakév.
9. אֶלָּא מֵעַתָּה, כִּיּוֹר לְרַבִּי וְסוֹבֵב לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה – הָכִי נָמֵי דִּמְעַכֵּב?! דִּכְתִיב: ״וְנָתַתָּה אֹתָהּ תַּחַת כַּרְכֹּב הַמִּזְבֵּחַ מִלְּמָטָּה״, וְתַנְיָא: אֵיזֶהוּ כַּרְכּוֹב? רַבִּי אוֹמֵר: זֶה כִּיּוּר, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: זֶה הַסּוֹבֵב! ela méata, kiyor lerabi vesovév lerabi yosé berabi yeouda – hakhi namé dimakév?! dikhtiv: "venatata otah ta'hat karkov hamizbé'ha milemata", vetanya: ézeou karkov? rabi omér: ze kiyour, rabi yosé berabi yeouda omér: ze hasovév!
10. אִין; דְּתַנְיָא: אוֹתוֹ הַיּוֹם נִפְגְּמָה קֶרֶן מִזְבֵּחַ, וְהֵבִיאוּ בּוּל שֶׁל מֶלַח וּסְתָמוּהוּ; וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁכָּשֵׁר לַעֲבוֹדָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא יֵרָאֶה מִזְבֵּחַ פָּגוּם. שֶׁכׇּל מִזְבֵּחַ שֶׁאֵין לוֹ קֶרֶן וְכֶבֶשׁ וִיסוֹד וְרִיבּוּעַ – פָּסוּל. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הַסּוֹבֵב. in; detanya: oto hayom nifgema keren mizbé'ha, vehéviou boul chel mela'h oustamouou; velo mipené chekachér laavoda, ela chelo yérae mizbé'ha pagoum. chekol mizbé'ha cheén lo keren vekhevech visod veriboua – pasoul. rabi yosé berabi yeouda omér: af hasovév.
11. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ כַּרְכּוֹב? בֵּין קֶרֶן לְקֶרֶן, מְקוֹם הִילּוּךְ רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים אַמָּה. אַטּוּ (הכהנים) [כֹּהֲנִים] בֵּין קֶרֶן לְקֶרֶן הֲווֹ אָזְלִי?! אֶלָּא אֵימָא: וּמְקוֹם הִילּוּךְ רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים – אַמָּה. tanou rabanan: ézeou karkov? bén keren lekeren, mekom hiloukh raglé hakohanim ama. atou (hkhnm) [kohanim] bén keren lekeren hao azli?! ela éma: oumkom hiloukh raglé hakohanim – ama.
12. וְהָכְתִיב: ״תַּחַת כַּרְכֻּבּוֹ מִלְּמַטָּה עַד חֶצְיוֹ״! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: תְּרֵי הֲווֹ; חַד לְנוֹי, וְחַד לְכֹהֲנִים דְּלָא נִשְׁתַּרְקוּ. vehakhtiv: "ta'hat karkoubo milemata ad 'hetso"! amar rav na'hman bar yits'hak: teré hao; 'had leno, ve'had lekhohanim dela nichtarkou.
13. מִדַּת אׇרְכּוֹ וּמִדַּת רׇחְבּוֹ וּמִדַּת קוֹמָתוֹ – אֵין מְעַכְּבִין. אָמַר רַבִּי מָנִי: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִפְחָתֶנּוּ מִמִּזְבֵּחַ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה. וְכַמָּה? אָמַר רַב יוֹסֵף: אַמָּה. מַחֲכוּ עֲלֵיהּ: ״חָמֵשׁ אַמּוֹת אֹרֶךְ וְחָמֵשׁ אַמּוֹת רֹחַב רָבוּעַ יִהְיֶה הַמִּזְבֵּחַ״! midat orko oumidat ro'hbo oumidat komato – én meakevin. amar rabi mani: ouvilvad chelo yif'hatenou mimizbé'ha cheasa moche. vekhama? amar rav yoséf: ama. ma'hakhou aléh: "'haméch amot orekh ve'haméch amot ro'hav ravoua yihye hamizbé'ha"!
14. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: דִּלְמָא מְקוֹם מַעֲרָכָה קָאָמַר מָר? אֲמַר לֵיהּ: מָר דְּגַבְרָא רַבָּה הוּא, יָדַע מַאי קָאָמֵינָא. קָרֵי עֲלַיְיהוּ amar léh abayé: dilma mekom maarakha kaamar mar? amar léh: mar degavra raba hou, yada ma kaaména. karé alayou

Daf 62b

1. ״בְּנֵי קְטוּרָה״. בְּנֵי אֲחָתֵיהּ דְּרַבִּי טַרְפוֹן הָווּ יָתְבִי קַמֵּיהּ דְּרַבִּי טַרְפוֹן, פָּתַח וְאָמַר: ״וַיּוֹסֶף אַבְרָהָם וַיִּקַּח אִשָּׁה וּשְׁמָהּ יוֹחָנִי״. אָמְרִי לֵיהּ: ״קְטוּרָה״ כְּתִיב! קָרֵי (עֲלֵיהֶם) [עֲלַיְהוּ] ״בְּנֵי קְטוּרָה״. "bené ketoura". bené a'hatéh derabi tarfon haou yatvi kaméh derabi tarfon, pata'h veamar: "vayosef avraham vayika'h icha ouchmah yo'hani". amri léh: "ketoura" ketiv! karé (aléhem) [alayou] "bené ketoura".
2. אָמַר אַבָּיֵי בַּר הוּנָא אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא: גְּזִירִין שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה – אוֹרְכָּן אַמָּה, וְרוֹחְבָּן אַמָּה, וְעוֹבְיָין כְּמַחַק גּוֹדֶשׁ סְאָה. amar abayé bar houna amar rav 'hama bar gourya: gezirin cheasa moche – orkan ama, vero'hban ama, veovyan kema'hak godech sea.
3. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: בְּאַמָּה גְּדוּמָה. אָמַר רַב יוֹסֵף, וְלָאו הַיְינוּ דְּתַנְיָא: ״עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ״ – שֶׁלֹּא יְהוּ עֵצִים יוֹצְאִין מִן הַמִּזְבֵּחַ כְּלוּם?! amar rabi yirmeya: beama gedouma. amar rav yoséf, vela haynou detanya: "al haétsim acher al haéch acher al hamizbé'ha" – chelo yeou étsim yotsin min hamizbé'ha keloum?!
4. תְּנַן הָתָם: כֶּבֶשׁ הָיָה לִדְרוֹמָהּ שֶׁל מִזְבֵּחַ – אוֹרֶךְ שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם, עַל רוֹחַב שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב הוּנָא, אָמַר קְרָא: ״וְשָׁחַט אוֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפוֹנָה״ – שֶׁיְּהֵא יָרֵךְ בְּצָפוֹן, וּפָנָיו בַּדָּרוֹם. tenan hatam: kevech haya lidromah chel mizbé'ha – orekh chelochim ouchtayim, al ro'hav chéch esré. mena hané milé? amar rav houna, amar kera: "vecha'hat oto al yerekh hamizbé'ha tsafona" – cheyehé yarékh betsafon, oufana badarom.
