Talmud Yoma, Chapitre 4 (ד) · Daf 39a à 47a

Daf 39a

1. בָּא לִמְדּוֹד נֵפְטְ, אוֹמֵר לוֹ: מְדוֹד אַתָּה לְעַצְמְךָ. בָּא לִמְדּוֹד אֲפַרְסְמוֹן, אוֹמֵר לוֹ: הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאֶמְדּוֹד עִמְּךָ, כְּדֵי שֶׁנִּתְבַּסֵּם אֲנִי וְאַתָּה. ba limdod néfte, omér lo: medod ata leatsmekha. ba limdod afarsemon, omér lo: hamtén li ad cheemdod imekha, kedé chenitbasém ani veata.
2. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: עֲבֵירָה מְטַמְטֶמֶת לִבּוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם״, אַל תִּקְרֵי ״וְנִטְמֵאתֶם״, אֶלָּא: ״וְנִטַּמְטֵם״. tana devé rabi yichmaél: avéra metamtemet libo chel adam, cheneemar: "velo titameou bahem venitmétem bam", al tikré "venitmétem", ela: "venitamtém".
3. תָּנוּ רַבָּנַן: ״(אַל) תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם״, אָדָם מְטַמֵּא עַצְמוֹ מְעַט — מְטַמְּאִין אוֹתוֹ הַרְבֵּה. מִלְּמַטָּה — מְטַמְּאִין אוֹתוֹ מִלְּמַעְלָה. בָּעוֹלָם הַזֶּה — מְטַמְּאִין אוֹתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. tanou rabanan: "(al) titameou bahem venitmétem bam", adam metamé atsmo meat — metamein oto harbé. milemata — metamein oto milemala. baolam haze — metamein oto laolam haba.
4. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים״, אָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ מְעַט — מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ הַרְבֵּה, מִלְּמַטָּה — מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ מִלְּמַעְלָה, בָּעוֹלָם הַזֶּה — מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא. tanou rabanan: "vehitkadichtem vihyitem kedochim", adam mekadéch atsmo meat — mekadechin oto harbé, milemata — mekadechin oto milemala, baolam haze — mekadechin oto laolam haba.
5. הֲדַרַן עֲלָךְ אָמַר לָהֶם הַמְמוּנֶּה hadaran alakh amar lahem hammoune
6. טָרַף בְּקַלְפִּי, וְהֶעֱלָה שְׁנֵי גוֹרָלוֹת, אֶחָד כָּתוּב עָלָיו ״לַשֵּׁם״, וְאֶחָד כָּתוּב עָלָיו ״לַעֲזָאזֵל״. הַסְּגָן בִּימִינוֹ, וְרֹאשׁ בֵּית אָב מִשְּׂמֹאלוֹ. אִם שֶׁל שֵׁם עָלָה בִּימִינוֹ — הַסְּגָן אוֹמֵר לוֹ: אִישִׁי כֹּהֵן גָּדוֹל, הַגְבַּהּ יְמִינְךָ. וְאִם שֶׁל שֵׁם עָלָה בִּשְׂמֹאלוֹ — רֹאשׁ בֵּית אָב אוֹמֵר לוֹ: אִישִׁי כֹּהֵן גָּדוֹל, הַגְבַּהּ שְׂמֹאלְךָ. taraf bekalpi, veheela chené goralot, e'had katouv ala "lachém", vee'had katouv ala "laazazél". hasegan bimino, veroch bét av misemolo. im chel chém ala bimino — hasegan omér lo: ichi kohén gadol, hagbah yeminkha. veim chel chém ala bismolo — roch bét av omér lo: ichi kohén gadol, hagbah semolkha.
7. נְתָנָן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים, וְאוֹמֵר: ״לַה׳ חַטָּאת״. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״חַטָּאת״, אֶלָּא ״לַה׳״. וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו: ״בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וְעַד״. netanan al chené haseirim, veomér: "la' 'hatat". rabi yichmaél omér: lo haya tsarikh lomar "'hatat", ela "la'". vehén onin a'hara: "baroukh chém kevod malkhouto leolam vead".
8. גְּמָ׳ לְמָה לִי טָרַף בְּקַלְפִּי? כִּי הֵיכִי דְּלָא נִיכַּוֵּין וְלִישְׁקוֹל. gema' lema li taraf bekalpi? ki hékhi dela nikavén velichkol.
9. אָמַר רָבָא: קַלְפִּי שֶׁל עֵץ הָיְתָה, וְשֶׁל חוֹל הָיְתָה, וְאֵינָהּ מַחְזֶקֶת אֶלָּא שְׁתֵּי יָדַיִם. amar rava: kalpi chel éts hayta, vechel 'hol hayta, veénah ma'hzeket ela cheté yadayim.
10. מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא: בִּשְׁלָמָא אֵינָהּ מַחְזֶקֶת אֶלָּא שְׁתֵּי יָדַיִם — כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיכַּוֵּין וְלִישְׁקוֹל. אֶלָּא שֶׁל חוֹל? נַקְדְּשַׁהּ! אִם כֵּן הָוֵה לֵהּ כְּלִי שָׁרֵת שֶׁל עֵץ, וּכְלִי שָׁרֵת דְּעֵץ לָא עָבְדִינַן. וְנֶעְבְּדַהּ דְּכֶסֶף, וְנֶעְבְּדַהּ דְּזָהָב? הַתּוֹרָה חָסָה עַל מָמוֹנָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. matkéf lah ravina: bichlama énah ma'hzeket ela cheté yadayim — ki hékhi dela likavén velichkol. ela chel 'hol? nakdechah! im kén havé léh keli charét chel éts, oukhli charét deéts la avdinan. venebedah dekhesef, venebedah dezahav? hatora 'hasa al mamonan chel yisraél.
11. מַתְנִיתִין דְּלָא כִּי הַאי תַּנָּא דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: הַסְּגָן וְכֹהֵן גָּדוֹל מַכְנִיסִין יָדָן בַּקַּלְפִּי, אִם בִּימִינוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל עוֹלֶה — הַסְּגָן אוֹמֵר לוֹ: אִישִׁי כֹּהֵן גָּדוֹל, הַגְבַּהּ יְמִינֶךָ. וְאִם בִּימִינוֹ שֶׁל סְגָן עוֹלֶה — רֹאשׁ בֵּית אָב אוֹמֵר לוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל: דַּבֵּר מִילָּךְ. matnitin dela ki ha tana detanya, rabi yeouda omér michoum rabi eliezer: hasegan vekhohén gadol makhnisin yadan bakalpi, im bimino chel kohén gadol ole — hasegan omér lo: ichi kohén gadol, hagbah yeminekha. veim bimino chel segan ole — roch bét av omér lo lekhohén gadol: dabér milakh.
12. וְנֵימָא לֵיהּ סְגָן? כֵּיוָן דְּלָא סָלֵיק בִּידֵיהּ חָלְשָׁא דַּעְתֵּיהּ. venéma léh segan? kévan dela salék bidéh 'halcha datéh.
13. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? מָר סָבַר: יַמִּינָא דִּסְגָן עֲדִיף מִשְּׂמָאלֵיהּ דְּכֹהֵן גָּדוֹל. וּמָר סָבַר: כִּי הֲדָדֵי נִינְהוּ. bema ka mipalgi? mar savar: yamina disgan adif misemaléh dekhohén gadol. oumar savar: ki hadadé ninou.
14. וּמַאן הַאי תַּנָּא דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה — רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים הוּא. דְּתַנְיָא, רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר: לָמָּה סְגָן מִימִינוֹ — שֶׁאִם אֵירַע בּוֹ פְּסוּל בְּכֹהֵן גָּדוֹל, נִכְנָס סְגָן וּמְשַׁמֵּשׁ תַּחְתָּיו. ouman ha tana diflig aléh derabi yeouda — rabi 'hanina segan hakohanim hou. detanya, rabi 'hanina segan hakohanim omér: lama segan mimino — cheim éra bo pesoul bekhohén gadol, nikhnas segan oumchaméch ta'hta.
15. תָּנוּ רַבָּנַן: אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁשִּׁמֵּשׁ שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, הָיָה גּוֹרָל עוֹלֶה בְּיָמִין. מִכָּאן וְאֵילָךְ, פְּעָמִים עוֹלֶה בְּיָמִין פְּעָמִים עוֹלֶה בִּשְׂמֹאל. וְהָיָה לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית מַלְבִּין. מִכָּאן וְאֵילָךְ, פְּעָמִים מַלְבִּין פְּעָמִים אֵינוֹ מַלְבִּין. וְהָיָה נֵר מַעֲרָבִי דּוֹלֵק. מִכָּאן וְאֵילָךְ, פְּעָמִים דּוֹלֵק פְּעָמִים כָּבֶה. tanou rabanan: arbaim chana chechiméch chimon hatsadik, haya goral ole beyamin. mikan veélakh, peamim ole beyamin peamim ole bismol. vehaya lachon chel zeorit malbin. mikan veélakh, peamim malbin peamim éno malbin. vehaya nér maaravi dolék. mikan veélakh, peamim dolék peamim kave.
16. וְהָיָה אֵשׁ שֶׁל מַעֲרָכָה מִתְגַּבֵּר, וְלֹא הָיוּ כֹּהֲנִים צְרִיכִין לְהָבִיא עֵצִים לְמַעֲרָכָה, חוּץ מִשְּׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים כְּדֵי לְקַיֵּים מִצְוַת עֵצִים. מִכָּאן וְאֵילָךְ, פְּעָמִים מִתְגַּבֵּר פְּעָמִים אֵין מִתְגַּבֵּר, וְלֹא הָיוּ כֹּהֲנִים נִמְנָעִין מִלְּהָבִיא עֵצִים לַמַּעֲרָכָה כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ. vehaya éch chel maarakha mitgabér, velo haou kohanim tserikhin lehavi étsim lemaarakha, 'houts michené geziré étsim kedé lekayém mitsvat étsim. mikan veélakh, peamim mitgabér peamim én mitgabér, velo haou kohanim nimnain milehavi étsim lamaarakha kol hayom koulo.
17. וְנִשְׁתַּלְּחָה בְּרָכָה בָּעוֹמֶר, וּבִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וּבְלֶחֶם הַפָּנִים. וְכׇל כֹּהֵן שֶׁמַּגִּיעוֹ כְּזַיִת, יֵשׁ אוֹכְלוֹ וְשָׂבֵעַ, וְיֵשׁ אוֹכְלוֹ וּמוֹתִיר. מִכָּאן וְאֵילָךְ, נִשְׁתַּלְּחָה מְאֵירָה בָּעוֹמֶר וּבִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּבְלֶחֶם הַפָּנִים, וְכׇל כֹּהֵן מַגִּיעוֹ כְּפוּל. הַצְּנוּעִין מוֹשְׁכִין אֶת יְדֵיהֶן, וְהַגַּרְגְּרָנִין נוֹטְלִין וְאוֹכְלִין. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁנָּטַל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵירוֹ, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתוֹ ״בֶּן venichtale'ha berakha baomer, ouvichté hale'hem, ouvle'hem hapanim. vekhol kohén chemagio kezayit, yéch okhlo vesavéa, veyéch okhlo oumotir. mikan veélakh, nichtale'ha meéra baomer ouvichté hale'hem ouvle'hem hapanim, vekhol kohén magio kefoul. hatsenouin mochkhin et yedéhen, vehagargeranin notlin veokhlin. oumaase bee'had chenatal 'helko ve'hélek 'havéro, vehaou korin oto "ben

