Talmud Yoma, Chapitre 3 (ג) · Daf 23b à 38b

Daf 23b

1. אֵינָהּ מְבִיאָה עֶגְלָה עֲרוּפָה: וְעוֹד: ״לֹא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ״ כְּתִיב, וְהָא נוֹדַע מִי הִכָּהוּ! אֶלָּא, כְּדֵי לְהַרְבּוֹת בִּבְכִיָּה. énah mevia egla aroufa: veod: "lo noda mi hikaou" ketiv, veha noda mi hikaou! ela, kedé leharbot bivkhiya.
2. בָּא אָבִיו שֶׁל תִּינוֹק וּמְצָאוֹ כְּשֶׁהוּא מְפַרְפֵּר, אָמַר: הֲרֵי הוּא כַּפָּרַתְכֶם וַעֲדַיִין בְּנִי קַיָּים [כּוּ׳]. לְלַמֶּדְךָ שֶׁקָּשָׁה עֲלֵיהֶם טׇהֳרַת כֵּלִים יוֹתֵר מִשְּׁפִיכוּת דָּמִים. אִיבַּעְיָא לְהוּ: שְׁפִיכוּת דָּמִים הוּא דְּזָל, אֲבָל טׇהֳרַת כֵּלִים — כִּדְקָיְימָא קָיְימָא. אוֹ דִילְמָא: שְׁפִיכוּת דָּמִים — כִּדְקָיְימָא קָיְימָא, אֲבָל טׇהֳרַת כֵּלִים הִיא דַּחֲמִירָא? ba avi chel tinok oumtsao kecheou mefarpér, amar: haré hou kaparatkhem vaadayin beni kayam [kou']. lelamedkha chekacha aléhem tohorat kélim yotér michefikhout damim. ibaya leou: chefikhout damim hou dezal, aval tohorat kélim — kidkayma kayma. o dilma: chefikhout damim — kidkayma kayma, aval tohorat kélim hi da'hamira?
3. תָּא שְׁמַע, מִדְּקָא נָסֵיב לַהּ תַּלְמוּדָא: ״וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה״, שְׁמַע מִינַּהּ שְׁפִיכוּת דָּמִים הוּא דְּזָל, וְטַהֲרַת כֵּלִים — כִּדְקָיְימָא קָיְימָא. ta chema, mideka nasév lah talmouda: "vegam dam naki chafakh menache", chema minah chefikhout damim hou dezal, vetaharat kélim — kidkayma kayma.
4. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וּפָשַׁט ... וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים וְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן״, שׁוֹמְעַנִי כְּדֶרֶךְ יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁפּוֹשֵׁט בִּגְדֵי קוֹדֶשׁ וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי חוֹל, tanou rabanan: "oufachat ... velavach begadim a'hérim veotsi et hadechen", chomani kederekh yom hakipourim, chepochét bigdé kodech velovéch bigdé 'hol,
5. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים״, מַקִּישׁ בְּגָדִים שֶׁלּוֹבֵשׁ לִבְגָדִים שֶׁפּוֹשֵׁט, מָה לְהַלָּן בִּגְדֵי קוֹדֶשׁ, אַף כָּאן בִּגְדֵי קוֹדֶשׁ. talmoud lomar: "oufachat et begada velavach begadim a'hérim", makich begadim chelovéch livgadim chepochét, ma lehalan bigdé kodech, af kan bigdé kodech.
6. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֲחֵרִים״? פְּחוּתִין מֵהֶן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: ״אֲחֵרִים וְהוֹצִיא״, לִימֵּד עַל הַכֹּהֲנִים בַּעֲלֵי מוּמִין שֶׁכְּשֵׁרִין לְהוֹצִיא הַדֶּשֶׁן. im kén, ma talmoud lomar "a'hérim"? pe'houtin méhen. rabi eliezer omér: "a'hérim veotsi", liméd al hakohanim baalé moumin chekechérin leotsi hadechen.
7. אָמַר מָר: ״אֲחֵרִים״ — פְּחוּתִין מֵהֶן, כִּדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בְּגָדִים שֶׁבִּשֵּׁל בָּהֶן קְדֵרָה לְרַבּוֹ — לֹא יִמְזוֹג בָּהֶן כּוֹס לְרַבּוֹ. amar mar: "a'hérim" — pe'houtin méhen, kidtana devé rabi yichmaél. detana devé rabi yichmaél: begadim chebichél bahen kedéra lerabo — lo yimzog bahen kos lerabo.
8. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כְּמַחְלוֹקֶת בְּהוֹצָאָה, כָּךְ מַחְלוֹקֶת בַּהֲרָמָה. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מַחְלוֹקֶת בְּהוֹצָאָה, אֲבָל בַּהֲרָמָה — דִּבְרֵי הַכֹּל עֲבוֹדָה הִיא. amar réch lakich: kema'hloket beotsaa, kakh ma'hloket baharama. verabi yo'hanan amar: ma'hloket beotsaa, aval baharama — divré hakol avoda hi.
9. מַאי טַעְמָא דְּרֵישׁ לָקִישׁ? אָמַר לָךְ: אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ עֲבוֹדָה הִיא, יֵשׁ לְךָ עֲבוֹדָה שֶׁכְּשֵׁירָה בִּשְׁנֵי כֵלִים? ma tama deréch lakich? amar lakh: i salka datakh avoda hi, yéch lekha avoda chekechéra bichné khélim?
10. וְרַבִּי יוֹחָנָן: גַּלִּי רַחֲמָנָא בְּכֻתּוֹנֶת וּמִכְנָסַיִם, וְהוּא הַדִּין לְמִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט. verabi yo'hanan: gali ra'hamana bekhoutonet oumikhnasayim, veou hadin lemitsnefet veavnét.
11. וּמַאי שְׁנָא הָנֵי? ״מִדּוֹ בַּד״, מִדּוֹ — כְּמִדָּתוֹ. ״מִכְנְסֵי בַד״, לְכִדְתַנְיָא: מִנַּיִן שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר קוֹדֶם לַמִּכְנָסַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ״. ouma chena hané? "mido bad", mido — kemidato. "mikhnesé vad", lekhidtanya: minayin chelo yehé davar kodem lamikhnasayim, cheneemar: "oumikhnesé vad yilbach al besaro".
12. וְרֵישׁ לָקִישׁ? מִדּוֹ כְּמִדָּתוֹ — מִדְּאַפְּקֵיהּ רַחֲמָנָא בִּלְשׁוֹן ״מִדּוֹ״. שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר קוֹדֶם לַמִּכְנָסַיִם — מֵ״עַל בְּשָׂרוֹ״ נָפְקָא. veréch lakich? mido kemidato — mideapekéh ra'hamana bilchon "mido". chelo yehé davar kodem lamikhnasayim — mé"al besaro" nafka.
13. נֵימָא כְּתַנָּאֵי: ״עַל בְּשָׂרוֹ״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״יִלְבַּשׁ״? לְהָבִיא מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט לַהֲרָמָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. néma ketanaé: "al besaro", ma talmoud lomar "yilbach"? lehavi mitsnefet veavnét laharama, divré rabi yeouda.
14. רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר: לְרַבּוֹת בִּגְדֵי כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁכְּשֵׁירִין לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. rabi dosa omér: lerabot bigdé kohén gadol beom hakipourim, chekechérin lekhohén hedot.
15. אָמַר רַבִּי: שְׁתֵּי תְשׁוּבוֹת בְּדָבָר, חֲדָא: דְּאַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל לֹא זֶה הוּא אַבְנֵטוֹ שֶׁל כֹּהֵן הֶדְיוֹט. וְעוֹד: בְּגָדִים שֶׁנִּשְׁתַּמַּשְׁתָּ בָּהֶן קְדוּשָּׁה חֲמוּרָה, תִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן קְדוּשָּׁה קַלָּה?! אֶלָּא, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״יִלְבַּשׁ״ — amar rabi: cheté techouvot bedavar, 'hada: deavnéto chel kohén gadol lo ze hou avnéto chel kohén hedot. veod: begadim chenichtamachta bahen kedoucha 'hamoura, tichtaméch bahen kedoucha kala?! ela, ma talmoud lomar "yilbach" —

Daf 24a

1. לְרַבּוֹת אֶת הַשְּׁחָקִים. lerabot et hache'hakim.
2. ״וְהִנִּיחָם שָׁם״, מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִין גְּנִיזָה. רַבִּי דּוֹסָא אוֹמֵר: רְאוּיִן הֵן לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהִנִּיחָם שָׁם״ — שֶׁלֹּא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן יוֹם הַכִּפּוּרִים אַחֵר. "vehini'ham cham", melaméd cheteounin geniza. rabi dosa omér: reouyin hén lekhohén hedot, ouma talmoud lomar "vehini'ham cham" — chelo yichtaméch bahen yom hakipourim a'hér.
3. מַאי לָאו בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי, דְּמָר סָבַר: עֲבוֹדָה הִיא, וּמָר סָבַר: לָאו עֲבוֹדָה הִיא. ma la beha ka mipalgi, demar savar: avoda hi, oumar savar: la avoda hi.
4. לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא עֲבוֹדָה הִיא, וְהָכָא בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי, מָר סָבַר: צְרִיכָא קְרָא לְרַבּוֹיֵי, וּמָר סָבַר: לָא צְרִיכָא קְרָא לְרַבּוֹיֵי. la, dekhoulé alma avoda hi, vehakha beha ka mipalgi, mar savar: tserikha kera leraboyé, oumar savar: la tserikha kera leraboyé.
5. בָּעֵי רַבִּי אָבִין: תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן בְּכַמָּה? מִתְּרוּמַת מַעֲשֵׂר יָלְפִינַן לַהּ, אוֹ מִתְּרוּמַת מִדְיָן יָלְפִינַן לַהּ? תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: נֶאֱמַר כָּאן ״וְהֵרִים״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״וְהֵרִים״. מָה לְהַלָּן — בְּקוּמְצוֹ, אַף כָּאן — בְּקוּמְצוֹ. baé rabi avin: teroumat hadechen bekhama? miteroumat maasér yalfinan lah, o miteroumat midyan yalfinan lah? ta chema, detané rabi 'hiya: neemar kan "vehérim", veneemar lehalan "vehérim". ma lehalan — bekoumtso, af kan — bekoumtso.
6. אָמַר רַב: אַרְבַּע עֲבוֹדוֹת זָר חַיָּיב עֲלֵיהֶן מִיתָה: זְרִיקָה, וְהַקְטָרָה, וְנִיסּוּךְ הַמַּיִם, וְנִיסּוּךְ הַיַּיִן. וְלֵוִי אָמַר: אַף תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן. וְכֵן תָּנֵי לֵוִי בְּמַתְנִיתֵיהּ: אַף תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן. amar rav: arba avodot zar 'hayav aléhen mita: zerika, vehaktara, venisoukh hamayim, venisoukh hayayin. velévi amar: af teroumat hadechen. vekhén tané lévi bematnitéh: af teroumat hadechen.
7. מַאי טַעְמָא דְרַב — דִּכְתִיב: ״וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהוּנַּתְכֶם לְכׇל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ וּלְמִבֵּית לַפָּרוֹכֶת וַעֲבַדְתֶּם עֲבוֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהוּנַּתְכֶם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת״. ״עֲבוֹדַת מַתָּנָה״ — וְלֹא עֲבוֹדַת סִילּוּק, ״וַעֲבַדְתֶּם״ — עֲבוֹדָה תַּמָּה, וְלֹא עֲבוֹדָה שֶׁיֵּשׁ אַחֲרֶיהָ עֲבוֹדָה. ma tama derav — dikhtiv: "veata ouvanekha itekha tichmerou et keounatkhem lekhol devar hamizbé'ha oulmibét laparokhet vaavadtem avodat matana etén et keounatkhem vehazar hakarév youmat". "avodat matana" — velo avodat silouk, "vaavadtem" — avoda tama, velo avoda cheyéch a'hareha avoda.
8. וְלֵוִי — רַבִּי רַחֲמָנָא ״לְכׇל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ״. וְרַב — הַהוּא לְאֵתוֹיֵי שֶׁבַע הַזָּאוֹת שֶׁבִּפְנִים וְשֶׁבִּמְצוֹרָע. velévi — rabi ra'hamana "lekhol devar hamizbé'ha". verav — haou leétoyé cheva hazaot chebifnim vechebimtsora.
9. וְלֵוִי — נָפְקָא לֵיהּ מִ״דְּבַר״ וְ״כׇל דְּבַר״. וְרַב — ״דְּבַר״ וְ״כׇל דְּבַר״ לָא דָּרֵישׁ. velévi — nafka léh mi"devar" ve"khol devar". verav — "devar" ve"khol devar" la daréch.
10. וְאֵימָא: ״לְכׇל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ״ — כָּלַל, ״עֲבוֹדַת מַתָּנָה״ — פָּרַט, כְּלָל וּפְרָט. אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט: עֲבוֹדַת מַתָּנָה — אִין, עֲבוֹדַת סִילּוּק — לָא! אָמַר קְרָא: veéma: "lekhol devar hamizbé'ha" — kalal, "avodat matana" — parat, kelal oufrat. én bakelal ela ma chebaperat: avodat matana — in, avodat silouk — la! amar kera:

Daf 24b

1. ״וּלְמִבֵּית לַפָּרוֹכֶת וַעֲבַדְתֶּם״, ״אֶל מִבֵּית לַפָּרוֹכֶת״ הוּא דַּעֲבוֹדַת מַתָּנָה וְלֹא עֲבוֹדַת סִילּוּק. הָא בַּחוּץ — אֲפִילּוּ עֲבוֹדַת סִילּוּק. "oulmibét laparokhet vaavadtem", "el mibét laparokhet" hou daavodat matana velo avodat silouk. ha ba'houts — afilou avodat silouk.
2. אִי הָכִי, ״וַעֲבַדְתֶּם״ נָמֵי, ״אֶל מִבֵּית לַפָּרוֹכֶת״ הוּא דַּעֲבוֹדָה תַּמָּה וְלֹא עֲבוֹדָה שֶׁיֵּשׁ אַחֲרֶיהָ עֲבוֹדָה. הָא בַּחוּץ — אֲפִילּוּ עֲבוֹדָה שֶׁיֵּשׁ אַחֲרֶיהָ עֲבוֹדָה! i hakhi, "vaavadtem" namé, "el mibét laparokhet" hou daavoda tama velo avoda cheyéch a'hareha avoda. ha ba'houts — afilou avoda cheyéch a'hareha avoda!
3. ״וַעֲבַדְתֶּם״ הֲדַר עָרְבֵיהּ קְרָא. "vaavadtem" hadar arvéh kera.
4. בָּעֵי רָבָא: עֲבוֹדַת סִילּוּק בַּהֵיכָל, מַהוּ? לִפְנִים מְדַמֵּינַן לֵיהּ, אוֹ לְחוּץ מְדַמֵּינַן לֵיהּ? baé rava: avodat silouk bahékhal, maou? lifnim medaménan léh, o le'houts medaménan léh?
5. הֲדַר פַּשְׁטַהּ: ״מִבֵּית״, ״וּלְמִבֵּית״. hadar pachtah: "mibét", "oulmibét".
6. אֶלָּא מֵעַתָּה, זָר שֶׁסִּידֵּר אֶת הַשֻּׁלְחָן לִיחַיַּיב! אִיכָּא סִידּוּר בָּזִיכִין. סִידֵּר בָּזִיכִין לִיחַיַּיב! אִיכָּא סִילּוּק וְהַקְטָרָה. ela méata, zar chesidér et hachoul'han li'hayav! ika sidour bazikhin. sidér bazikhin li'hayav! ika silouk vehaktara.
7. זָר שֶׁסִּידֵּר אֶת הַמְנוֹרָה לִיחַיַּיב! אִיכָּא נְתִינַת פְּתִילָה. נָתַן פְּתִילָה לִיחַיַּיב! אִיכָּא נְתִינַת שֶׁמֶן. zar chesidér et hamnora li'hayav! ika netinat petila. natan petila li'hayav! ika netinat chemen.
8. נָתַן שֶׁמֶן לִיחַיַּיב! אִיכָּא הַדְלָקָה. הִדְלִיק לִיחַיַּיב! הַדְלָקָה לָאו עֲבוֹדָה הִיא. natan chemen li'hayav! ika hadlaka. hidlik li'hayav! hadlaka la avoda hi.
9. וְלָא? וְהָתַנְיָא: ״וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ וְעָרְכוּ עֵצִים עַל הָאֵשׁ״, לִימֵּד עַל הַצָּתַת אֲלִיתָא שֶׁלֹּא תְּהֵא אֶלָּא בְּכֹהֵן כָּשֵׁר וּבִכְלִי שָׁרֵת! הַצָּתַת אֲלִיתָא — עֲבוֹדָה הִיא, הַדְלָקָה — לָאו עֲבוֹדָה הִיא. vela? vehatanya: "venatnou bené aharon hakohén éch al hamizbé'ha vearkhou étsim al haéch", liméd al hatsatat alita chelo tehé ela bekhohén kachér ouvikhli charét! hatsatat alita — avoda hi, hadlaka — la avoda hi.
10. אֶלָּא מֵעַתָּה, זָר שֶׁסִּידֵּר אֶת הַמַּעֲרָכָה לִיחַיַּיב! אִיכָּא סִידּוּר שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים. סִידֵּר שְׁנֵי גְזִירִין לִיחַיַּיב! אִיכָּא סִידּוּר אֵבָרִים. ela méata, zar chesidér et hamaarakha li'hayav! ika sidour chené geziré étsim. sidér chené gezirin li'hayav! ika sidour évarim.
11. וְהָא אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זָר שֶׁסִּידֵּר שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים חַיָּיב! בְּהָא פְּלִיגִי, מָר סָבַר: עֲבוֹדָה תַּמָּה הִיא, וּמָר סָבַר: לָאו עֲבוֹדָה תַּמָּה הִיא. veha amar rav asi amar rabi yo'hanan: zar chesidér chené geziré étsim 'hayav! beha peligi, mar savar: avoda tama hi, oumar savar: la avoda tama hi.
12. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב, תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּלֵוִי. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב: עֲבוֹדוֹת שֶׁזָּר חַיָּיב עֲלֵיהֶם מִיתָה: זְרִיקַת דָּם בֵּין לְפָנִים בֵּין לִפְנַי וְלִפְנִים, וְהַמַּזֶּה בְּחַטַּאת הָעוֹף, וְהַמְמַצֶּה, וְהַמַּקְטִיר בְּעוֹלַת הָעוֹף, וְהַמְנַסֵּךְ שְׁלֹשָׁה לוּגִּין מַיִם, וּשְׁלֹשָׁה לוּגִּין יַיִן. tanya keotéh derav, tanya keotéh delévi. tanya keotéh derav: avodot chezar 'hayav aléhem mita: zerikat dam bén lefanim bén lifna velifnim, vehamaze be'hatat haof, vehammatse, vehamaktir beolat haof, vehamnasékh chelocha lougin mayim, ouchlocha lougin yayin.
13. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּלֵוִי: עֲבוֹדוֹת שֶׁזָּר חַיָּיב עֲלֵיהֶן מִיתָה: הַמֵּרִים אֶת הַדֶּשֶׁן, וְשֶׁבַע הַזָּאוֹת שֶׁבִּפְנִים, וְשֶׁבִּמְצוֹרָע, וְהַמַּעֲלֶה עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ בֵּין דָּבָר כָּשֵׁר בֵּין דָּבָר פָּסוּל. tanya keotéh delévi: avodot chezar 'hayav aléhen mita: hamérim et hadechen, vecheva hazaot chebifnim, vechebimtsora, vehamaale al gabé hamizbé'ha bén davar kachér bén davar pasoul.
14. לָמָּה מְפַיְּסִין? לָמָּה מְפַיְּסִין?! כְּדַאֲמַרַן! אֶלָּא: לָמָּה מְפַיְּסִין וְחוֹזְרִין וּמְפַיְּסִין! lama mefayesin? lama mefayesin?! kedaamaran! ela: lama mefayesin ve'hozrin oumfayesin!
15. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּדֵי לְהַרְגִּישׁ כׇּל הָעֲזָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר יַחְדָּיו נַמְתִּיק סוֹד בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ״. amar rabi yo'hanan: kedé lehargich kol haazara, cheneemar: "acher ya'hda namtik sod bevét elohim nehalékh beragech".
16. בַּמֶּה מְפַיְּסִין? רַב נַחְמָן אָמַר: בְּבִגְדֵי חוֹל, וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר: בְּבִגְדֵי קֹדֶשׁ. bame mefayesin? rav na'hman amar: bevigdé 'hol, verav chéchet amar: bevigdé kodech.
17. רַב נַחְמָן אָמַר: בְּבִגְדֵי חוֹל, דְּאִי אָמְרַתְּ בְּבִגְדֵי קֹדֶשׁ, אִיכָּא בַּעֲלֵי זְרוֹעוֹת דְּחָמְסִי וְעָבְדִי. רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: בְּבִגְדֵי קֹדֶשׁ, דְּאִי אָמְרַתְּ בְּבִגְדֵי חוֹל, אַגַּב חַבִּיבוּתֵיהּ מִיקְּרוּ וְעָבְדִי. rav na'hman amar: bevigdé 'hol, dei amrate bevigdé kodech, ika baalé zeroot de'hamsi veavdi. rav chéchet amar: bevigdé kodech, dei amrate bevigdé 'hol, agav 'habivoutéh mikerou veavdi.
18. אָמַר רַב נַחְמָן: מְנָא אָמֵינָא לַהּ, דִּתְנַן: מְסָרוּן לַחַזָּנִין וְהָיוּ מַפְשִׁיטִין אוֹתָן אֶת בִּגְדֵיהֶן, וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִין עֲלֵיהֶן אֶלָּא מִכְנָסַיִם בִּלְבַד. amar rav na'hman: mena aména lah, ditnan: mesaroun la'hazanin vehaou mafchitin otan et bigdéhen, velo haou mani'hin aléhen ela mikhnasayim bilvad.