5. אֵימָא: יָרֵךְ בַּצָּפוֹן וּפָנָיו בַּצָּפוֹן! אָמַר רָבָא: רָמֵי גַּבְרָא אַאַפֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אַדְּרַבָּה – תָּרֵיץ וְאוֹתֵיב גַּבְרָא! éma: yarékh batsafon oufana batsafon! amar rava: ramé gavra aapéh. amar léh abayé: aderaba – taréts veotév gavra!
6. אֲמַר לֵיהּ: ״רָבוּעַ״ כְּתִיב. וְהָא מִיבְּעֵי לֵיהּ דִּמְרַבַּע רַבּוֹעֵי! מִי כְּתִיב ״מְרוּבָּע״?! וְלִיטַעְמָיךְ, מִי כְּתִיב ״רָבוּץ״?! אֲמַר לֵיהּ: ״רָבוּעַ״ כְּתִיב – דְּמַשְׁמַע הָכִי וּמַשְׁמַע הָכִי. amar léh: "ravoua" ketiv. veha mibeé léh dimraba raboé! mi ketiv "merouba"?! velitamakh, mi ketiv "ravouts"?! amar léh: "ravoua" ketiv – demachma hakhi oumachma hakhi.
7. וְתַנָּא מַיְיתֵי לַהּ מֵהָכָא – דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״וּמַעֲלֹתֵהוּ פְּנוֹת קָדִים״ – כׇּל פִּינּוֹת שֶׁאַתָּה פּוֹנֶה, לֹא יְהוּ אֶלָּא דֶּרֶךְ יָמִין לַמִּזְרָח. vetana mayté lah méhakha – detanya, rabi yeouda omér: "oumaalotéou penot kadim" – kol pinot cheata pone, lo yeou ela derekh yamin lamizra'h.
8. וְאֵימָא שְׂמֹאל לַמִּזְרָח! לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ; דְּתָנֵי רָמֵי בַּר (יְחִזְקִיָּה) [יְחֶזְקֵאל]: יָם שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה – ״עֹמֵד עַל שְׁנֵים עָשָׂר בָּקָר; שְׁלֹשָׁה פֹנִים צָפוֹנָה, וּשְׁלֹשָׁה פֹנִים יָמָּה, וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים נֶגְבָּה, וּשְׁלֹשָׁה פֹּנִים מִזְרָחָה״ – כׇּל פִּינּוֹת שֶׁאַתָּה פּוֹנֶה, לֹא יְהוּ אֶלָּא דֶּרֶךְ יָמִין לַמִּזְרָח. veéma semol lamizra'h! la salka datakh; detané ramé bar (ye'hizkiya) [ye'hezkél]: yam cheasa chelomo – "oméd al cheném asar bakar; chelocha fonim tsafona, ouchlocha fonim yama, ouchlocha ponim negba, ouchlocha ponim mizra'ha" – kol pinot cheata pone, lo yeou ela derekh yamin lamizra'h.
9. הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְגוּפֵיהּ! אִם כֵּן, ״פֹּנִים״ ״פֹּנִים״ לְמָה לִי? haou mibeé léh legouféh! im kén, "ponim" "ponim" lema li?
10. שָׁאַל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹסֵי בֶּן לָקוֹנְיָא אֶת רַבִּי יוֹסֵי: אוֹמֵר הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי, אֲוִיר יֵשׁ בֵּין כֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ? אָמַר לוֹ: וְאַתָּה – אִי אַתָּה אוֹמֵר כֵּן?! וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם״ – מָה דָּם בִּזְרִיקָה, אַף בָּשָׂר בִּזְרִיקָה! chaal rabi chimon ben yosé ben lakonya et rabi yosé: omér haya rabi chimon ben yo'ha, avir yéch bén kevech lamizbé'ha? amar lo: veata – i ata omér kén?! vahalo kevar neemar: "veasita olotekha habasar vehadam" – ma dam bizrika, af basar bizrika!
11. אָמַר לוֹ: שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, עוֹמֵד בְּצַד מַעֲרָכָה – וְזוֹרֵק. amar lo: cheani omér, oméd betsad maarakha – vezorék.
12. אָמַר לוֹ: כְּשֶׁהוּא זוֹרֵק – לְמַעֲרָכָה דְּלוּקָה הוּא זוֹרֵק, אוֹ לְמַעֲרָכָה שֶׁאֵינָהּ דְּלוּקָה הוּא זוֹרֵק? הֱוֵי אוֹמֵר: לְמַעֲרָכָה דְּלוּקָה הוּא זוֹרֵק! הָתָם מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר. amar lo: kecheou zorék – lemaarakha delouka hou zorék, o lemaarakha cheénah delouka hou zorék? hevé omér: lemaarakha delouka hou zorék! hatam michoum dela efchar.
13. רַב פָּפָּא אָמַר: כִּי דָּם; מָה דָּם – אֲוִיר קַרְקַע מַפְסִיקוֹ, אַף בָּשָׂר – אֲוִיר קַרְקַע מַפְסִיקוֹ. rav papa amar: ki dam; ma dam – avir karka mafsiko, af basar – avir karka mafsiko.
14. אָמַר רַב יְהוּדָה: שְׁנֵי כְּבָשִׁים קְטַנִּים יוֹצְאִין מִן הַכֶּבֶשׁ, שֶׁבָּהֶן פּוֹנִים לַיְסוֹד וְלַסּוֹבֵב; וּמוּבְדָּלִין מִן הַמִּזְבֵּחַ מְלֹא נִימָא, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר ״סָבִיב״. וְרַבִּי אֲבָהוּ אָמַר: ״רָבוּעַ״. amar rav yeouda: chené kevachim ketanim yotsin min hakevech, chebahen ponim laysod velasovév; oumouvdalin min hamizbé'ha melo nima, michoum cheneemar "saviv". verabi avaou amar: "ravoua".
15. וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב ״סָבִיב״, וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב ״רָבוּעַ״. דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״סָבִיב״ – הֲוָה אָמֵינָא דְּעָגֵיל מִעְגָּל; כְּתַב רַחֲמָנָא ״רָבוּעַ״. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״רָבוּעַ״ – הֲוָה אָמֵינָא דַּאֲרִיךְ וְקַטִּין; כְּתַב רַחֲמָנָא ״סָבִיב״. veitsterikh lemikhtav "saviv", veitsterikh lemikhtav "ravoua". dei ketav ra'hamana "saviv" – hava aména deagél migal; ketav ra'hamana "ravoua". vei ketav ra'hamana "ravoua" – hava aména daarikh vekatin; ketav ra'hamana "saviv".
16. תְּנַן הָתָם: הַכֶּבֶשׁ וְהַמִּזְבֵּחַ – שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם. הָנֵי שִׁיתִּין וְאַרְבְּעָה הָווּ! נִמְצָא פּוֹרֵחַ אַמָּה עַל יְסוֹד וְאַמָּה עַל סוֹבֵב. tenan hatam: hakevech vehamizbé'ha – chichim ouchtayim. hané chitin vearbea haou! nimtsa poré'ha ama al yesod veama al sovév.