Daf 39b

1. חַמְצָן״ עַד יוֹם מוֹתוֹ. 'hamtsan" ad yom moto.
2. אָמַר רַבָּה בַּר (בַּר) שֵׁילָא, מַאי קְרָא: ״אֱלֹהַי פַּלְּטֵנִי מִיַּד רָשָׁע מִכַּף מְעַוֵּל וְחוֹמֵץ״. רָבָא אָמַר, מֵהָכָא: ״לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְּׁרוּ חָמוֹץ״. אׇשְׁרוֹ חָמוֹץ — וְאַל תַּאַשְׁרוּ חוֹמֵץ. amar raba bar (bar) chéla, ma kera: "eloha paleténi miyad racha mikaf meavél ve'hométs". rava amar, méhakha: "limdou hétév dirchou michpat acherou 'hamots". ochro 'hamots — veal taachrou 'hométs.
3. תָּנוּ רַבָּנַן: אוֹתָהּ שָׁנָה שֶׁמֵּת בָּהּ שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, אָמַר לָהֶם: בְּשָׁנָה זוֹ הוּא מֵת. אָמְרוּ לוֹ: מִנַּיִין אַתָּה יוֹדֵעַ? אָמַר לָהֶם: בְּכׇל יוֹם הַכִּפּוּרִים הָיָה מִזְדַּמֵּן לִי זָקֵן אֶחָד לָבוּשׁ לְבָנִים וְעָטוּף לְבָנִים, נִכְנַס עִמִּי וְיָצָא עִמִּי, וְהַיּוֹם נִזְדַּמֵּן לִי זָקֵן אֶחָד לָבוּשׁ שְׁחוֹרִים וְעָטוּף שְׁחוֹרִים, נִכְנַס עִמִּי וְלֹא יָצָא עִמִּי. אַחַר הָרֶגֶל חָלָה שִׁבְעָה יָמִים וָמֵת. tanou rabanan: otah chana chemét bah chimon hatsadik, amar lahem: bechana zo hou mét. amrou lo: minayin ata yodéa? amar lahem: bekhol yom hakipourim haya mizdamén li zakén e'had lavouch levanim veatouf levanim, nikhnas imi veyatsa imi, vehayom nizdamén li zakén e'had lavouch che'horim veatouf che'horim, nikhnas imi velo yatsa imi. a'har haregel 'hala chiva yamim vamét.
4. וְנִמְנְעוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים מִלְּבָרֵךְ בַּשֵּׁם. venimneou e'ha hakohanim milevarékh bachém.
5. תָּנוּ רַבָּנַן: אַרְבָּעִים שָׁנָה קוֹדֶם חוּרְבַּן הַבַּיִת לֹא הָיָה גּוֹרָל עוֹלֶה בְּיָמִין, וְלֹא הָיָה לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית מַלְבִּין, וְלֹא הָיָה נֵר מַעֲרָבִי דּוֹלֵק. tanou rabanan: arbaim chana kodem 'hourban habayit lo haya goral ole beyamin, velo haya lachon chel zeorit malbin, velo haya nér maaravi dolék.
6. וְהָיוּ דַּלְתוֹת הַהֵיכָל נִפְתְּחוֹת מֵאֲלֵיהֶן, עַד שֶׁגָּעַר בָּהֶן רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. אָמַר לוֹ: הֵיכָל הֵיכָל! מִפְּנֵי מָה אַתָּה מַבְעִית עַצְמְךָ? יוֹדֵעַ אֲנִי בְּךָ שֶׁסּוֹפְךָ עָתִיד לֵיחָרֵב, וּכְבָר נִתְנַבֵּא עָלֶיךָ זְכַרְיָה בֶּן עִדּוֹא: ״פְּתַח לְבָנוֹן דְּלָתֶיךָ וְתֹאכַל אֵשׁ בַּאֲרָזֶיךָ״, vehaou daltot hahékhal nifte'hot méaléhen, ad chegaar bahen raban yo'hanan ben zaka. amar lo: hékhal hékhal! mipené ma ata mavit atsmekha? yodéa ani bekha chesofkha atid lé'harév, oukhvar nitnabé alekha zekharya ben ido: "peta'h levanon delatekha vetokhal éch baarazekha",
7. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בֶּן טַבְלַאי: לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ לְבָנוֹן — שֶׁמַּלְבִּין עֲוֹנוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. amar rabi yits'hak ben tavla: lama nikra chemo levanon — chemalbin aonotéhen chel yisraél.
8. אָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה: לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ יַעַר, דִּכְתִיב: ״בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן״, לוֹמַר לָךְ: מָה יַעַר מְלַבְלֵב — אַף בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מְלַבְלֵב. דְּאָמַר רַב הוֹשַׁעְיָא: בְּשָׁעָה שֶׁבָּנָה שְׁלֹמֹה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, נָטַע בּוֹ כׇּל מִינֵי מְגָדִים שֶׁל זָהָב, וְהָיוּ מוֹצִיאִין פֵּירוֹת בִּזְמַנֵּיהֶן. וְכֵיוָן שֶׁהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בָּהֶן הָיוּ נוֹשְׁרִין פֵּירוֹתֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ״, וּמֵהֶן הָיְתָה פַּרְנָסָה לַכְּהוּנָּה. amar rav zoutra bar toviya: lama nikra chemo yaar, dikhtiv: "bét yaar halevanon", lomar lakh: ma yaar melavlév — af bét hamikdach melavlév. deamar rav hochaya: bechaa chebana chelomo bét hamikdach, nata bo kol miné megadim chel zahav, vehaou motsiin pérot bizmanéhen. vekhévan cheharou'ha menachevet bahen haou nochrin pérotéhen, cheneemar: "yirach kalevanon piro", ouméhen hayta parnasa lakeouna.
9. וְכֵיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ גּוֹיִם לַהֵיכָל יָבְשׁוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּפֶרַח לְבָנוֹן אוּמְלָל״. וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחְזִירָהּ לָנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״פָּרוֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן לָהּ״. vekhévan chenikhnesou goyim lahékhal yavchou, cheneemar: "oufera'h levanon oumlal". veatid hakadoch baroukh hou leha'hzirah lanou, cheneemar: "paro'ha tifra'h vetagél af gilat veranén kevod halevanon nitan lah".
10. נְתָנָן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים. תָּנוּ רַבָּנַן: עֶשֶׂר פְּעָמִים מַזְכִּיר כֹּהֵן גָּדוֹל אֶת הַשֵּׁם בּוֹ בַּיּוֹם: שְׁלֹשָׁה בְּוִידּוּי רִאשׁוֹן, וּשְׁלֹשָׁה בְּוִידּוּי שֵׁנִי, וּשְׁלֹשָׁה בְּשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, וְאֶחָד בַּגּוֹרָלוֹת. netanan al chené haseirim. tanou rabanan: eser peamim mazkir kohén gadol et hachém bo bayom: chelocha bevidou richon, ouchlocha bevidou chéni, ouchlocha besair hamichtalé'ha, vee'had bagoralot.
11. וּכְבָר אָמַר ״הַשֵּׁם״, וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בִּירִיחוֹ. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: מִירוּשָׁלַיִם לִירִיחוֹ עֲשָׂרָה פַּרְסָאוֹת. oukhvar amar "hachém", venichma kolo biri'ho. amar raba bar bar 'hana: mirouchalayim liri'ho asara parsaot.
12. וָצִיר דַּלְתוֹת הַהֵיכָל נִשְׁמַע בִּשְׁמוֹנָה תְּחוּמֵי שַׁבָּת. עִזִּים שֶׁבִּירִיחוֹ הָיוּ מִתְעַטְּשׁוֹת מֵרֵיחַ הַקְּטוֹרֶת. נָשִׁים שֶׁבִּירִיחוֹ אֵינָן צְרִיכוֹת לְהִתְבַּשֵּׂם מֵרֵיחַ קְטוֹרֶת. כַּלָּה שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם אֵינָהּ צְרִיכָה לְהִתְקַשֵּׁט מֵרֵיחַ קְטוֹרֶת. vatsir daltot hahékhal nichma bichmona te'houmé chabat. izim chebiri'ho haou mitatechot méré'ha haketoret. nachim chebiri'ho énan tserikhot lehitbasém méré'ha ketoret. kala chebirouchalayim énah tserikha lehitkachét méré'ha ketoret.
13. אָמַר רַבִּי (יוֹסֵי בֶּן) דּוּלְגַאי: עִזִּים הָיוּ לְאַבָּא בְּהָרֵי (מִכְמָר), וְהָיוּ מִתְעַטְּשׁוֹת מֵרֵיחַ הַקְּטוֹרֶת. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה: סָח לִי זָקֵן אֶחָד, פַּעַם אַחַת הָלַכְתִּי לְשִׁילֹה, וְהֵרַחְתִּי רֵיחַ קְטוֹרֶת מִבֵּין כְּותָלֶיהָ. amar rabi (yosé ben) doulga: izim haou leaba beharé (mikhmar), vehaou mitatechot méré'ha haketoret. amar rabi 'hiya bar avin amar rabi yeochoua ben kor'ha: sa'h li zakén e'had, paam a'hat halakhti lechilo, vehéra'hti ré'ha ketoret mibén ketaleha.
14. אָמַר רַבִּי יַנַּאי: עֲלִיַּית גּוֹרָל מִתּוֹךְ קַלְפִּי — מְעַכֶּבֶת, הַנָּחָה — אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אַף עֲלִיָּיה אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת. amar rabi yana: aliyat goral mitokh kalpi — meakevet, hana'ha — énah meakevet. verabi yo'hanan amar: af aliya énah meakevet.
15. אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: דְּבָרִים הַנַּעֲשִׂין בְּבִגְדֵי לָבָן מִבַּחוּץ לָא מְעַכְּבָא — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּלָא מְעַכְּבָא. כִּי פְּלִיגִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי נְחֶמְיָה, מַאן דְּאָמַר מְעַכְּבָא — כְּרַבִּי נְחֶמְיָה. וּמַאן דְּאָמַר לָא מְעַכְּבָא — הָנֵי מִילֵּי עֲבוֹדָה, הַגְרָלָה לָאו עֲבוֹדָה הִיא. aliba derabi yeouda, deamar: devarim hanaasin bevigdé lavan miba'houts la meakeva — koulé alma la peligi dela meakeva. ki peligi aliba derabi ne'hemya, man deamar meakeva — kerabi ne'hemya. ouman deamar la meakeva — hané milé avoda, hagrala la avoda hi.
16. אִיכָּא דְּאָמְרִי, ika deamri,
17. אַלִּיבָּא דְּרַבִּי נְחֶמְיָה דְּאָמַר מְעַכְּבָא — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּמְעַכְּבָא, aliba derabi ne'hemya deamar meakeva — koulé alma la peligi dimakeva,
18. כִּי פְּלִיגִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה. מַאן דְּאָמַר לָא מְעַכְּבָא — כְּרַבִּי יְהוּדָה, וּמַאן דְּאָמַר מְעַכְּבָא — שָׁאנֵי הָכָא דִּתְנָא בֵּיהּ קְרָא: ״אֲשֶׁר עָלָה״, ״אֲשֶׁר עָלָה״, תְּרֵי זִימְנֵי. ki peligi aliba derabi yeouda. man deamar la meakeva — kerabi yeouda, ouman deamar meakeva — chané hakha ditna béh kera: "acher ala", "acher ala", teré zimné.
19. מֵיתִיבִי: מִצְוָה לְהַגְרִיל, וְאִם לֹא הִגְרִיל כָּשֵׁר. métivi: mitsva lehagril, veim lo higril kachér.
20. בִּשְׁלָמָא לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמְרַתְּ אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּלָא מְעַכְּבָא, הָא מַנִּי — רַבִּי יְהוּדָה הִיא. bichlama lehakh lichana deamrate aliba derabi yeouda koulé alma la peligi dela meakeva, ha mani — rabi yeouda hi.

Daf 40a

1. אֶלָּא לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמְרַתְּ פְּלִיגִי, בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לָא מְעַכְּבָא, הָא מַנִּי — רַבִּי יְהוּדָה הִיא, ela lehakh lichana deamrate peligi, bichlama leman deamar la meakeva, ha mani — rabi yeouda hi,
2. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מְעַכְּבָא, הָא מַנִּי? תְּנִי: מִצְוָה לְהַנִּיחַ. ela leman deamar meakeva, ha mani? teni: mitsva lehani'ha.
3. תָּא שְׁמַע: מִצְוָה לְהַגְרִיל וּלְהִתְוַדּוֹת. לֹא הִגְרִיל וְלֹא הִתְוַדָּה — כָּשֵׁר. וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי לְהַנִּיחַ, אֵימָא סֵיפָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא הִגְרִיל — כָּשֵׁר, לֹא הִתְוַדָּה — פָּסוּל. ta chema: mitsva lehagril oulhitvadot. lo higril velo hitvada — kachér. vekhi téma hakhi namé lehani'ha, éma séfa, rabi chimon omér: lo higril — kachér, lo hitvada — pasoul.
4. מַאי ״לֹא הִגְרִיל״? אִילֵּימָא לֹא הִנִּיחַ, מִכְּלָל דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר הַגְרָלָה מְעַכְּבָא, וְהָתַנְיָא: מֵת אֶחָד מֵהֶן, מֵבִיא חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא בַּהַגְרָלָה, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. ma "lo higril"? iléma lo hini'ha, mikelal derabi chimon savar hagrala meakeva, vehatanya: mét e'had méhen, mévi 'havéro chelo bahagrala, divré rabi chimon.
5. רַבִּי שִׁמְעוֹן לָא יָדַע מַאי קָאָמְרִי רַבָּנַן, וְהָכִי קָאָמַר לְהוּ: אִי הַגְרָלָה — הַגְרָלָה מַמָּשׁ קָא אָמְרִיתוּ, פְּלִיגְנָא עֲלַיְיכוּ בַּחֲדָא. אִי הַגְרָלָה דְּקָאָמְרִיתוּ הַיְינוּ הַנָּחָה — פְּלִיגְנָא עֲלַיְיכוּ בְּתַרְתֵּי. rabi chimon la yada ma kaamri rabanan, vehakhi kaamar leou: i hagrala — hagrala mamach ka amritou, peligna alaykhou ba'hada. i hagrala dekaamritou haynou hana'ha — peligna alaykhou betarté.
6. תָּא שְׁמַע: פַּר מְעַכֵּב אֶת הַשָּׂעִיר, ta chema: par meakév et hasair,
7. וְשָׂעִיר אֵין מְעַכֵּב אֶת הַפָּר בְּמַתָּנוֹת שֶׁבִּפְנִים. vesair én meakév et hapar bematanot chebifnim.
8. בִּשְׁלָמָא פַּר מְעַכֵּב אֶת הַשָּׂעִיר: דְּאִי אַקְדְּמֵיהּ לְשָׂעִיר מִקַּמֵּי פַּר — לָא עֲבַד וְלֹא כְּלוּם. אֶלָּא שָׂעִיר אֵין מְעַכֵּב אֶת הַפָּר — מַאי נִיהוּ? bichlama par meakév et hasair: dei akdeméh lesair mikamé par — la avad velo keloum. ela sair én meakév et hapar — ma niou?
9. אִילֵּימָא דְּאִי אַקְדֵּים מַתָּנוֹת דְּפַר בַּהֵיכָל מִקַּמֵּי מַתָּנוֹת דְּשָׂעִיר בִּפְנִים — ״חוּקָּה״ כְּתִיב בְּהוּ. iléma dei akdém matanot defar bahékhal mikamé matanot desair bifnim — "'houka" ketiv beou.
10. אֶלָּא לָאו, דְּאַקְדֵּים מַתָּנוֹת דְּפַר בִּפְנִים מִקַּמֵּי הַגְרָלָה. וּמִדְּסִדְרָא לָא מְעַכְּבָא — (עִיקְרָא) הַגְרָלָה נָמֵי לָא מְעַכְּבָא! ela la, deakdém matanot defar bifnim mikamé hagrala. oumidesidra la meakeva — (ikra) hagrala namé la meakeva!
11. לָא, דְּאַקְדֵּים מַתָּנוֹת דְּפַר בְּמִזְבֵּחַ מִקַּמֵּי מַתָּנוֹת דְּשָׂעִיר בַּהֵיכָל, וְרַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: דְּבָרִים הַנַּעֲשִׂין בְּבִגְדֵי לָבָן בַּחוּץ — לָא מְעַכְּבִי. la, deakdém matanot defar bemizbé'ha mikamé matanot desair bahékhal, verabi yeouda hi, deamar: devarim hanaasin bevigdé lavan ba'houts — la meakevi.
12. וְהָא בְּמַתָּנוֹת שֶׁבִּפְנִים קָתָנֵי! veha bematanot chebifnim katané!
13. אֶלָּא: הָא מַנִּי — רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: הַגְרָלָה לָא מְעַכְּבָא. ela: ha mani — rabi chimon hi, deamar: hagrala la meakeva.
14. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם רַבִּי יְהוּדָה הִיא, וּנְהִי דִּכְסִדְרָא לָא מְעַכְּבָא — הַגְרָלָה מִיהָא מְעַכְּבָא. veibaét éma: leolam rabi yeouda hi, ounhi dikhsidra la meakeva — hagrala miha meakeva.
15. וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ, דְּתַנְיָא: veazdou letamayou, detanya:

Daf 40b

1. ״יׇעֳמַד חַי לִפְנֵי ה׳ לְכַפֵּר עָלָיו״, עַד מָתַי יִהְיֶה זָקוּק לַעֲמוֹד חַי? עַד שְׁעַת מַתַּן דָּמוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ — דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עַד שְׁעַת וִידּוּי דְּבָרִים. "yoomad 'ha lifné h' lekhapér ala", ad mata yihye zakouk laamod 'ha? ad cheat matan damo chel 'havéro — divré rabi yeouda. rabi chimon omér: ad cheat vidou devarim.
2. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? כִּדְתַנְיָא: ״לְכַפֵּר״ — בְּכַפָּרַת דָּמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְכִלָּה מִכַּפֵּר אֶת הַקֹּדֶשׁ״. מָה לְהַלָּן — בְּכַפָּרַת דָּמִים, אַף כָּאן — בְּכַפָּרַת דָּמִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. bema ka mipalgi? kidtanya: "lekhapér" — bekhaparat damim hakatouv medabér, vekhén hou omér: "vekhila mikapér et hakodech". ma lehalan — bekhaparat damim, af kan — bekhaparat damim, divré rabi yeouda.
3. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ״לְכַפֵּר עָלָיו״, בְּכַפָּרַת דְּבָרִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. rabi chimon omér: "lekhapér ala", bekhaparat devarim hakatouv medabér.
4. תָּא שְׁמַע, שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי עֲקִיבָא: עָלָה בִּשְׂמֹאל, מַהוּ שֶׁיַּחֲזוֹר לְיָמִין? אָמַר לָהֶן: אַל תִּתְּנוּ מָקוֹם לַמִּינִין לִרְדּוֹת. ta chema, chaalou talmida et rabi akiva: ala bismol, maou cheya'hazor leyamin? amar lahen: al titenou makom laminin lirdot.
5. טַעְמָא דְּאַל תִּתְּנוּ מָקוֹם לַמִּינִין לִרְדּוֹת, הָא לָאו הָכִי מַהְדְּרִינַן לֵיהּ, וְהָא אָמְרַתְּ הַגְרָלָה מְעַכְּבָא, וְכֵיוָן דִּקְבַעְתֵּיהּ שְׂמֹאל הֵיכִי מַהְדְּרִינַן לֵיהּ? tama deal titenou makom laminin lirdot, ha la hakhi mahderinan léh, veha amrate hagrala meakeva, vekhévan dikvatéh semol hékhi mahderinan léh?
6. אָמַר רָבָא, הָכִי קָאָמְרִי: עָלָה הַגּוֹרָל בִּשְׂמֹאל, מַהוּ שֶׁיַּחֲזִירוּ לוֹ וְלִשְׂעִירוֹ לְיָמִין. אָמַר לָהֶם: אַל תִּתְּנוּ מָקוֹם לַמִּינִין לִרְדּוֹת. amar rava, hakhi kaamri: ala hagoral bismol, maou cheya'hazirou lo velisiro leyamin. amar lahem: al titenou makom laminin lirdot.
7. תָּא שְׁמַע: אִילּוּ נֶאֱמַר: ״אֶת הַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָיו״, הָיִיתִי אוֹמֵר יַנִּיחֶנּוּ עָלָיו, — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עָלָה״, כֵּיוָן שֶׁעָלָה שׁוּב אֵינוֹ צָרִיךְ. ta chema: ilou neemar: "et hasair acher ala", hayiti omér yani'henou ala, — talmoud lomar: "ala", kévan cheala chouv éno tsarikh.
8. לְמַאי? אִילֵימָא לְמִצְוָה, מִכְלָל דַּהֲנָחָה מִצְוָה נָמֵי לָא? אֶלָּא לָאו, לְעַכֵּב. וּשְׁמַע מִינַּהּ: הַגְרָלָה מְעַכְּבָא, הַנָּחָה — לָא מְעַכְּבָא! lema? iléma lemitsva, mikhlal dahana'ha mitsva namé la? ela la, leakév. ouchma minah: hagrala meakeva, hana'ha — la meakeva!
9. אָמַר רָבָא, הָכִי קָאָמַר: אִילּוּ נֶאֱמַר ״אֲשֶׁר עָלָיו״, הָיִיתִי אוֹמֵר יַנִּיחֶנּוּ עָלָיו עַד שְׁעַת שְׁחִיטָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר עָלָה״, כֵּיוָן שֶׁעָלָה שׁוּב אֵינוֹ צָרִיךְ. amar rava, hakhi kaamar: ilou neemar "acher ala", hayiti omér yani'henou ala ad cheat che'hita, talmoud lomar: "acher ala", kévan cheala chouv éno tsarikh.
10. תָּא שְׁמַע: ״וְעָשָׂהוּ חַטָּאת״, הַגּוֹרָל עוֹשֵׂהוּ חַטָּאת, וְאֵין הַשֵּׁם עוֹשֵׂהוּ חַטָּאת. ta chema: "veasaou 'hatat", hagoral oséou 'hatat, veén hachém oséou 'hatat.
11. שֶׁיָּכוֹל, וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא קִידֵּשׁ הַגּוֹרָל — קִידֵּשׁ הַשֵּׁם, מְקוֹם שֶׁקִּידֵּשׁ הַגּוֹרָל, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּקַדֵּשׁ הַשֵּׁם? cheyakhol, vahalo din hou: ouma bimkom chelo kidéch hagoral — kidéch hachém, mekom chekidéch hagoral, éno din cheyekadéch hachém?
12. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעָשָׂהוּ חַטָּאת״, הַגּוֹרָל עוֹשֶׂה חַטָּאת, וְאֵין הַשֵּׁם עוֹשֶׂה חַטָּאת. talmoud lomar: "veasaou 'hatat", hagoral ose 'hatat, veén hachém ose 'hatat.

