Talmud Zevachim, Chapitre 14 (י״ד) · Daf 109a à 120b

Daf 109a

1. מַתְנִי׳ אֶחָד קֳדָשִׁים כְּשֵׁרִין וְאֶחָד קָדָשִׁים פְּסוּלִין, שֶׁהָיָה פְּסוּלָן בַּקּוֹדֶשׁ וְהִקְרִיבָן בַּחוּץ – חַיָּיב. matni' e'had kodachim kechérin vee'had kadachim pesoulin, chehaya pesoulan bakodech vehikrivan ba'houts – 'hayav.
2. הַמַּעֲלֶה כְּזַיִת מִן הָעוֹלָה וּמִן הָאֵימוּרִין בַּחוּץ – חַיָּיב. hamaale kezayit min haola oumin haémourin ba'houts – 'hayav.
3. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״אֲשֶׁר יַעֲלֶה עֹלָה אוֹ זָבַח״ – אֵין לִי אֶלָּא עוֹלָה; מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֵימוּרֵי אָשָׁם, וְאֵימוּרֵי חַטָּאת, וְאֵימוּרֵי קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וְאֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זֶבַח״. gema' tanou rabanan: "acher yaale ola o zava'h" – én li ela ola; minayin lerabot émouré acham, veémouré 'hatat, veémouré kodché kadachim, veémouré kadachim kalim? talmoud lomar: "zeva'h".
4. מִנַּיִן לְרַבּוֹת הַקּוֹמֶץ, וְהַלְּבוֹנָה, וְהַקְּטוֹרֶת, וּמִנְחַת כֹּהֲנִים, וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וְהַמְנַסֵּךְ שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין יַיִן, וּשְׁלֹשֶׁת לוּגִּין מַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא יְבִיאֶנּוּ״ – כׇּל הַבָּא לְפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד, חַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ. minayin lerabot hakomets, vehalevona, vehaketoret, oumin'hat kohanim, oumin'hat kohén machi'ha, vehamnasékh chelochet lougin yayin, ouchlochet lougin mayim? talmoud lomar: "veel peta'h ohel moéd lo yevienou" – kol haba lefeta'h ohel moéd, 'hayavin ala ba'houts.
5. וְאֵין לִי אֶלָּא קֳדָשִׁים כְּשֵׁרִים; מִנַּיִן לְרַבּוֹת פְּסוּלִין? veén li ela kodachim kechérim; minayin lerabot pesoulin?
6. כְּגוֹן הַלָּן, וְהַיּוֹצֵא, וְהַטָּמֵא, וְשֶׁנִּשְׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ, וְשֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמוֹ, וְהַנִּיתָּנִין לְמַטָּה שֶׁנְּתָנָן לְמַעְלָה, וְהַנִּיתָּנִין לְמַעְלָה שֶׁנְּתָנָן לְמַטָּה, וְהַנִּיתָּנִין בַּחוּץ שֶׁנְּתָנָן בִּפְנִים, וְהַנִּיתָּנִין בִּפְנִים שֶׁנְּתָנָן בַּחוּץ, וּפֶסַח וְחַטָּאת שֶׁנְּתָנָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – kegon halan, vehayotsé, vehatamé, vechenich'hat 'houts lizmano ve'houts limkomo, vechekibelou pesoulin vezarkou et damo, vehanitanin lemata chenetanan lemala, vehanitanin lemala chenetanan lemata, vehanitanin ba'houts chenetanan bifnim, vehanitanin bifnim chenetanan ba'houts, oufesa'h ve'hatat chenetanan chelo lichman –
7. מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא יְבִיאֶנּוּ לַעֲשׂוֹת״ – כׇּל הַמִּתְקַבֵּל בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד, חַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ. minayin? talmoud lomar: "lo yevienou laasot" – kol hamitkabél befeta'h ohel moéd, 'hayavin ala ba'houts.
8. הַמַּעֲלֶה כְּזַיִת מִן הָעוֹלָה כּוּ׳. עוֹלָה וְאֵימוּרֶיהָ – אִין, שְׁלָמִים וְאֵימוּרֵיהֶן – לָא; hamaale kezayit min haola kou'. ola veémoureha – in, chelamim veémouréhen – la;
9. תְּנֵינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: עוֹלָה וְאֵימוּרֶיהָ מִצְטָרְפִין לִכְזַיִת – לְהַעֲלוֹתָן בַּחוּץ, וּלְחַיֵּיב עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא. tenéna leha detanou rabanan: ola veémoureha mitstarfin likhzayit – lehaalotan ba'houts, oul'hayév aléhen michoum pigoul notar vetamé.
10. בִּשְׁלָמָא הַעֲלָאַת עוֹלָה – דְּכָלִיל אִין, שְׁלָמִים לָא; אֶלָּא פִּיגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא – מַאי טַעְמָא? bichlama haalaat ola – dekhalil in, chelamim la; ela pigoul venotar vetamé – ma tama?
11. וְהָא תְּנַן: כׇּל הַפִּגּוּלִין מִצְטָרְפִין, וְכׇל הַנּוֹתָרִין מִצְטָרְפִין; קַשְׁיָא פִּיגּוּל אַפִּיגּוּל, קַשְׁיָא נוֹתָר אַנּוֹתָר! veha tenan: kol hapigoulin mitstarfin, vekhol hanotarin mitstarfin; kachya pigoul apigoul, kachya notar anotar!
12. פִּיגּוּל אַפִּיגּוּל לָא קַשְׁיָא – כָּאן בְּפִיגּוּל, כָּאן בְּמַחְשֶׁבֶת פִּיגּוּל. pigoul apigoul la kachya – kan befigoul, kan bema'hchevet pigoul.
13. נוֹתָר אַנּוֹתָר לָא קַשְׁיָא – כָּאן בְּנוֹתָר, כָּאן בְּשֶׁנִּיתּוֹתְרוּ עַד שֶׁלֹּא נִזְרַק הַדָּם. notar anotar la kachya – kan benotar, kan bechenitotrou ad chelo nizrak hadam.
14. וּמַנִּי? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הִיא; דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כׇּל הַזְּבָחִים שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁנִּשְׁתַּיֵּיר בָּהֶן כְּזַיִת בָּשָׂר oumani? rabi yeochoua hi; detanya, rabi yeochoua omér: kol hazeva'him chebatora chenichtayér bahen kezayit basar

Daf 109b

1. וּכְזַיִת חֵלֶב – זוֹרֵק אֶת הַדָּם. oukhzayit 'hélev – zorék et hadam.
2. חֲצִי זַיִת בָּשָׂר וַחֲצִי זַיִת חֵלֶב – אֵינוֹ זוֹרֵק אֶת הַדָּם. וּבְעוֹלָה, חֲצִי זַיִת בָּשָׂר וַחֲצִי זַיִת חֵלֶב – זוֹרֵק אֶת הַדָּם, מִפְּנֵי שֶׁכּוּלָּהּ כָּלִיל. וּמִנְחָה, אֲפִילּוּ כּוּלָּהּ קַיֶּימֶת – לֹא יִזְרוֹק. 'hatsi zayit basar va'hatsi zayit 'hélev – éno zorék et hadam. ouvola, 'hatsi zayit basar va'hatsi zayit 'hélev – zorék et hadam, mipené chekoulah kalil. oumin'ha, afilou koulah kayemet – lo yizrok.
3. מִנְחָה מַאי עֲבִידְתַּהּ? אָמַר רַב פָּפָּא: מִנְחַת נְסָכִים הַבָּאָה עִם הַזֶּבַח. min'ha ma avidtah? amar rav papa: min'hat nesakhim habaa im hazeva'h.
4. מַתְנִי׳ הַקּוֹמֶץ, וְהַלְּבוֹנָה, וְהַקְּטֹרֶת, וּמִנְחַת כֹּהֲנִים, וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וּמִנְחַת נְסָכִים, שֶׁהִקְרִיב מֵאַחַת מֵהֶן כְּזַיִת בַּחוּץ – חַיָּיב. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹטֵר, עַד שֶׁיַּקְרִיב אֶת כּוּלָּן. וְכוּלָּן שֶׁהִקְרִיב בִּפְנִים וְשִׁיֵּיר מֵהֶן כְּזַיִת, וְהִקְרִיבוֹ בַּחוּץ – חַיָּיב. matni' hakomets, vehalevona, vehaketoret, oumin'hat kohanim, oumin'hat kohén machi'ha, oumin'hat nesakhim, chehikriv méa'hat méhen kezayit ba'houts – 'hayav. rabi eliezer potér, ad cheyakriv et koulan. vekhoulan chehikriv bifnim vechiyér méhen kezayit, vehikrivo ba'houts – 'hayav.
5. וְכוּלָּן שֶׁחָסְרוּ כׇּל שֶׁהוּ, וְהִקְרִיבוֹ בַּחוּץ – פָּטוּר. vekhoulan che'hasrou kol cheou, vehikrivo ba'houts – patour.
6. הַמַּקְרִיב קָדָשִׁים וְאֵימוּרִים בַּחוּץ – חַיָּיב. hamakriv kadachim veémourim ba'houts – 'hayav.
7. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: הַמַּקְטִיר כְּזַיִת בַּחוּץ – חַיָּיב. חֲצִי פְרָס בִּפְנִים – פָּטוּר. gema' tanou rabanan: hamaktir kezayit ba'houts – 'hayav. 'hatsi feras bifnim – patour.
8. קָא סָלְקָא דַּעְתִּין: מַאי פָּטוּר – פָּטוּר זָר; אַמַּאי? הַקְטָרָה הִיא! ka salka datin: ma patour – patour zar; ama? haktara hi!
9. אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר רַב: מַאי פָּטוּר – פָּטוּר צִיבּוּר. amar rabi zéra amar rav 'hisda amar rav yirmeya bar aba amar rav: ma patour – patour tsibour.
10. אָמַר רַבִּי זֵירָא, אִי קַשְׁיָא לִי – הָא קַשְׁיָא לִי: הָא דְּאָמַר רַב עֲלַהּ, בְּהָא – אֲפִילּוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מוֹדֶה; דְּהָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לָאו הַקְטָרָה הִיא קָאָמַר! amar rabi zéra, i kachya li – ha kachya li: ha deamar rav alah, beha – afilou rabi eliezer mode; deha rabi eliezer la haktara hi kaamar!
11. אָמַר רַבָּה: בְּהַקְטָרָה דְּהֵיכָל – דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי. amar raba: behaktara dehékhal – dekhoulé alma la peligi.
12. כִּי פְּלִיגִי – בְּהַקְטָרָה דִּפְנִים; דְּמָר סָבַר: ״מְלֹא חׇפְנָיו״ דַּוְקָא, וּמָר סָבַר: ״מְלֹא חׇפְנָיו״ לָאו דַּוְקָא. ki peligi – behaktara difnim; demar savar: "melo 'hofna" davka, oumar savar: "melo 'hofna" la davka.
13. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְהָא כִּי קָא כְתִיבָא ״חֻקָּה״ – בְּהַקְטָרָה דִּפְנִים הוּא דִּכְתִיב! amar léh abayé: veha ki ka khetiva "'houka" – behaktara difnim hou dikhtiv!
14. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: בְּהַקְטָרָה בִּפְנִים – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי. ela amar abayé: behaktara bifnim – koulé alma la peligi.
15. כִּי פְּלִיגִי – בְּהַקְטָרָה דְּחוּץ; מָר סָבַר: יָלְפִינַן פְּנִים מִחוּץ, וּמָר סָבַר: לָא יָלְפִינַן. ki peligi – behaktara de'houts; mar savar: yalfinan penim mi'houts, oumar savar: la yalfinan.
16. אָמַר רָבָא: הַשְׁתָּא חוּץ מֵחוּץ לָא יָלְפִי רַבָּנַן, פְּנִים מֵחוּץ מִיבְּעֵי?! amar rava: hachta 'houts mé'houts la yalfi rabanan, penim mé'houts mibeé?!
17. מָה הִיא? דְּתַנְיָא: יָכוֹל הַמַּעֲלֶה פָּחוֹת מִכְּזַיִת קוֹמֶץ וּפָחוֹת מִכְּזַיִת אֵימוּרִין, וְהַמְנַסֵּךְ פָּחוֹת מִשְּׁלֹשֶׁת לוּגִּין יַיִן [פָּחוֹת] מִשְּׁלֹשָׁה לוּגִּין מַיִם – יְהֵא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לַעֲשׂוֹת״ – עַל הַשָּׁלֵם חַיָּיב, וְאֵינוֹ חַיָּיב עַל הֶחָסֵר. ma hi? detanya: yakhol hamaale pa'hot mikezayit komets oufa'hot mikezayit émourin, vehamnasékh pa'hot michelochet lougin yayin [pa'hot] michelocha lougin mayim – yehé 'hayav? talmoud lomar: "laasot" – al hachalém 'hayav, veéno 'hayav al he'hasér.
18. וְהָא פָּחוֹת מִשְּׁלֹשֶׁת לוּגִּין, דְּאִית בְּהוּ כַּמָּה זֵיתִים – וְלָא יָלְפִי רַבָּנַן חוּץ מִחוּץ! veha pa'hot michelochet lougin, deit beou kama zétim – vela yalfi rabanan 'houts mi'houts!
19. אֶלָּא אָמַר רָבָא: כְּגוֹן דְּקַבְעִינְהוּ שְׁנֵי חֲצָאֵי פְּרָס ela amar rava: kegon dekavinou chené 'hatsaé peras

Daf 110a

1. בְּמָנָא. מָר סָבַר: קְבִיעוּת מָנָא מִילְּתָא הִיא, וּמָר סָבַר: לָאו מִילְּתָא הִיא. bemana. mar savar: keviout mana mileta hi, oumar savar: la mileta hi.
2. אָמַר רָבָא: הַשְׁתָּא לְמַאן דְּאָמַר קְבִיעוּתָא דְּמָנָא וְלָא כְּלוּם הוּא – קָבַע שִׁשָּׁה לְפַר, וּמָשַׁךְ מֵהֶן אַרְבָּעָה וְהִקְרִיבָן בַּחוּץ – חַיָּיב; שֶׁרְאוּיִין לְאַיִל. amar rava: hachta leman deamar keviouta demana vela keloum hou – kava chicha lefar, oumachakh méhen arbaa vehikrivan ba'houts – 'hayav; cherouyin leayil.
3. קָבַע אַרְבָּעָה לְאַיִל, וּמָשַׁךְ מֵהֶן שְׁלֹשָׁה וְהִקְרִיבָן בַּחוּץ – חַיָּיב, שֶׁרְאוּיִין לְכֶבֶשׂ. kava arbaa leayil, oumachakh méhen chelocha vehikrivan ba'houts – 'hayav, cherouyin lekheves.
4. חָסְרוּ כׇּל שֶׁהוּא, וְהִקְרִיבָן בַּחוּץ – פָּטוּר. 'hasrou kol cheou, vehikrivan ba'houts – patour.
5. רַב אָשֵׁי אָמַר: נִיסּוּךְ מֵהַקְטָרָה לָא יָלְפִי רַבָּנַן. rav aché amar: nisoukh méhaktara la yalfi rabanan.
6. אַף עַל גַּב דְּחוּץ מֵחוּץ, לָא יָלְפִי. הַקְטָרָה מֵהַקְטָרָה יָלְפִי, אַף עַל גַּב דְּחוּץ מִפְּנִים. af al gav de'houts mé'houts, la yalfi. haktara méhaktara yalfi, af al gav de'houts mipenim.
7. וְכוּלָּן שֶׁחָסְרוּ. אִיבַּעְיָא לְהוּ: חֶסְרוֹן דְּחוּץ, שְׁמֵיהּ חֶסְרוֹן אוֹ לָא שְׁמֵיהּ חֶסְרוֹן? vekhoulan che'hasrou. ibaya leou: 'hesron de'houts, cheméh 'hesron o la cheméh 'hesron?
8. מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דִּנְפַק – אִיפַּסְלוּ לְהוּ, מָה לִי חָסֵר מָה לִי יָתֵר; אוֹ דִילְמָא, יוֹצֵא דְּאִיתֵיהּ בְּעֵינֵיהּ – אִין, דְּלֵיתֵיהּ בְּעֵינֵיהּ – לָא? mi amrinan: kévan dinfak – ipaslou leou, ma li 'hasér ma li yatér; o dilma, yotsé deitéh beénéh – in, delétéh beénéh – la?
9. אָמַר אַבָּיֵי, תָּא שְׁמַע: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹטֵר עַד שֶׁיַּקְרִיב אֶת כּוּלָּן. amar abayé, ta chema: rabi eliezer potér ad cheyakriv et koulan.
10. אֲמַר לֵיהּ רַבָּה בַּר רַב חָנָן לְאַבָּיֵי: מִדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פָּשֵׁיט מָר?! amar léh raba bar rav 'hanan leabayé: miderabi eliezer pachét mar?!
11. אֲמַר לֵיהּ, בְּפֵירוּשׁ שְׁמִיעַ לִי מִינֵּיהּ דְּרַב: עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר– אֶלָּא דְּאִיתֵיהּ בְּעֵינֵיהּ; אֲבָל בְּחֶסְרוֹן – מוֹדוּ לֵיהּ. לָאו דַּחֲסַר בַּחוּץ? לָא, דַּחֲסַר בִּפְנִים. amar léh, beférouch chemia li minéh derav: ad kan la peligi rabanan aléh derabi eliezer– ela deitéh beénéh; aval be'hesron – modou léh. la da'hasar ba'houts? la, da'hasar bifnim.
12. תָּא שְׁמַע: וְכוּלָּן שֶׁחָסְרוּ וְהִקְרִיבָן בַּחוּץ – פָּטוּר. לָאו דַּחֲסַר בַּחוּץ? לָא, דַּחֲסַר בִּפְנִים. ta chema: vekhoulan che'hasrou vehikrivan ba'houts – patour. la da'hasar ba'houts? la, da'hasar bifnim.
13. הַמַּקְרִיב קָדָשִׁים. אַמַּאי? וְהָאִיכָּא חֲצִיצָה! hamakriv kadachim. ama? vehaika 'hatsitsa!
14. אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּשֶׁהֲפָכָן. amar chemouél: kechehafakhan.
15. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא שֶׁלֹּא הֲפָכָן; וְהָא מַנִּי – רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: אֲפִילּוּ הֶעֱלָה עַל הַסֶּלַע – חַיָּיב. verabi yo'hanan amar: afilou téma chelo hafakhan; veha mani – rabi chimon hi, deamar: afilou heela al hasela – 'hayav.
16. רַב אָמַר: מִין בְּמִינוֹ אֵינוֹ חוֹצֵץ. rav amar: min bemino éno 'hotséts.
17. מַתְנִי׳ מִנְחָה שֶׁלֹּא נִקְמְצָה, וְהִקְרִיבָהּ בַּחוּץ – פָּטוּר. קְמָצָהּ, וְחָזַר קוּמְצָהּ לְתוֹכָהּ, וְהִקְרִיבוֹ בַּחוּץ – חַיָּיב. matni' min'ha chelo nikmetsa, vehikrivah ba'houts – patour. kematsah, ve'hazar koumtsah letokhah, vehikrivo ba'houts – 'hayav.
18. גְּמָ׳ וְאַמַּאי? (לִיבַטְּלִי) [לִיבַטְּלוּ] שִׁירַיִם לְקוֹמֶץ! gema' veama? (livateli) [livatelou] chirayim lekomets!
19. אָמַר רַבִּי זֵירָא: נֶאֶמְרָה הַקְטָרָה בַּקּוֹמֶץ, וְנֶאֶמְרָה הַקְטָרָה בַּשִּׁירַיִם; מָה הַקְטָרַת קוֹמֶץ – אֵין קוֹמֶץ מְבַטֵּל חֲבֵירוֹ, אַף הַקְטָרַת שִׁירַיִם – אֵין שִׁירַיִם מְבַטְּלִין קוֹמֶץ. amar rabi zéra: neemra haktara bakomets, veneemra haktara bachirayim; ma haktarat komets – én komets mevatél 'havéro, af haktarat chirayim – én chirayim mevatelin komets.
20. מַתְנִי׳ הַקּוֹמֶץ וְהַלְּבוֹנָה, שֶׁהִקְרִיב אֶת אֶחָד מֵהֶן בַּחוּץ – חַיָּיב. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹטֵר עַד שֶׁיַּקְרִיב אֶת הַשֵּׁנִי. אֶחָד בִּפְנִים וְאֶחָד בַּחוּץ – חַיָּיב. matni' hakomets vehalevona, chehikriv et e'had méhen ba'houts – 'hayav. rabi eliezer potér ad cheyakriv et hachéni. e'had bifnim vee'had ba'houts – 'hayav.
21. שְׁנֵי בְּזִיכֵי לְבוֹנָה, שֶׁהִקְרִיב אֶת אֶחָד מֵהֶם בַּחוּץ – חַיָּיב. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹטֵר, עַד שֶׁיַּקְרִיב אֶת הַשֵּׁנִי. אֶחָד בִּפְנִים וְאֶחָד בַּחוּץ – חַיָּיב. chené bezikhé levona, chehikriv et e'had méhem ba'houts – 'hayav. rabi eliezer potér, ad cheyakriv et hachéni. e'had bifnim vee'had ba'houts – 'hayav.
22. גְּמָ׳ בָּעֵי רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא: קוֹמֶץ, מַהוּ שֶׁיַּתִּיר כְּנֶגְדּוֹ בַּשִּׁירַיִם? מִישְׁרָא שָׁרֵי, אוֹ (קלושי) [אִקְּלוֹשֵׁי] מִיקְּלֵשׁ? gema' baé rabi yits'hak napa'ha: komets, maou cheyatir kenegdo bachirayim? michra charé, o (klch) [ikeloché] mikeléch?
23. אַלִּיבָּא דְּמַאן? אִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: מְפַגְּלִין בַּחֲצִי מַתִּיר – מִישְׁרֵא שָׁרֵי! aliba deman? i aliba derabi méir, deamar: mefagelin ba'hatsi matir – michré charé!
24. אִי אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן, דְּאָמְרִי: אֵין מְפַגְּלִין בַּחֲצִי מַתִּיר – לָא מִישְׁרָא שָׁרֵי, וְלָא [אִקְּלוֹשֵׁי] מִקְּלֵשׁ (קָלֵישׁ)! i aliba derabanan, deamri: én mefagelin ba'hatsi matir – la michra charé, vela [ikeloché] mikeléch (kaléch)!
25. אֶלָּא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּרַבָּנַן סְבִירָא לֵיהּ, דְּאָמַר: אֵין מְפַגְּלִין בַּחֲצִי מַתִּיר! ela aliba derabi eliezer? rabi eliezer kerabanan sevira léh, deamar: én mefagelin ba'hatsi matir!
26. אֶלָּא אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן דְּהָכָא. מַאי? מִישְׁרָא שָׁרֵי, אוֹ (קָלֵישׁ) [אִקְּלוֹשֵׁי] מִקְּלֵשׁ? ela aliba derabanan dehakha. ma? michra charé, o (kaléch) [ikeloché] mikeléch?
27. תֵּיקוּ. tékou.
28. מַתְנִי׳ הַזּוֹרֵק מִקְצָת דָּם בַּחוּץ – matni' hazorék miktsat dam ba'houts –

