Talmud Yoma, Chapitre 6 (ו) · Daf 57b à 68a

Daf 57b

1. אֶלָּא אָמַר רָבָא: נוֹתֵן שֶׁבַע לְמַטָּה לְשֵׁם פַּר, וְחוֹזֵר וְנוֹתֵן אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה לְשֵׁם שָׂעִיר. ela amar rava: notén cheva lemata lechém par, ve'hozér venotén a'hat lemala vecheva lemata lechém sair.
2. נִתְעָרְבוּ לוֹ כּוֹסוֹת בְּכוֹסוֹת — נוֹתֵן, וְחוֹזֵר וְנוֹתֵן, nitarvou lo kosot bekhosot — notén, ve'hozér venotén,
3. וְחוֹזֵר וְנוֹתֵן, שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים. ve'hozér venotén, chelocha peamim.
4. מִקְצָת דָּמִים נִתְעָרְבוּ לוֹ, וּמִקְצָת דָּמִים לֹא נִתְעָרְבוּ [לוֹ], פְּשִׁיטָא: כִּי יָהֵיב — מִוַּדָּאִין יְהֵיב. miktsat damim nitarvou lo, oumiktsat damim lo nitarvou [lo], pechita: ki yahév — mivadain yehév.
5. מִיהוּ, הָנָךְ: שִׁירַיִם הָווּ, וְלִיסוֹד אָזְלִי, אוֹ דִילְמָא: דְּחוּיִין הָווּ, וְאָזְלִי לְאַמָּה? miou, hanakh: chirayim haou, velisod azli, o dilma: de'houyin haou, veazli leama?
6. אָמַר רַב פָּפָּא: אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר כּוֹס אֶחָד עוֹשֶׂה חֲבֵירוֹ שִׁירַיִם — הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּאִי בָּעֵי לְמֵיתַב מָצֵי יָהֵיב. אֲבָל הַאי, דְּאִי בָּעֵי לְמֵיתַב לָא מָצֵי יָהֵיב — לָא. amar rav papa: afilou leman deamar kos e'had ose 'havéro chirayim — hané milé hékha dei baé lemétav matsé yahév. aval ha, dei baé lemétav la matsé yahév — la.
7. אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרַב פָּפָּא: אַדְּרַבָּה: אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר כּוֹס אֶחָד עוֹשֶׂה חֲבֵירוֹ דָּחוּי — הָנֵי מִילֵּי, דְּדַחְיֵיהּ בְּיָדַיִם, אֲבָל הֵיכָא דְּלָא דַּחְיֵיהּ בְּיָדַיִם — לָא. amar léh rav houna beréh derav yeochoua lerav papa: aderaba: afilou leman deamar kos e'had ose 'havéro da'hou — hané milé, deda'hyéh beyadayim, aval hékha dela da'hyéh beyadayim — la.
8. דְּתַנְיָא, לְמַעְלָה הוּא אוֹמֵר: ״וְאֶת דָּמוֹ יִשְׁפּוֹךְ״, וּלְמַטָּה הוּא אוֹמֵר: ״וְאֶת כׇּל דָּמָהּ יִשְׁפּוֹךְ״. detanya, lemala hou omér: "veet damo yichpokh", oulmata hou omér: "veet kol damah yichpokh".
9. מִנַּיִין לְחַטָּאת שֶׁקִּבֵּל דָּמָה בְּאַרְבַּע כּוֹסוֹת וְנָתַן מִזֶּה אַחַת וּמִזֶּה אַחַת, שֶׁכּוּלָּן נִשְׁפָּכִין לַיְּסוֹד — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאֶת כׇּל דָּמָהּ יִשְׁפּוֹךְ״. minayin le'hatat chekibél dama bearba kosot venatan mize a'hat oumize a'hat, chekoulan nichpakhin layesod — talmoud lomar: "veet kol damah yichpokh".
10. יָכוֹל אֲפִילּוּ נָתַן אַרְבַּע מַתָּנוֹת מֵאַחַת מֵהֶן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאֶת דָּמוֹ יִשְׁפּוֹךְ״ — הָהוּא נִשְׁפָּךְ לַיְּסוֹד, וְהֵן נִשְׁפָּכִין לָאַמָּה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִנַּיִין לְחַטָּאת שֶׁקִּבֵּל דָּמָה בְּאַרְבַּע כּוֹסוֹת וְנָתַן אַרְבַּע מַתָּנוֹת מֵאֶחָד מֵהֶן, שֶׁכּוּלָּן נִשְׁפָּכִין לַיְּסוֹד — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאֶת כׇּל דָּמָהּ יִשְׁפּוֹךְ״. yakhol afilou natan arba matanot méa'hat méhen — talmoud lomar: "veet damo yichpokh" — haou nichpakh layesod, vehén nichpakhin laama. rabi eliezer berabi chimon omér: minayin le'hatat chekibél dama bearba kosot venatan arba matanot mée'had méhen, chekoulan nichpakhin layesod — talmoud lomar: "veet kol damah yichpokh".
11. וּלְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, הָא כְּתִיב: ״וְאֶת דָּמוֹ יִשְׁפּוֹךְ״? אָמַר רַב אָשֵׁי: לְמַעוֹטֵי שִׁירַיִם שֶׁבְּצַוַּאר בְּהֵמָה. oulrabi eliezer berabi chimon, ha ketiv: "veet damo yichpokh"? amar rav aché: lemaoté chirayim chebetsavar behéma.
12. עֵירָה דַּם הַפָּר לְתוֹךְ דַּם הַשָּׂעִיר. תְּנַן כְּמַאן דְּאָמַר: מְעָרְבִין לִקְרָנוֹת. דְּאִיתְּמַר: רַבִּי יֹאשִׁיָּה וְרַבִּי יוֹנָתָן, חַד אָמַר: מְעָרְבִין, וְחַד אָמַר: אֵין מְעָרְבִין. éra dam hapar letokh dam hasair. tenan keman deamar: mearvin likranot. deitemar: rabi yochiya verabi yonatan, 'had amar: mearvin, ve'had amar: én mearvin.
13. תִּסְתַּיֵּים דְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה הוּא דְּאָמַר מְעָרְבִין, דְּאָמַר: אַף עַל גַּב דְּלָא כְּתִיב ״יַחְדָּיו״ — כְּמַאן דִּכְתִיב ״יַחְדָּיו״ דָּמֵי. tistayém derabi yochiya hou deamar mearvin, deamar: af al gav dela ketiv "ya'hda" — keman dikhtiv "ya'hda" damé.
14. אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יוֹנָתָן הוּא, שָׁאנֵי הָכָא דִּכְתִיב: ״אַחַת״. afilou téma rabi yonatan hou, chané hakha dikhtiv: "a'hat".
15. תַּנְיָא דְּלָא כְּשִׁנּוּיַין: ״וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר״, שֶׁיִּהְיוּ מְעוֹרָבִין, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. tanya dela kechinouyan: "velaka'h midam hapar oumidam hasair", cheyihou meoravin, divré rabi yochiya.

Daf 58a

1. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אָמַר לוֹ רַבִּי יֹאשִׁיָּה: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״אַחַת״! rabi yonatan omér: mize bifné atsmo, oumize bifné atsmo. amar lo rabi yochiya: vahalo kevar neemar: "a'hat"!
2. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר״! אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר ״אַחַת״? לוֹמַר לָךְ: אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם מִדַּם הַפָּר, אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם מִדַּם הַשָּׂעִיר. amar lo rabi yonatan, vahalo kevar neemar: "midam hapar oumidam hasair"! im kén, lama neemar "a'hat"? lomar lakh: a'hat velo chetayim midam hapar, a'hat velo chetayim midam hasair.
3. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר״ — שֶׁיִּהְיוּ מְעוֹרָבִין זֶה בָּזֶה. אַתָּה אוֹמֵר שֶׁיִּהְיוּ מְעוֹרָבִין זֶה בָּזֶה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אַחַת״. וּסְתָמָא כְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה. tanya idakh: "velaka'h midam hapar oumidam hasair" — cheyihou meoravin ze baze. ata omér cheyihou meoravin ze baze, o éno ela mize bifné atsmo oumize bifné atsmo? talmoud lomar: "a'hat". oustama kerabi yochiya.
4. נָתַן אֶת הַמָּלֵא בָּרֵיקָן וְכוּ׳. בְּעָא מִינֵּיהּ רָמֵי בַּר חָמָא מֵרַב חִסְדָּא: הִנִּיחַ מִזְרָק בְּתוֹךְ מִזְרָק, וְקִבֵּל בּוֹ אֶת הַדָּם, מַהוּ? מִין בְּמִינוֹ חוֹצֵץ, אוֹ אֵינוֹ חוֹצֵץ? natan et hamalé barékan vekhou'. bea minéh ramé bar 'hama mérav 'hisda: hini'ha mizrak betokh mizrak, vekibél bo et hadam, maou? min bemino 'hotséts, o éno 'hotséts?
5. אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵיתוּהָ: נָתַן אֶת הַמָּלֵא בָּרֵיקָן. מַאי לָאו: הוֹשִׁיב מִזְרָק מָלֵא לְתוֹךְ מִזְרָק רֵיקָן? amar léh, tenétouha: natan et hamalé barékan. ma la: hochiv mizrak malé letokh mizrak rékan?
6. לָא, עֵירָה מִזְרָק מָלֵא לְתוֹךְ מִזְרָק רֵיקָן. הָא תְּנָא לֵיהּ רֵישָׁא: עֵירָה דַּם הַפָּר לְתוֹךְ דַּם הַשָּׂעִיר! כְּדֵי לְעָרְבָן יָפֶה יָפֶה. la, éra mizrak malé letokh mizrak rékan. ha tena léh récha: éra dam hapar letokh dam hasair! kedé learvan yafe yafe.
7. תָּא שְׁמַע: הָיָה עוֹמֵד עַל גַּבֵּי כְּלִי, אוֹ עַל גַּבֵּי רֶגֶל חֲבֵירוֹ — פָּסוּל! שָׁאנֵי רֶגֶל, דְּלָא מָצֵי מְבַטֵּיל לֵיהּ. ta chema: haya oméd al gabé keli, o al gabé regel 'havéro — pasoul! chané regel, dela matsé mevatél léh.
8. אִיכָּא דְאָמְרִי, הָכִי בְּעָא מִינֵּיהּ: דֶּרֶךְ שֵׁירוּת בְּכָךְ, אוֹ אֵין דֶּרֶךְ שֵׁירוּת בְּכָךְ? תָּא שְׁמַע, דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״אֶת כׇּל כְּלֵי הַשָּׁרֵת אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָם בַּקּוֹדֶשׁ״ — שְׁנֵי כֵלִים וְשֵׁירוּת אַחַת. ika deamri, hakhi bea minéh: derekh chérout bekhakh, o én derekh chérout bekhakh? ta chema, detana devé rabi yichmaél: "et kol kelé hacharét acher yechartou vam bakodech" — chené khélim vechérout a'hat.
9. בְּעָא מִינֵּיהּ רָמֵי בַּר חָמָא מֵרַב חִסְדָּא: הִנִּיחַ סִיב בְּתוֹךְ הַמִּזְרָק, וְקִבֵּל בּוֹ אֶת הַדָּם, מַהוּ: מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ חוֹצֵץ, אוֹ אֵינוֹ חוֹצֵץ? כֵּיוָן דִּמְחַלְחֵל — לָא חָיֵיץ, אוֹ דִילְמָא לָא שְׁנָא? bea minéh ramé bar 'hama mérav 'hisda: hini'ha siv betokh hamizrak, vekibél bo et hadam, maou: min becheéno mino 'hotséts, o éno 'hotséts? kévan dim'hal'hél — la 'hayéts, o dilma la chena?
10. אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵינָא: זוֹלֵף וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַסְּפוֹג! שָׁאנֵי מַיָּא דִּקְלִישִׁי. amar léh, tenéna: zoléf veolékh ad chemagia lasefog! chané maya diklichi.
11. אִיכָּא דְאָמְרִי, הָכִי פְּשַׁט לֵיהּ: בְּדָם — כָּשֵׁר. בְּקוֹמֶץ — פָּסוּל. ika deamri, hakhi pechat léh: bedam — kachér. bekomets — pasoul.

Daf 58b

1. מַתְנִי׳ ״וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר לִפְנֵי ה׳״, זֶה מִזְבַּח הַזָּהָב. הִתְחִיל מְחַטֵּא וְיוֹרֵד, מֵהֵיכָן הוּא מַתְחִיל? מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית, צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, דְּרוֹמִית מִזְרָחִית. מָקוֹם שֶׁהוּא מַתְחִיל בַּחַטָּאת עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן — מִשָּׁם הָיָה גּוֹמֵר עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי. matni' "veyatsa el hamizbé'ha acher lifné h'", ze mizba'h hazahav. hit'hil me'haté veoréd, méhékhan hou mat'hil? mikeren mizra'hit tsefonit, tsefonit maaravit, maaravit deromit, deromit mizra'hit. makom cheou mat'hil ba'hatat al mizbé'ha ha'hitson — micham haya gomér al mizbé'ha hapenimi.
2. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בִּמְקוֹמוֹ הָיָה עוֹמֵד וּמְחַטֵּא. rabi eliezer omér: bimkomo haya oméd oum'haté.
3. וְעַל כּוּלָּן הָיָה נוֹתֵן מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, חוּץ מִזּוֹ שֶׁהָיְתָה לְפָנָיו, שֶׁהָיָה נוֹתֵן מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה. הִזָּה עַל טׇהֳרוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים, וּשְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, וְשֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן הָיָה שׁוֹפֵךְ אֶל יְסוֹד דְּרוֹמִי. אֵלּוּ וְאֵלּוּ מִתְעָרְבִין בָּאַמָּה וְיוֹצְאִין לְנַחַל קִדְרוֹן, וְנִמְכָּרִין לַגַּנָּנִין לְזַבֵּל, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן. veal koulan haya notén milemata lemala, 'houts mizo chehayta lefana, chehaya notén milemala lemata. hiza al tohoro chel mizbé'ha cheva peamim, ouchyaré hadam haya chofékh al yesod maaravi chel mizbé'ha ha'hitson, vechel mizbé'ha ha'hitson haya chofékh el yesod deromi. élou veélou mitarvin baama veotsin lena'hal kidron, venimkarin lagananin lezabél, oumoalin bahen.
4. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּפַר הַבָּא עַל כׇּל הַמִּצְוֹת, שֶׁכֹּהֵן עוֹמֵד חוּץ לַמִּזְבֵּחַ וּמַזֶּה עַל הַפָּרוֹכֶת בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַזֶּה, יָכוֹל אַף זֶה כֵּן, gema' tanou rabanan: "veyatsa el hamizbé'ha", ma talmoud lomar? amar rabi ne'hemya: lefi chematsinou befar haba al kol hamitsot, chekohén oméd 'houts lamizbé'ha oumaze al haparokhet bechaa cheou maze, yakhol af ze kén,
5. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ״. הֵיכָן הָיָה — לִפְנִים מִן הַמִּזְבֵּחַ. talmoud lomar: "veyatsa el hamizbé'ha". hékhan haya — lifnim min hamizbé'ha.
6. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״לִפְנֵי ה׳״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּפַר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁכֹּהֵן עוֹמֵד לִפְנִים מִן הַמִּזְבֵּחַ וּמַזֶּה עַל הַפָּרוֹכֶת בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַזֶּה, יָכוֹל אַף זֶה, כֵּן, tanya idakh: "lifné h'", ma talmoud lomar? amar rabi ne'hemya: lefi chematsinou befar vesair chel yom hakipourim chekohén oméd lifnim min hamizbé'ha oumaze al haparokhet bechaa cheou maze, yakhol af ze, kén,
7. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִזְבַּח קְטֹרֶת הַסַּמִּים לִפְנֵי ה׳ אֲשֶׁר בְּאֹהֶל מוֹעֵד״ — מִזְבֵּחַ לִפְנֵי ה׳, וְאֵין כֹּהֵן לִפְנֵי ה׳. הָא כֵּיצַד? עוֹמֵד חוּץ לַמִּזְבֵּחַ וּמַזֶּה. talmoud lomar: "mizba'h ketoret hasamim lifné h' acher beohel moéd" — mizbé'ha lifné h', veén kohén lifné h'. ha kétsad? oméd 'houts lamizbé'ha oumaze.
8. הִתְחִיל מְחַטֵּא וְיוֹרֵד וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: הִתְחִיל מְחַטֵּא וְיוֹרֵד. מֵהֵיכָן הָיָה מַתְחִיל? מִקֶּרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית, דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית, מַעֲרָבִית צְפוֹנִית, צְפוֹנִית מִזְרָחִית, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית, צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, דְּרוֹמִית מִזְרָחִית. hit'hil me'haté veoréd vekhou'. tanou rabanan: hit'hil me'haté veoréd. méhékhan haya mat'hil? mikeren mizra'hit deromit, deromit maaravit, maaravit tsefonit, tsefonit mizra'hit, divré rabi akiva. rabi yosé hagelili omér: mikeren mizra'hit tsefonit, tsefonit maaravit, maaravit deromit, deromit mizra'hit.
9. מָקוֹם שֶׁרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי מַתְחִיל, שָׁם רַבִּי עֲקִיבָא פּוֹסֵק. מָקוֹם שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא מַתְחִיל, שָׁם רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי פּוֹסֵק. makom cherabi yosé hagelili mat'hil, cham rabi akiva posék. makom cherabi akiva mat'hil, cham rabi yosé hagelili posék.
10. דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהָא, בְּהָהוּא קֶרֶן דְּפָגַע בְּרֵישָׁא — לָא עָבֵיד. מַאי טַעְמָא? אָמַר שְׁמוּאֵל, דְּאָמַר קְרָא: ״וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ״, עַד דְּנָפֵיק מִכּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ. dekhoulé alma miha, behaou keren defaga berécha — la avéd. ma tama? amar chemouél, deamar kera: "veyatsa el hamizbé'ha", ad denafék mikouléh mizbé'ha.
11. וּלְרַבִּי עֲקִיבָא, נַקֵּיף דֶּרֶךְ יָמִין? לֵימָא בִּדְרָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל קָא מִיפַּלְגִי, oulrabi akiva, nakéf derekh yamin? léma bidramé bar ye'hezkél ka mipalgi,
12. דְּאָמַר רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל: יָם שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה — ״עוֹמֵד עַל שְׁנֵים עָשָׂר בָּקָר שְׁלֹשָׁה פוֹנִים צָפוֹנָה וּשְׁלֹשָׁה פוֹנִים יָמָּה וּשְׁלֹשָׁה פּוֹנִים נֶגְבָּה וּשְׁלֹשָׁה פּוֹנִים מִזְרָחָה וְהַיָּם עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה וְכׇל אֲחוֹרֵיהֶם בָּיְתָה״. הָא לָמַדְתָּ, שֶׁכׇּל פִּינּוֹת שֶׁאַתָּה פּוֹנֶה לֹא יְהוּ אֶלָּא דֶּרֶךְ יָמִין, לַמִּזְרָח. מָר אִית לֵיהּ דְּרָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל, וּמָר לֵית לֵיהּ דְּרָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל. deamar ramé bar ye'hezkél: yam cheasa chelomo — "oméd al cheném asar bakar chelocha fonim tsafona ouchlocha fonim yama ouchlocha ponim negba ouchlocha ponim mizra'ha vehayam aléhem milmala vekhol a'horéhem bayta". ha lamadta, chekol pinot cheata pone lo yeou ela derekh yamin, lamizra'h. mar it léh deramé bar ye'hezkél, oumar lét léh deramé bar ye'hezkél.
13. לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל. וְהָכָא בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי, מָר סָבַר: יָלְפִינַן פְּנִים מִחוּץ, וּמָר סָבַר: לָא יָלְפִינַן פְּנִים מִחוּץ. la, dekhoulé alma it leou deramé bar ye'hezkél. vehakha beha ka mipalgi, mar savar: yalfinan penim mi'houts, oumar savar: la yalfinan penim mi'houts.
14. וְרַבִּי עֲקִיבָא נְהִי דְּלָא יָלֵיף פְּנִים מִחוּץ, אִי בָּעֵי — הָכִי נַעֲבֵיד, אִי בָּעֵי — הָכִי נַעֲבֵיד? אָמַר לָךְ רַבִּי עֲקִיבָא: מִדִּינָא בְּהָהוּא קֶרֶן דְּפָגַע בְּרֵישָׁא — בְּהָהוּא עָבֵיד בְּרֵישָׁא, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אֵין מַעֲבִירִין עַל הַמִּצְוֹת. verabi akiva nehi dela yaléf penim mi'houts, i baé — hakhi naavéd, i baé — hakhi naavéd? amar lakh rabi akiva: midina behaou keren defaga berécha — behaou avéd berécha, deamar réch lakich: én maavirin al hamitsot.
15. וְאַמַּאי לָא עָבֵיד — מִשּׁוּם דִּכְתִיב: ״וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ״, עַד דְּנָפֵיק מִכּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ. וְכֵיוָן דְּיָהֵיב בְּהָהוּא קֶרֶן — הָדַר אָתֵי לְהָהוּא קֶרֶן דְּאִיחַיַּיב לְמִיתַּב בְּרֵישָׁא. veama la avéd — michoum dikhtiv: "veyatsa el hamizbé'ha", ad denafék mikouléh mizbé'ha. vekhévan deyahév behaou keren — hadar até lehaou keren dei'hayav lemitav berécha.

