Talmud Zevachim, Chapitre 11 (י״א) · Daf 83b à 92a

Daf 83b

1. גְּמָ׳ רָאוּי לוֹ אִין, שֶׁאֵין רָאוּי לוֹ לָא; לְמַעוֹטֵי מַאי? אָמַר רַב פָּפָּא: לְמַעוֹטֵי קְמָצִין שֶׁלֹּא קִידְּשׁוּ בִּכְלִי. gema' raou lo in, cheén raou lo la; lemaoté ma? amar rav papa: lemaoté kematsin chelo kidechou bikhli.
2. מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא: מַאי שְׁנָא מִדְּעוּלָּא? דְּאָמַר עוּלָּא: אֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּין שֶׁהֶעֱלָן לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמָן – לֹא יֵרְדוּ, נַעֲשׂוּ לַחְמוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ. matkéf lah ravina: ma chena mideoula? deamar oula: émouré kadachim kalin cheheelan lifné zerikat daman – lo yérdou, naasou la'hmo chel mizbé'ha.
3. הָנָךְ לָא מִיחַסְּרוּ מַעֲשֶׂה בְּגוּפַיְיהוּ, הָנֵי מִיחַסְּרוּ מַעֲשֶׂה בְּגוּפַיְיהוּ. hanakh la mi'haserou maase begoufayou, hané mi'haserou maase begoufayou.
4. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כׇּל הָרָאוּי לָאִישִּׁים כּוּ׳. וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל נָמֵי – הָכְתִיב: ״עֹלָה עַל מוֹקְדָה״! הָהוּא לְאַהְדּוֹרֵי פּוֹקְעִין הוּא דַּאֲתָא. rabi yeochoua omér: kol haraou laichim kou'. veraban gamliél namé – hakhtiv: "ola al mokda"! haou leahdoré pokin hou daata.
5. וְאִידַּךְ – לְאַהְדּוֹרֵי פּוֹקְעִין מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מֵ״אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ״. veidakh – leahdoré pokin mena léh? nafka léh mé"acher tokhal haéch".
6. וְאִידַּךְ – הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ: לְעִכּוּלֵי עוֹלָה אַתָּה מַחֲזִיר, וְאִי אַתָּה מַחֲזִיר עִכּוּלֵי קְטוֹרֶת. דְּתָנֵי רַבִּי חֲנִינָא בַּר מִנְיוֹמֵי בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: ״אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ״ – עִכּוּלֵי עוֹלָה אַתָּה מַחֲזִיר, וְאִי אַתָּה מַחֲזִיר עִכּוּלֵי קְטוֹרֶת. veidakh – haou mibeé léh: leikoulé ola ata ma'hazir, vei ata ma'hazir ikoulé ketoret. detané rabi 'hanina bar minomé berabi eliezer ben yaakov: "acher tokhal haéch et haola al hamizbé'ha" – ikoulé ola ata ma'hazir, vei ata ma'hazir ikoulé ketoret.
7. וְאִידָּךְ – לָאו מִמֵּילָא שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ דְּעִכּוּלֵי עוֹלָה מְהַדְּרִינַן? veidakh – la miméla chamate minah deikoulé ola mehaderinan?
8. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כׇּל הָרָאוּי כּוּ׳. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ נָמֵי, הָכְתִיב ״מִזְבֵּחַ״! הָהוּא מִיבַּעְיָא לֵיהּ: מַאי (טַעְמָא) קָאָמַר רַחֲמָנָא כׇּל הָרָאוּי לְמוֹקְדָה? מְקַדֵּשׁ מִזְבֵּחַ. raban gamliél omér: kol haraou kou'. verabi yeochoua namé, hakhtiv "mizbé'ha"! haou mibaya léh: ma (tama) kaamar ra'hamana kol haraou lemokda? mekadéch mizbé'ha.
9. וְאִידַּךְ – מִזְבֵּחַ אַחֲרִינָא כְּתִיב. וְאִידַּךְ – חַד לְהֵיכָא דְּהָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר, וְחַד לְהֵיכָא דְּלֹא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר. veidakh – mizbé'ha a'harina ketiv. veidakh – 'had lehékha dehayta lah cheat hakocher, ve'had lehékha delo hayta lah cheat hakocher.
10. וְאִידַּךְ – כֵּיוָן דִּפְסוּלִין נִינְהוּ וְרַבִּינְהוּ רַחֲמָנָא, לָא שְׁנָא הָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר לָא שְׁנָא לֹא הָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר. veidakh – kévan difsoulin ninou verabinou ra'hamana, la chena hayta lo cheat hakocher la chena lo hayta lo cheat hakocher.
11. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַזֶּבַח כָּשֵׁר כּוּ׳. תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ״עֹלָה״ – מָה עוֹלָה הַבָּאָה בִּגְלַל עַצְמָהּ, אַף כֹּל הַבָּאִין בִּגְלַל עַצְמָן; יָצְאוּ נְסָכִים הַבָּאִין בִּגְלַל זֶבַח. rabi chimon omér: hazeva'h kachér kou'. tanya, rabi chimon omér: "ola" – ma ola habaa biglal atsmah, af kol habain biglal atsman; yatsou nesakhim habain biglal zeva'h.
12. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר ״כׇּל הַנֹּגֵעַ בַּמִּזְבֵּחַ יִקְדָּשׁ״ – שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין רָאוּי וּבֵין שֶׁאֵינוֹ רָאוּי; תַּלְמוּד לוֹמַר ״כְּבָשִׂים״ – מָה כְּבָשִׂים רְאוּיִין, אַף כֹּל רָאוּי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״עֹלָה״ – מָה עוֹלָה רְאוּיָה, אַף כֹּל רְאוּיָה. rabi yosé hagelili omér: mitokh cheneemar "kol hanogéa bamizbé'ha yikdach" – choméa ani bén raou ouvén cheéno raou; talmoud lomar "kevasim" – ma kevasim reouyin, af kol raou. rabi akiva omér: "ola" – ma ola reouya, af kol reouya.
13. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: עוֹלַת הָעוֹף פְּסוּלָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ; מָר מַיְיתֵי לַהּ מֵ״עֹלָה״, וּמָר מַיְיתֵי לַהּ מִ״כְּבָשִׂים״. ma bénayou? amar rav ada bar ahava: olat haof pesoula ika bénayou; mar mayté lah mé"ola", oumar mayté lah mi"kevasim".
14. וּלְמַאן דְּמַיְיתֵי לַהּ מִ״כְּבָשִׂים״ – הָכְתִיב ״עֹלָה״! אִי כְּתִיב ״כְּבָשִׂים״ וְלָא כְּתִיב ״עֹלָה״, הֲוָה אָמֵינָא אֲפִילּוּ מֵחַיִּים; כְּתַב רַחֲמָנָא ״עֹלָה״. oulman demayté lah mi"kevasim" – hakhtiv "ola"! i ketiv "kevasim" vela ketiv "ola", hava aména afilou mé'hayim; ketav ra'hamana "ola".
15. וּלְמַאן דְּמַיְיתֵי לֵיהּ מֵ״עֹלָה״, הָא כְּתִיב ״כְּבָשִׂים״! אִי כְּתִיב ״עֹלָה״ וְלָא כְּתִיב ״כְּבָשִׂים״, הֲוָה אָמֵינָא אֲפִילּוּ מִנְחָה; כְּתַב רַחֲמָנָא ״כְּבָשִׂים״. oulman demayté léh mé"ola", ha ketiv "kevasim"! i ketiv "ola" vela ketiv "kevasim", hava aména afilou min'ha; ketav ra'hamana "kevasim".
16. מַאי אִיכָּא בֵּין הָנֵי תַּנָּאֵי לְהָנֵי תַּנָּאֵי דְּמַתְנִיתִין? אָמַר רַב פָּפָּא: קְמָצִים שֶׁקָּדְשׁוּ בִּכְלִי אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ – לְתַנָּאֵי דִּידַן לֹא יֵרְדוּ, לְתַנָּאֵי דְּמַתְנִיתָא יֵרְדוּ. ma ika bén hané tanaé lehané tanaé dematnitin? amar rav papa: kematsim chekadchou bikhli ika bénayou – letanaé didan lo yérdou, letanaé dematnita yérdou.
17. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מִנְחָה הַבָּאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ – לְדִבְרֵי כּוּלָּן לֹא תֵּרֵד, לְדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְרַבִּי עֲקִיבָא réch lakich amar: min'ha habaa bifné atsmah – ledivré koulan lo téréd, ledivré rabi yosé hagelili verabi akiva

Daf 84a

1. תֵּרֵד. מִנְחָה הַבָּאָה עִם הַזֶּבַח – לְדִבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֹא תֵּרֵד, לְדִבְרֵי כּוּלָּן תֵּרֵד. téréd. min'ha habaa im hazeva'h – ledivré raban gamliél verabi yeochoua lo téréd, ledivré koulan téréd.
2. נְסָכִים הַבָּאִין בִּפְנֵי עַצְמָן – לְדִבְרֵי כּוּלָּן יֵרְדוּ, לְדִבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי שִׁמְעוֹן לֹא יֵרְדוּ. נְסָכִין הַבָּאִין עִם הַזֶּבַח – לְדִבְרֵי כּוּלָּן יֵרְדוּ, לְדִבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְחוֹדֵיהּ לֹא יֵרְדוּ. nesakhim habain bifné atsman – ledivré koulan yérdou, ledivré raban gamliél verabi chimon lo yérdou. nesakhin habain im hazeva'h – ledivré koulan yérdou, ledivré raban gamliél le'hodéh lo yérdou.
3. פְּשִׁיטָא! מִנְחָה הַבָּאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ – וְכִדְרָבָא, דְּאָמַר רָבָא: מִתְנַדֵּב אָדָם מִנְחַת נְסָכִים בְּכׇל יוֹם. pechita! min'ha habaa bifné atsmah itsterikha léh – vekhidrava, deamar rava: mitnadév adam min'hat nesakhim bekhol yom.
4. וְנַשְׁמְעִינַן כִּדְרָבָא! נְסָכִים הַבָּאִים עִם הַזֶּבַח אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ – דְּקָא מַקְרֵב לְהוּ לִמְחַר וּלְיוֹמָא חָרָא. venachmeinan kidrava! nesakhim habaim im hazeva'h itsterikha léh – deka makrév leou lim'har ouloma 'hara.
5. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, הוֹאִיל וְאָמַר מָר: ״מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם״ בַּלַּיְלָה, ״מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם״ לְמָחָר – כִּנְסָכִים הַבָּאִין בִּפְנֵי עַצְמָן דָּמוּ, וּמוֹדֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן דְּלֹא יֵרְדוּ; קָא מַשְׁמַע לַן. salka datakh aména, hoil veamar mar: "min'hatam veniskéhem" balayla, "min'hatam veniskéhem" lema'har – kinsakhim habain bifné atsman damou, oumodé rabi chimon delo yérdou; ka machma lan.
6. מַתְנִי׳ אֵלּוּ אִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ: הַלָּן, וְהַיּוֹצֵא, וְהַטָּמֵא, וְשֶׁנִּשְׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ, וְשֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמוֹ. matni' élou im alou lo yérdou: halan, vehayotsé, vehatamé, vechenich'hat 'houts lizmano ve'houts limkomo, vechekibelou pesoulin vezarkou et damo.
7. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֶׁנִּשְׁחַט בַּלַּיְלָה וְנִשְׁפַּךְ דָּמָהּ וְיָצָא דָּמָהּ חוּץ לַקְּלָעִים – אִם עָלְתָה תֵּרֵד. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא תֵּרֵד, שֶׁהָיָה פְּסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ. שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֹּל שֶׁפְּסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ – הַקֹּדֶשׁ מְקַבְּלוֹ, לֹא הָיָה פְּסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ – אֵין הַקֹּדֶשׁ מְקַבְּלוֹ. rabi yeouda omér: chenich'hat balayla venichpakh damah veyatsa damah 'houts lakelaim – im alta téréd. rabi chimon omér: lo téréd, chehaya pesoulo bakodech. cherabi chimon omér: kol chepesoulo bakodech – hakodech mekabelo, lo haya pesoulo bakodech – én hakodech mekabelo.
8. וְאֵלּוּ שֶׁלֹּא הָיָה פְּסוּלָן בַּקֹּדֶשׁ: הָרוֹבֵעַ, וְהַנִּרְבָּע, וְהַמּוּקְצֶה, וְהַנֶּעֱבָד, וְהָאֶתְנַן, וְהַמְּחִיר, וְהַכִּלְאַיִם, וְהַטְּרֵפָה, וְהַיּוֹצֵא דּוֹפֶן, וּבַעֲלֵי מוּמִין. רַבִּי עֲקִיבָא מַכְשִׁיר בְּבַעֲלֵי מוּמִין. רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר: דּוֹחֶה הָיָה אַבָּא אֶת בַּעֲלֵי מוּמִין מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. veélou chelo haya pesoulan bakodech: harovéa, vehanirba, vehamouktse, vehaneevad, vehaetnan, vehame'hir, vehakilayim, vehateréfa, vehayotsé dofen, ouvaalé moumin. rabi akiva makhchir bevaalé moumin. rabi 'hanina segan hakohanim omér: do'he haya aba et baalé moumin méal gabé hamizbé'ha.
9. כְּשֵׁם שֶׁאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ, כָּךְ אִם יֵרְדוּ לֹא יַעֲלוּ. וְכוּלָּן שֶׁעָלוּ חַיִּים לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ – יֵרְדוּ. עוֹלָה שֶׁעָלְתָה חַיָּה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ – תֵּרֵד. שְׁחָטָהּ בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ – יַפְשִׁיט וִינַתְּחֶהָ בִּמְקוֹמָהּ. kechém cheim alou lo yérdou, kakh im yérdou lo yaalou. vekhoulan chealou 'hayim leroch hamizbé'ha – yérdou. ola chealta 'haya leroch hamizbé'ha – téréd. che'hatah beroch hamizbé'ha – yafchit vinate'heha bimkomah.
10. גְּמָ׳ תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״זֹאת״, ״הִיא״, ״הָעֹלָה״ – הֲרֵי אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה מִיעוּטִין; פְּרָט לְשֶׁנִּשְׁחֲטָה בַּלַּיְלָה, וְשֶׁנִּשְׁפַּךְ דָּמָהּ, וְשֶׁיָּצָא דָּמָהּ חוּץ לַקְּלָעִים – שֶׁאִם עָלְתָה, תֵּרֵד. gema' tanya, rabi yeouda omér: "zot", "hi", "haola" – haré élou chelocha mioutin; perat lechenich'hata balayla, vechenichpakh damah, vecheyatsa damah 'houts lakelaim – cheim alta, téréd.
11. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ״עֹלָה״ – אֵין לִי אֶלָּא עוֹלָה כְּשֵׁרָה; מִנַּיִן לְרַבּוֹת שֶׁנִּשְׁחֲטָה בַּלַּיְלָה, וְשֶׁנִּשְׁפַּךְ דָּמָהּ, וְשֶׁיָּצָא דָּמָהּ חוּץ לַקְּלָעִים, וְהַלָּן, וְהַיּוֹצֵא, וְהַטָּמֵא, וְשֶׁנִּשְׁחַט חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ, וְשֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמוֹ, rabi chimon omér: "ola" – én li ela ola kechéra; minayin lerabot chenich'hata balayla, vechenichpakh damah, vecheyatsa damah 'houts lakelaim, vehalan, vehayotsé, vehatamé, vechenich'hat 'houts lizmano ve'houts limkomo, vechekibelou pesoulin vezarkou et damo,
12. הַנִּיתָּנִין לְמַטָּה שֶׁנְּתָנָן לְמַעְלָה, וּלְמַעְלָה שֶׁנְּתָנָן לְמַטָּה, וְהַנִּיתָּנִין בַּחוּץ שֶׁנְּתָנָן בִּפְנִים, בִּפְנִים שֶׁנְּתָנָן בַּחוּץ, hanitanin lemata chenetanan lemala, oulmala chenetanan lemata, vehanitanin ba'houts chenetanan bifnim, bifnim chenetanan ba'houts,
13. וּפֶסַח וְחַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תּוֹרַת הָעֹלָה״ – רִיבָּה תּוֹרָה אַחַת לְכׇל הָעוֹלִין, שֶׁאִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ. oufesa'h ve'hatat cheche'hatan chelo lichman – minayin? talmoud lomar: "torat haola" – riba tora a'hat lekhol haolin, cheim alou lo yérdou.
14. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע, וְהַמּוּקְצֶה וְהַנֶּעֱבָד, וְאֶתְנַן וּמְחִיר, וְכִלְאַיִם וּטְרֵפָה וְיוֹצֵא דּוֹפֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זֹאת״. yakhol cheani merabe harovéa vehanirba, vehamouktse vehaneevad, veetnan oum'hir, vekhilayim outréfa veotsé dofen? talmoud lomar: "zot".
15. וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת אֵלּוּ וּלְהוֹצִיא אֶת אֵלּוּ? אַחַר שֶׁרִיבָּה ouma raita lerabot et élou oulotsi et élou? a'har cheriba

