Talmud Zevachim, Chapitre 4 (ד) · Daf 19b à 26a

Daf 19b

1. שֶׁשָּׁם מַנִּיחִין תְּפִילִּין. checham mani'hin tefilin.
2. מְחוּסַּר כִּיפּוּרִים מְנָלַן? אָמַר רַב הוּנָא, אָמַר קְרָא: ״וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה״ – ״טָהֵרָה״ מִכְּלָל שֶׁהִיא טְמֵאָה. me'housar kipourim menalan? amar rav houna, amar kera: "vekhiper aleha hakohén vetahéra" – "tahéra" mikelal chehi teméa.
3. וְשֶׁלֹּא רָחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם. אָתְיָא ״חוּקָּה״–״חוּקָּה״ מִמְּחוּסַּר בְּגָדִים. vechelo ra'houts yadayim veraglayim. atya "'houka"–"'houka" mime'housar begadim.
4. תָּנוּ רַבָּנַן: כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁלֹּא טָבַל וְשֶׁלֹּא קִידֵּשׁ בֵּין בֶּגֶד לְבֶגֶד וּבֵין עֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה, וְעָבַד – עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה. וְאֶחָד כֹּהֵן גָּדוֹל וְאֶחָד כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁלֹּא קִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו שַׁחֲרִית, וְעָבַד – עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה. tanou rabanan: kohén gadol chelo taval vechelo kidéch bén beged leveged ouvén avoda laavoda, veavad – avodato kechéra. vee'had kohén gadol vee'had kohén hedot chelo kidéch yada veragla cha'harit, veavad – avodato pesoula.
5. אֲמַר לֵיהּ רַב אַסִּי לְרַבִּי יוֹחָנָן: מִכְּדִי חָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִדּוּשִׁין דְּאוֹרָיְיתָא, וְ״חוּקָּה״ כְּתִיב בְּהוּ – לִיעַכְּבוּ! amar léh rav asi lerabi yo'hanan: mikedi 'haméch tevilot vaasara kidouchin deorayta, ve"'houka" ketiv beou – liakevou!
6. אֲמַר לֵיהּ, אָמַר קְרָא: ״וּלְבֵשָׁם״ – לְבִישָׁה מְעַכֶּבֶת, וְאֵין דָּבָר אַחֵר מְעַכֵּב. amar léh, amar kera: "oulvécham" – levicha meakevet, veén davar a'hér meakév.
7. צָהֲבוּ פָּנָיו, אֲמַר לֵיהּ: וָי״ו אַאוּפְתָּא כְּתַבִי לָךְ – אִי הָכִי, דְּצַפְרָא נָמֵי. tsahavou pana, amar léh: va"v aoufta ketavi lakh – i hakhi, detsafra namé.
8. אָמַר חִזְקִיָּה, אָמַר קְרָא: ״וְהָיְתָה לָהֶם חׇק עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ לְדֹרֹתָם״ – דָּבָר הַמְעַכֵּב בְּזַרְעוֹ, מְעַכֵּב בּוֹ; דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְעַכֵּב בְּזַרְעוֹ, אֵין מְעַכֵּב בּוֹ. amar 'hizkiya, amar kera: "vehayta lahem 'hok olam lo oulzaro ledorotam" – davar hamakév bezaro, meakév bo; davar cheéno meakév bezaro, én meakév bo.
9. רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר מֵהָכָא: ״וְרָחֲצוּ מִמֶּנּוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו״ – דָּבָר הַמְעַכֵּב בְּבָנָיו מְעַכֵּב בּוֹ, דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְעַכֵּב בְּבָנָיו אֵין מְעַכֵּב בּוֹ. rabi yonatan amar méhakha: "vera'hatsou mimenou moche veaharon ouvana" – davar hamakév bevana meakév bo, davar cheéno meakév bevana én meakév bo.
10. רַבִּי יוֹנָתָן מַאי טַעְמָא לָא אָמַר מִדְּחִזְקִיָּה? אָמַר לָךְ: הָהוּא לְדוֹרוֹת הוּא דִּכְתִיב. rabi yonatan ma tama la amar mide'hizkiya? amar lakh: haou ledorot hou dikhtiv.
11. וְאִידַּךְ – מַאי טַעְמָא לָא אָמַר מֵהַאי? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא – דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: כׇּל כִּיּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּדֵי לְקַדֵּשׁ אַרְבָּעָה כֹּהֲנִים מִמֶּנּוּ – אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְרָחֲצוּ מִמֶּנּוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו״. veidakh – ma tama la amar méha? mibeé léh lekhidrabi yosé berabi 'hanina – deamar rabi yosé berabi 'hanina: kol kiyor cheén bo kedé lekadéch arbaa kohanim mimenou – én mekadechin bo, cheneemar: "vera'hatsou mimenou moche veaharon ouvana".
12. תָּנוּ רַבָּנַן: כֵּיצַד מִצְוַת קִידּוּשׁ? מַנִּיחַ יָדוֹ הַיְמָנִית עַל גַּבֵּי רַגְלוֹ הַיְמָנִית, וְיָדוֹ הַשְּׂמָאלִית עַל גַּבֵּי רַגְלוֹ הַשְּׂמָאלִית, וּמְקַדֵּשׁ. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מַנִּיחַ שְׁתֵּי יָדָיו זוֹ עַל גַּב זוֹ, וְעַל גַּבֵּי שְׁתֵּי רַגְלָיו זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ, וּמְקַדֵּשׁ. אָמְרוּ לוֹ: הִפְלַגְתָּה, אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כֵּן. tanou rabanan: kétsad mitsvat kidouch? mani'ha yado haymanit al gabé raglo haymanit, veyado hasemalit al gabé raglo hasemalit, oumkadéch. rabi yosé berabi yeouda omér: mani'ha cheté yada zo al gav zo, veal gabé cheté ragla zo al gabé zo, oumkadéch. amrou lo: hiflagta, i efchar laasot kén.
13. שַׁפִּיר קָאָמְרִי לֵיהּ! אָמַר רַב יוֹסֵף: וַחֲבֵירוֹ מְסַיְּיעוֹ. chapir kaamri léh! amar rav yoséf: va'havéro mesayeo.
14. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר אַבָּיֵי: עֲמִידָה מִן הַצַּד אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. ma bénayou? amar abayé: amida min hatsad ika bénayou.
15. אֲמַר לֵיהּ רַב סַמָּא בְּרֵיהּ דְּרַב אָשֵׁי לְרָבִינָא: וְלִיתֵּיב מִיתָּב וּלְקַדֵּשׁ! אָמַר קְרָא: ״לְשָׁרֵת״ – וְשֵׁירוּת מְעוּמָּד הוּא. amar léh rav sama beréh derav aché leravina: velitév mitav oulkadéch! amar kera: "lecharét" – vechérout meoumad hou.
16. תָּנוּ רַבָּנַן: קִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו בַּיּוֹם – אֵין צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ בַּלַּיְלָה, בַּלַּיְלָה – צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ בַּיּוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי; שֶׁהָיָה רַבִּי אוֹמֵר: לִינָה מוֹעֶלֶת בְּקִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין לִינָה מוֹעֶלֶת בְּקִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם. tanou rabanan: kidéch yada veragla bayom – én tsarikh lekadéch balayla, balayla – tsarikh lekadéch bayom, divré rabi; chehaya rabi omér: lina moelet bekidouch yadayim veraglayim. rabi elazar berabi chimon omér: én lina moelet bekidouch yadayim veraglayim.
17. תַּנְיָא אִידַּךְ: הָיָה עוֹמֵד וּמַקְרִיב עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ כׇּל הַלַּיְלָה לָאוֹרָה – טָעוּן קִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם. דִּבְרֵי רַבִּי. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֵּיוָן שֶׁקִּידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִתְּחִילַּת עֲבוֹדָה – אֲפִילּוּ מִיכָּן וְעַד עֲשָׂרָה יָמִים אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ. tanya idakh: haya oméd oumakriv al gabé mizbé'ha kol halayla laora – taoun kidouch yadayim veraglayim. divré rabi. rabi elazar berabi chimon omér: kévan chekidéch yada veragla mite'hilat avoda – afilou mikan vead asara yamim éno tsarikh lekadéch.
18. וּצְרִיכָא; דְּאִי אַשְׁמְעִינַן קַמַּיְיתָא – בְּהַהִיא קָאָמַר רַבִּי, דִּפְסַק לֵיהּ מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה; אֲבָל בְּהָא, דְּלָא פְּסַק לֵיהּ – אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ רַבִּי לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. וְאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהָא – בְּהָא קָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן; אֲבָל בְּהָא – אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי; צְרִיכָא. outsrikha; dei achmeinan kamayta – behahi kaamar rabi, difsak léh méavoda laavoda; aval beha, dela pesak léh – éma modé léh rabi lerabi elazar berabi chimon. vei achmeinan beha – beha kaamar rabi elazar berabi chimon; aval beha – éma modé léh lerabi; tserikha.
19. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? דִּכְתִיב: ״בְּגִשְׁתָּם״. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? דִּכְתִיב: ״בְּבוֹאָם״. ma tama derabi? dikhtiv: "begichtam". ma tama derabi elazar berabi chimon? dikhtiv: "bevoam".
20. וְאִידַּךְ נָמֵי, הָא כְּתִיב ״בְּבוֹאָם״! אִי כְּתִיב ״בְּגִשְׁתָּם״ וְלָא כְּתִיב ״בְּבוֹאָם״ – הֲוָה אָמֵינָא: עַל כׇּל גִּישָׁה וְגִישָׁה; כְּתַב רַחֲמָנָא: ״בְּבוֹאָם״. veidakh namé, ha ketiv "bevoam"! i ketiv "begichtam" vela ketiv "bevoam" – hava aména: al kol gicha vegicha; ketav ra'hamana: "bevoam".
21. וְאִידַּךְ נָמֵי, הָא כְּתִיב ״בְּגִשְׁתָּם״! אִי כְּתִיב ״בְּבוֹאָם״ וְלָא כְּתִיב ״בְּגִשְׁתָּם״ – הֲוָה אָמֵינָא: אֲפִילּוּ אַבִּיאָה רֵיקָנִית. veidakh namé, ha ketiv "begichtam"! i ketiv "bevoam" vela ketiv "begichtam" – hava aména: afilou abia rékanit.
22. אַבִּיאָה רֵיקָנִית?! הָא כְּתִיב: ״לְשָׁרֵת״! אֶלָּא בְּגִשְׁתָּם מִיבְּעֵי לֵיהּ, לְכִדְרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב. דְּאָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: הַכֹּל מוֹדִים בְּקִידּוּשׁ שֵׁנִי – כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ מְקַדֵּשׁ; דְּאָמַר קְרָא: ״אוֹ בְגִשְׁתָּם״ – מִי שֶׁאֵינוֹ מְחוּסָּר אֶלָּא גִּישָׁה בִּלְבַד, יָצָא זֶה שֶׁמְחוּסָּר לְבִישָׁה וְגִישָׁה. abia rékanit?! ha ketiv: "lecharét"! ela begichtam mibeé léh, lekhidrav a'ha bar yaakov. deamar rav a'ha bar yaakov: hakol modim bekidouch chéni – kecheou lavouch mekadéch; deamar kera: "o vegichtam" – mi cheéno me'housar ela gicha bilvad, yatsa ze chem'housar levicha vegicha.
23. ״לְהַקְטִיר אִשֶּׁה״ לְמָה לִּי? "lehaktir iche" lema li?

