Talmud Zevachim, Chapitre 13 (י״ג) · Daf 100a à 108b

Daf 100a

1. לָא קַשְׁיָא; כָּאן שֶׁמֵּת לוֹ מֵת בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר וּקְבָרוֹ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, כָּאן שֶׁמֵּת לוֹ מֵת בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר וּקְבָרוֹ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. la kachya; kan chemét lo mét bearbaa asar oukvaro bearbaa asar, kan chemét lo mét bichlocha asar oukvaro bearbaa asar.
2. מֵת לוֹ מֵת בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר וּקְבָרוֹ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר – יוֹם מִיתָה תּוֹפֵס לֵילוֹ מִדְּאוֹרָיְיתָא. מֵת לוֹ מֵת בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר וּקְבָרוֹ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר – יוֹם קְבוּרָה מִדְּרַבָּנַן, אֵינוֹ תּוֹפֵס לֵילוֹ אֶלָּא מִדְּרַבָּנַן. mét lo mét bearbaa asar oukvaro bearbaa asar – yom mita tofés lélo mideorayta. mét lo mét bichlocha asar oukvaro bearbaa asar – yom kevoura miderabanan, éno tofés lélo ela miderabanan.
3. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב מָרִי: וְאֶלָּא הָא דְּקָתָנֵי, אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: תֵּדַע, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ: אוֹנֵן טוֹבֵל וְאוֹכֵל אֶת פִּסְחוֹ אֲבָל לֹא בַּקֳּדָשִׁים; נֵימָא לֵיהּ: קָאָמֵינָא לָךְ אֲנָא יוֹם מִיתָה דְּאוֹרָיְיתָא, וְאָמְרַתְּ לִי אֶת יוֹם קְבוּרָה דְּרַבָּנַן?! קַשְׁיָא. amar léh rav aché lerav mari: veela ha dekatané, amar lo rabi chimon: téda, cheharé amrou: onén tovél veokhél et pis'ho aval lo bakodachim; néma léh: kaaména lakh ana yom mita deorayta, veamrate li et yom kevoura derabanan?! kachya.
4. אַבָּיֵי אָמַר: לָא קַשְׁיָא; כָּאן שֶׁמֵּת קוֹדֶם חֲצוֹת, כָּאן שֶׁמֵּת לְאַחַר חֲצוֹת. קוֹדֶם חֲצוֹת, דְּלָא אִיחֲזִי לְפֶסַח – חָיְילָא עֲלֵיהּ אֲנִינוּת. אַחַר חֲצוֹת, דְּאִחֲזִי לְפֶסַח – לָא חָיְילָא עֲלֵיהּ אֲנִינוּת. abayé amar: la kachya; kan chemét kodem 'hatsot, kan chemét lea'har 'hatsot. kodem 'hatsot, dela i'hazi lefesa'h – 'hayla aléh aninout. a'har 'hatsot, dei'hazi lefesa'h – la 'hayla aléh aninout.
5. וּמְנָא תֵּימְרָא דְּשָׁנֵי לֵיהּ בֵּין קוֹדֶם חֲצוֹת בֵּין לְאַחַר חֲצוֹת? דְּתַנְיָא: ״לָהּ יִטַּמָּא״ – מִצְוָה. לֹא רָצָה – מְטַמְּאִין אוֹתוֹ עַל כׇּרְחוֹ. וּמַעֲשֶׂה בְּיוֹסֵף הַכֹּהֵן שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ בְּעֶרֶב הַפֶּסַח, וְלֹא רָצָה לִיטַּמֵּא, וְנִמְנוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים וְטִימְּאוּהוּ בְּעַל כׇּרְחוֹ. oumna témra dechané léh bén kodem 'hatsot bén lea'har 'hatsot? detanya: "lah yitama" – mitsva. lo ratsa – metamein oto al kor'ho. oumaase beoséf hakohén cheméta ichto beerev hapesa'h, velo ratsa litamé, venimnou e'ha hakohanim vetimeouou beal kor'ho.
6. וּרְמִינְהִי: ״וְלַאֲחוֹתוֹ״ מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? הֲרֵי שֶׁהָלַךְ לִשְׁחוֹט אֶת פִּסְחוֹ וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ, וְשָׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת – יָכוֹל יִטַּמֵּא? אָמַרְתָּ לֹא יִטַּמֵּא. ourminhi: "velaa'hoto" ma talmoud lomar? haré chehalakh lich'hot et pis'ho velamoul et beno, vechama chemét lo mét – yakhol yitamé? amarta lo yitamé.
7. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא לַאֲחוֹתוֹ, כָּךְ אֵין מִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְלַאֲחוֹתוֹ״ – לַאֲחוֹתוֹ הוּא דְּאֵינוֹ מִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. yakhol kechém chelo yitamé laa'hoto, kakh én mitamé lemét mitsva? talmoud lomar: "velaa'hoto" – laa'hoto hou deéno mitamé, aval mitamé hou lemét mitsva.
8. לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: כָּאן קוֹדֶם חֲצוֹת, כָּאן לְאַחַר חֲצוֹת? la chema minah: kan kodem 'hatsot, kan lea'har 'hatsot?
9. מִמַּאי? דִּילְמָא לְעוֹלָם אֵימָא לְךָ: אִידֵּי וְאִידֵּי אַחַר חֲצוֹת; וְהָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְהָא רַבִּי עֲקִיבָא. דְּתַנְיָא: ״לָהּ יִטַּמָּא״ – רְשׁוּת. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חוֹבָה. mima? dilma leolam éma lekha: idé veidé a'har 'hatsot; veha rabi yichmaél veha rabi akiva. detanya: "lah yitama" – rechout. divré rabi yichmaél. rabi akiva omér: 'hova.
10. לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ; דְּרֵישָׁא דְּהָהִיא – רַבִּי עֲקִיבָא קָתָנֵי לַהּ. דְּתַנְיָא, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״נֶפֶשׁ״ – אֵלּוּ הַקְּרוֹבִים, ״מֵת״ – אֵלּוּ הָרְחוֹקִים. la salka datakh; derécha dehahi – rabi akiva katané lah. detanya, rabi akiva omér: "nefech" – élou hakerovim, "mét" – élou har'hokim.
11. ״לְאָבִיו״ אֵינוֹ מִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. ״לְאִמּוֹ״ – הָיָה כֹּהֵן וְהוּא נָזִיר, לְאִמּוֹ הוּא דְּאֵינוֹ מִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. ״לְאָחִיו״ – שֶׁאִם הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל וְהוּא נָזִיר, לְאָחִיו הוּא דְּאֵינוֹ מִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. "leavi" éno mitamé, aval mitamé hou lemét mitsva. "leimo" – haya kohén veou nazir, leimo hou deéno mitamé, aval mitamé hou lemét mitsva. "lea'hi" – cheim haya kohén gadol veou nazir, lea'hi hou deéno mitamé, aval mitamé hou lemét mitsva.
12. ״וְלַאֲחוֹתוֹ״ מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? הֲרֵי שֶׁהָלַךְ לִשְׁחוֹט אֶת פִּסְחוֹ וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ, וְשָׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת – יָכוֹל יִטַּמֵּא? אָמַרְתָּ: לֹא יִטַּמֵּא. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁאֵין מִטַּמֵּא לַאֲחוֹתוֹ, כָּךְ אֵינוֹ מִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְלַאֲחוֹתוֹ״ – לַאֲחוֹתוֹ לֹא יִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. "velaa'hoto" ma talmoud lomar? haré chehalakh lich'hot et pis'ho velamoul et beno, vechama chemét lo mét – yakhol yitamé? amarta: lo yitamé. yakhol kechém cheén mitamé laa'hoto, kakh éno mitamé lemét mitsva? talmoud lomar: "velaa'hoto" – laa'hoto lo yitamé, aval mitamé hou lemét mitsva.

Daf 100b

1. רָבָא אָמַר: אִידֵּי וְאִידֵּי אַחַר חֲצוֹת, וְלָא קַשְׁיָא; כָּאן קוֹדֶם שֶׁשָּׁחֲטוּ וְזָרְקוּ עָלָיו, כָּאן לְאַחַר שֶׁשָּׁחֲטוּ וְזָרְקוּ עָלָיו. rava amar: idé veidé a'har 'hatsot, vela kachya; kan kodem checha'hatou vezarkou ala, kan lea'har checha'hatou vezarkou ala.
2. אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר מַתְנָה לְרָבָא: אַחַר שֶׁשָּׁחֲטוּ וְזָרְקוּ אֶת דָּמוֹ – מָה דַּהֲוָה הֲוָה! אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא: אֲכִילַת פְּסָחִים מְעַכְּבָא, מִדְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא. אֲמַר לֵיהּ: צָיֵית מַאי דְּקָאָמַר לָךְ רַבָּךְ. amar léh rav ada bar matna lerava: a'har checha'hatou vezarkou et damo – ma dahava hava! amar léh ravina: akhilat pesa'him meakeva, mideraba bar rav houna. amar léh: tsayét ma dekaamar lakh rabakh.
3. מַאי דְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא? דְּתַנְיָא: יוֹם שְׁמוּעָה כְּיוֹם קְבוּרָה לְמִצְוַת שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים; וְלַאֲכִילַת פְּסָחִים – כְּיוֹם לִיקּוּט עֲצָמוֹת. אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה – טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים לָעֶרֶב. ma deraba bar rav houna? detanya: yom chemoua keom kevoura lemitsvat chiva ouchlochim; velaakhilat pesa'him – keom likout atsamot. e'had ze vee'had ze – tovél veokhél bakodachim laerev.
4. הָא גּוּפַהּ קַשְׁיָא! אָמְרַתְּ יוֹם שְׁמוּעָה כְּיוֹם קְבוּרָה לְמִצְוַת שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים, וְלַאֲכִילַת פְּסָחִים כְּיוֹם לִיקּוּט עֲצָמוֹת – מִכְּלָל דְּיוֹם קְבוּרָה אֲפִילּוּ לָעֶרֶב נָמֵי לָא אָכֵיל; וַהֲדַר תָּנֵי: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים לָעֶרֶב! ha goufah kachya! amrate yom chemoua keom kevoura lemitsvat chiva ouchlochim, velaakhilat pesa'him keom likout atsamot – mikelal deom kevoura afilou laerev namé la akhél; vahadar tané: e'had ze vee'had ze tovél veokhél bakodachim laerev!
5. אָמַר רַב חִסְדָּא: תַּנָּאֵי הִיא. amar rav 'hisda: tanaé hi.
6. רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר: לָא קַשְׁיָא; כָּאן שֶׁשָּׁמַע שְׁמוּעָה עַל מֵתוֹ סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה, וְכֵן שֶׁלִּיקְּטוּ לוֹ עֲצָמוֹת סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה, וְכֵן שֶׁמֵּת לוֹ מֵת וּקְבָרוֹ סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה; וְכָאן לְאַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה. raba bar rav houna amar: la kachya; kan chechama chemoua al méto samoukh lichkiat ha'hama, vekhén cheliketou lo atsamot samoukh lichkiat ha'hama, vekhén chemét lo mét oukvaro samoukh lichkiat ha'hama; vekhan lea'har chekiat ha'hama.
7. לְאַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה – מַאי דַהֲוָה הֲוָה! אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ: אֲכִילַת פְּסָחִים מְעַכְּבָא. lea'har chekiat ha'hama – ma dahava hava! ela chema minah: akhilat pesa'him meakeva.
8. רַב אָשֵׁי אָמַר: מַאי אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה? הָכִי קָאָמַר: אֶחָד יוֹם שְׁמוּעָה וְאֶחָד יוֹם לִיקּוּט – טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים לָעֶרֶב. rav aché amar: ma e'had ze vee'had ze? hakhi kaamar: e'had yom chemoua vee'had yom likout – tovél veokhél bakodachim laerev.
9. וְהָא דְּרַב אָשֵׁי בְּדוּתָא הִיא; מִכְּדֵי עֲלַהּ קָאֵי, ״זֶה וָזֶה״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ בְּדוּתָא הִיא. veha derav aché bedouta hi; mikedé alah kaé, "ze vaze" mibeé léh! ela chema minah bedouta hi.
10. וּמַאי תַּנָּאֵי? דְּתַנְיָא: עַד מָתַי מִתְאוֹנֵן עָלָיו? כׇּל הַיּוֹם. רַבִּי אוֹמֵר: כׇּל זְמַן שֶׁלֹּא נִקְבַּר. ouma tanaé? detanya: ad mata mitonén ala? kol hayom. rabi omér: kol zeman chelo nikbar.
11. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּיוֹם מִיתָה – מִי אִיכָּא דְּלֵית לֵיהּ דְּיוֹם מִיתָה דְּתָפֵיס לֵילוֹ מִדְּרַבָּנַן?! bema askinan? iléma beom mita – mi ika delét léh deom mita detafés lélo miderabanan?!
12. וְתוּ, רַבִּי אוֹמֵר: כׇּל זְמַן שֶׁלֹּא נִקְבַּר. הָא קְבָרוֹ – אִישְׁתְּרִי לֵיהּ; וּמִי אִיכָּא דְּלֵית לֵיהּ ״וְאַחֲרִיתָהּ כְּיוֹם מָר״?! vetou, rabi omér: kol zeman chelo nikbar. ha kevaro – ichteri léh; oumi ika delét léh "vea'haritah keom mar"?!
13. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: אַיּוֹם קְבוּרָה קָאֵי. amar rav chéchet: ayom kevoura kaé.
14. מַתְקֵיף רַב יוֹסֵף, אֶלָּא הָא דְּקָתָנֵי: הַשּׁוֹמֵעַ עַל מֵתוֹ – כִּמְלַקֵּט עֲצָמוֹת, טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים לָעֶרֶב; מִכְּלָל דְּיוֹם קְבוּרָה – אֲפִילּוּ לָעֶרֶב נָמֵי לָא אָכֵיל; הָא מַנִּי? אֶלָּא תָּרֵיץ: עַד מָתַי מִתְאוֹנְנִין עָלָיו? כׇּל אוֹתוֹ הַיּוֹם וְלֵילוֹ. רַבִּי אוֹמֵר: כׇּל זְמַן שֶׁלֹּא נִקְבַּר; [אֲבָל נִקְבַּר] – בְּלֹא לֵילוֹ. matkéf rav yoséf, ela ha dekatané: hachoméa al méto – kimlakét atsamot, tovél veokhél bakodachim laerev; mikelal deom kevoura – afilou laerev namé la akhél; ha mani? ela taréts: ad mata mitonnin ala? kol oto hayom velélo. rabi omér: kol zeman chelo nikbar; [aval nikbar] – belo lélo.
15. אַמְרוּהָ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה, אָמַר: גַּבְרָא רַבָּה כְּרַב יוֹסֵף לֵימָא הָכִי?! לֵימָא דְּרַבִּי לְקוּלָּא?! וְהָתַנְיָא: עַד מָתַי מִתְאוֹנֵן עָלָיו? כׇּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ נִקְבָּר, אֲפִילּוּ מִכָּאן וְעַד עֲשָׂרָה יָמִים. דִּבְרֵי רַבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין מִתְאוֹנֵן עָלָיו אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם בִּלְבַד! amrouha kaméh derabi yirmeya, amar: gavra raba kerav yoséf léma hakhi?! léma derabi lekoula?! vehatanya: ad mata mitonén ala? kol zeman cheéno nikbar, afilou mikan vead asara yamim. divré rabi. va'hakhamim omrim: én mitonén ala ela oto hayom bilvad!
16. אֶלָּא תָּרֵיץ הָכִי: עַד מָתַי הוּא מִתְאוֹנֵן עָלָיו? כׇּל אוֹתוֹ הַיּוֹם בְּלֹא לֵילוֹ. רַבִּי אוֹמֵר: כׇּל זְמַן שֶׁלֹּא נִקְבַּר. וְאִם נִקְבַּר – תּוֹפֵס לֵילוֹ. ela taréts hakhi: ad mata hou mitonén ala? kol oto hayom belo lélo. rabi omér: kol zeman chelo nikbar. veim nikbar – tofés lélo.
17. אַמְרוּהָ קַמֵּיהּ דְּרָבָא; מִדְּקָאָמַר רַבִּי: יוֹם קְבוּרָה תּוֹפֵס לֵילוֹ מִדְּרַבָּנַן – מִכְּלָל דְּיוֹם מִיתָה תּוֹפֵס לֵילוֹ מִדְּאוֹרָיְיתָא; amrouha kaméh derava; midekaamar rabi: yom kevoura tofés lélo miderabanan – mikelal deom mita tofés lélo mideorayta;
18. וְסָבַר רַבִּי אֲנִינוּת לַיְלָה דְּאוֹרָיְיתָא?! וְהָתַנְיָא: ״הֵן הַיּוֹם״ – אֲנִי הַיּוֹם אָסוּר וְלַיְלָה מוּתָּר, וּלְדוֹרוֹת בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה אָסוּר. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי אוֹמֵר: אֲנִינוּת לַיְלָה אֵינָהּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה, אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים! vesavar rabi aninout layla deorayta?! vehatanya: "hén hayom" – ani hayom asour velayla moutar, ouldorot bén bayom ouvén balayla asour. divré rabi yeouda. rabi omér: aninout layla énah midivré tora, ela midivré sofrim!
19. לְעוֹלָם דְּרַבָּנַן הִיא, leolam derabanan hi,