Daf 41a

1. סְתָם סִיפְרָא מַנִּי — רַבִּי יְהוּדָה, וְקָא תָנֵי: הַגּוֹרָל עוֹשֶׂה חַטָּאת, וְאֵין הַשֵּׁם עוֹשֶׂה חַטָּאת. אַלְמָא הַגְרָלָה מְעַכְּבָא, תְּיוּבְתָּא דְּמַאן דְּאָמַר הַגְרָלָה לָא מְעַכְּבָא. תְּיוּבְתָּא. setam sifra mani — rabi yeouda, veka tané: hagoral ose 'hatat, veén hachém ose 'hatat. alma hagrala meakeva, teouvta deman deamar hagrala la meakeva. teouvta.
2. אָמַר רַב חִסְדָּא: אֵין הַקִּינִּין מִתְפָּרְשׁוֹת אֶלָּא אוֹ בִּלְקִיחַת בְּעָלִים, אוֹ בַּעֲשִׂיַּית כֹּהֵן. amar rav 'hisda: én hakinin mitparchot ela o bilki'hat bealim, o baasiyat kohén.
3. אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: מַאי טַעְמָא דְּרַב חִסְדָּא, דִּכְתִיב: ״וְלָקְחָה״ ״וְעָשָׂה״. אוֹ בִּלְקִיחָה, אוֹ בַּעֲשִׂיָּיה. amar rav chimi bar aché: ma tama derav 'hisda, dikhtiv: "velak'ha" "veasa". o bilki'ha, o baasiya.
4. מֵיתִיבִי: ״וְעָשָׂהוּ חַטָּאת״, הַגּוֹרָל עוֹשֶׂה חַטָּאת, וְאֵין הַשֵּׁם עוֹשֶׂה חַטָּאת. métivi: "veasaou 'hatat", hagoral ose 'hatat, veén hachém ose 'hatat.
5. שֶׁיָּכוֹל, וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא קִידֵּשׁ הַגּוֹרָל — קִידֵּשׁ הַשֵּׁם, מְקוֹם שֶׁקִּידֵּשׁ הַגּוֹרָל, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּקַדֵּשׁ הַשֵּׁם?! cheyakhol, vahalo din hou: ouma bimkom chelo kidéch hagoral — kidéch hachém, mekom chekidéch hagoral, éno din cheyekadéch hachém?!
6. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעָשָׂהוּ חַטָּאת״, הַגּוֹרָל עוֹשֶׂה חַטָּאת, וְאֵין הַשֵּׁם עוֹשֶׂה חַטָּאת. talmoud lomar: "veasaou 'hatat", hagoral ose 'hatat, veén hachém ose 'hatat.
7. וְהָא הָכָא, דְּלָאו שְׁעַת לְקִיחָה וְלָאו שְׁעַת עֲשִׂיָּיה הִיא, וְקָתָנֵי דְּקָבַע! veha hakha, dela cheat leki'ha vela cheat asiya hi, vekatané dekava!
8. אָמַר רָבָא, הָכִי קָאָמַר: מָה בִּמְקוֹם שֶׁלֹּא קִידֵּשׁ הַגּוֹרָל וַאֲפִילּוּ בִּשְׁעַת לְקִיחָה, וַאֲפִילּוּ בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּיה — קִידֵּשׁ הַשֵּׁם בִּשְׁעַת לְקִיחָה וּבִשְׁעַת עֲשִׂיָּיה, מְקוֹם שֶׁקִּידֵּשׁ הַגּוֹרָל שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת לְקִיחָה וְשֶׁלֹּא בִּשְׁעַת עֲשִׂיָּיה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּקַדֵּשׁ הַשֵּׁם בִּשְׁעַת לְקִיחָה וּבִשְׁעַת עֲשִׂיָּיה? amar rava, hakhi kaamar: ma bimkom chelo kidéch hagoral vaafilou bichat leki'ha, vaafilou bichat asiya — kidéch hachém bichat leki'ha ouvichat asiya, mekom chekidéch hagoral chelo bichat leki'ha vechelo bichat asiya, éno din cheyekadéch hachém bichat leki'ha ouvichat asiya?
9. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעָשָׂהוּ חַטָּאת״, הַגּוֹרָל עוֹשֶׂה חַטָּאת, וְאֵין הַשֵּׁם עוֹשֶׂה חַטָּאת. talmoud lomar: "veasaou 'hatat", hagoral ose 'hatat, veén hachém ose 'hatat.
10. תָּא שְׁמַע: מְטַמֵּא מִקְדָּשׁ עָנִי, וְהִפְרִישׁ מָעוֹת לְקִינּוֹ וְהֶעֱשִׁיר, וְאַחַר כָּךְ אָמַר: אֵלּוּ לְחַטָּאתוֹ, וְאֵלּוּ לְעוֹלָתוֹ — ta chema: metamé mikdach ani, vehifrich maot lekino veheechir, vea'har kakh amar: élou le'hatato, veélou leolato —
11. מוֹסִיף וּמֵבִיא חוֹבָתוֹ מִדְּמֵי חַטָּאתוֹ, וְאֵין מוֹסִיף וּמֵבִיא חוֹבָתוֹ מִדְּמֵי עוֹלָתוֹ. mosif oumévi 'hovato midemé 'hatato, veén mosif oumévi 'hovato midemé olato.
12. וְהָא הָכָא, דְּלָאו שְׁעַת לְקִיחָה וְלָאו שְׁעַת עֲשִׂיָּיה הִיא, וְקָתָנֵי דְּקָבַע! veha hakha, dela cheat leki'ha vela cheat asiya hi, vekatané dekava!
13. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: וְתִסְבְּרָא? וְהָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא: מְטַמֵּא מִקְדָּשׁ עָשִׁיר וְהֵבִיא קׇרְבַּן עָנִי — לֹא יָצָא, וְכֵיוָן דְּלֹא יָצָא הֵיכִי קָבַע? amar rav chéchet: vetisbera? vehaamar rabi elazar amar rabi hochaya: metamé mikdach achir vehévi korban ani — lo yatsa, vekhévan delo yatsa hékhi kava?
14. אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר — שֶׁכְּבָר אָמַר מֵעֲנִיּוּתוֹ, הָכָא נָמֵי — שֶׁכְּבָר אָמַר מִשְּׁעַת הַפְרָשָׁה. ela ma it lakh lemémar — chekevar amar méaniyouto, hakha namé — chekevar amar micheat hafracha.
15. וּלְרַבִּי חַגָּא אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה, דְּאָמַר יָצָא, oulrabi 'haga amar rabi yochiya, deamar yatsa,

Daf 41b

1. מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? לָא תֵּימָא: וְאַחַר כָּךְ אָמַר, אֶלָּא אֵימָא: וְאַחַר כָּךְ לָקַח וְאָמַר. ma ika lemémar? la téma: vea'har kakh amar, ela éma: vea'har kakh laka'h veamar.
2. לָקַח, מוֹסִיף וּמֵבִיא חוֹבָתוֹ מַאי נִיהוּ?! laka'h, mosif oumévi 'hovato ma niou?!
3. דְּפָרֵיק לֵיהּ. וְהָא אֵין פִּדְיוֹן לָעוֹף! defarék léh. veha én pidon laof!
4. אָמַר רַב פָּפָּא: כְּגוֹן שֶׁלָּקַח פְּרֵידָה אַחַת, אִי עוֹלָה זְבַן — מוֹסִיף וּמֵבִיא חוֹבָתוֹ מִדְּמֵי חַטָּאתוֹ, וְהַאי עוֹלָה אָזְלָא לִנְדָבָה. אִי חַטָּאת זְבַן — אֵין מוֹסִיף וּמֵבִיא חוֹבָתוֹ מִדְּמֵי עוֹלָתוֹ, וְהַאי חַטָּאת אָזְלָא לְמִיתָה. amar rav papa: kegon chelaka'h peréda a'hat, i ola zevan — mosif oumévi 'hovato midemé 'hatato, veha ola azla lindava. i 'hatat zevan — én mosif oumévi 'hovato midemé olato, veha 'hatat azla lemita.
5. גּוּפָא. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא: מְטַמֵּא מִקְדָּשׁ עָשִׁיר וְהֵבִיא קׇרְבַּן עָנִי — לֹא יָצָא. וְרַבִּי חַגָּא אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא: יָצָא. goufa. amar rabi elazar amar rabi hochaya: metamé mikdach achir vehévi korban ani — lo yatsa. verabi 'haga amar rabi hochaya: yatsa.
6. מֵיתִיבִי: מְצוֹרָע עָנִי שֶׁהֵבִיא קׇרְבַּן עָשִׁיר — יָצָא, עָשִׁיר שֶׁהֵבִיא קׇרְבַּן עָנִי — לֹא יָצָא. שָׁאנֵי הָתָם, דִּכְתִיב: ״זֹאת״. métivi: metsora ani chehévi korban achir — yatsa, achir chehévi korban ani — lo yatsa. chané hatam, dikhtiv: "zot".
7. אִי הָכִי, רֵישָׁא נָמֵי! הָא רַבִּי רַחֲמָנָא ״תּוֹרַת״, וְהָתַנְיָא: ״תּוֹרַת״, לְרַבּוֹת מְצוֹרָע עָנִי שֶׁהֵבִיא קׇרְבַּן עָשִׁיר. יָכוֹל אֲפִילּוּ עָשִׁיר שֶׁהֵבִיא קׇרְבַּן עָנִי — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זֹאת״. i hakhi, récha namé! ha rabi ra'hamana "torat", vehatanya: "torat", lerabot metsora ani chehévi korban achir. yakhol afilou achir chehévi korban ani — talmoud lomar: "zot".
8. וְנֵילַף מִינַּהּ! מִיעֵט רַחֲמָנָא ״וְאִם דַּל הוּא״. venélaf minah! miét ra'hamana "veim dal hou".
9. מַתְנִי׳ קָשַׁר לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית בְּרֹאשׁ שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, וְהֶעֱמִידוֹ כְּנֶגֶד בֵּית שִׁילּוּחוֹ, וְלַנִּשְׁחָט — כְּנֶגֶד בֵּית שְׁחִיטָתוֹ. matni' kachar lachon chel zeorit beroch sair hamichtalé'ha, veheemido keneged bét chilou'ho, velanich'hat — keneged bét che'hitato.
10. בָּא לוֹ אֵצֶל פָּרוֹ שְׁנִיָּה, וְסוֹמֵךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וּמִתְוַדֶּה, וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָא הַשֵּׁם! (חָטָאתִי עָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי) לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁךָ. אָנָא הַשֵּׁם! כַּפֶּר נָא לָעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים וְלַחֲטָאִים שֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי וְשֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁךָ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ: ״כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה׳ תִּטְהָרוּ״, וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו: ״בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וְעַד״. ba lo étsel paro cheniya, vesomékh cheté yada ala oumitvade, vekhakh haya omér: ana hachém! ('hatati aviti oufachati) lefanekha ani ouvéti ouvné aharon am kedochekha. ana hachém! kaper na laaonot velapechaim vela'hataim cheaviti vechepachati veche'hatati lefanekha ani ouvéti ouvné aharon am kedochekha, kakatouv betorat moche avdekha: "ki vayom haze yekhapér alékhem letahér etkhem mikol 'hatotékhem lifné h' titharou", vehén onin a'hara: "baroukh chém kevod malkhouto leolam vead".
11. גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: ״וְלַנִּשְׁחָט״ — אַקְּשִׁירָה קָאֵי, אוֹ אַהַעֲמָדָה קָאֵי? gema' ibaya leou: "velanich'hat" — akechira kaé, o ahaamada kaé?
12. תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי רַב יוֹסֵף: קָשַׁר לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית בְּרֹאשׁ שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, וְהֶעֱמִידוֹ כְּנֶגֶד בֵּית שִׁילּוּחוֹ, וְלַנִּשְׁחָט — כְּנֶגֶד בֵּית שְׁחִיטָתוֹ, שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב זֶה בָּזֶה, וְלֹא יִתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים. ta chema, detané rav yoséf: kachar lachon chel zeorit beroch sair hamichtalé'ha, veheemido keneged bét chilou'ho, velanich'hat — keneged bét che'hitato, chelo yitarév ze baze, velo yitarév baa'hérim.
13. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא אַקְּשִׁירָה קָאֵי — שַׁפִּיר. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ אַהַעֲמָדָה קָאֵי, נְהִי דִּבְחַבְרֵיהּ לָא מִיעָרַב, דְּהַאי קְטִיר בֵּיהּ וְהַאי לָא קְטִיר בֵּיהּ, בְּאַחֲרִינֵי מִיהַת מִיעָרַב! אֶלָּא לָאו, שְׁמַע מִינַּהּ אַקְּשִׁירָה קָאֵי. שְׁמַע מִינַּהּ. i amrate bichlama akechira kaé — chapir. ela i amrate ahaamada kaé, nehi div'havréh la miarav, deha ketir béh veha la ketir béh, bea'hariné mihat miarav! ela la, chema minah akechira kaé. chema minah.
14. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת שָׁמַעְתִּי, אַחַת שֶׁל פָּרָה, וְאַחַת שֶׁל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. אַחַת צְרִיכָה שִׁיעוּר, וְאַחַת אֵינָהּ צְרִיכָה שִׁיעוּר. וְלָא יָדַעְנָא הֵי מִינַּיְיהוּ. amar rabi yits'hak: cheté lechonot chamati, a'hat chel para, vea'hat chel sair hamichtalé'ha. a'hat tserikha chiour, vea'hat énah tserikha chiour. vela yadana hé minayou.
15. אָמַר רַב יוֹסֵף, נִיחְזֵי אֲנַן: שֶׁל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ דְּבָעֵי חֲלוּקָּה — בָּעֵי שִׁיעוּר, וְשֶׁל פָּרָה דְּלָא בָּעֵי חֲלוּקָּה — לָא בָּעֵי שִׁיעוּר. amar rav yoséf, ni'hzé anan: chel sair hamichtalé'ha devaé 'halouka — baé chiour, vechel para dela baé 'halouka — la baé chiour.
16. מַתְקֵיף לַהּ רָמֵי בַּר חָמָא: דְּפָרָה נָמֵי בָּעֵי כּוֹבֶד! אֲמַר לֵיהּ רָבָא: כּוֹבֶד — תַּנָּאֵי הִיא. matkéf lah ramé bar 'hama: defara namé baé koved! amar léh rava: koved — tanaé hi.
17. וּדְפָרָה לָא בָּעֵי חֲלוּקָּה?! אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה, כּוֹרְכָן בִּשְׁיָרֵי לָשׁוֹן! אֵימָא, בִּזְנַב לָשׁוֹן. oudfara la baé 'halouka?! étivéh abayé: kétsad hou ose, korkhan bichyaré lachon! éma, biznav lachon.
18. אָמַר רַבִּי חָנִין אָמַר רַב: עֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תּוֹלַעַת שֶׁקְּלָטָתַן שַׁלְהֶבֶת — כְּשֵׁרָה. מֵיתִיבִי: נִתְהַבְהֵב הַלָּשׁוֹן — מֵבִיא לָשׁוֹן אַחֵר וּמְקַדֵּשׁ! amar rabi 'hanin amar rav: éts erez ouchni tolaat chekelatatan chalhevet — kechéra. métivi: nithavhév halachon — mévi lachon a'hér oumkadéch!
19. אָמַר אַבָּיֵי, לָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּקוֹלַחַת, כָּאן בְּנִכְפֶּפֶת. amar abayé, la kachya: kan bekola'hat, kan benikhpefet.
20. רָבָא אוֹמֵר: כּוֹבֶד תַּנָּאֵי הִיא. דְּתַנְיָא: לָמָּה כּוֹרְכָן — כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ כּוּלָּן בַּאֲגוּדָּה אַחַת, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בָּהֶן כּוֹבֶד, וְיִפְּלוּ לְתוֹךְ שְׂרֵיפַת הַפָּרָה. rava omér: koved tanaé hi. detanya: lama korkhan — kedé cheyihou koulan baagouda a'hat, divré rabi. rabi elazar berabi chimon omér: kedé cheyehé bahen koved, veyipelou letokh seréfat hapara.
21. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שָׁלֹשׁ לְשׁוֹנוֹת שָׁמַעְתִּי, אַחַת שֶׁל פָּרָה, וְאַחַת שֶׁל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, וְאַחַת שֶׁל מְצוֹרָע. אַחַת מִשְׁקַל עֲשָׂרָה זוּז, וְאַחַת מִשְׁקַל שְׁנֵי סְלָעִים, וְאַחַת מִשְׁקַל שֶׁקֶל, וְאֵין לִי לְפָרֵשׁ. ki ata rav dimi amar rabi yo'hanan: chaloch lechonot chamati, a'hat chel para, vea'hat chel sair hamichtalé'ha, vea'hat chel metsora. a'hat michkal asara zouz, vea'hat michkal chené selaim, vea'hat michkal chekel, veén li lefaréch.
22. כִּי אֲתָא רָבִין, פֵּירְשַׁהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹנָתָן, ki ata ravin, pérchah micheméh derabi yonatan,

