Talmud Zevachim, Chapitre 5 (ה) · Daf 26b à 35b

Daf 26b

1. גְּמָ׳ אָמַר שְׁמוּאֵל: פָּסוּל בָּשָׂר, אֲבָל בְּעָלִים נִתְכַּפְּרוּ. מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר קְרָא: ״וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר״ – כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ דָּם לַמִּזְבֵּחַ, נִתְכַּפְּרוּ בְּעָלִים. gema' amar chemouél: pasoul basar, aval bealim nitkaperou. ma tama? deamar kera: "vaani netati lakhem al hamizbé'ha lekhapér" – kévan chehigia dam lamizbé'ha, nitkaperou bealim.
2. אִי הָכִי, בָּשָׂר נָמֵי! אָמַר קְרָא: ״לְכַפֵּר״ – לְכַפָּרָה נְתַתִּיו, וְלֹא לְדָבָר אַחֵר. i hakhi, basar namé! amar kera: "lekhapér" – lekhapara netati, velo ledavar a'hér.
3. אַלְמָא קָסָבַר: שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמוֹ – כִּמְקוֹמוֹ דָּמֵי. תְּנַן בְּאִידַּךְ פִּירְקִין: נְתָנוֹ עַל הַכֶּבֶשׁ שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הַיְסוֹד; נָתַן אֶת הַנִּיתָּנִין לְמַטָּה לְמַעְלָה; וְאֶת הַנִּיתָּנִין לְמַעְלָה לְמַטָּה; וְאֶת הַנִּיתָּנִין בִּפְנִים בַּחוּץ; וְאֶת הַנִּיתָּנִין בַּחוּץ בִּפְנִים – אִם יֵשׁ דַּם הַנֶּפֶשׁ, יַחְזוֹר הַכָּשֵׁר וִיקַבֵּל. alma kasavar: chelo bimkomo – kimkomo damé. tenan beidakh pirkin: netano al hakevech chelo keneged haysod; natan et hanitanin lemata lemala; veet hanitanin lemala lemata; veet hanitanin bifnim ba'houts; veet hanitanin ba'houts bifnim – im yéch dam hanefech, ya'hzor hakachér vikabél.
4. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמוֹ כִּמְקוֹמוֹ, לְמָה לִי יַחְזוֹר הַכָּשֵׁר וִיקַבֵּל? וְכִי תֵּימָא לְהַתִּיר בָּשָׂר בַּאֲכִילָה – מִי אִיכָּא זְרִיקָה דְּלָא מְכַפְּרָא, וְשָׁרְיָא בָּשָׂר בַּאֲכִילָה?! vei salka datakh chelo bimkomo kimkomo, lema li ya'hzor hakachér vikabél? vekhi téma lehatir basar baakhila – mi ika zerika dela mekhapera, vecharya basar baakhila?!
5. אִי דְּיַהֲבֵיהּ כָּשֵׁר – הָכִי נָמֵי; הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דְּיַהֲבֵיהּ פָּסוּל. i deyahavéh kachér – hakhi namé; hakha bema askinan – deyahavéh pasoul.
6. וְלִיהְוֵי דָּחוּי! דִּתְנַן: וְכוּלָּן שֶׁקִּיבְּלוּ חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ – אִם יֵשׁ דַּם הַנֶּפֶשׁ, יַחְזוֹר הַכָּשֵׁר וִיקַבֵּל. קִיבְּלוּ אִין, זָרְקוּ לָא; מַאי טַעְמָא? לָאו מִשּׁוּם דְּהָוֵי דָּחוּי? velihvé da'hou! ditnan: vekhoulan chekibelou 'houts lizmano ve'houts limkomo – im yéch dam hanefech, ya'hzor hakachér vikabél. kibelou in, zarkou la; ma tama? la michoum dehavé da'hou?
7. לָא; מִשּׁוּם דִּפְסִיל בְּמַחְשָׁבָה. la; michoum difsil bema'hchava.
8. אִי הָכִי, קַבָּלָה נָמֵי! וְעוֹד, מִי פָּסְלָה מַחְשָׁבָה?! וְהָאָמַר רָבָא: אֵין מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁרָאוּי לַעֲבוֹדָה, וּבְדָבָר הָרָאוּי לַעֲבוֹדָה, וּבְמָקוֹם הָרָאוּי לָעֲבוֹדָה! i hakhi, kabala namé! veod, mi pasla ma'hchava?! vehaamar rava: én ma'hchava moelet ela bemi cheraou laavoda, ouvdavar haraou laavoda, ouvmakom haraou laavoda!
9. לָא תֵּימָא: זָרְקוּ לָא, אֶלָּא אֵימָא: שָׁחֲטוּ לָא. la téma: zarkou la, ela éma: cha'hatou la.
10. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן – דְּפָסְלָה מַחְשָׁבָה? תְּנֵינָא: לְפִיכָךְ הֵן פּוֹסְלִין בְּמַחְשָׁבָה! ma ka machma lan – defasla ma'hchava? tenéna: lefikhakh hén poslin bema'hchava!
11. הָא קָא מַשְׁמַע לַן – דְּמִקַּבָּלָה וְאֵילָךְ לָא פָּסְלָה מַחְשָׁבָה. מַאי טַעְמָא? כִּדְרָבָא. ha ka machma lan – demikabala veélakh la pasla ma'hchava. ma tama? kidrava.
12. מֵיתִיבִי: חִישֵּׁב לִיתֵּן אֶת הַנִּיתָּנִין לְמַעְלָה לְמַטָּה; לְמַטָּה לְמַעְלָה – לְאַלְתַּר כָּשֵׁר (לְמָחָר פָּסוּל). חָזַר וְחִישֵּׁב métivi: 'hichév litén et hanitanin lemala lemata; lemata lemala – lealtar kachér (lema'har pasoul). 'hazar ve'hichév

Daf 27a

1. חוּץ לִמְקוֹמוֹ – פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. חוּץ לִזְמַנּוֹ – פִּיגּוּל, וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת. 'houts limkomo – pasoul, veén bo karét. 'houts lizmano – pigoul, ve'hayavin ala karét.
2. לְמָחָר – פָּסוּל. חָזַר וְחִישֵּׁב בֵּין חוּץ לִזְמַנּוֹ בֵּין חוּץ לִמְקוֹמוֹ – פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. lema'har – pasoul. 'hazar ve'hichév bén 'houts lizmano bén 'houts limkomo – pasoul, veén bo karét.
3. וְאִי שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמוֹ כִּמְקוֹמוֹ דָּמֵי, הַאי פָּסוּל?! פִּיגּוּל הוּא! vei chelo bimkomo kimkomo damé, ha pasoul?! pigoul hou!
4. אָמַר מָר זוּטְרָא: זְרִיקָה דְּשָׁרְיָא בָּשָׂר בַּאֲכִילָה – מַיְיתְיָא לִידֵי פִּיגּוּל, זְרִיקָה דְּלָא שָׁרְיָא בָּשָׂר בַּאֲכִילָה – לָא מַיְיתְיָא לִידֵי פִּיגּוּל. amar mar zoutra: zerika decharya basar baakhila – maytya lidé pigoul, zerika dela charya basar baakhila – la maytya lidé pigoul.
5. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְמָר זוּטְרָא: מְנָא לָךְ הָא? דִּכְתִיב: ״וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו... פִּגּוּל יִהְיֶה״ – מִי שֶׁפִּיגּוּלוֹ גָּרַם לוֹ; יָצָא זֶה – שֶׁאֵין פִּיגּוּלוֹ גָּרַם לוֹ, אֶלָּא אִיסּוּר דָּבָר אַחֵר גָּרַם לוֹ. amar léh rav aché lemar zoutra: mena lakh ha? dikhtiv: "veim héakhol yéakhél mibesar zeva'h chelama... pigoul yihye" – mi chepigoulo garam lo; yatsa ze – cheén pigoulo garam lo, ela isour davar a'hér garam lo.
6. אִי הָכִי, אִיפְּסוֹלֵי נָמֵי לָא לִיפְּסֵל! i hakhi, ipesolé namé la lipesél!
7. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מִידֵּי דְּהָוֵה אַמַּחְשֶׁבֶת הִינּוּחַ וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה. amar rav na'hman bar yits'hak: midé dehavé ama'hchevet hinou'ha vealiba derabi yeouda.
8. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: לְעוֹלָם פָּסוּל מַמָּשׁ, וְשֶׁלֹּא בִּמְקוֹמוֹ כִּמְקוֹמוֹ דָּמֵי. וְלָא קַשְׁיָא; כָּאן שֶׁנָּתַן בִּשְׁתִיקָה, כָּאן שֶׁנָּתַן בַּאֲמִירָה. réch lakich amar: leolam pasoul mamach, vechelo bimkomo kimkomo damé. vela kachya; kan chenatan bichtika, kan chenatan baamira.
9. תְּנַן: חִישֵּׁב לִיתֵּן אֶת הַנִּיתָּנִין לְמַטָּה לְמַעְלָה; לְמַעְלָה לְמַטָּה עַד מִידֵּי דְּהָוֵה אַמַּחְשֶׁבֶת הִינּוּחַ וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה כּוּ׳. tenan: 'hichév litén et hanitanin lemata lemala; lemala lemata ad midé dehavé ama'hchevet hinou'ha vealiba derabi yeouda kou'.
10. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אִידֵּי וְאִידֵּי שֶׁנָּתַן בִּשְׁתִיקָה, וְשֶׁלֹּא בִּמְקוֹמוֹ לָאו כִּמְקוֹמוֹ דָּמֵי. וְהָא דְּאִיכָּא דַּם הַנֶּפֶשׁ, הָא דְּלֵיכָּא דַּם הַנֶּפֶשׁ. rabi yo'hanan amar: idé veidé chenatan bichtika, vechelo bimkomo la kimkomo damé. veha deika dam hanefech, ha deléka dam hanefech.
11. תְּנַן: פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. בִּשְׁלָמָא לְרֵישׁ לָקִישׁ, הַיְינוּ דְּקָתָנֵי פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. tenan: pasoul veén bo karét. bichlama leréch lakich, haynou dekatané pasoul veén bo karét.
12. אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן, מַאי אֵין בּוֹ כָּרֵת? קַשְׁיָא. ela lerabi yo'hanan, ma én bo karét? kachya.
13. וְלִשְׁמוּאֵל, מַאי אֵין בּוֹ כָּרֵת? הָכִי קָאָמַר: אִם נָתַן בְּמַחְשָׁבָה – פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. velichmouél, ma én bo karét? hakhi kaamar: im natan bema'hchava – pasoul veén bo karét.
14. וְרַבִּי יוֹחָנָן – אִי שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמוֹ לָאו כִּמְקוֹמוֹ דָּמֵי; לֶיהֱוֵי כִּי נִשְׁפַּךְ מִן הַכְּלִי עַל הָרִצְפָּה – וְיַאַסְפֶנּוּ! verabi yo'hanan – i chelo bimkomo la kimkomo damé; lehevé ki nichpakh min hakeli al haritspa – veyaasfenou!
15. סָבַר לַהּ כְּמַאן דַּאֲמַר לֹא יַאַסְפֶנּוּ. דְּאָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַכֹּל מוֹדִים בַּנִּיתָּנִין לְמַעְלָה שֶׁנְּתָנָן לְמַעְלָה, לְמַטָּה שֶׁנְּתָנָן לְמַטָּה; שֶׁלֹּא כְּמִצְוָתָן – לֹא יַאַסְפֶנּוּ. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בַּנִּיתָּנִין לְמַעְלָה שֶׁנְּתָנָן לְמַטָּה, לְמַטָּה שֶׁנְּתָנָן לְמַעְלָה – שֶׁרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא יַאַסְפֶנּוּ, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יַאַסְפֶנּוּ. savar lah keman daamar lo yaasfenou. deamar rav yits'hak bar yoséf amar rabi yo'hanan: hakol modim banitanin lemala chenetanan lemala, lemata chenetanan lemata; chelo kemitsvatan – lo yaasfenou. lo ne'hlekou ela banitanin lemala chenetanan lemata, lemata chenetanan lemala – cherabi yosé omér: lo yaasfenou, verabi chimon omér: yaasfenou.

Daf 27b

1. וּמִשְׁנָתֵינוּ כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר לֹא יַאַסְפֶנּוּ. oumichnaténou kedivré haomér lo yaasfenou.
2. וְרַב חִסְדָּא אָמַר אֲבִימִי: הַכֹּל מוֹדִין בַּנִּיתָּנִין לְמַטָּה שֶׁנְּתָנָן לְמַעְלָה – שֶׁלֹּא יַאַסְפֶנּוּ; וְכׇל שֶׁכֵּן בַּנִּיתָּנִין לְמַעְלָה שֶׁנְּתָנָן לְמַטָּה – הוֹאִיל וְדָמִים הָעֶלְיוֹנִים לְמַטָּה הֵן בָּאִין. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בַּנִּיתָּנִין לִפְנִים שֶׁנְּתָנָן בַּחוּץ, בַּחוּץ שֶׁנְּתָנָן לִפְנִים – שֶׁרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יַאַסְפֶנּוּ, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא יַאַסְפֶנּוּ. verav 'hisda amar avimi: hakol modin banitanin lemata chenetanan lemala – chelo yaasfenou; vekhol chekén banitanin lemala chenetanan lemata – hoil vedamim haelonim lemata hén bain. lo ne'hlekou ela banitanin lifnim chenetanan ba'houts, ba'houts chenetanan lifnim – cherabi yosé omér: yaasfenou, verabi chimon omér: lo yaasfenou.
3. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״זֹאת הִיא הָעוֹלָה״ – הֲרֵי אֵלּוּ מִיעוּטִין; פְּרָט לְנִשְׁחֲטָה בַּלַּיְלָה וְשֶׁנִּשְׁפַּךְ דָּמָהּ וְשֶׁיָּצָא דָּמָהּ חוּץ לַקְּלָעִים – אִם עָלְתָה תֵּרֵד. amar rav na'hman bar yits'hak: af anan namé tenéna, rabi yeouda omér: "zot hi haola" – haré élou mioutin; perat lenich'hata balayla vechenichpakh damah vecheyatsa damah 'houts lakelaim – im alta téréd.
4. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ״עוֹלָה״ – אֵין לִי אֶלָּא עוֹלָה כְּשֵׁרָה; מִנַּיִן לְרַבּוֹת שֶׁנִּשְׁחֲטָה בַּלַּיְלָה, וְשֶׁנִּשְׁפַּךְ דָּמָהּ, וְשֶׁיָּצָא דָּמָהּ חוּץ לַקְּלָעִים, וְהַלָּן, וְהַיּוֹצֵא, וְהַטָּמֵא, וְשֶׁנִּשְׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ, וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ, וְשֶׁקִּיבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמָהּ, וְהַנִּיתָּנִין לְמַעְלָה שֶׁנְּתָנָן לְמַטָּה, וְהַנִּיתָּנִין לְמַטָּה שֶׁנְּתָנָן לְמַעְלָה, וְהַנִּיתָּנִין בִּפְנִים שֶׁנְּתָנָן בַּחוּץ, וְהַנִּיתָּנִין בַּחוּץ שֶׁנְּתָנָן בִּפְנִים, וְהַפֶּסַח וְהַחַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – מִנַּיִן? rabi chimon omér: "ola" – én li ela ola kechéra; minayin lerabot chenich'hata balayla, vechenichpakh damah, vecheyatsa damah 'houts lakelaim, vehalan, vehayotsé, vehatamé, vechenich'hat 'houts lizmano, ve'houts limkomo, vechekibelou pesoulin vezarkou et damah, vehanitanin lemala chenetanan lemata, vehanitanin lemata chenetanan lemala, vehanitanin bifnim chenetanan ba'houts, vehanitanin ba'houts chenetanan bifnim, vehapesa'h veha'hatat cheche'hatan chelo lichman – minayin?
5. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תּוֹרַת הָעוֹלָה״ – רִיבָּה תּוֹרָה אַחַת לְכׇל הָעוֹלִין, שֶׁאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ. talmoud lomar: "torat haola" – riba tora a'hat lekhol haolin, cheim alou lo yérdou.
6. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף הָרוֹבֵעַ, וְהַנִּרְבָּע, וְהַמּוּקְצֶה, וְהַנֶּעֱבָד, וְהָאֶתְנַן, וְהַמְּחִיר, וְהַכִּלְאַיִם, וְהַטְּרֵיפָה, וְיוֹצֵא דּוֹפֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זֹאת״. yakhol cheani merabe af harovéa, vehanirba, vehamouktse, vehaneevad, vehaetnan, vehame'hir, vehakilayim, vehateréfa, veotsé dofen? talmoud lomar: "zot".
7. וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת אֵלּוּ וּלְהוֹצִיא אֶת אֵלּוּ? מְרַבֶּה אֲנִי אֶת אֵלּוּ – שֶׁהָיָה פְּסוּלָן בַּקּוֹדֶשׁ, וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת אֵלּוּ – שֶׁלֹּא הָיָה פְּסוּלָן בַּקּוֹדֶשׁ. ouma raita lerabot et élou oulotsi et élou? merabe ani et élou – chehaya pesoulan bakodech, oumotsi ani et élou – chelo haya pesoulan bakodech.
8. קָתָנֵי מִיהָא: הַנִּיתָּנִין לְמַטָּה שֶׁנְּתָנָן לְמַעְלָה, וּלְמַעְלָה שֶׁנְּתָנָן לְמַטָּה – וְלָא פְּלִיג רַבִּי יְהוּדָה; מַאי טַעְמָא? לָאו מִשּׁוּם דְּקַלְטֵיהּ מִזְבֵּחַ – וּשְׁמַע מִינַּהּ: לֹא יַאַסְפֶנּוּ. katané miha: hanitanin lemata chenetanan lemala, oulmala chenetanan lemata – vela pelig rabi yeouda; ma tama? la michoum dekaltéh mizbé'ha – ouchma minah: lo yaasfenou.
9. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי מְקַדֵּשׁ פְּסוּלִין. amar rabi eliezer: mizbé'ha hapenimi mekadéch pesoulin.
10. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: הַנִּיתָּנִין בְּפָנִים כּוּ׳! ma ka machma lan? tenéna: hanitanin befanim kou'!
11. אִי מֵהָתָם, הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי דָּם – דַּחֲזֵי לֵיהּ; אֲבָל קוֹמֶץ, דְּלָא חֲזֵי לֵיהּ – אֵימָא לָא; קָא מַשְׁמַע לַן. i méhatam, hava aména: hané milé dam – da'hazé léh; aval komets, dela 'hazé léh – éma la; ka machma lan.
12. מֵיתִיבִי: קְטֹרֶת זָרָה (שעלה) [שֶׁעָלְתָה] לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ – תֵּרֵד; שֶׁאֵין לְךָ מְקַדֵּשׁ פְּסוּלִין אֶלָּא מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן בְּרָאוּי לוֹ. חִיצוֹן אִין, פְּנִימִי לָא! métivi: ketoret zara (chl) [chealta] legabé mizbé'ha – téréd; cheén lekha mekadéch pesoulin ela mizbé'ha ha'hitson beraou lo. 'hitson in, penimi la!
13. תָּרֵיץ הָכִי: קְטֹרֶת זָרָה שֶׁעָלְתָה לְמִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן – תֵּרֵד; שֶׁאֵין מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן מְקַדֵּשׁ פְּסוּלִין אֶלָּא הָרָאוּי לוֹ, וְהַפְּנִימִי בֵּין רָאוּי לוֹ בֵּין שֶׁאֵין רָאוּי לוֹ. מַאי טַעְמָא? הַאי רִצְפָּה, וְהַאי כְּלֵי שָׁרֵת. taréts hakhi: ketoret zara chealta lemizbé'ha ha'hitson – téréd; cheén mizbé'ha ha'hitson mekadéch pesoulin ela haraou lo, vehapenimi bén raou lo bén cheén raou lo. ma tama? ha ritspa, veha kelé charét.
14. מַתְנִי׳ הַשּׁוֹחֵט אֶת הַזֶּבַח לִזְרוֹק דָּמוֹ בַּחוּץ אוֹ מִקְצָת דָּמוֹ בַּחוּץ, לְהַקְטִיר אֵימוּרָיו בַּחוּץ אוֹ מִקְצָת אֵימוּרָיו בַּחוּץ, לֶאֱכוֹל בְּשָׂרוֹ בַּחוּץ אוֹ כְּזַיִת מִבְּשָׂרוֹ בַּחוּץ, אוֹ לֶאֱכוֹל כְּזַיִת מֵעוֹר הָאַלְיָה בַּחוּץ – פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. matni' hacho'hét et hazeva'h lizrok damo ba'houts o miktsat damo ba'houts, lehaktir émoura ba'houts o miktsat émoura ba'houts, leekhol besaro ba'houts o kezayit mibesaro ba'houts, o leekhol kezayit méor haalya ba'houts – pasoul, veén bo karét.
15. לִזְרוֹק דָּמוֹ לְמָחָר, מִקְצָת דָּמוֹ לְמָחָר, לְהַקְטִיר אֵימוּרָיו לְמָחָר אוֹ מִקְצָת אֵימוּרָיו לְמָחָר, לֶאֱכוֹל בְּשָׂרוֹ לְמָחָר אוֹ כְּזַיִת מִבְּשָׂרוֹ לְמָחָר, אוֹ לֶאֱכוֹל כְּזַיִת מֵעוֹר הָאַלְיָה לְמָחָר – פִּיגּוּל, וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת. lizrok damo lema'har, miktsat damo lema'har, lehaktir émoura lema'har o miktsat émoura lema'har, leekhol besaro lema'har o kezayit mibesaro lema'har, o leekhol kezayit méor haalya lema'har – pigoul, ve'hayavin ala karét.
16. גְּמָ׳ סַבְרוּהָ: עוֹר אַלְיָה – gema' savrouha: or alya –