Daf 63a

1. אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: כׇּל כִּבְשֵׁי כְּבָשִׁים – שָׁלֹשׁ אַמּוֹת לְאַמָּה, חוּץ מִכִּבְשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ – שֶׁהָיָה שָׁלֹשׁ אַמּוֹת וּמֶחֱצָה וְאֶצְבַּע וּשְׁלִישׁ אֶצְבַּע בְּזַכְרוּתָא. amar ramé bar 'hama: kol kivché kevachim – chaloch amot leama, 'houts mikivcho chel mizbé'ha – chehaya chaloch amot oume'hetsa veetsba ouchlich etsba bezakhrouta.
2. מַתְנִי׳ מְנָחוֹת הָיוּ נִקְמָצוֹת בְּכׇל מָקוֹם בָּעֲזָרָה, וְנֶאֱכָלוֹת לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים – לְזִכְרֵי כְהוּנָּה, בְּכׇל מַאֲכָל, לְיוֹם וָלַיְלָה עַד חֲצוֹת. matni' mena'hot haou nikmatsot bekhol makom baazara, veneekhalot lifnim min hakelaim – lezikhré kheouna, bekhol maakhal, leom valayla ad 'hatsot.
3. גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִנְחָה שֶׁנִּקְמְצָה בַּהֵיכָל – כְּשֵׁירָה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּסִילּוּק בָּזִיכִין. gema' amar rabi elazar: min'ha chenikmetsa bahékhal – kechéra, chekén matsinou besilouk bazikhin.
4. מֵתִיב רַבִּי יִרְמְיָה: ״וְקָמַץ מִשָּׁם״ – מִמָּקוֹם שֶׁרַגְלֵי הַזָּר עוֹמְדוֹת. métiv rabi yirmeya: "vekamats micham" – mimakom cheraglé hazar omdot.
5. בֶּן בְּתִירָא אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאִם קָמַץ בִּשְׂמֹאל – שֶׁיַּחֲזִיר וְיִקְמוֹץ בְּיָמִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִשָּׁם״ – מִמָּקוֹם שֶׁקָּמַץ כְּבָר. ben betira omér: minayin cheim kamats bismol – cheya'hazir veyikmots beyamin? talmoud lomar: "micham" – mimakom chekamats kevar.
6. אִיכָּא דְּאָמְרִי: הוּא מוֹתֵיב לַהּ וְהוּא מְפָרֵק לַהּ; אִיכָּא דְאָמְרִי: אֲמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא לְרַבִּי יִרְמְיָה בַּר תַּחְלִיפָא, אַסְבְּרַהּ לָךְ: לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְהַכְשִׁיר כׇּל הָעֲזָרָה כּוּלָּהּ. ika deamri: hou motév lah veou mefarék lah; ika deamri: amar léh rabi akiva lerabi yirmeya bar ta'hlifa, asberah lakh: lo nitsrekha ela lehakhchir kol haazara koulah.
7. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְעוֹלָה קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וּמִנְחָה קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים; מָה עוֹלָה טְעוּנָה צָפוֹן, אַף מִנְחָה טְעוּנָה צָפוֹן. salka datakh aména: hoil veola kodché kadachim, oumin'ha kodché kadachim; ma ola teouna tsafon, af min'ha teouna tsafon.
8. מָה לְעוֹלָה, שֶׁכֵּן כָּלִיל! ma leola, chekén kalil!
9. מֵחַטָּאת. מָה לְחַטָּאת, שֶׁכֵּן מְכַפֶּרֶת עַל חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת! mé'hatat. ma le'hatat, chekén mekhaperet al 'hayavé kharétot!
10. מֵאָשָׁם. מָה לְאָשָׁם, שֶׁכֵּן מִינֵי דָמִים! méacham. ma leacham, chekén miné damim!
11. מִכּוּלְּהוּ. מָה לְכוּלְּהוּ, שֶׁכֵּן מִינֵי דָמִים! mikouleou. ma lekhouleou, chekén miné damim!
12. אֶלָּא אִיצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, הוֹאִיל וּכְתִיב: ״וְהִגִּישָׁהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ״, ״וְהֵרִים מִמֶּנּוּ בְּקֻמְצוֹ״ – ela itsterikh; salka datakh aména, hoil oukhtiv: "vehigichah el hamizbé'ha", "vehérim mimenou bekoumtso" –
13. מָה הַגָּשָׁה בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, אַף קְמִיצָה בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית; קָא מַשְׁמַע לַן. ma hagacha bekeren maaravit deromit, af kemitsa bekeren maaravit deromit; ka machma lan.
14. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטָן בַּהֵיכָל – כְּשֵׁרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּשְׁחָטוֹ (אוֹתוֹ) פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״ – וְלֹא יְהֵא טָפֵל חָמוּר מִן הָעִיקָּר. amar rabi yo'hanan: chelamim cheche'hatan bahékhal – kechérim, cheneemar: "ouch'hato (oto) peta'h ohel moéd" – velo yehé tafél 'hamour min haikar.
15. מֵיתִיבִי: רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּתִירָה אוֹמֵר, מִנַּיִן שֶׁאִם הִקִּיפוּ גּוֹיִם אֶת כׇּל הָעֲזָרָה – שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לְשָׁם וְאוֹכְלִין שָׁם קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכְלֶנּוּ״. métivi: rabi yo'hanan ben betira omér, minayin cheim hikifou goyim et kol haazara – chehakohanim nikhnasin lecham veokhlin cham kodché kadachim? talmoud lomar: "bekodech hakodachim tokhlenou".
16. וְאַמַּאי? נֵימָא: ״בְּחָצֵר אֹהֶל מוֹעֵד יֹאכְלוּהָ״ – וְלֹא יְהֵא טָפֵל חָמוּר מִן הָעִיקָּר! veama? néma: "be'hatsér ohel moéd yokhlouha" – velo yehé tafél 'hamour min haikar!
17. הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם עֲבוֹדָה – דְּאָדָם עוֹבֵד בִּמְקוֹם רַבּוֹ, אָמְרִינַן: לֹא יְהֵא טָפֵל חָמוּר מִן הָעִיקָּר. אֲכִילָה – דְּאֵין אָדָם אוֹכֵל בִּמְקוֹם רַבּוֹ, לֹא יְהֵא טָפֵל חָמוּר מִן הָעִיקָּר – לָא אָמְרִינַן. hakhi hachta?! hatam avoda – deadam ovéd bimkom rabo, amrinan: lo yehé tafél 'hamour min haikar. akhila – deén adam okhél bimkom rabo, lo yehé tafél 'hamour min haikar – la amrinan.
18. מַתְנִי׳ חַטַּאת הָעוֹף הָיְתָה נַעֲשֵׂית עַל קֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית; וּבְכׇל מָקוֹם הָיְתָה כְּשֵׁירָה, אֶלָּא זֶה הָיְתָה מְקוֹמָהּ. וּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָיְתָה אוֹתָהּ קֶרֶן מְשַׁמֶּשֶׁת מִלְּמַטָּה, וּשְׁלֹשָׁה מִלְּמַעְלָה. מִלְּמַטָּה: חַטַּאת הָעוֹף, וְהַגָּשׁוֹת, וּשְׁיָרֵי הַדָּם. matni' 'hatat haof hayta naasét al keren deromit maaravit; ouvkhol makom hayta kechéra, ela ze hayta mekomah. ouchlocha devarim hayta otah keren mechamechet milemata, ouchlocha milemala. milemata: 'hatat haof, vehagachot, ouchyaré hadam.