Daf 25a

1. מַאי לָאו, בְּאוֹתָן שֶׁזָּכוּ לַפַּיִיס. אָמַר רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לָא, בְּאוֹתָן שֶׁלֹּא זָכוּ לַפַּיִיס. ma la, beotan chezakhou lapayis. amar rav houna bar yeouda amar rav chéchet: la, beotan chelo zakhou lapayis.
2. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בְּאוֹתָן שֶׁזָּכוּ לַפַּיִיס, ״לֹא הָיוּ מַנִּיחִין עֲלֵיהֶן אֶלָּא מִכְנָסַיִם בִּלְבַד״? וְהָתַנְיָא: מִנַּיִין שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר קוֹדֶם לַמִּכְנָסַיִם — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּמִכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ״! hakhi namé mistabera. dei salka datakh beotan chezakhou lapayis, "lo haou mani'hin aléhen ela mikhnasayim bilvad"? vehatanya: minayin chelo yehé davar kodem lamikhnasayim — talmoud lomar: "oumikhnesé vad yihou al besaro"!
3. וְאִידַּךְ? הָא לָא קַשְׁיָא, הָכִי קָתָנֵי: עַד שֶׁעוֹדָן עֲלֵיהֶן בִּגְדֵי חוֹל מַלְבִּישִׁין אוֹתָן מִכְנְסֵי קֹדֶשׁ, וְהָיוּ מַפְשִׁיטִין אוֹתָן בִּגְדֵי חוֹל וְלֹא הָיוּ מַנִּיחִין אֶלָּא מִכְנָסַיִם בִּלְבַד. veidakh? ha la kachya, hakhi katané: ad cheodan aléhen bigdé 'hol malbichin otan mikhnesé kodech, vehaou mafchitin otan bigdé 'hol velo haou mani'hin ela mikhnasayim bilvad.
4. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת, מְנָא אָמֵינָא לַהּ, דְּתַנְיָא: לִשְׁכַּת הַגָּזִית כְּמִין בָּסִילְקֵי גְּדוֹלָה הָיְתָה, פַּיִיס בְּמִזְרָחָהּ, וְזָקֵן יוֹשֵׁב בְּמַעֲרָבָהּ. וְהַכֹּהֲנִים מוּקָּפִין וְעוֹמְדִין כְּמִין (בְּ)כּוּלְיָאר, וְהַמְמוּנֶּה בָּא וְנוֹטֵל מִצְנֶפֶת מֵרֹאשׁוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן, וְיוֹדְעִין שֶׁמִּמֶּנּוּ פַּיִיס מַתְחִיל. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בְּבִגְדֵי חוֹל — מִצְנֶפֶת בְּבִגְדֵי חוֹל מִי אִיכָּא. amar rav chéchet, mena aména lah, detanya: lichkat hagazit kemin basilké gedola hayta, payis bemizra'hah, vezakén yochév bemaaravah. vehakohanim moukafin veomdin kemin (be)koulyar, vehammoune ba venotél mitsnefet mérocho chel e'had méhen, veodin chemimenou payis mat'hil. vei salka datakh bevigdé 'hol — mitsnefet bevigdé 'hol mi ika.
5. אִין — כִּדְתָנֵי רַב יְהוּדָה וְאִיתֵּימָא רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה: כֹּהֵן שֶׁעָשְׂתָה לוֹ אִמּוֹ כְּתוֹנֶת, עוֹבֵד בָּהּ עֲבוֹדַת יָחִיד. in — kidtané rav yeouda veitéma rav chemouél bar yeouda: kohén cheasta lo imo ketonet, ovéd bah avodat ya'hid.
6. אָמַר אַבָּיֵי: שְׁמַע מִינַּהּ לִשְׁכַּת הַגָּזִית חֶצְיָהּ בַּקֹּדֶשׁ וְחֶצְיָהּ בַּחוֹל, וּשְׁמַע מִינַּהּ שְׁנֵי פְתָחִים הָיוּ לָהּ, אֶחָד פָּתוּחַ בַּקֹּדֶשׁ, וְאֶחָד פָּתוּחַ בַּחוֹל. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כּוּלָּהּ בַּקֹּדֶשׁ — זָקֵן יוֹשֵׁב בְּמַעֲרָבָהּ? וְהָאָמַר מָר: אֵין יְשִׁיבָה בַּעֲזָרָה אֶלָּא לְמַלְכֵי בֵית דָּוִד בִּלְבַד. amar abayé: chema minah lichkat hagazit 'hetsyah bakodech ve'hetsyah ba'hol, ouchma minah chené feta'him haou lah, e'had patou'ha bakodech, vee'had patou'ha ba'hol. dei salka datakh koulah bakodech — zakén yochév bemaaravah? vehaamar mar: én yechiva baazara ela lemalkhé vét david bilvad.
7. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כּוּלָּהּ בַּחוֹל — פַּיִיס בְּמִזְרָחָהּ? וְהָא בָּעֵינַן ״בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ״, וְלֵיכָּא. אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ: חֶצְיָהּ בַּקֹּדֶשׁ וְחֶצְיָהּ בַּחוֹל. vei salka datakh koulah ba'hol — payis bemizra'hah? veha baénan "bevét elohim nehalékh beragech", veléka. ela chema minah: 'hetsyah bakodech ve'hetsyah ba'hol.
8. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ פֶּתַח אֶחָד יֵשׁ לָהּ וּפָתוּחַ לַקּוֹדֶשׁ — זָקֵן יוֹשֵׁב בְּמַעֲרָבָהּ? וְהָתְנַן: הַלְּשָׁכוֹת הַבְּנוּיוֹת בַּחוֹל וּפְתוּחוֹת לַקֹּדֶשׁ — תּוֹכָן קוֹדֶשׁ. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ פָּתוּחַ לַחוֹל — פַּיִיס בְּמִזְרָחָהּ? וְהָתְנַן: בְּנוּיוֹת בַּקֹּדֶשׁ וּפְתוּחוֹת לַחוֹל — תּוֹכָן חוֹל. אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: שְׁנֵי פְתָחִים הָיוּ לָהּ, אֶחָד פָּתוּחַ בַּקֹּדֶשׁ וְאֶחָד פָּתוּחַ לַחוֹל. vei salka datakh peta'h e'had yéch lah oufatou'ha lakodech — zakén yochév bemaaravah? vehatnan: halechakhot habenouot ba'hol ouftou'hot lakodech — tokhan kodech. vei salka datakh patou'ha la'hol — payis bemizra'hah? vehatnan: benouot bakodech ouftou'hot la'hol — tokhan 'hol. ela la chema minah: chené feta'him haou lah, e'had patou'ha bakodech vee'had patou'ha la'hol.
9. מַתְנִי׳ הַפַּיִיס הַשֵּׁנִי: מִי שׁוֹחֵט, מִי זוֹרֵק, מִי מְדַשֵּׁן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, וּמִי מְדַשֵּׁן אֶת הַמְּנוֹרָה, וּמִי מַעֲלֶה אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ. matni' hapayis hachéni: mi cho'hét, mi zorék, mi medachén mizbé'ha hapenimi, oumi medachén et hamenora, oumi maale évarim lakevech.
10. הָרֹאשׁ וְהָרֶגֶל, וּשְׁתֵּי הַיָּדַיִם, הָעוֹקֶץ וְהָרֶגֶל, וְהֶחָזֶה וְהַגֵּרָה, וּשְׁתֵּי הַדְּפָנוֹת, וְהַקְּרָבַיִם. וְהַסֹּלֶת, וְהַחֲבִיתִּין, וְהַיַּיִן. שְׁלֹשָׁה עָשָׂר כֹּהֲנִים זָכוּ בּוֹ. haroch veharegel, ouchté hayadayim, haokets veharegel, vehe'haze vehagéra, ouchté hadefanot, vehakeravayim. vehasolet, veha'havitin, vehayayin. chelocha asar kohanim zakhou bo.
11. אָמַר בֶּן עַזַּאי לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: דֶּרֶךְ הִלּוּכוֹ הָיָה קָרֵב. amar ben aza lifné rabi akiva michoum rabi yeochoua: derekh hiloukho haya karév.
12. גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: כְּשֶׁהֵן מְפַיְּיסִין — לַעֲבוֹדָה אַחַת מְפַיְּיסִין, אוֹ דִילְמָא — לְכׇל עֲבוֹדָה וַעֲבוֹדָה הֵן מְפַיְּיסִין? תָּא שְׁמַע: אַרְבַּע פְּיָיסוֹת הָיוּ שָׁם. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לְכׇל עֲבוֹדָה הֵן מְפַיְּיסִין — טוּבָא הֲווֹ! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, הָכִי קָאָמַר: אַרְבַּע פְּעָמִים נִכְנָסִין לְהָפִיס, וּלְכׇל חֲדָא וַחֲדָא הָיוּ בַּהּ טוּבָא פְּיָיסוֹת. gema' ibaya leou: kechehén mefayesin — laavoda a'hat mefayesin, o dilma — lekhol avoda vaavoda hén mefayesin? ta chema: arba peyasot haou cham. vei salka datakh lekhol avoda hén mefayesin — touva hao! amar rav na'hman bar yits'hak, hakhi kaamar: arba peamim nikhnasin lehafis, oulkhol 'hada va'hada haou bah touva peyasot.

Daf 25b

1. תָּא שְׁמַע, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא הָיָה פַּיִיס לַמַּחְתָּה, אֶלָּא כֹּהֵן שֶׁזָּכָה בִּקְטֹרֶת אוֹמֵר לָזֶה שֶׁעִמּוֹ ״זְכֵה עִמִּי בַּמַּחְתָּה״. ta chema, rabi yeouda omér: lo haya payis lama'hta, ela kohén chezakha biktoret omér laze cheimo "zekhé imi bama'hta".
2. שָׁאנֵי מַחְתָּה וּקְטֹרֶת, דַּחֲדָא עֲבוֹדָה הִיא. chané ma'hta ouktoret, da'hada avoda hi.
3. אִיכָּא דְּאָמְרִי: דַּוְקָא מַחְתָּה וּקְטֹרֶת דַּחֲדָא עֲבוֹדָה הִיא, אֲבָל שְׁאָר עֲבוֹדוֹת בָּעֵי פַּיִיס! ika deamri: davka ma'hta ouktoret da'hada avoda hi, aval chear avodot baé payis!
4. מַחְתָּה אִצְטְרִיכָא לֵיהּ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וְלָא שְׁכִיחָא, וּמְעַתְּרָא, נַתְקֵין לַהּ פַּיִיס בִּפְנֵי עַצְמָהּ. קָא מַשְׁמַע לַן. ma'hta itsterikha léh, salka datakh aména hoil vela chekhi'ha, oumatera, natkén lah payis bifné atsmah. ka machma lan.
5. תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: לֹא לְכׇל עֲבוֹדָה וַעֲבוֹדָה מְפַיְּיסִין, אֶלָּא כֹּהֵן שֶׁזָּכָה בְּתָמִיד, שְׁנֵים עָשָׂר אֶחָיו הַכֹּהֲנִים נִמְשָׁכִין עִמּוֹ. שְׁמַע מִינַּהּ. ta chema, detané rabi 'hiya: lo lekhol avoda vaavoda mefayesin, ela kohén chezakha betamid, cheném asar e'ha hakohanim nimchakhin imo. chema minah.
6. פַּיִיס הַשֵּׁנִי וְכוּ׳. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מִי מְקַבֵּל? שׁוֹחֵט מְקַבֵּל, דְּאִי אָמְרַתְּ זוֹרֵק מְקַבֵּל — אַגַּב חַבִּיבוּתֵיהּ, לָא מְקַבֵּל לֵיהּ לְכוּלֵּיהּ דָּם. payis hachéni vekhou'. ibaya leou: mi mekabél? cho'hét mekabél, dei amrate zorék mekabél — agav 'habivoutéh, la mekabél léh lekhouléh dam.
7. אוֹ דִילְמָא: זוֹרֵק מְקַבֵּל, דְּאִי אָמְרַתְּ שׁוֹחֵט מְקַבֵּל — זִימְנִין דְּשָׁחֵיט זָר. o dilma: zorék mekabél, dei amrate cho'hét mekabél — zimnin decha'hét zar.
8. תָּא שְׁמַע: בֶּן קָטִין עָשָׂה שְׁנֵים עָשָׂר דַּד לַכִּיּוֹר, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵים עָשָׂר אֶחָיו הַכֹּהֲנִים הָעֲסוּקִין בַּתָּמִיד מְקַדְּשִׁין יְדֵיהֶן וְרַגְלֵיהֶן בְּבַת אַחַת. ta chema: ben katin asa cheném asar dad lakiyor, kedé cheyihou cheném asar e'ha hakohanim haasoukin batamid mekadechin yedéhen veragléhen bevat a'hat.
9. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ שׁוֹחֵט מְקַבֵּל, תְּלֵיסַר הָוֵי! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: זוֹרֵק מְקַבֵּל. שְׁמַע מִינַּהּ. vei salka datakh cho'hét mekabél, telésar havé! ela la chema minah: zorék mekabél. chema minah.
10. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: שָׁחַט הַשּׁוֹחֵט, וְקִבֵּל הַמְקַבֵּל, וּבָא לוֹ לִזְרוֹק. שְׁמַע מִינַּהּ. amar léh rav a'ha beréh derava lerav aché, af anan namé tenéna: cha'hat hacho'hét, vekibél hamkabél, ouva lo lizrok. chema minah.
11. אָמַר בֶּן עַזַּאי לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: כֵּיצַד דֶּרֶךְ הִלּוּכוֹ? הָרֹאשׁ וְהָרֶגֶל, הֶחָזֶה וְהַגֵּרָה, וּשְׁתֵּי יָדַיִם, וּשְׁתֵּי דְפָנוֹת, הָעוֹקֶץ וְהָרֶגֶל. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: דֶּרֶךְ הֶפְשֵׁטוֹ הָיָה קָרֵב. כֵּיצַד דֶּרֶךְ הֶפְשֵׁטוֹ? הָרֹאשׁ וְהָרֶגֶל, הָעוֹקֶץ וְהָרֶגֶל, וּשְׁתֵּי דְפָנוֹת, וּשְׁתֵּי הַיָּדַיִם, הֶחָזֶה וְהַגֵּרָה. amar ben aza lifné rabi akiva vekhou'. tanou rabanan: kétsad derekh hiloukho? haroch veharegel, he'haze vehagéra, ouchté yadayim, ouchté defanot, haokets veharegel. rabi yosé omér: derekh hefchéto haya karév. kétsad derekh hefchéto? haroch veharegel, haokets veharegel, ouchté defanot, ouchté hayadayim, he'haze vehagéra.
12. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: דֶּרֶךְ נִיתּוּחוֹ הָיָה קָרֵב. כֵּיצַד דֶּרֶךְ נִיתּוּחוֹ? הָרֹאשׁ וְהָרֶגֶל, וּשְׁתֵּי יָדַיִם, הֶחָזֶה וְהַגֵּרָה, וּשְׁתֵּי דְפָנוֹת, וְהָעוֹקֶץ וְהָרֶגֶל. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: דֶּרֶךְ עִילּוּיוֹ הָיָה קָרֵב. כֵּיצַד דֶּרֶךְ עִילּוּיוֹ? הָרֹאשׁ וְהָרֶגֶל, הֶחָזֶה וְהַגֵּרָה, וּשְׁתֵּי הַדְּפָנוֹת, וְהָעוֹקֶץ וְהָרֶגֶל, וּשְׁתֵּי הַיָּדַיִם. rabi akiva omér: derekh nitou'ho haya karév. kétsad derekh nitou'ho? haroch veharegel, ouchté yadayim, he'haze vehagéra, ouchté defanot, vehaokets veharegel. rabi yosé hagelili omér: derekh ilouo haya karév. kétsad derekh ilouo? haroch veharegel, he'haze vehagéra, ouchté hadefanot, vehaokets veharegel, ouchté hayadayim.
13. וְהָכְתִיב: ״כׇּל נֵתַח טוֹב יָרֵךְ וְכָתֵף״? הָהִיא בִּכְחוּשָׁה. vehakhtiv: "kol néta'h tov yarékh vekhatéf"? hahi bikh'houcha.
14. אָמַר רָבָא: בֵּין תַּנָּא דִּידַן וּבֵין רַבִּי יוֹסֵי — בָּתַר עִילּוּיָא דְבִשְׂרָא אָזְלִינַן. מָר אָזֵיל בָּתַר אִיבְרָא דְבִישְׂרָא, וּמָר אָזֵיל בָּתַר שֻׁמְנָא דְבִישְׂרָא. amar rava: bén tana didan ouvén rabi yosé — batar ilouya devisra azlinan. mar azél batar ivra devisra, oumar azél batar choumna devisra.
15. מַאי טַעְמָא סָלְקָא רֶגֶל בַּהֲדֵי רֵישָׁא? מִשּׁוּם דְּרֵישָׁא נְפִישִׁי בֵּיהּ עֲצָמוֹת, קָרְבָא רֶגֶל בַּהֲדֵיהּ. ma tama salka regel bahadé récha? michoum derécha nefichi béh atsamot, karva regel bahadéh.
16. דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהַת רֹאשׁ קָרֵב בְּרֵישָׁא, מְנָא לַן? דְּתַנְיָא: מִנַּיִין לְרֹאשׁ וּפֶדֶר שֶׁקּוֹדְמִין לְכׇל הָאֵבָרִים — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת פִּדְרוֹ וְעָרַךְ״. וְאִידַּךְ: ״פָּדֶר״ אַחֲרִינָא. dekhoulé alma mihat roch karév berécha, mena lan? detanya: minayin leroch oufeder chekodmin lekhol haévarim — talmoud lomar: "et rocho veet pidro vearakh". veidakh: "pader" a'harina.