Daf 42a

1. שֶׁל פָּרָה — מִשְׁקַל עֲשָׂרָה זוּז, וְשֶׁל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ — מִשְׁקַל שְׁנֵי סְלָעִים, וְשֶׁל מְצוֹרָע — מִשְׁקַל שֶׁקֶל. chel para — michkal asara zouz, vechel sair hamichtalé'ha — michkal chené selaim, vechel metsora — michkal chekel.
2. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא וְרַבָּנַן בְּפָרָה, חַד אָמַר: מִשְׁקַל עֲשָׂרָה, וְחַד אָמַר: מִשְׁקַל שֶׁקֶל. וְסִימָנָיךְ: ״אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט״. amar rabi yo'hanan: peligi bah rabi chimon ben 'halafta verabanan befara, 'had amar: michkal asara, ve'had amar: michkal chekel. vesimanakh: "e'had hamarbe vee'had hamamit".
3. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא: לָא בְּפָרָה פְּלִיגִי, אֶלָּא בְּשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ פְּלִיגִי. וְהָהוּא יוֹמָא נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבְיָא בַּר קִיסִי, וְאַנְּחוּ בַּהּ סִימָנָא: רַבְיָא [בַּר] קִיסִי מְכַפֵּר כְּשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. amar léh rabi yirmeya midifti leravina: la befara peligi, ela besair hamichtalé'ha peligi. vehaou yoma na'h nafchéh deravya bar kisi, veane'hou bah simana: ravya [bar] kisi mekhapér kesair hamichtalé'ha.
4. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: שְׁתֵּי שְׁחִיטוֹת שָׁמַעְתִּי, אַחַת שֶׁל פָּרָה, וְאַחַת שֶׁל פָּרוֹ. אַחַת כְּשֵׁרָה בְּזָר, וְאַחַת פְּסוּלָה בְּזָר, וְלָא יָדַעְנָא הֵי מִינַּיְיהוּ. amar rabi yits'hak: cheté che'hitot chamati, a'hat chel para, vea'hat chel paro. a'hat kechéra bezar, vea'hat pesoula bezar, vela yadana hé minayou.
5. אִיתְּמַר: שְׁחִיטַת פָּרָה וּפָרוֹ, רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר: פָּרָה פְּסוּלָה, פָּרוֹ כְּשֵׁרָה. וְחַד אָמַר: פָּרוֹ פְּסוּלָה, פָּרָה כְּשֵׁרָה. itemar: che'hitat para oufaro, rav ouchmouél. 'had amar: para pesoula, paro kechéra. ve'had amar: paro pesoula, para kechéra.
6. תִּסְתַּיֵּים דְּרַב הוּא דְּאָמַר פָּרָה פְּסוּלָה, דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא: שְׁחִיטַת פָּרָה בְּזָר פְּסוּלָה, וְאָמַר רַב עֲלַהּ: ״אֶלְעָזָר״ וְ״חוּקָּה״ שָׁנִינוּ בָּהּ. tistayém derav hou deamar para pesoula, deamar rabi zéra: che'hitat para bezar pesoula, veamar rav alah: "elazar" ve"'houka" chaninou bah.
7. וְרַב, מַאי שְׁנָא פָּרָה — דִּכְתִיב ״אֶלְעָזָר״ וְ״חוּקָּה״, פָּרוֹ נָמֵי — הָא כְּתִיב ״אַהֲרֹן״ וְ״חוּקָּה״! verav, ma chena para — dikhtiv "elazar" ve"'houka", paro namé — ha ketiv "aharon" ve"'houka"!
8. שְׁחִיטָה לָאו עֲבוֹדָה הִיא. אִי הָכִי פָּרָה נָמֵי! שָׁאנֵי פָּרָה, דְּקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת הִיא. che'hita la avoda hi. i hakhi para namé! chané para, dekodché bedek habayit hi.
9. וְלָאו כָּל דְּכֵן הוּא? אָמַר רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: מִידֵּי דְּהָוֵה אַמַּרְאוֹת נְגָעִים, דְּלָאו עֲבוֹדָה הִיא וּבָעֲיָא כְּהוּנָּה. vela kal dekhén hou? amar rav chicha beréh derav idi: midé dehavé amarot negaim, dela avoda hi ouvaaya keouna.
10. וְלִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר פָּרוֹ פְּסוּלָה, מַאי שְׁנָא פָּרוֹ — דִּכְתִיב: ״אַהֲרֹן״ וְ״חוּקָּה״, פָּרָה נָמֵי — הָא כְּתִיב: ״אֶלְעָזָר״ וְ״חוּקָּה״? שָׁאנֵי הָתָם, דִּכְתִיב: ״וְשָׁחַט אוֹתָהּ לְפָנָיו״, שֶׁיְּהֵא זָר שׁוֹחֵט וְאֶלְעָזָר רוֹאֶה. velichmouél, deamar paro pesoula, ma chena paro — dikhtiv: "aharon" ve"'houka", para namé — ha ketiv: "elazar" ve"'houka"? chané hatam, dikhtiv: "vecha'hat otah lefana", cheyehé zar cho'hét veelazar roe.
11. וְרַב: שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנָּה. וּשְׁמוּאֵל, שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ: מִ״וְּשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו״. verav: chelo yasi'ha dato mimena. ouchmouél, chelo yasi'ha dato mena léh? nafka léh: mi"ousaraf et hapara leéna".
12. וְרַב: חַד בִּשְׁחִיטָה וְחַד בִּשְׂרֵיפָה. verav: 'had bich'hita ve'had bisréfa.
13. וּצְרִיכָא, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא בִּשְׁחִיטָה — מִשּׁוּם דִּתְחִילַּת עֲבוֹדָה הִיא, אֲבָל שְׂרֵיפָה — אֵימָא לָא, צְרִיכָא. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא בִּשְׂרֵיפָה — מִשּׁוּם דְּהַשְׁתָּא הוּא דְּמִתַּכְשְׁרָא פָּרָה, אֲבָל שְׁחִיטָה — אֵימָא לָא, צְרִיכָא. outsrikha, dei ketav ra'hamana bich'hita — michoum dit'hilat avoda hi, aval seréfa — éma la, tserikha. vei ketav ra'hamana bisréfa — michoum dehachta hou demitakhchera para, aval che'hita — éma la, tserikha.
14. לְמַעוֹטֵי מַאי? אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי אֲסִיפַת אֶפְרָהּ וּמִילּוּי מַיִם לְקִידּוּשׁ, lemaoté ma? iléma lemaoté asifat efrah oumilou mayim lekidouch,

Daf 42b

1. ״לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה״ כְּתִיב. אֶלָּא לְמַעוֹטֵי הַשְׁלָכַת עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלָעַת, דְּלָאו גּוּפַהּ דְּפָרָה נִינְהוּ. "lemichmeret lemé nida" ketiv. ela lemaoté hachlakhat éts erez veézov ouchni tolaat, dela goufah defara ninou.
2. אִיתְּמַר: שְׁחִיטַת פָּרָה בְּזָר, רַבִּי אַמֵּי אָמַר: כְּשֵׁרָה, וְרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא אָמַר: פְּסוּלָה. עוּלָּא אָמַר: כְּשֵׁרָה, וְאָמְרִי לַהּ: פְּסוּלָה. itemar: che'hitat para bezar, rabi amé amar: kechéra, verabi yits'hak napa'ha amar: pesoula. oula amar: kechéra, veamri lah: pesoula.
3. מֵתִיב רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר אַבָּא לְסַיּוֹעֵיהּ לְרַב: אֵין לִי אֶלָּא הַזָּאַת מֵימֶיהָ שֶׁאֵין כְּשֵׁרִין בָּאִשָּׁה כְּבָאִישׁ, וְאֵין כְּשֵׁרִין אֶלָּא בַּיּוֹם. métiv rabi yeochoua bar aba lesayoéh lerav: én li ela hazaat mémeha cheén kechérin baicha kevaich, veén kechérin ela bayom.
4. מִנַּיִין לְרַבּוֹת שְׁחִיטָתָהּ וְקַבָּלַת דָּמָהּ וְהַזָּאַת דָּמָהּ וּשְׂרֵיפָתָהּ וְהַשְׁלָכַת עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלָעַת — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תּוֹרָה״. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף אֲסִיפַת אֶפְרָהּ וּמִילּוּי מַיִם וְקִידּוּשׁ — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זֹאת״. minayin lerabot che'hitatah vekabalat damah vehazaat damah ousréfatah vehachlakhat éts erez veézov ouchni tolaat — talmoud lomar: "tora". yakhol cheani merabe af asifat efrah oumilou mayim vekidouch — talmoud lomar: "zot".
5. וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת אֵלּוּ, וּלְהוֹצִיא אֶת אֵלּוּ? אַחַר שֶׁרִיבָּה הַכָּתוּב וּמִיעֵט, אָמְרַתְּ: הֲרֵי אָנוּ לְמֵדִין כּוּלָּן מֵהַזָּאַת מֵימֶיהָ, מָה הַזָּאַת מֵימֶיהָ אֵינָן כְּשֵׁרִין בָּאִשָּׁה כְּבָאִישׁ, וְאֵין כְּשֵׁרִין אֶלָּא בַּיּוֹם — אַף אֲנִי אָבִיא שְׁחִיטָתָהּ וְקַבָּלַת דָּמָהּ, וְהַזָּאַת דָּמָהּ וּשְׂרֵיפָתָהּ, וְהַשְׁלָכַת עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלָעַת ouma raita lerabot et élou, oulotsi et élou? a'har cheriba hakatouv oumiét, amrate: haré anou lemédin koulan méhazaat mémeha, ma hazaat mémeha énan kechérin baicha kevaich, veén kechérin ela bayom — af ani avi che'hitatah vekabalat damah, vehazaat damah ousréfatah, vehachlakhat éts erez veézov ouchni tolaat
6. הוֹאִיל וְאֵין כְּשֵׁרִין בָּאִשָּׁה כְּבָאִישׁ — אֵין כְּשֵׁרִין אֶלָּא בַּיּוֹם. וּמוֹצִיא אֲנִי אֲסִיפַת אֶפְרָהּ וּמִילּוּי מַיִם וְקִידּוּשׁ, הוֹאִיל וּכְשֵׁרִין בָּאִשָּׁה כְּבָאִישׁ — כְּשֵׁרִין נָמֵי בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה. hoil veén kechérin baicha kevaich — én kechérin ela bayom. oumotsi ani asifat efrah oumilou mayim vekidouch, hoil oukhchérin baicha kevaich — kechérin namé bayom ouvalayla.
7. וְהַאי מַאי תְּיוּבְתָּא? אִילֵּימָא מִדִּפְסוּלִין בָּאִשָּׁה פְּסוּלִין נָמֵי בְּזָר, הַזָּאַת מֵימֶיהָ תּוֹכִיחַ, שֶׁפְּסוּלִין בָּאִשָּׁה וּכְשֵׁרִין בְּזָר! veha ma teouvta? iléma midifsoulin baicha pesoulin namé bezar, hazaat mémeha tokhi'ha, chepesoulin baicha oukhchérin bezar!
8. אָמַר אַבָּיֵי, הַיְינוּ תְּיוּבְתֵּיהּ: אִשָּׁה מַאי טַעְמָא? ״אֶלְעָזָר״ — וְלֹא אִשָּׁה, זָר נָמֵי: ״אֶלְעָזָר״ — וְלֹא זָר. amar abayé, haynou teouvtéh: icha ma tama? "elazar" — velo icha, zar namé: "elazar" — velo zar.
9. אָמַר עוּלָּא: כׇּל הַפָּרָשָׁה כּוּלָּהּ, מַשְׁמָע מוֹצִיא מִיַּד מַשְׁמָע, וּמַשְׁמָע מִמֵּילָא. amar oula: kol haparacha koulah, machma motsi miyad machma, oumachma miméla.
10. ״וּנְתַתֶּם אוֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן״ — אוֹתָהּ לְאֶלְעָזָר, וְלֹא לְדוֹרוֹת לְאֶלְעָזָר. אִיכָּא דְּאָמְרִי: לְדוֹרוֹת בְּכֹהֵן גָּדוֹל, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: לְדוֹרוֹת בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט. "ountatem otah el elazar hakohén" — otah leelazar, velo ledorot leelazar. ika deamri: ledorot bekhohén gadol, veika deamri: ledorot bekhohén hedot.
11. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לְדוֹרוֹת בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט — שַׁפִּיר. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְדוֹרוֹת בְּכֹהֵן גָּדוֹל, מְנָא לֵיהּ? גָּמַר ״חוּקָּה״ ״חוּקָּה״ מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים. bichlama leman deamar ledorot bekhohén hedot — chapir. ela leman deamar ledorot bekhohén gadol, mena léh? gamar "'houka" "'houka" miyom hakipourim.
12. ״וְהוֹצִיא אוֹתָהּ״ — שֶׁלֹּא יוֹצִיא אַחֶרֶת עִמָּהּ. כְּדִתְנַן: לֹא הָיְתָה פָּרָה רוֹצָה לָצֵאת — אֵין מוֹצִיאִין עִמָּהּ שְׁחוֹרָה, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שְׁחוֹרָה שָׁחֲטוּ. וְאֵין מוֹצִיאִין עִמָּהּ אֲדוּמָּה, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שְׁתַּיִם שָׁחֲטוּ. רַבִּי אוֹמֵר: לֹא מִן הַשֵּׁם הוּא זֶה, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״אוֹתָהּ״, לְבַדָּהּ. "veotsi otah" — chelo yotsi a'heret imah. keditnan: lo hayta para rotsa latsét — én motsiin imah che'hora, chelo yomrou che'hora cha'hatou. veén motsiin imah adouma, chelo yomrou chetayim cha'hatou. rabi omér: lo min hachém hou ze, ela michoum cheneemar: "otah", levadah.
13. וְתַנָּא קַמָּא: הָא כְּתִיב ״אוֹתָהּ״? מַאן תַּנָּא קַמָּא — רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּדָרֵישׁ טַעְמֵיהּ דִּקְרָא. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, vetana kama: ha ketiv "otah"? man tana kama — rabi chimon hi, dedaréch taméh dikra. ma bénayou? ika bénayou,