Daf 84b

1. הַכָּתוּב וּמִיעֵט, מְרַבֶּה אֲנִי אֶת אֵלּוּ שֶׁהָיָה פְּסוּלָן בַּקֹּדֶשׁ, וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת אֵלּוּ שֶׁלֹּא הָיָה פְּסוּלָן בַּקּוֹדֶשׁ. hakatouv oumiét, merabe ani et élou chehaya pesoulan bakodech, oumotsi ani et élou chelo haya pesoulan bakodech.
2. וְרַבִּי יְהוּדָה מַיְיתֵי לַהּ מֵהָכָא: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ לָן בַּדָּם כָּשֵׁר – verabi yeouda mayté lah méhakha: mipené ma amrou lan badam kachér –
3. שֶׁהֲרֵי לָן כָּשֵׁר בָּאֵימוּרִין. לָן בָּאֵימוּרִין כָּשֵׁר – שֶׁהֲרֵי לָן כָּשֵׁר בַּבָּשָׂר. cheharé lan kachér baémourin. lan baémourin kachér – cheharé lan kachér babasar.
4. יוֹצֵא – שֶׁהַיּוֹצֵא כָּשֵׁר בְּבָמָה. yotsé – chehayotsé kachér bevama.
5. טָמֵא – הוֹאִיל וְהוּתַּר לַעֲבוֹדַת צִיבּוּר. tamé – hoil veoutar laavodat tsibour.
6. חוּץ לִזְמַנּוֹ – הוֹאִיל וּמְרַצֶּה לְפִיגּוּלוֹ. 'houts lizmano – hoil oumratse lefigoulo.
7. חוּץ לִמְקוֹמוֹ – הוֹאִיל וְאִיתַּקַּשׁ לְחוּץ לִזְמַנּוֹ. 'houts limkomo – hoil veitakach le'houts lizmano.
8. שֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמוֹ – בְּהָנָךְ פְּסוּלֵי דַּחֲזוֹ לַעֲבוֹדַת צִיבּוּר. chekibelou pesoulin vezarkou et damo – behanakh pesoulé da'hazo laavodat tsibour.
9. וְכִי דָּנִין דָּבָר שֶׁלֹּא בְּהֶכְשֵׁרוֹ, מִדָּבָר שֶׁבְּהֶכְשֵׁרוֹ?! vekhi danin davar chelo behekhchéro, midavar chebehekhchéro?!
10. תָּנָּא אַ״זֹּאת תּוֹרַת הָעֹלָה״ רִיבָּה סְמִיךְ לֵיהּ. tana a"zot torat haola" riba semikh léh.
11. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה בַּלַּיְלָה בִּפְנִים וְהֶעֱלָה בַּחוּץ – חַיָּיב, amar rabi yo'hanan: hacho'hét behéma balayla bifnim veheela ba'houts – 'hayav,

Daf 85a

1. לֹא תְּהֵא פְּחוּתָה מִשּׁוֹחֵט בַּחוּץ וּמַעֲלֶה בַּחוּץ. lo tehé pe'houta micho'hét ba'houts oumaale ba'houts.
2. מֵתִיב רַב חִיָּיא בַּר אָבִין: הַשּׁוֹחֵט עוֹף בִּפְנִים וּמַעֲלֶה בַּחוּץ – פָּטוּר. שֹׁחֵט בַּחוּץ וּמַעֲלֶה בַּחוּץ – חַיָּיב. נֵימָא: לֹא תְּהֵא פְּחוּתָה מִשּׁוֹחֵט וּמַעֲלֶה בַּחוּץ! métiv rav 'hiya bar avin: hacho'hét of bifnim oumaale ba'houts – patour. cho'hét ba'houts oumaale ba'houts – 'hayav. néma: lo tehé pe'houta micho'hét oumaale ba'houts!
3. תְּיוּבְתָּא. אִיבָּעֵית אֵימָא: שְׁחִיטַת הָעוֹף בִּפְנִים – מִיקְטָל קַטְלֵיהּ. teouvta. ibaét éma: che'hitat haof bifnim – miktal katléh.
4. אָמַר עוּלָּא: אֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁהֶעֱלָן לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמָן – לֹא יֵרְדוּ, נַעֲשׂוּ לַחְמוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ. amar oula: émouré kadachim kalim cheheelan lifné zerikat daman – lo yérdou, naasou la'hmo chel mizbé'ha.
5. אָמַר רַבִּי זֵירָא, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: שֶׁנִּשְׁפַּךְ דָּמָהּ, וְשֶׁיָּצָא דָּמָהּ חוּץ לַקְּלָעִים. וּמָה הָתָם – דְּאִם בָּא לִזְרוֹק אֵין לוֹ לִזְרוֹק, אָמַרְתָּ: אִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ; הָכָא דְּאִם בָּא לִזְרוֹק זוֹרֵק – לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! amar rabi zéra, af anan namé tenéna: chenichpakh damah, vecheyatsa damah 'houts lakelaim. ouma hatam – deim ba lizrok én lo lizrok, amarta: im alou lo yérdou; hakha deim ba lizrok zorék – lo kol chekén?!
6. תַּרְגְּמַהּ אַקׇּדְשֵׁי קָדָשִׁים. targemah akodché kadachim.
7. הֲרֵי פֶּסַח – דְּקָדָשִׁים קַלִּים הוּא! תַּרְגְּמַהּ בְּשֶׁלֹּא לִשְׁמָן. haré pesa'h – dekadachim kalim hou! targemah bechelo lichman.
8. תְּנַן: וְכוּלָּן שֶׁעָלוּ חַיִּין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ – יֵרְדוּ. הָא שְׁחוּטִין – לֹא יֵרְדוּ; מַאי, לָאו לָא שְׁנָא קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים לָא שְׁנָא קָדָשִׁים קַלִּים? tenan: vekhoulan chealou 'hayin legabé mizbé'ha – yérdou. ha che'houtin – lo yérdou; ma, la la chena kodché kadachim la chena kadachim kalim?
9. לָא; הָא שְׁחוּטִין – מֵהֶן יֵרְדוּ מֵהֶן לֹא יֵרְדוּ. וְהָא ״כּוּלָּן״ קָתָנֵי! ״כּוּלָּם״ אַחַיִּין. la; ha che'houtin – méhen yérdou méhen lo yérdou. veha "koulan" katané! "koulam" a'hayin.
10. פְּשִׁיטָא! לְעוֹלָם אַחַיִּין – וּבְדוּקִּין שֶׁבָּעַיִן; וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: אִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ. pechita! leolam a'hayin – ouvdoukin chebaayin; vealiba derabi akiva, deamar: im alou lo yérdou.
11. בְּמַאי אוֹקֵימְתַּהּ – בִּפְסוּלִין? אֵימָא סֵיפָא: וְכֵן עוֹלָה שֶׁעָלְתָה חַיָּה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ – תֵּרֵד, שְׁחָטָהּ בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ – יַפְשִׁיט וִינַתֵּחַ בִּמְקוֹמָהּ. וְאִי פְּסוּלָה – בַּת הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ הִיא?! ״וְנִתַּח אוֹתָהּ״ אָמַר רַחֲמָנָא, ״אוֹתָהּ״ – כְּשֵׁרָה וְלָא פְּסוּלָה! bema okémtah – bifsoulin? éma séfa: vekhén ola chealta 'haya leroch hamizbé'ha – téréd, che'hatah beroch hamizbé'ha – yafchit vinaté'ha bimkomah. vei pesoula – bat hefchét venitou'ha hi?! "venita'h otah" amar ra'hamana, "otah" – kechéra vela pesoula!
12. סֵיפָא אֲתָאן לִכְשֵׁרָה. וּמַאי קָמַשְׁמַע לַן? דְּיֵשׁ הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ. séfa atan likhchéra. ouma kamachma lan? deyéch hefchét venitou'ha beroch hamizbé'ha.
13. וּלְמַאן דְּאָמַר אֵין הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר וְנִפְסְלָה; וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: כֵּיוָן שֶׁנִּזְרַק הַדָּם וְהוּרְצָה בָּשָׂר שָׁעָה אַחַת – יַפְשִׁיטֶנָּה, וְעוֹרָהּ לַכֹּהֲנִים. oulman deamar én hefchét venitou'ha beroch hamizbé'ha, ma ika lemémar? hakha bema askinan – kegon chehayta lo cheat hakocher venifsela; verabi elazar berabi chimon hi, deamar: kévan chenizrak hadam veourtsa basar chaa a'hat – yafchitena, veorah lakohanim.
14. וְאֶלָּא דְּקָתָנֵי: כֵּיצַד עוֹשֶׂה – מוֹרִיד אֶת הַקְּרָבַיִם לְמַטָּה וּמַדִּיחָן; לְמָה לִי? veela dekatané: kétsad ose – morid et hakeravayim lemata oumadi'han; lema li?
15. הֵיכִי נַעֲבֵיד? נַקְרְבִינְהוּ בְּפִרְתַּיְיהוּ?! ״הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ״! hékhi naavéd? nakrevinou befirtayou?! "hakrivéou na lefe'hatekha hayirtsekha o hayisa fanekha"!
16. אֲנַן הָכִי קָאָמְרִינַן: מַדִּיחָן לְמָה לִי? דְּאִי מִיתְרְמֵי כֹּהֵן אַחֲרִינָא וְלָא יָדַע – נַסְּקִינְהוּ. anan hakhi kaamrinan: madi'han lema li? dei mitremé kohén a'harina vela yada – nasekinou.

Daf 85b

1. וַאֲנַן נֵיקוּ נֶעְבֵּיד לְהוּ לְכֹהֲנִים מִילְּתָא דְּאָתוּ בַּהּ לִידֵי תַקָּלָה?! אֲפִילּוּ הָכִי עֲדִיפָא, שֶׁלֹּא יְהוּ קׇדְשֵׁי שָׁמַיִם מוּטָלִים כִּנְבֵילָה. vaanan nékou nebéd leou lekhohanim mileta deatou bah lidé takala?! afilou hakhi adifa, chelo yeou kodché chamayim moutalim kinvéla.
2. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, בָּעֵי רַבִּי יוֹחָנָן: אֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁהֶעֱלָן לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמָן, יֵרְדוּ אוֹ לֹא יֵרְדוּ? amar rabi 'hiya bar aba, baé rabi yo'hanan: émouré kadachim kalim cheheelan lifné zerikat daman, yérdou o lo yérdou?
3. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַמֵּי: וְתִיבְּעֵי לָךְ מְעִילָה! אֲמַר לֵיהּ: מְעִילָה לָא קָמִיבַּעְיָא לִי – דִּזְרִיקָה הוּא דְּקָבְעָה לְהוּ בִּמְעִילָה; כִּי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ – יְרִידָה. וּפָשֵׁיט: לֹא יֵרְדוּ, וְאֵין בָּהֶן מְעִילָה. amar léh rabi amé: vetibeé lakh meila! amar léh: meila la kamibaya li – dizrika hou dekava leou bimila; ki kamibaya léh – yerida. oufachét: lo yérdou, veén bahen meila.
4. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מַתְנֵי הָכִי: אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, בָּעֵי רַבִּי יוֹחָנָן: אֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁהֶעֱלָן לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמָן, יֵשׁ בָּהֶן מְעִילָה אוֹ לָא? אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַמֵּי: וְתִיבְּעֵי לָךְ יְרִידָה! אֲמַר לֵיהּ: יְרִידָה לָא קָא מִיבַּעְיָא לִי – דְּנַעֲשׂוּ לַחְמוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ; כִּי קָמִיבַּעְיָא לִי – מְעִילָה. וּפָשֵׁיט הָכִי: לֹא יֵרְדוּ, וְאֵין בָּהֶן מְעִילָה. rav na'hman bar yits'hak matné hakhi: amar rabi 'hiya bar aba, baé rabi yo'hanan: émouré kadachim kalim cheheelan lifné zerikat daman, yéch bahen meila o la? amar léh rabi amé: vetibeé lakh yerida! amar léh: yerida la ka mibaya li – denaasou la'hmo chel mizbé'ha; ki kamibaya li – meila. oufachét hakhi: lo yérdou, veén bahen meila.
5. וְאֵלּוּ לֹא הָיָה פְּסוּלָן [וְכוּ׳]. veélou lo haya pesoulan [vekhou'].
6. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא הִכְשִׁיר רַבִּי עֲקִיבָא אֶלָּא בְּדוּקִּין שֶׁבָּעַיִן, הוֹאִיל וּכְשֵׁרִים בָּעוֹפוֹת. וְהוּא שֶׁקָּדַם הֶקְדֵּשָׁן אֶת מוּמָן. וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא בְּעוֹלַת נְקֵבָה, דִּכְשֶׁקָּדַם מוּמָהּ לְהֶקְדֵּשָׁהּ דָּמְיָא. amar rabi yo'hanan: lo hikhchir rabi akiva ela bedoukin chebaayin, hoil oukhchérim baofot. veou chekadam hekdéchan et mouman. oumode rabi akiva beolat nekéva, dikhchekadam moumah lehekdéchah damya.
7. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: יֵשׁ נִרְבָּע בָּעוֹפוֹת, אוֹ אֵין נִרְבָּע בָּעוֹפוֹת? מִי אָמַר: ״מִן הַבְּהֵמָה״ – לְהוֹצִיא אֶת הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע; baé rabi yirmeya: yéch nirba baofot, o én nirba baofot? mi amar: "min habehéma" – leotsi et harovéa vehanirba;
8. כֹּל הֵיכָא דְּאִיתֵיהּ בְּרוֹבֵעַ אִיתֵיהּ בְּנִרְבָּע, כֹּל הֵיכָא דְּלֵיתֵיהּ בְּרוֹבֵעַ לֵיתֵיהּ בְּנִרְבָּע; אוֹ דִלְמָא, הֲרֵי נֶעֶבְדָה בּוֹ עֲבֵירָה? kol hékha deitéh berovéa itéh benirba, kol hékha delétéh berovéa létéh benirba; o dilma, haré neevda bo avéra?
9. אָמַר רַבָּה, תָּא שְׁמַע: רַבִּי עֲקִיבָא מַכְשִׁיר בְּבַעֲלֵי מוּמִין. וְאִם אִיתָא, נַכְשֵׁיר נָמֵי בְּנִרְבָּע – הוֹאִיל וְכָשֵׁר בָּעוֹפוֹת! שְׁמַע מִינַּהּ. amar raba, ta chema: rabi akiva makhchir bevaalé moumin. veim ita, nakhchér namé benirba – hoil vekhachér baofot! chema minah.
10. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: הַנִּרְבָּע, וְהַמּוּקְצֶה, וְהַנֶּעֱבָד, וְאֶתְנַן, וּמְחִיר, וְטוּמְטוּם, וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס – כּוּלָּן מְטַמְּאִין בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה! שְׁמַע מִינַּהּ. amar rav na'hman bar yits'hak, af anan namé tenéna: hanirba, vehamouktse, vehaneevad, veetnan, oum'hir, vetoumtoum, veanderoginos – koulan metamein begadim abét habelia! chema minah.
11. רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים כּוּ׳. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? אִיבָּעֵית אֵימָא: מַעֲשֶׂה קָא מַשְׁמַע לַן, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מַאי דּוֹחֶה – כִּלְאַחַר יָד. rabi 'hanina segan hakohanim kou'. ma ka machma lan? ibaét éma: maase ka machma lan, veibaét éma: ma do'he – kila'har yad.
12. כְּשֵׁם שֶׁאִם עָלָה כּוּ׳. אָמַר עוּלָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא מָשְׁלָה בָּהֶן הָאוּר, אֲבָל מָשְׁלָה בָּהֶן הָאוּר – יַעֲלוּ. kechém cheim ala kou'. amar oula: lo chanou ela chelo machla bahen haour, aval machla bahen haour – yaalou.
13. רַב מָרִי מַתְנֵי אַרֵישָׁא; רַב חֲנִינָא מִסּוּרָא מַתְנֵי אַסֵּיפָא: הַעֲצָמוֹת וְהַגִּידִין וְהַקְּרָנַיִם וְהַטְּלָפַיִם, בִּזְמַן שֶׁמְּחוּבָּרִין – יַעֲלוּ, פֵּרְשׁוּ – לֹא יַעֲלוּ. אָמַר עוּלָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא מָשְׁלָה בָּהֶן הָאוּר, אֲבָל מָשְׁלָה בָּהֶן הָאוּר – יַעֲלוּ. rav mari matné arécha; rav 'hanina misoura matné aséfa: haatsamot vehagidin vehakeranayim vehatelafayim, bizman cheme'houbarin – yaalou, pérchou – lo yaalou. amar oula: lo chanou ela chelo machla bahen haour, aval machla bahen haour – yaalou.
14. מַאן דְּמַתְנֵי אַסֵּיפָא – כׇּל שֶׁכֵּן אַרֵישָׁא; וּמַאן דְּמַתְנֵי אַרֵישָׁא – אֲבָל אַסֵּיפָא, לָאו בְּנֵי הַקְטָרָה נִינְהוּ. man dematné aséfa – kol chekén arécha; ouman dematné arécha – aval aséfa, la bené haktara ninou.
15. מַתְנִי׳ וְאֵלּוּ אִם עָלוּ יֵרְדוּ: בְּשַׂר קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וּבְשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים, וּמוֹתַר הָעוֹמֶר, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וְלֶחֶם הַפָּנִים, וּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת, וְהַקְּטוֹרֶת. matni' veélou im alou yérdou: besar kodché kadachim, ouvsar kadachim kalim, oumotar haomer, ouchté hale'hem, vele'hem hapanim, ouchyaré mena'hot, vehaketoret.
16. הַצֶּמֶר שֶׁבְּרָאשֵׁי כְבָשִׂים, וְשֵׂעָר שֶׁבִּזְקַן תְּיָשִׁים, וְהָעֲצָמוֹת וְהַגִּידִים וְהַקַּרְנַיִם וְהַטְּלָפַיִם; בִּזְמַן שֶׁהֵם מְחוּבָּרִים – יַעֲלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל״. פֵּירְשׁוּ – לֹא יַעֲלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם״. hatsemer cheberaché khevasim, veséar chebizkan teyachim, vehaatsamot vehagidim vehakarnayim vehatelafayim; bizman chehém me'houbarim – yaalou, cheneemar: "vehiktir hakohén et hakol". pérchou – lo yaalou, cheneemar: "veasita olotekha habasar vehadam".
17. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה״ – לְרַבּוֹת הַעֲצָמוֹת וְהַגִּידִים וְהַקְּרָנַיִם וְהַטְּלָפַיִם. יָכוֹל אֲפִילּוּ פֵּרְשׁוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם״. gema' tanou rabanan: "vehiktir hakohén et hakol hamizbé'ha" – lerabot haatsamot vehagidim vehakeranayim vehatelafayim. yakhol afilou pérchou? talmoud lomar: "veasita olotekha habasar vehadam".
18. אִי בָּשָׂר וָדָם, i basar vadam,

