Talmud Zevachim, Chapitre 3 (ג) · Daf 12b à 19a

Daf 12b

1. יֵשׁ דִּחוּי בְּדָמִים. yéch di'hou bedamim.
2. אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָכַל חֵלֶב וְהִפְרִישׁ קׇרְבָּן, וְנִשְׁתַּמֵּד, וְחָזַר בּוֹ – הוֹאִיל וְנִדְחָה, יִדָּחֶה. amar oula amar rabi yo'hanan: akhal 'hélev vehifrich korban, venichtaméd, ve'hazar bo – hoil venid'ha, yida'he.
3. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָכַל חֵלֶב וְהִפְרִישׁ קׇרְבָּן, וְנִשְׁתַּטָּה, וְחָזַר וְנִשְׁתַּפָּה – הוֹאִיל וְנִדְחָה, יִדָּחֶה. itemar namé, amar rabi yirmeya amar rabi avaou amar rabi yo'hanan: akhal 'hélev vehifrich korban, venichtata, ve'hazar venichtapa – hoil venid'ha, yida'he.
4. וּצְרִיכִי; דְּאִי אַשְׁמְעִינַן קַמַּיְיתָא – מִשּׁוּם דְּהוּא דָּחֵי נַפְשֵׁיהּ בְּיָדַיִם; אֲבָל הָכָא דְּמִמֵּילָא אִידְּחִי – כְּיָשֵׁן דָּמֵי. outsrikhi; dei achmeinan kamayta – michoum deou da'hé nafchéh beyadayim; aval hakha demiméla ide'hi – keyachén damé.
5. וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָכָא – מִשּׁוּם דְּאֵין בְּיָדוֹ לַחֲזוֹר; אֲבָל הָכָא דְּיֵשׁ בְּיָדוֹ לַחֲזוֹר – אֵימָא לָא; צְרִיכָא. vei achmeinan hakha – michoum deén beyado la'hazor; aval hakha deyéch beyado la'hazor – éma la; tserikha.
6. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: אָכַל חֵלֶב וְהִפְרִישׁ קׇרְבָּן, וְהוֹרוּ בֵּית דִּין שֶׁחֵלֶב מוּתָּר, וְחָזְרוּ בָּהֶן, מַהוּ? מִי הָוֵי דָּחוּי, אוֹ לָא הָוֵי דָּחוּי? baé rabi yirmeya: akhal 'hélev vehifrich korban, veorou bét din che'hélev moutar, ve'hazrou bahen, maou? mi havé da'hou, o la havé da'hou?
7. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא סָבָא: כִּי פָּתַח רַבִּי יוֹחָנָן בִּדְחוּיִין – מֵהָא פָּתַח. מַאי טַעְמָא? הָתָם – גַּבְרָא אִידְּחִי, קׇרְבָּן לָא אִידְּחִי; הָכָא – קׇרְבָּן נָמֵי אִידְּחִי. amar léh haou sava: ki pata'h rabi yo'hanan bid'houyin – méha pata'h. ma tama? hatam – gavra ide'hi, korban la ide'hi; hakha – korban namé ide'hi.
8. אָמַר שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי: מְקוּבְּלַנִי מִפִּי שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זָקֵן כּוּ׳. לְמָה לִי לְמִתְנָא ״שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זָקֵן״? דְּכוּלְּהוּ בַּחֲדָא שִׁיטְתָא הֲווֹ קָיְימִי. amar chimon ben aza: mekoubelani mipi chivim ouchnayim zakén kou'. lema li lemitna "chivim ouchnayim zakén"? dekhouleou ba'hada chitta hao kaymi.
9. לֹא הוֹסִיף בֶּן עַזַּאי אֶלָּא הָעוֹלָה. lo hosif ben aza ela haola.
10. אָמַר רַב הוּנָא: מַאי טַעְמָא דְּבֶן עַזַּאי? ״עוֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה׳״ – הִיא לִשְׁמָהּ כְּשֵׁרָה, שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה. amar rav houna: ma tama deven aza? "ola hou iché ré'ha ni'ho'ha la'" – hi lichmah kechéra, chelo lichmah pesoula.
11. אָשָׁם נָמֵי כְּתִיב בֵּיהּ ״הוּא״! acham namé ketiv béh "hou"!
12. הָהוּא לְאַחַר הַקְטָרַת אֵימוּרִים הוּא דִּכְתִיב. haou lea'har haktarat émourim hou dikhtiv.
13. הַאי נָמֵי לְאַחַר הַקְטָרַת אֵימוּרִים הוּא דִּכְתִיב! ha namé lea'har haktarat émourim hou dikhtiv!
14. תְּרֵי ״הוּא״ כְּתִיבִי. teré "hou" ketivi.
15. גַּבֵּי אָשָׁם נָמֵי תְּרֵי ״הוּא״ כְּתִיבִי! gabé acham namé teré "hou" ketivi!
16. אֶלָּא בֶּן עַזַּאי בְּקַל וָחוֹמֶר מַיְיתֵי לַהּ: וּמָה חַטָּאת שֶׁאֵינָהּ כָּלִיל, שְׁחָטָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – פְּסוּלָה, עוֹלָה שֶׁהִיא כָּלִיל – לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! ela ben aza bekal va'homer mayté lah: ouma 'hatat cheénah kalil, che'hatah chelo lichmah – pesoula, ola chehi kalil – lo kol chekén?!
17. מָה לְחַטָּאת, שֶׁכֵּן מְכַפֶּרֶת! ma le'hatat, chekén mekhaperet!
18. פֶּסַח יוֹכִיחַ. pesa'h yokhi'ha.
19. מָה לְפֶסַח, שֶׁכֵּן זְמַנּוֹ קָבוּעַ! ma lefesa'h, chekén zemano kavoua!
20. חַטָּאת תּוֹכִיחַ. וְחָזַר הַדִּין; לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה; הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁהֵן קֳדָשִׁים, וּשְׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן פָּסוּל; אַף אֲנִי אָבִיא עוֹלָה – שֶׁהִיא קָדָשִׁים, וּשְׁחָטָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ פְּסוּלָה. 'hatat tokhi'ha. ve'hazar hadin; lo rei ze kiri ze, velo rei ze kiri ze; hatsad hachave chebahen – chehén kodachim, ouch'hatan chelo lichman pasoul; af ani avi ola – chehi kadachim, ouch'hatah chelo lichmah pesoula.
21. מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן צַד כָּרֵת! ma lehatsad hachave chebahen, cheyéch bahen tsad karét!
22. בֶּן עַזַּאי, ben aza,

Daf 13a

1. צַד כָּרֵת לָא פָּרֵיךְ. tsad karét la parékh.
2. אָשָׁם נָמֵי לַיְיתֵי! acham namé layté!
3. אָשָׁם – פָּרֵיךְ: מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁכֵּן יֶשְׁנָן בְּצִבּוּר כִּבְיָחִיד. acham – parékh: ma lehatsad hachave chebahen, chekén yechnan betsibour kivya'hid.
4. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: צַד כָּרֵת נָמֵי פָּרֵיךְ, וּבֶן עַזַּאי גְּמָרָא גְּמִיר לַהּ. וְהָא דְּקָאָמַר רַב הוּנָא קַל וָחוֹמֶר – לֹא אֲמָרָהּ אֶלָּא לְחַדֵּד בָּהּ תַּלְמִידָיו. veibaét éma: tsad karét namé parékh, ouven aza gemara gemir lah. veha dekaamar rav houna kal va'homer – lo amarah ela le'hadéd bah talmida.
5. מַתְנִי׳ הַפֶּסַח וְהַחַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, קִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק שֶׁלֹּא לִשְׁמָן; אוֹ לִשְׁמָן וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָן, אוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְלִשְׁמָן – פְּסוּלִים. matni' hapesa'h veha'hatat cheche'hatan chelo lichman, kibél vehilékh vezarak chelo lichman; o lichman vechelo lichman, o chelo lichman velichman – pesoulim.
6. כֵּיצַד לִשְׁמָן וְשֶׁלֹּא לִשְׁמָן? לְשֵׁם פֶּסַח וּלְשֵׁם שְׁלָמִים. שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְלִשְׁמָן? לְשֵׁם שְׁלָמִים וּלְשֵׁם פֶּסַח. kétsad lichman vechelo lichman? lechém pesa'h oulchém chelamim. chelo lichman velichman? lechém chelamim oulchém pesa'h.
7. שֶׁהַזֶּבַח נִפְסָל בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים: בִּשְׁחִיטָה, וּבְקִבּוּל, וּבְהִילּוּךְ, וּבִזְרִיקָה. chehazeva'h nifsal bearbaa devarim: bich'hita, ouvkiboul, ouvhiloukh, ouvizrika.
8. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר בְּהִילּוּךְ, שֶׁהָיָה אוֹמֵר: אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא בִּשְׁחִיטָה וְשֶׁלֹּא בְּקַבָּלָה וְשֶׁלֹּא בִּזְרִיקָה, אֲבָל אֶפְשָׁר בְּלֹא הִילּוּךְ – שׁוֹחֵט בְּצַד הַמִּזְבֵּחַ וְזוֹרֵק. rabi chimon makhchir behiloukh, chehaya omér: i efchar chelo bich'hita vechelo bekabala vechelo bizrika, aval efchar belo hiloukh – cho'hét betsad hamizbé'ha vezorék.
9. רַבִּי אֶלְיעָזָר אוֹמֵר: הַמְהַלֵּךְ בִּמְקוֹם שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַלֵּךְ – מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת; בִּמְקוֹם שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַלֵּךְ – אֵין מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת. rabi elazar omér: hamhalékh bimkom cheou tsarikh lehalékh – ma'hchava poselet; bimkom cheéno tsarikh lehalékh – én ma'hchava poselet.
10. גְּמָ׳ וְקַבָּלָה מִי פָּסְלָה?! gema' vekabala mi pasla?!
11. וְהָתַנְיָא: ״וְהִקְרִיבוּ״ – זוֹ קַבָּלַת הַדָּם. אַתָּה אוֹמֵר קַבָּלַת הַדָּם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא זְרִיקָה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְזָרְקוּ״ – הֲרֵי זְרִיקָה אָמוּר; הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וְהִקְרִיבוּ״? זוֹ קַבָּלַת הַדָּם. ״בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים״ – שֶׁתְּהֵא בְּכֹהֵן כָּשֵׁר וּבִכְלִי שָׁרֵת. vehatanya: "vehikrivou" – zo kabalat hadam. ata omér kabalat hadam, o éno ela zerika? kecheou omér "vezarkou" – haré zerika amour; ha ma ani mekayém "vehikrivou"? zo kabalat hadam. "bené aharon hakohanim" – chetehé bekhohén kachér ouvikhli charét.
12. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מִנַּיִן לְקַבָּלָה שֶׁלֹּא תְּהֵא אֶלָּא בְּכֹהֵן כָּשֵׁר וּבִכְלִי שָׁרֵת? נֶאֱמַר כָּאן: ״בְּנֵי אַהֲרֹן״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: ״אֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים הַמְּשֻׁחִים״; מָה לְהַלָּן – בְּכֹהֵן כָּשֵׁר וּבִכְלִי שָׁרֵת, אַף כָּאן – בְּכֹהֵן כָּשֵׁר וּבִכְלִי שָׁרֵת. amar rabi akiva: minayin lekabala chelo tehé ela bekhohén kachér ouvikhli charét? neemar kan: "bené aharon", veneemar lehalan: "éle chemot bené aharon hakohanim hamechou'him"; ma lehalan – bekhohén kachér ouvikhli charét, af kan – bekhohén kachér ouvikhli charét.
13. אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: אֲקַפֵּחַ אֶת בָּנַיי, אִם לֹא שָׁמַעְתִּי לְהַבְחִין הֶפְרֵשׁ בֵּין קַבָּלָה לִזְרִיקָה. וְאֵין לִי לְפָרֵשׁ. amar rabi tarfon: akapé'ha et bana, im lo chamati lehav'hin hefréch bén kabala lizrika. veén li lefaréch.
14. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, אֲנִי אֲפָרֵשׁ: קַבָּלָה – לֹא עָשָׂה בָּהּ מַחְשָׁבָה כְּמַעֲשֶׂה, זְרִיקָה – עָשָׂה בָּהּ מַחְשָׁבָה כְּמַעֲשֶׂה. קִבְּלוֹ בַּחוּץ – אֵינוֹ חַיָּיב כָּרֵת, זְרָקוֹ בַּחוּץ – עָנוּשׁ כָּרֵת. קִבְּלוּהוּ פְּסוּלִין – אֵין חַיָּיבִין עָלָיו, זְרָקוּהוּ פְּסוּלִין – חַיָּיבִין עָלָיו. amar rabi akiva, ani afaréch: kabala – lo asa bah ma'hchava kemaase, zerika – asa bah ma'hchava kemaase. kibelo ba'houts – éno 'hayav karét, zerako ba'houts – anouch karét. kibelouou pesoulin – én 'hayavin ala, zerakouou pesoulin – 'hayavin ala.
15. אָמַר לוֹ רַבִּי טַרְפוֹן: הָעֲבוֹדָה אִם הִטֵּיתָ יָמִין וּשְׂמֹאל! אֲנִי שָׁמַעְתִּי וְאֵין לִי לְפָרֵשׁ, אַתָּה דּוֹרֵשׁ וּמַסְכִּים לַשְּׁמוּעָה! בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר לוֹ: עֲקִיבָא, כׇּל הַפּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כְּפוֹרֵשׁ מֵחַיָּיו. amar lo rabi tarfon: haavoda im hitéta yamin ousmol! ani chamati veén li lefaréch, ata doréch oumaskim lachemoua! balachon haze amar lo: akiva, kol haporéch mimekha keforéch mé'haya.
16. אָמַר רָבָא: לָא קַשְׁיָא; כָּאן בְּמַחְשֶׁבֶת פִּיגּוּל, כָּאן בְּמַחְשֶׁבֶת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. amar rava: la kachya; kan bema'hchevet pigoul, kan bema'hchevet chelo lichmah.
17. דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי ״שֶׁהַזֶּבַח נִפְסָל״, וְלָא קָתָנֵי ״מִתְפַּגֵּל״; שְׁמַע מִינַּהּ. dayka namé, dekatané "chehazeva'h nifsal", vela katané "mitpagél"; chema minah.
18. וּמַחְשֶׁבֶת פִּיגּוּל לָא פָּסְלָה בְּקַבָּלָה?! ouma'hchevet pigoul la pasla bekabala?!
19. וְהָתַנְיָא: יָכוֹל לֹא תְּהֵא מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת אֶלָּא בִּזְרִיקָה בִּלְבָד; מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁחִיטָה וְקַבָּלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו (פִּיגּוּל הוּא) בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לֹא יֵרָצֶה״ – בִּדְבָרִים הַמְּבִיאִין לִידֵי אֲכִילָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. vehatanya: yakhol lo tehé ma'hchava moelet ela bizrika bilvad; minayin lerabot che'hita vekabala? talmoud lomar: "veim héakhol yéakhél mibesar zeva'h chelama (pigoul hou) bayom hachelichi lo yératse" – bidvarim hameviin lidé akhila hakatouv medabér.
20. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף שְׁפִיכַת שִׁירַיִים וְהַקְטָרַת אֵימוּרִין? yakhol cheani merabe af chefikhat chirayim vehaktarat émourin?
21. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לֹא יֵרָצֶה, הַמַּקְרִיב אוֹתוֹ לֹא יֵחָשֵׁב״ – זְרִיקָה בַּכְּלָל הָיְתָה, וְלָמָּה יָצְתָה? לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ. לוֹמַר לְךָ: מָה זְרִיקָה מְיוּחֶדֶת – שֶׁהִיא עֲבוֹדָה (וּמְכַפֶּרֶת), וּמְעַכֶּבֶת כַּפָּרָה; אַף כׇּל – עֲבוֹדָה, וּמְעַכֶּבֶת כַּפָּרָה. יָצְאוּ שְׁפִיכַת שִׁירַיִים וְהַקְטָרַת אֵימוּרִין – שֶׁאֵין מְעַכְּבִין אֶת הַכַּפָּרָה. talmoud lomar: "bayom hachelichi lo yératse, hamakriv oto lo yé'hachév" – zerika bakelal hayta, velama yatsta? lehakich éleha. lomar lekha: ma zerika meou'hedet – chehi avoda (oumkhaperet), oumakevet kapara; af kol – avoda, oumakevet kapara. yatsou chefikhat chirayim vehaktarat émourin – cheén meakevin et hakapara.