Daf 59a

1. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: אִי סְבִירָא לַן הַקָּפָה בָּרֶגֶל — דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּיָלְפִינַן פְּנִים מִחוּץ. וְהָכָא בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי: מָר סָבַר הַקָּפָה בַּיָּד, וּמָר סָבַר הַקָּפָה בָּרֶגֶל. vei baét éma: i sevira lan hakafa baregel — dekhoulé alma la peligi deyalfinan penim mi'houts. vehakha beha ka mipalgi: mar savar hakafa bayad, oumar savar hakafa baregel.
2. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא הַקָּפָה בַּיָּד, וְהָכָא בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי: מָר סָבַר יָלְפִינַן יָד מֵרֶגֶל, וּמָר סָבַר: לָא יָלְפִינַן. vei baét éma: dekhoulé alma hakafa bayad, vehakha beha ka mipalgi: mar savar yalfinan yad méregel, oumar savar: la yalfinan.
3. וְסָבַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הַקָּפָה בַּיָּד? וְהָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בִּמְקוֹמוֹ הָיָה עוֹמֵד וּמְחַטֵּא, מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא לָא סְבִירָא לֵיהּ. אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא כִדְשַׁנִּינַן מֵעִיקָּרָא: מָר סָבַר הַקָּפָה בַּיָּד, וּמָר סָבַר הַקָּפָה בָּרֶגֶל. vesavar rabi yosé hagelili hakafa bayad? veha midekatané séfa: rabi eliezer omér: bimkomo haya oméd oum'haté, mikelal detana kama la sevira léh. ela me'havarta khidchaninan méikara: mar savar hakafa bayad, oumar savar hakafa baregel.
4. וְאִי בָּעֵית אֵימָא, בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי: מָר סָבַר: סָבִיב דְּמִזְבֵּחַ פְּנִימִי כְּסָבִיב דְּמִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, וּמָר סָבַר: כּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ פְּנִימִי בִּמְקוֹם חֲדָא קֶרֶן דְּמִזְבֵּחַ חִיצוֹן קָאֵי. vei baét éma, beha ka mipalgi: mar savar: saviv demizbé'ha penimi kesaviv demizbé'ha ha'hitson, oumar savar: kouléh mizbé'ha penimi bimkom 'hada keren demizbé'ha 'hitson kaé.
5. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: שְׁנֵי כֹהֲנִים גְּדוֹלִים נִשְׁתַּיְּירוּ בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, זֶה אוֹמֵר: בְּיָדִי הִקַּפְתִּי, וְזֶה אוֹמֵר: בְּרַגְלַי הִקַּפְתִּי. זֶה נוֹתֵן טַעַם לִדְבָרָיו, וְזֶה נוֹתֵן טַעַם לִדְבָרָיו. tanya, amar rabi yichmaél: chené khohanim gedolim nichtayerou bemikdach richon, ze omér: beyadi hikafti, veze omér: beragla hikafti. ze notén taam lidvara, veze notén taam lidvara.
6. זֶה נוֹתֵן טַעַם לִדְבָרָיו: סָבִיב דְּמִזְבֵּחַ פְּנִימִי כְּסָבִיב דְּמִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, וְזֶה נוֹתֵן טַעַם לִדְבָרָיו: כּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ פְּנִימִי בִּמְקוֹם חֲדָא קֶרֶן דְּחִיצוֹן קָאֵי. ze notén taam lidvara: saviv demizbé'ha penimi kesaviv demizbé'ha ha'hitson, veze notén taam lidvara: kouléh mizbé'ha penimi bimkom 'hada keren de'hitson kaé.
7. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בִּמְקוֹמוֹ הָיָה עוֹמֵד וּמְחַטֵּא. מַתְנִיתִין מַנִּי — רַבִּי יְהוּדָה הִיא. דְּתַנְיָא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד וּמְחַטֵּא, וְעַל כּוּלָּן הָיָה נוֹתֵן מִמַּעְלָה לְמַטָּה, חוּץ מֵאוֹתָהּ שֶׁבַּאֲלַכְסוֹן, שֶׁנּוֹתֵן מִמַּטָּה לְמַעְלָה. rabi eliezer omér: bimkomo haya oméd oum'haté. matnitin mani — rabi yeouda hi. detanya, rabi méir omér: rabi eliezer omér: bimkomo oméd oum'haté, veal koulan haya notén mimala lemata, 'houts méotah chebaalakhson, chenotén mimata lemala.
8. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד וּמְחַטֵּא, וְעַל כּוּלָּן הוּא נוֹתֵן מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, חוּץ מִזּוֹ שֶׁהָיְתָה לְפָנָיו מַמָּשׁ, שֶׁנּוֹתֵן מִמַּעְלָה לְמַטָּה, כִּי הֵיכִי דְּלָא נִיתַּוְּוסָן מָאנֵיהּ. rabi yeouda omér: rabi eliezer omér: bimkomo oméd oum'haté, veal koulan hou notén milemata lemala, 'houts mizo chehayta lefana mamach, chenotén mimala lemata, ki hékhi dela nitaousan manéh.
9. הִזָּה מִמֶּנּוּ עַל טׇהֳרוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ. מַאי ״טׇהֳרוֹ״? אָמַר רַבָּה בַּר רַב שֵׁילָא: פַּלְגֵיהּ דְּמִזְבֵּחַ, כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי: ״טְהַר טִיהֲרָא וְהָוֵי פַּלְגֵיהּ דְּיוֹמָא״. hiza mimenou al tohoro chel mizbé'ha. ma "tohoro"? amar raba bar rav chéla: palgéh demizbé'ha, kidamri inaché: "tehar tihara vehavé palgéh deoma".
10. מֵיתִיבִי: כְּשֶׁהוּא מַזֶּה — אֵינוֹ מַזֶּה לֹא עַל גַּבֵּי הָאֵפֶר וְלֹא עַל גַּבֵּי הַגֶּחָלִים, אֶלָּא חוֹתֶה גֶּחָלִים אֵילָךְ וְאֵילָךְ, וּמַזֶּה. אֶלָּא אָמַר רַבָּה בַּר רַב שֵׁילָא: עַל גִּלּוּיֵהּ דְּמִזְבֵּחַ, כְּדִכְתִיב: ״וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטוֹהַר״. métivi: kecheou maze — éno maze lo al gabé haéfer velo al gabé hage'halim, ela 'hote ge'halim élakh veélakh, oumaze. ela amar raba bar rav chéla: al gilouyéh demizbé'ha, kedikhtiv: "oukhetsem hachamayim latohar".
11. תַּנְיָא, חֲנַנְיָא אוֹמֵר: בְּצַד צְפוֹנִי הוּא נוֹתֵן, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּצַד דְּרוֹמִי הוּא נוֹתֵן. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? מָר סָבַר: פִּיתְחָא בְּדָרוֹם קָאֵי, וּמָר סָבַר: פִּיתְחָא בְּצָפוֹן קָאֵי. tanya, 'hananya omér: betsad tsefoni hou notén, rabi yosé omér: betsad deromi hou notén. bema kamipalgi? mar savar: pit'ha bedarom kaé, oumar savar: pit'ha betsafon kaé.
12. דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהָא, הֵיכָא דְּגָמְרָן מַתָּנוֹת דִּקְרָנוֹת, הָתָם יָהֵיב עַל גַּגּוֹ. מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״וְטִהֲרוֹ וְקִדְּשׁוֹ״ — מָקוֹם שֶׁקִּדְּשׁוֹ, שָׁם טִיהֲרוֹ. dekhoulé alma miha, hékha degamran matanot dikranot, hatam yahév al gago. ma tama? amar kera: "vetiharo vekidecho" — makom chekidecho, cham tiharo.
13. שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. דְּאָמַר קְרָא: ״וְאֶת כׇּל דַּם הַפָּר יִשְׁפּוֹךְ״, וְכִי נָפֵיק — בְּהָהוּא פָּגַע בְּרֵישָׁא. cheyaré hadam haya chofékh al yesod maaravi chel mizbé'ha ha'hitson. deamar kera: "veet kol dam hapar yichpokh", vekhi nafék — behaou paga berécha.
14. וְשֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד דְּרוֹמִית. תָּנוּ רַבָּנַן: יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ — זֶה יְסוֹד דְּרוֹמִית. אַתָּה אוֹמֵר יְסוֹד דְּרוֹמִית, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא יְסוֹד מַעֲרָבִית? vechel mizbé'ha ha'hitson haya chofékh al yesod deromit. tanou rabanan: yesod hamizbé'ha — ze yesod deromit. ata omér yesod deromit, o éno ela yesod maaravit?
15. אָמַרְתָּ: יִלְמַד יְרִידָתוֹ מִן הַכֶּבֶשׁ לִיצִיאָתוֹ מִן הַהֵיכָל. מָה יְצִיאָתוֹ מִן הַהֵיכָל בְּסָמוּךְ לוֹ, וְאֵי זֶה — זֶה יְסוֹד מַעֲרָבִי, אַף יְרִידָתוֹ מִן הַכֶּבֶשׁ, בְּסָמוּךְ לוֹ, וְאֵי זֶה — זֶה יְסוֹד דְּרוֹמִי. amarta: yilmad yeridato min hakevech litsiato min hahékhal. ma yetsiato min hahékhal besamoukh lo, veé ze — ze yesod maaravi, af yeridato min hakevech, besamoukh lo, veé ze — ze yesod deromi.
16. תַּנְיָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: זֶה וָזֶה יְסוֹד מַעֲרָבִי. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: זֶה וָזֶה יְסוֹד דְּרוֹמִי. בִּשְׁלָמָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל קָסָבַר: יִלְמַד סָתוּם מִמְּפוֹרָשׁ. tanya, rabi yichmaél omér: ze vaze yesod maaravi. rabi chimon ben yo'ha omér: ze vaze yesod deromi. bichlama, rabi yichmaél kasavar: yilmad satoum mimeforach.
17. אֶלָּא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב אָשֵׁי: קָסָבַר פִּתְחָא בְּדָרוֹם קָאֵי. ela, rabi chimon ben yo'ha, ma tama? amar rav aché: kasavar pit'ha bedarom kaé.
18. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בִּדְבֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: זֶה וָזֶה יְסוֹד דְּרוֹמִית. וְסִימָנָיךְ: מַשְׁכוּהּ גַּבְרֵי לְגַבְרָא. tana devé rabi yichmaél bidvé rabi chimon ben yo'ha: ze vaze yesod deromit. vesimanakh: machkhouh gavré legavra.
19. אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִתְעָרְבִין בָּאַמָּה וְיוֹצְאִין וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: מוֹעֲלִין בְּדָמִים — דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן. élou vaélou mitarvin baama veotsin vekhou'. tanou rabanan: moalin bedamim — divré rabi méir verabi chimon. va'hakhamim omrim: én moalin bahen.

Daf 59b

1. עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי אֶלָּא מִדְּרַבָּנַן, אֲבָל מִדְּאוֹרָיְיתָא אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן. ad kan la peligi ela miderabanan, aval mideorayta én moalin bahen.
2. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר עוּלָּא, אָמַר קְרָא: ״לָכֶם״ — שֶׁלָּכֶם יְהֵא. דְּבֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן תָּנָא: ״לְכַפֵּר״ — לְכַפָּרָה נְתַתִּיו, וְלֹא לִמְעִילָה. mena hané milé? amar oula, amar kera: "lakhem" — chelakhem yehé. devé rabi chimon tana: "lekhapér" — lekhapara netati, velo limila.
3. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, אָמַר קְרָא: ״הוּא״, לִפְנֵי כַפָּרָה כִּלְאַחַר כַּפָּרָה: מָה לְאַחַר כַּפָּרָה אֵין בּוֹ מְעִילָה — אַף לִפְנֵי כַּפָּרָה אֵין בּוֹ מְעִילָה. verabi yo'hanan amar, amar kera: "hou", lifné khapara kila'har kapara: ma lea'har kapara én bo meila — af lifné kapara én bo meila.
4. וְאֵימָא, לְאַחַר כַּפָּרָה כְּלִפְנֵי כַפָּרָה: מָה לִפְנֵי כַפָּרָה יֵשׁ בּוֹ מְעִילָה — אַף לְאַחַר כַּפָּרָה יֵשׁ בּוֹ מְעִילָה! אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁנַּעֲשֵׂית מִצְוָתוֹ וּמוֹעֲלִין בּוֹ. וְלָא? וַהֲרֵי תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן! veéma, lea'har kapara kelifné khapara: ma lifné khapara yéch bo meila — af lea'har kapara yéch bo meila! én lekha davar chenaasét mitsvato oumoalin bo. vela? vaharé teroumat hadechen!

Daf 60a

1. מִשּׁוּם דְּהָוֵי תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן וּבִגְדֵי כְהוּנָּה שְׁנֵי כְתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד, וְכׇל שְׁנֵי כְתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד — אֵין מְלַמְּדִין. michoum dehavé teroumat hadechen ouvigdé kheouna chené khetouvin habain kee'had, vekhol chené khetouvin habain kee'had — én melamedin.
2. הָנִיחָא לְרַבָּנַן, דְּאָמְרִי: ״וְהִנִּיחָם שָׁם״, מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִין גְּנִיזָה. hani'ha lerabanan, deamri: "vehini'ham cham", melaméd cheteounin geniza.
3. אֶלָּא לְרַבִּי דּוֹסָא, דְּאָמַר: בִּגְדֵי כְהוּנָּה רְאוּיִן הֵן לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? ela lerabi dosa, deamar: bigdé kheouna reouyin hén lekhohén hedot, ma ika lemémar?
4. מִשּׁוּם דְּהָוֵי תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן וְעֶגְלָה עֲרוּפָה שְׁנֵי כְתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד, וְכׇל שְׁנֵי כְתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד — אֵין מְלַמְּדִין. michoum dehavé teroumat hadechen veegla aroufa chené khetouvin habain kee'had, vekhol chené khetouvin habain kee'had — én melamedin.
5. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר אֵין מְלַמְּדִין, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מְלַמְּדִין, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? תְּרֵי מִיעוּטֵי כְּתִיבִי: ״וְשָׂמוֹ״, ״הָעֲרוּפָה״. hani'ha leman deamar én melamedin, ela leman deamar melamedin, ma ika lemémar? teré miouté ketivi: "vesamo", "haaroufa".
6. וְהָנֵי תְּלָתָא קְרָאֵי בְּדָם — לְמָה לִי? vehané telata keraé bedam — lema li?
7. חַד לְמַעוֹטֵי מִנּוֹתָר, וְחַד לְמַעוֹטֵי מִמְּעִילָה, וְחַד לְמַעוֹטֵי מִטּוּמְאָה. 'had lemaoté minotar, ve'had lemaoté mimeila, ve'had lemaoté mitouma.
8. אֲבָל מִפִּיגּוּל לָא צְרִיךְ לְמַעוֹטֵי קְרָא, דִּתְנַן: כׇּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין, בֵּין לְאָדָם, בֵּין לְמִזְבֵּחַ — חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל. וְדָם עַצְמוֹ מַתִּיר הוּא. aval mipigoul la tserikh lemaoté kera, ditnan: kol cheyéch lo matirin, bén leadam, bén lemizbé'ha — 'hayavin ala michoum pigoul. vedam atsmo matir hou.
9. מַתְנִי׳ כׇּל מַעֲשֵׂה יוֹם הַכִּפּוּרִים הָאָמוּר — עַל הַסֵּדֶר. אִם הִקְדִּים מַעֲשֶׂה לַחֲבֵירוֹ — לֹא עָשָׂה כְּלוּם. הִקְדִּים דַּם הַשָּׂעִיר לְדַם הַפָּר — יַחְזוֹר וְיַזֶּה מִדַּם הַשָּׂעִיר לְאַחַר דַּם הַפָּר. וְאִם עַד שֶׁלֹּא גָּמַר אֶת הַמַּתָּנוֹת שֶׁבִּפְנִים נִשְׁפַּךְ הַדָּם — יָבִיא דָּם אַחֵר, וְיַחְזוֹר בַּתְּחִילָּה מִבִּפְנִים. matni' kol maasé yom hakipourim haamour — al haséder. im hikdim maase la'havéro — lo asa keloum. hikdim dam hasair ledam hapar — ya'hzor veyaze midam hasair lea'har dam hapar. veim ad chelo gamar et hamatanot chebifnim nichpakh hadam — yavi dam a'hér, veya'hzor bate'hila mibifnim.
10. וְכֵן בַּהֵיכָל, וְכֵן בְּמִזְבַּח הַזָּהָב — שֶׁכּוּלָּן כַּפָּרָה בִּפְנֵי עַצְמָן. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק, מִשָּׁם הוּא מַתְחִיל. vekhén bahékhal, vekhén bemizba'h hazahav — chekoulan kapara bifné atsman. rabi elazar verabi chimon omrim: mimakom chepasak, micham hou mat'hil.
11. גְּמָ׳ תָּנוּ: רַבָּנַן כׇּל מַעֲשֵׂה יוֹם הַכִּפּוּרִים הָאָמוּר — עַל הַסֵּדֶר. אִם הִקְדִּים מַעֲשֶׂה לַחֲבֵירוֹ — לֹא עָשָׂה כְּלוּם. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵימָתַי? בִּדְבָרִים הַנַּעֲשִׂין בְּבִגְדֵי לָבָן מִבִּפְנִים, אֲבָל דְּבָרִים הַנַּעֲשִׂין בְּבִגְדֵי לָבָן מִבַּחוּץ, אִם הִקְדִּים מַעֲשֶׂה לַחֲבֵירוֹ — מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי. gema' tanou: rabanan kol maasé yom hakipourim haamour — al haséder. im hikdim maase la'havéro — lo asa keloum. amar rabi yeouda: émata? bidvarim hanaasin bevigdé lavan mibifnim, aval devarim hanaasin bevigdé lavan miba'houts, im hikdim maase la'havéro — ma cheasa asou.
12. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בִּדְבָרִים הַנַּעֲשִׂים בְּבִגְדֵי לָבָן, בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ. אֲבָל בִּדְבָרִים הַנַּעֲשִׂים בְּבִגְדֵי זָהָב מִבַּחוּץ — מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ: ״וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחוּקַּת עוֹלָם אַחַת בַּשָּׁנָה״, rabi ne'hemya omér: bame devarim amourim — bidvarim hanaasim bevigdé lavan, bén mibifnim bén miba'houts. aval bidvarim hanaasim bevigdé zahav miba'houts — ma cheasa asou. amar rabi yo'hanan, ouchnéhem mikra e'had darchou: "vehayta zot lakhem le'houkat olam a'hat bachana",

