Talmud Zevachim, Chapitre 6 (ו) · Daf 36a à 44a

Daf 36a

1. בִּפְנִים – בַּחוּץ; וְאֶת הַנִּיתָּנִין בַּחוּץ – בִּפְנִים; שֶׁיֹּאכְלוּהוּ טְמֵאִים; שֶׁיַּקְרִיבוּהוּ טְמֵאִים; שֶׁיֹּאכְלוּהוּ עֲרֵלִים; וְשֶׁיַּקְרִיבוּהוּ עֲרֵלִים; לְשַׁבֵּר עַצְמוֹת הַפֶּסַח; לֶאֱכוֹל הֵימֶנּוּ נָא; וּלְעָרֵב דָּמוֹ בְּדַם הַפְּסוּלִים – כָּשֵׁר. bifnim – ba'houts; veet hanitanin ba'houts – bifnim; cheyokhlouou teméim; cheyakrivouou teméim; cheyokhlouou arélim; vecheyakrivouou arélim; lechabér atsmot hapesa'h; leekhol hémenou na; oularév damo bedam hapesoulim – kachér.
2. שֶׁאֵין מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת אֶלָּא בְּחוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ, וְהַפֶּסַח וְהַחַטָּאת שֶׁלֹּא לִשְׁמָן. cheén ma'hchava poselet ela be'houts lizmano ve'houts limkomo, vehapesa'h veha'hatat chelo lichman.
3. גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: תְּרֵי קְרָאֵי כְּתִיבִי בְּנוֹתָר; כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר״, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״לֹא יַנִּיחַ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר״; אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְהִנִּיחַ, תְּנֵהוּ לְעִנְיַן מַחְשֶׁבֶת הִינּוּחַ. gema' ma tama derabi yeouda? amar rabi elazar: teré keraé ketivi benotar; katouv e'had omér: "lo totirou mimenou ad boker", vekhatouv e'had omér: "lo yani'ha mimenou ad boker"; im éno inyan lehini'ha, tenéou leinyan ma'hchevet hinou'ha.
4. וְרַבִּי יְהוּדָה – הַאי קְרָא לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא?! הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״וּבְשַׂר זֶבַח תּוֹדַת שְׁלָמָיו״ – לָמַדְנוּ לְתוֹדָה שֶׁנֶּאֱכֶלֶת לְיוֹם וָלַיְלָה. verabi yeouda – ha kera lehakhi hou daata?! ha mibeé léh lekhidtanya: "ouvsar zeva'h todat chelama" – lamadnou letoda cheneekhelet leom valayla.
5. חֲלִיפִין, וְולָדוֹת, תְּמוּרוֹת – מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּבְשַׂר״. חַטָּאת וְאָשָׁם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זֶבַח״. 'halifin, veladot, temourot – minayin? talmoud lomar: "ouvsar". 'hatat veacham minayin? talmoud lomar: "zeva'h".
6. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת שַׁלְמֵי נָזִיר וְשַׁלְמֵי פֶסַח? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שְׁלָמָיו״. לַחְמֵי תוֹדָה, וְחַלּוֹת וּרְקִיקִים שֶׁבְּנָזִיר – מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״קׇרְבָּנוֹ״ – כּוּלָּן קוֹרֵא אֲנִי בָּהֶן ״לֹא יַנִּיחַ״. ouminayin lerabot chalmé nazir vechalmé fesa'h? talmoud lomar: "chelama". la'hmé toda, ve'halot ourkikim chebenazir – minayin? talmoud lomar: "korbano" – koulan koré ani bahen "lo yani'ha".
7. אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא: ״לֹא תוֹתִירוּ״, מַאי ״לֹא יַנִּיחַ״? אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְהִינּוּחַ, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְמַחְשֶׁבֶת הִינּוּחַ. im kén, léma kera: "lo totirou", ma "lo yani'ha"? im éno inyan lehinou'ha, tenéou inyan lema'hchevet hinou'ha.
8. הָתִינַח לְהָנִיחַ, לְהוֹצִיא מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hatina'h lehani'ha, leotsi ma ika lemémar?
9. וְעוֹד, טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה סְבָרָא הוּא! דְּתַנְיָא, אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוּדָה: אִי אַתֶּם מוֹדִים שֶׁאִם הִנִּיחוֹ לְמָחָר – שֶׁהוּא פָּסוּל? אַף חִישֵּׁב לְהַנִּיחוֹ לְמָחָר – פָּסוּל. אֶלָּא טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה סְבָרָא הוּא?! וְנִיפְלוֹג נָמֵי רַבִּי יְהוּדָה בְּכוּלְּהוּ! veod, tama derabi yeouda sevara hou! detanya, amar lahem rabi yeouda: i atem modim cheim hini'ho lema'har – cheou pasoul? af 'hichév lehani'ho lema'har – pasoul. ela tama derabi yeouda sevara hou?! veniflog namé rabi yeouda bekhouleou!
10. בְּהֵי נִיפְלוֹג? בְּשׁוֹבֵר עַצְמוֹת הַפֶּסַח וְלֶאֱכוֹל מִמֶּנּוּ נָא – זִיבְחָא גּוּפֵיהּ מִי מִיפְּסִיל?! behé niflog? bechovér atsmot hapesa'h veleekhol mimenou na – ziv'ha gouféh mi mipesil?!
11. עַל מְנָת שֶׁיֹּאכְלוּהוּ טְמֵאִים וְשֶׁיַּקְרִיבוּהוּ טְמֵאִים – זִיבְחָא גּוּפֵיהּ מִי מִיפְּסִיל?! שֶׁיֹּאכְלוּהוּ עֲרֵלִים וְשֶׁיַּקְרִיבוּהוּ עֲרֵלִים – זִיבְחָא גּוּפֵיהּ מִי מִיפְּסִיל?! לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: כֹּל כְּמִינֵּיהּ?! al menat cheyokhlouou teméim vecheyakrivouou teméim – ziv'ha gouféh mi mipesil?! cheyokhlouou arélim vecheyakrivouou arélim – ziv'ha gouféh mi mipesil?! lichana a'harina: kol keminéh?!
12. לְעָרֵב דָּמָן בְּדַם הַפְּסוּלִין – רַבִּי יְהוּדָה לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: אֵין דָּם מְבַטֵּל דָּם. לִיתֵּן אֶת הַנִּיתָּנִין לְמַעְלָה לְמַטָּה, לְמַטָּה לְמַעְלָה – רַבִּי יְהוּדָה לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: שֶׁלֹּא לִמְקוֹמוֹ נָמֵי מְקוֹמוֹ קָרֵינָא בֵּיהּ. learév daman bedam hapesoulin – rabi yeouda letaméh, deamar: én dam mevatél dam. litén et hanitanin lemala lemata, lemata lemala – rabi yeouda letaméh, deamar: chelo limkomo namé mekomo karéna béh.
13. וְלִיפְלוֹג בַּנִּיתָּנִין בִּפְנִים שֶׁנְּתָנָן בַּחוּץ, וְהַנִּיתָּנִין בַּחוּץ שֶׁנְּתָנָן בִּפְנִים! veliflog banitanin bifnim chenetanan ba'houts, vehanitanin ba'houts chenetanan bifnim!
14. קָסָבַר רַבִּי יְהוּדָה: בָּעֵינַן מְקוֹם שֶׁיְּהֵא מְשׁוּלָּשׁ – בְּדָם, בְּבָשָׂר וּבְאֵימוּרִין. kasavar rabi yeouda: baénan mekom cheyehé mechoulach – bedam, bevasar ouvémourin.
15. וּמִי אִית לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה הַאי סְבָרָא?! וְהָתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״דָּבָר רָע״ – רִיבָּה כָּאן חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ בַּדָּרוֹם וְחַטָּאת שֶׁנִּכְנַס דָּמָהּ לִפְנִים, פְּסוּלָה. oumi it léh lerabi yeouda ha sevara?! vehatanya, rabi yeouda omér: "davar ra" – riba kan 'hatat cheche'hatah badarom ve'hatat chenikhnas damah lifnim, pesoula.
16. וְלֵית לְרַבִּי יְהוּדָה שְׁלִישִׁי?! וְהָתְנַן, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: הִכְנִיס בְּשׁוֹגֵג – כָּשֵׁר. הָא בְּמֵזִיד – פָּסוּל; וְקַיְימָא לַן בְּשֶׁכִּיפֵּר. velét lerabi yeouda chelichi?! vehatnan, amar rabi yeouda: hikhnis bechogég – kachér. ha bemézid – pasoul; vekayma lan bechekipér.
17. הַשְׁתָּא וּמָה הָתָם (עָיְילִי עָיְילָא) [דְּעַיּוֹלֵי עַיְּילֵיהּ], אִי כִּיפֵּר אִין אִי לֹא כִּיפֵּר לָא; הָכָא דְּחַשֵּׁיב חַשּׁוֹבֵי, לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! תְּרֵי תַּנָּאֵי וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה. hachta ouma hatam (ayli ayla) [deayolé ayeléh], i kipér in i lo kipér la; hakha de'hachév 'hachové, lo kol chekén?! teré tanaé vealiba derabi yeouda.
18. וְסָבַר רַבִּי יְהוּדָה: חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ בַּדָּרוֹם – vesavar rabi yeouda: 'hatat cheche'hatah badarom –

Daf 36b

1. יְהֵא חַיָּיב?! yehé 'hayav?!
2. וְהָתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יָכוֹל חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ בַּדָּרוֹם – יְהֵא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא תִזְבַּח לַה׳ אֱלֹהֶיךָ שׁוֹר וָשֶׂה וְגוֹ׳ כֹּל דָּבָר רָע״ – עַל דָּבָר רָע אַתָּה מְחַיְּיבוֹ, וְאִי אַתָּה מְחַיְּיבוֹ עַל חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ בַּדָּרוֹם! תְּרֵי תַּנָּאֵי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה. vehatanya, rabi yeouda omér: yakhol 'hatat cheche'hatah badarom – yehé 'hayav? talmoud lomar: "lo tizba'h la' elohekha chor vase vego' kol davar ra" – al davar ra ata me'hayevo, vei ata me'hayevo al 'hatat cheche'hatah badarom! teré tanaé aliba derabi yeouda.
3. אָמַר רַבִּי אַבָּא: וּמוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה, שֶׁחוֹזֵר וְקוֹבְעוֹ לְפִיגּוּל. amar rabi aba: oumode rabi yeouda, che'hozér vekovo lefigoul.
4. אָמַר רָבָא: תִּדַּע – דְּפִיגּוּל לִפְנֵי זְרִיקָה לָא כְּלוּם הוּא, וְאָתְיָא זְרִיקָה וְקָבְעָה לַהּ בְּפִיגּוּל. amar rava: tida – defigoul lifné zerika la keloum hou, veatya zerika vekava lah befigoul.
5. וְלָא הִיא; הָתָם הוּא חֲדָא מַחְשָׁבָה הִיא, הָכָא תְּרֵי מַחְשָׁבוֹת. vela hi; hatam hou 'hada ma'hchava hi, hakha teré ma'hchavot.
6. אֵיתִיבֵיהּ רַב הוּנָא לְרַבִּי אַבָּא: לִיתֵּן אֶת הַנִּיתָּנִין לְמַעְלָה לְמַטָּה, לְמַטָּה לְמַעְלָה; לְאַלְתַּר – כָּשֵׁר. חָזַר וְחִישֵּׁב חוּץ לִמְקוֹמוֹ – פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. חוּץ לִזְמַנּוֹ – פִּיגּוּל, וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת. étivéh rav houna lerabi aba: litén et hanitanin lemala lemata, lemata lemala; lealtar – kachér. 'hazar ve'hichév 'houts limkomo – pasoul, veén bo karét. 'houts lizmano – pigoul, ve'hayavin ala karét.
7. לְמָחָר – פָּסוּל. חָזַר וְחִישֵּׁב בֵּין חוּץ לִזְמַנּוֹ בֵּין חוּץ לִמְקוֹמוֹ – פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי אַבָּא! תְּיוּבְתָּא. lema'har – pasoul. 'hazar ve'hichév bén 'houts lizmano bén 'houts limkomo – pasoul, veén bo karét. teouvta derabi aba! teouvta.
8. אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רָבִינָא בַּר סֵילָא: חִישֵּׁב שֶׁיֹּאכְלוּהוּ טְמֵאִים לְמָחָר – חַיָּיב. אָמַר רָבָא: תִּדַּע, דְּבָשָׂר לִפְנֵי זְרִיקָה לָא חֲזֵי, וְכִי מְחַשֵּׁב בֵּיהּ – מִיפְּסִיל. amar rav 'hisda amar ravina bar séla: 'hichév cheyokhlouou teméim lema'har – 'hayav. amar rava: tida, devasar lifné zerika la 'hazé, vekhi me'hachév béh – mipesil.
9. וְלָא הִיא; הָתָם זָרֵיק וּמִיחֲזֵי, הָכָא לָא מִיחְזֵי כְּלָל. vela hi; hatam zarék oumi'hazé, hakha la mi'hzé kelal.
10. אָמַר רַב חִסְדָּא, מַרְגְּלָא בְּפוּמֵּיהּ דְּרַב דִּימִי בַּר חִינָּנָא: בְּשַׂר פֶּסַח שֶׁלֹּא הוּצְלָה, וְלַחְמֵי תוֹדָה שֶׁלֹּא הוּרְמוּ – חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם טוּמְאָה. amar rav 'hisda, margela befouméh derav dimi bar 'hinana: besar pesa'h chelo houtsla, vela'hmé toda chelo hourmou – 'hayavin aléhen michoum touma.
11. אָמַר רָבָא: תִּדַּע, דְּתַנְיָא: ״אֲשֶׁר לַה׳״ – לְרַבּוֹת אֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים לְטוּמְאָה. amar rava: tida, detanya: "acher la'" – lerabot émouré kadachim kalim letouma.
12. אַלְמָא אַף עַל גַּב דְּלָאו בְּנֵי אֲכִילָה נִינְהוּ – חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם טוּמְאָה; הָכָא נָמֵי, אַף עַל גַּב דְּלָאו בְּנֵי אֲכִילָה נִינְהוּ – חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם טוּמְאָה. alma af al gav dela bené akhila ninou – 'hayavin aléhen michoum touma; hakha namé, af al gav dela bené akhila ninou – 'hayavin aléhen michoum touma.
13. וְלָא הִיא; הָתָם – אֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים חֲזוּ לְגָבוֹהַּ; לְאַפּוֹקֵי בְּשַׂר פֶּסַח שֶׁלֹּא הוּצְלָה וְלַחְמֵי תוֹדָה שֶׁלֹּא הוּרְמוּ – דְּלָא חֲזוּ לָא לְגָבוֹהַּ וְלָא לְהֶדְיוֹט. vela hi; hatam – émouré kadachim kalim 'hazou legavoha; leapoké besar pesa'h chelo houtsla vela'hmé toda chelo hourmou – dela 'hazou la legavoha vela lehedot.
14. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: הָא אֵימוּרִין לָא חֲזוּ! וְלָא הִיא; הָנָךְ חֲזוּ לְמִילְּתַיְיהוּ, וְהָנֵי לָא חֲזוּ כְּלָל. lichana a'harina: ha émourin la 'hazou! vela hi; hanakh 'hazou lemiletayou, vehané la 'hazou kelal.
15. הֲדַרַן עֲלָךְ כׇּל הַפְּסוּלִין hadaran alakh kol hapesoulin
16. מַתְנִי׳ בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כׇּל הַנִּיתָּנִין עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, שֶׁנָּתַן בְּמַתָּנָה אַחַת – כִּיפֵּר. וּבְחַטָּאת – שְׁתֵּי מַתָּנוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אַף חַטָּאת שֶׁנְּתָנָהּ מַתָּנָה אַחַת – כִּיפֵּר. matni' bét chama omrim: kol hanitanin al mizbé'ha ha'hitson, chenatan bematana a'hat – kipér. ouv'hatat – cheté matanot. ouvét hilél omrim: af 'hatat chenetanah matana a'hat – kipér.
17. לְפִיכָךְ אִם נָתַן אֶת הָרִאשׁוֹנָה כְּתִיקְנָהּ וְאֶת הַשְּׁנִיָּה חוּץ לִזְמַנָּהּ – כִּיפֵּר. lefikhakh im natan et harichona ketiknah veet hacheniya 'houts lizmanah – kipér.
18. וְאִם נָתַן אֶת הָרִאשׁוֹנָה חוּץ לִזְמַנָּהּ וְאֶת הַשְּׁנִיָּה חוּץ לִמְקוֹמָהּ – פִּיגּוּל, וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת. veim natan et harichona 'houts lizmanah veet hacheniya 'houts limkomah – pigoul, ve'hayavin ala karét.
19. כׇּל הַנִּיתָּנִין עַל הַמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי – שֶׁאִם חִיסֵּר אַחַת מִן הַמַּתָּנוֹת, כְּאִילּוּ לֹא כִּיפֵּר. לְפִיכָךְ, נָתַן כּוּלָּן כְּתִיקְנָן וְאַחַת שֶׁלֹּא כְּתִיקְנָהּ – פְּסוּלָה, וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. kol hanitanin al hamizbé'ha hapenimi – cheim 'hisér a'hat min hamatanot, keilou lo kipér. lefikhakh, natan koulan ketiknan vea'hat chelo ketiknah – pesoula, veén bo karét.
20. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִן לַנִּיתָּנִין עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, שֶׁנְּתָנָן בְּמַתָּנָה אַחַת – שֶׁכִּיפֵּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ״. וְהַאי לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא?! הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: gema' tanou rabanan: minayin lanitanin al mizbé'ha ha'hitson, chenetanan bematana a'hat – chekipér? talmoud lomar: "vedam zeva'hekha yichafékh". veha lehakhi hou daata?! ha mibeé léh lekhidtanya:

Daf 37a

1. מִנַּיִן לְכׇל הַדָּמִים שֶׁטְּעוּנִים מַתַּן דָּם לַיְסוֹד? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ״. נָפְקָא לֵיהּ מִדְּרַבִּי – דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: ״וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה״ – שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״בַּדָּם״; וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״בַּדָּם״? minayin lekhol hadamim cheteounim matan dam laysod? talmoud lomar: "vedam zeva'hekha yichafékh". nafka léh miderabi – detanya, rabi omér: "vehanichar badam yimatsé" – cheén talmoud lomar "badam"; ouma talmoud lomar "badam"?
2. לְפִי שֶׁלֹּא לָמַדְנוּ אֶלָּא לַנִּיתָּנִין מַתַּן אַרְבַּע – שֶׁטְּעוּנִין מַתַּן דָּמִים לַיְסוֹד; שְׁאָר דָּמִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה״ – שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״בַּדָּם״; וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״בַּדָּם״? לִימֵּד עַל כׇּל הַדָּמִים, שֶׁטְּעוּנִין מַתַּן דָּמִים לַיְסוֹד. lefi chelo lamadnou ela lanitanin matan arba – cheteounin matan damim laysod; chear damim minayin? talmoud lomar: "vehanichar badam yimatsé" – cheén talmoud lomar "badam"; ouma talmoud lomar "badam"? liméd al kol hadamim, cheteounin matan damim laysod.
3. וְאַכַּתִּי לְהָכִי הוּא דְּאָתָא?! מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: מִנַּיִן לַנִּיתָּנִין בִּזְרִיקָה שֶׁנְּתָנָן בִּשְׁפִיכָה – יָצָא? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ״. veakati lehakhi hou deata?! mibeé léh lekhidtanya: minayin lanitanin bizrika chenetanan bichfikha – yatsa? talmoud lomar: "vedam zeva'hekha yichafékh".
4. סָבַר לַהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: לֹא זְרִיקָה בִּכְלַל שְׁפִיכָה, וְלֹא שְׁפִיכָה בִּכְלַל זְרִיקָה. savar lah kerabi akiva, deamar: lo zerika bikhlal chefikha, velo chefikha bikhlal zerika.
5. דִּתְנַן: בֵּרַךְ בִּרְכַּת הַפֶּסַח – פָּטַר אֶת שֶׁל זֶבַח. ditnan: bérakh birkat hapesa'h – patar et chel zeva'h.
6. שֶׁל זֶבַח – לֹא פָּטַר אֶת הַפֶּסַח. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. chel zeva'h – lo patar et hapesa'h. divré rabi yichmaél.
7. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא זוֹ פּוֹטֶרֶת זוֹ, וְלֹא זוֹ פּוֹטֶרֶת זוֹ. rabi akiva omér: lo zo poteret zo, velo zo poteret zo.
8. אַכַּתִּי לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא?! מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר ״אַךְ בְּכוֹר שׁוֹר אוֹ בְכוֹר כֶּשֶׂב אוֹ בְכוֹר עֵז וְגוֹ׳״ – לָמַדְנוּ לִבְכוֹר, שֶׁטָּעוּן מַתַּן דָּמִים וְאֵימוּרִים לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ. מַעֲשֵׂר וּפֶסַח מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ״. akati lehakhi hou daata?! mibeé léh lekhidtanya, rabi yichmaél omér: mitokh cheneemar "akh bekhor chor o vekhor kesev o vekhor éz vego'" – lamadnou livkhor, chetaoun matan damim veémourim legabé mizbé'ha. maasér oufesa'h minayin? talmoud lomar: "vedam zeva'hekha yichafékh".
9. סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. savar lah kerabi yosé hagelili.
10. דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: ״דָּמוֹ״ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ״דָּמָם״; ״חֶלְבּוֹ״ לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ״חֶלְבָּם״; לִימֵּד עַל בְּכוֹר, מַעֲשֵׂר וּפֶסַח, שֶׁטָּעוּן מַתַּן דָּמִים וְאֵימוּרִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ. detanya, rabi yosé hagelili omér: "damo" lo neemar, ela "damam"; "'helbo" lo neemar, ela "'helbam"; liméd al bekhor, maasér oufesa'h, chetaoun matan damim veémourin legabé mizbé'ha.
11. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל – הַאי קְרָא, מַפֵּיק לֵיהּ לְהָכִי וּמַפֵּיק לֵיהּ לְהָכִי?! תְּרֵי תַּנָּאֵי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל. verabi yichmaél – ha kera, mapék léh lehakhi oumapék léh lehakhi?! teré tanaé aliba derabi yichmaél.
12. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּמוֹקֵים לֵהּ כּוּלֵּיהּ בִּבְכוֹר – הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ״. bichlama lerabi yichmaél, demokém léh kouléh bivkhor – haynou dikhtiv: "ouvsaram yihye lakh".
13. אֶלָּא לְרַבִּי יוֹסֵי, דְּמוֹקֵי לֵיהּ נָמֵי בְּמַעֲשֵׂר וָפֶסַח – מַעֲשֵׂר וָפֶסַח בְּעָלִים אָכְלִי לֵיהּ; מַאי ״וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ״? אֶחָד תָּם וְאֶחָד בַּעַל מוּם; ela lerabi yosé, demoké léh namé bemaasér vafesa'h – maasér vafesa'h bealim akhli léh; ma "ouvsaram yihye lakh"? e'had tam vee'had baal moum;

Daf 37b

1. לִימֵּד עַל בְּכוֹר בַּעַל מוּם, שֶׁנִּיתָּן לַכֹּהֵן. שֶׁלֹּא מָצִינוּ לוֹ בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ. liméd al bekhor baal moum, chenitan lakohén. chelo matsinou lo bekhol hatora koulah.
2. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל – נָפְקָא לֵיהּ מִ״לְּךָ יִהְיֶה״ דְּסֵיפָא. verabi yichmaél – nafka léh mi"lekha yihye" deséfa.
3. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, דְּמוֹקֵי לֵיהּ נָמֵי בְּמַעֲשֵׂר וָפֶסַח; הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״לֹא תִפְדֶּה כִּי קֹדֶשׁ הֵם״ – הֵם קְרֵיבִין, וְאֵין תְּמוּרָתָן קְרֵיבָה. bichlama lerabi yosé hagelili, demoké léh namé bemaasér vafesa'h; haynou dikhtiv: "lo tifde ki kodech hém" – hém kerévin, veén temouratan keréva.
4. דִּתְנַן: תְּמוּרַת בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר – הֵן וּוְלָדָן וּוְלַד וְלָדָן עַד סוֹף כׇּל הָעוֹלָם, הֲרֵי הֵן כִּבְכוֹר וּמַעֲשֵׂר, וְיֹאכְלוּ בְּמוּמָן לַבְּעָלִים. ditnan: temourat bekhor oumaasér – hén ouvladan ouvlad veladan ad sof kol haolam, haré hén kivkhor oumaasér, veyokhlou bemouman labealim.
5. וּתְנַן, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שָׁמַעְתִּי שֶׁתְּמוּרַת פֶּסַח קְרֵיבָה, וּתְמוּרַת פֶּסַח אֵינָהּ קְרֵיבָה, וְאֵין לִי לְפָרֵשׁ. outnan, amar rabi yeochoua: chamati chetemourat pesa'h keréva, outmourat pesa'h énah keréva, veén li lefaréch.
6. אֶלָּא לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּמוֹקֵי לֵיהּ כּוּלֵּיהּ בִּבְכוֹר; מַעֲשֵׂר וָפֶסַח דְּלָא קְרֵיבָה תְּמוּרָתָן, מְנָא לֵיהּ? מַעֲשֵׂר גָּמַר ״עֲבָרָה״–״עֲבָרָה״ מִבְּכוֹר. ela lerabi yichmaél, demoké léh kouléh bivkhor; maasér vafesa'h dela keréva temouratan, mena léh? maasér gamar "avara"–"avara" mibekhor.
7. פֶּסַח – בְּהֶדְיָא כְּתִב בֵּיהּ כֶּשֶׂב; מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִם כֶּשֶׂב״ – לְרַבּוֹת תְּמוּרַת הַפֶּסַח אַחַר הַפֶּסַח, שֶׁתִּקְרַב שְׁלָמִים. יָכוֹל אַף לִפְנֵי הַפֶּסַח כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״הוּא״. pesa'h – behedya ketiv béh kesev; ma talmoud lomar "im kesev" – lerabot temourat hapesa'h a'har hapesa'h, chetikrav chelamim. yakhol af lifné hapesa'h kén? talmoud lomar "hou".
8. וְכֹל הָנָךְ תַּנָּאֵי דְּמַפְּקִי לֵיהּ לְהַאי ״דַּם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ״ לִדְרָשָׁא אַחֲרִינָא – הַאי כׇּל הַנִּיתָּנִין עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן שֶׁנְּתָנָן מַתָּנָה אַחַת שֶׁכִּיפֵּר, מְנָא לְהוּ? סָבְרִי לְהוּ כְּבֵית הִלֵּל, דְּאָמְרִי: אַף חַטָּאת שֶׁנְּתָנָהּ מַתָּנָה אַחַת – כִּיפֵּר; וְיָלְפִינַן כּוּלְּהוּ מֵחַטָּאת. vekhol hanakh tanaé demapeki léh leha "dam zeva'hekha yichafékh" lidracha a'harina – ha kol hanitanin al mizbé'ha ha'hitson chenetanan matana a'hat chekipér, mena leou? savri leou kevét hilél, deamri: af 'hatat chenetanah matana a'hat – kipér; veyalfinan kouleou mé'hatat.
9. וְהַחַטָּאת שְׁתֵּי מַתָּנוֹת. אָמַר רַב הוּנָא: מַאי טַעְמָא דְּבֵית שַׁמַּאי? veha'hatat cheté matanot. amar rav houna: ma tama devét chama?
10. ״קַרְנוֹת״, ״קַרְנוֹת״, ״קַרְנוֹת״ – הֲרֵי כָּאן שֵׁשׁ; אַרְבָּעָה לְמִצְוָה וּשְׁתַּיִם לְעַכֵּב. "karnot", "karnot", "karnot" – haré kan chéch; arbaa lemitsva ouchtayim leakév.
11. וּבֵית הִלֵּל: ״קַרְנַת״, ״קַרְנַת״, ״קַרְנוֹת״ – הֲרֵי כָּאן אַרְבַּע; שָׁלֹשׁ לְמִצְוָה, אַחַת לְעַכֵּב. ouvét hilél: "karnat", "karnat", "karnot" – haré kan arba; chaloch lemitsva, a'hat leakév.
12. וְאֵימָא כּוּלְּהוּ לְמִצְוָה! כַּפָּרָה בִּכְדִי לָא אַשְׁכְּחַן. veéma kouleou lemitsva! kapara bikhdi la achke'han.
13. וְאִיבָּעֵית אֵימָא, הַיְינוּ טַעְמָא דְּבֵית הִלֵּל: אַהֲנִי מִקְרָא, וְאַהְנִי מָסוֹרֶת; אַהֲנִי מִקְרָא – לְטַפּוֹיֵי חֲדָא, וְאַהֲנַי מָסוֹרֶת – לְבַצּוֹרֵי חֲדָא. veibaét éma, haynou tama devét hilél: ahani mikra, veahni masoret; ahani mikra – letapoyé 'hada, veahana masoret – levatsoré 'hada.
14. אֶלָּא מֵעַתָּה, ״לְטֹטֶפֶת״, ״לְטֹטֶפֶת״, ״לְטוֹטָפוֹת״ – הֲרֵי כָּאן אַרְבַּע; אַהֲנִי קְרָא וְאַהֲנַי מָסוֹרֶת – חַמְשָׁה בָּתֵּי בָּעֵי לְמִיעְבַּד! ela méata, "letotefet", "letotefet", "letotafot" – haré kan arba; ahani kera veahana masoret – 'hamcha baté baé lemibad!
15. סָבַר לַהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: ״טַט״ בְּכַתְפִּי שְׁתַּיִם, ״פַּת״ בְּאַפְרִיקִי שְׁתַּיִם. savar lah kerabi akiva, deamar: "tat" bekhatpi chetayim, "pat" beafriki chetayim.
16. אֶלָּא מֵעַתָּה, ״בְּסֻכַּת״, ״בְּסֻכַּת״, ״בַּסּוּכּוֹת״ – אַהֲנִי מִקְרָא וְאַהֲנַי מָסוֹרֶת, חֲמֵשׁ דַּפְנָתָא בָּעֵי לְמִיעְבַּד! ela méata, "besoukat", "besoukat", "basoukot" – ahani mikra veahana masoret, 'haméch dafnata baé lemibad!