Daf 13b

1. אֶלָּא לָא קַשְׁיָא; הָא דְּאָמַר: ״הֲרֵינִי שׁוֹחֵט עַל מְנָת לְקַבֵּל דָּמָהּ לְמָחָר״, הָא דְּאָמַר: ״הֲרֵינִי מְקַבֵּל דָּמָהּ עַל מְנָת לִשְׁפּוֹךְ שִׁירַיִם לְמָחָר״. ela la kachya; ha deamar: "haréni cho'hét al menat lekabél damah lema'har", ha deamar: "haréni mekabél damah al menat lichpokh chirayim lema'har".
2. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מֵרַבָּנַן לְרָבָא: וּשְׁפִיכַת שִׁירַיִם וְהַקְטָרַת אֵימוּרִין – לָא פָּסְלָה בְּהוּ מַחְשָׁבָה?! amar léh haou mérabanan lerava: ouchfikhat chirayim vehaktarat émourin – la pasla beou ma'hchava?!
3. וְהָתְנַן: יָכוֹל לֹא תְּהֵא מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת אֶלָּא בַּאֲכִילַת בָּשָׂר, מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁפִיכַת שִׁירַיִם וְהַקְטָרַת אֵימוּרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל״ – בִּשְׁתֵּי אֲכִילוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר: אַחַת אֲכִילַת אָדָם, וְאַחַת אֲכִילַת מִזְבֵּחַ. vehatnan: yakhol lo tehé ma'hchava moelet ela baakhilat basar, minayin lerabot chefikhat chirayim vehaktarat émourim? talmoud lomar: "veim héakhol yéakhél" – bichté akhilot hakatouv medabér: a'hat akhilat adam, vea'hat akhilat mizbé'ha.
4. לָא קַשְׁיָא; הָא דְּאָמַר: ״הֲרֵינִי זוֹרֵק עַל מְנָת לִשְׁפּוֹךְ שִׁירַיִם לְמָחָר״, הָא דְּאָמַר: ״הֲרֵינִי שׁוֹפֵךְ שִׁירַיִם עַל מְנָת לְהַקְטִיר אֵימוּרִין לְמָחָר״. la kachya; ha deamar: "haréni zorék al menat lichpokh chirayim lema'har", ha deamar: "haréni chofékh chirayim al menat lehaktir émourin lema'har".
5. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא: שָׁמַעְתִּי שֶׁטְּבִילַת אֶצְבַּע מְפַגֶּלֶת בְּחַטָּאת פְּנִימִית. amar rabi yeouda beréh derabi 'hiya: chamati chetevilat etsba mefagelet be'hatat penimit.
6. שַׁמְעַהּ אִילְפָא, אַמְרַהּ קַמֵּיהּ דְּרַב פְּדָא. אֲמַר: כְּלוּם לָמַדְנוּ פִּיגּוּל – אֶלָּא מִשְּׁלָמִים; מָה שְׁלָמִים – אֵין טְבִילַת אֶצְבַּע מְפַגֶּלֶת בָּהֶן, אַף חַטָּאת – אֵין טְבִילַת אֶצְבַּע מְפַגֶּלֶת (בהן) [בָּהּ]. chamah ilfa, amrah kaméh derav peda. amar: keloum lamadnou pigoul – ela michelamim; ma chelamim – én tevilat etsba mefagelet bahen, af 'hatat – én tevilat etsba mefagelet (vn) [bah].
7. וְכִי הַכֹּל מִשְּׁלָמִים לָמְדוּ?! אִי, מָה שְׁלָמִים – שֶׁלֹּא לִשְׁמָן אֵין מוֹצִיא מִידֵי פִּיגּוּל, אַף חַטָּאת – שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ אֵין מוֹצִיא מִידֵי פִּיגּוּל! vekhi hakol michelamim lamdou?! i, ma chelamim – chelo lichman én motsi midé pigoul, af 'hatat – chelo lichmah én motsi midé pigoul!
8. אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר – מֵרִבּוּיָא דִּקְרָאֵי קָאָתְיָא; הָכָא נָמֵי, מֵרִבּוּיָא דִּקְרָא קָאָתֵי. ela ma it lakh lemémar – méribouya dikraé kaatya; hakha namé, méribouya dikra kaaté.
9. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בַּעֲלִיָּה זוֹ שָׁמַעְתִּי, שֶׁטְּבִילַת אֶצְבַּע מְפַגֶּלֶת. תָּהֵי בַּהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כְּלוּם לָמְדוּ פִּיגּוּל – אֶלָּא מִשְּׁלָמִים; מָה שְׁלָמִים – אֵין טְבִילַת אֶצְבַּע מְפַגֶּלֶת בָּהֶן, אַף חַטָּאת – אֵין טְבִילַת אֶצְבַּע מְפַגֶּלֶת (בהן) [בָּהּ]! amar rabi yeochoua ben lévi: baaliya zo chamati, chetevilat etsba mefagelet. tahé bah rabi chimon ben lakich: keloum lamdou pigoul – ela michelamim; ma chelamim – én tevilat etsba mefagelet bahen, af 'hatat – én tevilat etsba mefagelet (vn) [bah]!
10. וְכִי הַכֹּל מִשְּׁלָמִים לָמְדוּ?! אִי, מָה שְׁלָמִים – שֶׁלֹּא לִשְׁמָן אֵין מוֹצִיא מִידֵי פִּיגּוּל, אַף חַטָּאת – שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ אֵין מוֹצִיא מִידֵי פִּיגּוּל! vekhi hakol michelamim lamdou?! i, ma chelamim – chelo lichman én motsi midé pigoul, af 'hatat – chelo lichmah én motsi midé pigoul!
11. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: אִין, הַכֹּל מִשְּׁלָמִים לָמְדוּ. הוֹאִיל וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ פּוֹסֵל בִּשְׁלָמִים, וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ פּוֹסֵל בְּחַטָּאת; מָה חוּץ לִמְקוֹמוֹ הַפּוֹסֵל בִּשְׁלָמִים – מוֹצִיא מִידֵי פִּיגּוּל, אַף שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ הַפּוֹסֵל בְּחַטָּאת – מוֹצִיאָהּ מִידֵי פִּיגּוּל. amar rabi yosé berabi 'hanina: in, hakol michelamim lamdou. hoil ve'houts limkomo posél bichlamim, vechelo lichmo posél be'hatat; ma 'houts limkomo haposél bichlamim – motsi midé pigoul, af chelo lichmo haposél be'hatat – motsiah midé pigoul.
12. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: מִצִּדַּהּ תְּבָרַאּ! מָה לְחוּץ לִמְקוֹמוֹ הַפּוֹסֵל בִּשְׁלָמִים – שֶׁכֵּן נוֹהֵג בְּכׇל הַזְּבָחִים; תֹּאמַר בְּשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ – שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בְּפֶסַח וְחַטָּאת בִּלְבַד?! amar rabi yirmeya: mitsidah tevara! ma le'houts limkomo haposél bichlamim – chekén nohég bekhol hazeva'him; tomar bechelo lichmo – cheéno nohég ela befesa'h ve'hatat bilvad?!
13. אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר – דָּבָר הַפּוֹסֵל בָּהֶן מוֹצִיאָם מִידֵי פִּיגּוּל, דָּבָר הַמְעַכֵּב בָּהֶן מְבִיאָן לִידֵי פִּיגּוּל; ela ma it lakh lemémar – davar haposél bahen motsiam midé pigoul, davar hamakév bahen mevian lidé pigoul;
14. הָכָא נָמֵי – דָּבָר הַפּוֹסֵל בָּהּ מוֹצִיא מִידֵי פִּיגּוּל, דָּבָר הַמְעַכֵּב בָּהּ מְבִיאָה לִידֵי פִּיגּוּל. hakha namé – davar haposél bah motsi midé pigoul, davar hamakév bah mevia lidé pigoul.
15. אָמַר רַב מָרִי: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא – זֶה הַכְּלָל: כׇּל הַקּוֹמֵץ, וְנוֹתֵן בִּכְלִי, וְהַמּוֹלִיךְ, וְהַמַּקְטִיר. amar rav mari: af anan namé tenéna – ze hakelal: kol hakométs, venotén bikhli, vehamolikh, vehamaktir.
16. בִּשְׁלָמָא קוֹמֵץ – הַיְינוּ שׁוֹחֵט; מוֹלִיךְ – הַיְינוּ מוֹלִיךְ; מַקְטִיר נָמֵי – הַיְינוּ זוֹרֵק; אֶלָּא נוֹתֵן בִּכְלִי מַאי נִיהוּ? bichlama kométs – haynou cho'hét; molikh – haynou molikh; maktir namé – haynou zorék; ela notén bikhli ma niou?
17. אִילֵּימָא דְּדָמֵי לְקַבָּלָה – מִי דָּמֵי?! הָתָם מִמֵּילָא, הָכָא אִיהוּ קָא שָׁקֵיל וְרָמֵי! iléma dedamé lekabala – mi damé?! hatam miméla, hakha iou ka chakél veramé!
18. אֶלָּא כֵּיוָן דְּלָא סַגִּי דְּלָא יָהֵיב – עַל כָּרְחֵיהּ עֲבוֹדָה חֲשׁוּבָה הִיא; הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן דְּלָא סַגִּי דְּלָא עָבֵיד לַהּ – עַל כָּרְחֵיהּ הַיְינוּ הוֹלָכָה. ela kévan dela sagi dela yahév – al kar'héh avoda 'hachouva hi; hakha namé, kévan dela sagi dela avéd lah – al kar'héh haynou holakha.
19. לָא, לְעוֹלָם דְּדָמֵי לְקַבָּלָה; וּדְקָאָמְרַתְּ: הָכָא מִמֵּילָא, הָתָם אִיהוּ קָא שָׁקֵיל וְיָהֵיב – כֵּיוָן דְּאִידֵּי וְאִידֵּי מַתַּן כְּלִי הוּא, מָה לִי מִמֵּילָא מָה לִי קָא שָׁקֵיל וְיָהֵיב. la, leolam dedamé lekabala; oudkaamrate: hakha miméla, hatam iou ka chakél veyahév – kévan deidé veidé matan keli hou, ma li miméla ma li ka chakél veyahév.
20. לֵימָא כְּתַנָּאֵי – דְּתָנֵי חֲדָא: טְבִילַת אֶצְבַּע מְפַגֶּלֶת בְּחַטָּאת, וְתַנְיָא אִידַּךְ: לֹא מְפַגֶּלֶת וְלֹא מִתְפַּגֶּלֶת; מַאי, לָאו תַּנָּאֵי הִיא? léma ketanaé – detané 'hada: tevilat etsba mefagelet be'hatat, vetanya idakh: lo mefagelet velo mitpagelet; ma, la tanaé hi?
21. לָא; הָא רַבָּנַן, הָא רַבִּי שִׁמְעוֹן. la; ha rabanan, ha rabi chimon.
22. אִי רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַאי אִירְיָא טְבִילַת אֶצְבַּע? הָאָמַר: i rabi chimon, ma irya tevilat etsba? haamar:

Daf 14a

1. כֹּל שֶׁאֵינוֹ עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן כִּשְׁלָמִים – אֵין בּוֹ מִשּׁוּם פִּיגּוּל! kol cheéno al mizbé'ha ha'hitson kichlamim – én bo michoum pigoul!
2. אֶלָּא הָא וְהָא רַבָּנַן, וְלָא קַשְׁיָא; כָּאן בְּחַטָּאוֹת הַחִיצוֹנוֹת, כָּאן בְּחַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת. ela ha veha rabanan, vela kachya; kan be'hataot ha'hitsonot, kan be'hataot hapenimiyot.
3. חַטָּאוֹת הַחִיצוֹנוֹת – פְּשִׁיטָא, לָא כְּתִיב בְּהוּ ״וְטָבַל״! 'hataot ha'hitsonot – pechita, la ketiv beou "vetaval"!
4. אִצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּכְתִיב ״וְלָקַח״ – וְאִי אָתֵי קוֹף רָמֵי לְהוּ אַיְּדֵיהּ בָּעֵי לְמִישְׁקַל זִימְנָא אַחֲרִיתִי – כְּמַאן דִּכְתִיב ״וְטָבַל״ דָּמֵי; itsterikh; salka datakh aména: hoil oukhtiv "velaka'h" – vei até kof ramé leou ayedéh baé lemichkal zimna a'hariti – keman dikhtiv "vetaval" damé;
5. קָא מַשְׁמַע לַן: לְהָכִי לָא כְּתִיב ״וְטָבַל״ – דְּמַשְׁמַע הָכִי וּמַשְׁמַע הָכִי. ka machma lan: lehakhi la ketiv "vetaval" – demachma hakhi oumachma hakhi.
6. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר בְּהִילּוּךְ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: מוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּהוֹלָכַת חַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת שֶׁמַּחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ, הוֹאִיל וַעֲבוֹדָה שֶׁאֵין יָכוֹל לְבַטְּלָהּ. rabi chimon makhchir behiloukh. amar rabi chimon ben lakich: mode rabi chimon beolakhat 'hataot hapenimiyot chema'hchava poselet bah, hoil vaavoda cheén yakhol levatelah.
7. וְהָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: כׇּל שֶׁאֵינוֹ עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן כִּשְׁלָמִים, אֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל! vehaamar rabi chimon: kol cheéno al mizbé'ha ha'hitson kichlamim, én 'hayavin ala michoum pigoul!
8. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: מוֹדֶה הָיָה לִפְסוֹל מִקַּל וָחוֹמֶר – וּמָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, שֶׁהוּכְשְׁרוּ בִּשְׁלָמִים – פָּסוּל בְּחַטָּאת; חוּץ לִזְמַנּוֹ, שֶׁפּוֹסֵל בִּשְׁלָמִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּפְסוֹל בְּחַטָּאוֹת? amar rabi yosé berabi 'hanina: mode haya lifsol mikal va'homer – ouma chelo lichman, cheoukhcherou bichlamim – pasoul be'hatat; 'houts lizmano, cheposél bichlamim – éno din cheyifsol be'hataot?
9. וְאַשְׁכְּחַן חוּץ לִזְמַנּוֹ, חוּץ לִמְקוֹמוֹ מְנָלַן? veachke'han 'houts lizmano, 'houts limkomo menalan?
10. אִי מִחוּץ לִזְמַנּוֹ – מָה לְחוּץ לִזְמַנּוֹ, שֶׁכֵּן כָּרֵת! i mi'houts lizmano – ma le'houts lizmano, chekén karét!
11. אִי מִשֶּׁלֹּא לִשְׁמָהּ – שֶׁכֵּן נוֹהֵג בְּבָמָה! i michelo lichmah – chekén nohég bevama!
12. (חִיּוּב) שֶׁלֹּא לִשְׁמָן בְּמַאי נוֹהֵג – בְּפֶסַח וְחַטָּאת; פֶּסַח וְחַטָּאת בְּבָמָה לֹא קָרְבוּ. ('hiyouv) chelo lichman bema nohég – befesa'h ve'hatat; pesa'h ve'hatat bevama lo karvou.
13. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הֶקֵּישָׁא הוּא; ״שְׁלִישִׁי״ – זֶה חוּץ לִזְמַנּוֹ, ״פִּיגּוּל״ – זֶה חוּץ לִמְקוֹמוֹ. veibaét éma: hekécha hou; "chelichi" – ze 'houts lizmano, "pigoul" – ze 'houts limkomo.
14. אָמַר רָבָא: אִם תִּימְצֵי לוֹמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר לַהּ כִּבְרֵיהּ, דְּאָמַר: בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ – צָפוֹן; אֵין מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת בְּהוֹלָכַת חַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת, אֶלָּא מִפֶּתַח אוּלָם וְלִפְנִים. amar rava: im timtsé lomar rabi chimon savar lah kivréh, deamar: bén haoulam velamizbé'ha – tsafon; én ma'hchava moelet beolakhat 'hataot hapenimiyot, ela mipeta'h oulam velifnim.
15. וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: תּוֹךְ עֲזָרָה מְקַדֵּשׁ; אֵין מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת בְּהוֹלָכַת סִילּוּק בָּזִיכִין, אֶלָּא מִפֶּתַח הֵיכָל וְלַחוּץ. veim timtsé lomar savar lah kerabi yeouda, deamar: tokh azara mekadéch; én ma'hchava moelet beolakhat silouk bazikhin, ela mipeta'h hékhal vela'houts.
16. וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר, סָבַר: קְדוּשַּׁת הֵיכָל וְאוּלָם – חֲדָא הִיא; אֵין מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת אֶלָּא מִפֶּתַח אוּלָם וְלַחוּץ. veim timtsé lomar, savar: kedouchat hékhal veoulam – 'hada hi; én ma'hchava moelet ela mipeta'h oulam vela'houts.
17. וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר תּוֹךְ הַפֶּתַח כְּלִפְנִים; אֵין מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת אֲפִילּוּ פְּסִיעָה אַחַת, אֶלָּא בִּכְדֵי הוֹשָׁטַת יָדוֹ. veim timtsé lomar tokh hapeta'h kelifnim; én ma'hchava moelet afilou pesia a'hat, ela bikhdé hochatat yado.
18. וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר, סָבַר: הוֹלָכָה שֶׁלֹּא בָּרֶגֶל – לֹא שְׁמָהּ הוֹלָכָה; אֵין מַחְשָׁבָה מוֹעֶלֶת כְּלָל. veim timtsé lomar, savar: holakha chelo baregel – lo chemah holakha; én ma'hchava moelet kelal.
19. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְאָמוֹרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא, בְּעִי מִינֵּיהּ מֵרַב חִסְדָּא: הוֹלָכָה בְּזָר – מַהוּ? amar léh abayé leamoréh derav 'hisda, bei minéh mérav 'hisda: holakha bezar – maou?
20. אֲמַר לֵיהּ: כְּשֵׁרָה, וּמִקְרָא מְסַיְּיעֵנִי – ״וַיִּשְׁחֲטוּ אֶת הַפֶּסַח, וַיִּזְרְקוּ הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם מִיָּדָם, וְהַלְוִיִּם מַפְשִׁיטִים״. amar léh: kechéra, oumikra mesayeéni – "vayich'hatou et hapesa'h, vayizrekou hakohanim et hadam miyadam, vehalviyim mafchitim".
21. מֵתִיב רַב שֵׁשֶׁת: זָר, וְאוֹנֵן, métiv rav chéchet: zar, veonén,

Daf 14b

1. שִׁיכּוֹר, וּבַעַל מוּם; בְּקַבָּלָה בְּהוֹלָכָה בִּזְרִיקָה – פָּסוּל. וְכֵן יוֹשֵׁב, וְכֵן שְׂמֹאל! תְּיוּבְתָּא. chikor, ouvaal moum; bekabala beolakha bizrika – pasoul. vekhén yochév, vekhén semol! teouvta.
2. וְהָא רַב חִסְדָּא קְרָא קָאָמַר! veha rav 'hisda kera kaamar!
3. דְּעָבֵיד מַעֲשֶׂה אִצְטְבָא. deavéd maase itsteva.
4. רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: הוֹלָכָה בְּזָר – מַחְלוֹקֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנַן; רַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר: עֲבוֹדָה שֶׁאֶפְשָׁר לְבַטְּלָהּ, לָאו עֲבוֹדָה הִיא – כְּשֵׁרָה בְּזָר. לְרַבָּנַן – פְּסוּלָה. raba verav yoséf deamri tarvayou: holakha bezar – ma'hloket rabi chimon verabanan; rabi chimon deamar: avoda cheefchar levatelah, la avoda hi – kechéra bezar. lerabanan – pesoula.
5. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְהָא שְׁחִיטָה, דַּעֲבוֹדָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָהּ – וּכְשֵׁרָה בְּזָר! אֲמַר לֵיהּ: שְׁחִיטָה לָאו עֲבוֹדָה הִיא. amar léh abayé: veha che'hita, daavoda chei efchar levatelah – oukhchéra bezar! amar léh: che'hita la avoda hi.
6. וְלָא?! וְהָאָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב: שְׁחִיטַת פָּרָה בְּזָר – פְּסוּלָה; וְאָמַר רַב עֲלַהּ: ״אֶלְעָזָר״ וְ״חוּקָּה״ כְּתִיב בַּהּ! vela?! vehaamar rabi zéra amar rav: che'hitat para bezar – pesoula; veamar rav alah: "elazar" ve"'houka" ketiv bah!
7. שָׁאנֵי פָּרָה, דְּקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת הִיא. chané para, dekodché bedek habayit hi.
8. וְלָאו כָּל דְּכֵן הוּא – קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת הָוְיָא עֲבוֹדָה, קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ לָאו עֲבוֹדָה הִיא?! vela kal dekhén hou – kodché bedek habayit havya avoda, kodché mizbé'ha la avoda hi?!
9. אָמַר רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: מִידֵּי דְּהָוֵה אַמַּרְאוֹת נְגָעִים; דְּלָאו עֲבוֹדָה הִיא, וּבָעֲיָא כְּהוּנָּה. amar rav chicha beréh derav idi: midé dehavé amarot negaim; dela avoda hi, ouvaaya keouna.
10. וַהֲרֵי הוֹלָכַת אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ, דַּעֲבוֹדָה שֶׁאֶפְשָׁר לְבַטְּלָהּ הִיא – וּפְסוּלָה בְּזָר; דִּכְתִיב: ״וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה״ – וְאָמַר מָר: זוֹ הוֹלָכַת אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ! vaharé holakhat évarim lakevech, daavoda cheefchar levatelah hi – oufsoula bezar; dikhtiv: "vehikriv hakohén et hakol vehiktir hamizbé'ha" – veamar mar: zo holakhat évarim lakevech!
11. הֵיכָא דְּגַלִּי גַּלִּי, וְהֵיכָא דְּלָא גַּלִּי לָא גַּלִּי. hékha degali gali, vehékha dela gali la gali.
12. וְלָאו כָּל דְּכֵן הוּא? וּמָה הוֹלָכַת אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ, דְּלָא מְעַכְּבָא כַּפָּרָה – בָּעֲיָא כְּהוּנָּה; הוֹלָכַת דָּם, דִּמְעַכְּבָא כַּפָּרָה – [לֹא כׇּל שֶׁכֵּן] (מִיבַּעְיָא)?! vela kal dekhén hou? ouma holakhat évarim lakevech, dela meakeva kapara – baaya keouna; holakhat dam, dimakeva kapara – [lo kol chekén] (mibaya)?!
13. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הוֹלָכָה בְּזָר פְּסוּלָה, אֲפִילּוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן. itemar namé, amar oula amar rabi elazar: holakha bezar pesoula, afilou lerabi chimon.
14. אִיבַּעְיָא לְהוּ: הוֹלָכָה שֶׁלֹּא בָּרֶגֶל, שְׁמָהּ הוֹלָכָה אוֹ לֹא שְׁמָהּ הוֹלָכָה? ibaya leou: holakha chelo baregel, chemah holakha o lo chemah holakha?
15. תָּא שְׁמַע: וְכֵן יוֹשֵׁב, וְכֵן שְׂמֹאל – פָּסוּל; הָא עוֹמֵד דּוּמְיָא דְּיוֹשֵׁב – כָּשֵׁר! ta chema: vekhén yochév, vekhén semol – pasoul; ha oméd doumya deochév – kachér!
16. דִּלְמָא יוֹשֵׁב – דְּקָשָׁיֵיף מֵישָׁף, עוֹמֵד דּוּמְיָא דְּיוֹשֵׁב – דְּנָיֵיד פּוּרְתָּא. dilma yochév – dekachayéf méchaf, oméd doumya deochév – denayéd pourta.
17. תָּא שְׁמַע: שָׁחַט יִשְׂרָאֵל וְקִבֵּל הַכֹּהֵן, נְתָנוֹ לַחֲבֵירוֹ, וַחֲבֵרוֹ לַחֲבֵירוֹ! ta chema: cha'hat yisraél vekibél hakohén, netano la'havéro, va'havéro la'havéro!
18. הָתָם נָמֵי דְּנָיְידִי פּוּרְתָּא. וּמַאי קָא מַשְׁמַע לַן? ״בְּרׇב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ״. hatam namé denaydi pourta. ouma ka machma lan? "berov am hadrat melekh".
19. תָּא שְׁמַע: קִבֵּל הַכָּשֵׁר וְנָתַן לַפָּסוּל – יַחְזִיר לַכָּשֵׁר! ta chema: kibél hakachér venatan lapasoul – ya'hzir lakachér!
20. אֵימָא: יַחְזוֹר הַכָּשֵׁר וִיקַבְּלָהּ. éma: ya'hzor hakachér vikabelah.
21. אִיתְּמַר, אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הוֹלָכָה שֶׁלֹּא בָּרֶגֶל – לֹא שְׁמָהּ הוֹלָכָה. itemar, amar oula amar rabi yo'hanan: holakha chelo baregel – lo chemah holakha.