Daf 110b

1. חַיָּיב. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף הַמְנַסֵּךְ מֵי הֶחָג בֶּחָג בַּחוּץ – חַיָּיב. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: שְׁיָרֵי הַדָּם (שֶׁהִקְרִיבוּ) [שֶׁהִקְרִיבָן] בַּחוּץ – חַיָּיב. 'hayav. rabi elazar omér: af hamnasékh mé he'hag be'hag ba'houts – 'hayav. rabi ne'hemya omér: cheyaré hadam (chehikrivou) [chehikrivan] ba'houts – 'hayav.
2. גְּמָ׳ אָמַר רָבָא: וּמוֹדֶה רַבִּי אֶלְעָזָר בְּדָמִים. gema' amar rava: oumode rabi elazar bedamim.
3. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק הוּא מַתְחִיל. detanya, rabi elazar verabi chimon omrim: mimakom chepasak hou mat'hil.
4. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף הַמְנַסֵּךְ מֵי הֶחָג [בֶּחָג] בַּחוּץ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי מְנַחֵם יוֹדְפָאָה: רַבִּי אֶלְעָזָר – בְּשִׁטַּת רַבִּי עֲקִיבָא רַבּוֹ אֲמָרָהּ, דְּאָמַר: נִיסּוּךְ הַמַּיִם דְּאוֹרָיְיתָא. דְּתַנְיָא, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״וּנְסָכֶיהָ״ – בִּשְׁנֵי נִיסּוּכִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אֶחָד נִיסּוּךְ הַמַּיִם וְאֶחָד נִיסּוּךְ הַיַּיִן. rabi elazar omér: af hamnasékh mé he'hag [be'hag] ba'houts. amar rabi yo'hanan michoum rabi mena'hém yodfaa: rabi elazar – bechitat rabi akiva rabo amarah, deamar: nisoukh hamayim deorayta. detanya, rabi akiva omér: "ounsakheha" – bichné nisoukhim hakatouv medabér, e'had nisoukh hamayim vee'had nisoukh hayayin.
5. אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: אִי – מָה לְהַלָּן שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין, אַף כָּאן שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין?! וְהָא רַבִּי אֶלְעָזָר ״מֵי הֶחָג״ קָאָמַר! אִי – מָה לְהַלָּן בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, אַף כָּאן בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה?! [וְרַבִּי אֶלְעָזָר] ״בֶּחָג״ קָאָמַר! amar léh réch lakich lerabi yo'hanan: i – ma lehalan chelochet lougin, af kan chelochet lougin?! veha rabi elazar "mé he'hag" kaamar! i – ma lehalan bichar yemot hachana, af kan bichar yemot hachana?! [verabi elazar] "be'hag" kaamar!
6. אִישְׁתְּמִיטְתֵּיהּ הָא דְּאָמַר רַבִּי אַסִּי; דְּאָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי נְחוּנְיָא אִישׁ בִּקְעַת בֵּית חוֹרְתָן: עֶשֶׂר נְטִיעוֹת, עֲרָבָה וְנִיסּוּךְ הַמַּיִם – הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. ichtemittéh ha deamar rabi asi; deamar rabi asi amar rabi yo'hanan michoum rabi ne'hounya ich bikat bét 'hortan: eser netiot, arava venisoukh hamayim – halakha lemoche misina.
7. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמְנַסֵּךְ שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין מַיִם בֶּחָג בַּחוּץ – חַיָּיב. רַבִּי אֶלְעָזָר (בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן) אוֹמֵר: אִם מִלְּאָן לְשֵׁם חַג – חַיָּיב. tanou rabanan: hamnasékh chelochet lougin mayim be'hag ba'houts – 'hayav. rabi elazar (berabi chimon) omér: im milean lechém 'hag – 'hayav.
8. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: בְּיֵשׁ שִׁיעוּר בְּמַיִם קָמִיפַּלְגִי. ma bénayou? amar rav na'hman bar yits'hak: beyéch chiour bemayim kamipalgi.
9. רַב פָּפָּא אָמַר: rav papa amar:

Daf 111a

1. בְּקָרְבוּ נְסָכִים בַּמִּדְבָּר פְּלִיגִי. bekarvou nesakhim bamidbar peligi.
2. רָבִינָא אָמַר: בִּלְמֵדִין נִיסּוּךְ הַמַּיִם מִנִּיסּוּךְ הַיַּיִן פְּלִיגִי. ravina amar: bilmédin nisoukh hamayim minisoukh hayayin peligi.
3. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמְנַסֵּךְ שְׁלֹשָׁה לוּגִּין יַיִן בַּחוּץ – חַיָּיב. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: וְהוּא שֶׁקִּדְּשָׁן בִּכְלִי. tanou rabanan: hamnasékh chelocha lougin yayin ba'houts – 'hayav. rabi elazar berabi chimon omér: veou chekidechan bikhli.
4. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רַב אַדָּא בַּר רַב יִצְחָק: בֵּירוּצֵי מִידּוֹת אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. ma bénayou? amar rav ada bar rav yits'hak: béroutsé midot ika bénayou.
5. רָבָא בְּרֵיהּ דְּרַבָּה אָמַר: קָרְבוּ נְסָכִים בְּבָמָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. rava beréh deraba amar: karvou nesakhim bevama ika bénayou.
6. וּבִפְלוּגְתָּא דְּהָנֵי תַּנָּאֵי – דְּתַנְיָא: בָּמַת יָחִיד אֵינָהּ צְרִיכָה נְסָכִים. דִּבְרֵי רַבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: טְעוּנָה נְסָכִים. ouviflougta dehané tanaé – detanya: bamat ya'hid énah tserikha nesakhim. divré rabi. va'hakhamim omrim: teouna nesakhim.
7. וְהָנֵי תַּנָּאֵי כְּהָנֵי תַּנָּאֵי – דְּתַנְיָא: ״כִּי תָבֹאוּ״ – לְהַטְעִינָהּ נְסָכִים לְבָמָה גְּדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. vehané tanaé kehané tanaé – detanya: "ki tavoou" – lehatinah nesakhim levama gedola hakatouv medabér.
8. אַתָּה אוֹמֵר לְבָמָה גְּדוֹלָה; אוֹ אֵינוֹ אֲפִילּוּ בָּמָה קְטַנָּה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם״ – הֲרֵי בְּבָמָה הַנּוֹהֶגֶת לְכוּלְּכֶם הַכָּתוּב מְדַבֵּר. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. ata omér levama gedola; o éno afilou bama ketana? kecheou omér: "el erets mochvotékhem acher ani notén lakhem" – haré bevama hanoheget lekhoulekhem hakatouv medabér. divré rabi yichmaél.
9. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״כִּי תָבֹאוּ״ – לְהַטְעִינָהּ נְסָכִים (בְּבָמָה) [לְבָמָה] קְטַנָּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. rabi akiva omér: "ki tavoou" – lehatinah nesakhim (bevama) [levama] ketana hakatouv medabér.
10. אַתָּה אוֹמֵר לְבָמָה קְטַנָּה; אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְבָמָה גְּדוֹלָה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם״ – הֲרֵי בְּבָמָה הַנּוֹהֶגֶת בְּכׇל מוֹשָׁבוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר. ata omér levama ketana; o éno ela levama gedola? kecheou omér: "el erets mochvotékhem" – haré bevama hanoheget bekhol mochavot hakatouv medabér.
11. כְּשֶׁתִּמְצָא לוֹמַר; לְדִבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל – לֹא קָרְבוּ נְסָכִים בַּמִּדְבָּר, וּלְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא – קָרְבוּ נְסָכִים בַּמִּדְבָּר. kechetimtsa lomar; ledivré rabi yichmaél – lo karvou nesakhim bamidbar, ouldivré rabi akiva – karvou nesakhim bamidbar.
12. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: שְׁיָרֵי הַדָּם שֶׁהִקְרִיבָן בַּחוּץ – חַיָּיב. rabi ne'hemya omér: cheyaré hadam chehikrivan ba'houts – 'hayav.
13. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: [תַּנָּא] רַבִּי נְחֶמְיָה כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר שִׁירַיִים מְעַכְּבִין. amar rabi yo'hanan: [tana] rabi ne'hemya kedivré haomér chirayim meakevin.
14. מֵיתִיבִי: רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: שְׁיָרֵי הַדָּם שֶׁהִקְרִיבָן בַּחוּץ – חַיָּיב. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: וַהֲלֹא שְׁיָרֵי הַדָּם שְׁיָרֵי מִצְוָה הֵם! אָמַר לוֹ: אֵיבָרִין וּפְדָרִין יוֹכִיחוּ – שֶׁהֵן שְׁיָרֵי מִצְוָה, וְהַמַּקְרִיבָן בַּחוּץ חַיָּיב! אָמַר לוֹ: לֹא; אִם אָמַרְתָּ בְּאֵיבָרִים וּפְדָרִים – שֶׁהֵן תְּחִלַּת עֲבוֹדָה, תֹּאמַר בִּשְׁיָרֵי הַדָּם שֶׁאֵינָן תְּחִלַּת עֲבוֹדָה?! métivi: rabi ne'hemya omér: cheyaré hadam chehikrivan ba'houts – 'hayav. amar lo rabi akiva: vahalo cheyaré hadam cheyaré mitsva hém! amar lo: évarin oufdarin yokhi'hou – chehén cheyaré mitsva, vehamakrivan ba'houts 'hayav! amar lo: lo; im amarta beévarim oufdarim – chehén te'hilat avoda, tomar bichyaré hadam cheénan te'hilat avoda?!
15. וְאִם אִיתָא, לֵימָא לֵיהּ: הָנֵי נָמֵי מְעַכְּבִי! תְּיוּבְתָּא. veim ita, léma léh: hané namé meakevi! teouvta.
16. וְהַשְׁתָּא דְּאָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: מַחְלוֹקֶת בְּשִׁירַיִים הַפְּנִימִיִּים, אֲבָל בְּשִׁירַיִים הַחִיצוֹנִים – דִּבְרֵי הַכֹּל לָא מְעַכְּבִי; כִּי קָאָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה – בְּשִׁירַיִים הַפְּנִימִים, כִּי תַּנְיָא הָהִיא – בְּשִׁירַיִים הַחִיצוֹנִים. vehachta deamar rav ada bar ahava: ma'hloket bechirayim hapenimiyim, aval bechirayim ha'hitsonim – divré hakol la meakevi; ki kaamar rabi ne'hemya – bechirayim hapenimim, ki tanya hahi – bechirayim ha'hitsonim.
17. וְרַבִּי עֲקִיבָא לָא יָדַע מַאי קָאָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה; הוּא סָבַר: רַבִּי נְחֶמְיָה שִׁירַיִים חִיצוֹנִים אָמַר, וְקָא מַהְדַּר לֵיהּ שִׁירַיִים הַחִיצוֹנִים. וְרַבִּי נְחֶמְיָה – לִדְבָרָיו דְּרַבִּי עֲקִיבָא קָאָמַר. verabi akiva la yada ma kaamar rabi ne'hemya; hou savar: rabi ne'hemya chirayim 'hitsonim amar, veka mahdar léh chirayim ha'hitsonim. verabi ne'hemya – lidvara derabi akiva kaamar.
18. מַתְנִי׳ הַמּוֹלֵק אֶת הָעוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – חַיָּיב. מָלַק בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – פָּטוּר. הַשּׁוֹחֵט אֶת הָעוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – פָּטוּר. matni' hamolék et haof bifnim veheela ba'houts – 'hayav. malak ba'houts veheela ba'houts – patour. hacho'hét et haof bifnim veheela ba'houts – patour.

Daf 111b

1. שָׁחַט בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – חַיָּיב. cha'hat ba'houts veheela ba'houts – 'hayav.
2. נִמְצָא דֶּרֶךְ הֶכְשֵׁירוֹ בִּפְנִים – פְּטוּרוֹ בַּחוּץ, דֶּרֶךְ הֶכְשֵׁירוֹ מִבַּחוּץ – פְּטוּרוֹ בִּפְנִים. nimtsa derekh hekhchéro bifnim – petouro ba'houts, derekh hekhchéro miba'houts – petouro bifnim.
3. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ – חַיָּיבִין עַל כַּיּוֹצֵא בּוֹ בִּפְנִים שֶׁהֶעֱלָה בַּחוּץ; חוּץ מִן הַשּׁוֹחֵט בִּפְנִים וּמַעֲלֶה בַּחוּץ. rabi chimon omér: kol che'hayavin ala ba'houts – 'hayavin al kayotsé bo bifnim cheheela ba'houts; 'houts min hacho'hét bifnim oumaale ba'houts.
4. גְּמָ׳ הַאי ״הֶכְשֵׁירוֹ״?! חִיּוּבוֹ הוּא! תְּנִי ״חִיּוּבוֹ״. gema' ha "hekhchéro"?! 'hiyouvo hou! teni "'hiyouvo".
5. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר [וְכוּ׳]. אַהֵיכָא קָאֵי? rabi chimon omér [vekhou']. ahékha kaé?
6. אִילֵּימָא אַרֵישָׁא קָאֵי: הַמּוֹלֵק עוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – חַיָּיב, מָלַק בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – פָּטוּר. וַאֲמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן: כִּי הֵיכִי דִּפְנִים מִיחַיַּיב, בַּחוּץ נָמֵי מִיחַיַּיב. הַאי ״כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ״?! ״כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו בִּפְנִים״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! iléma arécha kaé: hamolék of bifnim veheela ba'houts – 'hayav, malak ba'houts veheela ba'houts – patour. vaamar léh rabi chimon: ki hékhi difnim mi'hayav, ba'houts namé mi'hayav. ha "kol che'hayavin ala ba'houts"?! "kol che'hayavin ala bifnim" mibeé léh!
7. אֶלָּא כִּי הֵיכִי דִּבְחוּץ לָא מִיחַיַּיב, בִּפְנִים נָמֵי לָא לִיחַיַּיב? הַאי ״כֹּל שֶׁאֵין חַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! ela ki hékhi div'houts la mi'hayav, bifnim namé la li'hayav? ha "kol cheén 'hayavin ala ba'houts" mibeé léh!
8. אֶלָּא אַסֵּיפָא קָאֵי: הַשּׁוֹחֵט עוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – פָּטוּר. שָׁחַט בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – חַיָּיב. וַאֲמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן: כִּי הֵיכִי דְּבִפְנִים לָא מִיחַיַּיב, בַּחוּץ נָמֵי לָא מִיחַיַּיב. הַאי ״כֹּל שֶׁאֵין חַיָּיבִין״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! ela aséfa kaé: hacho'hét of bifnim veheela ba'houts – patour. cha'hat ba'houts veheela ba'houts – 'hayav. vaamar léh rabi chimon: ki hékhi devifnim la mi'hayav, ba'houts namé la mi'hayav. ha "kol cheén 'hayavin" mibeé léh!
9. אֶלָּא כִּי הֵיכִי דְּבַחוּץ מִיחַיַּיב, בִּפְנִים נָמֵי מִיחַיַּיב? הָא קָתָנֵי: חוּץ מִן הַשּׁוֹחֵט בִּפְנִים וְהַמַּעֲלֶה בַּחוּץ! ela ki hékhi deva'houts mi'hayav, bifnim namé mi'hayav? ha katané: 'houts min hacho'hét bifnim vehamaale ba'houts!
10. אָמַר זְעֵירִי: שְׁחִיטַת בְּהֵמָה בַּלַּיְלָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. וְהָכִי קָאָמַר: [וְכֵן] הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה בִּפְנִים בַּלַּיְלָה וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – פָּטוּר. שָׁחַט בַּחוּץ בַּלַּיְלָה וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – חַיָּיב. amar zeéri: che'hitat behéma balayla ika bénayou. vehakhi kaamar: [vekhén] hacho'hét behéma bifnim balayla veheela ba'houts – patour. cha'hat ba'houts balayla veheela ba'houts – 'hayav.
11. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ – חַיָּיבִין עַל כְּיוֹצֵא בּוֹ בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ, חוּץ מִן הַשּׁוֹחֵט עוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ. rabi chimon omér: kol che'hayavin ala ba'houts – 'hayavin al keotsé bo bifnim veheela ba'houts, 'houts min hacho'hét of bifnim veheela ba'houts.
12. רָבָא אָמַר: קַבָּלָה בִּכְלִי חוֹל אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. וְהָכִי קָאָמַר: [וְכֵן] הַמְקַבֵּל בִּכְלִי חוֹל בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – פָּטוּר. הַמְקַבֵּל בִּכְלִי חוֹל בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – חַיָּיב. rava amar: kabala bikhli 'hol ika bénayou. vehakhi kaamar: [vekhén] hamkabél bikhli 'hol bifnim veheela ba'houts – patour. hamkabél bikhli 'hol ba'houts veheela ba'houts – 'hayav.
13. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ, חַיָּיבִין עַל כַּיּוֹצֵא בּוֹ בִּפְנִים וְהֶעֱלוֹ בַּחוּץ, חוּץ מִן הַשּׁוֹחֵט עוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלוֹ בַּחוּץ. rabi chimon omér: kol che'hayavin ala ba'houts, 'hayavin al kayotsé bo bifnim veheelo ba'houts, 'houts min hacho'hét of bifnim veheelo ba'houts.
14. הַשְׁתָּא דְּתָנֵי אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: הַמּוֹלֵק עוֹף בִּפְנִים וְהֶעֱלוֹ בַּחוּץ – חַיָּיב, מָלַק בַּחוּץ וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – פָּטוּר, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מִיחַיַּיב; רַבִּי שִׁמְעוֹן הָתָם קָאֵי – וְתָנֵי: כֹּל שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – חַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ. hachta detané avouh dichmouél bar rav yits'hak: hamolék of bifnim veheelo ba'houts – 'hayav, malak ba'houts veheela ba'houts – patour, verabi chimon mi'hayav; rabi chimon hatam kaé – vetané: kol che'hayavin ala bifnim veheela ba'houts – 'hayavin ala ba'houts.
15. מַתְנִי׳ חַטָּאת שֶׁקִּבֵּל דָּמָהּ בְּכוֹס אֶחָד; נָתַן בַּחוּץ וְחָזַר וְנָתַן בִּפְנִים, בִּפְנִים וְחָזַר וְנָתַן בַּחוּץ – חַיָּיב, שֶׁכּוּלּוֹ רָאוּי בִּפְנִים. matni' 'hatat chekibél damah bekhos e'had; natan ba'houts ve'hazar venatan bifnim, bifnim ve'hazar venatan ba'houts – 'hayav, chekoulo raou bifnim.
16. קִבֵּל דָּמָהּ בִּשְׁתֵּי כּוֹסוֹת; נָתַן שְׁנֵיהֶם בִּפְנִים – פָּטוּר. שְׁנֵיהֶם בַּחוּץ – חַיָּיב. אֶחָד בִּפְנִים וְאֶחָד בַּחוּץ – פָּטוּר. אֶחָד בַּחוּץ וְאֶחָד בִּפְנִים – חַיָּיב עַל הַחִיצוֹן, וְהַפְּנִימִי מְכַפֵּר. kibél damah bichté kosot; natan chenéhem bifnim – patour. chenéhem ba'houts – 'hayav. e'had bifnim vee'had ba'houts – patour. e'had ba'houts vee'had bifnim – 'hayav al ha'hitson, vehapenimi mekhapér.
17. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמַפְרִישׁ חַטָּאתוֹ וְאָבְדָה וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה, וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן עוֹמְדוֹת. שָׁחַט שְׁתֵּיהֶן בִּפְנִים – פָּטוּר. שְׁתֵּיהֶן בַּחוּץ – חַיָּיב. אַחַת בִּפְנִים וְאַחַת בַּחוּץ – פָּטוּר. אַחַת בַּחוּץ וְאַחַת בִּפְנִים – חַיָּיב עַל הַחִיצוֹנָה, וְהַפְּנִימִית מְכַפֶּרֶת. lema hadavar dome? lemafrich 'hatato veavda vehifrich a'heret ta'hteha, vea'har kakh nimtsét harichona, vaharé chetéhen omdot. cha'hat chetéhen bifnim – patour. chetéhen ba'houts – 'hayav. a'hat bifnim vea'hat ba'houts – patour. a'hat ba'houts vea'hat bifnim – 'hayav al ha'hitsona, vehapenimit mekhaperet.
18. כְּשֵׁם שֶׁדָּמָהּ פּוֹטֵר אֶת בְּשָׂרָהּ, כָּךְ הִיא פּוֹטֶרֶת אֶת בְּשַׂר חֲבֶירְתָּהּ. kechém chedamah potér et besarah, kakh hi poteret et besar 'havertah.

Daf 112a

1. גְּמָ׳ בִּשְׁלָמָא בַּחוּץ וְחָזַר וְנָתַן בִּפְנִים – שֶׁכּוּלּוֹ רָאוּי לִהְיוֹת בִּפְנִים; אֲבָל בִּפְנִים וְהֶעֱלָן בַּחוּץ – שִׁירַיִים נִינְהוּ! gema' bichlama ba'houts ve'hazar venatan bifnim – chekoulo raou lihot bifnim; aval bifnim veheelan ba'houts – chirayim ninou!
2. הָא מַנִּי – רַבִּי נְחֶמְיָה הִיא, דְּאָמַר: שְׁיָרֵי הַדָּם שֶׁהִקְרִיבָן בַּחוּץ – חַיָּיב. ha mani – rabi ne'hemya hi, deamar: cheyaré hadam chehikrivan ba'houts – 'hayav.
3. אִי רַבִּי נְחֶמְיָה, אֵימָא סֵיפָא: קִבֵּל דָּמָהּ בִּשְׁנֵי כּוֹסוֹת; נָתַן שְׁנֵיהֶם בִּפְנִים – פָּטוּר. שְׁנֵיהֶם בַּחוּץ – חַיָּיב. אֶחָד בִּפְנִים וְאֶחָד בַּחוּץ – פָּטוּר. וְהָאָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: שְׁיָרֵי הַדָּם שֶׁהִקְרִיבָן בַּחוּץ – חַיָּיב! i rabi ne'hemya, éma séfa: kibél damah bichné kosot; natan chenéhem bifnim – patour. chenéhem ba'houts – 'hayav. e'had bifnim vee'had ba'houts – patour. vehaamar rabi ne'hemya: cheyaré hadam chehikrivan ba'houts – 'hayav!
4. סֵיפָא אֲתָאן לְתַנָּא קַמָּא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר: כּוֹס עוֹשֶׂה דָּחוּי לַחֲבֵירוֹ. séfa atan letana kama derabi elazar berabi chimon, deamar: kos ose da'hou la'havéro.
5. לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמַפְרִישׁ חַטָּאתוֹ וְאָבְדָה, וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה. lema hadavar dome? lemafrich 'hatato veavda, vehifrich a'heret ta'hteha, vea'har kakh nimtsét harichona.
6. ״לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה״ לְמָה לִי? הָא מַנִּי – רַבִּי הִיא; דְּאָמַר: אֲבוּדָה בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה – מֵתָה. "lema hadavar dome" lema li? ha mani – rabi hi; deamar: avouda bichat hafracha – méta.
7. וְהָכִי קָאָמַר: טַעְמָא דְּאָבְדָה; הָא הִפְרִישׁ שְׁתֵּי חַטָּאוֹת לְאַחְרָיוּת – חֲדָא מִינַּיְיהוּ מֵעִיקָּרָא עוֹלָה הִיא. vehakhi kaamar: tama deavda; ha hifrich cheté 'hataot lea'hraout – 'hada minayou méikara ola hi.
8. וְכִדְרַב הוּנָא אָמַר רַב, דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: אָשָׁם שֶׁנִּיתַּק לִרְעִיָּיה, וּשְׁחָטוֹ סְתָם – כָּשֵׁר לְעוֹלָה. vekhidrav houna amar rav, deamar rav houna amar rav: acham chenitak liriya, ouch'hato setam – kachér leola.
9. מִי דָּמֵי?! הָתָם אָשָׁם זָכָר, וְעוֹלָה זָכָר; אֲבָל חַטָּאת – נְקֵבָה הִיא! אָמַר רַב חִיָּיא מִיּוֹסְתִּינְיָא: בִּשְׂעִיר נָשִׂיא. mi damé?! hatam acham zakhar, veola zakhar; aval 'hatat – nekéva hi! amar rav 'hiya miyostinya: bisir nasi.
10. הֲדַרַן עֲלָךְ הַשּׁוֹחֵט וְהַמַּעֲלֶה hadaran alakh hacho'hét vehamaale
11. מַתְנִי׳ פָּרַת חַטָּאת שֶׁשְּׂרָפָהּ חוּץ מִגִּתָּהּ, וְכֵן שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ שֶׁהִקְרִיב בַּחוּץ – פָּטוּר. matni' parat 'hatat cheserafah 'houts migitah, vekhén sair hamichtalé'ha chehikriv ba'houts – patour.
12. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ״ – כֹּל שֶׁאֵין רָאוּי לָבֹא אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, אֵין חַיָּיבִין עָלָיו. cheneemar: "veel peta'h ohel moéd lo hevio" – kol cheén raou lavo el peta'h ohel moéd, én 'hayavin ala.
13. הָרוֹבֵעַ, וְהַנִּרְבָּע, וְהַמּוּקְצֶה, וְהַנֶּעֱבָד, וְהַמְּחִיר, [וְהָאֶתְנַן], וְהַכִּלְאַיִם, וְהַטְּרֵיפָה, וְיוֹצֵא דּוֹפֶן; שֶׁהִקְרִיבָן בַּחוּץ – פָּטוּר. harovéa, vehanirba, vehamouktse, vehaneevad, vehame'hir, [vehaetnan], vehakilayim, vehateréfa, veotsé dofen; chehikrivan ba'houts – patour.
14. שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִפְנֵי מִשְׁכַּן ה׳״ – כֹּל שֶׁאֵין רָאוּי לָבֹא לִפְנֵי מִשְׁכַּן ה׳, אֵין חַיָּיבִין עָלָיו. cheneemar: "lifné michkan h'" – kol cheén raou lavo lifné michkan h', én 'hayavin ala.
15. בַּעֲלֵי מוּמִין – בֵּין בַּעֲלֵי מוּמִין קְבוּעִין, בֵּין baalé moumin – bén baalé moumin kevouin, bén

