Talmud Yoma, Chapitre 5 (ה) · Daf 47b à 57a

Daf 47b

1. וּבְמַחֲבַת וּבְמַרְחֶשֶׁת, מוֹחֵק בְּגוּדָלוֹ מִלְּמַעְלָה, וּבְאֶצְבָּעוֹ קְטַנָּה מִלְּמַטָּה. וְזוֹ הִיא עֲבוֹדָה קָשָׁה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ. זוֹ הִיא וְתוּ לָא? וְהָא אִיכָּא מְלִיקָה, וְהָא אִיכָּא חֲפִינָה! אֶלָּא: זוֹ הִיא מֵעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ. ouvma'havat ouvmar'hechet, mo'hék begoudalo milemala, ouvetsbao ketana milemata. vezo hi avoda kacha chebamikdach. zo hi vetou la? veha ika melika, veha ika 'hafina! ela: zo hi méavodot kachot chebamikdach.
2. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, בָּעֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן עוּזָּאָה: בֵּין הַבֵּינַיִם שֶׁל מְלֹא קוּמְצוֹ, מַהוּ? אָמַר רַב פָּפָּא: דְּגַוַּאי לָא תִּיבְּעֵי לָךְ — דְּוַדַּאי קוֹמֶץ הוּא. דְּבָרַאי לָא תִּיבְּעֵי לָךְ — דְּוַדַּאי שִׁירַיִם הוּא. amar rabi yo'hanan, baé rabi yeochoua ben ouzaa: bén habénayim chel melo koumtso, maou? amar rav papa: degava la tibeé lakh — devada komets hou. devara la tibeé lakh — devada chirayim hou.
3. כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ דְּבֵינֵי בֵּינֵי מַאי. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲדַר פַּשְׁטַהּ יְהוֹשֻׁעַ [בֶּן] עוּזָּאָה: בֵּין הַבֵּינַיִם סָפֵק נִינְהוּ. ki tibeé lakh devéné béné ma. amar rabi yo'hanan: hadar pachtah yeochoua [ben] ouzaa: bén habénayim safék ninou.
4. הֵיכִי עָבֵיד? אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מַקְטִיר קוֹמֶץ לְחוֹדֵיהּ תְּחִלָּה, וַהֲדַר בֵּין הַבֵּינַיִם. דְּאִי אָמְרַתְּ בֵּין הַבֵּינַיִם בְּרֵישָׁא — דִּילְמָא שִׁירַיִם נִינְהוּ וְהָווּ לְהוּ שִׁירַיִם שֶׁחָסְרוּ בֵּין קְמִיצָה [לְהַקְטָרָה], וְאָמַר מָר: שִׁירַיִם שֶׁחָסְרוּ בֵּין קְמִיצָה לְהַקְטָרָה אֵין מַקְטִירִין עֲלֵיהֶן אֶת הַקּוֹמֶץ. hékhi avéd? amar rabi 'hanina: maktir komets le'hodéh te'hila, vahadar bén habénayim. dei amrate bén habénayim berécha — dilma chirayim ninou vehaou leou chirayim che'hasrou bén kemitsa [lehaktara], veamar mar: chirayim che'hasrou bén kemitsa lehaktara én maktirin aléhen et hakomets.
5. אִי הָכִי, הַשְׁתָּא נָמֵי אִיקְּרִי כָּאן: כֹּל שֶׁמִּמֶּנּוּ לָאִשִּׁים — הֲרֵי הוּא בְּבַל תַּקְטִירוּ. i hakhi, hachta namé ikeri kan: kol chemimenou laichim — haré hou beval taktirou.
6. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי: דְּמַקְטֵיר לֵיהּ לְשׁוּם עֵצִים, כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: ״לְרֵיחַ נִיחוֹחַ״ אִי אַתָּה מַעֲלֶה, אֲבָל אַתָּה מַעֲלֶה לְשׁוּם עֵצִים. amar rabi yeouda beréh derabi chimon ben pazi: demaktér léh lechoum étsim, kerabi eliezer. detanya, rabi eliezer omér: "leré'ha ni'ho'ha" i ata maale, aval ata maale lechoum étsim.
7. הָנִיחָא לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אֶלָּא לְרַבָּנַן מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אָמַר רַב מָרִי: דְּקָמְצִי שַׁמִּינֵי. הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר נָמֵי לְכַתְּחִילָּה דְּקָמְצִי שַׁמִּינֵי. hani'ha lerabi eliezer, ela lerabanan ma ika lemémar? amar rav mari: dekamtsi chaminé. hachta deatét lehakhi, rabi eliezer namé lekhate'hila dekamtsi chaminé.
8. (בֵּין הַבֵּינַיִים, פָּשַׁט, וּמָחַץ, וּפִזֵּר, וְחִשֵּׁב, בַּחֲפִינַת חֲבֵירוֹ — סִימָן). בָּעֵי רַב פָּפָּא: בֵּין הַבֵּינַיִם שֶׁל מְלֹא חׇפְנָיו מַהוּ? מַאי קָא מִבַּעְיָא לֵיהּ? אִי גָּמַר ״מְלֹא״ ״מְלֹא״ מֵהָתָם — הַיְינוּ הָךְ! (bén habénayim, pachat, ouma'hats, oufizér, ve'hichév, ba'hafinat 'havéro — siman). baé rav papa: bén habénayim chel melo 'hofna maou? ma ka mibaya léh? i gamar "melo" "melo" méhatam — haynou hakh!
9. רַב פָּפָּא הָכִי בָּעֵי לֵיהּ: ״מְלֹא חׇפְנָיו וְהֵבִיא״ בָּעֵינַן — וְהָא אִיכָּא, אוֹ דִילְמָא: ״וְלָקַח״ ״וְהֵבִיא״ בָּעֵינַן — וְהָא לֵיכָּא? תֵּיקוּ. rav papa hakhi baé léh: "melo 'hofna vehévi" baénan — veha ika, o dilma: "velaka'h" "vehévi" baénan — veha léka? tékou.
10. אָמַר רַב פָּפָּא: פְּשִׁיטָא לִי מְלֹא קוּמְצוֹ כִּדְקָמְצִי אִינָשֵׁי. בָּעֵי רַב פָּפָּא: קָמַץ בְּרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו, מַהוּ? amar rav papa: pechita li melo koumtso kidkamtsi inaché. baé rav papa: kamats beraché etsbeota, maou?
11. מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, מַהוּ? מִן הַצְּדָדִין, מַהוּ? תֵּיקוּ. milemata lemala, maou? min hatsedadin, maou? tékou.
12. אָמַר רַב פָּפָּא: פְּשִׁיטָא לִי ״מְלֹא חׇפְנָיו״ כִּדְחָפְנִי אִינָשֵׁי. בָּעֵי רַב פָּפָּא: חָפַן בְּרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו, מַהוּ? מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, מַהוּ? מִן הַצַּד, מַהוּ? חָפַן בְּזוֹ וּבָזוֹ וְקֵרְבָן זוֹ אֵצֶל זוֹ, מַהוּ? תֵּיקוּ. amar rav papa: pechita li "melo 'hofna" kid'hafni inaché. baé rav papa: 'hafan beraché etsbeota, maou? milemata lemala, maou? min hatsad, maou? 'hafan bezo ouvazo vekérvan zo étsel zo, maou? tékou.
13. בָּעֵי baé

Daf 48a

1. רַב פָּפָּא: דַּבְּקֵיהּ לְקוֹמֶץ בְּדוּפְנֵיהּ דְּמָנָא, מַאי? תּוֹךְ כְּלִי בָּעֵינַן — וְהָא אִיכָּא, אוֹ דִילְמָא: הַנָּחָה בְּתוֹכוֹ כְּתִקְנוֹ בָּעֵינַן — וְהָא לֵיכָּא. תֵּיקוּ. rav papa: dabekéh lekomets bedoufnéh demana, ma? tokh keli baénan — veha ika, o dilma: hana'ha betokho ketikno baénan — veha léka. tékou.
2. בָּעֵי מָר בַּר רַב אָשֵׁי: אַפְכֵיהּ לְמָנָא וְדַבְּקֵיהּ לְקוֹמֶץ בְּאַרְעִיתֵיהּ דְמָנָא, מַהוּ? הַנָּחָה בְּתוֹכוֹ בָּעֵינַן — וְהָא אִיכָּא, אוֹ דִילְמָא הַנָּחָה כְּתִקְנוֹ בָּעִינַן — וְלֵיכָּא? תֵּיקוּ. baé mar bar rav aché: afkhéh lemana vedabekéh lekomets bearitéh demana, maou? hana'ha betokho baénan — veha ika, o dilma hana'ha ketikno bainan — veléka? tékou.
3. בָּעֵי רַב פָּפָּא: מְלֹא חׇפְנָיו שֶׁאָמְרוּ — מְחוּקוֹת, אוֹ גְדוּשׁוֹת? אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְרַב אָשֵׁי, תָּא שְׁמַע: מְלֹא חׇפְנָיו שֶׁאָמְרוּ — לֹא מְחוּקוֹת, וְלֹא גְּדוּשׁוֹת, אֶלָּא טְפוּפוֹת. baé rav papa: melo 'hofna cheamrou — me'houkot, o gedouchot? amar léh rabi aba lerav aché, ta chema: melo 'hofna cheamrou — lo me'houkot, velo gedouchot, ela tefoufot.
4. תְּנַן הָתָם: נִשְׁפַּךְ הַדָּם עַל הָרִצְפָּה וַאֲסָפוֹ פָּסוּל. מִן הַכְּלִי עַל הָרִצְפָּה וַאֲסָפוֹ — כָּשֵׁר. tenan hatam: nichpakh hadam al haritspa vaasafo pasoul. min hakeli al haritspa vaasafo — kachér.
5. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְלָקַח מִדַּם הַפָּר״, מִדַּם הַנֶּפֶשׁ, וְלֹא מִדַּם הָעוֹר, וְלֹא מִדַּם הַתַּמְצִית. mena hané milé? tanou rabanan: "velaka'h midam hapar", midam hanefech, velo midam haor, velo midam hatamtsit.
6. ״מִדַּם הַפָּר״, דָּם מֵהַפָּר יְקַבְּלֶנּוּ, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ ״מִדַּם הַפָּר״ — ״מִדָּם״, וַאֲפִילּוּ מִקְצָת דָּם, וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה: הַמְקַבֵּל, צָרִיךְ שֶׁיְּקַבֵּל אֶת כׇּל דָּמוֹ שֶׁל פַּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֵת כׇּל דַּם הַפָּר יִשְׁפּוֹךְ אֶל יְסוֹד מִזְבַּח״. "midam hapar", dam méhapar yekabelenou, dei salka datakh "midam hapar" — "midam", vaafilou miktsat dam, vehaamar rav yeouda: hamkabél, tsarikh cheyekabél et kol damo chel par, cheneemar: "veét kol dam hapar yichpokh el yesod mizba'h".
7. אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ: מַאי ״מִדַּם הַפָּר״ — דָּם מֵהַפָּר יְקַבְּלֶנּוּ. וְקָסָבַר: גּוֹרְעִין וּמוֹסִיפִין וְדוֹרְשִׁין. ela chema minah: ma "midam hapar" — dam méhapar yekabelenou. vekasavar: gorin oumosifin vedorchin.
8. בָּעֵי רַב פָּפָּא: נִתְפַּזֵּר הַקְּטוֹרֶת מִמְּלוֹא חׇפְנָיו, מַהוּ? יָדוֹ כְּצַוַּאר בְּהֵמָה דָּמֵי — וּפְסוּלָה, אוֹ דִילְמָא כִּכְלִי שָׁרֵת דָּמֵי — וְלָא פְּסוּלָה? תֵּיקוּ. baé rav papa: nitpazér haketoret mimelo 'hofna, maou? yado ketsavar behéma damé — oufsoula, o dilma kikhli charét damé — vela pesoula? tékou.
9. בָּעֵי רַב פָּפָּא: חִישֵּׁב בַּחֲפִינַת קְטוֹרֶת, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן יָלֵיף ״מְלֹא״ ״מְלֹא״ מִמִּנְחָה, מָה הָתָם מַהְנְיָא בַּהּ מַחְשָׁבָה, הָכָא נָמֵי מַהְנְיָא בַּהּ מַחְשָׁבָה, אוֹ לֹא? baé rav papa: 'hichév ba'hafinat ketoret, maou? mi amrinan yaléf "melo" "melo" mimin'ha, ma hatam mahneya bah ma'hchava, hakha namé mahneya bah ma'hchava, o lo?
10. אֲמַר לֵיהּ רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי לְרַב פָּפָּא: תָּא שְׁמַע: הוֹסִיף רַבִּי עֲקִיבָא (הַקּוֹמֶץ) וְהַקְּטוֹרֶת, וְהַלְּבוֹנָה, וְהַגֶּחָלִים, שֶׁאִם נָגַע טְבוּל יוֹם בְּמִקְצָתָן — פָּסַל אֶת כּוּלָּן. amar léh rav chimi bar aché lerav papa: ta chema: hosif rabi akiva (hakomets) vehaketoret, vehalevona, vehage'halim, cheim naga tevoul yom bemiktsatan — pasal et koulan.
11. קָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ: מִדְּפָסַל טְבוּל יוֹם — פָּסְלָה נָמֵי לִינָה. וּמִדְּלִינָה פָּסְלָה — פָּסְלָה נָמֵי מַחְשָׁבָה. ka salka datakh: midefasal tevoul yom — pasla namé lina. oumidelina pasla — pasla namé ma'hchava.
12. בָּעֵי רַב פָּפָּא: baé rav papa:

Daf 48b

1. חִישֵּׁב בַּחֲתִיַּית גֶּחָלִים, מַהוּ? מַכְשִׁירֵי מִצְוָה כְּמִצְוָה דָּמוּ, אוֹ לָא? תֵּיקוּ. 'hichév ba'hatiyat ge'halim, maou? makhchiré mitsva kemitsva damou, o la? tékou.
2. בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַב שֵׁשֶׁת: הוֹלָכָה בִּשְׂמֹאל, מַהוּ? אֲמַר לְהוּ רַב שֵׁשֶׁת, תְּנֵיתוּהָ: נָטַל אֶת הַמַּחְתָּה בִּימִינוֹ וְאֶת הַכַּף בִּשְׂמֹאלוֹ. beo minéh mérav chéchet: holakha bismol, maou? amar leou rav chéchet, tenétouha: natal et hama'hta bimino veet hakaf bismolo.
3. וְנִפְשׁוֹט לְהוּ מֵהָא דִּתְנַן: הָרֶגֶל שֶׁל יָמִין בִּשְׂמֹאל וּבֵית עוֹרָהּ לַחוּץ! venifchot leou méha ditnan: haregel chel yamin bismol ouvét orah la'houts!
4. אִי מֵהָתָם, הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי הוֹלָכָה דְּלָא מְעַכְּבָא כַּפָּרָה, אֲבָל הוֹלָכָה דִּמְעַכְּבָא כַּפָּרָה — לָא, קָמַשְׁמַע לַן. i méhatam, hava aména: hané milé holakha dela meakeva kapara, aval holakha dimakeva kapara — la, kamachma lan.