Daf 15a

1. אֶפְשָׁר לְתַקּוֹנַהּ אוֹ לָא אֶפְשָׁר לְתַקּוֹנַהּ? efchar letakonah o la efchar letakonah?
2. תָּא שְׁמַע: קִבֵּל הַכָּשֵׁר וְנָתַן לַפָּסוּל – יַחְזִיר לַכָּשֵׁר; ta chema: kibél hakachér venatan lapasoul – ya'hzir lakachér;
3. וּנְהִי נָמֵי דְּיַחְזוֹר הַכָּשֵׁר וִיקַבְּלֶנּוּ, אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ לָא אֶפְשָׁר לְתַקּוֹנַהּ – אִיפְּסַלָא לַהּ! ounhi namé deya'hzor hakachér vikabelenou, i salka datakh la efchar letakonah – ipesala lah!
4. מִי סָבְרַתְּ דְּקָאֵי זָר גַּוַּאי?! לָא; דְּקָאֵי זָר בָּרַאי. mi savrate dekaé zar gava?! la; dekaé zar bara.
5. אִיתְּמַר, אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הוֹלָכָה שֶׁלֹּא בָּרֶגֶל – פְּסוּלָה. אַלְמָא לָא אֶפְשָׁר לְתַקּוֹנַהּ. itemar, amar oula amar rabi yo'hanan: holakha chelo baregel – pesoula. alma la efchar letakonah.
6. אֵיתִיבֵיהּ רַב נַחְמָן לְעוּלָּא: נִשְׁפַּךְ מִן הַכְּלִי עַל הָרִצְפָּה וַאֲסָפוֹ – כָּשֵׁר! étivéh rav na'hman leoula: nichpakh min hakeli al haritspa vaasafo – kachér!
7. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּשֶׁיָּצָא לַחוּץ. hakha bema askinan – kecheyatsa la'houts.
8. לְבָרַאי נָפֵיק לְגַוַּאי לָא עָיֵיל?! בִּמְקוֹם מִדְרוֹן. אִיבָּעֵית אֵימָא: בְּגוּמָּא. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: בִּסְמִיכָא. levara nafék legava la ayél?! bimkom midron. ibaét éma: begouma. veibaét éma: bismikha.
9. וְאִיכְּפַל תַּנָּא לְאַשְׁמוֹעִינַן כֹּל הָנֵי?! וְעוֹד, אַדְּתָנֵי בְּאִידַּךְ פִּירְקִין: נִשְׁפַּךְ עַל הָרִצְפָּה וַאֲסָפוֹ – פָּסוּל; לִיפְלוֹג בְּדִידֵיהּ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – כְּשֶׁיָּצָא לַחוּץ, אֲבָל נִכְנַס לִפְנִים – פָּסוּל! תְּיוּבְתָּא. veikefal tana leachmoinan kol hané?! veod, adetané beidakh pirkin: nichpakh al haritspa vaasafo – pasoul; liflog bedidéh: bame devarim amourim – kecheyatsa la'houts, aval nikhnas lifnim – pasoul! teouvta.
10. אִתְּמַר: הוֹלָכָה שֶׁלֹּא בָּרֶגֶל – מַחְלוֹקֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנַן. בְּהוֹלָכָה רַבָּתִי – דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּפְסוּלָה, כִּי פְּלִיגִי – בְּהוֹלָכָה זוּטַרְתִּי. itemar: holakha chelo baregel – ma'hloket rabi chimon verabanan. beolakha rabati – dekhoulé alma la peligi difsoula, ki peligi – beolakha zoutarti.
11. מַחֲכוּ עֲלַהּ בְּמַעְרְבָא: אֶלָּא חַטַּאת הָעוֹף, דִּפְסוּלָה בָּהּ מַחְשָׁבָה – לְרַבִּי שִׁמְעוֹן הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? אִי דְּחַשֵּׁיב עֲלַהּ מִקַּמֵּי דְּלִיפּוֹק דָּם – לָא כְּלוּם הִיא; וְאִי בָּתַר דִּנְפַק דָּם – אִיתְעֲבִידָא לֵיהּ מִצְוָתוֹ! ma'hakhou alah bemareva: ela 'hatat haof, difsoula bah ma'hchava – lerabi chimon hékhi machka'hate lah? i de'hachév alah mikamé delipok dam – la keloum hi; vei batar dinfak dam – itavida léh mitsvato!
12. מַאי קוּשְׁיָא? דִּלְמָא מִדְּפָרֵישׁ וְעַד דִּמְטָא לְמִזְבֵּחַ – ma kouchya? dilma midefaréch vead dimta lemizbé'ha –
13. דְּהָא בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יִרְמְיָה מֵרַבִּי זֵירָא: הָיָה מַזֶּה, וְנִקְטְעָה יָדוֹ שֶׁל מַזֶּה עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ דָּם לַאֲוִיר הַמִּזְבֵּחַ, מַהוּ? וַאֲמַר לֵיהּ: פְּסוּלָה. מַאי טַעְמָא? ״וְהִזָּה... וְנָתַן״ בָּעֵינַן. deha bea minéh rabi yirmeya mérabi zéra: haya maze, veniktea yado chel maze ad chelo higia dam laavir hamizbé'ha, maou? vaamar léh: pesoula. ma tama? "vehiza... venatan" baénan.
14. כִּי אֲתוֹ רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ מִבֵּי רַב, אָמְרִי, הַיְינוּ חוּכָא: וּבְהוֹלָכָה רַבָּתִי לָא פְּלִיגִי?! וְהָא כִּי פְּלִיגִי – בְּהוֹלָכָה רַבָּתִי פְּלִיגִי! ki ato rav papa verav houna beréh derav yeochoua mibé rav, amri, haynou 'houkha: ouvolakha rabati la peligi?! veha ki peligi – beolakha rabati peligi!
15. אֶלָּא בְּהוֹלָכָה זוּטַרְתִּי – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּלָא פָּסְלָה; כִּי פְּלִיגִי – בְּהוֹלָכָה רַבָּתִי. ela beolakha zoutarti – koulé alma la peligi dela pasla; ki peligi – beolakha rabati.
16. הוֹלִיכוֹ זָר, וְהֶחְזִירוֹ כֹּהֵן וְחָזַר וְהוֹלִיכוֹ – פְּלִיגִי בַּהּ בְּנֵי רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יַנַּאי; חַד אָמַר כָּשֵׁר, וְחַד אָמַר פָּסוּל. מָר סָבַר: אֶפְשָׁר לְתַקּוֹנַהּ, וּמָר סָבַר: לָא אֶפְשָׁר לְתַקּוֹנַהּ. holikho zar, vehe'hziro kohén ve'hazar veolikho – peligi bah bené rabi 'hiya verabi yana; 'had amar kachér, ve'had amar pasoul. mar savar: efchar letakonah, oumar savar: la efchar letakonah.
17. הוֹלִיכוֹ כֹּהֵן וְהֶחְזִירוֹ, וְחָזַר וְהוֹלִיכוֹ זָר – אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: לְדִבְרֵי הַמַּכְשִׁיר – פָּסוּל, לְדִבְרֵי הַפּוֹסֵל – מַכְשִׁיר. holikho kohén vehe'hziro, ve'hazar veolikho zar – amar rav chimi bar aché: ledivré hamakhchir – pasoul, ledivré haposél – makhchir.
18. רָבָא אָמַר: אַף לְדִבְרֵי הַפּוֹסֵל פָּסוּל; מַאי טַעְמָא? דְּהָא צָרִיךְ rava amar: af ledivré haposél pasoul; ma tama? deha tsarikh

Daf 15b

1. לְאַמְטוֹיֵיהּ. leamtoyéh.
2. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַב אָשֵׁי, הָכִי אָמַר רַב יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי: ״הָא צָרִיךְ לְאַמְטוֹיֵיהּ״ – מַחְלוֹקֶת רַבִּי אֶלְיעָזָר וְרַבָּנַן. amar léh rabi yirmeya lerav aché, hakhi amar rav yirmeya midifti: "ha tsarikh leamtoyéh" – ma'hloket rabi elazar verabanan.
3. דִּתְנַן, רַבִּי אֶלְיעָזָר אוֹמֵר: הַמְהַלֵּךְ בְּמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהַלֵּךְ – מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת. מָקוֹם שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהַלֵּךְ – אֵין מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת. ditnan, rabi elazar omér: hamhalékh bemakom chetsarikh lehalékh – ma'hchava poselet. makom cheén tsarikh lehalékh – én ma'hchava poselet.
4. וְאָמַר רָבָא, הַכֹּל מוֹדִים: קִבְּלוֹ בַּחוּץ וְהִכְנִיסוֹ בִּפְנִים – זֶהוּ הִילּוּךְ שֶׁצָּרִיךְ לְהַלֵּךְ. קִבְּלוֹ בִּפְנִים וְהוֹצִיאוֹ לַחוּץ – זֶהוּ הִילּוּךְ שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהַלֵּךְ. veamar rava, hakol modim: kibelo ba'houts vehikhniso bifnim – zeou hiloukh chetsarikh lehalékh. kibelo bifnim veotsio la'houts – zeou hiloukh cheén tsarikh lehalékh.
5. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא כְּשֶׁהִכְנִיסוֹ וְחָזַר וְהוֹצִיאוֹ; מָר סָבַר: הָא צָרִיךְ לְאַמְטוֹיֵיהּ, וּמָר סָבַר: לָאו כְּהִילּוּךְ הַצָּרִיךְ לַעֲבוֹדָה דָּמֵי. lo ne'hlekou ela kechehikhniso ve'hazar veotsio; mar savar: ha tsarikh leamtoyéh, oumar savar: la kehiloukh hatsarikh laavoda damé.
6. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי, רַבִּי אֶלְיעָזָר אוֹמֵר: הַמְהַלֵּךְ מָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ לְהַלֵּךְ – מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת. כֵּיצַד? קִבְּלוֹ בַּחוּץ וְהִכְנִיסוֹ לִפְנִים – זֶהוּ הִילּוּךְ שֶׁצָּרִיךְ לְהַלֵּךְ. קִבְּלוֹ בִּפְנִים וְהוֹצִיאוֹ לַחוּץ – זֶהוּ הִילּוּךְ שֶׁאֵין צָרִיךְ לֵילֵךְ. וְהָא חָזַר וְהִכְנִיסוֹ – הִילּוּךְ שֶׁצָּרִיךְ לְהַלֵּךְ הוּא! étivéh abayé, rabi elazar omér: hamhalékh makom chetsarikh lehalékh – ma'hchava poselet. kétsad? kibelo ba'houts vehikhniso lifnim – zeou hiloukh chetsarikh lehalékh. kibelo bifnim veotsio la'houts – zeou hiloukh cheén tsarikh lélékh. veha 'hazar vehikhniso – hiloukh chetsarikh lehalékh hou!
7. אֲמַר לֵיהּ: אִי תַּנְיָא, תַּנְיָא. amar léh: i tanya, tanya.
8. הֲדַרַן עֲלָךְ כׇּל הַזְּבָחִים hadaran alakh kol hazeva'him
9. מַתְנִי׳ כׇּל הַזְּבָחִים שֶׁקִּבְּלוּ דָּמָן זָר, אוֹנֵן, טְבוּל יוֹם, וּמְחוּסַּר כִּפּוּרִים, וּמְחוּסַּר בְּגָדִים, שֶׁלֹּא רָחַץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, עָרֵל, טָמֵא, יוֹשֵׁב, עוֹמֵד עַל גַּבֵּי כֵּלִים, עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה, עַל גַּבֵּי רַגְלֵי חֲבֵרוֹ – פָּסַל. matni' kol hazeva'him chekibelou daman zar, onén, tevoul yom, oum'housar kipourim, oum'housar begadim, chelo ra'hats yadayim veraglayim, arél, tamé, yochév, oméd al gabé kélim, al gabé behéma, al gabé raglé 'havéro – pasal.
10. קִבֵּל בִּשְׂמֹאל – פָּסַל. רַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר. kibél bismol – pasal. rabi chimon makhchir.
11. גְּמָ׳ זָר מְנָלַן? דְּתָנֵי לֵוִי: ״דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר, וְיִנָּזְרוּ מִקׇּדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳״ – ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ לְמַעוֹטֵי מַאי? אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי נָשִׁים – קׇרְבַּן נָשִׁים בְּטוּמְאָה קָרֵב?! gema' zar menalan? detané lévi: "dabér el aharon veel bana lémor, veyinazrou mikodché bené yisraél vego'" – "bené yisraél" lemaoté ma? iléma lemaoté nachim – korban nachim betouma karév?!
12. אֶלָּא לְמַעוֹטֵי גּוֹיִם? הַשְׁתָּא צִיץ לָא מְרַצֵּה, דְּאָמַר מָר: וּבַגּוֹיִם – בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד לֹא הוּרְצָה; בְּטוּמְאָה קָרֵב?! ela lemaoté goyim? hachta tsits la meratsé, deamar mar: ouvagoyim – bén bechogég bén bemézid lo hourtsa; betouma karév?!
13. אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: ״וְיִנָּזְרוּ מִקׇּדְשֵׁי, בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְחַלְּלוּ״. ela hakhi kaamar: "veyinazrou mikodché, vené yisraél velo ye'halelou".
14. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא, אָתְיָא בְּקַל וָחוֹמֶר מִבַּעַל מוּם: מָה בַּעַל מוּם, שֶׁאוֹכֵל – אִם עָבַד חִילֵּל; devé rabi yichmaél tana, atya bekal va'homer mibaal moum: ma baal moum, cheokhél – im avad 'hilél;

