Talmud Zevachim, Chapitre 10 (י) · Daf 74a à 83a

Daf 74a

1. וּתְנַן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם קָרַב הָרֹאשׁ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן – יִקְרְבוּ כָּל הָרָאשִׁים! outnan, rabi eliezer omér: im karav haroch chel e'had méhen – yikrevou kal harachim!
2. הוּא דְּאָמַר – כְּחָנָן הַמִּצְרִי; דְּתַנְיָא, חָנָן הַמִּצְרִי אוֹמֵר: אֲפִילּוּ דָּם בְּכוֹס – מֵבִיא חֲבֵירוֹ וּמְזַוֵּוג לוֹ. hou deamar – ke'hanan hamitsri; detanya, 'hanan hamitsri omér: afilou dam bekhos – mévi 'havéro oumzavég lo.
3. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אָמַר רַב: טַבַּעַת שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּמֵאָה טַבָּעוֹת, וְנָפְלָה אַחַת מֵהֶם לַיָּם הַגָּדוֹל – הוּתְּרוּ כּוּלָּן; דְּאָמְרִינַן: הָךְ דִּנְפַל הַיְינוּ דְּאִיסּוּרָא. amar rav na'hman amar raba bar avouh amar rav: tabaat chel avoda zara chenitarva beméa tabaot, venafla a'hat méhem layam hagadol – houterou koulan; deamrinan: hakh dinfal haynou deisoura.
4. אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: אֲפִילּוּ אַחַת בְּרִיבּוֹא – יָמוּתוּ כּוּלָּן. אַמַּאי? נֵימָא: דְּמִית – אִיסּוּרָא מִית! étivéh rava lerav na'hman: afilou a'hat beribo – yamoutou koulan. ama? néma: demit – isoura mit!
5. אֲמַר לֵיהּ: רַב דְּאָמַר – כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר; דִּתְנַן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם קָרַב הָרֹאשׁ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן – יִקְרְבוּ כָּל הָרָאשִׁים כּוּלָּן. amar léh: rav deamar – kerabi eliezer; ditnan, rabi eliezer omér: im karav haroch chel e'had méhen – yikrevou kal harachim koulan.
6. וְהָא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לֹא הִתִּיר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא שְׁנַיִם שְׁנַיִם, אֲבָל אֶחָד אֶחָד – לָא! אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא תַּרְתֵּי קָאָמֵינָא. veha amar rabi elazar: lo hitir rabi eliezer ela chenayim chenayim, aval e'had e'had – la! amar léh: ana tarté kaaména.
7. אָמַר רַב: טַבַּעַת שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּמֵאָה טַבָּעוֹת, וּפֵרְשׁוּ אַרְבָּעִים לְמָקוֹם אֶחָד וְשִׁשִּׁים לְמָקוֹם אַחֵר; פֵּרְשָׁה אַחַת מֵאַרְבָּעִים – אֵינָהּ אוֹסֶרֶת, אַחַת מִשִּׁשִּׁים – אוֹסֶרֶת. amar rav: tabaat chel avoda zara chenitarva beméa tabaot, ouférchou arbaim lemakom e'had vechichim lemakom a'hér; pércha a'hat méarbaim – énah oseret, a'hat michichim – oseret.
8. מַאי שְׁנָא אַחַת מֵאַרְבָּעִים דְּלָא – דְּאָמְרִינַן אִיסּוּרָא בְּרוּבָּא אִיתֵיהּ; אַחַת מִשִּׁשִּׁים נָמֵי – אָמְרִינַן אִיסּוּרָא בְּרוּבָּא אִיתֵיהּ! אֶלָּא אִם פֵּרְשׁוּ אַרְבָּעִים כּוּלָּן לְמָקוֹם אֶחָד – אֵין אוֹסְרוֹת, שִׁשִּׁים לְמָקוֹם אֶחָד – אוֹסְרוֹת. ma chena a'hat méarbaim dela – deamrinan isoura berouba itéh; a'hat michichim namé – amrinan isoura berouba itéh! ela im pérchou arbaim koulan lemakom e'had – én osrot, chichim lemakom e'had – osrot.
9. כִּי אַמְרִיתַהּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אָמַר לִי: הַנַּח לַעֲבוֹדָה זָרָה – שֶׁסְּפֵיקָהּ וּסְפֵק סְפֵיקָהּ אֲסוּרָה עַד סוֹף הָעוֹלָם. ki amritah kaméh dichmouél, amar li: hana'h laavoda zara – chesefékah ousfék sefékah asoura ad sof haolam.
10. מֵיתִיבִי: סְפֵק עֲבוֹדָה זָרָה אֲסוּרָה, וּסְפֵק סְפֵיקָהּ מוּתֶּרֶת. כֵּיצַד? כּוֹס שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנָּפַל לְאוֹצָר מָלֵא כּוֹסוֹת – כּוּלָּן אֲסוּרִין; פֵּירַשׁ אֶחָד מֵהֶן לְרִיבּוֹא, וּמֵרִיבּוֹא לְרִיבּוֹא – מוּתָּרִין! métivi: sefék avoda zara asoura, ousfék sefékah mouteret. kétsad? kos chel avoda zara chenafal leotsar malé kosot – koulan asourin; pérach e'had méhen leribo, ouméribo leribo – moutarin!
11. תַּנָּאֵי הִיא; דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: רִימּוֹנֵי בָאדָן – אוֹסְרִין בְּכׇל שֶׁהוּא. כֵּיצַד? נָפַל אֶחָד מֵהֶן לְתוֹךְ רִיבּוֹא, וּמֵרִיבּוֹא לְרִיבּוֹא – אֲסוּרִין. tanaé hi; detanya, rabi yeouda omér: rimoné vadan – osrin bekhol cheou. kétsad? nafal e'had méhen letokh ribo, ouméribo leribo – asourin.
12. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: לְרִיבּוֹא – אֲסוּרִין, וּמֵרִיבּוֹא לִשְׁלֹשָׁה וּמִשְּׁלֹשָׁה לְמָקוֹם אַחֵר – מוּתָּר. rabi chimon ben yeouda omér michoum rabi chimon: leribo – asourin, ouméribo lichlocha oumichelocha lemakom a'hér – moutar.
13. שְׁמוּאֵל דְּאָמַר כְּמַאן? אִי כְּרַבִּי יְהוּדָה – אֲפִילּוּ בִּשְׁאָר אִיסּוּרִים אָסוּר! אִי כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן – אֲפִילּוּ בַּעֲבוֹדָה זָרָה נָמֵי שְׁרֵי! chemouél deamar keman? i kerabi yeouda – afilou bichar isourim asour! i kerabi chimon – afilou baavoda zara namé cheré!
14. וְכִי תֵּימָא שָׁאנֵי לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֵּין עֲבוֹדָה זָרָה לִשְׁאָר אִיסּוּרִים; אֶלָּא הָא דְּתַנְיָא: סְפֵק עֲבוֹדָה זָרָה אֲסוּרָה, וּסְפֵק סְפֵיקָהּ מוּתֶּרֶת – מַנִּי? לָא רַבִּי יְהוּדָה וְלָא רַבִּי שִׁמְעוֹן! vekhi téma chané léh lerabi chimon bén avoda zara lichar isourim; ela ha detanya: sefék avoda zara asoura, ousfék sefékah mouteret – mani? la rabi yeouda vela rabi chimon!
15. לְעוֹלָם רַבִּי שִׁמְעוֹן; וּשְׁמוּאֵל סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה בַּחֲדָא, וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא. leolam rabi chimon; ouchmouél savar lah kerabi yeouda ba'hada, ouflig aléh ba'hada.
16. אָמַר מָר: מֵרִיבּוֹא לִשְׁלֹשָׁה וּמִשְּׁלֹשָׁה לְמָקוֹם אַחֵר – מוּתָּר. amar mar: méribo lichlocha oumichelocha lemakom a'hér – moutar.

Daf 74b

1. מַאי שְׁנָא שְׁלֹשָׁה דְּאִיכָּא רוּבָּא? שְׁנַיִם נָמֵי אִיכָּא רוּבָּא! מַאי שְׁלֹשָׁה דְּקָתָנֵי – תַּרְתֵּי וְהוּא. ma chena chelocha deika rouba? chenayim namé ika rouba! ma chelocha dekatané – tarté veou.
2. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: סָבַר לַהּ כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. veibaét éma: savar lah kerabi eliezer.
3. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: חָבִית שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּמֵאָה חָבִיּוֹת, וְנָפְלָה אַחַת מֵהֶן לְיָם הַמֶּלַח – הוּתְּרוּ כּוּלָּן; דְּאָמְרִינַן: הָךְ דִּנְפַל – דְּאִיסּוּרָא נְפַל. amar réch lakich: 'havit chel terouma chenitarva beméa 'haviyot, venafla a'hat méhen leyam hamela'h – houterou koulan; deamrinan: hakh dinfal – deisoura nefal.
4. וְאִיצְטְרִיךְ דְּרַב נַחְמָן וְאִיצְטְרִיךְ דְּרֵישׁ לָקִישׁ; דְּאִי מִדְּרַב נַחְמָן, הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי עֲבוֹדָה זָרָה, דְּאֵין לָהּ מַתִּירִין; אֲבָל תְּרוּמָה דְּיֵשׁ לָהּ מַתִּירִין – לָא. veitsterikh derav na'hman veitsterikh deréch lakich; dei miderav na'hman, hava aména: hané milé avoda zara, deén lah matirin; aval terouma deyéch lah matirin – la.
5. וְאִי מִדְּרֵישׁ לָקִישׁ, הֲוָה אָמֵינָא: חָבִית – דְּמִינַּכְרָא נְפִילָתָהּ; אֲבָל טַבַּעַת, דְּלָא מִינַּכְרָא נְפִילָתָהּ – לָא. צְרִיכִי. vei mideréch lakich, hava aména: 'havit – deminakhra nefilatah; aval tabaat, dela minakhra nefilatah – la. tserikhi.
6. אָמַר רַבָּה: לֹא הִתִּיר רֵישׁ לָקִישׁ אֶלָּא חָבִית, דְּמִינַּכְרָא נְפִילָתָהּ; אֲבָל תְּאֵינָה – לָא. וְרַב יוֹסֵף אָמַר: אֲפִילּוּ תְּאֵינָה, כִּנְפִילָתָהּ כָּךְ עֲלִיָּיתָהּ. amar raba: lo hitir réch lakich ela 'havit, deminakhra nefilatah; aval teéna – la. verav yoséf amar: afilou teéna, kinfilatah kakh aliyatah.
7. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: חָבִית שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה בְּמֵאָה חָבִיּוֹת – פּוֹתֵחַ אֶחָד מֵהֶן וְנוֹטֵל הֵימֶנָּה כְּדֵי דִימּוּעָהּ, וְשׁוֹתֶה. amar rabi elazar: 'havit chel terouma chenafla beméa 'haviyot – poté'ha e'had méhen venotél hémena kedé dimouah, vechote.
8. יָתֵיב רַב דִּימִי וְקָאָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא, אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן: גְּמַע וּשְׁתִי קָא חָזֵינָא הָכָא! אֶלָּא אֵימָא: נִפְתְּחָה אַחַת מֵהֶן – נוֹטֵל הֵימֶנָּה כְּדֵי דִּימּוּעַ, וְשׁוֹתֶה. yatév rav dimi vekaamar lah leha chemata, amar léh rav na'hman: gema ouchti ka 'hazéna hakha! ela éma: nifte'ha a'hat méhen – notél hémena kedé dimoua, vechote.
9. אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: חָבִית שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים חָבִיּוֹת, וְנִפְתְּחוּ מֵאָה מֵהֶן – נוֹטֵל הֵימֶנָּה כְּדֵי דִימּוּעָהּ וְשׁוֹתֶה, וּשְׁאָר אֲסוּרִין עַד שֶׁיִּפָּתְחוּ; לָא אָמְרִינַן אִיסּוּרָא בְּרוּבָּא אִיתֵיהּ. amar rabi ochaya: 'havit chel terouma chenitarva beméa va'hamichim 'haviyot, venifte'hou méa méhen – notél hémena kedé dimouah vechote, ouchar asourin ad cheyipat'hou; la amrinan isoura berouba itéh.
10. הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע כּוּ׳. בִּשְׁלָמָא כּוּלְּהוּ – לָא יְדִיעַ; אֶלָּא הַאי טְרֵיפָה הֵיכִי דָמֵי? אִי יָדַיע לֵיהּ – לֵיתֵי וְלִישְׁקְלֵיהּ! אִי לָא יָדַע לֵיהּ – מְנָא יָדַע דְּאִיעָרַב? harovéa vehanirba kou'. bichlama kouleou – la yedia; ela ha teréfa hékhi damé? i yada léh – lété velichkeléh! i la yada léh – mena yada deiarav?
11. אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דְּאִיעָרַב נְקוּבַת הַקּוֹץ בִּדְרוּסַת הַזְּאֵב. amri devé rabi yana: hakha bema askinan – kegon deiarav nekouvat hakots bidrousat hazeév.
12. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: [כְּגוֹן] דְּאִיעָרַב בִּנְפוּלָה. נְפוּלָה נָמֵי לִיבְדְּקַהּ! קָסָבַר: עָמְדָה – צְרִיכָה מֵעֵת לְעֵת, הָלְכָה – צְרִיכָה בְּדִיקָה. réch lakich amar: [kegon] deiarav binfoula. nefoula namé livdekah! kasavar: amda – tserikha méét leét, halkha – tserikha bedika.
13. רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר: כְּגוֹן דְּאִיעָרַיב בִּוְלַד טְרֵיפָה – וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא, דְּאָמַר: וְלַד טְרֵיפָה לֹא יִקְרַב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ. rabi yirmeya amar: kegon deiarav bivlad teréfa – verabi eliezer hi, deamar: velad teréfa lo yikrav legabé mizbé'ha.
14. כּוּלְּהוּ כְּרַבִּי יַנַּאי לָא אָמְרִי – בֵּין נְקוּבַת הַקּוֹץ לִדְרוּסַת הַזְּאֵב מִידָּע יְדִיעַ; הַאי מְשִׁיךְ וְהַאי עֲגִיל. kouleou kerabi yana la amri – bén nekouvat hakots lidrousat hazeév mida yedia; ha mechikh veha agil.
15. כְּרֵישׁ לָקִישׁ לָא אָמְרִי – קָסָבְרִי: עָמְדָה – אֵינָהּ צְרִיכָה מֵעֵת לְעֵת, הָלְכָה – אֵינָהּ צְרִיכָה בְּדִיקָה. keréch lakich la amri – kasavri: amda – énah tserikha méét leét, halkha – énah tserikha bedika.
16. כְּרַבִּי יִרְמְיָה לָא אָמְרִי – כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לָא מוֹקְמִי. kerabi yirmeya la amri – kerabi eliezer la mokmi.
17. קָדָשִׁים בְּקָדָשִׁים מִין בְּמִינוֹ כּוּ׳. וְהָא בָּעֵי סְמִיכָה! kadachim bekadachim min bemino kou'. veha baé semikha!
18. אָמַר רַב יוֹסֵף: בְּקׇרְבַּן נָשִׁים; אֲבָל בְּקׇרְבַּן אֲנָשִׁים – לָא. amar rav yoséf: bekorban nachim; aval bekorban anachim – la.