Daf 49a

1. מֵיתִיבִי: זָר, וְאוֹנֵן, שִׁיכּוֹר, וּבַעַל מוּם, בְּקַבָּלָה וּבְהוֹלָכָה וּבִזְרִיקָה — פָּסוּל. וְכֵן יוֹשֵׁב, וְכֵן שְׂמֹאל — פָּסוּל! תְּיוּבְתָּא. métivi: zar, veonén, chikor, ouvaal moum, bekabala ouvolakha ouvizrika — pasoul. vekhén yochév, vekhén semol — pasoul! teouvta.
2. וְהָא רַב שֵׁשֶׁת הוּא דְּאוֹתְבַהּ, דַּאֲמַר לֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת לְאָמוֹרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא, בְּעִי מִינֵּיהּ מֵרַב חִסְדָּא: הוֹלָכָה בְּזָר מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: כְּשֵׁירָה, וּמִקְרָא מְסַיְּיעֵנִי: ״וַיִּשְׁחֲטוּ הַפָּסַח וַיִּזְרְקוּ הַכֹּהֲנִים מִיָּדָם וְהַלְוִיִּם מַפְשִׁיטִים״! veha rav chéchet hou deotvah, daamar léh rav chéchet leamoréh derav 'hisda, bei minéh mérav 'hisda: holakha bezar maou? amar léh: kechéra, oumikra mesayeéni: "vayich'hatou hapasa'h vayizrekou hakohanim miyadam vehalviyim mafchitim"!
3. וּמוֹתֵיב רַב שֵׁשֶׁת: זָר וְאוֹנֵן, שִׁיכּוֹר וּבַעַל מוּם, בְּקַבָּלָה וּבְהוֹלָכָה וּבִזְרִיקָה — פָּסוּל, וְכֵן יוֹשֵׁב וְכֵן שְׂמֹאל — פָּסוּל. oumotév rav chéchet: zar veonén, chikor ouvaal moum, bekabala ouvolakha ouvizrika — pasoul, vekhén yochév vekhén semol — pasoul.
4. בָּתַר דְּשַׁמְעַהּ הֲדַר אוֹתְבַהּ. וְהָא רַב חִסְדָּא קְרָא קָאָמַר? דַּעֲבוּד מַעֲשֵׂה אִיצְטְבָא. batar dechamah hadar otvah. veha rav 'hisda kera kaamar? daavoud maasé itsteva.
5. בָּעֵי רַב פָּפָּא: חָפַן חֲבֵירוֹ, וְנָתַן לְתוֹךְ חׇפְנָיו מַהוּ? ״מְלֹא חׇפְנָיו״ בָּעֵינַן, וְהָא אִיכָּא! אוֹ דִילְמָא: ״וְלָקַח״ ״וְהֵבִיא״ בָּעֵינַן? וְהָא לֵיכָּא! תֵּיקוּ. baé rav papa: 'hafan 'havéro, venatan letokh 'hofna maou? "melo 'hofna" baénan, veha ika! o dilma: "velaka'h" "vehévi" baénan? veha léka! tékou.
6. בָּעֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: חָפַן וָמֵת, מַהוּ שֶׁיִּכָּנֵס אַחֵר בַּחֲפִינָתוֹ? אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: בֹּא וּרְאֵה שְׁאֵלַת הָרִאשׁוֹנִים. baé rabi yeochoua ben lévi: 'hafan vamét, maou cheyikanés a'hér ba'hafinato? amar rabi 'hanina: bo ouré cheélat harichonim.
7. לְמֵימְרָא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי קַשִּׁישׁ? וְהָאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: לִי הִתִּיר רַבִּי חֲנִינָא לִשְׁתּוֹת שַׁחֲלַיִים בְּשַׁבָּת! lemémra derabi yeochoua ben lévi kachich? vehaamar rabi yeochoua ben lévi: li hitir rabi 'hanina lichtot cha'halayim bechabat!
8. לִשְׁתּוֹת, פְּשִׁיטָא? דִּתְנַן: כׇּל הָאוֹכָלִין אוֹכֵל אָדָם לִרְפוּאָה, וְכׇל הַמַּשְׁקִין שׁוֹתֶה! lichtot, pechita? ditnan: kol haokhalin okhél adam lirfoua, vekhol hamachkin chote!
9. אֶלָּא: לִשְׁחוֹק וְלִשְׁתּוֹת שַׁחֲלַיִים בְּשַׁבָּת. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאִיכָּא סַכַּנְתָּא — מִשְׁרָא שְׁרֵי. וְאִי דְּלֵיכָּא סַכַּנְתָּא — מֵיסָר אֲסִיר! לְעוֹלָם דְּאִיכָּא סַכַּנְתָּא, וְהָכִי קָא מִבַּעְיָא לֵיהּ: מִי מַסְּיָא, דְּנֵיחוּל עֲלַיְיהוּ שַׁבְּתָא, אוֹ לָא מַסְּיָא וְלָא נֵיחוּל עֲלַיְיהוּ שַׁבְּתָא. ela: lich'hok velichtot cha'halayim bechabat. hékhi damé? i deika sakanta — michra cheré. vei deléka sakanta — mésar asir! leolam deika sakanta, vehakhi ka mibaya léh: mi maseya, dené'houl alayou chabeta, o la maseya vela né'houl alayou chabeta.
10. וּמַאי שְׁנָא רַבִּי חֲנִינָא? מִשּׁוּם דְּבָקִי בִּרְפוּאוֹת הוּא. דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מֵעוֹלָם לֹא שְׁאָלַנִי אָדָם עַל מַכַּת פִּרְדָּה לְבָנָה וְחָיָה. ouma chena rabi 'hanina? michoum devaki birfouot hou. deamar rabi 'hanina: méolam lo chealani adam al makat pirda levana ve'haya.
11. וְהָא קָא חָזֵינַן דְּחַיֵּי! אֵימָא: וְחָיָית. וְהָא קָא חָזֵינַן דְּמִיתַּסִּי! בְּסוּמָּקָן אִינְהוּ וְחִיוָּרָן רֵישׁ כַּרְעַיְהוּ קָאָמְרִינַן. veha ka 'hazénan de'hayé! éma: ve'hayat. veha ka 'hazénan demitasi! besoumakan inou ve'hivaran réch karayou kaamrinan.
12. מִכׇּל מָקוֹם, שְׁמַע מִינַּהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא קַשִּׁישׁ? אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: שְׁאֵלָתָן כִּשְׁאֵילָה שֶׁל רִאשׁוֹנִים. mikol makom, chema minah derabi 'hanina kachich? ela hakhi kaamar: cheélatan kichéla chel richonim.
13. וּמֵי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא הָכִי? וְהָאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: ״בְּפַר״, וְלֹא בְּדָמוֹ שֶׁל פַּר. oumé amar rabi 'hanina hakhi? vehaamar rabi 'hanina: "befar", velo bedamo chel par.
14. וְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: קְטוֹרֶת שֶׁחֲפָנָהּ קוֹדֶם שְׁחִיטַת הַפָּר לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם! veamar rabi 'hanina: ketoret che'hafanah kodem che'hitat hapar lo asa velo kheloum!
15. הָכִי קָאָמַר: מִדְּקָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ, הָא מִכְּלָל דְּקָסָבַר ״בְּפַר״, וַאֲפִילּוּ בְּדָמוֹ שֶׁל פַּר. וּלְמַאי דִּסְבִירָא לֵיהּ — שְׁאִילָתוֹ כִּשְׁאֵילַת הָרִאשׁוֹנִים. hakhi kaamar: mideka mibaya léh, ha mikelal dekasavar "befar", vaafilou bedamo chel par. oulma disvira léh — cheilato kichélat harichonim.
16. מַאי הָוֵי עֲלַהּ? אָמַר רַב פָּפָּא: אִי חוֹפֵן חוֹזֵר וְחוֹפֵן — חֲבֵירוֹ נִכְנָס בַּחֲפִינָתוֹ — דְּהָא מִקַּיְימָא חֲפִינָה. אִי אֵין חוֹפֵן וְחוֹזֵר וְחוֹפֵן — תִּבְּעֵי לָךְ. ma havé alah? amar rav papa: i 'hofén 'hozér ve'hofén — 'havéro nikhnas ba'hafinato — deha mikayma 'hafina. i én 'hofén ve'hozér ve'hofén — tibeé lakh.
17. אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרַב פָּפָּא: אַדְּרַבָּה, אִי חוֹפֵן וְחוֹזֵר וְחוֹפֵן, לֹא יִכָּנֵס אַחֵר בַּחֲפִינָתוֹ — אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יְחַסֵּר וְשֶׁלֹּא יוֹתִיר. וְאִי אֵין חוֹפֵן חוֹזֵר וְחוֹפֵן — תִּיבְּעֵי לָךְ. amar léh rav houna beréh derav yeochoua lerav papa: aderaba, i 'hofén ve'hozér ve'hofén, lo yikanés a'hér ba'hafinato — i efchar chelo ye'hasér vechelo yotir. vei én 'hofén 'hozér ve'hofén — tibeé lakh.
18. דְּאִיבַּעְיָא לְהוּ: חוֹפֵן חוֹזֵר וְחוֹפֵן, אוֹ לָא? תָּא שְׁמַע: כָּךְ הָיְתָה מִידָּתָהּ. מַאי לָאו: כְּשֵׁם שֶׁמִּדָּתָהּ מִבַּחוּץ כָּךְ מִדָּתָהּ מִבִּפְנִים! deibaya leou: 'hofén 'hozér ve'hofén, o la? ta chema: kakh hayta midatah. ma la: kechém chemidatah miba'houts kakh midatah mibifnim!
19. לָא, דִּילְמָא שֶׁאִם רָצָה לַעֲשׂוֹת מִדָּה — עוֹשֶׂה, אִי נָמֵי: שֶׁלֹּא יְחַסֵּר וְשֶׁלֹּא יוֹתִיר. la, dilma cheim ratsa laasot mida — ose, i namé: chelo ye'hasér vechelo yotir.
20. תָּא שְׁמַע: ta chema:

Daf 49b

1. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? אוֹחֵז אֶת הַבָּזֵךְ בְּרֹאשׁ אֶצְבְּעוֹתָיו, וְיֵשׁ אוֹמְרִים בְּשִׁינָּיו, וּמַעֲלֶה בְּגוּדָלוֹ עַד שֶׁמַּגַּעַת לְבֵין אַצִּילֵי יָדָיו, וְחוֹזֵר וּמַחְזִירָהּ לְתוֹךְ חׇפְנָיו, וְצוֹבְרָהּ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא עֲשָׁנָהּ שׁוֹהֶה לָבוֹא. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מְפַזְּרָהּ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא עֲשָׁנָהּ מְמַהֶרֶת לָבוֹא. kétsad hou ose? o'héz et habazékh beroch etsbeota, veyéch omrim bechina, oumaale begoudalo ad chemagaat levén atsilé yada, ve'hozér ouma'hzirah letokh 'hofna, vetsovrah, kedé cheyehé achanah chohe lavo. veyéch omrim: mefazerah, kedé cheyehé achanah memaheret lavo.
2. וְזוֹ הִיא עֲבוֹדָה קָשָׁה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ. זוֹ הִיא וְתוּ לָא? וְהָא אִיכָּא מְלִיקָה! וְהָא אִיכָּא קְמִיצָה! אֶלָּא: זוֹ הִיא עֲבוֹדָה קָשָׁה מֵעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ. שְׁמַע מִינַּהּ: חוֹפֵן וְחוֹזֵר וְחוֹפֵן. שְׁמַע מִינַּהּ. vezo hi avoda kacha chebamikdach. zo hi vetou la? veha ika melika! veha ika kemitsa! ela: zo hi avoda kacha méavodot kachot chebamikdach. chema minah: 'hofén ve'hozér ve'hofén. chema minah.
3. אִיבַּעְיָא לְהוּ: שָׁחַט וָמֵת, מַה הוּא שֶׁיִּכָּנֵס אַחֵר בְּדָמוֹ? מִי אָמְרִינַן: ״בְּפַר״ — וַאֲפִילּוּ בְּדָמוֹ שֶׁל פַּר, אוֹ דִילְמָא: ״בְּפַר״ — וְלֹא בְּדָמוֹ שֶׁל פַּר. ibaya leou: cha'hat vamét, ma hou cheyikanés a'hér bedamo? mi amrinan: "befar" — vaafilou bedamo chel par, o dilma: "befar" — velo bedamo chel par.
4. רַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר: ״בְּפַר״ — וְלֹא בְּדָמוֹ שֶׁל פַּר, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: ״בְּפַר״ — וַאֲפִילּוּ בְּדָמוֹ שֶׁל פַּר. רַבִּי אַמֵּי אָמַר: ״בְּפַר״ — וְלֹא בְּדָמוֹ שֶׁל פַּר, רַבִּי יִצְחָק אָמַר: ״בְּפַר״ — וַאֲפִילּוּ בְּדָמוֹ שֶׁל פַּר. rabi 'hanina omér: "befar" — velo bedamo chel par, veréch lakich amar: "befar" — vaafilou bedamo chel par. rabi amé amar: "befar" — velo bedamo chel par, rabi yits'hak amar: "befar" — vaafilou bedamo chel par.
5. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי אַמֵּי לְרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא: נִמְנִין וּמוֹשְׁכִין יְדֵיהֶן מִמֶּנּוּ עַד שֶׁיִּשָּׁחֵט, וְאִם אִיתָא — ״עַד שֶׁיִּזְרוֹק״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! étivéh rabi amé lerabi yits'hak napa'ha: nimnin oumochkhin yedéhen mimenou ad cheyicha'hét, veim ita — "ad cheyizrok" mibeé léh!
6. שָׁנֵי הָתָם, דִּכְתִיב: ״מִהְיוֹת מִשֶּׂה״ — מֵחַיּוּתֵהּ דְּשֶׂה. chané hatam, dikhtiv: "mihot mise" — mé'hayoutéh dese.
7. מֵתִיב מָר זוּטְרָא: וְאֵין פּוֹדִין — לֹא בָּעֵגֶל וְלֹא בְּחַיָּה וְלֹא בִּשְׁחוּטָה וְלֹא בִּטְרֵיפָה וְלֹא בְּכִלְאַיִם וְלֹא בְּכוֹי, אֶלָּא בְּשֶׂה. שָׁאנֵי הָתָם, דְּיָלֵיף ״שֶׂה״ ״שֶׂה״ מִפֶּסַח. métiv mar zoutra: veén podin — lo baégel velo be'haya velo bich'houta velo bitréfa velo bekhilayim velo bekho, ela bese. chané hatam, deyaléf "se" "se" mipesa'h.
8. אִי מָה לְהַלָּן זָכָר תָּם וּבֶן שָׁנָה, אַף כָּאן זָכָר תָּם וּבֶן שָׁנָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תִּפְדֶּה״ ״תִּפְדֶּה״ רִיבָּה. i ma lehalan zakhar tam ouven chana, af kan zakhar tam ouven chana? talmoud lomar: "tifde" "tifde" riba.
9. אִי ״תִּפְדֶּה״ ״תִּפְדֶּה״ רִיבָּה, אֲפִילּוּ כּוּלְּהוּ נָמֵי! אִם כֵּן, ״שֶׂה״ מַאי אַהֲנִי לֵיהּ? i "tifde" "tifde" riba, afilou kouleou namé! im kén, "se" ma ahani léh?

Daf 50a

1. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא לְרַבִּי אַמֵּי: ״וְהוֹצִיא אֶת כׇּל הַפָּר״! שֶׁיּוֹצִיא אֶת כּוּלּוֹ. étivéh rabi yits'hak napa'ha lerabi amé: "veotsi et kol hapar"! cheyotsi et koulo.
2. ״וְאֵת פַּר הַחַטָּאת וְאֵת שְׂעִיר הַחַטָּאת״, אָמַר רַב פָּפָּא: בְּעוֹר וּבָשָׂר וָפֶרֶשׁ דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי. כִּי פְּלִיגִי בְּדָם. מָר סָבַר: דָּם אִיקְּרִי פַּר, וּמָר סָבַר: דָּם לָא אִיקְּרִי פַּר. "veét par ha'hatat veét seir ha'hatat", amar rav papa: beor ouvasar vaferech dekhoulé alma la peligi. ki peligi bedam. mar savar: dam ikeri par, oumar savar: dam la ikeri par.
3. אָמַר רַב אָשֵׁי: מִסְתַּבְּרָא כְּמַאן דְּאָמַר דָּם אִיקְּרִי פַּר, דִּכְתִיב: ״בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר״, אַטּוּ בְּקַרְנֵיהּ מְעַיֵּיל לֵיהּ?! אֶלָּא בְּדָמוֹ, וְקָרֵי לֵיהּ ״פַּר״. amar rav aché: mistabera keman deamar dam ikeri par, dikhtiv: "bezot yavo aharon el hakodech befar ben bakar", atou bekarnéh meayél léh?! ela bedamo, vekaré léh "par".
4. וְאִידַּךְ? בַּמָּה הוּכְשַׁר אַהֲרֹן לָבֹא אֶל הַקֹּדֶשׁ — בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת. veidakh? bama houkhchar aharon lavo el hakodech — befar ben bakar le'hatat.
5. וְתִיפּוֹק לֵיהּ דְּחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ הִיא, וְחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ לְמִיתָה אָזְלָא! אֲמַר לֵיהּ רָבִין בַּר רַב אַדָּא לְרָבָא: אָמְרִי תַּלְמִידָיךָ, אָמַר רַב עַמְרָם: חַטַּאת צִבּוּר הִיא, וְלָא לְמִיתָה אָזְלָא. vetipok léh de'hatat chemétou bealeha hi, ve'hatat chemétou bealeha lemita azla! amar léh ravin bar rav ada lerava: amri talmidakha, amar rav amram: 'hatat tsibour hi, vela lemita azla.
6. דִּתְנַן, אָמַר לוֹ רַבִּי מֵאִיר: וַהֲלֹא פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים, וַחֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל, וּפֶסַח — דְּקָרְבַּן יָחִיד הוּא, וְדוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטּוּמְאָה. לָאו מִכְּלָל דְּאִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר דְּצִבּוּר? ditnan, amar lo rabi méir: vahalo par yom hakipourim, va'havité kohén gadol, oufesa'h — dekarban ya'hid hou, vedo'he et hachabat veet hatouma. la mikelal deika leman deamar detsibour?
7. וּלְטַעְמָיךְ, דְּקָתָנֵי: אָמַר לוֹ רַבִּי יַעֲקֹב: וַהֲלֹא פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר, וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וַחֲגִיגָה — דְּקָרְבַּן צִבּוּר, וְאֵין דּוֹחִין לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת הַטּוּמְאָה! מִכְּלָל דְּאִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר דְּיָחִיד! oultamakh, dekatané: amar lo rabi yaakov: vahalo par helém davar chel tsibour, ousiré avoda zara, va'hagiga — dekarban tsibour, veén do'hin lo et hachabat velo et hatouma! mikelal deika leman deamar deya'hid!
8. אֶלָּא: לְתַנָּא קַמָּא קָא מַהְדַּר לֵיהּ, דְּשַׁמְעֵיהּ דְּקָאָמַר: קׇרְבַּן צִבּוּר דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטּוּמְאָה, וְקָרְבַּן יָחִיד אֵינוֹ דּוֹחֶה לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת הַטּוּמְאָה. אָמַר לוֹ רַבִּי מֵאִיר: קׇרְבַּן יָחִיד כְּלָלָא הוּא? וַהֲלֹא פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים, וַחֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל, וּפֶסַח — דְּקָרְבַּן יָחִיד הוּא, וְדוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטּוּמְאָה! ela: letana kama ka mahdar léh, dechaméh dekaamar: korban tsibour do'he et hachabat veet hatouma, vekarban ya'hid éno do'he lo et hachabat velo et hatouma. amar lo rabi méir: korban ya'hid kelala hou? vahalo par yom hakipourim, va'havité kohén gadol, oufesa'h — dekarban ya'hid hou, vedo'hin et hachabat veet hatouma!
9. וְאָמַר לוֹ רַבִּי יַעֲקֹב: קׇרְבַּן צִבּוּר כְּלָלָא הוּא? וַהֲלֹא פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר, וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וַחֲגִיגָה — דְּקָרְבַּן צִבּוּר הוּא, וְאֵין דּוֹחִין לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת הַטּוּמְאָה! veamar lo rabi yaakov: korban tsibour kelala hou? vahalo par helém davar chel tsibour, ousiré avoda zara, va'hagiga — dekarban tsibour hou, veén do'hin lo et hachabat velo et hatouma!
10. אֶלָּא, נְקוֹט הַאי כְּלָלָא בִּידָךְ: כֹּל שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ — דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטּוּמְאָה אֲפִילּוּ בְּיָחִיד, וְכֹל שֶׁאֵין זְמַנּוֹ קָבוּעַ — אֵינוֹ דּוֹחֶה לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת הַטּוּמְאָה וַאֲפִילּוּ בְּצִבּוּר. ela, nekot ha kelala bidakh: kol chezemano kavoua — do'he et hachabat veet hatouma afilou beya'hid, vekhol cheén zemano kavoua — éno do'he lo et hachabat velo et hatouma vaafilou betsibour.
11. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: פַּר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁאָבְדוּ, וְהִפְרִישׁ אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן — כּוּלָּם יָמוּתוּ. וְכֵן שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאָבְדוּ, וְהִפְרִישׁ אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן — כּוּלָּם יָמוּתוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי (אֱלִיעֶזֶר) וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ וְיִמָּכְרוּ וְיִפְּלוּ דְּמֵיהֶן לִנְדָבָה, שֶׁאֵין חַטַּאת צִבּוּר מֵתָה. étivéh abayé: par vesair chel yom hakipourim cheavdou, vehifrich a'hérim ta'htéhen — koulam yamoutou. vekhén seiré avoda zara cheavdou, vehifrich a'hérim ta'htéhen — koulam yamoutou, divré rabi yeouda. rabi (eliezer) verabi chimon omrim: yirou ad cheyistaavou veyimakhrou veyipelou deméhen lindava, cheén 'hatat tsibour méta.
12. אֲמַר לֵיהּ: מַאי פַּר — פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר. וְהָא ״שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים״ קָתָנֵי! כִּי קָתָנֵי — אַדְּשָׂעִיר. amar léh: ma par — par helém davar chel tsibour. veha "chel yom hakipourim" katané! ki katané — adesair.
13. וְהָתַנְיָא: פַּר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁאָבְדוּ וְהִפְרִישׁ אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן — כּוּלָּם יָמוּתוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי (אֱלִיעֶזֶר) וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ וְיִמָּכְרוּ וְיִפְּלוּ דְּמֵיהֶן לִנְדָבָה, שֶׁאֵין חַטַּאת צִבּוּר מֵתָה. vehatanya: par chel yom hakipourim vesair chel yom hakipourim cheavdou vehifrich a'hérim ta'htéhen — koulam yamoutou, divré rabi yeouda. rabi (eliezer) verabi chimon omrim: yirou ad cheyistaavou veyimakhrou veyipelou deméhen lindava, cheén 'hatat tsibour méta.
14. לָא תֵּימָא: ״שֶׁאֵין חַטַּאת צִבּוּר מֵתָה״, אֶלָּא אֵימָא: ״שֶׁאֵין חַטַּאת הַשּׁוּתָּפִין מֵתָה״. וּמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? la téma: "cheén 'hatat tsibour méta", ela éma: "cheén 'hatat hachoutafin méta". ouma nafka minah?
15. דְּלָא מַיְיתוּ כֹּהֲנִים פַּר בְּהוֹרָאָה. dela maytou kohanim par beoraa.
16. תָּא שְׁמַע, דְּבָעֵי רַבִּי (אֱלִיעֶזֶר): ta chema, devaé rabi (eliezer):