Daf 86a

1. יָכוֹל יַחְלוֹץ גִּידִין וַעֲצָמוֹת, וְיַעֲלֶה בָּשָׂר לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל״. הָא כֵּיצַד? מְחוּבָּרִין – יַעֲלוּ, פֵּירְשׁוּ – אֲפִילּוּ הֵן בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, יֵרְדוּ. yakhol ya'hlots gidin vaatsamot, veyaale basar legabé mizbé'ha? talmoud lomar: "vehiktir hakohén et hakol". ha kétsad? me'houbarin – yaalou, pérchou – afilou hén beroch hamizbé'ha, yérdou.
2. מַאן תַּנָּא דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר: פֵּירְשׁוּ יָרְדוּ? רַבִּי הִיא, דְּתַנְיָא: ״וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה״ – לְרַבּוֹת הַעֲצָמוֹת וְהַגִּידִין וְהַקְּרָנַיִם וְהַטְּלָפַיִם, אֲפִילּוּ פֵּירְשׁוּ. man tana dechamate léh deamar: pérchou yardou? rabi hi, detanya: "vehiktir hakohén et hakol hamizbé'ha" – lerabot haatsamot vehagidin vehakeranayim vehatelafayim, afilou pérchou.
3. וְאֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים: ״וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם״? לוֹמַר לָךְ: עִיכּוּלֵי עוֹלָה אַתָּה מַחֲזִיר, וְאִי אַתָּה מַחֲזִיר עִיכּוּלֵי גִּידִין וַעֲצָמוֹת. veela ma ani mekayém: "veasita olotekha habasar vehadam"? lomar lakh: ikoulé ola ata ma'hazir, vei ata ma'hazir ikoulé gidin vaatsamot.
4. רַבִּי אוֹמֵר, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה״ – רִיבָּה, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם״ – מִיעֵט. הָא כֵּיצַד? מְחוּבָּרִין – יַעֲלוּ, פֵּירְשׁוּ – אֲפִילּוּ הֵן בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, יֵרְדוּ. rabi omér, katouv e'had omér: "vehiktir hakohén et hakol hamizbé'ha" – riba, vekhatouv e'had omér: "veasita olotekha habasar vehadam" – miét. ha kétsad? me'houbarin – yaalou, pérchou – afilou hén beroch hamizbé'ha, yérdou.
5. פֵּירְשׁוּ לֹא יַעֲלוּ [וְכוּ׳]. אָמַר רַבִּי זֵירָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁפֵּירְשׁוּ כְּלַפֵּי מַטָּה, אֲבָל כְּלַפֵּי מַעְלָה – קָרוֹבֵי הוּא דְּאַקְרִיבוּ לְעִיכּוּל. וַאֲפִילּוּ פֵּירְשׁוּ?! pérchou lo yaalou [vekhou']. amar rabi zéra: lo chanou ela chepérchou kelapé mata, aval kelapé mala – karové hou deakrivou leikoul. vaafilou pérchou?!
6. אָמַר רַבָּה, הָכִי קָאָמַר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁפֵּירְשׁוּ לְאַחַר זְרִיקָה, אֲבָל פֵּירְשׁוּ קוֹדֶם זְרִיקָה – אֲתַאי זְרִיקָה וּשְׁרִיתִינְהוּ, אֲפִילּוּ לְמֶעְבַּד מִינַּיְיהוּ (קתא) [קַתָּתָא] דְּסַכִּינֵי. amar raba, hakhi kaamar: lo chanou ela chepérchou lea'har zerika, aval pérchou kodem zerika – ata zerika ouchritinou, afilou lemebad minayou (kt) [katata] desakiné.
7. סָבַר לַהּ כִּי הָא דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: נֶאֱמַר ״לוֹ יִהְיֶה״ בְּעוֹלָה, וְנֶאֱמַר ״לוֹ יִהְיֶה״ בְּאָשָׁם; מָה אָשָׁם – עַצְמוֹתָיו מוּתָּרִין, אַף עוֹלָה – (עצמות) [עַצְמוֹתֶיהָ] מוּתָּרִין. savar lah ki ha deamar rabi yo'hanan michoum rabi yichmaél: neemar "lo yihye" beola, veneemar "lo yihye" beacham; ma acham – atsmota moutarin, af ola – (tsmt) [atsmoteha] moutarin.
8. מוּפְנֵי; דְּאִי לָא מוּפְנֵי – אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְאָשָׁם, שֶׁכֵּן בְּשָׂרוֹ מוּתָּר! ״לוֹ יִהְיֶה״ יַתִּירָא כְּתִיב. moufné; dei la moufné – ika lemifrakh: ma leacham, chekén besaro moutar! "lo yihye" yatira ketiv.
9. מֵתִיב רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: עַצְמוֹת קָדָשִׁים, לִפְנֵי זְרִיקָה – מוֹעֲלִין בָּהֶן, métiv rav ada bar ahava: atsmot kadachim, lifné zerika – moalin bahen,
10. לְאַחַר זְרִיקָה – אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן. וְשֶׁל עוֹלָה – מוֹעֲלִין בָּהֶן לְעוֹלָם! lea'har zerika – én moalin bahen. vechel ola – moalin bahen leolam!
11. אֵימָא: וְשֶׁל עוֹלָה, פֵּירְשׁוּ לִפְנֵי זְרִיקָה – אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן, לְאַחַר זְרִיקָה – מוֹעֲלִין בָּהֶן לְעוֹלָם. éma: vechel ola, pérchou lifné zerika – én moalin bahen, lea'har zerika – moalin bahen leolam.
12. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר; דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: פֵּירְשׁוּ לִפְנֵי זְרִיקָה – מוֹעֲלִין בָּהֶם, לְאַחַר זְרִיקָה – לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. oufliga derabi elazar; deamar rabi elazar: pérchou lifné zerika – moalin bahem, lea'har zerika – lo nehenin velo moalin.
13. מַתְנִי׳ וְכוּלָּן שֶׁפָּקְעוּ מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – לֹא יַחְזִיר, וְכֵן גַּחֶלֶת שֶׁפָּקְעָה מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – לֹא יַחֲזִיר. אֵיבָרִים שֶׁפָּקְעוּ מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ קוֹדֶם חֲצוֹת – יַחְזִיר, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן; לְאַחַר חֲצוֹת – לֹא יַחְזִיר, וְאֵין מוֹעֲלִין בָּהֶם. matni' vekhoulan chepakou méal gabé hamizbé'ha – lo ya'hzir, vekhén ga'helet chepaka méal gabé hamizbé'ha – lo ya'hazir. évarim chepakou méal gabé hamizbé'ha kodem 'hatsot – ya'hzir, oumoalin bahen; lea'har 'hatsot – lo ya'hzir, veén moalin bahem.
14. כְּשֵׁם שֶׁהַמִּזְבֵּחַ מְקַדֵּשׁ אֶת הָרָאוּי לוֹ, כָּךְ הַכֶּבֶשׁ מְקַדֵּשׁ. כְּשֵׁם שֶׁהַמִּזְבֵּחַ וְהַכֶּבֶשׁ מְקַדְּשִׁין אֶת הָרָאוּי לָהֶן, כָּךְ הַכֵּלִים מְקַדְּשִׁין. kechém chehamizbé'ha mekadéch et haraou lo, kakh hakevech mekadéch. kechém chehamizbé'ha vehakevech mekadechin et haraou lahen, kakh hakélim mekadechin.
15. גְּמָ׳ הֵיכִי דָּמֵי? אִי דְּאִית בְּהוּ מַמָּשׁ – אֲפִילּוּ לְאַחַר חֲצוֹת נָמֵי! אִי דְּלֵית בְּהוּ מַמָּשׁ – אֲפִילּוּ קוֹדֶם חֲצוֹת נָמֵי לָא! לָא צְרִיכָא, gema' hékhi damé? i deit beou mamach – afilou lea'har 'hatsot namé! i delét beou mamach – afilou kodem 'hatsot namé la! la tserikha,

Daf 86b

1. בִּשְׁרִירֵי. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? bichriré. mena hané milé?
2. אָמַר רַב, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״כׇּל הַלַּיְלָה״ וְהִקְטִיר, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״כׇּל הַלַּיְלָה... וְהֵרִים״. amar rav, katouv e'had omér: "kol halayla" vehiktir, vekhatouv e'had omér: "kol halayla... vehérim".
3. חַלְּקֵיהוּ, חֶצְיוֹ לְהַקְטָרָה וְחֶצְיוֹ לַהֲרָמָה. 'halekéou, 'hetso lehaktara ve'hetso laharama.
4. מֵתִיב רַב כָּהֲנָא: בְּכׇל יוֹם תּוֹרֵם אֶת הַמִּזְבֵּחַ מִקְּרוֹת הַגֶּבֶר, אוֹ סָמוּךְ לוֹ מִלְּפָנָיו [אוֹ] מֵאַחֲרָיו. בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים – בַּחֲצוֹת. בָּרְגָלִים – בָּאַשְׁמוֹרֶת הָרִאשׁוֹנָה. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מֵחֲצוֹת דְּאוֹרָיְיתָא, הֵיכִי מַקְדְּמִינַן וְהֵיכִי מְאַחֲרִינַן? métiv rav kahana: bekhol yom torém et hamizbé'ha mikerot hagever, o samoukh lo milefana [o] méa'hara. beom hakipourim – ba'hatsot. bargalim – baachmoret harichona. vei salka datakh mé'hatsot deorayta, hékhi makdeminan vehékhi mea'harinan?
5. אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר ״כׇּל הַלַּיְלָה״ – אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁעַד הַבֹּקֶר? מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״עַד בֹּקֶר״? תֵּן בֹּקֶר לְבׇקְרוֹ שֶׁל לַיְלָה. ela amar rabi yo'hanan: mimachma cheneemar "kol halayla" – éni yodéa chead haboker? ma talmoud lomar "ad boker"? tén boker levokro chel layla.
6. הִלְכָּךְ, כֹּל יוֹמָא – מִקְּרוֹת הַגֶּבֶר סַגִּי. בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים, מִשּׁוּם חוּלְשָׁא דְּכֹהֵן גָּדוֹל – מֵחֲצוֹת. בִּרְגָלִים, דִּנְפִישִׁי קׇרְבָּנוֹת דְּקָדְמִי אָתוּ יִשְׂרָאֵל – מֵאַשְׁמוֹרֶת הָרִאשׁוֹנָה; כִּדְקָתָנֵי סֵיפָא: לֹא הָיְתָה קְרִיַּית הַגֶּבֶר מַגַּעַת עַד שֶׁהָיְתָה עֲזָרָה מְלֵאָה מִיִּשְׂרָאֵל. hilkakh, kol yoma – mikerot hagever sagi. beom hakipourim, michoum 'houlcha dekhohén gadol – mé'hatsot. birgalim, dinfichi korbanot dekadmi atou yisraél – méachmoret harichona; kidkatané séfa: lo hayta keriyat hagever magaat ad chehayta azara meléa miyisraél.
7. אִיתְּמַר: פֵּירְשׁוּ קוֹדֶם חֲצוֹת וְהֶחְזִירָן אַחַר חֲצוֹת – רַבָּה אָמַר: itemar: pérchou kodem 'hatsot vehe'hziran a'har 'hatsot – raba amar:

Daf 87a

1. חֲצוֹת שֵׁנִי עוֹכַלְתָּן, רַב חִסְדָּא אָמַר: עַמּוּד הַשַּׁחַר עוֹכַלְתָּן. 'hatsot chéni okhaltan, rav 'hisda amar: amoud hacha'har okhaltan.
2. אָמְרִי בֵּי רַב: מַאי טַעְמָא דְּרַב חִסְדָּא? וּמָה חֲצוֹת שֶׁאֵין עוֹשֶׂה לִינָה, עוֹשֶׂה עִיכּוּל; עַמּוּד הַשַּׁחַר שֶׁעוֹשֶׂה לִינָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁעוֹשֶׂה עִיכּוּל? amri bé rav: ma tama derav 'hisda? ouma 'hatsot cheén ose lina, ose ikoul; amoud hacha'har cheose lina, éno din cheose ikoul?
3. פֵּירְשׁוּ קוֹדֶם חֲצוֹת, וְהֶחְזִירָן לְאַחַר עַמּוּד הַשַּׁחַר – רַבָּה אָמַר: חֲצוֹת שֵׁנִי עוֹכַלְתָּן, רַב חִסְדָּא אָמַר: אֵין בָּהֶן עִיכּוּל לְעוֹלָם. pérchou kodem 'hatsot, vehe'hziran lea'har amoud hacha'har – raba amar: 'hatsot chéni okhaltan, rav 'hisda amar: én bahen ikoul leolam.
4. מַתְקֵיף לַהּ רַב יוֹסֵף: וּמַאן לֵימָא לַן דַּחֲצוֹת בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ מְשַׁוְּיָא לְהוּ עִיכּוּל? דִּילְמָא כֹּל הֵיכָא דְּמַשְׁכְּחָא לְהוּ מְשַׁוְּיָא לְהוּ עִיכּוּל! שְׁלַחוּ מִתָּם: הִלְכְתָא כְּרַב יוֹסֵף. matkéf lah rav yoséf: ouman léma lan da'hatsot beroch hamizbé'ha mechaouya leou ikoul? dilma kol hékha demachke'ha leou mechaouya leou ikoul! chela'hou mitam: hilkheta kerav yoséf.
5. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: פֵּירְשׁוּ קוֹדֶם חֲצוֹת וְהֶחְזִירָן אַחַר חֲצוֹת – לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. וְכֵן תָּנָא בַּר קַפָּרָא: פֵּירְשׁוּ קוֹדֶם חֲצוֹת וְהֶחְזִירָן לְאַחַר חֲצוֹת – יוֹצְאִין מִידֵי מְעִילָה. itemar namé, amar rabi 'hiya bar aba: pérchou kodem 'hatsot vehe'hziran a'har 'hatsot – lo nehenin velo moalin. vekhén tana bar kapara: pérchou kodem 'hatsot vehe'hziran lea'har 'hatsot – yotsin midé meila.
6. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: וְכִי מֵאַחַר דִּשְׁלַחוּ מִתָּם הִילְכְתָא כְּרַב יוֹסֵף, וְאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא וְכֵן תָּנֵי בַּר קַפָּרָא – רַבָּה וְרַב חִסְדָּא בְּמַאי פְּלִיגִי? אֲמַר לֵיהּ: בִּשְׁמֵנִים. amar léh rav papa leabayé: vekhi méa'har dichla'hou mitam hilkheta kerav yoséf, veamar rabi 'hiya bar aba vekhén tané bar kapara – raba verav 'hisda bema peligi? amar léh: bichménim.
7. בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַבָּה: לִינָה מוֹעֶלֶת בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, אוֹ אֵינָהּ מוֹעֶלֶת בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ? הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּלֹא יָרְדוּ – הַשְׁתָּא לָנוּ בַּעֲזָרָה אָמְרַתְּ דְּלֹא יֵרְדוּ, בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ מִיבַּעְיָא?! bea minéh rava méraba: lina moelet berocho chel mizbé'ha, o énah moelet berocho chel mizbé'ha? hékhi damé? iléma delo yardou – hachta lanou baazara amrate delo yérdou, berocho chel mizbé'ha mibaya?!
8. וְאֶלָּא דְּיָרְדוּ לְשֻׁלְחָן מְדַמֵּינַן לַהּ; דִּתְנַן: אֲפִילּוּ הֵן עַל הַשֻּׁלְחָן יָמִים רַבִּים – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, אוֹ דִילְמָא לְקַרְקַע מְדַמֵּינַן? veela deyardou lechoul'han medaménan lah; ditnan: afilou hén al hachoul'han yamim rabim – én bekhakh keloum, o dilma lekarka medaménan?
9. אֲמַר לֵיהּ: אֵין לִינָה בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ. קִיבְּלַהּ מִינֵּיהּ, אוֹ לָא? תָּא שְׁמַע, דְּאִיתְּמַר: אֵיבָרִים שֶׁלָּנוּ בָּעֲזָרָה – מְקַטֵּר וְהוֹלֵךְ כׇּל הַלַּיְלָה. לָן בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ – מְקַטֵּר וְהוֹלֵךְ לְעוֹלָם. amar léh: én lina berocho chel mizbé'ha. kibelah minéh, o la? ta chema, deitemar: évarim chelanou baazara – mekatér veolékh kol halayla. lan berocho chel mizbé'ha – mekatér veolékh leolam.
10. יָרְדוּ – רַבָּה אָמַר: יַעֲלוּ, רָבָא אָמַר: לֹא יַעֲלוּ. שְׁמַע מִינַּהּ: לָא קַיבְּלַהּ מִינֵּיהּ! שְׁמַע מִינַּהּ. yardou – raba amar: yaalou, rava amar: lo yaalou. chema minah: la kabelah minéh! chema minah.
11. כְּשֵׁם שֶׁהַמִּזְבֵּחַ מְקַדֵּשׁ כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״הַנֹּגֵעַ בְּמִזְבֵּחַ״ – אֵין לִי אֶלָּא מִזְבֵּחַ; כֶּבֶשׁ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֶת הַמִּזְבֵּחַ״. כְּלֵי שָׁרֵת מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כׇּל הַנֹּגֵעַ בָּהֶם יִקְדָּשׁ״. kechém chehamizbé'ha mekadéch kou'. tanou rabanan: "hanogéa bemizbé'ha" – én li ela mizbé'ha; kevech minayin? talmoud lomar: "et hamizbé'ha". kelé charét minayin? talmoud lomar: "kol hanogéa bahem yikdach".
12. בְּעָא מִינֵּיהּ רֵישׁ לָקִישׁ מֵרַבִּי יוֹחָנָן: כְּלֵי שָׁרֵת מַהוּ שֶׁיְּקַדְּשׁוּ אֶת הַפְּסוּלִין? אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵיתוּהָ: כְּשֵׁם שֶׁהַמִּזְבֵּחַ וְהַכֶּבֶשׁ מְקַדְּשִׁין אֶת הָרָאוּי לָהֶן, כָּךְ כֵּלִים מְקַדְּשִׁין! bea minéh réch lakich mérabi yo'hanan: kelé charét maou cheyekadechou et hapesoulin? amar léh, tenétouha: kechém chehamizbé'ha vehakevech mekadechin et haraou lahen, kakh kélim mekadechin!
13. אֲמַר לֵיהּ: לְכַתְּחִילָּה לִיקְרַב קָמִיבְּעֵי לִי. הָא נָמֵי תְּנֵינָא: amar léh: lekhate'hila likrav kamibeé li. ha namé tenéna:

Daf 87b

1. שֶׁקִּיבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמוֹ; מַאי, לָאו שֶׁקִּיבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ פְּסוּלִין? chekibelou pesoulin vezarkou et damo; ma, la chekibelou pesoulin vezarkou pesoulin?
2. לֹא, שֶׁקִּיבְּלוּ פְּסוּלִין. אִי נָמֵי שֶׁזָּרְקוּ פְּסוּלִין. lo, chekibelou pesoulin. i namé chezarkou pesoulin.
3. אֲוִיר מִזְבֵּחַ – כְּמִזְבֵּחַ דָּמֵי, אוֹ לָא? תָּא שְׁמַע: כְּשֵׁם שֶׁהַמִּזְבֵּחַ מְקַדֵּשׁ, כָּךְ כֶּבֶשׁ מְקַדֵּשׁ. avir mizbé'ha – kemizbé'ha damé, o la? ta chema: kechém chehamizbé'ha mekadéch, kakh kevech mekadéch.
4. וְאִי אָמְרַתְּ אֲוִיר מִזְבֵּחַ לָאו כַּמִּזְבֵּחַ דָּמֵי – אֲוִיר כֶּבֶשׁ נָמֵי לָאו כְּכֶבֶשׁ דָּמֵי; הֵיכִי מַסֵּיק לֵיהּ מִכֶּבֶשׁ לְמִזְבֵּחַ? הָוֵה לֵיהּ יָרוּד! vei amrate avir mizbé'ha la kamizbé'ha damé – avir kevech namé la kekhevech damé; hékhi masék léh mikevech lemizbé'ha? havé léh yaroud!
5. דְּנָגֵד לֵיהּ. וְהָא אֲוִיר יֵשׁ בֵּין כֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ! רוּבּוֹ לַכֶּבֶשׁ – כַּכֶּבֶשׁ, רוּבּוֹ לַמִּזְבֵּחַ – כַּמִּזְבֵּחַ. denagéd léh. veha avir yéch bén kevech lamizbé'ha! roubo lakevech – kakevech, roubo lamizbé'ha – kamizbé'ha.
6. תִּפְשׁוֹט מֵהָא – הָא דְּבָעֵי רָמֵי בַּר חָמָא יֵשׁ חִיבּוּר לְעוֹלִין אוֹ לָא, תִּיפְשׁוֹט דְּיֵשׁ חִיבּוּר! הָא לָא קַשְׁיָא, תִּיפְשׁוֹט. tifchot méha – ha devaé ramé bar 'hama yéch 'hibour leolin o la, tifchot deyéch 'hibour! ha la kachya, tifchot.
7. מַתְקֵיף לַהּ רָבָא בַּר רַב חָנָן: וְאִי אָמְרַתְּ אֲוִיר מִזְבֵּחַ כַּמִּזְבֵּחַ דָּמֵי, עוֹלַת הָעוֹף דְּפָסְלָה בְּמַחְשָׁבָה הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? matkéf lah rava bar rav 'hanan: vei amrate avir mizbé'ha kamizbé'ha damé, olat haof defasla bema'hchava hékhi machka'hate lah?
8. הָא קַלְטַהּ מִזְבֵּחַ! ha kaltah mizbé'ha!
9. מַתְקֵיף לַהּ רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: אַלְּמָה לָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? כְּגוֹן דְּאָמַר: הֲרֵינִי מוֹלְקָהּ עַל מְנָת לְהוֹרִידָהּ לְמָחָר וּלְהַעֲלוֹתָהּ וּלְהַקְטִירָהּ. matkéf lah rav chimi bar aché: alema la machka'hate lah? kegon deamar: haréni molkah al menat leoridah lema'har oulhaalotah oulhaktirah.
10. הָנִיחָא לְרָבָא, דְּאָמַר: לִינָה מוֹעֶלֶת בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ; אֶלָּא לְרַבָּה, דְּאָמַר: אֵין לִינָה מוֹעֶלֶת בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ – לֵיתָא לְמַחְשַׁבְתּוֹ! hani'ha lerava, deamar: lina moelet beroch hamizbé'ha; ela leraba, deamar: én lina moelet beroch hamizbé'ha – léta lema'hchavto!
11. לְרַבָּה נָמֵי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ – כְּגוֹן דְּאָמַר: הֲרֵינִי מוֹלְקָהּ עַל מְנָת לְהוֹרִידָהּ קוֹדֵם עַמּוּד הַשַּׁחַר, וּלְהַעֲלוֹתָהּ לְאַחַר עַמּוּד הַשַּׁחַר. leraba namé machka'hate lah – kegon deamar: haréni molkah al menat leoridah kodém amoud hacha'har, oulhaalotah lea'har amoud hacha'har.
12. לְהָךְ גִּיסָא מִיהָא תִּיפְשׁוֹט – דַּאֲוִיר מִזְבֵּחַ כְּמִזְבֵּחַ דָּמֵי; דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ אֲוִיר מִזְבֵּחַ לָאו כְּמִזְבֵּחַ דָּמֵי, lehakh gisa miha tifchot – daavir mizbé'ha kemizbé'ha damé; dei salka datakh avir mizbé'ha la kemizbé'ha damé,

Daf 88a

1. חַטַּאת הָעוֹף פְּסוּלָה הֵיכִי מַזֶּה מִדָּמָהּ? הָוֵה לֵיהּ יָרוּד! שְׁאָר פְּסוּלִים הֵיכִי זָרֵיק לְהוּ מִדָּמָהּ? 'hatat haof pesoula hékhi maze midamah? havé léh yaroud! chear pesoulim hékhi zarék leou midamah?
2. דְּמַגַּע לְהוּ. הָא הַזָּאָה הִיא?! מִיצּוּי הִיא! הָא זְרִיקָה?! שְׁפִיכָה הִיא! demaga leou. ha hazaa hi?! mitsou hi! ha zerika?! chefikha hi!
3. וְעוֹד, דֶּרֶךְ הַזָּאָה בְּכָךְ?! דֶּרֶךְ זְרִיקָה בְּכָךְ?! veod, derekh hazaa bekhakh?! derekh zerika bekhakh?!
4. אָמַר רַב אָשֵׁי: אִי דְּנָקֵט לְהוּ בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ – הָכִי נָמֵי; כִּי קָאָמַר – דִּתְלָנְהוּ בְּקַנְיָא. מַאי? תֵּיקוּ. amar rav aché: i denakét leou beroch hamizbé'ha – hakhi namé; ki kaamar – ditlanou bekanya. ma? tékou.
5. מַתְנִי׳ כְּלֵי הַלַּח מְקַדְּשִׁין אֶת הַלַּח, וּמִדּוֹת יָבֵשׁ מְקַדְּשׁוֹת אֶת הַיָּבֵשׁ. אֵין כְּלִי הַלַּח מְקַדֶּשֶׁת אֶת הַיָּבֵשׁ, וְלֹא יָבֵשׁ מְקַדֵּשׁ אֶת הַלַּח. כְּלֵי הַקּוֹדֶשׁ שֶׁנִּיקְּבוּ, אִם עוֹשִׂין בָּהֶן מֵעֵין מְלַאכְתָּן שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין, וְהֵן שְׁלֵימִים – מְקַדְּשִׁין, וְאִם לָאו – אֵין מְקַדְּשִׁין. וְכוּלָּן אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא בַּקּוֹדֶשׁ. matni' kelé hala'h mekadechin et hala'h, oumidot yavéch mekadechot et hayavéch. én keli hala'h mekadechet et hayavéch, velo yavéch mekadéch et hala'h. kelé hakodech chenikevou, im osin bahen méén melakhtan chehaou osin, vehén chelémim – mekadechin, veim la – én mekadechin. vekhoulan én mekadechin ela bakodech.
6. גְּמָ׳ אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מִדּוֹת, אֲבָל מִזְרָקוֹת – מְקַדְּשִׁין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת״. gema' amar chemouél: lo chanou ela midot, aval mizrakot – mekadechin, cheneemar: "chenéhem meléim solet".
7. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא: מִנְחָה לַחָה הִיא! אֲמַר לֵיהּ: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לַיָּבֵשׁ שֶׁבָּהּ. אִיבָּעֵית אֵימָא: מִנְחָה לְגַבֵּי דָּם – כְּיָבֵשׁ דָּמֵי. amar léh rav a'ha midifti leravina: min'ha la'ha hi! amar léh: lo nitsrekha ela layavéch chebah. ibaét éma: min'ha legabé dam – keyavéch damé.
8. אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּלֵי שָׁרֵת – אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא שְׁלֵימִין, אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא מְלֵאִין, אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא מִתּוֹכָן. וְאָמְרִי לָהּ: אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא שְׁלֵימִין וּמְלֵאִים וּמִבִּפְנִים. amar chemouél: kelé charét – én mekadechin ela chelémin, én mekadechin ela meléin, én mekadechin ela mitokhan. veamri lah: én mekadechin ela chelémin oumléim oumibifnim.
9. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ בֵּירוּצֵי מִדּוֹת. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא שְׁלֵימִין, וּמְלֵאִים, וּמִתּוֹכָן, וּבִפְנִים. ma bénayou? ika bénayou béroutsé midot. bematnita tana: én mekadechin ela chelémin, oumléim, oumitokhan, ouvifnim.
10. אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לְהוֹסִיף, אֲבָל דַּעְתּוֹ לְהוֹסִיף – רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן קוֹדֶשׁ. amar rabi asi amar rabi yo'hanan: lo chanou ela cheén dato leosif, aval dato leosif – richon richon kodech.
11. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: מְלֵאִין – אֵין מְלֵאִין אֶלָּא שְׁלֵימִין. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אֵימָתַי – בִּזְמַן שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לְהוֹסִיף; אֲבָל דַּעְתּוֹ לְהוֹסִיף – רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן קוֹדֶשׁ. tanya namé hakhi: meléin – én meléin ela chelémin. amar rabi yosé: émata – bizman cheén dato leosif; aval dato leosif – richon richon kodech.
12. אֵין כְּלִי הַלַּח מְקַדֵּשׁ [וְכוּ׳]. אָמַר רַב, וְאִיתֵּימָא רַב אַסִּי: אֵין מְקַדְּשִׁין לִיקְרַב, אֲבָל מְקַדְּשִׁין לִיפָּסֵל. én keli hala'h mekadéch [vekhou']. amar rav, veitéma rav asi: én mekadechin likrav, aval mekadechin lipasél.
13. אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַהָא: אֵין מְבִיאִין מְנָחוֹת וּנְסָכִים וּמִנְחַת בְּהֵמָה וּבִיכּוּרִים מִן הַמְדוּמָּע, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מֵעׇרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם. וְאִם הֵבִיא – לֹא קִדֵּשׁ. אָמַר רַב, וְאִיתֵּימָא רַב אַסִּי: לֹא קִדֵּשׁ לִיקְרַב, אֲבָל קָדַשׁ לִיפָּסֵל. ika dematné lah aha: én meviin mena'hot ounsakhim oumin'hat behéma ouvikourim min hamdouma, veén tsarikh lomar méorla vekhilé hakerem. veim hévi – lo kidéch. amar rav, veitéma rav asi: lo kidéch likrav, aval kadach lipasél.
14. תָּנוּ רַבָּנַן: כְּלֵי קֹדֶשׁ שֶׁנִּיקְּבוּ – אֵין מַתִּיכִין אוֹתָן, וְאֵין מַתִּיכִין לְתוֹכָן אֲבָר. נִפְגְּמוּ – אֵין מְתַקְּנִין אוֹתָן. סַכִּין שֶׁנִּפְגְּמָה – אֵין מַשְׁחִיזִין אֶת פְּגִימָתָהּ. נִשְׁמְטָה – אֵין מַחְזִירִין אוֹתָהּ. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: סַכִּין מַטְרֶפֶת הָיְתָה בַּמִּקְדָּשׁ, וְנִמְנוּ עָלֶיהָ כֹּהֲנִים וּגְנָזוּהָ. tanou rabanan: kelé kodech chenikevou – én matikhin otan, veén matikhin letokhan avar. nifgemou – én metakenin otan. sakin chenifgema – én mach'hizin et pegimatah. nichmeta – én ma'hzirin otah. aba chaoul omér: sakin matrefet hayta bamikdach, venimnou aleha kohanim ougnazouha.
15. תָּנוּ רַבָּנַן: בִּגְדֵי כְהוּנָּה, אֵין עוֹשִׂין אוֹתָם מַעֲשֵׂה מַחַט אֶלָּא מַעֲשֵׂה אוֹרֵג, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מַעֲשֵׂה אֹרֵג״. נִתְגַּעֲלוּ, אֵין מְכַבְּסִין [אוֹתָן] לֹא בְּנֶתֶר וְלֹא בְּאָהָל. tanou rabanan: bigdé kheouna, én osin otam maasé ma'hat ela maasé orég, cheneemar: "maasé orég". nitgaalou, én mekhabesin [otan] lo beneter velo beahal.
16. הָא בַּמַּיִם – מְכַבְּסִין?! אָמַר אַבָּיֵי, הָכִי קָאָמַר: הוּגְּעוּ בְּמַיִם – מְכַבְּסִין אוֹתָן בְּנֶתֶר וְאָהָל; ha bamayim – mekhabesin?! amar abayé, hakhi kaamar: hougeou bemayim – mekhabesin otan beneter veahal;