19. וּמִלְּמַעְלָן: נִיסּוּךְ הַיַּיִן, וְהַמַּיִם, וְעוֹלַת הָעוֹף כְּשֶׁהִיא רַבָּה בַּמִּזְרָח. oumilemalan: nisoukh hayayin, vehamayim, veolat haof kechehi raba bamizra'h.
20. כׇּל הָעוֹלִין לַמִּזְבֵּחַ – עוֹלִין דֶּרֶךְ יָמִין, kol haolin lamizbé'ha – olin derekh yamin,

Daf 63b

1. וּמַקִּיפִין וְיוֹרְדִין דֶּרֶךְ שְׂמֹאל; חוּץ מִן הָעוֹלֶה לִשְׁלֹשָׁה אֵלּוּ – שֶׁהָיוּ עוֹלִין וְיוֹרְדִין עַל הֶעָקֵב. oumakifin veordin derekh semol; 'houts min haole lichlocha élou – chehaou olin veordin al heakév.
2. גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר קְרָא: ״לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה כִּי חַטָּאת הִיא״ – חַטָּאת קְרוּיָה מִנְחָה, וּמִנְחָה קְרוּיָה חַטָּאת; gema' mena hané milé? amar rabi yeochoua, amar kera: "lo yasim aleha chemen velo yitén aleha levona ki 'hatat hi" – 'hatat kerouya min'ha, oumin'ha kerouya 'hatat;
3. מָה חַטָּאת טְעוּנָה צָפוֹן – אַף מִנְחָה טְעוּנָה צָפוֹן, וּמָה מִנְחָה בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית – אַף חַטָּאת בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית. ma 'hatat teouna tsafon – af min'ha teouna tsafon, ouma min'ha bekeren maaravit deromit – af 'hatat bekeren maaravit deromit.
4. וּמִנְחָה גּוּפַהּ מְנָלַן? דְּתַנְיָא: ״לִפְנֵי ה׳״ – יָכוֹל בַּמַּעֲרָב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ״. oumin'ha goufah menalan? detanya: "lifné h'" – yakhol bamaarav? talmoud lomar: "el pené hamizbé'ha".
5. אִי ״אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ״ – יָכוֹל בַּדָּרוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לִפְנֵי ה׳״. הָא כֵּיצַד? מַגִּישָׁהּ בְּקֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית כְּנֶגֶד חוּדָּהּ שֶׁל קֶרֶן, וְדַיּוֹ. i "el pené hamizbé'ha" – yakhol badarom? talmoud lomar: "lifné h'". ha kétsad? magichah bekeren maaravit deromit keneged 'houdah chel keren, vedayo.
6. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יָכוֹל יַגִּישֶׁנָּה לְמַעֲרָבָהּ שֶׁל קֶרֶן אוֹ לִדְרוֹמָהּ שֶׁל קֶרֶן? אָמַרְתָּ: כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא שְׁנֵי מִקְרָאוֹת, אֶחָד מְקַיֵּים עַצְמוֹ וּמְקַיֵּים חֲבֵירוֹ, וְאֶחָד מְקַיֵּים עַצְמוֹ וּמְבַטֵּל חֲבֵירוֹ – מַנִּיחִין זֶה שֶׁמְּקַיֵּים עַצְמוֹ וּמְבַטֵּל חֲבֵירוֹ, וְתוֹפְשִׂין אֶת שֶׁמְּקַיֵּים עַצְמוֹ וּמְקַיֵּים חֲבֵירוֹ. rabi eliezer omér: yakhol yagichena lemaaravah chel keren o lidromah chel keren? amarta: kol makom cheata motsé chené mikraot, e'had mekayém atsmo oumkayém 'havéro, vee'had mekayém atsmo oumvatél 'havéro – mani'hin ze chemekayém atsmo oumvatél 'havéro, vetofsin et chemekayém atsmo oumkayém 'havéro.
7. כְּשֶׁאַתָּה אוֹמֵר ״אֶל פְּנֵי ה׳״ בַּמַּעֲרָב, הֵיכָן קִיַּימְתָּ ״אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ״? וּכְשֶׁאַתָּה אוֹמֵר ״אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ״ בַּדָּרוֹם, קִיַּימְתָּ ״לִפְנֵי ה׳״. kecheata omér "el pené h'" bamaarav, hékhan kiyamta "el pené hamizbé'ha"? oukhcheata omér "el pené hamizbé'ha" badarom, kiyamta "lifné h'".
8. בַּדָּרוֹם הֵיכָן קִיַּימְתָּ? אָמַר רַב אָשֵׁי: קָסָבַר הַאי תַּנָּא, כּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ בַּצָּפוֹן קָאֵי. badarom hékhan kiyamta? amar rav aché: kasavar ha tana, kouléh mizbé'ha batsafon kaé.
9. בְּכׇל מָקוֹם הָיְתָה כְּשֵׁירָה [וְכוּ׳]. מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב אָשֵׁי, הָכִי קָאָמַר: בְּכׇל מָקוֹם הָיְתָה כְּשֵׁירָה לִמְלִיקָתָהּ, אֶלָּא זֶה הָיָה מְקוֹמָהּ לְהַזָּאָתָהּ. bekhol makom hayta kechéra [vekhou']. ma kaamar? amar rav aché, hakhi kaamar: bekhol makom hayta kechéra limlikatah, ela ze haya mekomah lehazaatah.
10. תְּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: מְלָקָהּ בְּכׇל מָקוֹם בַּמִּזְבֵּחַ – כְּשֵׁירָה. הִיזָּה דָּמָהּ בְּכׇל מָקוֹם – כְּשֵׁירָה, הִיזָּה וְלֹא מִיצָּה – כְּשֵׁירָה; וּבִלְבַד שֶׁיִּתֵּן מִחוּט הַסִּיקְרָא וּלְמַטָּה מִדַּם הַנֶּפֶשׁ. tenéna leha detanou rabanan: melakah bekhol makom bamizbé'ha – kechéra. hiza damah bekhol makom – kechéra, hiza velo mitsa – kechéra; ouvilvad cheyitén mi'hout hasikra oulmata midam hanefech.
11. מַאי קָאָמַר? הָכִי קָאָמַר: מְלָקָהּ בְּכׇל מָקוֹם בַּמִּזְבֵּחַ – כְּשֵׁירָה. מִיצָּה דָּמָהּ בְּכׇל מָקוֹם בַּמִּזְבֵּחַ – כְּשֵׁירָה, ma kaamar? hakhi kaamar: melakah bekhol makom bamizbé'ha – kechéra. mitsa damah bekhol makom bamizbé'ha – kechéra,

Daf 64a

1. שֶׁאִם הִיזָּה וְלֹא מִיצָּה – כְּשֵׁירָה; וּבִלְבַד שֶׁיִּתֵּן מִחוּט הַסִּיקְרָא וּלְמַטָּה מִדַּם הַנֶּפֶשׁ. cheim hiza velo mitsa – kechéra; ouvilvad cheyitén mi'hout hasikra oulmata midam hanefech.
2. שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים כּוּ׳. חַטַּאת הָעוֹף – הָא דַּאֲמַרַן. chelocha devarim kou'. 'hatat haof – ha daamaran.