Daf 50b

1. לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים קׇרְבַּן יָחִיד, עוֹשֶׂה תְּמוּרָה אוֹ אֵינוֹ עוֹשֶׂה תְּמוּרָה. לָאו מִכְּלָל דְּאִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר דְּצִבּוּר? ledivré haomér par yom hakipourim korban ya'hid, ose temoura o éno ose temoura. la mikelal deika leman deamar detsibour?
2. לָא, מִכְּלָל דְּאִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר דְּשׁוּתָּפִין. la, mikelal deika leman deamar dechoutafin.
3. גּוּפָא. בָּעֵי רַבִּי (אֱלִיעֶזֶר): לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים קׇרְבַּן יָחִיד, עוֹשֶׂה תְּמוּרָה אוֹ אֵינוֹ עוֹשֶׂה תְּמוּרָה. מַאי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ? goufa. baé rabi (eliezer): ledivré haomér par yom hakipourim korban ya'hid, ose temoura o éno ose temoura. ma ka mibaya léh?
4. אִי בָּתַר מַקְדִּישׁ אָזְלִינַן, אִי בָּתַר מִתְכַּפֵּר אָזְלִינַן. i batar makdich azlinan, i batar mitkapér azlinan.
5. פְּשִׁיטָא דְּבָתַר מִתְכַּפֵּר אָזְלִינַן, דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַמַּקְדִּישׁ — מוֹסִיף חוֹמֶשׁ, וְהַמִּתְכַּפֵּר — עוֹשֶׂה (בָּהּ) תְּמוּרָה. pechita devatar mitkapér azlinan, deamar rabi avaou amar rabi yo'hanan: hamakdich — mosif 'homech, vehamitkapér — ose (bah) temoura.
6. וְהַתּוֹרֵם מִשֶּׁלּוֹ עַל שֶׁל חֲבֵירוֹ — טוֹבַת הֲנָאָה שֶׁלּוֹ! vehatorém michelo al chel 'havéro — tovat hanaa chelo!
7. לְעוֹלָם פְּשִׁיטָא לֵיהּ דְּבָתַר מִתְכַּפֵּר אָזְלִינַן, וְהָכִי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ: אֶחָיו הַכֹּהֲנִים בִּקְבִיעוּתָא מִתְכַּפְּרִי, אוֹ דִילְמָא בְּקוּפְיָא מִתְכַּפְּרִי. leolam pechita léh devatar mitkapér azlinan, vehakhi ka mibaya léh: e'ha hakohanim bikviouta mitkaperi, o dilma bekoufya mitkaperi.
8. תָּא שְׁמַע: חוֹמֶר בְּזֶבַח מִבִּתְמוּרָה, וְחוֹמֶר בִּתְמוּרָה מִבְּזֶבַח. חוֹמֶר בְּזֶבַח: שֶׁהַזֶּבַח נוֹהֵג בְּיָחִיד כִּבְצִבּוּר, וְדוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטּוּמְאָה, וְעוֹשֶׂה תְּמוּרָה — מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּתְמוּרָה. ta chema: 'homer bezeva'h mibitmoura, ve'homer bitmoura mibezeva'h. 'homer bezeva'h: chehazeva'h nohég beya'hid kivtsibour, vedo'he et hachabat veet hatouma, veose temoura — ma cheén kén bitmoura.
9. חוֹמֶר בִּתְמוּרָה מִבְּזֶבַח: שֶׁהַתְּמוּרָה חָלָה עַל בַּעַל מוּם קָבוּעַ, וְאֵינָהּ יוֹצְאָה לְחוּלִּין לִיגָּזֵז וְלֵיעָבֵד — מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּזֶבַח. 'homer bitmoura mibezeva'h: chehatemoura 'hala al baal moum kavoua, veénah yotsa le'houlin ligazéz veléavéd — ma cheén kén bezeva'h.
10. הַאי זֶבַח הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּיָחִיד — מִי דָּחֵי שַׁבָּת וְטוּמְאָה? אֶלָּא דְּצִבּוּר — מִי עוֹשֶׂה תְּמוּרָה? אֶלָּא לָאו דְּפַר, וְדוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטּוּמְאָה — דִּקְבִיעַ לֵיהּ זְמַן, וְעוֹשֶׂה תְּמוּרָה — דְּקָרְבַּן יָחִיד הוּא. ha zeva'h hékhi damé? iléma deya'hid — mi da'hé chabat vetouma? ela detsibour — mi ose temoura? ela la defar, vedo'he et hachabat veet hatouma — dikvia léh zeman, veose temoura — dekarban ya'hid hou.
11. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לָא, בְּאֵילוֹ שֶׁל אַהֲרֹן. amar rav chéchet: la, beélo chel aharon.
12. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּפָרוֹ, תְּמוּרָה דְּפַר שַׁבָּת וְטוּמְאָה הוּא דְּלָא דָּחֲיָא, הָא בְּחוֹל מִיקְרָב קָרְבָה?! הָא תְּמוּרַת חַטָּאת הִיא, וּתְמוּרַת חַטָּאת לְמִיתָה אָזְלָא! hakhi namé mistabera, dei salka datakh defaro, temoura defar chabat vetouma hou dela da'haya, ha be'hol mikrav karva?! ha temourat 'hatat hi, outmourat 'hatat lemita azla!
13. לָא, לְעוֹלָם פָּרוֹ. וּמַאי תְּמוּרָה — שֵׁם תְּמוּרָה. la, leolam paro. ouma temoura — chém temoura.
14. אִי הָכִי, זֶבַח נָמֵי — שֵׁם זֶבַח? שֵׁם זֶבַח לָא קָתָנֵי. i hakhi, zeva'h namé — chém zeva'h? chém zeva'h la katané.
15. מִמַּאי — מִדְּקָתָנֵי: חוֹמֶר בִּתְמוּרָה, שֶׁהַתְּמוּרָה חָלָה עַל בַּעַל מוּם קָבוּעַ, וְאֵינָהּ יוֹצְאָה לְחוּלִּין לִיגָּזֵז וְלֵיעָבֵד. וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ: מַאי זֶבַח — שֵׁם זֶבַח, וְהָא אִיכָּא mima — midekatané: 'homer bitmoura, chehatemoura 'hala al baal moum kavoua, veénah yotsa le'houlin ligazéz veléavéd. vei salka datakh: ma zeva'h — chém zeva'h, veha ika

Daf 51a

1. בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר, דְּחָלִין עַל בַּעַל מוּם קָבוּעַ, וְאֵין יוֹצְאִין לְחוּלִּין לִיגָּזֵז וְלֵיעָבֵד. אֶלָּא שֵׁם זֶבַח לָא קָתָנֵי. bekhor oumaasér, de'halin al baal moum kavoua, veén yotsin le'houlin ligazéz veléavéd. ela chém zeva'h la katané.
2. וּמַאי שְׁנָא? תְּמוּרָה — שֵׁם תְּמוּרָה אַחַת הִיא. זֶבַח — אִיכָּא בְּכוֹר וְאִיכָּא מַעֲשֵׂר. ouma chena? temoura — chém temoura a'hat hi. zeva'h — ika bekhor veika maasér.
3. וּלְרַב שֵׁשֶׁת, אַדְּמוֹקֵים לַהּ בְּאֵילוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, לוֹקְמַהּ בְּפֶסַח, דְּדוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטּוּמְאָה וְעוֹשֶׂה תְּמוּרָה, דְּקׇרְבַּן יָחִיד הוּא? קָסָבַר: אֵין שׁוֹחֲטִין הַפֶּסַח עַל הַיָּחִיד. oulrav chéchet, ademokém lah beélo chel aharon, lokmah befesa'h, dedo'he et hachabat veet hatouma veose temoura, dekorban ya'hid hou? kasavar: én cho'hatin hapesa'h al haya'hid.
4. וְנוֹקְמֵיהּ בְּפֶסַח שֵׁנִי! מִי דָּחֵי טוּמְאָה? venokméh befesa'h chéni! mi da'hé touma?
5. אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרָבָא: וְתַנָּא, מַאי שְׁנָא פֶּסַח דְּקָרֵי לֵיהּ קׇרְבַּן יָחִיד, וּמַאי שְׁנָא חֲגִיגָה דְּקָרֵי לַהּ קׇרְבַּן צִיבּוּר? אִי מִשּׁוּם דְּאָתֵי בְּכִנּוּפְיָא — פֶּסַח נָמֵי אָתֵי בְּכִנּוּפְיָא? אִיכָּא פֶּסַח שֵׁנִי דְּלָא אָתֵי בְּכִנּוּפְיָא. amar léh rav houna beréh derav yeochoua lerava: vetana, ma chena pesa'h dekaré léh korban ya'hid, ouma chena 'hagiga dekaré lah korban tsibour? i michoum deaté bekhinoufya — pesa'h namé até bekhinoufya? ika pesa'h chéni dela até bekhinoufya.
6. אֲמַר לֵיהּ: אִם כֵּן יְהֵא דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטּוּמְאָה! אֲמַר לֵיהּ: אִין, כְּמַאן דְּאָמַר דָּחֵי, דְּתַנְיָא: פֶּסַח שֵׁנִי דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, וְאֵינוֹ דּוֹחֶה אֶת הַטּוּמְאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף דּוֹחֶה אֶת הַטּוּמְאָה. מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא — אָמַר לָךְ: מִפְּנֵי טוּמְאָה דְּחִיתוֹ וְיֵעָשֶׂה בְּטוּמְאָה?! amar léh: im kén yehé do'he et hachabat veet hatouma! amar léh: in, keman deamar da'hé, detanya: pesa'h chéni do'he et hachabat, veéno do'he et hatouma. rabi yeouda omér: af do'he et hatouma. ma tama detana kama — amar lakh: mipené touma de'hito veyéase betouma?!
7. וְרַבִּי יְהוּדָה אָמַר לָךְ, אָמַר קְרָא: ״כְּכׇל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אוֹתוֹ״, וַאֲפִילּוּ בְּטוּמְאָה. הַתּוֹרָה הֶחְזִירָה עָלָיו לַעֲשׂוֹתוֹ בְּטׇהֳרָה, לֹא זָכָה — יַעֲשֶׂנּוּ בְּטוּמְאָה. verabi yeouda amar lakh, amar kera: "kekhol 'houkat hapesa'h yaasou oto", vaafilou betouma. hatora he'hzira ala laasoto betohora, lo zakha — yaasenou betouma.

Daf 51b

1. וְתִיפּוֹק לִי דַּ״אֲשֶׁר לוֹ״ אָמַר רַחֲמָנָא — מִשֶּׁלּוֹ הוּא מֵבִיא. vetipok li da"acher lo" amar ra'hamana — michelo hou mévi.
2. דְּתַנְיָא: ״אֲשֶׁר לוֹ״ — מִשֶּׁלּוֹ הוּא מֵבִיא, וְלֹא מִשֶּׁל צִיבּוּר. יָכוֹל לֹא יָבִיא מִשֶּׁל צִיבּוּר — שֶׁאֵין הַצִּיבּוּר מִתְכַּפְּרִין בּוֹ, אֲבָל יָבִיא מִשֶּׁל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים — שֶׁהֲרֵי אֶחָיו הַכֹּהֲנִים מִתְכַּפְּרִים בּוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר לוֹ״. detanya: "acher lo" — michelo hou mévi, velo michel tsibour. yakhol lo yavi michel tsibour — cheén hatsibour mitkaperin bo, aval yavi michel e'ha hakohanim — cheharé e'ha hakohanim mitkaperim bo, talmoud lomar: "acher lo".
3. יָכוֹל לֹא יָבִיא, וְאִם הֵבִיא כָּשֵׁר — תַּלְמוּד לוֹמַר שׁוּב: ״אֲשֶׁר לוֹ״ — שָׁנָה הַכָּתוּב עָלָיו לְעַכֵּב. yakhol lo yavi, veim hévi kachér — talmoud lomar chouv: "acher lo" — chana hakatouv ala leakév.
4. וְלִיטַעְמָיךְ, אֶחָיו הַכֹּהֲנִים אִי לָאו דְּקָנוּ בְּגַוֵּיהּ הֵיכִי מְכַפַּר לְהוּ? אֶלָּא שָׁאנֵי בֵּי גַזָּא דְּאַהֲרֹן דְּאַפְקְרֵיהּ רַחֲמָנָא גַּבֵּי אֶחָיו הַכֹּהֲנִים. הָכָא [גַּבֵּי תְּמוּרָה] נָמֵי: שָׁאנֵי בֵּי גַזָּא דְּאַהֲרֹן דְּאַפְקְרֵיהּ רַחֲמָנָא גַּבֵּי אֶחָיו הַכֹּהֲנִים. velitamakh, e'ha hakohanim i la dekanou begavéh hékhi mekhapar leou? ela chané bé gaza deaharon deafkeréh ra'hamana gabé e'ha hakohanim. hakha [gabé temoura] namé: chané bé gaza deaharon deafkeréh ra'hamana gabé e'ha hakohanim.
5. מַתְנִי׳ הָיָה מְהַלֵּךְ בַּהֵיכָל עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְבֵין שְׁתֵּי הַפָּרוֹכֹת הַמַּבְדִּילוֹת בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וּבֵינֵיהֶן אַמָּה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא הָיְתָה שָׁם אֶלָּא פָּרוֹכֶת אַחַת בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִבְדִּילָה הַפָּרוֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים״. matni' haya mehalékh bahékhal ad chemagia levén cheté haparokhot hamavdilot bén hakodech ouvén kodech hakodachim, ouvénéhen ama. rabi yosé omér: lo hayta cham ela parokhet a'hat bilvad, cheneemar: "vehivdila haparokhet lakhem bén hakodech ouvén kodech hakodachim".
6. גְּמָ׳ שַׁפִּיר קָאָמַר לְהוּ רַבִּי יוֹסֵי לְרַבָּנַן! וְרַבָּנַן אָמְרִי לְךָ: הָנֵי מִילֵּי בְּמִשְׁכָּן, אֲבָל בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי כֵּיוָן דְּלָא הֲוַאי אַמָּה טְרַקְסִין, וּבְמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן הוּא דַּהֲוַאי, וְאִיסְתַּפַּקָא לְהוּ לְרַבָּנַן בִּקְדוּשְּׁתֵיהּ, אִי כְּלִפְנִים אִי כְּלַחוּץ, וַעֲבוּד שְׁתֵּי פָּרוֹכֹת. gema' chapir kaamar leou rabi yosé lerabanan! verabanan amri lekha: hané milé bemichkan, aval bemikdach chéni kévan dela hava ama teraksin, ouvmikdach richon hou dahava, veistapaka leou lerabanan bikdouchetéh, i kelifnim i kela'houts, vaavoud cheté parokhot.
7. תָּנוּ רַבָּנַן: בֵּין הַמִּזְבֵּחַ לַמְּנוֹרָה הָיָה מְהַלֵּךְ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בֵּין שֻׁלְחָן לַמִּזְבֵּחַ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: בֵּין שֻׁלְחָן לַכּוֹתֶל. מַאן יֵשׁ אוֹמְרִים? אָמַר רַב חִסְדָּא: רַבִּי יוֹסֵי הִיא, דְּאָמַר: פִּיתְחָא בְּצָפוֹן קָאֵי. tanou rabanan: bén hamizbé'ha lamenora haya mehalékh, divré rabi yeouda. rabi méir omér: bén choul'han lamizbé'ha. veyéch omrim: bén choul'han lakotel. man yéch omrim? amar rav 'hisda: rabi yosé hi, deamar: pit'ha betsafon kaé.
8. וְרַבִּי יְהוּדָה אָמַר לָךְ: פִּיתְחָא בְּדָרוֹם קָאֵי. וְרַבִּי מֵאִיר כְּמַאן סְבִירָא לֵיהּ? אִי כְּרַבִּי יְהוּדָה סְבִירָא לֵיהּ — נֵיעוּל כְּרַבִּי יְהוּדָה, אִי כְּרַבִּי יוֹסֵי סְבִירָא לֵיהּ — נֵיעוּל כְּרַבִּי יוֹסֵי! verabi yeouda amar lakh: pit'ha bedarom kaé. verabi méir keman sevira léh? i kerabi yeouda sevira léh — néoul kerabi yeouda, i kerabi yosé sevira léh — néoul kerabi yosé!
9. לְעוֹלָם כְּרַבִּי יוֹסֵי סְבִירָא לֵיהּ, וַאֲמַר לְךָ: שׁוּלְחָנוֹת צָפוֹן וְדָרוֹם מוּנָּחִין, וּמַפְסְקָא לֵיהּ שֻׁלְחָן וְלָא מִתְעַיֵּיל לֵיהּ. leolam kerabi yosé sevira léh, vaamar lekha: choul'hanot tsafon vedarom mouna'hin, oumafseka léh choul'han vela mitayél léh.
10. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם מִזְרָח וּמַעֲרָב מוּנָּחִין, וּמִשּׁוּם שְׁכִינָה לָאו אוֹרַח אַרְעָא veibaét éma: leolam mizra'h oumaarav mouna'hin, oumichoum chekhina la ora'h ara