Daf 28a

1. כְּאַלְיָה דָּמֵי; וְהָא קָא מְחַשֵּׁב מֵאֲכִילַת מִזְבֵּחַ לְאָדָם! kealya damé; veha ka me'hachév méakhilat mizbé'ha leadam!
2. אָמַר שְׁמוּאֵל: הָא מַנִּי – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא; דְּאָמַר: מְחַשְּׁבִין מֵאֲכִילַת מִזְבֵּחַ לַאֲכִילַת אָדָם, וּמֵאֲכִילַת אָדָם לַאֲכִילַת מִזְבֵּחַ. amar chemouél: ha mani – rabi eliezer hi; deamar: me'hachevin méakhilat mizbé'ha laakhilat adam, ouméakhilat adam laakhilat mizbé'ha.
3. דִּתְנַן: הַשּׁוֹחֵט אֶת הַזֶּבַח לֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל; לְהַקְטִיר דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַקְטִיר – כָּשֵׁר. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל. ditnan: hacho'hét et hazeva'h leekhol davar cheén darko leekhol; lehaktir davar cheén darko lehaktir – kachér. verabi eliezer posél.
4. בְּמַאי אוֹקֵימְתַּהּ – כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? אֵימָא סֵיפָא, זֶה הַכְּלָל: כׇּל הַשּׁוֹחֵט, וְהַמְקַבֵּל, וְהַמּוֹלִיךְ, וְהַזּוֹרֵק; לֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל, וּלְהַקְטִיר דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַקְטִיר. bema okémtah – kerabi eliezer? éma séfa, ze hakelal: kol hacho'hét, vehamkabél, vehamolikh, vehazorék; leekhol davar chedarko leekhol, oulhaktir davar chedarko lehaktir.
5. דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל אִין, שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל לָא; אֲתָאן לְרַבָּנַן. רֵישָׁא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְסֵיפָא רַבָּנַן?! אֲמַר לֵיהּ: אִין. davar chedarko leekhol in, cheén darko leekhol la; atan lerabanan. récha rabi eliezer veséfa rabanan?! amar léh: in.
6. רַב הוּנָא אָמַר: עוֹר אַלְיָה – לָאו כְּאַלְיָה דָּמֵי. אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרַב הוּנָא? ״חֶלְבּוֹ הָאַלְיָה״ – וְלֹא עוֹר הָאַלְיָה. rav houna amar: or alya – la kealya damé. amar rava: ma tama derav houna? "'helbo haalya" – velo or haalya.
7. רַב חִסְדָּא אָמַר: לְעוֹלָם עוֹר הָאַלְיָה כְּאַלְיָה דָּמֵי; וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּאַלְיָה שֶׁל גְּדִי. rav 'hisda amar: leolam or haalya kealya damé; vehakha bema askinan – bealya chel gedi.
8. כּוּלְּהוּ כִּשְׁמוּאֵל לָא אָמְרִי – רֵישָׁא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְסֵיפָא רַבָּנַן לָא מוֹקְמִי. כְּרַב הוּנָא לָא אָמְרִי – עוֹר אַלְיָה כְּאַלְיָה דָּמֵי קָא מַשְׁמַע לְהוּ. kouleou kichmouél la amri – récha rabi eliezer veséfa rabanan la mokmi. kerav houna la amri – or alya kealya damé ka machma leou.
9. כְּרַב חִסְדָּא – מַאי טַעְמָא לָא אָמְרִי? מַאי קָא מַשְׁמַע לַן – עוֹר אַלְיָה כְּאַלְיָה דְּמֵי?! תְּנֵינָא: וְאֵלּוּ שֶׁעוֹרוֹתֵיהֶן כִּבְשָׂרָן – עוֹר שֶׁתַּחַת הָאַלְיָה! kerav 'hisda – ma tama la amri? ma ka machma lan – or alya kealya demé?! tenéna: veélou cheorotéhen kivsaran – or cheta'hat haalya!
10. וְרַב חִסְדָּא – אִיצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי לְעִנְיַן טוּמְאָה – דְּרַכִּיךְ מִצְטְרֵף. אֲבָל הָכָא, אֵימָא ״לְמׇשְׁחָה״ – לִגְדוּלָּה, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמְּלָכִים אוֹכְלִין; וְלָא עֲבִידִי מְלָכִים דְּאָכְלִי הָכִי, אֵימָא לָא; קָא מַשְׁמַע לַן. verav 'hisda – itsterikh; salka datakh aména: hané milé leinyan touma – derakikh mitsteréf. aval hakha, éma "lemoch'ha" – ligdoula, kederekh chehamelakhim okhlin; vela avidi melakhim deakhli hakhi, éma la; ka machma lan.
11. מֵיתִיבִי: הַשּׁוֹחֵט אֶת הָעוֹלָה לְהַקְטִיר כְּזַיִת מֵעוֹר שֶׁתַּחַת הָאַלְיָה; חוּץ לִמְקוֹמוֹ – פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָּרֵת; חוּץ לִזְמַנּוֹ – פִּיגּוּל, וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת. métivi: hacho'hét et haola lehaktir kezayit méor cheta'hat haalya; 'houts limkomo – pasoul, veén bo karét; 'houts lizmano – pigoul, ve'hayavin ala karét.
12. אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ אֲבֵלִים אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יַעֲקֹב, וְכֵן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר עִיכּוּס אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֶחָד עוֹר בֵּית הַפְּרָסוֹת בְּהֵמָה דַּקָּה, וְאֶחָד עוֹר הָרֹאשׁ שֶׁל עֵגֶל הָרַךְ, וְאֶחָד עוֹר שֶׁתַּחַת הָאַלְיָה, וְכׇל שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים גַּבֵּי טוּמְאָה ״וְאֵלּוּ שֶׁעוֹרוֹתֵיהֶן כִּבְשָׂרָן״ – לְהָבִיא עוֹר שֶׁל בֵּית הַבּוֹשֶׁת; חוּץ לִמְקוֹמוֹ – פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָּרֵת; חוּץ לִזְמַנּוֹ – פִּיגּוּל, וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת. elazar ben yeouda ich avélim omér michoum rabi yaakov, vekhén haya rabi chimon ben yeouda ich kefar ikous omér michoum rabi chimon: e'had or bét haperasot behéma daka, vee'had or haroch chel égel harakh, vee'had or cheta'hat haalya, vekhol chemanou 'hakhamim gabé touma "veélou cheorotéhen kivsaran" – lehavi or chel bét habochet; 'houts limkomo – pasoul, veén bo karét; 'houts lizmano – pigoul, ve'hayavin ala karét.
13. עוֹלָה אִין, אֲבָל זֶבַח לָא; בִּשְׁלָמָא לְרַב הוּנָא – הַיְינוּ דְקָתָנֵי ״עוֹלָה״; אֶלָּא לְרַב חִסְדָּא – מַאי אִירְיָא דְּתָנֵי ״עוֹלָה״? לִיתְנֵי ״זֶבַח״! ola in, aval zeva'h la; bichlama lerav houna – haynou dekatané "ola"; ela lerav 'hisda – ma irya detané "ola"? litné "zeva'h"!
14. אָמַר לְךָ רַב חִסְדָּא: אִיבָּעֵית אֵימָא, בְּאַלְיָה שֶׁל גְּדִי; וְאִיבָּעֵית אֵימָא, תְּנִי: ״זֶבַח״. amar lekha rav 'hisda: ibaét éma, bealya chel gedi; veibaét éma, teni: "zeva'h".
15. פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת כּוּ׳. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר שְׁמוּאֵל: תְּרֵי קְרָאֵי כְּתִיבִי. pasoul veén bo karét kou'. mena hané milé? amar chemouél: teré keraé ketivi.
16. מַאי הִיא? אָמַר רַבָּה: ״שְׁלִישִׁי״ – זֶהוּ חוּץ לִזְמַנּוֹ. ma hi? amar raba: "chelichi" – zeou 'houts lizmano.
17. ״פִּגּוּל״ – זֶהוּ חוּץ לִמְקוֹמוֹ. ״וְהַנֶּפֶשׁ הָאוֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ״ – אֶחָד וְלֹא שְׁנַיִם; זֶהוּ חוּץ לִזְמַנּוֹ, וּלְמַעוֹטֵי חוּץ לִמְקוֹמוֹ. "pigoul" – zeou 'houts limkomo. "vehanefech haokhelet mimenou" – e'had velo chenayim; zeou 'houts lizmano, oulmaoté 'houts limkomo.
18. וְאֵימָא: ״וְהַנֶּפֶשׁ הָאוֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ״ – זֶהוּ חוּץ לִמְקוֹמוֹ, וּלְמַעוֹטֵי חוּץ לִזְמַנּוֹ! מִסְתַּבְּרָא חוּץ לִזְמַנּוֹ עֲדִיף – דִּפְתַח בֵּיהּ. אַדְּרַבָּה! חוּץ לִמְקוֹמוֹ עֲדִיף – דִּסְמִיךְ לֵיהּ! veéma: "vehanefech haokhelet mimenou" – zeou 'houts limkomo, oulmaoté 'houts lizmano! mistabera 'houts lizmano adif – difta'h béh. aderaba! 'houts limkomo adif – dismikh léh!
19. אֶלָּא אֲמַר אַבָּיֵי: כִּי אֲתָא רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי [אָמַר רַב], סָמֵיךְ אַדְּתָנֵי תַּנָּא: כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״שְׁלִישִׁי״ בְּפָרָשַׁת ״קְדֹשִׁים תִּהְיוּ״ – שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: ״וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח הַשְּׁלָמִים בְּיוֹם הַשְּׁלִישִׁי״; ela amar abayé: ki ata rav yits'hak bar avdimi [amar rav], samékh adetané tana: kecheou omér "chelichi" befarachat "kedochim tihou" – cheén talmoud lomar, cheharé kevar neemar: "veim héakhol yéakhél mibesar zeva'h hachelamim beom hachelichi";

Daf 28b

1. אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְחוּץ לִזְמַנּוֹ, תְּנֵהוּ לְעִנְיַן חוּץ לִמְקוֹמוֹ; וּמִיעֵט רַחֲמָנָא גַּבֵּי נוֹתָר: ״וְאֹכְלָיו עֲוֹנוֹ יִשָּׂא״ – לְמַעוֹטֵי חוּץ לִמְקוֹמוֹ. im éno inyan le'houts lizmano, tenéou leinyan 'houts limkomo; oumiét ra'hamana gabé notar: "veokhla aono yisa" – lemaoté 'houts limkomo.
2. וְאֵימָא: ״וְאֹכְלָיו עֲוֹנוֹ יִשָּׂא״ – זֶהוּ חוּץ לִמְקוֹמוֹ, וּלְמַעוֹטֵי נוֹתָר מִכָּרֵת! veéma: "veokhla aono yisa" – zeou 'houts limkomo, oulmaoté notar mikarét!
3. מִסְתַּבְּרָא נוֹתָר הֲוָה לֵיהּ לְאוֹקוֹמֵי בְּכָרֵת – לְמִגְמַר ״עָוֹן״–״עָוֹן״ לְחוּץ לִזְמַנּוֹ, דְּדָמֵי לֵיהּ בְּז״ב. mistabera notar hava léh leokomé bekharét – lemigmar "aon"–"aon" le'houts lizmano, dedamé léh bez"v.
4. אַדְּרַבָּה! חוּץ לִמְקוֹמוֹ הֲוָה לֵיהּ לְאוֹקוֹמֵי בְּכָרֵת – לְמִגְמַר ״עָוֹן״–״עָוֹן״ לְחוּץ לִזְמַנּוֹ, דְּדָמֵי לֵיהּ בְּמקד״ש! aderaba! 'houts limkomo hava léh leokomé bekharét – lemigmar "aon"–"aon" le'houts lizmano, dedamé léh bemkd"ch!
5. אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, תָּנֵי זַבְדִּי בַּר לֵוִי: אַתְיָא ״קֹדֶשׁ״–״קֹדֶשׁ״; כְּתִיב הָכָא: ״אֶת קֹדֶשׁ ה׳ חִלֵּל וְנִכְרְתָה״, וּכְתִיב הָתָם: ״וְשָׂרַפְתָּ אֶת הַנּוֹתָר בָּאֵשׁ וְגוֹ׳״; מָה לְהַלָּן נוֹתָר, אַף כָּאן נוֹתָר. ela amar rabi yo'hanan, tané zavdi bar lévi: atya "kodech"–"kodech"; ketiv hakha: "et kodech h' 'hilél venikhreta", oukhtiv hatam: "vesarafta et hanotar baéch vego'"; ma lehalan notar, af kan notar.
6. וּמִיעֵט רַחֲמָנָא גַּבֵּי נוֹתָר ״וְאֹכְלָיו עֲוֹנוֹ יִשָּׂא״ – לְמַעוֹטֵי חוּץ לִמְקוֹמוֹ מִכָּרֵת. oumiét ra'hamana gabé notar "veokhla aono yisa" – lemaoté 'houts limkomo mikarét.
7. וּמַאי חָזֵית דִּקְרָא אֲרִיכָא – בְּחוּץ לִזְמַנּוֹ, וּ״שְׁלִישִׁי״ דְּפָרָשַׁת ״קְדֹשִׁים תִּהְיוּ״ – חוּץ לִמְקוֹמוֹ? אֵיפוֹךְ אֲנָא! ouma 'hazét dikra arikha – be'houts lizmano, ou"chelichi" defarachat "kedochim tihou" – 'houts limkomo? éfokh ana!
8. מִסְתַּבְּרָא אֲרִיכָא בְּחוּץ לִזְמַנּוֹ – דְּגָמַר ״עָוֹן״–״עָוֹן״ מִנּוֹתָר, דְּדָמֵי לֵיהּ בְּז״ב. mistabera arikha be'houts lizmano – degamar "aon"–"aon" minotar, dedamé léh bez"v.
9. אַדְּרַבָּה! אֲרִיכָא בְּחוּץ לִמְקוֹמוֹ, וּ״שְׁלִישִׁי״ דִּ״קְדֹשִׁים תִּהְיוּ״ בְּחוּץ לִזְמַנּוֹ – מִשּׁוּם דְּדָמֵי לֵיהּ, סַמְכֵיהּ וְקָא מְמַעֵט לֵיהּ! aderaba! arikha be'houts limkomo, ou"chelichi" di"kedochim tihou" be'houts lizmano – michoum dedamé léh, samkhéh veka memaét léh!
10. אֶלָּא אָמַר רָבָא: כּוּלְּהוּ מִקְּרָא אֲרִיכָא אָתַיִין; דִּכְתִיב: ״הֵאָכֹל יֵאָכֵל״ – בִּשְׁתֵּי אֲכִילוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אֶחָד אֲכִילַת אָדָם וְאֶחָד אֲכִילַת מִזְבֵּחַ. ela amar rava: kouleou mikera arikha atayin; dikhtiv: "héakhol yéakhél" – bichté akhilot hakatouv medabér, e'had akhilat adam vee'had akhilat mizbé'ha.
11. ״מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו״ – מָה שְׁלָמִים מְפַגְּלִין וּמִתְפַּגְּלִין, אַף כֹּל מְפַגְּלִין וּמִתְפַּגְּלִין. "mibesar zeva'h chelama" – ma chelamim mefagelin oumitpagelin, af kol mefagelin oumitpagelin.
12. ״שְׁלִישִׁי״ – זֶה חוּץ לִזְמַנּוֹ. "chelichi" – ze 'houts lizmano.
13. ״לֹא יֵרָצֶה״ – כְּהַרְצָאַת כָּשֵׁר, כֵּן הַרְצָאַת פָּסוּל; וּמָה הַרְצָאַת כָּשֵׁר – עַד שֶׁיַּקְרִיבוּ כׇּל מַתִּירָיו, אַף הַרְצָאַת פָּסוּל – עַד שֶׁיַּקְרִיבוּ כׇּל מַתִּירָיו. "lo yératse" – kehartsaat kachér, kén hartsaat pasoul; ouma hartsaat kachér – ad cheyakrivou kol matira, af hartsaat pasoul – ad cheyakrivou kol matira.
14. ״הַמַּקְרִיב״ – בְּהַקְרָבָה הוּא נִפְסָל, וְאֵינוֹ נִפְסָל בִּשְׁלִישִׁי. ״אוֹתוֹ״ – בַּזֶּבַח הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְאֵינוֹ מְדַבֵּר בַּכֹּהֵן. "hamakriv" – behakrava hou nifsal, veéno nifsal bichlichi. "oto" – bazeva'h hakatouv medabér, veéno medabér bakohén.
15. ״לֹא יֵחָשֵׁב״ – "lo yé'hachév" –