Daf 20a

1. מַהוּ דְּתֵימָא: הָנֵי מִילֵּי – עֲבוֹדָה דִּמְעַכְּבָא כַּפָּרָה, אֲבָל עֲבוֹדָה דְּלָא מְעַכְּבָא כַּפָּרָה – לָא; קָא מַשְׁמַע לַן. maou detéma: hané milé – avoda dimakeva kapara, aval avoda dela meakeva kapara – la; ka machma lan.
2. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בָּעֵי אִילְפָא, לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר אֵין לִינָה מוֹעֶלֶת בְּקִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם – מֵי כִיּוֹר מַהוּ שֶׁיִּפָּסְלוּ? מִי אָמְרִינַן: הָנֵי לְמַאי – לְקִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, קִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם גּוּפַיְיהוּ לָא פָּסֵיל בְּהוּ לִינָה; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דִּקְדוּשׁ לְהוּ בִּכְלֵי שָׁרֵת – מִיפַּסְלִי? ki ata rav dimi, amar rabi yo'hanan: baé ilfa, ledivré haomér én lina moelet bekidouch yadayim veraglayim – mé khiyor maou cheyipaslou? mi amrinan: hané lema – lekidouch yadayim veraglayim, kidouch yadayim veraglayim goufayou la pasél beou lina; o dilma, kévan dikdouch leou bikhlé charét – mipasli?
3. כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רַבִּי אַמֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, הֲדַר פָּשֵׁיט אִילְפָא: כְּמַחְלוֹקֶת בָּזוֹ כָּךְ מַחְלוֹקֶת בָּזוֹ. ki ata ravin amar rabi yirmeya amar rabi amé amar rabi yo'hanan, hadar pachét ilfa: kema'hloket bazo kakh ma'hloket bazo.
4. אָמַר לְפָנָיו רַבִּי יִצְחָק בַּר בִּיסְנָא: רַבִּי, אַתָּה אוֹמֵר כֵּן?! אֶלָּא הָכִי אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן [מִשְּׁמֵיהּ דְּאִילְפָא]: כִּיּוֹר שֶׁלֹּא שִׁקְּעוֹ מִבָּעֶרֶב – מְקַדֵּשׁ מִמֶּנּוּ לַעֲבוֹדַת לַיְלָה, וּלְמָחָר אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ. amar lefana rabi yits'hak bar bisna: rabi, ata omér kén?! ela hakhi amar rabi asi amar rabi yo'hanan [micheméh deilfa]: kiyor chelo chikeo mibaerev – mekadéch mimenou laavodat layla, oulma'har éno mekadéch.
5. וְהָוֵינַן בַּהּ: לְמָחָר אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ – דְּלָא צְרִיךְ לְקַדּוֹשֵׁי; אוֹ דִלְמָא, אִיפְּסַלוּ בְּלִינָה? וְלָא פְּשִׁיט לַן, וּמָר קָא פָשֵׁיט לֵיהּ מִיפְשָׁיט. vehavénan bah: lema'har éno mekadéch – dela tserikh lekadoché; o dilma, ipesalou belina? vela pechit lan, oumar ka fachét léh mifchat.
6. תָּא שְׁמַע: בֶּן קָטִין עָשָׂה שְׁנֵים עָשָׂר דַּד לַכִּיּוֹר, אַף הוּא עָשָׂה מוּכְנִי לַכִּיּוֹר שֶׁלֹּא יִהְיוּ מֵימָיו נִפְסָלִין בְּלִינָה. מַאי, לָאו רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא? לָא, רַבִּי הִיא. ta chema: ben katin asa cheném asar dad lakiyor, af hou asa moukhni lakiyor chelo yihou méma nifsalin belina. ma, la rabi elazar berabi chimon hi? la, rabi hi.
7. וְהָא מִדְּרֵישָׁא רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן – סֵיפָא נָמֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן! veha miderécha rabi elazar berabi chimon – séfa namé rabi elazar berabi chimon!
8. דְּקָתָנֵי רֵישָׁא: בָּא לוֹ אֵצֶל פָּרוֹ; וּפַר הָיָה עוֹמֵד בֵּין הָאוּלָם וּלְמִזְבֵּחַ, רֹאשׁוֹ לַדָּרוֹם וּפָנָיו לַמַּעֲרָב; וְהַכֹּהֵן עוֹמֵד בַּמִּזְרָח וּפָנָיו לַמַּעֲרָב. מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ – צָפוֹן? רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן! dekatané récha: ba lo étsel paro; oufar haya oméd bén haoulam oulmizbé'ha, rocho ladarom oufana lamaarav; vehakohén oméd bamizra'h oufana lamaarav. man chamate léh deamar bén haoulam velamizbé'ha – tsafon? rabi elazar berabi chimon!
9. דְּתַנְיָא: אֵיזֶהוּ צָפוֹן? מִקִּיר מִזְבֵּחַ צְפוֹנִי וְעַד כּוֹתֶל עֲזָרָה צְפוֹנִי, וּכְנֶגֶד כׇּל הַמִּזְבֵּחַ כּוּלּוֹ צָפוֹן. דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מוֹסִיף: אַף בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ. רַבִּי מוֹסִיף: אַף מְקוֹם דְּרִיסַת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים וּמְקוֹם דְּרִיסַת רַגְלֵי יִשְׂרָאֵל. אֲבָל מִן הַחֲלִיפוֹת וְלִפְנִים – הַכֹּל מוֹדִים שֶׁפָּסוּל. detanya: ézeou tsafon? mikir mizbé'ha tsefoni vead kotel azara tsefoni, oukhneged kol hamizbé'ha koulo tsafon. divré rabi yosé berabi yeouda. rabi elazar berabi chimon mosif: af bén haoulam velamizbé'ha. rabi mosif: af mekom derisat raglé hakohanim oumkom derisat raglé yisraél. aval min ha'halifot velifnim – hakol modim chepasoul.
10. וְתִסְבְּרָא?! רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא – וְלָא רַבִּי?! [הַשְׁתָּא רַבִּי] אַדְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה מוֹסֵיף, אַדְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן לָא מוֹסֵיף?! vetisbera?! rabi elazar berabi chimon hi – vela rabi?! [hachta rabi] aderabi yosé berabi yeouda moséf, aderabi elazar berabi chimon la moséf?!
11. אֲנַן הָכִי קָאָמְרִינַן: אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ רַבִּי הִיא, לוֹקְמַהּ בִּמְקוֹם דְּרִיסַת רַגְלֵי כֹהֲנִים וּבִמְקוֹם דְּרִיסַת רַגְלֵי יִשְׂרָאֵל. anan hakhi kaamrinan: i salka datakh rabi hi, lokmah bimkom derisat raglé khohanim ouvimkom derisat raglé yisraél.
12. אֶלָּא מַאי, רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא?! לוֹקְמַהּ מִקִּיר מִזְבֵּחַ צְפוֹנִי עַד כּוֹתֶל עֲזָרָה צְפוֹנִי! אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר – מִשּׁוּם חוּלְשָׁא דְּכֹהֵן גָּדוֹל; הָכָא נָמֵי, מִשּׁוּם חוּלְשָׁא דְּכֹהֵן גָּדוֹל. ela ma, rabi elazar berabi chimon hi?! lokmah mikir mizbé'ha tsefoni ad kotel azara tsefoni! ela ma it lakh lemémar – michoum 'houlcha dekhohén gadol; hakha namé, michoum 'houlcha dekhohén gadol.
13. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: קִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו לִתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן – לְמָחָר אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ, שֶׁכְּבָר קִידֵּשׁ מִתְּחִילַּת עֲבוֹדָה. amar rabi yo'hanan: kidéch yada veragla litroumat hadechen – lema'har éno tsarikh lekadéch, chekevar kidéch mite'hilat avoda.
14. לְמַאן? אִי לְרַבִּי, הָאָמַר: פָּסְלָה לִינָה! אִי לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, הָאָמַר: אֵין צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ אֲפִילּוּ מִיכָּן וְעַד עֲשָׂרָה יָמִים! leman? i lerabi, haamar: pasla lina! i lerabi elazar berabi chimon, haamar: én tsarikh lekadéch afilou mikan vead asara yamim!
15. אָמַר אַבָּיֵי: לְעוֹלָם לְרַבִּי; וְלִינָה – דְּרַבָּנַן הִיא, וּמוֹדֵי דְּמִקְּרוֹת הַגֶּבֶר וְעַד צַפְרָא לָא פָּסְלָה לִינָה. amar abayé: leolam lerabi; velina – derabanan hi, oumodé demikerot hagever vead tsafra la pasla lina.
16. רָבָא אָמַר: לְעוֹלָם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן [הִיא, וְרָאָה רַבִּי יוֹחָנָן דְּבָרָיו] בִּתְחִילַּת עֲבוֹדָה, וְלֹא בְּסוֹף עֲבוֹדָה. rava amar: leolam rabi elazar berabi chimon [hi, veraa rabi yo'hanan devara] bit'hilat avoda, velo besof avoda.
17. מֵיתִיבִי: רָאוּהוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים שֶׁיָּרַד – וְהֵם רָצוּ וּבָאוּ, מִיהֲרוּ וְקִידְּשׁוּ יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם מִן הַכִּיּוֹר. métivi: raouou e'ha hakohanim cheyarad – vehém ratsou ouvaou, miharou vekidechou yedéhem veragléhem min hakiyor.

Daf 20b

1. בִּשְׁלָמָא לְאַבָּיֵי דְּמוֹקֵים לַהּ כְּרַבִּי, וּמוֹדֵי רַבִּי דְּמִקְּרוֹת הַגֶּבֶר עַד צַפְרָא לָא פָּסְלָה לִינָה – הָא מַנִּי, רַבִּי הִיא. bichlama leabayé demokém lah kerabi, oumodé rabi demikerot hagever ad tsafra la pasla lina – ha mani, rabi hi.
2. אֶלָּא לְרָבָא דְּמוֹקֵים לַהּ כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, אֲבָל לְרַבִּי מִקְּרוֹת הַגֶּבֶר עַד צַפְרָא פָּסְלָה לִינָה; הָא מַנִּי? אִי רַבִּי – פָּסְלָה לִינָה! אִי רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן – הָא אָמַר: אֲפִילּוּ מִיכָּן וְעַד עֲשָׂרָה יָמִים אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ! ela lerava demokém lah kerabi elazar berabi chimon, aval lerabi mikerot hagever ad tsafra pasla lina; ha mani? i rabi – pasla lina! i rabi elazar berabi chimon – ha amar: afilou mikan vead asara yamim éno tsarikh lekadéch!
3. לְעוֹלָם כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּכָהֲנֵי חַדְתֵי. leolam kerabi elazar berabi chimon, vehakha bema askinan – bekhahané 'hadté.
4. אִיבַּעְיָא לְהוּ: יְצִיאָה מַהוּ שֶׁתּוֹעִיל בְּקִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם? אִם תִּימְצֵי לוֹמַר לִינָה לָא פָּסְלָה – דְּלָא פָּרֵישׁ, אֲבָל יְצִיאָה דְּפָרֵישׁ – אַסּוֹחֵי מַסַּח דַּעְתֵּיהּ; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דִּבְיָדוֹ לַחֲזוֹר – לָא מַסַּח? ibaya leou: yetsia maou chetoil bekidouch yadayim veraglayim? im timtsé lomar lina la pasla – dela paréch, aval yetsia defaréch – aso'hé masa'h datéh; o dilma, kévan divyado la'hazor – la masa'h?
5. תָּא שְׁמַע: קִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וְנִטְמְאוּ – מַטְבִּילָן וְאֵין צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ. יָצְאוּ – הֲרֵי הֵן בִּקְדוּשָּׁתָן! ta chema: kidéch yada veragla venitmeou – matbilan veén tsarikh lekadéch. yatsou – haré hén bikdouchatan!
6. יָצְאוּ יָדָיו לָא קָמִיבַּעְיָא לַן, כִּי קָמִיבַּעְיָא לַן – יָצָא כׇּל גּוּפוֹ. מַאי? yatsou yada la kamibaya lan, ki kamibaya lan – yatsa kol goufo. ma?
7. תָּא שְׁמַע: שֶׁלֹּא רָחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם – מְקַדֵּשׁ בִּכְלֵי שָׁרֵת בִּפְנִים. קִידֵּשׁ בִּכְלֵי שָׁרֵת בַּחוּץ אוֹ בִּכְלֵי חוֹל בִּפְנִים אוֹ שֶׁטָּבַל בְּמֵי מְעָרָה, וְעָבַד – עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה. טַעְמָא דְּקִידֵּשׁ בִּכְלֵי שָׁרֵת בַּחוּץ, הָא קִידֵּשׁ בִּפְנִים וְיָצָא – עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁירָה! ta chema: chelo ra'houts yadayim veraglayim – mekadéch bikhlé charét bifnim. kidéch bikhlé charét ba'houts o bikhlé 'hol bifnim o chetaval bemé meara, veavad – avodato pesoula. tama dekidéch bikhlé charét ba'houts, ha kidéch bifnim veyatsa – avodato kechéra!
8. דִּלְמָא ״קִידֵּשׁ בִּכְלֵי שָׁרֵת בַּחוּץ״ הֵיכִי דָּמֵי – כְּגוֹן דְּאַפֵּיק יָדָיו לְבַר וְקִידֵּשׁ; הָא קִידֵּשׁ בִּפְנִים וְיָצָא, דְּאַפֵּיק יְדֵיהּ לְבַר – כְּשֵׁירָה. אֲבָל יָצָא כׇּל גּוּפוֹ תִּיבְּעֵי לָךְ. dilma "kidéch bikhlé charét ba'houts" hékhi damé – kegon deapék yada levar vekidéch; ha kidéch bifnim veyatsa, deapék yedéh levar – kechéra. aval yatsa kol goufo tibeé lakh.
9. אֲמַר לֵיהּ רַב זְבִיד לְרַב פָּפָּא, תָּא שְׁמַע: יָצָא חוּץ לִמְחִיצַת חוֹמַת הָעֲזָרָה – אִם לִשְׁהוֹת, טָעוּן טְבִילָה; אִם לְפִי שָׁעָה, טָעוּן קִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם! amar léh rav zevid lerav papa, ta chema: yatsa 'houts lim'hitsat 'homat haazara – im lichot, taoun tevila; im lefi chaa, taoun kidouch yadayim veraglayim!
10. אֲמַר לֵיהּ: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁיָּצָא לְהָסֵךְ רַגְלָיו וּלְהַטִּיל מַיִם. amar léh: hakha bema askinan – kegon cheyatsa lehasékh ragla oulhatil mayim.
11. הָא בְּהֶדְיָא קָתָנֵי לַהּ: כָּל הַמֵּיסֵךְ רַגְלָיו טָעוּן טְבִילָה, וְכׇל הַמֵּטִיל מַיִם טָעוּן קִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם! תָּנֵי וַהֲדַר מְפָרֵשׁ. ha behedya katané lah: kal hamésékh ragla taoun tevila, vekhol hamétil mayim taoun kidouch yadayim veraglayim! tané vahadar mefaréch.
12. תָּא שְׁמַע: פָּרָה – רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף אָמַר: מְקַדֵּשׁ בִּכְלֵי שָׁרֵת בִּפְנִים, וְיוֹצֵא. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ בַּחוּץ, וַאֲפִילּוּ בִּכְלִי חוֹל, וַאֲפִילּוּ בִּמְקִידָּה שֶׁל חֶרֶס! ta chema: para – rabi 'hiya bar yoséf amar: mekadéch bikhlé charét bifnim, veotsé. verabi yo'hanan amar: afilou ba'houts, vaafilou bikhli 'hol, vaafilou bimkida chel 'heres!
13. אָמַר רַב פָּפָּא: שָׁאנֵי פָּרָה – הוֹאִיל וְכׇל מַעֲשֶׂיהָ בַּחוּץ, לָא פָּסְלָה בָּהּ יְצִיאָה. אִי הָכִי, לְמָה לִי דִּמְקַדֵּשׁ? כְּעֵין עֲבוֹדָה פְּנִים. amar rav papa: chané para – hoil vekhol maaseha ba'houts, la pasla bah yetsia. i hakhi, lema li dimkadéch? keén avoda penim.
14. אִיבַּעְיָא לְהוּ: טוּמְאָה, מַהוּ שֶׁתּוֹעִיל לְקִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם? אִם תִּימְצֵי לוֹמַר יְצִיאָה לָא פָּסְלָה – דְּגַבְרָא חֲזֵי, אֲבָל הָכָא דְּגַבְרָא לָא חֲזֵי – אַסּוֹחֵי מַסַּח דַּעְתֵּיהּ; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דַּהֲדַר חֲזֵי – [דָּק לֵיהּ] וְלָא מַסַּח דַּעְתֵּיהּ? ibaya leou: touma, maou chetoil lekidouch yadayim veraglayim? im timtsé lomar yetsia la pasla – degavra 'hazé, aval hakha degavra la 'hazé – aso'hé masa'h datéh; o dilma, kévan dahadar 'hazé – [dak léh] vela masa'h datéh?
15. תָּא שְׁמַע: קִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וְנִטְמְאוּ – מַטְבִּילָן, וְאֵין צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ! ta chema: kidéch yada veragla venitmeou – matbilan, veén tsarikh lekadéch!
16. נִטְמְאוּ יָדָיו לָא מִיבַּעְיָא לַן, [כִּי מִיבַּעְיָא לַן] נִטְמָא כׇּל גּוּפוֹ. כׇּל גּוּפוֹ?! תִּיפּוֹק לִי: כֵּיוָן דְּבָעֵי לְמֶעְבַּד הֶעֱרֵב שֶׁמֶשׁ, אַסּוֹחֵי מַסַּח דַּעְתֵּיהּ! כְּגוֹן דְּאִיטַּמִּי סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה. nitmeou yada la mibaya lan, [ki mibaya lan] nitma kol goufo. kol goufo?! tipok li: kévan devaé lemebad heerév chemech, aso'hé masa'h datéh! kegon deitami samoukh lichkiat ha'hama.
17. תָּא שְׁמַע: פָּרָה – רַבִּי חִיָּיא בְּרַבִּי יוֹסֵף אָמַר: מְקַדֵּשׁ בִּכְלֵי שָׁרֵת בִּפְנִים, וְיוֹצֵא. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ בַּחוּץ, וַאֲפִילּוּ בִּכְלִי חוֹל, וַאֲפִילּוּ בִּמְקִידָּה שֶׁל חֶרֶס. ta chema: para – rabi 'hiya berabi yoséf amar: mekadéch bikhlé charét bifnim, veotsé. verabi yo'hanan amar: afilou ba'houts, vaafilou bikhli 'hol, vaafilou bimkida chel 'heres.

