Talmud Zevachim, Chapitre 7 (ז) · Daf 44b à 51a

Daf 44b

1. הֲרֵי לוֹג [הַבָּא] בִּפְנֵי עַצְמוֹ – דִּלְכוּלֵּי עָלְמָא מַתְּנוֹתָיו שָׁרוּ לֵיהּ, וְלָא מְפַגְּלִין לֵיהּ! דְּתַנְיָא: לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע – חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל, מִפְּנֵי שֶׁדָּם מַתִּירוֹ לַבְּהוֹנוֹת. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. haré log [haba] bifné atsmo – dilkhoulé alma matenota charou léh, vela mefagelin léh! detanya: log chemen chel metsora – 'hayavin ala michoum pigoul, mipené chedam matiro labeonot. divré rabi méir.
2. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי מֵאִיר: וַהֲלֹא אָדָם מֵבִיא אֲשָׁמוֹ עַכְשָׁיו, וְלוֹג מִיכָּן וְעַד עֲשָׂרָה יָמִים! אָמַר לָהֶן: אַף אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי, אֶלָּא בְּבָא עִם הָאָשָׁם. amrou lo lerabi méir: vahalo adam mévi achamo akhcha, velog mikan vead asara yamim! amar lahen: af ani lo amarti, ela beva im haacham.
3. אֶלָּא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: לְעוֹלָם רַבִּי מֵאִיר הִיא, וּסְמִי מִיכָּן נְסָכִים. אָמַר אַבָּיֵי: לְעוֹלָם לָא תִּסְמֵי; וְתָנָא לוֹג הַבָּא עִם הָאָשָׁם – וְהוּא הַדִּין לִנְסָכִים הַבָּאִין עִם הַזֶּבַח, וַהֲדַר תָּנָא נְסָכִים הַבָּאִין בִּפְנֵי עַצְמָן – וְהוּא הַדִּין לְלוֹג הַבָּא לִפְנֵי עַצְמוֹ. ela amar rabi yirmeya: leolam rabi méir hi, ousmi mikan nesakhim. amar abayé: leolam la tismé; vetana log haba im haacham – veou hadin linsakhim habain im hazeva'h, vahadar tana nesakhim habain bifné atsman – veou hadin lelog haba lifné atsmo.
4. חַטַּאת הָעוֹף – דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לַכֹּהֲנִים. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנֵי לֵוִי: 'hatat haof – damah matir et besarah lakohanim. mena hané milé? detané lévi:
5. ״כׇּל קׇרְבָּנָם״ – לְרַבּוֹת לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: ״מִן הָאֵשׁ״ כְּתַב רַחֲמָנָא, וְהַאי לָאו מוֹתָר מִן הָאֵשׁ הוּא; קָא מַשְׁמַע לַן. "kol korbanam" – lerabot log chemen chel metsora. salka datakh aména: "min haéch" ketav ra'hamana, veha la motar min haéch hou; ka machma lan.
6. ״לְכׇל מִנְחָתָם״ – לְרַבּוֹת מִנְחַת עוֹמֶר וּמִנְחַת הַקְּנָאוֹת. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: ״וְאָכְלוּ אוֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם״ – וּמִנְחַת הָעוֹמֶר לְהַתִּיר אָתְיָא, וּמִנְחַת קְנָאוֹת לְבָרֵר עָוֹן קָאָתְיָא; קָא מַשְׁמַע לַן. "lekhol min'hatam" – lerabot min'hat omer oumin'hat hakenaot. salka datakh aména: "veakhlou otam acher koupar bahem" – oumin'hat haomer lehatir atya, oumin'hat kenaot levarér aon kaatya; ka machma lan.
7. ״וּלְכׇל חַטָּאתָם״ – לְרַבּוֹת חַטַּאת הָעוֹף. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: נְבֵילָה הִיא. "oulkhol 'hatatam" – lerabot 'hatat haof. salka datakh aména: nevéla hi.
8. ״לְכׇל אֲשָׁמָם״ – לְרַבּוֹת אֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: לְהַכְשִׁיר קָאָתוּ; קָא מַשְׁמַע לַן. "lekhol achamam" – lerabot acham nazir vaacham metsora. salka datakh aména: lehakhchir kaatou; ka machma lan.
9. אֲשַׁם מְצוֹרָע – בְּהֶדְיָא כְּתִיב בֵּיהּ! אֶלָּא לְרַבּוֹת אֲשַׁם נָזִיר כַּאֲשַׁם מְצוֹרָע. acham metsora – behedya ketiv béh! ela lerabot acham nazir kaacham metsora.
10. ״אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ״ – זֶה גֶּזֶל הַגֵּר. ״לְךָ הוּא״ – שֶׁלְּךָ יִהְיֶה, אֲפִילּוּ לְקַדֵּשׁ בּוֹ אֶת הָאִשָּׁה. "acher yachivou" – ze gezel hagér. "lekha hou" – chelekha yihye, afilou lekadéch bo et haicha.
11. תַּנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: פִּיגֵּל בְּדָבָר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ – פִּיגֵּל. בְּדָבָר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים – לֹא פִּיגֵּל. tanya, rabi elazar omér michoum rabi yosé hagelili: pigél bedavar hanaase ba'houts – pigél. bedavar hanaase bifnim – lo pigél.
12. כֵּיצַד? הָיָה עוֹמֵד בַּחוּץ, וְאָמַר: ״הֲרֵינִי שׁוֹחֵט לְהַזּוֹת מִדָּמוֹ לְמָחָר״ – לֹא פִּיגֵּל, שֶׁמַּחְשָׁבָה בַּחוּץ בְּדָבָר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים לֹא פִּיגֵּל. הָיָה עוֹמֵד בִּפְנִים, וְאָמַר: ״הֲרֵינִי מַזֶּה עַל מְנָת לְהַקְטִיר אֵימוּרִים וְלִשְׁפּוֹךְ שִׁירַיִם לְמָחָר״ – לֹא פִּיגֵּל, שֶׁמַּחְשָׁבָה בִּפְנִים בְּדָבָר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ. kétsad? haya oméd ba'houts, veamar: "haréni cho'hét lehazot midamo lema'har" – lo pigél, chema'hchava ba'houts bedavar hanaase bifnim lo pigél. haya oméd bifnim, veamar: "haréni maze al menat lehaktir émourim velichpokh chirayim lema'har" – lo pigél, chema'hchava bifnim bedavar hanaase ba'houts.
13. אֲבָל הָיָה עוֹמֵד בַּחוּץ, וְאָמַר: ״הֲרֵינִי שׁוֹחֵט לִשְׁפּוֹךְ שִׁירַיִם לְמָחָר״, אוֹ ״לְהַקְטִיר אֵימוּרִים לְמָחָר״ – פִּיגֵּל, שֶׁמַּחְשָׁבָה בַּחוּץ בְּדָבָר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ. aval haya oméd ba'houts, veamar: "haréni cho'hét lichpokh chirayim lema'har", o "lehaktir émourim lema'har" – pigél, chema'hchava ba'houts bedavar hanaase ba'houts.
14. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מַאי קְרָא? ״כַּאֲשֶׁר יוּרַם מִשּׁוֹר זֶבַח הַשְּׁלָמִים״ – וְכִי מָה לָמַדְנוּ מִשּׁוֹר זֶבַח הַשְּׁלָמִים מֵעַתָּה? amar rabi yeochoua ben lévi: ma kera? "kaacher youram michor zeva'h hachelamim" – vekhi ma lamadnou michor zeva'h hachelamim méata?
15. אֶלָּא מַקִּישׁ פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ לְשׁוֹר זֶבַח הַשְּׁלָמִים; מָה שׁוֹר זֶבַח הַשְּׁלָמִים – עַד שֶׁיְּהוּ מַעֲשָׂיו וּמַחְשְׁבוֹתָיו עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, אַף פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ – עַד שֶׁיְּהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו וּמַעֲשָׂיו עַל הַמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. ela makich par kohén machi'ha lechor zeva'h hachelamim; ma chor zeva'h hachelamim – ad cheyeou maasa ouma'hchevota al mizbé'ha ha'hitson, af par kohén machi'ha – ad cheyeou ma'hchevota oumaasa al hamizbé'ha ha'hitson.
16. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֶלְעָזָר שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי. amar rav na'hman amar raba bar avouh amar rav: halakha kerabi elazar cheamar michoum rabi yosé.
17. אָמַר רָבָא: amar rava:

Daf 45a

1. הִלְכְתָא לִמְשִׁיחָא?! אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, כֹּל שְׁחִיטַת קֳדָשִׁים לָא לִתְנֵי – הִלְכְתָא לִמְשִׁיחָא הוּא! אֶלָּא דְּרוֹשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר; הָכָא נָמֵי, דְּרוֹשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר. הָכִי קָאָמֵינָא לָךְ: הִלְכְתָא לְמָה לִי? לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא, אֲמַר לֵיהּ: הֲלָכָה קָאָמֵינָא. hilkheta limchi'ha?! amar léh abayé: ela méata, kol che'hitat kodachim la litné – hilkheta limchi'ha hou! ela deroch vekabél sakhar; hakha namé, deroch vekabél sakhar. hakhi kaaména lakh: hilkheta lema li? lichana a'harina, amar léh: halakha kaaména.
2. מַתְנִי׳ קׇדְשֵׁי גוֹיִם – אֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּיגּוּל, נוֹתָר וְטָמֵא; וְהַשּׁוֹחֲטָן בַּחוּץ – פָּטוּר. דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יוֹסֵי מְחַיֵּיב. matni' kodché goyim – én 'hayavin aléhem michoum pigoul, notar vetamé; vehacho'hatan ba'houts – patour. divré rabi chimon. rabi yosé me'hayév.
3. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: קׇדְשֵׁי גוֹיִם – לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין, וְאֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל, נוֹתָר וְטָמֵא, gema' tanou rabanan: kodché goyim – lo nehenin velo moalin, veén 'hayavin aléhen michoum pigoul, notar vetamé,
4. וְאֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה, וְאֵין מְבִיאִין נְסָכִים, אֲבָל קׇרְבָּנָן טָעוּן נְסָכִים. דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. veén osin temoura, veén meviin nesakhim, aval korbanan taoun nesakhim. divré rabi chimon.
5. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: רוֹאֶה אֲנִי בְּכוּלָּן לְהַחְמִיר, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן ״לַה׳״. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּקׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ, אֲבָל בְּקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת – מוֹעֲלִין בָּהֶן. amar rabi yosé: roe ani bekhoulan leha'hmir, cheneemar bahen "la'". bame devarim amourim – bekodché mizbé'ha, aval bekodché bedek habayit – moalin bahen.
6. לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. לֹא נֶהֱנִין – מִדְּרַבָּנַן. lo nehenin velo moalin. lo nehenin – miderabanan.
7. וְלֹא מוֹעֲלִין – דְּגָמַר מְעִילָה ״חֵט״–״חֵט״ מִתְּרוּמָה, דְּבִתְרוּמָה כְּתִיב: ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ – וְלֹא גוֹיִם. velo moalin – degamar meila "'hét"–"'hét" miterouma, devitrouma ketiv: "bené yisraél" – velo goyim.
8. וְאֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל, נוֹתָר וְטָמֵא. מַאי טַעְמָא? דְּאָתֵי פִּיגּוּל ״עָוֹן״–״עָוֹן״ מִנּוֹתָר, veén 'hayavin ala michoum pigoul, notar vetamé. ma tama? deaté pigoul "aon"–"aon" minotar,
9. וְאָתֵי נוֹתָר ״חִילּוּל״–״חִילּוּל״ מִטּוּמְאָה, וּבְטוּמְאָה כְּתִיב: ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ – וְלֹא גּוֹיִם. veaté notar "'hiloul"–"'hiloul" mitouma, ouvtouma ketiv: "bené yisraél" – velo goyim.
10. וְאֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה. מַאי טַעְמָא? דְּאִיתַּקַּשׁ תְּמוּרָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה, וּמַעְשַׂר בְּהֵמָה אִיתַּקַּשׁ לְמַעְשַׂר דָּגָן, וּבְמַעְשַׂר דָּגָן כְּתִיב: ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ – וְלֹא גּוֹיִם. veén osin temoura. ma tama? deitakach temoura lemasar behéma, oumasar behéma itakach lemasar dagan, ouvmasar dagan ketiv: "bené yisraél" – velo goyim.
11. וְכִי דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ?! מַעְשַׂר דָּגָן חוּלִּין הוּא. vekhi davar halaméd behekéch 'hozér oumlaméd behekéch?! masar dagan 'houlin hou.
12. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר בָּתַר מְלַמֵּד אָזְלִינַן; אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בָּתַר לָמֵד אָזְלִינַן, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hani'ha leman deamar batar melaméd azlinan; ela leman deamar batar laméd azlinan, ma ika lemémar?
13. אֶלָּא מַעְשַׂר בְּהֵמָה חוֹבָה – שֶׁאֵין קָבוּעַ לָהּ זְמַן הוּא, וְחוֹבָה שֶׁאֵין לָהּ זְמַן קָבוּעַ – יִשְׂרָאֵל מַיְיתוּ, גּוֹיִם לָא מַיְיתוּ. ela masar behéma 'hova – cheén kavoua lah zeman hou, ve'hova cheén lah zeman kavoua – yisraél maytou, goyim la maytou.
14. וְאֵין מְבִיאִין נְסָכִים. תָּנוּ רַבָּנַן: ״אֶזְרָח״ – אֶזְרָח מֵבִיא נְסָכִים, וְאֵין הַגּוֹי מֵבִיא נְסָכִים. יָכוֹל לֹא תְּהֵא עוֹלָתוֹ טְעוּנָה נְסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כָּכָה״. veén meviin nesakhim. tanou rabanan: "ezra'h" – ezra'h mévi nesakhim, veén hago mévi nesakhim. yakhol lo tehé olato teouna nesakhim? talmoud lomar: "kakha".
15. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: רוֹאֶה אֲנִי בְּכוּלָּן לְהַחְמִיר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּקׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ כּוּ׳. מַאי טַעְמָא? amar rabi yosé: roe ani bekhoulan leha'hmir. bame devarim amourim – bekodché mizbé'ha kou'. ma tama?
16. קָסָבַר: כִּי גָּמְרָה מְעִילָה ״חֵט״–״חֵט״ מִתְּרוּמָה – דּוּמְיָא דִּתְרוּמָה, דְּקַדִּישָׁא קְדוּשַּׁת הַגּוּף; אֲבָל קְדוּשַּׁת בֶּדֶק הַבַּיִת, דִּקְדוּשַּׁת דָּמִים – לָא. kasavar: ki gamra meila "'hét"–"'hét" miterouma – doumya ditrouma, dekadicha kedouchat hagouf; aval kedouchat bedek habayit, dikdouchat damim – la.
17. תָּנוּ רַבָּנַן: דָּם שֶׁנִּטְמָא וּזְרָקוֹ, בְּשׁוֹגֵג – הוּרְצָה, tanou rabanan: dam chenitma ouzrako, bechogég – hourtsa,