Daf 29a

1. לֹא יְעָרֵב בּוֹ מַחְשָׁבוֹת אֲחֵרוֹת. lo yearév bo ma'hchavot a'hérot.
2. ״פִּגּוּל״ – זֶה חוּץ לִמְקוֹמוֹ. "pigoul" – ze 'houts limkomo.
3. ״יִהְיֶה״ – מְלַמֵּד שֶׁמִּצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. "yihye" – melaméd chemitstarfin ze im ze.
4. ״וְהַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ״ – אֶחָד וְלֹא שְׁנַיִם; וְאֵיזֶה? זֶה חוּץ לִזְמַנּוֹ – דְּגָמַר ״עָוֹן״–״עָוֹן״ מִנּוֹתָר, דְּדָמֵי לֵיהּ בְּז״ב. "vehanefech haokhelet mimenou" – e'had velo chenayim; veéze? ze 'houts lizmano – degamar "aon"–"aon" minotar, dedamé léh bez"v.
5. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא: לְדִידָךְ, ״שְׁלִישִׁי״ דְּפָרָשַׁת ״קְדֹשִׁים תִּהְיוּ״ – מַאי דָּרְשַׁתְּ בֵּיהּ? הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְמָקוֹם שֶׁיְּהֵא מְשׁוּלָּשׁ בְּדָם, בְּבָשָׂר וּבְאֵימוּרִין. amar léh rav papa lerava: ledidakh, "chelichi" defarachat "kedochim tihou" – ma darchate béh? haou mibeé léh lemakom cheyehé mechoulach bedam, bevasar ouvémourin.
6. תִּיפּוֹק לִי מִקְרָא קַמָּא: ״אִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל״ – מִדְּאַפְּקֵיהּ רַחֲמָנָא בִּלְשׁוֹן ״שְׁלִישִׁי״! tipok li mikra kama: "im héakhol yéakhél" – mideapekéh ra'hamana bilchon "chelichi"!
7. אָמַר רַב אָשֵׁי: אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב מַתְנָה; אָמַר לִי: אִי מֵהָתָם, הֲוָה אָמֵינָא: ״שְׁלִישִׁי״ – פְּרָט, ״פִּגּוּל״ – כְּלָל; וְנַעֲשֶׂה כְּלָל מוּסָף עַל הַפְּרָט, וְאִיתְרַבּוֹ שְׁאָר מְקוֹמוֹת; קָא מַשְׁמַע לַן. amar rav aché: amritah lichmata kaméh derav matna; amar li: i méhatam, hava aména: "chelichi" – perat, "pigoul" – kelal; venaase kelal mousaf al haperat, veitrabo chear mekomot; ka machma lan.
8. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו״ – אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כּוֹף אׇזְנְךָ לִשְׁמוֹעַ – בִּמְחַשֵּׁב לֶאֱכוֹל מִזִּבְחוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאוֹכֵל מִזִּבְחוֹ לְיוֹם שְׁלִישִׁי? אָמַרְתָּ: אַחַר שֶׁהוּא כָּשֵׁר, יַחְזוֹר וְיִפָּסֵל?! tanou rabanan: "veim héakhol yéakhél mibesar zeva'h chelama" – amar rabi eliezer: kof oznekha lichmoa – bim'hachév leekhol miziv'ho bayom hachelichi hakatouv medabér. o éno ela beokhél miziv'ho leom chelichi? amarta: a'har cheou kachér, ya'hzor veyipasél?!
9. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: הֵן! מָצִינוּ בְּזָב וְזָבָה וְשׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם – שֶׁהֵן בְּחֶזְקַת טׇהֳרָה, וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ סָתְרוּ; אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל זֶה – שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּכְשַׁר, שֶׁיַּחְזוֹר וְיִפָּסֵל. amar lo rabi akiva: hén! matsinou bezav vezava vechomeret yom keneged yom – chehén be'hezkat tohora, vekhévan cheraou satrou; af ata al titmah al ze – cheaf al pi cheoukhchar, cheya'hzor veyipasél.
10. אֲמַר לֵיהּ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״הַמַּקְרִיב״ – בִּשְׁעַת הַקְרָבָה הוּא נִפְסָל, וְאֵינוֹ נִפְסָל בַּשְּׁלִישִׁי. אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר ״הַמַּקְרִיב״ אֶלָּא זֶה כֹּהֵן הַמַּקְרִיב? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״אֹתוֹ״ – בַּזֶּבַח הוּא מְדַבֵּר, וְאֵינוֹ מְדַבֵּר בַּכֹּהֵן. amar léh: haré hou omér "hamakriv" – bichat hakrava hou nifsal, veéno nifsal bachelichi. o éno omér "hamakriv" ela ze kohén hamakriv? kecheou omér "oto" – bazeva'h hou medabér, veéno medabér bakohén.
11. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: ״אֹתוֹ״ מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ״ – יָכוֹל אַף מְאַחֵר נִדְרוֹ בְּלֹא יֵרָצֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֹתוֹ״ – אוֹתוֹ בְּלֹא יֵרָצֶה, וְאֵין הַמְאַחֵר נִדְרוֹ בְּלֹא יֵרָצֶה. ben aza omér: "oto" ma talmoud lomar? lefi cheneemar: "lo tea'hér lechalemo" – yakhol af mea'hér nidro belo yératse? talmoud lomar: "oto" – oto belo yératse, veén hama'hér nidro belo yératse.
12. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: ״לֹא יֵחָשֵׁב״ – בְּמַחְשָׁבָה הוּא נִפְסָל, וְאֵינוֹ נִפְסָל בַּשְּׁלִישִׁי. a'hérim omrim: "lo yé'hachév" – bema'hchava hou nifsal, veéno nifsal bachelichi.
13. וּבֶן עַזַּאי – דִּבְזֶבַח הַכָּתוּב מְדַבֵּר וְאֵינוֹ בְּכֹהֵן, מְנָא לֵיהּ? אִי בָּעֵית אֵימָא: נָפְקָא לֵיהּ מִדַּאֲחֵרִים, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מִדִּכְתִיב ״לֹא יֵרָצוּ״ וְ״לֹא יֵרָצֶה״ – זִיבְחָא הוּא. ouven aza – divzeva'h hakatouv medabér veéno bekhohén, mena léh? i baét éma: nafka léh midaa'hérim, veibaét éma: midikhtiv "lo yératsou" ve"lo yératse" – ziv'ha hou.
14. וּבֶן עַזַּאי – אוֹתוֹ בְּ״לֹא יֵרָצֶה״ וְאֵין מְאַחֵר נִדְרוֹ בְּ״לֹא יֵרָצֶה״, מֵהָכָא נָפְקָא?! מִדַּאֲחֵרִים נָפְקָא! דְּתַנְיָא, אֲחֵרִים אוֹמְרִים: יָכוֹל יְהֵא בְּכוֹר שֶׁעִיבְּרָה שְׁנָתוֹ – ouven aza – oto be"lo yératse" veén mea'hér nidro be"lo yératse", méhakha nafka?! midaa'hérim nafka! detanya, a'hérim omrim: yakhol yehé bekhor cheibera chenato –

Daf 29b

1. כִּפְסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁין, וְיִפָּסֵל? kifsoulé hamoukdachin, veyipasél?
2. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְגוֹ׳״ – מַקִּישׁ בְּכוֹר לְמַעֲשֵׂר; מָה מַעֲשֵׂר – אֵינוֹ נִפְסָל מִשָּׁנָה לַחֲבֶירְתָּהּ, אַף בְּכוֹר – אֵינוֹ נִפְסָל מִשָּׁנָה לַחֲבֶירְתָּהּ. talmoud lomar: "veakhalta lifné h' elohekha masar degankha vego'" – makich bekhor lemaasér; ma maasér – éno nifsal michana la'havertah, af bekhor – éno nifsal michana la'havertah.
3. אִיצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי בְּכוֹר, דְּלָאו בַּר הַרְצָאָה הוּא; אֲבָל קָדָשִׁים, דִּבְנֵי הַרְצָאָה נִינְהוּ – אֵימָא לָא לִירַצּוֹ; קָא מַשְׁמַע לַן. itsterikh; salka datakh aména: hané milé bekhor, dela bar hartsaa hou; aval kadachim, divné hartsaa ninou – éma la liratso; ka machma lan.
4. וְאַכַּתִּי מֵהָתָם נָפְקָא?! ״וְהָיָה בְךָ חֵטְא״ – וְלֹא בְּקׇרְבָּנְךָ חֵטְא! veakati méhatam nafka?! "vehaya vekha 'hét" – velo bekorbankha 'hét!
5. וּבֶן עַזַּאי – הָהוּא מִבְּעֵי לֵיהּ: ״וְהָיָה בְךָ חֵטְא״ – וְלֹא בְּאִשְׁתְּךָ חֵטְא. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין אִשְׁתּוֹ שֶׁל אָדָם מֵתָה אֶלָּא אִם כֵּן מְבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ מָמוֹן וְאֵין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם אֵין לְךָ לְשַׁלֵּם לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּיךָ״ – בְּהַאי עָוֹן דְּ״בַל תְּאַחֵר״ נָמֵי מֵתָה; קָא מַשְׁמַע לַן. ouven aza – haou mibeé léh: "vehaya vekha 'hét" – velo beichtekha 'hét. salka datakh aména: hoil veamar rabi elazar veitéma rabi yo'hanan: én ichto chel adam méta ela im kén mevakechin mimenou mamon veén lo, cheneemar: "im én lekha lechalém lama yika'h michkavkha mita'htekha" – beha aon de"val tea'hér" namé méta; ka machma lan.
6. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: בְּמַחְשָׁבָה הוּא נִפְסָל, וְאֵינוֹ נִפְסָל בִּשְׁלִישִׁי. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – ״לֹא יֵחָשֵׁב״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? a'hérim omrim: bema'hchava hou nifsal, veéno nifsal bichlichi. verabi eliezer – "lo yé'hachév" ma avéd léh?
7. מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי יַנַּאי – דְּאָמַר רַבִּי יַנַּאי: מִנַּיִן לְמַחְשָׁבוֹת שֶׁמּוֹצִיאוֹת זוֹ מִזּוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יֵחָשֵׁב״ – לֹא יְעָרֵב בּוֹ מַחְשָׁבוֹת אֲחֵרוֹת. mibeé léh lekhidrabi yana – deamar rabi yana: minayin lema'hchavot chemotsiot zo mizo? cheneemar: "lo yé'hachév" – lo yearév bo ma'hchavot a'hérot.
8. וְרַב מָרִי מַתְנֵי, אָמַר רַבִּי יַנַּאי: מִנַּיִן לִמְחַשֵּׁב בְּקָדָשִׁים שֶׁהוּא לוֹקֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא יֵחָשֵׁב״. verav mari matné, amar rabi yana: minayin lim'hachév bekadachim cheou loke? talmoud lomar: "lo yé'hachév".
9. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב מָרִי: לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה הוּא, וְכׇל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה – אֵין לוֹקִין עָלָיו! אֲמַר לֵיהּ: רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה – לוֹקִין עָלָיו. amar léh rav aché lerav mari: la cheén bo maase hou, vekhol la cheén bo maase – én lokin ala! amar léh: rabi yeouda hi, deamar: la cheén bo maase – lokin ala.
10. מַתְנִי׳ זֶה הַכְּלָל: כׇּל הַשּׁוֹחֵט, וְהַמְקַבֵּל, וְהַמְהַלֵּךְ, וְהַזּוֹרֵק; לֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל, וּלְהַקְטִיר דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַקְטִיר; כְּזַיִת; חוּץ לִמְקוֹמוֹ – פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. חוּץ לִזְמַנּוֹ – פִּגּוּל, וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת; וּבִלְבַד שֶׁיַּקְרִיב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ. matni' ze hakelal: kol hacho'hét, vehamkabél, vehamhalékh, vehazorék; leekhol davar chedarko leekhol, oulhaktir davar chedarko lehaktir; kezayit; 'houts limkomo – pasoul, veén bo karét. 'houts lizmano – pigoul, ve'hayavin ala karét; ouvilvad cheyakriv hamatir kemitsvato.
11. כֵּיצַד קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ? שָׁחַט בִּשְׁתִיקָה, קִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק חוּץ לִזְמַנּוֹ; אוֹ שֶׁשָּׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ, וְקִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק בִּשְׁתִיקָה; אוֹ שֶׁשָּׁחַט וְקִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק חוּץ לִזְמַנּוֹ – זֶהוּ שֶׁמַּקְרִיב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ. kétsad karav hamatir kemitsvato? cha'hat bichtika, kibél vehilékh vezarak 'houts lizmano; o checha'hat 'houts lizmano, vekibél vehilékh vezarak bichtika; o checha'hat vekibél vehilékh vezarak 'houts lizmano – zeou chemakriv hamatir kemitsvato.
12. כֵּיצַד לֹא קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ? שָׁחַט חוּץ לִמְקוֹמוֹ, קִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק חוּץ לִזְמַנּוֹ; אוֹ שֶׁשָּׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ, קִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק חוּץ לִמְקוֹמוֹ; אוֹ שֶׁשָּׁחַט וְקִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק חוּץ לִמְקוֹמוֹ (וְלִזְמַנּוֹ). kétsad lo karav hamatir kemitsvato? cha'hat 'houts limkomo, kibél vehilékh vezarak 'houts lizmano; o checha'hat 'houts lizmano, kibél vehilékh vezarak 'houts limkomo; o checha'hat vekibél vehilékh vezarak 'houts limkomo (velizmano).
13. הַפֶּסַח וְהַחַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, וְקִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק חוּץ לִזְמַנּוֹ; אוֹ שֶׁשָּׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ, קִיבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק שֶׁלֹּא לִשְׁמָן; אוֹ שֶׁשָּׁחַט וְקִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק דָּמָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – זֶהוּ שֶׁלֹּא קָרַב הַמַּתִּיר כְּמִצְוָתוֹ. hapesa'h veha'hatat cheche'hatan chelo lichman, vekibél vehilékh vezarak 'houts lizmano; o checha'hat 'houts lizmano, kibél vehilékh vezarak chelo lichman; o checha'hat vekibél vehilékh vezarak daman chelo lichman – zeou chelo karav hamatir kemitsvato.
14. לֶאֱכוֹל כְּזַיִת בַּחוּץ כְּזַיִת לְמָחָר; כְּזַיִת לְמָחָר כְּזַיִת בַּחוּץ; כַּחֲצִי זַיִת בַּחוּץ כַּחֲצִי זַיִת לְמָחָר; כַּחֲצִי זַיִת לְמָחָר כַּחֲצִי זַיִת בַּחוּץ – פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. leekhol kezayit ba'houts kezayit lema'har; kezayit lema'har kezayit ba'houts; ka'hatsi zayit ba'houts ka'hatsi zayit lema'har; ka'hatsi zayit lema'har ka'hatsi zayit ba'houts – pasoul, veén bo karét.
15. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, זֶה הַכְּלָל: כׇּל שֶׁמַּחְשֶׁבֶת הַזְּמַן קָדְמָה לְמַחְשֶׁבֶת הַמָּקוֹם – פִּגּוּל, וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת. וְאִם מַחְשֶׁבֶת הַמָּקוֹם קָדְמָה לְמַחְשֶׁבֶת הַזְּמַן – פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: זֶה וָזֶה – פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. לֶאֱכוֹל כַּחֲצִי זַיִת לְהַקְטִיר כַּחֲצִי זַיִת – כָּשֵׁר; שֶׁאֵין אֲכִילָה וְהַקְטָרָה מִצְטָרְפִין. amar rabi yeouda, ze hakelal: kol chema'hchevet hazeman kadma lema'hchevet hamakom – pigoul, ve'hayavin ala karét. veim ma'hchevet hamakom kadma lema'hchevet hazeman – pasoul, veén bo karét. va'hakhamim omrim: ze vaze – pasoul, veén bo karét. leekhol ka'hatsi zayit lehaktir ka'hatsi zayit – kachér; cheén akhila vehaktara mitstarfin.
16. גְּמָ׳ אָמַר אִילְפָא: מַחְלוֹקֶת בִּשְׁתֵּי עֲבוֹדוֹת; אֲבָל בַּעֲבוֹדָה אַחַת – דִּבְרֵי הַכֹּל עֵירוּב מַחְשָׁבוֹת הָוֵי. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אַף בַּעֲבוֹדָה אַחַת מַחְלוֹקֶת. gema' amar ilfa: ma'hloket bichté avodot; aval baavoda a'hat – divré hakol érouv ma'hchavot havé. verabi yo'hanan amar: af baavoda a'hat ma'hloket.
17. בִּשְׁלָמָא לְאִילְפָא – מִדְּרֵישָׁא בִּשְׁתֵּי עֲבוֹדוֹת, סֵיפָא נָמֵי בִּשְׁתֵּי עֲבוֹדוֹת. אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן – רֵישָׁא בִּשְׁתֵּי עֲבוֹדוֹת, וְסֵיפָא בַּעֲבוֹדָה אַחַת?! bichlama leilfa – miderécha bichté avodot, séfa namé bichté avodot. ela lerabi yo'hanan – récha bichté avodot, veséfa baavoda a'hat?!