Daf 21a

1. וְהָא פָּרָה – דְּטַמּוֹיֵי מְטַמֵּינַן לֵיהּ, דִּתְנַן: מְטַמְּאִין הָיוּ הַכֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה וּמַטְבִּילִין אוֹתוֹ, לְהוֹצִיא מִלִּבָּן שֶׁל צַדּוּקִין שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: בִּמְעוֹרְבֵי שֶׁמֶשׁ הָיְתָה נַעֲשֵׂית; שְׁמַע מִינַּהּ: לָא פָּסְלָה בָּהּ (מַחְשֶׁבֶת) טוּמְאָה! veha para – detamoyé metaménan léh, ditnan: metamein haou hakohén hasoréf et hapara oumatbilin oto, leotsi miliban chel tsadoukin chehaou omrim: bimorvé chemech hayta naasét; chema minah: la pasla bah (ma'hchevet) touma!
2. שָׁאנֵי פָּרָה, הוֹאִיל דִּטְבוּל יוֹם לָא פָּסֵיל בָּהּ. אִי הָכִי, לְמָה לִי דִּמְקַדֵּשׁ? כְּעֵין עֲבוֹדָה [בָּעֵינַן]. chané para, hoil ditvoul yom la pasél bah. i hakhi, lema li dimkadéch? keén avoda [baénan].
3. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ לְקַדֵּשׁ יָדָיו [וְרַגְלָיו] בַּכִּיּוֹר? ״מִמֶּנּוּ״ אָמַר רַחֲמָנָא – וְלֹא בְּתוֹכוֹ; אוֹ דִלְמָא אֲפִילּוּ בְּתוֹכוֹ? ibaya leou: maou lekadéch yada [veragla] bakiyor? "mimenou" amar ra'hamana – velo betokho; o dilma afilou betokho?
4. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, תָּא שְׁמַע: אוֹ שֶׁטָּבַל בְּמֵי מְעָרָה וְעָבַד – עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה. הָא מֵי כִיּוֹר דּוּמְיָא דְּמֵי מְעָרָה, וְעָבַד – עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה! amar rav na'hman bar yits'hak, ta chema: o chetaval bemé meara veavad – avodato pesoula. ha mé khiyor doumya demé meara, veavad – avodato kechéra!
5. לָא, מֵי מְעָרָה אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ; שֶׁלֹּא תֹּאמַר: כׇּל גּוּפוֹ טוֹבֵל בָּהֶן – יָדָיו וְרַגְלָיו לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! la, mé meara itsterikha léh; chelo tomar: kol goufo tovél bahen – yada veragla lo kol chekén?!
6. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף: מֵי כִיּוֹר נִפְסָלִין לְמַתִּירִין כְּמַתִּירִין, לְאֵבָרִים כְּאֵבָרִים. amar rabi 'hiya bar yoséf: mé khiyor nifsalin lematirin kematirin, leévarim keévarim.
7. רַב חִסְדָּא אָמַר: אַף לְמַתִּירִין אֵין נִפְסָלִין אֶלָּא בְּעַמּוּד הַשַּׁחַר, כַּאֵבָרִין. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כִּיּוֹר כֵּיוָן שֶׁשִּׁקְּעוֹ – שׁוּב אֵין מַעֲלֵהוּ. rav 'hisda amar: af lematirin én nifsalin ela beamoud hacha'har, kaévarin. verabi yo'hanan amar: kiyor kévan chechikeo – chouv én maaléou.
8. לְמֵימְרָא דְּלַעֲבוֹדַת לַיְלָה נָמֵי לָא חֲזֵי?! וְהָאָמַר רַבִּי אַסִּי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשְּׁמֵיהּ דְּאִילְפָא: כִּיּוֹר שֶׁלֹּא שִׁקְּעוֹ מִבָּעֶרֶב – מְקַדֵּשׁ מִמֶּנּוּ לַעֲבוֹדַת לַיְלָה, וּלְמָחָר אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ! lemémra delaavodat layla namé la 'hazé?! vehaamar rabi asi, amar rabi yo'hanan micheméh deilfa: kiyor chelo chikeo mibaerev – mekadéch mimenou laavodat layla, oulma'har éno mekadéch!
9. מַאי ״אֵינוֹ מַעֲלֵהוּ״ נָמֵי דְּקָאָמַר – לַעֲבוֹדַת יוֹם; אֲבָל לַעֲבוֹדַת לַיְלָה חֲזֵי. ma "éno maaléou" namé dekaamar – laavodat yom; aval laavodat layla 'hazé.
10. [אִי הָכִי] הַיְינוּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף! [i hakhi] haynou derabi 'hiya bar yoséf!

Daf 21b

1. אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ גְּזֵירַת שִׁיקּוּעַ. ika bénayou gezérat chikoua.
2. וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: קִידֵּשׁ יָדָיו לִתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן – לְמָחָר אֵין צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ, שֶׁכְּבָר קִידֵּשׁ מִתְּחִילַּת עֲבוֹדָה. vehaamar rabi yo'hanan: kidéch yada litroumat hadechen – lema'har én tsarikh lekadéch, chekevar kidéch mite'hilat avoda.
3. בִּשְׁלָמָא לְרָבָא, דְּמוֹקֵים לְהָהִיא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן – הָא כְּרַבִּי. bichlama lerava, demokém lehahi kerabi elazar berabi chimon – ha kerabi.
4. אֶלָּא לְאַבָּיֵי דְּמוֹקֵים לַהּ כְּרַבִּי – קַשְׁיָא דְּרַבִּי אַדְּרַבִּי: מַאי שְׁנָא הָתָם דִּמְשַׁקַּע לֵיהּ, וּמַאי שְׁנָא הָכָא דְּלָא מְשַׁקַּע לֵיהּ? ela leabayé demokém lah kerabi – kachya derabi aderabi: ma chena hatam dimchaka léh, ouma chena hakha dela mechaka léh?
5. דִּמְסַלֵּק לֵיהּ וַהֲדַר מְשַׁקַּע לֵיהּ. dimsalék léh vahadar mechaka léh.
6. אִי הָכִי, ״לְמָחָר אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ״ – [אַמַּאי? אֵין צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ.] i hakhi, "lema'har éno mekadéch" – [ama? én tsarikh lekadéch.]
7. לְמֵימְרָא דִּלְמַתִּירִין מִיחְזָא חֲזֵי?! הַיְינוּ דְּרַב חִסְדָּא! lemémra dilmatirin mi'hza 'hazé?! haynou derav 'hisda!
8. אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ מִצְוַת שִׁיקּוּעַ. ika bénayou mitsvat chikoua.
9. מֵיתִיבִי: לֹא הָיוּ רוֹאִין אוֹתוֹ וְלֹא שׁוֹמְעִין אֶת קוֹלוֹ, עַד שֶׁשּׁוֹמְעִים קוֹל שֶׁל עֵץ שֶׁעָשָׂה בֶּן קָטִין מוּכְנִי לַכִּיּוֹר, וְהֵן אוֹמְרִים: הִגִּיעַ [עֵת] קִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם מִן הַכִּיּוֹר. מַאי, לָאו דִּמְסַלֵּק לֵיהּ? אַלְמָא מְשַׁקַּע לֵיהּ! métivi: lo haou roin oto velo chomin et kolo, ad chechomim kol chel éts cheasa ben katin moukhni lakiyor, vehén omrim: higia [ét] kidouch yadayim veraglayim min hakiyor. ma, la dimsalék léh? alma mechaka léh!
10. לָא, דִּמְשַׁקַּע לֵיהּ. אִי דִּמְשַׁקַּע לֵיהּ – מִי מִשְׁתְּמַע קָלֵיהּ?! מְשַׁקַּע לֵיהּ בְּגִילְגְּלָא. la, dimchaka léh. i dimchaka léh – mi michtema kaléh?! mechaka léh begilgela.
11. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: דִּמְשַׁקַּע לֵיהּ בְּחוּמַרְתֵּיהּ, כִּי הֵיכִי דְּלִישְׁתְּמַע קָלֵיהּ וְלִשְׁמְעִי וְלֵיתֵי. וְהָא הֲוָה גְּבִינִי כָּרוֹז! (בי) [אַבֵּי] תְּרֵי הֶיכֵּרֵי הֲווֹ עָבְדִי; דְּשָׁמַע מֵהַאי אָתֵי, וְשָׁמַע מֵהַאי אָתֵי. lichana a'harina: dimchaka léh be'houmartéh, ki hékhi delichtema kaléh velichmei velété. veha hava gevini karoz! (v) [abé] teré hekéré hao avdi; dechama méha até, vechama méha até.
12. גּוּפָא – אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: כׇּל כִּיּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּדֵי לְקַדֵּשׁ אַרְבָּעָה כֹּהֲנִים מִמֶּנּוּ – אֵין מְקַדְּשִׁין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְרָחֲצוּ מִמֶּנּוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו וְגוֹ׳״. goufa – amar rabi yosé berabi 'hanina: kol kiyor cheén bo kedé lekadéch arbaa kohanim mimenou – én mekadechin bo, cheneemar: "vera'hatsou mimenou moche veaharon ouvana vego'".
13. מֵיתִיבִי: כׇּל הַכֵּלִים מְקַדְּשִׁין – בֵּין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן רְבִיעִית, métivi: kol hakélim mekadechin – bén cheyéch bahen reviit,