Daf 45b

1. בְּמֵזִיד – לֹא הוּרְצָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּיָחִיד; אֲבָל בְּצִיבּוּר, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד – הוּרְצָה. וּבְגוֹיִם, בֵּין בְּשׁוֹגֵג וּבֵין בְּמֵזִיד – לֹא הוּרְצָה. bemézid – lo hourtsa. bame devarim amourim – beya'hid; aval betsibour, bén bechogég bén bemézid – hourtsa. ouvgoyim, bén bechogég ouvén bemézid – lo hourtsa.
2. אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא: כְּמַאן? דְּלָא כְּרַבִּי יוֹסֵי; דְּאִי רַבִּי יוֹסֵי, הָאָמַר: בְּכוּלָּן אֲנִי רוֹאֶה לְהַחְמִיר! amrouha rabanan kaméh derav papa: keman? dela kerabi yosé; dei rabi yosé, haamar: bekhoulan ani roe leha'hmir!
3. אֲמַר לְהוּ רַב פָּפָּא: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יוֹסֵי, שָׁאנֵי הָתָם דְּאָמַר קְרָא: ״לָהֶם״ – לָהֶם וְלֹא לְגוֹיִם. amar leou rav papa: afilou téma rabi yosé, chané hatam deamar kera: "lahem" – lahem velo legoyim.
4. אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן לְרַב פָּפָּא: אֶלָּא מֵעַתָּה, ״אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּישִׁים״ – הָכִי נָמֵי, הֵם וְלֹא גּוֹיִם?! amar léh rav houna beréh derav natan lerav papa: ela méata, "acher hém makdichim" – hakhi namé, hém velo goyim?!
5. אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי, אָמַר קְרָא: ״לְרָצוֹן לָהֶם״ – וְגוֹיִם לָאו בְּנֵי הַרְצָאָה נִינְהוּ. ela amar rav aché, amar kera: "leratson lahem" – vegoyim la bené hartsaa ninou.
6. מַתְנִי׳ דְּבָרִים שֶׁאֵין חַיָּיבִים עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּיגּוּל, חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם נוֹתָר וּמִשּׁוּם טָמֵא; חוּץ מִן הַדָּם. רַבִּי שִׁמְעוֹן מְחַיֵּיב בְּדָבָר שֶׁדַּרְכָּן לֶאֱכוֹל, אֲבָל הָעֵצִים וְהַלְּבוֹנָה וְהַקְּטוֹרֶת אֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם טוּמְאָה. matni' devarim cheén 'hayavim aléhem michoum pigoul, 'hayavin aléhen michoum notar oumichoum tamé; 'houts min hadam. rabi chimon me'hayév bedavar chedarkan leekhol, aval haétsim vehalevona vehaketoret én 'hayavin ala michoum touma.
7. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: יָכוֹל לֹא יְהוּ חַיָּיבִין מִשּׁוּם טוּמְאָה אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין – בֵּין לְאָדָם בֵּין לְמִזְבֵּחַ? gema' tanou rabanan: yakhol lo yeou 'hayavin michoum touma ela al davar cheyéch lo matirin – bén leadam bén lemizbé'ha?
8. וְדִין הוּא; וּמָה פִּיגּוּל, שֶׁהוּא בִּקְבִיעָה וּבִידִיעָה אַחַת וְלֹא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ – אֵין חַיָּיבִין עָלָיו אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין, בֵּין לְאָדָם בֵּין לְמִזְבֵּחַ; vedin hou; ouma pigoul, cheou bikvia ouvidia a'hat velo houtar mikelalo – én 'hayavin ala ela al davar cheyéch lo matirin, bén leadam bén lemizbé'ha;
9. טוּמְאָה, שֶׁהִיא בְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד וּבִשְׁתֵּי יְדִיעוֹת וְהוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ – אֵינוֹ דִּין שֶׁאֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין, בֵּין לְאָדָם בֵּין לְמִזְבֵּחַ? touma, chehi beole veoréd ouvichté yediot veoutera mikelalah – éno din cheéno 'hayav ela al davar cheyéch lo matirin, bén leadam bén lemizbé'ha?
10. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּישִׁים לִי״. talmoud lomar: "acher hém makdichim li".
11. יָכוֹל מִיָּד? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יִקְרַב״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: וְכִי יֵשׁ נוֹגֵעַ שֶׁהוּא חַיָּיב?! yakhol miyad? talmoud lomar: "yikrav". amar rabi elazar: vekhi yéch nogéa cheou 'hayav?!
12. אֶלָּא מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״יִקְרַב״? בְּהוּכְשַׁר [בָּשָׂר] לִיקָּרֵב הַכָּתוּב מְדַבֵּר. הָא כֵּיצַד? יֵשׁ לוֹ מַתִּירִין – מִשֶּׁיִּקְרָבוֹ מַתִּירִין, אֵין לוֹ מַתִּירִין – מִשֶּׁיִּקְדַּשׁ בִּכְלִי. ela ma talmoud lomar "yikrav"? beoukhchar [basar] likarév hakatouv medabér. ha kétsad? yéch lo matirin – micheyikravo matirin, én lo matirin – micheyikdach bikhli.
13. אַשְׁכְּחַן טוּמְאָה; נוֹתָר מְנָלַן? אָתֵי ״חִילּוּל״–״חִילּוּל״ מִטּוּמְאָה. achke'han touma; notar menalan? até "'hiloul"–"'hiloul" mitouma.
14. וְלֵילַף ״עָוֹן״–״עָוֹן״ מִפִּיגּוּל! velélaf "aon"–"aon" mipigoul!
15. מִסְתַּבְּרָא מִטּוּמְאָה הָוֵי לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן גֶזֶ״ל סִימָן. mistabera mitouma havé léh lemélaf, chekén geze"l siman.
16. אַדְּרַבָּה, מִפִּיגּוּל הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף – שֶׁכֵּן הוּתַּר, צִיץ, טָהוֹר, בִּזְמַן, קָרֵב; וְהָנֵי נְפִישָׁן! aderaba, mipigoul hava léh lemélaf – chekén houtar, tsits, taor, bizman, karév; vehané nefichan!
17. אֶלָּא מִדְּתָנֵי לֵוִי. דְּתָנֵי לֵוִי: מִנַּיִן שֶׁאַף בִּפְסוּל זְמַן הַכָּתוּב מְדַבֵּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת קׇדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ – ela midetané lévi. detané lévi: minayin cheaf bifsoul zeman hakatouv medabér? talmoud lomar: "velo ye'halelou et kodché bené yisraél" –

Daf 46a

1. בִּשְׁנֵי חִילּוּלִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר; אֶחָד פְּסוּל נוֹתָר, וְאֶחָד פְּסוּל טוּמְאָה. bichné 'hiloulin hakatouv medabér; e'had pesoul notar, vee'had pesoul touma.
2. חוּץ מִן הַדָּם כּוּ׳. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר עוּלָּא, אָמַר קְרָא: ״וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם״ – שֶׁלָּכֶם יְהֵא. 'houts min hadam kou'. mena hané milé? amar oula, amar kera: "vaani netati lakhem" – chelakhem yehé.
3. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא, אָמַר קְרָא: ״לְכַפֵּר״ – לְכַפָּרָה נְתַתִּיו, וְלֹא לִמְעִילָה. devé rabi yichmaél tana, amar kera: "lekhapér" – lekhapara netati, velo limila.
4. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, אָמַר קְרָא: ״הוּא״ – הוּא לִפְנֵי כַּפָּרָה כִּלְאַחַר כַּפָּרָה; מָה אַחַר כַּפָּרָה אֵין בּוֹ מְעִילָה, אַף לִפְנֵי כַּפָּרָה אֵין בּוֹ מְעִילָה. rabi yo'hanan amar, amar kera: "hou" – hou lifné kapara kila'har kapara; ma a'har kapara én bo meila, af lifné kapara én bo meila.
5. אֵימָא לְאַחַר כַּפָּרָה כְּלִפְנֵי כַּפָּרָה – מָה לִפְנֵי כַּפָּרָה יֵשׁ בּוֹ מְעִילָה, אַף לְאַחַר כַּפָּרָה יֵשׁ בּוֹ מְעִילָה! אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁנַּעֲשֵׂית מִצְוָתוֹ וּמוֹעֲלִין בּוֹ. éma lea'har kapara kelifné kapara – ma lifné kapara yéch bo meila, af lea'har kapara yéch bo meila! én lekha davar chenaasét mitsvato oumoalin bo.
6. וְלָא?! וַהֲרֵי תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן! vela?! vaharé teroumat hadechen!
7. מִשּׁוּם דְּהָוֵי תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן וּבִגְדֵי כְהוּנָּה שְׁנֵי כְּתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד, וְכׇל שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִין כְּאֶחָד אֵין מְלַמְּדִין. michoum dehavé teroumat hadechen ouvigdé kheouna chené ketouvin habain kee'had, vekhol chené khetouvim habain kee'had én melamedin.
8. הָנִיחָא לְרַבָּנַן דְּאָמְרִי ״וְהִנִּיחָם שָׁם״ – מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִין גְּנִיזָה. hani'ha lerabanan deamri "vehini'ham cham" – melaméd cheteounin geniza.
9. אֶלָּא לְרַבִּי דּוֹסָא, דְּאָמַר: מוּתָּרוֹת הֵן לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן לְיוֹם הַכִּפּוּרִים אַחֵר – מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? ela lerabi dosa, deamar: moutarot hén lekhohén hedot, ouvilvad chelo yichtaméch bahen leom hakipourim a'hér – ma ika lemémar?
10. מִשּׁוּם דְּהָוֵי תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן וְעֶגְלָה עֲרוּפָה שְׁנֵי כְּתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד, וְכׇל שְׁנֵי כְּתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד אֵין מְלַמְּדִין. michoum dehavé teroumat hadechen veegla aroufa chené ketouvin habain kee'had, vekhol chené ketouvin habain kee'had én melamedin.
11. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר אֵין מְלַמְּדִין, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מְלַמְּדִין מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hani'ha leman deamar én melamedin, ela leman deamar melamedin ma ika lemémar?
12. תְּרֵי מִיעוּטֵי כְּתִיבִי; הָכָא כְּתִיב: ״הָעֲרוּפָה״, וְהָתָם כְּתִיב: ״וְשָׂמוֹ״. teré miouté ketivi; hakha ketiv: "haaroufa", vehatam ketiv: "vesamo".
13. וּתְלָתָא קְרָאֵי בְּדָם לְמָה לִי? outlata keraé bedam lema li?
14. לְמַעוֹטֵי מִמְּעִילָה, מִנּוֹתָר וּמִטּוּמְאָה. lemaoté mimeila, minotar oumitouma.
15. אֲבָל פִּיגּוּל לָא צְרִיךְ קְרָא, דִּתְנַן: כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין, בֵּין לָאָדָם בֵּין לַמִּזְבֵּחַ – חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל. וְדָם גּוּפֵיהּ מַתִּיר הוּא. aval pigoul la tserikh kera, ditnan: kol cheyéch lo matirin, bén laadam bén lamizbé'ha – 'hayavin ala michoum pigoul. vedam gouféh matir hou.
16. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁלֹשָׁה כָּרֵיתוֹת בִּשְׁלָמִים לָמָּה? amar rabi yo'hanan: chelocha karétot bichlamim lama?