Daf 60b

1. רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: מָקוֹם שֶׁמִּתְכַּפְּרִין בּוֹ פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה. וְרַבִּי נְחֶמְיָה סָבַר: דְּבָרִים הַמִּתְכַּפְּרִין בָּהֶן פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה. rabi yeouda savar: makom chemitkaperin bo paam a'hat bachana. verabi ne'hemya savar: devarim hamitkaperin bahen paam a'hat bachana.
2. אַטּוּ לְרַבִּי יְהוּדָה ״מָקוֹם״ כְּתִיב? אֶלָּא, הַיְינוּ טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה: כְּתִיב ״זֹאת״, וּכְתִיב ״אַחַת״. חַד לְמַעוֹטֵי בִּגְדֵי לָבָן מִבַּחוּץ, וְחַד לְמַעוֹטֵי בִּגְדֵי זָהָב. atou lerabi yeouda "makom" ketiv? ela, haynou taméh derabi yeouda: ketiv "zot", oukhtiv "a'hat". 'had lemaoté bigdé lavan miba'houts, ve'had lemaoté bigdé zahav.
3. וְרַבִּי נְחֶמְיָה: חַד לְמַעוֹטֵי בִּגְדֵי זָהָב, וְחַד לְמַעוֹטֵי שִׁירַיִם דְּלָא מְעַכְּבִי. וְרַבִּי יְהוּדָה: אִי מְעַכְּבִי — מְעַכְּבִי, וְאִי לָא מְעַכְּבִי — לָא מְעַכְּבִי. verabi ne'hemya: 'had lemaoté bigdé zahav, ve'had lemaoté chirayim dela meakevi. verabi yeouda: i meakevi — meakevi, vei la meakevi — la meakevi.
4. כִּדְתַנְיָא: ״וְכִלָּה מִכַּפֵּר אֶת הַקּוֹדֶשׁ״, אִם כִּפֵּר — כִּלָּה, וְאִם לֹא כִּפֵּר — לֹא כִּלָּה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה: מִפְּנֵי מָה לֹא נֶאֱמַר: אִם כִּלָּה — כִּפֵּר, וְאִם לֹא כִּלָּה — לֹא כִּפֵּר, שֶׁאִם חִיסֵּר אַחַת מִן הַמַּתָּנוֹת לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם. kidtanya: "vekhila mikapér et hakodech", im kipér — kila, veim lo kipér — lo kila, divré rabi akiva. amar lo rabi yeouda: mipené ma lo neemar: im kila — kipér, veim lo kila — lo kipér, cheim 'hisér a'hat min hamatanot lo asa velo kheloum.
5. וְאָמְרִינַן: מַאי בֵּינַיְיהוּ? רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. חַד אָמַר: מַשְׁמָעוּת דּוֹרְשִׁין אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. וְחַד אָמַר: שִׁירַיִם מְעַכְּבִי אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. veamrinan: ma bénayou? rabi yo'hanan verabi yeochoua ben lévi. 'had amar: machmaout dorchin ika bénayou. ve'had amar: chirayim meakevi ika bénayou.
6. וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי? וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תַּנָּא רַבִּי נְחֶמְיָה כְּדִבְרֵי הָאוֹמֵר שִׁירַיִם מְעַכְּבִי! קַשְׁיָא. oumi amar rabi yo'hanan hakhi? vehaamar rabi yo'hanan: tana rabi ne'hemya kedivré haomér chirayim meakevi! kachya.
7. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: קְטוֹרֶת שֶׁחֲפָנָהּ קוֹדֶם שְׁחִיטָתוֹ שֶׁל פַּר — לָא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם. כְּמַאן — דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאִי רַבִּי יְהוּדָה, הָאָמַר: כִּי כְּתִיבָא ״חוּקָּה״ — בִּדְבָרִים הַנַּעֲשִׂים בְּבִגְדֵי לָבָן מִבִּפְנִים הוּא דִּכְתִיבָא! amar rabi 'hanina: ketoret che'hafanah kodem che'hitato chel par — la asa velo kheloum. keman — dela kerabi yeouda, dei rabi yeouda, haamar: ki ketiva "'houka" — bidvarim hanaasim bevigdé lavan mibifnim hou dikhtiva!
8. אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה, צוֹרֶךְ פְּנִים — כִּפְנִים דָּמֵי. תְּנַן: אִם עַד שֶׁלֹּא גָּמַר מַתָּנוֹת שֶׁבִּפְנִים נִשְׁפַּךְ הַדָּם — יָבִיא דָּם אַחֵר, וְיַחֲזוֹר וְיַזֶּה בַּתְּחִילָּה מִבִּפְנִים. וְאִם אִיתָא, יַחְזוֹר וְיַחְפּוֹן מִבְּעֵי לֵיהּ! afilou téma rabi yeouda, tsorekh penim — kifnim damé. tenan: im ad chelo gamar matanot chebifnim nichpakh hadam — yavi dam a'hér, veya'hazor veyaze bate'hila mibifnim. veim ita, ya'hzor veya'hpon mibeé léh!

Daf 61a

1. בִּקְטוֹרֶת לָא קָא מַיְירֵי. biktoret la ka mayré.
2. אָמַר עוּלָּא: שָׂעִיר שֶׁשְּׁחָטוֹ קוֹדֶם מַתַּן דָּמוֹ שֶׁל פַּר — לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם. תְּנַן: הִקְדִּים דַּם הַשָּׂעִיר לְדַם הַפָּר — יַחְזוֹר וְיַזֶּה מִדַּם הַשָּׂעִיר אַחַר דַּם הַפָּר. וְאִם אִיתָא — יַחְזוֹר וְיִשְׁחוֹט מִבְּעֵי לֵיהּ! תַּרְגְּמָא עוּלָּא, בְּמַתָּנוֹת שֶׁבַּהֵיכָל. וְכֵן אָמַר רַבִּי אַפָּס, בְּמַתָּנוֹת שֶׁבַּהֵיכָל. amar oula: sair cheche'hato kodem matan damo chel par — lo asa velo kheloum. tenan: hikdim dam hasair ledam hapar — ya'hzor veyaze midam hasair a'har dam hapar. veim ita — ya'hzor veyich'hot mibeé léh! targema oula, bematanot chebahékhal. vekhén amar rabi apas, bematanot chebahékhal.
3. וְכֵן בַּהֵיכָל וְכֵן בַּמִּזְבֵּחַ וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְכִפֶּר אֶת מִקְדַּשׁ הַקּוֹדֶשׁ״ — זֶה לִפְנַי וְלִפְנִים, ״אֹהֶל מוֹעֵד״ — זֶה הֵיכָל, ״מִזְבֵּחַ״ — כְּמַשְׁמָעוֹ, ״יְכַפֵּר״ — אֵלּוּ עֲזָרוֹת. vekhén bahékhal vekhén bamizbé'ha vekhou'. tanou rabanan: "vekhiper et mikdach hakodech" — ze lifna velifnim, "ohel moéd" — ze hékhal, "mizbé'ha" — kemachmao, "yekhapér" — élou azarot.
4. ״הַכֹּהֲנִים״ — כְּמַשְׁמָעָן, ״עַם הַקָּהָל״ — אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, ״יְכַפֵּר״ — אֵלּוּ הַלְוִיִּם. הוּשְׁווּ כּוּלָּן לְכַפָּרָה אַחַת, שֶׁכּוּלָּן מִתְכַּפְּרִין בְּשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ בִּשְׁאָר עֲבֵירוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. "hakohanim" — kemachmaan, "am hakahal" — élou yisraél, "yekhapér" — élou halviyim. houchou koulan lekhapara a'hat, chekoulan mitkaperin besair hamichtalé'ha bichar avérot, divré rabi yeouda.
5. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁדַּם הַשָּׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל בְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו — כָּךְ דַּם הַפָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים בְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. וּכְשֵׁם שֶׁוִּידּוּי שֶׁל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל בִּשְׁאָר עֲבֵירוֹת — כָּךְ וִידּוּי שֶׁל פָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים בִּשְׁאָר עֲבֵירוֹת. rabi chimon omér: kechém chedam hasair hanaase bifnim mekhapér al yisraél betoumat mikdach vekadacha — kakh dam hapar mekhapér al hakohanim betoumat mikdach vekadacha. oukhchém chevidou chel sair hamichtalé'ha mekhapér al yisraél bichar avérot — kakh vidou chel par mekhapér al hakohanim bichar avérot.
6. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְכִלָּה מִכַּפֵּר אֶת הַקּוֹדֶשׁ״ — זֶה לִפְנַי וְלִפְנִים, ״אֹהֶל מוֹעֵד״ — זֶה הֵיכָל, ״מִזְבֵּחַ״ — כְּמַשְׁמָעוֹ, מְלַמֵּד שֶׁכּוּלָּן כַּפָּרָה כַּפָּרָה בִּפְנֵי עַצְמָן. tanou rabanan: "vekhila mikapér et hakodech" — ze lifna velifnim, "ohel moéd" — ze hékhal, "mizbé'ha" — kemachmao, melaméd chekoulan kapara kapara bifné atsman.
7. מִכָּאן אָמְרוּ: נָתַן מִקְצָת מַתָּנוֹת שֶׁבִּפְנִים וְנִשְׁפַּךְ הַדָּם — יָבִיא דָּם אַחֵר וְיַתְחִיל בַּתְּחִלָּה בְּמַתָּנוֹת שֶׁבִּפְנִים. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: אֵינוֹ מַתְחִיל אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק. גָּמַר אֶת הַמַּתָּנוֹת שֶׁבִּפְנִים וְנִשְׁפַּךְ הַדָּם — יָבִיא דָּם אַחֵר וְיַתְחִיל בַּתְּחִילָּה בְּמַתָּנוֹת שֶׁבַּהֵיכָל. mikan amrou: natan miktsat matanot chebifnim venichpakh hadam — yavi dam a'hér veyat'hil bate'hila bematanot chebifnim. rabi elazar verabi chimon omrim: éno mat'hil ela mimakom chepasak. gamar et hamatanot chebifnim venichpakh hadam — yavi dam a'hér veyat'hil bate'hila bematanot chebahékhal.
8. נָתַן מִקְצָת מַתָּנוֹת שֶׁבַּהֵיכָל וְנִשְׁפַּךְ הַדָּם — יָבִיא דָּם אַחֵר וְיַתְחִיל בַּתְּחִילָּה בַּהֵיכָל. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: אֵינוֹ מַתְחִיל אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק. natan miktsat matanot chebahékhal venichpakh hadam — yavi dam a'hér veyat'hil bate'hila bahékhal. rabi elazar verabi chimon omrim: éno mat'hil ela mimakom chepasak.
9. גָּמַר מַתָּנוֹת שֶׁבַּהֵיכָל וְנִשְׁפַּךְ הַדָּם — יָבִיא דָּם אַחֵר וְיַתְחִיל בַּתְּחִילָּה בְּמַתְּנוֹת הַמִּזְבֵּחַ. נָתַן מִקְצָת מַתָּנוֹת שֶׁבַּמִּזְבֵּחַ וְנִשְׁפַּךְ הַדָּם — יָבִיא דָּם אַחֵר וְיַתְחִיל בַּתְּחִילָּה בְּמַתְּנוֹת הַמִּזְבֵּחַ. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק הוּא מַתְחִיל. גָּמַר מַתָּנוֹת שֶׁבַּמִּזְבֵּחַ וְנִשְׁפַּךְ הַדָּם — דִּבְרֵי הַכֹּל לָא מְעַכְּבִי. gamar matanot chebahékhal venichpakh hadam — yavi dam a'hér veyat'hil bate'hila bematenot hamizbé'ha. natan miktsat matanot chebamizbé'ha venichpakh hadam — yavi dam a'hér veyat'hil bate'hila bematenot hamizbé'ha. rabi elazar verabi chimon omrim: mimakom chepasak hou mat'hil. gamar matanot chebamizbé'ha venichpakh hadam — divré hakol la meakevi.
10. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ: ״מִדַּם חַטַּאת הַכִּפּוּרִים אַחַת בַּשָּׁנָה״, amar rabi yo'hanan: ouchnéhem mikra e'had darchou: "midam 'hatat hakipourim a'hat bachana",
11. רַבִּי מֵאִיר סָבַר: חַטָּאת אַחַת אָמַרְתִּי לָךְ, וְלֹא שְׁתֵּי חַטָּאוֹת. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבְרִי: חִטּוּי אֶחָד אָמַרְתִּי לָךְ, וְלֹא שְׁנֵי חִטּוּיִין. rabi méir savar: 'hatat a'hat amarti lakh, velo cheté 'hataot. rabi elazar verabi chimon savri: 'hitou e'had amarti lakh, velo chené 'hitouyin.
12. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי: לִי חִלֵּק רַבִּי יַעֲקֹב בַּלּוּגִּין. tanya, amar rabi: li 'hilék rabi yaakov balougin.
13. וְלֹא? וְהָתַנְיָא: נָתַן מִקְצָת מַתָּנוֹת שֶׁבִּפְנִים וְנִשְׁפַּךְ הַלּוֹג — יָבִיא לוֹג אַחֵר וְיַתְחִיל בַּתְּחִילָּה בְּמַתָּנוֹת שֶׁבַּהֵיכָל. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק הוּא מַתְחִיל. velo? vehatanya: natan miktsat matanot chebifnim venichpakh halog — yavi log a'hér veyat'hil bate'hila bematanot chebahékhal. rabi elazar verabi chimon omrim: mimakom chepasak hou mat'hil.
14. גָּמַר מַתָּנוֹת שֶׁבַּהֵיכָל וְנִשְׁפַּךְ הַלּוֹג — יָבִיא לוֹג אַחֵר וְיַתְחִיל בַּתְּחִילָּה בְּמַתָּנוֹת שֶׁבַּבְּהוֹנוֹת. נָתַן מִקְצָת מַתָּנוֹת בַּבְּהוֹנוֹת וְנִשְׁפַּךְ הַלּוֹג — יָבִיא לוֹג [אַחֵר] וְיַתְחִיל בַּתְּחִילָּה בְּמַתָּנוֹת שֶׁבַּבְּהוֹנוֹת. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק הוּא מַתְחִיל. גָּמַר מַתָּנוֹת שֶׁבַּבְּהוֹנוֹת וְנִשְׁפַּךְ הַלּוֹג — דִּבְרֵי הַכֹּל מַתְּנוֹת הָרֹאשׁ לָא מְעַכְּבוֹת. gamar matanot chebahékhal venichpakh halog — yavi log a'hér veyat'hil bate'hila bematanot chebabeonot. natan miktsat matanot babeonot venichpakh halog — yavi log [a'hér] veyat'hil bate'hila bematanot chebabeonot. rabi elazar verabi chimon omrim: mimakom chepasak hou mat'hil. gamar matanot chebabeonot venichpakh halog — divré hakol matenot haroch la meakevot.
15. אֵימָא: לִי שָׁנָה רַבִּי יַעֲקֹב בַּלּוּגִּין. éma: li chana rabi yaakov balougin.
16. אָמַר מָר: מַתְּנוֹת הָרֹאשׁ — אֵין מְעַכְּבוֹת. מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב: ״וְהַנּוֹתָר מִן הַשֶּׁמֶן״ — אֶלָּא מֵעַתָּה: ״וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה״ הָכִי נָמֵי דְּלָא מְעַכְּבִי?! amar mar: matenot haroch — én meakevot. ma tama? iléma michoum dikhtiv: "vehanotar min hachemen" — ela méata: "vehanoteret min hamin'ha" hakhi namé dela meakevi?!
17. שָׁאנֵי הָתָם, דִּכְתִיב: ״וּמִיֶּתֶר ... וְהַנּוֹתָר״. chané hatam, dikhtiv: "oumiyeter ... vehanotar".
18. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: amar rabi yo'hanan:

Daf 61b

1. אֲשַׁם מְצוֹרָע שֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ — בָּאנוּ לְמַחְלוֹקֶת רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר יָבִיא אַחֵר וְיַתְחִיל בַּתְּחִילָּה — הָכָא נָמֵי יָבִיא אַחֵר וְיִשְׁחוֹט. acham metsora cheche'hato chelo lichmo — banou lema'hloket rabi méir verabi elazar verabi chimon. rabi méir, deamar yavi a'hér veyat'hil bate'hila — hakha namé yavi a'hér veyich'hot.
2. וּלְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁאוֹמְרִים מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק מִשָּׁם הוּא מַתְחִיל — הָכָא אֵין לוֹ תַּקָּנָה. oulrabi elazar verabi chimon cheomrim mimakom chepasak micham hou mat'hil — hakha én lo takana.
3. מַתְקֵיף לֵיהּ רַב חִסְדָּא: וְהָא ״אוֹתוֹ״ כְּתִיב? קַשְׁיָא. matkéf léh rav 'hisda: veha "oto" ketiv? kachya.
4. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: אֲשַׁם מְצוֹרָע שֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא נָתַן מִדָּמוֹ לְגַבֵּי בְהוֹנוֹת — הֲרֵי זֶה עוֹלֶה לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, וְטָעוּן נְסָכִים, וְצָרִיךְ אָשָׁם אַחֵר לְהַכְשִׁירוֹ. וְרַב חִסְדָּא אָמַר לְךָ: מַאי צָרִיךְ — צָרִיךְ וְאֵין לוֹ תַּקָּנָה. tanya keotéh derabi yo'hanan: acham metsora cheche'hato chelo lichmo, o chelo natan midamo legabé veonot — haré ze ole legabé mizbé'ha, vetaoun nesakhim, vetsarikh acham a'hér lehakhchiro. verav 'hisda amar lekha: ma tsarikh — tsarikh veén lo takana.
5. וְתָנֵי תַּנָּא: ״צָרִיךְ״ — וְאֵין לוֹ תַּקָּנָה? אִין, וְהָתַנְיָא: נָזִיר מְמוֹרָט, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: צָרִיךְ הַעֲבָרַת תַּעַר, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵין צָרִיךְ הַעֲבָרַת תַּעַר. וְאָמַר רַבִּי אֲבִינָא: כְּשֶׁאוֹמְרִים בֵּית שַׁמַּאי ״צָרִיךְ״, צָרִיךְ — וְאֵין לוֹ תַּקָּנָה. vetané tana: "tsarikh" — veén lo takana? in, vehatanya: nazir memorat, bét chama omrim: tsarikh haavarat taar, ouvét hilél omrim: én tsarikh haavarat taar. veamar rabi avina: kecheomrim bét chama "tsarikh", tsarikh — veén lo takana.
6. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי פְּדָת. דְּאָמַר רַבִּי פְּדָת: בֵּית שַׁמַּאי וְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד. בֵּית שַׁמַּאי — הָא דַּאֲמַרַן. רַבִּי אֶלְעָזָר, (דְּתַנְיָא:) אֵין לוֹ בּוֹהֶן יָד וּבוֹהֶן רֶגֶל — אֵין לוֹ טׇהֳרָה עוֹלָמִית. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: נוֹתֵן עַל מְקוֹמוֹ וְיוֹצֵא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אִם נָתַן עַל שֶׁל שְׂמֹאל — יָצָא. oufliga derabi pedat. deamar rabi pedat: bét chama verabi elazar amrou davar e'had. bét chama — ha daamaran. rabi elazar, (detanya:) én lo bohen yad ouvohen regel — én lo tohora olamit. rabi elazar omér: notén al mekomo veotsé. rabi chimon omér: im natan al chel semol — yatsa.
7. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְלָקַח מִדַּם הָאָשָׁם״, יָכוֹל בִּכְלִי — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְנָתַן״. מָה נְתִינָה בְּעַצְמוֹ שֶׁל כֹּהֵן — אַף לְקִיחָה בְּעַצְמוֹ שֶׁל כֹּהֵן. tanou rabanan: "velaka'h midam haacham", yakhol bikhli — talmoud lomar: "venatan". ma netina beatsmo chel kohén — af leki'ha beatsmo chel kohén.
8. יָכוֹל אַף לַמִּזְבֵּחַ כֵּן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּי כַּחַטָּאת הָאָשָׁם הוּא״. מָה חַטָּאת טְעוּנָה כְּלִי — אַף אָשָׁם טָעוּן כְּלִי. נִמְצֵאתָ אַתָּה אוֹמֵר: אֲשַׁם מְצוֹרָע שְׁנֵי כֹהֲנִים מְקַבְּלִים אֶת דָּמוֹ, אֶחָד בַּיָּד וְאֶחָד בִּכְלִי. זֶה שֶׁקִּבֵּל בִּכְלִי בָּא לוֹ אֵצֶל מִזְבֵּחַ, וְזֶה שֶׁקִּיבֵּל בַּיָּד בָּא לוֹ אֵצֶל מְצוֹרָע. yakhol af lamizbé'ha kén — talmoud lomar: "ki ka'hatat haacham hou". ma 'hatat teouna keli — af acham taoun keli. nimtséta ata omér: acham metsora chené khohanim mekabelim et damo, e'had bayad vee'had bikhli. ze chekibél bikhli ba lo étsel mizbé'ha, veze chekibél bayad ba lo étsel metsora.
9. תְּנַן הָתָם: וְכוּלָּן מְטַמְּאִים בְּגָדִים וְנִשְׂרָפִין אַבֵּית הַדֶּשֶׁן, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים, וְאֵין נִשְׂרָפִין אַבֵּית הַדֶּשֶׁן אֶלָּא הָאַחֲרוֹן, הוֹאִיל וְגָמַר בּוֹ כַּפָּרָה. tenan hatam: vekhoulan metameim begadim venisrafin abét hadechen, divré rabi elazar verabi chimon. va'hakhamim omrim: én metamein begadim, veén nisrafin abét hadechen ela haa'haron, hoil vegamar bo kapara.
10. בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן: כַּמָּה שְׂעִירִים מְשַׁלֵּחַ? אֲמַר לֵיהּ: וְכִי עֶדְרוֹ מְשַׁלֵּחַ? אָמַר לוֹ: bea minéh rava mérav na'hman: kama seirim mechalé'ha? amar léh: vekhi edro mechalé'ha? amar lo:

Daf 62a

1. וְכִי עֶדְרוֹ שׂוֹרֵף? מִי דָּמֵי — הָתָם לָא כְּתִיב ״אוֹתוֹ״, הָכָא כְּתִיב ״אוֹתוֹ״. vekhi edro soréf? mi damé — hatam la ketiv "oto", hakha ketiv "oto".
2. אִיתְּמַר, רַב פַּפִּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: רִאשׁוֹן מְשַׁלֵּחַ, וְרַב שִׁימִי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: אַחֲרוֹן מְשַׁלֵּחַ. בִּשְׁלָמָא רַב שִׁימִי (בַּר אָשֵׁי) מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא, דְּאָמַר אַחֲרוֹן מְשַׁלֵּחַ — קָסָבַר: הוֹאִיל וְגָמַר בּוֹ כַּפָּרָה. אֶלָּא רַב פַּפִּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא, מַאי קָסָבַר? סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: מִצְוָה בָּרִאשׁוֹן. itemar, rav papi micheméh derava amar: richon mechalé'ha, verav chimi micheméh derava amar: a'haron mechalé'ha. bichlama rav chimi (bar aché) micheméh derava, deamar a'haron mechalé'ha — kasavar: hoil vegamar bo kapara. ela rav papi micheméh derava, ma kasavar? savar lah kerabi yosé, deamar: mitsva barichon.
3. הֵי רַבִּי יוֹסֵי? אִילֵּימָא רַבִּי יוֹסֵי דְּקוּפּוֹת, דִּתְנַן (רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר): שָׁלֹשׁ קוּפּוֹת שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ סְאִין שֶׁבָּהֶם תּוֹרְמִין אֶת הַלִּשְׁכָּה, וְהָיָה כָּתוּב עֲלֵיהֶם אב״ג. hé rabi yosé? iléma rabi yosé dekoupot, ditnan (rabi yosé omér): chaloch koupot chel chaloch chaloch sein chebahem tormin et halichka, vehaya katouv aléhem v"g.
4. וְתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: לָמָּה כָּתוּב עֲלֵיהֶן אב״ג — לֵידַע אֵיזֶה מֵהֶן נִתְרְמָה רִאשׁוֹן, לְהָבִיא הֵימֶנָּה רִאשׁוֹן, שֶׁמִּצְוָה בָּרִאשׁוֹן. vetanya, amar rabi yosé: lama katouv aléhen v"g — léda éze méhen nitrema richon, lehavi hémena richon, chemitsva barichon.
5. דִּילְמָא בְּעִידָּנָא דְּאִיתְחֲזַאי קַמַּיְיתָא, לָא אִיתְחֲזַאי בָּתְרָיְיתָא. dilma beidana deit'haza kamayta, la it'haza batrayta.
6. אֶלָּא רַבִּי יוֹסֵי דְּפֶסַח (דִּתְנַן): הַמַּפְרִישׁ פִּסְחוֹ וְאָבַד, וְהִפְרִישׁ אַחֵר תַּחְתָּיו, וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא הָרִאשׁוֹן, וַהֲרֵי שְׁנֵיהֶן עוֹמְדִין — אֵי זֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה יַקְרִיב, דִּבְרֵי חֲכָמִים. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִצְוָה בָּרִאשׁוֹן, וְאִם הָיָה שֵׁנִי מוּבְחָר מִמֶּנּוּ — יְבִיאֶנּוּ. ela rabi yosé defesa'h (ditnan): hamafrich pis'ho veavad, vehifrich a'hér ta'hta, vea'har kakh nimtsa harichon, vaharé chenéhen omdin — é ze méhen cheyirtse yakriv, divré 'hakhamim. rabi yosé omér: mitsva barichon, veim haya chéni mouv'har mimenou — yevienou.
7. הֲדַרַן עֲלָךְ הוֹצִיאוּ לוֹ hadaran alakh hotsiou lo
8. שְׁנֵי שְׂעִירֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים — מִצְוָתָן שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין בַּמַּרְאֶה וּבַקּוֹמָה וּבַדָּמִים וּבִלְקִיחָתָן כְּאֶחָד. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁוִין — כְּשֵׁרִין. לָקַח אֶחָד הַיּוֹם וְאֶחָד לְמָחָר — כְּשֵׁרִין. chené seiré yom hakipourim — mitsvatan cheyihou chenéhen chavin bamare ouvakoma ouvadamim ouvilki'hatan kee'had. veaf al pi cheén chavin — kechérin. laka'h e'had hayom vee'had lema'har — kechérin.
9. מֵת אֶחָד מֵהֶם, אִם עַד שֶׁלֹּא הִגְרִיל מֵת — יִקַּח זוּג לַשֵּׁנִי. וְאִם מִשֶּׁהִגְרִיל מֵת — יָבִיא זוּג אַחֵר וְיַגְרִיל עֲלֵיהֶם בַּתְּחִילָּה, mét e'had méhem, im ad chelo higril mét — yika'h zoug lachéni. veim michehigril mét — yavi zoug a'hér veyagril aléhem bate'hila,
10. וְיֹאמַר: אִם שֶׁל שֵׁם מֵת — זֶה שֶׁעָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַשֵּׁם יִתְקַיֵּים תַּחְתָּיו, וְאִם שֶׁל עֲזָאזֵל מֵת — זֶה שֶׁעָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יִתְקַיֵּים תַּחְתָּיו. וְהַשֵּׁנִי יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב, וְיִמָּכֵר, וְיִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה, שֶׁאֵין חַטַּאת צִבּוּר מֵתָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תָּמוּת. veyomar: im chel chém mét — ze cheala ala hagoral lachém yitkayém ta'hta, veim chel azazél mét — ze cheala ala hagoral laazazél yitkayém ta'hta. vehachéni yire ad cheyistaév, veyimakhér, veyipelou dama lindava, cheén 'hatat tsibour méta. rabi yeouda omér: tamout.
11. וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: נִשְׁפַּךְ הַדָּם — יָמוּת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. מֵת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ — יִשָּׁפֵךְ הַדָּם. veod amar rabi yeouda: nichpakh hadam — yamout hamichtalé'ha. mét hamichtalé'ha — yichafékh hadam.

Daf 62b

1. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים״, מִיעוּט ״שְׂעִירֵי״ — שְׁנַיִם. מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״שְׁנֵי״? שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִים. מִנַּיִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שְׁנֵיהֶן שָׁוִין כְּשֵׁירִין — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שָׂעִיר״ ״שָׂעִיר״ — רִיבָּה. gema' tanou rabanan: "yika'h chené seiré izim", miout "seiré" — chenayim. ma talmoud lomar "chené"? cheyihou chenéhen chavim. minayin af al pi cheén chenéhen chavin kechérin — talmoud lomar: "sair" "sair" — riba.
2. טַעְמָא דְּרַבִּי רַחֲמָנָא, הָא לָא רַבִּי רַחֲמָנָא — הֲוָה אָמֵינָא פְּסוּלִין, עִיכּוּבָא מְנָא לַן? tama derabi ra'hamana, ha la rabi ra'hamana — hava aména pesoulin, ikouva mena lan?
3. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, ״שְׁנֵי״ ״שְׁנֵי״ ״שְׁנֵי״ כְּתִיב. salka datakh aména, "chené" "chené" "chené" ketiv.
4. וְהַשְׁתָּא דְּרַבִּי רַחֲמָנָא ״שָׂעִיר״ ״שָׂעִיר״, ״שְׁנֵי״ ״שְׁנֵי״ ״שְׁנֵי״, לְמָה לִי? חַד לְמַרְאֶה, וְחַד לְקוֹמָה, וְחַד לְדָמִים. vehachta derabi ra'hamana "sair" "sair", "chené" "chené" "chené", lema li? 'had lemare, ve'had lekoma, ve'had ledamim.
5. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי גַּבֵּי כִּבְשֵׂי מְצוֹרָע: ״יִקַּח שְׁנֵי כְּבָשִׂים״, מִיעוּט ״כְּבָשִׂים״ שְׁנַיִם, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״שְׁנֵי״? שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין. וּמִנַּיִן שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין שְׁנֵיהֶן שָׁוִין כְּשֵׁירִין — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כֶּבֶשׂ״ ״כֶּבֶשׂ״ — רִיבָּה. tanya namé hakhi gabé kivsé metsora: "yika'h chené kevasim", miout "kevasim" chenayim, ma talmoud lomar "chené"? cheyihou chenéhen chavin. ouminayin cheaf al pi cheén chenéhen chavin kechérin — talmoud lomar: "keves" "keves" — riba.
6. טַעְמָא דְּרַבִּי רַחֲמָנָא, הָא לָא רַבִּי רַחֲמָנָא — הֲוָה אָמֵינָא פְּסוּלִין, עִיכּוּבָא מְנָא לַן? סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, ״תִּהְיֶה״ כְּתִיב. tama derabi ra'hamana, ha la rabi ra'hamana — hava aména pesoulin, ikouva mena lan? salka datakh aména, "tihye" ketiv.
7. וְהַשְׁתָּא דְּרַבִּי רַחֲמָנָא ״כֶּבֶשׂ״ ״כֶּבֶשׂ״ — ״תִּהְיֶה״ לְמָה לִי? לִשְׁאָר הֲוָיָתוֹ שֶׁל מְצוֹרָע. vehachta derabi ra'hamana "keves" "keves" — "tihye" lema li? lichar havayato chel metsora.
8. (וּתְנַן) נָמֵי גַּבֵּי מְצוֹרָע כִּי הַאי גַוְונָא: ״צִפֳּרִים״ — מִיעוּט צִפֳּרִים (שְׁנַיִם), מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״שְׁתֵּי״ — שֶׁיִּהְיוּ שְׁתֵּיהֶן שָׁווֹת. וּמִנַּיִן שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן שָׁווֹת כְּשֵׁרוֹת — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״צִפּוֹר״ ״צִפּוֹר״ — רִיבָּה. (outnan) namé gabé metsora ki ha gavna: "tsiporim" — miout tsiporim (chenayim), ma talmoud lomar "cheté" — cheyihou chetéhen chaot. ouminayin cheaf al pi cheénan chaot kechérot — talmoud lomar: "tsipor" "tsipor" — riba.
9. טַעְמָא דְּרַבִּי רַחֲמָנָא, הָא לָא רַבִּי רַחֲמָנָא — פְּסוּלוֹת, עִכּוּבָא מְנָא לַן? סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, ״תִּהְיֶה״ כְּתִיב. tama derabi ra'hamana, ha la rabi ra'hamana — pesoulot, ikouva mena lan? salka datakh aména, "tihye" ketiv.
10. וְהַשְׁתָּא דְּרַבִּי רַחֲמָנָא ״צִפּוֹר״, ״תִּהְיֶה״ לְמָה לִי? לִשְׁאָר הֲוָיָתוֹ שֶׁל מְצוֹרָע. vehachta derabi ra'hamana "tsipor", "tihye" lema li? lichar havayato chel metsora.
11. אִי הָכִי, גַּבֵּי תְמִידִין נָמֵי, נֵימָא: ״כְּבָשִׂים״ — מִיעוּט כְּבָשִׂים שְׁנַיִם, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״שְׁנַיִם״ — שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין. וּמִנַּיִן שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין שְׁנֵיהֶן שָׁוִין כְּשֵׁירִין — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כֶּבֶשׂ״ ״כֶּבֶשׂ״ — רִיבָּה. וּלְמִצְוָה הָכִי נָמֵי דְּבָעֵינַן? i hakhi, gabé temidin namé, néma: "kevasim" — miout kevasim chenayim, ma talmoud lomar "chenayim" — cheyihou chenéhen chavin. ouminayin cheaf al pi cheén chenéhen chavin kechérin — talmoud lomar: "keves" "keves" — riba. oulmitsva hakhi namé devaénan?
12. הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״שְׁנַיִם לַיּוֹם״, כְּנֶגֶד הַיּוֹם. haou mibeé léh lekhidtanya: "chenayim layom", keneged hayom.
13. אַתָּה אוֹמֵר כְּנֶגֶד הַיּוֹם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא חוֹבַת הַיּוֹם? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם״, הֲרֵי חוֹבַת הַיּוֹם אָמוּר, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּים ״שְׁנַיִם לַיּוֹם״ — כְּנֶגֶד הַיּוֹם. ata omér keneged hayom, o éno ela 'hovat hayom? kecheou omér "et hakeves e'had taase vaboker veét hakeves hachéni taase bén haarbayim", haré 'hovat hayom amour, ouma ani mekayém "chenayim layom" — keneged hayom.
14. כֵּיצַד? תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר הָיָה נִשְׁחָט עַל קֶרֶן צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּה. וְשֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם הָיָה נִשְׁחָט עַל קֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית, עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּה. kétsad? tamid chel cha'har haya nich'hat al keren tsefonit maaravit, al tabaat cheniya. vechel bén haarbayim haya nich'hat al keren mizra'hit tsefonit, al tabaat cheniya.
15. מוּסָפִין שֶׁל שַׁבָּת, וַדַּאי צְרִיכִין שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין. mousafin chel chabat, vada tserikhin cheyihou chenéhen chavin.
16. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁנֵי שְׂעִירֵי יוֹם הַכִּיפּוּרִים שֶׁשְּׁחָטָן בַּחוּץ, עַד שֶׁלֹּא הִגְרִיל עֲלֵיהֶן — חַיָּיב עַל שְׁנֵיהֶם. מִשֶּׁהִגְרִיל עֲלֵיהֶן — חַיָּיב עַל שֶׁל שֵׁם, וּפָטוּר עַל שֶׁל עֲזָאזֵל. tanou rabanan: chené seiré yom hakipourim cheche'hatan ba'houts, ad chelo higril aléhen — 'hayav al chenéhem. michehigril aléhen — 'hayav al chel chém, oufatour al chel azazél.
17. עַד שֶׁלֹּא הִגְרִיל עֲלֵיהֶם חַיָּיב עַל שְׁנֵיהֶם. לְמַאי חֲזוּ? אָמַר רַב חִסְדָּא: הוֹאִיל וְרָאוּי לְשָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ. ad chelo higril aléhem 'hayav al chenéhem. lema 'hazou? amar rav 'hisda: hoil veraou lesair hanaase ba'houts.
18. וּמַאי שְׁנָא לְשָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים דְּלָא, דִּמְחוּסָּר הַגְרָלָה? לְשָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ נָמֵי לָא חֲזֵי, דִּמְחַסְּרִי עֲבוֹדַת הַיּוֹם! ouma chena lesair hanaase bifnim dela, dim'housar hagrala? lesair hanaase ba'houts namé la 'hazé, dim'haseri avodat hayom!
19. קָסָבַר רַב חִסְדָּא: אֵין מְחוּסַּר זְמַן לְבוֹ בַּיּוֹם. kasavar rav 'hisda: én me'housar zeman levo bayom.
20. אָמַר רָבִינָא: הַשְׁתָּא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא מְחוּסָּר הַגְרָלָה כִּמְחוּסָּר מַעֲשֶׂה דָּמֵי, הָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: שְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטָן קוֹדֶם שֶׁנִּפְתְּחוּ דַּלְתוֹת הַהֵיכָל פְּסוּלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״, בִּזְמַן שֶׁהוּא פָּתוּחַ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא נָעוּל. amar ravina: hachta deamar rav 'hisda me'housar hagrala kim'housar maase damé, ha deamar rav yeouda amar chemouél: chelamim cheche'hatan kodem chenifte'hou daltot hahékhal pesoulin, cheneemar: "ouch'hato peta'h ohel moéd", bizman cheou patou'ha, velo bizman cheou naoul.