Daf 75a

1. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: קׇרְבַּן יָחִיד שֶׁנִּתְעָרֵב בְּקׇרְבַּן יָחִיד, וְקׇרְבַּן צִיבּוּר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּקׇרְבַּן צִיבּוּר, וְקׇרְבַּן יָחִיד וְקׇרְבַּן צִיבּוּר שֶׁנִּתְעָרְבוּ זֶה בָּזֶה – נוֹתֵן אַרְבַּע מַתָּנוֹת מִכׇּל אֶחָד וְאֶחָד. וְאִם נָתַן מַתָּנָה מִכׇּל אֶחָד – יָצָא, וְאִם נָתַן אַרְבַּע מִכּוּלָּן – יָצָא. étivéh abayé: korban ya'hid chenitarév bekorban ya'hid, vekorban tsibour chenitarév bekorban tsibour, vekorban ya'hid vekorban tsibour chenitarvou ze baze – notén arba matanot mikol e'had vee'had. veim natan matana mikol e'had – yatsa, veim natan arba mikoulan – yatsa.
2. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – שֶׁנִּתְעָרְבוּ חַיִּין, אֲבָל נִתְעָרְבוּ שְׁחוּטִין – נוֹתֵן אַרְבַּע מַתָּנוֹת מִכּוּלָּן. bame devarim amourim – chenitarvou 'hayin, aval nitarvou che'houtin – notén arba matanot mikoulan.
3. וְאִם נָתַן מַתָּנָה אַחַת מִכּוּלָּן – יָצָא. רַבִּי אוֹמֵר: רוֹאִין אֶת הַמַּתָּנָה; אִם יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לָזֶה וּכְדֵי לָזֶה – כְּשֵׁרָה, וְאִם לָאו – פְּסוּלָה. veim natan matana a'hat mikoulan – yatsa. rabi omér: roin et hamatana; im yéch bah kedé laze oukhdé laze – kechéra, veim la – pesoula.
4. קָתָנֵי יָחִיד דּוּמְיָא דְּצִיבּוּר – מָה צִיבּוּר גַּבְרֵי, אַף יָחִיד גַּבְרֵי. katané ya'hid doumya detsibour – ma tsibour gavré, af ya'hid gavré.
5. אָמַר רָבָא: וְתִסְבְּרָא הָא מְתָרַצְתָּא הִיא?! דְּקָתָנֵי: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – כְּשֶׁנִּתְעָרְבוּ חַיִּין, אֲבָל נִתְעָרְבוּ שְׁחוּטִין – לָא. מָה לִי חַיִּים מָה לִי שְׁחוּטִין? amar rava: vetisbera ha metaratsta hi?! dekatané: bame devarim amourim – kechenitarvou 'hayin, aval nitarvou che'houtin – la. ma li 'hayim ma li che'houtin?
6. אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – שֶׁנִּתְעָרְבוּ שְׁחוּטִין כְּעֵין חַיִּים, בְּכוֹסוֹת; אֲבָל בְּבוֹלֵל – נוֹתֵן אַרְבַּע מַתָּנוֹת לְכוּלָּן. וְאִם נָתַן מַתָּנָה אַחַת לְכוּלָּן – יָצָא. ela hakhi kaamar: bame devarim amourim – chenitarvou che'houtin keén 'hayim, bekhosot; aval bevolél – notén arba matanot lekhoulan. veim natan matana a'hat lekhoulan – yatsa.
7. רַבִּי אוֹמֵר: רוֹאִין אֶת הַמַּתָּנָה; אִם יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לָזֶה וּכְדֵי לָזֶה – כְּשֵׁרָה, וְאִם לָא – פְּסוּלָה. וּמִי אִית לֵיהּ לְרַבִּי הַאי סְבָרָא?! וְהָא תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי: לְדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, rabi omér: roin et hamatana; im yéch bah kedé laze oukhdé laze – kechéra, veim la – pesoula. oumi it léh lerabi ha sevara?! veha tanya, amar rabi: ledivré rabi eliezer,

Daf 75b

1. הַזָּאָה כֹּל שֶׁהִיא – מְטַהֶרֶת; הַזָּאָה אֵינָהּ צְרִיכָה שִׁיעוּר; הַזָּאָה מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל! hazaa kol chehi – metaheret; hazaa énah tserikha chiour; hazaa me'hetsa kachér oume'hetsa pasoul!
2. לִדְבָרָיו דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר קָאָמַר. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הַזָּאָה לְחוּד וּנְתִינָה לְחוּד. lidvara derabi eliezer kaamar. veibaét éma: hazaa le'houd ountina le'houd.
3. נִתְעָרְבוּ בִּבְכוֹר וּמַעֲשֵׂר כּוּ׳. אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: בְּכוֹר לְבֵית שַׁמַּאי – אֵין מַאֲכִילִין לְנִדּוֹת; תְּמוּרָתוֹ מַהוּ? nitarvou bivkhor oumaasér kou'. amar ramé bar 'hama: bekhor levét chama – én maakhilin lenidot; temourato maou?
4. בְּכוֹר אֵינוֹ נִפְדֶּה; תְּמוּרָתוֹ מַהוּ? בְּכוֹר אֵינוֹ נִשְׁקָל בְּלִיטְרָא; תְּמוּרָתוֹ מַהוּ? אָמַר רָבָא, תַּנְיָא: בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר מִשֶּׁהוּמְמוּ – עוֹשִׂין תְּמוּרָה, וּתְמוּרָתָן כְּיוֹצֵא בָּהֶן. bekhor éno nifde; temourato maou? bekhor éno nichkal belitra; temourato maou? amar rava, tanya: bekhor oumaasér micheoummou – osin temoura, outmouratan keotsé bahen.
5. בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: הִתְפִּיס בְּכוֹר לְבֶדֶק הַבַּיִת, מַהוּ שֶׁיִּשְׁקוֹל בְּלִיטְרָא? רַוְוחָא דְּהֶקְדֵּשׁ עֲדִיף, אוֹ דִלְמָא זִילוּתָא דִּבְכוֹר עָדִיף? baé ramé bar 'hama: hitpis bekhor levedek habayit, maou cheyichkol belitra? rav'ha dehekdéch adif, o dilma zilouta divkhor adif?
6. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר זְבִידָא, תָּא שְׁמַע: נִתְעָרְבוּ בִּבְכוֹר וּבְמַעֲשֵׂר – יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ, וְיֵאָכְלוּ כִּבְכוֹר וּכְמַעֲשֵׂר. לָאו לְמֵימְרָא דְּאֵינוֹ נִשְׁקָל בְּלִיטְרָא? amar rabi yosé bar zevida, ta chema: nitarvou bivkhor ouvmaasér – yirou ad cheyistaavou, veyéakhlou kivkhor oukhmaasér. la lemémra deéno nichkal belitra?
7. רַב הוּנָא וְרַבִּי חִזְקִיָּה תַּלְמִידֵי רַבִּי יִרְמְיָה אָמְרִי: מִי דָּמֵי?! הָתָם שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת וּשְׁנֵי גּוּפִין, הָכָא שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת וְגוּף אֶחָד. rav houna verabi 'hizkiya talmidé rabi yirmeya amri: mi damé?! hatam cheté kedouchot ouchné goufin, hakha cheté kedouchot vegouf e'had.
8. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין, מָה אִילּוּ אָמַר: ״הַפְדּוּ לִי בְּכוֹר שֶׁהִתְפִּיסוֹ לְבֶדֶק הַבַּיִת״ – כְּלוּם שׁוֹמְעִין לוֹ?! ״הַפְדּוּ״?! רַחֲמָנָא אָמַר: ״לֹא תִפְדֶּה״! matkéf lah rabi yosé bar avin, ma ilou amar: "hafdou li bekhor chehitpiso levedek habayit" – keloum chomin lo?! "hafdou"?! ra'hamana amar: "lo tifde"!
9. אֶלָּא אָמַר רַבִּי אַמֵּי: כְּלוּם הִקְנָה זֶה – אֶלָּא מַה (שקנו) [שֶּׁקָּנוּי] לוֹ! ela amar rabi amé: keloum hikna ze – ela ma (chkn) [chekanou] lo!
10. הַכֹּל יְכוֹלִין לְהִתְעָרֵב כּוּ׳. מַאי שְׁנָא חַטָּאת וְאָשָׁם – דְּהַאי זָכָר וְהַאי נְקֵבָה; hakol yekholin lehitarév kou'. ma chena 'hatat veacham – deha zakhar veha nekéva;
11. חַטָּאת וְעוֹלָה נָמֵי! אִיכָּא שְׂעִיר נָשִׂיא; הַאי שֵׂיעָר וְהַאי צֶמֶר. 'hatat veola namé! ika seir nasi; ha séar veha tsemer.
12. פֶּסַח וְאָשָׁם נָמֵי לָא מִיעָרַב – הַאי בֶּן שָׁנָה וְהַאי בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים! אִיכָּא אֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אִיכָּא בֶּן שָׁנָה דְּמִיחֲזֵי כְּבֶן שְׁתֵּי שָׁנִים, וְאִיכָּא בֶּן שְׁתַּיִם דְּמִיחֲזֵי כְּבֶן שָׁנָה. pesa'h veacham namé la miarav – ha ben chana veha ben cheté chanim! ika acham nazir vaacham metsora. veibaét éma: ika ben chana demi'hazé keven cheté chanim, veika ben chetayim demi'hazé keven chana.
13. מַתְנִי׳ אָשָׁם שֶׁנִּתְעָרֵב בִּשְׁלָמִים – רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁנֵיהֶם יִשָּׁחֲטוּ בַּצָּפוֹן, וְיֵאָכְלוּ כֶּחָמוּר שֶׁבָּהֶן. matni' acham chenitarév bichlamim – rabi chimon omér: chenéhem yicha'hatou batsafon, veyéakhlou ke'hamour chebahen.
14. אָמְרוּ לוֹ: אֵין מְבִיאִין קָדָשִׁים לְבֵית הַפְּסוּל. amrou lo: én meviin kadachim levét hapesoul.
15. נִתְעָרְבוּ חֲתִיכוֹת בַּחֲתִיכוֹת – קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים בְּקָדָשִׁים קַלִּים, הַנֶּאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד בְּנֶאֱכָלִין לִשְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה – יֵאָכְלוּ כֶּחָמוּר שֶׁבָּהֶן. nitarvou 'hatikhot ba'hatikhot – kodché kadachim bekadachim kalim, haneekhalin leom e'had beneekhalin lichné yamim velayla – yéakhlou ke'hamour chebahen.
16. גְּמָ׳ תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב: שְׁבִיעִית אֵין לוֹקְחִין בְּדָמֶיהָ תְּרוּמָה, מִפְּנֵי שֶׁמְּמַעֲטִין בַּאֲכִילָתָהּ. gema' tané tana kaméh derav: cheviit én lok'hin bedameha terouma, mipené chememaatin baakhilatah.
17. אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ (דְּרָבָא) [דְּרַבָּה]: הָא דְּלָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן; דְּאִי כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, הָאָמַר: מְבִיאִין קָדָשִׁים לְבֵית הַפְּסוּל! amrouha rabanan kaméh (derava) [deraba]: ha dela kerabi chimon; dei kerabi chimon, haamar: meviin kadachim levét hapesoul!
18. אֲמַר לְהוּ: אֲפִילּוּ תֵּימְרוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן – הָנֵי מִילֵּי דְּאִיעֲבַד, לְכִתְחִילָּה לָא. וּלְכִתְחִילָּה לָא?! אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: amar leou: afilou témrou rabi chimon – hané milé deiavad, lekhit'hila la. oulkhit'hila la?! étivéh abayé:

Daf 76a

1. וְכוּלָּן רַשָּׁאִין כֹּהֲנִים לְשַׁנּוֹת בַּאֲכִילָתָן – לְאָכְלָן צְלוּיִין שְׁלוּקִין וּמְבוּשָּׁלִין, וְלָתֵת לְתוֹכָן תַּבְלֵי חוּלִּין וְתַבְלֵי תְרוּמָה. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. אֲמַר לֵיהּ: הַנַּח לִתְרוּמַת תַּבְלִין – דְּרַבָּנַן. vekhoulan rachain kohanim lechanot baakhilatan – leakhlan tselouyin cheloukin oumvouchalin, velatét letokhan tavlé 'houlin vetavlé terouma. divré rabi yichmaél. amar léh: hana'h litroumat tavlin – derabanan.
2. אֵיתִיבֵיהּ: אֵין לוֹקְחִין תְּרוּמָה בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר, מִפְּנֵי שֶׁמְּמַעֵט בַּאֲכִילָתָהּ; וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר! אִישְׁתִּיק לֵיהּ. étivéh: én lok'hin terouma bekhesef maasér, mipené chememaét baakhilatah; verabi chimon matir! ichtik léh.
3. כִּי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף, אֲמַר לֵיהּ: אַמַּאי לָא תּוֹתְבֵיהּ מֵהָא – אֵין מְבַשְּׁלִין יָרָק שֶׁל שְׁבִיעִית בְּשֶׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה, שֶׁלֹּא יָבִיאוּ קָדָשִׁים לְבֵית הַפְּסוּל; וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר! ki ata lekaméh derav yoséf, amar léh: ama la totvéh méha – én mevachelin yarak chel cheviit bechemen chel terouma, chelo yaviou kadachim levét hapesoul; verabi chimon matir!
4. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְלָאו מִי אוֹתְבִיתֵיהּ מֵהָא דְּתַבְלִין, וְאָמַר לִי: הַנַּח לִתְרוּמַת תַּבְלִין דְּרַבָּנַן? הָכָא נָמֵי (תְּרוּמָה) תְּרוּמַת יָרָק דְּרַבָּנַן. אִי הָכִי, אִיפְּכָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ לְמִיתְנֵי: יָרָק שֶׁל תְּרוּמָה בְּשֶׁמֶן שֶׁל שְׁבִיעִית! amar léh abayé: vela mi otvitéh méha detavlin, veamar li: hana'h litroumat tavlin derabanan? hakha namé (terouma) teroumat yarak derabanan. i hakhi, ipekha mibaya léh lemitné: yarak chel terouma bechemen chel cheviit!
5. וְלָאו מִי אוֹתְבִיתֵיהּ מִמַּתְנִיתִין דְּמַתִּיר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְאָמַר לִי דְּאִיעָרַב? הָכָא נָמֵי דְּאִיעָרַב. vela mi otvitéh mimatnitin dematir rabi chimon, veamar li deiarav? hakha namé deiarav.
6. אִי דְּאִיעָרַב, מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן? מִידֵי דְּהָוֵה אַאָשָׁם וּשְׁלָמִים. i deiarav, ma tamayou derabanan? midé dehavé aacham ouchlamim.
7. מִי דָּמֵי?! הָתָם אָשָׁם – אִית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא בִּרְעִיָּיה; הָא – לֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא בִּרְעִיָּיה! mi damé?! hatam acham – it léh takanta biriya; ha – lét léh takanta biriya!
8. הָא לָא דָּמֵי אֶלָּא לַחֲתִיכָה שֶׁבַּחֲתִיכוֹת – כֵּיוָן דְּלֵית תַּקַּנְתָּא, דְּאוֹכֵל כְּחָמוּר שֶׁבָּהֶן. ha la damé ela la'hatikha cheba'hatikhot – kévan delét takanta, deokhél ke'hamour chebahen.
9. מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא: מִי דָּמֵי?! חֲתִיכָה שֶׁבַּחֲתִיכוֹת – לֵית לַהּ תַּקַּנְתָּא כְּלָל; הַאי – אִית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא בִּסְחִיטָה! matkéf lah ravina: mi damé?! 'hatikha cheba'hatikhot – lét lah takanta kelal; ha – it léh takanta bis'hita!
10. וְרַב יוֹסֵף – הֵיכִי נִסְחוֹט? נִסְחוֹט טוּבָא – קָא מַפְסֵיד בִּשְׁבִיעִית; נִסְחוֹט פּוּרְתָּא – סוֹף סוֹף אִיעָרוֹבֵי מִיעָרַב. verav yoséf – hékhi nis'hot? nis'hot touva – ka mafséd bichviit; nis'hot pourta – sof sof iarové miarav.
11. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לַמׇּחֳרָת מֵבִיא אֲשָׁמוֹ וְלוּגּוֹ עִמּוֹ, וְאוֹמֵר: אִם שֶׁל מְצוֹרָע – הֲרֵי זֶה אֲשָׁמוֹ וְזֶה לוּגּוֹ, étivéh rabi chimon omér: lamo'horat mévi achamo velougo imo, veomér: im chel metsora – haré ze achamo veze lougo,

Daf 76b

1. וְאִם לָאו – אָשָׁם זֶה שֶׁל שַׁלְמֵי נְדָבָה. וְאוֹתוֹ אָשָׁם טָעוּן שְׁחִיטָה בַּצָּפוֹן, וּמַתַּן בְּהוֹנוֹת, וּסְמִיכָה, וּנְסָכִים, וּתְנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק, veim la – acham ze chel chalmé nedava. veoto acham taoun che'hita batsafon, oumatan beonot, ousmikha, ounsakhim, outnoufat 'haze vachok,
2. וְנֶאֱכָל לְיוֹם וְלַיְלָה! תַּקּוֹנֵי גַּבְרָא שָׁאנֵי. veneekhal leom velayla! takoné gavra chané.
3. הָתִינַח אָשָׁם, לוֹג מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? דְּאָמַר: לוֹג זֶה יְהֵא נְדָבָה. וְדִילְמָא לָאו מְצוֹרָע הוּא, וּבָעֵי מִקְמָץ? דְּמִקְּמִיץ. hatina'h acham, log ma ika lemémar? deamar: log ze yehé nedava. vedilma la metsora hou, ouvaé mikmats? demikemits.
4. וְדִילְמָא מְצוֹרָע הוּא, וּבָעֵי מַתַּן שֶׁבַע? דְּיָהֵיב. vedilma metsora hou, ouvaé matan cheva? deyahév.
5. וְהָא חָסַר לֵיהּ! דְּמַיְיתֵי פּוּרְתָּא וּמְמַלֵּי לֵיהּ; דִּתְנַן: חָסַר הַלּוֹג עַד שֶׁלֹּא יָצַק – יְמַלְּאֶנּוּ. veha 'hasar léh! demayté pourta oummalé léh; ditnan: 'hasar halog ad chelo yatsak – yemaleenou.
6. וְהָא בָּעֵי הַקְטָרָה! (דְּאַקְטַר) [דְּמַקְטַר] לֵיהּ. veha baé haktara! (deaktar) [demaktar] léh.
7. אֵימַת? אִי בָּתַר מַתְּנוֹת שֶׁבַע – הָווּ לְהוּ שִׁירַיִים שֶׁחָסְרוּ בֵּין קְמִיצָה לְהַקְטָרָה, וְאֵין מַקְטִירִין אֶת הַקּוֹמֶץ עֲלֵיהֶן! émat? i batar matenot cheva – haou leou chirayim che'hasrou bén kemitsa lehaktara, veén maktirin et hakomets aléhen!
8. אִי קוֹדֶם מַתְּנוֹת שֶׁבַע – כֹּל שֶׁמִּמֶּנּוּ לָאִישִּׁים, הֲרֵי הוּא בְּבַל תַּקְטִירוּ! i kodem matenot cheva – kol chemimenou laichim, haré hou beval taktirou!
9. אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי: דְּמַסֵּיק לְהוּ לְשֵׁם עֵצִים. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: ״לְרֵיחַ נִיחוֹחַ״ אִי אַתָּה מַעֲלֶה, אֲבָל אַתָּה מַעֲלֶה amar rav yeouda beréh derabi chimon ben pazi: demasék leou lechém étsim. detanya, rabi eliezer omér: "leré'ha ni'ho'ha" i ata maale, aval ata maale

Daf 77a

1. לְשֵׁם עֵצִים. lechém étsim.
2. וְהָא אִיכָּא שִׁירַיִים דְּבָעֵי (מילינהו) [מֵיכְלִינְהוּ], וְאִיכָּא הָךְ פּוּרְתָּא דְּלָא קָמֵיץ עִילָּוֵיהּ! דְּפָרֵיק לֵיהּ. veha ika chirayim devaé (mln) [mékhlinou], veika hakh pourta dela kaméts ilavéh! defarék léh.
3. דְּפָרֵיק לֵיהּ הֵיכָא? אִי גַּוַּואי – קָא מְעַיֵּיל חוּלִּין לָעֲזָרָה, אִי אַבָּרַאי – אִיפְּסִיל לֵיהּ בְּיוֹצֵא! לְעוֹלָם גַּוַּואי; חוּלִּין מִמֵּילָא הָוְיָין. defarék léh hékha? i gava – ka meayél 'houlin laazara, i abara – ipesil léh beotsé! leolam gava; 'houlin miméla havyan.
4. וְהָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֵין מִתְנַדְּבִין שֶׁמֶן! תַּקּוֹנֵי גַּבְרָא שָׁאנֵי. veha amar rabi chimon: én mitnadevin chemen! takoné gavra chané.
5. יָתֵיב רַב רְחוּמִי קַמֵּיהּ רָבִינָא, וְיָתֵיב וְקָאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב הוּנָא בַּר תַּחְלִיפָא: וְנֵימָא, אָשָׁם זֶה יְהֵא אָשָׁם תָּלוּי! yatév rav re'houmi kaméh ravina, veyatév vekaamar micheméh derav houna bar ta'hlifa: venéma, acham ze yehé acham talou!
6. שְׁמַע מִינַּהּ: מַאן תַּנָּא דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – רַבִּי שִׁמְעוֹן הוּא, דְּאָמַר: אֵין מִתְנַדְּבִין אָשָׁם תָּלוּי? אֲמַר לֵיהּ: תּוֹרָה תּוֹרָה! אִימְּרֵי בְּדִיכְרֵי מִיחַלְּפִי לָךְ! chema minah: man tana diflig aléh derabi eliezer – rabi chimon hou, deamar: én mitnadevin acham talou? amar léh: tora tora! imeré bedikhré mi'halefi lakh!
7. מַתְנִי׳ אֵיבְרֵי חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְּאֵיבְרֵי עוֹלָה – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יִתֵּן לְמַעְלָה, וְרוֹאֶה אֲנִי אֶת בְּשַׂר הַחַטָּאת מִלְּמַעְלָה כְּאִילּוּ הֵן עֵצִים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: תְּעוּבַּר צוּרָתָן וְיֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה. matni' évré 'hatat chenitarvou beévré ola – rabi eliezer omér: yitén lemala, veroe ani et besar ha'hatat milemala keilou hén étsim. va'hakhamim omrim: teoubar tsouratan veyétsou levét haseréfa.
8. גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? אָמַר קְרָא: ״וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יַעֲלוּ לְרֵיחַ נִיחֹחַ״ – לְרֵיחַ נִיחוֹחַ אִי אַתָּה מַעֲלֶה, אֲבָל אַתָּה מַעֲלֶה לְשֵׁם עֵצִים. gema' ma tama derabi eliezer? amar kera: "veel hamizbé'ha lo yaalou leré'ha ni'ho'ha" – leré'ha ni'ho'ha i ata maale, aval ata maale lechém étsim.
9. וְרַבָּנַן – מִיעֵט רַחֲמָנָא ״אֹתָם״; אוֹתָם הוּא דְּאִי אַתָּה מַעֲלֶה, אֲבָל אַתָּה מַעֲלֶה לְשֵׁם עֵצִים. אֲבָל מִידֵּי אַחֲרִינָא – לָא. verabanan – miét ra'hamana "otam"; otam hou dei ata maale, aval ata maale lechém étsim. aval midé a'harina – la.
10. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – אוֹתָם הוּא דְּרַבַּאי לָךְ כֶּבֶשׁ כְּמִזְבֵּחַ, אֲבָל מִידֵּי אַחֲרִינֵי – לָא. verabi eliezer – otam hou deraba lakh kevech kemizbé'ha, aval midé a'hariné – la.
11. וְרַבָּנַן – תַּרְתֵּי שְׁמַע מִינַּהּ. verabanan – tarté chema minah.
12. מַתְנִיתִין דְּלָא כִּי הַאי תַּנָּא – דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: לֹא נֶחְלְקוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וַחֲכָמִים עַל אֵיבְרֵי חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְּאֵיבְרֵי עוֹלָה – שֶׁיִּקְרְבוּ; בְּרוֹבֵעַ וְנִרְבָּע – שֶׁלֹּא יִקְרְבוּ. matnitin dela ki ha tana – detanya, amar rabi yeouda: lo ne'hlekou rabi eliezer va'hakhamim al évré 'hatat chenitarvou beévré ola – cheyikrevou; berovéa venirba – chelo yikrevou.
13. עַל מָה נֶחְלְקוּ? עַל אֵיבְרֵי עוֹלָה תְּמִימָה שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְּאֵיבְרֵי בַּעֲלַת מוּם, שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יִקְרְבוּ, וְרוֹאֶה אֲנִי לְמַעְלָה כְּאִילּוּ הֵן עֵצִים; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא יִקְרְבוּ. al ma ne'hlekou? al évré ola temima chenitarvou beévré baalat moum, cherabi eliezer omér: yikrevou, veroe ani lemala keilou hén étsim; va'hakhamim omrim: lo yikrevou.
14. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מַאי שְׁנָא רוֹבֵעַ וְנִרְבָּע – דְּלָא חֲזוּ? בַּעֲלַת מוּם נָמֵי לָא חֲזֵי! verabi eliezer, ma chena rovéa venirba – dela 'hazou? baalat moum namé la 'hazé!