Daf 43a

1. דְּאַפֵּיק חֲמוֹר בַּהֲדַהּ. deapék 'hamor bahadah.
2. ״וְשָׁחַט אוֹתָהּ״ — שֶׁלֹּא יִשְׁחוֹט אַחֶרֶת עִמָּהּ. ״לְפָנָיו״, לְרַב — שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנָּה, לִשְׁמוּאֵל — שֶׁיְּהֵא זָר שׁוֹחֵט וְאֶלְעָזָר רוֹאֶה. "vecha'hat otah" — chelo yich'hot a'heret imah. "lefana", lerav — chelo yasi'ha dato mimena, lichmouél — cheyehé zar cho'hét veelazar roe.
3. ״וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ״, לִשְׁמוּאֵל — לְאַהֲדוֹרֵיהּ לְאֶלְעָזָר. לְרַב — הָוֵי מִיעוּט אַחַר מִיעוּט, וְאֵין מִיעוּט אַחַר מִיעוּט אֶלָּא לְרַבּוֹת, דַּאֲפִילּוּ כֹּהֵן הֶדְיוֹט. "velaka'h elazar hakohén midamah beetsbao", lichmouél — leahadoréh leelazar. lerav — havé miout a'har miout, veén miout a'har miout ela lerabot, daafilou kohén hedot.
4. ״וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלָעַת״, לִשְׁמוּאֵל — דַּאֲפִילּוּ בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט. לְרַב — אִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: כֵּיוָן דְּלָאו גּוּפַהּ דְּפָרָה נִינְהוּ, לָא לִיבְעֵי כֹּהֵן, קָא מַשְׁמַע לַן. "velaka'h hakohén éts erez veézov ouchni tolaat", lichmouél — daafilou bekhohén hedot. lerav — itsterikh, salka datakh aména: kévan dela goufah defara ninou, la livé kohén, ka machma lan.
5. ״וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן״ — בְּכִיהוּנּוֹ. ״וְטָמֵא הַכֹּהֵן עַד הָעָרֶב״ — כֹּהֵן בְּכִיהוּנּוֹ לְדוֹרוֹת. "vekhibes begada hakohén" — bekhiouno. "vetamé hakohén ad haarev" — kohén bekhiouno ledorot.
6. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר לְדוֹרוֹת בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט — שַׁפִּיר, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְדוֹרוֹת בְּכֹהֵן גָּדוֹל, הַשְׁתָּא כֹּהֵן גָּדוֹל בָּעֵינַן, בְּכִיהוּנּוֹ מִיבַּעְיָא?! אִין, מִילְּתָא דְּאָתְיָא בְּקַל וְחוֹמֶר — טָרַח וְכָתַב לַהּ קְרָא. hani'ha leman deamar ledorot bekhohén hedot — chapir, ela leman deamar ledorot bekhohén gadol, hachta kohén gadol baénan, bekhiouno mibaya?! in, mileta deatya bekal ve'homer — tara'h vekhatav lah kera.
7. ״וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר אֵת אֵפֶר הַפָּרָה וְהִנִּיחַ״. ״אִישׁ״ — לְהַכְשִׁיר אֶת הַזָּר, ״טָהוֹר״ — לְהַכְשִׁיר אֶת הָאִשָּׁה, ״וְהִנִּיחַ״ — מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לְהַנִּיחַ, יָצְאוּ חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁאֵין בָּהֶן דַּעַת לְהַנִּיחַ. "veasaf ich taor ét éfer hapara vehini'ha". "ich" — lehakhchir et hazar, "taor" — lehakhchir et haicha, "vehini'ha" — mi cheyéch bo daat lehani'ha, yatsou 'héréch chote vekatan cheén bahen daat lehani'ha.
8. תְּנַן הָתָם: הַכֹּל כְּשֵׁרִין לְקַדֵּשׁ, חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן. רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר בְּקָטָן, וּפוֹסֵל בְּאִשָּׁה וּבְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. tenan hatam: hakol kechérin lekadéch, 'houts mé'héréch chote vekatan. rabi yeouda makhchir bekatan, oufosél beicha ouvanderoginos.
9. מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן — דִּכְתִיב: ״וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵיפַת הַחַטָּאת״. הָנָךְ דִּפְסַלִי לָךְ בַּאֲסִיפָה — פְּסַלִי לָךְ בְּקִידּוּשׁ, וְהָנָךְ דְּאַכְשַׁרִי לָךְ בַּאֲסִיפָה — אַכְשַׁרִי לָךְ בְּקִידּוּשׁ. ma tama derabanan — dikhtiv: "velak'hou latamé méafar seréfat ha'hatat". hanakh difsali lakh baasifa — pesali lakh bekidouch, vehanakh deakhchari lakh baasifa — akhchari lakh bekidouch.
10. וְרַבִּי יְהוּדָה: אִם כֵּן לֵימָא קְרָא ״וְלָקַח״, מַאי ״וְלָקְחוּ״ — דַּאֲפִילּוּ קָטָן דִּפְסַלִי לָךְ הָתָם, הָכָא — כָּשֵׁר. verabi yeouda: im kén léma kera "velaka'h", ma "velak'hou" — daafilou katan difsali lakh hatam, hakha — kachér.
11. אִשָּׁה מְנָא לֵיהּ? ״וְנָתַן״, וְלֹא ״וְנָתְנָה״. וְרַבָּנַן: אִי כְּתַב רַחֲמָנָא: ״וְלָקַח ... וְנָתַן״, הֲוָה אָמֵינָא: עַד דְּשָׁקֵיל חַד וְיָהֵיב חַד, כְּתַב רַחֲמָנָא: ״וְלָקְחוּ״. icha mena léh? "venatan", velo "venatna". verabanan: i ketav ra'hamana: "velaka'h ... venatan", hava aména: ad dechakél 'had veyahév 'had, ketav ra'hamana: "velak'hou".
12. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״וְלָקְחוּ ... וְנָתְנוּ״, הֲוָה אָמֵינָא: עַד דְּשָׁקְלִי תְּרֵי וְיָהֲבִי תְּרֵי, כְּתַב רַחֲמָנָא: ״וְלָקְחוּ ... וְנָתַן״, דַּאֲפִילּוּ שָׁקְלִי תְּרֵי וְיָהֵיב חַד. vei ketav ra'hamana "velak'hou ... venatnou", hava aména: ad dechakli teré veyahavi teré, ketav ra'hamana: "velak'hou ... venatan", daafilou chakli teré veyahév 'had.
13. ״וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם אִישׁ טָהוֹר״, לְרַבָּנַן: אִישׁ וְלֹא אִשָּׁה. ״טָהוֹר״ — לְהַכְשִׁיר אֶת הַקָּטָן, וּלְרַבִּי יְהוּדָה: ״אִישׁ״ — וְלֹא קָטָן, ״טָהוֹר״ — לְהַכְשִׁיר אֶת הָאִשָּׁה. "velaka'h ézov vetaval bamayim ich taor", lerabanan: ich velo icha. "taor" — lehakhchir et hakatan, oulrabi yeouda: "ich" — velo katan, "taor" — lehakhchir et haicha.
14. מֵיתִיבִי: הַכֹּל כְּשֵׁרִין לְהַזּוֹת, חוּץ מִטּוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס וְאִשָּׁה. וְקָטָן (שֶׁיֵּשׁ) בּוֹ דַּעַת, אִשָּׁה מְסַיַּעְתּוֹ וּמַזֶּה. métivi: hakol kechérin lehazot, 'houts mitoumtoum veanderoginos veicha. vekatan (cheyéch) bo daat, icha mesayato oumaze.

Daf 43b

1. וְלָא פְּלִיג רַבִּי יְהוּדָה! vela pelig rabi yeouda!
2. אָמַר אַבָּיֵי: כֵּיוָן דְּאָמַר מָר ״מַשְׁמָע מוֹצִיא מִיַּד מַשְׁמָע וּמַשְׁמָע מִמֵּילָא״ — פְּלִיג. amar abayé: kévan deamar mar "machma motsi miyad machma oumachma miméla" — pelig.
3. ״וְהִזָּה הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא״. ״טָהוֹר״ מִכְּלָל שֶׁהוּא טָמֵא, לִימֵּד עַל טְבוּל יוֹם שֶׁכָּשֵׁר בְּפָרָה. "vehiza hataor al hatamé". "taor" mikelal cheou tamé, liméd al tevoul yom chekachér befara.
4. אָמַר רַבִּי אַסִּי: כִּי הֲווֹ בַּהּ רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ בְּפָרָה, לָא מַסְּקִי מִינַּהּ אֶלָּא כְּמַאי דְּמַסֵּיק תַּעֲלָא מִבֵּי כְרָבָא. אֶלָּא אָמְרִי: ״מַשְׁמָע מוֹצִיא מִיַּד מַשְׁמָע וּמַשְׁמָע מִמֵּילָא״. amar rabi asi: ki hao bah rabi yo'hanan veréch lakich befara, la maseki minah ela kema demasék taala mibé kherava. ela amri: "machma motsi miyad machma oumachma miméla".
5. תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַשְּׁחִיטוֹת כְּשֵׁירוֹת בְּזָר, חוּץ מִשֶּׁל פָּרָה. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן: פּוֹק תְּנִי לְבָרָא: לֹא מָצִינוּ שְׁחִיטָה בְּזָר פְּסוּלָה. tané tana kaméh derabi yo'hanan: kol hache'hitot kechérot bezar, 'houts michel para. amar léh rabi yo'hanan: pok teni levara: lo matsinou che'hita bezar pesoula.
6. וְרַבִּי יוֹחָנָן, לָא מִיבַּעְיָא לְתַנָּא דְּלָא צָיֵית, אֶלָּא אֲפִילּוּ לְרַבֵּיהּ לָא צָיֵית. דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק: שְׁחִיטַת פָּרָה בְּזָר — פְּסוּלָה. וַאֲנִי אוֹמֵר: כְּשֵׁירָה, לֹא מָצִינוּ שְׁחִיטָה שֶׁפְּסוּלָה בְּזָר. verabi yo'hanan, la mibaya letana dela tsayét, ela afilou lerabéh la tsayét. deamar rabi yo'hanan michoum rabi chimon ben yeotsadak: che'hitat para bezar — pesoula. vaani omér: kechéra, lo matsinou che'hita chepesoula bezar.
7. בָּא לוֹ אֵצֶל פָּרוֹ שְׁנִיָּה. מַאי שְׁנָא בְּוִידּוּי רִאשׁוֹן דְּלָא אָמַר: ״וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁךָ״, וּמַאי שְׁנָא בְּוִידּוּי שֵׁנִי דְּאָמַר: ״וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁךָ״? ba lo étsel paro cheniya. ma chena bevidou richon dela amar: "ouvné aharon am kedochekha", ouma chena bevidou chéni deamar: "ouvné aharon am kedochekha"?
8. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, כָּךְ הִיא מִדַּת הַדִּין נוֹתֶנֶת: מוּטָב יָבֹא זַכַּאי וִיכַפֵּר עַל הַחַיָּיב, וְאַל יָבֹא חַיָּיב וִיכַפֵּר עַל הַחַיָּיב. tana devé rabi yichmaél, kakh hi midat hadin notenet: moutav yavo zaka vikhapér al ha'hayav, veal yavo 'hayav vikhapér al ha'hayav.
9. מַתְנִי׳ שְׁחָטוֹ וְקִבֵּל בְּמִזְרָק אֶת דָּמוֹ, וְנוֹתְנוֹ לְמִי שֶׁהוּא מְמָרֵס בּוֹ עַל הָרוֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁבַּהֵיכָל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרוֹשׁ. נָטַל מַחְתָּה וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, וּפִנָּה גֶּחָלִים אֵילָךְ וְאֵילָךְ, וְחוֹתֶה מִן הַמְעוּכָּלוֹת הַפְּנִימִיּוֹת, וְיָרַד וְהִנִּיחָהּ עַל הָרוֹבֶד הָרְבִיעִי שֶׁבָּעֲזָרָה. matni' che'hato vekibél bemizrak et damo, venotno lemi cheou memarés bo al haroved harvii chebahékhal, kedé chelo yikroch. natal ma'hta veala leroch hamizbé'ha, oufina ge'halim élakh veélakh, ve'hote min hamoukalot hapenimiyot, veyarad vehini'hah al haroved harvii chebaazara.
10. בְּכׇל יוֹם הָיָה חוֹתֶה בְּשֶׁל כֶּסֶף וּמְעָרֶה בְּתוֹךְ שֶׁל זָהָב, וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְּשֶׁל זָהָב וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס. bekhol yom haya 'hote bechel kesef oumare betokh chel zahav, vehayom 'hote bechel zahav ouvah haya makhnis.
11. בְּכׇל יוֹם חוֹתֶה בְּשֶׁל אַרְבַּעַת קַבִּין וּמְעָרֶה לְתוֹךְ שְׁלֹשֶׁת קַבִּין, וְהַיּוֹם חוֹתֶה בִּשְׁלֹשֶׁת קַבִּין וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּכׇל יוֹם חוֹתֶה בְּשֶׁל סְאָה וּמְעָרֶה בְּתוֹךְ שְׁלֹשֶׁת קַבִּין, וְהַיּוֹם חוֹתֶה בִּשְׁלֹשֶׁת קַבִּין וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס. bekhol yom 'hote bechel arbaat kabin oumare letokh chelochet kabin, vehayom 'hote bichlochet kabin ouvah haya makhnis. rabi yosé omér: bekhol yom 'hote bechel sea oumare betokh chelochet kabin, vehayom 'hote bichlochet kabin ouvah haya makhnis.
12. בְּכׇל יוֹם הָיְתָה כְּבֵדָה, וְהַיּוֹם קַלָּה. בְּכׇל יוֹם הָיְתָה יָדָהּ קְצָרָה, וְהַיּוֹם אֲרוּכָּה. בְּכׇל יוֹם הָיְתָה זֶהָבָה יָרוֹק, וְהַיּוֹם אָדוֹם. דִּבְרֵי רַבִּי מְנַחֵם. bekhol yom hayta kevéda, vehayom kala. bekhol yom hayta yadah ketsara, vehayom arouka. bekhol yom hayta zehava yarok, vehayom adom. divré rabi mena'hém.
13. בְּכׇל יוֹם מַקְרִיב פְּרָס בְּשַׁחֲרִית וּפְרָס בֵּין הָעַרְבַּיִם, וְהַיּוֹם מוֹסִיף מְלֹא חׇפְנָיו. בְּכׇל יוֹם הָיְתָה דַּקָּה, וְהַיּוֹם דַּקָּה מִן הַדַּקָּה. bekhol yom makriv peras becha'harit oufras bén haarbayim, vehayom mosif melo 'hofna. bekhol yom hayta daka, vehayom daka min hadaka.
14. בְּכׇל יוֹם כֹּהֲנִים עוֹלִין בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ וְיוֹרְדִין בְּמַעֲרָבוֹ, וְהַיּוֹם כֹּהֵן גָּדוֹל עוֹלֶה בָּאֶמְצַע וְיוֹרֵד בָּאֶמְצַע. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לְעוֹלָם כֹּהֵן גָּדוֹל עוֹלֶה בָּאֶמְצַע וְיוֹרֵד בָּאֶמְצַע. bekhol yom kohanim olin bemizra'ho chel kevech veordin bemaaravo, vehayom kohén gadol ole baemtsa veoréd baemtsa. rabi yeouda omér: leolam kohén gadol ole baemtsa veoréd baemtsa.
15. בְּכׇל יוֹם כֹּהֵן גָּדוֹל מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַכִּיּוֹר, וְהַיּוֹם מִן הַקִּיתוֹן שֶׁל זָהָב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לְעוֹלָם כֹּהֵן גָּדוֹל מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַקִּיתוֹן שֶׁל זָהָב. bekhol yom kohén gadol mekadéch yada veragla min hakiyor, vehayom min hakiton chel zahav. rabi yeouda omér: leolam kohén gadol mekadéch yada veragla min hakiton chel zahav.
16. בְּכׇל יוֹם הָיוּ שָׁם אַרְבַּע מַעֲרָכוֹת, וְהַיּוֹם חָמֵשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּכׇל יוֹם שָׁלֹשׁ, וְהַיּוֹם אַרְבַּע. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּכׇל יוֹם שְׁתַּיִם, וְהַיּוֹם שָׁלֹשׁ. bekhol yom haou cham arba maarakhot, vehayom 'haméch, divré rabi méir. rabi yosé omér: bekhol yom chaloch, vehayom arba. rabi yeouda omér: bekhol yom chetayim, vehayom chaloch.
17. גְּמָ׳ וְהָכְתִיב: ״וְכׇל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד״? אָמַר רַב יְהוּדָה: תְּנִי ״שֶׁל הֵיכָל״. gema' vehakhtiv: "vekhol adam lo yihye beohel moéd"? amar rav yeouda: teni "chel hékhal".
18. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְכׇל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד״, tanou rabanan: "vekhol adam lo yihye beohel moéd",