Daf 101a

1. וַחֲכָמִים עָשׂוּ חִיזּוּק לְדִבְרֵיהֶם יוֹתֵר מִשֶּׁל תּוֹרָה. va'hakhamim asou 'hizouk ledivréhem yotér michel tora.
2. תָּנוּ רַבָּנַן: ״כִּי כֵן צֻוֵּיתִי״, ״כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי״, ״כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳״; ״כִּי כֵן צֻוֵּיתִי״ – בַּאֲנִינוּת יֹאכְלוּהָ, ״כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי״ – בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה אָמַר לָהֶן, ״כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳״ – לֹא מֵאֵלַיי אֲנִי אוֹמֵר. tanou rabanan: "ki khén tsouvéti", "kaacher tsivéti", "kaacher tsiva h'"; "ki khén tsouvéti" – baaninout yokhlouha, "kaacher tsivéti" – bichat maase amar lahen, "kaacher tsiva h'" – lo mééla ani omér.
3. וּרְמִינְהִי: מִפְּנֵי אֲנִינוּת נִשְׂרְפָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: ״כָּאֵלֶּה״! ourminhi: mipené aninout nisrefa, lekhakh neemar: "kaéle"!
4. אָמַר שְׁמוּאֵל: לָא קַשְׁיָא; הָא רַבִּי יְהוּדָה, הָא רַבִּי נְחֶמְיָה. amar chemouél: la kachya; ha rabi yeouda, ha rabi ne'hemya.
5. דְּתַנְיָא: מִפְּנֵי אֲנִינוּת שְׂרָפוּהָ, לְכָךְ נֶאֱמַר: ״כָּאֵלֶּה״. דִּבְרֵי רַבִּי נְחֶמְיָה. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: מִפְּנֵי טוּמְאָה נִשְׂרְפָה. שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר מִפְּנֵי אֲנִינוּת נִשְׂרְפָה – (הָיוּ) [הָיָה] לִשְׁלׇשְׁתָּן שֶׁיִּשָּׂרְפוּ. דָּבָר אַחֵר: (הָיוּ) [הָיָה] רָאוּי לְאוֹכְלָן לָעֶרֶב. דָּבָר אַחֵר: וַהֲלֹא פִּינְחָס הָיָה עִמָּהֶן! detanya: mipené aninout serafouha, lekhakh neemar: "kaéle". divré rabi ne'hemya. rabi yeouda verabi chimon omrim: mipené touma nisrefa. cheim ata omér mipené aninout nisrefa – (haou) [haya] lichlochtan cheyisarfou. davar a'hér: (haou) [haya] raou leokhlan laerev. davar a'hér: vahalo pin'has haya imahen!
6. רָבָא אָמַר: אִידֵּי וְאִידֵּי רַבִּי נְחֶמְיָה, וְלָא קַשְׁיָא; כָּאן בְּקׇדְשֵׁי שָׁעָה, כָּאן בְּקׇדְשֵׁי דוֹרוֹת. rava amar: idé veidé rabi ne'hemya, vela kachya; kan bekodché chaa, kan bekodché dorot.
7. רַבִּי נְחֶמְיָה הֵיכִי מְתָרֵיץ לְהָנֵי קְרָאֵי, וְרַבָּנַן הֵיכִי מְתָרְצִי לְהוּ לְהָנֵי קְרָאֵי? rabi ne'hemya hékhi metaréts lehané keraé, verabanan hékhi metartsi leou lehané keraé?
8. רַבִּי נְחֶמְיָה מְתָרֵיץ לְהוּ הָכִי: ״מַדּוּעַ לֹא אֲכַלְתֶּם״ – אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן: שֶׁמָּא נִכְנַס דָּמָהּ לִפְנַי וְלִפְנִים? אָמַר לוֹ: ״הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ״. שֶׁמָּא חוּץ לִמְחִיצָתָהּ יָצָאת? אָמַר לוֹ: בַּקֹּדֶשׁ הָיְתָה. rabi ne'hemya metaréts leou hakhi: "madoua lo akhaltem" – amar lo moche leaharon: chema nikhnas damah lifna velifnim? amar lo: "hén lo houva et damah". chema 'houts lim'hitsatah yatsat? amar lo: bakodech hayta.
9. וְדִלְמָא בַּאֲנִינוּת אַקְרֵיבְתּוּהָ וּפְסַלְתּוּהָ? אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, וְכִי הֵם הִקְרִיבוּ?! אֲנִי הִקְרַבְתִּי! וְאָמַר לוֹ: ״הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ״ וּבַקֹּדֶשׁ הָיָתָה – ״אָכוֹל תֹּאכְלוּ אוֹתָהּ כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי״, בַּאֲנִינוּת יֹאכְלוּהָ. vedilma baaninout akrévtouha oufsaltouha? amar lo: moche, vekhi hém hikrivou?! ani hikravti! veamar lo: "hén lo houva et damah" ouvakodech hayata – "akhol tokhlou otah kaacher tsivéti", baaninout yokhlouha.
10. אָמַר לוֹ: ״וַתִּקְרֶאנָה אֹתִי כָּאֵלֶּה וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם, הַיִּיטַב בְּעֵינֵי ה׳״ – שֶׁמָּא לֹא שָׁמַעְתָּ אֶלָּא בְּקׇדְשֵׁי שָׁעָה? amar lo: "vatikrena oti kaéle veakhalti 'hatat hayom, hayitav beéné h'" – chema lo chamata ela bekodché chaa?
11. דְּאִי בְּקׇדְשֵׁי דוֹרוֹת, קַל וְחוֹמֶר מִמַּעֲשֵׂר הַקַּל: וּמָה מַעֲשֵׂר הַקַּל, אָמְרָה תּוֹרָה: ״לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ״; בְּקׇדְשֵׁי דוֹרוֹת לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! dei bekodché dorot, kal ve'homer mimaasér hakal: ouma maasér hakal, amra tora: "lo akhalti veoni mimenou"; bekodché dorot lo kol chekén?!
12. מִיָּד ״וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּיטַב בְּעֵינָיו״ – הוֹדָה וְלֹא בּוֹשׁ מֹשֶׁה לוֹמַר ״לֹא שָׁמַעְתִּי״, אֶלָּא אָמַר: ״שָׁמַעְתִּי וְשָׁכַחְתִּי״. miyad "vayichma moche vayitav beéna" – hoda velo boch moche lomar "lo chamati", ela amar: "chamati vechakha'hti".
13. וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הֵיכִי מְתָרְצִי לְהוּ? הָכִי מְתָרְצִי לְהוּ: ״מַדּוּעַ לֹא אֲכַלְתֶּם אֶת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם [הַקֹּדֶשׁ]״ – שֶׁמָּא נִכְנַס דָּמָהּ לִפְנַי וְלִפְנִים? אָמַר לוֹ: ״הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה״. verabi yeouda verabi chimon hékhi metartsi leou? hakhi metartsi leou: "madoua lo akhaltem et ha'hatat bimkom [hakodech]" – chema nikhnas damah lifna velifnim? amar lo: "hén lo houva et damah el hakodech penima".
14. שֶׁמָּא חוּץ לִמְחִיצָתָהּ יָצָאת? אָמַר לוֹ: הֵן בַּקּוֹדֶשׁ הָיְתָה. וְדִילְמָא בַּאֲנִינוּת אַקְרֵיבְתּוּהָ וּפְסַלְתּוּהָ? אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, הֵן הִקְרִיבוּהָ – דְּפָסְלָה בְּהוּ אֲנִינוּת?! אֲנִי הִקְרַבְתִּיהָ! chema 'houts lim'hitsatah yatsat? amar lo: hén bakodech hayta. vedilma baaninout akrévtouha oufsaltouha? amar lo: moche, hén hikrivouha – defasla beou aninout?! ani hikravtiha!
15. וְדִילְמָא אַגַּב מְרָרַיְיכוּ פְּשַׁעְתּוּ בַּהּ וְאִיטַּמַּאי? אָמַר לוֹ: מֹשֶׁה, כָּךְ אֲנִי בְּעֵינֶיךָ, שֶׁאֲנִי מְבַזֶּה קׇדְשֵׁי שָׁמַיִם?! ״וַתִּקְרֶאנָה אֹתִי כָּאֵלֶּה״; וַאֲפִילּוּ אֵלֶּה וְכָאֵלֶּה – אֵין אֲנִי מְבַזֶּה קׇדְשֵׁי שָׁמַיִם! vedilma agav meraraykhou pechatou bah veitama? amar lo: moche, kakh ani beénekha, cheani mevaze kodché chamayim?! "vatikrena oti kaéle"; vaafilou éle vekhaéle – én ani mevaze kodché chamayim!
16. אָמַר לוֹ: וְאִי ״הֵן לֹא הוּבָא אֶת דָּמָהּ״, וּבַקּוֹדֶשׁ הָיְתָה – ״אָכוֹל תֹּאכְלוּ אֹתָהּ בַּקּוֹדֶשׁ כַּאֲשֶׁר צִוֵּיתִי״, בַּאֲנִינוּת יֹאכְלוּהָ! amar lo: vei "hén lo houva et damah", ouvakodech hayta – "akhol tokhlou otah bakodech kaacher tsivéti", baaninout yokhlouha!
17. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא לֹא שָׁמַעְתָּ אֶלָּא בַּלַּיְלָה; דְּאִי בַּיּוֹם – קַל וָחוֹמֶר מִמַּעֲשֵׂר הַקַּל: וּמָה מַעֲשֵׂר הַקַּל, אָמְרָה תּוֹרָה: ״לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ״; קוֹדֶשׁ חָמוּר – לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! amar lo: chema lo chamata ela balayla; dei bayom – kal va'homer mimaasér hakal: ouma maasér hakal, amra tora: "lo akhalti veoni mimenou"; kodech 'hamour – lo kol chekén?!
18. מִיָּד ״וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה miyad "vayichma moche

Daf 101b

1. וַיִּיטַב בְּעֵינָיו״ – לֹא בּוֹשׁ מֹשֶׁה לוֹמַר ״לֹא שָׁמַעְתִּי״, אֶלָּא ״שָׁמַעְתִּי וְשָׁכַחְתִּי״. vayitav beéna" – lo boch moche lomar "lo chamati", ela "chamati vechakha'hti".
2. אִיבְּעִי לְהוּ לְשַׁהוֹיַיהּ, וּלְמֵיכְלַהּ בְּאוּרְתָּא! טוּמְאָה בְּאוֹנֶס בָּאתָה. ibei leou lechaoyah, oulmékhlah beourta! touma beones bata.
3. בִּשְׁלָמָא לְרַבָּנַן, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״הַיּוֹם״; אֶלָּא לְרַבִּי נְחֶמְיָה, מַאי ״הַיּוֹם״? חוֹבַת הַיּוֹם. bichlama lerabanan, haynou dikhtiv: "hayom"; ela lerabi ne'hemya, ma "hayom"? 'hovat hayom.
4. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי נְחֶמְיָה, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״הֵן הַיּוֹם״; אֶלָּא לְרַבָּנַן, מַאי ״הֵן הַיּוֹם״? הָכִי קָאָמַר: הֵן הִקְרִיבוּ?! אֲנִי הִקְרַבְתִּי! bichlama lerabi ne'hemya, haynou dikhtiv "hén hayom"; ela lerabanan, ma "hén hayom"? hakhi kaamar: hén hikrivou?! ani hikravti!
5. אָמַר מָר: (הָיוּ) [הָיָה] לִשְׁלׇשְׁתָּן שֶׁיִּשָּׂרְפוּ. מַאי שְׁלָשְׁתָּן? amar mar: (haou) [haya] lichlochtan cheyisarfou. ma chelachtan?
6. דְּתַנְיָא: ״וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת דָּרֹשׁ דָּרַשׁ מֹשֶׁה״; ״שְׂעִיר״ – זוֹ שָׂעִיר נַחְשׁוֹן, ״חַטָּאת״ – זוֹ חַטַּאת שְׁמִינִי, ״דָּרַשׁ״ – שָׂעִיר שֶׁל רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. detanya: "veét seir ha'hatat daroch darach moche"; "seir" – zo sair na'hchon, "'hatat" – zo 'hatat chemini, "darach" – sair chel roch 'hodech.
7. יָכוֹל שְׁלָשְׁתָּן נִשְׂרְפוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהִנֵּה שֹׂרָף״ – אֶחָד נִשְׂרַף וְלֹא שְׁלָשְׁתָּן נִשְׂרְפוּ. ״דָּרֹשׁ דָּרַשׁ״ – שְׁתֵּי דְרִישׁוֹת לָמָּה? אֲמַר לְהוּ: מִפְּנֵי מָה חַטָּאת זוֹ נִשְׂרְפָה, וְאֵלּוּ מוּנָּחוֹת? וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶהוּ; כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״וְאֹתָהּ נָתַן לָכֶם לָשֵׂאת אֶת עֲוֹן הָעֵדָה״, הֱוֵי אוֹמֵר זֶה שָׂעִיר שֶׁל רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. yakhol chelachtan nisrefou? talmoud lomar: "vehiné soraf" – e'had nisraf velo chelachtan nisrefou. "daroch darach" – cheté derichot lama? amar leou: mipené ma 'hatat zo nisrefa, veélou mouna'hot? veéni yodéa ézeou; kecheou omér: "veotah natan lakhem lasét et aon haéda", hevé omér ze sair chel roch 'hodech.
8. שַׁפִּיר קָאָמְרִי לֵיהּ! רַבִּי נְחֶמְיָה לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: קׇדְשֵׁי שָׁעָה לָא פָּסְלָה בְּהוּ אֲנִינוּת. chapir kaamri léh! rabi ne'hemya letaméh, deamar: kodché chaa la pasla beou aninout.
9. אָמַר מָר: הָיָה לוֹ לְאׇכְלָהּ לָעֶרֶב. שַׁפִּיר קָאָמְרִי לֵיהּ! קָסָבַר: אֲנִינוּת לַיְלָה – דְּאוֹרָיְיתָא. amar mar: haya lo leokhlah laerev. chapir kaamri léh! kasavar: aninout layla – deorayta.
10. דָּבָר אַחֵר: וַהֲלֹא פִּינְחָס הָיָה עִמָּהֶן. שַׁפִּיר קָאָמְרִי לֵיהּ! סָבַר לַהּ כְּרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לֹא נִתְכַּהֵן פִּינְחָס עַד שֶׁהֲרָגוֹ לְזִמְרִי, דִּכְתִיב: ״וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם״. davar a'hér: vahalo pin'has haya imahen. chapir kaamri léh! savar lah kerabi elazar, deamar rabi elazar amar rabi 'hanina: lo nitkahén pin'has ad cheharago lezimri, dikhtiv: "vehayta lo oulzaro a'hara berit kehounat olam".
11. רַב אָשֵׁי אָמַר: עַד שֶׁשָּׂם שָׁלוֹם בֵּין הַשְּׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשְׁמַע פִּינְחָס הַכֹּהֵן וּנְשִׂיאֵי הָעֵדָה וְרָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳״. rav aché amar: ad chesam chalom bén hachevatim, cheneemar: "vayichma pin'has hakohén ounsié haéda veraché alfé yisraél vego'".
12. וְאִידַּךְ נָמֵי, וְהָכְתִיב: ״וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו״! כִּי כְתִיב הָהוּא, בִּבְרָכָה הוּא דִּכְתִיב. veidakh namé, vehakhtiv: "vehayta lo oulzaro a'hara"! ki khetiv haou, bivrakha hou dikhtiv.
13. וְאִידַּךְ נָמֵי, הָא כְּתִיב: ״וַיִּשְׁמַע פִּינְחָס הַכֹּהֵן״! הָהוּא לְיַחֵס זַרְעוֹ אַחֲרָיו. veidakh namé, ha ketiv: "vayichma pin'has hakohén"! haou leya'hés zaro a'hara.
14. אָמַר רַב: מֹשֶׁה רַבֵּינוּ – כֹּהֵן גָּדוֹל וְחוֹלֵק בְּקׇדְשֵׁי שָׁמַיִם הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים לְמֹשֶׁה הָיָה לְמָנָה״. amar rav: moche rabénou – kohén gadol ve'holék bekodché chamayim haya, cheneemar: "méél hamilouim lemoche haya lemana".
15. מֵיתִיבִי: וַהֲלֹא פִּינְחָס הָיָה עִמָּהֶן. וְאִם אִיתָא, לֵימָא: וַהֲלֹא מֹשֶׁה רַבֵּינוּ הָיָה עִמָּהֶן! דִּילְמָא שָׁאנֵי מֹשֶׁה, דִּטְרִיד בִּשְׁכִינָה; דְּאָמַר מָר: מֹשֶׁה בְּהַשְׁכָּמָה עָלָה וּבְהַשְׁכָּמָה יָרַד. métivi: vahalo pin'has haya imahen. veim ita, léma: vahalo moche rabénou haya imahen! dilma chané moche, ditrid bichkhina; deamar mar: moche behachkama ala ouvhachkama yarad.
16. מֵיתִיבִי: ״לֶחֶם אֱלֹהָיו מִקׇּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וּמִן הַקֳּדָשִׁים יֹאכֵל״ – אִם נֶאֶמְרוּ קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, לָמָּה (נאמר) [נֶאֶמְרוּ] קָדָשִׁים קַלִּים? וְאִם נֶאֶמְרוּ קָדָשִׁים קַלִּים, לָמָּה (נאמר) [נֶאֶמְרוּ] קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים? métivi: "le'hem eloha mikodché hakodachim oumin hakodachim yokhél" – im neemrou kodché kadachim, lama (nmr) [neemrou] kadachim kalim? veim neemrou kadachim kalim, lama (nmr) [neemrou] kodché kadachim?
17. אִילּוּ לֹא (נאמר) [נֶאֶמְרוּ] קָדָשִׁים קַלִּים, הָיִיתִי אוֹמֵר: קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים הוּא דְּאוֹכֵל, שֶׁהֲרֵי הוּתְּרוּ לְזָר וְלָהֶן; קָדָשִׁים קַלִּים – לֹא יֹאכַל. וְאִילּוּ לֹא נֶאֶמְרוּ קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, הָיִיתִי אוֹמֵר: בְּקָדָשִׁים קַלִּים יְהֵא אוֹכֵל, שֶׁהֵן קַלִּים; בְּקׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים – לֹא יְהֵא אוֹכֵל. לְכָךְ נֶאֶמְרוּ קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וּלְכָךְ (נאמר) [נֶאֶמְרוּ] קָדָשִׁים קַלִּים. ilou lo (nmr) [neemrou] kadachim kalim, hayiti omér: kodché kadachim hou deokhél, cheharé houterou lezar velahen; kadachim kalim – lo yokhal. veilou lo neemrou kodché kadachim, hayiti omér: bekadachim kalim yehé okhél, chehén kalim; bekodché kodachim – lo yehé okhél. lekhakh neemrou kodché kadachim, oulkhakh (nmr) [neemrou] kadachim kalim.
18. קָתָנֵי מִיהָא: שֶׁהֲרֵי הוּתְּרוּ לְזָר וְלָהֶן. לָאו מֹשֶׁה? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לָא; בְּבָמָה לְזָר, וּכְדִבְרֵי הָאוֹמֵר: יֵשׁ מִנְחָה בְּבָמָה. katané miha: cheharé houterou lezar velahen. la moche? amar rav chéchet: la; bevama lezar, oukhdivré haomér: yéch min'ha bevama.
19. מֵיתִיבִי: מִרְיָם מִי הִסְגִּירָהּ? אִם תֹּאמַר מֹשֶׁה הִסְגִּירָהּ – מֹשֶׁה זָר הוּא, métivi: miryam mi hisgirah? im tomar moche hisgirah – moche zar hou,