Daf 52a

1. לְמֵיעַל לְהֶדְיָא. וְרַבִּי יוֹסֵי אָמַר לָךְ: חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הִצְרִיכָן הַכָּתוּב לְשָׁלִיחַ. leméal lehedya. verabi yosé amar lakh: 'havivin yisraél chelo hitsrikhan hakatouv lechali'ha.
2. וְרַבִּי יְהוּדָה נָמֵי, נֵיעוּל בֵּין מְנוֹרָה לְכוֹתֶל! מַשְׁחֲרִי מָאנֵיהּ. verabi yeouda namé, néoul bén menora lekhotel! mach'hari manéh.
3. אָמַר רַבִּי נָתָן: אַמָּה טְרַקְסִין, לֹא הִכְרִיעוּ בּוֹ חֲכָמִים אִי כְּלִפְנִים אִי כְּלַחוּץ. amar rabi natan: ama teraksin, lo hikhriou bo 'hakhamim i kelifnim i kela'houts.
4. מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא: מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב: ״וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַה׳ שִׁשִּׁים אַמָּה אׇרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים רׇחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ״, וּכְתִיב: ״וְאַרְבָּעִים בָּאַמָּה הָיָה הַבָּיִת הוּא הַהֵיכָל לִפְנָי״, וּכְתִיב: ״וְלִפְנֵי הַדְּבִיר עֶשְׂרִים אַמָּה אוֹרֶךְ וְעֶשְׂרִים אַמָּה רוֹחַב וְעֶשְׂרִים אַמָּה קוֹמָתוֹ״, וְלָא יָדְעִינַן אַמָּה טְרַקְסִין אִי מֵהָנֵי עֶשְׂרִים, וְאִי מֵהָנֵי אַרְבָּעִים. matkéf lah ravina: ma tama? iléma michoum dikhtiv: "vehabayit acher bana hamelekh chelomo la' chichim ama orko veesrim ro'hbo ouchlochim ama komato", oukhtiv: "vearbaim baama haya habayit hou hahékhal lifna", oukhtiv: "velifné hadevir esrim ama orekh veesrim ama ro'hav veesrim ama komato", vela yadinan ama teraksin i méhané esrim, vei méhané arbaim.
5. וְדִילְמָא לָא מֵהָנֵי עֶשְׂרִין וְלָא מֵהָנֵי אַרְבְּעִין, וַחֲלָלָא קָא חָשֵׁיב, כְּותָלִים לָא קָא חָשֵׁיב. תִּדַּע, דְּכֹל הֵיכָא דְּקָא חָשֵׁיב כְּותָלִים — חָשֵׁיב לֵיהּ לְדִידֵיהּ, vedilma la méhané esrin vela méhané arbein, va'halala ka 'hachév, ketalim la ka 'hachév. tida, dekhol hékha deka 'hachév ketalim — 'hachév léh ledidéh,
6. דִּתְנַן: הַהֵיכָל מֵאָה עַל מֵאָה בְּרוּם מֵאָה. כּוֹתֶל אוּלָם חָמֵשׁ, וְהָאוּלָם אַחַת עֶשְׂרֵה, כּוֹתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ, וְאׇרְכּוֹ אַרְבָּעִים אַמָּה, וְאַמָּה טְרַקְסִין, וְעֶשְׂרִים אַמָּה בֵּית קׇדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, כּוֹתֶל הַהֵיכָל שֵׁשׁ, וְהַתָּא שֵׁשׁ, וְכוֹתֶל הַתָּא חָמֵשׁ. ditnan: hahékhal méa al méa beroum méa. kotel oulam 'haméch, vehaoulam a'hat esré, kotel hahékhal chéch, veorko arbaim ama, veama teraksin, veesrim ama bét kodché hakodachim, kotel hahékhal chéch, vehata chéch, vekhotel hata 'haméch.
7. אֶלָּא קְדוּשְּׁתֵיהּ אִי כְּלִפְנִים אִי כְּלַחוּץ. ela kedouchetéh i kelifnim i kela'houts.
8. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, בָּעֵי יוֹסֵף אִישׁ הוּצָל: ״וּדְבִיר בְּתוֹךְ הַבַּיִת מִפְּנִימָה הֵכִין לְתִתֵּן שָׁם אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה׳״. אִיבַּעְיָא לְהוּ: הֵיכִי קָאָמַר קְרָא: vehaynou deamar rabi yo'hanan, baé yoséf ich houtsal: "oudvir betokh habayit mipenima hékhin letitén cham et aron berit h'". ibaya leou: hékhi kaamar kera:
9. ״וּדְבִיר בְּתוֹךְ הַבַּיִת מִפְּנִימָה הֵכִין לְתִתֵּן שָׁם״, אוֹ דִילְמָא הָכִי קָאָמַר: ״וּדְבִיר בְּתוֹךְ הַבַּיִת מִפְּנִימָה״? "oudvir betokh habayit mipenima hékhin letitén cham", o dilma hakhi kaamar: "oudvir betokh habayit mipenima"?
10. וּמִי מְסַפְּקָא לֵיהּ? וְהַתַּנְיָא, אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: חָמֵשׁ מִקְרָאוֹת בַּתּוֹרָה אֵין לָהֶן הֶכְרֵעַ: oumi mesapeka léh? vehatanya, isi ben yeouda omér: 'haméch mikraot batora én lahen hekhréa:

Daf 52b

1. ״שְׂאֵת״. "seét".
2. ״מְשׁוּקָּדִים״. "mechoukadim".
3. ״מָחָר״. "ma'har".
4. ״אָרוּר״. "arour".
5. ״וְקָם״. "vekam".
6. וְהָתַנְיָא: הוּא יוֹסֵף אִישׁ הוּצָל, הוּא יוֹסֵף הַבַּבְלִי, הוּא אִיסִי בֶּן יְהוּדָה, הוּא אִיסִי בֶּן גּוּר אַרְיֵה, הוּא אִיסִי בֶּן גַּמְלִיאֵל, הוּא אִיסִי בֶּן מַהֲלַלְאֵל, וּמָה שְׁמוֹ — אִיסִי בֶּן עֲקִיבָא שְׁמוֹ. בִּדְאוֹרָיְיתָא — לֵיכָּא, בְּדִנְבִיאֵי — אִיכָּא. vehatanya: hou yoséf ich houtsal, hou yoséf habavli, hou isi ben yeouda, hou isi ben gour aryé, hou isi ben gamliél, hou isi ben mahalalél, ouma chemo — isi ben akiva chemo. bidorayta — léka, bedinvié — ika.
7. וּבִדְאוֹרָיְיתָא לֵיכָּא? וְהָא אִיכָּא דְּבָעֵי רַב חִסְדָּא: ״וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עוֹלוֹת כְּבָשִׂים וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים פָּרִים״ — אוֹ דִילְמָא אִידֵּי וְאִידֵּי פָּרִים! לְרַב חִסְדָּא מְסַפְּקָא לֵיהּ, לְאִיסִי בֶּן יְהוּדָה פְּשִׁיטָא לֵיהּ. ouvidorayta léka? veha ika devaé rav 'hisda: "vayichla'h et naaré bené yisraél vayaalou olot kevasim vayizbe'hou zeva'him chelamim parim" — o dilma idé veidé parim! lerav 'hisda mesapeka léh, leisi ben yeouda pechita léh.
8. מַתְנִי׳ הַחִיצוֹנָה הָיְתָה פְּרוּפָה מִן הַדָּרוֹם, וּפְנִימִית מִן הַצָּפוֹן. מְהַלֵּךְ בֵּינֵיהֶן, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַצָּפוֹן. הִגִּיעַ לַצָּפוֹן — הוֹפֵךְ פָּנָיו לַדָּרוֹם, מְהַלֵּךְ לִשְׂמֹאלוֹ עִם הַפָּרוֹכֶת עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לָאָרוֹן, matni' ha'hitsona hayta peroufa min hadarom, oufnimit min hatsafon. mehalékh bénéhen, ad chemagia latsafon. higia latsafon — hofékh pana ladarom, mehalékh lismolo im haparokhet ad cheou magia laaron,
9. הִגִּיעַ לָאָרוֹן — נוֹתֵן אֶת הַמַּחְתָּה בֵּין שְׁנֵי הַבַּדִּים. צָבַר אֶת הַקְּטֹרֶת עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים, וְנִתְמַלֵּא כָּל הַבַּיִת כּוּלּוֹ עָשָׁן. יָצָא וּבָא לוֹ בְּדֶרֶךְ בֵּית כְּנִיסָתוֹ, וּמִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה בַּבַּיִת הַחִיצוֹן. וְלֹא הָיָה מַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ, שֶׁלֹּא לְהַבְעִית אֶת יִשְׂרָאֵל. higia laaron — notén et hama'hta bén chené habadim. tsavar et haketoret al gabé ge'halim, venitmalé kal habayit koulo achan. yatsa ouva lo bederekh bét kenisato, oumitpalél tefila ketsara babayit ha'hitson. velo haya maarikh bitfilato, chelo lehavit et yisraél.
10. גְּמָ׳ בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, מִי הֲווֹ פָּרוֹכֶת? אֶלָּא בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי, מִי הֲוָה אָרוֹן? gema' bema askinan? iléma bemikdach richon, mi hao parokhet? ela bemikdach chéni, mi hava aron?
11. וְהָתַנְיָא: מִשֶּׁנִּגְנַז אָרוֹן — נִגְנְזָה עִמּוֹ צִנְצֶנֶת הַמָּן, וּצְלוֹחִית שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וּמַקְלוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וּשְׁקֵדֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, וְאַרְגַּז שֶׁשִּׁגְּרוּ פְּלִשְׁתִּים דּוֹרוֹן לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּכְלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הֲשֵׁיבוֹתֶם לוֹ אָשָׁם תָּשִׂימוּ בָאַרְגַּז מִצִּדּוֹ וְשִׁלַּחְתֶּם אוֹתוֹ וְהָלָךְ״. vehatanya: michenignaz aron — nigneza imo tsintsenet haman, outslo'hit chemen hamich'ha, oumaklo chel aharon ouchkédeha oufra'heha, veargaz chechigerou pelichtim doron lélohé yisraél, cheneemar: "oukhlé hazahav acher hachévotem lo acham tasimou vaargaz mitsido vechila'htem oto vehalakh".
12. וּמִי גְּנָזוֹ — יֹאשִׁיָּהוּ גְּנָזוֹ. מָה רָאָה שֶׁגְּנָזוֹ? רָאָה שֶׁכָּתוּב: ״יוֹלֵךְ ה׳ אוֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ״, עָמַד וּגְנָזוֹ. oumi genazo — yochiyaou genazo. ma raa chegenazo? raa chekatouv: "yolékh h' otkha veet malkekha acher takim alekha", amad ougnazo.
13. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם הַמְּבִינִים לְכׇל יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לַה׳ תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקּוֹדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף עַתָּה עִבְדוּ אֶת ה׳ אֱלֹהֵיכֶם וְאֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל״. cheneemar: "vayomer lalviyim hamevinim lekhol yisraél hakedochim la' tenou et aron hakodech babayit acher bana chelomo ven david melekh yisraél én lakhem masa bakatéf ata ivdou et h' elohékhem veét amo yisraél".
14. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָתְיָא ״שָׁמָּה״ ״שָׁמָּה״, וְאָתְיָא ״דּוֹרוֹת״ ״דּוֹרוֹת״. veamar rabi elazar: atya "chama" "chama", veatya "dorot" "dorot".
15. וְאָתְיָא ״מִשְׁמֶרֶת״ ״מִשְׁמֶרֶת״. veatya "michmeret" "michmeret".
16. לְעוֹלָם בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי, וּמַאי ״הִגִּיעַ לָאָרוֹן״ — מְקוֹם אָרוֹן. וְהָא קָתָנֵי: נָתַן אֶת הַמַּחְתָּה לְבֵין שְׁנֵי הַבַּדִּים! אֵימָא: ״כְּבֵין שְׁנֵי הַבַּדִּים״. leolam bemikdach chéni, ouma "higia laaron" — mekom aron. veha katané: natan et hama'hta levén chené habadim! éma: "kevén chené habadim".
17. צָבַר אֶת הַקְּטֹרֶת עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים. תְּנַן כְּמַאן דְּאָמַר צוֹבְרָהּ. תָּנֵי חֲדָא: צוֹבְרָהּ פְּנִימָה שֶׁהִיא חוּצָה לוֹ. וְתַנְיָא אִידַּךְ: צוֹבְרָהּ חוּצָה שֶׁהִיא פְּנִימָה לוֹ. tsavar et haketoret al gabé ge'halim. tenan keman deamar tsovrah. tané 'hada: tsovrah penima chehi 'houtsa lo. vetanya idakh: tsovrah 'houtsa chehi penima lo.
18. אָמַר אַבָּיֵי: תַּנָּאֵי הִיא. וְאָמַר אַבָּיֵי: מִסְתַּבְּרָא כְּמַאן דְּאָמַר פְּנִימָה שֶׁהִיא חוּצָה לוֹ — דִּתְנַן, מְלַמְּדִין אוֹתוֹ: הִזָּהֵר amar abayé: tanaé hi. veamar abayé: mistabera keman deamar penima chehi 'houtsa lo — ditnan, melamedin oto: hizahér