Daf 22a

1. בֵּין שֶׁאֵין בָּהֶן רְבִיעִית; וּבִלְבַד שֶׁיְּהוּ כְּלֵי שָׁרֵת! bén cheén bahen reviit; ouvilvad cheyeou kelé charét!
2. אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַחָא: בְּקוֹדֵחַ בְּתוֹכוֹ. amar rav ada bar a'ha: bekodé'ha betokho.
3. וְהָא ״מִמֶּנּוּ״ אָמַר רַחֲמָנָא! ״יִרְחָצוּ״ – לְרַבּוֹת כְּלִי שָׁרֵת. veha "mimenou" amar ra'hamana! "yir'hatsou" – lerabot keli charét.
4. אִי הָכִי, כְּלִי חוֹל נָמֵי! אָמַר אַבָּיֵי: כְּלִי חוֹל לָא מָצֵית אָמְרַתְּ, מִקַּל וָחוֹמֶר מִכַּנּוֹ; וּמָה כַּנּוֹ, שֶׁנִּמְשַׁח עִמּוֹ – אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ; כְּלִי חוֹל, שֶׁאֵינוֹ נִמְשָׁח עִמּוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ?! i hakhi, keli 'hol namé! amar abayé: keli 'hol la matsét amrate, mikal va'homer mikano; ouma kano, chenimcha'h imo – éno mekadéch; keli 'hol, cheéno nimcha'h imo – éno din cheéno mekadéch?!
5. וְכַנּוֹ מְנָלַן? דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יָכוֹל יְהֵא כַּנּוֹ מְקַדֵּשׁ כְּדֶרֶךְ שֶׁהַכִּיּוֹר מְקַדֵּשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְכַנּוֹ נְחֹשֶׁת״ – לִנְחֹשֶׁת הִקַּשְׁתִּיו וְלֹא לְדָבָר אַחֵר. vekhano menalan? detanya, rabi yeouda omér: yakhol yehé kano mekadéch kederekh chehakiyor mekadéch? talmoud lomar: "veasita kiyor ne'hochet vekhano ne'hochet" – lin'hochet hikachti velo ledavar a'hér.
6. אֲמַר לֵיהּ מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב מָרִי לְרָבִינָא: מָה לְכַנּוֹ – שֶׁאֵין עָשׂוּי לְתוֹכוֹ; תֹּאמַר בִּכְלִי חוֹל – שֶׁעָשׂוּי לְתוֹכוֹ?! אֶלָּא ״מִמֶּנּוּ״ – לְמַעוֹטֵי כְּלִי חוֹל. amar léh mar zoutra beréh derav mari leravina: ma lekhano – cheén asou letokho; tomar bikhli 'hol – cheasou letokho?! ela "mimenou" – lemaoté keli 'hol.
7. אִי הָכִי, כְּלִי שָׁרֵת נָמֵי! הָא רַבִּי רַחֲמָנָא ״יִרְחָצוּ״. i hakhi, keli charét namé! ha rabi ra'hamana "yir'hatsou".
8. וּמָה רָאִיתָ? זֶה טָעוּן מְשִׁיחָה כָּמוֹהוּ, וְזֶה אֵין טָעוּן מְשִׁיחָה כָּמוֹהוּ. ouma raita? ze taoun mechi'ha kamoou, veze én taoun mechi'ha kamoou.
9. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כׇּל הַמַּשְׁלִים לְמֵי מִקְוֶה – מַשְׁלִים לְמֵי כִיּוֹר. לִרְבִיעִית – אֵינוֹ מַשְׁלִים. amar réch lakich: kol hamachlim lemé mikve – machlim lemé khiyor. lirviit – éno machlim.
10. לְמַעוֹטֵי מַאי? אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי טִיט הַנִדּוֹק – הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּפָרָה שׁוֹחָה וְשׁוֹתָה מִמֶּנּוּ, אֲפִילּוּ לִרְבִיעִית נָמֵי! וְאִי אֵין פָּרָה שׁוֹחָה וְשׁוֹתָה מִמֶּנּוּ, אֲפִילּוּ לְמִקְוֶה נָמֵי אֵין מַשְׁלִים! lemaoté ma? iléma lemaoté tit hanidok – hékhi damé? i defara cho'ha vechota mimenou, afilou lirviit namé! vei én para cho'ha vechota mimenou, afilou lemikve namé én machlim!
11. אֶלָּא לְמַעוֹטֵי יַבְחוּשִׁין אֲדוּמִּין – אֲפִילּוּ בְּעֵינַיְיהוּ נָמֵי! דְּהָא תַּנְיָא, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כֹּל שֶׁתְּחִילַּת בְּרִיָּיתוֹ מִן הַמַּיִם – מַטְבִּילִין בּוֹ; וְאָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: מַטְבִּילִין בְּעֵינוֹ שֶׁל דָּג! ela lemaoté yav'houchin adoumin – afilou beénayou namé! deha tanya, raban chimon ben gamliél omér: kol chete'hilat beriyato min hamayim – matbilin bo; veamar rav yits'hak bar avdimi: matbilin beéno chel dag!
12. אָמַר רַב פָּפָּא: לְמַעוֹטֵי נָתַן סְאָה וְנָטַל סְאָה. דִּתְנַן: מִקְוֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה מְכוָּּונוֹת; נָתַן סְאָה וְנָטַל סְאָה – הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר. וְאָמַר רַב יְהוּדָה בַּר שֵׁילָא אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עַד רוּבּוֹ. amar rav papa: lemaoté natan sea venatal sea. ditnan: mikve cheyéch bo arbaim sea mekhvanot; natan sea venatal sea – haré ze kachér. veamar rav yeouda bar chéla amar rav asi amar rabi yo'hanan: ad roubo.
13. אָמַר רַב פָּפָּא: אִם קָדַח בּוֹ רְבִיעִית – מַטְבִּילִין בּוֹ מְחָטִין וְצִינּוֹרִיּוֹת, הוֹאִיל וּמֵהֶכְשֵׁירָא דְּמִקְוֶה אָתֵי. amar rav papa: im kada'h bo reviit – matbilin bo me'hatin vetsinoriyot, hoil ouméhekhchéra demikve até.
14. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מֵי מִקְוֶה כְּשֵׁירִים לְמֵי כִיּוֹר. amar rabi yirmeya amar réch lakich: mé mikve kechérim lemé khiyor.
15. לְמֵימְרָא דְּלָא מַיִם חַיִּים נִינְהוּ?! וְהָתַנְיָא: ״בְּמַיִם״ – וְלֹא בְּיַיִן, ״בְּמַיִם״ – וְלֹא בְּמָזוּג, ״בְּמַיִם״ – לְרַבּוֹת שְׁאָר מַיִם; וְקַל וָחוֹמֶר לְמֵי כִיּוֹר. מַאי קַל וָחוֹמֶר לְמֵי כִיּוֹר? לָאו דְּמַיִם חַיִּים נִינְהוּ? lemémra dela mayim 'hayim ninou?! vehatanya: "bemayim" – velo beyayin, "bemayim" – velo bemazoug, "bemayim" – lerabot chear mayim; vekal va'homer lemé khiyor. ma kal va'homer lemé khiyor? la demayim 'hayim ninou?
16. לָא, (לִקְדּוֹשׁ) דְּקַדִּישׁ וְקַדִּישֵׁי מְעַלְּיוּתָא הִיא. וְהָא תָּנָא דְּבֵי שְׁמוּאֵל: ״מַיִם״ – שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁם לְוַוי, la, (likdoch) dekadich vekadiché mealeouta hi. veha tana devé chemouél: "mayim" – cheén lahem chém leva,

Daf 22b

1. יָצְאוּ מֵי כִיּוֹר שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שֵׁם לְוַוי. אֶלָּא לָאו דִּרְאוּיִין לְמֵי כִיּוֹר? אַלְמָא מַיִם חַיִּים נִינְהוּ! yatsou mé khiyor cheyéch lahem chém leva. ela la dirouyin lemé khiyor? alma mayim 'hayim ninou!
2. תַּנָּאֵי הִיא. דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מֵי כִיּוֹר – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: מֵי מַעְיָן הֵן, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: שְׁאָר מֵימוֹת הֵן. tanaé hi. deamar rabi yo'hanan: mé khiyor – rabi yichmaél omér: mé mayan hén, va'hakhamim omrim: chear mémot hén.
3. עָרֵל מְנָלַן? אָמַר רַב חִסְדָּא: דָּבָר זֶה מִתּוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לֹא לָמַדְנוּ, מִדִּבְרֵי יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי לָמַדְנוּ: ״כׇּל בֶּן נֵכָר עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר לֹא יָבֹא אֶל מִקְדָּשִׁי לְשָׁרְתֵנִי״. arél menalan? amar rav 'hisda: davar ze mitorat moche rabénou lo lamadnou, midivré ye'hezkél ben bouzi lamadnou: "kol ben nékhar erel lév veerel basar lo yavo el mikdachi lecharténi".
4. וּמְנָלַן דְּמַחֲלִי עֲבוֹדָה? דִּכְתִיב: ״בַּהֲבִיאֲכֶם אֶת בְּנֵי נֵכָר עַרְלֵי לֵב וְעַרְלֵי בָשָׂר לִהְיוֹת בְּמִקְדָּשִׁי לְחַלֵּל אֶת בֵּיתִי״. oumnalan dema'hali avoda? dikhtiv: "bahaviakhem et bené nékhar arlé lév vearlé vasar lihot bemikdachi le'halél et béti".
5. תָּנוּ רַבָּנַן: ״בֶּן נֵכָר״ – יָכוֹל בֶּן נֵכָר מַמָּשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר ״עֶרֶל לֵב״. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״בֶּן נֵכָר״? שֶׁנִּתְנַכְּרוּ מַעֲשָׂיו לְאָבִיו שֶׁבְּשָׁמַיִם. וְאֵין לִי אֶלָּא עֶרֶל לֵב; עֶרֶל בָּשָׂר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעֶרֶל בָּשָׂר״. tanou rabanan: "ben nékhar" – yakhol ben nékhar mamach? talmoud lomar "erel lév". im kén, ma talmoud lomar "ben nékhar"? chenitnakerou maasa leavi chebechamayim. veén li ela erel lév; erel basar minayin? talmoud lomar: "veerel basar".
6. וּצְרִיכִי; דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא: ״עֶרֶל בָּשָׂר״ – מִשּׁוּם דִּמְאִיס; אֲבָל עֶרֶל לֵב, דְּלָא מְאִיס – אֵימָא לָא. וְאִי אַשְׁמְעִינַן עֶרֶל לֵב – מִשּׁוּם דְּאֵין לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם; אֲבָל עֶרֶל בָּשָׂר, דְּלִבּוֹ לַשָּׁמַיִם – אֵימָא לָא; צְרִיכִי. outsrikhi; dei ketav ra'hamana: "erel basar" – michoum dimis; aval erel lév, dela meis – éma la. vei achmeinan erel lév – michoum deén libo lachamayim; aval erel basar, delibo lachamayim – éma la; tserikhi.
7. טָמֵא פָּסוּל. אָמְרוּ זִקְנֵי דָרוֹם: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא טְמֵא שֶׁרֶץ; אֲבָל טְמֵא מֵת – מִתּוֹךְ שֶׁמְּרַצֶּה בְּצִיבּוּר, מְרַצֶּה נָמֵי בְּיָחִיד. tamé pasoul. amrou zikné darom: lo chanou ela temé cherets; aval temé mét – mitokh chemeratse betsibour, meratse namé beya'hid.
8. אִי הָכִי, טְמֵא שֶׁרֶץ נָמֵי – לֵיתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר מִטְּמֵא מֵת: מָה טְמֵא מֵת, שֶׁטָּעוּן הַזָּאָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי – מְרַצֶּה; טְמֵא שֶׁרֶץ, שֶׁאֵינוֹ טָעוּן הַזָּאָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי – אֵינוֹ דִּין שֶׁמְּרַצֶּה?! i hakhi, temé cherets namé – lété bekal va'homer mitemé mét: ma temé mét, chetaoun hazaa chelichi ouchvii – meratse; temé cherets, cheéno taoun hazaa chelichi ouchvii – éno din chemeratse?!
9. קָסָבְרִי זִקְנֵי דָרוֹם: מְכַפְּרִין – כְּמִתְכַּפְּרִין; מָה מִתְכַּפְּרִין – טְמֵא מֵת אִין, טְמֵא שֶׁרֶץ לָא; אַף מְכַפְּרִין – טְמֵא מֵת אִין, טְמֵא שֶׁרֶץ לָא. kasavri zikné darom: mekhaperin – kemitkaperin; ma mitkaperin – temé mét in, temé cherets la; af mekhaperin – temé mét in, temé cherets la.
10. מַאי קָסָבְרִי? אִי קָסָבְרִי: אֵין שׁוֹחֲטִין וְזוֹרְקִין עַל טְמֵא שֶׁרֶץ; אַמַּאי לָא עָבְדִי צִיבּוּר בְּטוּמְאָה? הָא כֹּל שֶׁבְּיָחִיד נִדְחֶה – צִיבּוּר עָבְדִי בְּטוּמְאָה! ma kasavri? i kasavri: én cho'hatin vezorkin al temé cherets; ama la avdi tsibour betouma? ha kol chebeya'hid nid'he – tsibour avdi betouma!
11. אֶלָּא קָסָבְרִי: שׁוֹחֲטִין וְזוֹרְקִין עַל טְמֵא שֶׁרֶץ. ela kasavri: cho'hatin vezorkin al temé cherets.
12. אָמַר עוּלָּא, תְּקַע לְהוּ רֵישׁ לָקִישׁ לִדְרוֹמָאֵי: וְכִי אֵיזֶה כֹּחַ מְרוּבֶּה – כֹּחַ מְכַפְּרִין אוֹ כֹחַ מִתְכַּפְּרִין? הֱוֵי אוֹמֵר: כֹּחַ מִתְכַּפְּרִין; amar oula, teka leou réch lakich lidromaé: vekhi éze ko'ha meroube – ko'ha mekhaperin o kho'ha mitkaperin? hevé omér: ko'ha mitkaperin;
13. וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁנִּטְמְאוּ בְּעָלִים בְּשֶׁרֶץ מְשַׁלְּחִין קׇרְבְּנוֹתֵיהֶן – כֹּהֵן שֶׁנִּטְמָא בְּשֶׁרֶץ אֵינוֹ מְרַצֶּה; מְקוֹם שֶׁנִּטְמְאוּ בְּעָלִים בְּמֵת, שֶׁאֵין מְשַׁלְּחִין קׇרְבְּנוֹתֵיהֶן – כֹּהֵן שֶׁנִּטְמָא בְּמֵת אֵינוֹ דִּין שֶׁאֵינוֹ מְרַצֶּה?! ouma bimkom chenitmeou bealim becherets mechale'hin korbenotéhen – kohén chenitma becherets éno meratse; mekom chenitmeou bealim bemét, cheén mechale'hin korbenotéhen – kohén chenitma bemét éno din cheéno meratse?!
14. קָסָבְרִי זִקְנֵי דָרוֹם: טְמֵא מֵת [נָמֵי] מְשַׁלֵּחַ קׇרְבְּנוֹתָיו. kasavri zikné darom: temé mét [namé] mechalé'ha korbenota.
15. וְהָכְתִיב: ״אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא וַעֲשֵׂה פֶּסַח בְּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וְגוֹ׳״! לְמִצְוָה. vehakhtiv: "ich ich ki yihye tamé vaasé pesa'h be'hodech hachéni vego'"! lemitsva.
16. וְהָא כְּתִיב: ״אִישׁ veha ketiv: "ich