Daf 46b

1. אַחַת לִכְלָל, וְאַחַת לִפְרָט, וְאַחַת לִדְבָרִים שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין. a'hat likhlal, vea'hat lifrat, vea'hat lidvarim cheénan neekhalin.
2. וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר: דְּבָרִים שֶׁאֵין נֶאֱכָלִין – אֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם טוּמְאָה, לְאֵיתוֹיֵי מַאי? לְאֵיתוֹיֵי חַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת. oulrabi chimon deamar: devarim cheén neekhalin – én 'hayavin aléhem michoum touma, leétoyé ma? leétoyé 'hataot hapenimiyot.
3. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, הוֹאִיל וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: כֹּל שֶׁאֵינוֹ עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן כִּשְׁלָמִים – אֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל, מִשּׁוּם טוּמְאָה נָמֵי לָא לִיחַיַּיב; קָא מַשְׁמַע לַן. salka datakh aména, hoil veamar rabi chimon: kol cheéno al mizbé'ha ha'hitson kichlamim – én 'hayavin ala michoum pigoul, michoum touma namé la li'hayav; ka machma lan.
4. נוּמִי רַבִּי שִׁמְעוֹן מְחַיֵּיב אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל כּוּ׳. אִיתְּמַר: רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ, רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא – חַד מֵהַאי זוּזָא וְחַד מֵהַאי זוּזָא; noumi rabi chimon me'hayév et chedarko leekhol kou'. itemar: rabi yo'hanan veréch lakich, rabi elazar verabi yosé berabi 'hanina – 'had méha zouza ve'had méha zouza;
5. חַד אָמַר: מַחְלוֹקֶת בְּטוּמְאַת בָּשָׂר, אֲבָל בְּטוּמְאַת הַגּוּף – דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינוֹ לוֹקֶה. 'had amar: ma'hloket betoumat basar, aval betoumat hagouf – divré hakol éno loke.
6. וְחַד אָמַר: כְּמַחְלוֹקֶת בָּזוֹ כָּךְ מַחְלוֹקֶת בָּזוֹ. מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דְּקָרֵינָא בֵּיהּ ״וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכׇל טָמֵא״, קָרֵינַן בֵּיהּ ״וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו״. ve'had amar: kema'hloket bazo kakh ma'hloket bazo. ma tama? kévan dekaréna béh "vehabasar acher yiga bekhol tamé", karénan béh "vetoumato ala".
7. רַב טָבְיוֹמֵי מַתְנֵי הָכִי; רַב כָּהֲנָא מַתְנֵי הָכִי: חַד מֵהַאי זוּזָא וְחַד מֵהַאי זוּזָא אַסֵּיפָא – חַד אָמַר: מַחְלוֹקֶת בְּטוּמְאַת הַגּוּף, אֲבָל בְּטוּמְאַת בָּשָׂר דִּבְרֵי הַכֹּל לוֹקֶה; וְחַד אָמַר: כְּמַחְלוֹקֶת בָּזוֹ כָּךְ מַחְלוֹקֶת בָּזוֹ. rav tavomé matné hakhi; rav kahana matné hakhi: 'had méha zouza ve'had méha zouza aséfa – 'had amar: ma'hloket betoumat hagouf, aval betoumat basar divré hakol loke; ve'had amar: kema'hloket bazo kakh ma'hloket bazo.
8. אָמַר רָבָא: מִסְתַּבְּרָא כְּמַאן דְּאָמַר כְּמַחְלוֹקֶת בָּזוֹ כָּךְ מַחְלוֹקֶת בָּזוֹ. מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דְּלָא קָרֵינָא בֵּיהּ ״וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו וְנִכְרְתָה״, לָא קָרֵינָא בֵּיהּ ״וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכׇל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל״. amar rava: mistabera keman deamar kema'hloket bazo kakh ma'hloket bazo. ma tama? kévan dela karéna béh "vetoumato ala venikhreta", la karéna béh "vehabasar acher yiga bekhol tamé lo yéakhél".
9. וְהָאָמַר מָר: ״וְהַבָּשָׂר״ – לְרַבּוֹת עֵצִים וּלְבוֹנָה! (לְפוֹסְלָהּ) [לִפְסוּלָא] בְּעָלְמָא. vehaamar mar: "vehabasar" – lerabot étsim oulvona! (lefoslah) [lifsoula] bealma.
10. מַתְנִי׳ לְשֵׁם שִׁשָּׁה דְּבָרִים הַזֶּבַח נִזְבָּח: לְשֵׁם זֶבַח, לְשֵׁם זוֹבֵחַ, לְשֵׁם הַשֵּׁם, לְשֵׁם אִשִּׁים, לְשֵׁם רֵיחַ, לְשֵׁם נִיחוֹחַ. וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם – לְשֵׁם חֵטְא. matni' lechém chicha devarim hazeva'h nizba'h: lechém zeva'h, lechém zové'ha, lechém hachém, lechém ichim, lechém ré'ha, lechém ni'ho'ha. veha'hatat vehaacham – lechém 'hét.
11. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אַף מִי שֶׁלֹּא הָיָה בְּלִבּוֹ לְשֵׁם אֶחָד מִכׇּל אֵלּוּ – כָּשֵׁר; שֶׁהוּא תְּנַאי בֵּית דִּין, שֶׁאֵין הַמַּחְשָׁבָה הוֹלֶכֶת אֶלָּא אַחַר הָעוֹבֵד. amar rabi yosé: af mi chelo haya belibo lechém e'had mikol élou – kachér; cheou tena bét din, cheén hama'hchava holekhet ela a'har haovéd.
12. גְּמָ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: ״עוֹלָה״ – לְשֵׁם עוֹלָה, לְאַפּוֹקֵי לְשֵׁם שְׁלָמִים דְּלָא. ״אִשִּׁים״ – לְשֵׁם אִשִּׁים, לְאַפּוֹקֵי כְּבָבָא דְּלָא. gema' amar rav yeouda amar rav: "ola" – lechém ola, leapoké lechém chelamim dela. "ichim" – lechém ichim, leapoké kevava dela.
13. ״רֵיחַ״ – לְשֵׁם רֵיחַ, לְאַפּוֹקֵי אֵבָרִים שֶׁצְּלָאָן וְהֶעֱלָן – דְּלָא. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אֵבָרִים שֶׁצְּלָאָן וְהֶעֱלָן – אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם רֵיחַ. "ré'ha" – lechém ré'ha, leapoké évarim chetselaan veheelan – dela. deamar rav yeouda amar rav: évarim chetselaan veheelan – én bahen michoum ré'ha.
14. ״נִיחוֹחַ״ – לְשֵׁם הֲנָחַת רוּחַ. ״לַה׳״ – לְשֵׁם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. "ni'ho'ha" – lechém hana'hat rou'ha. "la'" – lechém mi cheamar vehaya haolam.
15. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם עוֹלָה – פְּסוּלָה. לְשֵׁם חוּלִּין – כְּשֵׁרָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי טַעְמָא דְּרַב? ״וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת קׇדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ – קֳדָשִׁים מְחַלְּלִין קֳדָשִׁים, וְאֵין חוּלִּין מְחַלְּלִין קֳדָשִׁים. amar rav yeouda amar rav: 'hatat cheche'hatah lechém ola – pesoula. lechém 'houlin – kechéra. amar rabi elazar: ma tama derav? "velo ye'halelou et kodché bené yisraél" – kodachim me'halelin kodachim, veén 'houlin me'halelin kodachim.
16. מֵתִיב רַבָּה, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אַף מִי שֶׁלֹּא הָיָה בְּלִבּוֹ לְשֵׁם אֶחָד מִכׇּל אֵלּוּ – כָּשֵׁר, שֶׁהוּא תְּנַאי בֵּית דִּין. טַעְמָא שֶׁלֹּא הָיָה בְּלִבּוֹ כְּלָל, הָא הָיָה בְּלִבּוֹ לְשֵׁם חוּלִּין – פָּסוּל! métiv raba, amar rabi yosé: af mi chelo haya belibo lechém e'had mikol élou – kachér, cheou tena bét din. tama chelo haya belibo kelal, ha haya belibo lechém 'houlin – pasoul!
17. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: דִּלְמָא לֹא הָיָה כְּלָל – כָּשֵׁר וּמְרַצֶּה, הָא הָיָה בְּלִבּוֹ לְשֵׁם חוּלִּין – כָּשֵׁר וְאֵינוֹ מְרַצֶּה. amar léh abayé: dilma lo haya kelal – kachér oumratse, ha haya belibo lechém 'houlin – kachér veéno meratse.
18. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ לְשֵׁם חוּלִּין – כְּשֵׁרָה. מִשּׁוּם חוּלִּין – פְּסוּלָה. כְּדִבְעָא מִינֵּיהּ שְׁמוּאֵל מֵרַב הוּנָא: amar rabi elazar: 'hatat cheche'hatah lechém 'houlin – kechéra. michoum 'houlin – pesoula. kediva minéh chemouél mérav houna:

Daf 47a

1. מִנַּיִן לַמִּתְעַסֵּק בְּקָדָשִׁים שֶׁהוּא פָּסוּל? שֶׁנֶּאֱמַר ״וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי ה׳״ – עַד שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָה לְשֵׁם בֶּן בָּקָר. minayin lamitasék bekadachim cheou pasoul? cheneemar "vecha'hat et ben habakar lifné h'" – ad chetehé che'hita lechém ben bakar.
2. אֲמַר לֵיהּ: זוֹ בְּיָדֵינוּ הִיא; לְעַכֵּב מִנַּיִן? אֲמַר לֵיהּ: ״לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ״ – לְדַעְתְּכֶם זְבֻיחוּ. amar léh: zo beyadénou hi; leakév minayin? amar léh: "lirtsonkhem tizba'houou" – ledatekhem zevou'hou.
3. שֶׁאֵין הַמַּחְשָׁבָה הוֹלֶכֶת אֶלָּא אַחַר הָעוֹבֵד. מַתְנִיתִין דְּלָא כִּי הַאי תַּנָּא – דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי: שָׁמַעְתִּי שֶׁהַבְּעָלִים מְפַגְּלִין. אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי? דְּאָמַר קְרָא: ״וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב״. cheén hama'hchava holekhet ela a'har haovéd. matnitin dela ki ha tana – detanya, amar rabi elazar berabi yosé: chamati chehabealim mefagelin. amar rava: ma tama derabi elazar berabi yosé? deamar kera: "vehikriv hamakriv".
4. אָמַר אַבָּיֵי: רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר כּוּלְּהוּ סְבִירָא לְהוּ: זֶה מְחַשֵּׁב וְזֶה עוֹבֵד – הָוְיָא מַחְשָׁבָה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי – הָא דַּאֲמַרַן. amar abayé: rabi elazar berabi yosé verabi eliezer verabi chimon ben elazar kouleou sevira leou: ze me'hachév veze ovéd – havya ma'hchava. rabi elazar berabi yosé – ha daamaran.
5. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר – דִּתְנַן: הַשּׁוֹחֵט לְגוֹי – שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל. rabi eliezer – ditnan: hacho'hét lego – che'hitato kechéra, verabi eliezer posél.
6. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר – דִּתְנַן, כְּלָל אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: כֹּל שֶׁאֵין כָּשֵׁר לְהַצְנִיעַ, וְאֵין מַצְנִיעִין כָּמוֹהוּ; הוּכְשַׁר לָזֶה וְהִצְנִיעוֹ, וּבָא אַחֵר וְהוֹצִיאוֹ – נִתְחַיֵּיב זֶה בְּמַחְשָׁבָה שֶׁל זֶה. rabi chimon ben elazar – ditnan, kelal amar rabi chimon ben elazar: kol cheén kachér lehatsnia, veén matsniin kamoou; houkhchar laze vehitsnio, ouva a'hér veotsio – nit'hayév ze bema'hchava chel ze.
7. תַּרְוַיְיהוּ אִית לְהוּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי – הַשְׁתָּא בַּחוּץ אָמְרִינַן, בִּפְנִים מִיבַּעְיָא?! tarvayou it leou derabi elazar berabi yosé – hachta ba'houts amrinan, bifnim mibaya?!
8. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי לֵית לְהוּ דְּתַרְוַיְיהוּ – דִּלְמָא בִּפְנִים הוּא דְּאָמְרִינַן, בַּחוּץ לָא אָמְרִינַן. rabi elazar berabi yosé lét leou detarvayou – dilma bifnim hou deamrinan, ba'houts la amrinan.
9. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אִית לֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – הַשְׁתָּא בְּשַׁבָּת אָמְרִינַן, בַּעֲבוֹדָה זָרָה מִיבַּעְיָא?! rabi chimon ben elazar it léh derabi eliezer – hachta bechabat amrinan, baavoda zara mibaya?!
10. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לֵית לֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר – דִּלְמָא בַּעֲבוֹדָה זָרָה הוּא דְּאָמְרַתְּ כְּעֵין בִּפְנִים, אֲבָל שַׁבָּת – מְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת אָסְרָה תּוֹרָה. rabi eliezer lét léh derabi chimon ben elazar – dilma baavoda zara hou deamrate keén bifnim, aval chabat – melekhet ma'hchevet asra tora.
11. הֲדַרַן עֲלָךְ בֵּית שַׁמַּאי hadaran alakh bét chama
12. מַתְנִי׳ אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן שֶׁל זְבָחִים? קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים – שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן. matni' ézeou mekoman chel zeva'him? kodché kadachim – che'hitatan batsafon.
13. פַּר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּיפּוּרִים – שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, וְקִיבּוּל דָּמָן בִּכְלֵי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן; וְדָמָן טָעוּן הַזָּיָה עַל בֵּין הַבַּדִּים, וְעַל הַפָּרוֹכֶת, וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב – מַתָּנָה אַחַת מֵהֶן מְעַכֶּבֶת. שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, וְאִם לֹא נָתַן לֹא עִכֵּב. par vesair chel yom hakipourim – che'hitatan batsafon, vekiboul daman bikhlé charét batsafon; vedaman taoun hazaya al bén habadim, veal haparokhet, veal mizba'h hazahav – matana a'hat méhen meakevet. cheyaré hadam haya chofékh al yesod maaravi chel mizbé'ha ha'hitson, veim lo natan lo ikév.
14. פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים – שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, וְקִיבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן; וְדָמָן טָעוּן הַזָּיָה עַל הַפָּרוֹכֶת וְעַל מִזְבַּח הַזָּהָב – parim hanisrafim ousirim hanisrafim – che'hitatan batsafon, vekiboul daman bikhli charét batsafon; vedaman taoun hazaya al haparokhet veal mizba'h hazahav –

Daf 47b

1. מַתָּנָה אַחַת מֵהֶן מְעַכֶּבֶת. שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, וְאִם לֹא נָתַן לֹא עִיכֵּב. אֵלּוּ וָאֵלּוּ נִשְׂרָפִין אַבֵּית הַדֶּשֶׁן. matana a'hat méhen meakevet. cheyaré hadam haya chofékh al yesod maaravi chel mizbé'ha ha'hitson, veim lo natan lo ikév. élou vaélou nisrafin abét hadechen.
2. גְּמָ׳ וְנִיתְנֵי נָמֵי: וְקִיבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן! כֵּיוָן דְּאִיכָּא אֲשַׁם מְצוֹרָע דְּקִיבּוּל דָּמוֹ בַּיָּד הוּא – שַׁיְּירֵיהּ. gema' venitné namé: vekiboul daman bikhli charét batsafon! kévan deika acham metsora dekiboul damo bayad hou – chayeréh.
3. וְלָא?! וְהָא קָתָנֵי לַהּ לְקַמַּן: אֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע – שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן! vela?! veha katané lah lekaman: acham nazir vaacham metsora – che'hitatan batsafon, vekiboul daman bikhli charét batsafon!
4. מֵעִיקָּרָא סָבַר קִיבּוּל דָּמוֹ בַּיָּד הוּא; שַׁיְּירֵיהּ. וְכֵיוָן דְּלָא סַגִּי לֵיהּ אֶלָּא בִּכְלִי – הֲדַר תַּנְיֵיהּ. méikara savar kiboul damo bayad hou; chayeréh. vekhévan dela sagi léh ela bikhli – hadar tanyéh.
5. דְּתַנְיָא: ״וְלָקַח״ – יָכוֹל בִּכְלִי? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְנָתַן״ – מָה נְתִינָה בְּעַצְמוֹ שֶׁל כֹּהֵן, אַף לְקִיחָה בְּעַצְמוֹ שֶׁל כֹּהֵן. detanya: "velaka'h" – yakhol bikhli? talmoud lomar: "venatan" – ma netina beatsmo chel kohén, af leki'ha beatsmo chel kohén.
6. יָכוֹל אַף לְמִזְבֵּחַ כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּי כַּחַטָּאת הָאָשָׁם הוּא״ – מָה חַטָּאת טְעוּנָה כְּלִי, אַף אָשָׁם טָעוּן כְּלִי. נִמְצֵאתָ אַתָּה אוֹמֵר: אֲשַׁם מְצוֹרָע – שְׁנֵי כֹּהֲנִים מְקַבְּלִין אֶת דָּמוֹ, אֶחָד בַּיָּד וְאֶחָד בִּכְלִי. זֶה שֶׁקִּיבְּלוֹ בִּכְלִי – בָּא לוֹ אֵצֶל מִזְבֵּחַ, וְזֶה שֶׁקִּיבְּלוֹ בַּיָּד – בָּא לוֹ אֵצֶל מְצוֹרָע. yakhol af lemizbé'ha kén? talmoud lomar: "ki ka'hatat haacham hou" – ma 'hatat teouna keli, af acham taoun keli. nimtséta ata omér: acham metsora – chené kohanim mekabelin et damo, e'had bayad vee'had bikhli. ze chekibelo bikhli – ba lo étsel mizbé'ha, veze chekibelo bayad – ba lo étsel metsora.

Daf 48a

1. פַּר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּיפּוּרִים כּוּ׳. מִכְּדֵי צָפוֹן בְּעוֹלָה כְּתִיב, נִיתְנֵי עוֹלָה בְּרֵישָׁא! par vesair chel yom hakipourim kou'. mikedé tsafon beola ketiv, nitné ola berécha!
2. חַטָּאת – אַיְּידֵי דְּאָתֵי מִדְּרָשָׁא, חַבִּיבָא לֵיהּ. 'hatat – ayedé deaté mideracha, 'habiva léh.
3. וְנִיתְנֵי חַטָּאוֹת הַחִיצוֹנוֹת! אַיְּידֵי דְּנִכְנַס דָּמָן לִפְנַי וְלִפְנִים, חַבִּיבָא לֵיהּ. venitné 'hataot ha'hitsonot! ayedé denikhnas daman lifna velifnim, 'habiva léh.
4. וְצָפוֹנָה בְּעוֹלָה הֵיכָא כְּתִיבָא? ״וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפֹנָה״. vetsafona beola hékha ketiva? "vecha'hat oto al yerekh hamizbé'ha tsafona".
5. אַשְׁכְּחַן בֶּן צֹאן, בֶּן בָּקָר מְנָא לַן? אָמַר קְרָא: ״וְאִם מִן הַצֹּאן״ – וָי״ו מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן, וְיִלְמַד עֶלְיוֹן מִתַּחְתּוֹן. achke'han ben tson, ben bakar mena lan? amar kera: "veim min hatson" – va"v mosif al inyan richon, veyilmad elon mita'hton.
6. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר מְלַמְּדִין; אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אֵין מְלַמְּדִין, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hani'ha leman deamar melamedin; ela leman deamar én melamedin, ma ika lemémar?
7. דְּתַנְיָא: ״וְאִם נֶפֶשׁ וְגוֹ׳״ – לְחַיֵּיב עַל סְפֵק מְעִילוֹת אָשָׁם תָּלוּי. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. מַאי, לָאו בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי: מָר סָבַר לְמֵידִין, וּמַר סָבַר אֵין לְמֵידִין? detanya: "veim nefech vego'" – le'hayév al sefék meilot acham talou. divré rabi akiva. va'hakhamim potrin. ma, la beha ka mipalgi: mar savar lemédin, oumar savar én lemédin?
8. אָמַר רַב פָּפָּא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא לְמֵידִין; וְהַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבָּנַן: נֶאֱמַר כָּאן ״מִצְוֹת״, וְנֶאֱמַר בְּחַטַּאת חֵלֶב ״מִצְוֹת״; amar rav papa: dekhoulé alma lemédin; vehaynou tama derabanan: neemar kan "mitsot", veneemar be'hatat 'hélev "mitsot";
9. מָה לְהַלָּן – דָּבָר שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת, אַף כָּאן – שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת. ma lehalan – davar che'hayavin al zedono karét veal chiggato 'hatat, af kan – che'hayavin al zedono karét veal chiggato 'hatat.
10. וְרַבִּי עֲקִיבָא – מָה לְהַלָּן בִּקְבוּעָה, אַף כָּאן בִּקְבוּעָה; לְאַפּוֹקֵי חַטָּאת דְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, דְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד הוּא. verabi akiva – ma lehalan bikvoua, af kan bikvoua; leapoké 'hatat detoumat mikdach vekadacha, deole veoréd hou.
11. וְרַבָּנַן – אֵין גְּזֵירָה שָׁוָה לְמֶחֱצָה. וְרַבִּי עֲקִיבָא נָמֵי, אֵין גְּזֵירָה שָׁוָה לְמֶחֱצָה! verabanan – én gezéra chava leme'hetsa. verabi akiva namé, én gezéra chava leme'hetsa!
12. אִין הָכִי נָמֵי; וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי: רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: ״וְאִם נֶפֶשׁ״ כְּתִיב – וָי״ו מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן; in hakhi namé; vehakha beha kamipalgi: rabi akiva savar: "veim nefech" ketiv – va"v mosif al inyan richon;
13. וְרַבָּנַן נָמֵי, הָכְתִיב ״וְאִם נֶפֶשׁ״! לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – דְּמָר סָבַר הֶיקֵּשׁ עֲדִיף, וּמָר סָבַר גְּזֵירָה שָׁוָה עֲדִיף? verabanan namé, hakhtiv "veim nefech"! léma beha kamipalgi – demar savar hekéch adif, oumar savar gezéra chava adif?
14. לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא – דְּהֶיקֵּשׁ עֲדִיף; וְאָמְרִי לָךְ רַבָּנַן: תַּחְתּוֹן הוּא דְּגָמַר מֵעֶלְיוֹן – la, dekhoulé alma – dehekéch adif; veamri lakh rabanan: ta'hton hou degamar méelon –
15. לְאָשָׁם בְּכֶסֶף שְׁקָלִים. שֶׁלֹּא תֹּאמַר: לֹא יְהֵא סְפֵיקוֹ חָמוּר מִוַּדָּאוֹ; מָה וַדָּאוֹ חַטָּאת בַּת דַּנְקָא, אַף סְפֵיקוֹ אָשָׁם בַּר דַּנְקָא. leacham bekhesef chekalim. chelo tomar: lo yehé seféko 'hamour mivadao; ma vadao 'hatat bat danka, af seféko acham bar danka.
16. וְרַבִּי עֲקִיבָא, הָא סְבָרָא מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מִ״זֹּאת תּוֹרַת הָאָשָׁם״ – תּוֹרָה אַחַת לְכׇל הָאֲשָׁמוֹת. verabi akiva, ha sevara mena léh? nafka léh mi"zot torat haacham" – tora a'hat lekhol haachamot.
17. תִּינַח מַאן דְּאִית לֵיהּ ״תּוֹרַת״; מַאן דְּלֵית לֵיהּ ״תּוֹרַת״ מֵהֵיכָא גָּמַר? גָּמַר ״בְּעֶרְכְּךָ״–״בְּעֶרְכְּךָ״. tina'h man deit léh "torat"; man delét léh "torat" méhékha gamar? gamar "beerkekha"–"beerkekha".
18. תִּינַח הֵיכָא דִּכְתִיב ״בְּעֶרְכְּךָ״; אֲשַׁם שִׁפְחָה חֲרוּפָה דְּלָא כְּתִיב בֵּיהּ ״בְּעֶרְכְּךָ״, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? tina'h hékha dikhtiv "beerkekha"; acham chif'ha 'haroufa dela ketiv béh "beerkekha", ma ika lemémar?
19. גָּמַר ״בְּאֵיל״–״בְּאֵיל״. gamar "beél"–"beél".
20. חַטָּאת מְנָא לַן דְּבָעֲיָא צָפוֹן? דִּכְתִיב: ״וְשָׁחַט אֶת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם הָעוֹלָה״. 'hatat mena lan devaaya tsafon? dikhtiv: "vecha'hat et ha'hatat bimkom haola".
21. אַשְׁכְּחַן שְׁחִיטָה, קַבָּלָה מְנָא לַן? דִּכְתִיב: ״וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת״. achke'han che'hita, kabala mena lan? dikhtiv: "velaka'h hakohén midam ha'hatat".
22. מְקַבֵּל עַצְמוֹ מְנָא לַן? אָמַר קְרָא: ״וְלָקַח״ – ״לוֹ יִקַּח״. mekabél atsmo mena lan? amar kera: "velaka'h" – "lo yika'h".
23. אַשְׁכְּחַן לְמִצְוָה, לְעַכֵּב מִנַּיִן? קְרָא אַחְרִינָא כְּתִיב: ״וְשָׁחַט אוֹתוֹ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת הָעוֹלָה״, וְתַנְיָא: הֵיכָן עוֹלָה [נִשְׁחֶטֶת] – בַּצָּפוֹן; אַף זֶה בַּצָּפוֹן. achke'han lemitsva, leakév minayin? kera a'hrina ketiv: "vecha'hat oto bimkom acher yich'hat et haola", vetanya: hékhan ola [nich'hetet] – batsafon; af ze batsafon.