Daf 88b

1. הוּגְּעוּ לְנֶתֶר וְאָהָל – אַף בְּמַיִם אֵין מְכַבְּסִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֵין מְכַבְּסִין אוֹתָן כׇּל עִיקָּר, שֶׁאֵין עֲנִיּוּת בִּמְקוֹם עֲשִׁירוּת. hougeou leneter veahal – af bemayim én mekhabesim. veyéch omrim: én mekhabesin otan kol ikar, cheén aniyout bimkom achirout.
2. תָּנוּ רַבָּנַן: מְעִיל – כּוּלּוֹ שֶׁל תְּכֵלֶת הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּעַשׂ אֶת מְעִיל הָאֵפוֹד כְּלִיל תְּכֵלֶת״. שׁוּלָיו כֵּיצַד? מֵבִיא תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי שְׁזוּרִין, וְעוֹשֶׂה אוֹתָן כְּמִין רִימּוֹנִים שֶׁלֹּא פִּיתְּחוּ פִּיהֶן, וּכְמִין קוֹנָאוֹת שֶׁל קְנָסוֹת שֶׁבְּרָאשֵׁי תִינוֹקוֹת. tanou rabanan: meil – koulo chel tekhélet haya, cheneemar: "vayaas et meil haéfod kelil tekhélet". choula kétsad? mévi tekhélet veargaman vetolaat chani chezourin, veose otan kemin rimonim chelo pite'hou pihen, oukhmin konaot chel kenasot cheberaché tinokot.
3. וּמֵבִיא שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זַגִּין שֶׁבָּהֶן שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם עִינְבָּלִין, וְתוֹלֶה בָּהֶן שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה בְּצַד זֶה וּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מִצַּד זֶה. רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה: שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה הָיוּ – שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מִצַּד זֶה וּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה מִצַּד זֶה. oumévi chivim ouchnayim zagin chebahen chivim ouchnayim inbalin, vetole bahen chelochim vechicha betsad ze ouchlochim vechicha mitsad ze. rabi dosa omér michoum rabi yeouda: chelochim vechicha haou – chemone esré mitsad ze ouchmone esré mitsad ze.
4. אָמַר רַבִּי עִינְיֹנִי בַּר שָׂשׂוֹן: כְּמַחְלוֹקֶת כָּאן כָּךְ מַחְלוֹקֶת בְּמַרְאוֹת נְגָעִים, דִּתְנַן: מַרְאוֹת נְגָעִים – רַבִּי דּוֹסָא בֶּן הַרְכִּינָס אוֹמֵר: שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה, עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר: שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם. amar rabi inyoni bar sason: kema'hloket kan kakh ma'hloket bemarot negaim, ditnan: marot negaim – rabi dosa ben harkinas omér: chelochim vechicha, akavya ben mahalalél omér: chivim ouchnayim.
5. וְאָמַר רַבִּי עִינְיֹנִי בַּר שָׂשׂוֹן: לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת קׇרְבָּנוֹת לְפָרָשַׁת בִּגְדֵי כְהוּנָּה? לוֹמַר לָךְ: מָה קׇרְבָּנוֹת מְכַפְּרִין, אַף בִּגְדֵי כְהוּנָּה מְכַפְּרִין. veamar rabi inyoni bar sason: lama nismekha parachat korbanot lefarachat bigdé kheouna? lomar lakh: ma korbanot mekhaperin, af bigdé kheouna mekhaperin.
6. כְּתוֹנֶת – מְכַפֶּרֶת עַל שְׁפִיכוּת (דם) [דָּמִים], שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים וַיִּטְבְּלוּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם״. מִכְנָסַיִם – מְכַפֶּרֶת עַל גִּילּוּי עֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד [לְכַסּוֹת (אֶת) בְּשַׂר עֶרְוָה]״. מִצְנֶפֶת – מְכַפֶּרֶת עַל גַּסֵּי הָרוּחַ. מִנַּיִן? אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: יָבֹא דָּבָר שֶׁבַּגּוֹבַהּ, וִיכַפֵּר עַל גּוֹבַהּ. ketonet – mekhaperet al chefikhout (dm) [damim], cheneemar: "vayich'hatou seir izim vayitbelou et hakoutonet badam". mikhnasayim – mekhaperet al gilou araot, cheneemar: "vaasé lahem mikhnesé vad [lekhasot (et) besar erva]". mitsnefet – mekhaperet al gasé harou'ha. minayin? amar rabi 'hanina: yavo davar chebagovah, vikhapér al govah.
7. אַבְנֵט – מְכַפֵּר עַל הִרְהוּר הַלֵּב, הֵיכָא דְּאִיתֵיהּ. חוֹשֶׁן – מְכַפֵּר עַל הַדִּינִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט״. אֵפוֹד – מְכַפֵּר עַל עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֵין אֵפוֹד וּתְרָפִים״. avnét – mekhapér al hirour halév, hékha deitéh. 'hochen – mekhapér al hadinin, cheneemar: "veasita 'hochen michpat". éfod – mekhapér al avoda zara, cheneemar: "én éfod outrafim".
8. מְעִיל – מְכַפֵּר עַל לָשׁוֹן הָרָע. מִנַּיִן? אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: יָבֹא דָּבָר שֶׁבַּקּוֹל, וִיכַפֵּר עַל קוֹל הָרָע. וְצִיץ – מְכַפֵּר עַל עַזּוּת פָּנִים; בְּצִיץ כְּתִיב: ״וְהָיָה עַל מֵצַח אַהֲרֹן״, וּבְעַזּוּת פָּנִים כְּתִיב: ״וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ״. meil – mekhapér al lachon hara. minayin? amar rabi 'hanina: yavo davar chebakol, vikhapér al kol hara. vetsits – mekhapér al azout panim; betsits ketiv: "vehaya al métsa'h aharon", ouvazout panim ketiv: "oumétsa'h icha zona haya lakh".
9. אִינִי?! וְהָא אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: שְׁנֵי דְּבָרִים לֹא מָצִינוּ לָהֶן כַּפָּרָה בְּקׇרְבָּנוֹת, וּמָצִינוּ לָהֶן כַּפָּרָה מִמָּקוֹם אַחֵר; וְאֵלּוּ הֵן: שְׁפִיכוּת דָּמִים וְלָשׁוֹן הָרָע! ini?! veha amar rabi yeochoua ben lévi: chené devarim lo matsinou lahen kapara bekorbanot, oumatsinou lahen kapara mimakom a'hér; veélou hén: chefikhout damim velachon hara!
10. שְׁפִיכוּת דָּמִים – מֵעֶגְלָה עֲרוּפָה, וְלָשׁוֹן הָרָע – מִקְּטֹרֶת. דְּתָנֵי רַב חֲנַנְיָה: מִנַּיִן לִקְטֹרֶת שֶׁמְּכַפֶּרֶת? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם״. chefikhout damim – méegla aroufa, velachon hara – miketoret. detané rav 'hananya: minayin liktoret chemekhaperet? cheneemar: "vayitén et haketoret vaykhapér al haam".
11. וְתָנֵי דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: עַל מָה קְטֹרֶת מְכַפֶּרֶת? עַל לָשׁוֹן הָרָע. יָבֹא דָּבָר שֶׁבַּחֲשַׁאי, וִיכַפֵּר עַל מַעֲשֶׂה חֲשַׁאי. vetané devé rabi yichmaél: al ma ketoret mekhaperet? al lachon hara. yavo davar cheba'hacha, vikhapér al maase 'hacha.
12. קַשְׁיָא לָשׁוֹן הָרָע אַלָּשׁוֹן הָרָע, קַשְׁיָא שְׁפִיכוּת דָּמִים אַשְּׁפִיכוּת דָּמִים! kachya lachon hara alachon hara, kachya chefikhout damim achefikhout damim!
13. לָא קַשְׁיָא; הָא דִּידִיעַ מַאן קַטְלֵיהּ, הָא דְּלָא יְדִיעַ מַאן קַטְלֵיהּ. אִי דִּידִיעַ מַאן קַטְלֵיהּ – בַּר קְטָלָא הוּא! בְּמֵזִיד וְלָא אַתְרוֹ בֵּיהּ. la kachya; ha didia man katléh, ha dela yedia man katléh. i didia man katléh – bar ketala hou! bemézid vela atro béh.
14. וְלָשׁוֹן הָרָע אַלָּשׁוֹן הָרָע נָמֵי לָא קַשְׁיָא – הָא בְּצִינְעָא, הָא בְּפַרְהֶסְיָא. velachon hara alachon hara namé la kachya – ha betsina, ha befarhesya.
15. הֲדַרַן עֲלָךְ הַמִּזְבֵּחַ מְקַדֵּשׁ hadaran alakh hamizbé'ha mekadéch

Daf 89a

1. מַתְנִי׳ כׇּל הַתָּדִיר מֵחֲבֵירוֹ – קוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ. הַתְּמִידִין קוֹדְמִין לְמוּסָפִין. מוּסְפֵי שַׁבָּת קוֹדְמִין לְמוּסְפֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ. מוּסְפֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ קוֹדְמִין לְמוּסְפֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעֹלַת הַתָּמִיד תַּעֲשׂוּ אֶת אֵלֶּה״. matni' kol hatadir mé'havéro – kodém et 'havéro. hatemidin kodmin lemousafin. mousfé chabat kodmin lemousfé roch 'hodech. mousfé roch 'hodech kodmin lemousfé roch hachana, cheneemar: "milevad olat haboker acher leolat hatamid taasou et éle".
2. גְּמָ׳ מְנָא לַן? מְנָא לַן?! כִּדְקָאָמַר טַעְמָא: ״מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר״! דִּילְמָא תְּמִידִין הֵן דְּקָדְמִי לְמוּסָפִין – מִשּׁוּם דִּתְדִירִי; מוּסָפִין לְמוּסָפִין מְנָא לַן? gema' mena lan? mena lan?! kidkaamar tama: "milevad olat haboker"! dilma temidin hén dekadmi lemousafin – michoum ditdiri; mousafin lemousafin mena lan?
3. אָמַר רַבִּי אִילְעָא, דְּאָמַר קְרָא: ״כָּאֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיּוֹם שִׁבְעַת יָמִים״ – אֵלֶּה כָּאֵלֶּה. amar rabi ila, deamar kera: "kaéle taasou layom chivat yamim" – éle kaéle.
4. וְהַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְגוּפֵיהּ! אִם כֵּן, נִיכְתּוֹב: ״אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיּוֹם״. veha mibeé léh legouféh! im kén, nikhtov: "éle taasou layom".
5. אִי כְּתַב ״אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיּוֹם שִׁבְעַת הַיָּמִים״, הֲוָה אָמֵינָא: אֵלֶּה לְשִׁבְעַת הַיָּמִים (אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא)! ״לַיּוֹם״ כְּתִיב. i ketav "éle taasou layom chivat hayamim", hava aména: éle lechivat hayamim (in, midé a'harina la)! "layom" ketiv.
6. וְאַכַּתִּי אֵימָא: אֵלֶּה לַיּוֹם, אֲבָל שְׁאָר יוֹמֵי לָא יָדַעְנָא כַּמָּה! אָמַר קְרָא ״תַּעֲשׂוּ״ – שֶׁיְּהוּ כׇּל הָעֲשִׂיּוֹת שָׁווֹת. veakati éma: éle layom, aval chear yomé la yadana kama! amar kera "taasou" – cheyeou kol haasiyot chaot.
7. אַבָּיֵי אָמַר מִגּוּפַהּ דִּקְרָא: אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא ״מִלְּבַד עֹלַת הַבֹּקֶר״ וְתִישְׁתּוֹק, ״אֲשֶׁר לְעֹלַת הַתָּמִיד״ לְמָה לִי? לְמֵימַר דְּהָךְ דִּתְדִירָא תִּיקְדּוֹם. abayé amar migoufah dikra: im kén, léma kera "milevad olat haboker" vetichtok, "acher leolat hatamid" lema li? lemémar dehakh ditdira tikdom.
8. מַתְנִי׳ כׇּל הַמְקוּדָּשׁ מֵחֲבֵירוֹ – קוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ. דַּם הַחַטָּאת קוֹדֵם לְדַם הָעוֹלָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְרַצֶּה. אֵיבְרֵי עוֹלָה קוֹדְמִין לְאֵימוּרֵי חַטָּאת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כָּלִיל לָאִישִּׁים. matni' kol hamkoudach mé'havéro – kodém et 'havéro. dam ha'hatat kodém ledam haola, mipené cheou meratse. évré ola kodmin leémouré 'hatat, mipené cheou kalil laichim.
9. חַטָּאת קוֹדֶמֶת לְאָשָׁם, מִפְּנֵי שֶׁדָּמָהּ נִיתָּן לְאַרְבַּע קְרָנוֹת עַל הַיְסוֹד. אָשָׁם קוֹדֵם לְתוֹדָה וְאֵיל נָזִיר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים. תּוֹדָה וְאֵיל נָזִיר קוֹדְמִים לִשְׁלָמִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן נֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וּטְעוּנִין לֶחֶם. 'hatat kodemet leacham, mipené chedamah nitan learba keranot al haysod. acham kodém letoda veél nazir, mipené cheou kodché kadachim. toda veél nazir kodmim lichlamim, mipené chehén neekhalin leom e'had, outounin le'hem.
10. הַשְּׁלָמִים קוֹדְמִין לַבְּכוֹר, מִפְּנֵי שֶׁהֵן טְעוּנִין מַתַּן אַרְבַּע [וּסְמִיכָה] וּנְסָכִים, וּתְנוּפוֹת חָזֶה וָשׁוֹק. הַבְּכוֹר קוֹדֵם לַמַּעֲשֵׂר, מִפְּנֵי שֶׁקְּדוּשָּׁתוֹ מֵרֶחֶם, וְנֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים. hachelamim kodmin labekhor, mipené chehén teounin matan arba [ousmikha] ounsakhim, outnoufot 'haze vachok. habekhor kodém lamaasér, mipené chekedouchato mére'hem, veneekhal lakohanim.
11. הַמַּעֲשֵׂר קוֹדֵם לָעוֹפוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא זֶבַח, וְיֵשׁ בּוֹ קוֹדֶשׁ קֳדָשִׁים – דָּמוּ וְאֵימוּרָיו. הָעוֹפוֹת קוֹדְמִין לַמְּנָחוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מִינֵי דָמִים. מִנְחַת חוֹטֵא קוֹדֶמֶת לְמִנְחַת נְדָבָה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בָּא עַל חֵטְא. חַטַּאת הָעוֹף קוֹדֶמֶת לְעוֹלַת הָעוֹף, וְכֵן בְּהֶקְדֵּישָׁהּ. hamaasér kodém laofot, mipené cheou zeva'h, veyéch bo kodech kodachim – damou veémoura. haofot kodmin lamena'hot, mipené chehén miné damim. min'hat 'hoté kodemet lemin'hat nedava, mipené cheou ba al 'hét. 'hatat haof kodemet leolat haof, vekhén behekdéchah.