Daf 102a

1. וְאֵין זָר רוֹאֶה אֶת הַנְּגָעִים! וְאִם תֹּאמַר אַהֲרֹן הִסְגִּירָהּ – אַהֲרֹן קָרוֹב הוּא, וְאֵין קָרוֹב רוֹאֶה אֶת הַנְּגָעִים! אֶלָּא כָּבוֹד גָּדוֹל חָלַק לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִרְיָם אוֹתָהּ שָׁעָה: אֲנִי כֹּהֵן וַאֲנִי מַסְגִּירָהּ, אֲנִי חוֹלְטָהּ וַאֲנִי פּוֹטְרָהּ. veén zar roe et hanegaim! veim tomar aharon hisgirah – aharon karov hou, veén karov roe et hanegaim! ela kavod gadol 'halak lah hakadoch baroukh hou lemiryam otah chaa: ani kohén vaani masgirah, ani 'holtah vaani potrah.
2. קָתָנֵי מִיהַת: מֹשֶׁה זָר, וְאֵין זָר רוֹאֶה אֶת הַנְּגָעִים! katané mihat: moche zar, veén zar roe et hanegaim!
3. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: שָׁאנֵי מַרְאוֹת נְגָעִים, דְּאַהֲרֹן וּבָנָיו כְּתוּבִין בַּפָּרָשָׁה. amar rav na'hman bar yits'hak: chané marot negaim, deaharon ouvana ketouvin baparacha.
4. מֵיתִיבִי: חָמֵשׁ שְׂמָחוֹת הָיְתָה אֱלִישֶׁבַע יְתֵירָה עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל – יְבָמָהּ מֶלֶךְ, אִישָׁהּ כֹּהֵן גָּדוֹל, בְּנָהּ סְגָן, בֶּן בְּנָהּ מְשׁוּחַ מִלְחָמָה, וְאָחִיהָ נְשִׂיא שֵׁבֶט; וַאֲבֵילָה עַל שְׁנֵי בָּנֶיהָ. métivi: 'haméch sema'hot hayta elicheva yetéra al benot yisraél – yevamah melekh, ichah kohén gadol, benah segan, ben benah mechou'ha mil'hama, vea'hiha nesi chévet; vaavéla al chené baneha.
5. קָתָנֵי מִיהַת: יְבָמָהּ מֶלֶךְ – מֶלֶךְ אִין, כֹּהֵן גָּדוֹל לָא! אֵימָא: אַף מֶלֶךְ. katané mihat: yevamah melekh – melekh in, kohén gadol la! éma: af melekh.
6. כְּתַנָּאֵי: ״וַיִּחַר אַף ה׳ בְּמֹשֶׁה״ – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אוֹמֵר: כׇּל חֲרוֹן אַף שֶׁבַּתּוֹרָה נֶאֱמַר בּוֹ רוֹשֶׁם, וְזֶה לֹא נֶאֱמַר בּוֹ רוֹשֶׁם. ketanaé: "vayi'har af h' bemoche" – rabi yeochoua ben kor'ha omér: kol 'haron af chebatora neemar bo rochem, veze lo neemar bo rochem.
7. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אַף זֶה נֶאֱמַר בּוֹ רוֹשֶׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲלֹא אַהֲרֹן אָחִיךָ הַלֵּוִי״ – וַהֲלֹא כֹּהֵן הוּא! הָכִי קָאָמַר: אֲנִי אָמַרְתִּי אַתָּה כֹּהֵן וְהוּא לֵוִי, עַכְשָׁיו הוּא כֹּהֵן וְאַתָּה לֵוִי. rabi chimon ben yo'ha omér: af ze neemar bo rochem, cheneemar: "halo aharon a'hikha halévi" – vahalo kohén hou! hakhi kaamar: ani amarti ata kohén veou lévi, akhcha hou kohén veata lévi.
8. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא נִתְכַּהֵן מֹשֶׁה, אֶלָּא שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים בִּלְבַד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לֹא פָּסְקָה כְּהוּנָּה אֶלָּא מִזַּרְעוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּנָיו יִקָּרְאוּ עַל שֵׁבֶט הַלֵּוִי״, וְאוֹמֵר: ״מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ״. va'hakhamim omrim: lo nitkahén moche, ela chivat yemé hamilouim bilvad. veyéch omrim: lo paska keouna ela mizaro chel moche, cheneemar: "oumoche ich haelohim bana yikarou al chévet halévi", veomér: "moche veaharon bekhohana ouchmouél bekoré chemo".
9. מַאי וְאוֹמֵר? וְכִי תֵּימָא לְדוֹרוֹת הוּא דִּכְתִיב, וְאוֹמֵר: ״מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו״. ma veomér? vekhi téma ledorot hou dikhtiv, veomér: "moche veaharon bekhohana".
10. וְכׇל חֲרוֹן אַף שֶׁבַּתּוֹרָה נֶאֱמַר בּוֹ רוֹשֶׁם?! וְהָכְתִיב: ״וַיֵּצֵא מֹשֶׁה מֵעִם פַּרְעֹה בׇּחֳרִי אָף״, וְלָא אֲמַר לֵיהּ וְלָא מִידֵּי! אֲמַר רֵישׁ לָקִישׁ: סְטָרוֹ וְיָצָא. vekhol 'haron af chebatora neemar bo rochem?! vehakhtiv: "vayétsé moche méim paro bo'hori af", vela amar léh vela midé! amar réch lakich: setaro veyatsa.
11. וּמִי אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ הָכִי?! וְהָכְתִיב: ״וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתוֹ עַל שְׂפַת הַיְאֹר״, וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מֶלֶךְ הוּא וְהַסְבֵּיר לוֹ פָּנִים, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: רָשָׁע הוּא וְהָעֵיז פָּנֶיךָ בּוֹ! אֵיפוֹךְ. oumi amar réch lakich hakhi?! vehakhtiv: "venitsavta likrato al sefat hayor", veamar réch lakich: melekh hou vehasbér lo panim, verabi yo'hanan amar: racha hou vehaéz panekha bo! éfokh.
12. אָמַר רַבִּי יַנַּאי: לְעוֹלָם תְּהֵא אֵימַת מַלְכוּת עָלֶיךָ; דִּכְתִיב: ״וְיָרְדוּ כׇל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי״ – וְאִילּוּ לְדִידֵיהּ לָא קָאָמַר לֵיהּ. amar rabi yana: leolam tehé émat malkhout alekha; dikhtiv: "veyardou khol avadekha éle éla" – veilou ledidéh la kaamar léh.
13. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מֵהָכָא: ״וְיַד ה׳ הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ, וַיְשַׁנֵּס מׇתְנָיו וַיָּרׇץ לִפְנֵי אַחְאָב״. rabi yo'hanan amar méhakha: "veyad h' hayta el éliyaou, vaychanés motna vayarots lifné a'hav".
14. אָמַר עוּלָּא: בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה מַלְכוּת, וְלֹא נָתְנוּ לוֹ; דִּכְתִיב: ״אַל תִּקְרַב הֲלֹם״, וְאֵין ״הֲלוֹם״ אֶלָּא מַלְכוּת – שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִי אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהִים [וְגוֹ׳] כִּי הֲבִיאֹתַנִי עַד הֲלֹם״. amar oula: bikéch moche malkhout, velo natnou lo; dikhtiv: "al tikrav halom", veén "halom" ela malkhout – cheneemar: "mi anokhi h' elohim [vego'] ki haviotani ad halom".
15. מֵתִיב רָבָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: יְבָמָהּ מֶלֶךְ! אָמַר רָבָא: לוֹ וּלְזַרְעוֹ קָאָמַר. métiv rava, rabi yichmaél omér: yevamah melekh! amar rava: lo oulzaro kaamar.
16. וְכֹל הֵיכָא דִּכְתִיב ״הֲלוֹם״ – לְדוֹרוֹת הוּא?! וְהָא גַּבֵּי שָׁאוּל דִּכְתִיב: ״הֲבָא עוֹד הֲלֹם אִישׁ״ – הוּא אִין, זַרְעוֹ לָא! vekhol hékha dikhtiv "halom" – ledorot hou?! veha gabé chaoul dikhtiv: "hava od halom ich" – hou in, zaro la!
17. אִיבָּעֵית אֵימָא: הָא הֲוָה אִישׁ בּשֶׁת, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: שָׁאנֵי שָׁאוּל – דַּאֲפִילּוּ בְּגַוֵּיהּ לָא קָאֵים; ibaét éma: ha hava ich bchet, veibaét éma: chané chaoul – daafilou begavéh la kaém;
18. כִּדְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: בְּשָׁעָה שֶׁפּוֹסְקִים גְּדוּלָּה לָאָדָם – פּוֹסְקִים לוֹ וּלְזַרְעוֹ עַד סוֹף כׇּל הַדּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו וְאֶת מְלָכִים לַכִּסֵּא וְגוֹ׳״. וְאִם הֵגֵיס דַּעְתּוֹ – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִם אֲסוּרִים בַּזִּקִּים יִלָּכְדוּן בְּחַבְלֵי עֹנִי״. kidrabi elazar amar rabi 'hanina: bechaa cheposkim gedoula laadam – poskim lo oulzaro ad sof kol hadorot, cheneemar: "lo yigra mitsadik éna veet melakhim lakisé vego'". veim hégés dato – hakadoch baroukh hou machpilo, cheneemar: "veim asourim bazikim yilakhdoun be'havlé oni".
19. בַּעֲלֵי מוּמִין, בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִין כּוּ׳. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״כׇּל זָכָר״ – לְרַבּוֹת בַּעֲלֵי מוּמִין. baalé moumin, bén baalé moumin kou'. mena hané milé? detanou rabanan: "kol zakhar" – lerabot baalé moumin.
20. לְמַאי? אִי לַאֲכִילָה – הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: ״לֶחֶם אֱלֹהָיו מִקׇּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים יֹאכֵל״! אֶלָּא לַחֲלוּקָּה. lema? i laakhila – haré kevar neemar: "le'hem eloha mikodché hakodachim yokhél"! ela la'halouka.
21. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״כׇּל זָכָר״ – לְרַבּוֹת בַּעֲלֵי מוּמִין. לְמַאי? אִי לַאֲכִילָה – הֲרֵי כְּבָר אָמוּר! אִי לַחֲלוּקָּה – הֲרֵי כְּבָר אָמוּר! שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא תָּם וְנַעֲשָׂה בַּעַל מוּם, בַּעַל מוּם מֵעִיקָּרוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כׇּל זָכָר״. tanya idakh: "kol zakhar" – lerabot baalé moumin. lema? i laakhila – haré kevar amour! i la'halouka – haré kevar amour! cheyakhol én li ela tam venaasa baal moum, baal moum méikaro minayin? talmoud lomar: "kol zakhar".
22. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״כׇּל זָכָר״ – לְרַבּוֹת בַּעַל מוּם. לְמַאי? אִי לַאֲכִילָה – הֲרֵי כְּבָר אָמוּר! וְאִי לַחֲלוּקָּה – הֲרֵי כְּבָר אָמוּר! וְאִי לְבַעַל מוּם מֵעִיקָּרוֹ – הֲרֵי כְּבָר אָמוּר! שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא בַּעַל מוּם קָבוּעַ, בַּעַל מוּם עוֹבֵר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כׇּל זָכָר״. tanya idakh: "kol zakhar" – lerabot baal moum. lema? i laakhila – haré kevar amour! vei la'halouka – haré kevar amour! vei levaal moum méikaro – haré kevar amour! cheyakhol én li ela baal moum kavoua, baal moum ovér minayin? talmoud lomar: "kol zakhar".
23. כְּלַפֵּי לְיָיא? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: אֵיפוֹךְ. kelapé leya? amar rav chéchet: éfokh.
24. רַב אָשֵׁי אָמַר: לְעוֹלָם לָא תֵּיפוֹךְ; וְאִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: rav aché amar: leolam la téfokh; veitsterikh, salka datakh aména:

Daf 102b

1. כִּי טָמֵא; מָה טָמֵא – כַּמָּה דְּלָא טָהוֹר לָא אָכֵיל, אַף הַאי נָמֵי – כַּמָּה דְּלָא מִתְּקַן לָא אָכֵיל; קָא מַשְׁמַע לַן. ki tamé; ma tamé – kama dela taor la akhél, af ha namé – kama dela mitekan la akhél; ka machma lan.
2. כֹּל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי וְכוּ׳. וְלָא?! וַהֲרֵי בַּעַל מוּם, דְּלֹא רָאוּי לָעֲבוֹדָה, וְחוֹלֵק! וְתוּ, הָא רָאוּי לָעֲבוֹדָה חוֹלֵק?! הֲרֵי טָמֵא בְּקׇרְבְּנוֹת צִיבּוּר, דְּרָאוּי לָעֲבוֹדָה, וְאֵינוֹ חוֹלֵק! kol cheéno raou vekhou'. vela?! vaharé baal moum, delo raou laavoda, ve'holék! vetou, ha raou laavoda 'holék?! haré tamé bekorbenot tsibour, deraou laavoda, veéno 'holék!
3. רָאוּי לַאֲכִילָה קָאָמַר. raou laakhila kaamar.
4. וַהֲרֵי קָטָן, דְּרָאוּי לַאֲכִילָה, וְאֵינוֹ חוֹלֵק! הָא לָא קָתָנֵי. vaharé katan, deraou laakhila, veéno 'holék! ha la katané.
5. הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי, לְעוֹלָם (כדקאמר) [כִּדְקָאָמְרַתְּ] מֵעִיקָּרָא; אִי מִשּׁוּם טָמֵא – טָמֵא לָא קָתָנֵי, וְאִי מִשּׁוּם בַּעַל מוּם – רַחֲמָנָא רַבְּיֵיהּ. hachta deatét lehakhi, leolam (khdkmr) [kidkaamrate] méikara; i michoum tamé – tamé la katané, vei michoum baal moum – ra'hamana rabeyéh.
6. אֲפִילּוּ טָמֵא בִּשְׁעַת זְרִיקַת דָּמִים, וְטָהוֹר בִּשְׁעַת הֶקְטֵר חֲלָבִים – אֵינוֹ חוֹלֵק. הָא טָהוֹר בִּשְׁעַת זְרִיקַת דָּמִים, וְטָמֵא בִּשְׁעַת הֶקְטֵר חֲלָבִים – חוֹלֵק; afilou tamé bichat zerikat damim, vetaor bichat hektér 'halavim – éno 'holék. ha taor bichat zerikat damim, vetamé bichat hektér 'halavim – 'holék;
7. מַתְנִיתִין דְּלָא כְּאַבָּא שָׁאוּל. דְּתַנְיָא, אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: לְעוֹלָם אֵינוֹ אוֹכֵל, עַד שֶׁיְּהֵא טָהוֹר מִשְּׁעַת זְרִיקָה עַד שְׁעַת הֶקְטֵר חֲלָבִים; דְּאָמַר קְרָא: ״הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים וְאֶת הַחֵלֶב״ – דַּאֲפִילּוּ הֶקְטֵר חֲלָבִים נָמֵי בָּעֵי. matnitin dela keaba chaoul. detanya, aba chaoul omér: leolam éno okhél, ad cheyehé taor micheat zerika ad cheat hektér 'halavim; deamar kera: "hamakriv et dam hachelamim veet ha'hélev" – daafilou hektér 'halavim namé baé.
8. בָּעֵי רַב אָשֵׁי: נִטְמָא בֵּינְתַיִים מַהוּ? בִּשְׁעַת זְרִיקָה וּבִשְׁעַת הַקְטָרָה בָּעֵינַן, וְהָאִיכָּא; אוֹ דִּלְמָא עַד שֶׁיְּהֵא טָהוֹר מִשְּׁעַת זְרִיקָה וְעַד שְׁעַת הֶקְטֵר חֲלָבִים? תֵּיקוּ. baé rav aché: nitma béntayim maou? bichat zerika ouvichat haktara baénan, vehaika; o dilma ad cheyehé taor micheat zerika vead cheat hektér 'halavim? tékou.
9. אָמַר רָבָא: הַאי דִּינָא – מֵרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן גְּמִירְנָא, דְּאָמַר בְּבֵית הַכִּסֵּא דַּנְתָּהּ – בָּא טְבוּל יוֹם וְאָמַר: תֵּן לִי מִמִּנְחָה וְאוֹכַל. amar rava: ha dina – mérabi elazar berabi chimon gemirna, deamar bevét hakisé dantah – ba tevoul yom veamar: tén li mimin'ha veokhal.
10. אָמַר לוֹ: וּמָה אִם בִּמְקוֹם שֶׁיִּפָּה כֹּחֲךָ – בְּחַטָּאתֶךָ, דְּחִיתִיךְ מֵחַטַּאת יִשְׂרָאֵל; מְקוֹם שֶׁהוֹרַע כֹּחֲךָ – בְּמִנְחָתֶךָ, אֵינוֹ דִּין שֶׁאֶדְחֲךָ מִמִּנְחַת יִשְׂרָאֵל?! amar lo: ouma im bimkom cheyipa ko'hakha – be'hatatekha, de'hitikh mé'hatat yisraél; mekom cheora ko'hakha – bemin'hatekha, éno din cheed'hakha mimin'hat yisraél?!
11. וּמָה אִם דְּחִיתַנִי מֵחַטַּאת יִשְׂרָאֵל – שֶׁכְּשֵׁם שֶׁיִּפָּה כֹּחִי כָּךְ יִפָּה כֹּחֶךָ; תִּדְחֵינִי (מִמִּנְחָה) [מִמִּנְחַת יִשְׂרָאֵל], שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהוֹרַע כֹּחִי כָּךְ הוֹרַע כֹּחֶךָ! ouma im de'hitani mé'hatat yisraél – chekechém cheyipa ko'hi kakh yipa ko'hekha; tid'héni (mimin'ha) [mimin'hat yisraél], chekechém cheora ko'hi kakh hora ko'hekha!
12. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״לַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֹתָהּ לוֹ תִהְיֶה״ – בֹּא הַקְרֵב וֶאֱכוֹל. haré hou omér: "lakohén hamakriv otah lo tihye" – bo hakrév veekhol.
13. תֵּן לִי מֵחַטַּאת יִשְׂרָאֵל וְאוֹכַל – tén li mé'hatat yisraél veokhal –
14. אָמַר לוֹ: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁהוֹרַע כֹּחִי – בְּמִנְחָתִי, דְּחִיתִיךְ מִמִּנְחַת יִשְׂרָאֵל; מְקוֹם שֶׁיִּפָּה כֹּחִי – בְּחַטָּאתִי, אֵינוֹ דִּין שֶׁאֶדְחֲךָ מֵחַטַּאת יִשְׂרָאֵל?! amar lo: ouma bimkom cheora ko'hi – bemin'hati, de'hitikh mimin'hat yisraél; mekom cheyipa ko'hi – be'hatati, éno din cheed'hakha mé'hatat yisraél?!
15. אָמַר לוֹ: וּמָה אִם שֶׁדְּחִיתַנִי מִמִּנְחַת יִשְׂרָאֵל – שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהוֹרַע כֹּחֶךָ כָּךְ הוֹרַע כֹּחִי; תִּדְחֵינִי מֵחַטַּאת יִשְׂרָאֵל – שֶׁכְּשֵׁם שֶׁיִּפָּה כֹּחֶךָ כָּךְ יִפָּה כֹּחִי?! amar lo: ouma im chede'hitani mimin'hat yisraél – chekechém cheora ko'hekha kakh hora ko'hi; tid'héni mé'hatat yisraél – chekechém cheyipa ko'hekha kakh yipa ko'hi?!
16. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״הַכֹּהֵן הַמְחַטֵּא אֹתָהּ יֹאכְלֶנָּה״ – בֹּא חַטֵּא וֶאֱכוֹל. haré hou omér: "hakohén ham'haté otah yokhlena" – bo 'haté veekhol.
17. אָמַר לוֹ: תֵּן לִי מֵחָזֶה וָשׁוֹק וְאוֹכַל – amar lo: tén li mé'haze vachok veokhal –
18. אָמַר לוֹ: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁיִּפָּה כֹּחֲךָ – בְּחַטָּאתֶךָ, דְּחִיתִיךְ [מֵחַטַּאת יִשְׂרָאֵל] (מֵחָזֶה וָשׁוֹק); מְקוֹם שֶׁהוֹרַע כֹּחֲךָ – בִּשְׁלָמִים, שֶׁאֵין לָךְ בָּהֶן אֶלָּא חָזֶה וָשׁוֹק, אֵינוֹ דִּין שֶׁאֶדְחֲךָ?! amar lo: ouma bimkom cheyipa ko'hakha – be'hatatekha, de'hitikh [mé'hatat yisraél] (mé'haze vachok); mekom cheora ko'hakha – bichlamim, cheén lakh bahen ela 'haze vachok, éno din cheed'hakha?!
19. מָה אִם דְּחִיתַנִי מֵחַטָּאת – שֶׁכֵּן הוֹרַע כֹּחִי אֵצֶל נָשַׁיי וַעֲבָדַיי; תִּדְחֵינִי מֵחָזֶה וָשׁוֹק – שֶׁכֵּן יִפָּה כֹּחִי אֵצֶל נָשַׁיי וַעֲבָדַי?! ma im de'hitani mé'hatat – chekén hora ko'hi étsel nacha vaavada; tid'héni mé'haze vachok – chekén yipa ko'hi étsel nacha vaavada?!
20. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״לַכֹּהֵן הַזּוֹרֵק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים לוֹ יִהְיֶה״ – בֹּא זְרוֹק וֶאֱכוֹל. haré hou omér: "lakohén hazorék et dam hachelamim lo yihye" – bo zerok veekhol.
21. יָצָא טְבוּל יוֹם קוּלָּיו וַחֲמוּרָיו עַל רֹאשׁוֹ, אוֹנֵן מִימִינוֹ, מְחוּסַּר כַּפָּרָה מִשְּׂמֹאלוֹ. yatsa tevoul yom koula va'hamoura al rocho, onén mimino, me'housar kapara misemolo.
22. פָּרֵיךְ רַב אַחַאי, לֵימָא לֵיהּ: תֵּן לִי מִבְּכוֹר וְאוֹכַל! parékh rav a'ha, léma léh: tén li mibekhor veokhal!
23. מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁהוֹרַע כֹּחִי – בְּחַטָּאת, אֵצֶל נָשַׁיי וַעֲבָדַיי, דְּחִיתִיךְ מֵחַטַּאת יִשְׂרָאֵל; מְקוֹם שֶׁיִּפָּה כֹּחִי – בִּבְכוֹר, דְּכוּלֵּיהּ דִּילִי הִיא – אֵינוֹ דִּין שֶׁאֶדְחֲךָ מִמֶּנּוּ? michoum deamar léh: ouma bimkom cheora ko'hi – be'hatat, étsel nacha vaavada, de'hitikh mé'hatat yisraél; mekom cheyipa ko'hi – bivkhor, dekhouléh dili hi – éno din cheed'hakha mimenou?
24. וּמָה אִם דְּחִיתַנִי מֵחַטָּאת – שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהוֹרַע כֹּחֲךָ כָּךְ הוֹרַע כֹּחִי; תִּדְחֵינִי מִבְּכוֹר – שֶׁכְּשֵׁם שֶׁיִּפָּה כֹּחֲךָ כָּךְ יִפָּה כֹּחִי?! ouma im de'hitani mé'hatat – chekechém cheora ko'hakha kakh hora ko'hi; tid'héni mibekhor – chekechém cheyipa ko'hakha kakh yipa ko'hi?!
25. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר... וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לְךָ״ – בֹּא זְרוֹק וֶאֱכוֹל. haré hou omér: "et damam tizrok al hamizbé'ha veet 'helbam taktir... ouvsaram yihye lekha" – bo zerok veekhol.
26. וְאִידַּךְ פָּרֵיךְ: מִי כְּתִיב ״וּבְשָׂרָם לַכֹּהֵן הַזּוֹרֵק״?! ״וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָךְ״ כְּתִיב – אֲפִילּוּ לְכֹהֵן אַחֵר. veidakh parékh: mi ketiv "ouvsaram lakohén hazorék"?! "ouvsaram yihye lakh" ketiv – afilou lekhohén a'hér.
27. וְהֵיכִי עָבֵיד הָכִי? וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּכׇל מְקוֹם מוּתָּר לְהַרְהֵר, חוּץ מִמֶּרְחָץ וּמִבֵּית הַכִּסֵּא! לְאוֹנְסוֹ שָׁאנֵי. vehékhi avéd hakhi? vehaamar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: bekhol mekom moutar leharhér, 'houts mimer'hats oumibét hakisé! leonso chané.