Daf 16a

1. זָר, שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל – אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם עָבַד חִילֵּל?! zar, cheéno okhél – éno din cheim avad 'hilél?!
2. מָה לְבַעַל מוּם – שֶׁכֵּן עָשָׂה בּוֹ קָרֵב כְּמַקְרִיב! ma levaal moum – chekén asa bo karév kemakriv!
3. טָמֵא יוֹכִיחַ. מָה לְטָמֵא – שֶׁכֵּן מְטַמֵּא! tamé yokhi'ha. ma letamé – chekén metamé!
4. בַּעַל מוּם יוֹכִיחַ. וְחָזַר הַדִּין. לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה; הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁמּוּזְהָרִין, וְאִם עָבְדוּ חִילְּלוּ; אַף אֲנִי אָבִיא זָר – שֶׁהוּא מוּזְהָר, וְאִם עָבַד חִילֵּל. baal moum yokhi'ha. ve'hazar hadin. lo rei ze kiri ze, velo rei ze kiri ze; hatsad hachave chebahen – chemouzharin, veim avdou 'hilelou; af ani avi zar – cheou mouzhar, veim avad 'hilél.
5. מְנָלַן דְּמוּזְהָר? אִי מִ״וְּיִנָּזְרוּ״ – חִילּוּל בְּגוּפֵיהּ כְּתִיב בֵּיהּ! אֶלָּא מִ״וְּזָר לֹא יִקְרַב אֲלֵיכֶם״ – menalan demouzhar? i mi"ouyinazrou" – 'hiloul begouféh ketiv béh! ela mi"ouzar lo yikrav alékhem" –
6. אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁכֵּן לֹא הוּתְּרוּ בְּבָמָה! ika lemifrakh: ma lehatsad hachave chebahen, chekén lo houterou bevama!
7. לָא תֵּימָא: טָמֵא יוֹכִיחַ, אֶלָּא אֵימָא: אוֹנֵן יוֹכִיחַ. מָה לְאוֹנֵן – שֶׁכֵּן אָסוּר בַּמַּעֲשֵׂר! [בַּעַל מוּם] יוֹכִיחַ. la téma: tamé yokhi'ha, ela éma: onén yokhi'ha. ma leonén – chekén asour bamaasér! [baal moum] yokhi'ha.
8. וְחָזַר הַדִּין, לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁמּוּזְהָרִין כּוּ׳. ve'hazar hadin, lo rei ze kiri ze, hatsad hachave chebahen chemouzharin kou'.
9. הָכָא נָמֵי לִפְרוֹךְ: מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁכֵּן לֹא הוּתְּרוּ בְּבָמָה! מַתְקֵיף לַהּ רַב סַמָּא בְּרֵיהּ דְּרָבָא: וּמַאן לֵימָא לַן דְּאוֹנֵן אָסוּר בְּבָמָה? דִּלְמָא שְׁרֵי בְּבָמָה! hakha namé lifrokh: ma lehatsad hachave chebahen – chekén lo houterou bevama! matkéf lah rav sama beréh derava: ouman léma lan deonén asour bevama? dilma cheré bevama!
10. רַב מְשַׁרְשְׁיָא אָמַר, אָתְיָא קַל וָחוֹמֶר מִיּוֹשֵׁב: מָה יוֹשֵׁב, שֶׁאוֹכֵל – אִם עָבַד חִילֵּל; זָר, שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל – אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם עָבַד חִילֵּל?! rav mecharcheya amar, atya kal va'homer miyochév: ma yochév, cheokhél – im avad 'hilél; zar, cheéno okhél – éno din cheim avad 'hilél?!
11. מָה לְיוֹשֵׁב – שֶׁכֵּן פָּסוּל לְעֵדוּת! מִיּוֹשֵׁב תַּלְמִיד חָכָם. ma leochév – chekén pasoul leédout! miyochév talmid 'hakham.
12. מָה לְשֵׁם יוֹשֵׁב – שֶׁכֵּן פָּסוּל לְעֵדוּת! שֵׁם יוֹשֵׁב לָא פָּרֵיךְ. וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר פָּרֵיךְ – אָתְיָא מִיּוֹשֵׁב וּמֵחֲדָא מֵהָנָךְ. ma lechém yochév – chekén pasoul leédout! chém yochév la parékh. veim timtsa lomar parékh – atya miyochév oumé'hada méhanakh.
13. וְיוֹשֵׁב דְּכָשֵׁר בְּבָמָה – מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״לַעֲמֹד לִפְנֵי ה׳ לְשָׁרְתוֹ״ – לִפְנֵי ה׳ וְלֹא לִפְנֵי בָּמָה. veochév dekhachér bevama – menalan? amar kera: "laamod lifné h' lecharto" – lifné h' velo lifné bama.
14. אוֹנֵן מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא, וְלֹא יְחַלֵּל״ – הָא אַחֵר שֶׁלֹּא יָצָא, חִילֵּל. onén menalan? dikhtiv: "oumin hamikdach lo yétsé, velo ye'halél" – ha a'hér chelo yatsa, 'hilél.
15. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר מֵהָכָא: ״הֵן הִקְרִיבוּ״ – אֲנִי הִקְרַבְתִּי, מִכְּלָל דְּאִי אִינְהוּ אַקְרִיב – שַׁפִּיר אִישְׂתְּרוּף. rabi elazar amar méhakha: "hén hikrivou" – ani hikravti, mikelal dei inou akriv – chapir isterouf.
16. וְרַבִּי אֶלְעָזָר – מַאי טַעְמָא לָא אָמַר מִ״וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא״? אָמַר לָךְ, מִי כְּתִיב: הָא אַחֵר שֶׁלֹּא יָצָא – חִילֵּל?! verabi elazar – ma tama la amar mi"oumin hamikdach lo yétsé"? amar lakh, mi ketiv: ha a'hér chelo yatsa – 'hilél?!
17. וְאִידַּךְ – מַאי טַעְמָא לָא אָמַר מֵ״הֵן הִקְרִיבוּ״? קָסָבַר: מִפְּנֵי טוּמְאָה נִשְׂרְפָה. veidakh – ma tama la amar mé"hén hikrivou"? kasavar: mipené touma nisrefa.
18. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: אָתְיָא בְּקַל וָחוֹמֶר מִבַּעַל מוּם; וּמָה devé rabi yichmaél tana: atya bekal va'homer mibaal moum; ouma

Daf 16b

1. בַּעַל מוּם, שֶׁאוֹכֵל – אִם עָבַד חִילֵּל; אוֹנֵן, שֶׁאֵין אוֹכֵל – אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם עָבַד חִילֵּל?! baal moum, cheokhél – im avad 'hilél; onén, cheén okhél – éno din cheim avad 'hilél?!
2. מָה לְבַעַל מוּם, שֶׁכֵּן עָשָׂה בּוֹ קְרֵיבִין כְּמַקְרִיבִין! ma levaal moum, chekén asa bo kerévin kemakrivin!
3. זָר יוֹכִיחַ. מָה לְזָר, שֶׁכֵּן אֵין לוֹ תַּקָּנָה! zar yokhi'ha. ma lezar, chekén én lo takana!
4. בַּעַל מוּם יוֹכִיחַ. וְחָזַר הַדִּין. לֹא רְאִי זֶה כִרְאִי זֶה, וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה; הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁהֵן מוּזְהָרִין, וְאִם עָבְדוּ חִילְּלוּ; אַף אֲנִי אָבִיא אוֹנֵן – שֶׁמּוּזְהָר, וְאִם עָבַד חִילֵּל. baal moum yokhi'ha. ve'hazar hadin. lo rei ze khiri ze, velo rei ze kiri ze; hatsad hachave chebahen – chehén mouzharin, veim avdou 'hilelou; af ani avi onén – chemouzhar, veim avad 'hilél.
5. הֵיכָן מוּזְהָר? אִילֵּימָא מִ״וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא״, חִילּוּל בְּגוּפֵיהּ כְּתִיב בֵּיהּ! אֶלָּא מֵ״הֵן הִקְרִיבוּ״ – וְקָסָבַר מִפְּנֵי אֲנִינוּת נִשְׂרְפָה. hékhan mouzhar? iléma mi"oumin hamikdach lo yétsé", 'hiloul begouféh ketiv béh! ela mé"hén hikrivou" – vekasavar mipené aninout nisrefa.
6. אִיכָּא לְמִפְרַךְ: מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁכֵּן לֹא הוּתְּרָה מִכְּלָלוֹ! ika lemifrakh: ma lehatsad hachave chebahen, chekén lo houtera mikelalo!
7. טָמֵא יוֹכִיחַ. tamé yokhi'ha.
8. מָה לְטָמֵא, שֶׁכֵּן מְטַמֵּא! הָנָךְ יוֹכִיחוּ. וְחָזַר הַדִּין כּוּ׳, הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁמּוּזְהָרִין כּוּ׳. ma letamé, chekén metamé! hanakh yokhi'hou. ve'hazar hadin kou', hatsad hachave chebahen chemouzharin kou'.
9. וְלִפְרוֹךְ: מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁכֵּן לֹא הוּתְּרוּ מִכְּלָלָן אֵצֶל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּקׇרְבַּן יָחִיד! שֵׁם טוּמְאָה מִיהָא אִישְׁתְּרַאי. velifrokh: ma lehatsad hachave chebahen – chekén lo houterou mikelalan étsel kohén gadol bekorban ya'hid! chém touma miha ichtera.
10. רַב מְשַׁרְשְׁיָא אָמַר: אָתְיָא בְּקַל וָחוֹמֶר מִיּוֹשֵׁב; וּמָה יוֹשֵׁב, שֶׁאוֹכֵל – אִם עָבַד חִילֵּל; אוֹנֵן, שֶׁאֵינוֹ אוֹכֶל – אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם עָבַד חִילֵּל?! rav mecharcheya amar: atya bekal va'homer miyochév; ouma yochév, cheokhél – im avad 'hilél; onén, cheéno okhel – éno din cheim avad 'hilél?!
11. מָה לְיוֹשֵׁב, שֶׁכֵּן פָּסוּל לְעֵדוּת! מִיּוֹשֵׁב תַּלְמִיד חָכָם. ma leochév, chekén pasoul leédout! miyochév talmid 'hakham.
12. מָה לְשֵׁם יוֹשֵׁב, שֶׁכֵּן פָּסוּל לְעֵדוּת! שֵׁם יוֹשֵׁב לָא פָּרֵיךְ. וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר פָּרֵיךְ – אָתְיָא מִיּוֹשֵׁב וּמֵחֲדָא מֵהָנָךְ. ma lechém yochév, chekén pasoul leédout! chém yochév la parékh. veim timtsé lomar parékh – atya miyochév oumé'hada méhanakh.
13. אוֹנֵן פָּסוּל. אָמַר רָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּקׇרְבַּן יָחִיד, אֲבָל בְּקׇרְבַּן צִבּוּר – מְרַצֶּה, קַל וָחוֹמֶר מִטּוּמְאָה; onén pasoul. amar rava: lo chanou ela bekorban ya'hid, aval bekorban tsibour – meratse, kal va'homer mitouma;
14. מָה טוּמְאָה, שֶׁלֹּא הוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ אֵצֶל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּקׇרְבַּן יָחִיד – הוּתְּרָה אֵצֶל הֶדְיוֹט בְּקׇרְבַּן צִבּוּר; אֲנִינוּת, שֶׁהוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ אֵצֶל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּקָרְבַּן יָחִיד – אֵינוֹ דִּין שֶׁהוּתְּרָה אֵצֶל כֹּהֵן הֶדְיוֹט בְּקׇרְבַּן צִיבּוּר?! ma touma, chelo houtera mikelalah étsel kohén gadol bekorban ya'hid – houtera étsel hedot bekorban tsibour; aninout, cheoutera mikelalah étsel kohén gadol bekarban ya'hid – éno din cheoutera étsel kohén hedot bekorban tsibour?!
15. מַתְקֵיף לַהּ רָבָא בַּר אֲהִילַאי: לֹא תּוּתַּר אֲנִינוּת אֵצֶל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּקׇרְבַּן יָחִיד, מִקַּל וְחוֹמֶר: וּמָה טוּמְאָה, שֶׁהוּתְּרָה אֵצֶל כֹּהֵן הֶדְיוֹט בְּצִבּוּר – לֹא הוּתְּרָה אֵצֶל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּקׇרְבַּן יָחִיד; אֲנִינוּת, שֶׁלֹּא הוּתְּרָה אֵצֶל כֹּהֵן הֶדְיוֹט בְּקׇרְבַּן צִבּוּר – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תּוּתַּר אֵצֶל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּקׇרְבַּן יָחִיד?! matkéf lah rava bar ahila: lo toutar aninout étsel kohén gadol bekorban ya'hid, mikal ve'homer: ouma touma, cheoutera étsel kohén hedot betsibour – lo houtera étsel kohén gadol bekorban ya'hid; aninout, chelo houtera étsel kohén hedot bekorban tsibour – éno din chelo toutar étsel kohén gadol bekorban ya'hid?!
16. וְתוּתַּר טוּמְאָה אֵצֶל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּקׇרְבַּן יָחִיד, מִקַּל וְחוֹמֶר: וּמָה אֲנִינוּת, שֶׁלֹּא הוּתַּר אֵצֶל כֹּהֵן הֶדְיוֹט בְּקׇרְבַּן צִבּוּר – הוּתְּרָה אֵצֶל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּקׇרְבַּן יָחִיד; טוּמְאָה, שֶׁהוּתְּרָה אֵצֶל כֹּהֵן הֶדְיוֹט בְּקׇרְבַּן צִבּוּר – אֵינוֹ דִּין שֶׁהוּתְּרָה אֵצֶל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּקׇרְבַּן יָחִיד?! vetoutar touma étsel kohén gadol bekorban ya'hid, mikal ve'homer: ouma aninout, chelo houtar étsel kohén hedot bekorban tsibour – houtera étsel kohén gadol bekorban ya'hid; touma, cheoutera étsel kohén hedot bekorban tsibour – éno din cheoutera étsel kohén gadol bekorban ya'hid?!
17. וְלֹא תּוּתַּר טוּמְאָה אֵצֶל כֹּהֵן הֶדְיוֹט בְּקׇרְבַּן צִבּוּר, מִקַּל וְחוֹמֶר: וּמָה אֲנִינוּת, שֶׁהוּתְּרָה אֵצֶל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּקׇרְבַּן יָחִיד – לֹא הוּתְּרָה אֵצֶל כֹּהֵן הֶדְיוֹט בְּקׇרְבַּן צִבּוּר; טוּמְאָה, שֶׁלֹּא הוּתְּרָה אֵצֶל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּקָרְבַּן יָחִיד – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תּוּתַּר בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט בְּקׇרְבַּן צִבּוּר?! velo toutar touma étsel kohén hedot bekorban tsibour, mikal ve'homer: ouma aninout, cheoutera étsel kohén gadol bekorban ya'hid – lo houtera étsel kohén hedot bekorban tsibour; touma, chelo houtera étsel kohén gadol bekarban ya'hid – éno din chelo toutar bekhohén hedot bekorban tsibour?!
18. (וְלֹא תּוּתַּר, וְלֹא תּוּתַּר, אֲנִינוּת, וְטוּמְאָה, טוּמְאָה, יָחִיד, וְיָחִיד, צִבּוּר – סִימָן) (velo toutar, velo toutar, aninout, vetouma, touma, ya'hid, veya'hid, tsibour – siman)