Daf 77b

1. אָמַר רַב הוּנָא: בְּדוּקִּין שֶׁבָּעַיִן, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא – דְּאָמַר: אִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ. אֵימַר דְּאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא – דְּאִי עֲבַד; לְכַתְּחִלָּה מִי אָמַר?! amar rav houna: bedoukin chebaayin, vealiba derabi akiva – deamar: im alou lo yérdou. émar deamar rabi akiva – dei avad; lekhate'hila mi amar?!
2. אָמַר רַב פָּפָּא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁעָלוּ עַל גַּבֵּי כֶּבֶשׁ. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ בְּעֵינַיְיהוּ! amar rav papa: hakha bema askinan – kegon chealou al gabé kevech. i hakhi, afilou beénayou!
3. אֶלָּא טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מִיעֵט רַחֲמָנָא ״מוּם בָּם״ – הוּא דְּלֹא יֵרָצוּ, הָא עַל יְדֵי תַּעֲרוֹבֶת – יֵרָצוּ. ela taméh derabi eliezer: miét ra'hamana "moum bam" – hou delo yératsou, ha al yedé taarovet – yératsou.
4. וְרַבָּנַן – ״מוּם בָּם״ הוּא דְּלֹא יֵרָצוּ, הָא עָבַר מוּם – יֵרָצוּ. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – מִ״בָּם״–״בָּהֶם״, וְרַבָּנַן – ״בָּם״–״בָּהֶם״ לָא דָּרְשִׁי. verabanan – "moum bam" hou delo yératsou, ha avar moum – yératsou. verabi eliezer – mi"bam"–"bahem", verabanan – "bam"–"bahem" la darchi.
5. אִי הָכִי, ״רוֹאֶה״?! הָא רַחֲמָנָא אַכְשְׁרֵיהּ! לְדִבְרֵיהֶם קָאָמַר לְהוּ: לְדִידִי – רַחֲמָנָא אַכְשְׁרֵיהּ; לְדִידְכוּ – אוֹדוֹ לִי מִיהָא, בְּשַׂר בַּעֲלַת מוּם – כְּעֵצִים דָּמֵי, מִידֵּי דְּהָוֵה אַבְּשַׂר חַטָּאת! i hakhi, "roe"?! ha ra'hamana akhcheréh! ledivréhem kaamar leou: ledidi – ra'hamana akhcheréh; ledidkhou – odo li miha, besar baalat moum – keétsim damé, midé dehavé abesar 'hatat!
6. וְרַבָּנַן – הָכָא מְאִיסִי, הָתָם לָא מְאִיסִי. verabanan – hakha meisi, hatam la meisi.
7. מַתְנִי׳ אֵבָרִין בְּאֵבָרִין בַּעֲלֵי מוּמִין – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם קָרַב רֹאשׁ אֶחָד מֵהֶן – יִקְרְבוּ כׇּל הָרָאשִׁין. כְּרָעַיִם שֶׁל אֶחָד מֵהֶן – יִקְרְבוּ כָּל הַכְּרָעַיִם, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֲפִילּוּ קָרְבוּ כֻּלָּם חוּץ מֵאֶחָד מֵהֶן – יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה. matni' évarin beévarin baalé moumin – rabi eliezer omér: im karav roch e'had méhen – yikrevou kol harachin. keraayim chel e'had méhen – yikrevou kal hakeraayim, va'hakhamim omrim: afilou karvou koulam 'houts mée'had méhen – yétsé levét haseréfa.
8. גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לֹא הִכְשִׁיר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא שְׁנַיִם שְׁנַיִם, אֲבָל אֶחָד אֶחָד – לֹא. מֵתִיב רַבִּי יִרְמְיָה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֲפִילּוּ קָרְבוּ כּוּלָּן חוּץ מֵאֶחָד מֵהֶן – יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה! gema' amar rabi elazar: lo hikhchir rabi eliezer ela chenayim chenayim, aval e'had e'had – lo. métiv rabi yirmeya, va'hakhamim omrim: afilou karvou koulan 'houts mée'had méhen – yétsé levét haseréfa!
9. אָמַר לוֹ רַבִּי יִרְמְיָה בַּר תַּחְלִיפָא, אַסְבְּרַהּ לָךְ: מַאי אֶחָד – זוּג אֶחָד. amar lo rabi yirmeya bar ta'hlifa, asberah lakh: ma e'had – zoug e'had.
10. מַתְנִי׳ דָּם שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם, אִם יֵשׁ בּוֹ מַרְאִית דָּם – כָּשֵׁר. נִתְעָרֵב בְּיַיִן – רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא מַיִם. נִתְעָרֵב בְּדַם בְּהֵמָה אוֹ בְּדַם הַחַיָּה – רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא מַיִם. matni' dam chenitarév bemayim, im yéch bo marit dam – kachér. nitarév beyayin – roin oto keilou hou mayim. nitarév bedam behéma o bedam ha'haya – roin oto keilou hou mayim.

Daf 78a

1. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין דָּם מְבַטֵּל דָּם. rabi yeouda omér: én dam mevatél dam.
2. נִתְעָרֵב בְּדַם פְּסוּלִין – יִשָּׁפֵךְ לָאַמָּה. בְּדַם הַתַּמְצִית – יִשָּׁפֵךְ לָאַמָּה; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְשִׁיר. אִם לֹא נִמְלַךְ וְנָתַן – כָּשֵׁר. nitarév bedam pesoulin – yichafékh laama. bedam hatamtsit – yichafékh laama; rabi eliezer makhchir. im lo nimlakh venatan – kachér.
3. גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנָּפְלוּ מַיִם לְתוֹךְ דָּם, אֲבָל נָפַל דָּם לְתוֹךְ מַיִם – רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן בָּטֵל. gema' amar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: lo chanou ela chenaflou mayim letokh dam, aval nafal dam letokh mayim – richon richon batél.
4. אָמַר רַב פָּפָּא: וּלְעִנְיַן כִּיסּוּי אֵינוֹ כֵּן, לְפִי שֶׁאֵין דִּחוּי בְּמִצְוֹת. amar rav papa: oulinyan kisou éno kén, lefi cheén di'hou bemitsot.
5. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הַפִּיגּוּל וְהַנּוֹתָר וְהַטָּמֵא שֶׁבְּלָלָן זֶה בָּזֶה וַאֲכָלָן – פָּטוּר; אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַרְבֶּה מִין עַל חֲבֵירוֹ וִיבַטְּלֶנּוּ. amar réch lakich: hapigoul vehanotar vehatamé chebelalan ze baze vaakhalan – patour; i efchar chelo yarbe min al 'havéro vivatelenou.
6. שְׁמַע מִינַּהּ תְּלָת: שְׁמַע מִינַּהּ אִיסּוּרִין מְבַטְּלִין זֶה אֶת זֶה, וּשְׁמַע מִינַּהּ נוֹתֵן טַעַם בְּרוֹב לָאו דְּאוֹרָיְיתָא, וּשְׁמַע מִינַּהּ הַתְרָאַת סָפֵק לֹא שְׁמָהּ הַתְרָאָה. chema minah telat: chema minah isourin mevatelin ze et ze, ouchma minah notén taam berov la deorayta, ouchma minah hatraat safék lo chemah hatraa.
7. מֵתִיב רָבָא: עָשָׂה עִיסָּה מִן חִיטִּין וּמִן אוֹרֶז – אִם יֵשׁ בָּהּ טַעַם דָּגָן, חַיֶּיבֶת בְּחַלָּה. וְאַף עַל גַּב דְּרוּבָּא אוֹרֶז! métiv rava: asa isa min 'hitin oumin orez – im yéch bah taam dagan, 'hayevet be'hala. veaf al gav derouba orez!
8. מִדְּרַבָּנַן. אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: אָדָם יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח! miderabanan. i hakhi, éma séfa: adam yotsé bah yedé 'hovato bapesa'h!

Daf 78b

1. אֶלָּא מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ – בְּטַעְמָא, מִין בְּמִינוֹ – בְּרוּבָּא. ela min becheéno mino – betama, min bemino – berouba.
2. וּנְשַׁעֵר מִין בְּמִינוֹ כְּמִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ! דִּתְנַן: נִתְעָרֵב בְּיַיִן – רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא מַיִם. מַאי, לָאו רוֹאִין אוֹתוֹ לַיַּיִן כְּאִילּוּ הוּא מַיִם? ounchaér min bemino kemin becheéno mino! ditnan: nitarév beyayin – roin oto keilou hou mayim. ma, la roin oto layayin keilou hou mayim?
3. לֹא; רוֹאִין אוֹתוֹ לַדָּם כְּאִילּוּ הוּא מַיִם. אִי הָכִי, ״בָּטֵל״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! lo; roin oto ladam keilou hou mayim. i hakhi, "batél" mibeé léh!
4. וְעוֹד, תַּנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא יַיִן אָדוֹם; אִם דֵּיהָה מַרְאֵהוּ – כָּשֵׁר, veod, tanya rabi yeouda omér: roin oto keilou hou yayin adom; im déha maréou – kachér,
5. וְאִם לָאו – פָּסוּל! veim la – pasoul!
6. תַּנָּאֵי הִיא; דְּתַנְיָא: דְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יַיִן לָבָן אוֹ חָלָב וְהִטְבִּילוֹ – הוֹלְכִין אַחַר הָרוֹב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הוּא יַיִן אָדוֹם; אִם דֵּיהָה מַרְאֵהוּ – כָּשֵׁר, וְאִם לָאו – פָּסוּל. tanaé hi; detanya: deli cheyéch bo yayin lavan o 'halav vehitbilo – holkhin a'har harov. rabi yeouda omér: roin oto keilou hou yayin adom; im déha maréou – kachér, veim la – pasoul.
7. וּרְמִינְהִי: דְּלִי שֶׁהוּא מָלֵא רוּקִּין, וְהִטְבִּילוֹ – כְּאִילּוּ לֹא טָבַל. ourminhi: deli cheou malé roukin, vehitbilo – keilou lo taval.
8. מֵי רַגְלַיִם, רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ הֵן מַיִם. mé raglayim, roin oto keilou hén mayim.
9. מָלֵא מֵי חַטָּאת – עַד שֶׁיִּרְבּוּ הַמַּיִם עַל מֵי חַטָּאת. malé mé 'hatat – ad cheyirbou hamayim al mé 'hatat.
10. מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאִית לֵיהּ ״רוֹאִין״ – רַבִּי יְהוּדָה; וְקָתָנֵי דְּסַגִּי לֵיהּ בְּרוּבָּא! man chamate léh deit léh "roin" – rabi yeouda; vekatané desagi léh berouba!
11. אָמַר אַבָּיֵי: לָא קַשְׁיָא; amar abayé: la kachya;

Daf 79a

1. הָא דִּידֵיהּ הָא דְּרַבֵּיהּ. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבָּן גַּמְלִיאֵל: אֵין דָּם מְבַטֵּל דָּם, אֵין רוֹק מְבַטֵּל רוֹק, וְאֵין מֵי רַגְלַיִם מְבַטְּלִין מֵי רַגְלַיִם. ha didéh ha derabéh. detanya, rabi yeouda omér michoum raban gamliél: én dam mevatél dam, én rok mevatél rok, veén mé raglayim mevatelin mé raglayim.
2. רָבָא אָמַר: בִּדְלִי שֶׁתּוֹכוֹ טָהוֹר וְגַבּוֹ טָמֵא עָסְקִינַן; דְּמִדִּינָא – סַגִּי לְהוּ בְּכֹל דְּהוּ, rava amar: bidli chetokho taor vegabo tamé askinan; demidina – sagi leou bekhol deou,
3. וְרַבָּנַן הוּא דִּגְזַרוּ בְּהוּ דִּילְמָא חָיֵיס עֲלַיְיהוּ וְלָא מְבַטֵּיל לֵיהּ; וְכֵיוָן דְּאִיכָּא רִיבּוּיָא – לָא צְרִיךְ. verabanan hou digzarou beou dilma 'hayés alayou vela mevatél léh; vekhévan deika ribouya – la tserikh.
4. אָמַר רָבָא: אֲמוּר רַבָּנַן בְּטַעְמָא, וַאֲמוּר רַבָּנַן בְּרוּבָּא, וַאֲמוּר רַבָּנַן בַּחֲזוּתָא. מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ – בְּטַעְמָא, מִין בְּמִינוֹ – בְּרוּבָּא, הֵיכָא דְּאִיכָּא חֲזוּתָא – בְּמַרְאֶה. amar rava: amour rabanan betama, vaamour rabanan berouba, vaamour rabanan ba'hazouta. min becheéno mino – betama, min bemino – berouba, hékha deika 'hazouta – bemare.
5. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כְּשֵׁם שֶׁאֵין מִצְוֹת מְבַטְּלוֹת זוֹ אֶת זוֹ, כָּךְ אֵין אִיסּוּרִין מְבַטְּלִין זֶה אֶת זֶה. oufliga derabi elazar, deamar rabi elazar: kechém cheén mitsot mevatelot zo et zo, kakh én isourin mevatelin ze et ze.
6. מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר: אֵין מִצְוֹת מְבַטְּלוֹת זוֹ אֶת זוֹ? הִלֵּל הִיא, דְּתַנְיָא: אָמְרוּ עָלָיו עַל הִלֵּל הַזָּקֵן שֶׁהָיָה כּוֹרְכָן בְּבַת אַחַת וְאוֹכְלָן, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים יֹאכְלוּהוּ״. man chamate léh deamar: én mitsot mevatelot zo et zo? hilél hi, detanya: amrou ala al hilél hazakén chehaya korkhan bevat a'hat veokhlan, michoum cheneemar: "al matsot oumrorim yokhlouou".