Daf 53a

1. שֶׁלֹּא תַּתְחִיל מִפָּנֶיךָ, שֶׁמָּא תִּכָּוֶה. chelo tat'hil mipanekha, chema tikave.
2. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְנָתַן אֶת הַקְּטוֹרֶת עַל הָאֵשׁ לִפְנֵי ה׳״ — שֶׁלֹּא יְתַקֵּן מִבַּחוּץ וְיַכְנִיס. לְהוֹצִיא מִלִּבָּן שֶׁל צַדּוּקִין, שֶׁאוֹמְרִים יְתַקֵּן מִבַּחוּץ וְיַכְנִיס. tanou rabanan: "venatan et haketoret al haéch lifné h'" — chelo yetakén miba'houts veyakhnis. leotsi miliban chel tsadoukin, cheomrim yetakén miba'houts veyakhnis.
3. מַאי דְּרוּשׁ? ״כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפּוֹרֶת״ — מְלַמֵּד שֶׁיְּתַקֵּן מִבַּחוּץ וְיַכְנִיס. ma derouch? "ki beanan érae al hakaporet" — melaméd cheyetakén miba'houts veyakhnis.
4. אָמְרוּ לָהֶם חֲכָמִים, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״וְנָתַן אֶת הַקְּטוֹרֶת עַל הָאֵשׁ לִפְנֵי ה׳״. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפּוֹרֶת״ — amrou lahem 'hakhamim, vahalo kevar neemar: "venatan et haketoret al haéch lifné h'". im kén, ma talmoud lomar: "ki beanan érae al hakaporet" —
5. מְלַמֵּד שֶׁנּוֹתֵן בָּהּ מַעֲלֵה עָשָׁן. וּמִנַּיִין שֶׁנּוֹתֵן בָּהּ מַעֲלֵה עָשָׁן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכִסָּה עֲנַן הַקְּטוֹרֶת אֶת הַכַּפּוֹרֶת״. הָא לֹא נָתַן בָּהּ מַעֲלֵה עָשָׁן, אוֹ שֶׁחִיסַּר אַחַת מִכׇּל סַמָּנֶיהָ — חַיָּיב מִיתָה. melaméd chenotén bah maalé achan. ouminayin chenotén bah maalé achan? cheneemar: "vekhisa anan haketoret et hakaporet". ha lo natan bah maalé achan, o che'hisar a'hat mikol samaneha — 'hayav mita.
6. וְתִיפּוֹק לֵיהּ — דְּקָא מְעַיֵּיל בִּיאָה רֵיקָנִית! vetipok léh — deka meayél bia rékanit!
7. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּגוֹן שֶׁשָּׁגַג בְּבִיאָה, וְהֵזִיד בְּהַקְטָרָה. amar rav chéchet: hakha bema askinan, kegon chechagag bevia, vehézid behaktara.
8. רַב אָשֵׁי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא הֵזִיד בְּזוֹ וּבָזוֹ, וּכְגוֹן דְּעַיֵּיל שְׁתֵּי הַקְטָרוֹת, אַחַת שְׁלֵימָה וְאַחַת חֲסֵירָה. אַבִּיאָה לָא מִיחַיַּיב — דְּהָא עַיֵּיל לֵיהּ שְׁלֵימָה, אַהַקְטָרָה — מִיחַיַּיב, דְּקָא מַקְטַר קְטוֹרֶת חֲסֵירָה. rav aché amar: afilou téma hézid bezo ouvazo, oukhgon deayél cheté haktarot, a'hat cheléma vea'hat 'haséra. abia la mi'hayav — deha ayél léh cheléma, ahaktara — mi'hayav, deka maktar ketoret 'haséra.
9. אָמַר מָר: וּמִנַּיִין שֶׁנּוֹתֵן בָּהּ מַעֲלֵה עָשָׁן, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכִסָּה״. קְרָא לִקְרָא? amar mar: ouminayin chenotén bah maalé achan, talmoud lomar: "vekhisa". kera likra?
10. אָמַר רַב יוֹסֵף, הָכִי קָאָמַר: אֵין לִי אֶלָּא עֲלֵה מַעֲלֵה עָשָׁן, עִיקַּר מַעֲלֵה עָשָׁן מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכִסָּה״. amar rav yoséf, hakhi kaamar: én li ela alé maalé achan, ikar maalé achan minayin? talmoud lomar: "vekhisa".
11. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְהָא אִיפְּכָא תַּנְיָא! דְּתַנְיָא: נָתַן בָּהּ עִיקַּר מַעֲלֵה עָשָׁן, הָיָה מִתַּמֵּר וְעוֹלֶה כְּמַקֵּל עַד שֶׁמַּגִּיעַ לִשְׁמֵי קוֹרָה. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לִשְׁמֵי קוֹרָה, מְמַשְׁמֵשׁ וְיוֹרֵד בַּכּוֹתָלִים עַד שֶׁנִּתְמַלֵּא הַבַּיִת עָשָׁן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהַבַּיִת יִמָּלֵא עָשָׁן״! amar léh abayé: veha ipekha tanya! detanya: natan bah ikar maalé achan, haya mitamér veole kemakél ad chemagia lichmé kora. kévan chehigia lichmé kora, memachméch veoréd bakotalim ad chenitmalé habayit achan, cheneemar: "vehabayit yimalé achan"!
12. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי, הָכִי קָאָמַר: אֵין לִי אֶלָּא עִיקַּר מַעֲלֵה עָשָׁן, עֲלֵה מַעֲלֵה עָשָׁן מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכִסָּה״. ela amar abayé, hakhi kaamar: én li ela ikar maalé achan, alé maalé achan minayin? talmoud lomar: "vekhisa".
13. רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: אֵין לִי אֶלָּא אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר. שִׁילֹה וּבֵית עוֹלָמִים מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכִסָּה״. rav chéchet amar: én li ela ohel moéd chebamidbar. chilo ouvét olamim minayin? talmoud lomar: "vekhisa".
14. הַאי, מִ״וְּכֵן יַעֲשֶׂה לְאֹהֶל מוֹעֵד הַשּׁוֹכֵן אִתָּם״ נָפְקָא! ha, mi"oukhén yaase leohel moéd hachokhén itam" nafka!
15. אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: אֵין לִי אֶלָּא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכִסָּה״. ela hakhi kaamar: én li ela beom hakipourim. bichar yemot hachana minayin? talmoud lomar: "vekhisa".
16. רַב אָשֵׁי אָמַר: חַד לְמִצְוָה, וְחַד לְעַכֵּב. רָבָא אָמַר: חַד לְעוֹנֶשׁ, וְחַד לְאַזְהָרָה. rav aché amar: 'had lemitsva, ve'had leakév. rava amar: 'had leonech, ve'had leazhara.
17. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: ״וְלֹא יָמוּת״ — עוֹנֶשׁ, ״כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה״ — אַזְהָרָה. tanya, rabi eliezer omér: "velo yamout" — onech, "ki beanan érae" — azhara.
18. יָכוֹל יִהְיוּ שְׁנֵיהֶם אֲמוּרִין קוֹדֶם מִיתַת בְּנֵי אַהֲרֹן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן״. יָכוֹל יִהְיוּ שְׁנֵיהֶם אֲמוּרִים אַחַר מִיתַת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפּוֹרֶת״. הָא כֵּיצַד? אַזְהָרָה קוֹדֶם מִיתָה, וְעוֹנֶשׁ אַחַר מִיתָה. yakhol yihou chenéhem amourin kodem mitat bené aharon — talmoud lomar: "a'haré mot chené bené aharon". yakhol yihou chenéhem amourim a'har mitat chené bené aharon — talmoud lomar: "ki beanan érae al hakaporet". ha kétsad? azhara kodem mita, veonech a'har mita.
19. מַאי תַּלְמוּדָא? אָמַר רָבָא, אָמַר קְרָא: ״כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה״ — וַעֲדַיִין לֹא נִרְאָה. וְאֶלָּא מַאי טַעְמָא אִיעֲנוּשׁ? ma talmouda? amar rava, amar kera: "ki beanan érae" — vaadayin lo nira. veela ma tama ianouch?
20. כִּדְתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לֹא מֵתוּ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶלָּא עַל שֶׁהוֹרוּ הֲלָכָה בִּפְנֵי מֹשֶׁה רַבָּן. מַאי דְּרוּשׁ? ״וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ״ — אַף עַל פִּי שֶׁהָאֵשׁ יוֹרֶדֶת מִן הַשָּׁמַיִם, מִצְוָה לְהָבִיא מִן הַהֶדְיוֹט. kidtanya, rabi eliezer omér: lo métou bené aharon ela al cheorou halakha bifné moche raban. ma derouch? "venatnou bené aharon hakohén éch al hamizbé'ha" — af al pi chehaéch yoredet min hachamayim, mitsva lehavi min hahedot.
21. יָצָא וּבָא לוֹ דֶּרֶךְ כְּנִיסָתוֹ. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, אָמַר קְרָא: ״וַיָּבֹא שְׁלֹמֹה לַבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן יְרוּשָׁלִַם״, וְכִי מָה עִנְיַן גִּבְעוֹן אֵצֶל יְרוּשָׁלַיִם? yatsa ouva lo derekh kenisato. mena hané milé? amar rabi chemouél bar na'hmani, amar rabi yonatan, amar kera: "vayavo chelomo labama acher begivon yerouchalam", vekhi ma inyan givon étsel yerouchalayim?
22. אֶלָּא: מַקִּישׁ יְצִיאָתוֹ מִגִּבְעוֹן לִירוּשָׁלַיִם, לְבִיאָתוֹ מִירוּשָׁלַיִם לְגִבְעוֹן: מָה בִּיאָתוֹ מִירוּשָׁלַיִם לְגִבְעוֹן — פָּנָיו כְּלַפֵּי בָמָה, כְּדֶרֶךְ בִּיאָתוֹ, אַף יְצִיאָתוֹ מִגִּבְעוֹן לִירוּשָׁלַיִם — פָּנָיו כְּלַפֵּי בָמָה, כְּדֶרֶךְ בִּיאָתוֹ. ela: makich yetsiato migivon lirouchalayim, leviato mirouchalayim legivon: ma biato mirouchalayim legivon — pana kelapé vama, kederekh biato, af yetsiato migivon lirouchalayim — pana kelapé vama, kederekh biato.
23. וְכֵן כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָן, וּלְוִיִּם בְּדוּכָנָן, וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָן, כְּשֶׁהֵן נִפְטָרִין — לֹא הָיוּ מַחֲזִירִין פְּנֵיהֶן וְהוֹלְכִין, אֶלָּא מְצַדְּדִין פְּנֵיהֶן וְהוֹלְכִין. vekhén kohanim baavodatan, oulviyim bedoukhanan, veyisraél bemaamadan, kechehén niftarin — lo haou ma'hazirin penéhen veolkhin, ela metsadedin penéhen veolkhin.
24. וְכֵן תַּלְמִיד הַנִּפְטָר מֵרַבּוֹ לֹא יַחֲזִיר פָּנָיו וְיֵלֵךְ, אֶלָּא מְצַדֵּד פָּנָיו וְהוֹלֵךְ. כִּי הָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר כַּד הֲוָה מִיפְּטַר מִינֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, כַּד הֲוָה בָּעֵי רַבִּי יוֹחָנָן לְסַגּוֹיֵי, הֲוָה גָּחֵין קָאֵי רַבִּי אֶלְעָזָר אַדּוּכְתֵּיהּ עַד דַּהֲוָה מִיכַּסֵּי רַבִּי יוֹחָנָן מִינֵּיהּ. vekhén talmid haniftar mérabo lo ya'hazir pana veyélékh, ela metsadéd pana veolékh. ki ha derabi elazar kad hava mipetar minéh derabi yo'hanan, kad hava baé rabi yo'hanan lesagoyé, hava ga'hén kaé rabi elazar adoukhtéh ad dahava mikasé rabi yo'hanan minéh.
25. וְכַד הֲוָה בָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר לְסַגּוֹיֵי, הֲוָה קָא אָזֵיל לַאֲחוֹרֵיהּ עַד דְּמִכַּסֵּי מִינֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן. רָבָא כַּד הֲוָה מִיפְּטַר מִינֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף, הֲוָה אָזֵיל לַאֲחוֹרֵיהּ עַד דְּמִנַּגְּפָן כַּרְעֵיהּ וּמִתַּוְּוסָן אִסְקוּפָּתָא דְּבֵי רַב יוֹסֵף דְּמָא. vekhad hava baé rabi elazar lesagoyé, hava ka azél laa'horéh ad demikasé minéh derabi yo'hanan. rava kad hava mipetar minéh derav yoséf, hava azél laa'horéh ad deminagefan karéh oumitaousan iskoupata devé rav yoséf dema.

Daf 53b

1. אֲמַרוּ לֵיהּ לְרַב יוֹסֵף: הָכִי עָבֵיד רָבָא. אֲמַר לֵיהּ: יְהֵא רַעֲוָא דִּתְרוּם רֵישָׁךְ אַכּוּלֵּהּ כַּרְכָּא. amarou léh lerav yoséf: hakhi avéd rava. amar léh: yehé raava ditroum réchakh akouléh karka.
2. אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הַמִּתְפַּלֵּל, צָרִיךְ שֶׁיַּפְסִיעַ שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת לַאֲחוֹרָיו, וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן שָׁלוֹם. אָמַר לֵיהּ רַב מָרְדֳּכַי: כֵּיוָן שֶׁפָּסַע שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת לַאֲחוֹרָיו — הָתָם אִיבַּעְיָא לֵיהּ לְמֵיקַם. מָשָׁל לְתַלְמִיד הַנִּפְטָר מֵרַבּוֹ, אִם חוֹזֵר לְאַלְתַּר, דּוֹמֶה לְכֶלֶב שֶׁשָּׁב עַל קִיאוֹ. amar rabi alekesanderi amar rabi yeochoua ben lévi: hamitpalél, tsarikh cheyafsia chaloch pesiot laa'hora, vea'har kakh yitén chalom. amar léh rav mardokha: kévan chepasa chaloch pesiot laa'hora — hatam ibaya léh lemékam. machal letalmid haniftar mérabo, im 'hozér lealtar, dome lekhelev chechav al kio.
3. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הַמִּתְפַּלֵּל, צָרִיךְ שֶׁיַּפְסִיעַ שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת לַאֲחוֹרָיו וְאַחַר כָּךְ יִתֵּן שָׁלוֹם, וְאִם לֹא עָשָׂה כֵּן רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל. וּמִשּׁוּם שְׁמַעְיָה אָמְרוּ: שֶׁנּוֹתֵן שָׁלוֹם לְיָמִין, וְאַחַר כָּךְ לִשְׂמֹאל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ״, וְאוֹמֵר: ״יִפּוֹל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ״. tanya namé hakhi: hamitpalél, tsarikh cheyafsia chaloch pesiot laa'hora vea'har kakh yitén chalom, veim lo asa kén raou lo chelo hitpalél. oumichoum chemaya amrou: chenotén chalom leyamin, vea'har kakh lismol, cheneemar: "mimino éch dat lamo", veomér: "yipol mitsidekha elef ourvava miminekha".
4. מַאי וְאוֹמֵר? וְכִי תֵּימָא אוֹרְחָא דְמִילְּתָא הִיא לְמִיתַּב בְּיָמִין, תָּא שְׁמַע: ״יִפּוֹל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ״. ma veomér? vekhi téma or'ha demileta hi lemitav beyamin, ta chema: "yipol mitsidekha elef ourvava miminekha".
5. רָבָא חַזְיֵיהּ לְאַבָּיֵי דְּיָהֵיב שְׁלָמָא לְיַמִּינָא בְּרֵישָׁא אֲמַר לֵיהּ: מִי סָבְרַתְּ לִימִין דִּידָךְ? לִשְׂמֹאל דִּידָךְ קָא אָמֵינָא, דְּהָוֵי יְמִינוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר רַב חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַב הוּנָא: חֲזֵינָא לְהוּ לְאַבָּיֵי וְרָבָא דְּפָסְעִי לְהוּ שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת בִּכְרִיעָה אַחַת. rava 'hazyéh leabayé deyahév chelama leyamina berécha amar léh: mi savrate limin didakh? lismol didakh ka aména, dehavé yemino chel hakadoch baroukh hou. amar rav 'hiya beréh derav houna: 'hazéna leou leabayé verava defasi leou chaloch pesiot bikhria a'hat.
6. וּמִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה בַּבַּיִת הַחִיצוֹן. מַאי מְצַלֵּי? רָבָא בַּר רַב אַדָּא וְרָבִין בַּר רַב אַדָּא תַּרְוַיְיהוּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אָמְרִי: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹהֵינוּ שֶׁתְּהֵא שָׁנָה זוֹ גְּשׁוּמָה וּשְׁחוּנָה. שְׁחוּנָה מְעַלְּיוּתָא הִיא?! אֶלָּא אֵימָא: אִם שְׁחוּנָה תְּהֵא גְּשׁוּמָה. oumitpalél tefila ketsara babayit ha'hitson. ma metsalé? rava bar rav ada veravin bar rav ada tarvayou micheméh derav amri: yehi ratson milefanekha h' elohénou chetehé chana zo gechouma ouch'houna. che'houna mealeouta hi?! ela éma: im che'houna tehé gechouma.
7. רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא מְסַיֵּים בַּהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה: לָא יִעְדֵּי עָבֵיד שׁוּלְטָן מִדְּבֵית יְהוּדָה, וְלֹא יִהְיוּ עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין לְפַרְנָסָה זֶה מִזֶּה, וְלֹא תִּכָּנֵס לְפָנֶיךָ תְּפִלַּת עוֹבְרֵי דְּרָכִים. rav a'ha beréh derava mesayém bah micheméh derav yeouda: la yidé avéd choultan midevét yeouda, velo yihou amekha yisraél tserikhin lefarnasa ze mize, velo tikanés lefanekha tefilat ovré derakhim.
8. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא הֲוָה קָא אָזֵיל בְּאוֹרְחָא. שְׁדָא מִטְרָא עֲלֵיהּ, אֲמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ בְּנַחַת, וַחֲנִינָא בְּצַעַר. פְּסַק מִיטְרָא. כִּי אֲתָא לְבֵיתֵיהּ, אָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ בְּצַעַר, וַחֲנִינָא בְּנַחַת. אֲתָא מִיטְרָא. אָמַר רַב יוֹסֵף: מַאי אַהְנְיָא לֵיהּ צְלוֹתֵיהּ דְּכֹהֵן גָּדוֹל לְגַבֵּי רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא. rabi 'hanina ben dosa hava ka azél beor'ha. cheda mitra aléh, amar: ribono chel olam! kol haolam koulo bena'hat, va'hanina betsaar. pesak mitra. ki ata levétéh, amar: ribono chel olam! kol haolam koulo betsaar, va'hanina bena'hat. ata mitra. amar rav yoséf: ma ahneya léh tselotéh dekhohén gadol legabé rabi 'hanina ben dosa.
9. תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן גָּדוֹל אֶחָד שֶׁהֶאֱרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ, וְנִמְנוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים לִיכָּנֵס אַחֲרָיו. הִתְחִילוּ הֵם נִכְנָסִין וְהוּא יוֹצֵא. אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי מָה הֶאֱרַכְתָּ בִּתְפִלָּתֶךָ? אָמַר לָהֶם: קָשֶׁה בְּעֵינֵיכֶם שֶׁהִתְפַּלַּלְתִּי עֲלֵיכֶם וְעַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלֹּא יֵחָרֵב? אָמְרוּ לוֹ: אַל תְּהִי רָגִיל לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ: לֹא הָיָה מַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַבְעִית אֶת יִשְׂרָאֵל. tanou rabanan: maase bekhohén gadol e'had cheheerikh bitfilato, venimnou e'ha hakohanim likanés a'hara. hit'hilou hém nikhnasin veou yotsé. amrou lo: mipené ma heerakhta bitfilatekha? amar lahem: kache beénékhem chehitpalalti alékhem veal bét hamikdach chelo yé'harév? amrou lo: al tehi ragil laasot kén, cheharé chaninou: lo haya maarikh bitfilato kedé chelo lehavit et yisraél.
10. מַתְנִי׳ מִשֶּׁנִּיטַּל אָרוֹן, אֶבֶן הָיְתָה שָׁם מִימוֹת נְבִיאִים רִאשׁוֹנִים, וּשְׁתִיָּיה הָיְתָה נִקְרֵאת, גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת וְעָלֶיהָ הָיָה נוֹתֵן. נָטַל אֶת הַדָּם מִמִּי שֶׁהָיָה מְמָרֵס בּוֹ, נִכְנַס לַמָּקוֹם שֶׁנִּכְנַס, וְעָמַד בַּמָּקוֹם שֶׁעָמַד, וְהִזָּה מִמֶּנּוּ אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. matni' michenital aron, even hayta cham mimot neviim richonim, ouchtiya hayta nikrét, gevoha min haarets chaloch etsbaot vealeha haya notén. natal et hadam mimi chehaya memarés bo, nikhnas lamakom chenikhnas, veamad bamakom cheamad, vehiza mimenou a'hat lemala vecheva lemata.
11. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּון לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה אֶלָּא כְּמַצְלִיף. וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת, אַחַת וְאַחַת, אַחַת וּשְׁתַּיִם, אַחַת וְשָׁלֹשׁ, אַחַת וְאַרְבַּע, אַחַת וְחָמֵשׁ, אַחַת וְשֵׁשׁ, אַחַת וָשֶׁבַע. יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַזָּהָב שֶׁבַּהֵיכָל. velo haya mitkavén lehazot lo lemala velo lemata ela kematslif. vekhakh haya mone: a'hat, a'hat vea'hat, a'hat ouchtayim, a'hat vechaloch, a'hat vearba, a'hat ve'haméch, a'hat vechéch, a'hat vacheva. yatsa vehini'ho al kan hazahav chebahékhal.
12. הֵבִיאוּ לוֹ אֶת הַשָּׂעִיר, שְׁחָטוֹ, וְקִבֵּל בְּמִזְרָק אֶת דָּמוֹ, נִכְנַס לַמָּקוֹם שֶׁנִּכְנַס, וְעָמַד בַּמָּקוֹם שֶׁעָמַד, וְהִזָּה מִמֶּנּוּ אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה, וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת, אַחַת וְאַחַת, אַחַת וּשְׁתַּיִם וְכוּ׳. יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַזָּהָב הַשֵּׁנִי שֶׁבַּהֵיכָל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא הָיָה שָׁם אֶלָּא כֵּן אֶחָד בִּלְבַד. נָטַל דַּם הַפָּר וְהִנִּיחַ דַּם הַשָּׂעִיר, héviou lo et hasair, che'hato, vekibél bemizrak et damo, nikhnas lamakom chenikhnas, veamad bamakom cheamad, vehiza mimenou a'hat lemala vecheva lemata, vekhakh haya mone: a'hat, a'hat vea'hat, a'hat ouchtayim vekhou'. yatsa vehini'ho al kan hazahav hachéni chebahékhal. rabi yeouda omér: lo haya cham ela kén e'had bilvad. natal dam hapar vehini'ha dam hasair,
13. וְהִזָּה מִמֶּנּוּ עַל הַפָּרוֹכֶת שֶׁכְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ, אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּון וְכוּ׳. וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה וְכוּ׳. נָטַל דַּם הַשָּׂעִיר וְהִנִּיחַ דַּם הַפָּר, וְהִזָּה מִמֶּנּוּ עַל הַפָּרוֹכֶת שֶׁכְּנֶגֶד הָאָרוֹן מִבַּחוּץ, אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה וְכוּ׳. עֵירָה דַּם הַפָּר לְתוֹךְ דַּם הַשָּׂעִיר, וְנָתַן אֶת הַמָּלֵא בָּרֵיקָן. vehiza mimenou al haparokhet chekeneged haaron miba'houts, a'hat lemala vecheva lemata velo haya mitkavén vekhou'. vekhakh haya mone vekhou'. natal dam hasair vehini'ha dam hapar, vehiza mimenou al haparokhet chekeneged haaron miba'houts, a'hat lemala vecheva lemata vekhou'. éra dam hapar letokh dam hasair, venatan et hamalé barékan.
14. גְּמָ׳ ״מִשֶּׁנִּגְנַז״ לָא קָתָנֵי, אֶלָּא ״מִשֶּׁנִּיטַּל״. תְּנַן כְּמַאן דְּאָמַר אָרוֹן גָּלָה לְבָבֶל. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אָרוֹן גָּלָה לְבָבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה שָׁלַח הַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶאצַּר וַיְבִיאֵהוּ בָבֶלָה עִם כְּלֵי חֶמְדַּת בֵּית ה׳״. gema' "michenignaz" la katané, ela "michenital". tenan keman deamar aron gala levavel. detanya, rabi eliezer omér: aron gala levavel, cheneemar: "velitchouvat hachana chala'h hamelekh nevoukhadnetsar vayviéou vavela im kelé 'hemdat bét h'".
15. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: אָרוֹן גָּלָה לְבָבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יִוָּתֵר דָּבָר אָמַר ה׳״ — אֵלּוּ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁבּוֹ. rabi chimon ben yo'ha omér: aron gala levavel, cheneemar: "lo yivatér davar amar h'" — élou aseret hadiberot chebo.
16. רַבִּי יְהוּדָה (בֶּן לָקִישׁ) אוֹמֵר: אָרוֹן בִּמְקוֹמוֹ נִגְנַז, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים מִן הַקֹּדֶשׁ עַל פְּנֵי הַדְּבִיר וְלֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה״. rabi yeouda (ben lakich) omér: aron bimkomo nignaz, cheneemar: "vayéraou raché habadim min hakodech al pené hadevir velo yéraou ha'houtsa vayihou cham ad hayom haze".
17. וּפְלִיגָא דְּעוּלָּא. דְּאָמַר עוּלָּא, שָׁאַל רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי בְּרוֹמִי: וְכִי מֵאַחַר שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְלַמְּדֵנוּ פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה: אָרוֹן גָּלָה לְבָבֶל, רִאשׁוֹנָה הָא דַּאֲמַרַן: ״וַיְבִיאֵהוּ בָבֶלָה עִם כְּלֵי חֶמְדַּת בֵּית ה׳״, שְׁנִיָּה מַאי הִיא? — דִּכְתִיב: ״וַיֵּצֵא מִבַּת צִיּוֹן oufliga deoula. deamar oula, chaal rabi matya ben 'harach et rabi chimon ben yo'ha beromi: vekhi méa'har cherabi eliezer melamedénou paam richona ouchniya: aron gala levavel, richona ha daamaran: "vayviéou vavela im kelé 'hemdat bét h'", cheniya ma hi? — dikhtiv: "vayétsé mibat tsiyon