Daf 23a

1. לְפִי אׇכְלוֹ״! לְמִצְוָה. lefi okhlo"! lemitsva.
2. וּלְעַכּוֹבֵי לָא?! וְהָתַנְיָא: ״בְּמִכְסַת נְפָשׁוֹת״ – מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַפֶּסַח נִשְׁחָט אֶלָּא לִמְנוּיָיו. שְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִמְנוּיָיו – יָכוֹל יְהֵא כְּעוֹבֵר עַל הַמִּצְוָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תָּכֹסּוּ״ – הַכָּתוּב שָׁנָה עָלָיו לְעַכֵּב. וְאִיתַּקַּשׁ אוֹכְלִין לִמְנוּיִין! oulakové la?! vehatanya: "bemikhsat nefachot" – melaméd cheén hapesa'h nich'hat ela limnouya. che'hato chelo limnouya – yakhol yehé keovér al hamitsva? talmoud lomar: "takhosou" – hakatouv chana ala leakév. veitakach okhlin limnouyin!
3. זִקְנֵי דָרוֹם לָא מַקְּשִׁי. וְכִי לָא מַקְּשִׁי נָמֵי – מֵהָא נָמֵי אִית לְהוּ פִּירְכָא: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁנִּטְמְאוּ בְּעָלִים בְּשֶׁרֶץ, שֶׁמְּשַׁלְּחִין קׇרְבְּנוֹתֵיהֶם לְכַתְּחִילָּה – כֹּהֵן שֶׁנִּטְמָא בְּשֶׁרֶץ אֵינוֹ מְרַצֶּה; מְקוֹם שֶׁנִּטְמְאוּ בְּעָלִים בְּמֵת, שֶׁאֵין מְשַׁלְּחִין קׇרְבְּנוֹתֵיהֶן לְכַתְּחִילָּה – כֹּהֵן שֶׁנִּטְמָא בְּמֵת אֵינוֹ דִּין שֶׁאֵינוֹ מְרַצֶּה?! zikné darom la makechi. vekhi la makechi namé – méha namé it leou pirkha: ouma bimkom chenitmeou bealim becherets, chemechale'hin korbenotéhem lekhate'hila – kohén chenitma becherets éno meratse; mekom chenitmeou bealim bemét, cheén mechale'hin korbenotéhen lekhate'hila – kohén chenitma bemét éno din cheéno meratse?!
4. מֵיתִיבִי, מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ: נָזִיר וְעוֹשֵׂה פֶסַח – הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טוּמְאַת דָּם, וְאֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טוּמְאַת הַגּוּף. métivi, mipené cheamrou: nazir veosé fesa'h – hatsits meratse al toumat dam, veén hatsits meratse al toumat hagouf.
5. בְּמַאי? אִילֵּימָא בְּטוּמְאַת שֶׁרֶץ, הָאָמְרַתְּ: שׁוֹחֲטִין וְזוֹרְקִין עַל טוּמְאַת שֶׁרֶץ! אֶלָּא טוּמְאַת מֵת; וְקָתָנֵי: אֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה; אַלְמָא נִטְמְאוּ בְּעָלִים בְּמֵת – אֵין מְשַׁלְּחִין קׇרְבְּנוֹתֵיהֶם! bema? iléma betoumat cherets, haamrate: cho'hatin vezorkin al toumat cherets! ela toumat mét; vekatané: én hatsits meratse; alma nitmeou bealim bemét – én mechale'hin korbenotéhem!
6. לָא; אִי דְּאִיטַּמּוֹ בְּעָלִים בְּמֵת – הָכִי נָמֵי; הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁנִּטְמָא כֹּהֵן בְּשֶׁרֶץ. la; i deitamo bealim bemét – hakhi namé; hakha bema askinan – kegon chenitma kohén becherets.
7. אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: נִיטְמָא טוּמְאַת הַתְּהוֹם – הַצִּיץ מְרַצֶּה. הָא תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: לֹא אָמְרוּ טוּמְאַת הַתְּהוֹם – אֶלָּא לְמֵת בִּלְבַד; לְמֵת לְמַעוֹטֵי מַאי? לָאו לְמַעוֹטֵי טוּמְאַת הַתְּהוֹם דְּשֶׁרֶץ?! i hakhi, éma séfa: nitma toumat hateom – hatsits meratse. ha tané rabi 'hiya: lo amrou toumat hateom – ela lemét bilvad; lemét lemaoté ma? la lemaoté toumat hateom decherets?!
8. לָא; לְמַעוֹטֵי טוּמְאַת הַתְּהוֹם דְּזִיבָה. la; lemaoté toumat hateom deziva.
9. וְאֶלָּא הָא דְּבָעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: כֹּהֵן הַמְרַצֶּה בְּקׇרְבְּנוֹתֵיהֶם – הוּתְּרָה לוֹ טוּמְאַת הַתְּהוֹם, אוֹ לֹא הוּתְּרָה לוֹ טוּמְאַת הַתְּהוֹם? תִּפְשׁוֹט דְּטוּמְאַת הַתְּהוֹם הוּתְּרָה לוֹ; דְּהָא הָכָא בְּכֹהֵן קָיָימִינָא! veela ha devaé ramé bar 'hama: kohén hamratse bekorbenotéhem – houtera lo toumat hateom, o lo houtera lo toumat hateom? tifchot detoumat hateom houtera lo; deha hakha bekhohén kayamina!
10. דְּרָמֵי בַּר חָמָא וַדַּאי פְּלִיגִי. deramé bar 'hama vada peligi.
11. תָּא שְׁמַע: ״וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת עֲוֹן הַקֳּדָשִׁים״ – וְכִי אֵיזֶהוּ עָוֹן נוֹשֵׂא? ta chema: "venasa aharon et aon hakodachim" – vekhi ézeou aon nosé?

Daf 23b

1. אִם עֲוֹן פִּיגּוּל – הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ״לֹא יֵחָשֵׁב״! אִם עֲוֹן נוֹתָר – הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ״לֹא יֵרָצֶה״! im aon pigoul – haré kevar neemar "lo yé'hachév"! im aon notar – haré kevar neemar "lo yératse"!
2. הָא אֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶלָּא עֲוֹן טוּמְאָה, שֶׁהוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ בְּצִבּוּר. ha éno nosé ela aon touma, cheoutera mikelalah betsibour.
3. מַאי טוּמְאָה? אִילֵּימָא מִטּוּמְאַת שֶׁרֶץ, הֵיכָא אִישְׁתְּרַי? אֶלָּא טוּמְאַת מֵת. וְלָאו כְּגוֹן שֶׁנִּטְמְאוּ בְּעָלִים בְּמֵת? אַלְמָא נִטְמְאוּ בְּעָלִים בְּמֵת – מְשַׁלְּחִין קׇרְבְּנוֹתֵיהֶן. ma touma? iléma mitoumat cherets, hékha ichtera? ela toumat mét. vela kegon chenitmeou bealim bemét? alma nitmeou bealim bemét – mechale'hin korbenotéhen.
4. וּבְמַאי? אִי בְּנָזִיר – ״וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו״ אָמַר רַחֲמָנָא! אֶלָּא לְעוֹשֵׂה פֶסַח! (וְלָאו כְּגוֹן שֶׁנִּטְמְאוּ בְּעָלִים בְּמֵת?) ouvma? i benazir – "vekhi yamout mét ala" amar ra'hamana! ela leosé fesa'h! (vela kegon chenitmeou bealim bemét?)
5. לְעוֹלָם בְּשֶׁרֶץ; וְשֵׁם טוּמְאָה בָּעוֹלָם. leolam becherets; vechém touma baolam.
6. וְאִיכָּא דְּדָיֵיק וּמַיְיתֵי הָכִי: עֲוֹן הַקֳּדָשִׁים אִין, עֲוֹן מַקְדִּישִׁין לָא; מַאי טוּמְאָה? אִילֵימָא טוּמְאַת שֶׁרֶץ – מִי אִישְׁתְּרַיא בְּצִיבּוּר?! אֶלָּא לָאו טוּמְאַת מֵת? וַעֲוֹן קֳדָשִׁים אִין, עֲוֹן מַקְדִּישִׁים לָא! veika dedayék oumayté hakhi: aon hakodachim in, aon makdichin la; ma touma? iléma toumat cherets – mi ichtera betsibour?! ela la toumat mét? vaaon kodachim in, aon makdichim la!
7. לְעוֹלָם טוּמְאַת שֶׁרֶץ; וְשֵׁם טוּמְאָה בָּעוֹלָם. leolam toumat cherets; vechém touma baolam.
8. יוֹשֵׁב מְנָלַן? אָמַר רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר קְרָא: ״לַעֲמֹד לְשָׁרֵת״ – לַעֲמִידָה בְּחַרְתִּיו, וְלֹא לִישִׁיבָה. yochév menalan? amar rava amar rav na'hman, amar kera: "laamod lecharét" – laamida be'harti, velo lichiva.
9. תָּנוּ רַבָּנַן: ״לַעֲמֹד לְשָׁרֵת״ – מִצְוָה; כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״הָעֹמְדִים״ – שָׁנָה עָלָיו הַכָּתוּב לְעַכֵּב. tanou rabanan: "laamod lecharét" – mitsva; kecheou omér: "haomdim" – chana ala hakatouv leakév.
10. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: מִכְּדִי יוֹשֵׁב כְּזָר דָּמֵי וּמַחֵיל עֲבוֹדָה, אֵימָא: מָה זָר בְּמִיתָה – אַף יוֹשֵׁב בְּמִיתָה! אַלְּמָה תַּנְיָא: אֲבָל עָרֵל, אוֹנֵן, יוֹשֵׁב – אֵינָן בְּמִיתָה אֶלָּא בְּאַזְהָרָה? amar léh rava lerav na'hman: mikedi yochév kezar damé ouma'hél avoda, éma: ma zar bemita – af yochév bemita! alema tanya: aval arél, onén, yochév – énan bemita ela beazhara?
11. מִשּׁוּם דְּהָוֵי מְחוּסַּר בְּגָדִים וְשֶׁלֹּא רָחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם – שְׁנֵי כְתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד, michoum dehavé me'housar begadim vechelo ra'houts yadayim veraglayim – chené khetouvin habain kee'had,