Daf 79b

1. תָּנוּ רַבָּנַן: חַרְסָן שֶׁל זָב וְזָבָה – פַּעַם רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי טָמֵא, שְׁלִישִׁי טָהוֹר. tanou rabanan: 'harsan chel zav vezava – paam richon vechéni tamé, chelichi taor.
2. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – שֶׁנָּתַן לְתוֹכוֹ מַיִם; אֲבָל לֹא נָתַן לְתוֹכוֹ מַיִם – אֲפִילּוּ עֲשִׂירִי טָמֵא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: שְׁלִישִׁי, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן לְתוֹכוֹ מַיִם – טָהוֹר. מַאן דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר: מִין בְּמִינוֹ לֹא בָּטֵיל? רַבִּי יְהוּדָה. bame devarim amourim – chenatan letokho mayim; aval lo natan letokho mayim – afilou asiri tamé. rabi eliezer ben yaakov omér: chelichi, af al pi chelo natan letokho mayim – taor. man dechamate léh deamar: min bemino lo batél? rabi yeouda.
3. וּרְמִינְהוּ: פִּשְׁתָּן שֶׁטְּוָואָתוֹ נִדָּה – מְסִיטוֹ טָהוֹר. וְאִם הָיָה לַח – מְסִיטוֹ טָמֵא מִשּׁוּם מַשְׁקֵה פִּיהָ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הָרוֹטְבוֹ בְּמַיִם – טָמֵא מִשּׁוּם מַשְׁקֶה פִּיהָ, וַאֲפִילּוּ טוּבָא! ourminou: pichtan chetevaato nida – mesito taor. veim haya la'h – mesito tamé michoum machké piha. rabi yeouda omér: af harotvo bemayim – tamé michoum machke piha, vaafilou touva!
4. אָמַר רַב פָּפָּא: שָׁאנֵי רוֹק, דְּקָרִיר. amar rav papa: chané rok, dekarir.
5. נִתְעָרֵב בְּדַם הַפְּסוּלִין, יִשָּׁפֵךְ לָאַמָּה. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? nitarév bedam hapesoulin, yichafékh laama. bema kamipalgi?
6. אָמַר רַב זְבִיד: בְּגוֹזְרִין גְּזֵירָה בַּמִּקְדָּשׁ קָא מִיפַּלְגִי – דְּמָר סָבַר: גּוֹזְרִין, וּמָר סָבַר: (לָא) [אֵין] גּוֹזְרִין. amar rav zevid: begozrin gezéra bamikdach ka mipalgi – demar savar: gozrin, oumar savar: (la) [én] gozrin.
7. רַב פָּפָּא אָמַר: דְּכוּלֵּי עָלְמָא גּוֹזְרִין; rav papa amar: dekhoulé alma gozrin;
8. וְהָכָא, בְּדַם הַתַּמְצִית מָצוּי לִרְבּוֹת עַל דַּם הַנֶּפֶשׁ קָא מִיפַּלְגִי – מָר סָבַר: שְׁכִיחַ, וּמָר סָבַר: לָא שְׁכִיחַ. vehakha, bedam hatamtsit matsou lirbot al dam hanefech ka mipalgi – mar savar: chekhi'ha, oumar savar: la chekhi'ha.
9. בִּשְׁלָמָא לְרַב פָּפָּא, הַיְינוּ דְּקָתָנֵי: נִתְעָרֵב בְּדַם הַפְּסוּלִין – יִשָּׁפֵךְ לָאַמָּה, (אוֹ) בְּדַם הַתַּמְצִית – יִשָּׁפֵךְ לָאַמָּה. bichlama lerav papa, haynou dekatané: nitarév bedam hapesoulin – yichafékh laama, (o) bedam hatamtsit – yichafékh laama.
10. אֶלָּא לְרַב זְבִיד, לִיעָרְבִינְהוּ וְלִיתְנִינְהוּ! קַשְׁיָא. ela lerav zevid, liarvinou velitninou! kachya.
11. מַתְנִי׳ דַּם תְּמִימִים בְּדַם בַּעֲלֵי מוּמִין – יִשָּׁפֵךְ לָאַמָּה. כּוֹס בְּכוֹסוֹת – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם קָרַב כּוֹס אֶחָד, יִקְרְבוּ כָּל הַכּוֹסוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֲפִילּוּ קָרְבוּ כּוּלָּן חוּץ מֵאֶחָד מֵהֶן, יִשָּׁפֵךְ לָאַמָּה. matni' dam temimim bedam baalé moumin – yichafékh laama. kos bekhosot – rabi eliezer omér: im karav kos e'had, yikrevou kal hakosot. va'hakhamim omrim: afilou karvou koulan 'houts mée'had méhen, yichafékh laama.
12. הַנִּיתָּנִין לְמַטָּה שֶׁנִּתְעָרְבוּ בַּנִּיתָּנִין לְמַעְלָה – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יִתֵּן לְמַעְלָה, וְרוֹאֶה אֲנִי אֶת הַתַּחְתּוֹנִים מִלְּמַעְלָן כְּאִילּוּ הֵם מַיִם, וְיַחֲזוֹר וְיִתֵּן לְמַטָּה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יִשָּׁפֵךְ לָאַמָּה. וְאִם לֹא נִמְלַךְ וְנָתַן – כָּשֵׁר. hanitanin lemata chenitarvou banitanin lemala – rabi eliezer omér: yitén lemala, veroe ani et hata'htonim milemalan keilou hém mayim, veya'hazor veyitén lemata. va'hakhamim omrim: yichafékh laama. veim lo nimlakh venatan – kachér.

Daf 80a

1. הַנִּיתָּנִין בְּמַתָּנָה אַחַת שֶׁנִּתְעָרְבוּ בַּנִּיתָּנִין בְּמַתָּנָה אַחַת – יִנָּתְנוּ בְּמַתָּנָה אֶחָת. (מֵהֶן) מַתַּן אַרְבַּע בְּמַתַּן אַרְבַּע – יִנָּתְנוּ בְּמַתַּן אַרְבַּע. hanitanin bematana a'hat chenitarvou banitanin bematana a'hat – yinatnou bematana e'hat. (méhen) matan arba bematan arba – yinatnou bematan arba.
2. מַתַּן אַרְבַּע בְּמַתָּנָה אַחַת – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יִנָּתְנוּ בְּמַתַּן אַרְבַּע, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: יִנָּתְנוּ בְּמַתָּנָה אֶחָת. matan arba bematana a'hat – rabi eliezer omér: yinatnou bematan arba, rabi yeochoua omér: yinatnou bematana e'hat.
3. אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: הֲרֵי הוּא עוֹבֵר עַל בַּל תִּגְרַע! אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: הֲרֵי הוּא עוֹבֵר עַל בַּל תּוֹסִיף! amar lo rabi eliezer: haré hou ovér al bal tigra! amar léh rabi yeochoua: haré hou ovér al bal tosif!
4. אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לֹא נֶאֱמַר בַּל תּוֹסִיף אֶלָּא כְּשֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: לֹא נֶאֱמַר בַּל תִּגְרַע אֶלָּא כְּשֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ! וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: כְּשֶׁנָּתַתָּ – עָבַרְתָּ עַל בַּל תּוֹסִיף, וְעָשִׂיתָ מַעֲשֶׂה בְּיָדֶךָ. כְּשֶׁלֹּא נָתַתָּ – עָבַרְתָּ עַל בַּל תִּגְרַע, לֹא עָשִׂיתָ מַעֲשֶׂה בְּיָדֶךָ. amar lo rabi eliezer: lo neemar bal tosif ela kecheou beatsmo. amar lo rabi yeochoua: lo neemar bal tigra ela kecheou beatsmo! veod amar rabi yeochoua: kechenatata – avarta al bal tosif, veasita maase beyadekha. kechelo natata – avarta al bal tigra, lo asita maase beyadekha.
5. גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לֹא הִכְשִׁיר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא שְׁנַיִם שְׁנַיִם, אֲבָל אֶחָד אֶחָד – לָא. gema' amar rabi elazar: lo hikhchir rabi eliezer ela chenayim chenayim, aval e'had e'had – la.
6. מֵתִיב רַב דִּימִי, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֲפִילּוּ קָרְבוּ כּוּלָּן חוּץ מֵאֶחָד מֵהֶן – יִשָּׁפֵךְ לְאַמָּה. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יַעֲקֹב לְרַבִּי יִרְמְיָה בַּר תַּחְלִיפָא, אַסְבְּרַהּ לָךְ: מַאי אֶחָד – זוּג אֶחָד. métiv rav dimi, va'hakhamim omrim: afilou karvou koulan 'houts mée'had méhen – yichafékh leama. amar léh rabi yaakov lerabi yirmeya bar ta'hlifa, asberah lakh: ma e'had – zoug e'had.
7. וּצְרִיכָא; דְּאִי אִיתְּמַר בְּהָא – בְּהָא קָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מִשּׁוּם דְּאִיתְעֲבִיד בֵּיהּ כַּפָּרָתוֹ; אֲבָל בְּהָא – אֵימָא מוֹדֵי לְהוּ לְרַבָּנַן. outsrikha; dei itemar beha – beha kaamar rabi eliezer, michoum deitavid béh kaparato; aval beha – éma modé leou lerabanan.
8. וְאִי אִיתְּמַר בְּהָא – בְּהָא קָאָמְרִי רַבָּנַן, אֲבָל בְּהָא אֵימָא מוֹדוּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר; צְרִיכָא. vei itemar beha – beha kaamri rabanan, aval beha éma modou lerabi eliezer; tserikha.
9. תְּנַן הָתָם: צְלוֹחִית שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹכָהּ מַיִם כׇּל שֶׁהוּ – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יַזֶּה שְׁתֵּי הַזָּאוֹת, וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. tenan hatam: tselo'hit chenaflou letokhah mayim kol cheou – rabi eliezer omér: yaze cheté hazaot, va'hakhamim poslin.
10. בִּשְׁלָמָא רַבָּנַן – סָבְרִי יֵשׁ בִּילָּה, וְהַזָּאָה צְרִיכָה שִׁיעוּר, וְאֵין מִצְטָרְפִין לְהַזָּאוֹת. bichlama rabanan – savri yéch bila, vehazaa tserikha chiour, veén mitstarfin lehazaot.
11. אֶלָּא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר – מַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר אֵין בִּילָּה, כִּי מַזֶּה שְׁתֵּי הַזָּאוֹת מַאי הָוֵי? דִּילְמָא תַּרְוַיְיהוּ מַיָּא קָא מַזֵּי! אֶלָּא קָא סָבַר יֵשׁ בִּילָּה. אִי קָסָבַר אֵין הַזָּאָה צְרִיכָה שִׁיעוּר, לְמָה לִי שְׁתֵּי הַזָּאוֹת? אֶלָּא קָסָבַר הַזָּאָה צְרִיכָה שִׁיעוּר. וְאִי קָסָבַר אֵין מִצְטָרְפִין לְהַזָּאוֹת, כִּי מַזֶּה שְׁתֵּי הַזָּאוֹת מַאי הָוֵי? וְאִי נָמֵי מִצְטָרְפִין לְהַזָּאוֹת, מִי יֵימַר דִּמְלֵא לֵיהּ שִׁיעוּרָא? ela rabi eliezer – ma kasavar? i kasavar én bila, ki maze cheté hazaot ma havé? dilma tarvayou maya ka mazé! ela ka savar yéch bila. i kasavar én hazaa tserikha chiour, lema li cheté hazaot? ela kasavar hazaa tserikha chiour. vei kasavar én mitstarfin lehazaot, ki maze cheté hazaot ma havé? vei namé mitstarfin lehazaot, mi yémar dimlé léh chioura?
12. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: לְעוֹלָם יֵשׁ בִּילָּה, וְהַזָּאָה צְרִיכָה שִׁיעוּר; וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁנִּתְעָרְבוּ אַחַת בְּאַחַת. amar réch lakich: leolam yéch bila, vehazaa tserikha chiour; vehakha bema askinan – kegon chenitarvou a'hat bea'hat.
13. רָבָא אָמַר: לְעוֹלָם יֵשׁ בִּילָּה, וְהַזָּאָה אֵין צְרִיכָה שִׁיעוּר; וּקְנָסָא קְנַסוּ רַבָּנַן, כִּי הֵיכִי דְּלָא (מִשְׁתָּרֵשׁ) [נִשְׁתָּרֵשׁ] לֵיהּ. rava amar: leolam yéch bila, vehazaa én tserikha chiour; ouknasa kenasou rabanan, ki hékhi dela (michtaréch) [nichtaréch] léh.
14. רַב אָשֵׁי אָמַר: אֵין בִּילָּה; יַזֶּה שְׁתֵּי הַזָּאוֹת. rav aché amar: én bila; yaze cheté hazaot.
15. מֵיתִיבִי, רַבִּי אוֹמֵר: לְדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר – הַזָּאָה כׇּל שֶׁהוּא מְטַהֶרֶת; הַזָּאָה אֵין צְרִיכָה שִׁיעוּר; הַזָּאָה מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל. métivi, rabi omér: ledivré rabi eliezer – hazaa kol cheou metaheret; hazaa én tserikha chiour; hazaa me'hetsa kachér oume'hetsa pasoul.

Daf 80b

1. וְעוֹד תַּנְיָא בְּהֶדְיָא: הַנִּיתָּנִין לְמַעְלָה שֶׁנִּתְעָרְבוּ בַּנִּיתָּנִין לְמַטָּה – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יִתֵּן לְמַעְלָה וְהַתַּחְתּוֹנִים עָלוּ לוֹ. veod tanya behedya: hanitanin lemala chenitarvou banitanin lemata – rabi eliezer omér: yitén lemala vehata'htonim alou lo.
2. וְאִי אָמְרַתְּ אֵין בִּילָּה, אַמַּאי עָלוּ לוֹ? דִּילְמָא קָיָהֵיב עֶלְיוֹנִים לְמַטָּה וְהַתַּחְתּוֹנִים לְמַעְלָה! vei amrate én bila, ama alou lo? dilma kayahév elonim lemata vehata'htonim lemala!
3. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דְּאִיכָּא רוּבָּא עֶלְיוֹנִים, וְקָא יָהֵיב לְמַעְלָה שִׁיעוּר תַּחְתּוֹנִים וְעוֹד. hakha bema askinan – kegon deika rouba elonim, veka yahév lemala chiour ta'htonim veod.
4. הָא ״תַּחְתּוֹנִים עָלוּ לוֹ״ קָתָנֵי! לְשֵׁם שִׁירַיִם. ha "ta'htonim alou lo" katané! lechém chirayim.
5. תָּא שְׁמַע: נָתַן לְמַטָּה וְלֹא נִמְלַךְ – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יַחֲזוֹר וְיִתֵּן לְמַעְלָה, וְהַתַּחְתּוֹנִים עָלוּ לוֹ! ta chema: natan lemata velo nimlakh – rabi eliezer omér: ya'hazor veyitén lemala, vehata'htonim alou lo!
6. הָכָא נָמֵי בְּרוּבָּא עֶלְיוֹנִים, וְקָא יָהֵיב לְמַעְלָה שִׁיעוּר תַּחְתּוֹנִים וְעוֹד. וְהָא ״תַּחְתּוֹנִים עָלוּ לוֹ״ קָתָנֵי! לְשֵׁם שִׁירַיִם. hakha namé berouba elonim, veka yahév lemala chiour ta'htonim veod. veha "ta'htonim alou lo" katané! lechém chirayim.
7. תָּא שְׁמַע: נְתָנָן לְמַעְלָה וְלֹא נִמְלַךְ – אֵלּוּ וְאֵלּוּ מוֹדִים שֶׁיַּחֲזוֹר וְיִתֵּן לְמַטָּה, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ עָלוּ לוֹ! ta chema: netanan lemala velo nimlakh – élou veélou modim cheya'hazor veyitén lemata, veélou vaélou alou lo!
8. הָכָא נָמֵי, בְּרוּבָּא עֶלְיוֹנִים, וְקָא יָהֵיב לְמַעְלָה שִׁיעוּר תַּחְתּוֹנִים וְעוֹד. hakha namé, berouba elonim, veka yahév lemala chiour ta'htonim veod.
9. [וְהָא ״אֵלּוּ וָאֵלּוּ עָלוּ לוֹ״ קָתָנֵי!] מִי קָתָנֵי ״אֵלּוּ וְאֵלּוּ מוֹדִים״?! ״אֵלּוּ וָאֵלּוּ עָלוּ לוֹ״ קָתָנֵי – סֵיפָא אֲתָאן לְרַבָּנַן, דְאָמְרִי יֵשׁ בִּילָּה. [veha "élou vaélou alou lo" katané!] mi katané "élou veélou modim"?! "élou vaélou alou lo" katané – séfa atan lerabanan, deamri yéch bila.
10. תָּא שְׁמַע: הַנִּיתָּנִין בְּמַתָּנָה אַחַת שֶׁנִּתְעָרְבוּ בַּנִּיתָּנִין בְּמַתָּנָה אַחַת – יִנָּתְנוּ בְּמַתָּנָה אֶחָת. וְאִי אָמְרַתְּ אֵין בִּילָּה, אַמַּאי יִנָּתְנוּ בְּמַתָּנָה אַחַת? דִּילְמָא מֵהַאי קָיָהֵיב וּמֵהַאי לָא קָיָהֵיב! כְּגוֹן שֶׁנִּתְעָרְבוּ אַחַת בְּאַחַת. ta chema: hanitanin bematana a'hat chenitarvou banitanin bematana a'hat – yinatnou bematana e'hat. vei amrate én bila, ama yinatnou bematana a'hat? dilma méha kayahév ouméha la kayahév! kegon chenitarvou a'hat bea'hat.
11. מַתַּן אַרְבַּע בְּמַתַּן אַרְבַּע! הָכָא נָמֵי, שֶׁנִּתְעָרְבוּ אַרְבַּע בְּאַרְבַּע. matan arba bematan arba! hakha namé, chenitarvou arba bearba.
12. מַתַּן אַרְבַּע בְּמַתָּנָה אַחַת! matan arba bematana a'hat!