Daf 103a

1. מַתְנִי׳ כׇּל שֶׁלֹּא זָכָה הַמִּזְבֵּחַ בִּבְשָׂרָהּ – לֹא זָכוּ כֹּהֲנִים בְּעוֹרָהּ; שֶׁנֶּאֱמַר: ״עֹלַת אִישׁ״ – עוֹלָה שֶׁעָלְתָה לָאִישׁ. matni' kol chelo zakha hamizbé'ha bivsarah – lo zakhou kohanim beorah; cheneemar: "olat ich" – ola chealta laich.
2. עוֹלָה שֶׁנִּשְׁחֲטָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָלְתָה לַבְּעָלִים, עוֹרָהּ לַכֹּהֲנִים. אֶחָד עוֹלַת הָאִישׁ וְאֶחָד עוֹלַת הָאִשָּׁה, עוֹרוֹתֵיהֶן לְכֹהֲנִים. ola chenich'hata chelo lichmah – af al pi chelo alta labealim, orah lakohanim. e'had olat haich vee'had olat haicha, orotéhen lekhohanim.
3. עוֹרוֹת קָדָשִׁים קַלִּים לִבְעָלִים, עוֹרוֹת קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים לְכֹהֲנִים. קַל וָחוֹמֶר: וּמָה אִם עוֹלָה, שֶׁלֹּא זָכוּ בִּבְשָׂרָהּ – זָכוּ בְּעוֹרָהּ; קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, שֶׁזָּכוּ בִּבְשָׂרָהּ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּזְכּוּ בְּעוֹרָהּ?! אֵין מִזְבֵּחַ יוֹכִיחַ – שֶׁאֵין לוֹ עוֹר בְּכׇל מָקוֹם. orot kadachim kalim livalim, orot kodché kadachim lekhohanim. kal va'homer: ouma im ola, chelo zakhou bivsarah – zakhou beorah; kodché kadachim, chezakhou bivsarah – éno din cheyizkou beorah?! én mizbé'ha yokhi'ha – cheén lo or bekhol makom.
4. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״עֹלַת אִישׁ״ – פְּרָט לְעוֹלַת הֶקְדֵּשׁ. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: פְּרָט לְעוֹלַת גֵּרִים. gema' tanou rabanan: "olat ich" – perat leolat hekdéch. divré rabi yeouda. rabi yosé berabi yeouda omér: perat leolat gérim.
5. מַאי פְּרָט לְעוֹלַת הֶקְדֵּשׁ? אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף: פְּרָט לְעוֹלָה הֲבָאָה מִן הַמּוֹתָרוֹת. ma perat leolat hekdéch? amar rabi 'hiya bar yoséf: perat leola havaa min hamotarot.
6. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: מוֹתָרוֹת לְנִדְבַת צִיבּוּר אָזְלִי; אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: מוֹתָרוֹת לְנִדְבַת יָחִיד אָזְלִי – מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hani'ha leman deamar: motarot lenidvat tsibour azli; ela leman deamar: motarot lenidvat ya'hid azli – ma ika lemémar?
7. כִּדְאָמַר רָבָא: ״הָעֹלָה״ – עוֹלָה רִאשׁוֹנָה; הָכָא נָמֵי, ״הָעֹלָה״ – עוֹלָה רִאשׁוֹנָה. kidamar rava: "haola" – ola richona; hakha namé, "haola" – ola richona.
8. רַבִּי אַיְיבוּ אָמַר רַבִּי יַנַּאי: פְּרָט לְמַתְפִּיס עוֹלָה לְבֶדֶק הַבַּיִת. rabi ayvou amar rabi yana: perat lematpis ola levedek habayit.
9. לָא מִיבַּעְיָא לְמַאן דְּאָמַר: קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת תָּפְסִי מִדְּאוֹרָיְיתָא; אֶלָּא אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר לָא תָּפְסִי – הָנֵי מִילֵּי בָּשָׂר, אֲבָל עוֹר תָּפֵיס. la mibaya leman deamar: kodché bedek habayit tafsi mideorayta; ela afilou leman deamar la tafsi – hané milé basar, aval or tafés.
10. וְכֵן אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: פְּרָט לְעוֹלָה הֲבָאָה מִן הַמּוֹתָרוֹת. vekhén amar rav na'hman amar raba bar avouh: perat leola havaa min hamotarot.
11. אֲמַר לֵיהּ רַב הַמְנוּנָא לְרַב נַחְמָן: כְּמַאן, כְּרַבִּי יְהוּדָה?! הָא הֲדַר בֵּיהּ! דְּתַנְיָא: שִׁשָּׁה לִנְדָבָה – לְעוֹלָה הֲבָאָה מִן הַמּוֹתָרוֹת, שֶׁלֹּא יְהוּ כֹּהֲנִים זַכָּאִין בְּעוֹרָהּ. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. amar léh rav hamnouna lerav na'hman: keman, kerabi yeouda?! ha hadar béh! detanya: chicha lindava – leola havaa min hamotarot, chelo yeou kohanim zakain beorah. divré rabi yeouda.
12. אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה, וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִם כֵּן, בִּיטַּלְתָּ מִדְרָשׁוֹ שֶׁל יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן! דְּתַנְיָא, זֶה מִדְרָשׁ דָּרַשׁ יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן: ״אָשָׁם הוּא אָשֹׁם אָשַׁם לַה׳״ – כׇּל שֶׁבָּא מִשּׁוּם חַטָּאת וּמִשּׁוּם אָשָׁם, יִלָּקַח בּוֹ עוֹלוֹת; הַבָּשָׂר לַשֵּׁם, עוֹרָהּ לַכֹּהֲנִים. amar lo rabi ne'hemya, veamri lah rabi chimon: im kén, bitalta midracho chel yeoyada hakohén! detanya, ze midrach darach yeoyada hakohén: "acham hou achom acham la'" – kol cheba michoum 'hatat oumichoum acham, yilaka'h bo olot; habasar lachém, orah lakohanim.
13. אֲמַר לֵיהּ: אֶלָּא מָר בְּמַאי מוֹקֵים לַהּ? אֲמַר לֵיהּ: מוֹקֵמְינָא לֵיהּ בְּמַקְדִּישׁ נְכָסָיו. amar léh: ela mar bema mokém lah? amar léh: mokémna léh bemakdich nekhasa.
14. וְכִדְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ; דִּתְנַן: הַמַּקְדִּישׁ נְכָסָיו וְהָיוּ בָּהֶן בְּהֵמוֹת הָרְאוּיוֹת לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זְכָרִים יִמָּכְרוּ לְצוֹרְכֵי עוֹלוֹת, נְקֵבוֹת יִמָּכְרוּ לְצוֹרְכֵי זִבְחֵי שְׁלָמִים, וּדְמֵיהֶן יִפְּלוּ עִם שְׁאָר נְכָסִים לְבֶדֶק הַבַּיִת. vekhidrabi yeochoua; ditnan: hamakdich nekhasa vehaou bahen behémot harouot legabé mizbé'ha, zekharim ounkévot – rabi eliezer omér: zekharim yimakhrou letsorkhé olot, nekévot yimakhrou letsorkhé ziv'hé chelamim, oudméhen yipelou im chear nekhasim levedek habayit.
15. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: זְכָרִים עַצְמָם יִקָּרְבוּ עוֹלוֹת, וּנְקֵבוֹת יִמָּכְרוּ לְצוֹרְכֵי שְׁלָמִים וְיָבִיא בִּדְמֵיהֶן עוֹלוֹת, וּשְׁאָר נְכָסִים יִפְּלוּ לְבֶדֶק הַבַּיִת. rabi yeochoua omér: zekharim atsmam yikarvou olot, ounkévot yimakhrou letsorkhé chelamim veyavi bidméhen olot, ouchar nekhasim yipelou levedek habayit.
16. וַאֲפִילּוּ לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּאָמַר אָדָם חוֹלֵק הֶקְדֵּישׁוֹ – הָנֵי מִילֵּי בָּשָׂר, אֲבָל עוֹר תָּפֵיס. vaafilou lerabi yeochoua deamar adam 'holék hekdécho – hané milé basar, aval or tafés.
17. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: פְּרָט לְעוֹלַת גֵּרִים. אֲמַר לֵיהּ רַב סִימַאי בַּר חִילְקַאי לְרָבִינָא: אַטּוּ גֵּר לָאו אִישׁ הוּא?! אֲמַר לֵיהּ: פְּרָט לְגֵר שֶׁמֵּת וְאֵין לוֹ יוֹרְשִׁים. rabi yosé berabi yeouda omér: perat leolat gérim. amar léh rav sima bar 'hilka leravina: atou gér la ich hou?! amar léh: perat legér chemét veén lo yorchim.
18. תָּנוּ רַבָּנַן: ״עֹלַת אִישׁ״ – אֵין לִי אֶלָּא עוֹלַת אִישׁ; עוֹלַת גֵּרִים נָשִׁים וַעֲבָדִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עוֹר הָעֹלָה״ – רִיבָּה. tanou rabanan: "olat ich" – én li ela olat ich; olat gérim nachim vaavadim minayin? talmoud lomar: "or haola" – riba.
19. וְאִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עֹלַת אִישׁ״? עוֹלָה שֶׁעָלְתָה לְאִישׁ; פְּרָט לְשֶׁנִּשְׁחֲטָה חוּץ לִזְמַנָּהּ וְחוּץ לִמְקוֹמָהּ, שֶׁלֹּא יְהוּ הַכֹּהֲנִים זַכָּאִין בְּעוֹרָהּ. veim kén, ma talmoud lomar: "olat ich"? ola chealta leich; perat lechenich'hata 'houts lizmanah ve'houts limkomah, chelo yeou hakohanim zakain beorah.
20. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה שֶׁנִּשְׁחֲטָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – הוֹאִיל וְלֹא עָלְתָה לַבְּעָלִים, yakhol cheani merabe chenich'hata chelo lichmah – hoil velo alta labealim,

Daf 103b

1. לֹא יְהוּ כֹּהֲנִים זַכָּאִין בְּעוֹרָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עוֹר הָעֹלָה״ מִכׇּל מָקוֹם. lo yeou kohanim zakain beorah? talmoud lomar: "or haola" mikol makom.
2. ״עוֹר הָעֹלָה״ – אֵין לִי אֶלָּא עוֹר הָעוֹלָה, עוֹרוֹת קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עוֹר הָעֹלָה אֲשֶׁר הִקְרִיב״. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף קָדָשִׁים קַלִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר ״עֹלָה״ – מָה עוֹלָה קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, אַף כֹּל קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים. "or haola" – én li ela or haola, orot kodché kadachim minayin? talmoud lomar: "or haola acher hikriv". yakhol cheani merabe af kadachim kalim? talmoud lomar "ola" – ma ola kodché kadachim, af kol kodché kadachim.
3. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: ״עוֹר הָעֹלָה״ – אֵין לִי אֶלָּא הָעוֹלָה, עוֹרוֹת קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים מִנַּיִן? וְדִין הוּא: וּמָה עוֹלָה, שֶׁלֹּא זָכוּ בִּבְשָׂרָהּ – זָכוּ בְּעוֹרָהּ; קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, שֶׁזָּכוּ בִּבְשָׂרָן – אֵינוֹ דִּין שֶׁזָּכוּ בְּעוֹרָן?! rabi yichmaél omér: "or haola" – én li ela haola, orot kodché kadachim minayin? vedin hou: ouma ola, chelo zakhou bivsarah – zakhou beorah; kodché kadachim, chezakhou bivsaran – éno din chezakhou beoran?!
4. מִזְבֵּחַ יוֹכִיחַ – שֶׁזָּכָה בְּבָשָׂר וְלֹא זָכָה בְּעוֹר! מָה לְמִזְבֵּחַ – שֶׁכֵּן לֹא זָכָה בְּמִקְצָת; תֹּאמַר בַּכֹּהֲנִים – שֶׁזָּכוּ בְּמִקְצָת?! הוֹאִיל וְזָכוּ בְּמִקְצָת, זָכוּ בְּכוּלֵּיהּ. mizbé'ha yokhi'ha – chezakha bevasar velo zakha beor! ma lemizbé'ha – chekén lo zakha bemiktsat; tomar bakohanim – chezakhou bemiktsat?! hoil vezakhou bemiktsat, zakhou bekhouléh.
5. רַבִּי אוֹמֵר: כׇּל עַצְמוֹ לֹא הוּצְרַכְנוּ אֶלָּא לְעוֹר הָעוֹלָה בִּלְבַד. שֶׁבְּכׇל מָקוֹם הָעוֹר מְהַלֵּךְ אַחַר הַבָּשָׂר. rabi omér: kol atsmo lo houtsrakhnou ela leor haola bilvad. chebekhol makom haor mehalékh a'har habasar.
6. פָּרִים הַנִּשְׂרָפִין וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין – הֵן וְעוֹרוֹתֵיהֶן נִשְׂרָפִין עִמָּהֶן. חַטָּאת וְאָשָׁם וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִיבּוּר – מַתָּנָה לַכֹּהֵן; רָצוּ – מַפְשִׁיטִין אוֹתָן, לֹא רָצוּ – אוֹכְלִין אוֹתָן עַל גַּבֵּי עוֹרָן. קָדָשִׁים קַלִּים – לַבְּעָלִים; רָצוּ – מַפְשִׁיטִין אוֹתָן, רָצוּ – אוֹכְלִין אוֹתָן עַל גַּב עוֹרָן. parim hanisrafin ousirim hanisrafin – hén veorotéhen nisrafin imahen. 'hatat veacham veziv'hé chalmé tsibour – matana lakohén; ratsou – mafchitin otan, lo ratsou – okhlin otan al gabé oran. kadachim kalim – labealim; ratsou – mafchitin otan, ratsou – okhlin otan al gav oran.
7. אֲבָל עוֹלָה נֶאֱמַר בָהּ: ״וְהִפְשִׁיט אֶת הָעֹלָה וְנִתַּח אֹתָהּ לִנְתָחֶיהָ״. יָכוֹל לֹא יְהוּ הַכֹּהֲנִים זַכָּאִין בְּעוֹרָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עוֹר הָעֹלָה אֲשֶׁר הִקְרִיב״. aval ola neemar vah: "vehifchit et haola venita'h otah linta'heha". yakhol lo yeou hakohanim zakain beorah? talmoud lomar: "or haola acher hikriv".
8. ״לוֹ יִהְיֶה״ – פְּרָט לִטְבוּל יוֹם וּמְחוּסַּר כִּיפּוּרִים וְאוֹנֵן. שֶׁיָּכוֹל לֹא יִזְכּוּ בְּבָשָׂר – שֶׁהוּא לַאֲכִילָה, יִזְכּוּ בְּעוֹר – שֶׁאֵינוֹ לַאֲכִילָה; תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לוֹ יִהְיֶה״ – פְּרָט לִמְחוּסַּר כִּיפּוּרִים וּטְבוּל יוֹם וְאוֹנֵן. "lo yihye" – perat litvoul yom oum'housar kipourim veonén. cheyakhol lo yizkou bevasar – cheou laakhila, yizkou beor – cheéno laakhila; talmoud lomar: "lo yihye" – perat lim'housar kipourim outvoul yom veonén.
9. וְתַנָּא קַמָּא נָמֵי תִּיפּוֹק לִי מִדִּינָא! מִילְּתָא דְּאָתְיָא בְּקַל וְחוֹמֶר, טָרַח וְכָתַב לַהּ קְרָא. vetana kama namé tipok li midina! mileta deatya bekal ve'homer, tara'h vekhatav lah kera.
10. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, הַאי ״אֲשֶׁר הִקְרִיב״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? פְּרָט לִטְבוּל יוֹם וּמְחוּסַּר כִּיפּוּרִים וְאוֹנֵן. verabi yichmaél, ha "acher hikriv" ma avéd léh? perat litvoul yom oum'housar kipourim veonén.
11. וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִ״לוֹ יִהְיֶה״! רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: נֶאֱמַר בְּעוֹלֶה ״לוֹ יִהְיֶה״, וְנֶאֱמַר בְּאָשַׁם ״לוֹ יִהְיֶה״; מָה לְהַלָּן עַצְמוֹתָיו מוּתָּרִין, אַף כָּאן עַצְמוֹתָיו מוּתָּרִין. vetipok léh mi"lo yihye"! rabi yichmaél letaméh, deamar rabi yo'hanan michoum rabi yichmaél: neemar beole "lo yihye", veneemar beacham "lo yihye"; ma lehalan atsmota moutarin, af kan atsmota moutarin.
12. מוּפְנֵי; דְּאִי לָא מוּפְנֵי, אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְאָשָׁם שֶׁכֵּן בְּשָׂרוֹ מוּתָּר לוֹ; ״יִהְיֶה״ – קְרָא יַתִּירָא הוּא. moufné; dei la moufné, ika lemifrakh: ma leacham chekén besaro moutar lo; "yihye" – kera yatira hou.
13. מַתְנִי׳ כׇּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁאֵירַע בָּהֶן פְּסוּל קוֹדֶם לְהֶפְשֵׁיטָן – אֵין עוֹרוֹתֵיהֶן לַכֹּהֲנִים. לְאַחַר הֶפְשֵׁיטָן – עוֹרוֹתֵיהֶן לְכֹהֲנִים. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים: מִיָּמַי לֹא רָאִיתִי עוֹר שֶׁיּוֹצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה. matni' kol hakodachim cheéra bahen pesoul kodem lehefchétan – én orotéhen lakohanim. lea'har hefchétan – orotéhen lekhohanim. amar rabi 'hanina segan hakohanim: miyama lo raiti or cheyotsé levét haseréfa.
14. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מִדְּבָרָיו לָמַדְנוּ, שֶׁהַמַּפְשִׁיט אֶת הַבְּכוֹר וְנִמְצָא טְרֵיפָה – שֶׁיֵּאוֹתוּ הַכֹּהֲנִים בְּעוֹרוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין ״לֹא רָאִינוּ״ רְאָיָה, אֶלָּא יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה. amar rabi akiva: midevara lamadnou, chehamafchit et habekhor venimtsa teréfa – cheyéotou hakohanim beoro. va'hakhamim omrim: én "lo rainou" reaya, ela yétsé levét haseréfa.
15. גְּמָ׳ כׇּל שֶׁלֹּא זָכָה הַמִּזְבֵּחַ בִּבְשָׂרָהּ – לֹא זָכוּ הַכֹּהֲנִים בְּעוֹרָהּ, וְאַף עַל גַּב דְּאַפְּשָׁטֵיהּ לְעוֹר קוֹדֶם זְרִיקָה. מַנִּי? רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: אֵין הַדָּם מְרַצֶּה עַל הָעוֹר בִּפְנֵי עַצְמוֹ. gema' kol chelo zakha hamizbé'ha bivsarah – lo zakhou hakohanim beorah, veaf al gav deapechatéh leor kodem zerika. mani? rabi elazar berabi chimon hi, deamar: én hadam meratse al haor bifné atsmo.
16. אֵימָא סֵיפָא: כׇּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁאֵירַע בָּהֶן פְּסוּל קוֹדֶם הֶפְשֵׁיטָן – אֵין עוֹרוֹתֵיהֶן לְכֹהֲנִים. לְאַחַר הֶפְשֵׁיטָן – עוֹרוֹתֵיהֶן לְכֹהֲנִים. אֲתָאן לְרַבִּי, דְּאָמַר: ״הַדָּם מְרַצֶּה עַל הָעוֹר בִּפְנֵי עַצְמוֹ״. רֵישָׁא רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, סֵיפָא רַבִּי?! éma séfa: kol hakodachim cheéra bahen pesoul kodem hefchétan – én orotéhen lekhohanim. lea'har hefchétan – orotéhen lekhohanim. atan lerabi, deamar: "hadam meratse al haor bifné atsmo". récha rabi elazar berabi chimon, séfa rabi?!
17. אָמַר אַבָּיֵי: מִדְּסֵיפָא רַבִּי הִיא, רֵישָׁא נָמֵי רַבִּי הִיא; וּמוֹדֶה רַבִּי שֶׁאֵין הֶפְשֵׁט קוֹדֶם זְרִיקָה. amar abayé: mideséfa rabi hi, récha namé rabi hi; oumode rabi cheén hefchét kodem zerika.
18. רָבָא אָמַר: מִדְּרֵישָׁא רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, סֵיפָא נָמֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן; מַאי קוֹדֶם הֶפְשֵׁט rava amar: miderécha rabi elazar berabi chimon, séfa namé rabi elazar berabi chimon; ma kodem hefchét