Daf 112b

1. בַּעֲלֵי מוּמִין עוֹבְרִין; שֶׁהִקְרִיבָן בַּחוּץ – פָּטוּר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בַּעֲלֵי מוּמִין קְבוּעִין – פָּטוּר, בַּעֲלֵי מוּמִין עוֹבְרִין – חַיָּיב בְּלֹא תַעֲשֶׂה. baalé moumin ovrin; chehikrivan ba'houts – patour. rabi chimon omér: baalé moumin kevouin – patour, baalé moumin ovrin – 'hayav belo taase.
2. תּוֹרִים שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן, וּבְנֵי יוֹנָה שֶׁעָבַר זְמַנָּן, שֶׁהִקְרִיבָן בַּחוּץ – פָּטוּר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בְּנֵי יוֹנָה שֶׁעָבַר זְמַנָּן – פָּטוּר, וְתוֹרִים שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן – בְּלֹא תַעֲשֶׂה. torim chelo higia zemanan, ouvné yona cheavar zemanan, chehikrivan ba'houts – patour. rabi chimon omér: bené yona cheavar zemanan – patour, vetorim chelo higia zemanan – belo taase.
3. אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ וּמְחוּסַּר זְמַן – פָּטוּר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הֲרֵי זֶה בְּלֹא תַעֲשֶׂה; שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כׇּל שֶׁהוּא רָאוּי לָבֹא לְאַחַר זְמַן – הֲרֵי זֶה בְּלֹא תַּעֲשֶׂה וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כֹּל שֶׁאֵין בּוֹ כָּרֵת – אֵין בּוֹ לֹא תַעֲשֶׂה. oto veet beno oum'housar zeman – patour. rabi chimon omér: haré ze belo taase; cherabi chimon omér: kol cheou raou lavo lea'har zeman – haré ze belo taase veén bo karét. va'hakhamim omrim: kol cheén bo karét – én bo lo taase.
4. מְחוּסַּר זְמַן – בֵּין בְּגוּפוֹ, בֵּין בִּבְעָלָיו. me'housar zeman – bén begoufo, bén bivala.
5. אֵיזֶהוּ מְחוּסַּר זְמַן בִּבְעָלָיו? הַזָּב וְהַזָּבָה וְהַיּוֹלֶדֶת וְהַמְּצוֹרָע, שֶׁהִקְרִיבוּ חַטָּאתָם וַאֲשָׁמָם בַּחוּץ – פְּטוּרִין. עוֹלוֹתֵיהֶן וְשַׁלְמֵיהֶן בַּחוּץ – חַיָּיבִין. ézeou me'housar zeman bivala? hazav vehazava vehayoledet vehametsora, chehikrivou 'hatatam vaachamam ba'houts – petourin. olotéhen vechalméhen ba'houts – 'hayavin.
6. הַמַּעֲלֶה מִבְּשַׂר חַטָּאת, מִבְּשַׂר אָשָׁם, מִבְּשַׂר קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, מִבְּשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים, וּמוֹתַר הָעוֹמֶר, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וְלֶחֶם הַפָּנִים, וּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת; hamaale mibesar 'hatat, mibesar acham, mibesar kodché kadachim, mibesar kadachim kalim, oumotar haomer, ouchté hale'hem, vele'hem hapanim, ouchyaré mena'hot;
7. וְהַיּוֹצֵק, וְהַפּוֹתֵת, וְהַבּוֹלֵל, וְהַמּוֹלֵחַ, וְהַמֵּנִיף, וְהַמַּגִּישׁ; וְהַמְסַדֵּר אֶת הַשּׁוּלְחָן, וְהַמֵּטִיב אֶת הַנֵּרוֹת, וְהַקּוֹמֵץ, וְהַמְקַבֵּל דָּמִים בַּחוּץ – פָּטוּר. vehayotsék, vehapotét, vehabolél, vehamolé'ha, vehaménif, vehamagich; vehamsadér et hachoul'han, vehamétiv et hanérot, vehakométs, vehamkabél damim ba'houts – patour.
8. וְאֵין חַיָּיבִין עָלָיו לֹא מִשּׁוּם זָרוּת, וְלֹא מִשּׁוּם טוּמְאָה, וְלֹא מִשּׁוּם מְחוּסַּר בְּגָדִים, וְלֹא מִשּׁוּם [שֶׁלֹּא] רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם. veén 'hayavin ala lo michoum zarout, velo michoum touma, velo michoum me'housar begadim, velo michoum [chelo] re'houts yadayim veraglayim.
9. עַד שֶׁלֹּא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן – הָיוּ הַבָּמוֹת מוּתָּרוֹת, וַעֲבוֹדָה בִּבְכוֹרוֹת; וּמִשֶּׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן – נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת, וַעֲבוֹדָה בַּכֹּהֲנִים. קׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים נֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים, וְקָדָשִׁים קַלִּים בְּכׇל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. בָּאוּ לַגִּלְגָּל – הוּתְּרוּ הַבָּמוֹת; קׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים נֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים, וְקָדָשִׁים קַלִּים בְּכׇל מָקוֹם. ad chelo houkam hamichkan – haou habamot moutarot, vaavoda bivkhorot; oumicheoukam hamichkan – neesrou habamot, vaavoda bakohanim. kodché kodachim neekhalin lifnim min hakelaim, vekadachim kalim bekhol ma'hané yisraél. baou lagilgal – houterou habamot; kodché kodachim neekhalin lifnim min hakelaim, vekadachim kalim bekhol makom.
10. בָּאוּ לְשִׁילֹה – נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת. וְלֹא הָיָה שָׁם תִּקְרָה; אֶלָּא בֵּית אֲבָנִים בִּלְבָד מִלְּמַטָּן, וְהַיְּרִיעוֹת מִלְּמַעְלָן; וְהִיא הָיְתָה ״מְנוּחָה״. קׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים נֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים, וְקָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּכׇל הָרוֹאֶה. baou lechilo – neesrou habamot. velo haya cham tikra; ela bét avanim bilvad milematan, vehayeriot milemalan; vehi hayta "menou'ha". kodché kodachim neekhalin lifnim min hakelaim, vekadachim kalim oumaasér chéni bekhol haroe.
11. בָּאוּ לְנוֹב וְגִבְעוֹן – הוּתְּרוּ הַבָּמוֹת. קׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים נֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים, וְקָדָשִׁים קַלִּים בְּכׇל עָרֵי יִשְׂרָאֵל. baou lenov vegivon – houterou habamot. kodché kodachim neekhalin lifnim min hakelaim, vekadachim kalim bekhol aré yisraél.
12. בָּאוּ לִירוּשָׁלַיִם – נֶאֶסְרוּ הַבָּמוֹת וְלֹא הָיָה לָהֶן הֶיתֵּר, וְהִיא הָיְתָה ״נַחֲלָה״. קׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים נֶאֱכָלִין לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים, קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי לִפְנִים מִן הַחוֹמָה. baou lirouchalayim – neesrou habamot velo haya lahen hetér, vehi hayta "na'hala". kodché kodachim neekhalin lifnim min hakelaim, kadachim kalim oumaasér chéni lifnim min ha'homa.
13. כׇּל הַקֳּדָשִׁים שֶׁהִקְדִּישָׁן בִּשְׁעַת אִיסּוּר הַבָּמוֹת, וְהִקְרִיבָן בִּשְׁעַת אִיסּוּר הַבָּמוֹת מִבַּחוּץ – הֲרֵי אֵלּוּ בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת. kol hakodachim chehikdichan bichat isour habamot, vehikrivan bichat isour habamot miba'houts – haré élou baasé velo taase, ve'hayavin ala karét.
14. הִקְדִּישָׁן בִּשְׁעַת הֶיתֵּר הַבָּמוֹת, וְהִקְרִיבָן בִּשְׁעַת אִיסּוּר הַבָּמוֹת בַּחוּץ – הֲרֵי אֵלּוּ בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, וְאֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן כָּרֵת. הִקְדִּישָׁן בִּשְׁעַת אִיסּוּר הַבָּמוֹת, וְהִקְרִיבָן בִּשְׁעַת הֶיתֵּר הַבָּמוֹת – הֲרֵי אֵלּוּ בַּעֲשֵׂה, וְאֵין בָּהֶן לֹא תַעֲשֶׂה. hikdichan bichat hetér habamot, vehikrivan bichat isour habamot ba'houts – haré élou baasé velo taase, veén 'hayavin aléhen karét. hikdichan bichat isour habamot, vehikrivan bichat hetér habamot – haré élou baasé, veén bahen lo taase.
15. וְאֵלּוּ קָדָשִׁים קְרֵבִין בַּמִּשְׁכָּן: קָדָשִׁים שֶׁהוּקְדְּשׁוּ לְמִשְׁכָּן, קׇרְבְּנוֹת צִיבּוּר קְרֵבִין בַּמִּשְׁכָּן, וְקׇרְבְּנוֹת הַיָּחִיד בְּבָמָה. קׇרְבְּנוֹת הַיָּחִיד שֶׁהוּקְדְּשׁוּ לַמִּשְׁכָּן – יַקְרִיבוּ בַּמִּשְׁכָּן, וְאִם הִקְרִיבָן בְּבָמָה – פָּטוּר. veélou kadachim kerévin bamichkan: kadachim cheoukdechou lemichkan, korbenot tsibour kerévin bamichkan, vekorbenot haya'hid bevama. korbenot haya'hid cheoukdechou lamichkan – yakrivou bamichkan, veim hikrivan bevama – patour.
16. וּמָה בֵּין בָּמַת יָחִיד לְבָמַת צִיבּוּר? סְמִיכָה, וּשְׁחִיטַת צָפוֹן, ouma bén bamat ya'hid levamat tsibour? semikha, ouch'hitat tsafon,

Daf 113a

1. וּמַתַּן סָבִיב, וּתְנוּפָה, וְהַגָּשָׁה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין מִנְחָה בְּבָמָה, וְכִיהוּן, וּבִגְדֵי שָׁרֵת, וּכְלֵי שָׁרֵת, וְרֵיחַ נִיחוֹחַ, וּמְחִיצָה לְדָמִים, וְרִיחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם. oumatan saviv, outnoufa, vehagacha. rabi yeouda omér: én min'ha bevama, vekhioun, ouvigdé charét, oukhlé charét, veré'ha ni'ho'ha, oum'hitsa ledamim, veri'houts yadayim veraglayim.
2. אֲבָל הַזְּמַן, הַנּוֹתָר וְהַטָּמֵא – שָׁוִין בָּזֶה וּבָזֶה. aval hazeman, hanotar vehatamé – chavin baze ouvaze.
3. גְּמָ׳ מַאי חוּץ מִגִּתָּהּ? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: חוּץ מִמָּקוֹם הַבָּדוּק לָהּ. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן: וַהֲלֹא כׇּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּדוּקָה הִיא! gema' ma 'houts migitah? amar réch lakich: 'houts mimakom habadouk lah. amar lo rabi yo'hanan: vahalo kol erets yisraél bedouka hi!
4. אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּגוֹן שֶׁשְּׁחָטָהּ לִפְנִים מִן חוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם. ela amar rabi yo'hanan: kegon cheche'hatah lifnim min 'homat yerouchalayim.
5. וְלוֹקְמַהּ כְּגוֹן שֶׁשְּׁחָטָהּ חוּץ לַחוֹמָה שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הַפֶּתַח! דְּאָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: שְׁחָטָהּ שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הַפֶּתַח – פְּסוּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׁחַט... וְהִזָּה״ – velokmah kegon cheche'hatah 'houts la'homa chelo keneged hapeta'h! deamar rav ada bar ahava: che'hatah chelo keneged hapeta'h – pesoula, cheneemar: "vecha'hat... vehiza" –
6. מָה הַזָּאָתָהּ כְּנֶגֶד הַפֶּתַח, אַף שְׁחִיטָתָהּ כְּנֶגֶד הַפֶּתַח. וְכִי תֵּימָא דְּלָא מַקֵּישׁ, וְהָא אִתְּמַר: שְׁחָטָהּ שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הַפֶּתַח – רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: פְּסוּלָה – ״וְשָׁחַט... וְהִזָּה״. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: כְּשֵׁרָה – ״אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְשָׁחַט״. ma hazaatah keneged hapeta'h, af che'hitatah keneged hapeta'h. vekhi téma dela makéch, veha itemar: che'hatah chelo keneged hapeta'h – rabi yo'hanan omér: pesoula – "vecha'hat... vehiza". réch lakich amar: kechéra – "el mi'houts lama'hane vecha'hat".
7. וְאִיתְּמַר נָמֵי, שְׂרָפָהּ שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד הַפֶּתַח – רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: פְּסוּלָה, וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא אָמַר: כְּשֵׁרָה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר פְּסוּלָה – ״וְשָׂרַף... וְהִזָּה״. veitemar namé, serafah chelo keneged hapeta'h – rabi yo'hanan amar: pesoula, verabi ochaya amar: kechéra. rabi yo'hanan amar pesoula – "vesaraf... vehiza".
8. וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא אָמַר כְּשֵׁרָה – ״עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף״; מְקוֹם שֶׁפּוֹרֶשֶׁת לְמִיתָה, שָׁם תְּהֵא שְׂרֵיפָתָהּ. verabi ochaya amar kechéra – "al pirchah yisrof"; mekom cheporechet lemita, cham tehé seréfatah.
9. אָמְרִי: לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר; לָא מִיבַּעְיָא חוּץ לַחוֹמָה – דְּרַחוֹקֵי רַחֲקַהּ; אֶלָּא אֲפִילּוּ לִפְנִים מִן הַחוֹמָה – דְּקָרוֹבֵי קָרְבַהּ, וְאֵימָא תִּתַּכְשַׁר – קָא מַשְׁמַע לַן. amri: la mibaya kaamar; la mibaya 'houts la'homa – dera'hoké ra'hakah; ela afilou lifnim min ha'homa – dekarové karvah, veéma titakhchar – ka machma lan.
10. אָמַר מָר, אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן: וַהֲלֹא כׇּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּדוּקָה הִיא. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? מָר סָבַר: יָרַד מַבּוּל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמָר סָבַר: לֹא יָרַד. amar mar, amar lo rabi yo'hanan: vahalo kol erets yisraél bedouka hi. bema kamipalgi? mar savar: yarad maboul leerets yisraél, oumar savar: lo yarad.
11. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ: ״בֶּן אָדָם אֱמׇר לָהּ אַתְּ אֶרֶץ לֹא מְטֹהָרָה הִיא לֹא גֻשְׁמָהּ בְּיוֹם זָעַם״. amar rav na'hman bar yits'hak, ouchnéhem mikra e'had darchou: "ben adam emor lah ate erets lo metohara hi lo gouchmah beom zaam".
12. רַבִּי יוֹחָנָן סָבַר, אַתְמוֹהֵי מַתְמַהּ קְרָא: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מִי לָא מְטוֹהָרָה אַתְּ?! כְּלוּם יָרְדוּ עָלַיִךְ גְּשָׁמִים בְּיוֹם זָעַם?! וְרֵישׁ לָקִישׁ סָבַר: כִּפְשָׁטֵיהּ – אָרֶץ לֹא מְטוֹהָרָה אַתְּ; מִי לֹא יָרְדוּ עָלַיִךְ גְּשָׁמִים בְּיוֹם זָעַם?! rabi yo'hanan savar, atmohé matmah kera: erets yisraél, mi la metohara ate?! keloum yardou alayikh gechamim beom zaam?! veréch lakich savar: kifchatéh – arets lo metohara ate; mi lo yardou alayikh gechamim beom zaam?!
13. אֵיתִיבֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: חֲצֵירוֹת הָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם בְּנוּיוֹת עַל הַסֶּלַע, וְתַחְתֵּיהֶן חָלוּל מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם, וּמְבִיאִין נָשִׁים מְעוּבָּרוֹת וְיוֹלְדוֹת, וּמְגַדְּלוֹת שָׁם בְּנֵיהֶם לַפָּרָה. étivéh réch lakich lerabi yo'hanan: 'hatsérot haou birouchalayim benouot al hasela, veta'htéhen 'haloul mipené kever hateom, oumviin nachim meoubarot veoldot, oumgadelot cham benéhem lapara.
14. וּמְבִיאִין שְׁוָורִים, וְעַל גַּבֵּיהֶן דְּלָתוֹת, וְתִינוֹקוֹת יוֹשְׁבִין עֲלֵיהֶן, וְכוֹסוֹת שֶׁל אֶבֶן בְּיָדָן, וּמִלְּאוּ וְיָשְׁבוּ בִּמְקוֹמָן. oumviin chevarim, veal gabéhen delatot, vetinokot yochvin aléhen, vekhosot chel even beyadan, oumileou veyachvou bimkoman.
15. אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: מַעֲלָה עָשׂוּ בַּפָּרָה. amar rav houna beréh derav yeochoua: maala asou bapara.
16. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: פַּעַם אֶחָד מָצְאוּ עֲצָמוֹת בְּלִשְׁכַּת דִּיר הָעֵצִים, וּבִקְּשׁוּ לִגְזוֹר טוּמְאָה עַל יְרוּשָׁלַיִם. עָמַד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַל רַגְלָיו וְאָמַר: לֹא בּוּשָׁה וּכְלִימָּה הִיא לָנוּ, שֶׁנִּגְזוֹר טוּמְאָה עַל עִיר אֲבוֹתֵינוּ?! אַיֵּה מֵתֵי מַבּוּל? אַיֵּה מֵתֵי נְבוּכַדְנֶצַּר? étivéh rabi yo'hanan leréch lakich: paam e'had matsou atsamot belichkat dir haétsim, ouvikechou ligzor touma al yerouchalayim. amad rabi yeochoua al ragla veamar: lo boucha oukhlima hi lanou, chenigzor touma al ir avoténou?! ayé mété maboul? ayé mété nevoukhadnetsar?
17. מִדְּקָאָמַר הָכִי, לָאו לְמֵימְרָא דְּלָא הֲווֹ? וּלְטַעְמָיךְ, הֲרוּגֵי נְבוּכַדְנֶצַּר הָכִי נָמֵי דְּלָא הֲווֹ?! אֶלָּא הֲווֹ, וּפַנִּינְהוּ; הָכָא נָמֵי – הֲווֹ וּפַנִּינְהוּ. וְאִי אִפַּנּוֹ, midekaamar hakhi, la lemémra dela hao? oultamakh, harougé nevoukhadnetsar hakhi namé dela hao?! ela hao, oufaninou; hakha namé – hao oufaninou. vei ipano,