Daf 81a

1. וְכִי תֵּימָא הָכָא נָמֵי בְּנִתְעָרֵב בְּאַחַת; אִי הָכִי, אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: הֲרֵי הוּא עוֹבֵר עַל בַּל תּוֹסִיף – הָכָא בַּל תּוֹסִיף מֵהֵיכָא? vekhi téma hakha namé benitarév bea'hat; i hakhi, amar lo rabi yeochoua: haré hou ovér al bal tosif – hakha bal tosif méhékha?
2. אֶלָּא אָמַר רָבָא: בְּבָלוּל לָא פְּלִיגִי, כִּי פְּלִיגִי – בְּכוֹסוֹת; לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אִית לֵיהּ רוֹאִין, לְרַבָּנַן לֵית לְהוּ רוֹאִין. ela amar rava: bevaloul la peligi, ki peligi – bekhosot; lerabi eliezer it léh roin, lerabanan lét leou roin.
3. וּבְבָלוּל לָא פְּלִיגִי?! וְהָתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: לֹא נֶחְלְקוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וַחֲכָמִים עַל דַּם חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרֵב בְּדַם עוֹלָה – שֶׁיִּקְרַב, בְּרוֹבֵעַ וְנִרְבָּע – שֶׁלֹּא יִקְרַב. עַל מָה נֶחְלְקוּ? עַל דַּם תְּמִימָה שֶׁנִּתְעָרֵב בְּדַם בַּעֲלַת מוּם – שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יִקְרַב, בֵּין בְּבָלוּל בֵּין בְּכוֹסוֹת; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא יִקְרַב. ouvvaloul la peligi?! vehatanya, amar rabi yeouda: lo ne'hlekou rabi eliezer va'hakhamim al dam 'hatat chenitarév bedam ola – cheyikrav, berovéa venirba – chelo yikrav. al ma ne'hlekou? al dam temima chenitarév bedam baalat moum – cherabi eliezer omér: yikrav, bén bevaloul bén bekhosot; va'hakhamim omrim: lo yikrav.
4. רַבִּי יְהוּדָה אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתְנֵי בֵּין בְּבָלוּל בֵּין בְּכוֹסוֹת, וְרַבָּנַן בְּכוֹסוֹת פְּלִיגִי. rabi yeouda aliba derabi eliezer matné bén bevaloul bén bekhosot, verabanan bekhosot peligi.
5. אָמַר אַבָּיֵי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא תְּחִלַּת חַטָּאת וְעוֹלָה, amar abayé: lo chanou ela te'hilat 'hatat veola,
6. אֲבָל סוֹף חַטָּאת [וְעוֹלָה] – דִּבְרֵי הַכֹּל מְקוֹם עוֹלָה מְקוֹם שִׁירַיִים. אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף, הָכִי אָמַר רַב יְהוּדָה: שִׁירַיִם צְרִיכִין אִיצְטְבָא. aval sof 'hatat [veola] – divré hakol mekom ola mekom chirayim. amar léh rav yoséf, hakhi amar rav yeouda: chirayim tserikhin itsteva.
7. וְכֵן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא תְּחִלַּת חַטָּאת וְעוֹלָה, אֲבָל סוֹף חַטָּאת וְעוֹלָה – דִּבְרֵי הַכֹּל מְקוֹם עוֹלָה מְקוֹם שִׁירַיִם. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְאִיתֵּימָא רַבִּי אֶלְעָזָר: עֲדַיִין הִיא מַחְלוֹקֶת. vekhén amar rabi chimon: lo chanou ela te'hilat 'hatat veola, aval sof 'hatat veola – divré hakol mekom ola mekom chirayim. amar rabi yo'hanan, veitéma rabi elazar: adayin hi ma'hloket.
8. מֵתִיב רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה: ״קֹדֶשׁ הֵם״ – שֶׁאִם נִתְעָרֵב בְּדַם קָדָשִׁים אֲחֵרִים, יִקְרְבוּ. מַאי, לָאו סוֹף עוֹלָה וּבְכוֹר – וּשְׁמַע מִינַּהּ מְקוֹם עוֹלָה מְקוֹם שִׁירַיִם? לָא; תְּחִילַּת עוֹלָה וּבְכוֹר. métiv rav houna bar yeouda: "kodech hém" – cheim nitarév bedam kadachim a'hérim, yikrevou. ma, la sof ola ouvkhor – ouchma minah mekom ola mekom chirayim? la; te'hilat ola ouvkhor.
9. וּמַאי קָא מַשְׁמַע לַן, דְּאֵין עוֹלִין מְבַטְּלִים זֶה אֶת זֶה? הַאי מִ״וְּלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר״ נָפְקָא! תַּנָּאֵי הִיא; אִיכָּא דְּנָפְקָא לֵיהּ מֵהָכָא, וְאִיכָּא דְּנָפְקָא לֵיהּ מֵהָכָא. ouma ka machma lan, deén olin mevatelim ze et ze? ha mi"oulaka'h midam hapar oumidam hasair" nafka! tanaé hi; ika denafka léh méhakha, veika denafka léh méhakha.
10. מֵתִיב רָבָא: ״וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת הַדָּם וְזָרְקוּ אֶת הַדָּם״ – מָה métiv rava: "vehikrivou bené aharon et hadam vezarkou et hadam" – ma

Daf 81b

1. תַּלְמוּד לוֹמַר ״דָּם״ ״דָּם״? שֶׁיָּכוֹל אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ שֶׁנִּתְעָרְבוּ בִּתְמוּרָתָהּ, שֶׁאַף מֵחַיִּים תִּקְרַב; מִנַּיִן לְרַבּוֹת תּוֹדָה וּשְׁלָמִים? talmoud lomar "dam" "dam"? cheyakhol én li ela élou chenitarvou bitmouratah, cheaf mé'hayim tikrav; minayin lerabot toda ouchlamim?
2. מְרַבֶּה אֲנִי תּוֹדָה וּשְׁלָמִים, שֶׁבָּאִין בְּנֶדֶר וּנְדָבָה כְּמוֹתָהּ. מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הָאָשָׁם? merabe ani toda ouchlamim, chebain beneder oundava kemotah. minayin lerabot et haacham?
3. מְרַבֶּה אֲנִי אֶת הָאָשָׁם, שֶׁטָּעוּן מַתַּן אַרְבַּע כְּמוֹתוֹ. בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר וָפֶסַח מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״דָּם״ ״דָּם״. merabe ani et haacham, chetaoun matan arba kemoto. bekhor oumaasér vafesa'h minayin? talmoud lomar "dam" "dam".
4. מַאי, לָאו סוֹף עוֹלָה וּבְכוֹר – וּשְׁמַע מִינַּהּ: מְקוֹם עוֹלָה מְקוֹם שִׁירַיִם? ma, la sof ola ouvkhor – ouchma minah: mekom ola mekom chirayim?
5. לָא; תְּחִילַּת עוֹלָה וּבְכוֹר. וּמַאי קָא מַשְׁמַע לַן – אֵין עוֹלִין מְבַטְּלִין זֶה אֶת זֶה? מִ״וְּלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר״ נָפְקָא! תַּנָּאֵי הִיא; אִיכָּא דְּנָפְקָא לֵיהּ מֵהָכָא, וְאִיכָּא דְּנָפְקָא לֵיהּ מֵהָכָא. la; te'hilat ola ouvkhor. ouma ka machma lan – én olin mevatelin ze et ze? mi"oulaka'h midam hapar oumidam hasair" nafka! tanaé hi; ika denafka léh méhakha, veika denafka léh méhakha.
6. וְהָנֵי תַּנָּאֵי, מִ״וְּלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר״ לָא יָלְפִי – קָסָבְרִי אֵין מְעָרְבִין לִקְרָנוֹת; מִ״דָּם״ ״דָּם״ לָא יָלֵיף – ״דָּם״ ״דָּם״ לָא מַשְׁמַע לְהוּ; vehané tanaé, mi"oulaka'h midam hapar oumidam hasair" la yalfi – kasavri én mearvin likranot; mi"dam" "dam" la yaléf – "dam" "dam" la machma leou;
7. אֶלָּא מִ״קֹּדֶשׁ הֵם״ – מַאי טַעְמָא לָא יָלְפִי? קָסָבְרִי: ״קֹדֶשׁ הֵם״ – הֵם קְרֵיבִין, וְאֵין תְּמוּרָתָן קְרֵיבָה. ela mi"kodech hém" – ma tama la yalfi? kasavri: "kodech hém" – hém kerévin, veén temouratan keréva.
8. וְאִידַּךְ, נָפְקָא לֵיהּ מֵ״אִם שׁוֹר אִם שֶׂה לַה׳ הוּא״ – הוּא קָרֵב, וְאֵין תְּמוּרָתוֹ קְרֵיבָה. veidakh, nafka léh mé"im chor im se la' hou" – hou karév, veén temourato keréva.
9. תָּא שְׁמַע: נָתַן לְמַעְלָה וְלֹא נִמְלַךְ – אֵלּוּ וְאֵלּוּ מוֹדִים שֶׁיַּחֲזוֹר וְיִתֵּן לְמַטָּה, אֵלּוּ וָאֵלּוּ עוֹלִין לוֹ. ta chema: natan lemala velo nimlakh – élou veélou modim cheya'hazor veyitén lemata, élou vaélou olin lo.
10. מַאי, לָאו דְּאִיעָרוּב חַטָּאת וְעוֹלָה? וְכֵיוָן דְּיָהֵיב לֵיהּ לְמַעְלָה, הָווּ לְהוּ שִׁירַיִם; וְקָתָנֵי: אֵלּוּ וְאֵלּוּ מוֹדִים שֶׁיַּחֲזוֹר וְיִתֵּן לְמַטָּה, וּשְׁמַע מִינַּהּ: מְקוֹם עוֹלָה מְקוֹם שִׁירַיִם! ma, la deiarouv 'hatat veola? vekhévan deyahév léh lemala, haou leou chirayim; vekatané: élou veélou modim cheya'hazor veyitén lemata, ouchma minah: mekom ola mekom chirayim!
11. כִּי אֲתָא רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף, אֲמַר: אָמְרִי בְּמַעְרְבָא, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דְּאִיעָרַב חַטָּאת הַחִיצוֹנָה בְּשִׁירַיִם. ki ata rav yits'hak bar yoséf, amar: amri bemareva, hakha bema askinan – kegon deiarav 'hatat ha'hitsona bechirayim.
12. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, וְנֵימָא מָר: כְּגוֹן דְּאִיעָרַב בְּשִׁירַיִם! דִּלְמָא הָא קָא מַשְׁמַע לַן – אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר שִׁירַיִם מְעַכְּבִין, חָסְרוּ אֵין מְעַכְּבִין. amar léh abayé, venéma mar: kegon deiarav bechirayim! dilma ha ka machma lan – afilou leman deamar chirayim meakevin, 'hasrou én meakevin.
13. אֲמַר לֵיהּ רָבָא תּוֹסְפָאָה לְרָבִינָא: הָא אוֹקֵימְנָא הָהִיא בְּרוּבָּא עֶלְיוֹנִים, וְקָא יָהֵיב לְמַעְלָה שִׁיעוּר תַּחְתּוֹנִים וְעוֹד! אֲמַר לֵיהּ: הָנֵי מִילֵּי לְמַאן דְּאָמְרוּ מֵעִיקָּרָא אֵין בִּילָּה; מַסְּקָנָא – בְּכוֹסוֹת פְּלִיגִי. amar léh rava tosfaa leravina: ha okémna hahi berouba elonim, veka yahév lemala chiour ta'htonim veod! amar léh: hané milé leman deamrou méikara én bila; masekana – bekhosot peligi.
14. מַתְנִי׳ הַנִּיתָּנִין בִּפְנִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְּנִיתָּנִין בַּחוּץ – יִשָּׁפְכוּ לָאַמָּה. נָתַן בַּחוּץ וְחָזַר וְנָתַן בִּפְנִים – כָּשֵׁר. matni' hanitanin bifnim chenitarvou benitanin ba'houts – yichafkhou laama. natan ba'houts ve'hazar venatan bifnim – kachér.
15. בִּפְנִים, וְחָזַר וְנָתַן בַּחוּץ – רַבִּי עֲקִיבָא פּוֹסֵל, וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִים. שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כׇּל דָּמִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְכַפֵּר בַּהֵיכָל – פְּסוּלִין, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: חַטָּאת בִּלְבַד. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַף הָאָשָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כַּחַטָּאת כָּאָשָׁם״. bifnim, ve'hazar venatan ba'houts – rabi akiva posél, va'hakhamim makhchirim. cherabi akiva omér: kol damim chenikhnesou lekhapér bahékhal – pesoulin, va'hakhamim omrim: 'hatat bilvad. rabi eliezer omér: af haacham, cheneemar: "ka'hatat kaacham".
16. גְּמָ׳ וְנִיפְלוֹג נָמֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּהָא! gema' veniflog namé rabi eliezer beha!
17. הֵיכִי לֶיעְבֵּיד? נִיתֵּיב בַּחוּץ וַהֲדַר נִיתֵּיב לִפְנִים? כְּשֵׁם שֶׁמִּצְוָה לְהַקְדִּים עֶלְיוֹנִים לַתַּחְתּוֹנִים, כָּךְ מִצְוָה לְהַקְדִּים פְּנִים לַחוּץ. hékhi lebéd? nitév ba'houts vahadar nitév lifnim? kechém chemitsva lehakdim elonim lata'htonim, kakh mitsva lehakdim penim la'houts.