Daf 104a

1. וּמַאי אַחֵר הֶפְשֵׁט – קוֹדֶם שֶׁנִּרְאוּ לְהֶפְשֵׁט, אַחַר שֶׁנִּרְאוּ לְהֶפְשֵׁט. ouma a'hér hefchét – kodem chenirou lehefchét, a'har chenirou lehefchét.
2. מַאי רַבִּי וּמַאי רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: הַדָּם מְרַצֶּה עַל הָעוֹר בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וּכְשֶׁהוּא עִם הַבָּשָׂר, נוֹלַד בּוֹ פְּסוּל בֵּין קוֹדֶם זְרִיקָה בֵּין לְאַחַר זְרִיקָה – הֲרֵי הוּא כְּיוֹצֵא בּוֹ. ma rabi ouma rabi elazar berabi chimon? detanya, rabi omér: hadam meratse al haor bifné atsmo. oukhcheou im habasar, nolad bo pesoul bén kodem zerika bén lea'har zerika – haré hou keotsé bo.
3. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין הַדָּם מְרַצֶּה עַל הָעוֹר בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וּכְשֶׁהוּא עִם הַבָּשָׂר – נוֹלַד בּוֹ פְּסוּל קוֹדֶם זְרִיקָה, הֲרֵי הוּא כְּיוֹצֵא בּוֹ. אַחַר זְרִיקָה, הוּרְצָה בָּשָׂר שָׁעָה אַחַת; יַפְשִׁיטֶנּוּ, וְעוֹרוֹ לַכֹּהֲנִים. rabi elazar berabi chimon omér: én hadam meratse al haor bifné atsmo. oukhcheou im habasar – nolad bo pesoul kodem zerika, haré hou keotsé bo. a'har zerika, hourtsa basar chaa a'hat; yafchitenou, veoro lakohanim.
4. לֵימָא בִּדְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ קָמִיפַּלְגִי? ״וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם״ – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אִם אֵין דָּם אֵין בָּשָׂר, אִם אֵין בָּשָׂר אֵין דָּם. léma bidrabi eliezer verabi yeochoua kamipalgi? "veasita olotekha habasar vehadam" – rabi yeochoua omér: im én dam én basar, im én basar én dam.
5. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: דָּם – אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּשָׂר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְדַם זְבָחֶיךָ יִשָּׁפֵךְ״. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם״? לוֹמַר לְךָ: מָה דָּם בִּזְרִיקָה, אַף בָּשָׂר בִּזְרִיקָה. הָא לָמַדְתָּ שֶׁרֶיוַח יֵשׁ בֵּין כֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ. rabi eliezer omér: dam – af al pi cheén basar, cheneemar: "vedam zeva'hekha yichafékh". im kén, ma talmoud lomar: "veasita olotekha habasar vehadam"? lomar lekha: ma dam bizrika, af basar bizrika. ha lamadta chereva'h yéch bén kevech lamizbé'ha.
6. לֵימָא מַאן דְּאָמַר הוּרְצָה – כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וּמַאן דְּאָמַר לֹא הוּרְצָה – כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ? léma man deamar hourtsa – kerabi eliezer, ouman deamar lo hourtsa – kerabi yeochoua?
7. אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי; כִּי פְּלִיגִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. aliba derabi eliezer – koulé alma la peligi; ki peligi aliba derabi yeochoua.
8. מַאן דְּאָמַר לֹא הוּרְצָה – כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. מַאן דְּאָמַר הוּרְצָה אָמַר לָךְ: עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הָתָם – אֶלָּא בְּבָשָׂר, דְּלֵיכָּא פְּסֵידָא לַכֹּהֲנִים; אֲבָל עוֹר, דְּאִיכָּא פְּסֵידָא לַכֹּהֲנִים – אֲפִילּוּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מוֹדֶה. man deamar lo hourtsa – kerabi yeochoua. man deamar hourtsa amar lakh: ad kan la kaamar rabi yeochoua hatam – ela bevasar, deléka peséda lakohanim; aval or, deika peséda lakohanim – afilou rabi yeochoua mode.
9. מִידֵי דְּהָוֵה אַדִּיעֲבַד; דִּתְנַן: נִטְמָא בָּשָׂר אוֹ נִפְסַל, אוֹ שֶׁיָּצָא חוּץ לַקְּלָעִים – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר יִזְרוֹק, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לֹא יִזְרוֹק. וּמוֹדֶה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁאִם זָרַק – הוּרְצָה. midé dehavé adiavad; ditnan: nitma basar o nifsal, o cheyatsa 'houts lakelaim – rabi eliezer omér yizrok, rabi yeochoua omér lo yizrok. oumode rabi yeochoua cheim zarak – hourtsa.
10. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים כּוּ׳. וְלֹא?! הֲרֵי פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים! amar rabi 'hanina segan hakohanim kou'. velo?! haré parim hanisrafim ousirim hanisrafim!
11. לְמִצְוָתָן לָא קָאָמְרִינַן. lemitsvatan la kaamrinan.
12. הֲרֵי קוֹדֶם הֶפְשֵׁט וְקוֹדֶם זְרִיקָה! חָלוּץ קָאָמְרִינַן. haré kodem hefchét vekodem zerika! 'halouts kaamrinan.
13. וְהָאִיכָּא אַחַר הֶפְשֵׁט וְקוֹדֶם זְרִיקָה לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר: אֵין הַדָּם מְרַצֶּה עַל הָעוֹר בִּפְנֵי עַצְמוֹ! vehaika a'har hefchét vekodem zerika lerabi elazar berabi chimon, deamar: én hadam meratse al haor bifné atsmo!
14. רַבִּי חֲנִינָא כְּרַבִּי סְבִירָא לֵיהּ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אֲפִילּוּ תּוֹקְמַהּ כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן – מוֹדֶה רַבִּי שֶׁאֵין הֶפְשֵׁט קוֹדֶם זְרִיקָה. rabi 'hanina kerabi sevira léh. veibaét éma: afilou tokmah kerabi elazar berabi chimon – mode rabi cheén hefchét kodem zerika.
15. וְהָאִיכָּא נִמְצֵאת טְרֵיפָה בִּבְנֵי מֵעַיִים! vehaika nimtsét teréfa bivné méayim!
16. קָסָבַר: נִמְצֵאת טְרֵיפָה בִּבְנֵי מֵעַיִים – מְרַצֶּה. דַּיְקָא נָמֵי – דְּקָתָנֵי, אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מִדְּבָרָיו לָמַדְנוּ, שֶׁהַמַּפְשִׁיט אֶת הַבְּכוֹר וְנִמְצָא טְרֵיפָה – שֶׁיֵּאוֹתוּ הַכֹּהֲנִים בְּעוֹרוֹ! שְׁמַע מִינַּהּ. kasavar: nimtsét teréfa bivné méayim – meratse. dayka namé – dekatané, amar rabi akiva: midevara lamadnou, chehamafchit et habekhor venimtsa teréfa – cheyéotou hakohanim beoro! chema minah.
17. וְאֶלָּא מַאי קָא מַשְׁמַע לַן רַבִּי עֲקִיבָא? הָא קָא מַשְׁמַע לַן: אֲפִילּוּ בִּגְבוּלִין. veela ma ka machma lan rabi akiva? ha ka machma lan: afilou bigvoulin.
18. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא. וְאַף רַבִּי עֲקִיבָא לֹא אָמַר אֶלָּא כְּשֶׁהִתִּירוֹ מוּמְחֶה, אֲבָל לֹא הִתִּירוֹ מוּמְחֶה – לֹא. amar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: halakha kerabi akiva. veaf rabi akiva lo amar ela kechehitiro moum'he, aval lo hitiro moum'he – lo.
19. וְהִלְכְתָא כְּדִבְרֵי חֲכָמִים; בָּשָׂר בִּקְבוּרָה, וְהָעוֹר בִּשְׂרֵיפָה. vehilkheta kedivré 'hakhamim; basar bikvoura, vehaor bisréfa.
20. מַתְנִי׳ פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים, בִּזְמַן שֶׁהֵן נִשְׂרָפִין כְּמִצְוָתָן – נִשְׂרָפִים בְּבֵית הַדֶּשֶׁן וּמְטַמְּאִין בְּגָדִים, וְאִם אֵינָן נִשְׂרָפִין כְּמִצְוָתָן – נִשְׂרָפִין בְּבֵית הַבִּירָה וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּגָדִים. matni' parim hanisrafim ousirim hanisrafim, bizman chehén nisrafin kemitsvatan – nisrafim bevét hadechen oumtamein begadim, veim énan nisrafin kemitsvatan – nisrafin bevét habira veénan metamein begadim.

Daf 104b

1. הָיוּ סוֹבְלִין אוֹתוֹ בְּמוֹטוֹת. יָצְאוּ הָרִאשׁוֹנִים חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה וְהָאַחֲרוֹנִים לֹא יָצְאוּ – הָרִאשׁוֹנִים מְטַמְּאִין בְּגָדִים, וְהָאַחֲרוֹנִים אֵינָן מְטַמְּאִין בְּגָדִים עַד שֶׁיָּצְאוּ. יָצְאוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ – מְטַמְּאִין בְּגָדִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵינָן מְטַמְּאִין עַד שֶׁיּוּצַּת הָאוּר בְּרוּבָּן. נִיתַּךְ הַבָּשָׂר – אֵין הַשּׂוֹרֵף מְטַמֵּא בְּגָדִים. haou sovlin oto bemotot. yatsou harichonim 'houts le'homat haazara vehaa'haronim lo yatsou – harichonim metamein begadim, vehaa'haronim énan metamein begadim ad cheyatsou. yatsou élou vaélou – metamein begadim. rabi chimon omér: énan metamein ad cheyoutsat haour berouban. nitakh habasar – én hasoréf metamé begadim.
2. גְּמָ׳ מַאי בִּירָה? אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מָקוֹם יֵשׁ בְּהַר הַבַּיִת, וּ״בִירָה״ שְׁמוֹ. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: כׇּל הַבַּיִת כּוּלּוֹ קָרוּי ״בִּירָה״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״(וְאֶל) הַבִּירָה אֲשֶׁר הֲכִינוֹתִי״. gema' ma bira? amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: makom yéch behar habayit, ou"vira" chemo. veréch lakich amar: kol habayit koulo karou "bira", cheneemar: "(veel) habira acher hakhinoti".
3. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ, שְׁלֹשָׁה בֵּית הַדְּשָׁנִין הֵן: בֵּית הַדֶּשֶׁן גָּדוֹל הָיָה בַּעֲזָרָה – שֶׁשָּׁם שׂוֹרְפִין פְּסוּלֵי קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וְאֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים, וּפָרִים הַנִּשְׂרָפִין, וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין שֶׁאֵירַע בָּהֶן פְּסוּל קוֹדֶם זְרִיקָה. amar rav na'hman amar raba bar avouh, chelocha bét hadechanin hén: bét hadechen gadol haya baazara – checham sorfin pesoulé kodché kadachim, veémouré kadachim kalim, oufarim hanisrafin, ousirim hanisrafin cheéra bahen pesoul kodem zerika.
4. וּבֵית הַדֶּשֶׁן אַחֵר הָיָה בְּהַר הַבַּיִת – שֶׁשָּׁם שׂוֹרְפִין פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים שֶׁאֵירַע בָּהֶן פְּסוּל אַחַר זְרִיקָה. וּכְמִצְוָתָן, חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת. ouvét hadechen a'hér haya behar habayit – checham sorfin parim hanisrafim ousirim hanisrafim cheéra bahen pesoul a'har zerika. oukhmitsvatan, 'houts lechaloch ma'hanot.
5. תָּנֵי לֵוִי: שְׁלֹשָׁה בֵּית הַדְּשָׁנִין הֵן: בֵּית הַדֶּשֶׁן גָּדוֹל הָיָה בָּעֲזָרָה – שֶׁשָּׁם שׂוֹרְפִין פְּסוּלֵי קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וְאֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים, וּפָרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים שֶׁאֵירַע בָּהֶן פְּסוּל, בֵּין קוֹדֶם זְרִיקָה בֵּין לְאַחַר זְרִיקָה. וּבֵית הַדֶּשֶׁן אַחֵר הָיָה בְּהַר הַבַּיִת, שֶׁשָּׁם שׂוֹרְפִין פָּרִים הַנִּשְׂרָפִין וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין שֶׁאֵירַע בָּהֶן פְּסוּל בִּיצִיאָתָן. וּכְמִצְוָתָן, חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת. tané lévi: chelocha bét hadechanin hén: bét hadechen gadol haya baazara – checham sorfin pesoulé kodché kadachim, veémouré kadachim kalim, oufarim hanisrafim ousirim hanisrafim cheéra bahen pesoul, bén kodem zerika bén lea'har zerika. ouvét hadechen a'hér haya behar habayit, checham sorfin parim hanisrafin ousirim hanisrafin cheéra bahen pesoul bitsiatan. oukhmitsvatan, 'houts lechaloch ma'hanot.
6. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: לִינָה מַהוּ שֶׁתּוֹעִיל בְּפָרִים הַנִּשְׂרָפִים וּבִשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים? מִי אָמְרִינַן: כִּי מַהְנְיָא לִינָה – בְּבָשָׂר דְּבַר אֲכִילָה, אֲבָל הָנֵי דְּלָאו בְּנֵי אֲכִילָה נִינְהוּ – לָא; אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא? baé rabi yirmeya: lina maou chetoil befarim hanisrafim ouvisirim hanisrafim? mi amrinan: ki mahneya lina – bevasar devar akhila, aval hané dela bené akhila ninou – la; o dilma la chena?
7. אָמַר רָבָא: הָא מִילְּתָא אִיבַּעְיָא לֵיהּ לְאַבָּיֵי, וּפְשַׁטְנָא לֵיהּ מֵהָא: וְשָׁוִין שֶׁאִם חִישֵּׁב בַּאֲכִילַת פָּרִים וּבִשְׂרֵיפָתָן – שֶׁלֹּא עָשָׂה כְּלוּם. מַאי, לָאו מִדְּמַחְשָׁבָה לָא פָּסְלָה – לִינָה נָמֵי לָא פָּסְלָה? amar rava: ha mileta ibaya léh leabayé, oufchatna léh méha: vechavin cheim 'hichév baakhilat parim ouvisréfatan – chelo asa keloum. ma, la midema'hchava la pasla – lina namé la pasla?
8. וְדִלְמָא מַחְשָׁבָה הוּא דְּלָא פָּסְלָה, אֲבָל לִינָה פָּסְלָה! vedilma ma'hchava hou dela pasla, aval lina pasla!
9. תָּא שְׁמַע: פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין – מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהוּקְדְּשׁוּ. נִשְׁחֲטוּ – הוּכְשְׁרוּ לִיפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם וּבִמְחוּסַּר כִּיפּוּרִים וּבְלִינָה. מַאי, לָאו לִינַת בָּשָׂר? ta chema: parim hanisrafim ousirim hanisrafin – moalin bahen micheoukdechou. nich'hatou – houkhcherou lipasél bitvoul yom ouvim'housar kipourim ouvlina. ma, la linat basar?
10. לָא, לִינַת אֵימוּרִין. la, linat émourin.
11. וְהָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: כּוּלָּן מוֹעֲלִין בָּהֶן בְּבֵית הַדֶּשֶׁן עַד שֶׁיּוּתַּךְ הַבָּשָׂר – מִדְּסֵיפָא בָּשָׂר, רֵישָׁא נָמֵי בָּשָׂר! מִידֵּי אִירְיָא?! סֵיפָא בָּשָׂר, רֵישָׁא אֵימוּרִין! veha midekatané séfa: koulan moalin bahen bevét hadechen ad cheyoutakh habasar – mideséfa basar, récha namé basar! midé irya?! séfa basar, récha émourin!
12. תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי לֵוִי: שֶׁאֵירַע בָּהֶן פְּסוּל בִּיצִיאָתָן. מַאי, לָאו לִינָה? לָא, פְּסוּל טוּמְאָה וּפְסוּל יְצִיאָה. ta chema, detané lévi: cheéra bahen pesoul bitsiatan. ma, la lina? la, pesoul touma oufsoul yetsia.
13. בָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר: יְצִיאָה, מַהוּ שֶׁתּוֹעִיל בְּפָרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים? baé rabi elazar: yetsia, maou chetoil befarim hanisrafim ousirim hanisrafim?
14. מַאי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר עֲדַיִין לֹא הִגִּיעַ זְמַנּוֹ לָצֵאת. ma kamibaya léh? amar rabi yirmeya bar aba: aliba deman deamar adayin lo higia zemano latsét.
15. מִי אָמְרִינַן: הָנֵי מִילֵּי בָּשָׂר – דְּאֵין סוֹפוֹ לָצֵאת חוֹבָה, אֲבָל הָנֵי דְּסוֹפָן לָצֵאת חוֹבָה – לָא; אוֹ דִלְמָא, הָכָא נָמֵי לֹא הִגִּיעַ זְמַנּוֹ לָצֵאת? mi amrinan: hané milé basar – deén sofo latsét 'hova, aval hané desofan latsét 'hova – la; o dilma, hakha namé lo higia zemano latsét?
16. תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי לֵוִי: שֶׁאֵירַע בּוֹ פְּסוּל בִּיצִיאָתוֹ. מַאי, לָאו פָּסוּל יְצִיאָה? לָא; פְּסוּל טוּמְאָה וּפְסוּל לִינָה. ta chema, detané lévi: cheéra bo pesoul bitsiato. ma, la pasoul yetsia? la; pesoul touma oufsoul lina.
17. בָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר: פָּרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים, שֶׁיָּצָא (רוּבּוֹ) [רוּבָּן] בְּמִיעוּט אֵבֶר – מַהוּ? הָךְ מִיעוּטָא דְּאֵבֶר בָּתַר רוּבָּא שָׁדֵינַן לֵיהּ – וְהָא לָא נָפְקָא לֵיהּ; אוֹ דִלְמָא, בָּתַר רוּבָּא דִּבְהֵמָה שָׁדֵינַן? baé rabi elazar: parim hanisrafim ousirim hanisrafim, cheyatsa (roubo) [rouban] bemiout éver – maou? hakh miouta deéver batar rouba chadénan léh – veha la nafka léh; o dilma, batar rouba divhéma chadénan?
18. פְּשִׁיטָא דְּלָא שָׁבְקִינַן רוּבָּא דִּבְהֵמָה וְאָזְלִינַן בָּתַר רוּבָּא דְּאֵבָרִים! אֶלָּא שֶׁיָּצָא חֶצְיוֹ בְּרוֹב אֵבֶר – הַאי מִיעוּטָא דְּאֵבֶר pechita dela chavkinan rouba divhéma veazlinan batar rouba deévarim! ela cheyatsa 'hetso berov éver – ha miouta deéver

Daf 105a

1. בָּתַר רוֹב אֵבֶר שָׁדֵינַן לֵיהּ, וְהָא נְפַק לֵיהּ; אוֹ דִלְמָא בָּתַר בְּהֵמָה שָׁדֵינַן לֵיהּ? תֵּיקוּ. batar rov éver chadénan léh, veha nefak léh; o dilma batar behéma chadénan léh? tékou.
2. רַבָּה בַּר רַב הוּנָא מַתְנֵי לַהּ בְּגַבְרֵי, בְּמִתְעַסְּקִין בּוֹ חֲמִשָּׁה בְּנֵי אָדָם, וּנְפַקוּ תְּלָתָא וּפָשׁוּ לְהוּ תְּרֵי – מַאי? בָּתַר רוֹב מִתְעַסְּקִין אָזְלִינַן, אוֹ בָתַר בְּהֵמָה אָזְלִינַן? תֵּיקוּ. raba bar rav houna matné lah begavré, bemitasekin bo 'hamicha bené adam, ounfakou telata oufachou leou teré – ma? batar rov mitasekin azlinan, o vatar behéma azlinan? tékou.
3. בָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר: פָּרִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים שֶׁיָּצְאוּ וְחָזְרוּ, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּנָפְקִי לְהוּ – אִיטַּמּוֹ לְהוּ; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דַּהֲדוּר הֲדוּר? baé rabi elazar: parim ousirim hanisrafim cheyatsou ve'hazrou, maou? mi amrinan: kévan denafki leou – itamo leou; o dilma, kévan dahadour hadour?
4. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל, תָּא שְׁמַע: הָיוּ סוֹבְלִין אוֹתָן בְּמוֹטוֹת, הָרִאשׁוֹנִים יָצְאוּ חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה וְהָאַחֲרוֹנִים לֹא יָצְאוּ – הָרִאשׁוֹנִים שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה מְטַמְּאִין בְּגָדִים, וְהָאַחֲרוֹנִים אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים עַד שֶׁיָּצְאוּ. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כֵּיוָן דְּנָפְקִי לְהוּ אִיטַּמּוֹ – הָנָךְ דְּאִיכָּא גַּוַּאי (לִיטָּמֵא) [לִיטַּמּוֹ]! amar rabi aba bar memel, ta chema: haou sovlin otan bemotot, harichonim yatsou 'houts le'homat haazara vehaa'haronim lo yatsou – harichonim cheyatsou 'houts le'homat haazara metamein begadim, vehaa'haronim én metamein begadim ad cheyatsou. vei salka datakh kévan denafki leou itamo – hanakh deika gava (litamé) [litamo]!
5. אָמַר רָבִינָא: וְתִסְבְּרָא?! הָא בָּעֵינָא ״וְאַחַר יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה״, וְלֵיכָּא! amar ravina: vetisbera?! ha baéna "vea'har yavo el hama'hane", veléka!
6. אֶלָּא רַבִּי אֶלְעָזָר הֵיכִי בָּעֵי לַהּ? כְּגוֹן דִּנְקִיטִי לַהּ בְּבָקוּלְסֵי. ela rabi elazar hékhi baé lah? kegon dinkiti lah bevakoulsé.
7. תָּנוּ רַבָּנַן: פָּרִים וּפָרָה וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ – הַמְשַׁלֵּחַ, הַשּׂוֹרְפָן וְהַמּוֹצִיאָן מְטַמֵּא בְּגָדִים; וְהֵן עַצְמָן אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים, אֲבָל מְטַמְּאִין אֳוכָלִין וּמַשְׁקִין. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: פָּרָה וּפָרִים מְטַמְּאִין אֳוכָלִין וּמַשְׁקִין, שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ אֵינוֹ מְטַמֵּא. שֶׁהוּא חַי, וְהַחַי אֵינוֹ מְטַמֵּא אֳוכָלִין וּמַשְׁקִין. tanou rabanan: parim oufara vesair hamichtalé'ha – hamchalé'ha, hasorfan vehamotsian metamé begadim; vehén atsman én metamein begadim, aval metamein okhalin oumachkin. divré rabi méir. va'hakhamim omrim: para oufarim metamein okhalin oumachkin, sair hamichtalé'ha éno metamé. cheou 'ha, veha'ha éno metamé okhalin oumachkin.
8. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי מֵאִיר – כִּדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל; דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״עַל כׇּל זֶרַע זֵרוּעַ״ – bichlama lerabi méir – kidtana devé rabi yichmaél; detana devé rabi yichmaél: "al kol zera zéroua" –
9. מָה זְרָעִים – שֶׁאֵין סוֹפָן לְיטַמֵּא טוּמְאָה חֲמוּרָה, וּצְרִיכִין הֶכְשֵׁר; אַף כֹּל שֶׁאֵין סוֹפָן לְיטַמֵּא טוּמְאָה חֲמוּרָה, צְרִיכִין הֶכְשֵׁר. יָצְתָה נִבְלַת עוֹף טָהוֹר – שֶׁסּוֹפָהּ לְיטַמֵּא טוּמְאָה חֲמוּרָה, וְאֵין צְרִיכָה הֶכְשֵׁר. ma zeraim – cheén sofan letamé touma 'hamoura, outsrikhin hekhchér; af kol cheén sofan letamé touma 'hamoura, tserikhin hekhchér. yatsta nivlat of taor – chesofah letamé touma 'hamoura, veén tserikha hekhchér.
10. אֶלָּא לְרַבָּנַן – אִי אִית לְהוּ דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אֲפִילּוּ שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ! אִי לֵית לֵיהּ, אֲפִילּוּ פָּרָה וּפָרִים מְנָלַן? ela lerabanan – i it leou detana devé rabi yichmaél, afilou sair hamichtalé'ha! i lét léh, afilou para oufarim menalan?
11. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אֲמַר, אָמְרִי בְּמַעְרְבָא: צְרִיכִין הֶכְשֵׁר טוּמְאָה מִמָּקוֹם אַחֵר. ki ata rav dimi amar, amri bemareva: tserikhin hekhchér touma mimakom a'hér.
12. בָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר: פָּרִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים, מַהוּ שֶׁיְּטַמְּאוּ אֳוכָלִין וּמַשְׁקִין בִּפְנִים כְּבַחוּץ? מְחוּסַּר יְצִיאָה כִּמְחוּסַּר מַעֲשֶׂה דָּמֵי, אוֹ לָא? baé rabi elazar: parim ousirim hanisrafim, maou cheyetameou okhalin oumachkin bifnim keva'houts? me'housar yetsia kim'housar maase damé, o la?
13. בָּתַר דְּבַעְיַאּ הֲדַר פַּשְׁטַהּ: מְחוּסַּר יְצִיאָה כִּמְחוּסַּר מַעֲשֶׂה דָּמֵי. batar devaya hadar pachtah: me'housar yetsia kim'housar maase damé.
14. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אַבָּא בַּר שְׁמוּאֵל מֵרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: נִבְלַת עוֹף טָהוֹר, לְרַבִּי מֵאִיר, מַהוּ שֶׁתְּטַמֵּא בִּכְזַיִת? bea minéh rabi aba bar chemouél mérabi 'hiya bar aba: nivlat of taor, lerabi méir, maou chetetamé bikhzayit?
15. דְּמַחֲתָא לְאַרְעָא – לָא תִּיבְּעֵי לָךְ; דְּנָקֵיט בְּפוּמֵּיהּ – לָא תִּיבְּעֵי לָךְ; כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ – דְּנָקֵיט לֵיהּ בִּידֵיהּ: מְחוּסַּר קְרִיבָה כִּמְחוּסַּר מַעֲשֶׂה דָּמֵי, אוֹ לָא? dema'hata leara – la tibeé lakh; denakét befouméh – la tibeé lakh; ki tibeé lakh – denakét léh bidéh: me'housar keriva kim'housar maase damé, o la?
16. בָּתַר דְּבַעְיַאּ הֲדַר פַּשְׁטַהּ: batar devaya hadar pachtah:

Daf 105b

1. מְחוּסָּר קְרִיבָה לָאו כִּמְחוּסַּר מַעֲשֶׂה דָּמֵי. me'housar keriva la kim'housar maase damé.
2. אֵיתִיבֵיהּ: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּנִבְלַת עוֹף טָהוֹר, וְזֶה אֶחָד מֵהֶן: צְרִיכָה מַחְשָׁבָה, וְאֵין צְרִיכָה הֶכְשֵׁר, וּמְטַמֵּא טוּמְאַת אֳוכָלִין בִּכְבֵיצָה. מַאי, לָאו רַבִּי מֵאִיר הִיא? étivéh: chelocha asar devarim neemrou benivlat of taor, veze e'had méhen: tserikha ma'hchava, veén tserikha hekhchér, oumtamé toumat okhalin bikhvétsa. ma, la rabi méir hi?
3. לָא, רַבָּנַן הִיא. la, rabanan hi.
4. וְהָא קָתָנֵי רֵישָׁא: צְרִיכָה מַחְשָׁבָה וְאֵין צְרִיכָה הֶכְשֵׁר; וּמַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ הַאי סְבָרָא – רַבִּי מֵאִיר; וּמִדְּרֵישָׁא רַבִּי מֵאִיר, סֵיפָא נָמֵי רַבִּי מֵאִיר! veha katané récha: tserikha ma'hchava veén tserikha hekhchér; ouman chamate léh ha sevara – rabi méir; oumiderécha rabi méir, séfa namé rabi méir!
5. מִידֵּי אִירְיָא?! הָא כִּדְאִיתָא וְהָא כִּדְאִיתָא. midé irya?! ha kidita veha kidita.
6. וְהָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: שְׁחִיטָתָהּ וּמְלִיקָתָהּ מְטַהֶרֶת טְרֵיפָתָהּ מִטּוּמְאָתָהּ; מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ הַאי סְבָרָא – רַבִּי מֵאִיר; רֵישָׁא וְסֵיפָא רַבִּי מֵאִיר, וּמְצִיעֲתָא רַבָּנַן?! veha midekatané séfa: che'hitatah oumlikatah metaheret teréfatah mitoumatah; man chamate léh ha sevara – rabi méir; récha veséfa rabi méir, oumtsiata rabanan?!
7. אִין; רֵישָׁא וְסֵיפָא רַבִּי מֵאִיר, וּמְצִיעֲתָא רַבָּנַן. in; récha veséfa rabi méir, oumtsiata rabanan.
8. אֲמַר לֵיהּ רַב הַמְנוּנָא לְרַבִּי זֵירָא: לָא תִּיתֵּיב אַכַּרְעָךְ עַד דְּאָמְרַתְּ לִי הָא מִילְּתָא: נִבְלַת עוֹף טָהוֹר – לְרַבִּי מֵאִיר, מוֹנִין לָהּ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, אוֹ אֵין מוֹנִין רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי? amar léh rav hamnouna lerabi zéra: la titév akarakh ad deamrate li ha mileta: nivlat of taor – lerabi méir, monin lah richon vechéni, o én monin richon vechéni?
9. אֲמַר לֵיהּ: כֹּל הֵיכָא דִּמְטַמֵּא אָדָם בְּמַגָּע – מוֹנִין בּוֹ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, כֹּל הֵיכָא דְּאֵין מְטַמֵּא אָדָם בְּמַגָּע – אֵין מוֹנִין בּוֹ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי. amar léh: kol hékha dimtamé adam bemaga – monin bo richon vechéni, kol hékha deén metamé adam bemaga – én monin bo richon vechéni.
10. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי זֵירָא מֵרַבִּי אַמֵּי בַּר חִיָּיא, וְאָמְרִי לַהּ מֵרַבִּי אָבִין בַּר כָּהֲנָא, הָא דִּתְנַן: חִיבּוּרֵי אוֹכְלִין עַל יְדֵי מַשְׁקִין – חִיבּוּר לְטוּמְאָה קַלָּה, וְאֵין חִיבּוּר לְטוּמְאָה חֲמוּרָה; bea minéh rabi zéra mérabi amé bar 'hiya, veamri lah mérabi avin bar kahana, ha ditnan: 'hibouré okhlin al yedé machkin – 'hibour letouma kala, veén 'hibour letouma 'hamoura;
11. מוֹנִין בּוֹ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, אוֹ אֵין מוֹנִין בּוֹ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי? monin bo richon vechéni, o én monin bo richon vechéni?
12. אֲמַר לֵיהּ: כֹּל הֵיכָא דִּמְטַמֵּא אָדָם – מוֹנִין בּוֹ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, אֵין מְטַמֵּא אָדָם – אֵין מוֹנִין בּוֹ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי. amar léh: kol hékha dimtamé adam – monin bo richon vechéni, én metamé adam – én monin bo richon vechéni.
13. יָצְאוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: לְהַלָּן הוּא אוֹמֵר – חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת, כָּאן – לְמַחֲנֶה אַחַת; לוֹמַר לָךְ: כֵּיוָן שֶׁיָּצָא חוּץ לְמַחֲנֶה אַחַת – מְטַמֵּא בְּגָדִים. yatsou élou vaélou. mena hané milé? detanou rabanan: lehalan hou omér – 'houts lechaloch ma'hanot, kan – lema'hane a'hat; lomar lakh: kévan cheyatsa 'houts lema'hane a'hat – metamé begadim.
14. וְהִיא גּוּפַהּ מְנָלַן? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״וְהוֹצִיא אֶת כׇּל הַפָּר אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״ – חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת. אַתָּה אוֹמֵר חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מַחֲנֶה אַחַת? vehi goufah menalan? detanou rabanan: "veotsi et kol hapar el mi'houts lama'hane" – 'houts lechaloch ma'hanot. ata omér 'houts lechaloch ma'hanot; o éno ela ma'hane a'hat?
15. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר בְּפַר הָעֵדָה: ״מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״ – שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: ״כַּאֲשֶׁר שָׂרַף אֵת הַפָּר הָרִאשׁוֹן״; לִיתֵּן לוֹ מַחֲנֶה שְׁנִיָּה. kecheou omér befar haéda: "mi'houts lama'hane" – cheén tsarikh lomar, cheharé kevar neemar: "kaacher saraf ét hapar harichon"; litén lo ma'hane cheniya.
16. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״ בַּדֶּשֶׁן – שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: ״עַל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן יִשָּׂרֵף״; לִיתֵּן לוֹ מַחֲנֶה שְׁלִישִׁית. kecheou omér "mi'houts lama'hane" badechen – cheén tsarikh lomar, cheharé kevar neemar: "al chefekh hadechen yisaréf"; litén lo ma'hane chelichit.
17. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן – הַאי ״מִחוּץ לְמַחֲנֶה״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן ״חוּץ לַמַּחֲנֶה״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״חוּץ לַמַּחֲנֶה״; מָה לְהַלָּן – חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת, אַף כָּאן – חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת. וּמָה לְהַלָּן – לְמִזְרָחָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, verabi chimon – ha "mi'houts lema'hane" ma avéd léh? mibeé léh lekhidtanya, rabi eliezer omér: neemar kan "'houts lama'hane", veneemar lehalan "'houts lama'hane"; ma lehalan – 'houts lechaloch ma'hanot, af kan – 'houts lechaloch ma'hanot. ouma lehalan – lemizra'hah chel yerouchalayim,

Daf 106a

1. אַף כָּאן – לְמִזְרָחָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם. af kan – lemizra'hah chel yerouchalayim.
2. אֶלָּא לְרַבָּנַן הֵיכָא שָׂרֵיף לְהוּ? כִּדְתַנְיָא: הֵיכָן נִשְׂרָפִין? לִצְפוֹן יְרוּשָׁלַיִם, חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: אַבֵּית הַדֶּשֶׁן נִשְׂרָפִין. ela lerabanan hékha saréf leou? kidtanya: hékhan nisrafin? litsfon yerouchalayim, 'houts lechaloch ma'hanot. rabi yosé hagelili omér: abét hadechen nisrafin.
3. אָמַר רָבָא: מַאן תַּנָּא דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא, דְּתַנְיָא: ״עַל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן יִשָּׂרֵף״ – שֶׁיְּהֵא שָׁם דֶּשֶׁן (שֶׁיַּקְדִּים לְשָׁם דֶּשֶׁן). רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: שֶׁיְּהֵא מְקוֹמוֹ מְשׁוּפָּךְ. amar rava: man tana diflig aléh derabi yosé hagelili? rabi eliezer ben yaakov hi, detanya: "al chefekh hadechen yisaréf" – cheyehé cham dechen (cheyakdim lecham dechen). rabi eliezer ben yaakov omér: cheyehé mekomo mechoupakh.
4. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: דִּילְמָא בִּמְקוֹמוֹ מְשׁוּפָּךְ פְּלִיגִי. amar léh abayé: dilma bimkomo mechoupakh peligi.
5. תָּנוּ רַבָּנַן: הַשּׂוֹרֵף מְטַמֵּא בְּגָדִים, וְלֹא הַמַּצִּית אֶת הָאוּר מְטַמֵּא בְּגָדִים, וְלֹא הַמְסַדֵּר אֶת הַמַּעֲרָכָה מְטַמֵּא בְּגָדִים. וְאֵיזֶהוּ הַשּׂוֹרֵף? הַמְסַיֵּיעַ בִּשְׁעַת שְׂרֵיפָה. tanou rabanan: hasoréf metamé begadim, velo hamatsit et haour metamé begadim, velo hamsadér et hamaarakha metamé begadim. veézeou hasoréf? hamsayéa bichat seréfa.
6. יָכוֹל אַף מִשֶּׁנַּעֲשׂוּ אֵפֶר מְטַמֵּא בְּגָדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹתָם״ – אוֹתָם מְטַמְּאִין בְּגָדִים, וּמִשֶּׁנַּעֲשִׂין אֵפֶר אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אוֹתָם מְטַמְּאִין בְּגָדִים, נִיתַּךְ הַבָּשָׂר אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים. yakhol af michenaasou éfer metamé begadim? talmoud lomar: "otam" – otam metamein begadim, oumichenaasin éfer én metamein begadim. rabi chimon omér: otam metamein begadim, nitakh habasar én metamein begadim.
7. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רָבָא: אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּשַׁוְּיֵיהּ חָרוֹכָא. ma bénayou? amar rava: ika bénayou dechaouyéh 'harokha.
8. הֲדַרַן עֲלָךְ טְבוּל יוֹם hadaran alakh tevoul yom
9. מַתְנִי׳ הַשּׁוֹחֵט וְהַמַּעֲלֶה בַּחוּץ – חַיָּיב עַל הַשְּׁחִיטָה, וְחַיָּיב עַל הַעֲלָאָה. matni' hacho'hét vehamaale ba'houts – 'hayav al hache'hita, ve'hayav al haalaa.
10. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: שָׁחַט בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ. שָׁחַט בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – פָּטוּר, שֶׁלֹּא הֶעֱלָה אֶלָּא דָּבָר פָּסוּל. אָמְרוּ לוֹ: אַף הַשּׁוֹחֵט בִּפְנִים וּמַעֲלֶה בַּחוּץ, כֵּיוָן שֶׁהוֹצִיאוֹ – פְּסָלוֹ. rabi yosé hagelili omér: cha'hat bifnim veheela ba'houts. cha'hat ba'houts veheela ba'houts – patour, chelo heela ela davar pasoul. amrou lo: af hacho'hét bifnim oumaale ba'houts, kévan cheotsio – pesalo.
11. הַטָּמֵא שֶׁאָכַל בֵּין קֹדֶשׁ טָמֵא בֵּין קֹדֶשׁ טָהוֹר – חַיָּיב. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: טָמֵא שֶׁאָכַל טָהוֹר – חַיָּיב, וְטָמֵא שֶׁאָכַל טָמֵא – פָּטוּר, שֶׁלֹּא אָכַל אֶלָּא דָּבָר טָמֵא. אָמְרוּ לוֹ: אַף טָמֵא שֶׁאָכַל אֶת הַטָּהוֹר, כֵּיוָן שֶׁנָּגַע בּוֹ – טִמְּאוֹהוּ. hatamé cheakhal bén kodech tamé bén kodech taor – 'hayav. rabi yosé hagelili omér: tamé cheakhal taor – 'hayav, vetamé cheakhal tamé – patour, chelo akhal ela davar tamé. amrou lo: af tamé cheakhal et hataor, kévan chenaga bo – timeoou.
12. וְטָהוֹר שֶׁאָכַל טָמֵא – פָּטוּר, שֶׁאֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל טוּמְאַת הַגּוּף. vetaor cheakhal tamé – patour, cheéno 'hayav ela al toumat hagouf.
13. גְּמָ׳ בִּשְׁלָמָא הֶעֱלָה – כְּתִיב עוֹנֶשׁ וּכְתִיב אַזְהָרָה. עוֹנֶשׁ – דִּכְתִיב: ״וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ״. אַזְהָרָה – דִּכְתִיב: ״הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עוֹלוֹתֶיךָ״; וְכִי הָא דְּאָמַר רַבִּי אָבִין אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״הִשָּׁמֶר״, ״פֶּן״ וְ״אַל״ – אֵינוֹ אֶלָּא לֹא תַעֲשֶׂה. gema' bichlama heela – ketiv onech oukhtiv azhara. onech – dikhtiv: "veel peta'h ohel moéd lo hevio". azhara – dikhtiv: "hichamer lekha pen taale olotekha"; vekhi ha deamar rabi avin amar rabi elazar: kol makom cheneemar "hichamer", "pen" ve"al" – éno ela lo taase.
14. אֶלָּא שְׁחִיטָה – בִּשְׁלָמָא עוֹנֶשׁ, דִּכְתִיב: ״וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ״; אֶלָּא אַזְהָרָה מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד״. ela che'hita – bichlama onech, dikhtiv: "veel peta'h ohel moéd lo hevio"; ela azhara menalan? amar kera: "velo yizbe'hou od".
15. הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי אֶלְעָזָר! דְּאָמַר: מִנַּיִן לַזּוֹבֵחַ בְּהֵמָה לְמַרְקוּלִיס שֶׁהוּא חַיָּיב? דִּכְתִיב: ״וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם״ – אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִכְדַרְכָּהּ, דִּכְתִיב: ״אֵיכָה יַעַבְדוּ״; תְּנֵהוּ עִנְיָן לְשֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ. ha mibeé léh lekhidrabi elazar! deamar: minayin lazové'ha behéma lemarkoulis cheou 'hayav? dikhtiv: "velo yizbe'hou od et ziv'héhem" – im éno inyan likhdarkah, dikhtiv: "ékha yaavdou"; tenéou inyan lechelo kedarkah.
16. אָמַר רַבָּה: קְרִי בֵּיהּ ״וְלֹא יִזְבְּחוּ״, וּקְרִי בֵּיהּ ״וְלֹא עוֹד״. amar raba: keri béh "velo yizbe'hou", oukri béh "velo od".
17. אַכַּתִּי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: עַד כָּאן הוּא מְדַבֵּר בְּקָדָשִׁים שֶׁהִקְדִּישָׁן בִּשְׁעַת אִיסּוּר הַבָּמוֹת וְהִקְרִיבָן בִּשְׁעַת אִיסּוּר הַבָּמוֹת – akati mibeé léh lekhidtanya: ad kan hou medabér bekadachim chehikdichan bichat isour habamot vehikrivan bichat isour habamot –