Daf 38a

1. הָתָם חַד קְרָא – כּוּלֵּיהּ לְגוּפֵיהּ, וְחַד – לִסְכָכָה; אֲתַאי הִלְכְתָא, וּגְרַעְתַּהּ לִשְׁלִישִׁית וְאוֹקֵימְתַּהּ אַטֶּפַח. hatam 'had kera – kouléh legouféh, ve'had – liskhakha; ata hilkheta, ougratah lichlichit veokémtah atefa'h.
2. אֶלָּא מֵעַתָּה, ״וְטָמְאָה שְׁבֻעַיִם״ – ״שִׁבְעִים״; אַהֲנִי קְרָא וְאַהֲנַי מָסוֹרֶת – אַרְבְּעִים וּתְרֵין בָּעֲיָא לְמֵיתַב! ela méata, "vetama chevouayim" – "chivim"; ahani kera veahana masoret – arbeim outrén baaya lemétav!
3. שָׁאנֵי הָתָם, דִּכְתִיב ״כְּנִדָּתָהּ״. chané hatam, dikhtiv "kenidatah".
4. וְתַנָּא מַיְיתֵי לַהּ מֵהָכָא: ״וְכִפֶּר״ ״וְכִפֶּר״ ״וְכִפֶּר״ – מִפְּנֵי הַדִּין. vetana mayté lah méhakha: "vekhiper" "vekhiper" "vekhiper" – mipené hadin.
5. שֶׁיָּכוֹל וַהֲלֹא דִּין הוּא: נֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַטָּה, וְנֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַעְלָה; מָה מַתַּן דָּמִים הָאֲמוּרִים לְמַטָּה – שֶׁנְּתָנָן בְּמַתָּנָה אַחַת, כִּיפֵּר; אַף דָּמִים הָאֲמוּרִים לְמַעְלָה – שֶׁנְּתָנָן בְּמַתָּנָה אַחַת, כִּיפֵּר. cheyakhol vahalo din hou: neemrou damim lemata, veneemrou damim lemala; ma matan damim haamourim lemata – chenetanan bematana a'hat, kipér; af damim haamourim lemala – chenetanan bematana a'hat, kipér.
6. אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: נֶאֶמְרוּ דָּמִים בִּפְנִים, וְנֶאֶמְרוּ דָּמִים בַּחוּץ; מָה דָּמִים הָאֲמוּרִים בִּפְנִים – חִיסֵּר אַחַת מִן הַמַּתָּנוֹת, לֹא עָשָׂה וְלֹא כְּלוּם; אַף דָּמִים הָאֲמוּרִין בַּחוּץ – חִיסֵּר אַחַת מִן הַמַּתָּנוֹת, לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם. o kelakh lederekh zo: neemrou damim bifnim, veneemrou damim ba'houts; ma damim haamourim bifnim – 'hisér a'hat min hamatanot, lo asa velo keloum; af damim haamourin ba'houts – 'hisér a'hat min hamatanot, lo asa velo kheloum.
7. נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה. דָּנִין חוּץ מִחוּץ, וְאֵין דָּנִין חוּץ מִבִּפְנִים; אוֹ כַּלֵּךְ לְדֶרֶךְ זוֹ – דָּנִין חַטָּאת וְאַרְבַּע קְרָנוֹת, מֵחַטָּאת וְאַרְבַּע קְרָנוֹת; וְאַל יוֹכִיחַ חוּץ – שֶׁאֵין חַטָּאת וְאַרְבַּע קְרָנוֹת? nire lemi dome. danin 'houts mi'houts, veén danin 'houts mibifnim; o kalékh lederekh zo – danin 'hatat vearba keranot, mé'hatat vearba keranot; veal yokhi'ha 'houts – cheén 'hatat vearba keranot?
8. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכִפֶּר״ ״וְכִפֶּר״ ״וְכִפֶּר״ (מִפְּנֵי הַדִּין); ״וְכִפֶּר״ – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן אֶלָּא שָׁלֹשׁ, ״וְכִפֶּר״ – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן אֶלָּא שְׁתַּיִם, ״וְכִפֶּר״ – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן אֶלָּא אַחַת. talmoud lomar: "vekhiper" "vekhiper" "vekhiper" (mipené hadin); "vekhiper" – af al pi chelo natan ela chaloch, "vekhiper" – af al pi chelo natan ela chetayim, "vekhiper" – af al pi chelo natan ela a'hat.
9. וְהַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְגוּפֵיהּ! אָמַר רָבָא: בַּר אַדָּא מָרִי אַסְבְּרַהּ לִי – אָמַר קְרָא: ״וְכִפֶּר... וְנִסְלַח״ – זוֹ הִיא כַּפָּרָה זוֹ הִיא סְלִיחָה. veha mibeé léh legouféh! amar rava: bar ada mari asberah li – amar kera: "vekhiper... venisla'h" – zo hi kapara zo hi seli'ha.
10. אֵימָא ״וְכִפֶּר״ – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן אֶלָּא שָׁלֹשׁ לְמַעְלָה וְאַחַת לְמַטָּה, ״וְכִפֶּר״ – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן אֶלָּא שְׁתַּיִם לְמַטָּה וּשְׁתַּיִם לְמַעְלָה, ״וְכִפֶּר״ – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן לְמַעְלָה אֶלָּא לְמַטָּה! éma "vekhiper" – af al pi chelo natan ela chaloch lemala vea'hat lemata, "vekhiper" – af al pi chelo natan ela chetayim lemata ouchtayim lemala, "vekhiper" – af al pi chelo natan lemala ela lemata!
11. אָמַר רַב אַדָּא בַּר יִצְחָק: אִם כֵּן, בִּיטַּלְתָּ תּוֹרַת אַרְבַּע קְרָנוֹת. וְאִי רַחֲמָנָא אָמַר, לִיבַּטְלוּן! amar rav ada bar yits'hak: im kén, bitalta torat arba keranot. vei ra'hamana amar, libatloun!
12. אָמַר רָבָא: אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ שָׁלֹשׁ? הֱוֵי אוֹמֵר: אֵלּוּ קְרָנוֹת. amar rava: ézeou davar chetsarikh chaloch? hevé omér: élou keranot.
13. אֵימָא: ״וְכִפֶּר״ – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן אֶלָּא אַחַת לְמַעְלָה וְשָׁלֹשׁ לְמַטָּה! éma: "vekhiper" – af al pi chelo natan ela a'hat lemala vechaloch lemata!
14. לֹא מָצִינוּ דָּמִים שֶׁחֶצְיָין לְמַעְלָה וְחֶצְיָין לְמַטָּה. וְלָא?! וְהָתְנַן: הִזָּה מִמֶּנּוּ אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה! lo matsinou damim che'hetsyan lemala ve'hetsyan lemata. vela?! vehatnan: hiza mimenou a'hat lemala vecheva lemata!
15. כְּמַצְלִיף. מַאי כְּמַצְלִיף? מַחְוֵי רַב יְהוּדָה: כִּמְנַגְּדָנָא. kematslif. ma kematslif? ma'hvé rav yeouda: kimnagedana.
16. הִזָּה עַל טׇהֳרוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים. hiza al tohoro chel mizbé'ha cheva peamim.

Daf 38b

1. מַאי, לָאו אַפַּלְגֵיהּ דְּמִזְבֵּחַ – כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי: ״טְהַר טִיהֲרָא דְּיוֹמָא״? אָמַר רָבָא בַּר שֵׁילָא: לָא, אַגִּילּוּיֵיהּ; דִּכְתִיב: ״וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר״. ma, la apalgéh demizbé'ha – kidamri inaché: "tehar tihara deoma"? amar rava bar chéla: la, agilouyéh; dikhtiv: "oukhetsem hachamayim latohar".
2. וְהָאִיכָּא שִׁירַיִם! שִׁירַיִם לָא מְעַכְּבִי. vehaika chirayim! chirayim la meakevi.
3. וְהָאִיכָּא שִׁירַיִם הַפְּנִימִים, דְּאִיכָּא דְּמַאן דְּאָמַר מְעַכְּבִי! בְּחַד מָקוֹם קָאָמְרִינַן. vehaika chirayim hapenimim, deika deman deamar meakevi! be'had makom kaamrinan.
4. תַּנְיָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁבַּחַטָּאת, וְאַחַת שֶׁבְּכׇל הַזְּבָחִים – מַתִּירוֹת וּמְפַגְּלוֹת. tanya: rabi eliezer ben yaakov omér, bét chama omrim: cheté matanot cheba'hatat, vea'hat chebekhol hazeva'him – matirot oumfagelot.
5. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: אַחַת שֶׁבַּחַטָּאת וְאַחַת שֶׁבְּכׇל הַזְּבָחִים – מַתֶּרֶת וּמְפַגֶּלֶת. bét hilél omrim: a'hat cheba'hatat vea'hat chebekhol hazeva'him – materet oumfagelet.
6. מַתְקֵיף לַהּ רַב אוֹשַׁעְיָא: אִם כֵּן, לִיתְנְיַיהּ גַּבֵּי קוּלֵּי בֵּית שַׁמַּאי וְחוּמְרֵי בֵּית הִלֵּל! matkéf lah rav ochaya: im kén, litneyah gabé koulé bét chama ve'houmré bét hilél!
7. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: כִּי אִיתְּשִׁיל – לְהֶתֵּירָא אִיתְּשִׁיל; דְּהָווּ לְהוּ בֵּית שַׁמַּאי לְחוּמְרָא. amar léh rava: ki itechil – lehetéra itechil; dehaou leou bét chama le'houmra.
8. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת שֶׁבַּחַטָּאוֹת – אֵינָן בָּאוֹת בַּלַּיְלָה, וּבָאוֹת לְאַחַר מִיתָה, וְהַמַּעֲלֶה מֵהֶן בַּחוּץ חַיָּיב. amar rabi yo'hanan: chaloch matanot cheba'hataot – énan baot balayla, ouvaot lea'har mita, vehamaale méhen ba'houts 'hayav.
9. אָמַר רַב פָּפָּא: יֵשׁ מֵהֶן כִּתְחִלָּתוֹ וְיֵשׁ מֵהֶן כְּסוֹפוֹ; amar rav papa: yéch méhen kit'hilato veyéch méhen kesofo;
10. חוּץ, וְלַיְלָה, זָרוּת, וּכְלֵי שָׁרֵת, קֶרֶן, וְאֶצְבַּע, כִּיבּוּס, וְשִׁירַיִם – כִּתְחִלָּתָן; 'houts, velayla, zarout, oukhlé charét, keren, veetsba, kibous, vechirayim – kit'hilatan;
11. וּבָאוֹת לְאַחַר מִיתָה, לָא שָׁרְיָא, וְלָא מְפַגְּלָא, וְלָא עָיְילָא לְגַוַּאי – כְּסוֹפָן. ouvaot lea'har mita, la charya, vela mefagela, vela ayla legava – kesofan.
12. אָמַר רַב פָּפָּא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דִּתְנַן: נִיתַּז מִן הַצַּוָּאר עַל הַבֶּגֶד – אֵינוֹ טָעוּן כִּיבּוּס. מִן הַקֶּרֶן וּמִן הַיְסוֹד – אֵינוֹ טָעוּן כִּיבּוּס. הָא מִן הָרָאוּי לְקֶרֶן – טָעוּן כִּיבּוּס. amar rav papa: mena aména lah? ditnan: nitaz min hatsavar al habeged – éno taoun kibous. min hakeren oumin haysod – éno taoun kibous. ha min haraou lekeren – taoun kibous.
13. וְלִיטַעְמָיךְ, מִן הַיְסוֹד אֵינוֹ טָעוּן כִּיבּוּס – הָא מִן הָרָאוּי לַיְסוֹד טָעוּן כִּיבּוּס?! ״אֲשֶׁר יִזֶּה״ כְּתִיב – פְּרָט לָזֶה שֶׁכְּבָר הוּזָּה! velitamakh, min haysod éno taoun kibous – ha min haraou laysod taoun kibous?! "acher yize" ketiv – perat laze chekevar houza!
14. הָא מַנִּי – רַבִּי נְחֶמְיָה; דִּתְנַן, רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: שְׁיָרֵי הַדָּם שֶׁהִקְרִיבָן בַּחוּץ – חַיָּיב. ha mani – rabi ne'hemya; ditnan, rabi ne'hemya omér: cheyaré hadam chehikrivan ba'houts – 'hayav.
15. אֵימַר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי נְחֶמְיָה – לְעִנְיַן הַעֲלָאָה, מִידֵּי דְּהָוֵי אַאֵיבָרִים וּפְדָרִים; לְעִנְיַן כִּיבּוּס – מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ?! אִין; émar dechamate léh lerabi ne'hemya – leinyan haalaa, midé dehavé aévarim oufdarim; leinyan kibous – mi chamate léh?! in;