Daf 26a

1. לְמַאי אֲתָא? לְכִדְתַנְיָא: כֵּיצַד הָיָה עוֹשֶׂה? נוֹתֵן אֶת הַפֶּדֶר אַבֵּית הַשְּׁחִיטָה וּמַעֲלֵהוּ, וְזֶה הוּא דֶּרֶךְ כָּבוֹד שֶׁל מַעְלָה. lema ata? lekhidtanya: kétsad haya ose? notén et hapeder abét hache'hita oumaaléou, veze hou derekh kavod chel mala.
2. מַתְנִי׳ הַפַּיִיס הַשְּׁלִישִׁי: חֲדָשִׁים לִקְטֹרֶת בֹּאוּ וְהָפִיסוּ. וְהָרְבִיעִי: חֲדָשִׁים עִם יְשָׁנִים — מִי מַעֲלֶה אֵבָרִים מִן הַכֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ. matni' hapayis hachelichi: 'hadachim liktoret boou vehafisou. veharvii: 'hadachim im yechanim — mi maale évarim min hakevech lamizbé'ha.
3. גְּמָ׳ תָּנָא: מֵעוֹלָם לֹא שָׁנָה אָדָם בָּהּ. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲשֶׁרֶת. gema' tana: méolam lo chana adam bah. ma tama? amar rabi 'hanina: mipené chemaacheret.
4. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב: ״יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ״, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״בָּרֵךְ ה׳ חֵילוֹ״, אִי הָכִי עוֹלָה נָמֵי, הָכְתִיב: ״וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ״! amar léh rav papa leabayé: ma tama? iléma michoum dikhtiv: "yasimou ketora beapekha", oukhtiv batréh: "barékh h' 'hélo", i hakhi ola namé, hakhtiv: "vekhalil al mizbe'hekha"!
5. אֲמַר לֵיהּ: הָא שְׁכִיחָא וְהָא לָא שְׁכִיחָא. amar léh: ha chekhi'ha veha la chekhi'ha.
6. אָמַר רָבָא: לָא מַשְׁכַּחַתְּ צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן דְּמוֹרֵי אֶלָּא דְּאָתֵי מִשֵּׁבֶט לֵוִי אוֹ מִשֵּׁבֶט יִשָּׂשכָר. לֵוִי, דִּכְתִיב: ״יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב״. יִשָּׂשכָר, דִּכְתִיב: ״(וּבְנֵי) יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל״. וְאֵימָא יְהוּדָה נָמֵי, דִּכְתִיב: ״יְהוּדָה מְחוֹקְקִי״! אַסּוֹקֵי שְׁמַעְתָּא אַלִּיבָּא דְהִילְכְתָא קָאָמֵינָא. amar rava: la machka'hate tsourba mérabanan demoré ela deaté michévet lévi o michévet yisachkhar. lévi, dikhtiv: "yorou michpatekha leyaakov". yisachkhar, dikhtiv: "(ouvné) yisachkhar yodé vina laitim ladaat ma yaase yisraél". veéma yeouda namé, dikhtiv: "yeouda me'hokki"! asoké chemata aliba dehilkheta kaaména.
7. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין מְפַיְּיסִין עַל תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם, אֶלָּא כֹּהֵן שֶׁזָּכָה בּוֹ בְּשַׁחֲרִית זוֹכֶה בּוֹ עַרְבִית, מֵיתִיבִי: כְּשֵׁם שֶׁמְּפַיְּיסִין שַׁחֲרִית כָּךְ מְפַיְּיסִין בֵּין הָעַרְבַּיִם! כִּי תַּנְיָא הָהִיא — בִּקְטוֹרֶת. amar rabi yo'hanan: én mefayesin al tamid chel bén haarbayim, ela kohén chezakha bo becha'harit zokhe bo arvit, métivi: kechém chemefayesin cha'harit kakh mefayesin bén haarbayim! ki tanya hahi — biktoret.
8. וְהָתַנְיָא: כְּשֵׁם שֶׁמְּפַיְּיסִין לוֹ שַׁחֲרִית כָּךְ מְפַיְּיסִין לוֹ עַרְבִית! אֵימָא ״לָהּ״. vehatanya: kechém chemefayesin lo cha'harit kakh mefayesin lo arvit! éma "lah".
9. וְהָתַנְיָא: כְּשֵׁם שֶׁמְּפַיְּיסִין לוֹ שַׁחֲרִית כָּךְ מְפַיְּיסִין לוֹ עַרְבִית, וּכְשֵׁם שֶׁמְּפַיְּיסִין לָהּ שַׁחֲרִית כָּךְ מְפַיְּיסִין לָהּ עַרְבִית! vehatanya: kechém chemefayesin lo cha'harit kakh mefayesin lo arvit, oukhchém chemefayesin lah cha'harit kakh mefayesin lah arvit!
10. אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: הָכָא בְּשַׁבָּת עָסְקִינַן, הוֹאִיל וּמִשְׁמָרוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת. amar rav chemouél bar rav yits'hak: hakha bechabat askinan, hoil oumichmarot mit'hadechot.
11. וּלְמַאי דִּסְלֵיק אַדַּעְתִּין מֵעִיקָּרָא, נְפִישִׁי לְהוּ פְּיָיסוֹת! מַיְיתֵי כּוּלְּהוּ מִצַּפְרָא אָתוּ, דְּזָכֵי בֵּיהּ שַׁחֲרִית — זָכֵי, דְּזָכֵי בְּעַרְבִית — זָכֵי. oulma dislék adatin méikara, nefichi leou peyasot! mayté kouleou mitsafra atou, dezakhé béh cha'harit — zakhé, dezakhé bearvit — zakhé.
12. הָרְבִיעִי חֲדָשִׁים עִם יְשָׁנִים וְכוּ׳. מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. דִּתְנַן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: הַמַּעֲלֶה אֵיבָרִים לַכֶּבֶשׁ, הוּא מַעֲלֶה אוֹתָן לַמִּזְבֵּחַ. harvii 'hadachim im yechanim vekhou'. matnitin dela kerabi eliezer ben yaakov. ditnan, rabi eliezer ben yaakov omér: hamaale évarim lakevech, hou maale otan lamizbé'ha.
13. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? מָר סָבַר: ״בְּרׇב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ״, וּמָר סָבַר: מְקוֹם שְׁכִינָה לָאו אוֹרַח אַרְעָא. bema kamipalgi? mar savar: "berov am hadrat melekh", oumar savar: mekom chekhina la ora'h ara.
14. אָמַר רָבָא: לָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אִית לֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה, וְלָא רַבִּי יְהוּדָה אִית לֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. דְּאִם כֵּן, בָּצְרוּ לְהוּ פְּיָיסוֹת. amar rava: la rabi eliezer ben yaakov it léh derabi yeouda, vela rabi yeouda it léh derabi eliezer ben yaakov. deim kén, batsrou leou peyasot.
15. וְאִי מַשְׁכַּחַתְּ תַּנָּא דְּתָנֵי חָמֵשׁ — vei machka'hate tana detané 'haméch —