Daf 106b

1. שֶׁהֲרֵי עוֹנְשָׁן אָמוּר: ״וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״, אַזְהָרָה – דִּכְתִיב: ״הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ״. cheharé onchan amour: "veel peta'h ohel moéd", azhara – dikhtiv: "hichamer lekha pen taale olotekha".
2. מִכָּאן וְאֵילָךְ – בִּזְבָחִים שֶׁהִקְדִּישָׁן בִּשְׁעַת הֶיתֵּר הַבָּמוֹת וְהִקְרִיבָן בִּשְׁעַת אִיסּוּר הַבָּמוֹת, mikan veélakh – bizva'him chehikdichan bichat hetér habamot vehikrivan bichat isour habamot,
3. שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְמַעַן אֲשֶׁר יָבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת זִבְחֵיהֶם אֲשֶׁר הֵם זֹבְחִים״ – זְבָחִים שֶׁהִתַּרְתִּי לְךָ כְּבָר. ״עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה״ – לוֹמַר לָךְ: הַזּוֹבֵחַ בִּשְׁעַת אִיסּוּר הַבָּמוֹת, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ הִקְרִיב עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. cheneemar: "lemaan acher yaviou bené yisraél et ziv'héhem acher hém zov'him" – zeva'him chehitarti lekha kevar. "al pené hasade" – lomar lakh: hazové'ha bichat isour habamot, maale ala hakatouv keilou hikriv al pené hasade.
4. ״וֶהֱבִיאֻם לַה׳״ – זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה. לֹא תַעֲשֶׂה מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד״. "vehevioum la'" – zo mitsvat asé. lo taase minayin? talmoud lomar: "velo yizbe'hou od".
5. יָכוֹל יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״חֻקַּת עוֹלָם תִּהְיֶה זֹּאת לָהֶם לְדֹרֹתָם״ – זֹאת לָהֶם וְלֹא אַחֶרֶת לָהֶם. yakhol yehé anouch karét? talmoud lomar: "'houkat olam tihye zot lahem ledorotam" – zot lahem velo a'heret lahem.
6. אֶלָּא אָמַר רַבִּי אָבִין: קַל וָחוֹמֶר; וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא עָנַשׁ – הִזְהִיר, מְקוֹם שֶׁעָנַשׁ – אֵינוֹ דִּין שֶׁהִזְהִיר?! ela amar rabi avin: kal va'homer; ouma bimkom chelo anach – hizhir, mekom cheanach – éno din chehizhir?!
7. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: אִם כֵּן, לֹא יֵאָמֵר לָאו בְּחֵלֶב – וְתֵיתֵי קַל וָחוֹמֶר מִנְּבֵילָה: מָה נְבֵילָה שֶׁלֹּא עָנַשׁ – הִזְהִיר, חֵלֶב שֶׁעָנַשׁ – אֵינוֹ דִּין שֶׁהִזְהִיר?! amar léh ravina lerav aché: im kén, lo yéamér la be'hélev – vetété kal va'homer minevéla: ma nevéla chelo anach – hizhir, 'hélev cheanach – éno din chehizhir?!
8. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לֵיהּ: מִנְּבֵלָה נָמֵי לָא אָתְיָא, דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לִנְבֵלָה שֶׁכֵּן מְטַמֵּא! ata lekaméh derava, amar léh: minevéla namé la atya, deika lemifrakh: ma linvéla chekén metamé!
9. מִשְּׁרָצִים טְמֵאִין. מָה לִשְׁרָצִים טְמֵאִין – שֶׁמְּטַמְּאִין בְּמַשֶּׁהוּ! micheratsim teméin. ma lichratsim teméin – chemetamein bemacheou!
10. מִשְּׁרָצִים טְהוֹרִים. מָה לִשְׁרָצִים טְהוֹרִים – שֶׁאִיסּוּרָן בְּמַשֶּׁהוּ! micheratsim teorim. ma lichratsim teorim – cheisouran bemacheou!
11. מֵעׇרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם. מָה לְעׇרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם – שֶׁכֵּן אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה! méorla vekhilé hakerem. ma leorla vekhilé hakerem – chekén asourin bahanaa!
12. מִשְּׁבִיעִית. מָה לִשְׁבִיעִית, שֶׁכֵּן תּוֹפֶסֶת דָּמֶיהָ! micheviit. ma lichviit, chekén tofeset dameha!
13. מִתְּרוּמָה – שֶׁכֵּן לֹא הוּתַּר מִכְּלָלָהּ! מִכּוּלְּהוּ נָמֵי – שֶׁכֵּן לֹא הוּתְּרוּ מִכְּלָלָן! miterouma – chekén lo houtar mikelalah! mikouleou namé – chekén lo houterou mikelalan!
14. אָמַר רָבָא: אִי קַשְׁיָא לִי הָא קַשְׁיָא לִי – הָא דִּתְנַן: פֶּסַח וּמִילָה מִצְוַת עֲשֵׂה, amar rava: i kachya li ha kachya li – ha ditnan: pesa'h oumila mitsvat asé,
15. תֵּיתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר מִמּוֹתִיר: מָה מוֹתִיר שֶׁלֹּא עָנַשׁ – הִזְהִיר, פֶּסַח וּמִילָה שֶׁעָנַשׁ – אֵינוֹ דִּין שֶׁהִזְהִיר?! tété bekal va'homer mimotir: ma motir chelo anach – hizhir, pesa'h oumila cheanach – éno din chehizhir?!
16. אָמַר רַב אָשֵׁי: אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב כָּהֲנָא, וְאָמַר לִי: מִמּוֹתִיר לָא אָתְיָא, דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְמוֹתִיר – שֶׁכֵּן אֵין לוֹ תַּקָּנָה, תֹּאמַר פֶּסַח – יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה. amar rav aché: amritah lichmata kaméh derav kahana, veamar li: mimotir la atya, deika lemifrakh: ma lemotir – chekén én lo takana, tomar pesa'h – yéch lo takana.
17. וְכִי מַזְהִירִין מִן הַדִּין?! אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין, אֵין מַזְהִירִין מִן הַדִּין! vekhi mazhirin min hadin?! afilou leman deamar onchin min hadin, én mazhirin min hadin!
18. אֶלָּא כִּדְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: אָתְיָא הֲבָאָה–הֲבָאָה; ela kidrabi yo'hanan, deamar: atya havaa–havaa;
19. מָה לְהַלָּן לֹא עָנַשׁ אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר, אַף כָּאן לֹא עָנַשׁ אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר. ma lehalan lo anach ela im kén hizhir, af kan lo anach ela im kén hizhir.

Daf 107a

1. רָבָא אָמַר: כִּדְרַבִּי יוֹנָה, דְּאָמַר רַבִּי יוֹנָה: אָתְיָא ״שָׁם״–״שָׁם״; מָה לְהַלָּן לֹא עָנַשׁ אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר, אַף כָּאן לֹא עָנַשׁ אֶלָּא אִם כֵּן הִזְהִיר. rava amar: kidrabi yona, deamar rabi yona: atya "cham"–"cham"; ma lehalan lo anach ela im kén hizhir, af kan lo anach ela im kén hizhir.
2. אַשְׁכְּחַן מוּקְטְרֵי פְּנִים שֶׁהֶעֱלָן לַחוּץ; מוּקְטְרֵי חוּץ שֶׁהֶעֱלָן לַחוּץ מִנַּיִן? achke'han moukteré penim cheheelan la'houts; moukteré 'houts cheheelan la'houts minayin?
3. אָמַר רַב כָּהֲנָא, אָמַר קְרָא: ״וַאֲלֵהֶם תֹּאמַר״ – עַל הַסְּמוּכִין תֹּאמַר. amar rav kahana, amar kera: "vaaléhem tomar" – al hasemoukhin tomar.
4. מַתְקֵיף לַהּ רָבָא: מִי כְּתִיב ״וַעֲלֵיהֶם״?! ״וַאֲלֵיהֶם״ כְּתִיב! אֶלָּא כִּדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״וַאֲלֵהֶם תֹּאמַר״ – לְעָרֵב פָּרָשִׁיּוֹת. matkéf lah rava: mi ketiv "vaaléhem"?! "vaaléhem" ketiv! ela kidtana devé rabi yichmaél: "vaaléhem tomar" – learév parachiyot.
5. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אָתְיָא הֲבָאָה–הֲבָאָה; מָה לְהַלָּן מוּקְטְרֵי חוּץ, אַף כָּאן מוּקְטְרֵי חוּץ. rabi yo'hanan amar: atya havaa–havaa; ma lehalan moukteré 'houts, af kan moukteré 'houts.
6. מַתְקֵיף לַהּ רַב בִּיבִי, הָא דִּתְנַן: שְׁלֹשִׁים וְשֵׁשׁ כָּרֵיתוֹת בְּתוֹרָה – תְּלָתִין וְשַׁב הָוְיָין, דְּאִיכָּא הַמַּעֲלֶה וְהַמַּעֲלֶה! קַשְׁיָא. matkéf lah rav bivi, ha ditnan: chelochim vechéch karétot betora – telatin vechav havyan, deika hamaale vehamaale! kachya.
7. וְהָדִתְנַן: הַזּוֹרֵק מִקְצָת דָּמִים בַּחוּץ – חַיָּיב, מְנָלַן? נָפְקָא לֵיהּ מִדְּתַנְיָא: ״דָּם יֵחָשֵׁב״ – לְרַבּוֹת הַזּוֹרֵק. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״אוֹ זָבַח״ – לְרַבּוֹת אֶת הַזּוֹרֵק. vehaditnan: hazorék miktsat damim ba'houts – 'hayav, menalan? nafka léh midetanya: "dam yé'hachév" – lerabot hazorék. divré rabi yichmaél. rabi akiva omér: "o zava'h" – lerabot et hazorék.
8. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, הַאי ״אוֹ זָבַח״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? לְחַלֵּק. verabi yichmaél, ha "o zava'h" ma avéd léh? le'halék.
9. וְרַבִּי עֲקִיבָא, לְחַלֵּק מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מִ״לֹּא יְבִיאֶנּוּ״. verabi akiva, le'halék mena léh? nafka léh mi"lo yevienou".
10. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל – הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ: עַל הַשָּׁלֵם הוּא חַיָּיב, וְאֵינוֹ חַיָּיב עַל הֶחָסֵר. וְרַבִּי עֲקִיבָא – נָפְקָא לֵיהּ מִ״לַּעֲשׂוֹת אוֹתוֹ״. verabi yichmaél – haou mibeé léh: al hachalém hou 'hayav, veéno 'hayav al he'hasér. verabi akiva – nafka léh mi"laasot oto".
11. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל – חַד לְמוּקְטְרֵי פְּנִים שֶׁחָסְרוּ וְהֶעֱלָן בַּחוּץ, וְחַד לְמוּקְטְרֵי חוּץ שֶׁחָסְרוּ (וְהֶעֱלוּ) [וְהֶעֱלָן] בַּחוּץ. וְהָא תַּנְיָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: יָכוֹל מוּקְטְרֵי פָּנִים שֶׁחָסְרוּ (וְהֶעֱלוּ) [וְהֶעֱלָן] בַּחוּץ חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ״ – עַל הַשָּׁלֵם חַיָּיב וְאֵינוֹ חַיָּיב עַל הֶחָסֵר. verabi yichmaél – 'had lemoukteré penim che'hasrou veheelan ba'houts, ve'had lemoukteré 'houts che'hasrou (veheelou) [veheelan] ba'houts. veha tanya, rabi yichmaél omér: yakhol moukteré panim che'hasrou (veheelou) [veheelan] ba'houts 'hayav? talmoud lomar: "laasot oto" – al hachalém 'hayav veéno 'hayav al he'hasér.
12. וְרַבִּי עֲקִיבָא – מוּקְטְרֵי פְּנִים שֶׁחָסְרוּ (וְהֶעֱלוּ) [וְהֶעֱלָן] בַּחוּץ, חַיָּיב. verabi akiva – moukteré penim che'hasrou (veheelou) [veheelan] ba'houts, 'hayav.
13. וְרַבִּי עֲקִיבָא, הַאי ״דָּם יֵחָשֵׁב״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? לְרַבּוֹת שְׁחִיטַת הָעוֹף. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל – נָפְקָא לֵיהּ מֵ״אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחָט״. verabi akiva, ha "dam yé'hachév" ma avéd léh? lerabot che'hitat haof. verabi yichmaél – nafka léh mé"o acher yich'hat".
14. וְרַבִּי עֲקִיבָא אָמַר לָךְ, הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ: עַל הַשּׁוֹחֵט הוּא חַיָּיב, וְלֹא עַל הַמּוֹלֵק. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל – נָפְקָא לֵיהּ מִ״זֶּה הַדָּבָר״. verabi akiva amar lakh, haou mibeé léh: al hacho'hét hou 'hayav, velo al hamolék. verabi yichmaél – nafka léh mi"ze hadavar".
15. דְּתַנְיָא: ״אֲשֶׁר יִשְׁחַט״ – אֵין לִי אֶלָּא שׁוֹחֵט בְּהֵמָה; שָׁחַט עוֹף מְנָא לַן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחָט״. detanya: "acher yich'hat" – én li ela cho'hét behéma; cha'hat of mena lan? talmoud lomar: "o acher yich'hat".
16. יָכוֹל אַף הַמּוֹלֵק? וְדִין הוּא: מָה שְׁחִיטָה דְּאֵין דֶּרֶךְ הֶכְשֵׁירָהּ בִּפְנִים, חַיָּיב, מְלִיקָה שֶׁדֶּרֶךְ הֶכְשֵׁירָהּ בְּפָנִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁהוּא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר ״זֶה הַדָּבָר״. yakhol af hamolék? vedin hou: ma che'hita deén derekh hekhchérah bifnim, 'hayav, melika chederekh hekhchérah befanim, éno din cheou 'hayav? talmoud lomar "ze hadavar".
17. וְרַבִּי עֲקִיבָא אָמַר לָךְ: הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לִגְזֵירָה שָׁוָה. verabi akiva amar lakh: haou mibeé léh ligzéra chava.
18. וְהָא דִּתְנַן: הַקּוֹמֵץ וְהַמְקַבֵּל דָּמִים בַּחוּץ פָּטוּר – מְנָלַן? וּמֵהֵיכָא תֵּיתֵי דְּחַיָּיב? veha ditnan: hakométs vehamkabél damim ba'houts patour – menalan? ouméhékha tété de'hayav?
19. תֵּיתֵי מִשְּׁחִיטָה – מָה לִשְׁחִיטָה, שֶׁכֵּן נִפְסֶלֶת שֶׁלֹּא לְאוֹכְלִין בְּפֶסַח! tété miche'hita – ma lich'hita, chekén nifselet chelo leokhlin befesa'h!
20. תֵּיתֵי מִזְּרִיקָה – מָה לִזְרִיקָה, שֶׁכֵּן זָר חַיָּיב עָלֶיהָ מִיתָה! tété mizerika – ma lizrika, chekén zar 'hayav aleha mita!

Daf 107b

1. תֵּיתֵי מִבֵּינַיָּיא. tété mibénaya.
2. אִם כֵּן, לֹא יֵאָמֵר בִּזְרִיקָה, וְתֵיתֵי מִבֵּינַיָּיא! im kén, lo yéamér bizrika, vetété mibénaya!
3. וְתֵיתֵי מִשְּׁחִיטָה – מָה לִשְׁחִיטָה, שֶׁכֵּן נִפְסֶלֶת שֶׁלֹּא לְשֵׁם אוֹכְלִין בַּפֶּסַח; תֵּיתֵי מֵהַעֲלָאָה – מָה לְהַעֲלָאָה, שֶׁכֵּן יֶשְׁנָהּ בַּמִּנְחָה; וְתֵיתֵי מִבֵּינַיָּיא; vetété miche'hita – ma lich'hita, chekén nifselet chelo lechém okhlin bapesa'h; tété méhaalaa – ma lehaalaa, chekén yechnah bamin'ha; vetété mibénaya;
4. לְהָכִי כְּתִיב קְרָא, לְמֵימַר דְּלָא אֲתָא מִבֵּינַיָּיא. lehakhi ketiv kera, lemémar dela ata mibénaya.
5. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: שָׁחַט וְזָרַק – לְדִבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל חַיָּיב אַחַת, לְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא חַיָּיב שְׁתַּיִם. amar rabi avaou: cha'hat vezarak – ledivré rabi yichmaél 'hayav a'hat, ledivré rabi akiva 'hayav chetayim.
6. אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ [לְדִבְרֵי] רַבִּי עֲקִיבָא אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת, דְּאָמַר קְרָא: ״שָׁם תַּעֲשֶׂה״ – הַכָּתוּב עֲשָׂאָן לְכוּלָּן עֲבוֹדָה אַחַת. abayé amar: afilou [ledivré] rabi akiva éno 'hayav ela a'hat, deamar kera: "cham taase" – hakatouv asaan lekhoulan avoda a'hat.
7. זָרַק וְהֶעֱלָה – לְדִבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל חַיָּיב שְׁתַּיִם, לְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. zarak veheela – ledivré rabi yichmaél 'hayav chetayim, ledivré rabi akiva éno 'hayav ela a'hat.
8. אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ [לְדִבְרֵי] רַבִּי עֲקִיבָא חַיָּיב שְׁתַּיִם; לְהָכִי פַּלְגִינְהוּ קְרָא: ״שָׁם תַּעֲלֶה״ וְ״שָׁם תַּעֲשֶׂה״. abayé amar: afilou [ledivré] rabi akiva 'hayav chetayim; lehakhi palginou kera: "cham taale" ve"cham taase".
9. שָׁחַט וְזָרַק וְהֶעֱלָה – לְדִבְרֵי הַכֹּל חַיָּיב שְׁתַּיִם. cha'hat vezarak veheela – ledivré hakol 'hayav chetayim.
10. תָּנוּ רַבָּנַן: ״בַּמַּחֲנֶה״ – יָכוֹל הַשּׁוֹחֵט עוֹלָה בַּדָּרוֹם יְהֵא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״. tanou rabanan: "bama'hane" – yakhol hacho'hét ola badarom yehé 'hayav? talmoud lomar: "el mi'houts lama'hane".
11. יָכוֹל חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת? (תַּלְמוּד לוֹמַר ״אוֹ עֵז בַּמַּחֲנֶה״.) מִנַּיִן אַף בְּמַחֲנֵה לְוִיָּיה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּמַּחֲנֶה״. yakhol 'houts lechaloch ma'hanot? (talmoud lomar "o éz bama'hane".) minayin af bema'hané leviya? talmoud lomar: "bama'hane".
12. אִי בַּמַּחֲנֶה, יָכוֹל הַשּׁוֹחֵט עוֹלָה בַּדָּרוֹם יְהֵא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״. i bama'hane, yakhol hacho'hét ola badarom yehé 'hayav? talmoud lomar: "o el mi'houts lama'hane".
13. מָה חוּץ לַמַּחֲנֶה מְיוּחָד – שֶׁאֵין רָאוּי לִשְׁחִיטַת קָדָשִׁים וְלִשְׁחִיטַת כׇּל זֶבַח; יָצָא דָּרוֹם – שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רָאוּי לִשְׁחִיטַת קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, רָאוּי לִשְׁחִיטַת קָדָשִׁים קַלִּים. ma 'houts lama'hane meou'had – cheén raou lich'hitat kadachim velich'hitat kol zeva'h; yatsa darom – cheaf al pi cheén raou lich'hitat kodché kadachim, raou lich'hitat kadachim kalim.
14. אָמַר עוּלָּא: הַשּׁוֹחֵט עַל גַּגּוֹ שֶׁל הֵיכָל – חַיָּיב, הוֹאִיל וְאֵין רָאוּי לִשְׁחִיטַת כׇּל זֶבַח. מַתְקֵיף לַהּ רָבָא: אִם כֵּן, נִיכְתּוֹב קְרָא ״(אֶל) מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״, וְלָא בָּעֵי ״אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״; ״אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״ לְמָה לִי? לָאו לְמַעוֹטֵי גַּגּוֹ? amar oula: hacho'hét al gago chel hékhal – 'hayav, hoil veén raou lich'hitat kol zeva'h. matkéf lah rava: im kén, nikhtov kera "(el) mi'houts lama'hane", vela baé "el peta'h ohel moéd"; "el peta'h ohel moéd" lema li? la lemaoté gago?
15. וּלְרָבָא – אִם כֵּן נִכְתּוֹב: ״אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״; ״בַּמַּחֲנֶה״ ״(וְאֶל) מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״ לְמָה לִי? לָאו לְאֵתוֹיֵי גַּגּוֹ? oulrava – im kén nikhtov: "el peta'h ohel moéd"; "bama'hane" "(veel) mi'houts lama'hane" lema li? la leétoyé gago?
16. אָמַר רַב מָרִי: לְאֵיתוֹיֵי כּוּלָּהּ בִּפְנִים וְצַוָּארָהּ בַּחוּץ. amar rav mari: leétoyé koulah bifnim vetsavarah ba'houts.
17. [צַוָּארָהּ] בַּחוּץ – פְּשִׁיטָא! אַמַּאי קָפֵיד רַחֲמָנָא – אַשְּׁחִיטָה; וּשְׁחִיטָה בַּחוּץ הִיא! אֶלָּא לְאֵיתוֹיֵי כּוּלָּהּ בַּחוּץ וְצַוָּארָהּ בִּפְנִים. [tsavarah] ba'houts – pechita! ama kaféd ra'hamana – ache'hita; ouch'hita ba'houts hi! ela leétoyé koulah ba'houts vetsavarah bifnim.
18. אִיתְּמַר: הַמַּעֲלֶה בִּזְמַן הַזֶּה – רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: חַיָּיב, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: פָּטוּר. itemar: hamaale bizman haze – rabi yo'hanan amar: 'hayav, réch lakich amar: patour.
19. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר חַיָּיב – קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר פָּטוּר – קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְלֹא קִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא. rabi yo'hanan amar 'hayav – kedoucha richona kidecha lichatah vekidecha leatid lavo. réch lakich amar patour – kedoucha richona kidecha lichatah velo kidecha leatid lavo.
20. נֵימָא דְּבִפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ קָמִיפַּלְגִי? דִּתְנַן, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כְּשֶׁהָיוּ בּוֹנִין בַּהֵיכָל – הָיוּ עוֹשִׂים קְלָעִים בַּהֵיכָל, קְלָעִים בָּעֲזָרוֹת; אֶלָּא שֶׁבַּהֵיכָל בּוֹנִין מִבַּחוּץ, וּבָעֲזָרָה בּוֹנִין מִבִּפְנִים. néma deviflougta derabi eliezer verabi yeochoua kamipalgi? ditnan, amar rabi eliezer: kechehaou bonin bahékhal – haou osim kelaim bahékhal, kelaim baazarot; ela chebahékhal bonin miba'houts, ouvaazara bonin mibifnim.
21. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שָׁמַעְתִּי שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בַּיִת, וְאוֹכְלִים קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים אַף עַל פִּי שֶׁאֵין קְלָעִים, קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חוֹמָה; מִפְּנֵי שֶׁקְּדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא. amar rabi yeochoua: chamati chehaou makrivin af al pi cheén bayit, veokhlim kodché kadachim af al pi cheén kelaim, kadachim kalim oumaasér chéni af al pi cheén 'homa; mipené chekedoucha richona kidecha lichatah vekidecha leatid lavo.
22. לָאו מִכְּלָל דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר לֹא קִידְּשָׁה? la mikelal derabi eliezer savar lo kidecha?
23. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: מִמַּאי? דִּלְמָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא – קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא; וּמָר מַאי דִּשְׁמִיעַ לֵיהּ קָאָמַר, וּמָר מַאי דִּשְׁמִיעַ לֵיהּ קָאָמַר! וְכִי תֵּימָא: קְלָעִים לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמָה לִי? לִצְנִיעוּתָא בְּעָלְמָא. amar léh ravina lerav aché: mima? dilma dekhoulé alma – kedoucha richona kidecha lichatah vekidecha leatid lavo; oumar ma dichmia léh kaamar, oumar ma dichmia léh kaamar! vekhi téma: kelaim lerabi eliezer lema li? litsniouta bealma.
24. אִיתְּמַר: הַמַּעֲלֶה וְאֵין בּוֹ כְּזַיִת, וְעֶצֶם מַשְׁלִימוֹ לִכְזַיִת – רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: חַיָּיב, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: פָּטוּר. itemar: hamaale veén bo kezayit, veetsem machlimo likhzayit – rabi yo'hanan amar: 'hayav, réch lakich amar: patour.
25. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר חַיָּיב – חִיבּוּרֵי עוֹלִין כְּעוֹלִין דָּמֵי. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר פָּטוּר – חִיבּוּרֵי עוֹלִין לָאו כְּעוֹלִין דָּמוּ. rabi yo'hanan amar 'hayav – 'hibouré olin keolin damé. réch lakich amar patour – 'hibouré olin la keolin damou.
26. בָּעֵי רָבָא: הַמַּעֲלֶה baé rava: hamaale