Daf 89b

1. גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״וּפַר שֵׁנִי בֶן בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת״ – gema' mena hané milé? detanou rabanan: "oufar chéni ven bakar tika'h le'hatat" –
2. אִם בָּא לְלַמֵּד שֶׁהֵן שְׁנַיִם, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: ״וַעֲשֵׂה אֶת הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת הָאֶחָד עֹלָה״; מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּפַר שֵׁנִי בֶן בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת״? שֶׁיָּכוֹל שֶׁיְּהֵא חַטָּאת קוֹדֶמֶת לְכׇל מַעֲשֵׂה עוֹלָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּפַר שֵׁנִי בֶן בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת״. im ba lelaméd chehén chenayim, haré kevar neemar: "vaasé et hae'had 'hatat veet hae'had ola"; ma talmoud lomar: "oufar chéni ven bakar tika'h le'hatat"? cheyakhol cheyehé 'hatat kodemet lekhol maasé ola, talmoud lomar: "oufar chéni ven bakar tika'h le'hatat".
3. אִי ״פַּר שֵׁנִי״, יָכוֹל תְּהֵא עוֹלָה קוֹדֶמֶת לְחַטָּאת לְכׇל מַעֲשֶׂיהָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וַעֲשֵׂה אֶת הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת הָאֶחָד עֹלָה״. הָא כֵּיצַד? דַּם חַטָּאת קוֹדֶמֶת לְדַם עוֹלָה – מִפְּנֵי שֶׁמְּרַצָּה; אֵיבְרֵי עוֹלָה כּוּ׳. i "par chéni", yakhol tehé ola kodemet le'hatat lekhol maaseha? talmoud lomar: "vaasé et hae'had 'hatat veet hae'had ola". ha kétsad? dam 'hatat kodemet ledam ola – mipené chemeratsa; évré ola kou'.
4. וְאַמַּאי? מַתָּנָה קַמַּיְיתָא דִּמְכַפְּרָה – תִּיקְדּוֹם, וְהָנָךְ לָא! veama? matana kamayta dimkhapera – tikdom, vehanakh la!
5. אָמַר רָבִינָא: הָכָא בְּחַטַּאת הַלְוִיִּם עָסְקִינַן; וְאַף עַל גַּב דְּכִי עוֹלָה דָּמֵי, קָאָמַר רַחֲמָנָא הִיא תִּיקְדּוֹם. בְּמַעְרְבָא אָמְרִי: הוֹאִיל וְהִתְחִיל בְּמַתָּנוֹת, גּוֹמֵר. amar ravina: hakha be'hatat halviyim askinan; veaf al gav dekhi ola damé, kaamar ra'hamana hi tikdom. bemareva amri: hoil vehit'hil bematanot, gomér.
6. אִיבַּעְיָא לְהוּ: דַּם חַטָּאת וְאֵיבְרֵי עוֹלָה, אֵיזֶה מֵהֶן קוֹדֵם? דַּם חַטָּאת קוֹדֵם – מִפְּנֵי שֶׁמְּרַצֶּה, אוֹ דִילְמָא אֵיבְרֵי עוֹלָה קוֹדְמִין – מִפְּנֵי שֶׁהֵן כָּלִיל לָאִישִּׁים? ibaya leou: dam 'hatat veévré ola, éze méhen kodém? dam 'hatat kodém – mipené chemeratse, o dilma évré ola kodmin – mipené chehén kalil laichim?
7. תָּא שְׁמַע: דַּם חַטָּאת קוֹדֵם לְדַם עוֹלָה. לְדַם עוֹלָה הוּא דְּקָדֵים, לְאֵיבְרֵי עוֹלָה לָא קָדֵים. ta chema: dam 'hatat kodém ledam ola. ledam ola hou dekadém, leévré ola la kadém.
8. אַדְּרַבָּה, מִסֵּיפָא: אֵיבְרֵי עוֹלָה קוֹדְמִין לְאֵימוּרֵי חַטָּאת. לְאֵימוּרֵי חַטָּאת הוּא דְּקָדֵים, לְדַם חַטָּאת לָא קָדֵים! אֶלָּא מֵהָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינַּהּ. aderaba, miséfa: évré ola kodmin leémouré 'hatat. leémouré 'hatat hou dekadém, ledam 'hatat la kadém! ela méha léka lemichma minah.
9. אִיבַּעְיָא לְהוּ: דַּם עוֹלָה וְאֵימוּרֵי חַטָּאת, אֵיזֶה מֵהֶן קוֹדֵם? דַּם עוֹלָה קוֹדֵם – דְּקָאָתֵי מִכֹּחַ כָּלִיל, אוֹ דִילְמָא אֵימוּרֵי חַטָּאת קוֹדְמִין – (דְּקָאָתֵי) [דְּקָאָתוּ] מִכֹּחַ מְכַפֵּר? ibaya leou: dam ola veémouré 'hatat, éze méhen kodém? dam ola kodém – dekaaté miko'ha kalil, o dilma émouré 'hatat kodmin – (dekaaté) [dekaatou] miko'ha mekhapér?
10. תָּא שְׁמַע: דַּם חַטָּאת קוֹדֵם לְדַם עוֹלָה. דַּם חַטָּאת הוּא דְּקָדֵים לְדַם עוֹלָה, אֲבָל אֵימוּרֵי חַטָּאת לָא. ta chema: dam 'hatat kodém ledam ola. dam 'hatat hou dekadém ledam ola, aval émouré 'hatat la.
11. אַדְּרַבָּה, מִסֵּיפָא: אֵיבְרֵי עוֹלָה קוֹדְמִין לְאֵימוּרֵי חַטָּאת. אֵיבְרֵי עוֹלָה הוּא דְּקָדְמִי לְאֵימוּרֵי חַטָּאת, אֲבָל דָּם עוֹלָה לָא! אֶלָּא מֵהָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינַּהּ. aderaba, miséfa: évré ola kodmin leémouré 'hatat. évré ola hou dekadmi leémouré 'hatat, aval dam ola la! ela méha léka lemichma minah.
12. אִיבַּעְיָא לְהוּ: דַּם עוֹלָה וְדַם אָשָׁם, אֵיזֶה מֵהֶן קוֹדֵם? דַּם עוֹלָה קוֹדֵם – דְּקָאָתֵי מִכֹּחַ כָּלִיל; אוֹ דִילְמָא דַּם אָשָׁם קוֹדֵם – (דְּקָאָתֵי מִכֹּחַ) דִּמְכַפֵּר? ibaya leou: dam ola vedam acham, éze méhen kodém? dam ola kodém – dekaaté miko'ha kalil; o dilma dam acham kodém – (dekaaté miko'ha) dimkhapér?
13. תָּא שְׁמַע: דַּם חַטָּאת קוֹדֵם לְדַם עוֹלָה. אֲבָל דַּם אָשָׁם – לָא. ta chema: dam 'hatat kodém ledam ola. aval dam acham – la.
14. בְּדִין הוּא דְּאִיבְּעִי לְמִיתְנֵי דַּם אָשָׁם; וְאַיְּידֵי דִּבְעָא לְמִיתְנֵי סֵיפָא: אֵיבְרֵי עוֹלָה קוֹדְמִין לְאֵימוּרֵי חַטָּאת – bedin hou deibei lemitné dam acham; veayedé diva lemitné séfa: évré ola kodmin leémouré 'hatat –
15. דְּאִי תְּנָא לְאֵימוּרֵי אָשָׁם, הֲוָה אָמֵינָא: לְאֵימוּרֵי אָשָׁם הוּא דְּקָדְמִי, לְאֵימוּרֵי חַטָּאת לָא קָדְמִי – מִשּׁוּם הָכִי תְּנָא חַטָּאת. dei tena leémouré acham, hava aména: leémouré acham hou dekadmi, leémouré 'hatat la kadmi – michoum hakhi tena 'hatat.
16. תָּא שְׁמַע: חַטָּאת קוֹדֶם לְאָשָׁם – חַטָּאת הוּא דְּקָדְמָה לֵיהּ לְאָשָׁם, אֲבָל עוֹלָה לָא. מַאי, לָאו דָּם? ta chema: 'hatat kodem leacham – 'hatat hou dekadma léh leacham, aval ola la. ma, la dam?
17. לָא; אַאֵימוּרִים. דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי ״מִפְּנֵי שֶׁדָּמָהּ נִיתָּן״. שְׁמַע מִינַּהּ. la; aémourim. dayka namé, dekatané "mipené chedamah nitan". chema minah.
18. חַטָּאת קוֹדֶמֶת כּוּ׳. אַדְּרַבָּה – אָשָׁם קָדֵים, שֶׁכֵּן יֵשׁ לוֹ קִיצְּבָה! אֲפִילּוּ הָכִי, רִיבּוּי דְּמִזְבֵּחַ עֲדִיף. 'hatat kodemet kou'. aderaba – acham kadém, chekén yéch lo kitseva! afilou hakhi, ribou demizbé'ha adif.
19. אָשָׁם קוֹדֵם לְתוֹדָה כּוּ׳. אַדְּרַבָּה – הַתּוֹדָה וְאֵיל נָזִיר קָדְמִי, שֶׁכֵּן טְעוּנִין לֶחֶם! אֲפִילּוּ הָכִי, קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים עֲדִיפִי. acham kodém letoda kou'. aderaba – hatoda veél nazir kadmi, chekén teounin le'hem! afilou hakhi, kodché kadachim adifi.
20. תּוֹדָה וְאֵיל נָזִיר כּוּ׳. אַדְּרַבָּה – שְׁלָמִים קָדְמִי, שֶׁכֵּן יֶשְׁנָן בְּצִיבּוּר כִּבְיָחִיד! אֲפִילּוּ הָכִי, נֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד עֲדִיפִי. toda veél nazir kou'. aderaba – chelamim kadmi, chekén yechnan betsibour kivya'hid! afilou hakhi, neekhalin leom e'had adifi.
21. אִיבַּעְיָא לְהוּ: תּוֹדָה וְאֵיל נָזִיר – אֵיזֶה מֵהֶן קוֹדֵם? תּוֹדָה קָדְמָה, שֶׁכֵּן טְעוּנָה אַרְבָּעָה מִינֵי לֶחֶם; אוֹ דִילְמָא אֵיל נָזִיר קוֹדֵם, שֶׁכֵּן יֵשׁ עִמּוֹ דָּמִים אֲחֵרִים? תָּא שְׁמַע: זוֹ קוֹדֶמֶת לָזוֹ, שֶׁזּוֹ טְעוּנָה אַרְבָּעָה מִינֵי לֶחֶם, וְזוֹ אֵינָהּ טְעוּנָה אֶלָּא שְׁנֵי מִינֵי לֶחֶם. ibaya leou: toda veél nazir – éze méhen kodém? toda kadma, chekén teouna arbaa miné le'hem; o dilma él nazir kodém, chekén yéch imo damim a'hérim? ta chema: zo kodemet lazo, chezo teouna arbaa miné le'hem, vezo énah teouna ela chené miné le'hem.
22. וְהַשְּׁלָמִים קוֹדְמִין לִבְכוֹר כּוּ׳. אַדְּרַבָּה – בְּכוֹר קוֹדֵם, שֶׁכֵּן קְדוּשָּׁתוֹ מֵרֶחֶם, וְנֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים! אֲפִילּוּ הָכִי, מִצְוֹת יְתֵירוֹת עֲדִיפִי. vehachelamim kodmin livkhor kou'. aderaba – bekhor kodém, chekén kedouchato mére'hem, veneekhal lakohanim! afilou hakhi, mitsot yetérot adifi.
23. הַבְּכוֹר קוֹדֵם כּוּ׳. אַדְּרַבָּה – מַעֲשֵׂר קוֹדֵם, שֶׁכֵּן מְקַדֵּשׁ לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו! אֲפִילּוּ הָכִי, קְדוּשָּׁה מֵרֶחֶם עֲדִיפָא. habekhor kodém kou'. aderaba – maasér kodém, chekén mekadéch lefana oula'hara! afilou hakhi, kedoucha mére'hem adifa.
24. מַעֲשֵׂר קוֹדֵם לָעוֹפוֹת כּוּ׳. אַדְּרַבָּה – עוֹפוֹת קָדְמִי, שֶׁכֵּן קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים! אֲפִילּוּ הָכִי, מִין זֶבַח עָדִיף. maasér kodém laofot kou'. aderaba – ofot kadmi, chekén kodché kadachim! afilou hakhi, min zeva'h adif.
25. אָמַר רָבִינָא בַּר שֵׁילָא: אֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁיָּצְאוּ לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים – פְּסוּלִין. וּתְנָא תּוּנָא: מִפְּנֵי שֶׁהוּא זֶבַח, וְיֶשְׁנוֹ קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים – דָּמָיו וְאֵימוּרִין. amar ravina bar chéla: émouré kadachim kalim cheyatsou lifné zerikat damim – pesoulin. outna touna: mipené cheou zeva'h, veyechno kodché kadachim – dama veémourin.
26. בִּשְׁלָמָא אֵימוּרִין – לֵיתַנְהוּ בְּעוֹפוֹת; אֶלָּא דָּם מִיהָא אִיתֵיהּ! אֶלָּא לָאו קָא מַשְׁמַע לַן: אֵימוּרִין כִּי דָּמוֹ – bichlama émourin – létanou beofot; ela dam miha itéh! ela la ka machma lan: émourin ki damo –
27. מָה דָּמוֹ לִפְנֵי זְרִיקָה, אַף אֵימוּרִין קוֹדֶם זְרִיקָה – וְקָא קָרֵי לְהוּ קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים; וּמָה דָּמוֹ מִיפְּסֵל בְּיוֹצֵא, אַף אֵימוּרִין מִיפְּסֵל בְּיוֹצֵא. ma damo lifné zerika, af émourin kodem zerika – veka karé leou kodché kadachim; ouma damo mipesél beotsé, af émourin mipesél beotsé.
28. נֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: בְּשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁיָּצָא לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים – רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כָּשֵׁר, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: פְּסוּל. néma mesaya léh: besar kadachim kalim cheyatsa lifné zerikat damim – rabi yo'hanan amar: kachér, réch lakich amar: pesoul.
29. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כָּשֵׁר – הוֹאִיל וְסוֹפוֹ לָצֵאת, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר פָּסוּל – עֲדַיִין לֹא הִגִּיעַ זְמַנּוֹ לָצֵאת. עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי – אֶלָּא בְּבָשָׂר, אֲבָל בְּאֵימוּרִין לָא! rabi yo'hanan amar kachér – hoil vesofo latsét, réch lakich amar pasoul – adayin lo higia zemano latsét. ad kan la peligi – ela bevasar, aval beémourin la!
30. הוּא הַדִּין דִּבְאֵימוּרִין נָמֵי פְּלִיגִי; וְהָא דְּקָא מִיפַּלְגִי בְּבָשָׂר – לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרֵישׁ לָקִישׁ, דַּאֲפִילּוּ בָּשָׂר דְּסוֹפָהּ לָצֵאת, אֲמַר: עֲדַיִין לֹא הִגִּיעַ זְמַנּוֹ לָצֵאת. hou hadin divémourin namé peligi; veha deka mipalgi bevasar – leodiakha ko'ho deréch lakich, daafilou basar desofah latsét, amar: adayin lo higia zemano latsét.
31. לֵימָא כְּתַנָּאֵי: אֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁיָּצְאוּ לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן, léma ketanaé: émouré kadachim kalim cheyatsou lifné zerikat damim – rabi eliezer omér: én moalin bahen,

Daf 90a

1. וְאֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא; רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מוֹעֲלִין בָּהֶן, וְחַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא. veén 'hayavin aléhen michoum pigoul notar vetamé; rabi akiva omér: moalin bahen, ve'hayavin aléhen michoum pigoul notar vetamé.
2. מַאי, לָאו בְּדַהֲדַר עַיְּילִינְהוּ פְּלִיגִי? וּבְהָא פְּלִיגִי: דְּמָר סָבַר מִיפַּסְלִי בְּיוֹצֵא, וּמָר סָבַר לָא מִיפַּסְלִי בְּיוֹצֵא. ma, la bedahadar ayelinou peligi? ouvha peligi: demar savar mipasli beotsé, oumar savar la mipasli beotsé.
3. אָמַר רַב פָּפָּא: בְּדַהֲדַר עַיְּילִינְהוּ – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי; וְהָכָא בִּדְאִיתַנְהוּ אַבָּרַאי פְּלִיגִי, וּבְהָא פְּלִיגִי: דְּמָר סָבַר אֵין זְרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֵא, וּמָר סָבַר זְרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֵא. amar rav papa: bedahadar ayelinou – koulé alma la peligi; vehakha biditanou abara peligi, ouvha peligi: demar savar én zerika moelet layotsé, oumar savar zerika moelet layotsé.
4. וְהָא רַב פָּפָּא הוּא דְּאָמַר: בִּדְאִיתַנְהוּ אַבָּרַאי – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי, בִּדְעַיְּילִינְהוּ לְגַוַּואי פְּלִיגִי! veha rav papa hou deamar: biditanou abara – koulé alma la peligi, bidayelinou legava peligi!
5. הָנֵי מִילֵּי גַּבֵּי שְׁתֵּי לֶחֶם – דְּלָאו גּוּפֵיהּ דְּזִיבְחָא; אֲבָל אֵימוּרִין, דְּגוּפֵיהּ דְּזִיבְחָא הוּא – בִּדְאִיתַנְהוּ אַבָּרַאי פְּלִיגִי. hané milé gabé cheté le'hem – dela gouféh deziv'ha; aval émourin, degouféh deziv'ha hou – biditanou abara peligi.
6. עוֹפוֹת קוֹדְמִין כּוּ׳. אַדְּרַבָּה – מְנָחוֹת קוֹדְמוֹת, שֶׁכֵּן יֶשְׁנָן בְּצִבּוּר כְּבַיָּחִיד! אֲפִילּוּ הָכִי, מִינֵי דָמִים עֲדִיפִי. ofot kodmin kou'. aderaba – mena'hot kodmot, chekén yechnan betsibour kevaya'hid! afilou hakhi, miné damim adifi.
7. מִנְחַת חוֹטֵא כּוּ׳. אַדְּרַבָּה – מִנְחַת נְדָבָה קוֹדֶמֶת, שֶׁכֵּן טְעוּנָה שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה! אֲפִילּוּ הָכִי, מִנְחַת חוֹטֵא הַבָּאָה עַל חֵטְא עֲדִיפָא, דִּמְכַפֶּרֶת. min'hat 'hoté kou'. aderaba – min'hat nedava kodemet, chekén teouna chemen oulvona! afilou hakhi, min'hat 'hoté habaa al 'hét adifa, dimkhaperet.
8. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מִנְחַת סוֹטָה וּמִנְחַת נְדָבָה, אֵיזוֹ מֵהֶן קוֹדֶמֶת? מִנְחַת נְדָבָה קָדְמָה – שֶׁכֵּן טְעוּנָה שֶׁמֶן (אוֹ) וּלְבוֹנָה, אוֹ דִלְמָא מִנְחַת סוֹטָה קָדְמָה – שֶׁכֵּן בָּאָה לְבָרֵר עָוֹן? ibaya leou: min'hat sota oumin'hat nedava, ézo méhen kodemet? min'hat nedava kadma – chekén teouna chemen (o) oulvona, o dilma min'hat sota kadma – chekén baa levarér aon?
9. תָּא שְׁמַע: מִנְחַת חוֹטֵא קוֹדֶמֶת לְמִנְחַת נְדָבָה. מִנְחַת חוֹטֵא הוּא דְּקָדְמָה לְמִנְחַת נְדָבָה, הָא מִנְחַת סוֹטָה – לָא! מִי קָתָנֵי ״מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת״?! ״מִפְּנֵי שֶׁהִיא בָּאָה עַל חֵטְא״ קָתָנֵי, וְהָא נָמֵי בָּאָה עַל חֵטְא. ta chema: min'hat 'hoté kodemet lemin'hat nedava. min'hat 'hoté hou dekadma lemin'hat nedava, ha min'hat sota – la! mi katané "mipené chehi mekhaperet"?! "mipené chehi baa al 'hét" katané, veha namé baa al 'hét.
10. תָּא שְׁמַע: זוֹ קוֹדֶמֶת לָזוֹ, שֶׁזּוֹ בָּאָה מִן הַחִיטִּין וְזוֹ בָּאָה מִן הַשְּׂעוֹרִין. מַאי, לָאו מִנְחַת נְדָבָה לְמִנְחַת סוֹטָה? לָא, מִנְחַת חוֹטֵא לְמִנְחַת סוֹטָה. ta chema: zo kodemet lazo, chezo baa min ha'hitin vezo baa min haseorin. ma, la min'hat nedava lemin'hat sota? la, min'hat 'hoté lemin'hat sota.
11. תִּיפּוֹק לִי דְּהָא מְכַפְּרָא וְהָא לָא מְכַפְּרָא! tipok li deha mekhapera veha la mekhapera!
12. וְאֶלָּא מַאי, מִנְחַת נְדָבָה? תִּיפּוֹק לִי דְּזוֹ טְעוּנָה שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, וְזוֹ אֵינָהּ טְעוּנָה שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה! אֶלָּא חַד מִתְּרֵי טַעְמֵי [נָקֵיט]. veela ma, min'hat nedava? tipok li dezo teouna chemen oulvona, vezo énah teouna chemen oulvona! ela 'had miteré tamé [nakét].
13. חַטַּאת הָעוֹף קוֹדֶמֶת כּוּ׳. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״וְהִקְרִיב אֶת אֲשֶׁר לַחַטָּאת רִאשׁוֹנָה״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר לְלַמֵּד שֶׁתִּקְרַב רִאשׁוֹנָה, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: ״וְאֶת הַשֵּׁנִי יַעֲשֶׂה עֹלָה״. 'hatat haof kodemet kou'. mena hané milé? detanou rabanan: "vehikriv et acher la'hatat richona" – ma talmoud lomar? cheén talmoud lomar lelaméd chetikrav richona, haré kevar neemar: "veet hachéni yaase ola".
14. אֶלָּא זֶה בָּנָה אָב לְכׇל חַטָּאוֹת שֶׁיִּקְדְּמוּ (לְעוֹלָה) [לְעוֹלוֹת] הַבָּאוֹת עִמָּהֶן – בֵּין חַטַּאת הָעוֹף לְעוֹלַת הָעוֹף, בֵּין חַטַּאת בְּהֵמָה לְעוֹלַת בְּהֵמָה, וַאֲפִילּוּ חַטַּאת הָעוֹף לְעוֹלַת בְּהֵמָה. ela ze bana av lekhol 'hataot cheyikdemou (leola) [leolot] habaot imahen – bén 'hatat haof leolat haof, bén 'hatat behéma leolat behéma, vaafilou 'hatat haof leolat behéma.
15. הִלְכָּךְ, חַטַּאת הָעוֹף לְעוֹלַת הָעוֹף – מִ״וְּאֶת הַשֵּׁנִי״, חַטַּאת בְּהֵמָה לְעוֹלַת בְּהֵמָה – מִדְּרַבִּי רַחֲמָנָא, חַטַּאת הָעוֹף לְעוֹלַת בְּהֵמָה – מִזֶּה בָּנָה אָב. hilkakh, 'hatat haof leolat haof – mi"ouet hachéni", 'hatat behéma leolat behéma – miderabi ra'hamana, 'hatat haof leolat behéma – mize bana av.
16. תָּא שְׁמַע, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כׇּל מָקוֹם שֶׁנִּתְחַלְּפָה חַטָּאת – חַטָּאת קוֹדֶמֶת, וְכָאן (בְּיוֹלֶדֶת) – עוֹלָה קוֹדֶמֶת. ta chema, rabi eliezer omér: kol makom chenit'halefa 'hatat – 'hatat kodemet, vekhan (beoledet) – ola kodemet.
17. כׇּל מָקוֹם שֶׁבָּא עַל חֵטְא – חַטָּאת קוֹדֶמֶת, וְכָאן עוֹלָה קוֹדֶמֶת; וְכׇל מָקוֹם שֶׁשְּׁנַיִם בָּאִים תַּחַת חַטָּאת – חַטָּאת קוֹדֶמֶת, וְכָאן עוֹלָה קוֹדֶמֶת. kol makom cheba al 'hét – 'hatat kodemet, vekhan ola kodemet; vekhol makom chechenayim baim ta'hat 'hatat – 'hatat kodemet, vekhan ola kodemet.
18. אָמַר רָבָא: לְמִקְרָאָהּ הִקְדִּימָהּ הַכָּתוּב. amar rava: lemikraah hikdimah hakatouv.
19. תָּא שְׁמַע: פָּרִים קוֹדְמִין לְאֵילִים, וְאֵילִים קוֹדְמִין לִכְבָשִׁים, כְּבָשִׂים לִשְׂעִירִים. ta chema: parim kodmin leélim, veélim kodmin likhvachim, kevasim lisirim.