Daf 26b

1. הָהוּא דְּלָא כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב וּדְלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה. haou dela kerabi eliezer ben yaakov oudla kerabi yeouda.
2. מַתְנִי׳ תָּמִיד קָרֵב בְּתִשְׁעָה, בַּעֲשָׂרָה, בְּאַחַד עָשָׂר, בִּשְׁנֵים עָשָׂר. לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. כֵּיצַד? עַצְמוֹ בְּתִשְׁעָה. בֶּחָג, בְּיַד אֶחָד צְלוֹחִית שֶׁל מַיִם — הֲרֵי כָּאן עֲשָׂרָה. matni' tamid karév beticha, baasara, bea'had asar, bichném asar. lo pa'hot velo yotér. kétsad? atsmo beticha. be'hag, beyad e'had tselo'hit chel mayim — haré kan asara.
3. בֵּין הָעַרְבַּיִם בְּאַחַד עָשָׂר: הוּא עַצְמוֹ בְּתִשְׁעָה, וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים. בַּשַּׁבָּת בְּאַחַד עָשָׂר: הוּא עַצְמוֹ בְּתִשְׁעָה, וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי בְּזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים. וּבְשַׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ הַחַג בְּיַד אֶחָד צְלוֹחִית שֶׁל מַיִם. bén haarbayim bea'had asar: hou atsmo beticha, ouchnayim beyadam chené geziré étsim. bachabat bea'had asar: hou atsmo beticha, ouchnayim beyadam chené bezikhé levona chel le'hem hapanim. ouvchabat chebetokh ha'hag beyad e'had tselo'hit chel mayim.
4. גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי אַבָּא וְאִיתֵּימָא רָמֵי בַּר חָמָא, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין מְנַסְּכִין מַיִם בֶּחָג אֶלָּא בְּתָמִיד שֶׁל שַׁחַר. מִמַּאי? מִדְּקָתָנֵי: וּבְשַׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָג בְּיַד אֶחָד צְלוֹחִית שֶׁל מַיִם. וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ בְּתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם מְנַסְּכִין, בַּחוֹל נָמֵי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ. gema' amar rabi aba veitéma ramé bar 'hama, veitéma rabi yo'hanan: én menasekhin mayim be'hag ela betamid chel cha'har. mima? midekatané: ouvchabat chebetokh he'hag beyad e'had tselo'hit chel mayim. vei salka datakh betamid chel bén haarbayim menasekhin, ba'hol namé machka'hate lah.
5. אָמַר רַב אָשֵׁי, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: וְלַמְנַסֵּךְ אוֹמֵר לוֹ ״הַגְבַּהּ יָדֶיךָ״, שֶׁפַּעַם אַחַת נִסֵּךְ עַל גַּבֵּי רַגְלָיו, וּרְגָמוּהוּ כׇּל הָעָם בְּאֶתְרוֹגֵיהֶן. שְׁמַע מִינַּהּ. amar rav aché, af anan namé tenéna: velamnasékh omér lo "hagbah yadekha", chepaam a'hat nisékh al gabé ragla, ourgamouou kol haam beetrogéhen. chema minah.
6. תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: מִנַּיִין לְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם שֶׁטָּעוּן שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים בִּשְׁנֵי כֹהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעָרְכוּ עֵצִים״, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר דִּכְתִיב: ״וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְעָרַךְ עָלֶיהָ״, תְּנֵיהוּ עִנְיָן לְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. tanya, rabi chimon ben yo'ha omér: minayin letamid chel bén haarbayim chetaoun chené geziré étsim bichné khohanim, cheneemar: "vearkhou étsim", im éno inyan letamid chel cha'har dikhtiv: "ouviér aleha hakohén étsim baboker baboker vearakh aleha", tenéou inyan letamid chel bén haarbayim.
7. וְאֵימָא אִידֵּי וְאִידֵּי בְּתָמִיד שֶׁל שַׁחַר, וְאָמַר רַחֲמָנָא: עֲבֵיד וַהֲדַר עֲבֵיד! אִם כֵּן, נֵימָא קְרָא ״וּבִעֵר״ ״וּבִעֵר״. veéma idé veidé betamid chel cha'har, veamar ra'hamana: avéd vahadar avéd! im kén, néma kera "ouviér" "ouviér".
8. אִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״וּבִעֵר״, הֲוָה אָמֵינָא חַד — אִין, תְּרֵי — לָא, קָא מַשְׁמַע לַן דְּנַעְבֵּיד חַד וְנַעְבֵּיד תְּרֵי! i ketav ra'hamana "ouviér", hava aména 'had — in, teré — la, ka machma lan denabéd 'had venabéd teré!
9. אִם כֵּן, נֵימָא קְרָא: ״וּבִעֵר״ ״וּבִעֲרוּ״, אִי נָמֵי: ״וְעָרַךְ״ ״וְעָרְכוּ״, מַאי ״וּבִעֵר״ ״וְעָרְכוּ״? שְׁמַע מִינַּהּ כִּדְקָא אָמְרִינַן. im kén, néma kera: "ouviér" "ouviarou", i namé: "vearakh" "vearkhou", ma "ouviér" "vearkhou"? chema minah kidka amrinan.
10. תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: פַּיִיס פְּעָמִים שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, פְּעָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר, פְּעָמִים חֲמִשָּׁה עָשָׂר, פְּעָמִים שִׁשָּׁה עָשָׂר. tané rabi 'hiya: payis peamim chelocha asar, peamim arbaa asar, peamim 'hamicha asar, peamim chicha asar.
11. וְהָתַנְיָא שִׁבְעָה עָשָׂר! vehatanya chiva asar!
12. הָהִיא דְּלָא כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, אֶלָּא כְּרַבִּי יְהוּדָה. hahi dela kerabi eliezer ben yaakov, ela kerabi yeouda.
13. מַתְנִי׳ אַיִל קָרֵב בְּאַחַד עָשָׂר: הַבָּשָׂר בַּחֲמִשָּׁה, הַקְּרָבַיִים וְהַסּוֹלֶת וְהַיַּיִן בִּשְׁנַיִם שְׁנַיִם. פַּר קָרֵב בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה: הָרֹאשׁ וְהָרֶגֶל, הָרֹאשׁ בְּאֶחָד וְהָרֶגֶל בִּשְׁנַיִם. הָעוֹקֶץ וְהָרֶגֶל, הָעוֹקֶץ בִּשְׁנַיִם וְהָרֶגֶל בִּשְׁנַיִם. הֶחָזֶה וְהַגֵּרָה, הֶחָזֶה בְּאֶחָד וְהַגֵּרָה בִּשְׁלֹשָׁה. שְׁתֵּי יָדַיִם בִּשְׁנַיִם, וּשְׁתֵּי דְפָנוֹת בִּשְׁנַיִם, הַקְּרָבַיִים וְהַסּוֹלֶת וְהַיַּיִן בִּשְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה. matni' ayil karév bea'had asar: habasar ba'hamicha, hakeravayim vehasolet vehayayin bichnayim chenayim. par karév beesrim vearbaa: haroch veharegel, haroch bee'had veharegel bichnayim. haokets veharegel, haokets bichnayim veharegel bichnayim. he'haze vehagéra, he'haze bee'had vehagéra bichlocha. cheté yadayim bichnayim, ouchté defanot bichnayim, hakeravayim vehasolet vehayayin bichlocha chelocha.
14. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּקׇרְבְּנוֹת צִיבּוּר. אֲבָל בְּקׇרְבַּן יָחִיד, אִם רָצָה לְהַקְרִיב — מַקְרִיב. הֶפְשֵׁיטָן וְנִיתּוּחָן שֶׁל אֵלּוּ וְאֵלּוּ שָׁוִין. bame devarim amourim — bekorbenot tsibour. aval bekorban ya'hid, im ratsa lehakriv — makriv. hefchétan venitou'han chel élou veélou chavin.
15. גְּמָ׳ תָּנָא: הֶפְשֵׁיטָן וְנִיתּוּחָן שָׁוִין בְּזָר. gema' tana: hefchétan venitou'han chavin bezar.
16. אָמַר חִזְקִיָּה: מִנַּיִין לְהֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ שֶׁשָּׁוֶה בְּזָר? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ״, נְתִינַת אֵשׁ בָּעֲיָא כְּהוּנָּה, הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ לָא בָּעֲיָא כְּהוּנָּה. amar 'hizkiya: minayin lehefchét venitou'ha chechave bezar? cheneemar: "venatnou bené aharon hakohén éch al hamizbé'ha", netinat éch baaya keouna, hefchét venitou'ha la baaya keouna.

Daf 27a

1. הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְגוּפֵיהּ! אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: אַשְׁכַּחְתֵּיהּ לְאַבָּיֵי דַּהֲוָה מַסְבַּר לֵיהּ לִבְרֵיהּ: ״וְשָׁחַט״ — שְׁחִיטָה בְּזָר כְּשֵׁירָה. וְכִי מֵאַיִן בָּאתָ? מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהוּנַּתְכֶם״, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִילּוּ שְׁחִיטָה, ha mibeé léh legouféh! amar rav chimi bar aché: achka'htéh leabayé dahava masbar léh livréh: "vecha'hat" — che'hita bezar kechéra. vekhi méayin bata? mikelal cheneemar: "veata ouvanekha itekha tichmerou et keounatkhem", choméa ani afilou che'hita,
2. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר לִפְנֵי ה׳ וְהִקְרִיבוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֶת הַדָּם״, מִקַּבָּלָה וְאֵילָךְ מִצְוַת כְּהוּנָּה. ״וְסָמַךְ יָדוֹ וְשָׁחַט״, לִימֵּד עַל הַשְּׁחִיטָה שֶׁכְּשֵׁירָה בְּזָר. talmoud lomar: "vecha'hat et ben habakar lifné h' vehikrivou bené aharon hakohanim et hadam", mikabala veélakh mitsvat keouna. "vesamakh yado vecha'hat", liméd al hache'hita chekechéra bezar.
3. מִכְּדֵי מִקַּבָּלָה וְאֵילָךְ מִצְוַת כְּהוּנָּה, ״וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן״ לְמָה לִי? לְמַעוֹטֵי הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ. mikedé mikabala veélakh mitsvat keouna, "venatnou bené aharon" lema li? lemaoté hefchét venitou'ha.
4. וְאַכַּתִּי אִיצְטְרִיךְ: סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא כֵּיוָן דְּלָאו עֲבוֹדָה דִּמְעַכְּבָא כַּפָּרָה הִיא — לָא תִּיבְעֵי כְּהוּנָּה, קָא מַשְׁמַע לַן דְּבָעֲיָא כְּהוּנָּה! veakati itsterikh: salka datakh aména kévan dela avoda dimakeva kapara hi — la tivé keouna, ka machma lan devaaya keouna!
5. אֶלָּא מֵהָכָא: ״וְעָרְכוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים אֵת הַנְּתָחִים אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַפָּדֶר״, מִכְּדֵי, מִקַּבָּלָה וְאֵילָךְ מִצְוַת כְּהוּנָּה, ״וְעָרְכוּ״ לְמָה לִי? לְמַעוֹטֵי הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ. ela méhakha: "vearkhou bené aharon hakohanim ét haneta'him et haroch veet hapader", mikedé, mikabala veélakh mitsvat keouna, "vearkhou" lema li? lemaoté hefchét venitou'ha.
6. וְאֵימָא לְמַעוֹטֵי סִידּוּר שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים! מִסְתַּבְּרָא דִּיבְחָא דִּכְוָתֵיהּ מְמַעֵט. veéma lemaoté sidour chené geziré étsim! mistabera div'ha dikhvatéh memaét.
7. אַדְּרַבָּה, סִדּוּר דִּכְוָתֵיהּ מְמַעֵט! aderaba, sidour dikhvatéh memaét!
8. לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דְּאָמַר מָר: ״וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה״, זוֹ הוֹלָכַת אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ. הוֹלָכַת אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ הוּא דְּבָעֲיָא כְּהוּנָּה, הוֹלָכַת עֵצִים לָא בָּעֲיָא כְּהוּנָּה. הָא סִידּוּר שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים — בָּעֲיָא כְּהוּנָּה! la salka datakh, deamar mar: "vehikriv hakohén et hakol hamizbé'ha", zo holakhat évarim lakevech. holakhat évarim lakevech hou devaaya keouna, holakhat étsim la baaya keouna. ha sidour chené geziré étsim — baaya keouna!
9. ״וְעָרְכוּ״ לְמָה לִי? לְמַעוֹטֵי הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ. וְאֵימָא הָכִי נָמֵי לְגוּפֵיהּ! "vearkhou" lema li? lemaoté hefchét venitou'ha. veéma hakhi namé legouféh!
10. אֶלָּא: ״וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל״ לְמַאי אֲתָא? לְמַעוֹטֵי הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ. ela: "vehiktir hakohén et hakol" lema ata? lemaoté hefchét venitou'ha.
11. ״וְהִקְרִיב הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה״ — זוֹ הוֹלָכַת אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ. הוֹלָכַת אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ הוּא דְּבָעֲיָא כְּהוּנָּה, הוֹלָכַת עֵצִים — לָא בָּעֲיָא כְּהוּנָּה, הָא סִדּוּר שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים — בָּעֲיָא כְּהוּנָּה. ״וְנָתְנוּ״ לְגוּפֵיהּ. "vehikriv hakohén et hakol hamizbé'ha" — zo holakhat évarim lakevech. holakhat évarim lakevech hou devaaya keouna, holakhat étsim — la baaya keouna, ha sidour chené geziré étsim — baaya keouna. "venatnou" legouféh.
12. ״וְעָרְכוּ״, שְׁנַיִם. ״בְּנֵי אַהֲרֹן״, שְׁנַיִם. ״הַכֹּהֲנִים״, שְׁנַיִם. לָמַדְנוּ לְטָלֶה שֶׁטָּעוּן שִׁשָּׁה. "vearkhou", chenayim. "bené aharon", chenayim. "hakohanim", chenayim. lamadnou letale chetaoun chicha.
13. אָמַר רַב הַמְנוּנָא, קַשְׁיָא לֵיהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר: הַאי בְּבֶן הַבָּקָר כְּתִיב, וּבֶן הַבָּקָר עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּעֵי! וְנִיחָא לֵיהּ: ״עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ״, אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ עֵצִים אֵשׁ וּמִזְבֵּחַ — amar rav hamnouna, kachya léh lerabi elazar: ha beven habakar ketiv, ouven habakar esrim vearbaa baé! veni'ha léh: "al haétsim acher al haéch acher al hamizbé'ha", ézeou davar cheneemar bo étsim éch oumizbé'ha —