Daf 113b

1. הָא אִיפְּנוֹ! נְהִי דְּאִיפַּנּוֹ מִירוּשָׁלַיִם, מִכּוּלַּהּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לָא אִיפַּנּוֹ. ha ipeno! nehi deipano mirouchalayim, mikoulah erets yisraél la ipano.
2. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אֵיתִיבֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: אַיֵּה מֵתֵי מַבּוּל? אַיֵּה מֵתֵי נְבוּכַדְנֶאצַּר? מַאי, לָאו מִדְּהָנֵי הֲווֹ – הָנֵי נָמֵי הֲווֹ? מִידֵּי אִירְיָא?! הָא כִּדְאִיתֵיהּ וְהָא כִּדְאִיתֵיהּ. ika deamri, étivéh réch lakich lerabi yo'hanan: ayé mété maboul? ayé mété nevoukhadnetsar? ma, la midehané hao – hané namé hao? midé irya?! ha kiditéh veha kiditéh.
3. אֵיתִיבֵיהּ: ״מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ״ – בִּשְׁלָמָא לְדִידִי, דְּאָמֵינָא יָרַד מַבּוּל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – מִשּׁוּם הָכִי מֵתוּ. אֶלָּא לְדִידָךְ, אַמַּאי מֵתוּ? מִשּׁוּם הַבְלָא. étivéh: "mikol acher be'harava métou" – bichlama ledidi, deaména yarad maboul leerets yisraél – michoum hakhi métou. ela ledidakh, ama métou? michoum havla.
4. כִּדְרַב חִסְדָּא, דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: בְּרוֹתְחִין קִלְקְלוּ, וּבְרוֹתְחִין נִידּוֹנוּ; דִּכְתִיב הָכָא: ״וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם״, וּכְתִיב הָתָם: ״וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה״. kidrav 'hisda, deamar rav 'hisda: berot'hin kilkelou, ouvrot'hin nidonou; dikhtiv hakha: "vayachokou hamayim", oukhtiv hatam: "va'hamat hamelekh chakhakha".
5. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: ״מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ״ – בִּשְׁלָמָא לְדִידִי, דְּאָמֵינָא לֹא יָרַד מַבּוּל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – מִשּׁוּם הָכִי הֲוַי חָרָבָה. אֶלָּא לְדִידָךְ, מַאי חָרָבָה? חָרָבָה שֶׁהָיְתָה מֵעִיקָּרָא. ika deamri, étivéh rabi yo'hanan leréch lakich: "mikol acher be'harava métou" – bichlama ledidi, deaména lo yarad maboul leerets yisraél – michoum hakhi hava 'harava. ela ledidakh, ma 'harava? 'harava chehayta méikara.
6. וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ חָרָבָה? כִּדְרַב חִסְדָּא. דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: בְּדוֹר הַמַּבּוּל לֹא נִגְזְרָה גְּזֵרָה עַל דָּגִים שֶׁבַּיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ״ – וְלֹא דָּגִים שֶׁבַּיָּם. veama karé léh 'harava? kidrav 'hisda. deamar rav 'hisda: bedor hamaboul lo nigzera gezéra al dagim chebayam, cheneemar: "mikol acher be'harava métou" – velo dagim chebayam.
7. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לֹא יָרַד מַבּוּל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – הַיְינוּ דְּקָם רֵימָא הָתָם. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר יָרַד, רֵימָא הֵיכָא קָם? אָמַר רַבִּי יַנַּאי: גּוּרִיּוֹת הִכְנִיסוּ בַּתֵּיבָה. bichlama leman deamar lo yarad maboul leerets yisraél – haynou dekam réma hatam. ela leman deamar yarad, réma hékha kam? amar rabi yana: gouriyot hikhnisou batéva.
8. וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: לְדִידִי חֲזֵי לִי אוּרְזִילָא דְּרֵימָא (בַּת) [בַּר] יוֹמֵאּ, וְהָוֵי כְּהַר תָּבוֹר. וְהַר תָּבוֹר כַּמָּה הָוֵיא – אַרְבְּעִין פַּרְסֵי; מְשָׁכָא דְּצַוְּארֵיהּ – תְּלָתָא פַּרְסֵי, מַרְבַּעְתָּא דְּרֵישָׁא – פַּרְסָא וּפַלְגָא, רְמָא כַּבָּא וּסְכַר יַרְדְּנָא. vehaamar raba bar bar 'hana: ledidi 'hazé li ourzila deréma (bat) [bar] yomé, vehavé kehar tavor. vehar tavor kama havé – arbein parsé; mechakha detsaouréh – telata parsé, marbata derécha – parsa oufalga, rema kaba ouskhar yardena.
9. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רֹאשׁוֹ הִכְנִיסוּ לַתֵּיבָה. וְהָאָמַר מָר: מַרְבַּעְתָּא דְּרֵישָׁא פַּרְסָא וּפַלְגָא! אֶלָּא רֹאשׁ חוֹטְמוֹ הִכְנִיסוּ לַתֵּיבָה. amar rabi yo'hanan: rocho hikhnisou latéva. vehaamar mar: marbata derécha parsa oufalga! ela roch 'hotmo hikhnisou latéva.
10. וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא יָרַד מַבּוּל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! לְדִבְרֵי רֵישׁ לָקִישׁ קָאָמַר. veha amar rabi yo'hanan: lo yarad maboul leerets yisraél! ledivré réch lakich kaamar.
11. וְהָא קָסָגְיָא תֵּיבָה! אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: קַרְנָיו קָשְׁרוּ בַּתֵּיבָה. וְהָאָמַר רַב חִסְדָּא: אַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל בְּרוֹתְחִין קִלְקְלוּ וּבְרוֹתְחִין נִידּוֹנוּ! veha kasagya téva! amar réch lakich: karna kachrou batéva. vehaamar rav 'hisda: anché dor hamaboul berot'hin kilkelou ouvrot'hin nidonou!
12. וּלְטַעְמָיךְ, תֵּיבָה הֵיכִי סָגְיָא? וְעוֹד, עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הֵיכָא קָאֵי? אֶלָּא נֵס נַעֲשָׂה לָהֶם, שֶׁנִּצְטַנְּנוּ בְּצִידֵּי הַתֵּיבָה. oultamakh, téva hékhi sagya? veod, og melekh habachan hékha kaé? ela nés naasa lahem, chenitstanenou betsidé hatéva.
13. וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן [בֶּן לָקִישׁ] – נְהִי נָמֵי דְּיָרַד מַבּוּל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; וְהָא לָא פָּשׁ! דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ ״מְצוּלָה״? שֶׁכׇּל מֵתֵי מַבּוּל נִצְטַלְּלוּ שָׁם. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ ״שִׁנְעָר״? שֶׁכׇּל מֵתֵי מַבּוּל נִנְעֲרוּ שָׁם. אִי אֶפְשָׁר דְּלָא אִידְּבַקוּ. oulrabi chimon [ben lakich] – nehi namé deyarad maboul leerets yisraél; veha la pach! deamar réch lakich: lama nikra chemah "metsoula"? chekol mété maboul nitstalelou cham. verabi yo'hanan amar: lama nikra chemah "chinar"? chekol mété maboul ninarou cham. i efchar dela idevakou.
14. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ ״שִׁנְעָר״? שֶׁמְּנַעֶרֶת עֲשִׁירֶיהָ. וְהָא קָחָזֵינַן דְּהָווּ! תְּלָתָא דָּרֵי לָא מָשְׁכִי. amar rabi avaou: lama nikra chemah "chinar"? chemenaeret achireha. veha ka'hazénan dehaou! telata daré la machkhi.
15. אָמַר רַבִּי אַמֵּי: כָּל הָאוֹכֵל מֵעֲפָרָהּ שֶׁל בָּבֶל – כְּאִילּוּ אוֹכֵל בְּשַׂר אֲבוֹתָיו. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: כָּל הָאוֹכֵל מֵעֲפָרָהּ שֶׁל בָּבֶל – כְּאִילּוּ אוֹכֵל בְּשַׂר אֲבוֹתָיו. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: כְּאִילּוּ אוֹכֵל שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים. amar rabi amé: kal haokhél méafarah chel bavel – keilou okhél besar avota. tanya namé hakhi: kal haokhél méafarah chel bavel – keilou okhél besar avota. veyéch omrim: keilou okhél chekatsim ourmasim.
16. שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. sair hamichtalé'ha.
17. וּרְמִינְהִי: אוֹ ״קׇרְבָּן״ – שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִילּוּ קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת שֶׁנִּקְרְאוּ קׇרְבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַנַּקְרֵב אֶת קׇרְבַּן ה׳״? ourminhi: o "korban" – choméa ani afilou kodché bedek habayit chenikreou korban, cheneemar: "vanakrév et korban h'"?
18. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ״ – מִי שֶׁרָאוּי לָבֹא בְּאֹהֶל מוֹעֵד; יָצְאוּ קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת – שֶׁאֵינָן רְאוּיִן. talmoud lomar: "veel peta'h ohel moéd lo hevio" – mi cheraou lavo beohel moéd; yatsou kodché bedek habayit – cheénan reouyin.
19. אוֹצִיא אֶת אֵלּוּ – שֶׁאֵינָן רְאוּיִן; וְלֹא אוֹצִיא אֶת שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ – שֶׁהוּא רָאוּי לָבֹא אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לַה׳״ – לְהוֹצִיא שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, שֶׁאֵינוֹ מְיוּחָד לַה׳. otsi et élou – cheénan reouyin; velo otsi et sair hamichtalé'ha – cheou raou lavo el peta'h ohel moéd! talmoud lomar: "la'" – leotsi sair hamichtalé'ha, cheéno meou'had la'.
20. לָא קַשְׁיָא; כָּאן קוֹדֶם הַגְרָלָה, כָּאן לְאַחַר הַגְרָלָה. אַחַר הַגְרָלָה נָמֵי, הָאִיכָּא וִידּוּי! la kachya; kan kodem hagrala, kan lea'har hagrala. a'har hagrala namé, haika vidou!
21. אֶלָּא אָמַר רַב מַנִּי: לָא קַשְׁיָא; כָּאן קוֹדֶם וִידּוּי, כָּאן לְאַחַר וִידּוּי. ela amar rav mani: la kachya; kan kodem vidou, kan lea'har vidou.
22. הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע. harovéa vehanirba.
23. וְהָא נָמֵי תִּיפּוֹק לִי מִ״פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״! veha namé tipok li mi"peta'h ohel moéd"!

Daf 114a

1. בִּשְׁלָמָא רוֹבֵעַ וְנִרְבָּע – מַשְׁכַּחַתְּ לֵיהּ דְּאַקְדְּשִׁינְהוּ מֵעִיקָּרָא, וַהֲדַר (רבעו) [אִירְבַעוּ]. bichlama rovéa venirba – machka'hate léh deakdechinou méikara, vahadar (rv) [irvaou].
2. אֶלָּא מוּקְצֶה וְנֶעֱבָד – אֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ! בְּקָדָשִׁים קַלִּים, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי – דְּאָמַר: קָדָשִׁים קַלִּים מָמוֹן בְּעָלִים הוּא. ela mouktse veneevad – én adam osér davar cheéno chelo! bekadachim kalim, vealiba derabi yosé hagelili – deamar: kadachim kalim mamon bealim hou.
3. דְּתַנְיָא: ״וּמָעֲלָה מַעַל בַּה׳״ – לְרַבּוֹת קֳדָשִׁים קַלִּים, שֶׁהֵן מָמוֹנוֹ. דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. detanya: "oumaala maal ba'" – lerabot kodachim kalim, chehén mamono. divré rabi yosé hagelili.
4. הִלְכָּךְ, רוֹבֵעַ וְנִרְבָּע – דְּבַר עֶרְוָה. מוּקְצֶה וְנֶעֱבָד – עֲבוֹדָה זָרָה, בְּקָדָשִׁים קַלִּים. hilkakh, rovéa venirba – devar erva. mouktse veneevad – avoda zara, bekadachim kalim.
5. אֶתְנַן, וּמְחִיר, כִּלְאַיִם, יוֹצֵא דּוֹפֶן – בִּוְלָדוֹת קָדָשִׁים. etnan, oum'hir, kilayim, yotsé dofen – bivladot kadachim.
6. קָסָבַר: וַלְדֵי קָדָשִׁים – בַּהֲוָיָיתָן הֵן קְדוֹשִׁים. kasavar: valdé kadachim – bahavayatan hén kedochim.
7. בַּעֲלֵי מוּמִין וְכוּ׳, אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ וְכוּ׳. baalé moumin vekhou', oto veet beno vekhou'.
8. וּצְרִיכִי; דְּאִי תְּנָא בַּעֲלֵי מוּמִין – מִשּׁוּם דִּמְאִיסִי; אֲבָל תּוֹרִין, דְּלָא מְאִיסִי – אֵימָא לָא, דְּמוֹדוּ לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן; outsrikhi; dei tena baalé moumin – michoum dimisi; aval torin, dela meisi – éma la, demodou léh lerabi chimon;
9. וְאִי תְּנָא תּוֹרִין – מִשּׁוּם דְּלָא (חזו) [אִיחֲזוֹ] וְאִידְּחוֹ; אֲבָל בַּעֲלֵי מוּמִין, דְּאִיחֲזוֹ וְאִידְּחוֹ – אֵימָא לָא, דְּמוֹדֵה לְהוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבָּנַן; vei tena torin – michoum dela ('hz) [i'hazo] veide'ho; aval baalé moumin, dei'hazo veide'ho – éma la, demodé leou rabi chimon lerabanan;
10. וְאִי תְּנָא הָנֵי תַּרְתֵּי – מִשּׁוּם דִּפְסוּלָא דְּגוּפַיְיהוּ; אֲבָל אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ, דִּפְסוּלָא מֵעָלְמָא קָאָתֵי לַהּ – אֵימָא מוֹדוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן; צְרִיכָא. vei tena hané tarté – michoum difsoula degoufayou; aval oto veet beno, difsoula méalma kaaté lah – éma modou léh rabanan lerabi chimon; tserikha.
11. שֶׁהָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? chehaya rabi chimon omér: ma tama derabi chimon?
12. אָמַר רַבִּי אִילְעָא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר קְרָא: ״לֹא תַעֲשׂוּן כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים פֹּה הַיּוֹם״ – אֲמַר לְהוּ מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל: כִּי עָיְילִיתוּ לָאָרֶץ – יְשָׁרוֹת תַּקְרִיבוּ, חוֹבוֹת לֹא תַּקְרִיבוּ. amar rabi ila amar réch lakich, deamar kera: "lo taasoun kekhol acher ana'hnou osim po hayom" – amar leou moche leyisraél: ki aylitou laarets – yecharot takrivou, 'hovot lo takrivou.
13. וְגִלְגָּל לְגַבֵּי שִׁילֹה מְחוּסַּר זְמַן הוּא, וְקָאָמַר לְהוּ מֹשֶׁה: ״לֹא תַעֲשׂוּן״. vegilgal legabé chilo me'housar zeman hou, vekaamar leou moche: "lo taasoun".
14. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זֵירָא: אִי הָכִי, amar rabi yirmeya lerabi zéra: i hakhi,

Daf 114b

1. מִילְקֵי נָמֵי לִילְקֵי! אַלְּמָה אָמַר רַבִּי זֵירָא: הַכָּתוּב נִתְּקוֹ לַעֲשֵׂה? milké namé lilké! alema amar rabi zéra: hakatouv niteko laasé?
2. הָנֵי מִילֵּי לְרַבָּנַן, לְרַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי נָמֵי. hané milé lerabanan, lerabi chimon hakhi namé.
3. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: פְּנִים דְּגִלְגָּל לְגַבֵּי שִׁילֹה – כְּחוּץ דָּמֵי. rav na'hman bar yits'hak amar: penim degilgal legabé chilo – ke'houts damé.
4. רַבָּה אָמַר: טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן – כִּדְתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִנַּיִן לַזּוֹבֵחַ פֶּסַח בְּבָמַת יָחִיד בִּשְׁעַת אִיסּוּר הַבָּמוֹת, שֶׁהוּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח״. raba amar: taméh derabi chimon – kidtanya, rabi chimon omér: minayin lazové'ha pesa'h bevamat ya'hid bichat isour habamot, cheou belo taase? talmoud lomar: "lo toukhal lizbo'ha et hapasa'h".
5. יָכוֹל אַף בִּשְׁעַת הֶיתֵּר הַבָּמוֹת כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ״ – לֹא אָמַרְתִּי לְךָ אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁכׇּל יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִין בְּשַׁעַר אֶחָד. yakhol af bichat hetér habamot kén? talmoud lomar: "bea'had chearekha" – lo amarti lekha ela bechaa chekol yisraél nikhnasin bechaar e'had.
6. אֵימַת? אִי נֵימָא אַחַר חֲצוֹת – כָּרֵת נָמֵי מִחַיַּיב! אֶלָּא לָאו קוֹדֶם חֲצוֹת? émat? i néma a'har 'hatsot – karét namé mi'hayav! ela la kodem 'hatsot?
7. לְעוֹלָם לְאַחַר חֲצוֹת, וּבִשְׁעַת הֶיתֵּר הַבָּמוֹת קָאֵי. leolam lea'har 'hatsot, ouvichat hetér habamot kaé.
8. וְהָא בִּשְׁעַת אִיסּוּר הַבָּמוֹת קָאָמַר! אִיסּוּר בָּמָה לוֹ, הֶיתֵּר בָּמָה לַחֲבֵירוֹ. veha bichat isour habamot kaamar! isour bama lo, hetér bama la'havéro.
9. מְחוּסַּר זְמַן כּוּ׳. וְהָנֵי בְּנֵי אֲשָׁמוֹת נִינְהוּ?! אָמַר זְעֵירִי: תְּנִי מְצוֹרָע בַּהֲדַיְיהוּ. me'housar zeman kou'. vehané bené achamot ninou?! amar zeéri: teni metsora bahadayou.
10. עוֹלוֹתֵיהֶן וְשַׁלְמֵיהֶן. וְהָנֵי בְּנֵי שְׁלָמִים נִינְהוּ?! אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: תְּנִי נָזִיר. דִּזְעֵירִי קַבְעוּהָ תַּנָּאֵי, דְּרַב שֵׁשֶׁת לָא קַבְעוּהָ תַּנָּאֵי. olotéhen vechalméhen. vehané bené chelamim ninou?! amar rav chéchet: teni nazir. dizéri kavouha tanaé, derav chéchet la kavouha tanaé.
11. אָמַר רַבִּי חִלְקִיָּה (דְּבֵי) רַב טוֹבִי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לִשְׁמוֹ; אֲבָל שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ – חַיָּיב, הוֹאִיל וְרָאוּי לְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ בִּפְנִים. amar rabi 'hilkiya (devé) rav tovi: lo chanou ela lichmo; aval chelo lichmo – 'hayav, hoil veraou lechelo lichmo bifnim.
12. אִי הָכִי, לִשְׁמוֹ נָמֵי נִיחַיַּיב – הוֹאִיל וְרָאוּי לְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ בִּפְנִים! בָּעֵי עֲקִירָה. i hakhi, lichmo namé ni'hayav – hoil veraou lechelo lichmo bifnim! baé akira.
13. מַתְקֵיף לַהּ רַב הוּנָא: וְכִי יֵשׁ לְךָ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לִשְׁמוֹ, וְכָשֵׁר שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ?! matkéf lah rav houna: vekhi yéch lekha davar cheéno kachér lichmo, vekhachér chelo lichmo?!

Daf 115a

1. וְלֹא?! וַהֲרֵי פֶּסַח בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה – דְּאֵינוֹ כָּשֵׁר לִשְׁמוֹ, וְכָשֵׁר שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ! פֶּסַח בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה – שְׁלָמִים נִינְהוּ. velo?! vaharé pesa'h bichar yemot hachana – deéno kachér lichmo, vekhachér chelo lichmo! pesa'h bichar yemot hachana – chelamim ninou.
2. לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אַף עוֹלַת מְחוּסַּר זְמַן בִּבְעָלִים, וַאֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע? léma mesaya léh: yakhol cheani motsi af olat me'housar zeman bivalim, vaacham nazir vaacham metsora?
3. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שׁוֹר״ – מִכׇּל מָקוֹם, ״כֶּשֶׂב״ – מִכׇּל מָקוֹם, ״עֵז״ – מִכׇּל מָקוֹם. וְאִילּוּ חַטָּאת – שַׁיְּירַהּ; talmoud lomar: "chor" – mikol makom, "kesev" – mikol makom, "éz" – mikol makom. veilou 'hatat – chayerah;
4. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בִּזְמַנּוֹ – מַאי אִירְיָא אָשָׁם? אֲפִילּוּ חַטָּאת נָמֵי! אֶלָּא שֶׁלֹּא לִזְמַנּוֹ. bema askinan? iléma bizmano – ma irya acham? afilou 'hatat namé! ela chelo lizmano.
5. וּבְמַאי? אִילֵימָא לִשְׁמוֹ – אָשָׁם אַמַּאי חַיָּיב? אֶלָּא לָאו שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ? לְעוֹלָם בִּזְמַנּוֹ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ; ouvma? iléma lichmo – acham ama 'hayav? ela la chelo lichmo? leolam bizmano vechelo lichmo;
6. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא, דְּאָמַר: מַקְּשִׁינַן אָשָׁם לְחַטָּאת. verabi eliezer hi, deamar: makechinan acham le'hatat.
7. וּתְנָא טָפֵל, וְהוּא הַדִּין עִיקָּר. outna tafél, veou hadin ikar.
8. תָּא שְׁמַע: יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה עוֹלַת מְחוּסַּר זְמַן – בְּגוּפָהּ, וְחַטָּאת – בֵּין בְּגוּפָהּ בֵּין בִּבְעָלִים? ta chema: yakhol cheani merabe olat me'housar zeman – begoufah, ve'hatat – bén begoufah bén bivalim?
9. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״ – כֹּל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָבֹא בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד, אֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן. וְאִילּוּ אָשָׁם – שַׁיְּירֵהּ; talmoud lomar: "veel peta'h ohel moéd" – kol cheéno raou lavo befeta'h ohel moéd, én 'hayavin aléhen. veilou acham – chayeréh;
10. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא לִשְׁמוֹ – אָשָׁם נָמֵי לִיפְטְרֵיהּ! אֶלָּא לָאו שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ? bema askinan? iléma lichmo – acham namé lifteréh! ela la chelo lichmo?
11. לְעוֹלָם שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא – דְּמַקֵּישׁ אָשָׁם לְחַטָּאת. תְּנָא עִיקָּר, וְכׇל שֶׁכֵּן לְטָפֵל. leolam chelo lichmo, verabi eliezer hi – demakéch acham le'hatat. tena ikar, vekhol chekén letafél.
12. תָּא שְׁמַע: דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר, תָּנָא דְּבֵי רַבִּי לֵיוַאי: יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אַף עוֹלַת מְחוּסַּר זְמַן בִּבְעָלִים, אֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע; מִנַּיִן? וְנָסֵיב לְהוּ תַּלְמוּדָא לְחִיּוּבָא, וְלָא יָדַעְנָא מַאי הִיא. ta chema: dekhi ata rav dimi amar, tana devé rabi léva: yakhol cheani motsi af olat me'housar zeman bivalim, acham nazir vaacham metsora; minayin? venasév leou talmouda le'hiyouva, vela yadana ma hi.
13. מַאי תַּלְמוּדָא? אָמַר רָבִינָא: ״שׁוֹר״ – מִכׇּל מָקוֹם, ״כֶּשֶׂב״ – מִכׇּל מָקוֹם, ״עֵז״ – מִכׇּל מָקוֹם. הָא מַאי רוּמְיָא? כִּדְאָמְרַתְּ! ma talmouda? amar ravina: "chor" – mikol makom, "kesev" – mikol makom, "éz" – mikol makom. ha ma roumya? kidamrate!
14. אָמַר רַב נַחְמָן: מִשּׁוּם דְּרָמֵי דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי לֵיוַאי אַדְּתָנֵי לֵוִי: אֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – כְּשֵׁירִין, וְלֹא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשׁוּם חוֹבָה. amar rav na'hman: michoum deramé detana devé rabi léva adetané lévi: acham nazir vaacham metsora cheche'hatan chelo lichman – kechérin, velo alou labealim lechoum 'hova.
15. שְׁחָטָן מְחוּסַּר זְמַן בִּבְעָלִים, אוֹ שֶׁהָיוּ בְנֵי שְׁתֵּי שָׁנִים וּשְׁחָטָן – פְּסוּלִין. che'hatan me'housar zeman bivalim, o chehaou vené cheté chanim ouch'hatan – pesoulin.
16. וּמְשַׁנֵּי רַב דִּימִי: לָא קַשְׁיָא; כָּאן לִשְׁמוֹ, כָּאן שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ. oumchané rav dimi: la kachya; kan lichmo, kan chelo lichmo.
17. רַב אָשֵׁי רָמֵי מַתְנִיתִין אַבָּרַיְיתָא, וּמְשַׁנֵּי: כָּאן לִשְׁמוֹ, וְכָאן שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ. rav aché ramé matnitin abarayta, oumchané: kan lichmo, vekhan chelo lichmo.
18. לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרַב הוּנָא? léma tehvé teouvtéh derav houna?
19. אָמַר לְךָ רַב הוּנָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁהִפְרִישׁ שְׁתֵּי אֲשָׁמוֹת לְאַחְרָיוּת, דְּחַד מִינַּיְיהוּ מֵעִיקָּרָא עוֹלָה הִיא; amar lekha rav houna: hakha bema askinan – kegon chehifrich cheté achamot lea'hraout, de'had minayou méikara ola hi;