Daf 90b

1. מַאי, לָאו דְּחַג? לָא, לִנְדָבָה. פָּרִים קוֹדְמִין לְאֵילִים – שֶׁכֵּן נִתְרַבּוּ בִּנְסָכִים. וְכֵן אֵילִים לִכְבָשִׂים. כְּבָשִׂים לִשְׂעִירִים – שֶׁכֵּן נִתְרַבּוּ בְּאַלְיָה. ma, la de'hag? la, lindava. parim kodmin leélim – chekén nitrabou binsakhim. vekhén élim likhvasim. kevasim lisirim – chekén nitrabou bealya.
2. תָּא שְׁמַע: פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ קוֹדֵם לְפַר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר, פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר קוֹדֵם לְפַר עֲבוֹדָה זָרָה, ta chema: par kohén machi'ha kodém lefar helém davar chel tsibour, par helém davar chel tsibour kodém lefar avoda zara,
3. פַּר עֲבוֹדָה זָרָה קוֹדֵם לִשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה. דְּאַף עַל גַּב דְּפַר עֲבוֹדָה זָרָה עוֹלָה, וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה חַטָּאת! par avoda zara kodém lisiré avoda zara. deaf al gav defar avoda zara ola, ousiré avoda zara 'hatat!
4. וְאֵימָא מֵרֵישָׁא: פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר קוֹדֵם לְפַר עֲבוֹדָה זָרָה! veéma mérécha: par helém davar chel tsibour kodém lefar avoda zara!
5. בְּחַד מִינָא מִיהָא לָא קָאָמְרִינַן, דְּחַטָּאת קָדְמָה. כִּי קָאָמְרִינַן בִּתְרֵי מִינֵי – אַשְׁכְּחַן עוֹלָה דְּקָדְמָה לְחַטָּאת! be'had mina miha la kaamrinan, de'hatat kadma. ki kaamrinan bitré miné – achke'han ola dekadma le'hatat!
6. אָמְרִי בְּמַעְרְבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא בַּר מָרִי: חַטַּאת עֲבוֹדָה זָרָה חָסֵר א׳ – ״לְחַטָּת״ כְּתִיב. רָבִינָא אָמַר: ״כַּמִּשְׁפָּט״ כְּתִיב בְּהוּ. amri bemareva micheméh derava bar mari: 'hatat avoda zara 'hasér ' – "le'hatat" ketiv. ravina amar: "kamichpat" ketiv beou.
7. הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי, אֲפִילּוּ תֵּימָא פָּרִים דְּחַג נָמֵי – ״כְּמִשְׁפָּטָם״ כְּתִיב בְּהוּ. hachta deatét lehakhi, afilou téma parim de'hag namé – "kemichpatam" ketiv beou.
8. אִיבַּעְיָא לְהוּ: חַטַּאת הָעוֹף וְעוֹלַת בְּהֵמָה וּמַעֲשֵׂר, אֵיזוֹ מֵהֶן קוֹדֵם? תִּיקְדּוֹם חַטַּאת הָעוֹף – אִיכָּא מַעֲשֵׂר דְּקָדֵים לַהּ. לִיקְדּוֹם מַעֲשֵׂר – אִיכָּא עוֹלַת בְּהֵמָה דְּקָדְמָה לֵיהּ. תִּיקְדּוֹם עוֹלַת בְּהֵמָה – אִיכָּא חַטַּאת הָעוֹף דְּקָדְמָה לַהּ. ibaya leou: 'hatat haof veolat behéma oumaasér, ézo méhen kodém? tikdom 'hatat haof – ika maasér dekadém lah. likdom maasér – ika olat behéma dekadma léh. tikdom olat behéma – ika 'hatat haof dekadma lah.
9. הָכָא תַּרְגִּימוּ: מִין זֶבַח עֲדִיף. בְּמַעְרְבָא אָמְרִי: עָיְילָא בַּהּ עוֹלַת בְּהֵמָה בְּחַטַּאת הָעוֹף, וְאַגְבַּהְתַּהּ מִמַּעֲשֵׂר. hakha targimou: min zeva'h adif. bemareva amri: ayla bah olat behéma be'hatat haof, veagbahtah mimaasér.
10. מַתְנִי׳ כׇּל הַחַטָּאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה קוֹדְמוֹת לָאֲשָׁמוֹת, חוּץ מֵאֲשַׁם מְצוֹרָע – מִפְּנֵי שֶׁהוּא בָּא עַל הֶכְשֵׁר. matni' kol ha'hataot chebatora kodmot laachamot, 'houts méacham metsora – mipené cheou ba al hekhchér.
11. כָּל הָאֲשָׁמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה בָּאִין בְּנֵי שְׁתַּיִם וּבָאִין בְּכֶסֶף שְׁקָלִים, חוּץ מֵאֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע – שֶׁהֵן בָּאִין בְּנֵי שֶׁנָּתָן, וְאֵין בָּאִין בְּכֶסֶף שְׁקָלִים. kal haachamot chebatora bain bené chetayim ouvain bekhesef chekalim, 'houts méacham nazir vaacham metsora – chehén bain bené chenatan, veén bain bekhesef chekalim.
12. כְּשֵׁם שֶׁקּוֹדְמִין בְּהַקְרָבָתָן, קוֹדְמִין בַּאֲכִילָתָן. שְׁלָמִים שֶׁל אֶמֶשׁ וּשְׁלָמִים שֶׁל יוֹם – שֶׁל אֶמֶשׁ קוֹדְמִין לְשֶׁל יוֹם. שְׁלָמִים שֶׁל אֶמֶשׁ, חַטָּאת וְאָשָׁם שֶׁל הַיּוֹם – שְׁלָמִים שֶׁל אֶמֶשׁ קוֹדְמִין. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: חַטָּאת קוֹדֶמֶת, מִפְּנֵי שֶׁהִיא קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים. kechém chekodmin behakravatan, kodmin baakhilatan. chelamim chel emech ouchlamim chel yom – chel emech kodmin lechel yom. chelamim chel emech, 'hatat veacham chel hayom – chelamim chel emech kodmin. divré rabi méir. va'hakhamim omrim: 'hatat kodemet, mipené chehi kodché kadachim.
13. וְכוּלָּן הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִין לְשַׁנּוֹת בַּאֲכִילָתָן – לְאָכְלָן צְלוּיִן וּשְׁלוּקִין וּמְבוּשָּׁלִין, לָתֵת לְתוֹכוֹ תַּבְלֵי חוּלִּין וְתַבְלֵי תְרוּמָה. דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: לֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ תַּבְלֵי תְרוּמָה, שֶׁלֹּא יָבִיא הַתְּרוּמָה לִידֵי פְסוּל. vekhoulan hakohanim rachain lechanot baakhilatan – leakhlan tselouyin ouchloukin oumvouchalin, latét letokho tavlé 'houlin vetavlé terouma. divré rabi chimon. rabi méir omér: lo yitén letokho tavlé terouma, chelo yavi haterouma lidé fesoul.
14. גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: תָּדִיר וּמְקוּדָּשׁ, אֵיזֶה מֵהֶם קוֹדֵם? תָּדִיר קוֹדֵם – מִשּׁוּם דִּתְדִיר, אוֹ דִלְמָא מְקוּדָּשׁ קָדֵים – דְּקַדִּישׁ? תָּא שְׁמַע: תְּמִידִין קוֹדְמִין לְמוּסָפִין. gema' ibaya leou: tadir oumkoudach, éze méhem kodém? tadir kodém – michoum ditdir, o dilma mekoudach kadém – dekadich? ta chema: temidin kodmin lemousafin.

Daf 91a

1. וְאַף עַל גַּב דְּמוּסָפִין קַדִּישִׁי! אַטּוּ שַׁבָּת לְמוּסָפִין אַהֲנַאי, לִתְמִידִין לָא אַהֲנַאי?! veaf al gav demousafin kadichi! atou chabat lemousafin ahana, litmidin la ahana?!
2. תָּא שְׁמַע: מוּסְפֵי שַׁבָּת קוֹדְמִין לְמוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ! אַטּוּ רֹאשׁ חוֹדֶשׁ לְמוּסָפִין דִּידֵיהּ אַהֲנִי, לְמוּסְפֵי שַׁבָּת לָא אַהֲנִי?! ta chema: mousfé chabat kodmin lemousfé roch 'hodech! atou roch 'hodech lemousafin didéh ahani, lemousfé chabat la ahani?!
3. תָּא שְׁמַע: מוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ קוֹדְמִין לְמוּסְפֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה. אַף עַל גַּב דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה קַדִּשָׁה! אַטּוּ רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמוּסְפֵי דִּידֵיהּ אַהֲנִי, לְמוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ לָא אַהֲנִי?! ta chema: mousfé roch 'hodech kodmin lemousfé roch hachana. af al gav deroch hachana kadicha! atou roch hachana lemousfé didéh ahani, lemousfé roch 'hodech la ahani?!
4. תָּא שְׁמַע: דָּבָר אַחֵר – בִּרְכַּת הַיַּיִן תְּדִירָה וּבִרְכַּת הַיּוֹם אֵינָהּ תְּדִירָה, וְתָדִיר וְשֶׁאֵינוֹ תָּדִיר – תָּדִיר קוֹדֵם. אַף עַל גַּב דְּבִרְכַּת הַיּוֹם קַדִּישָׁה! אַטּוּ שַׁבָּת לְבִרְכַּת הַיּוֹם אַהֲנַאי, לְבִרְכַּת הַיַּיִן לָא אַהֲנַאי?! ta chema: davar a'hér – birkat hayayin tedira ouvirkat hayom énah tedira, vetadir vecheéno tadir – tadir kodém. af al gav devirkat hayom kadicha! atou chabat levirkat hayom ahana, levirkat hayayin la ahana?!
5. תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה – מִתְפַּלֵּל אָדָם שֶׁל מִנְחָה, וְאַחַר כָּךְ שֶׁל מוּסָפִין! אַטּוּ שַׁבָּת לִתְפִלַּת מוּסָפִין אַהֲנַאי, לִתְפִלַּת מִנְחָה לָא אַהֲנַאי?! ta chema, deamar rabi yo'hanan: halakha – mitpalél adam chel min'ha, vea'har kakh chel mousafin! atou chabat litfilat mousafin ahana, litfilat min'ha la ahana?!
6. תָּא שְׁמַע: שְׁלָמִים שֶׁל אֶמֶשׁ, חַטָּאת וְאָשָׁם שֶׁל יוֹם – שְׁלָמִים שֶׁל אֶמֶשׁ קוֹדְמִין. הָא אִידֵּי וְאִידֵּי דְּיוֹם – חַטָּאת וְאָשָׁם קָדְמִי, וְאַף עַל גַּב דִּשְׁלָמִים תְּדִירִי! ta chema: chelamim chel emech, 'hatat veacham chel yom – chelamim chel emech kodmin. ha idé veidé deom – 'hatat veacham kadmi, veaf al gav dichlamim tediri!
7. אָמַר רָבָא: מָצוּי קָאָמְרַתְּ?! תָּדִיר קָמִיבַּעְיָא לַן, מָצוּי לָא קָמִיבַּעְיָא לַן. amar rava: matsou kaamrate?! tadir kamibaya lan, matsou la kamibaya lan.
8. אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה לְרָבָא: אַטּוּ מָצוּי לָאו תָּדִיר?! וְהָתַנְיָא: אוֹצִיא אֶת הַפֶּסַח שֶׁאֵינוֹ תָּדִיר, וְלֹא אוֹצִיא אֶת הַמִּילָה שֶׁהִיא תְּדִירָה! amar léh rav houna bar yeouda lerava: atou matsou la tadir?! vehatanya: otsi et hapesa'h cheéno tadir, velo otsi et hamila chehi tedira!
9. מַאי תְּדִירָה – תְּדִירָה בְּמִצְוֹת. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מִילָה לְגַבֵּי פֶּסַח – כִּי תָדִיר דָּמְיָא. ma tedira – tedira bemitsot. veibaét éma: mila legabé pesa'h – ki tadir damya.
10. אִיבַּעְיָא לְהוּ: תָּדִיר וְשֶׁאֵינוֹ תָּדִיר, וּקְדֵים וּשְׁחַט לְשֶׁאֵינוֹ תָּדִיר, מַאי? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּשַׁחְטֵיהּ – מַקְרֵיב לֵיהּ; אוֹ דִלְמָא, יָהֵיב לְאַחֵר דִּמְמָרֵס בְּדָמוֹ עַד דְּמַקְרֵיב לֵיהּ לְתָדִיר, וַהֲדַר מַקְרֵיב לְשֶׁאֵינוֹ תָּדִיר? ibaya leou: tadir vecheéno tadir, oukdém ouch'hat lecheéno tadir, ma? mi amrinan: kévan decha'htéh – makrév léh; o dilma, yahév lea'hér dimmarés bedamo ad demakrév léh letadir, vahadar makrév lecheéno tadir?
11. אָמַר רַב הוּנָא מִסּוּרָא, תָּא שְׁמַע: שְׁלָמִים שֶׁל אֶמֶשׁ, חַטָּאת וְאָשָׁם שֶׁל יוֹם – שֶׁל אֶמֶשׁ קוֹדֵם לְשֶׁל יוֹם. הָא דְּיוֹם דּוּמְיָא דְּאֶמֶשׁ – amar rav houna misoura, ta chema: chelamim chel emech, 'hatat veacham chel yom – chel emech kodém lechel yom. ha deom doumya deemech –
12. וְהֵיכִי דָּמֵי, דִּקְדֵים שַׁחְטֵיהּ לִשְׁלָמִים – חַטָּאת וְאָשָׁם קָדְמִי! vehékhi damé, dikdém cha'htéh lichlamim – 'hatat veacham kadmi!
13. דִּלְמָא שְׁלָמִים דְּאֶמֶשׁ וְחַטָּאת וְאָשָׁם דְּיוֹם הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ – דְּשַׁחְטִינְהוּ לְתַרְוַיְיהוּ; אֲבָל לָא שַׁחְטִינְהוּ לְתַרְוַיְיהוּ – תִּיבְּעֵי לָךְ. dilma chelamim deemech ve'hatat veacham deom hékhi machka'hate lah – decha'htinou letarvayou; aval la cha'htinou letarvayou – tibeé lakh.
14. תָּא שְׁמַע: דָּבָר אַחֵר – בִּרְכַּת הַיַּיִן תְּדִירָה וּבִרְכַּת הַיּוֹם אֵינָהּ תְּדִירָה, וְתָדִיר וְשֶׁאֵינוֹ תָּדִיר – תָּדִיר קוֹדֵם! ta chema: davar a'hér – birkat hayayin tedira ouvirkat hayom énah tedira, vetadir vecheéno tadir – tadir kodém!
15. הָכָא נָמֵי, דְּכֵיוָן (דְּאָתְיָין) [דַּאֲתָא יַיִן] – כְּמַאן דִּשְׁחִיטִי תַּרְוַיְיהוּ דָּמֵי. hakha namé, dekhévan (deatyan) [daata yayin] – keman dich'hiti tarvayou damé.
16. תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה, מִתְפַּלֵּל אָדָם שֶׁל מִנְחָה וְאַחַר כָּךְ שֶׁל מוּסָפִין! הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן דְּמָטֵי זְמַן תְּפִלַּת מִנְחָה – כְּמַאן דִּשְׁחִיטִי תַּרְוַיְיהוּ דָּמֵי. ta chema, deamar rabi yo'hanan: halakha, mitpalél adam chel min'ha vea'har kakh chel mousafin! hakha namé, kévan dematé zeman tefilat min'ha – keman dich'hiti tarvayou damé.
17. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אָשֵׁי לְרָבִינָא: שְׁחָטוֹ קוֹדֶם חֲצוֹת – פָּסוּל, מִפְּנֵי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״בֵּין הָעַרְבָּיִם״. קוֹדֶם לַתָּמִיד – כָּשֵׁר, וִיהֵא מְמָרֵס בְּדָמוֹ עַד שֶׁיִּזְרוֹק הַדָּם! amar léh rav a'ha beréh derav aché leravina: che'hato kodem 'hatsot – pasoul, mipené cheneemar bo "bén haarbayim". kodem latamid – kachér, vihé memarés bedamo ad cheyizrok hadam!
18. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּגוֹן דִּקְדֵים שַׁחְטֵיהּ לְתָמִיד בְּרֵישָׁא. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא סָבָא לְרַב אָשֵׁי: מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא – דְּקָתָנֵי ״עַד שֶׁיִּזָּרֵק הַדָּם״ (תָּמִיד), וְלָא קָתָנֵי ״עַד שֶׁיִּשְׁחוֹט וְיִזְרֹק דָּם״. שְׁמַע מִינַּהּ. hakha bema askinan, kegon dikdém cha'htéh letamid berécha. amar léh rav a'ha sava lerav aché: matnitin namé dayka – dekatané "ad cheyizarék hadam" (tamid), vela katané "ad cheyich'hot veyizrok dam". chema minah.
19. וּבְכוּלָּן כֹּהֲנִים רַשָּׁאִין כּוּ׳. מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא ״לְמׇשְׁחָה״ – לִגְדוּלָּה, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמְּלָכִים אוֹכְלִין. ouvkhoulan kohanim rachain kou'. ma tama? amar kera "lemoch'ha" – ligdoula, kederekh chehamelakhim okhlin.
20. מַתְנִי׳ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִם רָאִיתָ שֶׁמֶן שֶׁהוּא מִתְחַלֵּק בַּעֲזָרָה – אֵין צָרִיךְ לִשְׁאוֹל מַהוּ; אֶלָּא מוֹתַר רְקִיקֵי מְנָחוֹת יִשְׂרָאֵל, וְלוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע. matni' amar rabi chimon: im raita chemen cheou mit'halék baazara – én tsarikh lichol maou; ela motar rekiké mena'hot yisraél, velog chemen chel metsora.
21. אִם רָאִיתָ שֶׁמֶן שֶׁהוּא נִיתָּן עַל גַּבֵּי הָאִישִּׁים – אֵין צָרִיךְ לִשְׁאוֹל מַהוּ; אֶלָּא מוֹתַר רְקִיקֵי מִנְחַת כֹּהֲנִים וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, שֶׁאֵין מִתְנַדְּבִין שֶׁמֶן. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: מִתְנַדְּבִין שֶׁמֶן. im raita chemen cheou nitan al gabé haichim – én tsarikh lichol maou; ela motar rekiké min'hat kohanim oumin'hat kohén machi'ha, cheén mitnadevin chemen. rabi tarfon omér: mitnadevin chemen.