Daf 39a

1. וְהָתַנְיָא: דָּמִים הַטְּעוּנִין יְסוֹד – טְעוּנִין כִּיבּוּס, וּמַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת בָּהֶן, וְהַמַּעֲלֶה מֵהֶן בַּחוּץ חַיָּיב; vehatanya: damim hateounin yesod – teounin kibous, ouma'hchava moelet bahen, vehamaale méhen ba'houts 'hayav;
2. וְדָמִים הַנִּשְׁפָּכִין לָאַמָּה – אֵין טְעוּנִין כִּיבּוּס, וְאֵין מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת בָּהֶן, וְהַמַּעֲלֶה מֵהֶן בַּחוּץ פָּטוּר. vedamim hanichpakhin laama – én teounin kibous, veén ma'hchava moelet bahen, vehamaale méhen ba'houts patour.
3. מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר מַעֲלֶה מֵהֶן בַּחוּץ חַיָּיב – רַבִּי נְחֶמְיָה הִיא; וְקָאָמַר: טָעוּן כִּיבּוּס. man chamate léh deamar maale méhen ba'houts 'hayav – rabi ne'hemya hi; vekaamar: taoun kibous.
4. וּמַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת בָּהֶן?! וְהָתַנְיָא: יָצְאוּ שִׁירַיִם וְהַקְטָרַת אֵימוּרִין, שֶׁאֵין מְעַכְּבִין אֶת הַכַּפָּרָה – שֶׁאֵין מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת בָּהֶן! ouma'hchava moelet bahen?! vehatanya: yatsou chirayim vehaktarat émourin, cheén meakevin et hakapara – cheén ma'hchava moelet bahen!
5. כִּי תַּנְיָא הָהִיא – בְּשָׁלֹשׁ מַתָּנוֹת שֶׁבַּחַטָּאת. ki tanya hahi – bechaloch matanot cheba'hatat.
6. אִי הָכִי, טְעוּנִין יְסוֹד?! לְקֶרֶן אָזְלִי! אֵימָא: נִיטְעָנִין יְסוֹד. וּמַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת בָּהֶן?! הָאָמְרַתְּ: לָא שַׁרְיָא וְלָא מְפַגְּלָא וְלָא עָיְילָא לְגַוַּאי – כְּסוֹפָן! i hakhi, teounin yesod?! lekeren azli! éma: nitanin yesod. ouma'hchava moelet bahen?! haamrate: la charya vela mefagela vela ayla legava – kesofan!
7. אֶלָּא כִּי תַּנְיָא הָהִיא – בְּדָמִים הַפְּנִימִיִּם. ela ki tanya hahi – bedamim hapenimiyim.
8. אֲבָל בְּדָמִים הַחִיצוֹנִים מַאי, פָּטוּר?! אַדְּתָנֵי דָּמִים הַנִּשְׁפָּכִין לָאַמָּה; לִיפְלוֹג וְלִיתְנֵי בְּדִידַהּ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּדָמִים הַפְּנִימִיִּם, אֲבָל בְּדָמִים הַחִיצוֹנִים – פָּטוּר! aval bedamim ha'hitsonim ma, patour?! adetané damim hanichpakhin laama; liflog velitné bedidah: bame devarim amourim – bedamim hapenimiyim, aval bedamim ha'hitsonim – patour!
9. הָא מַנִּי – רַבִּי נְחֶמְיָה הִיא, דְּאָמַר: שְׁיָרֵי הַדָּם שֶׁהִקְרִיבָן בַּחוּץ – חַיָּיב; וְלָא מַתְנֵי לֵיהּ תְּלָתָא פְּטוּרֵי לְבַהֲדֵי תְּלָתָא חִיּוּבֵי. ha mani – rabi ne'hemya hi, deamar: cheyaré hadam chehikrivan ba'houts – 'hayav; vela matné léh telata petouré levahadé telata 'hiyouvé.
10. רָבִינָא אָמַר: מִן הַקֶּרֶן – מַמָּשׁ, מִן הַיְסוֹד – מִן הָרָאוּי לַיְסוֹד. ravina amar: min hakeren – mamach, min haysod – min haraou laysod.
11. אֲמַר לֵיהּ רַב תַּחְלִיפָא בַּר גַּזָּא לְרָבִינָא: אֵימָא אִידֵּי וְאִידֵּי רָאוּי הוּא! הַאי מַאי? הַשְׁתָּא רָאוּי לַקֶּרֶן – אָמְרַתְּ לָא; רָאוּי לַיְסוֹד מִיבַּעְיָא?! אֶלָּא מִן הַקֶּרֶן – מִן הַקֶּרֶן מַמָּשׁ, מִן הַיְסוֹד – מִן הָרָאוּי לַיְסוֹד. amar léh rav ta'hlifa bar gaza leravina: éma idé veidé raou hou! ha ma? hachta raou lakeren – amrate la; raou laysod mibaya?! ela min hakeren – min hakeren mamach, min haysod – min haraou laysod.
12. כׇּל הַנִּיתָּנִין עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְעָשָׂה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה״ – מָה בָּא לִלְמוֹד? kol hanitanin al mizbé'ha hapenimi kou'. tanou rabanan: "veasa kaacher asa" – ma ba lilmod?
13. לִכְפּוֹל בְּהַזָּאָתוֹ; וְלָמַד שֶׁאִם חִיסַּר אַחַת מִכׇּל הַמַּתָּנוֹת – לֹא עָשָׂה וְלֹא כְּלוּם. אֵין לִי אֶלָּא מַתַּן שֶׁבַע, שֶׁמְּעַכְּבוֹת בְּכׇל מָקוֹם; מַתַּן אַרְבַּע מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כֵּן יַעֲשֶׂה״. likhpol behazaato; velamad cheim 'hisar a'hat mikol hamatanot – lo asa velo keloum. én li ela matan cheva, chemeakevot bekhol makom; matan arba minayin? talmoud lomar: "kén yaase".
14. ״לַפָּר״ – זֶה פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים, "lapar" – ze par yom hakipourim,

Daf 39b

1. ״כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְפַר״ – זֶה פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ. ״הַחַטָּאת״ – אֵלּוּ שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף שְׂעִירֵי הָרְגָלִים וּשְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לוֹ״. "kaacher asa lefar" – ze par kohén machi'ha. "ha'hatat" – élou seiré avoda zara. yakhol cheani merabe af seiré hargalim ousiré raché 'hodachim? talmoud lomar: "lo".
2. וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת אֵלּוּ וּלְהוֹצִיא אֶת אֵלּוּ? אַחַר שֶׁרִיבָּה הַכָּתוּב וּמִיעֵט, מְרַבֶּה אֲנִי אֶת אֵלּוּ שֶׁמְּכַפְּרִין עַל עֲבֵירַת מִצְוָה יְדוּעָה, וּמוֹצִיא אֲנִי אֵלּוּ שֶׁאֵין מְכַפְּרִין עַל עֲבֵירַת מִצְוָה יְדוּעָה. ouma raita lerabot et élou oulotsi et élou? a'har cheriba hakatouv oumiét, merabe ani et élou chemekhaperin al avérat mitsva yedoua, oumotsi ani élou cheén mekhaperin al avérat mitsva yedoua.
3. ״וְכִפֶּר״ – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא סָמַךְ. ״וְנִסְלַח״ – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן שִׁירַיִם. "vekhiper" – af al pi chelo samakh. "venisla'h" – af al pi chelo natan chirayim.
4. וּמָה רָאִיתָ לִפְסוֹל בְּהַזָּאוֹת, וּלְהַכְשִׁיר בִּסְמִיכָה וְשִׁירַיִם? ouma raita lifsol behazaot, oulhakhchir bismikha vechirayim?
5. אָמַרְתָּ: פּוֹסֵל [אֲנִי] בְּהַזָּאוֹת – שֶׁמְּעַכְּבוֹת בְּכׇל מָקוֹם, וּמַכְשִׁיר אֲנִי בִּסְמִיכָה וְשִׁירַיִם – שֶׁאֵין מְעַכְּבוֹת בְּכׇל מָקוֹם. amarta: posél [ani] behazaot – chemeakevot bekhol makom, oumakhchir ani bismikha vechirayim – cheén meakevot bekhol makom.

Daf 40a

1. אָמַר מָר: אֵין לִי אֶלָּא מַתַּן שֶׁבַע שֶׁמְּעַכְּבוֹת בְּכׇל מָקוֹם. הֵיכָא? אָמַר רַב פָּפָּא: בְּפָרָה וּבִנְגָעִים. amar mar: én li ela matan cheva chemeakevot bekhol makom. hékha? amar rav papa: befara ouvingaim.
2. מַתַּן אַרְבַּע מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כֵּן יַעֲשֶׂה״. מַאי שְׁנָא מַתַּן שֶׁבַע – דִּכְתִיבָן וּכְפִילָן, מַתַּן אַרְבַּע נָמֵי – כְּתִיבָן וּכְפִילָן! matan arba minayin? talmoud lomar: "kén yaase". ma chena matan cheva – dikhtivan oukhfilan, matan arba namé – ketivan oukhfilan!
3. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן. דְּתַנְיָא, לְמַעְלָה אוֹמֵר: ״קֶרֶן״–״קַרְנוֹת״ – שְׁתַּיִם; לְמַטָּה הוּא אוֹמֵר: ״קֶרֶן״–״קַרְנוֹת״ – אַרְבַּע. דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. amar rabi yirmeya: lo nitsrekha ela lerabi chimon. detanya, lemala omér: "keren"–"karnot" – chetayim; lemata hou omér: "keren"–"karnot" – arba. divré rabi chimon.
4. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ; הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״בְּאֹהֶל מוֹעֵד״ – עַל כׇּל הָאָמוּר בְּאֹהֶל מוֹעֵד. וְרַבִּי יְהוּדָה, ״כֵּן יֵעָשֶׂה״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? rabi yeouda omér: éno tsarikh; haré hou omér: "beohel moéd" – al kol haamour beohel moéd. verabi yeouda, "kén yéase" ma avéd léh?
5. מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: לְפִי שֶׁלֹּא לָמַדְנוּ לְפַר יוֹם הַכִּפּוּרִים לִסְמִיכָה. וּשְׁיָרֵי הַדָּם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כֵּן יַעֲשֶׂה״. mibeé léh lekhidtanya: lefi chelo lamadnou lefar yom hakipourim lismikha. ouchyaré hadam minayin? talmoud lomar: "kén yaase".
6. וּלְפַר יוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא לָמַדְנוּ? הָא אָמַרְתָּ: ״לַפָּר״ – זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים! oulfar yom hakipourim lo lamadnou? ha amarta: "lapar" – ze yom hakipourim!
7. אִיצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי – עֲבוֹדָה דִּמְעַכְּבָא כַּפָּרָה, אֲבָל עֲבוֹדָה דְּלָא מְעַכְּבָא כַּפָּרָה – אֵימָא לָא; קָמַשְׁמַע לַן. itsterikh; salka datakh aména: hané milé – avoda dimakeva kapara, aval avoda dela meakeva kapara – éma la; kamachma lan.
8. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, הַאי ״בְּאֹהֶל מוֹעֵד״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? ״בְּאֹהֶל מוֹעֵד״ מִבְּעֵי לֵיהּ שֶׁאִם נִפְחֲתָה תִּקְרָה שֶׁל הֵיכָל, לֹא הָיָה מַזֶּה. וְאִידַּךְ – מֵ״אֲשֶׁר״. וְאִידַּךְ – ״אֲשֶׁר״ לָא דָּרֵישׁ. verabi chimon, ha "beohel moéd" ma avéd léh? "beohel moéd" mibeé léh cheim nif'hata tikra chel hékhal, lo haya maze. veidakh – mé"acher". veidakh – "acher" la daréch.
9. אַבָּיֵי אָמַר: לְרַבִּי יְהוּדָה נָמֵי אִיצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: מִידֵּי דְּהָוֵה אַסְּמִיכָה וּשְׁיָרֵי הַדָּם – דְּאַף עַל גַּב דִּכְתִיבָן וּכְפִילָן לָא מְעַכְּבָא, מַתַּן אַרְבַּע נָמֵי לָא תִּתְעַכַּב; קָא מַשְׁמַע לַן. abayé amar: lerabi yeouda namé itsterikh; salka datakh aména: midé dehavé asemikha ouchyaré hadam – deaf al gav dikhtivan oukhfilan la meakeva, matan arba namé la titakav; ka machma lan.
10. ״לַפָּר״ – זֶה פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים. לְמַאי הִילְכְתָא? אִי לְעַכֵּב – פְּשִׁיטָא, ״חֻקָּה״ כְּתִיבָה בֵּיהּ! "lapar" – ze par yom hakipourim. lema hilkheta? i leakév – pechita, "'houka" ketiva béh!
11. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: כִּי כְּתִיבָה ״חֻקָּה״ – אַדְּבָרִים הַנַּעֲשִׂים בְּבִגְדֵי לָבָן בִּפְנִים, שֶׁאִם הִקְדִּים מַעֲשֶׂה לַחֲבֵירוֹ – לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם; amar rav na'hman bar yits'hak: lo nitsrekha ela lerabi yeouda, deamar: ki ketiva "'houka" – adevarim hanaasim bevigdé lavan bifnim, cheim hikdim maase la'havéro – lo asa velo kheloum;
12. אֲבָל דְּבָרִים הַנַּעֲשִׂים בְּבִגְדֵי לָבָן בַּחוּץ, הִקְדִּים מַעֲשֶׂה לַחֲבֵירוֹ – מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי; אֵימָא מִדִּכְסִידְרָן לָא מְעַכְּבִי, הַזָּאוֹת נָמֵי לָא מְעַכְּבִי; קָא מַשְׁמַע לַן. aval devarim hanaasim bevigdé lavan ba'houts, hikdim maase la'havéro – ma cheasa asou; éma midikhsidran la meakevi, hazaot namé la meakevi; ka machma lan.
13. מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ הָכִי?! וְהָתַנְיָא: ״וְכִלָּה מִכַּפֵּר אֶת הַקֹּדֶשׁ״ – אִם כִּיפֵּר כִּילָּה, וְאִם לֹא כִּיפֵּר לֹא כִּילָּה. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. matkéf lah rav papa: oumi matsét amrate hakhi?! vehatanya: "vekhila mikapér et hakodech" – im kipér kila, veim lo kipér lo kila. divré rabi akiva.
14. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה, מִפְּנֵי מָה לֹא נֹאמַר: אִם כִּילָּה כִּיפֵּר, וְאִם לֹא כִּילָּה לֹא כִּיפֵּר? amar lo rabi yeouda, mipené ma lo nomar: im kila kipér, veim lo kila lo kipér?
15. אָמַר רַב פָּפָּא: לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְאֶת (דם) [בְּדָם] וּבִטְבִילָה. ״אֶת״ – אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: לֹא נִצְרְכָא לְהַכְשִׁיר amar rav papa: lo nitsrekha ela leet (dm) [bedam] ouvitvila. "et" – amar rav a'ha bar yaakov: lo nitsrekha lehakhchir