Daf 27b

1. הֱוֵי אוֹמֵר זֶה טָלֶה. hevé omér ze tale.
2. אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זָר שֶׁסִּידֵּר אֶת הַמַּעֲרָכָה חַיָּיב. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה — פּוֹרְקָהּ וְחוֹזֵר וְסוֹדְרָהּ. מַאי אַהֲנִי לֵיהּ? אֶלָּא: פּוֹרְקָהּ זָר, וְסוֹדְרָהּ כֹּהֵן. amar rabi asi amar rabi yo'hanan: zar chesidér et hamaarakha 'hayav. kétsad hou ose — porkah ve'hozér vesodrah. ma ahani léh? ela: porkah zar, vesodrah kohén.
3. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי זֵירָא: וְכִי יֵשׁ לְךָ עֲבוֹדָה שֶׁכְּשֵׁירָה בַּלַּיְלָה וּפְסוּלָה בְּזָר? matkéf lah rabi zéra: vekhi yéch lekha avoda chekechéra balayla oufsoula bezar?
4. וְלָא? וַהֲרֵי אֵבָרִים וּפְדָרִים? סוֹף עֲבוֹדָה דִימָמָא הִיא. vela? vaharé évarim oufdarim? sof avoda dimama hi.
5. וַהֲרֵי תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן! תְּחִלַּת עֲבוֹדָה דִּימָמָא הִיא. דְּאָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: קִידֵּשׁ יָדָיו לִתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן, לְמָחָר אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ, שֶׁכְּבָר קִידֵּשׁ מִתְּחִלַּת עֲבוֹדָה. וְאֶלָּא קַשְׁיָא! vaharé teroumat hadechen! te'hilat avoda dimama hi. deamar rabi asi amar rabi yo'hanan: kidéch yada litroumat hadechen, lema'har éno tsarikh lekadéch, chekevar kidéch mite'hilat avoda. veela kachya!
6. אֶלָּא, כִּי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר: אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זָר שֶׁסִּידֵּר שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים חַיָּיב, הוֹאִיל וַעֲבוֹדַת יוֹם הִיא. מַתְקֵיף לַהּ רָבָא: אֶלָּא מֵעַתָּה תִּיבְּעֵי פַּיִיס! אִשְׁתְּמִיטְתֵּיהּ הָא דְּתַנְיָא: מִי שֶׁזָּכָה בִּתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן, זָכָה בְּסִדּוּר מַעֲרָכָה וּבְסִדּוּר שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים. ela, ki itemar hakhi itemar: amar rabi asi amar rabi yo'hanan: zar chesidér chené geziré étsim 'hayav, hoil vaavodat yom hi. matkéf lah rava: ela méata tibeé payis! ichtemittéh ha detanya: mi chezakha bitroumat hadechen, zakha besidour maarakha ouvsidour chené geziré étsim.
7. לְמֵימְרָא דַּעֲבוֹדַת יוֹם בָּעֲיָא פַּיִיס עֲבוֹדַת לַיְלָה לָא בָּעֲיָא פַּיִיס? וַהֲרֵי אֵבָרִים וּפְדָרִים! סוֹף עֲבוֹדָה דִימָמָא הִיא. וַהֲרֵי תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן! מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. lemémra daavodat yom baaya payis avodat layla la baaya payis? vaharé évarim oufdarim! sof avoda dimama hi. vaharé teroumat hadechen! michoum maase chehaya.
8. לְמֵימְרָא דַּעֲבוֹדַת יוֹם וְשֶׁזָּר חַיָּיב עָלֶיהָ מִיתָה בָּעֲיָא פַּיִיס, אֵין זָר חַיָּיב עָלֶיהָ מִיתָה לָא בָּעֲיָא פַּיִיס? וַהֲרֵי שְׁחִיטָה! שָׁאנֵי שְׁחִיטָה דִּתְחִלַּת עֲבוֹדָה הִיא. lemémra daavodat yom vechezar 'hayav aleha mita baaya payis, én zar 'hayav aleha mita la baaya payis? vaharé che'hita! chané che'hita dit'hilat avoda hi.
9. אָמַר מָר זוּטְרָא, וְאִיתֵּימָא רַב אָשֵׁי, וְהָא אֲנַן לָא תְּנַן הָכִי: אָמַר לָהֶם הַמְמוּנֶּה צְאוּ וּרְאוּ אִם הִגִּיעַ זְמַן הַשְּׁחִיטָה. וְאִילּוּ ״זְמַן שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים״ לָא קָתָנֵי. amar mar zoutra, veitéma rav aché, veha anan la tenan hakhi: amar lahem hammoune tseou ourou im higia zeman hache'hita. veilou "zeman chené geziré étsim" la katané.
10. הָךְ דְּלֵית לַהּ תַּקַּנְתָּא — קָתָנֵי, הָךְ דְּאִית לַהּ תַּקַּנְתָּא — לָא קָתָנֵי. hakh delét lah takanta — katané, hakh deit lah takanta — la katané.
11. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי זֵירָא: וְכִי יֵשׁ לְךָ עֲבוֹדָה שֶׁיֵּשׁ אַחֲרֶיהָ עֲבוֹדָה וּפְסוּלָה בְּזָר? veika deamri, matkéf lah rabi zéra: vekhi yéch lekha avoda cheyéch a'hareha avoda oufsoula bezar?

Daf 28a

1. וַהֲרֵי אֵבָרִים וּפְדָרִים! סוֹף עֲבוֹדָה דִימָמָא הִיא. וַהֲרֵי תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן! תְּחִילַּת עֲבוֹדָה דִימָמָא הִיא, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: קִדֵּשׁ יָדָיו לִתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן, לְמָחָר אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ, שֶׁכְּבָר קִדֵּשׁ מִתְּחִלַּת עֲבוֹדָה. אֶלָּא קַשְׁיָא! vaharé évarim oufdarim! sof avoda dimama hi. vaharé teroumat hadechen! te'hilat avoda dimama hi, deamar rabi yo'hanan: kidéch yada litroumat hadechen, lema'har éno tsarikh lekadéch, chekevar kidéch mite'hilat avoda. ela kachya!
2. אֶלָּא: אִי אִתְּמַר, הָכִי אִתְּמַר: אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זָר שֶׁסִּידֵּר שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים — חַיָּיב, הוֹאִיל וַעֲבוֹדָה תַּמָּה הִיא. ela: i itemar, hakhi itemar: amar rabi asi amar rabi yo'hanan: zar chesidér chené geziré étsim — 'hayav, hoil vaavoda tama hi.
3. מַתְקֵיף לַהּ רָבָא: אֶלָּא מֵעַתָּה תִּבְעֵי פַּיִיס! וְלָא בָּעֲיָא פַּיִיס? וְהָתַנְיָא: מִי שֶׁזָּכָה בִּתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן — יִזְכֶּה בְּסִידּוּר שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים! matkéf lah rava: ela méata tivé payis! vela baaya payis? vehatanya: mi chezakha bitroumat hadechen — yizke besidour chené geziré étsim!
4. הָכִי קָאָמַר: יְפַיְּיסוּ לָהּ בִּפְנֵי עַצְמָהּ! כִּדְאָמְרִינַן. hakhi kaamar: yefayesou lah bifné atsmah! kidamrinan.
5. לְמֵימְרָא דַּעֲבוֹדָה תַּמָּה וְזָר חַיָּיב עָלֶיהָ מִיתָה — בָּעֲיָא פַּיִיס, אֵין זָר חַיָּיב עָלֶיהָ מִיתָה — לָא בָּעֲיָא פַּיִיס? וַהֲרֵי שְׁחִיטָה! שָׁאנֵי שְׁחִיטָה, דִּתְחִילַּת עֲבוֹדָה דִימָמָא הִיא. lemémra daavoda tama vezar 'hayav aleha mita — baaya payis, én zar 'hayav aleha mita — la baaya payis? vaharé che'hita! chané che'hita, dit'hilat avoda dimama hi.
6. לְמֵימְרָא דַּעֲבוֹדָה תַּמָּה — בָּעֲיָא פַּיִיס, עֲבוֹדָה שֶׁיֵּשׁ אַחֲרֶיהָ עֲבוֹדָה — לָא בָּעֲיָא פַּיִיס? וַהֲרֵי אֵבָרִים וּפְדָרִים! סוֹף עֲבוֹדָה דִימָמָא הִיא. הֲרֵי תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן? מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה. lemémra daavoda tama — baaya payis, avoda cheyéch a'hareha avoda — la baaya payis? vaharé évarim oufdarim! sof avoda dimama hi. haré teroumat hadechen? michoum maase chehaya.
7. אָמַר מָר זוּטְרָא וְאִיתֵּימָא רַב אָשֵׁי: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: אָמַר לָהֶם הַמְמוּנֶּה צְאוּ וּרְאוּ אִם הִגִּיעַ זְמַן הַשְּׁחִיטָה. וְאִילּוּ ״זְמַן סִידּוּר גְּזִירֵי עֵצִים״ לָא קָתָנֵי. amar mar zoutra veitéma rav aché: af anan namé tenéna: amar lahem hammoune tseou ourou im higia zeman hache'hita. veilou "zeman sidour geziré étsim" la katané.
8. הָךְ דְּלֵית לַהּ תַּקַּנְתָּא — קָתָנֵי, הָךְ דְּאִית לַהּ תַּקַּנְתָּא — לָא קָתָנֵי. hakh delét lah takanta — katané, hakh deit lah takanta — la katané.
9. הֲדַרַן עֲלָךְ בָּרִאשׁוֹנָה hadaran alakh barichona
10. אָמַר לָהֶם הַמְמוּנֶּה: צְאוּ וּרְאוּ אִם הִגִּיעַ זְמַן הַשְּׁחִיטָה. אִם הִגִּיעַ, הָרוֹאֶה אוֹמֵר: ״בַּרְקַאי״. מַתְיָא בֶּן שְׁמוּאֵל אוֹמֵר: ״הֵאִיר פְּנֵי כׇּל הַמִּזְרָח עַד שֶׁבְּחֶבְרוֹן?״ וְהוּא אוֹמֵר: ״הֵן!״ וְלָמָּה הוּצְרְכוּ לְכָךְ? שֶׁפַּעַם אַחַת עָלָה מְאוֹר הַלְּבָנָה, וְדִימּוּ שֶׁהֵאִיר מִזְרָח, וְשָׁחֲטוּ אֶת הַתָּמִיד, וְהוֹצִיאוּהוּ לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה. amar lahem hammoune: tseou ourou im higia zeman hache'hita. im higia, haroe omér: "barka". matya ben chemouél omér: "héir pené kol hamizra'h ad chebe'hevron?" veou omér: "hén!" velama houtsrekhou lekhakh? chepaam a'hat ala meor halevana, vedimou chehéir mizra'h, vecha'hatou et hatamid, veotsiouou levét haseréfa.
11. הוֹרִידוּ כֹּהֵן גָּדוֹל לְבֵית הַטְּבִילָה. זֶה הַכְּלָל הָיָה בַּמִּקְדָּשׁ: כָּל הַמֵּיסֵךְ אֶת רַגְלָיו — טָעוּן טְבִילָה, וְכׇל הַמֵּטִיל מַיִם — טָעוּן קִידּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם. horidou kohén gadol levét hatevila. ze hakelal haya bamikdach: kal hamésékh et ragla — taoun tevila, vekhol hamétil mayim — taoun kidouch yadayim veraglayim.