Daf 44a

1. יָכוֹל אֲפִילּוּ בַּעֲזָרָה — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּאֹהֶל מוֹעֵד״. אֵין לִי אֶלָּא בְּאֹהֶל מוֹעֵד שֶׁבַּמִּדְבָּר, שִׁילֹה וּבֵית עוֹלָמִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּקּוֹדֶשׁ״. yakhol afilou baazara — talmoud lomar: "beohel moéd". én li ela beohel moéd chebamidbar, chilo ouvét olamim minayin? talmoud lomar: "bakodech".
2. אֵין לִי אֶלָּא בִּשְׁעַת הַקְטָרָה, בִּשְׁעַת מַתַּן דָּמִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּבוֹאוֹ לְכַפֵּר״. אֵין לִי אֶלָּא בִּכְנִיסָתוֹ, בִּיצִיאָתוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עַד צֵאתוֹ״. én li ela bichat haktara, bichat matan damim minayin? talmoud lomar: "bevoo lekhapér". én li ela bikhnisato, bitsiato minayin? talmoud lomar: "ad tséto".
3. ״וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כׇּל קְהַל יִשְׂרָאֵל״, כַּפָּרָתוֹ קוֹדֶמֶת לְכַפָּרַת בֵּיתוֹ, כַּפָּרַת בֵּיתוֹ קוֹדֶמֶת לְכַפָּרַת אֶחָיו הַכֹּהֲנִים, וְכַפָּרַת אֶחָיו הַכֹּהֲנִים קוֹדֶמֶת לְכַפָּרַת כׇּל קְהַל יִשְׂרָאֵל. "vekhiper baado ouvad béto ouvad kol kehal yisraél", kaparato kodemet lekhaparat béto, kaparat béto kodemet lekhaparat e'ha hakohanim, vekhaparat e'ha hakohanim kodemet lekhaparat kol kehal yisraél.
4. אָמַר מָר: אֵין לִי אֶלָּא בִּשְׁעַת הַקְטָרָה. מַאי מַשְׁמַע? אָמַר רָבָא, וְכֵן אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי, וְכֵן אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר קְרָא: ״וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כׇּל קְהַל יִשְׂרָאֵל״, אֵיזֶהוּ כַּפָּרָה שֶׁשָּׁוָה לוֹ וּלְבֵיתוֹ וּלְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים וּלְכׇל קְהַל יִשְׂרָאֵל — הֱוֵי אוֹמֵר זֶה הַקְטָרַת הַקְּטוֹרֶת. amar mar: én li ela bichat haktara. ma machma? amar rava, vekhén amar rabi yits'hak bar avdimi, vekhén amar rabi elazar, amar kera: "vekhiper baado ouvad béto ouvad kol kehal yisraél", ézeou kapara chechava lo oulvéto oule'ha hakohanim oulkhol kehal yisraél — hevé omér ze haktarat haketoret.
5. וּקְטוֹרֶת מְכַפֶּרֶת? אִין, דְּהָא תָּנֵי רַבִּי חֲנַנְיָא: לָמַדְנוּ לִקְטוֹרֶת שֶׁמְּכַפֶּרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטוֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם״, וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: עַל מָה קְטוֹרֶת מְכַפֶּרֶת — עַל לָשׁוֹן הָרָע. יָבֹא דָּבָר שֶׁבַּחֲשַׁאי, וִיכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה חֲשַׁאי. ouktoret mekhaperet? in, deha tané rabi 'hananya: lamadnou liktoret chemekhaperet, cheneemar: "vayitén et haketoret vaykhapér al haam", vetana devé rabi yichmaél: al ma ketoret mekhaperet — al lachon hara. yavo davar cheba'hacha, vikhapér al maasé 'hacha.
6. תְּנַן הָתָם: פּוֹרְשִׁין מִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ בִּשְׁעַת הַקְטָרָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּשְׁעַת הַקְטָרָה דְּהֵיכָל, אֲבָל בִּשְׁעַת הַקְטָרָה דְּלִפְנַי לִפְנִים — מֵהֵיכָל פָּרְשִׁי, מִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ לָא פָּרְשִׁי. tenan hatam: porchin mibén haoulam velamizbé'ha bichat haktara. amar rabi elazar: lo chanou ela bichat haktara dehékhal, aval bichat haktara delifna lifnim — méhékhal parchi, mibén haoulam velamizbé'ha la parchi.
7. מֵתִיב רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה, וְאָמְרִי לַהּ כְּדִי, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁפּוֹרְשִׁין מִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ בִּשְׁעַת הַקְטָרָה, כָּךְ פּוֹרְשִׁין בִּשְׁעַת מַתַּן פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִיבּוּר וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה. métiv rav ada bar ahava, veamri lah kedi, rabi yosé omér: kechém cheporchin mibén haoulam velamizbé'ha bichat haktara, kakh porchin bichat matan par kohén machi'ha oufar helém davar chel tsibour ousiré avoda zara.
8. הָא מָה מַעֲלָה יֵשׁ בֵּין הַהֵיכָל לְבֵין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ? אֶלָּא, שֶׁבַּהֵיכָל פּוֹרְשִׁין בֵּין בִּשְׁעַת הַקְטָרָה וּבֵין שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַקְטָרָה, וּמִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ אֵין פּוֹרְשִׁין אֶלָּא בִּשְׁעַת הַקְטָרָה. ha ma maala yéch bén hahékhal levén haoulam velamizbé'ha? ela, chebahékhal porchin bén bichat haktara ouvén chelo bichat haktara, oumibén haoulam velamizbé'ha én porchin ela bichat haktara.
9. בִּשְׁעַת הַקְטָרָה מִיהָא פָּרְשִׁי. מַאי לָאו, בִּשְׁעַת הַקְטָרָה דְּלִפְנַי לִפְנִים? bichat haktara miha parchi. ma la, bichat haktara delifna lifnim?
10. לָא, בִּשְׁעַת הַקְטָרָה דְּהֵיכָל. אִי הָכִי, הָא ״מָה מַעֲלָה״ וְתוּ לָא, הָא אִיכָּא הָא מַעֲלָה: דְּאִילּוּ מֵהֵיכָל פָּרְשִׁי בֵּין בִּשְׁעַת הַקְטָרָה דִידֵיהּ, בֵּין בִּשְׁעַת הַקְטָרָה דְּלִפְנַי לִפְנִים, וְאִילּוּ מִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ לָא פָּרְשִׁי אֶלָּא בִּשְׁעַת הַקְטָרָה דְהֵיכָל! la, bichat haktara dehékhal. i hakhi, ha "ma maala" vetou la, ha ika ha maala: deilou méhékhal parchi bén bichat haktara didéh, bén bichat haktara delifna lifnim, veilou mibén haoulam velamizbé'ha la parchi ela bichat haktara dehékhal!
11. הָא קָתָנֵי: אֶלָּא שֶׁבַּהֵיכָל פּוֹרְשִׁין בֵּין בִּשְׁעַת הַקְטָרָה וּבֵין שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַקְטָרָה, וּמִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ אֵין פּוֹרְשִׁין ha katané: ela chebahékhal porchin bén bichat haktara ouvén chelo bichat haktara, oumibén haoulam velamizbé'ha én porchin

Daf 44b

1. אֶלָּא בִּשְׁעַת הַקְטָרָה. ela bichat haktara.
2. וְהָא אִיכָּא הָא מַעֲלָה, דְּאִילּוּ מֵהֵיכָל פָּרְשִׁי בֵּין בִּקְדוּשָּׁה דִידֵיהּ, בֵּין בִּקְדוּשָּׁה דְּלִפְנַי וְלִפְנִים, וְאִילּוּ מִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ לָא פָּרְשִׁי אֶלָּא בִּקְדוּשָּׁה דְהֵיכָל! אָמַר רָבָא: שֵׁם פְּרִישָׁה אַחַת הִיא. veha ika ha maala, deilou méhékhal parchi bén bikdoucha didéh, bén bikdoucha delifna velifnim, veilou mibén haoulam velamizbé'ha la parchi ela bikdoucha dehékhal! amar rava: chém pericha a'hat hi.
3. אָמַר מָר: כָּךְ פּוֹרְשִׁין בִּשְׁעַת מַתַּן פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר, וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה. מְנָא לַן? אָמַר רַבִּי פְּדָת: אָתְיָא ״כַּפָּרָה״ ״כַּפָּרָה״ מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים. amar mar: kakh porchin bichat matan par kohén machi'ha, oufar helém davar chel tsibour, ousiré avoda zara. mena lan? amar rabi pedat: atya "kapara" "kapara" miyom hakipourim.
4. אָמַר רַב אַחָא בַּר אַהֲבָה, שְׁמַע מִינַּהּ: מַעֲלוֹת דְּאוֹרָיְיתָא, וְהָכִי גְּמִירִי לְהוּ. amar rav a'ha bar ahava, chema minah: maalot deorayta, vehakhi gemiri leou.
5. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּרַבָּנַן, מַאי שְׁנָא בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ? דִּילְמָא מִיקְּרוּ וְעָיְילִי — מִכּוּלַּהּ עֲזָרָה נָמֵי נִפְרְשׁוּ, דִּילְמָא מִיקְּרוּ וְעָיְילִי! dei salka datakh derabanan, ma chena bén haoulam velamizbé'ha? dilma mikerou veayli — mikoulah azara namé nifrechou, dilma mikerou veayli!
6. בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, כֵּיוָן דְּלָא מַפְסֵיק מִידֵּי — לָא מִינַּכְרָא מִילְּתָא. עֲזָרָה, כֵּיוָן דְּאִיכָּא מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן דְּמַפְסֵיק — מִינַּכְרָא מִילְּתָא. bén haoulam velamizbé'ha, kévan dela mafsék midé — la minakhra mileta. azara, kévan deika mizbé'ha ha'hitson demafsék — minakhra mileta.
7. אָמַר רָבָא, שְׁמַע מִינַּהּ: קְדוּשַּׁת אוּלָם וְהֵיכָל חֲדָא מִילְּתָא הִיא. דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת נִינְהוּ, אוּלָם גּוּפֵיהּ גְּזֵירָה, וְנֵיקוּם וְנִגְזוֹר גְּזֵירָה לִגְזֵירָה?! amar rava, chema minah: kedouchat oulam vehékhal 'hada mileta hi. dei salka datakh cheté kedouchot ninou, oulam gouféh gezéra, venékoum venigzor gezéra ligzéra?!
8. לָא, אוּלָם וּבֵין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ חֲדָא קְדוּשָּׁה הִיא, הֵיכָל וְאוּלָם שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת. la, oulam ouvén haoulam velamizbé'ha 'hada kedoucha hi, hékhal veoulam cheté kedouchot.
9. בְּכׇל יוֹם הָיָה חוֹתֶה בְּשֶׁל כֶּסֶף וְכוּ׳. מַאי טַעְמָא? הַתּוֹרָה חָסָה עַל מָמוֹנָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. bekhol yom haya 'hote bechel kesef vekhou'. ma tama? hatora 'hasa al mamonan chel yisraél.
10. וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְּשֶׁל זָהָב וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס. מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם חוּלְשָׁא דְּכֹהֵן גָּדוֹל. vehayom 'hote bechel zahav ouvah haya makhnis. ma tama? michoum 'houlcha dekhohén gadol.
11. בְּכׇל יוֹם בְּשֶׁל אַרְבַּעַת קַבִּין וְכוּ׳. תָּנָא: נִתְפַּזְּרוּ לוֹ קַב גֶּחָלִים, מְכַבְּדָן לָאַמָּה. bekhol yom bechel arbaat kabin vekhou'. tana: nitpazerou lo kav ge'halim, mekhabedan laama.
12. תָּנֵי חֲדָא: קַב, וְתַנְיָא אִידַּךְ: קַבַּיִים. בִּשְׁלָמָא הָךְ דְּתָנֵי קַב — רַבָּנַן. אֶלָּא הָךְ דְּתָנֵי קַבַּיִים, מַנִּי? לָא רַבָּנַן וְלָא רַבִּי יוֹסֵי! tané 'hada: kav, vetanya idakh: kabayim. bichlama hakh detané kav — rabanan. ela hakh detané kabayim, mani? la rabanan vela rabi yosé!
13. אָמַר רַב חִסְדָּא: רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה הִיא, דְּתַנְיָא: רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: בְּשֶׁל קַבַּיִים הָיָה מַכְנִיס. amar rav 'hisda: rabi yichmaél beno chel rabi yo'hanan ben beroka hi, detanya: rabi yichmaél beno chel rabi yo'hanan ben beroka omér: bechel kabayim haya makhnis.
14. רַב אָשֵׁי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יוֹסֵי, וְהָכִי קָאָמַר: בְּכׇל יוֹם הָיָה חוֹתֶה בְּשֶׁל סְאָה מִדְבָּרִית, וּמְעָרֶה לְתוֹךְ שְׁלֹשֶׁת קַבִּין יְרוּשַׁלְמִיּוֹת. rav aché amar: afilou téma rabi yosé, vehakhi kaamar: bekhol yom haya 'hote bechel sea midbarit, oumare letokh chelochet kabin yerouchalmiyot.
15. בְּכׇל יוֹם הָיְתָה כְּבֵידָה, וְהַיּוֹם קַלָּה. תָּנָא, בְּכׇל יוֹם הָיְתָה גִּלְדָּהּ עָבֶה, וְהַיּוֹם רַךְ. בְּכׇל יוֹם הָיְתָה קְצָרָה, וְהַיּוֹם אֲרוּכָּה. מַאי טַעְמָא — כְּדֵי שֶׁתְּהֵא זְרוֹעוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל מְסַיַּיעְתּוֹ. bekhol yom hayta kevéda, vehayom kala. tana, bekhol yom hayta gildah ave, vehayom rakh. bekhol yom hayta ketsara, vehayom arouka. ma tama — kedé chetehé zeroo chel kohén gadol mesayato.
16. תָּנָא, בְּכׇל יוֹם לֹא הָיָה לָהּ נִיאַשְׁתִּיק, וְהַיּוֹם הָיָה לָהּ נִיאַשְׁתִּיק. דִּבְרֵי בֶּן הַסְּגָן. tana, bekhol yom lo haya lah niachtik, vehayom haya lah niachtik. divré ben hasegan.
17. בְּכׇל יוֹם הָיָה זְהָבָהּ יָרוֹק. אָמַר רַב חִסְדָּא: שִׁבְעָה זְהָבִים הֵן: זָהָב, וְזָהָב טוֹב, וּזְהַב אוֹפִיר, וְזָהָב מוּפָז, וְזָהָב שָׁחוּט, וְזָהָב סָגוּר, וּזְהַב פַּרְוַיִם. זָהָב וְזָהָב טוֹב, דִּכְתִיב: ״וּזְהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב״. זְהַב אוֹפִיר — דְּאָתֵי מֵאוֹפִיר. זָהָב מוּפָז — bekhol yom haya zehavah yarok. amar rav 'hisda: chiva zehavim hén: zahav, vezahav tov, ouzhav ofir, vezahav moufaz, vezahav cha'hout, vezahav sagour, ouzhav parvayim. zahav vezahav tov, dikhtiv: "ouzhav haarets hahi tov". zehav ofir — deaté méofir. zahav moufaz —