Daf 40b

1. אַמִּין שֶׁבָּאֶצְבַּע. ״בַּדָּם״ – שֶׁיְּהֵא בַּדָּם שִׁיעוּר טְבִילָה מֵעִיקָּרָא. ״וְטָבַל״ – וְלֹא מְסַפֵּג. amin chebaetsba. "badam" – cheyehé badam chiour tevila méikara. "vetaval" – velo mesapég.
2. וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב ״בַּדָּם״, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״וְטָבַל״ – הֲוָה אָמֵינָא: אַף עַל גַּב דְּלֵיכָּא שִׁיעוּר טְבִילָה מֵעִיקָּרָא; כְּתַב רַחֲמָנָא ״בַּדָּם״. veitsterikh lemikhtav "badam", dei ketav ra'hamana "vetaval" – hava aména: af al gav deléka chiour tevila méikara; ketav ra'hamana "badam".
3. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״בַּדָּם״ – הֲוָה אָמֵינָא: אֲפִילּוּ מְסַפֵּג; כְּתַב רַחֲמָנָא: ״וְטָבַל״. vei ketav ra'hamana "badam" – hava aména: afilou mesapég; ketav ra'hamana: "vetaval".
4. ״מִזְבַּח קְטֹרֶת סַמִּים״ לְמָה לִי? שֶׁאִם לֹא נִתְחַנֵּךְ הַמִּזְבֵּחַ בִּקְטוֹרֶת הַסַּמִּים – לֹא הָיָה מַזֶּה. "mizba'h ketoret samim" lema li? cheim lo nit'hanékh hamizbé'ha biktoret hasamim – lo haya maze.
5. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב פָּפָּא: ״וְעָשָׂה... כַּאֲשֶׁר עָשָׂה״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לַפָּר״? לְרַבּוֹת פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים לְכׇל מַה שֶּׁאָמוּר בָּעִנְיָן. דִּבְרֵי רַבִּי. tanya kevatéh derav papa: "veasa... kaacher asa" – ma talmoud lomar "lapar"? lerabot par yom hakipourim lekhol ma cheamour bainyan. divré rabi.
6. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: קַל וָחוֹמֶר! וּמָה בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא הוּשְׁוָה קׇרְבָּן לְקׇרְבָּן – הִשְׁוָה מַעֲשִׂים לְמַעֲשִׂים; מָקוֹם שֶׁהִשְׁוָה קׇרְבָּן לְקׇרְבָּן – אֵינוֹ דִּין שֶׁיַּשְׁוֶה מַעֲשֶׂה לְמַעֲשֶׂה?! amar rabi yichmaél: kal va'homer! ouma bemakom chelo houchva korban lekorban – hichva maasim lemaasim; makom chehichva korban lekorban – éno din cheyachve maase lemaase?!
7. אֶלָּא מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לַפָּר״ – זֶה פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר. ״לְפַר״ – זֶה פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ. ela ma talmoud lomar "lapar" – ze par helém davar chel tsibour. "lefar" – ze par kohén machi'ha.
8. אָמַר מָר: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא הוּשְׁוָה קׇרְבָּן לְקׇרְבָּן. מַאי לֹא הוּשְׁוָה קׇרְבָּן לְקׇרְבָּן? amar mar: ouma bimkom chelo houchva korban lekorban. ma lo houchva korban lekorban?
9. אִילֵּימָא פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וּשְׂעִיר יוֹם הַכִּפּוּרִים – אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְהָנָךְ, שֶׁכֵּן נִכְנָס דָּמָם לִפְנַיי וְלִפְנִים! iléma par yom hakipourim ousir yom hakipourim – ika lemifrakh: ma lehanakh, chekén nikhnas damam lifna velifnim!
10. אֶלָּא פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה – אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְהָנָךְ, שֶׁכֵּן מְכַפְּרִין עַל עֲבֵירוֹת מִצְוָה יְדוּעָה! ela par helém davar chel tsibour ousiré avoda zara – ika lemifrakh: ma lehanakh, chekén mekhaperin al avérot mitsva yedoua!
11. אֶלָּא פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים. וְהָכִי קָאָמַר: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא הוּשְׁווּ קׇרְבָּן לְקׇרְבָּן – דְּהַאי פַּר וְהַאי שָׂעִיר, הוּשְׁווּ מַעֲשִׂים לְמַעֲשִׂים – לְמַאי דִּכְתַב בְּהוּ; מָקוֹם שֶׁהוּשְׁוָה קׇרְבָּן לְקׇרְבָּן – דְּהַאי פַּר וְהַאי פַּר, אֵינוֹ דִּין ela par helém davar chel tsibour vesair chel yom hakipourim. vehakhi kaamar: ouma bimkom chelo houchou korban lekorban – deha par veha sair, houchou maasim lemaasim – lema dikhtav beou; makom cheouchva korban lekorban – deha par veha par, éno din

Daf 41a

1. שֶׁהוּשְׁווּ מַעֲשִׂים לְמַעֲשִׂים?! cheouchou maasim lemaasim?!
2. וַאֲתָא לֵיהּ פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים (נָמֵי) לְאֶת בְּדָם וּטְבִילָה מִפַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ; וְאָתֵי לֵיהּ שְׂעִיר יוֹם הַכִּפּוּרִים מִשְּׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה – מִקַּל וָחוֹמֶר. vaata léh par yom hakipourim (namé) leet bedam outvila mipar kohén machi'ha; veaté léh seir yom hakipourim miseiré avoda zara – mikal va'homer.
3. וְכִי דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ, חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּקַל וָחוֹמֶר?! אָמַר רַב פָּפָּא: קָסָבַר תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ, חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּקַל וָחוֹמֶר. vekhi davar halaméd behekéch, 'hozér oumlaméd bekal va'homer?! amar rav papa: kasavar tana devé rabi yichmaél: davar halaméd behekéch, 'hozér oumlaméd bekal va'homer.
4. ״לַפָּר״ – זֶה פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר. הָא בְּצִיבּוּר גּוּפֵיהּ כְּתִיב! אָמַר רַב פָּפָּא: מִשּׁוּם דְּבָעֵי אַגְמוֹרֵי פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר בְּיוֹתֶרֶת וּשְׁתֵּי כְּלָיוֹת, לִשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה. "lapar" – ze par helém davar chel tsibour. ha betsibour gouféh ketiv! amar rav papa: michoum devaé agmoré par helém davar chel tsibour beoteret ouchté kelaot, lisiré avoda zara.
5. וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר – בְּגוּפֵיהּ לָא כְּתִיב, בְּהֶיקֵּשָׁא אָתֵי; אִיצְטְרִיךְ ״לַפָּר״ – oufar helém davar chel tsibour – begouféh la ketiv, behekécha até; itsterikh "lapar" –
6. לְמִיהְוֵי כְּמַאן דִּכְתִיב בֵּיהּ בְּגוּפֵיהּ, וְלָא לֶיהֱוֵי דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ. lemihvé keman dikhtiv béh begouféh, vela lehevé davar halaméd behekéch 'hozér oumlaméd behekéch.
7. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב פָּפָּא: ״וְעָשָׂה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לַפָּר״? tanya kevatéh derav papa: "veasa kaacher asa" – ma talmoud lomar "lapar"?
8. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קׇרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה׳ וְגוֹ׳״; ״חַטָּאתָם״ – אֵלּוּ שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה, ״שִׁגְגָתָם״ – זֶה פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר, ״חַטָּאתָם עַל שִׁגְגָתָם״ – אָמְרָה תּוֹרָה: חַטָּאתָם הֲרֵי הִיא לָךְ כְּשִׁגְגָתָם; lefi cheneemar: "vehém héviou et korbanam iche la' vego'"; "'hatatam" – élou seiré avoda zara, "chiggatam" – ze par helém davar chel tsibour, "'hatatam al chiggatam" – amra tora: 'hatatam haré hi lakh kechiggatam;
9. שִׁגְגָתָם מֵהֵיכָן לָמַדְתָּ – לֹא בְּהֶיקֵּשׁ? וְכִי דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ?! chiggatam méhékhan lamadta – lo behekéch? vekhi davar halaméd behekéch 'hozér oumlaméd behekéch?!
10. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לַפָּר״ – זֶה פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר, ״לְפַר״ – זֶה פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ. talmoud lomar: "lapar" – ze par helém davar chel tsibour, "lefar" – ze par kohén machi'ha.
11. אָמַר מָר: ״חַטָּאתָם״ – אֵלּוּ שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה. תִּיפּוֹק לֵיהּ מִקְּרָא קַמָּא, דְּאָמַר מָר: ״הַחַטָּאת״ – לְרַבּוֹת שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה! אָמַר רַב פָּפָּא: אִיצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי הַזָּאוֹת – דִּכְתִיבָן בְּגוּפֵיהּ, amar mar: "'hatatam" – élou seiré avoda zara. tipok léh mikera kama, deamar mar: "ha'hatat" – lerabot seiré avoda zara! amar rav papa: itsterikh; salka datakh aména: hané milé hazaot – dikhtivan begouféh,