Daf 115b

1. כִּדְרַב הוּנָא אָמַר רַב. דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: אָשָׁם שֶׁנִּיתַּק לִרְעִיָּה, וּשְׁחָטוֹ סְתָם – כָּשֵׁר לָעוֹלָה. kidrav houna amar rav. deamar rav houna amar rav: acham chenitak liriya, ouch'hato setam – kachér laola.
2. הַמַּעֲלֶה מִבְּשַׂר חַטָּאת [וְכוּ׳]. תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִן לַמַּעֲלֶה מִבְּשַׂר חַטָּאת, וּמִבְּשַׂר אָשָׁם, וּמִבְּשַׂר קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וּמִבְּשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים, וּמִמּוֹתַר הָעוֹמֶר, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וְלֶחֶם הַפָּנִים, וּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת – שֶׁפָּטוּר? hamaale mibesar 'hatat [vekhou']. tanou rabanan: minayin lamaale mibesar 'hatat, oumibesar acham, oumibesar kodché kadachim, oumibesar kadachim kalim, oumimotar haomer, ouchté hale'hem, vele'hem hapanim, ouchyaré mena'hot – chepatour?
3. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עוֹלָה״ – מָה עוֹלָה שֶׁהִיא רְאוּיָה לְהַעֲלָאָה, אַף כֹּל שֶׁרְאוּיָה לְהַעֲלָאָה. talmoud lomar: "ola" – ma ola chehi reouya lehaalaa, af kol cherouya lehaalaa.
4. מִנַּיִן שֶׁאַף הַיּוֹצֵק, וְהַבּוֹלֵל, וְהַפּוֹתֵת, וְהַמּוֹלֵחַ, וְהַמֵּנִיף, וְהַמַּגִּישׁ, וְהַמְסַדֵּר הַשֻּׁלְחָן, וְהַמֵּטִיב אֶת הַנֵּרוֹת, וְהַקּוֹמֵץ, וְהַמְקַבֵּל בַּחוּץ – שֶׁפָּטוּר? minayin cheaf hayotsék, vehabolél, vehapotét, vehamolé'ha, vehaménif, vehamagich, vehamsadér hachoul'han, vehamétiv et hanérot, vehakométs, vehamkabél ba'houts – chepatour?
5. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר יַעֲלֶה עוֹלָה אוֹ זָבַח״ – מָה הַעֲלָאָה שֶׁהִיא גְּמַר עֲבוֹדָה, אַף כֹּל שֶׁהוּא גְּמַר עֲבוֹדָה. talmoud lomar: "acher yaale ola o zava'h" – ma haalaa chehi gemar avoda, af kol cheou gemar avoda.
6. עַד שֶׁלֹּא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן [וְכוּ׳]. יָתֵיב רַב הוּנָא בַּר רַב קַטִּינָא קַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא, וְקָא קָרֵי: ״וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. אֲמַר לֵיהּ, הָכִי אָמַר רַבִּי אַסִּי: קָרְבוּ וּפָסְקוּ. ad chelo houkam hamichkan [vekhou']. yatév rav houna bar rav katina kaméh derav 'hisda, veka karé: "vayichla'h et naaré bené yisraél". amar léh, hakhi amar rabi asi: karvou oufaskou.
7. סְבַר לְאוֹתוֹבֵיהּ מִמַּתְנִיתִין; שַׁמְעֵיהּ דְּקָאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: עוֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר – אֵינָהּ טְעוּנָה הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ; אוֹתְבֵיהּ בָּרַיְיתָא דְּשָׁוְיָא בְּכוּלְּהוּ. sevar leotovéh mimatnitin; chaméh dekaamar micheméh derav ada bar ahava: ola chehikrivou yisraél bamidbar – énah teouna hefchét venitou'ha; otvéh barayta dechavya bekhouleou.
8. דְּתַנְיָא: עַד שֶׁלֹּא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן – הַבָּמוֹת מוּתָּרוֹת, וַעֲבוֹדָה בִּבְכוֹרוֹת, וְהַכֹּל כְּשֵׁירִין לְהִקָּרֵיב; בְּהֵמָה, חַיָּה וָעוֹף, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת, תְּמִימִין וּבַעֲלֵי מוּמִין, טְהוֹרִין אֲבָל לֹא טְמֵאִין. detanya: ad chelo houkam hamichkan – habamot moutarot, vaavoda bivkhorot, vehakol kechérin lehikarév; behéma, 'haya vaof, zekharim ounkévot, temimin ouvaalé moumin, teorin aval lo teméin.
9. וְהַכֹּל קָרְבוּ עוֹלוֹת. וְעוֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר – טְעוּנָה הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ. וְגוֹיִם בִּזְמַן הַזֶּה רַשָּׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן. vehakol karvou olot. veola chehikrivou yisraél bamidbar – teouna hefchét venitou'ha. vegoyim bizman haze rachain laasot kén.
10. תַּנָּאֵי הִיא; דְּתַנְיָא: ״וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל ה׳ יִתְקַדָּשׁוּ״ – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אוֹמֵר: זוֹ פְּרִישׁוּת בְּכוֹרוֹת. רַבִּי אוֹמֵר: זוֹ פְּרִישׁוּת נָדָב וַאֲבִיהוּא. tanaé hi; detanya: "vegam hakohanim hanigachim el h' yitkadachou" – rabi yeochoua ben kor'ha omér: zo perichout bekhorot. rabi omér: zo perichout nadav vaaviou.
11. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר זוֹ פְּרִישׁוּת נָדָב וַאֲבִיהוּא – הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ״. bichlama leman deamar zo perichout nadav vaaviou – haynou dikhtiv: "hou acher diber h' lémor bikrova ekadéch".
12. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר זוֹ פְּרִישׁוּת בְּכוֹרוֹת – הֵיכָא רְמִיזָא? דִּכְתִיב: ״וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי״ – אַל תִּקְרֵי ״בִּכְבוֹדִי״, אֶלָּא ״(בִּמְכוּבָּדַיי) [בִּכְבוּדַיי]״. ela leman deamar zo perichout bekhorot – hékha remiza? dikhtiv: "venoadti chama livné yisraél venikdach bikhvodi" – al tikré "bikhvodi", ela "(bimkhoubada) [bikhvouda]".
13. דָּבָר זֶה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה וְלֹא יָדְעוּ, עַד שֶׁמֵּתוּ בְּנֵי אַהֲרֹן. כֵּיוָן שֶׁמֵּתוּ בְּנֵי אַהֲרֹן, אָמַר לוֹ: אַהֲרֹן אָחִי, לֹא מֵתוּ בָּנֶיךָ אֶלָּא לְהַקְדִּישׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כֵּיוָן שֶׁיָּדַע אַהֲרֹן שֶׁבָּנָיו יְדוּעֵי מָקוֹם הֵן, שָׁתַק וְקִבֵּל שָׂכָר; שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּדֹּם אַהֲרֹן״. davar ze amar hakadoch baroukh hou lemoche velo yadou, ad chemétou bené aharon. kévan chemétou bené aharon, amar lo: aharon a'hi, lo métou banekha ela lehakdich chemo chel hakadoch baroukh hou. kévan cheyada aharon chebana yedoué makom hén, chatak vekibél sakhar; cheneemar: "vayidom aharon".
14. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר: ״דּוֹם לַה׳ וְהִתְחוֹלֵל לוֹ״ – אַף עַל פִּי שֶׁמַּפִּיל לְךָ חֲלָלִים חֲלָלִים, אַתְּ שְׁתוֹק. וְכֵן בִּשְׁלֹמֹה הוּא אוֹמֵר: ״עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר״ – פְּעָמִים שֶׁשּׁוֹתֵק וּמְקַבֵּל שָׂכָר עַל הַשְּׁתִיקָה, פְּעָמִים מְדַבֵּר וּמְקַבֵּל שָׂכָר עַל הַדִּבּוּר. vekhén bedavid hou omér: "dom la' vehit'holél lo" – af al pi chemapil lekha 'halalim 'halalim, ate chetok. vekhén bichlomo hou omér: "ét la'hachot veét ledabér" – peamim chechoték oumkabél sakhar al hachetika, peamim medabér oumkabél sakhar al hadibour.
15. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מַאי דִּכְתִיב: ״נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁךָ״? אַל תִּיקְרֵי ״מִמִּקְדָּשֶׁךָ״ אֶלָּא ״מִמְּקוּדָּשֶׁיךָ״ – בְּשָׁעָה שֶׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּין בִּקְדוֹשָׁיו, מִתְיָירֵא וּמִתְעַלֶּה וּמִתְהַלֵּל. vehaynou deamar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan, ma dikhtiv: "nora elohim mimikdachekha"? al tikré "mimikdachekha" ela "mimekoudachekha" – bechaa cheose hakadoch baroukh hou din bikdocha, mityaré oumitale oumithalél.
16. אֶלָּא קַשְׁיָא עוֹלָה! תְּרֵי תַּנָּאֵי הִיא; דְּתַנְיָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: כְּלָלוֹת נֶאֶמְרוּ בְּסִינַי, וּפְרָטוֹת בְּאֹהֶל מוֹעֵד. ela kachya ola! teré tanaé hi; detanya, rabi yichmaél omér: kelalot neemrou besina, oufratot beohel moéd.
17. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּלָלוֹת וּפְרָטוֹת נֶאֶמְרוּ בְּסִינַי, וְנִשְׁנוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד, וְנִשְׁתַּלְּשׁוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב. rabi akiva omér: kelalot oufratot neemrou besina, venichnou beohel moéd, venichtalechou bearvot moav.
18. אָמַר מָר: הַכֹּל כְּשֵׁירִין לְהַקְרִיב. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב הוּנָא, דְּאָמַר קְרָא: ״וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַה׳ וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִכׇּל עוֹף הַטָּהוֹר״; בְּהֵמָה – כְּמַשְׁמָעוֹ. חַיָּה – בִּכְלַל בְּהֵמָה. amar mar: hakol kechérin lehakriv. mena hané milé? amar rav houna, deamar kera: "vayiven no'ha mizbé'ha la' vayika'h mikol habehéma hateora oumikol of hataor"; behéma – kemachmao. 'haya – bikhlal behéma.

Daf 116a

1. זְכָרִים וּנְקֵבוֹת, תְּמִימִין וּבַעֲלֵי מוּמִין – דְּאָמַר מָר: תַּמּוּת וְזַכְרוּת בִּבְהֵמָה, וְאֵין תַּמּוּת וְזַכְרוּת בְּעוֹפוֹת. zekharim ounkévot, temimin ouvaalé moumin – deamar mar: tamout vezakhrout bivhéma, veén tamout vezakhrout beofot.
2. וְאִיתַּקַּשׁ בְּהֵמָה לְעוֹף. veitakach behéma leof.
3. תְּמִימִין וּבַעֲלֵי מוּמִין – לְאַפּוֹקֵי מְחוּסַּר אֵבֶר, דְּלָא. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִנַּיִן לִמְחוּסַּר אֵבֶר שֶׁנֶּאֱסַר לִבְנֵי נֹחַ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּמִכׇּל הָחַי מִכׇּל בָּשָׂר״ – אָמְרָה תּוֹרָה: הָבֵא בְּהֵמָה שֶׁחַיִּין רָאשֵׁי אֵיבָרִין שֶׁלָּהּ. temimin ouvaalé moumin – leapoké me'housar éver, dela. amar rabi elazar: minayin lim'housar éver cheneesar livné no'ha? talmoud lomar: "oumikol ha'ha mikol basar" – amra tora: havé behéma che'hayin raché évarin chelah.
4. וְדִילְמָא לְמַעוֹטֵי טְרֵיפָה? הָהוּא מִ״לְּחַיּוֹת זֶרַע״ נָפְקָא. vedilma lemaoté teréfa? haou mi"le'hayot zera" nafka.
5. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר טְרֵיפָה אֵינָהּ יוֹלֶדֶת, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר טְרֵיפָה יוֹלֶדֶת – מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? הָאָמַר קְרָא: ״אִתָּךְ״ – בְּדוֹמִין לָךְ. hani'ha leman deamar teréfa énah yoledet, ela leman deamar teréfa yoledet – ma ika lemémar? haamar kera: "itakh" – bedomin lakh.
6. וְדִילְמָא נֹחַ גּוּפֵיהּ טְרֵיפָה הֲוָה? ״תָּמִים״ כְּתִיב בֵּיהּ. וְדִילְמָא תָּמִים בִּדְרָכָיו? ״צַדִּיק״ כְּתִיב בֵּיהּ. vedilma no'ha gouféh teréfa hava? "tamim" ketiv béh. vedilma tamim bidrakha? "tsadik" ketiv béh.
7. וְדִילְמָא ״תָּמִים״ – בִּדְרָכָיו, ״צַדִּיק״ – בְּמַעֲשָׂיו? אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּנֹחַ גּוּפֵיהּ טְרֵיפָה הֲוָה, מִי קָאָמַר לֵיהּ לְנֹחַ: דִּכְוָותָךְ עַיֵּיל, שְׁלֵמִים לָא תְּעַיֵּיל?! vedilma "tamim" – bidrakha, "tsadik" – bemaasa? i salka datakh deno'ha gouféh teréfa hava, mi kaamar léh leno'ha: dikhvatakh ayél, chelémim la teayél?!
8. וּמֵאַחַר דְּנָפְקָא לַן מֵ״אִתָּךְ״, ״לְחַיּוֹת זֶרַע״ לְמָה לִי? מַהוּ דְּתֵימָא: ״אִתָּךְ״ – לְצַוְתָּא בְּעָלְמָא, אֲפִילּוּ זָקֵן אֲפִילּוּ סָרִיס; קָמַשְׁמַע לַן. ouméa'har denafka lan mé"itakh", "le'hayot zera" lema li? maou detéma: "itakh" – letsavta bealma, afilou zakén afilou saris; kamachma lan.
9. טְהוֹרִין אֲבָל לֹא טְמֵאִין. וּמִי הֲווֹ טְמֵאִין וּטְהוֹרִין בְּהַהִיא שַׁעְתָּא?! אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מֵאוֹתָן שֶׁלֹּא נֶעֶבְדָה בָּהֶן עֲבֵירָה. teorin aval lo teméin. oumi hao teméin outorin behahi chata?! amar rabi chemouél bar na'hmani amar rabi yonatan: méotan chelo neevda bahen avéra.
10. מְנָא הֲווֹ יָדְעִי? כִּדְרַב חִסְדָּא. דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: הֶעֱבִירָן לִפְנֵי הַתֵּיבָה; כֹּל שֶׁהַתֵּיבָה קוֹלַטְתָּן – בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא טָהוֹר, אֵין הַתֵּיבָה קוֹלַטְתָּן – בְּיָדוּעַ שֶׁהֵן טְמֵאִין. mena hao yadi? kidrav 'hisda. deamar rav 'hisda: heeviran lifné hatéva; kol chehatéva kolattan – beyadoua cheou taor, én hatéva kolattan – beyadoua chehén teméin.
11. רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר, אָמַר קְרָא: ״וְהַבָּאִים זָכָר וּנְקֵבָה״ – הַבָּאִין מֵאֲלֵיהֶן. rabi avaou amar, amar kera: "vehabaim zakhar ounkéva" – habain méaléhen.
12. אָמַר מָר: וְהַכֹּל קָרְבוּ עוֹלוֹת. עוֹלוֹת אִין, שְׁלָמִים לָא. וְהָא כְּתִיב: ״וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים לַה׳ פָּרִים״! אֶלָּא אֵימָא: הַכֹּל קָרְבוּ עוֹלוֹת [וּשְׁלָמִים]. amar mar: vehakol karvou olot. olot in, chelamim la. veha ketiv: "vayizbe'hou zeva'him chelamim la' parim"! ela éma: hakol karvou olot [ouchlamim].
13. וְהָתַנְיָא: אֲבָל שְׁלָמִים לָא, כִּי אִם עוֹלוֹת. עוֹלוֹת אִין, שְׁלָמִים לָא! כְּמַאן דְּאָמַר לֹא קֵרְבוּ שְׁלָמִים בְּנֵי נֹחַ – דְּאִיתְּמַר: רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, חַד אָמַר: קֵרְבוּ שְׁלָמִים בְּנֵי נֹחַ, וְחַד אָמַר: לֹא קֵרְבוּ. vehatanya: aval chelamim la, ki im olot. olot in, chelamim la! keman deamar lo kérvou chelamim bené no'ha – deitemar: rabi elazar verabi yosé bar 'hanina, 'had amar: kérvou chelamim bené no'ha, ve'had amar: lo kérvou.
14. מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָמַר קֵרְבוּ שְׁלָמִים בְּנֵי נֹחַ? דִּכְתִיב: ״וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכוֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן״ – אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁחֶלְבּוֹ קָרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, וְאֵין כּוּלּוֹ קָרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה שְׁלָמִים. ma tama deman deamar kérvou chelamim bené no'ha? dikhtiv: "vehevel hévi gam hou mibekhorot tsono oumé'helvéhen" – ézeou davar che'helbo karév legabé mizbé'ha, veén koulo karév legabé mizbé'ha? hevé omér: ze chelamim.
15. מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָמַר לֹא קֵרְבוּ? דִּכְתִיב: ״עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן״ – תִּתְנַעֵר אוּמָּה שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ בַּצָּפוֹן, וְתָבוֹא אוּמָּה שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ בַּצָּפוֹן וּבַדָּרוֹם. ma tama deman deamar lo kérvou? dikhtiv: "ouri tsafon ouvoi téman" – titnaér ouma chemaaseha batsafon, vetavo ouma chemaaseha batsafon ouvadarom.
16. וּמָר נָמֵי, הָכְתִיב: ״וּמֵחֶלְבֵיהֶן״! מִשַּׁמִּנֵיהוֹן [דִּידְהוּ]. oumar namé, hakhtiv: "oumé'helvéhen"! michaminéon [didou].
17. וּמָר נָמֵי, הָכְתִיב: ״עוּרִי צָפוֹן״! [הָהוּא] בְּקִיבּוּץ גָּלִיּוֹת הוּא דִּכְתִיב. oumar namé, hakhtiv: "ouri tsafon"! [haou] bekibouts galiyot hou dikhtiv.
18. וְהָא כְּתִיב: ״וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה גַּם אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵינוּ זְבָחִים וְעֹלֹת וְעָשִׂינוּ לַה׳ אֱלֹהֵינוּ״! זְבָחִים לַאֲכִילָה, וְעוֹלוֹת לְהַקְרָבָה. veha ketiv: "vayomer moche gam ata titén beyadénou zeva'him veolot veasinou la' elohénou"! zeva'him laakhila, veolot lehakrava.
19. וְהָא כְּתִיב: ״וַיִּקַּח יִתְרוֹ [חֹתֵן מֹשֶׁה] עוֹלָה וּזְבָחִים״! הַהוּא לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה הוּא דִּכְתִיב. veha ketiv: "vayika'h yitro ['hotén moche] ola ouzva'him"! haou lea'har matan tora hou dikhtiv.
20. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר: [יִתְרוֹ] אַחַר מַתַּן תּוֹרָה הָיָה; אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר: [יִתְרוֹ] קוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה הָיָה – מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? דְּאִיתְּמַר: בְּנֵי רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי; חַד אָמַר: יִתְרוֹ קוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה הָיָה, וְחַד אָמַר: יִתְרוֹ אַחַר מַתַּן תּוֹרָה הָיָה. לְמַאן דְּאָמַר יִתְרוֹ קוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה הָיָה – קָסָבַר שְׁלָמִים הִקְרִיבוּ בְּנֵי נֹחַ. hani'ha leman deamar: [yitro] a'har matan tora haya; ela leman deamar: [yitro] kodem matan tora haya – ma ika lemémar? deitemar: bené rabi 'hiya verabi yeochoua ben lévi; 'had amar: yitro kodem matan tora haya, ve'had amar: yitro a'har matan tora haya. leman deamar yitro kodem matan tora haya – kasavar chelamim hikrivou bené no'ha.
21. כְּתַנָּאֵי: ״וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן״ – מָה שְׁמוּעָה שָׁמַע, וּבָא וְנִתְגַּיֵּיר? רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק שָׁמַע, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב בְּצִדּוֹ: ״וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב״. ketanaé: "vayichma yitro khohén midyan" – ma chemoua chama, ouva venitgayér? rabi yeochoua omér: mil'hemet amalék chama, cheharé ketiv betsido: "vaya'haloch yeochoua et amalék veet amo lefi 'harev".
22. רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אוֹמֵר: מַתַּן תּוֹרָה שָׁמַע [וּבָא], שֶׁכְּשֶׁנִּיתְּנָה תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל הָיָה קוֹלוֹ הוֹלֵךְ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְכׇל [מַלְכֵי] אוּמּוֹת הָעוֹלָם אֲחָזָתַן רְעָדָה בְּהֵיכְלֵיהֶן וְאָמְרוּ שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְהֵיכָלוֹ כּוּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד״. rabi elazar hamodai omér: matan tora chama [ouva], chekechenitena tora leyisraél haya kolo holékh misof haolam vead sofo, vekhol [malkhé] oumot haolam a'hazatan reada behékhléhen veamrou chira, cheneemar: "ouvhékhalo koulo omér kavod".
23. נִתְקַבְּצוּ כּוּלָּם אֵצֶל בִּלְעָם הָרָשָׁע, וְאָמְרוּ לוֹ: מָה קוֹל הֶהָמוֹן אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ? שֶׁמָּא מַבּוּל בָּא לָעוֹלָם (אָמַר לָהֶם) – ״ה׳ לַמַּבּוּל יָשָׁב״? [אָמַר לָהֶם]: ״וַיֵּשֶׁב ה׳ מֶלֶךְ לְעוֹלָם״ – כְּבָר נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם. nitkabetsou koulam étsel bilam haracha, veamrou lo: ma kol hehamon acher chamanou? chema maboul ba laolam (amar lahem) – "h' lamaboul yachav"? [amar lahem]: "vayéchev h' melekh leolam" – kevar nichba hakadoch baroukh hou cheéno mévi maboul laolam.
24. אָמְרוּ לוֹ: מַבּוּל שֶׁל מַיִם אֵינוֹ מֵבִיא, אֲבָל מַבּוּל שֶׁל אֵשׁ מֵבִיא – שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי (הִנֵּה) בָּאֵשׁ ה׳ נִשְׁפָּט״. אָמַר לָהֶן: כְּבָר נִשְׁבַּע שֶׁאֵינוֹ מַשְׁחִית כׇּל בָּשָׂר. amrou lo: maboul chel mayim éno mévi, aval maboul chel éch mévi – cheneemar: "ki (hiné) baéch h' nichpat". amar lahen: kevar nichba cheéno mach'hit kol basar.
25. וּמֶה קוֹל הֶהָמוֹן הַזֶּה שֶׁשָּׁמַעְנוּ? אָמַר לָהֶם: חֶמְדָּה טוֹבָה יֵשׁ לוֹ בְּבֵית גְּנָזָיו, שֶׁהָיְתָה גְּנוּזָה אֶצְלוֹ תְּשַׁע מֵאוֹת שִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה דּוֹרוֹת קוֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם; וּבִיקֵּשׁ לִיתְּנָהּ לְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״ה׳ עוֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן״. [מִיָּד] פָּתְחוּ כּוּלָּם וְאָמְרוּ: ״ה׳ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם״. oume kol hehamon haze chechamanou? amar lahem: 'hemda tova yéch lo bevét genaza, chehayta genouza etslo techa méot chivim vearbaa dorot kodem chenivra haolam; ouvikéch litenah levana, cheneemar: "h' oz leamo yitén". [miyad] pat'hou koulam veamrou: "h' yevarékh et amo vachalom".
26. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: קְרִיעַת יַם סוּף שָׁמַע וּבָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כׇּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי״. וְאַף רָחָב הַזּוֹנָה אָמְרָה לִשְׁלוּחֵי יְהוֹשֻׁעַ: ״כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה׳ אֶת מֵי יַם סוּף״. rabi eliezer omér: keriat yam souf chama ouva, cheneemar: "vayhi khichmoa kol malkhé haemori". veaf ra'hav hazona amra lichlou'hé yeochoua: "ki chamanou ét acher hovich h' et mé yam souf".
27. מַאי שְׁנָא הָתָם, דַּאֲמַר (לֵיהּ) ״וְלֹא הָיָה בָם עוֹד רוּחַ״; וּמַאי שְׁנָא הָכָא, דְּקָאָמַר: ״וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ״? ma chena hatam, daamar (léh) "velo haya vam od rou'ha"; ouma chena hakha, dekaamar: "velo kama od rou'ha beich"?