Daf 30a

1. אִין; רֵישָׁא – בִּשְׁתֵּי עֲבוֹדוֹת, סֵיפָא – בֵּין בַּעֲבוֹדָה אַחַת בֵּין בִּשְׁתֵּי עֲבוֹדוֹת. in; récha – bichté avodot, séfa – bén baavoda a'hat bén bichté avodot.
2. תְּנַן: אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, זֶה הַכְּלָל: אִם מַחְשֶׁבֶת הַזְּמַן קָדְמָה לְמַחְשֶׁבֶת הַמָּקוֹם – פִּיגּוּל, וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן – הַיְינוּ דְּקָתָנֵי ״זֶה הַכְּלָל״. אֶלָּא לְאִילְפָא – מַאי ״זֶה הַכְּלָל״? קַשְׁיָא. tenan: amar rabi yeouda, ze hakelal: im ma'hchevet hazeman kadma lema'hchevet hamakom – pigoul, ve'hayavin ala karét. bichlama lerabi yo'hanan – haynou dekatané "ze hakelal". ela leilfa – ma "ze hakelal"? kachya.
3. תְּנַן הָתָם: ״הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת עוֹלָה תְּמוּרַת שְׁלָמִים״ – הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת עוֹלָה. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. tenan hatam: "haré zo temourat ola temourat chelamim" – haré zo temourat ola. divré rabi méir.
4. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אִם לְכָךְ נִתְכַּוֵּון תְּחִילָּה, הוֹאִיל וְאִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא שְׁתֵּי שֵׁמוֹת כְּאַחַת – דְּבָרָיו קַיָּימִין; וְאִם מִשֶּׁאָמַר ״הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת עוֹלָה״, וְנִמְלַךְ וְאָמַר ״הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת שְׁלָמִים״ – הֲרֵי זוֹ עוֹלָה. amar rabi yosé: im lekhakh nitkavén te'hila, hoil vei efchar leotsi cheté chémot kea'hat – devara kayamin; veim micheamar "haré zo temourat ola", venimlakh veamar "haré zo temourat chelamim" – haré zo ola.
5. אִיבַּעְיָא לְהוּ: ״הֲרֵי זוֹ תְּמוּרַת עוֹלָה וּשְׁלָמִים״, מַהוּ? ״לַחֲצוֹת״, מַהוּ? ibaya leou: "haré zo temourat ola ouchlamim", maou? "la'hatsot", maou?
6. אָמַר אַבָּיֵי: בְּהָא וַדַּאי מוֹדֶה רַבִּי מֵאִיר. רָבָא אֲמַר: עֲדַיִין הִיא מַחְלוֹקֶת. amar abayé: beha vada mode rabi méir. rava amar: adayin hi ma'hloket.
7. אָמַר רָבָא לְאַבָּיֵי: לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ בְּהָא וַדַּאי מוֹדֶה רַבִּי מֵאִיר; הֲרֵי שְׁחִיטָה – (דלכי) [דִּכִי] ״לַחֲצוֹת״ דָּמֵי, וּפְלִיגִי! amar rava leabayé: ledidakh deamrate beha vada mode rabi méir; haré che'hita – (dlkh) [dikhi] "la'hatsot" damé, oufligi!
8. אֲמַר לֵיהּ: מִי סָבְרַתְּ אֵינָהּ לִשְׁחִיטָה אֶלָּא לְבַסּוֹף?! יֶשְׁנָהּ לִשְׁחִיטָה מִתְּחִילָּה וְעַד סוֹף; וּמִשְׁנָתֵינוּ – דְּאָמַר: סִימָן רִאשׁוֹן חוּץ לִזְמַנּוֹ, סִימָן שֵׁנִי חוּץ לִמְקוֹמוֹ. amar léh: mi savrate énah lich'hita ela levasof?! yechnah lich'hita mite'hila vead sof; oumichnaténou – deamar: siman richon 'houts lizmano, siman chéni 'houts limkomo.
9. הֲרֵי קְמִיצָה – (דלכי) [דִּכִי] לַחֲצוֹת דָּמֵי, וּפְלִיגִי! haré kemitsa – (dlkh) [dikhi] la'hatsot damé, oufligi!
10. הָתָם נָמֵי – שֶׁהִקְטִיר קוֹמֶץ מִנְחָה חוּץ לִזְמַנּוֹ, קוֹמֶץ לְבוֹנָה חוּץ לִמְקוֹמוֹ. hatam namé – chehiktir komets min'ha 'houts lizmano, komets levona 'houts limkomo.
11. הֲרֵי קוֹמֶץ דְּמִנְחַת חוֹטֵא – דְּלֵיכָּא לְבוֹנָה בַּהֲדֵיהּ, וּפְלִיגִי! haré komets demin'hat 'hoté – deléka levona bahadéh, oufligi!
12. לָא פְּלִיגִי. אָמַר רַב אָשֵׁי: אִם תִּימְצֵי לוֹמַר פְּלִיגִי, פְּלִיגִי בִּפְסִיעוֹת. la peligi. amar rav aché: im timtsé lomar peligi, peligi bifsiot.
13. רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי מַתְנֵי כִּדְאַבָּיֵי, רַב הוּנָא בַּר נָתָן מַתְנֵי כִּדְרָבָא. rav chimi bar aché matné kidabayé, rav houna bar natan matné kidrava.
14. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אֲמַר: רַבִּי מֵאִיר – בְּשִׁיטַת רַבִּי יְהוּדָה אֲמָרָהּ, דְּאָמַר: תְּפוֹס לָשׁוֹן רִאשׁוֹן. ki ata rav dimi, amar: rabi méir – bechitat rabi yeouda amarah, deamar: tefos lachon richon.
15. דִּתְנַן: אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, זֶה הַכְּלָל: אִם מַחְשֶׁבֶת הַזְּמַן קָדְמָה אֶת מַחְשֶׁבֶת הַמָּקוֹם – פִּיגּוּל, וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת. ditnan: amar rabi yeouda, ze hakelal: im ma'hchevet hazeman kadma et ma'hchevet hamakom – pigoul, ve'hayavin ala karét.

Daf 30b

1. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, וְהָא רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כִּי מַגְּעַתְּ לְהוּ רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יוֹסֵי בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, לָא פְּלִיגִי! amar léh abayé, veha raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: ki mageate leou rabi méir verabi yosé bahadé hadadé, la peligi!
2. וְלָא פְּלִיגִי?! וְהָא מִיפְלָג פְּלִיגִי! אֲמַר לֵיהּ: פְּלִיגִי בְּמַאי דִּפְלִיגִי, וְלָא פְּלִיגִי בְּמַאי דְּלָא פְּלִיגִי. vela peligi?! veha miflag peligi! amar léh: peligi bema difligi, vela peligi bema dela peligi.
3. דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַכֹּל מוֹדִים הֵיכָא דְּאָמַר ״תָּחוּל זוֹ וְאַחַר כָּךְ (אָמַר) תָּחוּל זוֹ״ – דִּבְרֵי הַכֹּל לָא חָיְילָא; ״לֹא תָּחוּל זוֹ אֶלָּא אִם כֵּן חָלָה זוֹ״ – דִּבְרֵי הַכֹּל חָיְילָא; deamar rabi yits'hak bar yoséf amar rabi yo'hanan: hakol modim hékha deamar "ta'houl zo vea'har kakh (amar) ta'houl zo" – divré hakol la 'hayla; "lo ta'houl zo ela im kén 'hala zo" – divré hakol 'hayla;
4. כִּי פְּלִיגִי, דְּאָמַר: ״תְּמוּרַת עוֹלָה תְּמוּרַת שְׁלָמִים״. רַבִּי מֵאִיר סָבַר: מִדַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר ״תְּמוּרַת עוֹלָה וּשְׁלָמִים״ וַאֲמַר ״תְּמוּרַת עוֹלָה תְּמוּרַת שְׁלָמִים״ – שְׁמַע מִינַּהּ מִיהְדָּר קָא הָדַר בֵּיהּ. ki peligi, deamar: "temourat ola temourat chelamim". rabi méir savar: midahava léh lemémar "temourat ola ouchlamim" vaamar "temourat ola temourat chelamim" – chema minah mihdar ka hadar béh.
5. וְרַבִּי יוֹסֵי – אִי אֲמַר: ״תְּמוּרַת עוֹלָה וּשְׁלָמִים״ – הֲוָה אָמֵינָא פַּלְגָא תְּמוּרַת עוֹלָה וּפַלְגָא תְּמוּרַת שְׁלָמִים; לְהָכִי אֲמַר: ״תְּמוּרַת עוֹלָה תְּמוּרַת שְׁלָמִים״ – לְמֵימְרָא דְּכוּלַּהּ עוֹלָה וְכוּלַּהּ שְׁלָמִים הָוְיָא. verabi yosé – i amar: "temourat ola ouchlamim" – hava aména palga temourat ola oufalga temourat chelamim; lehakhi amar: "temourat ola temourat chelamim" – lemémra dekhoulah ola vekhoulah chelamim havya.
6. אֲמַר לֵיהּ: הוּא אָמַר לָא פְּלִיגִי, וַאֲנָא אָמֵינָא פְּלִיגִי. amar léh: hou amar la peligi, vaana aména peligi.
7. אָמַר עוּלָּא וְאִיתֵּימָא רַב אוֹשַׁעְיָא: אֶפְשָׁר יָדְעִין חַבְרִין בַּבְלָאָה – ״כְּזַיִת״ ״כְּזַיִת״ תְּנַן, אוֹ ״כְּזַיִת״ ״וּכְזַיִת״ תְּנַן? amar oula veitéma rav ochaya: efchar yadin 'havrin bavlaa – "kezayit" "kezayit" tenan, o "kezayit" "oukhzayit" tenan?
8. ״כְּזַיִת״ ״כְּזַיִת״ תְּנַן – אֲבָל ״כְּזַיִת״ ״וּכְזַיִת״ דִּבְרֵי הַכֹּל עֵירוּב מַחְשָׁבוֹת הָוֵי; אוֹ דִלְמָא ״כְּזַיִת״ ״וּכְזַיִת״ תְּנַן, דִּלְרַבִּי יְהוּדָה פְּרָטָא הָוֵי – וְכׇל שֶׁכֵּן ״כְּזַיִת״ ״כְּזַיִת״? "kezayit" "kezayit" tenan – aval "kezayit" "oukhzayit" divré hakol érouv ma'hchavot havé; o dilma "kezayit" "oukhzayit" tenan, dilrabi yeouda perata havé – vekhol chekén "kezayit" "kezayit"?
9. תָּא שְׁמַע, דִּבְעָא מִינֵּיהּ לֵוִי מֵרַבִּי: חִישֵּׁב לֶאֱכוֹל כְּזַיִת לְמָחָר בַּחוּץ, מַהוּ? אָמַר לוֹ: זוֹ שְׁאֵילָה! עֵירוּב מַחְשָׁבוֹת הָוֵי. ta chema, diva minéh lévi mérabi: 'hichév leekhol kezayit lema'har ba'houts, maou? amar lo: zo cheéla! érouv ma'hchavot havé.
10. אָמַר לְפָנָיו רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי: לֹא מִשְׁנָתֵינוּ הִיא?! לֶאֱכוֹל כְּזַיִת בַּחוּץ כְּזַיִת לְמָחָר; כְּזַיִת לְמָחָר כְּזַיִת בַּחוּץ; כַּחֲצִי זַיִת בַּחוּץ כַּחֲצִי זַיִת לְמָחָר; כַּחֲצִי זַיִת לְמָחָר כַּחֲצִי זַיִת בַּחוּץ – פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. הָא אִידַּךְ – עֵירוּב מַחְשָׁבוֹת הָוֵי! amar lefana rabi chimon berabi: lo michnaténou hi?! leekhol kezayit ba'houts kezayit lema'har; kezayit lema'har kezayit ba'houts; ka'hatsi zayit ba'houts ka'hatsi zayit lema'har; ka'hatsi zayit lema'har ka'hatsi zayit ba'houts – pasoul, veén bo karét. ha idakh – érouv ma'hchavot havé!
11. אֲמַר לֵיהּ: הוּא שָׁאַל בִּי דְּבַר חָכְמָה, וְאַתְּ אָמַרְתָּ מִשְׁנָתֵינוּ?! לְדִידָךְ דְּאַתְנִיתָךְ תַּרְתֵּי – לָא קַשְׁיָא לָךְ; amar léh: hou chaal bi devar 'hakhma, veate amarta michnaténou?! ledidakh deatnitakh tarté – la kachya lakh;
12. לְדִידֵיהּ דְּלָא אַתְנִיתֵיהּ אֶלָּא חֲדָא, וְשַׁמְעִינְהוּ לְרַבָּנַן דְּקָא גָרְסִי תַּרְתֵּי – וְסָבַר: דִּידִי דַּוְוקָא, וְדִידְהוּ עֵירוּב מַחְשָׁבוֹת הָוֵי? אוֹ דִלְמָא דִּידְהוּ דַּוְוקָא, וּלְדִידִי שַׁיּוֹרֵי שַׁיַּיר לִי; וּמִדְּשַׁיַּיר לִי לְדִידִי הָא – שַׁיַּיר לְהוּ לְדִידְהוּ נָמֵי בְּהָךְ? ledidéh dela atnitéh ela 'hada, vechaminou lerabanan deka garsi tarté – vesavar: didi davka, vedidou érouv ma'hchavot havé? o dilma didou davka, ouldidi chayoré chayar li; oumidechayar li ledidi ha – chayar leou ledidou namé behakh?
13. וְהֵי אַתְנְיֵיהּ? אִילֵּימָא ״כְּזַיִת״ ״וּכְזַיִת״ אַתְנְיֵיהּ – הַאי לָאו שִׁיּוּרָא הוּא! אֶלָּא ״כְּזַיִת״ ״כְּזַיִת״ אַתְנְיֵיהּ. vehé atneyéh? iléma "kezayit" "oukhzayit" atneyéh – ha la chiyoura hou! ela "kezayit" "kezayit" atneyéh.
14. וְתִיבְּעֵי לֵיהּ ״כְּזַיִת״ ״וּכְזַיִת״! vetibeé léh "kezayit" "oukhzayit"!
15. סְבַר: אִיבְעֵי מִינֵּיהּ חֲדָא – דְּשָׁמַעְנָא תַּרְתֵּי. דְּאִי בָּעֵינָא ״כְּזַיִת״ ״וּכְזַיִת״ – הָא נִיחָא אִי אָמַר לִי כְּלָלָא, כׇּל שֶׁכֵּן ״כְּזַיִת לְמָחָר בַּחוּץ״; אֶלָּא אִי אָמַר לִי פְּרָטָא – אַכַּתִּי ״כְּזַיִת לְמָחָר בַּחוּץ״ קָא מִיבַּעְיָא לִי. sevar: ivé minéh 'hada – dechamana tarté. dei baéna "kezayit" "oukhzayit" – ha ni'ha i amar li kelala, kol chekén "kezayit lema'har ba'houts"; ela i amar li perata – akati "kezayit lema'har ba'houts" ka mibaya li.
16. אִי הָכִי, הַשְׁתָּא נָמֵי – הָתִינַח אִי אָמַר לֵיהּ ״כְּזַיִת לְמָחָר בַּחוּץ״ פְּרָטָא, כׇּל שֶׁכֵּן ״כְּזַיִת״ ״וּכְזַיִת״; אֶלָּא אִי אָמַר לֵיהּ כְּלָלָא, אַכַּתִּי ״כְּזַיִת״ ״וּכְזַיִת״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! i hakhi, hachta namé – hatina'h i amar léh "kezayit lema'har ba'houts" perata, kol chekén "kezayit" "oukhzayit"; ela i amar léh kelala, akati "kezayit" "oukhzayit" mibeé léh!
17. אִם כֵּן מִרְתָּח רָתַח: im kén mirta'h rata'h:

Daf 31a

1. הַשְׁתָּא ״כְּזַיִת״ ״וּכְזַיִת״ כְּלָלָא, ״כְּזַיִת לְמָחָר בַּחוּץ״ מִיבַּעְיָא?! hachta "kezayit" "oukhzayit" kelala, "kezayit lema'har ba'houts" mibaya?!
2. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: ״כְּזַיִת לְמָחָר בַּחוּץ״ פְּרָטָא, ״כְּזַיִת״ ״כְּזַיִת״ מִיבַּעְיָא?! lichana a'harina: "kezayit lema'har ba'houts" perata, "kezayit" "kezayit" mibaya?!
3. אִיתְּמַר: חֲצִי זַיִת חוּץ לִזְמַנּוֹ, חֲצִי זַיִת חוּץ לִמְקוֹמוֹ, וַחֲצִי זַיִת חוּץ לִזְמַנּוֹ – אָמַר רָבָא: ״וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן״ הַפִּיגּוּל. וְרַב הַמְנוּנָא אָמַר: עֵירוּב מַחְשָׁבוֹת הָוֵי. itemar: 'hatsi zayit 'houts lizmano, 'hatsi zayit 'houts limkomo, va'hatsi zayit 'houts lizmano – amar rava: "vayikats keyachén" hapigoul. verav hamnouna amar: érouv ma'hchavot havé.
4. אָמַר רָבָא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דִּתְנַן: כְּבֵיצָה אוֹכֶל רִאשׁוֹן וּכְבֵיצָה אוֹכֶל שֵׁנִי שֶׁבְּלָלָן זֶה בָּזֶה – רִאשׁוֹן. חִלְּקָן – זֶה שֵׁנִי וְזֶה שֵׁנִי. הָא חָזַר וְעֵירְבָן – רִאשׁוֹן הָוֵי. amar rava: mena aména lah? ditnan: kevétsa okhel richon oukhvétsa okhel chéni chebelalan ze baze – richon. 'hilekan – ze chéni veze chéni. ha 'hazar veérvan – richon havé.
5. מִמַּאי? מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: נָפֵל זֶה בְּעַצְמוֹ וְזֶה בְּעַצְמוֹ עַל כִּכָּר שֶׁל תְּרוּמָה – פְּסָלוּהָ. נָפְלוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת – עֲשָׂאוּהָ שְׁנִיָּה. mima? midekatané séfa: nafél ze beatsmo veze beatsmo al kikar chel terouma – pesalouha. naflou chenéhen kea'hat – asaouha cheniya.
6. וְרַב הַמְנוּנָא אָמַר: הָתָם אִיכָּא שִׁיעוּרָא, הָכָא לֵיכָּא שִׁיעוּרָא. verav hamnouna amar: hatam ika chioura, hakha léka chioura.
7. אָמַר רַב הַמְנוּנָא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דִּתְנַן: הָאוֹכֶל שֶׁנִּטְמָא בְּאַב הַטּוּמְאָה, וְשֶׁנִּטְמָא בִּוְלַד הַטּוּמְאָה – מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לְטַמֵּא בַּקַּל שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם. מַאי, לָאו אַף עַל גַּב דַּהֲדַר מַלְּיֵיהּ? amar rav hamnouna: mena aména lah? ditnan: haokhel chenitma beav hatouma, vechenitma bivlad hatouma – mitstarfin ze im ze letamé bakal chebichnéhem. ma, la af al gav dahadar maleyéh?
8. דִּלְמָא דְּלָא הֲדַר מַלְּיֵיהּ! dilma dela hadar maleyéh!
9. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: חֲצִי זַיִת חוּץ לִמְקוֹמוֹ, וַחֲצִי זַיִת חוּץ לִזְמַנּוֹ, וַחֲצִי זַיִת חוּץ לִזְמַנּוֹ – תָּנֵי בַּר קַפָּרָא: פִּיגּוּל; אֵין חֲצִי זַיִת מוֹעִיל בִּמְקוֹם כְּזַיִת. ki ata rav dimi amar: 'hatsi zayit 'houts limkomo, va'hatsi zayit 'houts lizmano, va'hatsi zayit 'houts lizmano – tané bar kapara: pigoul; én 'hatsi zayit moil bimkom kezayit.
10. כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר: חֲצִי זַיִת חוּץ לִזְמַנּוֹ, וַחֲצִי זַיִת חוּץ לִזְמַנּוֹ, וַחֲצִי זַיִת חוּץ לִמְקוֹמוֹ – תָּנֵי בַּר קַפָּרָא: פִּיגּוּל; אֵין חֲצִי זַיִת מוֹעִיל בִּמְקוֹם כְּזַיִת. ki ata ravin amar: 'hatsi zayit 'houts lizmano, va'hatsi zayit 'houts lizmano, va'hatsi zayit 'houts limkomo – tané bar kapara: pigoul; én 'hatsi zayit moil bimkom kezayit.
11. רַב אָשֵׁי מַתְנֵי הָכִי: חֲצִי זַיִת חוּץ לִזְמַנּוֹ, וּכְזַיִת – חֶצְיוֹ חוּץ לִמְקוֹמוֹ וְחֶצְיוֹ חוּץ לִזְמַנּוֹ; תָּנֵי בַּר קַפָּרָא: פִּיגּוּל; אֵין חֲצִי זַיִת מוֹעִיל בִּמְקוֹם כְּזַיִת. rav aché matné hakhi: 'hatsi zayit 'houts lizmano, oukhzayit – 'hetso 'houts limkomo ve'hetso 'houts lizmano; tané bar kapara: pigoul; én 'hatsi zayit moil bimkom kezayit.
12. אָמַר רַבִּי יַנַּאי: חִישֵּׁב שֶׁיֹּאכְלוּהוּ כְּלָבִים לְמָחָר – פִּיגּוּל; דִּכְתִיב: ״וְאֶת אִיזֶבֶל יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל״. amar rabi yana: 'hichév cheyokhlouou kelavim lema'har – pigoul; dikhtiv: "veet izevel yokhlou hakelavim be'hélek yizreel".
13. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי אַמֵּי: אֶלָּא מֵעַתָּה, חִישֵּׁב שֶׁתֹּאכְלֵהוּ אֵשׁ לְמָחָר, דִּכְתִיב: ״תְּאׇכְלֵהוּ אֵשׁ לֹא נֻפָּח״ – הָכִי נָמֵי דְּפִיגּוּל?! וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי; וְהָתְנַן: לֶאֱכוֹל כַּחֲצִי זַיִת וּלְהַקְטִיר חֲצִי כְּזַיִת – כָּשֵׁר, שֶׁאֵין אֲכִילָה וְהַקְטָרָה מִצְטָרְפִין! matkéf lah rabi amé: ela méata, 'hichév chetokhléou éch lema'har, dikhtiv: "teokhléou éch lo noupa'h" – hakhi namé defigoul?! vekhi téma hakhi namé; vehatnan: leekhol ka'hatsi zayit oulhaktir 'hatsi kezayit – kachér, cheén akhila vehaktara mitstarfin!
14. אִי דְּאַפְּקַהּ בִּלְשׁוֹן אֲכִילָה – הָכִי נָמֵי; הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – דְּאַפְּקַהּ בִּלְשׁוֹן הַקְטָרָה. דִּלְשׁוֹן אֲכִילָה לְחוֹד, וּלְשׁוֹן הַקְטָרָה לְחוּד. i deapekah bilchon akhila – hakhi namé; hakha bema askinan – deapekah bilchon haktara. dilchon akhila le'hod, oulchon haktara le'houd.
15. בָּעֵי רַב אָשֵׁי: חִישֵּׁב לֶאֱכוֹל כְּזַיִת בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם, מַהוּ? בָּתַר מַחְשָׁבָה אָזְלִינַן – דְּאִיכָּא שִׁיעוּרָא, אוֹ בָתַר אוֹכְלִין אָזְלִינַן – וְלֵיכָּא שִׁיעוּרָא? baé rav aché: 'hichév leekhol kezayit bichné bené adam, maou? batar ma'hchava azlinan – deika chioura, o vatar okhlin azlinan – veléka chioura?
16. אָמַר אַבָּיֵי, תָּא שְׁמַע: לֶאֱכוֹל כַּחֲצִי זַיִת וּלְהַקְטִיר כַּחֲצִי זַיִת – כָּשֵׁר, שֶׁאֵין אֲכִילָה וְהַקְטָרָה מִצְטָרְפִין. amar abayé, ta chema: leekhol ka'hatsi zayit oulhaktir ka'hatsi zayit – kachér, cheén akhila vehaktara mitstarfin.

Daf 31b

1. הָא לֶאֱכוֹל וְלֶאֱכוֹל דּוּמְיָא דְּלֶאֱכוֹל וּלְהַקְטִיר, וְהֵיכִי דָּמֵי – בִּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם; מִצְטָרֵף! שְׁמַע מִינַּהּ. ha leekhol veleekhol doumya deleekhol oulhaktir, vehékhi damé – bichné bené adam; mitstaréf! chema minah.
2. בָּעֵי רָבָא: חִישֵּׁב לֶאֱכוֹל כְּזַיִת בְּיָתֵר מִכְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס, מַהוּ? לַאֲכִילַת גָּבוֹהַּ מְדַמֵּינַן לֵיהּ, אוֹ לַאֲכִילַת הֶדְיוֹט מְדַמֵּינַן לֵיהּ? baé rava: 'hichév leekhol kezayit beyatér mikedé akhilat peras, maou? laakhilat gavoha medaménan léh, o laakhilat hedot medaménan léh?
3. אָמַר אַבָּיֵי, תָּא שְׁמַע: לֶאֱכוֹל כַּחֲצִי זַיִת וּלְהַקְטִיר כַּחֲצִי זַיִת – כָּשֵׁר, שֶׁאֵין אֲכִילָה וְהַקְטָרָה מִצְטָרְפִין. טַעְמָא דְּלֶאֱכוֹל וּלְהַקְטִיר, הָא לֶאֱכוֹל וְלֶאֱכוֹל – מִצְטָרֵף; וְהָא הַקְטָרָה בְּיוֹתֵר מִכְּדֵי אֲכִילַת פְּרָס הוּא! amar abayé, ta chema: leekhol ka'hatsi zayit oulhaktir ka'hatsi zayit – kachér, cheén akhila vehaktara mitstarfin. tama deleekhol oulhaktir, ha leekhol veleekhol – mitstaréf; veha haktara beotér mikedé akhilat peras hou!
4. דִּלְמָא בְּהֶיסֵּק גָּדוֹל. dilma behesék gadol.
5. לֶאֱכוֹל כַּחֲצִי זַיִת וּלְהַקְטִיר כַּחֲצִי זַיִת – כָּשֵׁר. טַעְמָא דְּלֶאֱכוֹל וּלְהַקְטִיר, הָא לֶאֱכוֹל וְלֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל – מִצְטָרֵף; leekhol ka'hatsi zayit oulhaktir ka'hatsi zayit – kachér. tama deleekhol oulhaktir, ha leekhol veleekhol davar cheén darko leekhol – mitstaréf;
6. הָא קָתָנֵי רֵישָׁא: לֶאֱכוֹל אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל – מִצְטָרֵף; אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל אִין, שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לָא! ha katané récha: leekhol et chedarko leekhol – mitstaréf; et chedarko leekhol in, cheén darko la!
7. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: הָא מַנִּי – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא, דְּאָמַר: מְחַשְּׁבִין מֵאֲכִילַת אָדָם לַאֲכִילַת מִזְבֵּחַ, וּמֵאֲכִילַת מִזְבֵּחַ לַאֲכִילַת אָדָם. דִּתְנַן: הַשּׁוֹחֵט אֶת הַזֶּבַח לֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל, וּלְהַקְטִיר דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַקְטִיר – כָּשֵׁר. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל. amar rabi yirmeya: ha mani – rabi eliezer hi, deamar: me'hachevin méakhilat adam laakhilat mizbé'ha, ouméakhilat mizbé'ha laakhilat adam. ditnan: hacho'hét et hazeva'h leekhol davar cheén darko leekhol, oulhaktir davar cheén darko lehaktir – kachér. verabi eliezer posél.
8. אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן – וְלָא תֵּימָא: הָא לֶאֱכוֹל וְלֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל, אֶלָּא אֵימָא: הָא לֶאֱכוֹל וְלֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל. abayé amar: afilou téma rabanan – vela téma: ha leekhol veleekhol davar cheén darko leekhol, ela éma: ha leekhol veleekhol davar chedarko leekhol.
9. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? אִי דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל קָא מַשְׁמַע לַן – מֵרֵישָׁא שְׁמַע מִינַּהּ: כַּחֲצִי זַיִת בַּחוּץ כַּחֲצִי זַיִת לְמָחָר – פָּסוּל; הָא כַּחֲצִי זַיִת לְמָחָר – פִּיגּוּל! ma ka machma lan? i davar chedarko leekhol ka machma lan – mérécha chema minah: ka'hatsi zayit ba'houts ka'hatsi zayit lema'har – pasoul; ha ka'hatsi zayit lema'har – pigoul!
10. אֶלָּא אִי לֶאֱכוֹל וּלְהַקְטִיר – מִדּוּקְיָא דְּרֵישָׁא שְׁמַע מִינַּהּ: לֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל – אִין, שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל – לֹא; ela i leekhol oulhaktir – midoukya derécha chema minah: leekhol davar chedarko leekhol – in, cheén darko leekhol – lo;
11. הַשְׁתָּא וּמָה לֶאֱכוֹל וְלֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל – לָא מִצְטָרֵף, לֶאֱכוֹל וּלְהַקְטִיר מִיבְּעֵי?! hachta ouma leekhol veleekhol davar cheén darko leekhol – la mitstaréf, leekhol oulhaktir mibeé?!
12. לֶאֱכוֹל וּלְהַקְטִיר אִיצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הָתָם הוּא דְּלָאו כִּי אוֹרְחֵיהּ קָא מְחַשֵּׁב; אֲבָל הָכָא, דִּבְהַאי כִּי אוֹרְחֵיהּ וּבְהַאי כִּי אוֹרְחֵיהּ – אֵימָא לִיצְטָרֵף; קָא מַשְׁמַע לַן. leekhol oulhaktir itsterikh; salka datakh aména: hatam hou dela ki or'héh ka me'hachév; aval hakha, divha ki or'héh ouvha ki or'héh – éma litstaréf; ka machma lan.
13. הֲדַרַן עֲלָךְ כׇּל הַזְּבָחִים שֶׁקִּבְּלוּ דָּמָן hadaran alakh kol hazeva'him chekibelou daman
14. מַתְנִי׳ כׇּל הַפְּסוּלִין שֶׁשָּׁחֲטוּ – שְׁחִיטָתָן כְּשֵׁרָה, שֶׁהַשְּׁחִיטָה כְּשֵׁרָה בְּזָרִים וּבְנָשִׁים וּבַעֲבָדִים וּבִטְמֵאִים. וַאֲפִילּוּ בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיוּ טְמֵאִים נוֹגְעִין בַּבָּשָׂר. לְפִיכָךְ הֵן פּוֹסְלִין בְּמַחְשָׁבָה. matni' kol hapesoulin checha'hatou – che'hitatan kechéra, chehache'hita kechéra bezarim ouvnachim ouvaavadim ouvitméim. vaafilou bekodché kadachim, ouvilvad chelo yihou teméim nogin babasar. lefikhakh hén poslin bema'hchava.

Daf 32a

1. וְכוּלָּן שֶׁקִּיבְּלוּ אֶת הַדָּם חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ – אִם יֵשׁ דַּם הַנֶּפֶשׁ, יַחְזוֹר הַכָּשֵׁר וִיקַבֵּל. vekhoulan chekibelou et hadam 'houts lizmano ve'houts limkomo – im yéch dam hanefech, ya'hzor hakachér vikabél.
2. קִיבֵּל הַכָּשֵׁר וְנָתַן לַפָּסוּל – יַחְזִיר לַכָּשֵׁר. קִיבֵּל בִּימִינוֹ וְנָתַן לִשְׂמֹאלוֹ – יַחְזִיר לִימִינוֹ. קִיבֵּל בִּכְלִי קֹדֶשׁ וְנָתַן לִכְלִי חוֹל – יַחְזִיר לִכְלֵי קֹדֶשׁ. נִשְׁפַּךְ מִן הַכְּלִי עַל הָרִצְפָּה וַאֲסָפוֹ – כָּשֵׁר. kibél hakachér venatan lapasoul – ya'hzir lakachér. kibél bimino venatan lismolo – ya'hzir limino. kibél bikhli kodech venatan likhli 'hol – ya'hzir likhlé kodech. nichpakh min hakeli al haritspa vaasafo – kachér.
3. נְתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַכֶּבֶשׁ; שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הַיְסוֹד; נָתַן אֶת הַנִּיתָּנִין לְמַטָּה – לְמַעְלָן; וְאֶת הַנִּיתָּנִין לְמַעְלָן – לְמַטָּה; וְאֶת הַנִּיתָּנִין בִּפְנִים – בַּחוּץ; וְאֶת הַנִּיתָּנִין בַּחוּץ – בִּפְנִים; אִם יֵשׁ דַּם הַנֶּפֶשׁ – יַחְזוֹר הַכָּשֵׁר וִיקַבֵּל. netano al gabé hakevech; chelo keneged haysod; natan et hanitanin lemata – lemalan; veet hanitanin lemalan – lemata; veet hanitanin bifnim – ba'houts; veet hanitanin ba'houts – bifnim; im yéch dam hanefech – ya'hzor hakachér vikabél.
4. גְּמָ׳ ״שָׁחֲטוּ״ – דִּיעֲבַד אִין, לְכַתְּחִלָּה לָא. gema' "cha'hatou" – diavad in, lekhate'hila la.
5. וּרְמִינְהוּ: ״וְשָׁחַט״ – שְׁחִיטָה בְּזָר כְּשֵׁרָה, שֶׁהַשְּׁחִיטָה כְּשֵׁרָה בְּזָרִים וּבְנָשִׁים וּבַעֲבָדִים וּבִטְמֵאִים. וַאֲפִילּוּ בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בַּכֹּהֲנִים? ourminou: "vecha'hat" – che'hita bezar kechéra, chehache'hita kechéra bezarim ouvnachim ouvaavadim ouvitméim. vaafilou bekodché kadachim. o éno ela bakohanim?
6. אָמַרְתָּ: וְכִי מֵאַיִן בָּאתָה – מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם לְכׇל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ״; amarta: vekhi méayin bata – mikelal cheneemar: "veata ouvanekha itekha tichmerou et kehounatkhem lekhol devar hamizbé'ha";
7. יָכוֹל אַף בִּשְׁחִיטָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי ה׳ וְהִקְרִיבוּ וְגוֹ׳״ – מִקַּבָּלָה וְאֵילָךְ מִצְוַת כְּהוּנָּה; לִימֵּד עַל הַשְּׁחִיטָה שֶׁכְּשֵׁרָה בְּכׇל אָדָם. yakhol af bich'hita? talmoud lomar: "vecha'hat et ben habakar lifné h' vehikrivou vego'" – mikabala veélakh mitsvat keouna; liméd al hache'hita chekechéra bekhol adam.
8. הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ לְכַתְּחִילָּה נָמֵי; וּמִשּׁוּם דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנָא טְמֵאִים – דִּלְכַתְּחִילָּה לָא, גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִגְּעוּ בַּבָּשָׂר; תְּנָא: ״שֶׁשָּׁחֲטוּ״. hou hadin daafilou lekhate'hila namé; oumichoum deka baé lemitna teméim – dilkhate'hila la, gezéra chema yigeou babasar; tena: "checha'hatou".
9. וְטָמֵא דִּיעֲבַד שַׁפִּיר דָּמֵי?! וּרְמִינְהוּ: ״וְסָמַךְ... וְשָׁחַט״ – מָה סְמִיכָה בִּטְהוֹרִים, אַף שְׁחִיטָה בִּטְהוֹרִים! מִדְּרַבָּנַן. vetamé diavad chapir damé?! ourminou: "vesamakh... vecha'hat" – ma semikha bitorim, af che'hita bitorim! miderabanan.
10. מַאי שְׁנָא סְמִיכָה, דִּכְתִיב: ״לִפְנֵי ה׳״; שְׁחִיטָה נָמֵי, הָכְתִיב: ״לִפְנֵי ה׳״! אֶפְשָׁר דְּעָבֵיד סַכִּין אֲרוּכָּה וְשָׁחֵיט. ma chena semikha, dikhtiv: "lifné h'"; che'hita namé, hakhtiv: "lifné h'"! efchar deavéd sakin arouka vecha'hét.
11. סְמִיכָה נָמֵי – אֶפְשָׁר דִּמְעַיֵּיל יְדֵיהּ וְסָמֵיךְ. קָסָבַר בִּיאָה בְּמִקְצָת שְׁמָהּ בִּיאָה. semikha namé – efchar dimayél yedéh vesamékh. kasavar bia bemiktsat chemah bia.
12. רַב חִסְדָּא מַתְנִי אִיפְּכָא: ״וְסָמַךְ... וְשָׁחַט״ – מָה שְׁחִיטָה בִּטְהוֹרִין, אַף סְמִיכָה בִּטְהוֹרִין. מַאי שְׁנָא שְׁחִיטָה? דִּכְתִיב: ״לִפְנֵי ה׳״, rav 'hisda matni ipekha: "vesamakh... vecha'hat" – ma che'hita bitorin, af semikha bitorin. ma chena che'hita? dikhtiv: "lifné h'",