Daf 63a

1. שְׁחָטָן בַּחוּץ קוֹדֶם שֶׁנִּפְתְּחוּ דַּלְתוֹת הַהֵיכָל — פָּטוּר. מַאי טַעְמָא: מְחוּסָּר פְּתִיחָה כִּמְחוּסָּר מַעֲשֶׂה דָּמֵי. che'hatan ba'houts kodem chenifte'hou daltot hahékhal — patour. ma tama: me'housar peti'ha kim'housar maase damé.
2. וּמִי אִית לֵיהּ לְרַב חִסְדָּא ״הוֹאִיל״? oumi it léh lerav 'hisda "hoil"?
3. וְהָאָמַר רַב חִסְדָּא: פֶּסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ בַּחוּץ בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, לִשְׁמוֹ — פָּטוּר, שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ — חַיָּיב. vehaamar rav 'hisda: pesa'h cheche'hato ba'houts bichar yemot hachana, lichmo — patour, chelo lichmo — 'hayav.
4. טַעְמָא דְּשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, הָא סְתָמָא, לִשְׁמוֹ הוּא וּפָטוּר. וְאַמַּאי? לֵימָא: הוֹאִיל וְרָאוּי שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ בִּפְנִים! tama dechelo lichmo, ha setama, lichmo hou oufatour. veama? léma: hoil veraou chelo lichmo bifnim!
5. הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם בָּעֵי עֲקִירָה, הַאי לָא בָּעֵי עֲקִירָה. hakhi hachta?! hatam baé akira, ha la baé akira.
6. רַבָּה בַּר שִׁימִי מַתְנֵי לְהוּ בִּדְרַבָּה, וְקַשְׁיָא לֵיהּ דְּרַבָּה אַדְּרַבָּה. וּמְשַׁנֵּי כִּדְשַׁנִּינַן. raba bar chimi matné leou bidraba, vekachya léh deraba aderaba. oumchané kidchaninan.
7. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פֶּסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ בַּחוּץ בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, בֵּין לִשְׁמוֹ בֵּין שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ — פָּטוּר. ki ata rav dimi, amar rabi yirmeya amar rabi yo'hanan: pesa'h cheche'hato ba'houts bichar yemot hachana, bén lichmo bén chelo lichmo — patour.
8. אָמַר רַב דִּימִי: אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה בִּשְׁלָמָא לִשְׁמוֹ, דְּהָא לָא חֲזֵי לֵיהּ. אֶלָּא שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, אַמַּאי? הָא חֲזֵי שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ בִּפְנִים? amar rav dimi: amritah lichmata kaméh derabi yirmeya bichlama lichmo, deha la 'hazé léh. ela chelo lichmo, ama? ha 'hazé chelo lichmo bifnim?
9. וַאֲמַר לִי: עֲקִירַת חוּץ לָאו שְׁמַהּ עֲקִירָה. vaamar li: akirat 'houts la chemah akira.
10. כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פֶּסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ בַּחוּץ בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, בֵּין לִשְׁמוֹ בֵּין שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ — חַיָּיב. ki ata ravin, amar rabi yirmeya amar rabi yo'hanan: pesa'h cheche'hato ba'houts bichar yemot hachana, bén lichmo bén chelo lichmo — 'hayav.
11. וַאֲפִילּוּ לִשְׁמוֹ? וְהָתְנַן: מְחוּסַּר זְמַן — בֵּין בְּגוּפוֹ, בֵּין בִּבְעָלִים. vaafilou lichmo? vehatnan: me'housar zeman — bén begoufo, bén bivalim.
12. וְאֵיזֶהוּ מְחוּסַּר זְמַן בִּבְעָלִים — הַזָּב וְהַזָּבָה וְהַיּוֹלֶדֶת וְהַמְצוֹרָע veézeou me'housar zeman bivalim — hazav vehazava vehayoledet vehamtsora
13. שֶׁהִקְרִיבוּ חַטָּאתָם וַאֲשָׁמָם בַּחוּץ — פְּטוּרִין. עוֹלוֹתֵיהֶן וְשַׁלְמֵיהֶן בַּחוּץ — חַיָּיבִין. chehikrivou 'hatatam vaachamam ba'houts — petourin. olotéhen vechalméhen ba'houts — 'hayavin.
14. וַאֲמַר רַב חִלְקִיָּה בַּר טוֹבִי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לִשְׁמוֹ, אֲבָל שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ — חַיָּיב. vaamar rav 'hilkiya bar tovi: lo chanou ela lichmo, aval chelo lichmo — 'hayav.
15. לִשְׁמוֹ מִיהָא פָּטוּר, אַמַּאי? נֵימָא: הוֹאִיל וּרְאוּיִן שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ בִּפְנִים! הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם בָּעֵי עֲקִירָה, הָכָא פֶּסַח בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה — שְׁלָמִים נִינְהוּ. lichmo miha patour, ama? néma: hoil ourouyin chelo lichmo bifnim! hakhi hachta?! hatam baé akira, hakha pesa'h bichar yemot hachana — chelamim ninou.
16. רַב אָשֵׁי מַתְנֵי: חַיָּיב, כִּדְאָמְרִינַן. רַב יִרְמְיָה מִדִּפְתִּי מַתְנֵי: פָּטוּר. קָסָבַר: פֶּסַח בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה בָּעֵי עֲקִירָה, וַעֲקִירַת חוּץ לָאו שְׁמָהּ עֲקִירָה. וּפְלִיגָא דְּרַב חִלְקִיָּה בַּר טוֹבִי. rav aché matné: 'hayav, kidamrinan. rav yirmeya midifti matné: patour. kasavar: pesa'h bichar yemot hachana baé akira, vaakirat 'houts la chemah akira. oufliga derav 'hilkiya bar tovi.
17. אָמַר מָר: מִשֶּׁהִגְרִיל עֲלֵיהֶן חַיָּיב עַל שֶׁל שֵׁם, וּפָטוּר עַל שֶׁל עֲזָאזֵל. amar mar: michehigril aléhen 'hayav al chel chém, oufatour al chel azazél.
18. תָּנוּ רַבָּנַן: ״אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז בַּמַּחֲנֶה אוֹ אֲשֶׁר יִשְׁחַט מִחוּץ לַמַּחֲנֶה. וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ לְהַקְרִיב קׇרְבָּן לַה׳״. tanou rabanan: "ich ich mibét yisraél acher yich'hat chor o khesev o éz bama'hane o acher yich'hat mi'houts lama'hane. veel peta'h ohel moéd lo hevio lehakriv korban la'".

Daf 63b

1. אִי ״קׇרְבָּן״, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִילּוּ קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, שֶׁנִּקְרְאוּ קׇרְבָּן, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַנַּקְרֵב אֶת קׇרְבַּן ה׳״, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ״. כׇּל הָרָאוּי לְפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד — חַיָּיב עָלָיו בַּחוּץ, כֹּל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד — אֵין חַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ. i "korban", choméa ani afilou kodché bedek habayit, chenikreou korban, kainyan cheneemar: "vanakrév et korban h'", talmoud lomar: "veel peta'h ohel moéd lo hevio". kol haraou lefeta'h ohel moéd — 'hayav ala ba'houts, kol cheéno raou lefeta'h ohel moéd — én 'hayavin ala ba'houts.
2. אוֹצִיא אֵלּוּ שֶׁאֵין רְאוּיִן לְפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד, וְלֹא אוֹצִיא פָּרַת חַטָּאת וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ שֶׁהוּא רָאוּי לָבוֹא אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לַה׳״, מִי שֶׁמְּיוּחָדִין לַה׳, יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵין מְיוּחָדִין לַשֵּׁם. otsi élou cheén reouyin lefeta'h ohel moéd, velo otsi parat 'hatat vesair hamichtalé'ha cheou raou lavo el peta'h ohel moéd, talmoud lomar: "la'", mi chemeou'hadin la', yatsou élou cheén meou'hadin lachém.
3. וְ״לַה׳״ לְהוֹצִיא הוּא? וּרְמִינְהוּ: ״יֵרָצֶה לְקׇרְבַּן אִשֶּׁה לַה׳״, אֵלּוּ אִישִּׁים, ve"la'" leotsi hou? ourminou: "yératse lekorban iche la'", élou ichim,
4. מִנַּיִן שֶׁלֹּא יַקְדִּישֶׁנּוּ מְחוּסָּר זְמַן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״קׇרְבָּן״, ״לַה׳״ — לְרַבּוֹת שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ! minayin chelo yakdichenou me'housar zeman — talmoud lomar: "korban", "la'" — lerabot sair hamichtalé'ha!
5. אָמַר רָבָא: הָתָם מֵעִנְיָנָא דִקְרָא וְהָכָא מֵעִנְיָנָא דִקְרָא. הָתָם דְּ״אֶל פֶּתַח״ לְרַבּוֹת — ״לַה׳״ לְהוֹצִיא. הָכָא דְּ״אִשֶּׁה״ לְהוֹצִיא — ״לַה׳״ לְרַבּוֹת. amar rava: hatam méinyana dikra vehakha méinyana dikra. hatam de"el peta'h" lerabot — "la'" leotsi. hakha de"iche" leotsi — "la'" lerabot.
6. טַעְמָא דְּרַבִּי רַחֲמָנָא, הָא לָא רַבִּי, הֲוָה אָמֵינָא: שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ קָדוֹשׁ בִּמְחוּסַּר זְמַן. וְהָא אֵין הַגּוֹרָל קוֹבֵעַ אֶלָּא בְּרָאוּי לַשֵּׁם! tama derabi ra'hamana, ha la rabi, hava aména: sair hamichtalé'ha kadoch bim'housar zeman. veha én hagoral kovéa ela beraou lachém!
7. אָמַר רַב יוֹסֵף: הָא מַנִּי, חָנָן הַמִּצְרִי הִיא, דְּתַנְיָא: חָנָן הַמִּצְרִי אוֹמֵר: אֲפִילּוּ דָּם בַּכּוֹס — מֵבִיא חֲבֵירוֹ וּמְזַוֵּוג לוֹ. amar rav yoséf: ha mani, 'hanan hamitsri hi, detanya: 'hanan hamitsri omér: afilou dam bakos — mévi 'havéro oumzavég lo.
8. אֵימַר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְחָנָן הַמִּצְרִי דְּלֵית לֵיהּ דְּחוּיִין, דְּלֵית לֵיהּ הַגְרָלָה מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ? דִּילְמָא מַיְיתֵי וּמַגְרִיל. émar dechamate léh le'hanan hamitsri delét léh de'houyin, delét léh hagrala mi chamate léh? dilma mayté oumagril.
9. אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף: הָא מַנִּי, רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. דְּתַנְיָא: מֵת אֶחָד מֵהֶן — מֵבִיא חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא בְּהַגְרָלָה, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. ela amar rav yoséf: ha mani, rabi chimon hi. detanya: mét e'had méhen — mévi 'havéro chelo behagrala, divré rabi chimon.
10. רָבִינָא אָמַר, כְּגוֹן שֶׁהוּמַם וְחִילְּלוֹ עַל אַחֵר. ravina amar, kegon cheoumam ve'hilelo al a'hér.
11. וּמְנָא תֵּימְרָא דְּפָסֵיל בֵּיהּ מוּמָא! דְּתַנְיָא: ״וְאִשֶּׁה לֹא תִתְּנוּ מֵהֶם״, אֵלּוּ הַחֲלָבִים. oumna témra defasél béh mouma! detanya: "veiche lo titenou méhem", élou ha'halavim.
12. אֵין לִי אֶלָּא כּוּלָּן, מִקְצָתָן מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מֵהֶם״. ״מִזְבֵּחַ״, זוֹ זְרִיקַת דָּמִים. ״לַה׳״, לְרַבּוֹת שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. én li ela koulan, miktsatan minayin? talmoud lomar: "méhem". "mizbé'ha", zo zerikat damim. "la'", lerabot sair hamichtalé'ha.
13. וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב בַּעַל מוּם, וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב מְחוּסַּר זְמַן. דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא מְחוּסַּר זְמַן — מִשּׁוּם דְּלָא מָטֵי זִמְנֵיהּ, אֲבָל בַּעַל מוּם דְּמָטֵי זִמְנֵיהּ — אֵימָא לָא. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא בַּעַל מוּם — מִשּׁוּם דִּמְאִיס, אֲבָל מְחוּסַּר זְמַן דְּלָא מְאִיס — אֵימָא לָא, צְרִיכָא. veitsterikh lemikhtav baal moum, veitsterikh lemikhtav me'housar zeman. dei ketav ra'hamana me'housar zeman — michoum dela maté zimnéh, aval baal moum dematé zimnéh — éma la. vei ketav ra'hamana baal moum — michoum dimis, aval me'housar zeman dela meis — éma la, tserikha.

Daf 64a

1. רָבָא אָמַר: כְּגוֹן שֶׁהָיָה לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְשָׁחַט אִמּוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. rava amar: kegon chehaya lo 'hole betokh béto, vecha'hat imo beom hakipourim.
2. וְכִי הַאי גַּוְונָא מִי אֲסִיר? ״לֹא תִשְׁחֲטוּ״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְהָא לָאו שְׁחִיטָה הִיא! הָא אָמְרִי בְּמַעְרְבָא דְּחִיָּיתוֹ לַצּוּק זוֹ הִיא שְׁחִיטָתוֹ. vekhi ha gavna mi asir? "lo tich'hatou" amar ra'hamana, veha la che'hita hi! ha amri bemareva de'hiyato latsouk zo hi che'hitato.
3. אִם שֶׁל שֵׁם מֵת, זֶה שֶׁעָלָה עָלָיו וְכוּ׳. im chel chém mét, ze cheala ala vekhou'.
4. אָמַר רַב: שֵׁנִי שֶׁבְּזוּג רִאשׁוֹן — יִקְרַב, שֵׁנִי שֶׁבְּזוּג שֵׁנִי — יִרְעֶה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: שֵׁנִי שֶׁבְּזוּג רִאשׁוֹן — יִרְעֶה, שֵׁנִי שֶׁבַּזּוּג שֵׁנִי — יִקְרַב. amar rav: chéni chebezoug richon — yikrav, chéni chebezoug chéni — yire. rabi yo'hanan amar: chéni chebezoug richon — yire, chéni chebazoug chéni — yikrav.
5. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? רַב סָבַר: בַּעֲלֵי חַיִּים אֵינָן נִידְחִין, וְרַבִּי יוֹחָנָן סָבַר: בַּעֲלֵי חַיִּים נִידְחִין. bema ka mipalgi? rav savar: baalé 'hayim énan nid'hin, verabi yo'hanan savar: baalé 'hayim nid'hin.
6. מַאי טַעְמָא דְּרַב? דְּיָלֵיף מִמְּחוּסַּר זְמַן. מְחוּסַּר זְמַן, לָאו אַף עַל גַּב דְּהַשְׁתָּא לָא חֲזֵי, כִּי הָדַר מִיחֲזֵי — שַׁפִּיר דָּמֵי, הָכָא נָמֵי לָא שְׁנָא. מִי דָּמֵי? הָתָם לָא אִיתְחֲזִי כְּלָל. הָכָא נִרְאָה וְנִדְחָה! ma tama derav? deyaléf mime'housar zeman. me'housar zeman, la af al gav dehachta la 'hazé, ki hadar mi'hazé — chapir damé, hakha namé la chena. mi damé? hatam la it'hazi kelal. hakha nira venid'ha!
7. אֶלָּא: הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַב, דְּיָלֵיף מִבַּעַל מוּם עוֹבֵר. בַּעַל מוּם עוֹבֵר, לָאו אַף עַל גַּב דְּלָא חֲזֵי הַשְׁתָּא, כִּי הָדַר מִיחֲזֵי — שַׁפִּיר דָּמֵי, הָכָא נָמֵי לָא שְׁנָא. ela: haynou tama derav, deyaléf mibaal moum ovér. baal moum ovér, la af al gav dela 'hazé hachta, ki hadar mi'hazé — chapir damé, hakha namé la chena.
8. וְהָתָם מְנָא לַן? דִּכְתִיב: ״כִּי מׇשְׁחָתָם בָּהֶם מוּם בָּם״, מוּם בָּם — הוּא דְּלֹא יֵרָצוּ, הָא עָבַר מוּמָן — יֵרָצוּ. vehatam mena lan? dikhtiv: "ki moch'hatam bahem moum bam", moum bam — hou delo yératsou, ha avar mouman — yératsou.
9. וְרַבִּי יוֹחָנָן? מִיעֵט רַחֲמָנָא ״בָּהֶם״, הֵם הוּא דְּכִי עָבַר מוּמָן יֵרָצוּ, הָא כׇּל דְּחוּיִין, הוֹאִיל וְנִדְחוּ — נִדְחוּ. verabi yo'hanan? miét ra'hamana "bahem", hém hou dekhi avar mouman yératsou, ha kol de'houyin, hoil venid'hou — nid'hou.
10. וְרַב? הָהוּא ״בָּהֶם״ בְּעֵינַיְיהוּ הוּא דְּלָא מִירְצוּ, הָא עַל יְדֵי תַּעֲרוֹבוֹת — מִירְצוּ. verav? haou "bahem" beénayou hou dela mirtsou, ha al yedé taarovot — mirtsou.
11. כְּדִתְנַן: אֵיבָרִים תְּמִימִים בְּאֵיבָרִים בַּעֲלֵי מוּמִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם קָרַב הָרֹאשׁ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן — יַקְרִיבוּ כׇּל הָרָאשִׁין כּוּלָּן, כְּרָעָיו שֶׁל אֶחָד מֵהֶן — יַקְרִיבוּ כָּל הַכְּרָעַיִים כּוּלָּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֲפִילּוּ קָרְבוּ כּוּלָּן חוּץ מֵאֶחָד מֵהֶן — יֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה. keditnan: évarim temimim beévarim baalé moumin. rabi eliezer omér: im karav haroch chel e'had méhen — yakrivou kol harachin koulan, keraa chel e'had méhen — yakrivou kal hakeraayim koulan. va'hakhamim omrim: afilou karvou koulan 'houts mée'had méhen — yétsé levét haseréfa.
12. וְאִידַּךְ? נָפְקָא לֵיהּ מִ״בָּם״ ״בָּהֶם״. וְאִידַּךְ? ״בָּם״ ״בָּהֶם״ לָא דָּרֵישׁ. veidakh? nafka léh mi"bam" "bahem". veidakh? "bam" "bahem" la daréch.
13. וּלְרַב, נְהִי נָמֵי דְּבַעֲלֵי חַיִּים אֵינָן נִדְחִין, אִי בָּעֵי הַאי נַקְרֵיב אִי בָּעֵי הַאי נַקְרֵיב! oulrav, nehi namé devaalé 'hayim énan nid'hin, i baé ha nakrév i baé ha nakrév!
14. אָמַר רָבָא: רַב סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: מִצְוָה בָּרִאשׁוֹן. הֵי רַבִּי יוֹסֵי? אִי נֵימָא רַבִּי יוֹסֵי דְּקוּפּוֹת, דִּתְנַן: שָׁלֹשׁ קוּפּוֹת שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ סְאִין, שֶׁבָּהֶן תּוֹרְמִין אֶת הַלִּשְׁכָּה, וְכָתוּב עֲלֵיהֶן: אָלֶף בֵּית גִּימֶל. וְתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: לָמָּה כָּתוּב עֲלֵיהֶן אָלֶף בֵּית גִּימֶל — לֵידַע אֵיזֶה מֵהֶן נִתְרְמָה רִאשׁוֹן, לְהָבִיא הֵימֶנָּה רִאשׁוֹן, שֶׁמִּצְוָה בָּרִאשׁוֹן. amar rava: rav savar lah kerabi yosé, deamar: mitsva barichon. hé rabi yosé? i néma rabi yosé dekoupot, ditnan: chaloch koupot chel chaloch chaloch sein, chebahen tormin et halichka, vekhatouv aléhen: alef bét gimel. vetanya, amar rabi yosé: lama katouv aléhen alef bét gimel — léda éze méhen nitrema richon, lehavi hémena richon, chemitsva barichon.
15. דִּילְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דִּבְעִידָּנָא דְּאִתְחֲזַי קַמַּיְיתָא לָא אִתְחֲזַי בָּתְרָיְיתָא. dilma chané hatam, dividana deit'haza kamayta la it'haza batrayta.
16. אֶלָּא רַבִּי יוֹסֵי דְּפֶסַח, (דִּתְנַן:) הַמַּפְרִישׁ פִּסְחוֹ וְאָבַד, וְהִפְרִישׁ אַחֵר תַּחְתָּיו, וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא הָרִאשׁוֹן, וַהֲרֵי שְׁנֵיהֶן עוֹמְדִין — אֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה יִקְרַב, דִּבְרֵי חֲכָמִים. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִצְוָה בָּרִאשׁוֹן. ela rabi yosé defesa'h, (ditnan:) hamafrich pis'ho veavad, vehifrich a'hér ta'hta, vea'har kakh nimtsa harichon, vaharé chenéhen omdin — éze méhen cheyirtse yikrav, divré 'hakhamim. rabi yosé omér: mitsva barichon.