Daf 82a

1. וְנִיתֵּיב לְפָנִים וַהֲדַר נִיתֵּיב לַחוּץ? כֵּיוָן דְּאִיכָּא חַטָּאת וְאָשָׁם דְּכִי נִכְנַס דָּמָן פְּסוּלִין, לָא פְּסִיקָא לֵיהּ. venitév lefanim vahadar nitév la'houts? kévan deika 'hatat veacham dekhi nikhnas daman pesoulin, la pesika léh.
2. שֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר [וְכוּ׳]. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְתַלְמִיד שֶׁמָּזַג לְרַבּוֹ בְּחַמִּין, וְאָמַר לוֹ: מְזוֹג לִי. אָמַר לוֹ: בַּמֶּה? אָמַר לוֹ: לֹא בְּחַמִּין אָנוּ עֲסוּקִין עַכְשָׁיו?! בֵּין בְּחַמִּין בֵּין בְּצוֹנֵן. chehaya rabi akiva omér [vekhou']. amar rav yeouda amar chemouél: machal lema hadavar dome? letalmid chemazag lerabo be'hamin, veamar lo: mezog li. amar lo: bame? amar lo: lo be'hamin anou asoukin akhcha?! bén be'hamin bén betsonén.
3. הָכָא נָמֵי – מִכְּדִי בְּחַטָּאת עָסְקִינַן וְאָתֵי, ״חַטָּאת״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי? אֶלָּא לָאו חַטָּאת קָאָמֵינָא לַהּ, אֶלָּא כׇּל קָדָשִׁים. hakha namé – mikedi be'hatat askinan veaté, "'hatat" dikhtav ra'hamana lema li? ela la 'hatat kaaména lah, ela kol kadachim.
4. מַתְקֵיף לַהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: מִכְּדֵי אִיתְרַבּוֹ כׇּל קָדָשִׁים לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ לְעִנְיַן מְרִיקָה וּשְׁטִיפָה, ״חַטָּאת״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ: חַטָּאת אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא. matkéf lah rav houna beréh derav yeochoua: mikedé itrabo kol kadachim legabé mizbé'ha leinyan merika ouchtifa, "'hatat" dikhtav ra'hamana lema li? chema minah: 'hatat in, midé a'harina la.
5. וְהָא לָא דָּמְיָא אֶלָּא לְתַלְמִיד שֶׁמָּזַג לְרַבּוֹ בֵּין בְּחַמִּין בֵּין בְּצוֹנֵן, אָמַר לוֹ: אַל תִּמְזוֹג לִי אֶלָּא חַמִּין! veha la damya ela letalmid chemazag lerabo bén be'hamin bén betsonén, amar lo: al timzog li ela 'hamin!
6. אֶלָּא טַעְמָא דְּרַבִּי עֲקִיבָא מֵ״חַטָּאת״ ״וְכׇל חַטָּאת״; דְּתַנְיָא: ״חַטָּאת״ – אֵין לִי אֶלָּא חַטָּאת; קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כׇּל חַטָּאת״. קָדָשִׁים קַלִּים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכׇל חַטָּאת״. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. ela tama derabi akiva mé"'hatat" "vekhol 'hatat"; detanya: "'hatat" – én li ela 'hatat; kodché kadachim minayin? talmoud lomar: "kol 'hatat". kadachim kalim minayin? talmoud lomar: "vekhol 'hatat". divré rabi akiva.
7. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: אֲפִילּוּ אַתָּה מְרַבֶּה כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ, אֵינִי שׁוֹמֵעַ לְךָ אֶלָּא חַטָּאת. אֵין לִי אֶלָּא חַטַּאת יָחִיד, חַטַּאת צִבּוּר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כׇּל חַטָּאת״. וְאֵין לִי אֶלָּא חַטָּאת זָכָר, חַטָּאת נְקֵבָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכׇל״. amar lo rabi yosé hagelili: afilou ata merabe kol hayom koulo, éni choméa lekha ela 'hatat. én li ela 'hatat ya'hid, 'hatat tsibour minayin? talmoud lomar: "kol 'hatat". veén li ela 'hatat zakhar, 'hatat nekéva minayin? talmoud lomar: "vekhol".
8. כְּלַפֵּי לְיָיא? אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: אֵין לִי אֶלָּא חַטָּאת נְקֵבָה, חַטָּאת זָכָר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכׇל חַטָּאת״. kelapé leya? ela hakhi kaamar: én li ela 'hatat nekéva, 'hatat zakhar minayin? talmoud lomar: "vekhol 'hatat".
9. וְסָבַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הַאי קְרָא לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא?! וְהָתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: (לְפִי שֶׁמָּצִינוּ) כׇּל הָעִנְיָן כּוּלּוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּפָרִים הַנִּשְׂרָפִים וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים – vesavar rabi yosé hagelili: ha kera lehakhi hou daata?! vehatanya, rabi yosé hagelili omér: (lefi chematsinou) kol hainyan koulo éno medabér ela befarim hanisrafim ousirim hanisrafim –
10. לִשְׂרוֹף פְּסוּלֵיהֶן אַבֵּית הַבִּירָה, וְלַעֲמוֹד בְּלֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתוֹ. lisrof pesouléhen abét habira, velaamod belo taase al akhilato.
11. אָמְרוּ לוֹ: חַטָּאת שֶׁנִּכְנַס דָּמָהּ לִפְנַי וְלִפְנִים – מִנַּיִן? אָמַר לָהֶם: ״הֵן לֹא הוּבָא״. amrou lo: 'hatat chenikhnas damah lifna velifnim – minayin? amar lahem: "hén lo houva".
12. לִדְבָרָיו דְּרַבִּי עֲקִיבָא קָאָמַר. lidvara derabi akiva kaamar.
13. מַתְנִי׳ חַטָּאת שֶׁקִּבֵּל דָּמָה בִּשְׁנֵי כּוֹסוֹת, יָצָא אֶחָד מֵהֶן לַחוּץ – הַפְּנִימִי כָּשֵׁר. נִכְנַס אֶחָד מֵהֶם לִפְנִים – רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי מַכְשִׁיר בַּחִיצוֹן, וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. matni' 'hatat chekibél dama bichné kosot, yatsa e'had méhen la'houts – hapenimi kachér. nikhnas e'had méhem lifnim – rabi yosé hagelili makhchir ba'hitson, va'hakhamim poslin.
14. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: מָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁהַמַּחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בַּחוּץ – לֹא עָשָׂה אֶת הַמְשׁוּיָּר כַּיּוֹצֵא, מָקוֹם שֶׁאֵין הַמַּחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בִּפְנִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה אֶת הַמְשׁוּיָּר כַּנִּכְנָס?! amar rabi yosé hagelili: ma im bemakom chehama'hchava poselet ba'houts – lo asa et hamchouyar kayotsé, makom cheén hama'hchava poselet bifnim – éno din chelo naase et hamchouyar kanikhnas?!
15. נִכְנַס לְכַפֵּר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כִּפֵּר – פָּסוּל. דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עַד שֶׁיְּכַפֵּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הִכְנִיס שׁוֹגֵג – כָּשֵׁר. nikhnas lekhapér, af al pi chelo kipér – pasoul. divré rabi eliezer. rabi chimon omér: ad cheyekhapér. rabi yeouda omér: im hikhnis chogég – kachér.
16. כָּל הַדָּמִים פְּסוּלִין שֶׁנְּתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – לֹא הִרְצָה הַצִּיץ אֶלָּא עַל הַטָּמֵא. שֶׁהַצִּיץ מְרַצֶּה עַל הַטָּמֵא, וְאֵינוֹ מְרַצֶּה עַל הַיּוֹצֵא. kal hadamim pesoulin chenetano al gabé hamizbé'ha – lo hirtsa hatsits ela al hatamé. chehatsits meratse al hatamé, veéno meratse al hayotsé.
17. גְּמָ׳ תַּנְיָא: אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, קַל וָחוֹמֶר: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁמַּחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת, בַּחוּץ – לֹא פָּסַל דָּם שֶׁבַּחוּץ אֶת שֶׁבִּפְנִים; מְקוֹם שֶׁאֵין מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת, בִּפְנִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִפְסוֹל דָּם שֶׁבִּפְנִים אֶת שֶׁבַּחוּץ? gema' tanya: amar rabi yosé hagelili, kal va'homer: ouma bimkom chema'hchava poselet, ba'houts – lo pasal dam cheba'houts et chebifnim; mekom cheén ma'hchava poselet, bifnim – éno din chelo yifsol dam chebifnim et cheba'houts?
18. אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ״ – אֲפִילּוּ מִקְצָת דָּמָהּ. amrou lo: haré hou omér "acher youva midamah" – afilou miktsat damah.
19. אָמַר לָהֶם, קַל וָחוֹמֶר לַיּוֹצֵא מֵעַתָּה: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁאֵין מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת, בִּפְנִים – פּוֹסֵל דָּם שֶׁבִּפְנִים אֶת שֶׁבַּחוּץ; מְקוֹם שֶׁמַּחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת, בַּחוּץ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּפְסוֹל דָּם שֶׁבַּחוּץ אֶת שֶׁבִּפְנִים? amar lahem, kal va'homer layotsé méata: ouma bimkom cheén ma'hchava poselet, bifnim – posél dam chebifnim et cheba'houts; mekom chema'hchava poselet, ba'houts – éno din cheyifsol dam cheba'houts et chebifnim?
20. אָמְרוּ לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״אֲשֶׁר יוּבָא״ – הַנִּכְנָס פּוֹסֵל וְאֵין הַיּוֹצֵא פּוֹסֵל. amrou lo: haré hou omér "acher youva" – hanikhnas posél veén hayotsé posél.
21. וּתְהֵא מַחְשָׁבָה בִּפְנִים פּוֹסֶלֶת מִקַּל וְחוֹמֶר: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא פָּסַל דָּם שֶׁבַּחוּץ אֶת שֶׁבִּפְנִים – מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בַּחוּץ, מְקוֹם שֶׁפָּסַל דָּם שֶׁבִּפְנִים אֶת דָּם שֶׁבַּחוּץ – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בִּפְנִים? outhé ma'hchava bifnim poselet mikal ve'homer: ouma bimkom chelo pasal dam cheba'houts et chebifnim – ma'hchava poselet ba'houts, mekom chepasal dam chebifnim et dam cheba'houts – éno din chetehé ma'hchava poselet bifnim?
22. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי״ – haré hou omér: "bayom hachelichi" –