Daf 45a

1. שֶׁדּוֹמֶה לְפָז. זָהָב שָׁחוּט — שֶׁנִּטְוֶה כְּחוּט. זָהָב סָגוּר — בְּשָׁעָה שֶׁנִּפְתָּח כָּל הַחֲנוּיוֹת נִסְגָּרוֹת. זְהַב פַּרְוַיִם — שֶׁדּוֹמֶה לְדַם הַפָּרִים. chedome lefaz. zahav cha'hout — chenitve ke'hout. zahav sagour — bechaa chenifta'h kal ha'hanouot nisgarot. zehav parvayim — chedome ledam haparim.
2. רַב אָשֵׁי אָמַר: חֲמִשָּׁה הֵן, וְכׇל חַד וְחַד אִית בֵּיהּ זָהָב וְזָהָב טוֹב. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: בְּכׇל יוֹם הָיָה זְהָבָהּ יָרוֹק, וְהַיּוֹם אָדוֹם — וְהַיְינוּ זְהַב פַּרְוַיִם שֶׁדּוֹמֶה לְדַם הַפָּרִים. rav aché amar: 'hamicha hén, vekhol 'had ve'had it béh zahav vezahav tov. tanya namé hakhi: bekhol yom haya zehavah yarok, vehayom adom — vehaynou zehav parvayim chedome ledam haparim.
3. בְּכׇל יוֹם מַקְרִיב פְּרָס שַׁחֲרִית וְכוּ׳. בְּכׇל יוֹם הָיְתָה דַּקָּה, וְהַיּוֹם דַּקָּה מִן הַדַּקָּה. תָּנוּ רַבָּנַן: ״דַּקָּה״ מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק״! אֶלָּא, לְהָבִיא דַּקָּה מִן הַדַּקָּה. bekhol yom makriv peras cha'harit vekhou'. bekhol yom hayta daka, vehayom daka min hadaka. tanou rabanan: "daka" ma talmoud lomar? vahalo kevar neemar: "vecha'hakta mimena hadék"! ela, lehavi daka min hadaka.
4. בְּכׇל יוֹם כֹּהֲנִים עוֹלִין בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ. דְּאָמַר מָר: כׇּל פִּינּוֹת שֶׁאַתָּה פּוֹנֶה לֹא יְהוּ אֶלָּא דֶּרֶךְ יָמִין לַמִּזְרָח. bekhol yom kohanim olin bemizra'ho chel kevech. deamar mar: kol pinot cheata pone lo yeou ela derekh yamin lamizra'h.
5. וְהַיּוֹם (עוֹלִין) בָּאֶמְצַע (וְיוֹרְדִין) בָּאֶמְצַע. מַאי טַעְמָא — מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ דְּכֹהֵן גָּדוֹל. vehayom (olin) baemtsa (veordin) baemtsa. ma tama — michoum kevodo dekhohén gadol.
6. בְּכׇל יוֹם כֹּהֵן [גָּדוֹל] מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַכִּיּוֹר וְכוּ׳. מַאי טַעְמָא — מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל. bekhol yom kohén [gadol] mekadéch yada veragla min hakiyor vekhou'. ma tama — michoum kevodo chel kohén gadol.
7. בְּכׇל יוֹם הָיוּ שָׁם אַרְבַּע מַעֲרָכוֹת. תָּנוּ רַבָּנַן: בְּכׇל יוֹם הָיוּ שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת, וְהַיּוֹם שָׁלֹשׁ. אַחַת מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה, וְאַחַת מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטוֹרֶת, וְאַחַת שֶׁמּוֹסִיפִין בּוֹ בַּיּוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. bekhol yom haou cham arba maarakhot. tanou rabanan: bekhol yom haou chetayim maarakhot, vehayom chaloch. a'hat maarakha gedola, vea'hat maarakha cheniya chel ketoret, vea'hat chemosifin bo bayom, divré rabi yeouda.
8. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּכׇל יוֹם שָׁלֹשׁ, וְהַיּוֹם אַרְבַּע. אַחַת שֶׁל מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה, וְאַחַת מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטוֹרֶת, וְאַחַת שֶׁל קִיּוּם הָאֵשׁ, וְאַחַת שֶׁמּוֹסִיפִין בּוֹ בַּיּוֹם. rabi yosé omér: bekhol yom chaloch, vehayom arba. a'hat chel maarakha gedola, vea'hat maarakha cheniya chel ketoret, vea'hat chel kiyoum haéch, vea'hat chemosifin bo bayom.
9. רַבִּי (מֵאִיר) אוֹמֵר: בְּכׇל יוֹם אַרְבַּע, וְהַיּוֹם חָמֵשׁ. אַחַת שֶׁל מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה, וְאַחַת שֶׁל מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטוֹרֶת, וְאַחַת שֶׁל קִיּוּם הָאֵשׁ, וְאַחַת לְאֵיבָרִים וּפְדָרִים שֶׁלֹּא נִתְעַכְּלוּ מִבָּעֶרֶב, וְאַחַת שֶׁמּוֹסִיפִין בּוֹ בַּיּוֹם. rabi (méir) omér: bekhol yom arba, vehayom 'haméch. a'hat chel maarakha gedola, vea'hat chel maarakha cheniya chel ketoret, vea'hat chel kiyoum haéch, vea'hat leévarim oufdarim chelo nitakelou mibaerev, vea'hat chemosifin bo bayom.
10. דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהַת תַּרְתֵּי אִית לְהוּ, מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״הִיא הָעוֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כׇּל הַלַּיְלָה״ — זוֹ מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה. ״וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ״ — זוֹ מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטוֹרֶת. וְרַבִּי יוֹסֵי, קִיּוּם הָאֵשׁ מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ: מִ״וְּהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ״. dekhoulé alma mihat tarté it leou, menalan? amar kera: "hi haola al mokda al hamizbé'ha kol halayla" — zo maarakha gedola. "veéch hamizbé'ha toukad bo" — zo maarakha cheniya chel ketoret. verabi yosé, kiyoum haéch mena léh? nafka léh: mi"ouhaéch al hamizbé'ha toukad bo".
11. וְרַבִּי יְהוּדָה: הָהוּא, לְהַצָּתַת אֲלִיתָא הוּא דַּאֲתָא. דְּתַנְיָא, הָיָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִנַּיִין לְהַצָּתַת אֲלִיתָא שֶׁלֹּא תְּהֵא אֶלָּא בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ״. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: מִנַּיִין שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲרָכָה לְקִיּוּם הָאֵשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ״. verabi yeouda: haou, lehatsatat alita hou daata. detanya, haya rabi yeouda omér: minayin lehatsatat alita chelo tehé ela berocho chel mizbé'ha? talmoud lomar: "vehaéch al hamizbé'ha toukad bo". amar rabi yosé: minayin cheose maarakha lekiyoum haéch? talmoud lomar: "vehaéch al hamizbé'ha toukad bo".
12. וְרַבִּי יוֹסֵי, הַצָּתַת אֲלִיתָא מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מֵהֵיכָא דְּנָפְקָא לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן. דְּתַנְיָא: ״וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ״ — לִימֵּד עַל הַצָּתַת אֲלִיתָא שֶׁלֹּא תְּהֵא אֶלָּא בְּכֹהֵן כָּשֵׁר וּבִכְלִי שָׁרֵת, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁזָּר קָרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ? אֶלָּא, לִימֵּד עַל הַצָּתַת אֲלִיתָא שֶׁלֹּא תְּהֵא אֶלָּא בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ. verabi yosé, hatsatat alita mena léh? nafka léh méhékha denafka léh lerabi chimon. detanya: "venatnou bené aharon hakohén éch al hamizbé'ha" — liméd al hatsatat alita chelo tehé ela bekhohén kachér ouvikhli charét, divré rabi yeouda. amar lo rabi chimon: vekhi taale al datekha chezar karév legabé mizbé'ha? ela, liméd al hatsatat alita chelo tehé ela berocho chel mizbé'ha.
13. וְרַבִּי יְהוּדָה? אִי מֵהָתָם, הֲוָה אָמֵינָא: קָאֵי אַאַרְעָא וְעָבֵיד בְּמַפּוּחָא, קָא מַשְׁמַע לַן. verabi yeouda? i méhatam, hava aména: kaé aara veavéd bemapou'ha, ka machma lan.
14. וְרַבִּי מֵאִיר, אֵיבָרִים וּפְדָרִים שֶׁלֹּא נִתְעַכְּלוּ מִבָּעֶרֶב, מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ: מִ״וְּאֵשׁ״. וְרַבָּנַן — וָאו לָא דָּרְשִׁי. verabi méir, évarim oufdarim chelo nitakelou mibaerev, mena léh? nafka léh: mi"ouéch". verabanan — va la darchi.
15. וְרַבָּנַן, אֵיבָרִים וּפְדָרִים שֶׁלֹּא נִתְעַכְּלוּ מִבָּעֶרֶב מַאי עָבֵיד לְהוּ? מַהְדַּר לְהוּ לְמַעֲרָכָה גְּדוֹלָה. דְּתַנְיָא: מִנַּיִין לְאֵיבָרִים וּפְדָרִים שֶׁלֹּא נִתְעַכְּלוּ מִבָּעֶרֶב verabanan, évarim oufdarim chelo nitakelou mibaerev ma avéd leou? mahdar leou lemaarakha gedola. detanya: minayin leévarim oufdarim chelo nitakelou mibaerev

Daf 45b

1. שֶׁסּוֹדְרָן עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ, וְאִם אֵין מַחֲזִיקָן, שֶׁסּוֹדְרָן עַל הַכֶּבֶשׁ אוֹ עַל גַּבֵּי סוֹבֵב, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה, וְסוֹדְרָן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעוֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ״. chesodran al gabé mizbé'ha, veim én ma'hazikan, chesodran al hakevech o al gabé sovév, ad cheyaase maarakha gedola, vesodran? talmoud lomar: "acher tokhal haéch et haola al hamizbé'ha".
2. וְרַבִּי מֵאִיר: עִיכּוּלֵי עוֹלָה אַתָּה מַחֲזִיר, וְאִי אַתָּה מַחֲזִיר עִיכּוּלֵי קְטוֹרֶת. דְּתָנֵי רַבִּי חֲנַנְיָא בַּר מִנְיוֹמֵי בִּדְבֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: ״אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעוֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ״ — עִיכּוּלֵי עוֹלָה אַתָּה מַחֲזִיר, וְאִי אַתָּה מַחֲזִיר עִיכּוּלֵי קְטוֹרֶת. verabi méir: ikoulé ola ata ma'hazir, vei ata ma'hazir ikoulé ketoret. detané rabi 'hananya bar minomé bidvé rabi eliezer ben yaakov: "acher tokhal haéch et haola al hamizbé'ha" — ikoulé ola ata ma'hazir, vei ata ma'hazir ikoulé ketoret.
3. דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהַת מוֹסִיפִין בּוֹ בַּיּוֹם אִית לְהוּ. מָנָא לְהוּ? נָפְקָא לְהוּ: מִ״וְּהָאֵשׁ״. וַאֲפִילּוּ לְמַאן דְּלָא דָּרֵישׁ וָאו, וָאו הֵא דָּרֵישׁ. dekhoulé alma mihat mosifin bo bayom it leou. mana leou? nafka leou: mi"ouhaéch". vaafilou leman dela daréch va, va hé daréch.
4. ״אֵשׁ תָּמִיד״ לְמַאי אֲתָא? מִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה״ — לִימֵּד עַל מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטוֹרֶת שֶׁלֹּא תְּהֵא אֶלָּא עַל הַמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. "éch tamid" lema ata? mibeé léh lekhidtanya: "éch tamid toukad al hamizbé'ha lo tikhbe" — liméd al maarakha cheniya chel ketoret chelo tehé ela al hamizbé'ha ha'hitson.
5. אֵשׁ מַחְתָּה וּמְנוֹרָה מִנַּיִין? וְדִין הוּא: נֶאֶמְרָה אֵשׁ בִּקְטוֹרֶת, וְנֶאֶמְרָה אֵשׁ בְּמַחְתָּה וּמְנוֹרָה — מָה לְהַלָּן עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, אַף כָּאן עַל הַמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. éch ma'hta oumnora minayin? vedin hou: neemra éch biktoret, veneemra éch bema'hta oumnora — ma lehalan al mizbé'ha ha'hitson, af kan al hamizbé'ha ha'hitson.
6. אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: נֶאֶמְרָה אֵשׁ בִּקְטוֹרֶת, וְנֶאֶמְרָה אֵשׁ בְּמַחְתָּה וּמְנוֹרָה — מָה לְהַלָּן בְּסָמוּךְ לוֹ, אַף מַחְתָּה וּמְנוֹרָה בְּסָמוּךְ לוֹ. o kelakh lederekh zo: neemra éch biktoret, veneemra éch bema'hta oumnora — ma lehalan besamoukh lo, af ma'hta oumnora besamoukh lo.
7. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה״ — אֵשׁ תָּמִיד שֶׁאָמַרְתִּי לָךְ, לֹא תְּהֵא אֶלָּא בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. talmoud lomar: "éch tamid toukad al hamizbé'ha lo tikhbe" — éch tamid cheamarti lakh, lo tehé ela berocho chel mizbé'ha ha'hitson.
8. לָמַדְנוּ אֵשׁ לַמְּנוֹרָה, אֵשׁ לַמַּחְתָּה מִנַּיִין? וְדִין הוּא: נֶאֶמְרָה אֵשׁ בְּמַחְתָּה, וְנֶאֶמְרָה אֵשׁ בִּמְנוֹרָה — מָה לְהַלָּן עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, אַף כָּאן עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. lamadnou éch lamenora, éch lama'hta minayin? vedin hou: neemra éch bema'hta, veneemra éch bimnora — ma lehalan al gabé mizbé'ha ha'hitson, af kan al mizbé'ha ha'hitson.
9. אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: נֶאֶמְרָה אֵשׁ בִּקְטוֹרֶת, וְנֶאֶמְרָה אֵשׁ בְּמַחְתָּה — מָה לְהַלָּן בְּסָמוּךְ לוֹ, אַף כָּאן בְּסָמוּךְ לוֹ! o kelakh lederekh zo: neemra éch biktoret, veneemra éch bema'hta — ma lehalan besamoukh lo, af kan besamoukh lo!
10. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְלָקַח מְלֹא הַמַּחְתָּה גַּחֲלֵי אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ מִלִּפְנֵי ה׳״, אֵיזֶהוּ מִזְבֵּחַ שֶׁמִּקְצָתוֹ לִפְנֵי ה׳ וְאֵין כּוּלּוֹ לִפְנֵי ה׳ — הֱוֵי אוֹמֵר זֶה מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. talmoud lomar: "velaka'h melo hama'hta ga'halé éch méal hamizbé'ha milifné h'", ézeou mizbé'ha chemiktsato lifné h' veén koulo lifné h' — hevé omér ze mizbé'ha ha'hitson.
11. וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב: ״מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ״, וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב: ״מִלִּפְנֵי ה׳״, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ״, הֲוָה אָמֵינָא: מַאי ״מִזְבֵּחַ״ — מִזְבֵּחַ פְּנִימִי, כְּתַב רַחֲמָנָא: ״מִלִּפְנֵי ה׳״. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא: ״מִלִּפְנֵי ה׳״, הֲוָה אָמֵינָא דַּוְקָא מִלִּפְנֵי ה׳, veitsterikh lemikhtav: "méal hamizbé'ha", veitsterikh lemikhtav: "milifné h'", dei ketav ra'hamana "méal hamizbé'ha", hava aména: ma "mizbé'ha" — mizbé'ha penimi, ketav ra'hamana: "milifné h'". vei ketav ra'hamana: "milifné h'", hava aména davka milifné h',

Daf 46a

1. אֲבָל מֵהַאי גִּיסָא וּמֵהַאי גִּיסָא אֵימָא לָא, צְרִיכָא. aval méha gisa ouméha gisa éma la, tserikha.
2. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא, אוֹמֵר הָיָה רַבִּי מֵאִיר: אֵיבְרֵי עוֹלָה שֶׁנִּתּוֹתְרוּ — עוֹשֶׂה לָהֶן מַעֲרָכָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְסוֹדְרָן, וַאֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת. amar rabi elazar michoum bar kapara, omér haya rabi méir: évré ola chenitotrou — ose lahen maarakha bifné atsmah vesodran, vaafilou bechabat.
3. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: בְּכׇל יוֹם הָיוּ שָׁם אַרְבַּע מַעֲרָכוֹת. אָמַר רַבִּי אָבִין: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לִפְסוּלִין. ma ka machma lan? tenéna: bekhol yom haou cham arba maarakhot. amar rabi avin: lo nitsrekha ela lifsoulin.
4. וְדַוְקָא שֶׁמָּשְׁלָה בָּהֶן הָאוּר, אֲבָל לֹא מָשְׁלָה בָּהֶן הָאוּר — לֹא. vedavka chemachla bahen haour, aval lo machla bahen haour — lo.
5. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אֶחָד כְּשֵׁירִין וְאֶחָד פְּסוּלִין, אִי מָשְׁלָה בָּהֶן הָאוּר — אִין, וְאִי לָא — לָא. ika deamri: e'had kechérin vee'had pesoulin, i machla bahen haour — in, vei la — la.
6. וַאֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת — תְּנֵינָא: וְהַיּוֹם חָמֵשׁ! vaafilou bechabat — tenéna: vehayom 'haméch!
7. אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּחָל יוֹם הַכִּפּוּרִים לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת, דְּחֶלְבֵי שַׁבָּת קְרֵבִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אֲבָל בְּאֶמְצַע שַׁבָּת — לָא, קָא מַשְׁמַע לַן. amar rav a'ha bar yaakov: itsterikh, salka datakh aména hané milé hékha de'hal yom hakipourim lihot a'har hachabat, de'helvé chabat kerévin beom hakipourim, aval beemtsa chabat — la, ka machma lan.
8. אָמַר רָבָא: מַאן הַאי דְּלָא חָיֵישׁ לְקִמְחֵיהּ? הָא ״בְּכׇל יוֹם״ תְּנַן! קַשְׁיָא. amar rava: man ha dela 'hayéch lekim'héh? ha "bekhol yom" tenan! kachya.
9. וּפְלִיגָא דְּרַב הוּנָא, דְּאָמַר: תְּחִילָּתוֹ דּוֹחָה, סוֹפוֹ אֵינוֹ דּוֹחֶה. oufliga derav houna, deamar: te'hilato do'ha, sofo éno do'he.
10. גּוּפָא. אָמַר רַב הוּנָא: תָּמִיד, תְּחִילָּתוֹ דּוֹחָה, סוֹפוֹ אֵינוֹ דּוֹחֶה. goufa. amar rav houna: tamid, te'hilato do'ha, sofo éno do'he.
11. מַאי אֵינוֹ דּוֹחֶה? רַב חִסְדָּא אָמַר: דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, וְאֵינוֹ דּוֹחֶה אֶת הַטּוּמְאָה. (וְרָבָא) אָמַר: דּוֹחֶה אֶת הַטּוּמְאָה, וְאֵינוֹ דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. ma éno do'he? rav 'hisda amar: do'he et hachabat, veéno do'he et hatouma. (verava) amar: do'he et hatouma, veéno do'he et hachabat.
12. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי (לְרָבָא): לְדִידָךְ קַשְׁיָא, וּלְרַב חִסְדָּא קַשְׁיָא. לְדִידָךְ קַשְׁיָא: מַאי שְׁנָא טוּמְאָה, דִּכְתִיב ״בְּמוֹעֲדוֹ״ — וַאֲפִילּוּ בְּטוּמְאָה, שַׁבָּת נָמֵי — ״בְּמוֹעֲדוֹ״, וַאֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת! amar léh abayé (lerava): ledidakh kachya, oulrav 'hisda kachya. ledidakh kachya: ma chena touma, dikhtiv "bemoado" — vaafilou betouma, chabat namé — "bemoado", vaafilou bechabat!
13. וּלְרַב חִסְדָּא קַשְׁיָא: מַאי שְׁנָא שַׁבָּת, דִּכְתִיב ״בְּמוֹעֲדוֹ״ — אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת, טוּמְאָה נָמֵי — ״בְּמוֹעֲדוֹ״, וַאֲפִילּוּ בְּטוּמְאָה? oulrav 'hisda kachya: ma chena chabat, dikhtiv "bemoado" — afilou bechabat, touma namé — "bemoado", vaafilou betouma?
14. אֲמַר לֵיהּ: לָא לְדִידִי קַשְׁיָא, וְלָא לְרַב חִסְדָּא קַשְׁיָא. לְדִידִי לָא קַשְׁיָא: סוֹפוֹ כִּתְחִילָּתוֹ, amar léh: la ledidi kachya, vela lerav 'hisda kachya. ledidi la kachya: sofo kit'hilato,