3. הַגָּשׁוֹת – דִּכְתִיב: ״וְהִגִּישָׁהּ אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ״. שְׁיָרֵי הַדָּם – דִּכְתִיב: ״וְאֶת כׇּל דַּם הַפָּר יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ״. hagachot – dikhtiv: "vehigichah el pené hamizbé'ha". cheyaré hadam – dikhtiv: "veet kol dam hapar yichpokh el yesod hamizbé'ha".
4. מִלְּמַעְלָה: נִיסּוּךְ הַמַּיִם, וְהַיַּיִן, וְעוֹלַת הָעוֹף כְּשֶׁהִיא רַבָּה בַּמִּזְרָח. מַאי טַעְמָא? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁקְּרוֹבָה מִבֵּית הַדֶּשֶׁן. milemala: nisoukh hamayim, vehayayin, veolat haof kechehi raba bamizra'h. ma tama? rabi yo'hanan amar: mipené chekerova mibét hadechen.
5. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחָן שֶׁל כֹּהֲנִים – שֶׁאֵין לָךְ קַל בָּעוֹפוֹת יוֹתֵר מִמּוּרְאָה וְנוֹצָה, פְּעָמִים שֶׁהַכֹּהֵן זוֹרְקָן יוֹתֵר מִשְּׁלֹשִׁים אַמָּה. amar rabi yo'hanan: bo ouré kama gadol ko'han chel kohanim – cheén lakh kal baofot yotér mimoura venotsa, peamim chehakohén zorkan yotér michelochim ama.
6. דִּתְנַן: נָטַל מַחְתָּה שֶׁל כֶּסֶף, וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, וּפִינָּה אֶת הַגֶּחָלִים אֵילָךְ וְאֵילָךְ, וְחָתָה מִן הַמְאוּכָּלוֹת הַפְּנִימִיּוֹת, וְיוֹרֵד. הִגִּיעַ לָרִצְפָּה – מַחֲזִיר פָּנָיו כְּלַפֵּי צָפוֹן, וְהוֹלֵךְ לְמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת. צָבַר אֶת הַגֶּחָלִים עַל גַּבֵּי הָרִצְפָּה רָחוֹק מִן הַכֶּבֶשׁ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים – מָקוֹם שֶׁנּוֹתְנִין מוּרְאָה וְנוֹצָה, וְדִישּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה. ditnan: natal ma'hta chel kesef, veala leroch hamizbé'ha, oufina et hage'halim élakh veélakh, ve'hata min hamoukalot hapenimiyot, veoréd. higia laritspa – ma'hazir pana kelapé tsafon, veolékh lemizra'ho chel kevech keeser amot. tsavar et hage'halim al gabé haritspa ra'hok min hakevech chelocha tefa'him – makom chenotnin moura venotsa, vedichoun mizbé'ha hapenimi vehamenora.
7. הָנֵי טְפֵי מִתְּלָתִין וְחַד הָוְיָין! מְקוֹם גַּבְרֵי לָא חָשֵׁיב. hané tefé mitelatin ve'had havyan! mekom gavré la 'hachév.
8. כׇּל הָעוֹלִים לְמִזְבֵּחַ, מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: נְסָכִים – שֶׁמָּא יִתְעַשְּׁנוּ, וְעוֹלַת הָעוֹף – שֶׁמָּא תָּמוּת בֶּעָשָׁן. kol haolim lemizbé'ha, ma tama? amar rabi yo'hanan: nesakhim – chema yitachenou, veolat haof – chema tamout beachan.
9. וּרְמִינְהוּ: בָּא לוֹ לְהַקִּיף אֶת הַמִּזְבֵּחַ, מֵאַיִן הוּא מַתְחִיל? מִקֶּרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, מִזְרָחִית צְפוֹנִית, צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית; וְנוֹתְנִין לוֹ יַיִן לְנַסֵּךְ! ourminou: ba lo lehakif et hamizbé'ha, méayin hou mat'hil? mikeren deromit mizra'hit, mizra'hit tsefonit, tsefonit maaravit, maaravit deromit; venotnin lo yayin lenasékh!
10. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: amar rabi yo'hanan:

Daf 64b

1. הַקָּפָה בָּרֶגֶל. אָמַר רָבָא: דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי ״נוֹתְנִין לוֹ יַיִן לְנַסֵּךְ״, וְלָא קָתָנֵי ״אוֹמֵר לוֹ נַסֵּךְ״; שְׁמַע מִינַּהּ. hakafa baregel. amar rava: dayka namé, dekatané "notnin lo yayin lenasékh", vela katané "omér lo nasékh"; chema minah.
2. תָּנוּ רַבָּנַן: כׇּל הָעוֹלִין לְמִזְבֵּחַ – עוֹלִין דֶּרֶךְ יָמִין וְיוֹרְדִין דֶּרֶךְ שְׂמֹאל, עוֹלִין דֶּרֶךְ מִזְרָח וְיוֹרְדִין דֶּרֶךְ מַעֲרָב; חוּץ מִן הָעוֹלֶה לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הַלָּלוּ – שֶׁעוֹלִים דֶּרֶךְ מַעֲרָב וְיוֹרְדִין דֶּרֶךְ מַעֲרָב, עוֹלִין דֶּרֶךְ יָמִין וְיוֹרְדִין דֶּרֶךְ יָמִין. tanou rabanan: kol haolin lemizbé'ha – olin derekh yamin veordin derekh semol, olin derekh mizra'h veordin derekh maarav; 'houts min haole lichlocha devarim halalou – cheolim derekh maarav veordin derekh maarav, olin derekh yamin veordin derekh yamin.
3. ״דֶּרֶךְ יָמִין״?! דֶּרֶךְ שְׂמֹאל הוּא! אָמַר רָבִינָא: תְּנִי ״שְׂמֹאל״. רָבָא אָמַר: מַאי ״יָמִין״ – יָמִין דְּמִזְבֵּחַ, וּמַאי ״שְׂמֹאל״ – שְׂמֹאל דְּגַבְרָא. "derekh yamin"?! derekh semol hou! amar ravina: teni "semol". rava amar: ma "yamin" – yamin demizbé'ha, ouma "semol" – semol degavra.
4. וְנִיתְנֵי אוֹ אִידֵּי וְאִידֵּי דְּמִזְבֵּחַ, אוֹ אִידֵּי וְאִידֵּי דְּגַבְרָא! קַשְׁיָא. venitné o idé veidé demizbé'ha, o idé veidé degavra! kachya.
5. מַתְנִי׳ חַטַּאת הָעוֹף כֵּיצַד הָיָה נַעֲשֵׂית? (עָלָה לַכֶּבֶשׁ וּפָנָה לַסּוֹבֵב בָּא לוֹ לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית), הָיָה מוֹלֵק אֶת רֹאשָׁהּ מִמּוּל עׇרְפָּה וְאֵינוֹ מַבְדִּיל, וּמַזֶּה מִדָּמָהּ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ. שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה מִתְמַצֶּה עַל הַיְסוֹד; וְאֵין לְמִזְבֵּחַ אֶלָּא דָּמָהּ, וְכוּלָּהּ לַכֹּהֲנִים. matni' 'hatat haof kétsad haya naasét? (ala lakevech oufana lasovév ba lo lekeren deromit mizra'hit), haya molék et rochah mimoul orpa veéno mavdil, oumaze midamah al kir hamizbé'ha. cheyaré hadam haya mitmatse al haysod; veén lemizbé'ha ela damah, vekhoulah lakohanim.
6. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְהִזָּה מִדַּם הַחַטָּאת״ – מִגּוּף הַחַטָּאת. הָא כֵּיצַד? אוֹחֵז בָּרֹאשׁ וּבַגּוּף, וּמַזֶּה עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ; וְלֹא עַל קִיר הַכֶּבֶשׁ, וְלֹא עַל קִיר הֵיכָל, וְלֹא עַל קִיר אוּלָם. וְאֵיזֶה? זֶה קִיר הַתַּחְתּוֹן. gema' tanou rabanan: "vehiza midam ha'hatat" – migouf ha'hatat. ha kétsad? o'héz baroch ouvagouf, oumaze al kir hamizbé'ha; velo al kir hakevech, velo al kir hékhal, velo al kir oulam. veéze? ze kir hata'hton.
7. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא קִיר הָעֶלְיוֹן? וְדִין הוּא: וּמָה בְּהֵמָה, שֶׁעוֹלָתָהּ לְמַטָּה – חַטָּאתָהּ לְמַעְלָה; עוֹף, שֶׁעוֹלָתוֹ לְמַעְלָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁחַטָּאתוֹ לְמַעְלָה?! o éno ela kir haelon? vedin hou: ouma behéma, cheolatah lemata – 'hatatah lemala; of, cheolato lemala – éno din che'hatato lemala?!
8. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ״ – קִיר שֶׁהַשְּׁיָרִין שֶׁלּוֹ מִתְמַצִּים לַיְסוֹד; וְאֵיזֶה? זֶה קִיר הַתַּחְתּוֹן. talmoud lomar: "vehanichar badam yimatsé el yesod hamizbé'ha" – kir chehacheyarin chelo mitmatsim laysod; veéze? ze kir hata'hton.
9. וְנַעְבֵּיד מֵעִילַּאי, וַהֲדַר נַעְבֵּיד מִתַּתַּאי! אָמַר רָבָא: מִי כְּתִיב ״יְמַצֶּה״?! ״יִמָּצֵה״ כְּתִיב, דְּמִמֵּילָא מַשְׁמַע. venabéd méila, vahadar nabéd mitata! amar rava: mi ketiv "yematse"?! "yimatsé" ketiv, demiméla machma.
10. אָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב: כֵּיצַד מוֹלְקִין חַטַּאת הָעוֹף? אוֹחֵז גַּפָּיו בִּשְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת וּשְׁתֵּי רַגְלַיִם בִּשְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת, וּמוֹתֵחַ צַוָּארָהּ עַל רוֹחַב גּוּדָלוֹ, וּמוֹלְקָהּ. amar rav zoutra bar toviya amar rav: kétsad molkin 'hatat haof? o'héz gapa bichté etsbaot ouchté raglayim bichté etsbaot, oumoté'ha tsavarah al ro'hav goudalo, oumolkah.
11. בְּמַתְנִיתָא תְּנָא: צִיפְּרָא מִלְּבַר; אוֹחֵז גַּפָּיו בִּשְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת וּשְׁנֵי רַגְלַיִם בִּשְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת, וּמוֹתֵחַ צַוָּארוֹ עַל רוֹחַב שְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו, וּמוֹלֵק. וְזוֹ עֲבוֹדָה קָשָׁה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ. bematnita tena: tsipera milevar; o'héz gapa bichté etsbaot ouchné raglayim bichté etsbaot, oumoté'ha tsavaro al ro'hav cheté etsbeota, oumolék. vezo avoda kacha chebamikdach.
12. זוֹ הִיא – וְתוּ לָא?! וְהָאִיכָּא קְמִיצָה וַחֲפִינָה! אֶלָּא אֵימָא: זוֹ עֲבוֹדָה קָשָׁה מֵעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ. zo hi – vetou la?! vehaika kemitsa va'hafina! ela éma: zo avoda kacha méavodot kachot chebamikdach.
13. מַתְנִי׳ עוֹלַת הָעוֹף כֵּיצַד נַעֲשֵׂית? עָלָה לַכֶּבֶשׁ וּפָנָה לַסּוֹבֵב, בָּא לוֹ לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית. הָיָה מוֹלֵק אֶת רֹאשָׁהּ מִמּוּל עׇרְפָּה, וּמַבְדִּיל, וּמִיצָּה אֶת דָּמָהּ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ. נָטַל אֶת הָרֹאשׁ וְהִקִּיף בֵּית מְלִיקָתוֹ לַמִּזְבֵּחַ, סְפָגוֹ בְּמֶלַח, וּזְרָקוֹ עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים. matni' olat haof kétsad naasét? ala lakevech oufana lasovév, ba lo lekeren deromit mizra'hit. haya molék et rochah mimoul orpa, oumavdil, oumitsa et damah al kir hamizbé'ha. natal et haroch vehikif bét melikato lamizbé'ha, sefago bemela'h, ouzrako al gabé haichim.
14. בָּא לוֹ לַגּוּף, וְהֵסִיר אֶת הַמּוּרְאָה וְאֶת הַנּוֹצָה וְאֶת בְּנֵי הַמֵּעַיִים הַיּוֹצְאִין עִמָּם, וְהִשְׁלִיכָן לְבֵית הַדֶּשֶׁן. שִׁיסַּע, וְלֹא הִבְדִּיל. וְאִם הִבְדִּיל – כָּשֵׁר. סוֹפְגוֹ בְּמֶלַח, וְזֹרְקוֹ עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים. ba lo lagouf, vehésir et hamoura veet hanotsa veet bené haméayim hayotsin imam, vehichlikhan levét hadechen. chisa, velo hivdil. veim hivdil – kachér. sofgo bemela'h, vezorko al gabé haichim.
15. לֹא הֵסִיר הַמּוּרְאָה וְלֹא הַנּוֹצָה וְאֶת בְּנֵי מֵעַיִים הַיּוֹצְאִין עִמָּם, וְלֹא סְפָגוֹ בְּמֶלַח – כֹּל שֶׁשִּׁינָּה בָּהּ מֵאַחֵר שֶׁמִּיצָּה אֶת דָּמָהּ, כְּשֵׁירָה. הִבְדִּיל בַּחַטָּאת וְלֹא הִבְדִּיל בָּעוֹלָה – פָּסוּל. מִיצָּה אֶת דַּם הָרֹאשׁ וְלֹא מִיצָּה דַּם הַגּוּף – פְּסוּלָה. דַּם הַגּוּף וְלֹא מִיצָּה דַּם הָרֹאשׁ – כְּשֵׁירָה. lo hésir hamoura velo hanotsa veet bené méayim hayotsin imam, velo sefago bemela'h – kol chechina bah méa'hér chemitsa et damah, kechéra. hivdil ba'hatat velo hivdil baola – pasoul. mitsa et dam haroch velo mitsa dam hagouf – pesoula. dam hagouf velo mitsa dam haroch – kechéra.