Daf 28b

1. גְּמָ׳ תַּנְיָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: ״בָּרַק בַּרְקַאי״. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״עָלָה בַּרְקַאי״. נְחוּמָא בֶּן אַפְקַשְׁיוֹן אוֹמֵר: ״אַף בַּרְקַאי בְּחֶבְרוֹן״. מַתְיָא בֶּן שְׁמוּאֵל (אוֹמֵר): הַמְמוּנֶּה עַל הַפְּיָיסוֹת אוֹמֵר: ״הֵאִיר פְּנֵי כׇּל הַמִּזְרָח עַד שֶׁבְּחֶבְרוֹן״. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: ״הֵאִיר פְּנֵי כׇּל הַמִּזְרָח עַד בְּחֶבְרוֹן, וְיָצְאוּ כׇּל הָעָם אִישׁ אִישׁ לִמְלַאכְתּוֹ״. gema' tanya, rabi yichmaél omér: "barak barka". rabi akiva omér: "ala barka". ne'houma ben afkachon omér: "af barka be'hevron". matya ben chemouél (omér): hammoune al hapeyasot omér: "héir pené kol hamizra'h ad chebe'hevron". rabi yeouda ben betéra omér: "héir pené kol hamizra'h ad be'hevron, veyatsou kol haam ich ich limlakhto".
2. אִי הָכִי, נְגַהּ לֵיהּ טוּבָא? לִשְׂכּוֹר פּוֹעֲלִים קָאָמְרִינַן. i hakhi, negah léh touva? liskor poalim kaamrinan.
3. אָמַר רַב סָפְרָא: צְלוֹתֵיהּ דְּאַבְרָהָם, מִכִּי מַשְׁחֲרִי כּוּתְלֵי. amar rav safra: tselotéh deavraham, miki mach'hari koutlé.
4. אָמַר רַב יוֹסֵף: אֲנַן מֵאַבְרָהָם נֵיקוּם וְנִיגְמַר?! אָמַר רָבָא: תְּנָא גָּמַר מֵאַבְרָהָם וַאֲנַן לָא גָּמְרִינַן מִינֵּיהּ?! דְּתַנְיָא: ״וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עׇרְלָתוֹ״, מְלַמֵּד שֶׁכׇּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לְמִילָה, אֶלָּא שֶׁהַזְּרִיזִין מַקְדִּימִין לְמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבוֹשׁ וְגוֹ׳״. amar rav yoséf: anan méavraham nékoum venigmar?! amar rava: tena gamar méavraham vaanan la gamrinan minéh?! detanya: "ouvayom hachemini yimol besar orlato", melaméd chekol hayom kachér lemila, ela chehazerizin makdimin lemitsot, cheneemar: "vayachkém avraham baboker vaya'havoch vego'".
5. אֶלָּא אָמַר רָבָא: רַב יוֹסֵף הָא קָא קַשְׁיָא לֵיהּ. דִּתְנַן: חָל עַרְבֵי פְּסָחִים לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, נִשְׁחָט בְּשֵׁשׁ וּמֶחֱצָה, וְקָרֵב בְּשֶׁבַע וּמֶחֱצָה. וְנִשְׁחֲטֵיהּ מִכִּי מַשְׁחֲרִי כּוּתְלֵי! ela amar rava: rav yoséf ha ka kachya léh. ditnan: 'hal arvé pesa'him lihot beerev chabat, nich'hat bechéch oume'hetsa, vekarév becheva oume'hetsa. venich'hatéh miki mach'hari koutlé!
6. מַאי קוּשְׁיָא? וְדִילְמָא כּוּתְלֵי דְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּשֵׁשׁ וּמֶחֱצָה מַשְׁחֲרִי, מִשּׁוּם דְּלָא מְכַוְּונִי טוּבָא. אִי נָמֵי, שָׁאנֵי אַבְרָהָם דְּאִיצְטַגְנִינוּת גְּדוֹלָה הָיְתָה בְּלִבּוֹ. אִי נָמֵי, מִשּׁוּם דְּזָקֵן וְיוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה הֲוָה. דְּאָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: מִימֵיהֶן שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לֹא פָּרְשָׁה יְשִׁיבָה מֵהֶם. ma kouchya? vedilma koutlé devét hamikdach bechéch oume'hetsa mach'hari, michoum dela mekhaouni touva. i namé, chané avraham deitstagninout gedola hayta belibo. i namé, michoum dezakén veochév bichiva hava. deamar rabi 'hama berabi 'hanina: miméhen chel avoténou lo parcha yechiva méhem.
7. הָיוּ בְּמִצְרַיִם — יְשִׁיבָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל״. הָיוּ בַּמִּדְבָּר — יְשִׁיבָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל״. אַבְרָהָם אָבִינוּ, זָקֵן וְיוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים״. יִצְחָק אָבִינוּ, זָקֵן וְיוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק״. יַעֲקֹב אָבִינוּ, זָקֵן וְיוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזּוֹקֶן״. haou bemitsrayim — yechiva imahem, cheneemar: "lékh veasafta et zikné yisraél". haou bamidbar — yechiva imahem, cheneemar: "esfa li chivim ich mizikné yisraél". avraham avinou, zakén veochév bichiva, cheneemar: "veavraham zakén ba bayamim". yits'hak avinou, zakén veochév bichiva haya, cheneemar: "vayhi ki zakén yits'hak". yaakov avinou, zakén veochév bichiva haya, cheneemar: "veéné yisraél kavdou mizoken".
8. אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם, זָקֵן וְיוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכׇל אֲשֶׁר לוֹ״, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שֶׁמּוֹשֵׁל בְּתוֹרַת רַבּוֹ. ״הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר״ — אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שֶׁדּוֹלֶה וּמַשְׁקֶה מִתּוֹרָתוֹ שֶׁל רַבּוֹ לַאֲחֵרִים. eliezer eved avraham, zakén veochév bichiva haya, cheneemar: "vayomer avraham el avdo zekan béto hamochél bekhol acher lo", amar rabi elazar: chemochél betorat rabo. "hou damesek eliezer" — amar rabi elazar: chedole oumachke mitorato chel rabo laa'hérim.
9. אָמַר רַב: קִיֵּים אַבְרָהָם אָבִינוּ כָּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקוֹלִי וְגוֹ׳״. אֲמַר לֵיהּ רַב שִׁימִי בַּר חִיָּיא לְרַב: וְאֵימָא שֶׁבַע מִצְוֹת? הָא אִיכָּא נָמֵי מִילָה! וְאֵימָא שֶׁבַע מִצְוֹת וּמִילָה! אֲמַר לֵיהּ: אִם כֵּן ״מִצְוֹתַי וְתוֹרוֹתָי״ לְמָה לִי? amar rav: kiyém avraham avinou kal hatora koulah, cheneemar: "ékev acher chama avraham bekoli vego'". amar léh rav chimi bar 'hiya lerav: veéma cheva mitsot? ha ika namé mila! veéma cheva mitsot oumila! amar léh: im kén "mitsota vetorota" lema li?
10. אָמַר (רַב), וְאִיתֵּימָא רַב אָשֵׁי: קִיֵּים אַבְרָהָם אָבִינוּ אֲפִילּוּ עֵירוּבֵי תַבְשִׁילִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תּוֹרוֹתָי״, אַחַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְאַחַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. amar (rav), veitéma rav aché: kiyém avraham avinou afilou érouvé tavchilin, cheneemar: "torota", a'hat tora chebikhtav vea'hat tora chebeal pe.
11. מַתְיָא בֶּן שְׁמוּאֵל אוֹמֵר וְכוּ׳ וְהוּא אוֹמֵר הֵן. מַאן אָמַר ״הֵן״? אִילֵּימָא הָךְ דְּקָאֵי אַאִיגָּרָא — הוּא חָלֵים וְהוּא מְפַשַּׁר?! אֶלָּא הָךְ דְּקָאֵי אַאַרְעָא, מְנָא יָדַע? matya ben chemouél omér vekhou' veou omér hén. man amar "hén"? iléma hakh dekaé aigara — hou 'halém veou mefachar?! ela hakh dekaé aara, mena yada?
12. אִיבָּעֵית אֵימָא — הָךְ דְּקָאֵי אַאַרְעָא, וְאִיבָּעֵית אֵימָא — הָךְ דְּקָאֵי אַאִיגָּרָא. אִיבָּעֵית אֵימָא הָךְ דְּקָאֵי אַאִיגָּרָא, אָמַר אִיהוּ: ״הֵאִיר פְּנֵי כׇּל הַמִּזְרָח!״, וְאָמַר לֵיהּ הָךְ דְּקָאֵי אַאַרְעָא: ״עַד שֶׁבְּחֶבְרוֹן?״, וְאָמַר לֵיהּ אִיהוּ: ״הֵן!״. ibaét éma — hakh dekaé aara, veibaét éma — hakh dekaé aigara. ibaét éma hakh dekaé aigara, amar iou: "héir pené kol hamizra'h!", veamar léh hakh dekaé aara: "ad chebe'hevron?", veamar léh iou: "hén!".
13. וְאִיבָּעֵית אֵימָא הָךְ דְּקָאֵי אַאַרְעָא, אָמַר אִיהוּ: ״הֵאִיר פְּנֵי כׇּל הַמִּזְרָח?״, וְאָמַר לֵיהּ: ״עַד שֶׁבְּחֶבְרוֹן?״, וְאָמַר לֵיהּ: ״הֵן!״. veibaét éma hakh dekaé aara, amar iou: "héir pené kol hamizra'h?", veamar léh: "ad chebe'hevron?", veamar léh: "hén!".
14. וְלָמָּה הוּצְרְכוּ לְכָךְ וְכוּ׳. וּמִי מִיחַלַּף? וְהָתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: אֵינוֹ דּוֹמֶה תִּימּוּר שֶׁל לְבָנָה לְתִימּוּר שֶׁל חַמָּה. תִּימּוּר שֶׁל לְבָנָה מִתַּמֵּר וְעוֹלֶה כְּמַקֵּל, תִּימּוּר שֶׁל חַמָּה מַפְצִיעַ לְכָאן וּלְכָאן. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: יוֹם הַמְעוּנָּן הָיָה, וּמַפְצִיעַ לְכָאן וּלְכָאן. אָמַר רַב פָּפָּא, שְׁמַע מִינַּהּ: יוֹמָא דְעֵיבָא כּוּלֵּיהּ שִׁמְשָׁא. velama houtsrekhou lekhakh vekhou'. oumi mi'halaf? vehatanya, rabi omér: éno dome timour chel levana letimour chel 'hama. timour chel levana mitamér veole kemakél, timour chel 'hama maftsia lekhan oulkhan. tana devé rabi yichmaél: yom hamounan haya, oumaftsia lekhan oulkhan. amar rav papa, chema minah: yoma deéva kouléh chimcha.
15. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְשַׁטּוֹחֵי עוֹרוֹת. אִי נָמֵי לְכִדְדָרֵשׁ רָבָא: אִשָּׁה לֹא תָּלוּשׁ לֹא בַּחַמָּה וְלֹא בְּחַמֵּי חַמָּה. lema nafka minah? lechato'hé orot. i namé lekhiddaréch rava: icha lo talouch lo ba'hama velo be'hamé 'hama.
16. אָמַר רַב נַחְמָן: זוּהֲמָא דְשִׁימְשָׁא קְשֵׁי מִשִּׁימְשָׁא, וְסִימָנָיךְ: דַּנָּא דְחַלָּא. שַׁבְרִירֵי דְשִׁימְשָׁא קָשׁוּ מִשִּׁימְשָׁא, וְסִימָנָיךְ: דִּילְפָּא. amar rav na'hman: zouhama dechimcha keché michimcha, vesimanakh: dana de'hala. chavriré dechimcha kachou michimcha, vesimanakh: dilpa.