Daf 48b

1. וְכִי מִכָּאן אַתָּה לָמֵד?! וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעוֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת״! הָא לְמָה יָצָא – לִקְבּוֹעַ לוֹ מָקוֹם, שֶׁאִם לֹא שְׁחָטָהּ בַּצָּפוֹן פָּסוּל. vekhi mikan ata laméd?! vahalo kevar neemar: "bimkom acher ticha'hét haola ticha'hét ha'hatat"! ha lema yatsa – likboa lo makom, cheim lo che'hatah batsafon pasoul.
2. אַתָּה אוֹמֵר לְכָךְ יָצָא; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁזֶּה טָעוּן צָפוֹן, וְאֵין אַחֵר טָעוּן צָפוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְשָׁחַט אֶת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם הָעוֹלָה״ – זֶה בָּנָה אָב לְכׇל חַטָּאוֹת, שֶׁיְּהוּ טְעוּנוֹת צָפוֹן. ata omér lekhakh yatsa; o éno ela cheze taoun tsafon, veén a'hér taoun tsafon? talmoud lomar: "vecha'hat et ha'hatat bimkom haola" – ze bana av lekhol 'hataot, cheyeou teounot tsafon.
3. אַשְׁכְּחַן שְׂעִיר נָשִׂיא – בֵּין לְמִצְוָה בֵּין לְעַכֵּב; שְׁאָר חַטָּאוֹת נָמֵי – אַשְׁכְּחַן לְמִצְוָה; לְעַכֵּב מְנָא לַן? achke'han seir nasi – bén lemitsva bén leakév; chear 'hataot namé – achke'han lemitsva; leakév mena lan?
4. דִּכְתִיב בְּכִשְׂבָּה וּכְתִיב בִּשְׂעִירָה. dikhtiv bekhisba oukhtiv bisira.
5. אֶלָּא ״אוֹתוֹ״ לְמָה לִי? ela "oto" lema li?
6. מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״אוֹתוֹ בַּצָּפוֹן״ – וְאֵין שְׂעִיר נַחְשׁוֹן בַּצָּפוֹן. mibeé léh lekhidtanya: "oto batsafon" – veén seir na'hchon batsafon.
7. וְתַנְיָא: ״וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר״ – לְרַבּוֹת שָׂעִיר נַחְשׁוֹן לִסְמִיכָה. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְרַבּוֹת שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה לִסְמִיכָה. vetanya: "vesamakh yado al roch hasair" – lerabot sair na'hchon lismikha. divré rabi yeouda. rabi chimon omér: lerabot seiré avoda zara lismikha.
8. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְאִיתְרַבּוֹ לִסְמִיכָה – אִיתְרַבּוֹ נָמֵי לְצָפוֹן; קָא מַשְׁמַע לַן. salka datakh aména: hoil veitrabo lismikha – itrabo namé letsafon; ka machma lan.
9. מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא: הָנִיחָא לְרַבִּי יְהוּדָה; לְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? matkéf lah ravina: hani'ha lerabi yeouda; lerabi chimon ma ika lemémar?
10. אֲמַר לֵיהּ מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב טָבִי לְרָבִינָא: וּלְרַבִּי יְהוּדָה מִי נִיחָא?! לְמַאי דְּאִיתְרַבִּי אִיתְרַבִּי, וּמַאי דְּלָא אִיתְרַבִּי לָא אִיתְרַבִּי! amar léh mar zoutra beréh derav tavi leravina: oulrabi yeouda mi ni'ha?! lema deitrabi itrabi, ouma dela itrabi la itrabi!
11. וְכִי תֵּימָא, אִי לָא מַעֲטֵיהּ קְרָא – הֲוָה אָמֵינָא תֵּיתֵי בְּבִנְיַן אָב; אִם כֵּן, סְמִיכָה גּוּפַהּ תֵּיתֵי מִבִּנְיַן אָב! אֶלָּא מִדּוֹרוֹת לָא גָּמְרִינַן; הָכָא נָמֵי מִדּוֹרוֹת לָא גָּמְרִינַן! vekhi téma, i la maatéh kera – hava aména tété bevinyan av; im kén, semikha goufah tété mibinyan av! ela midorot la gamrinan; hakha namé midorot la gamrinan!
12. וְאֶלָּא ״אוֹתוֹ בַּצָּפוֹן״ – וְאֵין שׁוֹחֵט בַּצָּפוֹן? veela "oto batsafon" – veén cho'hét batsafon?
13. שׁוֹחֵט – מִדְּרַבִּי אַחִיָּא נָפְקָא! דְּתַנְיָא, רַבִּי אַחִיָּא אוֹמֵר: ״וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפוֹנָה״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? cho'hét – miderabi a'hiya nafka! detanya, rabi a'hiya omér: "vecha'hat oto al yerekh hamizbé'ha tsafona" – ma talmoud lomar?
14. לְפִי שֶׁמָּצִינוּ עוֹמֵד בַּצָּפוֹן וּמְקַבֵּל בַּצָּפוֹן, וְאִם עָמַד בַּדָּרוֹם וְקִיבֵּל בַּצָּפוֹן פָּסוּל; יָכוֹל אַף זֶה כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֹתוֹ״ – אוֹתוֹ בַּצָּפוֹן, וְאֵין הַשּׁוֹחֵט בַּצָּפוֹן. lefi chematsinou oméd batsafon oumkabél batsafon, veim amad badarom vekibél batsafon pasoul; yakhol af ze kén? talmoud lomar "oto" – oto batsafon, veén hacho'hét batsafon.
15. אֶלָּא ״אוֹתוֹ בַּצָּפוֹן״ – וְאֵין בֶּן עוֹף בַּצָּפוֹן. דְּתַנְיָא: יָכוֹל יְהֵא בֶּן עוֹף טָעוּן צָפוֹן? וְדִין הוּא; וּמָה בֶּן צֹאן, שֶׁלֹּא קָבַע לוֹ כֹּהֵן – קָבַע לוֹ צָפוֹן; בֶּן עוֹף, שֶׁקָּבַע לוֹ כֹּהֵן – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּקְבַּע לוֹ צָפוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֹתוֹ״. ela "oto batsafon" – veén ben of batsafon. detanya: yakhol yehé ben of taoun tsafon? vedin hou; ouma ben tson, chelo kava lo kohén – kava lo tsafon; ben of, chekava lo kohén – éno din cheyikba lo tsafon? talmoud lomar: "oto".
16. מָה לְבֶן צֹאן, שֶׁכֵּן קָבַע לוֹ כְּלִי! ma leven tson, chekén kava lo keli!
17. אֶלָּא, ״אוֹתוֹ בַּצָּפוֹן״ – וְאֵין פֶּסַח בַּצָּפוֹן. ela, "oto batsafon" – veén pesa'h batsafon.
18. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: יָכוֹל יְהֵא פֶּסַח טָעוּן צָפוֹן? וְדִין הוּא; וּמָה עוֹלָה, שֶׁכֵּן לָא קָבַע לוֹ זְמַן לִשְׁחִיטָתוֹ – קָבַע לוֹ צָפוֹן; פֶּסַח, שֶׁקָּבַע לוֹ זְמַן לִשְׁחִיטָתוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּקְבַּע לוֹ צָפוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֹתוֹ״. detanya, rabi eliezer ben yaakov omér: yakhol yehé pesa'h taoun tsafon? vedin hou; ouma ola, chekén la kava lo zeman lich'hitato – kava lo tsafon; pesa'h, chekava lo zeman lich'hitato – éno din cheyikba lo tsafon? talmoud lomar: "oto".
19. מָה לְעוֹלָה, שֶׁכֵּן כָּלִיל! ma leola, chekén kalil!
20. מֵחַטָּאת – מָה לְחַטָּאת, שֶׁכֵּן מְכַפֶּרֶת עַל חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת! mé'hatat – ma le'hatat, chekén mekhaperet al 'hayavé kharétot!
21. מֵאָשָׁם – מָה לְאָשָׁם, שֶׁכֵּן קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים! מִכּוּלָּן נָמֵי – שֶׁכֵּן קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים! méacham – ma leacham, chekén kodché kadachim! mikoulan namé – chekén kodché kadachim!
22. לְעוֹלָם כְּדַאֲמַרַן מֵעִיקָּרָא: ״אוֹתוֹ בַּצָּפוֹן״ – וְאֵין שׁוֹחֵט בַּצָּפוֹן. וּדְקַשְׁיָא לָךְ מִדְּרַבִּי אַחִיָּא נָפְקָא לַן – לָאו לְמַעוֹטֵי שׁוֹחֵט בַּצָּפוֹן; אֶלָּא אֵין שׁוֹחֵט בַּצָּפוֹן, אֲבָל מְקַבֵּל בַּצָּפוֹן. leolam kedaamaran méikara: "oto batsafon" – veén cho'hét batsafon. oudkachya lakh miderabi a'hiya nafka lan – la lemaoté cho'hét batsafon; ela én cho'hét batsafon, aval mekabél batsafon.
23. מְקַבֵּל מִ״לָּקַח״–״וְלָקַח״ נָפְקָא! ״לָקַח״–״וְלָקַח״ לָא מַשְׁמַע לֵיהּ. mekabél mi"laka'h"–"velaka'h" nafka! "laka'h"–"velaka'h" la machma léh.
24. אַשְׁכְּחַן שְׁחִיטָה בְּעוֹלָה – לְמִצְוָה, קַבָּלָה נָמֵי – לְמִצְוָה אַשְׁכְּחַן; שְׁחִיטָה וְקַבָּלָה לְעַכֵּב מְנָלַן? achke'han che'hita beola – lemitsva, kabala namé – lemitsva achke'han; che'hita vekabala leakév menalan?
25. אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה, וְאִיתֵּימָא רַבָּה בַּר שֵׁילָא: קַל וָחוֹמֶר; וּמָה חַטָּאת, הַבָּאָה מִכֹּחַ עוֹלָה – מְעַכֶּבֶת; עוֹלָה, שֶׁבָּאָה חַטָּאת מִכֹּחָהּ – אֵינוֹ דִּין שֶׁמְּעַכֶּבֶת? amar rav ada bar ahava, veitéma raba bar chéla: kal va'homer; ouma 'hatat, habaa miko'ha ola – meakevet; ola, chebaa 'hatat miko'hah – éno din chemeakevet?
26. מָה לְחַטָּאת, שֶׁכֵּן מְכַפֶּרֶת עַל חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת! ma le'hatat, chekén mekhaperet al 'hayavé kharétot!
27. אָמַר רָבִינָא: הָא קַשְׁיָא לֵיהּ לְרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה – כְּלוּם מָצִינוּ טָפֵל חָמוּר מִן הָעִיקָּר?! amar ravina: ha kachya léh lerav ada bar ahava – keloum matsinou tafél 'hamour min haikar?!
28. אֲמַר לֵיהּ מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב מָרִי לְרָבִינָא: וְלָא?! amar léh mar zoutra beréh derav mari leravina: vela?!