Daf 41b

1. אֲבָל יוֹתֶרֶת וּשְׁתֵּי כְלָיוֹת – דְּלָא כְּתִיבָן בְּגוּפֵיהּ, אֵימָא לָא; קָא מַשְׁמַע לַן. aval yoteret ouchté khelaot – dela ketivan begouféh, éma la; ka machma lan.
2. אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן לְרַב פָּפָּא: וְהָא תַּנָּא – פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים לְכׇל מַה שֶּׁאָמַר בְּעִנְיָן קָאָמַר! תַּנָּאֵי הִיא; תַּנָּא דְּבֵי רַב מְרַבֵּי הָכִי, תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לָא מְרַבֵּי הָכִי. amar léh rav houna beréh derav natan lerav papa: veha tana – par yom hakipourim lekhol ma cheamar beinyan kaamar! tanaé hi; tana devé rav merabé hakhi, tana devé rabi yichmaél la merabé hakhi.
3. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מִפְּנֵי מָה נֶאֶמְרוּ יוֹתֶרֶת וּשְׁתֵּי כְלָיוֹת בְּפַר כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וְלֹא נֶאֶמְרוּ בְּפַר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר? מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁזָּעַם עַל אוֹהֲבוֹ, וּמִיעֵט בְּסִרְחוֹנוֹ מִפְּנֵי חִיבָּתוֹ. tana devé rabi yichmaél: mipené ma neemrou yoteret ouchté khelaot befar kohén machi'ha, velo neemrou befar helém davar chel tsibour? machal lemelekh basar vadam chezaam al ohavo, oumiét besir'hono mipené 'hibato.
4. וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מִפְּנֵי מָה נֶאֶמְרָה ״פָּרֹכֶת הַקֹּדֶשׁ״ בְּפַר כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וְלֹא נֶאֱמַר בְּפַר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר? מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁסָּרְחָה עָלָיו מְדִינָה; אִם מִיעוּטָהּ סָרְחָה – פָּמַלְיָא שֶׁלּוֹ מִתְקַיֶּימֶת, אִם רוּבָּהּ סָרְחָה – אֵין פָּמַלְיָא שֶׁלּוֹ מִתְקַיֶּימֶת. vetana devé rabi yichmaél: mipené ma neemra "parokhet hakodech" befar kohén machi'ha, velo neemar befar helém davar chel tsibour? machal lemelekh basar vadam chesar'ha ala medina; im mioutah sar'ha – pamalya chelo mitkayemet, im roubah sar'ha – én pamalya chelo mitkayemet.
5. לְפִיכָךְ אִם נָתַן כּוּלָּן כְּתִיקְנָן כּוּ׳. תְּנַן הָתָם: פִּיגֵּל בַּקּוֹמֶץ וְלֹא בַּלְּבוֹנָה; בַּלְּבוֹנָה וְלֹא בַּקּוֹמֶץ – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: פִּיגּוּל, וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת. lefikhakh im natan koulan ketiknan kou'. tenan hatam: pigél bakomets velo balevona; balevona velo bakomets – rabi méir omér: pigoul, ve'hayavin ala karét.
6. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין בּוֹ כָּרֵת עַד שֶׁיְּפַגֵּל בְּכׇל הַמַּתִּיר. va'hakhamim omrim: én bo karét ad cheyefagél bekhol hamatir.
7. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: לָא תֵּימָא טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר, דְּקָסָבַר מְפַגְּלִין בַּחֲצִי מַתִּיר; אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁנָּתַן אֶת הַקּוֹמֶץ בְּמַחְשָׁבָה, וְהַלְּבוֹנָה בִּשְׁתִיקָה; קָסָבַר: כׇּל הָעוֹשֶׂה – עַל דַּעַת רִאשׁוֹנָה הוּא עוֹשֶׂה. amar rabi chimon ben lakich: la téma tama derabi méir, dekasavar mefagelin ba'hatsi matir; ela hakha bema askinan – kegon chenatan et hakomets bema'hchava, vehalevona bichtika; kasavar: kol haose – al daat richona hou ose.
8. מִמַּאי? מִדְּקָתָנֵי: לְפִיכָךְ אִם נָתַן כּוּלָּן כְּתִיקְנָן וְאַחַת שֶׁלֹּא כְּתִיקְנָהּ – פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. הָא אַחַת שֶׁלֹּא כְּתִיקְנָהּ וְכוּלָּן כְּתִיקְנָן – פִּיגּוּל; mima? midekatané: lefikhakh im natan koulan ketiknan vea'hat chelo ketiknah – pasoul veén bo karét. ha a'hat chelo ketiknah vekhoulan ketiknan – pigoul;
9. מַנִּי? אִילֵּימָא רַבָּנַן – הָא אָמְרִי רַבָּנַן: אֵין מְפַגְּלִין בַּחֲצִי מַתִּיר! אֶלָּא רַבִּי מֵאִיר. mani? iléma rabanan – ha amri rabanan: én mefagelin ba'hatsi matir! ela rabi méir.
10. וְאִי טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר מִשּׁוּם דִּמְפַגְּלִין בַּחֲצִי מַתִּיר הוּא – אֲפִילּוּ כִּדְקָתָנֵי נָמֵי! לָאו מִשּׁוּם דְּקָסָבַר: כׇּל הָעוֹשֶׂה – עַל דַּעַת רִאשׁוֹנָה הוּא עוֹשֶׂה? vei tama derabi méir michoum dimfagelin ba'hatsi matir hou – afilou kidkatané namé! la michoum dekasavar: kol haose – al daat richona hou ose?
11. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק: לְעוֹלָם רַבָּנַן הִיא; וּמַאי כְּתִיקְנָן – כְּתִיקְנָן לְפִיגּוּל. amar rabi chemouél bar yits'hak: leolam rabanan hi; ouma ketiknan – ketiknan lefigoul.
12. וְהָא מִדְּקָתָנֵי: לְפִיכָךְ אִם נָתַן כּוּלָּן כְּתִיקְנָן וְאַחַת שֶׁלֹּא כְּתִיקְנָן – פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת; מִכְּלָל דְּתִיקְנָהּ – לְהֶכְשֵׁירָה הוּא דַּאֲתָא! veha midekatané: lefikhakh im natan koulan ketiknan vea'hat chelo ketiknan – pasoul veén bo karét; mikelal detiknah – lehekhchéra hou daata!
13. אָמַר רָבָא: מַאי שֶׁלֹּא כְּתִיקְנָהּ – חוּץ לִמְקוֹמוֹ. רַב אָשֵׁי אָמַר: שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ. amar rava: ma chelo ketiknah – 'houts limkomo. rav aché amar: chelo lichmo.
14. מִכְּלָל דְּכִי לָא עָבֵיד לַהּ חוּץ לִמְקוֹמוֹ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ – מִחַיַּיב! mikelal dekhi la avéd lah 'houts limkomo vechelo lichmo – mi'hayav!
15. אַיְּידֵי דִּתְנָא רֵישָׁא פִּיגּוּל וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת, תְּנָא נָמֵי סֵיפָא פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. ayedé ditna récha pigoul ve'hayavin ala karét, tena namé séfa pasoul veén bo karét.
16. מֵיתִיבִי: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּדָמִים הַנִּיתָּנִין עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן; métivi: bame devarim amourim – bedamim hanitanin al mizbé'ha ha'hitson;

Daf 42a

1. אֲבָל דָּמִים הַנִּיתָּנִין עַל הַמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי – כְּגוֹן אַרְבָּעִים וְשָׁלֹשׁ שֶׁל יוֹם הַכִּיפּוּרִים, וְאַחַד עָשָׂר שֶׁל פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וְאַחַד עָשָׂר שֶׁל פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִיבּוּר; פִּיגֵּל בֵּין בָּרִאשׁוֹנָה וּבֵין בַּשְּׁנִיָּה וּבֵין בַּשְּׁלִישִׁית – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: פִּיגּוּל, וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין בּוֹ כָּרֵת עַד שֶׁיְּפַגֵּל בְּכׇל הַמַּתִּיר. aval damim hanitanin al hamizbé'ha hapenimi – kegon arbaim vechaloch chel yom hakipourim, vea'had asar chel par kohén machi'ha, vea'had asar chel par helém davar chel tsibour; pigél bén barichona ouvén bacheniya ouvén bachelichit – rabi méir omér: pigoul, ve'hayavin ala karét; va'hakhamim omrim: én bo karét ad cheyefagél bekhol hamatir.
2. קָתָנֵי מִיהָא פִּיגֵּל בֵּין בָּרִאשׁוֹנָה בֵּין בַּשְּׁנִיָּה בֵּין בַּשְּׁלִישִׁית – וּפְלִיג! katané miha pigél bén barichona bén bacheniya bén bachelichit – ouflig!
3. אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אָבִין: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁפִּיגֵּל בִּשְׁחִיטָה, דְּחַד מַתִּיר הוּא. אִי הָכִי, מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן? amar rav yits'hak bar avin: hakha bema askinan – kegon chepigél bich'hita, de'had matir hou. i hakhi, ma tama derabanan?
4. אָמַר רָבָא: מַאן חֲכָמִים – רַבִּי אֶלְיעָזָר הִיא. דִּתְנַן: הַקּוֹמֶץ, וְהַלְּבוֹנָה, וְהַקְּטוֹרֶת, וּמִנְחַת כֹּהֲנִים, וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וּמִנְחַת נְסָכִים; שֶׁהִקְרִיב מֵאַחַת מֵהֶן כְּזַיִת בַּחוּץ – חַיָּיב. וְרַבִּי אֶלְיעָזָר פּוֹטֵר, עַד שֶׁיַּקְרִיב אֶת כּוּלָּן. amar rava: man 'hakhamim – rabi elazar hi. ditnan: hakomets, vehalevona, vehaketoret, oumin'hat kohanim, oumin'hat kohén machi'ha, oumin'hat nesakhim; chehikriv méa'hat méhen kezayit ba'houts – 'hayav. verabi elazar potér, ad cheyakriv et koulan.
5. וְהָאָמַר רָבָא: וּמוֹדֶה רַבִּי אֶלְיעָזָר בְּדָמִים; דִּתְנַן, רַבִּי אֶלְיעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק – מִשָּׁם הוּא מַתְחִיל! vehaamar rava: oumode rabi elazar bedamim; ditnan, rabi elazar verabi chimon omrim: mimakom chepasak – micham hou mat'hil!
6. אֶלָּא אָמַר רָבָא: כְּגוֹן שֶׁפִּיגֵּל בָּרִאשׁוֹנָה, וְשָׁתַק בַּשְּׁנִיָּה, וְחָזַר וּפִיגֵּל בַּשְּׁלִישִׁית. ela amar rava: kegon chepigél barichona, vechatak bacheniya, ve'hazar oufigél bachelichit.
7. מַהוּ דְּתֵימָא: אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ עַל דַּעַת רִאשׁוֹנָה הוּא מִיהְדָּר – פִּיגּוּלֵי בַּשְּׁלִישִׁית לְמָה לִי? קָא מַשְׁמַע לַן. מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: מִידֵּי ״שָׁתַק״ קָתָנֵי?! maou detéma: i salka datakh al daat richona hou mihdar – pigoulé bachelichit lema li? ka machma lan. matkéf lah rav aché: midé "chatak" katané?!
8. אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁפִּיגֵּל בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה וּבַשְּׁלִישִׁית; מַהוּ דְּתֵימָא: אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ כׇּל הָעוֹשֶׂה עַל דַּעַת רִאשׁוֹנָה הוּא עוֹשֶׂה – מִהְדָּר פִּיגּוּלֵי בְּכֹל חֲדָא וַחֲדָא לְמָה לִי? קָא מַשְׁמַע לַן. ela amar rav aché: hakha bema askinan – kegon chepigél barichona ouvacheniya ouvachelichit; maou detéma: i salka datakh kol haose al daat richona hou ose – mihdar pigoulé bekhol 'hada va'hada lema li? ka machma lan.

Daf 42b

1. וְהָא ״בֵּין בֵּין״ קָתָנֵי! קַשְׁיָא. veha "bén bén" katané! kachya.
2. אָמַר מָר, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: פִּיגּוּל, וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת. מִכְּדֵי כָּרֵת לָא מִיחַיַּיב עַד שֶׁיִּקְרְבוּ כׇּל מַתִּירָיו – דְּאָמַר מָר: כְּהַרְצָאַת כָּשֵׁר כָּךְ הַרְצָאַת פָּסוּל; מָה הַרְצָאַת כָּשֵׁר – עַד שֶׁיִּקְרְבוּ כׇּל מַתִּירָיו, אַף הַרְצָאַת פָּסוּל – עַד שֶׁיִּקְרְבוּ כׇּל מַתִּירָיו. amar mar, rabi méir omér: pigoul, ve'hayavin ala karét. mikedé karét la mi'hayav ad cheyikrevou kol matira – deamar mar: kehartsaat kachér kakh hartsaat pasoul; ma hartsaat kachér – ad cheyikrevou kol matira, af hartsaat pasoul – ad cheyikrevou kol matira.
3. וְהָא כֵּיוָן דְּחַשֵּׁיב בֵּיהּ בִּפְנִים פְּסוּלָה – כְּמַאן דְּלָא אַדֵּי דָּמֵי; כִּי הָדַר מַדֵּי בַּהֵיכָל – מַיָּא בְּעָלְמָא הוּא דְּקָא מַדֵּי! veha kévan de'hachév béh bifnim pesoula – keman dela adé damé; ki hadar madé bahékhal – maya bealma hou deka madé!
4. אָמַר רַבָּה: מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּאַרְבָּעָה פָּרִים וּבְאַרְבָּעָה שְׂעִירִים. amar raba: machka'hate lah bearbaa parim ouvarbaa seirim.
5. רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא בְּפַר אֶחָד וְשָׂעִיר אֶחָד, לְפִיגּוּלוֹ מְרַצֶּה. rava amar: afilou téma befar e'had vesair e'had, lefigoulo meratse.
6. אַרְבָּעִים וְשָׁלֹשׁ. וְהָא תַּנְיָא אַרְבָּעִים וְשֶׁבַע! הָא כְּמַאן דְּאָמַר מְעָרְבִין לַקְּרָנוֹת, וְהָא כְּמַאן דְּאָמַר אֵין מְעָרְבִין לַקְּרָנוֹת. arbaim vechaloch. veha tanya arbaim vecheva! ha keman deamar mearvin lakeranot, veha keman deamar én mearvin lakeranot.
7. וְהָא תַּנְיָא אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה! הָא כְּמַאן דְּאָמַר שִׁירַיִים מְעַכְּבִין, הָא כְּמַאן דְּאָמַר אֵין שִׁירַיִים מְעַכְּבִין. veha tanya arbaim ouchmone! ha keman deamar chirayim meakevin, ha keman deamar én chirayim meakevin.
8. מֵיתִיבִי: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בִּקְמִיצָה, בְּמַתַּן כְּלִי וּבְהִילּוּךְ; métivi: bame devarim amourim – bikmitsa, bematan keli ouvhiloukh;
9. אֲבָל בָּא לוֹ לְהַקְטָרָה – נָתַן אֶת הַקּוֹמֶץ בְּמַחְשָׁבָה וְאֶת הַלְּבוֹנָה בִּשְׁתִיקָה, אוֹ שֶׁנָּתַן אֶת הַקּוֹמֶץ בִּשְׁתִיקָה וְאֶת הַלְּבוֹנָה בְּמַחְשָׁבָה – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: פִּיגּוּל, וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין בּוֹ כָּרֵת עַד שֶׁיְּפַגֵּל בְּכׇל הַמַּתִּיר. aval ba lo lehaktara – natan et hakomets bema'hchava veet halevona bichtika, o chenatan et hakomets bichtika veet halevona bema'hchava – rabi méir omér: pigoul, ve'hayavin ala karét. va'hakhamim omrim: én bo karét ad cheyefagél bekhol hamatir.
10. קָתָנֵי מִיהָא אֶת הַקּוֹמֶץ בִּשְׁתִיקָה וְאֶת הַלְּבוֹנָה בְּמַחְשָׁבָה – וּפְלִיג! אֵימָא: כְּבָר נָתַן אֶת הַלְּבוֹנָה בְּמַחְשָׁבָה. katané miha et hakomets bichtika veet halevona bema'hchava – ouflig! éma: kevar natan et halevona bema'hchava.
11. חֲדָא, דְּהַיְינוּ רֵישָׁא! וְעוֹד, הָא תַּנְיָא: וְאַחַר כָּךְ! קַשְׁיָא. 'hada, dehaynou récha! veod, ha tanya: vea'har kakh! kachya.
12. מַתְנִי׳ וְאֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּיגּוּל – הַקּוֹמֶץ, וְהַקְּטֹרֶת, וְהַלְּבוֹנָה, matni' veélou devarim cheén 'hayavin aléhem michoum pigoul – hakomets, vehaketoret, vehalevona,