Daf 46b

1. טוּמְאָה, דִּתְחִילָּתוֹ בַּר מִידְחֵא טוּמְאָה הוּא — סוֹפוֹ נָמֵי דָּחֵי. שַׁבָּת, דִּתְחִילָּתוֹ לָאו בַּר מִידְחֵא שַׁבָּת הוּא — סוֹפוֹ נָמֵי לָא דָּחֵי. touma, dit'hilato bar mid'hé touma hou — sofo namé da'hé. chabat, dit'hilato la bar mid'hé chabat hou — sofo namé la da'hé.
2. לְרַב חִסְדָּא לָא קַשְׁיָא: סוֹפוֹ כִּתְחִילָּתוֹ (תְּחִילָּתוֹ) לֵית לֵיהּ. שַׁבָּת דְּהוּתְּרָה הִיא בְּצִיבּוּר — סוֹפוֹ נָמֵי דָּחֵי. lerav 'hisda la kachya: sofo kit'hilato (te'hilato) lét léh. chabat deoutera hi betsibour — sofo namé da'hé.
3. טוּמְאָה, דִּדְחוּיָה הִיא בְּצִיבּוּר, תְּחִלָּתוֹ דְּעִיקַּר כַּפָּרָה — דָּחֵי, סוֹפוֹ דְּלָאו עִיקַּר כַּפָּרָה — לָא דָּחֵי. touma, did'houya hi betsibour, te'hilato deikar kapara — da'hé, sofo dela ikar kapara — la da'hé.
4. אִיתְּמַר: הַמְכַבֶּה אֵשׁ מַחְתָּה וּמְנוֹרָה, אַבָּיֵי אָמַר: חַיָּיב, רָבָא אָמַר: פָּטוּר. itemar: hamkhabe éch ma'hta oumnora, abayé amar: 'hayav, rava amar: patour.
5. דְּכַבְּיַיהּ בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּחַיָּיב. כִּי פְּלִיגִי דְּאַחֲתַיהּ אַאַרְעָא וְכַבְּיַיהּ. אַבָּיֵי אָמַר: חַיָּיב, אֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ הוּא, רָבָא אָמַר: פָּטוּר, כֵּיוָן דְּנַתְּקַהּ — נַתְּקַהּ. dekhabeyah berocho chel mizbé'ha, dekhoulé alma la peligi de'hayav. ki peligi dea'hatah aara vekhabeyah. abayé amar: 'hayav, éch hamizbé'ha hou, rava amar: patour, kévan denatekah — natekah.
6. אֶלָּא הָא דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: הַמּוֹרִיד גַּחֶלֶת מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְכִיבָּהּ חַיָּיב, כְּמַאן? כְּאַבַּיֵּי! ela ha deamar rav na'hman amar raba bar avouh: hamorid ga'helet méal gabé hamizbé'ha vekhibah 'hayav, keman? keabayé!
7. אֲפִילּוּ תֵּימָא כְּרָבָא, הָתָם לָא אִינְּתִיק לְמִצְוָתַהּ, הָכָא אִינְּתִיקָה לְמִצְוָתַהּ. afilou téma kerava, hatam la inetik lemitsvatah, hakha inetika lemitsvatah.
8. אִיכָּא דְּאָמְרִי. ika deamri.
9. דְּאַחֲתַיהּ אַאַרְעָא וְכַבְּיַיהּ, דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּפָטוּר. כִּי פְּלִיגִי, דְּכַבְּיַּיהּ בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, אַבָּיֵי אָמַר: חַיָּיב, אֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ הוּא, רָבָא אָמַר: פָּטוּר, כֵּיוָן דְּנַתְּקַהּ — נַתְּקַהּ. dea'hatah aara vekhabeyah, dekhoulé alma la peligi defatour. ki peligi, dekhabeyah berocho chel mizbé'ha, abayé amar: 'hayav, éch hamizbé'ha hou, rava amar: patour, kévan denatekah — natekah.
10. אֶלָּא הָא דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: הַמּוֹרִיד גַּחֶלֶת מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְכִבָּהּ — חַיָּיב, כְּמַאן? לָא כְּאַבַּיֵּי וְלָא כְּרָבָא! הָתָם לָא אִינְּתִיק לְמִצְוָתַהּ, הָכָא אִינְּתִיק לְמִצְוָתַהּ. ela ha deamar rav na'hman amar raba bar avouh: hamorid ga'helet méal gabé hamizbé'ha vekhibah — 'hayav, keman? la keabayé vela kerava! hatam la inetik lemitsvatah, hakha inetik lemitsvatah.
11. הֲדַרַן עֲלָךְ טָרַף בַּקַּלְפִּי hadaran alakh taraf bakalpi

Daf 47a

1. הוֹצִיאוּ לוֹ אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה, חָפַן מְלֹא חׇפְנָיו וְנָתַן לְתוֹךְ הַכַּף. הַגָּדוֹל לְפִי גׇדְלוֹ, וְהַקָּטָן לְפִי קׇטְנוֹ. וְכָךְ הָיְתָה מִדָּתָהּ. נָטַל אֶת הַמַּחְתָּה בִּימִינוֹ וְאֶת הַכַּף בִּשְׂמֹאלוֹ. hotsiou lo et hakaf veet hama'hta, 'hafan melo 'hofna venatan letokh hakaf. hagadol lefi godlo, vehakatan lefi kotno. vekhakh hayta midatah. natal et hama'hta bimino veet hakaf bismolo.
2. גְּמָ׳ מַחְתָּה? תְּנָא לֵיהּ: נָטַל אֶת הַמַּחְתָּה וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ וְחוֹתֶה וְיוֹרֵד! הָתָם מַחְתָּה דְגֶחָלִים, וְהָכָא מַחְתָּה דִקְטוֹרֶת, דְּתַנְיָא: הוֹצִיאוּ לוֹ כַּף רֵיקָן מִלִּשְׁכַּת הַכֵּלִים, וּמַחְתָּה גְּדוּשָׁה שֶׁל קְטוֹרֶת מִלִּשְׁכַּת בֵּית אַבְטִינָס. gema' ma'hta? tena léh: natal et hama'hta veala leroch hamizbé'ha ve'hote veoréd! hatam ma'hta dege'halim, vehakha ma'hta diktoret, detanya: hotsiou lo kaf rékan milichkat hakélim, ouma'hta gedoucha chel ketoret milichkat bét avtinas.
3. חָפַן מְלֹא חׇפְנָיו וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַכַּף. הַגָּדוֹל — לְפִי גׇדְלוֹ, וְהַקָּטָן — לְפִי קׇטְנוֹ. וְכָךְ הָיְתָה מִדָּתָהּ. כַּף בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לְמָה לִי? ״מְלֹא חׇפְנָיו וְהֵבִיא״ אָמַר רַחֲמָנָא! 'hafan melo 'hofna venotén letokh hakaf. hagadol — lefi godlo, vehakatan — lefi kotno. vekhakh hayta midatah. kaf beom hakipourim lema li? "melo 'hofna vehévi" amar ra'hamana!
4. מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר, דְּהֵיכִי נֶעְבֵּיד? נְעַיֵּיל וַהֲדַר נְעַיֵּיל — הֲבָאָה אַחַת אָמַר רַחֲמָנָא, וְלָא שְׁתֵּי הֲבָאוֹת. michoum dela efchar, dehékhi nebéd? neayél vahadar neayél — havaa a'hat amar ra'hamana, vela cheté havaot.
5. נִשְׁקְלַיהּ לִקְטוֹרֶת בְּחוֹפְנָיו וְנַחֲתַיהּ [לְמַחְתָּה] עֲלַהּ וְלֵיעוּל. כִּי מָטֵי הָתָם הֵיכִי לַעֲבֵיד? נִשְׁקְלַיהּ בְּשִׁינֵּיהּ וְנַחֲתַיהּ לְמַחְתָּה? הַשְׁתָּא לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וְדָם אֵין עוֹשִׂין כֵּן, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. nichkelah liktoret be'hofna vena'hatah [lema'hta] alah veléoul. ki maté hatam hékhi laavéd? nichkelah bechinéh vena'hatah lema'hta? hachta lifné melekh basar vedam én osin kén, lifné melekh malkhé hamelakhim hakadoch baroukh hou — al a'hat kama vekhama.
6. הִלְכָּךְ — לָא אֶפְשָׁר, וְכֵיוָן דְּלָא אֶפְשָׁר — עָבְדִינַן כִּדְאַשְׁכְּחַן בִּנְשִׂיאִים. hilkakh — la efchar, vekhévan dela efchar — avdinan kidachke'han binsiim.
7. נָטַל אֶת הַמַּחְתָּה בְּיָמִין וְאֶת הַכַּף בִּשְׂמֹאל. יַצִּיבָא בְּאַרְעָא וְגִיּוֹרָא בִּשְׁמֵי שְׁמַיָּא! natal et hama'hta beyamin veet hakaf bismol. yatsiva beara vegiyora bichmé chemaya!
8. זוֹ מְרוּבָּה, וְזוֹ מוּעֶטֶת. וַאֲפִילּוּ בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶן שָׁוִין, וּכְמַעֲשֶׂה דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן קִמְחִית, זוֹ — חַמָּה, וְזוֹ — צוֹנֶנֶת. zo merouba, vezo mouetet. vaafilou bizman chechenéhen chavin, oukhmaase derabi yichmaél ben kim'hit, zo — 'hama, vezo — tsonenet.
9. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן קִמְחִית שֶׁהָיָה חוֹפֵן אַרְבַּעַת קַבִּין בִּמְלוֹא חׇפְנָיו, וְאוֹמֵר: כׇּל הַנָּשִׁים [זֶרֶד] זָרְדוּ, וְזֶרֶד אִימָּא עָלָה לַגָּג. אִיכָּא דְּאָמְרִי: בְּעַרְסָן, וְכִדְרַבָּה בַּר יוֹנָתָן. דְּאָמַר רַבָּה בַּר יוֹנָתָן אָמַר רַבִּי יְחִיאֵל: עַרְסָן יָפֶה לַחוֹלֶה. amrou ala al rabi yichmaél ben kim'hit chehaya 'hofén arbaat kabin bimlo 'hofna, veomér: kol hanachim [zered] zardou, vezered ima ala lagag. ika deamri: bearsan, vekhidraba bar yonatan. deamar raba bar yonatan amar rabi ye'hiél: arsan yafe la'hole.
10. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי בְּשִׁכְבַת זֶרַע, וְכִדְרַבִּי אֲבָהוּ. דְּרַבִּי אֲבָהוּ רָמֵי, כְּתִיב: ״וַתַּזְרֵנִי [חַיִל] לַמִּלְחָמָה״, וּכְתִיב: ״הַמְאַזְּרֵנִי חַיִל״? אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! זֵרִיתַנִי וְזֵרַזְתַּנִי. veika deamri bechikhvat zera, vekhidrabi avaou. derabi avaou ramé, ketiv: "vatazréni ['hayil] lamil'hama", oukhtiv: "hamazeréni 'hayil"? amar david lifné hakadoch baroukh hou: ribono chel olam! zéritani vezéraztani.
11. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן קִמְחִית: פַּעַם אַחַת סִיפֵּר דְּבָרִים עִם עֲרָבִי אֶחָד בַּשּׁוּק, וְנִתְּזָה צִינּוֹרָא מִפִּיו עַל בְּגָדָיו. וְנִכְנַס יְשֵׁבָב אָחִיו וְשִׁמֵּשׁ תַּחְתָּיו. וְרָאֲתָה אִמָּן שְׁנֵי כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים בְּיוֹם אֶחָד. amrou ala al rabi yichmaél ben kim'hit: paam a'hat sipér devarim im aravi e'had bachouk, veniteza tsinora mipi al begada. venikhnas yechévav a'hi vechiméch ta'hta. veraata iman chené kohanim gedolim beom e'had.
12. וְשׁוּב אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן קִמְחִית: פַּעַם אַחַת יָצָא וְסִיפֵּר עִם הֶגְמוֹן אֶחָד בַּשּׁוּק, וְנִתְּזָה צִינּוֹרָא מִפִּיו עַל בְּגָדָיו. וְנִכְנַס יוֹסֵף (עִם) אָחִיו וְשִׁמֵּשׁ תַּחְתָּיו, וְרָאֲתָה אִמָּן שְׁנֵי כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים בְּיוֹם אֶחָד. vechouv amrou ala al rabi yichmaél ben kim'hit: paam a'hat yatsa vesipér im hegmon e'had bachouk, veniteza tsinora mipi al begada. venikhnas yoséf (im) a'hi vechiméch ta'hta, veraata iman chené kohanim gedolim beom e'had.
13. תָּנוּ רַבָּנַן: שִׁבְעָה בָּנִים הָיוּ לָהּ לְקִמְחִית, וְכוּלָּן שִׁמְּשׁוּ בִּכְהוּנָּה גְּדוֹלָה. אָמְרוּ לָהּ חֲכָמִים: מָה עָשִׂית שֶׁזָּכִית לְכָךְ? אָמְרָה לָהֶם: מִיָּמַי לֹא רָאוּ קוֹרוֹת בֵּיתִי קַלְעֵי שְׂעָרִי. אָמְרוּ לָהּ: הַרְבֵּה עָשׂוּ כֵּן וְלֹא הוֹעִילוּ. tanou rabanan: chiva banim haou lah lekim'hit, vekhoulan chimechou bikhouna gedola. amrou lah 'hakhamim: ma asit chezakhit lekhakh? amra lahem: miyama lo raou korot béti kalé seari. amrou lah: harbé asou kén velo hoilou.
14. תָּנוּ רַבָּנַן: בְּקוּמְצוֹ, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מִדָּה לַקּוֹמֶץ. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה מִדָּה לַחֲפִינָה? tanou rabanan: bekoumtso, chelo yaase mida lakomets. ibaya leou: maou cheyaase mida la'hafina?
15. הָתָם הוּא דִכְתִיב ״בְּקוּמְצוֹ״: אֲבָל הָכָא דְּלָא כְּתִיב ״בְּחׇפְנָיו״, אֶלָּא: ״מְלֹא חׇפְנָיו קְטוֹרֶת סַמִּים דַּקָּה״, לָא. אוֹ דִילְמָא יָלֵיף ״מְלֹא״ ״מְלֹא״ מִקּוּמְצוֹ? hatam hou dikhtiv "bekoumtso": aval hakha dela ketiv "be'hofna", ela: "melo 'hofna ketoret samim daka", la. o dilma yaléf "melo" "melo" mikoumtso?
16. תָּא שְׁמַע: ״וְכָךְ הָיְתָה מִדָּתָהּ״, מַאי לָאו, שֶׁאִם רָצָה לַעֲשׂוֹת מִדָּה אַחֶרֶת עוֹשֶׂה? לֹא, הָכִי קָאָמַר: וְכָךְ הָיָה חוֹזֵר וְחוֹפְנָהּ לִפְנִים. ta chema: "vekhakh hayta midatah", ma la, cheim ratsa laasot mida a'heret ose? lo, hakhi kaamar: vekhakh haya 'hozér ve'hofnah lifnim.
17. שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ: חוֹפֵן וְחוֹזֵר וְחוֹפֵן! chamate minah: 'hofén ve'hozér ve'hofén!
18. דִּילְמָא: שֶׁאִם רָצָה לַעֲשׂוֹת מִדָּה — עוֹשֶׂה. אִי נָמֵי: שֶׁלֹּא יְחַסֵּר וְשֶׁלֹּא יוֹתִיר. dilma: cheim ratsa laasot mida — ose. i namé: chelo ye'hasér vechelo yotir.
19. תָּנוּ רַבָּנַן: ״מְלֹא קוּמְצוֹ״. יָכוֹל מְבוֹרָץ — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּקוּמְצוֹ״. אִי בְּקוּמְצוֹ, יָכוֹל אֲפִילּוּ בְּרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מְלֹא קוּמְצוֹ״, כִּדְקָמְצִי אִינָשֵׁי. הָא כֵּיצַד — חוֹפֶה שְׁלֹשׁ אֶצְבְּעוֹתָיו עַל פִּיסַּת יָדוֹ וְקוֹמֵץ. tanou rabanan: "melo koumtso". yakhol mevorats — talmoud lomar: "bekoumtso". i bekoumtso, yakhol afilou beraché etsbeota, talmoud lomar: "melo koumtso", kidkamtsi inaché. ha kétsad — 'hofe cheloch etsbeota al pisat yado vekométs.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Yoma
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)