Daf 32b

1. סְמִיכָה נָמֵי כְּתִיב: ״לִפְנֵי ה׳״! אֶפְשָׁר דִּמְעַיֵּיל יְדֵיהּ וְסָמֵיךְ. שְׁחִיטָה נָמֵי אֶפְשָׁר דְּעָבֵיד סַכִּין אֲרוּכָּה וְשָׁחֵיט! semikha namé ketiv: "lifné h'"! efchar dimayél yedéh vesamékh. che'hita namé efchar deavéd sakin arouka vecha'hét!
2. הָא מַנִּי – שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי הִיא. דְּתַנְיָא: ״וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי ה׳״ – וְלֹא הַשּׁוֹחֵט לִפְנֵי ה׳. שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁיִּהְיוּ יָדָיו שֶׁל שׁוֹחֵט לִפְנִים מִן הַנִּשְׁחָט? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי ה׳״ – שׁוֹחֵט אֶת בֶּן הַבָּקָר יְהֵא לִפְנֵי ה׳. ha mani – chimon hatimni hi. detanya: "vecha'hat et ben habakar lifné h'" – velo hacho'hét lifné h'. chimon hatimni omér: minayin cheyihou yada chel cho'hét lifnim min hanich'hat? talmoud lomar: "vecha'hat et ben habakar lifné h'" – cho'hét et ben habakar yehé lifné h'.
3. אָמַר עוּלָּא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: טָמֵא שֶׁהִכְנִיס יָדוֹ לִפְנִים – לוֹקֶה. שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּכׇל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְגוֹ׳״ – מַקִּישׁ בִּיאָה לִנְגִיעָה; מָה נְגִיעָה בְּמִקְצָת שְׁמָהּ נְגִיעָה, אַף בִּיאָה בְּמִקְצָת שְׁמָהּ בִּיאָה. amar oula amar réch lakich: tamé chehikhnis yado lifnim – loke. cheneemar: "bekhol kodech lo tiga vego'" – makich bia lingia; ma negia bemiktsat chemah negia, af bia bemiktsat chemah bia.
4. אֵיתִיבֵיהּ רַב הוֹשַׁעְיָא לְעוּלָּא: מְצוֹרָע שֶׁחָל שְׁמִינִי שֶׁלּוֹ לִהְיוֹת בְּעֶרֶב הַפֶּסַח, וְרָאָה קֶרִי בּוֹ בַּיּוֹם, וְטָבַל – étivéh rav hochaya leoula: metsora che'hal chemini chelo lihot beerev hapesa'h, veraa keri bo bayom, vetaval –
5. אָמְרוּ חֲכָמִים: אַף עַל פִּי שֶׁאֵין טְבוּל יוֹם אַחֵר נִכְנָס, זֶה נִכְנָס; מוּטָב יָבוֹא עֲשֵׂה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּרֵת, וְיִדְחֶה עֲשֵׂה שֶׁאֵין בּוֹ כָּרֵת. amrou 'hakhamim: af al pi cheén tevoul yom a'hér nikhnas, ze nikhnas; moutav yavo asé cheyéch bo karét, veyid'he asé cheén bo karét.
6. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: דְּבַר תּוֹרָה – אֲפִילּוּ עֲשֵׂה אֵין בּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּעֲמֹד יְהוֹשָׁפָט בִּקְהַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם בְּבֵית ה׳ לִפְנֵי הֶחָצֵר הַחֲדָשָׁה״ – מַאי ״חָצֵר הַחֲדָשָׁה״? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁחִידְּשׁוּ בָּהּ דְּבָרִים (הַרְבֵּה), וְאָמְרוּ: טְבוּל יוֹם אַל יִכָּנֵס לְמַחֲנֵה לְוִיָּה. verabi yo'hanan amar: devar tora – afilou asé én bo. cheneemar: "vayaamod yeochafat bikhal yeouda virouchalim bevét h' lifné he'hatsér ha'hadacha" – ma "'hatsér ha'hadacha"? amar rabi yo'hanan: che'hidechou bah devarim (harbé), veamrou: tevoul yom al yikanés lema'hané leviya.
7. וְאִי אָמְרַתְּ בִּיאָה בְּמִקְצָת שְׁמָהּ בִּיאָה, הֵיכִי מְעַיֵּיל יְדֵיהּ בִּבְהוֹנוֹת? אִידֵּי וְאִידֵּי עֲשֵׂה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּרֵת הוּא! vei amrate bia bemiktsat chemah bia, hékhi meayél yedéh bivonot? idé veidé asé cheyéch bo karét hou!
8. אֲמַר לֵיהּ: מִטּוּנָךְ – שָׁאנֵי מְצוֹרָע, הוֹאִיל וְהוּתַּר לְצָרַעְתּוֹ הוּתַּר לְקִירְיוֹ. amar léh: mitounakh – chané metsora, hoil veoutar letsarato houtar lekiro.
9. אָמַר רַב יוֹסֵף, קָסָבַר עוּלָּא: רוּבָּן זָבִים וְנַעֲשׂוּ טְמֵאֵי מֵתִים; הוֹאִיל וְהוּתְּרוּ לְטוּמְאָתָן – הוּתְּרוּ לְזִיבָתָן. amar rav yoséf, kasavar oula: rouban zavim venaasou teméé métim; hoil veouterou letoumatan – houterou lezivatan.
10. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִי דָּמֵי?! טוּמְאָה אִישְׁתְּרַאי, זִיבָה לָא אִישְׁתְּרַאי! amar léh abayé: mi damé?! touma ichtera, ziva la ichtera!
11. אֲמַר לֵיהּ, דִּלְמָא הָכִי קָאָמַר מָר: רוּבָּן טְמֵאֵי מֵתִים וְנַעֲשׂוּ זָבִים; הוֹאִיל וְהוּתְּרוּ לְטוּמְאָתָן – הוּתְּרוּ לְזִיבָתָן? אֲמַר לֵיהּ: אִין. amar léh, dilma hakhi kaamar mar: rouban teméé métim venaasou zavim; hoil veouterou letoumatan – houterou lezivatan? amar léh: in.
12. וְאַכַּתִּי לָא דָּמֵי; מְצוֹרָע – הֶיתֵּירָא הוּא, הוֹאִיל וְאִישְׁתְּרִי אִישְׁתְּרִי. טוּמְאָה – דְּחוּיָה הִיא, לְהָא אִידְּחַאי לְהָא לָא אִידְּחַאי! veakati la damé; metsora – hetéra hou, hoil veichteri ichteri. touma – de'houya hi, leha ide'ha leha la ide'ha!
13. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אַדְּרַבָּה, אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא! מְצוֹרָע – הֶיתֵּירָא הוּא, לְהָא אִישְׁתְּרַאי וּלְהָא לָא אִישְׁתְּרַאי; טוּמְאָה – דְּחוּיָה הוּא, מָה לִי חַד דִּחוּיָא מָה לִי שְׁתֵּי דְּחִיּוֹת? amar léh rava: aderaba, ipekha mistabera! metsora – hetéra hou, leha ichtera oulha la ichtera; touma – de'houya hou, ma li 'had di'houya ma li cheté de'hiyot?

Daf 33a

1. מִכְּלָל דְּתַרְוַיְיהוּ סְבִירָא לְהוּ: טוּמְאָה דְּחוּיָה הִיא בְּצִבּוּר. mikelal detarvayou sevira leou: touma de'houya hi betsibour.
2. לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: כׇּל הַסְּמִיכוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם קוֹרֵא עֲלֵיהֶן אֲנִי תֵּכֶף לִסְמִיכָה שְׁחִיטָה; léma mesaya léh: kol hasemikhot chehaou cham koré aléhen ani tékhef lismikha che'hita;
3. חוּץ מִזּוֹ שֶׁהָיְתָה בְּשַׁעַר נִקָּנוֹר, שֶׁאֵין מְצוֹרָע יָכוֹל לִיכָּנֵס לְשָׁם עַד שֶׁמַּזִּין עָלָיו מִדַּם חַטָּאתוֹ וּמִדַּם אֲשָׁמוֹ. וְאִי אָמְרַתְּ בִּיאָה בְּמִקְצָת לֹא שְׁמָהּ בִּיאָה – לִיעַיֵּיל יְדֵיהּ וְלִסְמוֹךְ! 'houts mizo chehayta bechaar nikanor, cheén metsora yakhol likanés lecham ad chemazin ala midam 'hatato oumidam achamo. vei amrate bia bemiktsat lo chemah bia – liayél yedéh velismokh!
4. אָמַר רַב יוֹסֵף: הָא מַנִּי – רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: מְרַחַק צָפוֹן. amar rav yoséf: ha mani – rabi yosé berabi yeouda hi, deamar: mera'hak tsafon.
5. וְלֶיעֱבֵד פִּישְׁפֵּשׁ! אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: ״הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה׳ עָלַי הִשְׂכִּיל אֶת כׇּל מְלֶאכֶת הַתַּבְנִית״. veleevéd pichpéch! abayé verava deamri tarvayou: "hakol bikhtav miyad h' ala hiskil et kol melekhet hatavnit".
6. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב יוֹסֵף: כָּל הַסּוֹמֵךְ – רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ מַכְנִיס, מַאי טַעְמָא? כֹּל כֹּחוֹ בָּעֵינַן; הִלְכָּךְ לָא אֶפְשָׁר. ika deamri, amar rav yoséf: kal hasomékh – rocho veroubo makhnis, ma tama? kol ko'ho baénan; hilkakh la efchar.
7. מַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר סְמִיכַת אֲשַׁם מְצוֹרָע דְּאוֹרָיְיתָא, וְתֵכֶף לִסְמִיכָה שְׁחִיטָה דְּאוֹרָיְיתָא – לֵיעוּל וְלִסְמוֹךְ לְהֶדְיָא, דְּרַחֲמָנָא אָמַר! ma kasavar? i kasavar semikhat acham metsora deorayta, vetékhef lismikha che'hita deorayta – léoul velismokh lehedya, dera'hamana amar!
8. אָמַר רַב אַדָּא בַּר מַתְנָה: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יַרְבֶּה בִּפְסִיעוֹת. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב אַדָּא בַּר מַתְנָה: סְמִיכַת אֲשַׁם מְצוֹרָע דְּאוֹרָיְיתָא, וְתֵכֶף לִסְמִיכָה שְׁחִיטָה לָאו דְּאוֹרָיְיתָא. amar rav ada bar matna: gezéra chema yarbe bifsiot. ika deamri, amar rav ada bar matna: semikhat acham metsora deorayta, vetékhef lismikha che'hita la deorayta.
9. מֵיתִיבִי: ״וְסָמַךְ... וְשָׁחַט״ – מָה סְמִיכָה בִּטְהוֹרִין, אַף שְׁחִיטָה בִּטְהוֹרִין. וְאִי אָמְרַתְּ לָאו דְּאוֹרָיְיתָא – בִּטְמֵאִין נָמֵי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ! métivi: "vesamakh... vecha'hat" – ma semikha bitorin, af che'hita bitorin. vei amrate la deorayta – bitméin namé machka'hate lah!
10. אֶלָּא אֵיפוֹךְ – סְמִיכַת אֲשַׁם מְצוֹרָע לָאו דְּאוֹרָיְיתָא, וְתֵכֶף לִסְמִיכָה שְׁחִיטָה דְּאוֹרָיְיתָא. ela éfokh – semikhat acham metsora la deorayta, vetékhef lismikha che'hita deorayta.

Daf 33b

1. רָבִינָא אָמַר: לְעִנְיַן מַלְקוֹת אִיתְּמַר. ravina amar: leinyan malkot itemar.
2. כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: לְעִנְיַן טָמֵא שֶׁנָּגַע בַּקּוֹדֶשׁ אִיתְּמַר. ki ata ravin, amar rabi avaou: leinyan tamé chenaga bakodech itemar.
3. דְּאִיתְּמַר: טָמֵא שֶׁנָּגַע בְּקוֹדֶשׁ – רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: לוֹקֶה, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵינוֹ לוֹקֶה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לוֹקֶה – ״בְּכׇל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע״. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵינוֹ לוֹקֶה – הָהוּא בִּתְרוּמָה כְּתִיב. deitemar: tamé chenaga bekodech – réch lakich amar: loke, rabi yo'hanan amar: éno loke. réch lakich amar loke – "bekhol kodech lo tiga". verabi yo'hanan amar éno loke – haou bitrouma ketiv.
4. וְרֵישׁ לָקִישׁ – הַאי קְרָא לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא?! הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ: אַזְהָרָה לְאוֹכֵל בְּשַׂר קוֹדֶשׁ! דְּאִיתְּמַר: אַזְהָרָה לָאוֹכֵל בְּשַׂר קוֹדֶשׁ מִנַּיִן? רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: ״בְּכׇל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע״. veréch lakich – ha kera lehakhi hou daata?! ha mibeé léh: azhara leokhél besar kodech! deitemar: azhara laokhél besar kodech minayin? réch lakich amar: "bekhol kodech lo tiga".
5. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: תָּנֵי בַּרְדְּלָא, אָתְיָא ״טוּמְאָתוֹ״–״טוּמְאָתוֹ״ מִבִּיאַת מִקְדָּשׁ; מָה לְהַלָּן עָנַשׁ וְהִזְהִיר, אַף כָּאן עָנַשׁ וְהִזְהִיר. rabi yo'hanan amar: tané bardela, atya "toumato"–"toumato" mibiat mikdach; ma lehalan anach vehizhir, af kan anach vehizhir.
6. טָמֵא שֶׁנָּגַע בַּקּוֹדֶשׁ – מִדְּאַפְּקַהּ רַחֲמָנָא בִּלְשׁוֹן נְגִיעָה; אַזְהָרָה לָאוֹכֵל – מִדְּאִיתַּקַּשׁ קוֹדֶשׁ לְמִקְדָּשׁ. tamé chenaga bakodech – mideapekah ra'hamana bilchon negia; azhara laokhél – mideitakach kodech lemikdach.
7. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ: ״בְּכׇל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע״ – אַזְהָרָה לָאוֹכֵל. אַתָּה אוֹמֵר אַזְהָרָה לְאוֹכֵל; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לַנּוֹגֵעַ? tanya kevatéh deréch lakich: "bekhol kodech lo tiga" – azhara laokhél. ata omér azhara leokhél; o éno ela lanogéa?
8. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּכׇל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא״ – מַקִּישׁ קוֹדֶשׁ לְמִקְדָּשׁ; מָה מִקְדָּשׁ – דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ talmoud lomar: "bekhol kodech lo tiga veel hamikdach lo tavo" – makich kodech lemikdach; ma mikdach – davar cheyéch bo