Daf 49a

1. וַהֲרֵי מַעֲשֵׂר – דְּהוּא נִפְדֶּה, וְאִילּוּ לָקוּחַ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר אֵינוֹ נִפְדֶּה – דִּתְנַן: הַלָּקוּחַ בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר שֶׁנִּטְמָא – יִפָּדֶה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יִקָּבֵר. נִטְמָא אִין, לֹא נִטְמָא לָא! vaharé maasér – deou nifde, veilou lakou'ha bekhesef maasér éno nifde – ditnan: halakou'ha bekhesef maasér chenitma – yipade. rabi yeouda omér: yikavér. nitma in, lo nitma la!
2. הָתָם לָא אַלִּימָא קְדוּשָּׁתֵיהּ לְמִיתְפַּס פִּדְיוֹנֵיהּ. hatam la alima kedouchatéh lemitpas pidonéh.
3. וַהֲרֵי תְּמוּרָה – דְּאִילּוּ קֳדָשִׁים לָא חָיְילִי עַל בַּעַל מוּם קָבוּעַ, וְאִילּוּ אִיהִי חָיְילָא! vaharé temoura – deilou kodachim la 'hayli al baal moum kavoua, veilou ihi 'hayla!
4. תְּמוּרָה מִכֹּחַ קָדָשִׁים קָא אָתְיָא, וְקָדָשִׁים מִכֹּחַ חוּלִּין (קָאָתֵי) [קָאָתוּ]. temoura miko'ha kadachim ka atya, vekadachim miko'ha 'houlin (kaaté) [kaatou].
5. הֲרֵי פֶּסַח – דְּהוּא אֵינוֹ טָעוּן סְמִיכָה וּנְסָכִים וּתְנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק, וְאִילּוּ מוֹתָר דִּידֵיהּ טָעוּן סְמִיכָה וּנְסָכִים וּתְנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק! haré pesa'h – deou éno taoun semikha ounsakhim outnoufat 'haze vachok, veilou motar didéh taoun semikha ounsakhim outnoufat 'haze vachok!
6. פֶּסַח בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה – שְׁלָמִים הוּא. pesa'h bichar yemot hachana – chelamim hou.
7. וְאִיבָּעֵית אֵימָא, אָמַר קְרָא: ״הָעוֹלָה״ – בִּמְקוֹמָהּ תְּהֵא. veibaét éma, amar kera: "haola" – bimkomah tehé.
8. אָשָׁם מְנָלַן דְּבָעֵי צָפוֹן? דִּכְתִיב: ״בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחֲטוּ אֶת הָעֹלָה יִשְׁחֲטוּ אֶת הָאָשָׁם״. acham menalan devaé tsafon? dikhtiv: "bimkom acher yich'hatou et haola yich'hatou et haacham".
9. אַשְׁכְּחַן שְׁחִיטָה, קַבָּלָה מְנָא לַן? ״וְאֶת דָּמוֹ יִזְרוֹק״ – קִבּוּל דָּמוֹ נָמֵי בַּצָּפוֹן. achke'han che'hita, kabala mena lan? "veet damo yizrok" – kiboul damo namé batsafon.
10. מְקַבֵּל עַצְמוֹ מְנָא לַן? ״דָּמוֹ״–״וְאֶת דָּמוֹ״. mekabél atsmo mena lan? "damo"–"veet damo".
11. אַשְׁכְּחַן לְמִצְוָה, לְעַכֵּב מְנָא לַן? קְרָא אַחֲרִינָא כְּתִיב: ״וְשָׁחַט אֶת הַכֶּבֶשׂ״. achke'han lemitsva, leakév mena lan? kera a'harina ketiv: "vecha'hat et hakeves".
12. וְהַאי לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא?! הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: דָּבָר שֶׁהָיָה בַּכְּלָל וְיָצָא לִידּוֹן בְּדָבָר הֶחָדָשׁ, אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְהַחְזִירוֹ לִכְלָלוֹ עַד שֶׁיַּחְזִירֶנּוּ הַכָּתוּב לִכְלָלוֹ בְּפֵירוּשׁ. veha lehakhi hou daata?! ha mibeé léh lekhidtanya: davar chehaya bakelal veyatsa lidon bedavar he'hadach, i ata racha leha'hziro likhlalo ad cheya'hzirenou hakatouv likhlalo beférouch.
13. כֵּיצַד? ״וְשָׁחַט אֶת הַכֶּבֶשׂ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת הַחַטָּאת וְאֶת הָעוֹלָה בִּמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ, כִּי כַּחַטָּאת הָאָשָׁם הוּא וְגוֹ׳״ – שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״כַּחַטָּאת הָאָשָׁם״; מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״כַּחַטָּאת הָאָשָׁם״? kétsad? "vecha'hat et hakeves bimkom acher yich'hat et ha'hatat veet haola bimkom hakodech, ki ka'hatat haacham hou vego'" – cheén talmoud lomar "ka'hatat haacham"; ma talmoud lomar "ka'hatat haacham"?
14. לְפִי שֶׁיָּצָא אֲשַׁם מְצוֹרָע לִידּוֹן בְּדָבָר הֶחָדָשׁ – בְּבוֹהֶן יָד וּבוֹהֶן רֶגֶל וְאֹזֶן יְמָנִית; יָכוֹל לֹא יְהֵא טָעוּן מַתַּן דָּמִים וְאֵימוּרִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ? lefi cheyatsa acham metsora lidon bedavar he'hadach – bevohen yad ouvohen regel veozen yemanit; yakhol lo yehé taoun matan damim veémourin legabé mizbé'ha?
15. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כַּחַטָּאת הָאָשָׁם הוּא״ – מָה חַטָּאת טְעוּנָה מַתַּן דָּמִים וְאֵימוּרִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, אַף אֲשַׁם מְצוֹרָע טָעוּן מַתַּן דָּמִים וְאֵימוּרִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ. talmoud lomar: "ka'hatat haacham hou" – ma 'hatat teouna matan damim veémourin legabé mizbé'ha, af acham metsora taoun matan damim veémourin legabé mizbé'ha.
16. אִם כֵּן, נִכְתּוֹב בְּהַאי וְלָא נִכְתּוֹב בְּהַאי. im kén, nikhtov beha vela nikhtov beha.
17. הָנִיחָא אִי סְבִירָא לַן יָצָא לִידּוֹן בְּדָבָר הֶחָדָשׁ – אִיהוּ הוּא דְּלָא גָּמַר מִכְּלָלוֹ, hani'ha i sevira lan yatsa lidon bedavar he'hadach – iou hou dela gamar mikelalo,

Daf 49b

1. אֲבָל כְּלָלוֹ גָּמַר מִינֵּיהּ (לְצָפוֹן) שַׁפִּיר. אֶלָּא אִי סְבִירָא לַן דְּלָא הוּא גָּמַר מִכְּלָלוֹ וְלָא כְּלָלוֹ גָּמַר מִינֵּיהּ – הַאי לְגוּפֵיהּ אִיצְטְרִיךְ! aval kelalo gamar minéh (letsafon) chapir. ela i sevira lan dela hou gamar mikelalo vela kelalo gamar minéh – ha legouféh itsterikh!
2. כֵּיוָן דְּאַהְדְּרֵיהּ, אַהְדְּרֵיהּ. kévan deahderéh, ahderéh.
3. אֲמַר לֵיהּ מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב מָרִי לְרָבִינָא: אֵימָא כִּי אַהְדְּרֵיהּ קְרָא – לְגַבֵּי מַתַּן דָּמִים וְאֵימוּרִין, דְּבָעֵי כְּהוּנָּה; אֲבָל שְׁחִיטָה, דְּלָא בָּעֲיָא כְּהוּנָּה – לָא מִיבְּעֵי צָפוֹן! amar léh mar zoutra beréh derav mari leravina: éma ki ahderéh kera – legabé matan damim veémourin, devaé keouna; aval che'hita, dela baaya keouna – la mibeé tsafon!
4. אִם כֵּן, נֵימָא קְרָא ״כִּי כְּחַטָּאת הוּא״; מַאי ״כְּחַטָּאת הָאָשָׁם״? כִּשְׁאָר אֲשָׁמוֹת יִהְיֶה. im kén, néma kera "ki ke'hatat hou"; ma "ke'hatat haacham"? kichar achamot yihye.
5. לְמָה לִי לְאַקְשׁוֹיֵי לְחַטָּאת, לְמָה לִי לְאַקְשׁוֹיֵי לְעוֹלָה? lema li leakchoyé le'hatat, lema li leakchoyé leola?
6. אָמַר רָבִינָא: אִיצְטְרִיךְ; אִי אַקְּשֵׁיהּ לְחַטָּאת וְלָא אַקְּשֵׁיהּ לְעוֹלָה – הֲוָה אָמֵינָא: חַטָּאת מֵהֵיכָן לָמְדָה – מֵעוֹלָה; דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ. amar ravina: itsterikh; i akechéh le'hatat vela akechéh leola – hava aména: 'hatat méhékhan lamda – méola; davar halaméd behekéch 'hozér oumlaméd behekéch.
7. אֲמַר לֵיהּ מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב מָרִי לְרָבִינָא: וְנַיקְּשֵׁיה לְעוֹלָה, וְלָא נַיקְּשֵׁיה לְחַטָּאת! amar léh mar zoutra beréh derav mari leravina: venakeché leola, vela nakeché le'hatat!
8. הֲוָה אָמֵינָא: דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ – חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ; וְכִי תֵּימָא: (ניקשי) [נַיקְּשֵׁיהּ] אַקּוֹשֵׁי לְחַטָּאת, נִיחָא לֵיהּ דְּמַקֵּישׁ לֵיהּ לְעִיקָּר וְלָא נַקֵּישׁ לֵיהּ לְטָפֵל; לְהָכִי אַקְּשֵׁיהּ לְחַטָּאת וְאַקְּשֵׁיהּ לְעוֹלָה – לְמֵימַר דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ שֶׁאֵינוֹ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ. hava aména: davar halaméd behekéch – 'hozér oumlaméd behekéch; vekhi téma: (nkch) [nakechéh] akoché le'hatat, ni'ha léh demakéch léh leikar vela nakéch léh letafél; lehakhi akechéh le'hatat veakechéh leola – lemémar davar halaméd behekéch cheéno 'hozér oumlaméd behekéch.
9. רָבָא אָמַר מֵהָכָא, דִּכְתִיב: ״כַּאֲשֶׁר יוּרַם מִשּׁוֹר זֶבַח הַשְּׁלָמִים״ – לְמַאי הִלְכְתָא? אִי לְיוֹתֶרֶת הַכָּבֵד וּשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת – בְּגוּפֵיהּ כְּתִיב! rava amar méhakha, dikhtiv: "kaacher youram michor zeva'h hachelamim" – lema hilkheta? i leoteret hakavéd ouchté hakelaot – begouféh ketiv!
10. מִשּׁוּם דְּבָעֵי אַגְמוֹרֵי יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד וּשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת מִפַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר לִשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה; בְּגוּפֵיהּ לָא כְּתִיב, וּמִפַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ הוּא דְּגָמַר; michoum devaé agmoré yoteret hakavéd ouchté hakelaot mipar helém davar chel tsibour lisiré avoda zara; begouféh la ketiv, oumipar kohén machi'ha hou degamar;
11. לְהָכִי אִיצְטְרִיךְ ״כַּאֲשֶׁר יוּרַם״ – דְּנֶיהְוֵי כְּמַאן דִּכְתִב בְּגוּפֵיהּ, וְלָא נִיהְוֵי דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ. lehakhi itsterikh "kaacher youram" – denehvé keman dikhtiv begouféh, vela nihvé davar halaméd behekéch 'hozér oumlaméd behekéch.
12. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא: וְלִיכְתְּבֵיהּ בְּגוּפֵיהּ, וְלָא נַקֵּישׁ! amar léh rav papa lerava: velikhtevéh begouféh, vela nakéch!
13. אִי כְּתַב בְּגוּפֵיהּ וְלָא אַקֵּישׁ – הֲוָה אָמֵינָא דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ; וְכִי תֵּימָא (נקשי) [נַקְּשֵׁיהּ] אַקּוֹשֵׁי – נִיחָא לֵיהּ דְּכַתְבֵיהּ בְּגוּפֵיהּ מִדְּאַקֵּישׁ לֵיהּ אַקּוֹשֵׁי; לְהָכִי כַּתְבֵיהּ וְאַקְּשֵׁיהּ, לְמֵימְרָא דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ אֵין חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ. i ketav begouféh vela akéch – hava aména davar halaméd behekéch 'hozér oumlaméd behekéch; vekhi téma (nkch) [nakechéh] akoché – ni'ha léh dekhatvéh begouféh mideakéch léh akoché; lehakhi katvéh veakechéh, lemémra davar halaméd behekéch én 'hozér oumlaméd behekéch.
14. (הֶיקֵּשׁ, וּגְזֵירָה שָׁוָה, קַל וָחוֹמֶר – סִימָן) (hekéch, ougzéra chava, kal va'homer – siman)
15. דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ, אֵין חוֹזֵר וּמְלַמֵּד מֵהֶיקֵּשׁ – אִי מִדְּרָבָא, אִי מִדְּרָבִינָא. דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ, מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד בִּגְזֵירָה שָׁוָה? davar halaméd behekéch, én 'hozér oumlaméd méhekéch – i miderava, i mideravina. davar halaméd behekéch, maou cheyelaméd bigzéra chava?
16. תָּא שְׁמַע, רַבִּי נָתָן בֶּן אַבְטוּלְמוֹס אוֹמֵר: מִנַּיִן לִפְרִיחָה בִּבְגָדִים שֶׁהִיא טְהוֹרָה? נֶאֱמַר קָרַחַת וְגַבַּחַת בַּבְּגָדִים, וְנֶאֱמַר קָרַחַת וְגַבַּחַת בָּאָדָם; ta chema, rabi natan ben avtoulmos omér: minayin lifri'ha bivgadim chehi teora? neemar kara'hat vegaba'hat babegadim, veneemar kara'hat vegaba'hat baadam;
17. מָה לְהַלָּן – פָּרַח בְּכוּלּוֹ טָהוֹר, אַף כָּאן – פָּרַח בְּכוּלּוֹ טָהוֹר. ma lehalan – para'h bekhoulo taor, af kan – para'h bekhoulo taor.
18. וְהָתָם מְנָא לַן? דִּכְתִיב: ״מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו״ – וְאִיתַּקַּשׁ רֹאשׁוֹ (לרגל) [לְרַגְלָיו]; מָה לְהַלָּן, כּוּלּוֹ הָפַךְ לָבָן פֶּרַח בְּכוּלּוֹ – טָהוֹר; אַף כָּאן, כּוּלּוֹ הָפַךְ לָבָן פָּרַח בְּכוּלּוֹ – טָהוֹר. vehatam mena lan? dikhtiv: "mérocho vead ragla" – veitakach rocho (lrgl) [leragla]; ma lehalan, koulo hafakh lavan pera'h bekhoulo – taor; af kan, koulo hafakh lavan para'h bekhoulo – taor.
19. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ לְמֵידִין לָמֵד מִלָּמֵד, חוּץ מִן הַקֳּדָשִׁים – שֶׁאֵין דָּנִין לָמֵד מִלָּמֵד. amar rabi yo'hanan: bekhol hatora koulah lemédin laméd milaméd, 'houts min hakodachim – cheén danin laméd milaméd.
20. דְּאִם כֵּן – לֹא יֵאָמֵר צָפוֹנָה בְּאָשָׁם, וְתֵיתֵי בִּגְזֵירָה שָׁוָה דְּ״קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים״ מֵחַטָּאוֹת; deim kén – lo yéamér tsafona beacham, vetété bigzéra chava de"kodché kadachim" mé'hataot;
21. לָאו לְמֵימְרָא דְּדָבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ אֵין חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בִּגְזֵירָה שָׁוָה? la lemémra dedavar halaméd behekéch én 'hozér oumlaméd bigzéra chava?
22. וְדִלְמָא מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְחַטָּאת, שֶׁכֵּן מְכַפֶּרֶת עַל חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת! vedilma michoum deika lemifrakh: ma le'hatat, chekén mekhaperet al 'hayavé kharétot!
23. ״קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים״ יַתִּירֵי כְּתִיבִי. "kodché kadachim" yatiré ketivi.
24. דָּבָר הַלָּמֵד מֵהֶיקֵּשׁ, חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּקַל וָחוֹמֶר – davar halaméd méhekéch, 'hozér oumlaméd bekal va'homer –