Daf 64b

1. וְאִם הָיָה הַשֵּׁנִי מוּבְחָר מִמֶּנּוּ — יְבִיאֶנּוּ. veim haya hachéni mouv'har mimenou — yevienou.
2. אָמַר רָבָא: דַּיְקָא מַתְנִיתִין כְּווֹתֵיהּ דְּרַב, וּבָרַיְיתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן. מַתְנִיתִין כְּווֹתֵיהּ דְּרַב, דְּקָתָנֵי: אִם שֶׁל שֵׁם מֵת — זֶה שֶׁעָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַשֵּׁם יִתְקַיֵּים תַּחְתָּיו, וְאִידַּךְ כִּדְקָאֵי קָאֵי. amar rava: dayka matnitin keotéh derav, ouvarayta keotéh derabi yo'hanan. matnitin keotéh derav, dekatané: im chel chém mét — ze cheala ala hagoral lachém yitkayém ta'hta, veidakh kidkaé kaé.
3. בָּרַיְיתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, דְּקָתָנֵי: ״שֵׁנִי״, אֵינִי יוֹדֵעַ אִם שֵׁנִי שֶׁבְּזוּג רִאשׁוֹן אִם שֵׁנִי שֶׁבְּזוּג שֵׁנִי, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״יׇעֳמַד חַי״, וְלֹא שֶׁחֲבֵירוֹ מֵת. מַאי מַשְׁמַע? ״יׇעֳמַד חַי״, וְלֹא שֶׁכְּבָר עָמַד. barayta keotéh derabi yo'hanan, dekatané: "chéni", éni yodéa im chéni chebezoug richon im chéni chebezoug chéni, kecheou omér "yoomad 'ha", velo che'havéro mét. ma machma? "yoomad 'ha", velo chekevar amad.
4. תְּנַן, וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: נִשְׁפַּךְ הַדָּם — יָמוּת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, מֵת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ — יִשָּׁפֵךְ הַדָּם. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר בַּעֲלֵי חַיִּים נִדְחִין — מִשּׁוּם הָכִי יָמוּת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. אֶלָּא לְרַב, דְּאָמַר בַּעֲלֵי חַיִּים אֵינָן נִדְחִין — אַמַּאי יָמוּת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ? tenan, veod amar rabi yeouda: nichpakh hadam — yamout hamichtalé'ha, mét hamichtalé'ha — yichafékh hadam. bichlama lerabi yo'hanan, deamar baalé 'hayim nid'hin — michoum hakhi yamout hamichtalé'ha. ela lerav, deamar baalé 'hayim énan nid'hin — ama yamout hamichtalé'ha?
5. אָמַר לְךָ רַב: אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה לָא קָא אָמֵינָא. כִּי אָמֵינָא, אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן. amar lekha rav: aliba derabi yeouda la ka aména. ki aména, aliba derabanan.
6. בִּשְׁלָמָא לְרַב, בְּהָא פְּלִיגִי רַבִּי יְהוּדָה וְרַבָּנַן. אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן, בְּמַאי פְּלִיגִי? אָמַר רָבָא: הָא אָמְרִינַן דַּיְיקָא מַתְנִיתִין כְּווֹתֵיהּ דְּרַב. bichlama lerav, beha peligi rabi yeouda verabanan. ela lerabi yo'hanan, bema peligi? amar rava: ha amrinan dayka matnitin keotéh derav.
7. תְּנַן: שֶׁאֵין חַטַּאת צִבּוּר מֵתָה. הָא דְּיָחִיד כִּי הַאי גַוְונָא — מֵתָה. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן, כִּדְרַבִּי אַבָּא אָמַר רַב. דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב: tenan: cheén 'hatat tsibour méta. ha deya'hid ki ha gavna — méta. bichlama lerabi yo'hanan, kidrabi aba amar rav. deamar rabi aba amar rav:

Daf 65a

1. הַכֹּל מוֹדִים שֶׁאִם נִתְכַּפֵּר בְּשֶׁאֵינָהּ אֲבוּדָה — אֲבוּדָה מֵתָה. hakol modim cheim nitkapér becheénah avouda — avouda méta.
2. אֶלָּא לְרַב הָוֵה לֵיהּ כְּמַפְרִישׁ שְׁתֵּי חַטָּאוֹת לְאַחְרָיוּת, וְאָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: הִפְרִישׁ שְׁתֵּי חַטָּאוֹת לְאַחְרָיוּת — מִתְכַּפֵּר בְּאַחַת מֵהֶם, וְהַשְּׁנִיָּה תִּרְעֶה. ela lerav havé léh kemafrich cheté 'hataot lea'hraout, veamar rabi ochaya: hifrich cheté 'hataot lea'hraout — mitkapér bea'hat méhem, vehacheniya tire.
3. כֵּיוָן דְּאָמַר רָבָא: רַב סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר מִצְוָה בָּרִאשׁוֹן, מֵעִיקָּרָא כְּמַפְרִישׁ לְאִיבּוּד דָּמֵי. kévan deamar rava: rav savar lah kerabi yosé deamar mitsva barichon, méikara kemafrich leiboud damé.
4. תְּנַן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תָּמוּת. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר שֵׁנִי שֶׁבְּזוּג רִאשׁוֹן יִרְעֶה, לְרַבִּי יְהוּדָה יָמוּת — מִתְכַּפֵּר בַּשֵּׁנִי שֶׁבְּזוּג שֵׁנִי. tenan, rabi yeouda omér: tamout. bichlama lerabi yo'hanan deamar chéni chebezoug richon yire, lerabi yeouda yamout — mitkapér bachéni chebezoug chéni.
5. אֶלָּא לְרַב דְּאָמַר שֵׁנִי שֶׁבְּזוּג שֵׁנִי יִרְעֶה, לְרַבִּי יְהוּדָה יָמוּת — לְרַבִּי יְהוּדָה בְּמַאי מִיכַּפַּר? מִי סָבְרַתְּ רַבִּי יְהוּדָה אַשֵּׁנִי שֶׁבְּזוּג שֵׁנִי קָאֵי? רַבִּי יְהוּדָה אַשֵּׁנִי שֶׁבְּזוּג רִאשׁוֹן קָאֵי. ela lerav deamar chéni chebezoug chéni yire, lerabi yeouda yamout — lerabi yeouda bema mikapar? mi savrate rabi yeouda achéni chebezoug chéni kaé? rabi yeouda achéni chebezoug richon kaé.
6. וְאִיכָּא דְּקָא מוֹתֵיב הָכִי: וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: נִשְׁפַּךְ הַדָּם יָמוּת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, מֵת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ יִשָּׁפֵךְ הַדָּם. veika deka motév hakhi: veod amar rabi yeouda: nichpakh hadam yamout hamichtalé'ha, mét hamichtalé'ha yichafékh hadam.
7. בִּשְׁלָמָא לְרַב, רֵישָׁא פְּלִיגִי בְּחַטַּאת צִבּוּר וְסֵיפָא פְּלִיגִי בְּבַעֲלֵי חַיִּים. אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן, מַאי ״וְעוֹד״. קַשְׁיָא. bichlama lerav, récha peligi be'hatat tsibour veséfa peligi bevaalé 'hayim. ela lerabi yo'hanan, ma "veod". kachya.
8. וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: נִשְׁפַּךְ הַדָּם — יָמוּת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. בִּשְׁלָמָא נִשְׁפַּךְ הַדָּם יָמוּת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ — דְּאַכַּתִּי לָא אִיתְעֲבִיד מִצְוְתֵיהּ. veod amar rabi yeouda: nichpakh hadam — yamout hamichtalé'ha. bichlama nichpakh hadam yamout hamichtalé'ha — deakati la itavid mitsvetéh.
9. אֶלָּא מֵת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, אַמַּאי יִשָּׁפֵךְ הַדָּם? הָא אִיתְעֲבִיד לֵיהּ מִצְוְתֵיהּ! ela mét hamichtalé'ha, ama yichafékh hadam? ha itavid léh mitsvetéh!
10. אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: אָמַר קְרָא: ״יׇעֳמַד חַי לִפְנֵי ה׳ לְכַפֵּר״, עַד מָתַי יְהֵא זָקוּק לִהְיוֹת חַי — עַד שְׁעַת מַתַּן דָּמִים שֶׁל חֲבֵירוֹ. amri devé rabi yana: amar kera: "yoomad 'ha lifné h' lekhapér", ad mata yehé zakouk lihot 'ha — ad cheat matan damim chel 'havéro.
11. תְּנַן הָתָם: בְּנֵי הָעִיר שֶׁשָּׁלְחוּ אֶת שִׁקְלֵיהֶן וְנִגְנְבוּ אוֹ שֶׁאָבְדוּ, אִם נִתְרְמָה תְּרוּמָה — נִשְׁבָּעִין לְגִזְבָּרִין. tenan hatam: bené hair chechal'hou et chikléhen venignevou o cheavdou, im nitrema terouma — nichbain legizbarin.
12. וְאִם לָאו — נִשְׁבָּעִין לִבְנֵי הָעִיר, וּבְנֵי הָעִיר שׁוֹקְלִין אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן. veim la — nichbain livné hair, ouvné hair choklin a'hérim ta'htéhen.
13. נִמְצְאוּ אוֹ שֶׁהֶחְזִירוּם הַגַּנָּבִים — אֵלּוּ וָאֵלּוּ שְׁקָלִים הֵם, וְאֵין עוֹלִין לָהֶן לְשָׁנָה הַבָּאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עוֹלִין לָהֶן לְשָׁנָה הַבָּאָה. nimtseou o chehe'hziroum haganavim — élou vaélou chekalim hém, veén olin lahen lechana habaa. rabi yeouda omér: olin lahen lechana habaa.
14. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? אָמַר רָבָא: קָסָבַר רַבִּי יְהוּדָה חוֹבוֹת שֶׁל שָׁנָה זוֹ קְרֵיבוֹת לְשָׁנָה הַבָּאָה. ma tama derabi yeouda? amar rava: kasavar rabi yeouda 'hovot chel chana zo kerévot lechana habaa.
15. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: פַּר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁאָבְדוּ וְהִפְרִישׁ אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן, וְכֵן שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאָבְדוּ וְהִפְרִישׁ אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן — כּוּלָּן יָמוּתוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ וְיִמָּכְרוּ, וְיִפְּלוּ דְּמֵיהֶם לִנְדָבָה, שֶׁאֵין חַטַּאת צִבּוּר מֵתָה. אֲמַר לֵיהּ: étivéh abayé: par vesair chel yom hakipourim cheavdou vehifrich a'hérim ta'htéhen, vekhén seiré avoda zara cheavdou vehifrich a'hérim ta'htéhen — koulan yamoutou, divré rabi yeouda. rabi eliezer verabi chimon omrim: yirou ad cheyistaavou veyimakhrou, veyipelou deméhem lindava, cheén 'hatat tsibour méta. amar léh:

Daf 65b

1. קׇרְבְּנוֹת צִבּוּר קָא אָמְרַתְּ? שָׁאנֵי קׇרְבְּנוֹת צִבּוּר, כִּדְרַבִּי טָבִי אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה. דְּאָמַר רַבִּי טָבִי אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה: אָמַר קְרָא: ״זֹאת עוֹלַת חֹדֶשׁ בְּחׇדְשׁוֹ״, אָמְרָה תּוֹרָה: חַדֵּשׁ וְהָבֵא לִי קׇרְבָּן מִתְּרוּמָה חֲדָשָׁה. korbenot tsibour ka amrate? chané korbenot tsibour, kidrabi tavi amar rabi yochiya. deamar rabi tavi amar rabi yochiya: amar kera: "zot olat 'hodech be'hodcho", amra tora: 'hadéch vehavé li korban miterouma 'hadacha.
2. תִּינַח שָׂעִיר, פַּר מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? גְּזֵירָה פַּר אַטּוּ שָׂעִיר. tina'h sair, par ma ika lemémar? gezéra par atou sair.
3. וּמִשּׁוּם גְּזֵירָה יָמוּתוּ? וְעוֹד: הָא דְּרַבִּי טָבִי אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה גּוּפַהּ מִצְוָה הִיא. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: קׇרְבְּנוֹת צִבּוּר הַבָּאִין בְּאֶחָד בְּנִיסָן — מִצְוָה לְהָבִיא מִן הֶחָדָשׁ, וְאִם הֵבִיא מִן הַיָּשָׁן — יָצָא, אֶלָּא שֶׁחִסֵּר מִצְוָה! oumichoum gezéra yamoutou? veod: ha derabi tavi amar rabi yochiya goufah mitsva hi. deamar rav yeouda amar chemouél: korbenot tsibour habain bee'had benisan — mitsva lehavi min he'hadach, veim hévi min hayachan — yatsa, ela che'hisér mitsva!
4. אֶלָּא אָמַר רַבִּי זֵירָא: לְפִי שֶׁאֵין הַגּוֹרָל קוֹבֵעַ מִשָּׁנָה לַחֲבֶרְתָּהּ. וְנַיְיתֵי וְנַגְרֵיל? גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ הַגּוֹרָל קוֹבֵעַ מִשָּׁנָה לַחֲבֶרְתָּהּ. ela amar rabi zéra: lefi cheén hagoral kovéa michana la'havertah. venayté venagrél? gezéra chema yomrou hagoral kovéa michana la'havertah.
5. הָא תִּינַח שָׂעִיר, פַּר מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? גְּזֵירָה פַּר אַטּוּ שָׂעִיר. וּמִשּׁוּם גְּזֵירָה יָמוּתוּ? ha tina'h sair, par ma ika lemémar? gezéra par atou sair. oumichoum gezéra yamoutou?
6. אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי: גְּזֵירָה מִשּׁוּם חַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ. הָא תִּינַח פַּר, שָׂעִיר מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? גְּזֵירָה שָׂעִיר אַטּוּ פַּר. amrouha rabanan kaméh deabayé: gezéra michoum 'hatat chemétou bealeha. ha tina'h par, sair ma ika lemémar? gezéra sair atou par.
7. וּמִשּׁוּם גְּזֵירָה יָמוּתוּ? אֶלָּא: גְּזֵירָה מִשּׁוּם חַטָּאת שֶׁעִבְּרָה שְׁנָתָהּ. גְּזֵירָה? הִיא גּוּפַהּ חַטָּאת שֶׁעִבְּרָה שְׁנָתָהּ הִיא! oumichoum gezéra yamoutou? ela: gezéra michoum 'hatat cheibera chenatah. gezéra? hi goufah 'hatat cheibera chenatah hi!
8. הָא לָא קַשְׁיָא, כְּרַבִּי. דְּתַנְיָא: ״שָׁנָה תְּמִימָה״, מוֹנֶה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה יוֹם כְּמִנְיָן יְמוֹת הַחַמָּה, דִּבְרֵי רַבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מוֹנֶה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מִיּוֹם לְיוֹם. ha la kachya, kerabi. detanya: "chana temima", mone cheloch méot vechichim va'hamicha yom keminyan yemot ha'hama, divré rabi. va'hakhamim omrim: mone cheném asar 'hodech miyom leom.