Daf 116b

1. דַּאֲפִילּוּ אִקַּשּׁוֹיֵי נָמֵי לָא אִקַּשּׁוּ. וּמְנָא יָדְעָה? דְּאָמַר מָר: אֵין לָךְ כׇּל שַׂר וְנָגִיד שֶׁלֹּא בָּא עַל רָחָב הַזּוֹנָה. daafilou ikachoyé namé la ikachou. oumna yada? deamar mar: én lakh kol sar venagid chelo ba al ra'hav hazona.
2. אָמְרוּ: בַּת עֶשֶׂר שָׁנִים הָיְתָה כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, וְזִנְּתָה [כׇּל] אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר. אַחַר חֲמִישִּׁים שָׁנָה נִתְגַּיְּירָה, אָמְרָה: ״יְהֵא מָחוּל לִי בִּשְׂכַר חֶבֶל חַלּוֹן וּפִשְׁתִּים״. amrou: bat eser chanim hayta kecheyatsou yisraél mimitsrayim, vezineta [kol] arbaim chana chehaou yisraél bamidbar. a'har 'hamichim chana nitgayera, amra: "yehé ma'houl li biskhar 'hevel 'halon oufichtim".
3. אָמַר מָר: וְגוֹיִם בִּזְמַן הַזֶּה רַשָּׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ – בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְצוּוִין עַל שְׁחוּטֵי חוּץ, וְאֵין הַגּוֹיִם מְצוּוִין עַל שְׁחוּטֵי חוּץ. amar mar: vegoyim bizman haze rachain laasot kén. mena hané milé? detanou rabanan: "dabér el bené yisraél" – bené yisraél metsouvin al che'houté 'houts, veén hagoyim metsouvin al che'houté 'houts.
4. לְפִיכָךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד בּוֹנֶה לוֹ בָּמָה לְעַצְמוֹ, וּמַקְרִיב עָלֶיהָ כׇּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה. אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא אָמַר רַב אַסִּי: אָסוּר לְסַיְּיעָן וְלַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתָן. אָמַר רַבָּה: וּלְאוֹרֹיִנְהוּ שְׁרֵי. lefikhakh kal e'had vee'had bone lo bama leatsmo, oumakriv aleha kol ma cheyirtse. amar rabi yaakov bar a'ha amar rav asi: asour lesayean velaasot cheli'houtan. amar raba: ouloroyinou cheré.
5. כִּי הָא דְּאִיפְרָא הוֹרְמִיז אִימֵּיהּ דְּשַׁבּוּר מַלְכָּא שַׁדַּרָה קוּרְבָּנָא לְרָבָא, שְׁלַחָה לֵיהּ: ״אַסְּקוּהּ נִיהֲלֵיהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם״. אֲמַר לְהוּ לְרַב סָפְרָא וּלְרַב אַחָא בַּר הוּנָא: זִילוּ וּדְבַרוּ תְּרֵי עוּלֵמֵי גּוּלָאֵי, וַחֲזוֹ הֵיכָא דְּמַסְּקָא יַמָּא שִׂירְטוֹן; וּשְׁקֻלוּ צִיבֵי חַדְתֵי, וְאַפִּיקוּ נוּרָא מִמָּרָא חַדְתָּא, וְאַסְּקוּהּ נִיהֲלֵיהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם. ki ha deifra hormiz iméh dechabour malka chadara kourbana lerava, chela'ha léh: "asekouh nihaléh lechém chamayim". amar leou lerav safra oulrav a'ha bar houna: zilou oudvarou teré oulémé goulaé, va'hazo hékha demaseka yama sirton; ouchkoulou tsivé 'hadté, veapikou noura mimara 'hadta, veasekouh nihaléh lechém chamayim.
6. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: כְּמַאן – כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר: מָה מִזְבֵּחַ – שֶׁלֹּא יִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ הֶדְיוֹט, אַף עֵצִים – שֶׁלֹּא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן הֶדְיוֹט. וְהָא מוֹדֶה רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ בְּבָמָה! amar léh abayé: keman – kerabi elazar ben chamoua. detanya, rabi elazar ben chamoua omér: ma mizbé'ha – chelo yichtaméch bo hedot, af étsim – chelo yichtaméch bahen hedot. veha mode rabi elazar ben chamoua bevama!
7. דְּתַנְיָא, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״וַיִּתֵּן דָּוִד לְאׇרְנָן בַּמָּקוֹם שִׁקְלֵי זָהָב מִשְׁקָל שֵׁשׁ מֵאוֹת וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״וַיִּקֶן דָּוִד אֶת הַגֹּרֶן וְאֶת הַבָּקָר בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים״; הָא כֵּיצַד? detanya, katouv e'had omér: "vayitén david leornan bamakom chiklé zahav michkal chéch méot vego'", oukhtiv: "vayiken david et hagoren veet habakar bekhesef chekalim 'hamichim"; ha kétsad?
8. גּוֹבֶה מִכׇּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט חֲמִשִּׁים, שֶׁהֵן שֵׁשׁ מֵאוֹת. רַבִּי אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי: בָּקָר [וְעֵצִים] וּמְקוֹם מִזְבֵּחַ בַּחֲמִשִּׁים, וְכׇל הַבַּיִת כּוּלּוֹ בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת. gove mikol chévet vachévet 'hamichim, chehén chéch méot. rabi omér michoum aba yosé ben dosta: bakar [veétsim] oumkom mizbé'ha ba'hamichim, vekhol habayit koulo bechéch méot.
9. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר: בָּקָר וְעֵצִים וּמְקוֹם מִזְבֵּחַ בַּחֲמִשִּׁים, וְכׇל הַבַּיִת כּוּלּוֹ בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת; דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה אֶל דָּוִד: יִקַּח וְיַעַל אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ [הַטּוֹב בְּעֵינָיו], רְאֵה הַבָּקָר לָעֹלָה וְהַמֹּרִגִּים [וּכְלֵי הַבָּקָר] לָעֵצִים״. וְרָבָא אָמַר לָךְ: הָתָם נָמֵי בְּחַדְתֵי. rabi elazar ben chamoua omér: bakar veétsim oumkom mizbé'ha ba'hamichim, vekhol habayit koulo bechéch méot; dikhtiv: "vayomer aravna el david: yika'h veyaal adoni hamelekh [hatov beéna], reé habakar laola vehamorigim [oukhlé habakar] laétsim". verava amar lakh: hatam namé be'hadté.
10. מַאי מוֹרִיגִּים? אָמַר עוּלָּא: מִטָּה שֶׁל טוּרְבֵּל. מַאי מִטָּה שֶׁל טוּרְבֵּל? אָמַר אַבָּיֵי: עִיזָּא דְּקֻרְקְסָא דְּדָיְישָׁן דִּישָׁאֵי. אָמַר אַבָּיֵי: מַאי קְרָא? ״הִנֵּה שַׂמְתִּיךְ לְמוֹרַג חָרוּץ חָדָשׁ בַּעַל פִּיפִיּוֹת״. ma morigim? amar oula: mita chel tourbél. ma mita chel tourbél? amar abayé: iza dekourkesa dedaychan dichaé. amar abayé: ma kera? "hiné samtikh lemorag 'harouts 'hadach baal pifiyot".
11. מַקְרֵי לֵיהּ רָבָא לִבְרֵיהּ, וְרָמֵי לֵיהּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי; כְּתִיב: ״וַיִּתֵּן דָּוִד לְאׇרְנָן וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״וַיִּקֶן דָּוִד וְגוֹ׳״; הָא כֵּיצַד? גּוֹבֶה מִכׇּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט חֲמִשִּׁים, שֶׁהֵן שֵׁשׁ מֵאוֹת. makré léh rava livréh, veramé léh keraé ahadadé; ketiv: "vayitén david leornan vego'", oukhtiv: "vayiken david vego'"; ha kétsad? gove mikol chévet vachévet 'hamichim, chehén chéch méot.
12. וְאַכַּתִּי קַשְׁיָין אַהֲדָדֵי – הָתָם כֶּסֶף, הָכָא זָהָב! אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: גּוֹבֶה כֶּסֶף בְּמִשְׁקַל שֵׁשׁ מֵאוֹת זָהָב. veakati kachyan ahadadé – hatam kesef, hakha zahav! ela hakhi kaamar: gove kesef bemichkal chéch méot zahav.
13. קָדָשִׁים קַלִּים נֶאֱכָלִים [בְּכׇל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל]. אָמַר רַב הוּנָא: בְּכׇל מְקוֹמוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲבָל מַחֲנֶה לָא הָוֵי. kadachim kalim neekhalim [bekhol ma'hané yisraél]. amar rav houna: bekhol mekomot yisraél, aval ma'hane la havé.
14. אֵיתִיבֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַב הוּנָא: וּמַחֲנוֹת בְּמִדְבָּר לָא הֲוַאי?! וְהָא תַּנְיָא: כְּשֵׁם שֶׁמַּחֲנֶה בַּמִּדְבָּר, כָּךְ מַחֲנֶה בִּירוּשָׁלַיִם; מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת – מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, מֵהַר הַבַּיִת לְשַׁעַר נִקָּנוֹר – מַחֲנֵה לְוִיָּה, étivéh rav na'hman lerav houna: ouma'hanot bemidbar la hava?! veha tanya: kechém chema'hane bamidbar, kakh ma'hane birouchalayim; mirouchalayim lehar habayit – ma'hané yisraél, méhar habayit lechaar nikanor – ma'hané leviya,
15. מִכָּאן וְאֵילָךְ – מַחֲנֵה שְׁכִינָה, וְהֵן הֵן קְלָעִים שֶׁבַּמִּדְבָּר. mikan veélakh – ma'hané chekhina, vehén hén kelaim chebamidbar.
16. אֶלָּא אֵימָא: בְּכׇל מְקוֹם מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: אִיפְּסִלוּ בְּיוֹצֵא; קָא מַשְׁמַע לַן. ela éma: bekhol mekom ma'hané yisraél. pechita! maou detéma: ipesilou beotsé; ka machma lan.
17. וְאֵימָא הָכִי נָמֵי! אָמַר קְרָא: ״וְנָסַע אֹהֶל מוֹעֵד״ – אַף עַל פִּי שֶׁנָּסַע, אֹהֶל מוֹעֵד הוּא. veéma hakhi namé! amar kera: "venasa ohel moéd" – af al pi chenasa, ohel moéd hou.
18. תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: עוֹד אַחֶרֶת הָיְתָה, וְחֵיל עֶזְרַת נָשִׁים הִיא, וְלֹא הָיוּ עוֹנְשִׁין עָלֶיהָ. וּבְשִׁילֹה לֹא הָיוּ אֶלָּא שְׁנֵי מַחֲנוֹת בִּלְבַד. tanya, rabi chimon ben yo'ha omér: od a'heret hayta, ve'hél ezrat nachim hi, velo haou onchin aleha. ouvchilo lo haou ela chené ma'hanot bilvad.
19. הֵי מִינַּיְיהוּ לָא הֲוָה? אָמַר רַבָּה: מִסְתַּבְּרָא דְּמַחֲנֵה לְוִיָּה הֲוַאי; דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מַחֲנֵה לְוִיָּה לָא הֲוַאי – hé minayou la hava? amar raba: mistabera dema'hané leviya hava; dei salka datakh ma'hané leviya la hava –

Daf 117a

1. נִמְצְאוּ זָבִין וּטְמֵאֵי מֵתִים מִשְׁתַּלְּחִין חוּץ לְמַחֲנֶה אַחַת, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם״ – nimtseou zavin outméé métim michtale'hin 'houts lema'hane a'hat, vehatora amra: "velo yetameou et ma'hanéhem" –
2. תֵּן מַחֲנֶה לָזֶה וּמַחֲנֶה לָזֶה. tén ma'hane laze ouma'hane laze.
3. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אֶלָּא מַאי, מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לָא הֲוַאי?! נִמְצְאוּ זָבִין וּמְצוֹרָעִין מִשְׁתַּלְּחִין לְמָקוֹם אֶחָד, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״בָּדָד יֵשֵׁב״ – שֶׁלֹּא יֵשֵׁב טָמֵא אַחֵר עִמּוֹ! amar léh rava: ela ma, ma'hané yisraél la hava?! nimtseou zavin oumtsorain michtale'hin lemakom e'had, vehatora amra: "badad yéchév" – chelo yéchév tamé a'hér imo!
4. אֶלָּא לְעוֹלָם כּוּלְּהוּ תְּלָתָא הָווּ; וּמַאי לֹא הָיוּ אֶלָּא שְׁתֵּי מַחֲנוֹת – לִקְלִיטָה. מִכְּלָל דִּבְמִדְבָּר הֲוַאי קָלְטָה מַחֲנֵה לְוִיָּה? ela leolam kouleou telata haou; ouma lo haou ela cheté ma'hanot – liklita. mikelal divmidbar hava kalta ma'hané leviya?
5. אִין; וְהָא תַּנְיָא: ״וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם״ – בְּחַיֶּיךָ מָקוֹם, מְקוֹמֶךָ; ״אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה״. מְלַמֵּד שֶׁמַּגְלִין בַּמִּדְבָּר. לְהֵיכָן גּוֹלִין? לְמַחֲנֵה לְוִיָּה. in; veha tanya: "vesamti lekha makom" – be'hayekha makom, mekomekha; "acher yanous chama". melaméd chemaglin bamidbar. lehékhan golin? lema'hané leviya.
6. מִכָּאן אָמְרוּ: בֶּן לֵוִי שֶׁהָרַג – גּוֹלֶה מִפֶּלֶךְ לְפֶלֶךְ, וְאִם גָּלָה לְפִלְכּוֹ – פִּלְכּוֹ קוֹלְטוֹ. mikan amrou: ben lévi cheharag – gole mipelekh lefelekh, veim gala lefilko – pilko kolto.
7. מַאי קְרָא? אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: ״כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב״ – עִיר שֶׁקְּלָטַתּוּ כְּבָר. ma kera? amar rav a'ha beréh derav ika: "ki veir miklato yéchév" – ir chekelatatou kevar.
8. בָּאוּ לַגִּלְגָּל. תָּנוּ רַבָּנַן: כׇּל נִידָּר וְנִידָּב – הָיָה קָרֵב בְּבָמָה, שֶׁאֵין נִידָּר וְנִידָּב – אֵין קָרֵב בְּבָמָה. מִנְחָה וּנְזִירוּת – קְרֵיבִין בְּבָמָה. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא קֵרְבוּ יָחִיד אֶלָּא עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים בִּלְבָד. baou lagilgal. tanou rabanan: kol nidar venidav – haya karév bevama, cheén nidar venidav – én karév bevama. min'ha ounzirout – kerévin bevama. divré rabi méir. va'hakhamim omrim: lo kérvou ya'hid ela olot ouchlamim bilvad.
9. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כֹּל שֶׁהַצִּבּוּר וְהַיָּחִיד מַקְרִיבִין בְּאֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר – מַקְרִיבִין בְּאֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּגִּלְגָּל. וּמַה בֵּין אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר לְבֵין אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּגִּלְגָּל? אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר לֹא הָיוּ בָּמוֹת מוּתָּרוֹת, אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּגִּלְגָּל הָיוּ הַבָּמוֹת מוּתָּרוֹת. וּבָמָתוֹ שֶׁבְּרֹאשׁ גַּגּוֹ לֹא הָיָה מַקְרִיב עָלֶיהָ אֶלָּא עוֹלָה וּשְׁלָמִים. rabi yeouda omér: kol chehatsibour vehaya'hid makrivin beohel moéd chebamidbar – makrivin beohel moéd chebagilgal. ouma bén ohel moéd chebamidbar levén ohel moéd chebagilgal? ohel moéd chebamidbar lo haou bamot moutarot, ohel moéd chebagilgal haou habamot moutarot. ouvamato cheberoch gago lo haya makriv aleha ela ola ouchlamim.
10. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כֹּל שֶׁהַצִּבּוּר מַקְרִיבִין בְּאֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר – מַקְרִיבִין בְּאֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּגִּלְגָּל; וְכָאן וְכָאן לֹא קָרְבוּ יָחִיד אֶלָּא עוֹלָה וּשְׁלָמִים בִּלְבַד. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף צִבּוּר לֹא הִקְרִיבוּ אֶלָּא פְּסָחִים va'hakhamim omrim: kol chehatsibour makrivin beohel moéd chebamidbar – makrivin beohel moéd chebagilgal; vekhan vekhan lo karvou ya'hid ela ola ouchlamim bilvad. rabi chimon omér: af tsibour lo hikrivou ela pesa'him

Daf 117b

1. וְחוֹבוֹת שֶׁקָּבוּעַ לָהֶן זְמַן. ve'hovot chekavoua lahen zeman.
2. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר? דְּאָמַר קְרָא: ״לֹא תַעֲשׂוּן כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹשִׂים פֹּה הַיּוֹם״ – ma tama derabi méir? deamar kera: "lo taasoun kekhol acher ana'hnou osim po hayom" –
3. אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל: כִּי עָיְילִיתוּ לָאָרֶץ ישראל – יְשָׁרוֹת תַּקְרִיבוּ, חוֹבוֹת לֹא תַּקְרִיבוּ. מְנָחוֹת וּנְזִירוֹת – יְשָׁרוֹת נִינְהוּ. amar lahen moche leyisraél: ki aylitou laarets ychrl – yecharot takrivou, 'hovot lo takrivou. mena'hot ounzirot – yecharot ninou.
4. וְרַבָּנַן – אֵין מִנְחָה בְּבָמָה; נְזִירוֹת חוֹבוֹת נִינְהוּ. verabanan – én min'ha bevama; nezirot 'hovot ninou.
5. אָמַר שְׁמוּאֵל: מַחְלוֹקֶת בְּחַטָּאת וְאָשָׁם, אֲבָל בְּעוֹלוֹת וּשְׁלָמִים – דִּבְרֵי הַכֹּל יְשָׁרוֹת נִינְהוּ, וְקָרְבִי. amar chemouél: ma'hloket be'hatat veacham, aval beolot ouchlamim – divré hakol yecharot ninou, vekarvi.
6. מוֹתֵיב רַבָּה: חָזֶה וָשׁוֹק וּתְרוּמַת לַחְמֵי תוֹדָה – נוֹהֲגִין בְּבָמָה גְּדוֹלָה, וְאֵין נוֹהֲגִין בְּבָמָה קְטַנָּה. וְאִילּוּ הַזְּרוֹעַ בְּשֵׁלָה – שַׁיְּירַהּ; motév raba: 'haze vachok outroumat la'hmé toda – nohagin bevama gedola, veén nohagin bevama ketana. veilou hazeroa bechéla – chayerah;
7. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בְּעוֹלָה וּשְׁלָמִים פְּלִיגִי, הָא מַנִּי – רַבָּנַן הִיא. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ בְּחַטָּאת וְאָשָׁם פְּלִיגִי, הָא מַנִּי? i amrate bichlama beola ouchlamim peligi, ha mani – rabanan hi. ela i amrate be'hatat veacham peligi, ha mani?
8. אֶלָּא אִי אִיתְּמַר, הָכִי אִיתְּמַר – אָמַר שְׁמוּאֵל: מַחְלוֹקֶת בְּעוֹלָה וּשְׁלָמִים, אֲבָל בְּחַטָּאת וְאָשָׁם – דִּבְרֵי הַכֹּל חוֹבוֹת נִינְהוּ, וְלָא קָרְבִי. ela i itemar, hakhi itemar – amar chemouél: ma'hloket beola ouchlamim, aval be'hatat veacham – divré hakol 'hovot ninou, vela karvi.
9. אָמַר מָר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כֹּל שֶׁהַצִּבּוּר מַקְרִיבִין בְּאֹהֶל וְכוּ׳. amar mar, va'hakhamim omrim: kol chehatsibour makrivin beohel vekhou'.
10. מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן? אָמַר קְרָא: ״אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה״; אִישׁ – יְשָׁרוֹת הוּא דְּלִיקְרוּב, חוֹבוֹת לָא לִיקְרוּב; וְצִבּוּר – אֲפִילּוּ חוֹבוֹת לִיקְרוּב. ma tamayou derabanan? amar kera: "ich hayachar beéna yaase"; ich – yecharot hou delikrouv, 'hovot la likrouv; vetsibour – afilou 'hovot likrouv.