Daf 24a

1. וְכׇל שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִין כְּאֶחָד – אֵין מְלַמְּדִין. vekhol chené khetouvim habain kee'had – én melamedin.
2. וּלְמַאן דְּאָמַר מְלַמְּדִין – שְׁתוּיֵי יַיִן הָוֵה לֵיהּ שְׁלִישִׁי, וּשְׁלֹשָׁה לְדִבְרֵי הַכֹּל אֵין מְלַמְּדִין. oulman deamar melamedin – chetouyé yayin havé léh chelichi, ouchlocha ledivré hakol én melamedin.
3. עוֹמֵד עַל גַּבֵּי כֵּלִים, עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה, עַל גַּבֵּי רַגְלֵי חֲבֵירוֹ – פָּסוּל. מְנָלַן? דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: הוֹאִיל וְרִצְפָּה מְקַדֶּשֶׁת וּכְלֵי שָׁרֵת מְקַדְּשִׁים; מָה כְּלֵי שָׁרֵת – לֹא יְהֵא דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לְבֵין כְּלֵי שָׁרֵת, אַף רִצְפָּה – לֹא יְהֵא דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לְבֵין הָרִצְפָּה. oméd al gabé kélim, al gabé behéma, al gabé raglé 'havéro – pasoul. menalan? detana devé rabi yichmaél: hoil veritspa mekadechet oukhlé charét mekadechim; ma kelé charét – lo yehé davar 'hotséts béno levén kelé charét, af ritspa – lo yehé davar 'hotséts béno levén haritspa.
4. וּצְרִיכָא; דְּאִי אַשְׁמְעִינַן כְּלִי – מִשּׁוּם דְּלָאו מִינָא דְּבָשָׂר נִינְהוּ; אֲבָל בְּהֵמָה, דְּמִינָא דְּבָשָׂר הוּא – אֵימָא לָא. וְאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהֵמָה – דְּלָא מִינָא דְּאָדָם הוּא; אֲבָל חֲבֵירוֹ, דְּאָדָם הוּא – אֵימָא לָא; צְרִיכָא. outsrikha; dei achmeinan keli – michoum dela mina devasar ninou; aval behéma, demina devasar hou – éma la. vei achmeinan behéma – dela mina deadam hou; aval 'havéro, deadam hou – éma la; tserikha.
5. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: רַגְלוֹ אַחַת עַל הַכְּלִי וְרַגְלוֹ אַחַת עַל הָרִצְפָּה, רַגְלוֹ אַחַת עַל הָאֶבֶן וְרַגְלוֹ אַחַת עַל הָרִצְפָּה – רוֹאִין; כֹּל שֶׁאִילּוּ יִנָּטֵל הַכְּלִי וְתִנָּטֵל הָאֶבֶן, יָכוֹל לַעֲמוֹד עַל רַגְלוֹ אַחַת וְיַעֲבוֹד – עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁירָה; וְאִם לָאו – עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה. tanya, rabi eliezer omér: raglo a'hat al hakeli veraglo a'hat al haritspa, raglo a'hat al haeven veraglo a'hat al haritspa – roin; kol cheilou yinatél hakeli vetinatél haeven, yakhol laamod al raglo a'hat veyaavod – avodato kechéra; veim la – avodato pesoula.
6. בָּעֵי רַבִּי אַמֵּי: נִדַּלְדְּלָה הָאֶבֶן וְעָמַד עָלֶיהָ, מַהוּ? הֵיכָא דְּאֵין דַּעְתּוֹ לְחַבְּרָהּ – לָא תִּיבְּעֵי לָךְ, דְּוַדַּאי חָיְיצָא. כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ – דְּדַעְתּוֹ לְחַבְּרָהּ. מַאי? כֵּיוָן דְּדַעְתּוֹ לְחַבְּרָהּ – כְּמָה דִּמְחַבְּרָא דָּמְיָא; אוֹ דִילְמָא, הַשְׁתָּא מִיהָא הָא תְּלִישָׁא? baé rabi amé: nidaldela haeven veamad aleha, maou? hékha deén dato le'haberah – la tibeé lakh, devada 'haytsa. ki tibeé lakh – dedato le'haberah. ma? kévan dedato le'haberah – kema dim'habera damya; o dilma, hachta miha ha telicha?
7. רַבָּה זוּטֵי בָּעֵי לַהּ הָכִי, בָּעֵי רַבִּי אַמֵּי: נֶעֶקְרָה הָאֶבֶן וְעָמַד בִּמְקוֹמָהּ, מַהוּ? raba zouté baé lah hakhi, baé rabi amé: neekra haeven veamad bimkomah, maou?
8. מַאי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ? כִּי קַדֵּישׁ דָּוִד – רִצְפָּה עֶלְיוֹנָה קַדֵּישׁ; אוֹ דִילְמָא עַד לְאַרְעִית תְּהוֹמָא קַדֵּישׁ, וְתִיבְּעֵי לֵיהּ כׇּל הָעֲזָרָה כּוּלָּהּ? ma ka mibaya léh? ki kadéch david – ritspa elona kadéch; o dilma ad learit teoma kadéch, vetibeé léh kol haazara koulah?
9. לְעוֹלָם פְּשִׁיטָא לֵיהּ דְּעַד אַרְעִית תְּהוֹמָא קַדֵּישׁ; וְהָכִי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ: דֶּרֶךְ שֵׁירוּת בְּכָךְ, אוֹ אֵין דֶּרֶךְ שֵׁירוּת בְּכָךְ? תֵּיקוּ. leolam pechita léh dead arit teoma kadéch; vehakhi kamibaya léh: derekh chérout bekhakh, o én derekh chérout bekhakh? tékou.
10. קִיבֵּל בִּשְׂמֹאל – פָּסוּל, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר. תָּנוּ רַבָּנַן: ״בְּאֶצְבָּעוֹ״ ״וְלָקַח״ – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא תְּהֵא קַבָּלָה אֶלָּא בְּיָמִין. ״בְּאֶצְבָּעוֹ וְנָתַן״ – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא תְּהֵא נְתִינָה אֶלָּא בְּיָמִין. kibél bismol – pasoul, verabi chimon makhchir. tanou rabanan: "beetsbao" "velaka'h" – melaméd chelo tehé kabala ela beyamin. "beetsbao venatan" – melaméd chelo tehé netina ela beyamin.
11. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וְכִי נֶאֶמְרָה יָד בְּקַבָּלָה?! אֶלָּא ״בְּאֶצְבָּעוֹ וְנָתַן״ – שֶׁלֹּא תְּהֵא נְתִינָה אֶלָּא בְּיָמִין; הוֹאִיל וְלֹא נֶאֶמְרָה יָד בְּקַבָּלָה – קִיבֵּל בִּשְׂמֹאל כָּשֵׁר. amar rabi chimon: vekhi neemra yad bekabala?! ela "beetsbao venatan" – chelo tehé netina ela beyamin; hoil velo neemra yad bekabala – kibél bismol kachér.
12. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן – מִמָּה נַפְשָׁךְ; אִי אִית לֵיהּ גְּזֵירָה שָׁוָה – כִּי לֹא נֶאֶמְרָה יָד בְּקַבָּלָה מַאי הָוֵי? וְאִי לֵית לֵיהּ גְּזֵירָה שָׁוָה – כִּי נֶאֶמְרָה יָד בְּקַבָּלָה מַאי הָוֵי? verabi chimon – mima nafchakh; i it léh gezéra chava – ki lo neemra yad bekabala ma havé? vei lét léh gezéra chava – ki neemra yad bekabala ma havé?
13. אָמַר רַב יְהוּדָה: לְעוֹלָם לֵית לֵיהּ גְּזֵירָה שָׁוָה; וְהָכִי קָאָמַר: וְכִי נֶאֱמַר יַד יָמִין בְּקַבָּלָה?! הוֹאִיל וְלֹא נֶאֱמַר יַד יָמִין בְּקַבָּלָה, קִבֵּל בִּשְׂמֹאל – כָּשֵׁר. amar rav yeouda: leolam lét léh gezéra chava; vehakhi kaamar: vekhi neemar yad yamin bekabala?! hoil velo neemar yad yamin bekabala, kibél bismol – kachér.
14. אֲמַר לֵיהּ רַבָּה: אִי הָכִי, אֲפִילּוּ נְתִינָה נָמֵי! וְעוֹד, וְכִי לֵית לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן גְּזֵירָה שָׁוָה?! וְהָתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר יָד – אֵינָהּ אֶלָּא יָמִין, אֶצְבַּע – אֵינָהּ אֶלָּא יָמִין! amar léh raba: i hakhi, afilou netina namé! veod, vekhi lét léh lerabi chimon gezéra chava?! vehatanya, rabi chimon omér: kol makom cheneemar yad – énah ela yamin, etsba – énah ela yamin!
15. אֶלָּא אָמַר רָבָא: לְעוֹלָם אִית לֵיהּ גְּזֵירָה שָׁוָה; וְהָכִי קָאָמַר: וְכִי נֶאֶמְרָה יָד בְּקַבָּלָה?! הוֹאִיל וְלֹא נֶאֶמְרָה יָד בְּקַבָּלָה אֶלָּא אֶצְבַּע, וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל בְּאֶצְבַּע; קִיבֵּל בִּשְׂמֹאל – כָּשֵׁר. ela amar rava: leolam it léh gezéra chava; vehakhi kaamar: vekhi neemra yad bekabala?! hoil velo neemra yad bekabala ela etsba, vei efchar lekabél beetsba; kibél bismol – kachér.
16. אֲמַר לֵיהּ רַב סַמָּא בְּרֵיהּ דְּרַב אָשֵׁי לְרָבִינָא: אִיפְשָׁר דְּעָבֵיד לֵיהּ אֹזֶן לִשְׂפַת מִזְרָק, וּמְקַבֵּל בַּהּ! amar léh rav sama beréh derav aché leravina: ifchar deavéd léh ozen lisfat mizrak, oumkabél bah!
17. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: ela amar abayé:

Daf 24b

1. בְּמִקְרָא נִדְרָשׁ לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו קָמִיפַּלְגִי. bemikra nidrach lefana oula'hara kamipalgi.
2. אָמַר אַבָּיֵי: הָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן – מַפְּקָא מִדַּאֲבוּהּ, וּמַפְּקָא מִדְּרַבָּנַן. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֶצְבַּע בְּקַבָּלָה – שִׁינָּה בַּקַּבָּלָה, פָּסוּל; בַּנְּתִינָה, כָּשֵׁר. וְכׇל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֶצְבַּע בִּנְתִינָה – שִׁינָּה בַּנְּתִינָה, פָּסוּל; בַּקַּבָּלָה, כָּשֵׁר. amar abayé: ha derabi elazar berabi chimon – mapeka midaavouh, oumapeka miderabanan. detanya, rabi elazar berabi chimon omér: kol makom cheneemar etsba bekabala – china bakabala, pasoul; banetina, kachér. vekhol makom cheneemar etsba bintina – china banetina, pasoul; bakabala, kachér.
3. וְהֵיכָן נֶאֱמַר אֶצְבַּע בִּנְתִינָה? דִּכְתִיב: ״וְלָקַחְתָּ מִדַּם הַפָּר וְנָתַתָּ עַל קַרְנֹת הַמִּזְבֵּחַ בְּאֶצְבָּעֶךָ״, וְקָסָבַר: מִקְרָא נִדְרָשׁ לְפָנָיו, וְלֹא לִפְנֵי פָנָיו וּלְאַחֲרָיו. vehékhan neemar etsba bintina? dikhtiv: "velaka'hta midam hapar venatata al karnot hamizbé'ha beetsbaekha", vekasavar: mikra nidrach lefana, velo lifné fana oula'hara.
4. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אֶצְבַּע וּכְהוּנָּה – אֵינָהּ אֶלָּא יָמִין. amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: kol makom cheneemar etsba oukhouna – énah ela yamin.
5. קָא סָלְקָא דַּעְתִּין תַּרְתֵּי בָּעֵינַן – כְּדִכְתִיב: ״וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת בְּאֶצְבָּעוֹ״, וְיָלֵיף מִמְּצוֹרָע – דִּכְתִיב: ״וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶת אֶצְבָּעוֹ הַיְמָנִית״. וַהֲרֵי קְמִיצָה – דְּלָא כְּתִיב בַּהּ אֶלָּא כְּהוּנָּה; וּתְנַן: קָמַץ בִּשְׂמֹאל – פָּסוּל! ka salka datin tarté baénan – kedikhtiv: "velaka'h hakohén midam ha'hatat beetsbao", veyaléf mimetsora – dikhtiv: "vetaval hakohén et etsbao haymanit". vaharé kemitsa – dela ketiv bah ela keouna; outnan: kamats bismol – pasoul!
6. אֶלָּא אָמַר רָבָא: אוֹ אֶצְבַּע, אוֹ כְּהוּנָּה. ela amar rava: o etsba, o keouna.
7. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: הֲרֵי הוֹלָכַת אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ – דִּכְתִיב בְּהוּ כְּהוּנָּה, דִּכְתִיב: ״וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל [וְהִקְטִיר] הַמִּזְבֵּחָה״; וְאָמַר מָר: זוֹ הוֹלָכַת אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ; וּתְנַן: הָרֶגֶל שֶׁל יָמִין בִּשְׂמֹאלוֹ, וּבֵית עוֹרָהּ לַחוּץ! amar léh abayé: haré holakhat évarim lakevech – dikhtiv beou keouna, dikhtiv: "vehikriv hakohén et hakol [vehiktir] hamizbé'ha"; veamar mar: zo holakhat évarim lakevech; outnan: haregel chel yamin bismolo, ouvét orah la'houts!
8. [כִּי אָמְרִינַן] אוֹ אֶצְבַּע אוֹ כְּהוּנָּה – בְּדָבָר הַמְעַכֵּב כַּפָּרָה, דּוּמְיָא דִּמְצוֹרָע. [ki amrinan] o etsba o keouna – bedavar hamakév kapara, doumya dimtsora.
9. וַהֲרֵי קַבָּלָה – דִּכְתַב בְּהוּ כְּהוּנָּה, וְדָבָר הַמְעַכֵּב בְּכַפָּרָה הוּא; וּתְנַן: קִבֵּל בִּשְׂמֹאל – פָּסוּל, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר! vaharé kabala – dikhtav beou keouna, vedavar hamakév bekhapara hou; outnan: kibél bismol – pasoul, verabi chimon makhchir!
10. רַבִּי שִׁמְעוֹן תַּרְתֵּי בָּעֵי. rabi chimon tarté baé.
11. מִי בָּעֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן תַּרְתֵּי?! וְהָתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר יָד – אֵינוֹ אֶלָּא יָמִין, אֶצְבַּע – אֵינוֹ אֶלָּא יָמִין! mi baé rabi chimon tarté?! vehatanya, rabi chimon omér: kol makom cheneemar yad – éno ela yamin, etsba – éno ela yamin!
12. אֶצְבַּע – לָא בָּעֲיָא כְּהוּנָּה, כְּהוּנָּה – בָּעֲיָא אֶצְבַּע. etsba – la baaya keouna, keouna – baaya etsba.
13. וְאֶלָּא כֹּהֵן לְמָה לִי? (בְּכִיהוּנָּן) [בְּכִיהוּנּוֹ]. veela kohén lema li? (bekhiounan) [bekhiouno].
14. וַהֲרֵי זְרִיקָה – דְּלָא כְּתִב בְּהוּ אֶלָּא כְּהוּנָּה; וּתְנַן: זָרַק בִּשְׂמֹאל – פָּסוּל, וְלָא פְּלִיג רַבִּי שִׁמְעוֹן! vaharé zerika – dela ketiv beou ela keouna; outnan: zarak bismol – pasoul, vela pelig rabi chimon!
15. אָמַר אַבָּיֵי: פְּלִיג בְּבָרַיְיתָא – דְּתַנְיָא: קִיבֵּל בִּשְׂמֹאל – פָּסוּל, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר. זָרַק בִּשְׂמֹאל – פָּסוּל, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר. amar abayé: pelig bevarayta – detanya: kibél bismol – pasoul, verabi chimon makhchir. zarak bismol – pasoul, verabi chimon makhchir.
16. אֶלָּא הָא דְּאָמַר רָבָא: ״יָד״–״יָד״ לִקְמִיצָה, ״רֶגֶל״–״רֶגֶל״ לַחֲלִיצָה, ״אֹזֶן״–״אֹזֶן״ לִרְצִיעָה; לְמָה לִי? מִדְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה נָפְקָא! ela ha deamar rava: "yad"–"yad" likmitsa, "regel"–"regel" la'halitsa, "ozen"–"ozen" lirtsia; lema li? mideraba bar bar 'hana nafka!
17. חַד לְקוֹמֵץ, וְחַד לְקִידּוּשׁ קוֹמֶץ. 'had lekométs, ve'had lekidouch komets.