Daf 43a

1. וּמִנְחַת כֹּהֲנִים, וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וְהַדָּם, וְהַנְּסָכִים הַבָּאִין בִּפְנֵי עַצְמָן. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף הַבָּאִין עִם הַבְּהֵמָה. oumin'hat kohanim, oumin'hat kohén machi'ha, vehadam, vehanesakhim habain bifné atsman. divré rabi méir. va'hakhamim omrim: af habain im habehéma.
2. לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע – רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל, וְרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל; שֶׁדַּם הָאָשָׁם מַתִּירוֹ, וְכׇל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין בֵּין לָאָדָם בֵּין לַמִּזְבֵּחַ – חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל. log chemen chel metsora – rabi chimon omér: én 'hayavin ala michoum pigoul, verabi méir omér: 'hayavin ala michoum pigoul; chedam haacham matiro, vekhol cheyéch lo matirin bén laadam bén lamizbé'ha – 'hayavin ala michoum pigoul.
3. הָעוֹלָה – דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לַמִּזְבֵּחַ וְעוֹרָהּ לַכֹּהֲנִים. עוֹלַת הָעוֹף – דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לְמִזְבֵּחַ. חַטַּאת הָעוֹף – דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לַכֹּהֲנִים. פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים – דָּמָן מַתִּיר אֶת אֵימוּרֵיהֶן לִיקָרֵב. haola – damah matir et besarah lamizbé'ha veorah lakohanim. olat haof – damah matir et besarah lemizbé'ha. 'hatat haof – damah matir et besarah lakohanim. parim hanisrafim ousirim hanisrafim – daman matir et émouréhen likarév.
4. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֹּל שֶׁאֵינוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן כִּשְׁלָמִים, אֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל. rabi chimon omér: kol cheéno al hamizbé'ha ha'hitson kichlamim, én 'hayavin ala michoum pigoul.
5. גְּמָ׳ אָמַר עוּלָּא: קוֹמֶץ פִּיגּוּל שֶׁהֶעֱלוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – פָּקַע פִּיגּוּלוֹ מִמֶּנּוּ; אִם אֲחֵרִים מֵבִיא לִידֵי פִּיגּוּל, הוּא עַצְמוֹ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! מַאי קָאָמַר? הָכִי קָאָמַר: אִם אֵינוֹ מִתְקַבֵּל, הֵיאַךְ מֵבִיא אֲחֵרִים לִידֵי פִּיגּוּל? gema' amar oula: komets pigoul cheheelo al gabé hamizbé'ha – paka pigoulo mimenou; im a'hérim mévi lidé pigoul, hou atsmo lo kol chekén?! ma kaamar? hakhi kaamar: im éno mitkabél, héakh mévi a'hérim lidé pigoul?
6. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? אִי דְּאֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל – תְּנֵינָא, אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּיגּוּל: הַקּוֹמֶץ, וְהַקְּטֹרֶת, וְהַלְּבוֹנָה, וּמִנְחַת כֹּהֲנִים, וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וּמִנְחַת נְסָכִים, וְהַדָּם! ma ka machma lan? i deén 'hayavin ala michoum pigoul – tenéna, élou devarim cheén 'hayavin aléhem michoum pigoul: hakomets, vehaketoret, vehalevona, oumin'hat kohanim, oumin'hat kohén machi'ha, oumin'hat nesakhim, vehadam!
7. אֶלָּא דְּאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ – תְּנֵינָא: הַלָּן, וְהַיּוֹצֵא, וְהַטָּמֵא, וְשֶׁנִּשְׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ – אִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ! ela deim alou lo yérdou – tenéna: halan, vehayotsé, vehatamé, vechenich'hat 'houts lizmano ve'houts limkomo – im alou lo yérdou!
8. וְאֶלָּא דְּאִם יֵרְדוּ יַעֲלוּ – הָא נָמֵי תְּנֵינָא: כְּשֵׁם שֶׁאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ, כָּךְ אִם יֵרְדוּ לֹא יַעֲלוּ! לָא צְרִיכָא, שֶׁמָּשְׁלָה בָּהֶן הָאוּר. veela deim yérdou yaalou – ha namé tenéna: kechém cheim alou lo yérdou, kakh im yérdou lo yaalou! la tserikha, chemachla bahen haour.
9. הָא נָמֵי אַמְרַהּ עוּלָּא חֲדָא זִימְנָא, דְּאָמַר עוּלָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא מָשְׁלָה בָּהֶן הָאוּר, אֲבָל מָשְׁלָה בָּהֶן הָאוּר – יַעֲלוּ! ha namé amrah oula 'hada zimna, deamar oula: lo chanou ela chelo machla bahen haour, aval machla bahen haour – yaalou!

Daf 43b

1. מַהוּ דְּתֵימָא: הָנֵי מִילֵּי אֵבֶר – דִּמְחַבַּר; אֲבָל קוֹמֶץ, דְּמִיפְּרַת – אֵימָא לָא; קָא מַשְׁמַע לַן. maou detéma: hané milé éver – dim'habar; aval komets, demiperat – éma la; ka machma lan.
2. אָמַר רַב אַחַאי: הִלְכָּךְ, הַאי קוֹמֶץ פִּיגּוּל, דְּפַלְגֵיהּ מַחֵית אַאַרְעָא וּפַלְגֵיהּ אַסְּקֵיהּ אַמַּעֲרָכָה, וּמָשְׁלָה בּוֹ הָאוּר – מַסֵּיקְנָא לֵיהּ לְכוּלֵּיהּ לְכַתְּחִלָּה. amar rav a'ha: hilkakh, ha komets pigoul, defalgéh ma'hét aara oufalgéh asekéh amaarakha, oumachla bo haour – masékna léh lekhouléh lekhate'hila.
3. אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַפִּיגּוּל וְהַנּוֹתָר וְהַטָּמֵא שֶׁהֶעֱלָן לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ – פָּקַע אִיסּוּר מֵהֶן. אָמַר רַב חִסְדָּא: מָרֵי דֵּיכִי; מִזְבֵּחַ – מִקְוֵה טָהֳרָה?! אָמַר רַבִּי זֵירָא: שֶׁמָּשְׁלָה בָּהֶן הָאוּר. amar rabi yits'hak amar rabi yo'hanan: hapigoul vehanotar vehatamé cheheelan legabé mizbé'ha – paka isour méhen. amar rav 'hisda: maré dékhi; mizbé'ha – mikvé tahora?! amar rabi zéra: chemachla bahen haour.
4. מֵתִיב רַבִּי יִצְחָק בַּר בִּיסְנָא: אֲחֵרִים אוֹמְרִים: ״וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו״ – מִי שֶׁטּוּמְאָה פּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ; יָצָא בָּשָׂר – שֶׁאֵין טוּמְאָה פּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ. וְאִם אִיתָא, הֲרֵי טוּמְאָה פּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ עַל יְדֵי הָאוּר! métiv rabi yits'hak bar bisna: a'hérim omrim: "vetoumato ala" – mi chetouma pora'hat mimenou; yatsa basar – cheén touma pora'hat mimenou. veim ita, haré touma pora'hat mimenou al yedé haour!
5. אָמַר רָבָא: עַל יְדֵי מִקְוֶה קָאָמְרִינַן. מִידֵּי מִקְוֶה כְּתִיב?! אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא: בִּבְשַׂר שְׁלָמִים עָסְקִינַן, דְּלָא חֲזֵי לְהַקְרָבָה. amar rava: al yedé mikve kaamrinan. midé mikve ketiv?! ela amar rav papa: bivsar chelamim askinan, dela 'hazé lehakrava.
6. רָבִינָא אָמַר: ״וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו״ – מִי שֶׁטּוּמְאָה פּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ כְּשֶׁהוּא שָׁלֵם; יָצָא בָּשָׂר – דָּבָר שֶׁאֵין טוּמְאָה פּוֹרַחַת כְּשֶׁהוּא שָׁלֵם, אֶלָּא כְּשֶׁהוּא חָסֵר. ravina amar: "vetoumato ala" – mi chetouma pora'hat mimenou kecheou chalém; yatsa basar – davar cheén touma pora'hat kecheou chalém, ela kecheou 'hasér.
7. גּוּפָא: ״וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו״ – בְּטוּמְאַת הַגּוּף הַכָּתוּב מְדַבֵּר. goufa: "vetoumato ala" – betoumat hagouf hakatouv medabér.
8. אַתָּה אוֹמֵר בְּטוּמְאַת הַגּוּף; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּטוּמְאַת בָּשָׂר? נֶאֱמַר כָּאן: ״טֻמְאָתוֹ״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: ״טֻמְאָתוֹ (עָלָיו) [בּוֹ]״ – מָה לְהַלָּן בְּטוּמְאַת הַגּוּף הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַף כָּאן בְּטוּמְאַת הַגּוּף הַכָּתוּב מְדַבֵּר. ata omér betoumat hagouf; o éno ela betoumat basar? neemar kan: "toumato", veneemar lehalan: "toumato (ala) [bo]" – ma lehalan betoumat hagouf hakatouv medabér, af kan betoumat hagouf hakatouv medabér.
9. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ קָדָשִׁים בִּלְשׁוֹן רַבִּים, וְנֶאֶמְרָה טוּמְאָה בִּלְשׁוֹן יָחִיד – בְּטוּמְאַת הַגּוּף הַכָּתוּב מְדַבֵּר. רַבִּי אוֹמֵר: ״וְאָכַל״ – בְּטוּמְאַת הַגּוּף הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אֲחֵרִים אָמְרוּ: ״וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו״ – מִי שֶׁטּוּמְאָה פּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ; יָצָא בָּשָׂר, שֶׁאֵין טוּמְאָה פּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ. rabi yosé omér: hoil veneemrou kadachim bilchon rabim, veneemra touma bilchon ya'hid – betoumat hagouf hakatouv medabér. rabi omér: "veakhal" – betoumat hagouf hakatouv medabér. a'hérim amrou: "vetoumato ala" – mi chetouma pora'hat mimenou; yatsa basar, cheén touma pora'hat mimenou.
10. אָמַר מָר: רַבִּי אוֹמֵר: ״וְאָכַל״ – בְּטוּמְאַת הַגּוּף הַכָּתוּב מְדַבֵּר. מַאי מַשְׁמַע? אָמַר רָבָא: כׇּל קְרָא דְּלָא מְפָרֵשׁ לֵיהּ רַב יִצְחָק בַּר אֲבוּדִימִי, וְכֹל מַתְנִיתָא דְּלָא מְפָרֵשׁא לַהּ (רַב) זְעֵירִי – לָא מִיפָּרְשָׁא. amar mar: rabi omér: "veakhal" – betoumat hagouf hakatouv medabér. ma machma? amar rava: kol kera dela mefaréch léh rav yits'hak bar avoudimi, vekhol matnita dela mefaréch lah (rav) zeéri – la miparcha.
11. הָכִי אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אֲבוּדִימִי: הוֹאִיל וּפָתַח הַכָּתוּב בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה וְסִיֵּים בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה, וּלְשׁוֹן זָכָר בָּאֶמְצַע – בְּטוּמְאַת הַגּוּף הַכָּתוּב מְדַבֵּר. hakhi amar rav yits'hak bar avoudimi: hoil oufata'h hakatouv bilchon nekéva vesiyém bilchon nekéva, oulchon zakhar baemtsa – betoumat hagouf hakatouv medabér.
12. מַתְנִיתָא – דְּתַנְיָא: אִם נֶאֶמְרוּ קַלּוֹת לָמָּה נֶאֶמְרוּ חֲמוּרוֹת, וְאִם (נאמר) [נֶאֶמְרוּ] חֲמוּרוֹת לָמָּה (נאמר) [נֶאֶמְרוּ] קַלּוֹת? אִם (נאמר) [נֶאֶמְרוּ] קַלּוֹת וְלֹא חֲמוּרוֹת – הָיִיתִי אוֹמֵר: עַל הַקַּלּוֹת בְּלָאו, וְעַל הַחֲמוּרוֹת בְּמִיתָה; לְכָךְ (נאמר) [נֶאֶמְרוּ] חֲמוּרוֹת. וְאִם (נאמר) [נֶאֶמְרוּ] חֲמוּרוֹת וְלֹא נֶאֶמְרוּ קַלּוֹת – הָיִיתִי אוֹמֵר: עַל הַחֲמוּרוֹת יְהֵא חַיָּיב, וְעַל הַקַּלּוֹת יְהֵא פָּטוּר; לְכָךְ נֶאֱמַר קַלּוֹת. matnita – detanya: im neemrou kalot lama neemrou 'hamourot, veim (nmr) [neemrou] 'hamourot lama (nmr) [neemrou] kalot? im (nmr) [neemrou] kalot velo 'hamourot – hayiti omér: al hakalot bela, veal ha'hamourot bemita; lekhakh (nmr) [neemrou] 'hamourot. veim (nmr) [neemrou] 'hamourot velo neemrou kalot – hayiti omér: al ha'hamourot yehé 'hayav, veal hakalot yehé patour; lekhakh neemar kalot.
13. מַאי קַלּוֹת וּמַאי חֲמוּרוֹת? אִילֵימָא קַלּוֹת מַעֲשֵׂר, חֲמוּרוֹת תְּרוּמָה – הָיִיתִי אוֹמֵר בְּמִיתָה?! הַשְׁתָּא נָמֵי הָא בְּמִיתָה! ma kalot ouma 'hamourot? iléma kalot maasér, 'hamourot terouma – hayiti omér bemita?! hachta namé ha bemita!
14. [וְתוּ], וְאִי לֹא (נאמר) [נֶאֶמְרוּ] – הָיִיתִי אוֹמֵר בְּמִיתָה?! דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין – לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן! [vetou], vei lo (nmr) [neemrou] – hayiti omér bemita?! dayo laba min hadin – lihot kanidon!
15. אֶלָּא קַלּוֹת – טוּמְאַת שֶׁרֶץ, חֲמוּרוֹת – טוּמְאַת מֵת. ela kalot – toumat cherets, 'hamourot – toumat mét.
16. וּבְמַאי? אִי בִּתְרוּמָה – אִידֵּי וְאִידֵּי הוּא בְּמִיתָה! וְתוּ, לְכָךְ נֶאֶמְרוּ חֲמוּרוֹת – דִּבְלָאו?! הָא בְּמִיתָה הִיא! (וְאִי לֹא (נאמר) [נֶאֶמְרוּ], הָיִיתִי אוֹמֵר בְּמִיתָה?! דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין – לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן!) ouvma? i bitrouma – idé veidé hou bemita! vetou, lekhakh neemrou 'hamourot – divla?! ha bemita hi! (vei lo (nmr) [neemrou], hayiti omér bemita?! dayo laba min hadin – lihot kanidon!)
17. וְאִי בַּאֲכִילַת מַעֲשֵׂר – vei baakhilat maasér –