16. חַטַּאת הָעוֹף שֶׁמְּלָקָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ; מִיצָּה דָּמָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ; לִשְׁמָהּ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ; אוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ וְלִשְׁמָהּ – פָּסוּל. עוֹלַת הָעוֹף כְּשֵׁירָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא עָלְתָה לִבְעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה. 'hatat haof chemelakah chelo lichmah; mitsa damah chelo lichmah; lichmah vechelo lichmah; o chelo lichmah velichmah – pasoul. olat haof kechéra, ouvilvad chelo alta livalim lechém 'hova.
17. אֶחָד חַטַּאת הָעוֹף וְאֶחָד עוֹלַת הָעוֹף, שֶׁמְּלָקָן וְשֶׁמִּיצָּה אֶת דָּמָן – לֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל, וּלְהַקְטִיר דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַקְטִיר חוּץ לִמְקוֹמוֹ; פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. חוּץ לִזְמַנּוֹ – פִּיגּוּל, וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת; וּבִלְבַד שֶׁיַּקְרִיב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ. e'had 'hatat haof vee'had olat haof, chemelakan vechemitsa et daman – leekhol davar chedarko leekhol, oulhaktir davar chedarko lehaktir 'houts limkomo; pasoul veén bo karét. 'houts lizmano – pigoul, ve'hayavin ala karét; ouvilvad cheyakriv hamatir kemitsvato.
18. כֵּיצַד קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ? מָלַק בִּשְׁתִיקָה, וּמִיצָּה הַדָּם חוּץ לִזְמַנּוֹ; אוֹ שֶׁמָּלַק חוּץ לִזְמַנּוֹ, וּמִיצָּה הַדָּם בִּשְׁתִיקָה; אוֹ שֶׁמָּלַק וּמִיצָּה הַדָּם חוּץ לִזְמַנּוֹ – זֶהוּ שֶׁקָּרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ. kétsad karav hamatir kemitsvato? malak bichtika, oumitsa hadam 'houts lizmano; o chemalak 'houts lizmano, oumitsa hadam bichtika; o chemalak oumitsa hadam 'houts lizmano – zeou chekarav hamatir kemitsvato.
19. כֵּיצַד לֹא קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ? מָלַק חוּץ לִמְקוֹמוֹ, מִיצָּה הַדָּם חוּץ לִזְמַנּוֹ; אוֹ שֶׁמָּלַק חוּץ לִזְמַנּוֹ, וּמִיצָּה הַדָּם חוּץ לִמְקוֹמוֹ; אוֹ שֶׁמָּלַק וּמִיצָּה הַדָּם חוּץ לִמְקוֹמוֹ; kétsad lo karav hamatir kemitsvato? malak 'houts limkomo, mitsa hadam 'houts lizmano; o chemalak 'houts lizmano, oumitsa hadam 'houts limkomo; o chemalak oumitsa hadam 'houts limkomo;

Daf 65a

1. חַטַּאת הָעוֹף (שֶׁמְּלָקוֹ) [שֶׁמְּלָקָהּ] שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, וּמִיצָּה הַדָּם חוּץ לִזְמַנּוֹ; אוֹ שֶׁמָּלַק חוּץ לִזְמַנּוֹ, וּמִיצָּה דָּמוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ; אוֹ שֶׁמָּלַק וּמִיצָּה הַדָּם שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – זֶהוּ שֶׁלֹּא קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ. 'hatat haof (chemelako) [chemelakah] chelo lichmah, oumitsa hadam 'houts lizmano; o chemalak 'houts lizmano, oumitsa damo chelo lichmah; o chemalak oumitsa hadam chelo lichmah – zeou chelo karav hamatir kemitsvato.
2. לֶאֱכוֹל כְּזַיִת בַּחוּץ כְּזַיִת לְמָחָר, כְּזַיִת לְמָחָר כְּזַיִת בַּחוּץ, כַּחֲצִי זַיִת בַּחוּץ כַּחֲצִי זַיִת לְמָחָר, כַּחֲצִי זַיִת לְמָחָר כַּחֲצִי זַיִת בַּחוּץ – פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. leekhol kezayit ba'houts kezayit lema'har, kezayit lema'har kezayit ba'houts, ka'hatsi zayit ba'houts ka'hatsi zayit lema'har, ka'hatsi zayit lema'har ka'hatsi zayit ba'houts – pasoul, veén bo karét.
3. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, זֶה הַכְּלָל: אִם מַחְשֶׁבֶת הַזְּמַן קָדְמָה לְמַחְשֶׁבֶת הַמָּקוֹם – פִּיגּוּל, וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת. וְאִם מַחְשֶׁבֶת הַמָּקוֹם קָדְמָה לְמַחְשֶׁבֶת הַזְּמַן – פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. [וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: זֶה וָזֶה פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת.] amar rabi yeouda, ze hakelal: im ma'hchevet hazeman kadma lema'hchevet hamakom – pigoul, ve'hayavin ala karét. veim ma'hchevet hamakom kadma lema'hchevet hazeman – pasoul, veén bo karét. [va'hakhamim omrim: ze vaze pasoul veén bo karét.]
4. לֶאֱכוֹל כַּחֲצִי זַיִת וּלְהַקְטִיר כַּחֲצִי זַיִת – כָּשֵׁר, שֶׁאֵין אֲכִילָה וְהַקְטָרָה מִצְטָרְפִין. leekhol ka'hatsi zayit oulhaktir ka'hatsi zayit – kachér, cheén akhila vehaktara mitstarfin.
5. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְהִקְרִיבוֹ״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? gema' tanou rabanan: "vehikrivo" – ma talmoud lomar?
6. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִקְרִיב מִן הַתֹּרִים אוֹ מִן בְּנֵי הַיּוֹנָה״ – יָכוֹל הַמִּתְנַדֵּב עוֹף לֹא יִפְחוֹת מִשְּׁנֵי פְּרִידִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהִקְרִיבוֹ״ – אֲפִילּוּ פְּרִידָה אַחַת יָבִיא אֶל הַמִּזְבֵּחַ. lefi cheneemar: "vehikriv min hatorim o min bené hayona" – yakhol hamitnadév of lo yif'hot michené peridin? talmoud lomar: "vehikrivo" – afilou perida a'hat yavi el hamizbé'ha.
7. מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״הַכֹּהֵן״? לִקְבּוֹעַ לוֹ כֹּהֵן. שֶׁיָּכוֹל וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה בֶּן צֹאן, שֶׁקָּבַע לוֹ צָפוֹן – לָא קָבַע לוֹ כֹּהֵן; עוֹף, שֶׁלָּא קָבַע לוֹ צָפוֹן – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִקְבַּע לוֹ כֹּהֵן?! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״(אֶל) הַכֹּהֵן״ – לִקְבּוֹעַ לוֹ כֹּהֵן. ma talmoud lomar: "hakohén"? likboa lo kohén. cheyakhol vahalo din hou: ouma ben tson, chekava lo tsafon – la kava lo kohén; of, chela kava lo tsafon – éno din chelo yikba lo kohén?! talmoud lomar: "(el) hakohén" – likboa lo kohén.
8. יָכוֹל יִמְלְקֶנּוּ בְּסַכִּין? וְדִין הוּא: וּמָה אִם שְׁחִיטָה, שֶׁלֹּא קָבַע לָהּ כֹּהֵן – קָבַע לָהּ כְּלִי; מְלִיקָה, שֶׁקָּבַע לָהּ כֹּהֵן – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּקְבַּע לָהּ כְּלִי?! yakhol yimlekenou besakin? vedin hou: ouma im che'hita, chelo kava lah kohén – kava lah keli; melika, chekava lah kohén – éno din cheyikba lah keli?!
9. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כֹּהֵן... וּמָלַק״. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁזָּר קָרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ?! אֶלָּא מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כֹּהֵן״? שֶׁתְּהֵא מְלִיקָה בְּעַצְמוֹ שֶׁל כֹּהֵן. talmoud lomar: "kohén... oumalak". amar rabi akiva: vekhi taale al datekha chezar karév legabé mizbé'ha?! ela ma talmoud lomar: "kohén"? chetehé melika beatsmo chel kohén.
10. יָכוֹל יִמְלְקֶנָּה בֵּין מִלְּמַעְלָה בֵּין מִלְּמַטָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּמָלַק... וְהִקְטִיר״ – מָה הַקְטָרָה בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, אַף מְלִיקָה בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. yakhol yimlekena bén milemala bén milemata? talmoud lomar: "oumalak... vehiktir" – ma haktara beroch hamizbé'ha, af melika beroch hamizbé'ha.
11. ״וּמָלַק״ – מִמּוּל עוֹרֶף. אַתָּה אוֹמֵר מִמּוּל עוֹרֶף; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִן הַצַּוָּאר? וְדִין הוּא: נֶאֱמַר כָּאן ״וּמָלַק״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״וּמָלַק״; מָה לְהַלָּן מִמּוּל עוֹרֶף, אַף כָּאן מִמּוּל עוֹרֶף! "oumalak" – mimoul oref. ata omér mimoul oref; o éno ela min hatsavar? vedin hou: neemar kan "oumalak", veneemar lehalan "oumalak"; ma lehalan mimoul oref, af kan mimoul oref!
12. אִי – מָה לְהַלָּן מוֹלֵק וְאֵינוֹ מַבְדִּיל, אַף כָּאן מוֹלֵק וְאֵינוֹ מַבְדִּיל?! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּמָלַק וְהִקְטִיר״; מָה הַקְטָרָה – הָרֹאשׁ לְעַצְמוֹ וְהַגּוּף לְעַצְמוֹ, אַף מְלִיקָה – הָרֹאשׁ לְעַצְמוֹ וְהַגּוּף לְעַצְמוֹ. i – ma lehalan molék veéno mavdil, af kan molék veéno mavdil?! talmoud lomar: "oumalak vehiktir"; ma haktara – haroch leatsmo vehagouf leatsmo, af melika – haroch leatsmo vehagouf leatsmo.
13. וּמִנַּיִן שֶׁהַקְטָרַת הָרֹאשׁ בְּעַצְמוֹ וְהַגּוּף בְּעַצְמוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִקְטִיר אוֹתוֹ״ – הֲרֵי הַקְטָרַת הַגּוּף אֲמוּרָה; הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה״? בְּהַקְטָרַת הָרֹאשׁ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. ouminayin chehaktarat haroch beatsmo vehagouf beatsmo? cheneemar: "vehiktir oto" – haré haktarat hagouf amoura; ha ma ani mekayém "vehiktir hamizbé'ha"? behaktarat haroch hakatouv medabér.
14. ״וְנִמְצָה דָּמוֹ״ – כּוּלּוֹ. ״עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ״ – וְלֹא עַל קִיר הַכֶּבֶשׁ, וְלֹא עַל קִיר הַהֵיכָל; וְאֵיזֶה זֶה? זֶה קִיר הָעֶלְיוֹן. "venimtsa damo" – koulo. "al kir hamizbé'ha" – velo al kir hakevech, velo al kir hahékhal; veéze ze? ze kir haelon.
15. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא קִיר הַתַּחְתּוֹן? וְדִין הוּא: מָה בְּהֵמָה, שֶׁחַטָּאתָהּ לְמַעְלָה – עוֹלָתָהּ לְמַטָּה; עוֹף, שֶׁחַטָּאתוֹ לְמַטָּה – אֵינוֹ דִּין שֶׁעוֹלָתוֹ לְמַטָּה? o éno ela kir hata'hton? vedin hou: ma behéma, che'hatatah lemala – olatah lemata; of, che'hatato lemata – éno din cheolato lemata?
16. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּמָלַק... וְהִקְטִיר... וְנִמְצָה דָּמוֹ״ – וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ לְאַחַר שֶׁהִקְטִיר חוֹזֵר וּמְמַצֶּה?! אֶלָּא לוֹמַר לָךְ: מָה הַקְטָרָה בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, אַף מִיצּוּי בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. הָא כֵּיצַד? הָיָה עוֹלֶה בַּכֶּבֶשׁ וּפוֹנֶה לַסּוֹבֵב, וּבָא לוֹ לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית; הָיָה מוֹלֵק אֶת רֹאשָׁהּ מִמּוּל עׇרְפָּה וּמַבְדִּיל, וּמְמַצֶּה מִדָּמָהּ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ. אִם עֲשָׂאָהּ לְמַטָּה מֵרַגְלָיו, אֲפִילּוּ אַמָּה – כְּשֵׁירָה. talmoud lomar: "oumalak... vehiktir... venimtsa damo" – vekhi taale al datekha lea'har chehiktir 'hozér oummatse?! ela lomar lakh: ma haktara beroch hamizbé'ha, af mitsou beroch hamizbé'ha. ha kétsad? haya ole bakevech oufone lasovév, ouva lo lekeren deromit mizra'hit; haya molék et rochah mimoul orpa oumavdil, oummatse midamah al kir hamizbé'ha. im asaah lemata méragla, afilou ama – kechéra.
17. רַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמְרִים: כׇּל עַצְמָהּ אֵין נַעֲשֵׂית אֶלָּא בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. מַאי בֵּינַיְיהוּ? rabi ne'hemya verabi eliezer ben yaakov omrim: kol atsmah én naasét ela beroch hamizbé'ha. ma bénayou?
18. אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: עוֹשֶׂה מַעֲרָכָה עַל גַּבֵּי סוֹבֵב אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. abayé verava deamri tarvayou: ose maarakha al gabé sovév ika bénayou.
19. בָּא לוֹ לַגּוּף כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְהֵסִיר אֶת מֻרְאָתוֹ בְּנֹצָתָהּ״ – זוֹ זֶפֶק. ba lo lagouf kou'. tanou rabanan: "vehésir et mourato benotsatah" – zo zefek.
20. יָכוֹל יַקְדִּיר בְּסַכִּין וְיִטְּלֶנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּנֹצָתָהּ״ – נוֹטֵל אֶת הַנּוֹצָה עִמָּהּ. אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן אוֹמֵר: נוֹטְלָהּ וְנוֹטֵל קוּרְקְבָנָהּ עִמָּהּ. yakhol yakdir besakin veyitelenou? talmoud lomar: "benotsatah" – notél et hanotsa imah. aba yosé ben 'hanan omér: notlah venotél kourkevanah imah.
21. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: ״בְּנֹצָתָהּ״ – בְּנוֹצָה שֶׁלָּהּ; קוֹדְרָהּ בְּסַכִּין כְּמִין אֲרוּבָּה. devé rabi yichmaél tana: "benotsatah" – benotsa chelah; kodrah besakin kemin arouba.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Zevachim
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)