Daf 118a

1. וְרַבִּי יְהוּדָה אָמַר לָךְ: כִּי כְּתִיב – ״הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו״ הוּא דִּכְתִיב; אֲבָל בְּבָמָה גְּדוֹלָה – אֲפִילּוּ חוֹבוֹת נָמֵי לִיקְרוּב. verabi yeouda amar lakh: ki ketiv – "hayachar beéna" hou dikhtiv; aval bevama gedola – afilou 'hovot namé likrouv.
2. אֶלָּא הָא כְּתִיב ״אִישׁ״ – לָאו לְמֵימְרָא דְּאִישׁ יְשָׁרוֹת הוּא דְּלִיקְרוּב, הָא חוֹבוֹת לָא לִיקְרוּב? כִּי כְּתִיב ״אִישׁ״ – לְהַכְשִׁיר אֶת הַזָּר. ela ha ketiv "ich" – la lemémra deich yecharot hou delikrouv, ha 'hovot la likrouv? ki ketiv "ich" – lehakhchir et hazar.
3. זָר – מִ״וְּזָרַק הַכֹּהֵן אֶת הַדָּם עַל מִזְבַּח ה׳״ נָפְקָא! zar – mi"ouzarak hakohén et hadam al mizba'h h'" nafka!
4. מַהוּ דְּתֵימָא לִיבְעֵי קִדּוּשׁ בְּכוֹרוֹת כְּמֵעִיקָּרָא; קָא מַשְׁמַע לַן. maou detéma livé kidouch bekhorot keméikara; ka machma lan.
5. חֲכָמִים הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! 'hakhamim haynou tana kama!
6. אָמַר רַב פָּפָּא: קָרְבוּ נְסָכִים בְּמִדְבָּר אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. amar rav papa: karvou nesakhim bemidbar ika bénayou.
7. אָמַר מָר: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר וְכוּ׳. מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? דִּכְתִיב: ״וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפֶּסַח בַּגִּלְגָּל״. amar mar: rabi chimon omér vekhou'. ma taméh derabi chimon? dikhtiv: "vayaasou vené yisraél et hapesa'h bagilgal".
8. פְּשִׁיטָא! אֶלָּא הָא קָא מַשְׁמַע לַן – דְּחוֹבוֹת כְּעֵין פֶּסַח הוּא דְּקָרֵב, הָא לָאו כְּעֵין פֶּסַח לָא קָרֵב. וְאִידַּךְ – pechita! ela ha ka machma lan – de'hovot keén pesa'h hou dekarév, ha la keén pesa'h la karév. veidakh –
9. מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי בַּנָּאָה: עָרֵל – מְקַבֵּל הַזָּאָה. mibeé léh lekhidrabi yo'hanan, deamar rabi yo'hanan michoum rabi banaa: arél – mekabél hazaa.
10. תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: אֵין בֵּין בָּמָה גְּדוֹלָה לְבָמָה קְטַנָּה, אֶלָּא פֶּסַח וְחוֹבוֹת הַקָּבוּעַ לָהֶן זְמַן. אֲמַר לֵיהּ: יָחִיד – חוֹבוֹת שֶׁקָּבוּעַ לָהֶן זְמַן מְנָא לֵיהּ? tané tana kaméh derav ada bar ahava: én bén bama gedola levama ketana, ela pesa'h ve'hovot hakavoua lahen zeman. amar léh: ya'hid – 'hovot chekavoua lahen zeman mena léh?
11. אֲמַר לֵיהּ: אֶסְמְיַיהּ? אֲמַר לֵיהּ: תִּתַּרְגַּם מַתְנִיתָךְ בְּעוֹלַת חוֹבָה, דְּאִיכָּא עוֹלַת נְדָבָה. דְּאִי חַטַּאת יָחִיד הוּא – חוֹבוֹת דִּקְבִיעַ לֵיהּ זְמַן מִי אִיכָּא?! amar léh: esmeyah? amar léh: titargam matnitakh beolat 'hova, deika olat nedava. dei 'hatat ya'hid hou – 'hovot dikvia léh zeman mi ika?!
12. וְלוֹקְמַהּ בְּמִנְחַת חוֹבָה – דְּהָא אִיכָּא חֲבִיתִּין! קָא סָבַר: אֵין מִנְחָה בְּבָמָה. velokmah bemin'hat 'hova – deha ika 'havitin! ka savar: én min'ha bevama.
13. בָּאוּ לְשִׁילֹה וְכוּ׳. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״וַתְּבִאֵהוּ בֵּית ה׳ שִׁילֹה״, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״וַיִּטֹּשׁ (אֶת) מִשְׁכַּן שִׁילֹה אֹהֶל שִׁכֵּן בָּאָדָם״, וּכְתִיב ״וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר״. baou lechilo vekhou'. mena hané milé? amar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: katouv e'had omér: "vateviéou bét h' chilo", vekhatouv e'had omér: "vayitoch (et) michkan chilo ohel chikén baadam", oukhtiv "vayimas beohel yoséf ouvchévet efrayim lo va'har".
14. הָא כֵּיצַד? לֹא הָיְתָה שָׁם תִּקְרָה, אֶלָּא אֲבָנִים מִלְּמַטָּן וִירִיעוֹת מִלְּמַעְלָן, וְהִיא הָיְתָה ״מְנוּחָה״. ha kétsad? lo hayta cham tikra, ela avanim milematan viriot milemalan, vehi hayta "menou'ha".
15. קׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא, דְּאָמַר קְרָא: ״הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ בְּכׇל מָקוֹם אֲשֶׁר (אַתָּה) תִּרְאֶה״ – בְּכׇל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה אִי אַתָּה מַעֲלֶה, אֲבָל אַתָּה אוֹכֵל בְּכׇל מָקוֹם שֶׁאַתָּה רוֹאֶה. kodché kodachim. mena hané milé? amar rabi ochaya, deamar kera: "hichamer lekha pen taale olotekha bekhol makom acher (ata) tire" – bekhol makom acher tire i ata maale, aval ata okhél bekhol makom cheata roe.
16. אֵימָא: בְּכׇל מָקוֹם שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אִי אַתָּה מַעֲלֶה, אֲבָל אַתָּה זוֹבֵחַ בְּכׇל מָקוֹם שֶׁתִּרְאֶה! éma: bekhol makom cheata roe i ata maale, aval ata zové'ha bekhol makom chetire!
17. אָמַר רַבִּי יַנַּאי, אָמַר קְרָא: ״שָׁם תַּעֲלֶה... וְשָׁם תַּעֲשֶׂה״. amar rabi yana, amar kera: "cham taale... vecham taase".
18. רַבִּי אַבְדִּימִי בַּר חַסָּא אָמַר, אָמַר קְרָא: rabi avdimi bar 'hasa amar, amar kera:

Daf 118b

1. ״וְלוֹ תַּאֲנַת שִׁילֹה״ – מָקוֹם שֶׁכׇּל הָרוֹאֶה אוֹתוֹ מִתְאַנֵּחַ עָלָיו עַל אֲכִילַת קָדָשִׁים שֶׁלּוֹ. "velo taanat chilo" – makom chekol haroe oto mitané'ha ala al akhilat kadachim chelo.
2. רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר, אָמַר קְרָא: ״בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן״ – עַיִן שֶׁלֹּא רָצְתָה לִזּוֹן וְלֵיהָנוֹת מִדָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, תִּזְכֶּה וְתֹאכַל כִּמְלֹא עֵינֶיהָ. rabi avaou amar, amar kera: "bén porat yoséf bén porat alé ayin" – ayin chelo ratsta lizon veléhanot midavar cheéno chelo, tizke vetokhal kimlo éneha.
3. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: ״וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה״ – עַיִן שֶׁלֹּא רָצְתָה לֵיהָנוֹת מִדָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, תִּזְכֶּה וְתֹאכַל בֵּין הַשְּׂנוּאִין. rabi yosé berabi 'hanina amar: "ourtson chokhni sene" – ayin chelo ratsta léhanot midavar cheéno chelo, tizke vetokhal bén hasenouin.
4. תָּנָא: רוֹאֶה שֶׁאָמְרוּ – רוֹאֶה כּוּלּוֹ, וְלֹא הַמַּפְסִיק בֵּינוֹ לְבֵינוֹ. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְיָקִים לְרַבִּי אֶלְעָזָר, אַסְבְּרָא לָךְ: כְּגוֹן בֵּי כְנִישְׁתָּא דְּמָעוֹן. אָמַר רַב פָּפָּא: רוֹאֶה שֶׁאָמְרוּ – לֹא רוֹאֶה כּוּלּוֹ, אֶלָּא רוֹאֶה מִקְצָתוֹ. tana: roe cheamrou – roe koulo, velo hamafsik béno levéno. amar léh rabi chimon ben elyakim lerabi elazar, asbera lakh: kegon bé khenichta demaon. amar rav papa: roe cheamrou – lo roe koulo, ela roe miktsato.
5. בָּעֵי רַב פָּפָּא: עוֹמֵד וְרוֹאֶה, יוֹשֵׁב וְאֵינוֹ רוֹאֶה – מַאי? בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: עוֹמֵד עַל גַּבֵּי הַנַּחַל וְרוֹאֶה, (יוֹשֵׁב) בְּתוֹךְ הַנַּחַל וְאֵינוֹ רוֹאֶה – מַאי? תֵּיקוּ. baé rav papa: oméd veroe, yochév veéno roe – ma? baé rabi yirmeya: oméd al gabé hana'hal veroe, (yochév) betokh hana'hal veéno roe – ma? tékou.
6. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר רַבִּי: בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת שָׁרְתָה שְׁכִינָה עַל יִשְׂרָאֵל – בְּשִׁילֹה, וְנוֹב וְגִבְעוֹן, וּבֵית עוֹלָמִים; וּבְכוּלָּן לֹא שָׁרְתָה אֶלָּא בְּחֵלֶק בִּנְיָמִין. שֶׁנֶּאֱמַר: ״חֹפֵף עָלָיו כׇּל הַיּוֹם״ – כׇּל חֲפִיפוֹת לֹא יְהוּ אֶלָּא בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין. ki ata rav dimi, amar rabi: bichlocha mekomot charta chekhina al yisraél – bechilo, venov vegivon, ouvét olamim; ouvkhoulan lo charta ela be'hélek binyamin. cheneemar: "'hoféf ala kol hayom" – kol 'hafifot lo yeou ela be'helko chel binyamin.
7. כִּי אָזֵיל אַבָּיֵי, אַמְרַהּ קַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף. אָמַר: חַד בְּרָא הֲוָה לֵיהּ לְכַיְילִיל, וְלָא מִיתְּקַן. וְהָכְתִיב: ״וַיִּטֹּשׁ אֶת מִשְׁכָּן שִׁילוֹ״, וּכְתִיב: ״וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר״! ki azél abayé, amrah kaméh derav yoséf. amar: 'had bera hava léh lekhaylil, vela mitekan. vehakhtiv: "vayitoch et michkan chilo", oukhtiv: "vayimas beohel yoséf ouvchévet efrayim lo va'har"!
8. אָמַר רַב אַדָּא: מַאי קָא קַשְׁיָא לֵיהּ? דִּלְמָא שְׁכִינָה בְּחֵלֶק בִּנְיָמִין, וְסַנְהֶדְרִי גְּדוֹלָה בְּחֵלֶק יוֹסֵף; מִדְּמָצִינוּ בְּבֵית עוֹלָמִים דִּשְׁכִינָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, וְסַנְהֶדְרִין בְּחֵלֶק יְהוּדָה! amar rav ada: ma ka kachya léh? dilma chekhina be'hélek binyamin, vesanhedri gedola be'hélek yoséf; midematsinou bevét olamim dichkhina be'helko chel binyamin, vesanhedrin be'hélek yeouda!
9. אֲמַר לֵיהּ: הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם – מִיקָרְבָן נַחֲלוֹת גַּבֵּי הֲדָדֵי; הָכָא – מִי מְקָרְבָן?! הָכָא נָמֵי מְקָרְבָן. כִּדְאָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: רְצוּעָה הָיְתָה יוֹצֵאת מֵחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה וְנִכְנֶסֶת לְחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, וּבָהּ הָיָה מִזְבֵּחַ בָּנוּי, וְהָיָה בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק מִצְטַעֵר עָלֶיהָ לְבׇלְעָהּ. amar léh: hakhi hachta?! hatam – mikarvan na'halot gabé hadadé; hakha – mi mekarvan?! hakha namé mekarvan. kidamar rabi 'hama berabi 'hanina: retsoua hayta yotsét mé'helko chel yeouda venikhneset le'helko chel binyamin, ouvah haya mizbé'ha banou, vehaya binyamin hatsadik mitstaér aleha levolah.
10. הָכָא נָמֵי – רְצוּעָה הָיְתָה יוֹצֵאת מֵחֶלְקוֹ שֶׁל יוֹסֵף, לְחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: ״תַּאֲנַת שִׁילֹה״. hakha namé – retsoua hayta yotsét mé'helko chel yoséf, le'helko chel binyamin. vehaynou dikhtiv: "taanat chilo".
11. כְּתַנָּאֵי: ״חֹפֵף עָלָיו״ – זֶה מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, ״כׇּל הַיּוֹם״ – זֶה מִקְדָּשׁ שֵׁנִי, ״וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן״ – אֵלּוּ יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ. ketanaé: "'hoféf ala" – ze mikdach richon, "kol hayom" – ze mikdach chéni, "ouvén ketéfa chakhén" – élou yemot hamachi'ha.
12. רַבִּי אוֹמֵר: ״חוֹפֵף עָלָיו״ – זֶה הָעוֹלָם הַזֶּה, ״כׇּל הַיּוֹם״ – אֵלּוּ יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ, ״וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן״ – זֶה הָעוֹלָם הַבָּא. rabi omér: "'hoféf ala" – ze haolam haze, "kol hayom" – élou yemot hamachi'ha, "ouvén ketéfa chakhén" – ze haolam haba.
13. תָּנוּ רַבָּנַן: יְמֵי אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר – אַרְבָּעִים שָׁנָה חָסֵר אַחַת. יְמֵי אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּגִּלְגָּל – אַרְבַּע עֶשְׂרֵה; שֶׁבַע שֶׁכִּבְּשׁוּ, וְשֶׁבַע שֶׁחִלְּקוּ. יְמֵי אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבְּנוֹב וְגִבְעוֹן – חֲמִשִּׁים וָשֶׁבַע. נִשְׁתַּיְּירוּ לְשִׁילֹה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים חָסֵר אַחַת. tanou rabanan: yemé ohel moéd chebamidbar – arbaim chana 'hasér a'hat. yemé ohel moéd chebagilgal – arba esré; cheva chekibechou, vecheva che'hilekou. yemé ohel moéd chebenov vegivon – 'hamichim vacheva. nichtayerou lechilo cheloch méot vechivim 'hasér a'hat.
14. יְמֵי אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר – אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת. מְנָלַן? דְּאָמַר מָר: שָׁנָה רִאשׁוֹנָה – עָשָׂה מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן, שְׁנִיָּה – הוּקַם הַמִּשְׁכָּן וְשָׁלַח מֹשֶׁה מְרַגְּלִים. yemé ohel moéd chebamidbar – arbaim 'hasér a'hat. menalan? deamar mar: chana richona – asa moche et hamichkan, cheniya – houkam hamichkan vechala'h moche meragelim.
15. שֶׁבַּגִּלְגָּל אַרְבַּע עֶשְׂרֵה – שֶׁבַע שֶׁכִּבְּשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחִלְּקוּ. מְנָלַן? דְּקָאָמַר כָּלֵב: ״בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אָנֹכִי בִּשְׁלֹחַ מֹשֶׁה עֶבֶד ה׳ אוֹתִי מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לְרַגֵּל אֶת הָאָרֶץ, וָאָשֵׁב אוֹתוֹ דָּבָר כַּאֲשֶׁר עִם לְבָבִי״; וּכְתִיב: ״וְעַתָּה הִנֵּה אָנֹכִי הַיּוֹם בֶּן חָמֵשׁ וּשְׁמֹנִים שָׁנָה״. chebagilgal arba esré – cheva chekibechou vecheva che'hilekou. menalan? dekaamar kalév: "ben arbaim chana anokhi bichlo'ha moche eved h' oti mikadéch barnéa leragél et haarets, vaachév oto davar kaacher im levavi"; oukhtiv: "veata hiné anokhi hayom ben 'haméch ouchmonim chana".
16. כִּי עַבְרֵיהּ לְיַרְדֵּן בַּר כַּמָּה הָוֵי – בַּר שִׁבְעִין וְתַמְנֵי, וְקָאָמַר: ״בֶּן חָמֵשׁ וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה״; הֲרֵי שֶׁבַע שֶׁכִּבְּשׁוּ. ki avréh leyardén bar kama havé – bar chivin vetamné, vekaamar: "ben 'haméch ouchmonim chana"; haré cheva chekibechou.
17. וְשֶׁבַע שֶׁחִלְּקוּ מְנָלַן? אִיבָּעֵית אֵימָא: מִדְּשֶׁבַע שֶׁכִּבְּשׁוּ, שֶׁבַע נָמֵי שֶׁחִלְּקוּ; vecheva che'hilekou menalan? ibaét éma: midecheva chekibechou, cheva namé che'hilekou;
18. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מִדְּלָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה ״אַחַר אֲשֶׁר הֻכְּתָה הָעִיר״. veibaét éma: midela machka'hate lah bearba esré chana "a'har acher houketa hair".
19. אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבְּנוֹב וְגִבְעוֹן – חֲמִשִּׁים וָשֶׁבַע. מְנָא לַן? דִּכְתִיב: ״וַיְהִי כְּהַזְכִּירוֹ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים״; ohel moéd chebenov vegivon – 'hamichim vacheva. mena lan? dikhtiv: "vayhi kehazkiro et aron haelohim";
20. וְתָנָא: כְּשֶׁמֵּת עֵלִי הַכֹּהֵן – חָרְבָה שִׁילֹה, וּבָאוּ לְנוֹב; כְּשֶׁמֵּת שְׁמוּאֵל הָרָמָתִי – חָרְבָה נוֹב, וּבָאוּ לְגִבְעוֹן. vetana: kechemét éli hakohén – 'harva chilo, ouvaou lenov; kechemét chemouél haramati – 'harva nov, ouvaou legivon.
21. וּכְתִיב: ״וַיְהִי מִיּוֹם שֶׁבֶת הָאָרוֹן בְּקִרְיַת יְעָרִים, וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַיִּהְיוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה, וַיִּנָּהוּ כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי ה׳״; oukhtiv: "vayhi miyom chevet haaron bekiryat yearim, vayirbou hayamim vayihou esrim chana, vayinaou kol bét yisraél a'haré h'";
22. הָנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה – עֶשֶׂר שָׁנָה שֶׁמָּלַךְ שְׁמוּאֵל בְּעַצְמוֹ, וְשָׁנָה שֶׁמָּלַךְ שְׁמוּאֵל וְשָׁאוּל, וּשְׁתַּיִם שֶׁמָּלַךְ שָׁאוּל, וְשֶׁבַע דְּדָוִד – hané esrim chana – eser chana chemalakh chemouél beatsmo, vechana chemalakh chemouél vechaoul, ouchtayim chemalakh chaoul, vecheva dedavid –

Daf 119a

1. דִּכְתִיב: ״וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ דָּוִד עַל יִשְׂרָאֵל – אַרְבָּעִים שָׁנָה; בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ שֶׁבַע שָׁנִים [וְגוֹ׳]״. dikhtiv: "vehayamim acher malakh david al yisraél – arbaim chana; be'hevron malakh cheva chanim [vego']".
2. וּבִשְׁלֹמֹה כְּתִיב: ״וַיָּחֶל לִבְנוֹתוֹ בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ״. נִשְׁתַּיְּירוּ לְשִׁילֹה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים חָסֵר אֶחָת. ouvichlomo ketiv: "vaya'hel livnoto bichnat arba lemalkhouto". nichtayerou lechilo cheloch méot vechivim 'hasér e'hat.
3. בָּאוּ לְנוֹב וְגִבְעוֹן [וְכוּ׳]. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״כִּי לֹא בָּאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה״; baou lenov vegivon [vekhou']. mena hané milé? detanou rabanan: "ki lo batem ad ata el hamenou'ha veel hana'hala";
4. ״אֶל הַמְּנוּחָה״ – זוֹ שִׁילֹה, ״נַחֲלָה״ – זוֹ יְרוּשָׁלַיִם. לָמָּה חִלְּקָן? כְּדֵי לִיתֵּן הֶיתֵּר בֵּין זֶה לָזֶה. "el hamenou'ha" – zo chilo, "na'hala" – zo yerouchalayim. lama 'hilekan? kedé litén hetér bén ze laze.
5. אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי נָמֵי לִיתְנֵי! אֲמַר לֵיהּ: מַעֲשֵׂר – ״שָׁם״–״שָׁם״ מֵאָרוֹן קָא יָלְפִי; כֵּיוָן דְּאָרוֹן לָא הֲוָה, מַעֲשֵׂר נָמֵי לָא הֲוַאי. amar léh réch lakich lerabi yo'hanan: maasér chéni namé litné! amar léh: maasér – "cham"–"cham" méaron ka yalfi; kévan dearon la hava, maasér namé la hava.
6. אִי הָכִי, פֶּסַח וְקָדָשִׁים נָמֵי – דְּ״שָׁם״–״שָׁם״ מֵאָרוֹן יָלְפִי; דְּכֵיוָן דְּאָרוֹן לָא הֲוָה, אִינְהוּ נָמֵי לָא הֲווֹ! i hakhi, pesa'h vekadachim namé – de"cham"–"cham" méaron yalfi; dekhévan dearon la hava, inou namé la hao!
7. אֲמַר לֵיהּ: דַּאֲמַר לָךְ הָא, מַנִּי – רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: אַף צִבּוּר לֹא הִקְרִיבוּ אֶלָּא פֶּסַח וְחוֹבוֹת הַקָּבוּעַ לָהֶן זְמַן, אֲבָל חוֹבוֹת שֶׁאֵין קָבוּעַ לָהֶם זְמַן – הָכָא וְהָכָא לָא קְרוּב. מַעְשַׂר בְּהֵמָה – חוֹבוֹת שֶׁאֵין קָבוּעַ לָהֶן זְמַן הוּא, וְאִיתַּקַּשׁ מַעְשַׂר דָּגָן לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. amar léh: daamar lakh ha, mani – rabi chimon hi, deamar: af tsibour lo hikrivou ela pesa'h ve'hovot hakavoua lahen zeman, aval 'hovot cheén kavoua lahem zeman – hakha vehakha la kerouv. masar behéma – 'hovot cheén kavoua lahen zeman hou, veitakach masar dagan lemasar behéma.
8. מִכְּלָל דִּלְרַבִּי יְהוּדָה קְרוּב? אִין; דְּהָאָמַר רַב אַדָּא בַּר מַתְנָה: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּמַעְשַׂר בְּהֵמָה נֶאֱכָלִין בְּנוֹב וְגִבְעוֹן לְדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וְהָא בָּעֵי בִּירָה! וְלָאו תָּנֵי רַב יוֹסֵף: שָׁלֹשׁ בִּירוֹת הֵן – שִׁילֹה, וְנוֹב וְגִבְעוֹן, וּבֵית עוֹלָמִים? הוּא תָּנֵי לַהּ וְהוּא אָמַר לַהּ: לַאֲכִילַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה. mikelal dilrabi yeouda kerouv? in; dehaamar rav ada bar matna: maasér chéni oumasar behéma neekhalin benov vegivon ledivré rabi yeouda. veha baé bira! vela tané rav yoséf: chaloch birot hén – chilo, venov vegivon, ouvét olamim? hou tané lah veou amar lah: laakhilat maasér chéni, vealiba derabi yeouda.
9. בָּאוּ לִירוּשָׁלַיִם [וְכוּ׳]. תָּנוּ רַבָּנַן: ״כִּי לֹא בָּאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה״ – ״מְנוּחָה״ זוֹ שִׁילֹה, ״נַחֲלָה״ זוֹ יְרוּשָׁלַיִם. baou lirouchalayim [vekhou']. tanou rabanan: "ki lo batem ad ata el hamenou'ha veel hana'hala" – "menou'ha" zo chilo, "na'hala" zo yerouchalayim.
10. וְאוֹמֵר: ״הָיְתָה לִּי נַחֲלָתִי כְּאַרְיֵה בַיָּעַר״, וְאוֹמֵר: ״הַעַיִט צָבוּעַ נַחֲלָתִי לִי הַעַיִט סָבִיב עָלֶיהָ״. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. veomér: "hayta li na'halati kearyé vayaar", veomér: "haayit tsavoua na'halati li haayit saviv aleha". divré rabi yeouda.
11. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ״מְנוּחָה״ זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, ״נַחֲלָה״ זוֹ שִׁילֹה. וְאוֹמֵר: ״זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּיתִיהָ״, וְאוֹמֵר: ״כִּי בָחַר ה׳ בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ״. rabi chimon omér: "menou'ha" zo yerouchalayim, "na'hala" zo chilo. veomér: "zot menou'hati adé ad po échév ki ivitiha", veomér: "ki va'har h' betsiyon ivah lemochav lo".
12. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר ״מְנוּחָה״ זוֹ שִׁילֹה – הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר ״מְנוּחָה״ זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, ״נַחֲלָה״ זוֹ שִׁילֹה – ״אֶל הַנַּחֲלָה וְאֶל הַמְּנוּחָה״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! הָכִי קָאָמַר: לָא מִיבַּעְיָא ״מְנוּחָה״ דְּלָא מְטֵיתוּ, אֶלָּא אֲפִילּוּ לְ״נַחֲלָה״ נָמֵי לָא מְטֵיתוּ. bichlama leman deamar "menou'ha" zo chilo – haynou dikhtiv: "el hamenou'ha veel hana'hala". ela leman deamar "menou'ha" zo yerouchalayim, "na'hala" zo chilo – "el hana'hala veel hamenou'ha" mibeé léh! hakhi kaamar: la mibaya "menou'ha" dela metétou, ela afilou le"na'hala" namé la metétou.
13. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: זוֹ וְזוֹ שִׁילֹה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: זוֹ וְזוֹ יְרוּשָׁלַיִם. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר ״מְנוּחָה״ זוֹ tana devé rabi yichmaél: zo vezo chilo. rabi chimon ben yo'ha omér: zo vezo yerouchalayim. bichlama leman deamar "menou'ha" zo