Daf 17a

1. אֶלָּא אִיכָּא לְמִיפְרַךְ הָכִי וְאִיכָּא לְמִיפְרַךְ הָכִי, כֹּל חֲדָא וַחֲדָא תֵּיקוּ בְּדוּכְתֵּיהּ. ela ika lemifrakh hakhi veika lemifrakh hakhi, kol 'hada va'hada tékou bedoukhtéh.
2. טְבוּל יוֹם מְנָלַן? דְּתַנְיָא, רַבִּי סִימַאי אוֹמֵר: רֶמֶז לִטְבוּל יוֹם שֶׁאִם עָבַד חִילֵּל – מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״קְדֹשִׁים יִהְיוּ וְלֹא יְחַלְּלוּ״; tevoul yom menalan? detanya, rabi sima omér: remez litvoul yom cheim avad 'hilél – minayin? talmoud lomar: "kedochim yihou velo ye'halelou";
3. אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְטָמֵא – דְּנָפֵיק מִ״וְּיִנָּזְרוּ״, תְּנֵהוּ עִנְיָן לִטְבוּל יוֹם. im éno inyan letamé – denafék mi"ouyinazrou", tenéou inyan litvoul yom.
4. אֵימָא: תְּנֵהוּ עִנְיָן לְקוֹרֵחַ קׇרְחָה, וּלְמַשְׁחִית פְּאַת זָקָן! éma: tenéou inyan lekoré'ha kor'ha, oulmach'hit peat zakan!
5. טְבוּל יוֹם דְּאִם עָבַד – בְּמִיתָה, מְנָא לַן? דְּגָמַר ״חִילּוּל״–״חִילּוּל״ מִתְּרוּמָה; דְּפָסֵיל בִּתְרוּמָה – מַחֵיל עֲבוֹדָה, דְּלָא פָּסֵיל בִּתְרוּמָה – לָא מַחֵיל עֲבוֹדָה. tevoul yom deim avad – bemita, mena lan? degamar "'hiloul"–"'hiloul" miterouma; defasél bitrouma – ma'hél avoda, dela pasél bitrouma – la ma'hél avoda.
6. אָמַר רַבָּה: לְמָה לִי דִּכְתַב רַחֲמָנָא טָמֵא, וּטְבוּל יוֹם, וּמְחוּסַּר כִּפּוּרִים? amar raba: lema li dikhtav ra'hamana tamé, outvoul yom, oum'housar kipourim?
7. צְרִיכִי; דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא טָמֵא – שֶׁכֵּן מְטַמֵּא בִּטְבוּל יוֹם; מְחוּסַּר כִּפּוּרִים לָא אָתֵי מִינֵּיהּ – שֶׁכֵּן פָּסוּל בִּתְרוּמָה. בִּמְחוּסַּר כִּפּוּרִים; טְבוּל יוֹם לָא אָתֵי מִינֵּיהּ – שֶׁכֵּן מְחוּסָּר מַעֲשֶׂה. tserikhi; dei ketav ra'hamana tamé – chekén metamé bitvoul yom; me'housar kipourim la até minéh – chekén pasoul bitrouma. bim'housar kipourim; tevoul yom la até minéh – chekén me'housar maase.
8. מֵחֲדָא לָא אָתֵי; תֵּיתֵי חֲדָא מִתַּרְתֵּי! mé'hada la até; tété 'hada mitarté!
9. בְּהֵי לָא לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא? לָא לִכְתּוֹב בִּמְחוּסַּר כִּפּוּרִים וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ – מָה לְהָנָךְ, שֶׁכֵּן פְּסוּלִים בִּתְרוּמָה. behé la likhtov ra'hamana? la likhtov bim'housar kipourim vetété méhanakh – ma lehanakh, chekén pesoulim bitrouma.
10. אֶלָּא לָא לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בִּטְבוּל יוֹם, וְתֵיתֵי מֵהָנָךְ; דְּמַאי פָּרְכַתְּ – מָה לְהָנָךְ שֶׁכֵּן מְחוּסָּרִים מַעֲשֶׂה? סוֹף סוֹף קְלִישָׁא לַהּ טוּמְאָתָן. ela la likhtov ra'hamana bitvoul yom, vetété méhanakh; dema parkhate – ma lehanakh chekén me'housarim maase? sof sof kelicha lah toumatan.

Daf 17b

1. קָסָבַר מְחוּסַּר כִּפּוּרִים דְּזָב – כְּזָב דָּמֵי. kasavar me'housar kipourim dezav – kezav damé.
2. וּמְחוּסַּר כִּפּוּרִים דְּזָב כְּזָב דָּמֵי – תַּנָּאֵי הִיא; דְּתַנְיָא: שְׂרָפָהּ אוֹנֵן וּמְחוּסַּר כִּפּוּרִים – כְּשֵׁרָה. יוֹסֵף הַבַּבְלִי אוֹמֵר: אוֹנֵן – כְּשֵׁרָה, מְחוּסַּר כִּפּוּרִים – פְּסוּלָה. מַאי, לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – מָר סָבַר: מְחוּסַּר כִּפּוּרִים דְּזָב כְּזָב דָּמֵי, וּמָר סָבַר: לָאו כְּזָב דָּמֵי? oum'housar kipourim dezav kezav damé – tanaé hi; detanya: serafah onén oum'housar kipourim – kechéra. yoséf habavli omér: onén – kechéra, me'housar kipourim – pesoula. ma, la beha kamipalgi – mar savar: me'housar kipourim dezav kezav damé, oumar savar: la kezav damé?
3. לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא – כְּזָב דָּמֵי; וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דִּכְתִיב: ״וְהִזָּה הַטָּהֹר״ – מִכְּלָל שֶׁהוּא טָמֵא; לִימֵּד עַל טְבוּל יוֹם שֶׁכָּשֵׁר בַּפָּרָה. la, dekhoulé alma – kezav damé; vehakha beha kamipalgi, dikhtiv: "vehiza hatahor" – mikelal cheou tamé; liméd al tevoul yom chekachér bapara.
4. מָר סָבַר: טוּמְאָה דְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ, וּמָר סָבַר: טוּמְאָה דְּהָךְ פָּרָשָׁה. mar savar: touma dekhol hatora koulah, oumar savar: touma dehakh paracha.
5. הִלְכָּךְ, אוֹנֵן וּטְבוּל יוֹם דִּטְמֵא שֶׁרֶץ – דְּקִילִי, אָתוּ בְּקַל וָחוֹמֶר מִטְּבוּל יוֹם דְּמֵת; אֲבָל מְחוּסַּר כִּפּוּרִים דְּזָב – דַּחֲמִיר, שֶׁכֵּן טוּמְאָה יוֹצְאָה עָלָיו מִגּוּפוֹ; לָא. hilkakh, onén outvoul yom ditmé cherets – dekili, atou bekal va'homer mitevoul yom demét; aval me'housar kipourim dezav – da'hamir, chekén touma yotsa ala migoufo; la.
6. מְחוּסַּר בְּגָדִים מְנָלַן? אָמַר רַבִּי אֲבוּהּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וּמָטוּ בָּהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר קְרָא: ״וְחָגַרְתָּ אוֹתָם אַבְנֵט אַהֲרֹן וּבָנָיו, וְחָבַשְׁתָּ לָהֶם מִגְבָּעֹת, וְהָיְתָה לָהֶם כְּהֻנָּה לְחֻקַּת עוֹלָם״ – בִּזְמַן שֶׁבִּגְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם, כְּהוּנָּתָם עֲלֵיהֶם; אֵין בִּגְדֵיהֶם עֲלֵיהֶם, אֵין כְּהוּנָּתָם עֲלֵיהֶם. me'housar begadim menalan? amar rabi avouh amar rabi yo'hanan, oumatou bah micheméh derabi elazar berabi chimon, deamar kera: "ve'hagarta otam avnét aharon ouvana, ve'havachta lahem migbaot, vehayta lahem kehouna le'houkat olam" – bizman chebigdéhem aléhem, keounatam aléhem; én bigdéhem aléhem, én keounatam aléhem.
7. וְהָא – מֵהָכָא נָפְקָא?! מֵהָתָם נָפְקָא – דְּתַנְיָא: מִנַּיִן לִשְׁתוּיֵי יַיִן שֶׁאִם עָבַד חִילֵּל? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ וְגוֹ׳, וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל״. מְחוּסַּר בְּגָדִים וְשֶׁלֹּא רָחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, מִנַּיִן? veha – méhakha nafka?! méhatam nafka – detanya: minayin lichtouyé yayin cheim avad 'hilél? talmoud lomar: "yayin vechékhar al téchte vego', oulhavdil bén hakodech ouvén ha'hol". me'housar begadim vechelo ra'houts yadayim veraglayim, minayin?