Daf 50a

1. מִדְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. midetana devé rabi yichmaél.
2. דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ, מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד בְּבִנְיַן אָב? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: לָא לִכְתּוֹב צָפוֹנָה בְּאָשָׁם, וְתֵיתֵי מִבִּנְיַן אָב מֵחַטָּאת; לְמַאי הִלְכְתָא כַּתְבֵיהּ? לָאו לְמֵימְרָא דְּדָבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ אֵין חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּבִנְיַן אָב? davar halaméd behekéch, maou cheyelaméd bevinyan av? amar rabi yirmeya: la likhtov tsafona beacham, vetété mibinyan av mé'hatat; lema hilkheta katvéh? la lemémra dedavar halaméd behekéch én 'hozér oumlaméd bevinyan av?
3. וְלִיטַעְמָיךְ, תֵּיתֵי מִבִּנְיַן אָב מֵעוֹלָה! מַאי טַעְמָא לָא אָתֵי – מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְעוֹלָה שֶׁכֵּן כָּלִיל; חַטָּאת נָמֵי אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְחַטָּאת שֶׁכֵּן מְכַפֶּרֶת עַל חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת. velitamakh, tété mibinyan av méola! ma tama la até – michoum deika lemifrakh: ma leola chekén kalil; 'hatat namé ika lemifrakh: ma le'hatat chekén mekhaperet al 'hayavé kharétot.
4. חֲדָא מֵחֲדָא – לָא אָתְיָא; תֵּיתֵי חֲדָא מִתַּרְתֵּי! 'hada mé'hada – la atya; tété 'hada mitarté!
5. מֵהֵי תֵּיתֵי? לָא נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא עוֹלָה, וְתֵיתֵי מֵחַטָּאת וְאָשָׁם? מָה לְהָנָךְ שֶׁכֵּן מְכַפְּרִין. méhé tété? la nikhtov ra'hamana ola, vetété mé'hatat veacham? ma lehanakh chekén mekhaperin.
6. לָא נִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בְּחַטָּאת, וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ? מָה לְהָנָךְ שֶׁכֵּן זְכָרִים. la nikhtov ra'hamana be'hatat, vetété méhanakh? ma lehanakh chekén zekharim.
7. לָא נִכְתּוֹב בְּאָשָׁם, וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ? מָה לְהָנָךְ שֶׁכֵּן יֶשְׁנָן בְּצִיבּוּר כִּבְיָחִיד. la nikhtov beacham, vetété méhanakh? ma lehanakh chekén yechnan betsibour kivya'hid.
8. דָּבָר הַלָּמֵד בִּגְזֵירָה שָׁוָה, מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ? אָמַר רַב פָּפָּא: ״וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים [וְגוֹ׳] אִם עַל תּוֹדָה״ – לָמַדְנוּ לְתוֹדָה שֶׁבָּא מִן הַמַּעֲשֵׂר, מִדְּאַשְׁכְּחַן שְׁלָמִים דְּאָתוּ מִמַּעֲשֵׂר. davar halaméd bigzéra chava, maou cheyelaméd behekéch? amar rav papa: "vezot torat zeva'h hachelamim [vego'] im al toda" – lamadnou letoda cheba min hamaasér, mideachke'han chelamim deatou mimaasér.
9. שְׁלָמִים גּוּפַיְיהוּ מְנָא לַן? דִּכְתִיב ״שָׁם״–״שָׁם״. chelamim goufayou mena lan? dikhtiv "cham"–"cham".
10. אֲמַר לֵיהּ מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב מָרִי לְרָבִינָא: מַעְשַׂר דָּגָן חוּלִּין בְּעָלְמָא הוּא! amar léh mar zoutra beréh derav mari leravina: masar dagan 'houlin bealma hou!
11. אֲמַר לֵיהּ, אָמַר אָמְרַהּ: לָמֵד קֹדֶשׁ וּמְלַמֵּד קֹדֶשׁ?! amar léh, amar amrah: laméd kodech oumlaméd kodech?!
12. דָּבָר הַלָּמֵד בִּגְזֵירָה שָׁוָה, מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד בִּגְזֵירָה שָׁוָה? אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא, תַּנְיָא: ״סֹלֶת מֻרְבֶּכֶת״ – לָמַדְנוּ לִרְבוּכָה שֶׁבָּאָה סוֹלֶת. davar halaméd bigzéra chava, maou cheyelaméd bigzéra chava? amar ramé bar 'hama, tanya: "solet mourbekhet" – lamadnou lirvoukha chebaa solet.
13. חַלּוֹת מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״חַלּוֹת״–״חַלּוֹת״. רְקִיקִין מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מַצּוֹת״–״מַצּוֹת״. 'halot minayin? talmoud lomar: "'halot"–"'halot". rekikin minayin? talmoud lomar: "matsot"–"matsot".
14. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא: מִמַּאי דְּ״מַצּוֹת״–״מַצּוֹת״ מֵחַלּוֹת גָּמַר? דִּלְמָא מִמַּאֲפֵה תַנּוּר גָּמַר! amar léh ravina: mima de"matsot"–"matsot" mé'halot gamar? dilma mimaafé tanour gamar!
15. אֶלָּא אָמַר רָבָא, תַּנְיָא: ״וְקִרְבּוֹ וּפִרְשׁוֹ וְהוֹצִיא״ – מְלַמֵּד שֶׁמּוֹצִיאוֹ שָׁלֵם. ela amar rava, tanya: "vekirbo oufircho veotsi" – melaméd chemotsio chalém.
16. יָכוֹל יִשְׂרְפֶנּוּ שָׁלֵם? נֶאֱמַר כָּאן: ״רֹאשׁוֹ וּכְרָעָיו״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: ״רֹאשׁוֹ וּכְרָעָיו״; מָה לְהַלָּן עַל יְדֵי נִיתּוּחַ, אַף כָּאן עַל יְדֵי נִיתּוּחַ. yakhol yisrefenou chalém? neemar kan: "rocho oukhraa", veneemar lehalan: "rocho oukhraa"; ma lehalan al yedé nitou'ha, af kan al yedé nitou'ha.
17. אִי – מָה לְהַלָּן בְּהֶפְשֵׁט, אַף כָּאן נָמֵי בְּהֶפְשֵׁט?! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְקִרְבּוֹ וּפִרְשׁוֹ״. מַאי תַּלְמוּדָא? אָמַר רַב פָּפָּא: כְּשֵׁם שֶׁפִּרְשׁוֹ בְּקִרְבּוֹ, כָּךְ בְּשָׂרוֹ בְּעוֹרוֹ. i – ma lehalan behefchét, af kan namé behefchét?! talmoud lomar: "vekirbo oufircho". ma talmouda? amar rav papa: kechém chepircho bekirbo, kakh besaro beoro.
18. וְתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן עוֹר וּבָשָׂר [וָפֶרֶשׁ], vetanya, rabi omér: neemar kan or ouvasar [vaferech],