Daf 66a

1. וְאִם נִתְעַבְּרָה — נִתְעַבְּרָה לַמּוֹכֵר. הָתִינַח שָׂעִיר, פַּר מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? גְּזֵירָה פַּר אַטּוּ שָׂעִיר. veim nitabera — nitabera lamokhér. hatina'h sair, par ma ika lemémar? gezéra par atou sair.
2. וּמִשּׁוּם גְּזֵירָה יָמוּת?! וְעוֹד, חַטָּאת שֶׁעִבְּרָה שְׁנָתָהּ — לִרְעִיָּה אָזְלָא! דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: חַטָּאת שֶׁעִבְּרָה שְׁנָתָהּ, רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא עוֹמֶדֶת בְּבֵית הַקְּבָרוֹת וְרוֹעָה. oumichoum gezéra yamout?! veod, 'hatat cheibera chenatah — liriya azla! deamar réch lakich: 'hatat cheibera chenatah, roin otah keilou hi omedet bevét hakevarot veroa.
3. אֶלָּא אָמַר רָבָא: גְּזֵירָה מִשּׁוּם תַּקָּלָה. אֵין מַקְדִּישִׁין, וְאֵין מַעֲרִיכִין, וְאֵין מַחְרִימִין בַּזְּמַן הַזֶּה. ela amar rava: gezéra michoum takala. én makdichin, veén maarikhin, veén ma'hrimin bazeman haze.
4. וְאִם הִקְדִּישׁ וְהֶעֱרִיךְ וְהֶחְרִים, בְּהֵמָה — תֵּיעָקֵר. פֵּירוֹת כְּסוּת וְכֵלִים — יֵרָקְבוּ, מָעוֹת וּכְלֵי מַתָּכוֹת — יוֹלִיךְ הֲנָאָה לְיָם הַמֶּלַח. וְאֵי זֶה הוּא עִיקּוּר — נוֹעֵל דֶּלֶת לְפָנֶיהָ, וְהִיא מֵתָה מֵאֵלֶיהָ. veim hikdich veheerikh vehe'hrim, behéma — téakér. pérot kesout vekhélim — yérakvou, maot oukhlé matakhot — yolikh hanaa leyam hamela'h. veé ze hou ikour — noél delet lefaneha, vehi méta mééleha.
5. תַּקָּלָה דְּמַאי? אִי תַּקָּלָה דְּהַקְרָבָה, אֲפִילּוּ כׇּל רְעִיּוֹת נָמֵי! אִי תַּקָּלָה דְּגִיזָּה וַעֲבוֹדָה, אֲפִילּוּ כׇּל רְעִיּוֹת נָמֵי! takala dema? i takala dehakrava, afilou kol reiyot namé! i takala degiza vaavoda, afilou kol reiyot namé!
6. לְעוֹלָם תַּקָּלָה דְּהַקְרָבָה, וְהָנָךְ דְּלָאו בְּנֵי הַקְרָבָה נִינְהוּ — לָא טְרִיד בְּהוּ, הָךְ דְּבַת הַקְרָבָה הִיא — טְרִיד בַּהּ. leolam takala dehakrava, vehanakh dela bené hakrava ninou — la terid beou, hakh devat hakrava hi — terid bah.
7. וְתַקָּלָה עַצְמָהּ תַּנָּאֵי הִיא. דְּתַנְיָא חֲדָא: פֶּסַח שֶׁלֹּא קָרַב בְּרִאשׁוֹן — יִקְרַב בַּשֵּׁנִי, בַּשֵּׁנִי — יִקְרַב לְשָׁנָה הַבָּאָה. וְתַנְיָא אִידַּךְ: לֹא יִקְרַב. מַאי לָאו, בְּתַקָּלָה פְּלִיגִי? vetakala atsmah tanaé hi. detanya 'hada: pesa'h chelo karav berichon — yikrav bachéni, bachéni — yikrav lechana habaa. vetanya idakh: lo yikrav. ma la, betakala peligi?
8. לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא [לָא] חָיְישִׁינַן לְתַקָּלָה, וְהָכָא בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי וְרַבָּנַן קָא מִיפַּלְגִי, וְלָא קַשְׁיָא: הָא רַבִּי, הָא רַבָּנַן. la, dekhoulé alma [la] 'haychinan letakala, vehakha biflougta derabi verabanan ka mipalgi, vela kachya: ha rabi, ha rabanan.
9. וְהָתַנְיָא: וְכֵן הַמָּעוֹת! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ — בְּתַקָּלָה פְּלִיגִי, שְׁמַע מִינַּהּ. vehatanya: vekhén hamaot! ela la chema minah — betakala peligi, chema minah.
10. מַתְנִי׳ בָּא לוֹ אֵצֶל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, וְסוֹמֵךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וּמִתְוַדֶּה. וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָא הַשֵּׁם! חָטְאוּ, עָווּ, פָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. אָנָא הַשֵּׁם! כַּפֶּר נָא לַחֲטָאִים וְלָעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים שֶׁחָטְאוּ וְשֶׁעָווּ וְשֶׁפָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לֵאמֹר: ״כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה׳ תִּטְהָרוּ״. matni' ba lo étsel sair hamichtalé'ha, vesomékh cheté yada ala oumitvade. vekhakh haya omér: ana hachém! 'hatou, aou, pachou lefanekha amekha bét yisraél. ana hachém! kaper na la'hataim velaaonot velapechaim che'hatou vecheaou vechepachou lefanekha amekha bét yisraél, kakatouv betorat moche avdekha lémor: "ki vayom haze yekhapér alékhem letahér etkhem mikol 'hatotékhem lifné h' titharou".
11. וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים שֵׁם הַמְּפוֹרָשׁ שֶׁהוּא יוֹצֵא מִפִּי כֹּהֵן גָּדוֹל, הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים: ״בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד״. מְסָרוֹ לְמִי שֶׁהָיָה מוֹלִיכוֹ. הַכֹּל כְּשֵׁרִין לְהוֹלִיכוֹ, אֶלָּא שֶׁעָשׂוּ הַכֹּהֲנִים גְּדוֹלִים קֶבַע, וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִין אֶת יִשְׂרָאֵל לְהוֹלִיכוֹ. vehakohanim vehaam haomdim baazara kechehaou chomim chém hameforach cheou yotsé mipi kohén gadol, haou korim oumichta'havim venoflim al penéhem, veomrim: "baroukh chém kevod malkhouto leolam vaed". mesaro lemi chehaya molikho. hakol kechérin leolikho, ela cheasou hakohanim gedolim keva, velo haou mani'hin et yisraél leolikho.
12. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: מַעֲשֶׂה וְהוֹלִיכוֹ עַרְסְלָא, וְיִשְׂרָאֵל הָיָה. וְכֶבֶשׁ עָשׂוּ לוֹ מִפְּנֵי הַבָּבְלִיִּים, שֶׁהָיוּ מְתַלְּשִׁים בִּשְׂעָרוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ: טוֹל וָצֵא טוֹל וָצֵא. amar rabi yosé: maase veolikho arsela, veyisraél haya. vekhevech asou lo mipené habavliyim, chehaou metalechim bisaro veomrim lo: tol vatsé tol vatsé.
13. גְּמָ׳ וְאִילּוּ ״בְּנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁךָ״ לָא קָאָמַר. מַאן תַּנָּא? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאִי כְּרַבִּי יְהוּדָה, הָא אָמַר: יֵשׁ לָהֶם כַּפָּרָה בְּשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. gema' veilou "bené aharon am kedochekha" la kaamar. man tana? amar rabi yirmeya: dela kerabi yeouda, dei kerabi yeouda, ha amar: yéch lahem kapara besair hamichtalé'ha.
14. אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה, אַטּוּ כֹּהֲנִים לָאו בִּכְלַל ״עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל״ נִינְהוּ? abayé amar: afilou téma rabi yeouda, atou kohanim la bikhlal "amekha yisraél" ninou?
15. מְסָרוֹ לְמִי שֶׁמּוֹלִיכוֹ. תָּנוּ רַבָּנַן: ״אִישׁ״ — לְהַכְשִׁיר אֶת הַזָּר, ״עִתִּי״ — mesaro lemi chemolikho. tanou rabanan: "ich" — lehakhchir et hazar, "iti" —

Daf 66b

1. שֶׁיְּהֵא מְזוּמָּן. ״עִתִּי״ — וַאֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת, ״עִתִּי״ — וַאֲפִילּוּ בְּטוּמְאָה. cheyehé mezouman. "iti" — vaafilou bechabat, "iti" — vaafilou betouma.
2. ״אִישׁ״ — לְהַכְשִׁיר אֶת הַזָּר. פְּשִׁיטָא? מַהוּ דְּתֵימָא: ״כַּפָּרָה״ כְּתִיבָא בֵּיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן. "ich" — lehakhchir et hazar. pechita? maou detéma: "kapara" ketiva béh, ka machma lan.
3. ״עִתִּי״ וַאֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת. לְמַאי הִלְכְתָא? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיָה חוֹלֶה — מַרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ. "iti" vaafilou bechabat. lema hilkheta? amar rav chéchet: lomar, cheim haya 'hole — markivo al ketéfo.
4. כְּמַאן, דְּלָא כְּרַבִּי נָתָן. דְּאִי רַבִּי נָתָן, הָאָמַר: חַי נוֹשֵׂא אֶת עַצְמוֹ: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי נָתָן, חָלָה שָׁאנֵי. keman, dela kerabi natan. dei rabi natan, haamar: 'ha nosé et atsmo: afilou téma rabi natan, 'hala chané.
5. אָמַר רַפְרָם, זֹאת אוֹמֶרֶת: עֵירוּב וְהוֹצָאָה לְשַׁבָּת, וְאֵין עֵירוּב וְהוֹצָאָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים. amar rafram, zot omeret: érouv veotsaa lechabat, veén érouv veotsaa leom hakipourim.
6. ״עִתִּי״ וַאֲפִילּוּ בְּטוּמְאָה. לְמַאי הִלְכְתָא? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לוֹמַר שֶׁאִם נִטְמָא מְשַׁלְּחוֹ — נִכְנָס טָמֵא לָעֲזָרָה, וּמְשַׁלְּחוֹ. "iti" vaafilou betouma. lema hilkheta? amar rav chéchet: lomar cheim nitma mechale'ho — nikhnas tamé laazara, oumchale'ho.
7. שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: חָלָה, מַהוּ שֶׁיַּרְכִּיבֵהוּ עַל כְּתֵפוֹ? אָמַר לָהֶם: יָכוֹל הוּא לְהַרְכִּיב אֲנִי וְאַתֶּם. חָלָה מְשַׁלְּחוֹ, מַהוּ שֶׁיְּשַׁלְּחֶנּוּ בְּיַד אַחֵר? אָמַר לָהֶם: אֱהֵא בְּשָׁלוֹם אֲנִי וְאַתֶּם. chaalou et rabi eliezer: 'hala, maou cheyarkivéou al ketéfo? amar lahem: yakhol hou leharkiv ani veatem. 'hala mechale'ho, maou cheyechale'henou beyad a'hér? amar lahem: ehé bechalom ani veatem.
8. דְּחָפוֹ וְלֹא מֵת, מַהוּ שֶׁיֵּרֵד אַחֲרָיו וִימִיתֶנּוּ? אָמַר לָהֶם: ״כֵּן יֹאבְדוּ כׇל אוֹיְבֶיךָ ה׳״. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: חָלָה — מַרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ, חָלָה מְשַׁלְּחוֹ — יְשַׁלְּחֶנּוּ בְּיַד אַחֵר. דְּחָפוֹ וְלֹא מֵת — יֵרֵד אַחֲרָיו וִימִיתֶנּוּ. de'hafo velo mét, maou cheyéréd a'hara vimitenou? amar lahem: "kén yovdou khol oyvekha h'". va'hakhamim omrim: 'hala — markivo al ketéfo, 'hala mechale'ho — yechale'henou beyad a'hér. de'hafo velo mét — yéréd a'hara vimitenou.
9. שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: פְּלוֹנִי, מַהוּ לָעוֹלָם הַבָּא? אָמַר לָהֶם לֹא שְׁאֶלְתּוּנִי אֶלָּא עַל פְּלוֹנִי. chaalou et rabi eliezer: peloni, maou laolam haba? amar lahem lo cheeltouni ela al peloni.
10. מַהוּ לְהַצִּיל רוֹעֶה כִּבְשָׂה מִן הָאֲרִי? אָמַר לָהֶם: לֹא שְׁאֶלְתּוּנִי אֶלָּא עַל הַכִּבְשָׂה. מַהוּ לְהַצִּיל הָרוֹעֶה מִן הָאֲרִי? אָמַר לָהֶם: לֹא שְׁאֶלְתּוּנִי אֶלָּא עַל הָרוֹעֶה. מַמְזֵר, מַה הוּא לִירַשׁ? מַהוּ לְיַבֵּם? מַהוּ לָסוּד אֶת בֵּיתוֹ? מַהוּ לָסוּד אֶת קִבְרוֹ? maou lehatsil roe kivsa min haari? amar lahem: lo cheeltouni ela al hakivsa. maou lehatsil haroe min haari? amar lahem: lo cheeltouni ela al haroe. mamzér, ma hou lirach? maou leyabém? maou lasoud et béto? maou lasoud et kivro?
11. לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִפְלִיגָן בִּדְבָרִים. אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא אָמַר דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ מֵעוֹלָם. lo mipené chehifligan bidvarim. ela mipené chelo amar davar chelo chama mipi rabo méolam.
12. שָׁאֲלָה אִשָּׁה חֲכָמָה אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מֵאַחַר שֶׁמַּעֲשֵׂה הָעֵגֶל שָׁוִין, מִפְּנֵי מָה אֵין מִיתָתָן שָׁוָה? אָמַר לָהּ: אֵין חׇכְמָה לָאִשָּׁה אֶלָּא בְּפֶלֶךְ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְכׇל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ״. chaala icha 'hakhama et rabi eliezer: méa'har chemaasé haégel chavin, mipené ma én mitatan chava? amar lah: én 'hokhma laicha ela befelekh, vekhén hou omér: "vekhol icha 'hakhmat lév beyadeha taou".
13. אִיתְּמַר, רַב וְלֵוִי. חַד אָמַר: זִיבֵּחַ וְקִיטֵּר — בְּסַיִיף. גִּפֵּף וְנִישֵּׁק — בְּמִיתָה. שָׂמַח בִּלְבָבוֹ — בְּהִדְרוֹקָן. itemar, rav velévi. 'had amar: zibé'ha vekitér — besayif. gipéf venichék — bemita. sama'h bilvavo — behidrokan.
14. וְחַד אָמַר: עֵדִים וְהַתְרָאָה — בְּסַיִיף, עֵדִים בְּלֹא הַתְרָאָה — בְּמִיתָה, לֹא עֵדִים וְלֹא הַתְרָאָה — בְּהִדְרוֹקָן. ve'had amar: édim vehatraa — besayif, édim belo hatraa — bemita, lo édim velo hatraa — behidrokan.
15. אָמַר רַב יְהוּדָה: שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי לֹא עָבַד עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּעֲמוֹד מֹשֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וְגוֹ׳״. amar rav yeouda: chivto chel lévi lo avad avoda zara, cheneemar: "vayaamod moche bechaar hama'hane vego'".
16. יָתֵיב רָבִינָא וְקָאָמַר לְהָא שְׁמַעְתָּא. אֵיתִיבֵיהּ בְּנֵי רַב פָּפָּא בַּר אַבָּא לְרָבִינָא: ״הָאוֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו״. yatév ravina vekaamar leha chemata. étivéh bené rav papa bar aba leravina: "haomér leavi oulimo lo reiti".
17. ״אָבִיו״ — אֲבִי אִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל, ״אֶחָיו״ — אֶחָיו מֵאִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל, ״בָּנָיו״ — בְּנֵי בִתּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל. "avi" — avi imo miyisraél, "e'ha" — e'ha méimo miyisraél, "bana" — bené vito miyisraél.
18. וְכֶבֶשׁ עָשׂוּ לוֹ כּוּ׳. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: לֹא בָּבְלִיִּים הָיוּ, אֶלָּא אֲלֶכְּסַנְדְּרִיִּים הָיוּ. וּמִתּוֹךְ שֶׁשּׂוֹנְאִים אֶת הַבָּבְלִיִּים הָיוּ קוֹרִין אוֹתָן עַל שְׁמָן. תַּנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא בָּבְלִיִּים הָיוּ, אֶלָּא אֲלֶכְּסַנְדְּרִיִּים הָיוּ. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ, שֶׁהִנַּחְתָּ אֶת דַּעְתִּי. vekhevech asou lo kou'. amar raba bar bar 'hana: lo bavliyim haou, ela alekesanderiyim haou. oumitokh chesonim et habavliyim haou korin otan al cheman. tanya rabi yeouda omér: lo bavliyim haou, ela alekesanderiyim haou. amar lo rabi yosé: tanou'ha datekha, chehina'hta et dati.
19. טוֹל וָצֵא. תָּנָא: מָה שָׁהֵי צָפִירָא דֵּין, וְחוֹבֵי דָרָא סַגִּיאִין. tol vatsé. tana: ma chahé tsafira dén, ve'hové dara sagiin.
20. מַתְנִי׳ מִיַּקִּירֵי יְרוּשָׁלַיִם הָיוּ מְלַוִּין אוֹתוֹ עַד סוּכָּה הָרִאשׁוֹנָה. עֶשֶׂר סוּכּוֹת מִירוּשָׁלַיִם וְעַד צוּק, matni' miyakiré yerouchalayim haou melavin oto ad souka harichona. eser soukot mirouchalayim vead tsouk,