Daf 108a

1. רֹאשׁ בֶּן יוֹנָה שֶׁאֵין בּוֹ כְּזַיִת, וּמֶלַח מַשְׁלִימוֹ לִכְזַיִת; מַהוּ? roch ben yona cheén bo kezayit, oumela'h machlimo likhzayit; maou?
2. אֲמַר לֵיהּ רָבָא מִפַּרְזִקְיָא לְרַב אָשֵׁי: לָאו הַיְינוּ פְּלוּגְתַּיְיהוּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ? תִּיבְּעֵי לְרַבִּי יוֹחָנָן, וְתִיבְּעֵי לְרֵישׁ לָקִישׁ; amar léh rava miparzikya lerav aché: la haynou pelougtayou derabi yo'hanan veréch lakich? tibeé lerabi yo'hanan, vetibeé leréch lakich;
3. תִּיבְּעֵי לְרַבִּי יוֹחָנָן – עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָתָם, אֶלָּא עֶצֶם – דְּמִינָא דְּבָשָׂר הוּא; אֲבָל מֶלַח, דְּלָאו מִינָא דְּבַר יוֹנָה הוּא – לָא. תִּיבְּעֵי לְרֵישׁ לָקִישׁ – עַד כָּאן לָא קָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ הָתָם, אֶלָּא דְּאִי פָּרֵישׁ מִינֵּהּ לָאו מִצְוָה לְאַסּוֹקֵי; אֲבָל הָכָא, דְּאִי פָּרֵישׁ מִצְוָה לְאַסּוֹקֵי – לָא. אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא? tibeé lerabi yo'hanan – ad kan la kaamar rabi yo'hanan hatam, ela etsem – demina devasar hou; aval mela'h, dela mina devar yona hou – la. tibeé leréch lakich – ad kan la kaamar réch lakich hatam, ela dei paréch minéh la mitsva leasoké; aval hakha, dei paréch mitsva leasoké – la. o dilma la chena?
4. תֵּיקוּ. tékou.
5. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר כּוּ׳. rabi yosé hagelili omér kou'.
6. הֵשִׁיב רַבִּי תַּחַת רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: מָה לְשׁוֹחֵט בִּפְנִים וּמַעֲלֶה בַּחוּץ – שֶׁהָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר; תֹּאמַר בְּשׁוֹחֵט חוּץ וּמַעֲלֶה בַּחוּץ – שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר?! héchiv rabi ta'hat rabi yosé hagelili: ma lecho'hét bifnim oumaale ba'houts – chehayta lo cheat hakocher; tomar becho'hét 'houts oumaale ba'houts – chelo hayta lo cheat hakocher?!
7. הֵשִׁיב רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן תַּחַת רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: מָה לְשׁוֹחֵט בִּפְנִים וּמַעֲלֶה בַּחוּץ – שֶׁכֵּן קוֹדֶשׁ מְקַבְּלוֹ; תֹּאמַר בְּשׁוֹחֵט בַּחוּץ – שֶׁאֵין קוֹדֶשׁ מְקַבְּלוֹ?! héchiv rabi elazar berabi chimon ta'hat rabi yosé hagelili: ma lecho'hét bifnim oumaale ba'houts – chekén kodech mekabelo; tomar becho'hét ba'houts – cheén kodech mekabelo?!
8. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר זְעֵירִי: שְׁחִיטַת לַיְלָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. ma bénayou? amar zeéri: che'hitat layla ika bénayou.
9. רַבָּה אָמַר: קַבָּלָה בִּכְלִי חוֹל אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. raba amar: kabala bikhli 'hol ika bénayou.
10. טָמֵא שֶׁאָכַל בֵּין קוֹדֶשׁ כּוּ׳. tamé cheakhal bén kodech kou'.
11. שַׁפִּיר קָאָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי! chapir kaamri léh rabanan lerabi yosé hagelili!
12. אָמַר רָבָא: כֹּל הֵיכָא דְּנִטְמָא טוּמְאַת הַגּוּף וְאַחַר כָּךְ נִטְמָא בָּשָׂר – דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּחַיָּיב, שֶׁכֵּן טוּמְאַת הַגּוּף בְּכָרֵת. amar rava: kol hékha denitma toumat hagouf vea'har kakh nitma basar – dekhoulé alma la peligi de'hayav, chekén toumat hagouf bekharét.
13. כִּי פְּלִיגִי – כְּשֶׁנִּטְמָא בָּשָׂר וְאַחַר כָּךְ נִטְמָא הַגּוּף. ki peligi – kechenitma basar vea'har kakh nitma hagouf.
14. דְּרַבָּנַן סָבְרִי אָמְרִינַן מִיגּוֹ, וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי סָבַר לָא אָמְרִינַן מִיגּוֹ. derabanan savri amrinan migo, verabi yosé hagelili savar la amrinan migo.
15. וְרַבִּי יוֹסֵי – נְהִי דְּמִיגּוֹ לָא אָמְרִינַן; תֵּיתֵי טוּמְאַת הַגּוּף דַּחֲמִירָא, וְתָחוּל עַל טוּמְאַת בָּשָׂר! verabi yosé – nehi demigo la amrinan; tété toumat hagouf da'hamira, veta'houl al toumat basar!
16. אָמַר רַב אָשֵׁי: מִמַּאי דְּטוּמְאַת הַגּוּף חֲמוּרָה? דִּלְמָא טוּמְאַת בָּשָׂר חֲמוּרָה, שֶׁכֵּן אֵין לָהּ טׇהֳרָה בַּמִּקְוֶה! amar rav aché: mima detoumat hagouf 'hamoura? dilma toumat basar 'hamoura, chekén én lah tohora bamikve!
17. מַתְנִי׳ חוֹמֶר בַּשְּׁחִיטָה מִבָּעֲלִיָּיה, וּבָעֲלִיָּיה מִבַּשְּׁחִיטָה. matni' 'homer bache'hita mibaaliya, ouvaaliya mibache'hita.
18. חוֹמֶר בַּשְּׁחִיטָה – שֶׁהַשּׁוֹחֵט לַהֶדְיוֹט חַיָּיב, וְהַמַּעֲלֶה לַהֶדְיוֹט פָּטוּר. חוֹמֶר בָּעֲלִיָּיה – שְׁנַיִם שֶׁאָחֲזוּ בְּסַכִּין וְשָׁחֲטוּ, פְּטוּרִים; אָחֲזוּ בְּאֵבֶר וְהֶעֱלוּ, חַיָּיבִין. 'homer bache'hita – chehacho'hét lahedot 'hayav, vehamaale lahedot patour. 'homer baaliya – chenayim chea'hazou besakin vecha'hatou, petourim; a'hazou beéver veheelou, 'hayavin.
19. הֶעֱלָה חָזַר וְהֶעֱלָה וְחָזַר וְהֶעֱלָה – חַיָּיב עַל כׇּל עֲלִיָּיה. דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. heela 'hazar veheela ve'hazar veheela – 'hayav al kol aliya. divré rabi chimon. rabi yosé omér: éno 'hayav ela a'hat.
20. וְאֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיַּעֲלֶה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֲפִילּוּ הֶעֱלָה עַל הַסֶּלַע אוֹ עַל הָאֶבֶן – חַיָּיב. veéno 'hayav ad cheyaale leroch hamizbé'ha. rabi chimon omér: afilou heela al hasela o al haeven – 'hayav.
21. גְּמָ׳ מַאי שְׁנָא הַמַּעֲלֶה לְהֶדְיוֹט דְּפָטוּר – דִּכְתִיב ״לַה׳״, בַּשְּׁחִיטָה נָמֵי הָכְתִיב ״לַה׳״! gema' ma chena hamaale lehedot defatour – dikhtiv "la'", bache'hita namé hakhtiv "la'"!
22. שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא: ״אִישׁ אִישׁ״. גַּבֵּי הַעֲלָאָה נָמֵי כְּתִיב: ״אִישׁ אִישׁ״! מִיבְּעֵי לֵיהּ לִשְׁנַיִם שֶׁהֶעֱלוּ בְּאֵבֶר – חַיָּיבִין. chané hatam, deamar kera: "ich ich". gabé haalaa namé ketiv: "ich ich"! mibeé léh lichnayim cheheelou beéver – 'hayavin.
23. אִי הָכִי, הָכָא נָמֵי מִיבְּעֵי לֵיהּ לִשְׁנַיִם שֶׁאָחֲזוּ בְּסַכִּין וְשָׁחֲטוּ – שֶׁחַיָּיבִין! שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא: ״הָהוּא״ – אֶחָד וְלֹא שְׁנַיִם. i hakhi, hakha namé mibeé léh lichnayim chea'hazou besakin vecha'hatou – che'hayavin! chané hatam, deamar kera: "haou" – e'had velo chenayim.
24. אִי הָכִי, גַּבֵּי הַעֲלָאָה נָמֵי – הָא כְּתִיב ״הָהוּא״! i hakhi, gabé haalaa namé – ha ketiv "haou"!

Daf 108b

1. מִיבְּעֵי לֵיהּ לְמַעוֹטֵי שׁוֹגֵג, אָנוּס וּמוּטְעֶה. אִי הָכִי, הָכָא נָמֵי מִיבְּעֵי לְמַעוֹטֵי אָנוּס, שׁוֹגֵג וּמוּטְעֶה! mibeé léh lemaoté chogég, anous oumoute. i hakhi, hakha namé mibeé lemaoté anous, chogég oumoute!
2. תְּרֵי ״הָהוּא״ כְּתִיבִי. teré "haou" ketivi.
3. וְאֶלָּא ״לַה׳״ לְמָה לִי? לְהוֹצִיא שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. veela "la'" lema li? leotsi sair hamichtalé'ha.
4. חוֹמֶר בְּהַעֲלָאָה כּוּ׳. 'homer behaalaa kou'.
5. תָּנוּ רַבָּנַן: ״אִישׁ אִישׁ״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? שְׁנַיִם שֶׁאָחֲזוּ בְּאֵבֶר וְהֶעֱלוּ, שֶׁחַיָּיבִין. שֶׁיָּכוֹל וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה הַשּׁוֹחֵט לְהֶדְיוֹט, שֶׁחַיָּיב – שְׁנַיִם שֶׁאָחֲזוּ בְּסַכִּין וְשָׁחֲטוּ, פְּטוּרִין; הַמַּעֲלֶה לְהֶדְיוֹט, שֶׁפָּטוּר – אֵינוֹ דִּין שֶׁשְּׁנַיִם שֶׁאָחֲזוּ, פְּטוּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִישׁ אִישׁ״. דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. tanou rabanan: "ich ich" – ma talmoud lomar? chenayim chea'hazou beéver veheelou, che'hayavin. cheyakhol vahalo din hou: ouma hacho'hét lehedot, che'hayav – chenayim chea'hazou besakin vecha'hatou, petourin; hamaale lehedot, chepatour – éno din chechenayim chea'hazou, petourin? talmoud lomar: "ich ich". divré rabi chimon.
6. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: ״הַהוּא״ – אֶחָד וְלֹא שְׁנַיִם. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִישׁ אִישׁ״? דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. rabi yosé omér: "haou" – e'had velo chenayim. im kén, ma talmoud lomar: "ich ich"? dibera tora kilchon bené adam.
7. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן – הַאי ״הַהוּא״ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְמַעוֹטֵי שׁוֹגֵג, אָנוּס, מוּטְעֶה. וְרַבִּי יוֹסֵי – מֵ״הוּא״–״הַהוּא״. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן – ״הוּא״–״הַהוּא״ לָא דָּרֵישׁ. verabi chimon – ha "haou" mibeé léh lemaoté chogég, anous, moute. verabi yosé – mé"hou"–"haou". verabi chimon – "hou"–"haou" la daréch.
8. וְרַבִּי יוֹסֵי – מִדְּהַאי ״אִישׁ אִישׁ״ דִּבְּרָה תּוֹרָה כִלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, הָהוּא ״אִישׁ אִישׁ״ נָמֵי דִּבְּרָה תּוֹרָה כִלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. וְאֶלָּא הַשּׁוֹחֵט לְהֶדְיוֹט מְנָא לֵיהּ דְּחַיָּיב? נָפְקָא לֵיהּ מִ״דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ״ – וַאֲפִילּוּ הַשּׁוֹחֵט לָאִישׁ. verabi yosé – mideha "ich ich" dibera tora khilchon bené adam, haou "ich ich" namé dibera tora khilchon bené adam. veela hacho'hét lehedot mena léh de'hayav? nafka léh mi"dam yé'hachév laich haou dam chafakh" – vaafilou hacho'hét laich.
9. הֶעֱלָה וְחָזַר וְהֶעֱלָה כּוּ׳. heela ve'hazar veheela kou'.
10. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַחְלוֹקֶת בְּאַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה אֵבָרִים; דְּמָר סָבַר: כִּי כְּתִיב ״לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ״ – עַל הַשָּׁלֵם הוּא חַיָּיב וְאֵינוֹ חַיָּיב עַל הֶחָסֵר, אַכֹּל בְּהֵמָה כְּתִיב; וּמָר סָבַר: אַכֹּל אֵבֶר וְאֵבֶר כְּתִיב. אֲבָל אֵבֶר אֶחָד – דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. amar réch lakich: ma'hloket bearbaa va'hamicha évarim; demar savar: ki ketiv "laasot oto" – al hachalém hou 'hayav veéno 'hayav al he'hasér, akol behéma ketiv; oumar savar: akol éver veéver ketiv. aval éver e'had – divré hakol éno 'hayav ela a'hat.
11. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מַחְלוֹקֶת בְּאֵבֶר אֶחָד – דְּמָר סָבַר: מוּקְטְרֵי פְּנִים שֶׁחָסְרוּ (והעלו) [וְהֶעֱלָן] בַּחוּץ – חַיָּיב, וּמָר סָבַר – פָּטוּר; אֲבָל בְּאַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה אֵיבָרִין – דִּבְרֵי הַכֹּל חַיָּיב עַל כׇּל אֵבֶר וְאֵבֶר. verabi yo'hanan amar: ma'hloket beéver e'had – demar savar: moukteré penim che'hasrou (vl) [veheelan] ba'houts – 'hayav, oumar savar – patour; aval bearbaa va'hamicha évarin – divré hakol 'hayav al kol éver veéver.
12. וּפְלִיגָא דְּעוּלָּא, דְּאָמַר עוּלָּא: הַכֹּל מוֹדִים בְּמוּקְטְרֵי פְּנִים שֶׁחָסְרוּ (וְהֶעֱלוֹ) [וְהֶעֱלָן] בַּחוּץ – שֶׁחַיָּיב. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּמוּקְטְרֵי בַּחוּץ שֶׁחָסְרוּ (וְהֶעֱלוֹ) [וְהֶעֱלָן] בַּחוּץ – דְּמָר סָבַר פָּטוּר, וּמַר סָבַר חַיָּיב. oufliga deoula, deamar oula: hakol modim bemoukteré penim che'hasrou (veheelo) [veheelan] ba'houts – che'hayav. lo ne'hlekou ela bemoukteré ba'houts che'hasrou (veheelo) [veheelan] ba'houts – demar savar patour, oumar savar 'hayav.
13. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר עוּלָּא: הַכֹּל מוֹדִים בְּמוּקְטְרֵי חוּץ שֶׁחָסְרוּ (וְהֶעֱלוֹ) [וְהֶעֱלָן] בַּחוּץ שֶׁהוּא פָּטוּר, לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּמוּקְטְרֵי פְּנִים שֶׁחָסְרוּ (וְהֶעֱלוֹ) [וְהֶעֱלָן] בַּחוּץ, דְּמָר סָבַר פָּטוּר, וּמַר סָבַר חַיָּיב. ika deamri, amar oula: hakol modim bemoukteré 'houts che'hasrou (veheelo) [veheelan] ba'houts cheou patour, lo ne'hlekou ela bemoukteré penim che'hasrou (veheelo) [veheelan] ba'houts, demar savar patour, oumar savar 'hayav.
14. (וּפְלִיגִי) [וּפְלִיגָא] דַּאֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל אַלִּישָּׁנָא קַמָּא דְּעוּלָּא; דְּאָמַר אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל: כְּמַאן מַהְדְּרִינַן פּוֹקְעִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ? כְּמַאן – דְּלָא כְּרַבִּי יוֹסֵי. (oufligi) [oufliga] daavouh dichmouél alichana kama deoula; deamar avouh dichmouél: keman mahderinan pokin legabé mizbé'ha? keman – dela kerabi yosé.
15. וְאֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיַּעֲלֶה כּוּ׳. אָמַר רַב הוּנָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי? דִּכְתִיב: ״וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַה׳״. veéno 'hayav ad cheyaale kou'. amar rav houna: ma tama derabi yosé? dikhtiv: "vayiven no'ha mizbé'ha la'".
16. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? דִּכְתִיב: ״וַיִּקַּח מָנוֹחַ אֶת גְּדִי הָעִזִּים וְאֶת הַמִּנְחָה וַיַּעַל עַל הַצּוּר לַה׳״. amar rabi yo'hanan: ma tama derabi chimon? dikhtiv: "vayika'h mano'ha et gedi haizim veet hamin'ha vayaal al hatsour la'".
17. וְאִידַּךְ נָמֵי, וְהָכְתִיב: ״וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לַה׳״! הַהוּא גּוּבְהָה בְּעָלְמָא. וְאִידַּךְ נָמֵי, הָא כְּתִיב: ״וַיִּקַּח מָנוֹחַ״! הוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה. veidakh namé, vehakhtiv: "vayiven mizbé'ha la'"! haou gouvha bealma. veidakh namé, ha ketiv: "vayika'h mano'ha"! horaat chaa hayta.
18. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן – כִּדְתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ״מִזְבֵּחַ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״; וְאֵין מִזְבֵּחַ בְּבָמָה; לְפִיכָךְ הֶעֱלָה עַל הַסֶּלַע אוֹ עַל הָאֶבֶן – חַיָּיב. veibaét éma: haynou tama derabi chimon – kidtanya, rabi chimon omér: "mizbé'ha peta'h ohel moéd"; veén mizbé'ha bevama; lefikhakh heela al hasela o al haeven – 'hayav.
19. יָצָא מִיבְּעֵי לֵיהּ! הָכִי קָאָמַר: לְפִיכָךְ בִּשְׁעַת אִיסּוּר הַבָּמוֹת – הֶעֱלָה עַל הַסֶּלַע אוֹ עַל הָאֶבֶן, חַיָּיב. yatsa mibeé léh! hakhi kaamar: lefikhakh bichat isour habamot – heela al hasela o al haeven, 'hayav.
20. בָּעֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: קֶרֶן וְכֶבֶשׁ וִיסוֹד וְרִיבּוּעַ – מַהוּ שֶׁיְּעַכְּבוּ בְּבָמָה? baé rabi yosé berabi 'hanina: keren vekhevech visod veriboua – maou cheyeakevou bevama?
21. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה, תַּנְיָא: קֶרֶן וְכֶבֶשׁ וְרִיבּוּעַ וִיסוֹד – מְעַכְּבִין בְּבָמָה גְּדוֹלָה, וְאֵין מְעַכְּבִין בְּבָמָה קְטַנָּה. amar léh rabi yirmeya, tanya: keren vekhevech veriboua visod – meakevin bevama gedola, veén meakevin bevama ketana.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Zevachim
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)