Daf 50b

1. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עוֹר וּבָשָׂר וָפֶרֶשׁ; מָה לְהַלָּן – עַל יְדֵי נִיתּוּחַ שֶׁלֹּא בְּהֶפְשֵׁט, אַף כָּאן – עַל יְדֵי נִיתּוּחַ שֶׁלֹּא בְּהֶפְשֵׁט. veneemar lehalan or ouvasar vaferech; ma lehalan – al yedé nitou'ha chelo behefchét, af kan – al yedé nitou'ha chelo behefchét.
2. דָּבָר הַלָּמֵד בִּגְזֵירָה שָׁוָה, מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד בְּקַל וָחוֹמֶר? קַל וָחוֹמֶר: וּמָה הֶיקֵּשׁ, שֶׁאֵינוֹ מְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ – אִי מִדְּרָבָא אִי מִדְּרָבִינָא, מְלַמֵּד בְּקַל וָחוֹמֶר מִדְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל; גְּזֵירָה שָׁוָה, הַמְלַמֶּדֶת בְּהֶיקֵּשׁ מִדְּרַב פָּפָּא, אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּלַמֵּד בְּקַל וָחוֹמֶר?! davar halaméd bigzéra chava, maou cheyelaméd bekal va'homer? kal va'homer: ouma hekéch, cheéno melaméd behekéch – i miderava i mideravina, melaméd bekal va'homer midetana devé rabi yichmaél; gezéra chava, hamlamedet behekéch miderav papa, éno din chetelaméd bekal va'homer?!
3. הָנִיחָא לְמַאן דְּאִית לֵיהּ דְּרַב פָּפָּא; אֶלָּא לְמַאן דְּלֵית לֵיהּ דְּרַב פָּפָּא, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hani'ha leman deit léh derav papa; ela leman delét léh derav papa, ma ika lemémar?
4. אֶלָּא קַל וָחוֹמֶר: וּמָה הֶיקֵּשׁ, שֶׁאֵין מְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ – אִי מִדְּרָבָא אִי מִדְּרָבִינָא, מְלַמֵּד בְּקַל וָחוֹמֶר מִדְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל; גְּזֵירָה שָׁוָה, הַמְלַמֶּדֶת בִּגְזֵירָה שָׁוָה חֲבֶירְתָּהּ – מִדְּרָמֵי בַּר חָמָא, אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּלַמֵּד בְּקַל וָחוֹמֶר?! ela kal va'homer: ouma hekéch, cheén melaméd behekéch – i miderava i mideravina, melaméd bekal va'homer midetana devé rabi yichmaél; gezéra chava, hamlamedet bigzéra chava 'havertah – mideramé bar 'hama, éno din chetelaméd bekal va'homer?!
5. דָּבָר הַלָּמֵד בִּגְזֵירָה שָׁוָה, מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד בְּבִנְיַן אָב? תֵּיקוּ. davar halaméd bigzéra chava, maou cheyelaméd bevinyan av? tékou.
6. דָּבָר הַלָּמֵד בְּקַל וָחוֹמֶר, מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ? קַל וָחוֹמֶר: וּמָה גְּזֵירָה שָׁוָה, שֶׁאֵינָהּ לְמֵדָה בְּהֶיקֵּשָׁא מִדְּרַבִּי יוֹחָנָן – מְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ מִדְּרַב פָּפָּא; קַל וָחוֹמֶר, הַלָּמֵד מֵהֶיקֵּשׁ מִדְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ?! davar halaméd bekal va'homer, maou cheyelaméd behekéch? kal va'homer: ouma gezéra chava, cheénah leméda behekécha miderabi yo'hanan – melaméd behekéch miderav papa; kal va'homer, halaméd méhekéch midetana devé rabi yichmaél – éno din cheyelaméd behekéch?!
7. הָנִיחָא – לְמַאן דְּאִית לֵיהּ דְּרַב פָּפָּא; אֶלָּא לְמַאן דְּלֵית לֵיהּ דְּרַב פָּפָּא, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? תֵּיקוּ. hani'ha – leman deit léh derav papa; ela leman delét léh derav papa, ma ika lemémar? tékou.
8. דָּבָר הַלָּמֵד בְּקַל וָחוֹמֶר, מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד בִּגְזֵירָה שָׁוָה? קַל וָחוֹמֶר: וּמָה גְּזֵירָה שָׁוָה, שֶׁאֵינָהּ לְמֵידָה בְּהֶיקֵּשָׁא מִדְּרַבִּי יוֹחָנָן – מְלַמֵּד בִּגְזֵירָה שָׁוָה מִדְּרָמֵי בַּר חָמָא; קַל וָחוֹמֶר, הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ מִדְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּלַמֵּד בִּגְזֵירָה שָׁוָה?! davar halaméd bekal va'homer, maou cheyelaméd bigzéra chava? kal va'homer: ouma gezéra chava, cheénah leméda behekécha miderabi yo'hanan – melaméd bigzéra chava mideramé bar 'hama; kal va'homer, halaméd behekéch midetana devé rabi yichmaél – éno din chetelaméd bigzéra chava?!
9. דָּבָר הַלָּמֵד בְּקַל וָחוֹמֶר, מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד בְּקַל וָחוֹמֶר? קַל וָחוֹמֶר: וּמָה גְּזֵירָה שָׁוָה, שֶׁאֵינָהּ לְמֵידָה בְּהֶיקֵּשׁ מִדְּרַבִּי יוֹחָנָן – מְלַמֵּד בְּקַל וָחוֹמֶר כְּדַאֲמַרַן; קַל וָחוֹמֶר, הַלָּמֵד מֵהֶיקֵּשׁ מִדְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּלַמֵּד בְּקַל וָחוֹמֶר?! davar halaméd bekal va'homer, maou cheyelaméd bekal va'homer? kal va'homer: ouma gezéra chava, cheénah leméda behekéch miderabi yo'hanan – melaméd bekal va'homer kedaamaran; kal va'homer, halaméd méhekéch midetana devé rabi yichmaél – éno din cheyelaméd bekal va'homer?!
10. וְזֶהוּ קַל וָחוֹמֶר בֶּן קַל וָחוֹמֶר. בֶּן בְּנוֹ שֶׁל קַל וָחוֹמֶר הוּא! vezeou kal va'homer ben kal va'homer. ben beno chel kal va'homer hou!
11. אֶלָּא קַל וָחוֹמֶר: וּמָה הֶיקֵּשׁ, שֶׁאֵינוֹ לָמֵד בְּהֶיקֵּשׁ – אִי מִדְּרָבָא אִי מִדְּרָבִינָא, מְלַמֵּד בְּקַל וָחוֹמֶר מִדְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל; קַל וָחוֹמֶר, הַלָּמֵד מֵהֶיקֵּשׁ מִדְּתָנֵי דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּלַמֵּד בְּקַל וָחוֹמֶר?! וְזֶהוּ קַל וָחוֹמֶר בֶּן קַל וָחוֹמֶר. ela kal va'homer: ouma hekéch, cheéno laméd behekéch – i miderava i mideravina, melaméd bekal va'homer midetana devé rabi yichmaél; kal va'homer, halaméd méhekéch midetané devé rabi yichmaél, éno din cheyelaméd bekal va'homer?! vezeou kal va'homer ben kal va'homer.
12. דָּבָר הַלָּמֵד בְּקַל וָחוֹמֶר, מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד בְּבִנְיַן אָב? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה, תָּא שְׁמַע: מָלַק וְנִמְצֵאת טְרֵיפָה, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּבֵית הַבְּלִיעָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְטַמְּאָה בְּבֵית הַבְּלִיעָה. davar halaméd bekal va'homer, maou cheyelaméd bevinyan av? amar rabi yirmeya, ta chema: malak venimtsét teréfa, rabi méir omér: énah metamea bevét habelia. rabi yeouda omér: metamea bevét habelia.
13. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, קַל וָחוֹמֶר: וּמָה נִבְלַת בְּהֵמָה, שֶׁמְּטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא – שְׁחִיטָתָהּ מְטַהֶרֶת טְרֵיפָתָהּ מִטּוּמְאָתָהּ; נְבֵילַת עוֹף, שֶׁאֵין מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָתָהּ מְטַהֶרֶת טְרֵיפָתָהּ מִטּוּמְאָתָהּ?! מָה מָצִינוּ בִּשְׁחִיטָה, שֶׁמַּכְשַׁרְתָּהּ בַּאֲכִילָה – amar rabi méir, kal va'homer: ouma nivlat behéma, chemetamea bemaga ouvmasa – che'hitatah metaheret teréfatah mitoumatah; nevélat of, cheén metamé bemaga ouvmasa – éno din chetehé che'hitatah metaheret teréfatah mitoumatah?! ma matsinou bich'hita, chemakhchartah baakhila –

Daf 51a

1. מְטַהֶרֶת טְרֵיפָתָהּ מִטּוּמְאָתָהּ; אַף מְלִיקָה, שֶׁמַּכְשַׁרְתָּהּ בַּאֲכִילָה – תְּטַהֵר טְרֵיפָתָהּ מִטּוּמְאָתָהּ. metaheret teréfatah mitoumatah; af melika, chemakhchartah baakhila – tetahér teréfatah mitoumatah.
2. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: דַּיָּהּ כְּנִבְלַת בְּהֵמָה טְהוֹרָה – שֶׁשְּׁחִיטָתָהּ מְטַהַרְתָּהּ, וְלֹא מְלִיקָתָהּ. rabi yosé omér: dayah kenivlat behéma teora – cheche'hitatah metahartah, velo melikatah.
3. וְלָא הִיא; הָתָם תֶּיהְוֵי הִיא, מִשְּׁחִיטָה דְּחוּלִּין קָאָתְיָין. vela hi; hatam tehvé hi, miche'hita de'houlin kaatyan.
4. דָּבָר הַלָּמֵד בְּבִנְיַן אָב, מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ וּבִגְזֵירָה שָׁוָה וּבְקַל וָחוֹמֶר וּבְבִנְיַן אָב? davar halaméd bevinyan av, maou cheyelaméd behekéch ouvigzéra chava ouvkal va'homer ouvvinyan av?
5. פְּשׁוֹט מִיהָא חֲדָא – מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ: לָן בַּדָּם – כָּשֵׁר? שֶׁהֲרֵי לָן בָּאֵימוּרִין כָּשֵׁר. לָן בְּאֵימוּרִין כָּשֵׁר – שֶׁהֲרֵי לָן בַּבָּשָׂר כָּשֵׁר. pechot miha 'hada – mipené ma amrou: lan badam – kachér? cheharé lan baémourin kachér. lan beémourin kachér – cheharé lan babasar kachér.
6. יוֹצֵא – הוֹאִיל וְיוֹצֵא כָּשֵׁר בְּבָמָה. yotsé – hoil veotsé kachér bevama.
7. טָמֵא – הוֹאִיל וְהוּתַּר בַּעֲבוֹדַת צִיבּוּר. tamé – hoil veoutar baavodat tsibour.
8. חוּץ לִזְמַנּוֹ – הוֹאִיל וּמְרַצֶּה לְפִיגּוּלוֹ. 'houts lizmano – hoil oumratse lefigoulo.
9. חוּץ לִמְקוֹמוֹ – הוֹאִיל וְהוּקַּשׁ לְחוּץ לִזְמַנּוֹ. 'houts limkomo – hoil veoukach le'houts lizmano.
10. שֶׁקִּיבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ דָּמָן – בְּהָנָךְ פְּסוּלִין דַּחֲזוּ לַעֲבוֹדַת צִיבּוּר. chekibelou pesoulin vezarkou daman – behanakh pesoulin da'hazou laavodat tsibour.
11. וְכִי דָּנִין דָּבָר שֶׁלֹּא בְּהֶכְשֵׁירוֹ, מִדָּבָר שֶׁבְּהֶכְשֵׁירוֹ?! vekhi danin davar chelo behekhchéro, midavar chebehekhchéro?!
12. תַּנָּא מִ״זֹּאת תּוֹרַת הָעוֹלָה״ רִיבָּה סָמֵיךְ לֵיהּ. tana mi"zot torat haola" riba samékh léh.
13. שְׁיָרֵי הַדָּם כּוּ׳. מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״ – הַהוּא דְּפָגַע בְּרֵישָׁא. cheyaré hadam kou'. ma tama? amar kera: "el yesod mizba'h haola acher peta'h ohel moéd" – haou defaga berécha.
14. תָּנוּ רַבָּנַן: ״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה״ – וְלֹא יְסוֹד מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי. tanou rabanan: "el yesod mizba'h haola" – velo yesod mizbé'ha hapenimi.
15. ״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה״ – אֵין לוֹ יְסוֹד לַפְּנִימִי עַצְמוֹ. "el yesod mizba'h haola" – én lo yesod lapenimi atsmo.
16. ״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה״ – תֵּן יְסוֹד לַמִּזְבֵּחַ שֶׁל עוֹלָה. "el yesod mizba'h haola" – tén yesod lamizbé'ha chel ola.
17. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִזְבְּחָהּ שֶׁל עוֹלָה – יְהֵא לַיְסוֹד? אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: קַל וָחוֹמֶר; מָה שִׁירַיִים, שֶׁאֵין מְכַפְּרִין – טְעוּנִין יְסוֹד; תְּחִלַּת עוֹלָה, שֶׁמְּכַפֶּרֶת – אֵינוֹ דִּין שֶׁטְּעוּנָה יְסוֹד?! o éno ela mizbe'hah chel ola – yehé laysod? amar rabi yichmaél: kal va'homer; ma chirayim, cheén mekhaperin – teounin yesod; te'hilat ola, chemekhaperet – éno din cheteouna yesod?!
18. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מָה שִׁירַיִים, שֶׁאֵין מְכַפְּרִין וְאֵין בָּאִין לְכַפָּרָה – טְעוּנָה יְסוֹד; תְּחִלַּת עוֹלָה, שֶׁמְּכַפֶּרֶת וּבָאָה לְכַפָּרָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁטְּעוּנָה יְסוֹד? amar rabi akiva: ma chirayim, cheén mekhaperin veén bain lekhapara – teouna yesod; te'hilat ola, chemekhaperet ouvaa lekhapara – éno din cheteouna yesod?
19. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעֹלָה״? תֵּן יְסוֹד לְמִזְבְּחָהּ שֶׁל עוֹלָה. im kén, ma talmoud lomar "el yesod mizba'h haola"? tén yesod lemizbe'hah chel ola.
20. אָמַר מָר: ״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח״ – וְלֹא יְסוֹד מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי. הָא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְגוּפֵיהּ! מֵ״אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״ נָפְקָא. amar mar: "el yesod mizba'h" – velo yesod mizbé'ha hapenimi. ha mibeé léh legouféh! mé"acher peta'h ohel moéd" nafka.
21. ״אֶל יְסוֹד מִזְבַּח הָעוֹלָה״ – "el yesod mizba'h haola" –

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Zevachim
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)