Daf 67a

1. תִּשְׁעִים רִיס, שִׁבְעָה וּמֶחֱצָה לְכׇל מִיל. עַל כׇּל סוּכָּה וְסוּכָּה אוֹמְרִין לוֹ: הֲרֵי מָזוֹן, וַהֲרֵי מַיִם. וּמְלַוִּין אוֹתוֹ מִסּוּכָּה לְסוּכָּה, חוּץ מֵאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶן, שֶׁאֵינוֹ מַגִּיעַ עִמּוֹ לַצּוּק, אֶלָּא עוֹמֵד מֵרָחוֹק וְרוֹאֶה אֶת מַעֲשָׂיו. tichim ris, chiva oume'hetsa lekhol mil. al kol souka vesouka omrin lo: haré mazon, vaharé mayim. oumlavin oto misouka lesouka, 'houts méa'haron chebahen, cheéno magia imo latsouk, ela oméd méra'hok veroe et maasa.
2. מֶה הָיָה עוֹשֶׂה? חוֹלֵק לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית חֶצְיוֹ קָשׁוּר בַּסֶּלַע, וְחֶצְיוֹ קָשׁוּר בֵּין שְׁנֵי קַרְנָיו. וּדְחָפוֹ לַאֲחוֹרָיו, וְהוּא מִתְגַּלְגֵּל וְיוֹרֵד. וְלֹא הָיָה מַגִּיעַ לַחֲצִי הָהָר עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה אֵבָרִים אֵבָרִים. בָּא וְיָשַׁב לוֹ תַּחַת סוּכָּה אַחֲרוֹנָה עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ. וּמֵאֵימָתַי מְטַמֵּא בְּגָדִים — מִשֶּׁיֵּצֵא חוּץ לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִשְּׁעַת דְּחִיָּיתוֹ לַצּוּק. me haya ose? 'holék lachon chel zeorit 'hetso kachour basela, ve'hetso kachour bén chené karna. oud'hafo laa'hora, veou mitgalgél veoréd. velo haya magia la'hatsi hahar ad chenaase évarim évarim. ba veyachav lo ta'hat souka a'harona ad chete'hchakh. ouméémata metamé begadim — micheyétsé 'houts le'homat yerouchalayim, rabi chimon omér: micheat de'hiyato latsouk.
3. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: עֶשֶׂר סוּכּוֹת, וּשְׁנֵים עָשָׂר מִילִין הָיוּ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תֵּשַׁע סוּכּוֹת, וַעֲשָׂרָה מִילִין. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: חָמֵשׁ סוּכּוֹת, וַעֲשָׂרָה מִילִין הָיוּ. וְכוּלָּן עַל יְדֵי עֵירוּב. gema' tanou rabanan: eser soukot, ouchném asar milin haou, divré rabi méir. rabi yeouda omér: técha soukot, vaasara milin. rabi yosé omér: 'haméch soukot, vaasara milin haou. vekhoulan al yedé érouv.
4. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: סָח לִי אֶלְעָזָר בְּנִי: אִם עַל יְדֵי עֵירוּב — יָכוֹלְנִי לַעֲשׂוֹת אֲפִילּוּ שְׁתֵּי סוּכּוֹת וַעֲשָׂרָה מִילִין. amar rabi yosé: sa'h li elazar beni: im al yedé érouv — yakholni laasot afilou cheté soukot vaasara milin.
5. כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא: חוּץ מֵאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶן שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עִמּוֹ לַצּוּק אֶלָּא עוֹמֵד מֵרָחוֹק וְרוֹאֶה אֶת מַעֲשָׂיו, כְּמַאן כְּרַבִּי מֵאִיר. keman azla ha detanya: 'houts méa'haron chebahen chelo higia imo latsouk ela oméd méra'hok veroe et maasa, keman kerabi méir.
6. עַל כׇּל סוּכָּה וְסוּכָּה אוֹמְרִים לוֹ: הֲרֵי מָזוֹן וַהֲרֵי מַיִם. תָּנָא: מֵעוֹלָם לֹא הוּצְרַךְ אָדָם לְכָךְ, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ דּוֹמֶה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ, לְמִי שֶׁאֵין לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ. al kol souka vesouka omrim lo: haré mazon vaharé mayim. tana: méolam lo houtsrakh adam lekhakh, ela cheéno dome mi cheyéch lo pat besalo, lemi cheén lo pat besalo.
7. מֶה הָיָה עוֹשֶׂה — חוֹלֵק לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית. וְנִקְטְרֵיהּ כּוּלֵּיהּ בְּסֶלַע? כֵּיוָן דְּמִצְוָה בְּשָׂעִיר, דִּילְמָא קָדֵים וּמַלְבִּין וּמִיַּתְּבָא דַּעְתֵּיהּ. me haya ose — 'holék lachon chel zeorit. venikteréh kouléh besela? kévan demitsva besair, dilma kadém oumalbin oumiyateva datéh.
8. וְנִקְטְרֵיהּ כּוּלֵּיהּ בֵּין קַרְנָיו? זִמְנִין דְּגָמֵישׁ לֵיהּ לְרֵישֵׁיהּ, וְלָאו אַדַּעְתֵּיהּ. venikteréh kouléh bén karna? zimnin degaméch léh leréchéh, vela adatéh.
9. תָּנוּ רַבָּנַן: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ קוֹשְׁרִין לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית עַל פֶּתַח הָאוּלָם מִבַּחוּץ, הִלְבִּין — הָיוּ שְׂמֵחִין, לֹא הִלְבִּין — הָיוּ עֲצֵבִין וּמִתְבַּיְּישִׁין. הִתְקִינוּ שֶׁיִּהְיוּ קוֹשְׁרִין עַל פֶּתַח אוּלָם מִבִּפְנִים. וַעֲדַיִין הָיוּ מְצִיצִין וְרוֹאִין, הִלְבִּין — הָיוּ שְׂמֵחִין, לֹא הִלְבִּין — הָיוּ עֲצֵבִין. הִתְקִינוּ שֶׁיִּהְיוּ קוֹשְׁרִין אוֹתוֹ חֶצְיוֹ בְּסֶלַע וְחֶצְיוֹ בֵּין קַרְנָיו. tanou rabanan: barichona haou kochrin lachon chel zeorit al peta'h haoulam miba'houts, hilbin — haou semé'hin, lo hilbin — haou atsévin oumitbayechin. hitkinou cheyihou kochrin al peta'h oulam mibifnim. vaadayin haou metsitsin veroin, hilbin — haou semé'hin, lo hilbin — haou atsévin. hitkinou cheyihou kochrin oto 'hetso besela ve'hetso bén karna.
10. אָמַר רַבִּי נַחוּם בַּר פָּפָּא מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ קוֹשְׁרִין לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית עַל פֶּתַח אוּלָם מִבִּפְנִים, וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ שָׂעִיר לַמִּדְבָּר הָיָה מַלְבִּין, וְיָדְעוּ שֶׁנַּעֲשֵׂית מִצְוָתוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ״. amar rabi na'houm bar papa michoum rabi elazar hakapar: barichona haou kochrin lachon chel zeorit al peta'h oulam mibifnim, vekhévan chehigia sair lamidbar haya malbin, veyadou chenaasét mitsvato. cheneemar: "im yihou 'hataékhem kachanim kacheleg yalbinou".
11. לֹא הָיָה מַגִּיעַ לְמַחֲצִית הָהָר. אִיבַּעְיָא לְהוּ: אוֹתָן אֵבָרִים מַה הֵן בַּהֲנָאָה? רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר: מוּתָּרִין, וְחַד אָמַר: אֲסוּרִין. lo haya magia lema'hatsit hahar. ibaya leou: otan évarim ma hén bahanaa? rav ouchmouél. 'had amar: moutarin, ve'had amar: asourin.
12. מַאן דְּאָמַר מוּתָּרִין, man deamar moutarin,

Daf 67b

1. דִּכְתִיב: ״בַּמִּדְבָּר״. וּמַאן דְּאָמַר אֲסוּרִין, דִּכְתִיב: ״גְּזֵירָה״. dikhtiv: "bamidbar". ouman deamar asourin, dikhtiv: "gezéra".
2. וּמַאן דְּאָמַר אֲסוּרִין, הַאי ״מִדְבָּר״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״הַמִּדְבָּרָה״, ״הַמִּדְבָּרָה״, ״בַּמִּדְבָּר״ — לְרַבּוֹת נוֹב וְגִבְעוֹן, שִׁילֹה, וּבֵית עוֹלָמִים. ouman deamar asourin, ha "midbar" ma avéd léh? mibeé léh lekhidtanya: "hamidbara", "hamidbara", "bamidbar" — lerabot nov vegivon, chilo, ouvét olamim.
3. וְאִידַּךְ, הַאי ״גְּזֵירָה״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״גְּזֵירָה״ — אֵין גְּזֵירָה אֶלָּא חֲתוּכָה. דָּבָר אַחֵר: אֵין גְּזֵירָה אֶלָּא דָּבָר הַמִּתְגַּזֵּר וְיוֹרֵד. veidakh, ha "gezéra" ma avéd léh? mibeé léh lekhidtanya: "gezéra" — én gezéra ela 'hatoukha. davar a'hér: én gezéra ela davar hamitgazér veoréd.
4. דָּבָר אַחֵר: ״גְּזֵירָה״, שֶׁמָּא תֹּאמַר מַעֲשֵׂה תֹהוּ הוּא, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲנִי ה׳״, אֲנִי ה׳ גְּזַרְתִּיו, וְאֵין לְךָ רְשׁוּת לְהַרְהֵר בָּהֶן. davar a'hér: "gezéra", chema tomar maasé toou hou, talmoud lomar: "ani h'", ani h' gezarti, veén lekha rechout leharhér bahen.
5. אָמַר רָבָא: מִסְתַּבְּרָא כְּמַאן דְּאָמַר מוּתָּרִין, לֹא אָמְרָה תּוֹרָה ״שַׁלַּח״ לְתַקָּלָה. amar rava: mistabera keman deamar moutarin, lo amra tora "chala'h" letakala.
6. תָּנוּ רַבָּנַן: ״עֲזָאזֵל״ — שֶׁיְּהֵא עַז וְקָשֶׁה. יָכוֹל בַּיִּשּׁוּב, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּמִּדְבָּר״, וּמִנַּיִן שֶׁבְּצוּק? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״גְּזֵירָה״. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״עֲזָאזֵל״ — קָשֶׁה שֶׁבֶּהָרִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְאֶת אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח״. tanou rabanan: "azazél" — cheyehé az vekache. yakhol bayichouv, talmoud lomar: "bamidbar", ouminayin chebetsouk? talmoud lomar: "gezéra". tanya idakh: "azazél" — kache chebeharim, vekhén hou omér: "veet élé haarets laka'h".
7. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״עֲזָאזֵל״ — שֶׁמְּכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה עוּזָּא וְעַזָּאֵל. tana devé rabi yichmaél: "azazél" — chemekhapér al maasé ouza veazaél.
8. תָּנוּ רַבָּנַן, ״אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ״ — דְּבָרִים שֶׁאִלְמָלֵא (לֹא) נִכְתְּבוּ דִּין הוּא שֶׁיִּכָּתְבוּ, וְאֵלּוּ הֵן: עֲבוֹדָה זָרָה, וְגִלּוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וְגָזֵל, וּבִרְכַּת הַשֵּׁם. tanou rabanan, "et michpata taasou" — devarim cheilmalé (lo) nikhtevou din hou cheyikatvou, veélou hén: avoda zara, vegilou araot, ouchfikhout damim, vegazél, ouvirkat hachém.
9. ״אֶת חוּקּוֹתַי תִּשְׁמְרוּ״ — דְּבָרִים שֶׁהַשָּׂטָן מֵשִׁיב עֲלֵיהֶן, וְאֵלּוּ הֵן: אֲכִילַת חֲזִיר, וּלְבִישַׁת שַׁעַטְנֵז, וַחֲלִיצַת יְבָמָה, וְטׇהֳרַת מְצוֹרָע, וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר מַעֲשֵׂה תוֹהוּ הֵם, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲנִי ה׳״, אֲנִי ה׳ חֲקַקְתִּיו, וְאֵין לְךָ רְשׁוּת לְהַרְהֵר בָּהֶן. "et 'houkota tichmerou" — devarim chehasatan méchiv aléhen, veélou hén: akhilat 'hazir, oulvichat chaatnéz, va'halitsat yevama, vetohorat metsora, vesair hamichtalé'ha. vechema tomar maasé toou hém, talmoud lomar: "ani h'", ani h' 'hakakti, veén lekha rechout leharhér bahen.
10. אֵימָתַי מְטַמֵּא בְּגָדִים. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמְשַׁלֵּחַ מְטַמֵּא בְּגָדִים, וְאֵין הַשּׁוֹלֵחַ אֶת הַמְשַׁלֵּחַ מְטַמֵּא בְּגָדִים. émata metamé begadim. tanou rabanan: hamchalé'ha metamé begadim, veén hacholé'ha et hamchalé'ha metamé begadim.
11. יָכוֹל מִשֶּׁיֵּצֵא חוּץ לְחוֹמַת עֲזָרָה — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״הַמְשַׁלֵּחַ״. אִי ״הַמְשַׁלֵּחַ״, יָכוֹל עַד שֶׁיַּגִּיעַ לַצּוּק — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהַמְשַׁלֵּחַ״. הָא כֵּיצַד: מִשֶּׁיֵּצֵא חוּץ לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. yakhol micheyétsé 'houts le'homat azara — talmoud lomar: "hamchalé'ha". i "hamchalé'ha", yakhol ad cheyagia latsouk — talmoud lomar: "vehamchalé'ha". ha kétsad: micheyétsé 'houts le'homat yerouchalayim, divré rabi yeouda.
12. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: ״עֲזָאזֵל וְכִבֶּס״ — עַד שֶׁהִגִּיעַ לַצּוּק. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ״וְהַמְשַׁלֵּחַ אֶת הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל יְכַבֵּס בְּגָדָיו״, זוֹרְקוֹ בְּבַת רֹאשׁ וּמְטַמֵּא בְּגָדִים. rabi yosé omér: "azazél vekhibes" — ad chehigia latsouk. rabi chimon omér: "vehamchalé'ha et hasair laazazél yekhabés begada", zorko bevat roch oumtamé begadim.
13. מַתְנִי׳ בָּא לוֹ אֵצֶל פַּר וְשָׂעִיר הַנִּשְׂרָפִין, קְרָעָן, וְהוֹצִיא אֶת אֵימוּרֵיהֶן, נְתָנָן בְּמָגֵיס וְהִקְטִירָן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. matni' ba lo étsel par vesair hanisrafin, keraan, veotsi et émouréhen, netanan bemagés vehiktiran al gabé hamizbé'ha.
14. קְלָעָן בְּמִקְלָעוֹת וְהוֹצִיאָן לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה. וּמֵאֵימָתַי מְטַמְּאִין בְּגָדִים — מִשֶּׁיֵּצְאוּ חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִשֶּׁיַּצִּית הָאוּר בְּרוּבָּן. kelaan bemiklaot veotsian levét haseréfa. ouméémata metamein begadim — micheyétsou 'houts le'homat haazara. rabi chimon omér: micheyatsit haour berouban.
15. גְּמָ׳ ״וְהִקְטִירָן״ סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא אֵימָא: לְהַקְטִירָן עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ. gema' "vehiktiran" salka datakh? ela éma: lehaktiran al gabé mizbé'ha.
16. ״קְלָעָן בְּמִקְלָעוֹת״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּמִין קְלִיעָה. תָּנָא: לֹא הָיָה מְנַתְּחָן נִיתּוּחַ בְּשַׂר עוֹלָה, אֶלָּא עוֹר עַל גַּבֵּי בָּשָׂר. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתַנְיָא: רַבִּי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן עוֹר וּבָשָׂר וָפֶרֶשׁ, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עוֹר וּבָשָׂר וָפֶרֶשׁ, "kelaan bemiklaot". amar rabi yo'hanan: kemin kelia. tana: lo haya menate'han nitou'ha besar ola, ela or al gabé basar. mena hané milé? detanya: rabi omér: neemar kan or ouvasar vaferech, veneemar lehalan or ouvasar vaferech,

Daf 68a

1. מָה לְהַלָּן, עַל יְדֵי נִיתּוּחַ וְלֹא עַל יְדֵי הֶפְשֵׁט, אַף כָּאן, עַל יְדֵי נִיתּוּחַ וְלֹא עַל יְדֵי הֶפְשֵׁט. ma lehalan, al yedé nitou'ha velo al yedé hefchét, af kan, al yedé nitou'ha velo al yedé hefchét.
2. וְהָתָם מְנָא לַן? דְּתַנְיָא: ״וְקִרְבּוֹ וּפִרְשׁוֹ וְהוֹצִיא״ — מְלַמֵּד שֶׁמּוֹצִיאוֹ שָׁלֵם. יָכוֹל יִשְׂרְפֶנּוּ שָׁלֵם? נֶאֱמַר כָּאן: ״רֹאשׁוֹ וּכְרָעָיו״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: (״רֹאשׁ וּכְרָעַיִם״), מָה לְהַלָּן עַל יְדֵי נִיתּוּחַ, אַף כָּאן עַל יְדֵי נִיתּוּחַ. vehatam mena lan? detanya: "vekirbo oufircho veotsi" — melaméd chemotsio chalém. yakhol yisrefenou chalém? neemar kan: "rocho oukhraa", veneemar lehalan: ("roch oukhraayim"), ma lehalan al yedé nitou'ha, af kan al yedé nitou'ha.
3. אִי מָה לְהַלָּן עַל יְדֵי הֶפְשֵׁט, אַף כָּאן עַל יְדֵי הֶפְשֵׁט, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְקִרְבּוֹ וּפִרְשׁוֹ״. מַאי תַּלְמוּדָא? אָמַר רַב פָּפָּא: כְּשֵׁם שֶׁפִּרְשׁוֹ בְּקִרְבּוֹ, כָּךְ בְּשָׂרוֹ בְּעוֹרוֹ. i ma lehalan al yedé hefchét, af kan al yedé hefchét, talmoud lomar: "vekirbo oufircho". ma talmouda? amar rav papa: kechém chepircho bekirbo, kakh besaro beoro.
4. מֵאֵימָתַי מְטַמְּאִין בְּגָדִים. תָּנוּ רַבָּנַן: ״יוֹצִיא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְשָׂרְפוּ״. méémata metamein begadim. tanou rabanan: "yotsi el mi'houts lama'hane vesarfou".
5. לְהַלָּן אַתָּה נוֹתֵן לָהֶם שָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת, וְכָאן אַתָּה נוֹתֵן לָהֶם מַחֲנֶה אַחַת? אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר ״מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״, לוֹמַר לָךְ: כֵּיוָן שֶׁיָּצָא חוּץ לְמַחֲנֶה אַחַת — מְטַמְּאִים בְּגָדִים. lehalan ata notén lahem chaloch ma'hanot, vekhan ata notén lahem ma'hane a'hat? im kén lama neemar "mi'houts lama'hane", lomar lakh: kévan cheyatsa 'houts lema'hane a'hat — metameim begadim.
6. וְהָתָם מְנָא לַן? דְּתַנְיָא: ״וְהוֹצִיא אֶת כׇּל הַפָּר״ — חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת. vehatam mena lan? detanya: "veotsi et kol hapar" — 'houts lechaloch ma'hanot.
7. אַתָּה אוֹמֵר חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא חוּץ לְמַחֲנֶה אַחַת? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר בְּפַר הָעֵדָה ״אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ״וְשָׂרַף אוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר שָׂרַף אֵת הַפָּר הָרִאשׁוֹן״, וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״ — לִיתֵּן לוֹ מַחֲנֶה שְׁנִיָּה. ata omér 'houts lechaloch ma'hanot, o éno ela 'houts lema'hane a'hat? kecheou omér befar haéda "el mi'houts lama'hane", cheén talmoud lomar, cheharé kevar neemar "vesaraf oto kaacher saraf ét hapar harichon", ouma talmoud lomar "el mi'houts lama'hane" — litén lo ma'hane cheniya.
8. וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר ״מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״ בַּדֶּשֶׁן, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: ״אֶל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן״, תֵּן לוֹ מַחֲנֶה שְׁלִישִׁית. oukhcheou omér "mi'houts lama'hane" badechen, cheén talmoud lomar, cheharé kevar neemar: "el chefekh hadechen", tén lo ma'hane chelichit.
9. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, הַאי ״מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן ״מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״, מָה כָּאן חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת, אַף לְהַלָּן חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת. וּמָה לְהַלָּן בְּמִזְרָחָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם — אַף כָּאן בְּמִזְרָחָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם. verabi chimon, ha "mi'houts lama'hane" ma avéd léh? mibeé léh lekhidtanya: rabi eliezer omér: neemar kan "mi'houts lama'hane" veneemar lehalan "mi'houts lama'hane", ma kan 'houts lechaloch ma'hanot, af lehalan 'houts lechaloch ma'hanot. ouma lehalan bemizra'hah chel yerouchalayim — af kan bemizra'hah chel yerouchalayim.
10. וְרַבָּנַן, הֵיכָא שָׂרֵיף לְהוּ? כִּדְתַנְיָא: הֵיכָן נִשְׂרָפִין? verabanan, hékha saréf leou? kidtanya: hékhan nisrafin?

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Yoma
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)