Daf 54a

1. כׇּל הֲדָרָהּ״. מַאי: ״כׇּל הֲדָרָהּ״ — חַדְרָהּ. אַתָּה, מַאי אַתָּה אוֹמֵר? אָמַר לוֹ, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: אָרוֹן בִּמְקוֹמוֹ נִגְנַז, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּאֲרִיכוּ הַבַּדִּים וְגוֹ׳״. kol hadarah". ma: "kol hadarah" — 'hadrah. ata, ma ata omér? amar lo, cheani omér: aron bimkomo nignaz, cheneemar: "vayaarikhou habadim vego'".
2. אֲמַר לֵיהּ רַבָּה לְעוּלָּא: מַאי מַשְׁמַע? דִּכְתִיב: ״וַיִּהְיוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה״, וְכׇל הֵיכָא דִּכְתִיב: ״עַד הַיּוֹם הַזֶּה״ לְעוֹלָם הוּא? וְהָכְתִיב: ״וְאֶת הַיְבוּסִי יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם לֹא הוֹרִישׁוּ בְּנֵי בִנְיָמִין וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת בְּנֵי בִנְיָמִין בִּירוּשָׁלִַם עַד הַיּוֹם הַזֶּה״, הָכִי נָמֵי דְּלָא גְּלוֹ? amar léh raba leoula: ma machma? dikhtiv: "vayihou cham ad hayom haze", vekhol hékha dikhtiv: "ad hayom haze" leolam hou? vehakhtiv: "veet hayvousi yochév yerouchalam lo horichou bené vinyamin vayéchev hayvousi et bené vinyamin birouchalam ad hayom haze", hakhi namé dela gelo?
3. וְהָתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חֲמִשִּׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה לֹא עָבַר אִישׁ בִּיהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל הֶהָרִים אֶשָּׂא בְכִי וָנֶהִי וְעַל נְאוֹת מִדְבָּר קִינָה כִּי נִצְּתוּ מִבְּלִי אִישׁ עוֹבֵר וְלֹא שָׁמְעוּ קוֹל מִקְנֶה מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם וְעַד בְּהֵמָה נָדְדוּ הָלָכוּ״, ״בְּהֵמָה״ בְּגִימַטְרִיָּא חַמְשִׁין וּשְׁתַּיִם הָווּ! vehatanya, rabi yeouda omér: 'hamichim ouchtayim chana lo avar ich biouda, cheneemar: "al heharim esa vekhi vanehi veal neot midbar kina ki nitsetou mibeli ich ovér velo chamou kol mikne méof hachamayim vead behéma naddou halakhou", "behéma" begimatriya 'hamchin ouchtayim haou!
4. וְתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שֶׁבַע שָׁנִים נִתְקַיְּימָה גׇּפְרִית וּמֶלַח בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי — אָתְיָא ״בְּרִית״ ״בְּרִית״. כְּתִיב הָכָא: ״וְהִגְבִּיר בְּרִית לָרַבִּים שָׁבוּעַ אֶחָד״, וּכְתִיב הָתָם: ״וְאָמְרוּ עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת בְּרִית ה׳ אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם״! vetanya, rabi yosé omér: cheva chanim nitkayema gofrit oumela'h beerets yisraél. veamar rabi yo'hanan: ma tama derabi yosé — atya "berit" "berit". ketiv hakha: "vehigbir berit larabim chavoua e'had", oukhtiv hatam: "veamrou al acher azvou et berit h' elohé avotam"!
5. אֲמַר לֵיהּ: הָכָא כְּתִיב ״שָׁם״, הָתָם לָא כְּתִיב ״שָׁם״, וְכׇל הֵיכָא דִּכְתִיב: ״שָׁם״ — לְעוֹלָם הוּא. מֵיתִיבִי: ״וּמֵהֶם מִן בְּנֵי שִׁמְעוֹן הָלְכוּ לְהַר שֵׂעִיר אֲנָשִׁים חֲמֵשׁ מֵאוֹת וּפְלַטְיָה וּנְעַרְיָה וּרְפָיָה וְעוּזִּיאֵל בְּנֵי יִשְׁעִי בְּרֹאשָׁם. וַיַּכּוּ אֶת שְׁאֵרִית הַפְּלֵיטָה לַעֲמָלֵק וַיֵּשְׁבוּ שָׁם עַד הַיּוֹם הַזֶּה״. amar léh: hakha ketiv "cham", hatam la ketiv "cham", vekhol hékha dikhtiv: "cham" — leolam hou. métivi: "ouméhem min bené chimon halkhou lehar séir anachim 'haméch méot ouflatya ounarya ourfaya veouziél bené yichi berocham. vayakou et cheérit hapeléta laamalék vayéchvou cham ad hayom haze".
6. וּכְבָר עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר וּבִלְבֵּל כׇּל הָאֲרָצוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָסִיר גְּבוּלוֹת עַמִּים וַעֲתוּדוֹתֵיהֶם שׁוֹשֵׂתִי״. תְּיוּבְתָּא. oukhvar ala san'hériv melekh achour ouvilbél kol haaratsot, cheneemar: "veasir gevoulot amim vaatoudotéhem choséti". teouvta.
7. אָמַר רַב נַחְמָן: תָּנָא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אָרוֹן בְּלִשְׁכַּת דִּיר הָעֵצִים הָיָה גָּנוּז. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְעַסֵּק, וְרָאָה רִצְפָּה מְשׁוּנָּה מֵחַבְרוֹתֶיהָ, וּבָא וְהוֹדִיעַ אֶת חֲבֵירוֹ, וְלֹא הִסְפִּיק לִגְמוֹר אֶת הַדָּבָר עַד שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ. וְיָדְעוּ בְּיִחוּד שֶׁשָּׁם אָרוֹן גָּנוּז. amar rav na'hman: tana, va'hakhamim omrim: aron belichkat dir haétsim haya ganouz. amar rav na'hman bar yits'hak: af anan namé tenéna: maase bekhohén e'had chehaya mitasék, veraa ritspa mechouna mé'havroteha, ouva veodia et 'havéro, velo hispik ligmor et hadavar ad cheyatsta nichmato. veyadou beyi'houd checham aron ganouz.
8. מַאי הֲוָה עָבֵיד? אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ: מִתְעַסֵּק בְּקַרְדּוּמּוֹ הָיָה. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: שְׁנֵי כֹהֲנִים בַּעֲלֵי מוּמִין הָיוּ מַתְלִיעִין בְּעֵצִים, וְנִשְׁמְטָה קַרְדּוּמּוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶם וְנָפְלָה שָׁם, וְיָצְתָה אֵשׁ וַאֲכָלַתּוּ. ma hava avéd? amar rabi 'helbo: mitasék bekardoumo haya. tana devé rabi yichmaél: chené khohanim baalé moumin haou matliin beétsim, venichmeta kardoumo chel e'had méhem venafla cham, veyatsta éch vaakhalatou.
9. רַב יְהוּדָה רָמֵי. כְּתִיב: ״וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים״, וּכְתִיב: ״וְלֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה״. הָא כֵּיצַד? נִרְאִין וְאֵין נִרְאִין. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ״וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים״, יָכוֹל לֹא יְהוּ זָזִין מִמְּקוֹמָן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וַיַּאֲרִיכוּ הַבַּדִּים״, יָכוֹל יְהוּ מְקָרְעִין בַּפָּרוֹכֶת וְיוֹצְאִין — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְלֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה״. rav yeouda ramé. ketiv: "vayéraou raché habadim", oukhtiv: "velo yéraou ha'houtsa". ha kétsad? nirin veén nirin. tanya namé hakhi: "vayéraou raché habadim", yakhol lo yeou zazin mimekoman — talmoud lomar: "vayaarikhou habadim", yakhol yeou mekarin baparokhet veotsin — talmoud lomar: "velo yéraou ha'houtsa".
10. הָא כֵּיצַד? דּוֹחֲקִין וּבוֹלְטִין וְיוֹצְאִין בַּפָּרוֹכֶת, וְנִרְאִין כִּשְׁנֵי דַּדֵּי אִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״צְרוֹר הַמּוֹר דּוֹדִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין״. ha kétsad? do'hakin ouvoltin veotsin baparokhet, venirin kichné dadé icha, cheneemar: "tseror hamor dodi li bén chada yalin".
11. אָמַר רַב קַטִּינָא: בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹלִין לָרֶגֶל, מְגַלְּלִין לָהֶם אֶת הַפָּרוֹכֶת, וּמַרְאִין לָהֶם אֶת הַכְּרוּבִים שֶׁהָיוּ מְעוֹרִים זֶה בָּזֶה, וְאוֹמְרִים לָהֶן: רָאוּ חִבַּתְכֶם לִפְנֵי הַמָּקוֹם כְּחִבַּת זָכָר וּנְקֵבָה. amar rav katina: bechaa chehaou yisraél olin laregel, megalelin lahem et haparokhet, oumarin lahem et hakerouvim chehaou meorim ze baze, veomrim lahen: raou 'hibatkhem lifné hamakom ke'hibat zakhar ounkéva.
12. מֵתִיב רַב חִסְדָּא: ״וְלֹא יָבוֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ״, וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בִּשְׁעַת הַכְנָסַת כֵּלִים לְנַרְתֵּק שֶׁלָּהֶם! métiv rav 'hisda: "velo yavoou lirot kevala et hakodech", veamar rav yeouda amar rav: bichat hakhnasat kélim lenarték chelahem!
13. אָמַר רַב נַחְמָן: מָשָׁל לְכַלָּה, כׇּל זְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית אָבִיהָ צְנוּעָה מִבַּעְלָהּ. כֵּיוָן שֶׁבָּאתָה לְבֵית חָמִיהָ — אֵינָהּ צְנוּעָה מִבַּעְלָהּ. amar rav na'hman: machal lekhala, kol zeman chehi bevét aviha tsenoua mibalah. kévan chebata levét 'hamiha — énah tsenoua mibalah.
14. מֵתִיב רַב חָנָא בַּר רַב קַטִּינָא: מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְעַסֵּק וְכוּ׳! אֲמַר לֵיהּ: נִתְגָּרְשָׁה קָא אָמְרַתְּ, נִתְגָּרְשָׁה חָזְרוּ לְחִיבָּתָהּ הָרִאשׁוֹנָה. métiv rav 'hana bar rav katina: maase bekhohén e'had chehaya mitasék vekhou'! amar léh: nitgarcha ka amrate, nitgarcha 'hazrou le'hibatah harichona.
15. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִי נֵימָא בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן — מִי הֲוַאי פָּרוֹכֶת? אֶלָּא בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי — מִי הֲווֹ כְּרוּבִים? לְעוֹלָם בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, וּמַאי פָּרוֹכֶת — פָּרוֹכֶת דְּבָבֵי. bema askinan? i néma bemikdach richon — mi hava parokhet? ela bemikdach chéni — mi hao kerouvim? leolam bemikdach richon, ouma parokhet — parokhet devavé.
16. דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר פָּרוֹכוֹת הָיוּ בְּמִקְדָּשׁ, שִׁבְעָה כְּנֶגֶד שִׁבְעָה שְׁעָרִים, שְׁתַּיִם — אַחַת לְפִתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל, וְאַחַת לְפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם. שְׁתַּיִם בַּדְּבִיר, וּשְׁתַּיִם כְּנֶגְדָּן בָּעֲלִיָּה. deamar rabi zéra amar rav: chelocha asar parokhot haou bemikdach, chiva keneged chiva chearim, chetayim — a'hat lefit'ho chel hékhal, vea'hat lefit'ho chel oulam. chetayim badevir, ouchtayim kenegdan baaliya.
17. רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: לְעוֹלָם בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי, וּכְרוּבִים דְּצוּרְתָּא הֲווֹ קָיְימִי, דִּכְתִיב: ״וְאֶת כׇּל קִירוֹת הַבַּיִת מֵסַב קָלַע כְּרוּבִים וְתִמֹרוֹת וּפְטוּרֵי צִיצִּים וְצִפָּה זָהָב מְיֻשָּׁר עַל הַמְּחוּקֶּה״. rav a'ha bar yaakov amar: leolam bemikdach chéni, oukhrouvim detsourta hao kaymi, dikhtiv: "veet kol kirot habayit mésav kala kerouvim vetimorot ouftouré tsitsim vetsipa zahav meyouchar al hame'houke".
18. וּכְתִיב: ״כְּמַעַר אִישׁ וְלוֹיוֹת״. מַאי ״כְּמַעַר אִישׁ וְלוֹיוֹת״? אָמַר רַבָּה בַּר רַב שֵׁילָא: oukhtiv: "kemaar ich veloot". ma "kemaar ich veloot"? amar raba bar rav chéla:

Daf 54b

1. כְּאִישׁ הַמְעוֹרֶה בַּלְּוָיָיה שֶׁלּוֹ. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ גּוֹיִם לַהֵיכָל רָאוּ כְּרוּבִים הַמְעוֹרִין זֶה בָּזֶה, הוֹצִיאוּן לַשּׁוּק וְאָמְרוּ: יִשְׂרָאֵל הַלָּלוּ, שֶׁבִּרְכָתָן בְּרָכָה וְקִלְלָתָן קְלָלָה — יַעַסְקוּ בִּדְבָרִים הַלָּלוּ? מִיָּד הִזִּילוּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כׇּל מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ כִּי רָאוּ עֶרְוָתָהּ״. keich hamore balevaya chelo. amar réch lakich: bechaa chenikhnesou goyim lahékhal raou kerouvim hamorin ze baze, hotsioun lachouk veamrou: yisraél halalou, chebirkhatan berakha vekillatan kelala — yaaskou bidvarim halalou? miyad hiziloum, cheneemar: "kol mekhabedeha hizilouha ki raou ervatah".
2. וּשְׁתִיָּה הָיְתָה נִקְרֵאת. תָּנָא: שֶׁמִּמֶּנָּה הוּשְׁתַּת הָעוֹלָם. תְּנַן כְּמַאן דְּאָמַר מִצִּיּוֹן נִבְרָא הָעוֹלָם, דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עוֹלָם מֵאֶמְצָעִיתוֹ נִבְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּצֶקֶת עָפָר לַמּוּצָק וּרְגָבִים יְדוּבָּקוּ״. ouchtiya hayta nikrét. tana: chemimena houchtat haolam. tenan keman deamar mitsiyon nivra haolam, detanya, rabi eliezer omér: olam méemtsaito nivra, cheneemar: "betseket afar lamoutsak ourgavim yedoubakou".
3. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: עוֹלָם מִן הַצְּדָדִין נִבְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי לַשֶּׁלֶג יֹאמַר הֱוֵי אָרֶץ וְגֶשֶׁם מָטָר וְגֶשֶׁם מִטְרוֹת עוּזּוֹ״. רַבִּי יִצְחָק (נַפָּחָא) אָמַר: אֶבֶן יָרָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּיָּם, מִמֶּנּוּ נִשְׁתַּת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל מָה אֲדָנֶיהָ הׇטְבָּעוּ אוֹ מִי יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ״. rabi yeochoua omér: olam min hatsedadin nivra, cheneemar: "ki lacheleg yomar hevé arets vegechem matar vegechem mitrot ouzo". rabi yits'hak (napa'ha) amar: even yara hakadoch baroukh hou bayam, mimenou nichtat haolam, cheneemar: "al ma adaneha hotbaou o mi yara even pinatah".
4. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מִצִּיּוֹן נִבְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִזְמוֹר לְאָסָף אֵל אֱלֹהִים ה׳״. וְאוֹמֵר: ״מִצִּיּוֹן מִכְלַל יוֹפִי״ — מִמֶּנּוּ מוּכְלָל יׇפְיוֹ שֶׁל עוֹלָם. va'hakhamim omrim: mitsiyon nivra, cheneemar: "mizmor leasaf él elohim h'". veomér: "mitsiyon mikhlal yofi" — mimenou moukhlal yofo chel olam.
5. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: ״אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה׳ אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם״, ״תּוֹלְדוֹת שָׁמַיִם״ — מִשָּׁמַיִם נִבְרְאוּ, ״תּוֹלְדוֹת הָאָרֶץ״ — מֵאֶרֶץ נִבְרְאוּ. tanya, rabi eliezer hagadol omér: "éle toldot hachamayim vehaarets behibaram beom asot h' elohim erets vechamayim", "toldot chamayim" — michamayim nivreou, "toldot haarets" — méerets nivreou.
6. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִצִּיּוֹן נִבְרְאוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִזְמוֹר לְאָסָף אֵל אֱלֹהִים ה׳ דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ״. וְאוֹמֵר: ״מִצִּיּוֹן מִכְלַל יוֹפִי אֱלֹהִים הוֹפִיעַ״ — מִמֶּנּוּ מוּכְלָל יוֹפְיוֹ שֶׁל עוֹלָם. va'hakhamim omrim: élou vaélou mitsiyon nivreou, cheneemar: "mizmor leasaf él elohim h' diber vayikra arets mimizra'h chemech ad mevoo". veomér: "mitsiyon mikhlal yofi elohim hofia" — mimenou moukhlal yofo chel olam.
7. נָטַל אֶת הַדָּם מִמִּי שֶׁמְּמָרֵס בּוֹ וְכוּ׳. מַאי כְּמַצְלִיף? מַחְוֵי רַב יְהוּדָה — natal et hadam mimi chememarés bo vekhou'. ma kematslif? ma'hvé rav yeouda —

Daf 55a

1. כִּמְנַגְּדָנָא. תָּנָא, כְּשֶׁהוּא מַזֶּה — אֵינוֹ מַזֶּה עַל הַכַּפּוֹרֶת, אֶלָּא כְּנֶגֶד עוֹבְיָהּ שֶׁל כַּפּוֹרֶת. כְּשֶׁהוּא מַזֶּה לְמַעְלָה — מְצַדֵּד יָדוֹ לְמַטָּה. וּכְשֶׁהוּא מַזֶּה לְמַטָּה — מְצַדֵּד יָדוֹ לְמַעְלָה. kimnagedana. tana, kecheou maze — éno maze al hakaporet, ela keneged ovyah chel kaporet. kecheou maze lemala — metsadéd yado lemata. oukhcheou maze lemata — metsadéd yado lemala.
2. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב, אָמַר רַבִּי זֵירָא, אָמַר קְרָא: ״וְהִזָּה אוֹתוֹ עַל הַכַּפּוֹרֶת וְלִפְנֵי הַכַּפּוֹרֶת״, לֹא יֹאמַר ״לְמַטָּה״ בְּשָׂעִיר, דְּלָא צְרִיךְ, דְּגָמַר מִמַּטָּה דְּפַר, mena hané milé? amar rav a'ha bar yaakov, amar rabi zéra, amar kera: "vehiza oto al hakaporet velifné hakaporet", lo yomar "lemata" besair, dela tserikh, degamar mimata defar,
3. לָמָּה נֶאֱמַר — לְאַקּוֹשֵׁי ״עַל״ לְ״לִפְנֵי״: מָה ״לִפְנֵי״ דְּלָאו עַל, אַף ״עַל״ דְּלָאו עַל. lama neemar — leakoché "al" le"lifné": ma "lifné" dela al, af "al" dela al.
4. אַדְּרַבָּה: לֹא יֵאָמֵר ״לְמַעְלָה״ בְּפַר דְּלָא צְרִיךְ, דְּגָמַר מִמַּעְלָה דְשָׂעִיר. לָמָּה נֶאֱמַר? לְאַקּוֹשֵׁי ״לִפְנֵי״ לְ״עַל״: מָה ״עַל״ — עַל מַמָּשׁ, אַף ״לִפְנֵי״ — עַל מַמָּשׁ! aderaba: lo yéamér "lemala" befar dela tserikh, degamar mimala desair. lama neemar? leakoché "lifné" le"al": ma "al" — al mamach, af "lifné" — al mamach!
5. הַאי מַאי?! אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לְמַטָּה דְשָׂעִיר לְאַקּוֹשֵׁי לְמַעְלָה דְפַר — מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: ״עַל פְּנֵי הַכַּפּוֹרֶת קֵדְמָה״ — זֶה בָּנָה אָב: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״פְּנֵי״ אֵינוֹ אֶלָּא קָדִים. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לְמַעְלָה דְפַר לְאַקּוֹשֵׁי לְמַטָּה דְשָׂעִיר — לְמַאי אֲתָא? ha ma?! i amrate bichlama lemata desair leakoché lemala defar — mibeé léh lekhidtana devé rabi eliezer ben yaakov. detana devé rabi eliezer ben yaakov: "al pené hakaporet kédma" — ze bana av: kol makom cheneemar "pené" éno ela kadim. ela i amrate lemala defar leakoché lemata desair — lema ata?
6. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְהִזָּה אֹתוֹ עַל הַכַּפּוֹרֶת וְלִפְנֵי הַכַּפּוֹרֶת״ — לָמַדְנוּ: כַּמָּה לְמַעְלָה בַּשָּׂעִיר — אַחַת. לְמַטָּה בַּשָּׂעִיר, אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה! tanou rabanan: "vehiza oto al hakaporet velifné hakaporet" — lamadnou: kama lemala basair — a'hat. lemata basair, éni yodéa kama!
7. הֲרֵינִי דָּן: נֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַטָּה בַּפָּר, וְנֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַטָּה בַּשָּׂעִיר. מָה לְמַטָּה בַּפָּר — שֶׁבַע, אַף לְמַטָּה בַּשָּׂעִיר — שֶׁבַע. haréni dan: neemrou damim lemata bapar, veneemrou damim lemata basair. ma lemata bapar — cheva, af lemata basair — cheva.
8. אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: נֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַעְלָה בַּשָּׂעִיר, וְנֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַטָּה בַּשָּׂעִיר. מָה לְמַעְלָה בַּשָּׂעִיר — אַחַת, אַף לְמַטָּה בַּשָּׂעִיר — אַחַת? נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה: דָּנִין מַטָּה מִמַּטָּה, וְאֵין דָּנִין מַטָּה מִלְמַעְלָה. o kelakh lederekh zo: neemrou damim lemala basair, veneemrou damim lemata basair. ma lemala basair — a'hat, af lemata basair — a'hat? nire lemi dome: danin mata mimata, veén danin mata milmala.
9. אַדְּרַבָּה, דָּנִין גּוּפוֹ מִגּוּפוֹ, וְאֵין דָּנִין גּוּפוֹ מֵעָלְמָא! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעָשָׂה אֶת דָּמוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְדַם הַפָּר״, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״כַּאֲשֶׁר עָשָׂה״, וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״כַּאֲשֶׁר עָשָׂה״ — שֶׁיִּהְיוּ כׇּל עֲשִׂיּוֹתָיו שָׁווֹת. כְּשֵׁם שֶׁלְּמַטָּה בַּפָּר — שֶׁבַע, כָּךְ לְמַטָּה בַּשָּׂעִיר — שֶׁבַע. aderaba, danin goufo migoufo, veén danin goufo méalma! talmoud lomar: "veasa et damo kaacher asa ledam hapar", cheén talmoud lomar "kaacher asa", ouma talmoud lomar "kaacher asa" — cheyihou kol asiyota chaot. kechém chelemata bapar — cheva, kakh lemata basair — cheva.
10. לָמַדְנוּ כַּמָּה לְמַטָּה? בַּפָּר וּבַשָּׂעִיר — שֶׁבַע. לְמַעְלָה בַּפָּר אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה, וַהֲרֵינִי דָּן: נֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַעְלָה בַּשָּׂעִיר, וְנֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַעְלָה בַּפָּר. מָה לְמַעְלָה בַּשָּׂעִיר — אַחַת, אַף לְמַעְלָה בַּפָּר — אַחַת. lamadnou kama lemata? bapar ouvasair — cheva. lemala bapar éni yodéa kama, vaharéni dan: neemrou damim lemala basair, veneemrou damim lemala bapar. ma lemala basair — a'hat, af lemala bapar — a'hat.
11. אוֹ כְּלָךְ לַדֶּרֶךְ זוֹ: נֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַטָּה בַּפָּר, וְנֶאֶמְרוּ דָּמִים לְמַעְלָה בַּפָּר. מָה לְמַטָּה בַּפָּר — שֶׁבַע, אַף לְמַעְלָה בַּפָּר — שֶׁבַע! נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה? דָּנִין מַעְלָה מִמַּעְלָה, וְאֵין דָּנִין מַעְלָה מִמַּטָּה! o kelakh laderekh zo: neemrou damim lemata bapar, veneemrou damim lemala bapar. ma lemata bapar — cheva, af lemala bapar — cheva! nire lemi dome? danin mala mimala, veén danin mala mimata!
12. אַדְּרַבָּה: דָּנִין גּוּפוֹ מִגּוּפוֹ, וְאֵין דָּנִין גּוּפוֹ מֵעָלְמָא! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעָשָׂה אֶת דָּמוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה״, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״כַּאֲשֶׁר עָשָׂה״, וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״כַּאֲשֶׁר עָשָׂה״? שֶׁיִּהְיוּ כׇּל עֲשִׂיּוֹתָיו שָׁווֹת, כְּשֵׁם שֶׁלְּמַטָּה בַּפָּר — שֶׁבַע, כָּךְ לְמַטָּה בַּשָּׂעִיר — שֶׁבַע. וּכְשֵׁם שֶׁלְּמַעְלָה בַּשָּׂעִיר — אַחַת, כָּךְ לְמַעְלָה בַּפָּר — אַחַת. aderaba: danin goufo migoufo, veén danin goufo méalma! talmoud lomar: "veasa et damo kaacher asa", cheén talmoud lomar "kaacher asa", ouma talmoud lomar "kaacher asa"? cheyihou kol asiyota chaot, kechém chelemata bapar — cheva, kakh lemata basair — cheva. oukhchém chelemala basair — a'hat, kakh lemala bapar — a'hat.
13. אַחַת, אַחַת וְאַחַת, אַחַת וּשְׁתַּיִם. תָּנוּ רַבָּנַן: אַחַת, אַחַת וְאַחַת, אַחַת וּשְׁתַּיִם, אַחַת וְשָׁלֹשׁ, אַחַת וְאַרְבַּע, אַחַת וְחָמֵשׁ, אַחַת וָשֵׁשׁ, אַחַת וָשֶׁבַע, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַחַת, אַחַת וְאַחַת, שְׁתַּיִם וְאַחַת, שָׁלֹשׁ וְאַחַת, אַרְבַּע וְאַחַת, חָמֵשׁ וְאַחַת, שֵׁשׁ וְאַחַת, שֶׁבַע וְאַחַת. a'hat, a'hat vea'hat, a'hat ouchtayim. tanou rabanan: a'hat, a'hat vea'hat, a'hat ouchtayim, a'hat vechaloch, a'hat vearba, a'hat ve'haméch, a'hat vachéch, a'hat vacheva, divré rabi méir. rabi yeouda omér: a'hat, a'hat vea'hat, chetayim vea'hat, chaloch vea'hat, arba vea'hat, 'haméch vea'hat, chéch vea'hat, cheva vea'hat.
14. וְלָא פְּלִיגִי: מָר כִּי אַתְרֵיהּ וּמָר כִּי אַתְרֵיהּ. vela peligi: mar ki atréh oumar ki atréh.
15. דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהַת הַזָּאָה רִאשׁוֹנָה צְרִיכָה מִנְיָן עִם כׇּל אַחַת וְאַחַת, מַאי טַעְמָא? רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: שֶׁלֹּא יִטְעֶה בַּהַזָּאוֹת. dekhoulé alma mihat hazaa richona tserikha minyan im kol a'hat vea'hat, ma tama? rabi elazar amar: chelo yite bahazaot.
16. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, אָמַר קְרָא: ״וְלִפְנֵי הַכַּפּוֹרֶת יַזֶּה״, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״יַזֶּה״, וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״יַזֶּה״? לִימֵּד עַל הַזָּאָה רִאשׁוֹנָה שֶׁצְּרִיכָה מִנְיָן עִם כׇּל אַחַת וְאַחַת. rabi yo'hanan amar, amar kera: "velifné hakaporet yaze", cheén talmoud lomar "yaze", ouma talmoud lomar "yaze"? liméd al hazaa richona chetserikha minyan im kol a'hat vea'hat.
17. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּלֹא מָנָה וְלֹא טָעָה. ma bénayou? ika bénayou delo mana velo taa.
18. יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַזָּהָב שֶׁבַּהֵיכָל. תְּנַן הָתָם: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא הָיוּ שׁוֹפָרוֹת לְקִינֵּי חוֹבָה, מִפְּנֵי הַתַּעֲרוֹבוֹת. yatsa vehini'ho al kan hazahav chebahékhal. tenan hatam: rabi yeouda omér: lo haou chofarot lekiné 'hova, mipené hataarovot.
19. מַאי מִפְּנֵי הַתַּעֲרוֹבוֹת? אָמַר רַב יוֹסֵף: מִפְּנֵי תַּעֲרוֹבֶת חוֹבָה בִּנְדָבָה. אָמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְנַעֲבֵיד תְּרֵי וְנִכְתּוֹב עֲלַיְיהוּ הֵי דְּחוֹבָה וְהֵי דִּנְדָבָה? רַבִּי יְהוּדָה ma mipené hataarovot? amar rav yoséf: mipené taarovet 'hova bindava. amar léh abayé: venaavéd teré venikhtov alayou hé de'hova vehé dindava? rabi yeouda