Daf 44a

1. אִם לֹא נֶאֶמְרוּ חֲמוּרוֹת, הָיִיתִי אוֹמֵר עַל הַחֲמוּרוֹת בְּמִיתָה?! הָא מִטּוּמְאַת שֶׁרֶץ קָאָתְיָא, וְדַיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן! im lo neemrou 'hamourot, hayiti omér al ha'hamourot bemita?! ha mitoumat cherets kaatya, vedayo laba min hadin lihot kanidon!
2. אָמַר זְעֵירִי: קַלּוֹת – טוּמְאַת שֶׁרֶץ, חֲמוּרוֹת – טוּמְאַת מֵת. וְהָכִי קָאָמַר: אִילּוּ נֶאֱמַר טוּמְאַת שֶׁרֶץ וְנֶאֱמַר מַעֲשֵׂר וּתְרוּמָה, וְלֹא נֶאֶמְרָה טוּמְאַת מֵת – הָיִיתִי אוֹמֵר: [קַלּוֹת] עַל הַקַּלּוֹת בְּלָאו, וְעַל הַחֲמוּרוֹת בְּמִיתָה; amar zeéri: kalot – toumat cherets, 'hamourot – toumat mét. vehakhi kaamar: ilou neemar toumat cherets veneemar maasér outrouma, velo neemra toumat mét – hayiti omér: [kalot] al hakalot bela, veal ha'hamourot bemita;
3. וּמִדְּקַלּוֹת עַל הַחֲמוּרוֹת בְּמִיתָה – חֲמוּרוֹת נָמֵי עַל הַקַּלּוֹת בְּמִיתָה; לְכָךְ נֶאֶמְרוּ חֲמוּרוֹת. oumidekalot al ha'hamourot bemita – 'hamourot namé al hakalot bemita; lekhakh neemrou 'hamourot.
4. כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין, בֵּין לְאָדָם בֵּין לְמִזְבֵּחַ – חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל. kol cheyéch lo matirin, bén leadam bén lemizbé'ha – 'hayavin ala michoum pigoul.
5. תָּנוּ רַבָּנַן: אוֹ אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא כַּיּוֹצֵא בִּשְׁלָמִים; מָה שְׁלָמִים מְיוּחָדִים – נֶאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד, אַף כֹּל נֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד; tanou rabanan: o éno mévi ela kayotsé bichlamim; ma chelamim meou'hadim – neekhalin lichné yamim velayla e'had, af kol neekhal lichné yamim velayla e'had;
6. נֶאֱכָל לְיוֹם וָלַיְלָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִבְּשַׂר״ – כֹּל (שֶׁשִּׁירִין) [שֶׁשְּׁיָרָיו] נֶאֱכָלִין. עוֹלָה שֶׁאֵין שְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִין, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זֶבַח״. neekhal leom valayla minayin? talmoud lomar: "mibesar" – kol (chechirin) [checheyara] neekhalin. ola cheén cheyareha neekhalin, minayin? talmoud lomar: "zeva'h".
7. מִנַּיִן לְרַבּוֹת הָעוֹפוֹת וְהַמְּנָחוֹת, עַד שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּישִׁים לִי״. minayin lerabot haofot vehamena'hot, ad cheani merabe log chemen chel metsora? talmoud lomar: "acher hém makdichim li".
8. וְאָתֵי נוֹתָר ״חִילּוּל״–״חִילּוּל״ מִטּוּמְאָה, וְאָתֵי פִּיגּוּל ״עָוֹן״–״עָוֹן״ מִנּוֹתָר. veaté notar "'hiloul"–"'hiloul" mitouma, veaté pigoul "aon"–"aon" minotar.
9. וּמֵאַחַר שֶׁסּוֹפוֹ לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר, לָמָּה נֶאֱמַר שְׁלָמִים מֵעַתָּה? לוֹמַר לָךְ: מָה שְׁלָמִים מְיוּחָדִים – שֶׁיֵּשׁ לָהֶן מַתִּירִין בֵּין לָאָדָם בֵּין לַמִּזְבֵּחַ, אַף כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין בֵּין לָאָדָם בֵּין לַמִּזְבֵּחַ – חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל. ouméa'har chesofo lerabot kol davar, lama neemar chelamim méata? lomar lakh: ma chelamim meou'hadim – cheyéch lahen matirin bén laadam bén lamizbé'ha, af kol cheyéch lo matirin bén laadam bén lamizbé'ha – 'hayavin aléhen michoum pigoul.
10. הָעוֹלָה – דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לַמִּזְבֵּחַ, וְעוֹרָהּ לַכֹּהֲנִים. עוֹלַת הָעוֹף – דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לַמִּזְבֵּחַ. חַטַּאת הָעוֹף – דָּמָהּ מַתִּיר אֶת בְּשָׂרָהּ לַכֹּהֲנִים. פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים – דָּמָם מַתִּיר אֶת אֵימוּרֵיהֶן לִיקְרַב. haola – damah matir et besarah lamizbé'ha, veorah lakohanim. olat haof – damah matir et besarah lamizbé'ha. 'hatat haof – damah matir et besarah lakohanim. parim hanisrafim ousirim hanisrafim – damam matir et émouréhen likrav.
11. וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת הַקּוֹמֶץ, וְאֶת הַלְּבוֹנָה, וְהַקְּטֹרֶת, וּמִנְחַת כֹּהֲנִים, וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וּמִנְחַת נְסָכִים, וְהַדָּם. oumotsi ani et hakomets, veet halevona, vehaketoret, oumin'hat kohanim, oumin'hat kohén machi'ha, oumin'hat nesakhim, vehadam.
12. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָה שְׁלָמִים מְיוּחָדִין – שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן וְחַיָּיבִין עָלָיו, אַף כֹּל שֶׁיֶּשְׁנָן עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן – חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל. יָצְאוּ פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים, הוֹאִיל שֶׁאֵין עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן כִּשְׁלָמִים – אֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל. rabi chimon omér: ma chelamim meou'hadin – cheyéch bo al mizbé'ha ha'hitson ve'hayavin ala, af kol cheyechnan al mizbé'ha ha'hitson – 'hayavin ala michoum pigoul. yatsou parim hanisrafim ousirim hanisrafim, hoil cheén al mizbé'ha ha'hitson kichlamim – én 'hayavin ala michoum pigoul.
13. אָמַר [מָר]: כַּיּוֹצֵא בִּשְׁלָמִים. מַאי נִיהוּ? בְּכוֹר, דְּנֶאֱכָל לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד. בְּמַאי אָתֵי? אִי בְּמָה מָצִינוּ – אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: amar [mar]: kayotsé bichlamim. ma niou? bekhor, deneekhal lichné yamim velayla e'had. bema até? i bema matsinou – ika lemifrakh:
14. מָה לִשְׁלָמִים – שֶׁהֵן טְעוּנִין סְמִיכָה וּנְסָכִים, וּתְנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק! ma lichlamim – chehén teounin semikha ounsakhim, outnoufat 'haze vachok!
15. אֶלָּא מֵ״אִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל״. ela mé"im héakhol yéakhél".
16. הָנֵי תְּרֵי כְּלָלֵי דִּסְמִיכִי אַהֲדָדֵי נִינְהוּ! אָמַר רָבָא, כִּדְאָמְרִי בְּמַעְרְבָא: כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא שְׁנֵי כְּלָלוֹת הַסְּמוּכִים זֶה לָזֶה, הַטֵּל פְּרָט בֵּינֵיהֶם וְדוּנֵם בִּכְלָל וּפְרָט. hané teré kelalé dismikhi ahadadé ninou! amar rava, kidamri bemareva: kol makom cheata motsé chené kelalot hasemoukhim ze laze, hatél perat bénéhem vedouném bikhlal oufrat.
17. עַד שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע. הָא מַנִּי – רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּתַנְיָא: לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע – חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. אֵימָא סֵיפָא: וּמוֹצִיא אֲנִי מִנְחַת נְסָכִים וְהַדָּם – אֲתָאן לְרַבָּנַן! ad cheani merabe log chemen chel metsora. ha mani – rabi méir hi, detanya: log chemen chel metsora – 'hayavin ala michoum pigoul, divré rabi méir. éma séfa: oumotsi ani min'hat nesakhim vehadam – atan lerabanan!
18. דְּתַנְיָא: נִסְכֵי בְהֵמָה – חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל, מִפְּנֵי שֶׁדַּם הַזֶּבַח מַתִּירָן לִיקָרֵב. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא אָדָם מֵבִיא אֶת זְבָחָיו הַיּוֹם, וּנְסָכִין מִיכָּן עַד עֲשָׂרָה יָמִים! אָמַר לָהֶן: אַף אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי, אֶלָּא בְּבָאִין עִם הַזֶּבַח. detanya: niskhé vehéma – 'hayavin aléhen michoum pigoul, mipené chedam hazeva'h matiran likarév. divré rabi méir. amrou lo: vahalo adam mévi et zeva'ha hayom, ounsakhin mikan ad asara yamim! amar lahen: af ani lo amarti, ela bevain im hazeva'h.
19. אָמַר רַב יוֹסֵף: הָא מַנִּי – רַבִּי הִיא, דְּאָמַר: לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע – מַתְּנוֹתָיו שָׁרוּ לֵיהּ; וּמִדְּמַתְּנוֹתָיו שָׁרוּ לֵיהּ – מַתְּנוֹתָיו מְפַגְּלִי לֵיהּ. amar rav yoséf: ha mani – rabi hi, deamar: log chemen chel metsora – matenota charou léh; oumidematenota charou léh – matenota mefageli léh.
20. דְּתַנְיָא: לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע – מוֹעֲלִין בּוֹ, עַד שֶׁיִּזְרוֹק הַדָּם. נִזְרַק הַדָּם – לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. detanya: log chemen chel metsora – moalin bo, ad cheyizrok hadam. nizrak hadam – lo nehenin velo moalin.
21. רַבִּי אוֹמֵר: מוֹעֲלִין, עַד שֶׁיִּתֵּן מַתְּנוֹתָיו. וְשָׁוִין שֶׁאָסוּר בַּאֲכִילָה עַד שֶׁיִּתֵּן מַתַּן שֶׁבַע וּמַתַּן בְּהוֹנוֹת. rabi omér: moalin, ad cheyitén matenota. vechavin cheasour baakhila ad cheyitén matan cheva oumatan beonot.
22. אַמְרוּהָ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה, אָמַר: גַּבְרָא רַבָּא כְּרַב יוֹסֵף, לֵימָא כִּי הָא מִילְּתָא?! amrouha kaméh derabi yirmeya, amar: gavra raba kerav yoséf, léma ki ha mileta?!

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Zevachim
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)