Daf 91b

1. גְּמָ׳ אָמַר שְׁמוּאֵל: לְדִבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן, הַמִּתְנַדֵּב שֶׁמֶן – קוֹמְצוֹ וּשְׁיָרָיו נֶאֱכָלִין. מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״קׇרְבַּן מִנְחָה״ – מְלַמֵּד שֶׁמִּתְנַדְּבִין שֶׁמֶן; וְכִי מִנְחָה – מָה מִנְחָה קוֹמְצָהּ וּשְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִין, אַף שֶׁמֶן קוֹמְצוֹ וּשְׁיָרָיו נֶאֱכָלִין. gema' amar chemouél: ledivré rabi tarfon, hamitnadév chemen – komtso ouchyara neekhalin. ma tama? amar kera: "korban min'ha" – melaméd chemitnadevin chemen; vekhi min'ha – ma min'ha komtsah ouchyareha neekhalin, af chemen komtso ouchyara neekhalin.
2. אָמַר רַבִּי זֵירָא: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִם רָאִיתָ שֶׁמֶן שֶׁמִּתְחַלֵּק בַּעֲזָרָה – אִי אַתָּה צָרִיךְ לִשְׁאוֹל מַהוּ; אֶלָּא מוֹתַר רְקִיקֵי מִנְחוֹת יִשְׂרָאֵל וְלוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע, שֶׁאֵין מִתְנַדְּבִין. מִכְּלָל דְּמַאן דְּאָמַר מִתְנַדְּבִין – מִתְחַלֵּק. amar rabi zéra: af anan namé tenéna, amar rabi chimon: im raita chemen chemit'halék baazara – i ata tsarikh lichol maou; ela motar rekiké min'hot yisraél velog chemen chel metsora, cheén mitnadevin. mikelal deman deamar mitnadevin – mit'halék.
3. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, אֵימָא סֵיפָא: אִם רָאִיתָ שֶׁמֶן שֶׁנִּיתָּן עַל גַּבֵּי אִישִּׁים – אִי אַתָּה צָרִיךְ לִשְׁאוֹל מַהוּ; אֶלָּא מוֹתַר רְקִיקֵי מִנְחַת כֹּהֲנִים וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, שֶׁאֵין מִתְנַדְּבִין שֶׁמֶן. מִכְּלָל דִּלְמַאן דְּאָמַר מִתְנַדֵּב – כּוּלָּן לָאִישִּׁים. לְאַבָּיֵי קַשְׁיָא רֵישָׁא, לְרַבִּי זֵירָא קַשְׁיָא סֵיפָא! amar léh abayé, éma séfa: im raita chemen chenitan al gabé ichim – i ata tsarikh lichol maou; ela motar rekiké min'hat kohanim oumin'hat kohén machi'ha, cheén mitnadevin chemen. mikelal dilman deamar mitnadév – koulan laichim. leabayé kachya récha, lerabi zéra kachya séfa!
4. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי זֵירָא – רֵישָׁא בְּשִׁירַיִם, סֵיפָא בְּקוֹמֶץ. אֶלָּא לְאַבָּיֵי – קַשְׁיָא! תְּנָא רֵישָׁא אַטּוּ סֵיפָא. bichlama lerabi zéra – récha bechirayim, séfa bekomets. ela leabayé – kachya! tena récha atou séfa.
5. בִּשְׁלָמָא סֵיפָא – תָּנֵי מִשּׁוּם רֵישָׁא; אֶלָּא רֵישָׁא מִשּׁוּם סֵיפָא מִי תָּנֵי?! אִין; אָמְרִי בְּמַעְרְבָא: תְּנָא רֵישָׁא מִשּׁוּם סֵיפָא. bichlama séfa – tané michoum récha; ela récha michoum séfa mi tané?! in; amri bemareva: tena récha michoum séfa.
6. תָּא שְׁמַע: יַיִן כְּדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא – לַסְּפָלִים, שֶׁמֶן כְּדִבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן – לָאִישִּׁים. מַאי, לָאו מִדְּיַיִן כּוּלּוֹ לַסְּפָלִים, שֶׁמֶן כּוּלּוֹ לָאִישִּׁים? מִידֵּי אִירְיָא? הָא כִּדְאִיתַהּ וְהָא כִּדְאִיתַהּ. ta chema: yayin kedivré rabi akiva – lasefalim, chemen kedivré rabi tarfon – laichim. ma, la mideyayin koulo lasefalim, chemen koulo laichim? midé irya? ha kiditah veha kiditah.
7. אָמַר רַב פָּפָּא, כְּתַנָּאֵי: שֶׁמֶן לֹא יִפְחוֹת מִלּוֹג. רַבִּי אוֹמֵר: שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא: דּוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ דּוּן מִינַּהּ וְאוֹקֵי בְּאַתְרַהּ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. amar rav papa, ketanaé: chemen lo yif'hot milog. rabi omér: chelochet lougin. bema kamipalgi? amrouha rabanan kaméh derav papa: doun minah ouminah doun minah veoké beatrah ika bénayou.
8. דְּרַבָּנַן סָבְרִי: מָה מִנְחָה מִתְנַדְּבִין, אַף שֶׁמֶן מִתְנַדְּבִין [וּמִינַּהּ – מָה מִנְחָה לוֹג שֶׁמֶן, אַף כָּאן לוֹג שֶׁמֶן. וּמָה מִנְחָה קוֹמְצָהּ וּשְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִין, אַף שֶׁמֶן קוֹמְצוֹ וּשְׁיָרָיו נֶאֱכָלִין]. derabanan savri: ma min'ha mitnadevin, af chemen mitnadevin [ouminah – ma min'ha log chemen, af kan log chemen. ouma min'ha komtsah ouchyareha neekhalin, af chemen komtso ouchyara neekhalin].
9. וְאִידַּךְ – מִמִּנְחָה: מָה מִנְחָה מִתְנַדְּבִין, אַף שֶׁמֶן מִתְנַדְּבִין; וְאוֹקֵי בְּאַתְרַהּ – כִּנְסָכִים: מָה נְסָכִים שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין [אַף שֶׁמֶן (שלש) [שְׁלֹשָׁה] לוּגִּין, וּמָה נְסָכִים כּוּלָּן לַסְּפָלִין] – אַף שֶׁמֶן (כּוּלָּן) [כּוּלּוֹ] לָאִישִּׁים. veidakh – mimin'ha: ma min'ha mitnadevin, af chemen mitnadevin; veoké beatrah – kinsakhim: ma nesakhim chelochet lougin [af chemen (chlch) [chelocha] lougin, ouma nesakhim koulan lasefalin] – af chemen (koulan) [koulo] laichim.
10. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: אִי מִמִּנְחָה מַיְיתֵי לַהּ [רַבִּי], דְּכוּלֵּי עָלְמָא דּוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ! אֶלָּא רַבִּי מֵ״אֶזְרָח״ גָּמַר לַהּ. amar léh rav papa leabayé: i mimin'ha mayté lah [rabi], dekhoulé alma doun minah ouminah! ela rabi mé"ezra'h" gamar lah.
11. אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן לְרַב פָּפָּא: מִי מָצֵית אָמְרַתְּ הָכִי?! וְהָתַנְיָא: ״קׇרְבַּן מִנְחָה״ – מְלַמֵּד שֶׁמִּתְנַדְּבִין שֶׁמֶן. וְכַמָּה? שְׁלֹשָׁה לוּגִּין. וּמַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר שְׁלֹשָׁה לוּגִּין – רַבִּי הִיא; וְקָא מַיְיתֵי לַהּ מִ״קׇּרְבָּן״! אֲמַר לֵיהּ: אִי תַּנְיָא תַּנְיָא. amar léh rav houna beréh derav natan lerav papa: mi matsét amrate hakhi?! vehatanya: "korban min'ha" – melaméd chemitnadevin chemen. vekhama? chelocha lougin. ouman chamate léh deamar chelocha lougin – rabi hi; veka mayté lah mi"korban"! amar léh: i tanya tanya.
12. אָמַר שְׁמוּאֵל: הַמִּתְנַדֵּב יַיִן, מֵבִיא וּמְזַלְּפוֹ עַל גַּבֵּי הָאִישִּׁים. מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״וְיַיִן תַּקְרִיב לַנֶּסֶךְ חֲצִי הַהִין אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה׳״. וְהָא קָא מְכַבֵּי! כִּיבּוּי בְּמִקְצָת לָא שְׁמֵיהּ כִּיבּוּי. amar chemouél: hamitnadév yayin, mévi oumzalefo al gabé haichim. ma tama? amar kera: "veyayin takriv lanesekh 'hatsi hahin iché ré'ha ni'ho'ha la'". veha ka mekhabé! kibou bemiktsat la cheméh kibou.
13. אִינִי?! וְהָאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: הַמּוֹרִיד גַּחֶלֶת מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְכִיבָּהּ – חַיָּיב, דְּלֵיכָּא אֶלָּא הַאי! אִיבָּעֵית אֵימָא: כִּיבּוּי דְּמִצְוָה שָׁאנֵי. ini?! vehaamar rav na'hman amar raba bar avouh: hamorid ga'helet méal gabé hamizbé'ha vekhibah – 'hayav, deléka ela ha! ibaét éma: kibou demitsva chané.
14. תָּא שְׁמַע, דְּתָנָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: כְּלַפֵּי שֶׁנִּתְּנָה תּוֹרָה לִתְרוֹם, יָכוֹל יְכַבֶּה וְיִתְרוֹם? אָמְרַתְּ: לֹא יְכַבֶּה! שָׁאנֵי הָתָם, אֶפְשָׁר דְּיָתֵיב וְנָטַר. ta chema, detana rabi eliezer ben yaakov: kelapé chenitena tora litrom, yakhol yekhabe veyitrom? amrate: lo yekhabe! chané hatam, efchar deyatév venatar.
15. תָּא שְׁמַע: יַיִן כְּדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא – לַסְּפָלִים, שֶׁמֶן כְּדִבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן – לָאִישִּׁים! וְעוֹד תַּנְיָא: יַיִן (נסך) – [לְנַסֵּךְ] לַסְּפָלִים. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לָאִישִּׁים? אָמַרְתָּ: לֹא יְכַבֶּה! ta chema: yayin kedivré rabi akiva – lasefalim, chemen kedivré rabi tarfon – laichim! veod tanya: yayin (nskh) – [lenasékh] lasefalim. o éno ela laichim? amarta: lo yekhabe!
16. לָא קַשְׁיָא; הָא רַבִּי יְהוּדָה, הָא רַבִּי שִׁמְעוֹן. לְמֵימְרָא דִּשְׁמוּאֵל כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ?! וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: מְכַבִּין גַּחֶלֶת שֶׁל מַתֶּכֶת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִזּוֹקוּ בָּהּ רַבִּים. la kachya; ha rabi yeouda, ha rabi chimon. lemémra dichmouél kerabi chimon sevira léh?! vehaamar chemouél: mekhabin ga'helet chel matekhet birchout harabim, bichvil chelo yizokou bah rabim.

Daf 92a

1. אֲבָל לֹא גַּחֶלֶת שֶׁל עֵץ. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ, אֲפִילּוּ גַּחֶלֶת שֶׁל עֵץ נָמֵי! aval lo ga'helet chel éts. vei salka datakh kerabi chimon sevira léh, afilou ga'helet chel éts namé!
2. בְּדָבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין – סָבַר לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, בִּמְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ – סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה. bedavar cheén mitkavén – savar lah kerabi chimon, bimlakha cheénah tserikha legoufah – savar lah kerabi yeouda.
3. אָמַר רַב הוּנָא: נְסָכִים שֶׁנִּטְמְאוּ – עוֹשֶׂה לָהֶן מַעֲרָכָה בִּפְנֵי עַצְמָן וְשׂוֹרְפָן, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּקֹּדֶשׁ בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף״. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הַדָּם וְהַשֶּׁמֶן וְהַמְּנָחוֹת וְהַנְּסָכִים שֶׁנִּטְמְאוּ – עוֹשֶׂה לָהֶן מַעֲרָכָה בִּפְנֵי עַצְמָן וְשׂוֹרְפָן. amar rav houna: nesakhim chenitmeou – ose lahen maarakha bifné atsman vesorfan, michoum cheneemar: "bakodech baéch tisaréf". tanya namé hakhi: hadam vehachemen vehamena'hot vehanesakhim chenitmeou – ose lahen maarakha bifné atsman vesorfan.
4. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב חָנָא בַּגְדָּתָאָה: אַיְיתִי לִי בֵּי עַשְׂרָה, וְאֵימָא לָךְ קַמַּיְיהוּ: נְסָכִים שֶׁנִּטְמְאוּ, עוֹשֶׂה לָהֶן מַעֲרָכָה בִּפְנֵי עַצְמָן וְשׂוֹרְפָן. amar léh chemouél lerav 'hana bagdataa: ayti li bé asra, veéma lakh kamayou: nesakhim chenitmeou, ose lahen maarakha bifné atsman vesorfan.
5. הֲדַרַן עֲלָךְ כׇּל הַתָּדִיר hadaran alakh kol hatadir
6. מַתְנִי׳ דַּם חַטָּאת שֶׁנִּתַּז עַל הַבֶּגֶד – הֲרֵי זֶה טָעוּן כִּיבּוּס, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא בְּנֶאֱכָלוֹת – שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ תֵּאָכֵל״. אֶחָד הַנֶּאֱכָלוֹת וְאֶחָד הַפְּנִימִיּוֹת טְעוּנוֹת כִּיבּוּס, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תּוֹרַת הַחַטָּאת״ – תּוֹרָה אַחַת לְכׇל הַחַטָּאוֹת. matni' dam 'hatat chenitaz al habeged – haré ze taoun kibous, af al pi cheén hakatouv medabér ela beneekhalot – cheneemar: "bemakom kadoch téakhél". e'had haneekhalot vee'had hapenimiyot teounot kibous, cheneemar: "torat ha'hatat" – tora a'hat lekhol ha'hataot.
7. חַטָּאת פְּסוּלָה – אֵין דָּמָהּ טָעוּן כִּיבּוּס, בֵּין שֶׁהָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר וּבֵין שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר. אֵיזוֹ הִיא שֶׁהָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר? שֶׁלָּנָה, וְשֶׁנִּטְמְאָה, וְשֶׁיָּצָאת. וְאֵיזוֹ הִיא שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר? שֶׁנִּשְׁחֲטָה חוּץ לִזְמַנָּהּ וְחוּץ לִמְקוֹמָהּ, וְשֶׁקִּיבְּלוּ פְּסוּלִין (וְזָרְקוּ) אֶת דָּמָהּ. 'hatat pesoula – én damah taoun kibous, bén chehayta lah cheat hakocher ouvén chelo hayta lah cheat hakocher. ézo hi chehayta lah cheat hakocher? chelana, vechenitmea, vecheyatsat. veézo hi chelo hayta lah cheat hakocher? chenich'hata 'houts lizmanah ve'houts limkomah, vechekibelou pesoulin (vezarkou) et damah.
8. גְּמָ׳ דַּם חַטָּאת (שֶׁמֵּתָה) [שֶׁנִּתַּז] כּוּ׳. וְאִי תּוֹרָה אַחַת לְכׇל חַטָּאוֹת, אֲפִילּוּ חַטַּאת הָעוֹף נָמֵי! אַלְּמָה תַּנְיָא: יָכוֹל תְּהֵא דַּם חַטַּאת הָעוֹף טָעוּן כִּיבּוּס? תַּלְמוּד לוֹמַר ״זֹאת״. gema' dam 'hatat (cheméta) [chenitaz] kou'. vei tora a'hat lekhol 'hataot, afilou 'hatat haof namé! alema tanya: yakhol tehé dam 'hatat haof taoun kibous? talmoud lomar "zot".
9. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא, אָמַר קְרָא: ״תִּשָּׁחֵט״ – בְּנִשְׁחָטוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר. amar réch lakich michoum bar kapara, amar kera: "ticha'hét" – benich'hatot hakatouv medabér.
10. וְאֵימָא בְּנֶאֱכָלוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר – כְּדִכְתִיב: ״בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ תֵּאָכֵל״, אֲבָל פְּנִימִיּוֹת לָא! רַבִּי רַחֲמָנָא ״תּוֹרַת״. veéma beneekhalot hakatouv medabér – kedikhtiv: "bemakom kadoch téakhél", aval penimiyot la! rabi ra'hamana "torat".
11. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ חַטַּאת הָעוֹף נָמֵי! מִיעֵט רַחֲמָנָא ״זֹאת״. i hakhi, afilou 'hatat haof namé! miét ra'hamana "zot".
12. וּמָה רָאִיתָ? מִסְתַּבְּרָא דְּחַטַּאת [בְּהֵמָה] פְּנִימִיּוֹת הֲוָה לֵיהּ לְרַבּוֹיֵי – שֶׁכֵּן בְּהֵמָה, שְׁחִיטַת צָפוֹן, וְקַבָּלַת כְּלִי, ouma raita? mistabera de'hatat [behéma] penimiyot hava léh leraboyé – chekén behéma, che'hitat tsafon, vekabalat keli,

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Zevachim
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)