Daf 18a

1. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״חוּקָּה״–״חוּקָּה״ לִגְזֵירָה שָׁוָה. talmoud lomar: "'houka"–"'houka" ligzéra chava.
2. אִי מֵהָתָם, הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי עֲבוֹדָה דְּזָר חַיָּיב עָלֶיהָ מִיתָה, אֲבָל עֲבוֹדָה דְּאֵין זָר חַיָּיב עָלֶיהָ מִיתָה – אֵימָא לָא; קָא מַשְׁמַע לַן. i méhatam, hava aména: hané milé avoda dezar 'hayav aleha mita, aval avoda deén zar 'hayav aleha mita – éma la; ka machma lan.
3. אַשְׁכְּחַן מְחוּסַּר בְּגָדִים, שְׁתוּיֵי יַיִן מְנָלַן? אָתְיָא ״חוּקָּה״–״חוּקָּה״ מִמְּחוּסַּר בְּגָדִים. achke'han me'housar begadim, chetouyé yayin menalan? atya "'houka"–"'houka" mime'housar begadim.
4. וְהָא תַּנָּא ״וּלְהַבְדִּיל בֵּין וְגוֹ׳״ קָא נָסֵיב לַהּ! מִקַּמֵּי דְּלֵיקוּם גְּזֵירָה שָׁוָה. veha tana "oulhavdil bén vego'" ka nasév lah! mikamé delékoum gezéra chava.
5. וְהָא תַּנָּא מְחוּסַּר בְּגָדִים הוּא דְּקָא יָלֵיף מִשְּׁתוּיֵי יַיִן! הָכִי קָאָמַר: מִנַּיִן שֶׁלֹּא נֶחְלְקוּ בֵּין מְחוּסַּר בְּגָדִים – לִשְׁתוּיֵי יַיִן וְשֶׁלֹּא רָחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״חוּקָּה״–״חוּקָּה״ לִגְזֵירָה שָׁוָה. veha tana me'housar begadim hou deka yaléf michetouyé yayin! hakhi kaamar: minayin chelo ne'hlekou bén me'housar begadim – lichtouyé yayin vechelo ra'houts yadayim veraglayim? talmoud lomar: "'houka"–"'houka" ligzéra chava.
6. אֶלָּא ״לְהַבְדִּיל״ לְמָה לִי? לְכִדְרַב – דְּרַב לָא מוֹקֵים אָמוֹרָא עֲלֵיהּ מִיּוֹמָא טָבָא לְחַבְרֵיהּ, מִשּׁוּם שִׁכְרוּת. ela "lehavdil" lema li? lekhidrav – derav la mokém amora aléh miyoma tava le'havréh, michoum chikhrout.
7. אַכַּתִּי מֵהָכָא נָפְקָא?! מֵהָתָם נָפְקָא: ״וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן״ – בְּכִיהוּנּוֹ; לִימֵּד עַל כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁלָּבַשׁ בִּגְדֵי כֹּהֵן הֶדְיוֹט וְעָבַד, עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה! akati méhakha nafka?! méhatam nafka: "venatnou bené aharon hakohén" – bekhiouno; liméd al kohén gadol chelavach bigdé kohén hedot veavad, avodato pesoula!
8. אִי מֵהָתָם, הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי עֲבוֹדָה דִּמְעַכְּבָא כַּפָּרָה, אֲבָל עֲבוֹדָה דְּלָא מְעַכְּבָא כַּפָּרָה – לָא. i méhatam, hava aména: hané milé avoda dimakeva kapara, aval avoda dela meakeva kapara – la.
9. וְאַכַּתִּי מֵהָכָא נָפְקָא?! מֵהָתָם נָפְקָא: ״וְעָרְכוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֵת הַנְּתָחִים וְגוֹ׳״ – ״הַכֹּהֲנִים״ בְּכִיהוּנָן; מִכָּאן לְכֹהֵן הֶדְיוֹט שֶׁלָּבַשׁ בִּגְדֵי כֹּהֵן גָּדוֹל, וְעָבַד – עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה! veakati méhakha nafka?! méhatam nafka: "vearkhou bené aharon hakohanim ét haneta'him vego'" – "hakohanim" bekhiounan; mikan lekhohén hedot chelavach bigdé kohén gadol, veavad – avodato pesoula!
10. אִי מֵהָתָם, הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי חִיסּוּר, אֲבָל יִיתּוּר – לָא; קָא מַשְׁמַע לַן. i méhatam, hava aména: hané milé 'hisour, aval yitour – la; ka machma lan.
11. תָּנוּ רַבָּנַן: הָיוּ מְרוּשָּׁלִין, מְסוּלָּקִין, מְשׁוּחָקִים – וְעָבַד; עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁירָה. לָבַשׁ שְׁנֵי מִכְנָסַיִם, שְׁנֵי אַבְנֵטִים, חָסֵר אַחַת, יָתֵר אַחַת, אוֹ שֶׁהָיְתָה לוֹ רְטִיָּה עַל מַכַּת בְּשָׂרוֹ תַּחַת בִּגְדוֹ, אוֹ שֶׁהָיוּ tanou rabanan: haou merouchalin, mesoulakin, mechou'hakim – veavad; avodato kechéra. lavach chené mikhnasayim, chené avnétim, 'hasér a'hat, yatér a'hat, o chehayta lo retiya al makat besaro ta'hat bigdo, o chehaou

Daf 18b

1. מְטוּשְׁטָשִׁין אוֹ מְקוֹרָעִין – וְעָבַד; עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה. metouchtachin o mekorain – veavad; avodato pesoula.
2. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מְרוּשָּׁלִין – כְּשֵׁרִין, מְסוּלָּקִין – פְּסוּלִין. וְהָתַנְיָא מְסוּלָּקִין כְּשֵׁרִין! אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: לָא קַשְׁיָא; כָּאן שֶׁסִּילְקָן עַל יְדֵי אַבְנֵט, כָּאן דְּלֵיתְנִיהוּ מֵעִיקָּרָא כְּלָל. amar rav yeouda amar chemouél: merouchalin – kechérin, mesoulakin – pesoulin. vehatanya mesoulakin kechérin! amar ramé bar 'hama: la kachya; kan chesilkan al yedé avnét, kan delétniou méikara kelal.
3. רַב אָמַר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה – פְּסוּלִין. rav amar: e'had ze vee'had ze – pesoulin.
4. רַב הוּנָא אִיקְּלַע לְאַרְגִּיזָא, רְמָא לֵיהּ בַּר אוּשְׁפִּיזְכָנֵיהּ: מִי אָמַר שְׁמוּאֵל מְרוּשָּׁלִין כְּשֵׁרִין וּמְסוּלָּקִין פְּסוּלִין?! וְהָתַנְיָא: מְסוּלָּקִין – כְּשֵׁרִין! אֲמַר לֵיהּ: בַּר מִינַּהּ דְּהַהִיא, דְּשַׁנְּיַיהּ רָמֵי בַּר חָמָא. rav houna ikela leargiza, rema léh bar ouchpizkhanéh: mi amar chemouél merouchalin kechérin oumsoulakin pesoulin?! vehatanya: mesoulakin – kechérin! amar léh: bar minah dehahi, dechaneyah ramé bar 'hama.
5. אֶלָּא לְרַב – קַשְׁיָא! וְכִי תֵּימָא: מַאי מְרוּשָּׁלִין – מְסוּלָּקִין עַל יְדֵי אַבְנֵט, וְאַבְנֵט מֵיגָז אָגֵיז; אֶלָּא מְסוּלָּקִין קַשְׁיָא! ela lerav – kachya! vekhi téma: ma merouchalin – mesoulakin al yedé avnét, veavnét mégaz agéz; ela mesoulakin kachya!
6. אָמַר רַבִּי זֵירָא, רַב חֲדָא תָּנֵי: מְרוּשָּׁלִין שֶׁסִּילְּקָן עַל יְדֵי אַבְנֵט – כְּשֵׁרִין. amar rabi zéra, rav 'hada tané: merouchalin chesilekan al yedé avnét – kechérin.
7. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי: מְרוּשָּׁלִין שֶׁלֹּא סִילְּקָן – תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: ״עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ״ – אַרְבַּע וְלֹא שָׁלֹשׁ. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אַרְבַּע וְלֹא חָמֵשׁ? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ״ – הֲרֵי בַּעֲלַת חָמֵשׁ אָמוּר; הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים אַרְבַּע? אַרְבַּע וְלֹא שָׁלֹשׁ. וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת בַּעֲלַת חָמֵשׁ וּלְהוֹצִיא בַּעֲלַת שָׁלֹשׁ? מְרַבֶּה אֲנִי בַּעֲלַת חָמֵשׁ – שֶׁיֵּשׁ בִּכְלַל חָמֵשׁ אַרְבַּע, וּמוֹצִיא אֲנִי בַּעֲלַת שָׁלֹשׁ – שֶׁאֵין בִּכְלַל שָׁלֹשׁ אַרְבַּע. amar rabi yirmeya midifti: merouchalin chelo silekan – tanaé hi, detanya: "al arba kanfot kesoutkha" – arba velo chaloch. o éno ela arba velo 'haméch? kecheou omér "acher tekhase bah" – haré baalat 'haméch amour; ha ma ani mekayém arba? arba velo chaloch. ouma raita lerabot baalat 'haméch oulotsi baalat chaloch? merabe ani baalat 'haméch – cheyéch bikhlal 'haméch arba, oumotsi ani baalat chaloch – cheén bikhlal chaloch arba.
8. וְתַנְיָא אִידַּךְ: ״עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ״ – אַרְבַּע וְלֹא שָׁלֹשׁ, אַרְבַּע וְלֹא חָמֵשׁ. מַאי, לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – דְּמָר סָבַר: יָתֵר כְּמַאן דְּאִיתֵיהּ דָּמֵי, וּמָר סָבַר: כְּמַאן דְּלֵיתֵיהּ דָּמֵי? vetanya idakh: "al arba kanfot kesoutkha" – arba velo chaloch, arba velo 'haméch. ma, la beha kamipalgi – demar savar: yatér keman deitéh damé, oumar savar: keman delétéh damé?
9. לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא כְּמַאן דְּאִיתֵיהּ דָּמֵי; וְשָׁאנֵי הָכָא, דְּרַבִּי רַחֲמָנָא: ״אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ״. la, dekhoulé alma keman deitéh damé; vechané hakha, derabi ra'hamana: "acher tekhase bah".
10. וְאִידַּךְ, הַאי ״אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״וּרְאִיתֶם אֹתוֹ״ – פְּרָט לִכְסוּת לַיְלָה. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא פְּרָט לִכְסוּת סוֹמֵא? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ״ – הֲרֵי כְּסוּת סוֹמֵא אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וּרְאִיתֶם אֹתוֹ״? פְּרָט לִכְסוּת לַיְלָה. veidakh, ha "acher tekhase bah" ma avéd léh? mibeé léh lekhidtanya: "ouritem oto" – perat likhsout layla. o éno ela perat likhsout somé? kecheou omér: "acher tekhase bah" – haré kesout somé amour, ha ma ani mekayém "ouritem oto"? perat likhsout layla.
11. וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת כְּסוּת סוֹמֵא וּלְהוֹצִיא כְּסוּת לַיְלָה? מְרַבֶּה אֲנִי כְּסוּת סוֹמֵא – שֶׁיֶּשְׁנָהּ בִּרְאִיָּה אֵצֶל אֲחֵרִים, וּמוֹצִיא אֲנִי כְּסוּת לַיְלָה – שֶׁאֵינָהּ בִּרְאִיָּה אֵצֶל אֲחֵרִים. ouma raita lerabot kesout somé oulotsi kesout layla? merabe ani kesout somé – cheyechnah biriya étsel a'hérim, oumotsi ani kesout layla – cheénah biriya étsel a'hérim.
12. וְאִידַּךְ – נָפְקָא לֵיהּ מֵ״אֲשֶׁר״. וְאִידַּךְ – ״אֲשֶׁר״ לָא דָּרֵישׁ. veidakh – nafka léh mé"acher". veidakh – "acher" la daréch.
13. תָּנוּ רַבָּנַן: בַּד – שֶׁיִּהְיוּ שֶׁל בּוּץ; ״בַּד״ – שֶׁיְּהוּ חֲדָשִׁים; ״בַּד״ – שֶׁיְּהוּ שְׁזוּרִים; ״בַּד״ – שֶׁיְּהוּ חוּטָן כָּפוּל שִׁשָּׁה; ״בַּד״ – שֶׁלֹּא יִלְבַּשׁ שֶׁל חוֹל עִמָּהֶן. tanou rabanan: bad – cheyihou chel bouts; "bad" – cheyeou 'hadachim; "bad" – cheyeou chezourim; "bad" – cheyeou 'houtan kafoul chicha; "bad" – chelo yilbach chel 'hol imahen.
14. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: בִּשְׁלָמָא שֶׁיְּהוּ שֶׁל בּוּץ – הָא קָא מַשְׁמַע לַן: בּוּץ אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא. אֶלָּא ״בַּד״ שֶׁיְּהוּ חֲדָשִׁים – חֲדָשִׁים אִין, שְׁחָקִין לָא?! וְהָתַנְיָא: מְשׁוּחָקִין – כְּשֵׁרִים! amar léh abayé lerav yoséf: bichlama cheyeou chel bouts – ha ka machma lan: bouts in, midé a'harina la. ela "bad" cheyeou 'hadachim – 'hadachim in, che'hakin la?! vehatanya: mechou'hakin – kechérim!
15. אֲמַר לֵיהּ: וְלִיטַעְמָיךְ, ״בַּד״ – שֶׁיְּהוּ חוּטָן כָּפוּל שִׁשָּׁה?! ״בַּד״ – חַד חַד לְחוֹדֵיהּ מַשְׁמַע! אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: בְּגָדִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן ״בַּד״ – צְרִיכִין שֶׁיְּהוּ שֶׁל בּוּץ, חֲדָשִׁים, שְׁזוּרִין, שֶׁיְּהֵא חוּטָן כָּפוּל שִׁשָּׁה; יֵשׁ מֵהֶן לְמִצְוָה, יֵשׁ מֵהֶן לְעַכֵּב. amar léh: velitamakh, "bad" – cheyeou 'houtan kafoul chicha?! "bad" – 'had 'had le'hodéh machma! ela hakhi kaamar: begadim cheneemar bahen "bad" – tserikhin cheyeou chel bouts, 'hadachim, chezourin, cheyehé 'houtan kafoul chicha; yéch méhen lemitsva, yéch méhen leakév.
16. מִמַּאי דְּהַאי ״בַּד״ – כִּתָּנָא הוּא? אָמַר רַבִּי יוֹסֵף בְּרַבִּי חֲנִינָא: דָּבָר הָעוֹלֶה מִן הַקַּרְקַע בַּד בְּבַד. mima deha "bad" – kitana hou? amar rabi yoséf berabi 'hanina: davar haole min hakarka bad bevad.
17. אֵימָא עַמְרָא! עַמְרָא מִיפְּצֵל. כִּיתָּנָא נָמֵי מִיפְּצֵל! עַל יְדֵי לָקוּתָא מִיפְּצֵיל. éma amra! amra mipetsél. kitana namé mipetsél! al yedé lakouta mipetsél.
18. רָבִינָא אָמַר מֵהָכָא: ״פַּאֲרֵי פִשְׁתִּים יִהְיוּ עַל רֹאשָׁם, וּמִכְנְסֵי פִשְׁתִּים יִהְיוּ עַל מׇתְנֵיהֶם, לֹא יַחְגְּרוּ בַּיָּזַע״. ravina amar méhakha: "paaré fichtim yihou al rocham, oumikhnesé fichtim yihou al motnéhem, lo ya'hgerou bayaza".
19. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרָבִינָא: וְהָא עַד דַּאֲתָא יְחֶזְקֵאל – מְנָלַן? וּלְטַעְמָיךְ, הָא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: דָּבָר זֶה – מִתּוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לֹא לָמַדְנוּ, מִדִּבְרֵי יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי לָמַדְנוּ: ״כׇּל בֶּן נֵכָר עֶרֶל לֵב וְעֶרֶל בָּשָׂר לֹא יָבֹא אֶל מִקְדָּשִׁי לְשָׁרְתֵנִי״; עַד שֶׁבָּא יְחֶזְקֵאל מְנָלַן? אֶלָּא גְּמָרָא גְּמִירִי לַהּ – וַאֲתָא יְחֶזְקֵאל וְאַסְמְכֵיהּ אַקְּרָא; הָכָא נָמֵי גְּמָרָא גְּמִירִי לַהּ כּוּ׳. amar léh rav aché leravina: veha ad daata ye'hezkél – menalan? oultamakh, ha deamar rav 'hisda: davar ze – mitorat moche rabénou lo lamadnou, midivré ye'hezkél ben bouzi lamadnou: "kol ben nékhar erel lév veerel basar lo yavo el mikdachi lecharténi"; ad cheba ye'hezkél menalan? ela gemara gemiri lah – vaata ye'hezkél veasmekhéh akera; hakha namé gemara gemiri lah kou'.
20. מַאי ״לֹא יַחְגְּרוּ בַּיָּזַע״? אָמַר אַבָּיֵי: לָא יַחְגְּרוּ בִּמְקוֹם שֶׁמְּזִיעִין. כִּדְתַנְיָא: כְּשֶׁהֵם חוֹגְרִין, אֵין חוֹגְרִין לֹא לְמַטָּה מִמׇּתְנֵיהֶן, וְלֹא לְמַעְלָה מֵאַצִּילֵיהֶן, אֶלָּא ma "lo ya'hgerou bayaza"? amar abayé: la ya'hgerou bimkom chemeziin. kidtanya: kechehém 'hogrin, én 'hogrin lo lemata mimotnéhen, velo lemala méatsiléhen, ela