Daf 55b

1. לֵית לֵיהּ כְּתִיבָה. דִּתְנַן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא הָיָה שָׁם אֶלָּא כַּן אֶחָד בִּלְבַד. תְּרֵי מַאי טַעְמָא לָא — מִשּׁוּם דְּמִחַלְּפִי. וְנַעֲבֵיד תְּרֵי וְלִיכְתּוֹב עֲלַיְיהוּ הֵי דְפַר וְהֵי דְשָׂעִיר. אֶלָּא, לְרַבִּי יְהוּדָה לֵית לֵיהּ כְּתִיבָה. lét léh ketiva. ditnan, rabi yeouda omér: lo haya cham ela kan e'had bilvad. teré ma tama la — michoum demi'halefi. venaavéd teré velikhtov alayou hé defar vehé desair. ela, lerabi yeouda lét léh ketiva.
2. מֵיתִיבִי: שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שׁוֹפָרוֹת הָיוּ בְּמִקְדָּשׁ, וְהָיָה כָּתוּב עֲלֵיהֶן: תִּקְלִין חַדְתִּין, וְתִקְלִין עַתִּיקִין, וְקִינִּין, וְגוֹזְלֵי עוֹלָה, וְעֵצִים, וּלְבוֹנָה, וְזָהָב לְכַפּוֹרֶת, וְשִׁשָּׁה לִנְדָבָה. métivi: cheloch esré chofarot haou bemikdach, vehaya katouv aléhen: tiklin 'hadtin, vetiklin atikin, vekinin, vegozlé ola, veétsim, oulvona, vezahav lekhaporet, vechicha lindava.
3. תִּקְלִין חַדְתִּין — אֵלּוּ שְׁקָלִים שֶׁל כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה, תִּקְלִין עַתִּיקִין — מִי שֶׁלֹּא שָׁקַל אֶשְׁתָּקַד, יִשְׁקוֹל לְשָׁנָה הַבָּאָה. קִינִּין — הֵן תּוֹרִין, גּוֹזְלֵי עוֹלָה — הֵן בְּנֵי יוֹנָה, וְכוּלָּן עוֹלוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. tiklin 'hadtin — élou chekalim chel kol chana vechana, tiklin atikin — mi chelo chakal echtakad, yichkol lechana habaa. kinin — hén torin, gozlé ola — hén bené yona, vekhoulan olot, divré rabi yeouda.
4. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אֲמַר: אָמְרִי בְּמַעְרְבָא, גְּזֵירָה מִשּׁוּם חַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ. וּמִי חָיְישִׁינַן? וְהָתְנַן: הַשּׁוֹלֵחַ חַטָּאתוֹ מִמְּדִינַת הַיָּם — מַקְרִיבִין אוֹתָהּ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא קַיָּים! ki ata rav dimi, amar: amri bemareva, gezéra michoum 'hatat chemétou bealeha. oumi 'haychinan? vehatnan: hacholé'ha 'hatato mimedinat hayam — makrivin otah be'hezkat cheou kayam!
5. אֶלָּא: מִשּׁוּם חַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ וַדַּאי. וְנִבְרוֹר אַרְבָּעָה זוּזֵי וְנִשְׁדֵּי בְּמַיָּא, וְהָנָךְ נִישְׁתְּרוֹ? רַבִּי יְהוּדָה לֵית לֵיהּ בְּרֵירָה. ela: michoum 'hatat chemétou bealeha vada. venivror arbaa zouzé venichdé bemaya, vehanakh nichtero? rabi yeouda lét léh beréra.
6. מְנָא לַן? אִילֵּימָא מֵהָא דִּתְנַן: הַלּוֹקֵחַ יַיִן מִבֵּין הַכּוּתִיִּים, עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה — עוֹמֵד וְאוֹמֵר: שְׁנֵי לוּגִּין שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ הֲרֵי הֵן תְּרוּמָה. mena lan? iléma méha ditnan: haloké'ha yayin mibén hakoutiyim, erev chabat im 'hachékha — oméd veomér: chené lougin cheani atid lehafrich haré hén terouma.

Daf 56a

1. עֲשָׂרָה מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, תִּשְׁעָה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וּמֵיחֵל וְשׁוֹתֶה מִיָּד. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. asara maasér richon, ticha maasér chéni, oumé'hél vechote miyad. divré rabi méir.

Daf 56b

1. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסְרִין. אַלְמָא אֵין בְּרֵירָה. rabi yeouda verabi yosé verabi chimon osrin. alma én beréra.
2. מִמַּאי? דִּילְמָא שָׁאנֵי הָתָם כִּדְקָתָנֵי טַעְמָא, אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי מֵאִיר: אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁמָּא יִבָּקַע הַנּוֹד וְנִמְצָא שׁוֹתֶה טְבָלִים לְמַפְרֵעַ? וְאָמַר לָהֶם: לִכְשֶׁיִּבָּקַע. mima? dilma chané hatam kidkatané tama, amrou lo lerabi méir: i ata mode chema yibaka hanod venimtsa chote tevalim lemafréa? veamar lahem: likhcheyibaka.
3. אֶלָּא, מִדְּתָנֵי אַיּוֹ. דְּתָנֵי אַיּוֹ, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין אָדָם מַתְנֶה עַל שְׁנֵי דְבָרִים כְּאֶחָד. ela, midetané ayo. detané ayo, rabi yeouda omér: én adam matne al chené devarim kee'had.
4. אֶלָּא: אִם בָּא חָכָם לַמִּזְרָח — עֵירוּבוֹ לַמִּזְרָח. לַמַּעֲרָב — עֵירוּבוֹ לַמַּעֲרָב. אֲבָל לְכָאן וּלְכָאן — לָא. ela: im ba 'hakham lamizra'h — érouvo lamizra'h. lamaarav — érouvo lamaarav. aval lekhan oulkhan — la.
5. וְהָוֵינַן בַּהּ: מַאי שְׁנָא לְכָאן וּלְכָאן דְּלָא, דְּאֵין בְּרֵירָה. vehavénan bah: ma chena lekhan oulkhan dela, deén beréra.
6. לְמִזְרָח וּמַעֲרָב נָמֵי אֵין בְּרֵירָה? lemizra'h oumaarav namé én beréra?
7. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּשֶׁכְּבָר בָּא חָכָם. veamar rabi yo'hanan: kechekevar ba 'hakham.
8. וְהַשְׁתָּא דְּאָמְרִינַן לְרַבִּי יְהוּדָה אֵין בְּרֵירָה, הָא כְּתִיבָה אִית לֵיהּ! יוֹם הַכִּפּוּרִים נָמֵי, נַעֲבֵיד תְּרֵי וְנִכְתּוֹב עֲלַיְיהוּ! vehachta deamrinan lerabi yeouda én beréra, ha ketiva it léh! yom hakipourim namé, naavéd teré venikhtov alayou!
9. מִשּׁוּם חוּלְשָׁא דְּכֹהֵן גָּדוֹל לָאו אַדַּעְתֵּיהּ. דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, בְּלָא כְּתִיבָה נָמֵי, הַאי נְפִישׁ וְהַאי זוּטַר. michoum 'houlcha dekhohén gadol la adatéh. dei la téma hakhi, bela ketiva namé, ha nefich veha zoutar.
10. וְכִי תֵּימָא לָא מְקַבֵּיל לֵיהּ כּוּלֵּיהּ, וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה: הַשּׁוֹחֵט צָרִיךְ שֶׁיְּקַבֵּל אֶת כׇּל דָּמוֹ שֶׁל פַּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֵת כׇּל דַּם הַפָּר יִשְׁפּוֹךְ אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ״. vekhi téma la mekabél léh kouléh, vehaamar rav yeouda: hacho'hét tsarikh cheyekabél et kol damo chel par, cheneemar: "veét kol dam hapar yichpokh el yesod hamizbé'ha".
11. וְכִי תֵּימָא: דִּילְמָא מִשְׁתְּפִיךְ מִינֵּיהּ — הַאי חִיוָּר וְהַאי סוּמָּק. אֶלָּא, מִשּׁוּם חוּלְשָׁא דְּכֹהֵן גָּדוֹל לָאו אַדַּעְתֵּיהּ. הָכָא נָמֵי, מִשּׁוּם חוּלְשָׁא דְּכֹהֵן גָּדוֹל לָאו אַדַּעְתֵּיהּ. vekhi téma: dilma michtefikh minéh — ha 'hivar veha soumak. ela, michoum 'houlcha dekhohén gadol la adatéh. hakha namé, michoum 'houlcha dekhohén gadol la adatéh.
12. הָהוּא דִּנְחֵית קַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר: יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן שֵׁנִי שֶׁבַּהֵיכָל, נָטַל דַּם הַפָּר, וְהִנִּיחַ דַּם הַשָּׂעִיר. haou din'hét kaméh derava, amar: yatsa vehini'ho al kan chéni chebahékhal, natal dam hapar, vehini'ha dam hasair.
13. אֲמַר לֵיהּ: חֲדָא כְּרַבָּנַן וַחֲדָא כְּרַבִּי יְהוּדָה?! אֵימָא: הִנִּיחַ דַּם הַשָּׂעִיר, וְנָטַל דַּם הַפָּר. amar léh: 'hada kerabanan va'hada kerabi yeouda?! éma: hini'ha dam hasair, venatal dam hapar.
14. וְהִזָּה מִמֶּנּוּ עַל הַפָּרוֹכֶת כְּנֶגֶד אָרוֹן מִבַּחוּץ. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְכֵן יַעֲשֶׂה לְאֹהֶל מוֹעֵד״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? כְּשֵׁם שֶׁמַּזֶּה לִפְנַי לְפָנִים — כָּךְ מַזֶּה בַּהֵיכָל. vehiza mimenou al haparokhet keneged aron miba'houts. tanou rabanan: "vekhén yaase leohel moéd", ma talmoud lomar? kechém chemaze lifna lefanim — kakh maze bahékhal.
15. מָה לִפְנַי לִפְנִים, אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה מִדַּם הַפָּר — כָּךְ מַזֶּה בַּהֵיכָל. וּכְשֵׁם שֶׁלִּפְנַי לִפְנִים, אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה מִדַּם הַשָּׂעִיר — כָּךְ מַזֶּה בַּהֵיכָל. ״הַשּׁוֹכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טוּמְאֹתָם״, אֲפִילּוּ בִּשְׁעַת שֶׁהֵן טְמֵאִים — שְׁכִינָה עִמָּהֶם. ma lifna lifnim, a'hat lemala vecheva lemata midam hapar — kakh maze bahékhal. oukhchém chelifna lifnim, a'hat lemala vecheva lemata midam hasair — kakh maze bahékhal. "hachokhén itam betokh toumotam", afilou bichat chehén teméim — chekhina imahem.
16. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא צַדּוּקִי לְרַבִּי חֲנִינָא: amar léh haou tsadouki lerabi 'hanina:

Daf 57a

1. הַשְׁתָּא בָּרִי טְמֵאִים אַתּוּן, דִּכְתִיב: ״טוּמְאָתָהּ בְּשׁוּלֶיהָ״. אֲמַר לֵיהּ, תָּא חֲזִי מָה כְּתִיב בְּהוּ: ״הַשּׁוֹכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טוּמְאֹתָם״, אֲפִילּוּ בִּזְמַן שֶׁהֵן טְמֵאִין — שְׁכִינָה שְׁרוּיָה בֵּינֵיהֶן. hachta bari teméim atoun, dikhtiv: "toumatah bechouleha". amar léh, ta 'hazi ma ketiv beou: "hachokhén itam betokh toumotam", afilou bizman chehén teméin — chekhina cherouya bénéhen.
2. וְכִי דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ, חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ? vekhi davar halaméd behekéch, 'hozér oumlaméd behekéch?
3. הַאי, הֵימֶנּוּ וְדָבָר אַחֵר הוּא, וְלָא הָוֵי הֶיקֵּשׁ. ha, hémenou vedavar a'hér hou, vela havé hekéch.
4. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר לָא הָוֵי הֶיקֵּשׁ. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר הָוֵי הֶיקֵּשׁ, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hani'ha leman deamar la havé hekéch. ela leman deamar havé hekéch, ma ika lemémar?
5. מְקוֹמוֹת הוּא דְּגָמְרִי מֵהֲדָדֵי. mekomot hou degamri méhadadé.
6. אִי בָּעֵית אֵימָא: חוּץ מִבִּפְנִים בַּחֲדָא זִימְנָא גָּמַר. i baét éma: 'houts mibifnim ba'hada zimna gamar.
7. תָּנָא: כְּשֶׁהוּא מַזֶּה, אֵינוֹ מַזֶּה עַל הַפָּרוֹכֶת, אֶלָּא כְּנֶגֶד הַפָּרוֹכֶת. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי: אֲנִי רְאִיתִיהָ בְּרוֹמִי, וְהָיוּ עָלֶיהָ כַּמָּה טִיפֵּי דָמִים שֶׁל פַּר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים. tana: kecheou maze, éno maze al haparokhet, ela keneged haparokhet. amar rabi elazar berabi yosé: ani reitiha beromi, vehaou aleha kama tipé damim chel par vesair chel yom hakipourim.
8. וְדִילְמָא דְּפַר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה הֲווֹ! vedilma defar helém davar chel tsibour ousiré avoda zara hao!
9. דַּחֲזָא דַּעֲבִידִי כְּסִדְרָן. וּתְנַן נָמֵי גַּבֵּי פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר כִּי הַאי גַוְונָא: כְּשֶׁהוּא מַזֶּה, לֹא הָיוּ נוֹגְעִין בַּפָּרוֹכֶת, וְאִם נָגְעוּ — נָגְעוּ. da'haza daavidi kesidran. outnan namé gabé par helém davar chel tsibour ki ha gavna: kecheou maze, lo haou nogin baparokhet, veim nagou — nagou.
10. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי: אֲנִי רְאִיתִיהָ בְּרוֹמִי, וְהָיוּ עָלֶיהָ כַּמָּה טִיפֵּי דָמִים שֶׁל פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר, וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה. וְדִילְמָא דְּפַר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים נִינְהוּ? דַּחֲזַנְהוּ דַּעֲבִידִי שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן. amar rabi elazar berabi yosé: ani reitiha beromi, vehaou aleha kama tipé damim chel par helém davar chel tsibour, ousiré avoda zara. vedilma defar vesair chel yom hakipourim ninou? da'hazanou daavidi chelo kesidran.
11. נִתְעָרְבוּ לוֹ דָּמִים בְּדָמִים, אָמַר רָבָא: נוֹתֵן אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה, וְעוֹלֶה לוֹ לְכָאן וּלְכָאן. nitarvou lo damim bedamim, amar rava: notén a'hat lemala vecheva lemata, veole lo lekhan oulkhan.
12. אַמְרוּהָ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה, אָמַר: בַּבְלָאֵי טַפְשָׁאֵי, מִשּׁוּם דְּדָיְירִי בְּאַרְעָא דַחֲשׁוֹכָא — אָמְרִי שְׁמַעְתָּא דִּמְחַשְּׁכָן! הָא קָא יָהֵיב לְמַעְלָה דְּשָׂעִיר מִקַּמֵּי מַטָּה דְּפַר, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״וְכִלָּה מִכַּפֵּר אֶת הַקֹּדֶשׁ״, כַּלֵּה דַּם הַפָּר וְאַחַר כָּךְ כַּלֵּה דַּם הַשָּׂעִיר! amrouha kaméh derabi yirmeya, amar: bavlaé tafchaé, michoum dedayri beara da'hachokha — amri chemata dim'hachekhan! ha ka yahév lemala desair mikamé mata defar, vehatora amra: "vekhila mikapér et hakodech", kalé dam hapar vea'har kakh kalé dam hasair!
13. אֶלָּא, אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: נוֹתֵן אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה לְשֵׁם הַפָּר, וְחוֹזֵר וְנוֹתֵן אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה לְשֵׁם הַשָּׂעִיר. ela, amar rabi yirmeya: notén a'hat lemala vecheva lemata lechém hapar, ve'hozér venotén a'hat lemala vecheva lemata lechém hasair.
14. נִתְעָרְבוּ לוֹ דָּמִים בְּדָמִים בְּמַתָּנוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, סְבַר רַב פָּפָּא קַמֵּיהּ דְּרָבָא לְמֵימַר: נוֹתֵן שֶׁבַע לְמַטָּה לְשֵׁם פַּר וּלְשֵׁם שָׂעִיר, וְחוֹזֵר וְנוֹתֵן אַחַת לְמַעְלָה לְשֵׁם שָׂעִיר. nitarvou lo damim bedamim bematanot haa'haronot, sevar rav papa kaméh derava lemémar: notén cheva lemata lechém par oulchém sair, ve'hozér venotén a'hat lemala lechém sair.
15. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: עַד הַשְׁתָּא קָרוּ לַן טַפְשָׁאֵי, וְהַשְׁתָּא — טַפְשָׁאֵי דְטַפְשָׁאֵי, דְּקָא מַגְמְרִינַן לְהוּ וְלָא גְּמִירִי. וְהָא קָא יָהֵיב מַטָּה דְשָׂעִיר מִקַּמֵּי מַעְלָה דְשָׂעִיר, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: תֵּן לְמַעְלָה, וְאַחַר כָּךְ לְמַטָּה! amar léh rava: ad hachta karou lan tafchaé, vehachta — tafchaé detafchaé, deka magmerinan leou vela gemiri. veha ka yahév mata desair mikamé mala desair, vehatora amra: tén lemala, vea'har kakh lemata!

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Yoma
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)