Daf 119b

1. שִׁילֹה ״נַחֲלָה״ זוֹ יְרוּשָׁלַיִם, אִי נָמֵי אִיפְּכָא – הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר זוֹ וָזוֹ שִׁילֹה, אוֹ זוֹ וָזוֹ יְרוּשָׁלַיִם – ״מְנוּחָה נַחֲלָה״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! קַשְׁיָא. chilo "na'hala" zo yerouchalayim, i namé ipekha – haynou dikhtiv: "el hamenou'ha veel hana'hala". ela leman deamar zo vazo chilo, o zo vazo yerouchalayim – "menou'ha na'hala" mibeé léh! kachya.
2. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר זוֹ וָזוֹ שִׁילֹה; ״מְנוּחָה״ – דְּנָחוּ מִכִּיבּוּשׁ, ״נַחֲלָה (זוֹ)״ – דִּפְלַגוּ הָתָם נַחֲלוֹת, דִּכְתִיב: ״וַיְחַלֵּק לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ וַיַּפֵּל לָהֶם גּוֹרָל בְּשִׁילֹה עַל פִּי ה׳״. bichlama leman deamar zo vazo chilo; "menou'ha" – dena'hou mikibouch, "na'hala (zo)" – diflagou hatam na'halot, dikhtiv: "vay'halék lahem yeochoua vayapél lahem goral bechilo al pi h'".
3. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר זוֹ וָזוֹ יְרוּשָׁלַיִם; בִּשְׁלָמָא ״נַחֲלָה״ – נַחֲלַת עוֹלָמִים. אֶלָּא ״מְנוּחָה״ – מַאי מְנוּחָה? מְנוּחַת אָרוֹן, דִּכְתִיב: ״וַיְהִי כְּנוֹחַ הָאָרוֹן״. ela leman deamar zo vazo yerouchalayim; bichlama "na'hala" – na'halat olamim. ela "menou'ha" – ma menou'ha? menou'hat aron, dikhtiv: "vayhi keno'ha haaron".
4. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר זוֹ וָזוֹ יְרוּשָׁלַיִם, אֲבָל שִׁילֹה הֲווֹ (שריא) [שַׁרְיָאן] בָּמוֹת – הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וַיִּקַּח מָנוֹחַ אֶת גְּדִי הָעִזִּים וְאֶת הַמִּנְחָה וַיַּעַל עַל הַצּוּר לַה׳״. bichlama leman deamar zo vazo yerouchalayim, aval chilo hao (chr) [charyan] bamot – haynou dikhtiv: "vayika'h mano'ha et gedi haizim veet hamin'ha vayaal al hatsour la'".
5. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר זוֹ וָזוֹ שִׁילֹה, וּבָמוֹת הֲוֹה אֲסִירָן – מַאי ״וַיִּקַּח מָנוֹחַ״? הוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה. ela leman deamar zo vazo chilo, ouvamot hao asiran – ma "vayika'h mano'ha"? horaat chaa hayta.
6. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי, דְּאָמַר: זוֹ וָזוֹ יְרוּשָׁלַיִם. וְסִימָנָיךְ: (משכי) [מַשְׁכִינְהוּ] גַּבְרָא לְגַבְרֵי. tana devé rabi yichmaél kerabi chimon ben yo'ha, deamar: zo vazo yerouchalayim. vesimanakh: (mchkh) [machkhinou] gavra legavré.
7. כׇּל הַקֳּדָשִׁים [וְכוּ׳]. אָמַר רַב כָּהֲנָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּשְׁחִיטָה, אֲבָל בְּהַעֲלָאָה – כָּרֵת נָמֵי מִיחַיַּיב. kol hakodachim [vekhou']. amar rav kahana: lo chanou ela bich'hita, aval behaalaa – karét namé mi'hayav.
8. מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר קְרָא: ״וַאֲלֵהֶם תֹּאמַר״ – עַל הַסְּמוּכִין תֹּאמַר. ma tama? deamar kera: "vaaléhem tomar" – al hasemoukhin tomar.
9. מַתְקֵיף לַהּ רַבָּה: מִי כְּתִיב ״וַעֲלֵיהֶם תֹּאמַר״?! ״אֲלֵהֶם״ כְּתִיב, וַ״אֲלֵיהֶם״ קָרֵינַן! matkéf lah raba: mi ketiv "vaaléhem tomar"?! "aléhem" ketiv, va"aléhem" karénan!
10. וְעוֹד תַּנְיָא, אַרְבָּעָה כְּלָלוֹת הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר בְּקָדָשִׁים: הִקְדִּישָׁן בִּשְׁעַת אִיסּוּר הַבָּמוֹת, וְשָׁחַט וְהֶעֱלָה בִּשְׁעַת אִיסּוּר הַבָּמוֹת בַּחוּץ – הֲרֵי הֵן בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, וְיֵשׁ בָּהֶן כָּרֵת. הִקְדִּישָׁן בִּשְׁעַת הֶיתֵּר הַבָּמוֹת, וְשָׁחַט וְהֶעֱלָה בִּשְׁעַת אִיסּוּר הַבָּמוֹת – הֲרֵי הֵן בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, וְאֵין בָּהֶן כָּרֵת. veod tanya, arbaa kelalot haya rabi chimon omér bekadachim: hikdichan bichat isour habamot, vecha'hat veheela bichat isour habamot ba'houts – haré hén baasé velo taase, veyéch bahen karét. hikdichan bichat hetér habamot, vecha'hat veheela bichat isour habamot – haré hén baasé velo taase, veén bahen karét.
11. הִקְדִּישָׁן בִּשְׁעַת אִיסּוּר הַבָּמוֹת, וְשָׁחַט וְהֶעֱלָה בַּחוּץ בִּשְׁעַת הֶיתֵּר הַבָּמוֹת – הֲרֵי הֵן בַּעֲשֵׂה, וְאֵין בָּהֶן בְּלֹא תַעֲשֶׂה. hikdichan bichat isour habamot, vecha'hat veheela ba'houts bichat hetér habamot – haré hén baasé, veén bahen belo taase.
12. הִקְדִּישָׁן בִּשְׁעַת הֶיתֵּר הַבָּמוֹת, וְשָׁחַט וְהֶעֱלָה בִּשְׁעַת הֶיתֵּר הַבָּמוֹת – פָּטוּר מִכְּלוּם. תְּיוּבְתָּא דְּרַב כָּהֲנָא! תְּיוּבְתָּא. hikdichan bichat hetér habamot, vecha'hat veheela bichat hetér habamot – patour mikeloum. teouvta derav kahana! teouvta.
13. וְאֵלּוּ קֳדָשִׁים [וְכוּ׳]. סְמִיכָה – דִּכְתִיב: ״לִפְנֵי ה׳ וְסָמַךְ״. veélou kodachim [vekhou']. semikha – dikhtiv: "lifné h' vesamakh".
14. שְׁחִיטַת צָפוֹן – דִּכְתִיב: ״צָפוֹנָה לִפְנֵי ה׳״. מַתָּנוֹת סָבִיב – דִּכְתִיב: ״וְזָרַק עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב (סָבִיב)״. che'hitat tsafon – dikhtiv: "tsafona lifné h'". matanot saviv – dikhtiv: "vezarak al hamizbé'ha saviv (saviv)".
15. תְּנוּפָה – דִּכְתִיב: ״וְהֵנִיף הַכֹּהֵן לִפְנֵי ה׳״. הַגָּשָׁה – דִּכְתִיב: ״וְהִגִּישָׁהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ״. tenoufa – dikhtiv: "vehénif hakohén lifné h'". hagacha – dikhtiv: "vehigichah el hamizbé'ha".
16. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין מִנְחָה בְּבָמָה. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר יֵשׁ מִנְחָה בְּבָמָה – יֵשׁ עוֹפוֹת בְּבָמָה. לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר אֵין מִנְחָה בְּבָמָה – אֵין עוֹפוֹת בְּבָמָה. rabi yeouda omér: én min'ha bevama. amar rav chéchet: ledivré haomér yéch min'ha bevama – yéch ofot bevama. ledivré haomér én min'ha bevama – én ofot bevama.
17. ״זְבָחִים״ – וְלֹא מְנָחוֹת, ״זְבָחִים״ – וְלֹא עוֹפוֹת. "zeva'him" – velo mena'hot, "zeva'him" – velo ofot.
18. וְכֹהֵן – דִּכְתִיב: ״וְזָרַק הַכֹּהֵן״. בִּגְדֵי שָׁרֵת – ״לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ״. vekhohén – dikhtiv: "vezarak hakohén". bigdé charét – "lecharét bakodech".
19. וּכְלֵי שָׁרֵת – ״אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָם בַּקֹּדֶשׁ״. לְרֵיחַ נִיחוֹחַ – דִּכְתִיב: ״לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה׳״. oukhlé charét – "acher yechartou vam bakodech". leré'ha ni'ho'ha – dikhtiv: "leré'ha ni'ho'ha la'".
20. מְחִיצָה בְּדָמִים – דִּכְתִיב: ״וְהָיְתָה הָרֶשֶׁת עַד חֲצִי הַמִּזְבֵּחַ״. רִיחוּץ יָדַיִם – דִּכְתִיב: ״וּבְקׇרְבָתָם אֶל הַמִּזְבֵּחַ יִרְחָצוּ״. me'hitsa bedamim – dikhtiv: "vehayta harechet ad 'hatsi hamizbé'ha". ri'houts yadayim – dikhtiv: "ouvkorvatam el hamizbé'ha yir'hatsou".
21. אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּקׇדְשֵׁי בָּמָה קְטַנָּה, וְהִקְרִיבוּם בְּבָמָה קְטַנָּה; אֲבָל בְּקׇדְשֵׁי בָּמָה קְטַנָּה דְּקָרְבִינְהוּ בְּבָמָה גְּדוֹלָה – יֵשׁ חִיצּוּי. amar ramé bar 'hama: lo chanou ela bekodché bama ketana, vehikrivoum bevama ketana; aval bekodché bama ketana dekarvinou bevama gedola – yéch 'hitsou.
22. מוֹתֵיב רַבָּה: חָזֶה וָשׁוֹק, תְּרוּמַת לַחְמֵי תוֹדָה – נוֹהֲגִין בְּקׇדְשֵׁי בָּמָה גְּדוֹלָה, וְאֵין נוֹהֲגִין בְּקׇדְשֵׁי בָּמָה קְטַנָּה. אֵימָא: נוֹהֲגִין בְּבָמָה גְּדוֹלָה, וְאֵין נוֹהֲגִין בְּבָמָה קְטַנָּה. motév raba: 'haze vachok, teroumat la'hmé toda – nohagin bekodché bama gedola, veén nohagin bekodché bama ketana. éma: nohagin bevama gedola, veén nohagin bevama ketana.
23. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּקׇדְשֵׁי בָּמָה גְּדוֹלָה, וְהִקְרִיבָן בְּבָמָה גְּדוֹלָה; אֲבָל בְּקׇדְשֵׁי בָּמָה קְטַנָּה – אַף עַל גַּב דְּקָרְבִינְהוּ בְּבָמָה גְּדוֹלָה, אֵין חִיצּוּי. ika deamri, amar ramé bar 'hama: lo chanou ela bekodché bama gedola, vehikrivan bevama gedola; aval bekodché bama ketana – af al gav dekarvinou bevama gedola, én 'hitsou.
24. לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: חָזֶה וָשׁוֹק וּתְרוּמַת לַחְמֵי תוֹדָה – נוֹהֲגִין בְּקׇדְשֵׁי בָּמָה גְּדוֹלָה, וְאֵין נוֹהֲגִין בְּקׇדְשֵׁי בָּמָה קְטַנָּה. léma mesaya léh: 'haze vachok outroumat la'hmé toda – nohagin bekodché bama gedola, veén nohagin bekodché bama ketana.
25. אֵימָא: נוֹהֲגִין בְּבָמָה גְּדוֹלָה, וְאֵין נוֹהֲגִין בְּבָמָה קְטַנָּה. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עוֹלַת בָּמַת יָחִיד שֶׁהִכְנִיסָהּ בִּפְנִים – קְלָטוּהָ מְחִיצוֹת לְכׇל דָּבָר. éma: nohagin bevama gedola, veén nohagin bevama ketana. oufliga derabi elazar, deamar rabi elazar: olat bamat ya'hid chehikhnisah bifnim – kelatouha me'hitsot lekhol davar.
26. בָּעֵי רַבִּי זֵירָא: עוֹלַת בָּמַת יָחִיד, baé rabi zéra: olat bamat ya'hid,

Daf 120a

1. שֶׁהִכְנִיסָהּ לִפְנִים וְהוֹצִיאָהּ לַחוּץ – מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דַּעֲיַילָא – קָלְטָה לַהּ מְחִיצְתָּא; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דַּהֲדַר – הֲדַר? chehikhnisah lifnim veotsiah la'houts – maou? mi amrinan: kévan daayala – kalta lah me'hitsta; o dilma, kévan dahadar – hadar?
2. לָאו הַיְינוּ פְּלוּגְתָּא דְּרַבָּה וְרַב יוֹסֵף? דִּתְנַן: קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשְּׁחָטָן בַּדָּרוֹם – מוֹעֲלִין בָּהֶן, וְאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ. la haynou pelougta deraba verav yoséf? ditnan: kodché kadachim cheche'hatan badarom – moalin bahen, veim alou lo yérdou.
3. וְאִיבַּעְיָא לְהוּ: יָרְדוּ, מַהוּ שֶׁיַּעֲלוּ? רַבָּה אָמַר: לֹא יַעֲלוּ, וְרַב יוֹסֵף אָמַר: יַעֲלוּ. veibaya leou: yardou, maou cheyaalou? raba amar: lo yaalou, verav yoséf amar: yaalou.
4. תִּיבְּעֵי לְרַבָּה, תִּיבְּעֵי לְרַב יוֹסֵף. תִּיבְּעֵי לְרַבָּה: עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבָּה – אֶלָּא בְּמִזְבֵּחַ; דַּחֲזֵי לֵיהּ מְקַדֵּשׁ, דְּלָא חֲזֵי לָא מְקַדֵּשׁ; אֲבָל מְחִיצָה, אַף עַל גַּב דְּלָא חֲזֵי לַיהּ – קָלְטָה. tibeé leraba, tibeé lerav yoséf. tibeé leraba: ad kan la kaamar raba – ela bemizbé'ha; da'hazé léh mekadéch, dela 'hazé la mekadéch; aval me'hitsa, af al gav dela 'hazé lah – kalta.
5. אוֹ דִלְמָא, אֲפִילּוּ לְרַב יוֹסֵף – עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַב יוֹסֵף הָתָם, אֶלָּא דְּחַד מָקוֹם הוּא; אֲבָל הָכָא, דִּתְרֵי מְקוֹמוֹת נִינְהוּ – לָא. אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא? תֵּיקוּ. o dilma, afilou lerav yoséf – ad kan la kaamar rav yoséf hatam, ela de'had makom hou; aval hakha, ditré mekomot ninou – la. o dilma la chena? tékou.
6. מִילְּתָא דִּפְשִׁיטָא לֵיהּ לְרַבָּה בְּחַד גִּיסָא, וּלְרַב יוֹסֵף בְּחַד גִּיסָא – מִיבְּעֵי לֵיהּ לְרַבִּי יַנַּאי. דְּבָעֵי רַבִּי יַנַּאי: אֵבְרֵי עוֹלַת בָּמַת יָחִיד, שֶׁעָלוּ לַמִּזְבֵּחַ וְיָרְדוּ – מַהוּ? הֵיכָא דְּלֹא מָשְׁלָה בָּהֶן הָאוּר – לָא תִּיבְּעֵי לָךְ; כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ – הֵיכָא דְּמָשְׁלָה בָּהֶן הָאוּר. מַאי? תֵּיקוּ. mileta difchita léh leraba be'had gisa, oulrav yoséf be'had gisa – mibeé léh lerabi yana. devaé rabi yana: évré olat bamat ya'hid, chealou lamizbé'ha veyardou – maou? hékha delo machla bahen haour – la tibeé lakh; ki tibeé lakh – hékha demachla bahen haour. ma? tékou.
7. אִיתְּמַר: שְׁחִיטַת לַיְלָה בְּבָמַת יָחִיד – רַב וּשְׁמוּאֵל; חַד אָמַר: כְּשֵׁרָה, וְחַד אָמַר: פְּסוּלָה. וְקָא מִיפַּלְגִי בִּדְרַבִּי אֶלְעָזָר; itemar: che'hitat layla bevamat ya'hid – rav ouchmouél; 'had amar: kechéra, ve'had amar: pesoula. veka mipalgi bidrabi elazar;
8. דְּרַבִּי אֶלְעָזָר רָמֵי קְרָאֵי אַהֲדָדֵי – כְּתִיב: ״וַיֹּאמֶר בְּגַדְתֶּם גֹּלּוּ אֵלַי הַיּוֹם אֶבֶן גְּדוֹלָה״, derabi elazar ramé keraé ahadadé – ketiv: "vayomer begadtem golou éla hayom even gedola",
9. וּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר שָׁאוּל פֻּצוּ בָעָם וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם הַגִּישׁוּ אֵלַי אִישׁ שׁוֹרוֹ וְאִישׁ שְׂיֵהוּ, וּשְׁחַטְתֶּם בָּזֶה וַאֲכַלְתֶּם, וְלֹא תֶחֶטְאוּ לַה׳ לֶאֱכוֹל עַל הַדָּם. וַיַּגִּשׁוּ כׇל הָעָם אִישׁ שׁוֹרוֹ בְיָדוֹ הַלַּיְלָה, וַיִּשְׁחֲטוּ שָׁם״. oukhtiv: "vayomer chaoul poutsou vaam vaamartem lahem hagichou éla ich choro veich seyéou, ouch'hattem baze vaakhaltem, velo te'hetou la' leekhol al hadam. vayagichou khol haam ich choro veyado halayla, vayich'hatou cham".
10. מָר מְשַׁנֵּי: כָּאן בְּחוּלִּין, כָּאן בְּקָדָשִׁים. וּמַר מְשַׁנֵּי: כָּאן בְּקׇדְשֵׁי בָּמָה גְּדוֹלָה, כָּאן בְּקׇדְשֵׁי בָּמָה קְטַנָּה. mar mechané: kan be'houlin, kan bekadachim. oumar mechané: kan bekodché bama gedola, kan bekodché bama ketana.
11. אִיתְּמַר: עוֹלַת בָּמַת יָחִיד – רַב אָמַר: אֵין טְעוּנָה הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: טְעוּנָה הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ. וְקָא מִיפַּלְגִי בִּדְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי – דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: עוֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר – אֵין טְעוּנָה הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ; שֶׁאֵין הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ אֶלָּא מֵאֹהֶל מוֹעֵד וְאֵילָךְ. itemar: olat bamat ya'hid – rav amar: én teouna hefchét venitou'ha, verabi yo'hanan amar: teouna hefchét venitou'ha. veka mipalgi bidrabi yosé hagelili – detanya, rabi yosé hagelili omér: ola chehikrivou yisraél bamidbar – én teouna hefchét venitou'ha; cheén hefchét venitou'ha ela méohel moéd veélakh.
12. מָר סָבַר: מֵאֹהֶל מוֹעֵד וְאֵילָךְ – לָא שְׁנָא בָּמָה גְּדוֹלָה, וְלָא שְׁנָא בָּמָה קְטַנָּה. וּמָר סָבַר: בְּבָמָה גְּדוֹלָה אִין, בְּבָמָה קְטַנָּה לָא. mar savar: méohel moéd veélakh – la chena bama gedola, vela chena bama ketana. oumar savar: bevama gedola in, bevama ketana la.
13. תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: דְּבָרִים שֶׁבֵּין בָּמָה גְּדוֹלָה לְבָמָה קְטַנָּה – קֶרֶן וְכֶבֶשׁ וִיסוֹד וְרִיבּוּעַ בְּבָמָה גְּדוֹלָה, וְאֵין קֶרֶן וִיסוֹד וְכֶבֶשׁ וְרִיבּוּעַ בְּבָמָה קְטַנָּה. כִּיּוֹר וְכַנּוֹ בְּבָמָה גְּדוֹלָה, וְאֵין כִּיּוֹר וְכַנּוֹ בְּבָמָה קְטַנָּה. חָזֶה וָשׁוֹק בְּבָמָה גְּדוֹלָה, וְאֵין חָזֶה וָשׁוֹק בְּבָמָה קְטַנָּה. tanya kevatéh derabi yo'hanan: devarim chebén bama gedola levama ketana – keren vekhevech visod veriboua bevama gedola, veén keren visod vekhevech veriboua bevama ketana. kiyor vekhano bevama gedola, veén kiyor vekhano bevama ketana. 'haze vachok bevama gedola, veén 'haze vachok bevama ketana.
14. דְּבָרִים שֶׁשָּׁוְותָה בָּמָה גְּדוֹלָה לְבָמָה קְטַנָּה: שְׁחִיטָה בְּבָמָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה, הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ בִּגְדוֹלָה וּקְטַנָּה, דָּם מַתִּיר וּמְפַגֵּל בִּגְדוֹלָה וּקְטַנָּה, מוּמִין וּזְמַן בִּגְדוֹלָה וּקְטַנָּה. devarim chechavta bama gedola levama ketana: che'hita bevama gedola ouktana, hefchét venitou'ha bigdola ouktana, dam matir oumfagél bigdola ouktana, moumin ouzman bigdola ouktana.
15. אֲבָל נוֹתָר וְהַזְּמַן וְהַטָּמֵא – שָׁוִין בָּזֶה וּבָזֶה. aval notar vehazeman vehatamé – chavin baze ouvaze.
16. תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת זְמַן בְּבָמָה קְטַנָּה כְּבָמָה גְּדוֹלָה? אָמְרָה תּוֹרָה: לָן יִשָּׂרֵף, וּפִיגּוּל יִשָּׂרֵף; מָה פִּיגּוּל – פָּסוּל בְּבָמָה, אַף לָן – פָּסוּל בְּבָמָה. tanou rabanan: minayin laasot zeman bevama ketana kevama gedola? amra tora: lan yisaréf, oufigoul yisaréf; ma pigoul – pasoul bevama, af lan – pasoul bevama.
17. אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ – דְּהָא אָמְרָה תּוֹרָה: לָן יִשָּׂרֵף, וְיוֹצֵא יִשָּׂרֵף; מָה יוֹצֵא – כָּשֵׁר בְּבָמָה, אַף לָן – כָּשֵׁר בְּבָמָה. וְלָאו קַל וָחוֹמֶר הוּא מֵעוֹפוֹת: o kelakh lederekh zo – deha amra tora: lan yisaréf, veotsé yisaréf; ma yotsé – kachér bevama, af lan – kachér bevama. vela kal va'homer hou méofot:

Daf 120b

1. מָה עוֹפוֹת, שֶׁאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶן – זְמַן פּוֹסֵל בָּהֶן; קׇדְשֵׁי בָּמָה קְטַנָּה, שֶׁהַמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶן – אֵינוֹ דִּין שֶׁזְּמַן פּוֹסֵל בָּהֶן?! ma ofot, cheén hamoum posél bahen – zeman posél bahen; kodché bama ketana, chehamoum posél bahen – éno din chezeman posél bahen?!
2. מָה לְעוֹפוֹת – שֶׁכֵּן אֵין הַזָּר כָּשֵׁר בָּהֶן; תֹּאמַר בְּבָמָה קְטַנָּה, שֶׁהַזָּר כָּשֵׁר בָּהּ – לֹא יְהֵא זְמַן פָּסוּל בָּהּ?! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים״ – לַעֲשׂוֹת זְמַן בָּמָה קְטַנָּה כִּזְמַן בָּמָה גְּדוֹלָה. ma leofot – chekén én hazar kachér bahen; tomar bevama ketana, chehazar kachér bah – lo yehé zeman pasoul bah?! talmoud lomar: "vezot torat zeva'h hachelamim" – laasot zeman bama ketana kizman bama gedola.
3. הֲדַרַן עֲלָךְ פָּרַת חַטָּאת, וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת זְבָחִים hadaran alakh parat 'hatat, ouslika lah masekhet zeva'him

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Zevachim
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)