Daf 34a

1. נְטִילַת נְשָׁמָה, אַף קוֹדֶשׁ – דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ נְטִילַת נְשָׁמָה. וְאִי בְּנוֹגֵעַ – נְטִילַת נְשָׁמָה מִי אִיכָּא?! אֶלָּא בַּאֲכִילָה. netilat nechama, af kodech – davar cheyéch bo netilat nechama. vei benogéa – netilat nechama mi ika?! ela baakhila.
2. וְאַכַּתִּי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְטָמֵא שֶׁאָכַל בְּשַׂר קוֹדֶשׁ לִפְנֵי זְרִיקָה! דְּאִתְּמַר: טָמֵא שֶׁאָכַל בְּשַׂר קוֹדֶשׁ לִפְנֵי זְרִיקָה – רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: לוֹקֶה, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵינוֹ לוֹקֶה. veakati mibeé léh letamé cheakhal besar kodech lifné zerika! deitemar: tamé cheakhal besar kodech lifné zerika – réch lakich amar: loke, verabi yo'hanan amar: éno loke.
3. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לוֹקֶה – ״בְּכׇל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע״, לָא שְׁנָא לִפְנֵי זְרִיקָה וְלָא שְׁנָא לְאַחַר זְרִיקָה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵינוֹ לוֹקֶה – כִּדְתָנֵי בַּרְדְּלָא: אָתְיָא ״טוּמְאָתוֹ״–״טוּמְאָתוֹ״, וְכִי כְּתַב הָהוּא – לְאַחַר זְרִיקָה. réch lakich amar loke – "bekhol kodech lo tiga", la chena lifné zerika vela chena lea'har zerika. rabi yo'hanan amar éno loke – kidtané bardela: atya "toumato"–"toumato", vekhi ketav haou – lea'har zerika.
4. אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא ״בְּקֹדֶשׁ״; מַאי ״בְּכׇל קֹדֶשׁ״? שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי. im kén, léma kera "bekodech"; ma "bekhol kodech"? chema minah tarté.
5. גּוּפָא – טָמֵא שֶׁאָכַל בְּשַׂר קוֹדֶשׁ לִפְנֵי זְרִיקָה, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: לוֹקֶה, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵינוֹ לוֹקֶה. אָמַר אַבָּיֵי: מַחְלוֹקֶת בְּטוּמְאַת הַגּוּף, אֲבָל בְּטוּמְאַת בָּשָׂר – דִּבְרֵי הַכֹּל לוֹקֶה. goufa – tamé cheakhal besar kodech lifné zerika, réch lakich amar: loke, rabi yo'hanan amar: éno loke. amar abayé: ma'hloket betoumat hagouf, aval betoumat basar – divré hakol loke.
6. דְּאָמַר קְרָא: ״וְהַבָּשָׂר״ – לְרַבּוֹת עֵצִים וּלְבוֹנָה דְּלָאו בְּנֵי אֲכִילָה נִינְהוּ, וַאֲפִילּוּ הָכִי רַבִּינְהוּ קְרָא. deamar kera: "vehabasar" – lerabot étsim oulvona dela bené akhila ninou, vaafilou hakhi rabinou kera.
7. וְרָבָא אָמַר: מַחְלוֹקֶת בְּטוּמְאַת הַגּוּף, אֲבָל בְּטוּמְאַת בָּשָׂר – דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינוֹ לוֹקֶה. מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דְּלָא קָרֵינָא בֵּיהּ ״וְטוּמְאָתוֹ עָלָיו וְנִכְרְתָה״, לָא קָרֵינָא בֵּיהּ ״וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכׇל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל״. verava amar: ma'hloket betoumat hagouf, aval betoumat basar – divré hakol éno loke. ma tama? kévan dela karéna béh "vetoumato ala venikhreta", la karéna béh "vehabasar acher yiga bekhol tamé lo yéakhél".
8. וְהָאָמַר מָר: ״וְהַבָּשָׂר״ – לְרַבּוֹת עֵצִים וּלְבוֹנָה! vehaamar mar: "vehabasar" – lerabot étsim oulvona!
9. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁקָּדְשׁוּ בִּכְלִי, דְּנַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁקָּרְבוּ כָּל מַתִּירָיו. hakha bema askinan – kegon chekadchou bikhli, denaasa kemi chekarvou kal matira.
10. דִּתְנַן: כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִים – מִשֶּׁקָּרְבוּ מַתִּירָיו. כֹּל שֶׁאֵין לוֹ מַתִּירִין – מִשֶּׁקָּדַשׁ בִּכְלִי. ditnan: kol cheyéch lo matirim – michekarvou matira. kol cheén lo matirin – michekadach bikhli.
11. אִיתְּמַר: הַמַּעֲלֶה אֵבְרֵי בְּהֵמָה טְמֵאָה עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: לוֹקֶה, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵינוֹ לוֹקֶה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר לוֹקֶה – טְהוֹרָה אִין, טְמֵאָה לָא, וְלָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה לוֹקִין עָלָיו. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵין לוֹקִין עָלָיו – לָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה אֵין לוֹקִין עָלָיו. itemar: hamaale évré behéma teméa al gabé hamizbé'ha – réch lakich amar: loke, rabi yo'hanan amar: éno loke. réch lakich amar loke – teora in, teméa la, vela haba mikelal asé lokin ala. verabi yo'hanan amar én lokin ala – la haba mikelal asé én lokin ala.
12. מוֹתֵיב רַבִּי יִרְמְיָה: ״אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ״ – וְלֹא בְּהֵמָה טְמֵאָה; וְלָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה, עֲשֵׂה. motév rabi yirmeya: "otah tokhélou" – velo behéma teméa; vela haba mikelal asé, asé.
13. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יַעֲקֹב לְרַבִּי יִרְמְיָה בַּר תַּחְלִיפָא, אַסְבְּרַהּ לָךְ: בְּאֵבְרֵי בְּהֵמָה טְמֵאָה – דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי. כִּי פְלִיגִי – בְּחַיָּה; וְהָכִי אִיתְּמַר: רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אֵינוֹ עוֹבֵר בִּוְלֹא כְּלוּם. amar léh rabi yaakov lerabi yirmeya bar ta'hlifa, asberah lakh: beévré behéma teméa – dekhoulé alma la peligi. ki feligi – be'haya; vehakhi itemar: rabi yo'hanan amar: ovér baasé, réch lakich amar: éno ovér bivlo keloum.
14. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה – בְּהֵמָה אִין, חַיָּה לָא. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו בִּוְלֹא כְּלוּם – הָהוּא לְמִצְוָה. rabi yo'hanan amar ovér baasé – behéma in, 'haya la. réch lakich amar éno ovér ala bivlo keloum – haou lemitsva.
15. מוֹתֵיב רָבָא: אִילּוּ נֶאֱמַר ״קׇרְבָּן לַה׳ בְּהֵמָה״ – הָיִיתִי אוֹמֵר: חַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים אַיָּל וּצְבִי וְגוֹ׳״. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בָּקָר וָצֹאן״ – בָּקָר וָצֹאן אָמַרְתִּי לְךָ, וְלֹא חַיָּה. motév rava: ilou neemar "korban la' behéma" – hayiti omér: 'haya bikhlal behéma, keinyan cheneemar: "zot habehéma acher tokhélou chor sé khesavim vesé izim ayal outsvi vego'". talmoud lomar: "bakar vatson" – bakar vatson amarti lekha, velo 'haya.
16. יָכוֹל לֹא יָבִיא, וְאִם הֵבִיא כָּשֵׁר? הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה – לְתַלְמִיד שֶׁאָמַר לוֹ רַבּוֹ ״הָבֵא לִי חִטִּים״, וְהֵבִיא לוֹ חִטִּים וּשְׂעוֹרִים, שֶׁאֵינוֹ כְּמַעֲבִיר עַל דְּבָרָיו אֶלָּא מוֹסִיף עַל דְּבָרָיו, וְכָשֵׁר. yakhol lo yavi, veim hévi kachér? ha lema ze dome – letalmid cheamar lo rabo "havé li 'hitim", vehévi lo 'hitim ousorim, cheéno kemaavir al devara ela mosif al devara, vekhachér.
17. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בָּקָר וָצֹאן״ – בָּקָר וָצֹאן אָמַרְתִּי לְךָ, וְלֹא חַיָּה. הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה? לְתַלְמִיד שֶׁאָמַר לוֹ רַבּוֹ ״אַל תָּבִיא לִי אֶלָּא חִיטִּין״, וְהֵבִיא לוֹ חִיטִּין וּשְׂעוֹרִים, שֶׁאֵינוֹ כְּמוֹסִיף עַל דְּבָרָיו אֶלָּא כְּמַעֲבִיר עַל דְּבָרָיו, talmoud lomar: "bakar vatson" – bakar vatson amarti lekha, velo 'haya. ha lema ze dome? letalmid cheamar lo rabo "al tavi li ela 'hitin", vehévi lo 'hitin ousorim, cheéno kemosif al devara ela kemaavir al devara,

Daf 34b

1. וּפָסוּל. תְּיוּבְתָּא דְּרֵישׁ לָקִישׁ! תְּיוּבְתָּא. oufasoul. teouvta deréch lakich! teouvta.
2. וְכוּלָּן שֶׁקִּיבְּלוּ כּוּ׳. בְּעָא מִינֵּיהּ רֵישׁ לָקִישׁ מֵרַבִּי יוֹחָנָן: פָּסוּל – מַהוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה שִׁירַיִם? vekhoulan chekibelou kou'. bea minéh réch lakich mérabi yo'hanan: pasoul – maou cheyaase chirayim?
3. אֲמַר לֵיהּ: אֵין עוֹשֶׂה שִׁירַיִם אֶלָּא חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ, הוֹאִיל וּמְרַצֶּה לְפִיגּוּלוֹ. amar léh: én ose chirayim ela 'houts lizmano ve'houts limkomo, hoil oumratse lefigoulo.
4. רַב זְבִיד מַתְנֵי הָכִי – בְּעָא מִינֵּיהּ רֵישׁ לָקִישׁ מֵרַבִּי יוֹחָנָן: כּוֹס פָּסוּל, מַהוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה שִׁירַיִם? אֲמַר לֵיהּ: פָּסוּל גּוּפֵיהּ מַאי סְבִירָא לָךְ? אִי פָּסוּל מְשַׁוֵּי שִׁירַיִם – כּוֹס פָּסוּל נָמֵי מְשַׁוֵּי שִׁירַיִם. אִי פָּסוּל לָא מְשַׁוֵּי שִׁירַיִם – כּוֹס פָּסוּל נָמֵי לָא מְשַׁוֵּי שִׁירַיִם. rav zevid matné hakhi – bea minéh réch lakich mérabi yo'hanan: kos pasoul, maou cheyaase chirayim? amar léh: pasoul gouféh ma sevira lakh? i pasoul mechavé chirayim – kos pasoul namé mechavé chirayim. i pasoul la mechavé chirayim – kos pasoul namé la mechavé chirayim.
5. רַב יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי מַתְנֵי הָכִי – בְּעָא מִינֵּיהּ אַבָּיֵי (מֵרָבָא) [מֵרַבָּה]: כּוֹס, מַהוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה אֶת חֲבֵירוֹ דָּחוּי אוֹ שִׁירַיִם? rav yirmeya midifti matné hakhi – bea minéh abayé (mérava) [méraba]: kos, maou cheyaase et 'havéro da'hou o chirayim?
6. אֲמַר לֵיהּ: פְּלוּגְתָּא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנַן. דְּתַנְיָא, לְמַעְלָה הוּא אוֹמֵר: ״אֶת דָּמוֹ יִשְׁפֹּךְ״, לְמַטָּה הוּא אוֹמֵר: ״וְאֶת כׇּל דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ״. amar léh: pelougta derabi elazar berabi chimon verabanan. detanya, lemala hou omér: "et damo yichpokh", lemata hou omér: "veet kol damah yichpokh".
7. מִנַּיִן לְחַטָּאת שֶׁקִּיבֵּל דָּמָהּ בְּאַרְבָּעָה כּוֹסוֹת, וְנָתַן מַתָּנָה אַחַת מִזֶּה וּמַתָּנָה אַחַת מִזֶּה – שֶׁכּוּלָּן נִשְׁפָּכִין לַיְסוֹד? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאֶת כׇּל דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ״. minayin le'hatat chekibél damah bearbaa kosot, venatan matana a'hat mize oumatana a'hat mize – chekoulan nichpakhin laysod? talmoud lomar: "veet kol damah yichpokh".
8. יָכוֹל נָתַן אַרְבַּע מַתָּנוֹת מִכּוֹס אֶחָד, יְהוּ כּוּלָּן נִשְׁפָּכִין לַיְסוֹד? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאֶת דָּמוֹ״. הָא כֵּיצַד? הוּא נִשְׁפָּךְ לַיְסוֹד, וְהֵן נִשְׁפָּכִין לָאַמָּה. yakhol natan arba matanot mikos e'had, yeou koulan nichpakhin laysod? talmoud lomar: "veet damo". ha kétsad? hou nichpakh laysod, vehén nichpakhin laama.
9. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִנַּיִן לְחַטָּאת שֶׁקִּיבֵּל דָּמָה בְּאַרְבָּעָה כּוֹסוֹת וְנָתַן אַרְבַּע מַתָּנוֹת מִכּוֹס אֶחָד, שֶׁכּוּלָּן נִשְׁפָּכִין לַיְסוֹד? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאֶת כׇּל דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ״. וְהָכְתִיב: ״וְאֶת דָּמוֹ יִשְׁפֹּךְ״! אָמַר רַב אָשֵׁי: הָהוּא לְמַעוֹטֵי שִׁירַיִם שֶׁבְּצַוַּאר בְּהֵמָה. rabi elazar berabi chimon omér: minayin le'hatat chekibél dama bearbaa kosot venatan arba matanot mikos e'had, chekoulan nichpakhin laysod? talmoud lomar: "veet kol damah yichpokh". vehakhtiv: "veet damo yichpokh"! amar rav aché: haou lemaoté chirayim chebetsavar behéma.
10. קִיבֵּל הַכָּשֵׁר וְנָתַן לַפָּסוּל כּוּ׳. kibél hakachér venatan lapasoul kou'.
11. וּצְרִיכָא; דְּאִי אַשְׁמְעִינַן פָּסוּל, הֲוָה אָמֵינָא: מַאי ״פָּסוּל״ – טָמֵא, דַּחֲזֵי לַעֲבוֹדַת צִיבּוּר; אֲבָל שְׂמֹאל – לָא. outsrikha; dei achmeinan pasoul, hava aména: ma "pasoul" – tamé, da'hazé laavodat tsibour; aval semol – la.
12. וְאִי אַשְׁמְעִינַן שְׂמֹאל – דְּאִית לֵיהּ הֶכְשֵׁירָא בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים; אֲבָל כְּלֵי חוֹל – לָא. vei achmeinan semol – deit léh hekhchéra beom hakipourim; aval kelé 'hol – la.
13. וְאִי אַשְׁמְעִינַן כְּלֵי חוֹל – מִשּׁוּם דַּחֲזוּ לְקַדּוֹשִׁינְהוּ; אֲבָל הָנָךְ – אֵימָא לָא. צְרִיכָא. vei achmeinan kelé 'hol – michoum da'hazou lekadochinou; aval hanakh – éma la. tserikha.
14. וְלֶיהֱוֵי לֵיהּ דָּחוּי! אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי, הָכִי אָמַר רַב יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: הָא מַנִּי – חָנָן הַמִּצְרִי הוּא, דְּלֵית לֵיהּ דְּחוּיִין. velehevé léh da'hou! amar léh ravina lerav aché, hakhi amar rav yirmeya midifti micheméh derava: ha mani – 'hanan hamitsri hou, delét léh de'houyin.
15. דְּתַנְיָא, חָנָן הַמִּצְרִי אוֹמֵר: אֲפִילּוּ דָּם בַּכּוֹס, מֵבִיא חֲבֵירוֹ וּמְזַוֵּוג לוֹ. detanya, 'hanan hamitsri omér: afilou dam bakos, mévi 'havéro oumzavég lo.
16. רַב אָשֵׁי אָמַר: כֹּל שֶׁבְּיָדוֹ – לָא הָוֵי דָּחוּי. rav aché amar: kol chebeyado – la havé da'hou.
17. אָמַר רַב שַׁיָּיא: כְּוָותֵיהּ דְּרַב אָשֵׁי מִסְתַּבְּרָא. מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאִית לֵיהּ דְּחוּיִין – רַבִּי יְהוּדָה; דִּתְנַן, וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: נִשְׁפַּךְ הַדָּם – יָמוּת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, מֵת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ – יִשָּׁפֵךְ הַדָּם; amar rav chaya: kevatéh derav aché mistabera. man chamate léh deit léh de'houyin – rabi yeouda; ditnan, veod amar rabi yeouda: nichpakh hadam – yamout hamichtalé'ha, mét hamichtalé'ha – yichafékh hadam;
18. וְשָׁמְעִינַן לֵיהּ דְּאָמַר: כֹּל שֶׁבְּיָדוֹ – לָא הָוֵי דָּחוּי. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כּוֹס אֶחָד הָיָה מְמַלֵּא מִדַּם הַתַּעֲרוֹבֶת, וְזוֹרְקוֹ זְרִיקָה אַחַת כְּנֶגֶד הַיְסוֹד. שְׁמַע מִינַּהּ: כֹּל שֶׁבְּיָדוֹ – לָא הָוֵי דָּחוּי! שְׁמַע מִינַּהּ. vechaminan léh deamar: kol chebeyado – la havé da'hou. detanya, rabi yeouda omér: kos e'had haya memalé midam hataarovet, vezorko zerika a'hat keneged haysod. chema minah: kol chebeyado – la havé da'hou! chema minah.
19. גּוּפָא – תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כּוֹס אֶחָד הָיָה מְמַלֵּא מִדַּם הַתַּעֲרוֹבֶת, שֶׁאִם יִשָּׁפֵךְ אֶחָד מֵהֶם – נִמְצָא שֶׁהוּא מַכְשִׁירוֹ. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי יְהוּדָה: וַהֲלֹא לֹא נִתְקַבֵּל בִּכְלִי! מְנָא יָדְעִי? אֶלָּא שֶׁמָּא לֹא נִתְקַבֵּל בִּכְלִי! אָמַר לָהֶן: goufa – tanya, rabi yeouda omér: kos e'had haya memalé midam hataarovet, cheim yichafékh e'had méhem – nimtsa cheou makhchiro. amrou lo lerabi yeouda: vahalo lo nitkabél bikhli! mena yadi? ela chema lo nitkabél bikhli! amar lahen:

Daf 35a

1. אַף אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא כְּשֶׁנִּתְקַבֵּל בִּכְלִי. וְהוּא גּוּפֵיהּ מְנָא יָדַע? כֹּהֲנִים זְרִיזִין, וְעָבְדִין הַיָּיא וּמִשְׁתַּפְכִין. af ani lo amarti ela kechenitkabél bikhli. veou gouféh mena yada? kohanim zerizin, veavdin haya oumichtafkhin.
2. וַהֲלֹא דַּם הַתַּמְצִית מְעוֹרָב בּוֹ! רַבִּי יְהוּדָה לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: דַּם הַתַּמְצִית קָרוּי דָּם. vahalo dam hatamtsit meorav bo! rabi yeouda letaméh, deamar: dam hatamtsit karou dam.
3. דְּתַנְיָא: דַּם הַתַּמְצִית – בְּאַזְהָרָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּכָרֵת. detanya: dam hatamtsit – beazhara. rabi yeouda omér: bekharét.
4. וְהָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה לְעִנְיַן כַּפָּרָה שֶׁאֵינוֹ מְכַפֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ״ – vehaamar rabi elazar: mode rabi yeouda leinyan kapara cheéno mekhapér, cheneemar: "ki hadam hou hanafech" –
5. דָּם שֶׁהַנֶּפֶשׁ יוֹצְאָה בּוֹ קָרוּי דָּם, שֶׁאֵין הַנֶּפֶשׁ יוֹצְאָה בּוֹ אֵין קָרוּי דָּם! dam chehanefech yotsa bo karou dam, cheén hanefech yotsa bo én karou dam!
6. אֶלָּא רַבִּי יְהוּדָה לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: אֵין דָּם מְבַטֵּל דָּם. ela rabi yeouda letaméh, deamar: én dam mevatél dam.
7. אָמַר לָהֶם רַבִּי יְהוּדָה: לְדִבְרֵיכֶם, לָמָּה פּוֹקְקִין הָעֲזָרָה? אָמְרוּ לוֹ: שֶׁבַח הוּא לִבְנֵי אַהֲרֹן שֶׁיְּהַלְּכוּ עַד אַרְכוּבּוֹתֵיהֶן בַּדָּם. amar lahem rabi yeouda: ledivrékhem, lama pokkin haazara? amrou lo: cheva'h hou livné aharon cheyehalekhou ad arkhoubotéhen badam.
8. וְהָא דָּם הָוֵי חֲצִיצָה! לַח הוּא, וְלָא הָוֵי חֲצִיצָה. דִּתְנַן: הַדָּם וְהַדְּיוֹ וְהַדְּבַשׁ וְהֶחָלָב – יְבֵישִׁין חוֹצְצִין, לַחִין אֵין חוֹצְצִין. veha dam havé 'hatsitsa! la'h hou, vela havé 'hatsitsa. ditnan: hadam vehadeo vehadevach vehe'halav – yevéchin 'hotstsin, la'hin én 'hotstsin.
9. וְהָא קָא מִיתַּוְּוסִי מָאנַיְיהוּ, וּתְנַן: הָיוּ בְּגָדָיו מְטוּשְׁטָשִׁין וְעָבַד – עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה! וְכִי תֵּימָא דִּמְדַלּוּ לְהוּ, וְהָתַנְיָא: ״מִדּוֹ״ – כְּמִדָּתוֹ, שֶׁלֹּא יְחַסֵּר וְשֶׁלֹּא יוֹתִיר! בְּהוֹלָכַת אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ, דְּלָאו עֲבוֹדָה הִיא. veha ka mitaousi manayou, outnan: haou begada metouchtachin veavad – avodato pesoula! vekhi téma dimdalou leou, vehatanya: "mido" – kemidato, chelo ye'hasér vechelo yotir! beolakhat évarim lakevech, dela avoda hi.
10. וְלָא?! וְהָתַנְיָא: ״וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל״ – זוֹ הוֹלָכַת אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ! אֶלָּא בְּהוֹלָכַת עֵצִים לַמַּעֲרָכָה, דְּלָאו עֲבוֹדָה הִיא. וְלַעֲבוֹדָה הֵיכִי אָזְלִי? אָזְלִי אַאִיצְטְבֵי. vela?! vehatanya: "vehikriv hakohén et hakol" – zo holakhat évarim lakevech! ela beolakhat étsim lamaarakha, dela avoda hi. velaavoda hékhi azli? azli aitstevé.
11. מַתְנִי׳ הַשּׁוֹחֵט אֶת הַזֶּבַח לֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל, וּלְהַקְטִיר דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַקְטִיר – כָּשֵׁר. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל. matni' hacho'hét et hazeva'h leekhol davar cheén darko leekhol, oulhaktir davar cheén darko lehaktir – kachér. verabi eliezer posél.
12. לֶאֱכוֹל דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל, וּלְהַקְטִיר דָּבָר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַקְטִיר – פָּחוֹת מִכְּזַיִת; כָּשֵׁר. לֶאֱכוֹל כַּחֲצִי זַיִת וּלְהַקְטִיר כַּחֲצִי זַיִת – כָּשֵׁר, שֶׁאֵין אֲכִילָה וְהַקְטָרָה מִצְטָרְפִין. leekhol davar chedarko leekhol, oulhaktir davar chedarko lehaktir – pa'hot mikezayit; kachér. leekhol ka'hatsi zayit oulhaktir ka'hatsi zayit – kachér, cheén akhila vehaktara mitstarfin.
13. הַשּׁוֹחֵט אֶת הַזֶּבַח לֶאֱכוֹל כְּזַיִת מִן הָעוֹר, וּמִן הָרוֹטֶב, וּמִן הַקֵּיפֶה, וּמִן הָאָלָל, וּמִן הַעֲצָמוֹת, וּמִן הַגִּידִין, וּמִן הַקְּרָנַיִם, וּמִן הַטְּלָפַיִם – חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ; כָּשֵׁר, וְאֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא. hacho'hét et hazeva'h leekhol kezayit min haor, oumin harotev, oumin hakéfe, oumin haalal, oumin haatsamot, oumin hagidin, oumin hakeranayim, oumin hatelafayim – 'houts lizmano ve'houts limkomo; kachér, veén 'hayavin aléhen michoum pigoul venotar vetamé.
14. הַשּׁוֹחֵט אֶת הַמּוּקְדָּשִׁין לֶאֱכוֹל שְׁלִיל אוֹ שִׁילְיָא בַּחוּץ – לֹא פִּיגֵּל. הַמּוֹלֵק אֶת הַתּוֹרִין לֶאֱכוֹל בֵּיצֵיהֶן בַּחוּץ – לֹא פִּיגֵּל. hacho'hét et hamoukdachin leekhol chelil o chilya ba'houts – lo pigél. hamolék et hatorin leekhol bétséhen ba'houts – lo pigél.
15. חֲלֵב מוּקְדָּשִׁין וּבֵיצֵי תוֹרִין – אֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא. 'halév moukdachin ouvétsé torin – én 'hayavin aléhen michoum pigoul venotar vetamé.
16. גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: פִּיגֵּל בַּזֶּבַח – נִתְפַּגֵּל הַשְּׁלִיל. בַּשְּׁלִיל – לֹא נִתְפַּגֵּל הַזֶּבַח. פִּיגֵּל בָּאָלָל – נִתְפַּגְּלָה מוּרְאָה. בַּמּוּרְאָה – לֹא נִתְפַּגֵּל אָלָל. gema' amar rabi elazar: pigél bazeva'h – nitpagél hachelil. bachelil – lo nitpagél hazeva'h. pigél baalal – nitpagela moura. bamoura – lo nitpagél alal.
17. פִּיגֵּל בָּאֵימוּרִין – נִתְפַּגְּלוּ פָּרִים. בַּפָּרִים – לֹא נִתְפַּגְּלוּ אֵימוּרִים. pigél baémourin – nitpagelou parim. baparim – lo nitpagelou émourim.
18. לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: וְשָׁוִים שֶׁאִם חִישֵּׁב בַּאֲכִילַת פָּרִים וּבִשְׂרֵיפָתָן – לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם. מַאי, לָאו הָא חִישֵּׁב בָּאֵימוּרִים – נִתְפַּגְּלוּ פָּרִים? לָא; léma mesaya léh: vechavim cheim 'hichév baakhilat parim ouvisréfatan – lo asa velo kheloum. ma, la ha 'hichév baémourim – nitpagelou parim? la;

Daf 35b

1. הָא חִישֵּׁב בָּאֵימוּרִין – נִתְפַּגְּלוּ אֵימוּרִין עַצְמָן. ha 'hichév baémourin – nitpagelou émourin atsman.
2. תָּא שְׁמַע: פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים – מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהוּקְדְּשׁוּ. נִשְׁחֲטוּ – הוּכְשְׁרוּ לִיפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם וּבִמְחוּסַּר כִּיפּוּרִים וּבְלִינָה. ta chema: parim hanisrafim ousirim hanisrafim – moalin bahen micheoukdechou. nich'hatou – houkhcherou lipasél bitvoul yom ouvim'housar kipourim ouvlina.
3. מַאי, לָאו לִינַת בָּשָׂר – וּשְׁמַע מִינַּהּ: מִגּוֹ דְּפָסְלָה בְּלִינָה, פָּסְלָה בָּהּ מַחְשָׁבָה? ma, la linat basar – ouchma minah: migo defasla belina, pasla bah ma'hchava?
4. לָא; לִינַת אֵימוּרִים. הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: כּוּלָּן מוֹעֲלִין בָּהֶן עַל בֵּית הַדֶּשֶׁן עַד שֶׁיּוּתַּךְ הַבָּשָׂר – מִכְּלָל דְּרֵישָׁא לִינַת בָּשָׂר! מִידֵּי אִירְיָא?! הָא כִּדְאִיתַהּ וְהָא כִּדְאִיתַהּ; רֵישָׁא אֵימוּרִים, וְסֵיפָא בָּשָׂר. la; linat émourim. ha midekatané séfa: koulan moalin bahen al bét hadechen ad cheyoutakh habasar – mikelal derécha linat basar! midé irya?! ha kiditah veha kiditah; récha émourim, veséfa basar.
5. מוֹתֵיב (רָבָא) [רַבָּה]: וְאֵלּוּ שֶׁאֵין מְפַגְּלִין וְאֵין מִתְפַּגְּלִין: צֶמֶר שֶׁבְּרָאשֵׁי כְבָשִׂים, וּשְׂעַר שֶׁבִּזְקַן תְּיָישִׁים, וְהָעוֹר, וְהָרוֹטֶב, וְהַקֵּיפֶה, וְהָאָלָל, וְהַמּוּרְאָה, וְהָעֲצָמוֹת, וְהַגִּידִין, וְהַקְּרָנַיִם, וְהַטְּלָפַיִם, וְהַשְּׁלִיל, וְהַשִּׁילְיָא, וַחֲלֵב הַמּוּקְדָּשִׁין, וּבֵיצֵי תוֹרִין. motév (rava) [raba]: veélou cheén mefagelin veén mitpagelin: tsemer cheberaché khevasim, ousar chebizkan teyachim, vehaor, veharotev, vehakéfe, vehaalal, vehamoura, vehaatsamot, vehagidin, vehakeranayim, vehatelafayim, vehachelil, vehachilya, va'halév hamoukdachin, ouvétsé torin.
6. [כּוּלָּן] לֹא מְפַגְּלִין וְלֹא מִתְפַּגְּלִין; וְאֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל, נוֹתָר וְטָמֵא; וְהַמַּעֲלֶה מֵהֶן בַּחוּץ – פָּטוּר. [koulan] lo mefagelin velo mitpagelin; veén 'hayavin aléhen michoum pigoul, notar vetamé; vehamaale méhen ba'houts – patour.
7. מַאי, לָאו לֹא מְפַגְּלִין הַזֶּבַח, וְלֹא מִתְפַּגְּלִין מֵחֲמַת זֶבַח? ma, la lo mefagelin hazeva'h, velo mitpagelin mé'hamat zeva'h?
8. לָא; לֹא מְפַגְּלִין אֶת הַזֶּבַח, וְלֹא מִתְפַּגְּלִין מֵחֲמַת עַצְמָן. אִי הָכִי, הָא דְּקָתָנֵי סֵיפָא: כּוּלָּן לֹא מְפַגְּלִין וְלֹא מִתְפַּגְּלִין – הָא תּוּ לְמָה לִי? la; lo mefagelin et hazeva'h, velo mitpagelin mé'hamat atsman. i hakhi, ha dekatané séfa: koulan lo mefagelin velo mitpagelin – ha tou lema li?
9. וְלִיטַעְמָיךְ, אֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל – הָא תּוּ לְמָה לִי? אֶלָּא אַיְּידֵי דְבָעֵי לְמִיתְנָא נוֹתָר וְטָמֵא, תְּנָא פִּיגּוּל; velitamakh, én 'hayavin ala michoum pigoul – ha tou lema li? ela ayedé devaé lemitna notar vetamé, tena pigoul;
10. הָכָא נָמֵי, אַיְּידֵי דְבָעֵי לְמִיתְנֵי: הַמַּעֲלֶה מֵהֶן בַּחוּץ, תְּנָא נָמֵי: וְכוּלָּן לֹא מְפַגְּלִין וְלֹא מִתְפַּגְּלִין. hakha namé, ayedé devaé lemitné: hamaale méhen ba'houts, tena namé: vekhoulan lo mefagelin velo mitpagelin.
11. רָבָא אָמַר, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: הַשּׁוֹחֵט אֶת הַמּוּקְדָּשִׁים לֶאֱכוֹל שְׁלִיל אוֹ שִׁילְיָא בַּחוּץ – לֹא פִּיגֵּל, וְהַמּוֹלֵק אֶת הַתּוֹרִים לֶאֱכוֹל בֵּיצֵיהֶם בַּחוּץ – לֹא פִּיגֵּל; rava amar, af anan namé tenéna: hacho'hét et hamoukdachim leekhol chelil o chilya ba'houts – lo pigél, vehamolék et hatorim leekhol bétséhem ba'houts – lo pigél;
12. וַהֲדַר תָּנֵי: חֲלֵב הַמּוּקְדָּשִׁין וּבֵיצֵי תוֹרִים – אֵין חַיָּיב עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל, נוֹתָר וְטָמֵא; הָא שְׁלִיל וְשִׁילְיָא – חַיָּיבִים! vahadar tané: 'halév hamoukdachin ouvétsé torim – én 'hayav aléhen michoum pigoul, notar vetamé; ha chelil vechilya – 'hayavim!
13. אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: כָּאן מֵחֲמַת הַזֶּבַח, כָּאן מֵחֲמַת עַצְמָן? שְׁמַע מִינַּהּ. ela la chema minah: kan mé'hamat hazeva'h, kan mé'hamat atsman? chema minah.
14. תְּנַן הָתָם: וּבַעֲלֵי מוּמִין; רַבִּי עֲקִיבָא מַכְשִׁיר בְּבַעֲלֵי מוּמִים. tenan hatam: ouvaalé moumin; rabi akiva makhchir bevaalé moumim.
15. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא הִכְשִׁיר רַבִּי עֲקִיבָא אֶלָּא בְּדוּקִּין שֶׁבָּעַיִן, הוֹאִיל וּכְשֵׁירִים בְּעוֹפוֹת. וְהוּא שֶׁקָּדַם הֶקְדֵּישָׁהּ אֶת מוּמָהּ. amar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: lo hikhchir rabi akiva ela bedoukin chebaayin, hoil oukhchérim beofot. veou chekadam hekdéchah et moumah.
16. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא בְּעוֹלַת נְקֵבָה, דִּכְמַאן דִּקְדַם מוּמָהּ לְהֶקְדֵּישָׁהּ דָּמֵי. amar rabi 'hiya bar aba: oumode rabi akiva beolat nekéva, dikhman dikdam moumah lehekdéchah damé.
17. מֵתִיב רַבִּי זֵירָא: הַמַּעֲלֶה מֵהֶן בַּחוּץ – פָּטוּר. הָא מֵאִימָּן – חַיָּיב; וְהֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? בְּעוֹלַת נְקֵבָה. métiv rabi zéra: hamaale méhen ba'houts – patour. ha méiman – 'hayav; vehékhi machka'hate lah? beolat nekéva.
18. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא קָסָבַר רַבִּי עֲקִיבָא עוֹלַת נְקֵבָה אִם עָלְתָה לֹא תֵּרֵד, הָא מַנִּי – רַבִּי עֲקִיבָא הִיא. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ אִם עָלְתָה תֵּרֵד, הָא מַנִּי? i amrate bichlama kasavar rabi akiva olat nekéva im alta lo téréd, ha mani – rabi akiva hi. ela i amrate im alta téréd, ha mani?
19. אֵימָא: הַמַּעֲלֶה מֵהֶן בַּחוּץ – פָּטוּר, הָא מֵאֵימוּרֵי אִימָּן – חַיָּיב. éma: hamaale méhen ba'houts – patour, ha méémouré iman – 'hayav.
20. וְהָא ״מֵהֶן״ קָתָנֵי – וְאִימָּן דּוּמְיָא דִּידְהוּ! אֶלָּא אֵימָא: הַמַּעֲלֶה מֵאֵימוּרֵיהֶן בַּחוּץ – פָּטוּר, הָא מֵאֵימוּרֵי אִימָּן – חַיָּיב. veha "méhen" katané – veiman doumya didou! ela éma: hamaale méémouréhen ba'houts – patour, ha méémouré iman – 'hayav.
21. מַתְנִי׳ שְׁחָטוֹ עַל מְנָת לְהַנִּיחַ אֶת דָּמוֹ אוֹ אֵימוּרָיו לְמָחָר, אוֹ לְהוֹצִיאָן לַחוּץ – רַבִּי יְהוּדָה פּוֹסֵל וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. עַל מְנָת לִיתְּנָן עַל גַּבֵּי הַכֶּבֶשׁ; שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הַיְסוֹד; וְלִיתֵּן אֶת הַנִּיתָּנִים לְמַעְלָן – לְמַטָּה; וְאֶת הַנִּיתָּנִים לְמַטָּה – לְמַעְלָן; וְאֶת הַנִּיתָּנִים matni' che'hato al menat lehani'ha et damo o émoura lema'har, o leotsian la'houts – rabi yeouda posél va'hakhamim makhchirin. al menat litenan al gabé hakevech; chelo keneged haysod; velitén et hanitanim lemalan – lemata; veet hanitanim lemata – lemalan; veet hanitanim

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Zevachim
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)