Daf 25a

1. וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן – דְּלָא בָּעֵי קִידּוּשׁ קוֹמֶץ; וּלְמַאן דְּאָמַר לְרַבִּי שִׁמְעוֹן נָמֵי בָּעֵי קִידּוּשׁ – קוֹמֶץ בִּשְׂמֹאל אַכְשׁוֹרֵי מַכְשַׁר; ״יָד״–״יָד״ דְּרָבָא לְמָה לִי? oulrabi chimon – dela baé kidouch komets; oulman deamar lerabi chimon namé baé kidouch – komets bismol akhchoré makhchar; "yad"–"yad" derava lema li?
2. אִי לִקְמִיצָה עַצְמָהּ – מִדְּרַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא נָפְקָא; דְּאָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? דְּאָמַר קְרָא: ״קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִיא כַּחַטָּאת וְכָאָשָׁם״; i likmitsa atsmah – miderav yeouda beréh derabi 'hiya nafka; deamar rav yeouda beréh derabi 'hiya: ma tama derabi chimon? deamar kera: "kodech kadachim hi ka'hatat vekhaacham";
3. בָּא לְעוֹבְדָהּ בַּיָּד – עוֹבְדָהּ בְּיָמִין, כְּחַטָּאת; בָּא לְעוֹבְדָהּ בִּכְלִי – עוֹבְדָהּ בִּשְׂמֹאל, כְּאָשָׁם! ba leovdah bayad – ovdah beyamin, ke'hatat; ba leovdah bikhli – ovdah bismol, keacham!
4. לֹא נִצְרְכָא [אֶלָּא] לְקוֹמֵץ מִנְחַת חוֹטֵא; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, הוֹאִיל וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁלֹּא יְהֵא קׇרְבָּנוֹ מְהוּדָּר – כִּי קָמַץ לַהּ בִּשְׂמֹאל נָמֵי תִּיתַּכְשַׁר; קָא מַשְׁמַע לַן. lo nitsrekha [ela] lekométs min'hat 'hoté; salka datakh aména, hoil veamar rabi chimon chelo yehé korbano meoudar – ki kamats lah bismol namé titakhchar; ka machma lan.
5. מַתְנִי׳ נִשְׁפַּךְ הַדָּם עַל הָרִצְפָּה, וַאֲסָפוֹ – פָּסוּל. matni' nichpakh hadam al haritspa, vaasafo – pasoul.
6. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְלָקַח הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ מִדַּם הַפָּר״ – מִדַּם הַנֶּפֶשׁ, וְלֹא מִדַּם הָעוֹר וְלֹא מִדַּם הַתַּמְצִית. gema' tanou rabanan: "velaka'h hakohén hamachi'ha midam hapar" – midam hanefech, velo midam haor velo midam hatamtsit.
7. ״מִדַּם הַפָּר״ – דָּם מֵהַפָּר יְקַבְּלֶנּוּ. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ ״מִדַּם הַפָּר״ כְּדִכְתִיב – ״מִדַּם״ וַאֲפִילּוּ מִקְצָת דָּם; וְהָאָמַר רַב: הַשּׁוֹחֵט צָרִיךְ שֶׁיְּקַבֵּל אֶת כׇּל דָּמוֹ שֶׁל פַּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֵת כׇּל דָּמוֹ יִשְׁפֹּךְ״! "midam hapar" – dam méhapar yekabelenou. dei salka datakh "midam hapar" kedikhtiv – "midam" vaafilou miktsat dam; vehaamar rav: hacho'hét tsarikh cheyekabél et kol damo chel par, cheneemar: "veét kol damo yichpokh"!
8. אֶלָּא ״מִדַּם הַפָּר״ – דָּם מֵהַפָּר יְקַבְּלֶנּוּ. וְקָסָבַר: גּוֹרְעִין וּמוֹסִיפִין וְדוֹרְשִׁין. ela "midam hapar" – dam méhapar yekabelenou. vekasavar: gorin oumosifin vedorchin.
9. גּוּפָא – אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הַשּׁוֹחֵט צָרִיךְ שֶׁיְּקַבֵּל אֶת כׇּל דָּמוֹ שֶׁל פַּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֵת כׇּל דַּם הַפָּר יִשְׁפֹּךְ״. וְהָא בְּשִׁירַיִים כְּתִיב! goufa – amar rav yeouda amar rav: hacho'hét tsarikh cheyekabél et kol damo chel par, cheneemar: "veét kol dam hapar yichpokh". veha bechirayim ketiv!
10. אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְשִׁירַיִים – דְּהָא לֵיתֵיהּ לְכוּלֵּיהּ דָּם; תְּנֵיהוּ עִנְיָן (בְּקַבָּלָה) [לְקַבָּלָה]. im éno inyan lechirayim – deha létéh lekhouléh dam; tenéou inyan (bekabala) [lekabala].
11. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הַשּׁוֹחֵט צָרִיךְ שֶׁיַּגְבִּיהַּ סַכִּין לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלָקַח מִדַּם הַפָּר״ – וְלֹא מִדַּם הַפָּר וְדָבָר אַחֵר. amar rav yeouda amar chemouél: hacho'hét tsarikh cheyagbiha sakin lemala, cheneemar: "velaka'h midam hapar" – velo midam hapar vedavar a'hér.
12. וְדַם סַכִּין בְּמַאי מְקַנַּח לֵיהּ? אָמַר אַבָּיֵי: בִּשְׂפַת מִזְרָק, כְּדִכְתִיב: ״כְּפוֹרֵי זָהָב״. vedam sakin bema mekana'h léh? amar abayé: bisfat mizrak, kedikhtiv: "keforé zahav".
13. אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: הַשּׁוֹחֵט צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן amar rav 'hisda amar rav yirmeya bar aba: hacho'hét tsarikh cheyitén

Daf 25b

1. וְרִידִין לְתוֹךְ הַכְּלִי. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וְרִידִין צָרִיךְ שֶׁיִּרְאוּ אֲוִיר כְּלִי. veridin letokh hakeli. itemar namé, amar rav asi amar rabi yo'hanan: veridin tsarikh cheyirou avir keli.
2. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אַסִּי מֵרַבִּי יוֹחָנָן: הָיָה מְקַבֵּל, וְנִפְחֲתוּ שׁוּלֵי מִזְרָק עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ דָּם לַאֲוִיר – מַהוּ? אֲוִיר שֶׁאֵין סוֹפוֹ לָנוּחַ – כְּמוּנָּח דָּמֵי, אוֹ לָא כְּמוּנָּח דָּמֵי? bea minéh rabi asi mérabi yo'hanan: haya mekabél, venif'hatou choulé mizrak ad chelo higia dam laavir – maou? avir cheén sofo lanou'ha – kemouna'h damé, o la kemouna'h damé?
3. אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵיתוּהָ: חָבִית שֶׁמּוּנַּחַת תַּחַת הַזִּינּוּק – מַיִם שֶׁבְּתוֹכָהּ וְשֶׁבְּחוּצָה לַהּ, פְּסוּלִין. צֵירַף פִּיהָ לַזִּינּוּק – מַיִם שֶׁבְּתוֹכָהּ פְּסוּלִין, וְשֶׁבְּחוּצָה לָהּ כְּשֵׁירִין. amar léh, tenétouha: 'havit chemouna'hat ta'hat hazinouk – mayim chebetokhah vechebe'houtsa lah, pesoulin. tséraf piha lazinouk – mayim chebetokhah pesoulin, vechebe'houtsa lah kechérin.
4. הַאי מַאי בָּעֵי מִינֵּיהּ – אֲוִיר שֶׁאֵין סוֹפוֹ לָנוּחַ; וְקָא פָשֵׁט לֵיהּ אֲוִיר שֶׁסּוֹפוֹ לָנוּחַ! ha ma baé minéh – avir cheén sofo lanou'ha; veka fachét léh avir chesofo lanou'ha!
5. תַּרְתֵּי קָא בָעֵי מִינֵּיהּ; אִם תִּימְצֵי לוֹמַר: אֲוִיר שֶׁאֵין סוֹפוֹ לָנוּחַ – לָאו כְּמוּנָּח דָּמֵי, אֲוִיר שֶׁסּוֹפוֹ לָנוּחַ מַאי? tarté ka vaé minéh; im timtsé lomar: avir cheén sofo lanou'ha – la kemouna'h damé, avir chesofo lanou'ha ma?
6. רַב יוֹסֵף מַתְנֵי הָכִי. רַב כָּהֲנָא מַתְנֵי: חָבִית בְּעָא מִינֵּיהּ, וּפְשַׁט לֵיהּ חָבִית. rav yoséf matné hakhi. rav kahana matné: 'havit bea minéh, oufchat léh 'havit.
7. רַבָּה מַתְנֵי: חָבִית בְּעָא מִינֵּיהּ, וּפְשַׁט לֵיהּ מִזְרָק – אִי אַתָּה מוֹדֶה בְּמִזְרָק, שֶׁאִי אִיפְשָׁר לוֹ בְּלֹא זִינּוּק?! raba matné: 'havit bea minéh, oufchat léh mizrak – i ata mode bemizrak, chei ifchar lo belo zinouk?!
8. תְּנַן הָתָם: נָתַן יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ אוֹ עֲלֵי יְרָקוֹת כְּדֵי שֶׁיַּעַבְרוּ מַיִם לֶחָבִית – פְּסוּלִין. עֲלֵי קָנִים וַעֲלֵי אֱגוֹזִים – כְּשֵׁירָה. זֶה הַכְּלָל: דָּבָר הַמְקַבֵּל טוּמְאָה – פְּסוּלִין, דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טוּמְאָה – כְּשֵׁירִין. tenan hatam: natan yado o raglo o alé yerakot kedé cheyaavrou mayim le'havit – pesoulin. alé kanim vaalé egozim – kechéra. ze hakelal: davar hamkabél touma – pesoulin, davar cheéno mekabél touma – kechérin.
9. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בַּר אַבָּא, אָמַר קְרָא: ״אַךְ מַעְיָן וּבוֹר מִקְוֵה מַיִם יִהְיֶה טָהוֹר״ – הֲוָיָיתָן עַל יְדֵי טׇהֳרָה תְּהֵא. mena hané milé? deamar rabi yo'hanan michoum rabi yosé bar aba, amar kera: "akh mayan ouvor mikvé mayim yihye taor" – havayatan al yedé tohora tehé.
10. אָמַר רַבִּי חִיָּיא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זֹאת אוֹמֶרֶת, אֲוִיר כְּלִי כִּכְלִי דָּמֵי. amar rabi 'hiya amar rabi yo'hanan: zot omeret, avir keli kikhli damé.
11. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: וְדִילְמָא בְּשׁוֹתֵת? אֲמַר לֵיהּ: תְּרָדָא! ״כְּדֵי שֶׁיַּעַבְרוּ מַיִם לֶחָבִית״ תְּנַן! amar léh rabi zéra lerabi 'hiya bar aba: vedilma bechotét? amar léh: terada! "kedé cheyaavrou mayim le'havit" tenan!
12. וְאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מֵעֵדוּתוֹ שֶׁל רַבִּי צָדוֹק נִישְׁנֵית מִשְׁנָה זוֹ; דִּתְנַן: הֵעִיד רַבִּי צָדוֹק עַל הַזּוֹחֲלִין שֶׁקִּילְּחָן בַּעֲלֵי אֱגוֹזִין – שֶׁהֵן כְּשֵׁירִין; זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה בְּאוֹהָלִיָּיא, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית, וְהִכְשִׁירוּ. veamar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: méédouto chel rabi tsadok nichnét michna zo; ditnan: héid rabi tsadok al hazo'halin chekile'han baalé egozin – chehén kechérin; ze haya maase beohaliya, ouva maase lifné 'hakhamim belichkat hagazit, vehikhchirou.
13. אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַבִּי: הַצּוֹרֵם אֹזֶן הַפָּר, וְאַחַר כָּךְ קִיבֵּל דָּמוֹ – פָּסוּל; שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלָקַח מִדַּם הַפָּר״ – פַּר שֶׁהָיָה כְּבָר. amar rabi zéra amar rabi: hatsorém ozen hapar, vea'har kakh kibél damo – pasoul; cheneemar: "velaka'h midam hapar" – par chehaya kevar.
14. אַשְׁכְּחַן קׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים; קָדָשִׁים קַלִּים מְנָלַן? achke'han kodché kodachim; kadachim kalim menalan?
15. אָמַר רָבָא, תַּנְיָא: ״שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה״ – שֶׁיְּהֵא תָּמִים וּבֶן שָׁנָה בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה. בְּקַבָּלָה, בְּהוֹלָכָה, בִּזְרִיקָה – מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יִהְיֶה״ – כׇּל הֲוָייוֹתָיו לֹא יִהְיוּ אֶלָּא תָּם וּבֶן שָׁנָה. amar rava, tanya: "se tamim zakhar ben chana" – cheyehé tamim ouven chana bichat che'hita. bekabala, beolakha, bizrika – minayin? talmoud lomar: "yihye" – kol havaota lo yihou ela tam ouven chana.
16. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כׇּל הַזְּבָחִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁנִּשְׁתַּיֵּיר מֵהֶן כְּזַיִת בָּשָׂר אוֹ כְּזַיִת חֵלֶב – זוֹרֵק אֶת הַדָּם! étivéh abayé, rabi yeochoua omér: kol hazeva'him chebatora chenichtayér méhen kezayit basar o kezayit 'hélev – zorék et hadam!
17. תַּרְגּוּמָא אַבֶּן שָׁנָה. targouma aben chana.
18. וּמִי אִיכָּא מִידֵּי דְּבִשְׁעַת שְׁחִיטָה בֶּן שָׁנָה, בִּשְׁעַת הוֹלָכָה וּזְרִיקָה בֶּן שְׁתֵּים?! oumi ika midé devichat che'hita ben chana, bichat holakha ouzrika ben chetém?!
19. אָמַר רָבָא: זֹאת אוֹמֶרֶת, שָׁעוֹת פּוֹסְלוֹת בַּקֳּדָשִׁים. amar rava: zot omeret, chaot poslot bakodachim.
20. אָמַר רַבִּי אַמֵּי אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הִיא בִּפְנִים וְרַגְלֶיהָ בַּחוּץ; חָתַךְ וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט – כְּשֵׁירָה, amar rabi amé amar rabi elazar: hi bifnim veragleha ba'houts; 'hatakh vea'har kakh cha'hat – kechéra,