Daf 19a

1. כְּנֶגֶד אַצִּילֵי יְדֵיהֶן. keneged atsilé yedéhen.
2. אָמַר רַב אָשֵׁי, אָמַר לִי הוּנָא בַּר נָתָן: זִימְנָא חֲדָא הֲוָה קָאֵימְנָא קַמֵּיהּ דְּאִיזְגַּדַּר מַלְכָּא וַהֲוָה מִדְּלֵי לִי הֶמְיָינַאי, וְתַיְתְיֵיהּ נִיהֲלֵיהּ, וַאֲמַר לִי: ״מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ״ כְּתִיב בְּכוּ. כִּי אֲתַאי קַמֵּיהּ דְּאַמֵּימָר, אֲמַר לִי: אִקַּיַּים בְּךָ ״וְהָיוּ מְלָכִים אֹמְנַיִךְ״. amar rav aché, amar li houna bar natan: zimna 'hada hava kaémna kaméh deizgadar malka vahava midelé li hemyana, vetayteyéh nihaléh, vaamar li: "mamlekhet kohanim vego kadoch" ketiv bekhou. ki ata kaméh deamémar, amar li: ikayam bekha "vehaou melakhim omnayikh".
3. תְּנַן הָתָם: כֹּהֵן שֶׁלָּקָה בְּאֶצְבָּעוֹ – כּוֹרֵךְ עָלֶיהָ גֶּמִי בְּמִקְדָּשׁ, אֲבָל לֹא בַּמְּדִינָה. וְאִם לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה דָּם – כָּאן וְכָאן אָסוּר. tenan hatam: kohén chelaka beetsbao – korékh aleha gemi bemikdach, aval lo bamedina. veim leotsi mimena dam – kan vekhan asour.
4. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא גֶּמִי, אֲבָל צִילְצוֹל קָטָן – הָוֵי יִתּוּר בְּגָדִים. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לֹא אָמְרוּ יִתּוּר בְּגָדִים אֶלָּא בִּמְקוֹם בְּגָדִים, אֲבָל שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם בְּגָדִים – לָא הָוֵי יִתּוּר. amar rabi yeouda beréh derabi 'hiya: lo chanou ela gemi, aval tsiltsol katan – havé yitour begadim. verabi yo'hanan amar: lo amrou yitour begadim ela bimkom begadim, aval chelo bimkom begadim – la havé yitour.
5. וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם חֲצִיצָה! בִּשְׂמֹאל. אִי נָמֵי, שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם עֲבוֹדָה. vetipok léh michoum 'hatsitsa! bismol. i namé, chelo bimkom avoda.
6. וּפְלִיגָא דְּרָבָא – דְּאָמַר רָבָא אָמַר רַב חִסְדָּא: בִּמְקוֹם בְּגָדִים – אֲפִילּוּ נִימָא אַחַת חוֹצֶצֶת. שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם בְּגָדִים – שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ חוֹצְצוֹת, פָּחוֹת מִכָּאן אֵינָן חוֹצְצוֹת. oufliga derava – deamar rava amar rav 'hisda: bimkom begadim – afilou nima a'hat 'hotsetset. chelo bimkom begadim – chaloch al chaloch 'hotstsot, pa'hot mikan énan 'hotstsot.
7. אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן – וַדַּאי פְּלִיגָא; אַדְּרַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא מִי לֵימָא דִּפְלִיגָא? aderabi yo'hanan – vada peliga; aderabi yeouda beréh derabi 'hiya mi léma difliga?
8. שָׁאנֵי צִילְצוֹל קָטָן, דַּחֲשִׁיב. chané tsiltsol katan, da'hachiv.
9. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא אָמְרִי לַהּ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא גֶּמִי, אֲבָל צִילְצוֹל קָטָן – חוֹצֵץ. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לֹא אָמְרוּ חֲצִיצָה בְּפָחוֹת מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ – אֶלָּא בִּמְקוֹם בְּגָדִים, אֲבָל שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם בְּגָדִים – שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ חוֹצְצוֹת, פָּחוֹת מִיכֵּן אֵינָהּ חוֹצֶצֶת. וְהַיְינוּ דְּרָבָא אָמַר רַב חִסְדָּא. lichana a'harina amri lah, amar rabi yeouda beréh derabi 'hiya: lo chanou ela gemi, aval tsiltsol katan – 'hotséts. verabi yo'hanan amar: lo amrou 'hatsitsa befa'hot michaloch al chaloch – ela bimkom begadim, aval chelo bimkom begadim – chaloch al chaloch 'hotstsot, pa'hot mikén énah 'hotsetset. vehaynou derava amar rav 'hisda.
10. לֵימָא פְּלִיגָא אַדְּרַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא? שָׁאנֵי צִילְצוֹל קָטָן, דַּחֲשִׁיב. léma peliga aderabi yeouda beréh derabi 'hiya? chané tsiltsol katan, da'hachiv.
11. וּלְרַבִּי יוֹחָנָן – מַאי אִירְיָא גֶּמִי? לַשְׁמְעִינַן צִילְצוֹל קָטָן! מִילְּתָא אַגַּב אוֹרְחֵיהּ קָא מַשְׁמַע לַן, דְּגֶמִי מַסֵּי. oulrabi yo'hanan – ma irya gemi? lachmeinan tsiltsol katan! mileta agav or'héh ka machma lan, degemi masé.
12. בָּעֵי רָבָא: נִכְנְסָה לוֹ רוּחַ בְּבִגְדוֹ, מַהוּ? ״עַל בְּשָׂרוֹ״ בָּעֵינַן – וְהָא לֵיכָּא; אוֹ דִלְמָא דֶּרֶךְ לְבִישָׁה בְּכָךְ? baé rava: nikhnesa lo rou'ha bevigdo, maou? "al besaro" baénan – veha léka; o dilma derekh levicha bekhakh?
13. כִּינָּה – מַהוּ שֶׁתָּחוֹץ? kina – maou cheta'hots?
14. מֵתָה לָא תִּבְּעֵי לָךְ, דְּוַדַּאי חָיְיצָא; חַיָּה מַאי? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן (דאתא) [דְּאָתְיָא] וְאָזְלָא – רְבִיתָא הִיא וְלָא חָיְיצָא; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דְּקָפֵיד עֲלַהּ – חָיְיצָא? méta la tibeé lakh, devada 'haytsa; 'haya ma? mi amrinan: kévan (dt) [deatya] veazla – revita hi vela 'haytsa; o dilma, kévan dekaféd alah – 'haytsa?
15. עָפָר – מַהוּ שֶׁיָּחוֹץ? עָפָר וַדַּאי חָיֵיץ! אֶלָּא אֲבַק עָפָר מַהוּ? afar – maou cheya'hots? afar vada 'hayéts! ela avak afar maou?
16. בֵּית הַשֶּׁחִי – מַהוּ שֶׁיָּחוֹץ? ״עַל בְּשָׂרוֹ״ בָּעֵינַן – וְהָא לֵיכָּא; אוֹ דִּלְמָא דֶּרֶךְ לְבִישָׁה בְּכָךְ? bét hache'hi – maou cheya'hots? "al besaro" baénan – veha léka; o dilma derekh levicha bekhakh?
17. הִכְנִיס יָדוֹ לְתוֹךְ חֵיקוֹ, מַהוּ? גּוּפוֹ מִי חָיֵיץ, אוֹ לָא? hikhnis yado letokh 'héko, maou? goufo mi 'hayéts, o la?
18. נִימָא – מַהוּ שֶׁתָּחוֹץ? נִימָא וַדַּאי חָיְיצָא! אֶלָּא נִימָא מְדוּלְדֶּלֶת מַהוּ? nima – maou cheta'hots? nima vada 'haytsa! ela nima medouldelet maou?
19. בָּעֵי מָר בַּר רַב אָשֵׁי: יָצָא שְׂעָרוֹ בְּבִגְדוֹ, מַהוּ? שְׂעָרוֹ כְּגוּפוֹ דָּמֵי, אוֹ לָאו כְּגוּפוֹ דָּמֵי? baé mar bar rav aché: yatsa searo bevigdo, maou? searo kegoufo damé, o la kegoufo damé?
20. בָּעֵי רַבִּי זֵירָא: תְּפִילִּין – מַהוּ שֶׁיָּחוֹצּוּ? אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר לַיְלָה לָאו זְמַן תְּפִילִּין הוּא – לָא תִּבְעֵי לָךְ; כֵּיוָן דְּלַיְלָה חָיְיצִי, יוֹם נָמֵי חָיְיצִי. כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ – לְמַאן דְּאָמַר לַיְלָה זְמַן תְּפִילִּין; מַאי? מִצְוָה דְגוּפֵיהּ – חָיֵיץ אוֹ לָא חָיֵיץ? baé rabi zéra: tefilin – maou cheya'hotsou? aliba deman deamar layla la zeman tefilin hou – la tivé lakh; kévan delayla 'haytsi, yom namé 'haytsi. ki tibeé lakh – leman deamar layla zeman tefilin; ma? mitsva degouféh – 'hayéts o la 'hayéts?
21. אִיגַּלְגַּל מִילְּתָא, וּמְטָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי. אֲמַר לֵיהּ: תַּלְמוּד עָרוּךְ הוּא בְּיָדֵינוּ: תְּפִילִּין חוֹצְצוֹת. igalgal mileta, oumta lekaméh derabi amé. amar léh: talmoud aroukh hou beyadénou: tefilin 'hotstsot.
22. מֵיתִיבִי: כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָן ולְוִיִּם בְּדוּכָנָן וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָן – פְּטוּרִין מִן הַתְּפִלָּה וּמִן הַתְּפִילִּין. מַאי, לָאו אִם הִנִּיחָן אֵינָן חוֹצְצוֹת? לָא, אִם הִנִּיחָן חוֹצְצוֹת. métivi: kohanim baavodatan vlviyim bedoukhanan veyisraél bemaamadan – petourin min hatefila oumin hatefilin. ma, la im hini'han énan 'hotstsot? la, im hini'han 'hotstsot.
23. אִי הָכִי, ״פְּטוּרִים״?! ״אֲסוּרִים״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! כֵּיוָן דְּאִיכָּא לְוִיִּם וְיִשְׂרָאֵל – דְּלָא מַתְנוּ לֵיהּ ״אָסוּר״, מִשּׁוּם הָכִי תְּנָא ״פְּטוּרִין״. i hakhi, "petourim"?! "asourim" mibeé léh! kévan deika leviyim veyisraél – dela matnou léh "asour", michoum hakhi tena "petourin".
24. וְהָתַנְיָא: אִם הִנִּיחָן אֵינָן חוֹצְצוֹת! לָא קַשְׁיָא; הָא דְּיָד, הָא דְּרֹאשׁ. vehatanya: im hini'han énan 'hotstsot! la kachya; ha deyad, ha deroch.
25. מַאי שְׁנָא דְּיָד, דִּכְתִיב: ״יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ״ – שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לִבְשָׂרוֹ; דְּרֹאשׁ נָמֵי, כְּתִיב: ״וְשַׂמְתָּ הַמִּצְנֶפֶת עַל רֹאשׁוֹ״! ma chena deyad, dikhtiv: "yilbach al besaro" – chelo yehé davar 'hotséts béno livsaro; deroch namé, ketiv: "vesamta hamitsnefet al rocho"!
26. תָּנָא: שְׂעָרוֹ הָיָה נִרְאֶה בֵּין צִיץ לְמִצְנֶפֶת, tana: searo haya nire bén tsits lemitsnefet,

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Zevachim
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)