Daf 82b

1. מָקוֹם שֶׁיְּהֵא מְשׁוּלָּשׁ בְּדָם, בְּבָשָׂר, בְּאֵימוּרִים. makom cheyehé mechoulach bedam, bevasar, beémourim.
2. וְלֹא תְּהֵא מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בַּחוּץ מִקַּל וָחוֹמֶר: וּמָה מְקוֹם שֶׁפָּסַל דָּם שֶׁבִּפְנִים אֶת שֶׁבַּחוּץ – אֵין מַחְשָׁבָה פּוֹסֶלֶת בִּפְנִים, מְקוֹם שֶׁלֹּא פָּסַל דָּם שֶׁבַּחוּץ אֶת שֶׁבְּפָנִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא פּוֹסֵל מַחְשָׁבָה בַּחוּץ? velo tehé ma'hchava poselet ba'houts mikal va'homer: ouma mekom chepasal dam chebifnim et cheba'houts – én ma'hchava poselet bifnim, mekom chelo pasal dam cheba'houts et chebefanim – éno din chelo yehé posél ma'hchava ba'houts?
3. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שְׁלִישִׁי״ – חוּץ לִזְמַנּוֹ, ״פִּגּוּל״ – חוּץ לִמְקוֹמוֹ. talmoud lomar: "chelichi" – 'houts lizmano, "pigoul" – 'houts limkomo.
4. בָּשָׂר [הַיּוֹצֵא לַחוּץ – פָּסוּל], הַנִּכְנָס לִפְנִים – כָּשֵׁר. basar [hayotsé la'houts – pasoul], hanikhnas lifnim – kachér.
5. שֶׁיְּהֵא בַּדִּין שֶׁפָּסוּל: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא פָּסַל דָּם שֶׁבַּחוּץ אֶת שֶׁבִּפְנִים – בָּשָׂר הַיּוֹצֵא לַחוּץ פָּסוּל, מְקוֹם שֶׁפָּסַל דָּם שֶׁבִּפְנִים אֶת שֶׁבַּחוּץ – בָּשָׂר הַנִּכְנָס בִּפְנִים אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּפְסוֹל? cheyehé badin chepasoul: ouma bimkom chelo pasal dam cheba'houts et chebifnim – basar hayotsé la'houts pasoul, mekom chepasal dam chebifnim et cheba'houts – basar hanikhnas bifnim éno din cheyifsol?
6. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״מִדָּמָהּ״ – דָּמָהּ וְלֹא (בשר) [בְּשָׂרָהּ]. haré hou omér: "midamah" – damah velo (vchr) [besarah].
7. קַל וָחוֹמֶר מֵעַתָּה: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁפָּסַל דָּם שֶׁבִּפְנִים אֶת שֶׁבַּחוּץ – בָּשָׂר הַנִּכְנָס לְפָנִים כָּשֵׁר; מָקוֹם שֶׁלֹּא פָּסַל דָּם שֶׁבַּחוּץ אֶת שֶׁבִּפְנִים – בָּשָׂר הַיּוֹצֵא לַחוּץ אֵינוֹ דִּין שֶׁכָּשֵׁר?! kal va'homer méata: ouma bimkom chepasal dam chebifnim et cheba'houts – basar hanikhnas lefanim kachér; makom chelo pasal dam cheba'houts et chebifnim – basar hayotsé la'houts éno din chekachér?!
8. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ״ – כֵּיוָן שֶׁיָּצָא בָּשָׂר חוּץ לִמְחִיצָתוֹ, נֶאֱסָר. haré hou omér: "ouvasar basade teréfa lo tokhélou" – kévan cheyatsa basar 'houts lim'hitsato, neesar.
9. תָּנוּ רַבָּנַן: ״פְּנִימָה״ – אֵין לִי אֶלָּא פְּנִימָה, הֵיכָל מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה״. tanou rabanan: "penima" – én li ela penima, hékhal minayin? talmoud lomar: "el hakodech penima".
10. וְיֹאמַר ״קֹדֶשׁ״, וְאַל וְיֹאמַר ״פְּנִימָה״! אָמַר רָבָא: בָּא זֶה וְלִימֵּד עַל זֶה; מִידֵּי דְּהָוֵה אַ״תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר״. veyomar "kodech", veal veyomar "penima"! amar rava: ba ze veliméd al ze; midé dehavé a"tochav vesakhir".
11. דְּתַנְיָא: ״תּוֹשָׁב״ – זֶה קָנוּי קִנְיַן עוֹלָם, ״שָׂכִיר״ – זֶה קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים. detanya: "tochav" – ze kanou kinyan olam, "sakhir" – ze kanou kinyan chanim.
12. יֹאמַר ״תּוֹשָׁב״ וְאַל יֹאמַר ״שָׂכִיר״, וַאֲנִי אוֹמֵר: קָנוּי קִנְיַן עוֹלָם אֵינוֹ אוֹכֵל, קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? yomar "tochav" veal yomar "sakhir", vaani omér: kanou kinyan olam éno okhél, kanou kinyan chanim lo kol chekén?
13. אִילּוּ כֵּן, הָיִיתִי אוֹמֵר: ״תּוֹשָׁב״ – זֶה קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים, אֲבָל קְנוּי קִנְיַן עוֹלָם יְהֵא אוֹכֵל; בָּא ״שָׂכִיר״ וְלִימֵּד עַל ״תּוֹשָׁב״, שֶׁזֶּה קָנוּי קִנְיַן עוֹלָם וְזֶה קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים – וְאֵינוֹ אוֹכֵל. ilou kén, hayiti omér: "tochav" – ze kanou kinyan chanim, aval kenou kinyan olam yehé okhél; ba "sakhir" veliméd al "tochav", cheze kanou kinyan olam veze kanou kinyan chanim – veéno okhél.
14. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: בִּשְׁלָמָא הָתָם – תְּרֵי גוּפֵי נִינְהוּ; וְאַף עַל גַּב דַּהֲוָה לֵיהּ לִקְרָא לְמִכְתַּב ״נִרְצָע לֹא יֹאכַל״, וְאִידַּךְ אָתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר – מִילְּתָא דְּאָתְיָא בְּקַל וָחוֹמֶר טָרַח וְכָתַב לַהּ קְרָא. אֶלָּא הָכָא, כֵּיוָן (דְּאִיכָּא) דְּאִיפְּסֵל בְּהֵיכָל, (הָכָא) לִפְנַי וְלִפְנִים מַאי בָּעֵי? amar léh abayé: bichlama hatam – teré goufé ninou; veaf al gav dahava léh likra lemikhtav "nirtsa lo yokhal", veidakh até bekal va'homer – mileta deatya bekal va'homer tara'h vekhatav lah kera. ela hakha, kévan (deika) deipesél behékhal, (hakha) lifna velifnim ma baé?
15. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְדֶרֶךְ מְשׁוּפָּשׁ. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: וְהָא הֲבָאָה כְּתִיב בֵּיהּ! אֶלָּא אָמַר רָבָא: כֹּל מִידֵּי דְּחַשֵּׁיב עֲלֵיהּ לִפְנַי וְלִפְנִים – לָא מִיפְּסֵל בְּהֵיכָל. ela amar abayé: lo nitsrekha ela lederekh mechoupach. amar léh rava: veha havaa ketiv béh! ela amar rava: kol midé de'hachév aléh lifna velifnim – la mipesél behékhal.
16. בָּעֵי רָבָא: פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר וּשְׂעִיר עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהִכְנִיס דָּמָן לִפְנַי וְלִפְנִים – מַהוּ? baé rava: par helém davar chel tsibour ousir avoda zara, chehikhnis daman lifna velifnim – maou?
17. מִי אָמְרִינַן: ״אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה״ – כֹּל הֵיכָא דְּקָרֵינַן ״אֶל הַקֹּדֶשׁ״ קָרֵינַן לֵיהּ ״פְּנִימָה״, כֹּל הֵיכָא דְּלָא קָרֵינַן ״אֶל הַקֹּדֶשׁ״ לָא קָרֵינַן ״פְּנִימָה״; אוֹ דִלְמָא שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמָן הוּא? mi amrinan: "el hakodech penima" – kol hékha dekarénan "el hakodech" karénan léh "penima", kol hékha dela karénan "el hakodech" la karénan "penima"; o dilma chelo bimkoman hou?
18. וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמָן הוּא – פַּר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁהִזָּה מִדָּמָן עַל הַבַּדִּים, וְהוֹצִיאָן לַהֵיכָל וְהִכְנִיסָן, מַהוּ? veim timtsé lomar chelo bimkoman hou – par vesair chel yom hakipourim chehiza midaman al habadim, veotsian lahékhal vehikhnisan, maou?
19. מִי אָמְרִינַן מְקוֹמָן הוּא, אוֹ דִלְמָא הוֹאִיל וּנְפַק נְפַק? mi amrinan mekoman hou, o dilma hoil ounfak nefak?
20. וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר הוֹאִיל וּנְפַק נְפַק – הִזָּה מִדָּמָן עַל הַפָּרֹכֶת, veim timtsé lomar hoil ounfak nefak – hiza midaman al haparokhet,

Daf 83a

1. וְהוֹצִיאוֹ לַמִּזְבֵּחַ וְהִכְנִיסָן, מַהוּ? veotsio lamizbé'ha vehikhnisan, maou?
2. הָכָא וַדַּאי חַד מָקוֹם הוּא, אוֹ [דִילְמָא] יְצִיאָה קָרֵינָא בֵּיהּ? תֵּיקוּ. hakha vada 'had makom hou, o [dilma] yetsia karéna béh? tékou.
3. נִכְנַס לְכַפֵּר. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן ״לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״וְכׇל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּבֹאוֹ לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ״; nikhnas lekhapér. tanya, rabi eliezer omér: neemar kan "lekhapér bakodech", veneemar lehalan "vekhol adam lo yihye beohel moéd bevoo lekhapér bakodech";
4. מָה לְהַלָּן בְּשֶׁלֹּא כִּיפֵּר, אַף כָּאן בְּשֶׁלֹּא כִּיפֵּר. ma lehalan bechelo kipér, af kan bechelo kipér.
5. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן ״לְכַפֵּר״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״וְאֵת פַּר הַחַטָּאת וְאֶת שְׂעִיר הַחַטָּאת אֲשֶׁר הוּבָא אֶת דָּמָם לְכַפֵּר״; מָה לְהַלָּן בְּשֶׁכִּיפֵּר, אַף כָּאן בְּשֶׁכִּיפֵּר. rabi chimon omér: neemar kan "lekhapér", veneemar lehalan "veét par ha'hatat veet seir ha'hatat acher houva et damam lekhapér"; ma lehalan bechekipér, af kan bechekipér.
6. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? מָר סָבַר: דָּנִין חוּץ מִחוּץ, וְאֵין דָּנִין חוּץ מִבִּפְנִים; bema kamipalgi? mar savar: danin 'houts mi'houts, veén danin 'houts mibifnim;
7. וּמָר סָבַר: דָּנִין בְּהֵמָה מִבְּהֵמָה, וְאֵין דָּנִין בְּהֵמָה מֵאָדָם. oumar savar: danin behéma mibehéma, veén danin behéma méadam.
8. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כּוּ׳. הָא מֵזִיד – פָּסוּל; בְּשֶׁכִּיפֵּר אוֹ בְּשֶׁלֹּא כִּיפֵּר? rabi yeouda omér kou'. ha mézid – pasoul; bechekipér o bechelo kipér?
9. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאֵת פַּר הַחַטָּאת וְאֶת שְׂעִיר הַחַטָּאת אֲשֶׁר הוּבָא אֶת דָּמָם (אֶל אֹהֶל מוֹעֵד) לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהַשֹּׂרֵף״? amar rabi yirmeya: mimachma cheneemar "veét par ha'hatat veet seir ha'hatat acher houva et damam (el ohel moéd) lekhapér bakodech" – ma talmoud lomar "vehasoréf"?
10. מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהַשֹּׂרֵף״?! לְגוּפֵיהּ אִיצְטְרִיךְ! אֶלָּא מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״חַטָּאת״ ״חַטָּאת״? ma talmoud lomar "vehasoréf"?! legouféh itsterikh! ela ma talmoud lomar "'hatat" "'hatat"?
11. לְפִי שֶׁלֹּא לָמַדְנוּ אֶלָּא לְפַר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁנִּשְׂרָפִין אַבֵּית הַדֶּשֶׁן – מְטַמְּאִין בְּגָדִים; שְׁאָר נִשְׂרָפִין מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״חַטָּאת״ ״חַטָּאת״. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. lefi chelo lamadnou ela lefar vesair chel yom hakipourim chenisrafin abét hadechen – metamein begadim; chear nisrafin minayin? talmoud lomar "'hatat" "'hatat". divré rabi yeouda.
12. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ; הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״וְאֵת פַּר הַחַטָּאת וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת״ – שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״לְכַפֵּר״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לְכַפֵּר״? לִימֵּד עַל כׇּל הַמִּתְכַּפְּרִים שֶׁהַשּׂוֹרְפָן מְטַמֵּא בְּגָדִים. rabi méir omér: éno tsarikh; haré hou omér: "veét par ha'hatat veét seir ha'hatat" – cheén talmoud lomar "lekhapér", ma talmoud lomar "lekhapér"? liméd al kol hamitkaperim chehasorfan metamé begadim.
13. וְרַבִּי יְהוּדָה – ״לְכַפֵּר״ לָא מַשְׁמַע לֵיהּ; מַאי טַעְמָא? לָאו מִשּׁוּם דְּמִיבַּעְיָא לֵיהּ לִגְזֵירָה שָׁוָה? verabi yeouda – "lekhapér" la machma léh; ma tama? la michoum demibaya léh ligzéra chava?
14. הֲדַרַן עֲלָךְ כׇּל הַזְּבָחִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ hadaran alakh kol hazeva'him chenitarvou
15. מַתְנִי׳ הַמִּזְבֵּחַ מְקַדֵּשׁ [אֶת] הָרָאוּי לוֹ. matni' hamizbé'ha mekadéch [et] haraou lo.
16. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כׇּל הָרָאוּי לָאִישִּׁים – אִם עָלָה לֹא יֵרֵד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִיא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה״; מָה עוֹלָה, שֶׁהִיא רְאוּיָה לָאִישִּׁים – אִם עָלְתָה לֹא תֵּרֵד; אַף כֹּל שֶׁהוּא רָאוּי לָאִישִּׁים – אִם עָלָה לֹא יֵרֵד. rabi yeochoua omér: kol haraou laichim – im ala lo yéréd, cheneemar: "hi haola al mokda"; ma ola, chehi reouya laichim – im alta lo téréd; af kol cheou raou laichim – im ala lo yéréd.
17. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כׇּל הָרָאוּי לַמִּזְבֵּחַ – אִם עָלָה לֹא יֵרֵד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִיא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ״; מָה עוֹלָה, שֶׁהִיא רְאוּיָה לַמִּזְבֵּחַ – אִם עָלְתָה לֹא תֵּרֵד; אַף כׇּל דָּבָר שֶׁהוּא רָאוּי לַמִּזְבֵּחַ – אִם עָלְתָה לֹא תֵּרֵד. raban gamliél omér: kol haraou lamizbé'ha – im ala lo yéréd, cheneemar: "hi haola al mokda al hamizbé'ha"; ma ola, chehi reouya lamizbé'ha – im alta lo téréd; af kol davar cheou raou lamizbé'ha – im alta lo téréd.
18. אֵין בֵּין דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֶלָּא הַדָּם וְהַנְּסָכִים – שֶׁרַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לֹא יֵרְדוּ, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר יֵרְדוּ. én bén divré raban gamliél ledivré rabi yeochoua ela hadam vehanesakhim – cheraban gamliél omér lo yérdou, verabi yeochoua omér yérdou.
19. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַזֶּבַח כָּשֵׁר וּנְסָכִים פְּסוּלִין, הַנְּסָכִים כְּשֵׁירִים וְהַזֶּבַח פָּסוּל, אֲפִילּוּ זֶה וָזֶה פְּסוּלִין – הַזֶּבַח לֹא יֵרֵד וְהַנְּסָכִים יֵרְדוּ. rabi chimon omér: hazeva'h kachér ounsakhim pesoulin, hanesakhim kechérim vehazeva'h pasoul, afilou ze vaze pesoulin – hazeva'h lo yéréd vehanesakhim yérdou.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Zevachim
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)