Daf 26a

1. שָׁחַט וְאַחַר כָּךְ חָתַךְ – פְּסוּלָה. cha'hat vea'har kakh 'hatakh – pesoula.
2. חָתַךְ וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט – כְּשֵׁרָה?! בַּעַל מוּם קָא מַקְרִיב! אֶלָּא אֵימָא: חָתַךְ וְאַחַר כָּךְ קִיבֵּל – כְּשֵׁרָה, קִיבֵּל וְאַחַר כָּךְ חָתַךְ – פְּסוּלָה. 'hatakh vea'har kakh cha'hat – kechéra?! baal moum ka makriv! ela éma: 'hatakh vea'har kakh kibél – kechéra, kibél vea'har kakh 'hatakh – pesoula.
3. חָתַךְ וְאַחַר כָּךְ קִיבֵּל – כְּשֵׁרָה?! וְהָא אָמַר רַבִּי זֵירָא: הַצּוֹרֵם אֹזֶן בִּבְכוֹר, וְאַחַר כָּךְ קִיבֵּל דָּמוֹ – פָּסוּל; שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלָקַח מִדַּם הַפָּר״ – פַּר שֶׁהָיָה כְּבָר! 'hatakh vea'har kakh kibél – kechéra?! veha amar rabi zéra: hatsorém ozen bivkhor, vea'har kakh kibél damo – pasoul; cheneemar: "velaka'h midam hapar" – par chehaya kevar!
4. אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר אֲבִימִי: חוֹתֵךְ בָּאֵבָר עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָעֶצֶם. amar rav 'hisda amar avimi: 'hotékh baévar ad chemagia laetsem.
5. קִיבֵּל וְאַחַר כָּךְ חָתַךְ – פְּסוּלָה. שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ: דָּם הַמּוּבְלָע בָּאֵבָרִים – דָּם הוּא? kibél vea'har kakh 'hatakh – pesoula. chamate minah: dam hamouvla baévarim – dam hou?
6. דִּלְמָא מִשּׁוּם שַׁמְנוּנִית. dilma michoum chamnounit.
7. שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ: בְּשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁיָּצָא לִפְנֵי זְרִיקַת דָּם – פָּסוּל? chamate minah: besar kadachim kalim cheyatsa lifné zerikat dam – pasoul?
8. דִּלְמָא בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים. dilma bekodché kadachim.
9. תָּנוּ רַבָּנַן: קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים – שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן. עָמַד בַּדָּרוֹם, וְהוֹשִׁיט יָדוֹ לַצָּפוֹן וְשָׁחַט – שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה. קִיבֵּל – קַבָּלָתוֹ פְּסוּלָה. הִכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ – כְּאִילּוּ נִכְנַס כּוּלּוֹ. פִּרְכְּסָה וְיָצְתָה לַדָּרוֹם וְחָזְרָה – כְּשֵׁרָה. tanou rabanan: kodché kadachim – che'hitatan batsafon, vekiboul daman bikhli charét batsafon. amad badarom, veochit yado latsafon vecha'hat – che'hitato kechéra. kibél – kabalato pesoula. hikhnis rocho veroubo – keilou nikhnas koulo. pirkesa veyatsta ladarom ve'hazra – kechéra.
10. קָדָשִׁים קַלִּים – שְׁחִיטָתָן בִּפְנִים, וְקִיבּוּל דָּמָן בִּכְלִי שָׁרֵת בִּפְנִים. עָמַד בַּחוּץ, וְהִכְנִיס יָדוֹ לִפְנִים וְשָׁחַט – שְׁחִיטָתוֹ כְּשֵׁרָה. קִיבֵּל – קַבָּלָתוֹ פְּסוּלָה; וְהִכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ – כְּאִילּוּ לֹא נִכְנַס. פִּרְכְּסָה וְיָצְתָה לַחוּץ וְחָזְרָה – פְּסוּלָה. שְׁמַע מִינַּהּ: בְּשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁיָּצָא לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים – פְּסוּלִים! kadachim kalim – che'hitatan bifnim, vekiboul daman bikhli charét bifnim. amad ba'houts, vehikhnis yado lifnim vecha'hat – che'hitato kechéra. kibél – kabalato pesoula; vehikhnis rocho veroubo – keilou lo nikhnas. pirkesa veyatsta la'houts ve'hazra – pesoula. chema minah: besar kadachim kalim cheyatsa lifné zerikat damim – pesoulim!
11. דִּילְמָא בְּאַלְיָה וְיוֹתֶרֶת הַכָּבֵד וּשְׁתֵּי כְלָיוֹת. dilma bealya veoteret hakavéd ouchté khelaot.
12. בְּעָא מִינֵּיהּ אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל מִשְּׁמוּאֵל: הִיא בִּפְנִים וְרַגְלֶיהָ בַּחוּץ, מַהוּ? bea minéh avouh dichmouél michemouél: hi bifnim veragleha ba'houts, maou?
13. אֲמַר לֵיהּ: כְּתִיב ״וֶהֱבִיאוּם לַה׳״ – עַד שֶׁתְּהֵא כּוּלָּהּ לִפְנִים. amar léh: ketiv "vehevioum la'" – ad chetehé koulah lifnim.
14. תָּלָה וְשָׁחַט, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: כְּשֵׁרָה. אֲמַר לֵיהּ: אִישְׁתַּבַּשְׁתְּ; בָּעֵינַן שְׁחִיטָה עַל יָרֵךְ, וְלֵיכָּא. tala vecha'hat, maou? amar léh: kechéra. amar léh: ichtabachte; baénan che'hita al yarékh, veléka.
15. נִתְלָה וְשָׁחַט, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: פְּסוּלָה. אֲמַר לֵיהּ: אִישְׁתַּבַּשְׁתְּ; שְׁחִיטָה עַל יָרֵךְ, וְלֹא שׁוֹחֵט עַל יָרֵךְ. nitla vecha'hat, maou? amar léh: pesoula. amar léh: ichtabachte; che'hita al yarékh, velo cho'hét al yarékh.
16. נִתְלָה וְקִבֵּל, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: כְּשֵׁרָה. אֲמַר לֵיהּ: אִישְׁתַּבַּשְׁתְּ; אֵין דֶּרֶךְ שֵׁירוּת בְּכָךְ. nitla vekibél, maou? amar léh: kechéra. amar léh: ichtabachte; én derekh chérout bekhakh.
17. תָּלָה וְקִיבֵּל, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: פְּסוּלָה. אֲמַר לֵיהּ: אִישְׁתַּבַּשְׁתְּ; שְׁחִיטָה עַל יָרֵךְ, וְלֹא קַבָּלָה עַל יָרֵךְ. tala vekibél, maou? amar léh: pesoula. amar léh: ichtabachte; che'hita al yarékh, velo kabala al yarékh.
18. אָמַר אַבָּיֵי: בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים – כּוּלָּן פְּסוּלוֹת, בַּר מִנִּתְלָה וְשָׁחַט. בְּקָדָשִׁים קַלִּים – כּוּלָּן כְּשֵׁרוֹת, בַּר מִן נִתְלָה וְקִיבֵּל. amar abayé: bekodché kadachim – koulan pesoulot, bar minitla vecha'hat. bekadachim kalim – koulan kechérot, bar min nitla vekibél.
19. אָמַר רָבָא: מַאי שְׁנָא תָּלָה וְקִיבֵּל בְּקָדָשִׁים קַלִּים – דִּכְשֵׁרָה, דַּאֲוִיר פְּנִים כִּפְנִים דָּמֵי? בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים נָמֵי – אֲוִיר צָפוֹן כְּצָפוֹן דָּמֵי! amar rava: ma chena tala vekibél bekadachim kalim – dikhchéra, daavir penim kifnim damé? bekodché kadachim namé – avir tsafon ketsafon damé!
20. אֶלָּא אָמַר רָבָא: בֵּין בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים בֵּין בְּקָדָשִׁים קַלִּים – כְּשֵׁרוֹת; בַּר מִן תָּלָה וְשָׁחַט – בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, נִתְלָה וְקִיבֵּל – בֵּין בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים בֵּין בְּקָדָשִׁים קַלִּים. ela amar rava: bén bekodché kadachim bén bekadachim kalim – kechérot; bar min tala vecha'hat – bekodché kadachim, nitla vekibél – bén bekodché kadachim bén bekadachim kalim.
21. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יִרְמְיָה מֵרַבִּי זֵירָא: הוּא בִּפְנִים וְצִיצִיתוֹ בַּחוּץ, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: לָאו אָמְרַתְּ ״וֶהֱבִיאוּם לַה׳״ – עַד שֶׁתָּבֹא כּוּלָּהּ לִפְנִים? הָכָא נָמֵי, ״בְּבוֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד״ – עַד שֶׁיָּבֹא כּוּלּוֹ לְאֹהֶל מוֹעֵד. bea minéh rabi yirmeya mérabi zéra: hou bifnim vetsitsito ba'houts, maou? amar léh: la amrate "vehevioum la'" – ad chetavo koulah lifnim? hakha namé, "bevoam el ohel moéd" – ad cheyavo koulo leohel moéd.
22. מַתְנִי׳ נְתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַכֶּבֶשׁ; שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הַיְסוֹד; נָתַן אֶת הַנִּיתָּנִין לְמַטָּה לְמַעְלָה; וְאֶת הַנִּיתָּנִין לְמַעְלָה לְמַטָּה; וְאֶת הַנִּיתָּנִין בִּפְנִים בַּחוּץ; וְאֶת הַנִּיתָּנִין בַּחוּץ בִּפְנִים – פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. matni' netano al gabé hakevech; chelo keneged haysod; natan et hanitanin lemata lemala; veet hanitanin lemala lemata; veet hanitanin bifnim ba'houts; veet hanitanin ba'houts bifnim – pasoul, veén bo karét.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Zevachim
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)