Daf 29a

1. הִרְהוּרֵי עֲבֵירָה קָשׁוּ מֵעֲבֵירָה, וְסִימָנָיךְ: רֵיחָא דְבִישְׂרָא. שִׁילְהֵי דְקַיְיטָא קְשֵׁי מִקַּיְיטָא, וְסִימָנָיךְ: תַּנּוּרָא שְׁגִירָא. hirouré avéra kachou méavéra, vesimanakh: ré'ha devisra. chilhé dekayta keché mikayta, vesimanakh: tanoura chegira.
2. אִישָּׁתָא דְסִיתְוָא קַשְׁיָא מִדְּקַיְיטָא, וְסִימָנָיךְ: תַּנּוּרָא קָרִירָא. מִיגְמָר בְּעַתִּיקְתָּא קַשְׁיָא מֵחַדְתָּא, וְסִימָנָיךְ: טִינָא בַּר טִינָא. ichata desitva kachya midekayta, vesimanakh: tanoura karira. migmar beatikta kachya mé'hadta, vesimanakh: tina bar tina.
3. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי, דִּכְתִיב: ״לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר״, מָה אַיָּלָה זוֹ קַרְנֶיהָ מַפְצִילוֹת לְכָאן וּלְכָאן, אַף שַׁחַר זֶה מַפְצִיעַ לְכָאן וּלְכָאן. amar rabi avaou: ma tama derabi, dikhtiv: "lamnatsé'ha al ayelet hacha'har", ma ayala zo karneha maftsilot lekhan oulkhan, af cha'har ze maftsia lekhan oulkhan.
4. אָמַר רַבִּי זֵירָא: לָמָּה נִמְשְׁלָה אֶסְתֵּר לְאַיָּלָה — לוֹמַר לָךְ: מָה אַיָּלָה רַחְמָהּ צַר וַחֲבִיבָה עַל בַּעְלָהּ כׇּל שָׁעָה וְשָׁעָה כְּשָׁעָה רִאשׁוֹנָה, אַף אֶסְתֵּר הָיְתָה חֲבִיבָה עַל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ כׇּל שָׁעָה וְשָׁעָה כְּשָׁעָה רִאשׁוֹנָה. אָמַר רַבִּי אַסִּי: לָמָּה נִמְשְׁלָה אֶסְתֵּר לְשַׁחַר — לוֹמַר לָךְ: מָה שַׁחַר סוֹף כׇּל הַלַּיְלָה, אַף אֶסְתֵּר סוֹף כׇּל הַנִּסִּים. amar rabi zéra: lama nimchela estér leayala — lomar lakh: ma ayala ra'hmah tsar va'haviva al balah kol chaa vechaa kechaa richona, af estér hayta 'haviva al a'hachvéroch kol chaa vechaa kechaa richona. amar rabi asi: lama nimchela estér lecha'har — lomar lakh: ma cha'har sof kol halayla, af estér sof kol hanisim.
5. וְהָא אִיכָּא חֲנוּכָּה! נִיתְּנָה לִכְתּוֹב קָא אָמְרִינַן. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר אֶסְתֵּר נִיתְּנָה לִכְתּוֹב. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אֶסְתֵּר לֹא נִיתְּנָה לִכְתּוֹב, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? veha ika 'hanouka! nitena likhtov ka amrinan. hani'ha leman deamar estér nitena likhtov. ela leman deamar estér lo nitena likhtov, ma ika lemémar?
6. מוֹקֵים לַהּ כְּרַבִּי בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר. דְּאָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לָמָּה נִמְשְׁלוּ תְּפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקִים כְּאַיֶּלֶת — לוֹמַר לָךְ: מָה אַיָּלָה זוֹ כׇּל זְמַן שֶׁמַּגְדֶּלֶת — קַרְנֶיהָ מַפְצִילוֹת, אַף צַדִּיקִים, כׇּל זְמַן שֶׁמַּרְבִּין בִּתְפִלָּה — תְּפִלָּתָן נִשְׁמַעַת. mokém lah kerabi binyamin bar yefet amar rabi elazar. deamar rabi binyamin bar yefet amar rabi elazar: lama nimchelou tefilatan chel tsadikim keayelet — lomar lakh: ma ayala zo kol zeman chemagdelet — karneha maftsilot, af tsadikim, kol zeman chemarbin bitfila — tefilatan nichmaat.
7. שָׁחֲטוּ אֶת הַתָּמִיד. אֵימַת? אִילֵּימָא בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, לָא סַגִּיא דְּלָאו כֹּהֵן גָּדוֹל? אֶלָּא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, מְאוֹר הַלְּבָנָה מִי אִיכָּא? cha'hatou et hatamid. émat? iléma bichar yemot hachana, la sagi dela kohén gadol? ela beom hakipourim, meor halevana mi ika?
8. הָכִי קָאָמַר: וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים כִּי אָמַר ״בָּרַק בַּרְקַאי״ הוֹרִידוּ כֹּהֵן גָּדוֹל לְבֵית הַטְּבִילָה. hakhi kaamar: ouvom hakipourim ki amar "barak barka" horidou kohén gadol levét hatevila.
9. תָּנֵי אֲבוּהּ דְּרַבִּי אָבִין: לֹא זוֹ בִּלְבַד אָמְרוּ, אֶלָּא אַף מְלִיקַת הָעוֹף וּקְמִיצַת מִנְחָה בַּלַּיְלָה תִּשָּׂרֵף. בִּשְׁלָמָא עוֹלַת הָעוֹף — מַאי דַהֲוָה הֲוָה. אֶלָּא קוֹמֶץ, tané avouh derabi avin: lo zo bilvad amrou, ela af melikat haof oukmitsat min'ha balayla tisaréf. bichlama olat haof — ma dahava hava. ela komets,

Daf 29b

1. נַהְדְּרֵהּ וְנֶהְדַּר וְנִקְמְצַהּ בִּימָמָא? הוּא תָּנֵי לַהּ וְהוּא אָמַר לַהּ: כְּלֵי שָׁרֵת מְקַדְּשִׁין אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ. nahderéh venehdar venikmetsah bimama? hou tané lah veou amar lah: kelé charét mekadechin afilou chelo bizmano.
2. מֵיתִיבִי, זֶה הַכְּלָל: כׇּל הַקָּרֵב בַּיּוֹם — קָדוֹשׁ בַּיּוֹם, וְכׇל הַקָּרֵב בַּלַּיְלָה — קָדוֹשׁ בַּלַּיְלָה, וְכׇל הַקָּרֵב בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה — קָדוֹשׁ בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה. קָתָנֵי מִיהַת: כָּל הַקָּרֵב בַּיּוֹם קָדוֹשׁ בַּיּוֹם, בַּיּוֹם אִין, בַּלַּיְלָה לָא! דִּילְמָא אֵינוֹ קָדוֹשׁ לִיקְרַב, אֲבָל קָדוֹשׁ לִיפָּסֵל. métivi, ze hakelal: kol hakarév bayom — kadoch bayom, vekhol hakarév balayla — kadoch balayla, vekhol hakarév bén bayom ouvén balayla — kadoch bén bayom ouvén balayla. katané mihat: kal hakarév bayom kadoch bayom, bayom in, balayla la! dilma éno kadoch likrav, aval kadoch lipasél.
3. מֵתִיב רַבִּי זֵירָא: סִידֵּר אֶת הַלֶּחֶם וְאֶת הַבָּזִיכִין אַחַר הַשַּׁבָּת, וְהִקְטִיר אֶת הַבָּזִיכִין בַּשַּׁבָּת — פְּסוּלָה. métiv rabi zéra: sidér et hale'hem veet habazikhin a'har hachabat, vehiktir et habazikhin bachabat — pesoula.
4. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? יַנִּיחֶנּוּ לַשַּׁבָּת הַבָּאָה. שֶׁאֲפִילּוּ עָמְדָה עַל הַשֻּׁלְחָן יָמִים רַבִּים — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. וְאַמַּאי? תִּקְדּוֹשׁ וְתִיפְּסֵל! kétsad yaase? yani'henou lachabat habaa. cheafilou amda al hachoul'han yamim rabim — én bekhakh keloum. veama? tikdoch vetipesél!
5. אָמַר רָבָא: מַאן דְּקָא מוֹתֵיב — שַׁפִּיר קָא מוֹתֵיב, וַאֲבוּהּ דְּרַבִּי אָבִין נָמֵי מַתְנִיתָא קָאָמַר, וְקָסָבַר: לַיְלָה אֵין מְחוּסַּר זְמַן, יוֹם מְחוּסַּר זְמַן. amar rava: man deka motév — chapir ka motév, vaavouh derabi avin namé matnita kaamar, vekasavar: layla én me'housar zeman, yom me'housar zeman.
6. כִּי מָטֵי בֵּי שִׁמְשֵׁי תִּקְדּוֹשׁ וְתִפְסוֹל! אָמַר רָבִינָא: שֶׁקָּדַם וְסִלְּקוֹ. מָר זוּטְרָא, וְאִיתֵּימָא רַב אָשֵׁי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא בְּשֶׁלֹּא קָדַם וְסִלְּקוֹ, כֵּיוָן שֶׁסִּדְּרוֹ שֶׁלֹּא כְּמִצְוָתוֹ — נַעֲשָׂה כְּמוֹ שֶׁסִּדְּרוֹ הַקּוֹף. ki maté bé chimché tikdoch vetifsol! amar ravina: chekadam vesileko. mar zoutra, veitéma rav aché amar: afilou téma bechelo kadam vesileko, kévan chesidero chelo kemitsvato — naasa kemo chesidero hakof.
7. זֶה הַכְּלָל הָיָה בַּמִּקְדָּשׁ. בִּשְׁלָמָא רַגְלַיִם מִשּׁוּם נִיצוֹצוֹת, אֶלָּא יָדַיִם מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי אַבָּא: זֹאת אוֹמֶרֶת, ze hakelal haya bamikdach. bichlama raglayim michoum nitsotsot, ela yadayim ma tama? amar rabi aba: zot omeret,

Daf 30a

1. מִצְוָה לְשַׁפְשֵׁף. מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי אַמֵּי, דְּאָמַר רַבִּי אַמֵּי: אָסוּר לְאָדָם שֶׁיֵּצֵא בְּנִיצוֹצוֹת שֶׁעַל גַּבֵּי רַגְלָיו, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כִּכְרוּת שׇׁפְכָה, וּמוֹצִיא לַעַז עַל בָּנָיו שֶׁהֵן מַמְזֵרִים. mitsva lechafchéf. mesaya léh lerabi amé, deamar rabi amé: asour leadam cheyétsé benitsotsot cheal gabé ragla, mipené chenire kikhrout chofkha, oumotsi laaz al bana chehén mamzérim.
2. אָמַר רַב פָּפָּא: צוֹאָה בִּמְקוֹמָהּ, אָסוּר לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּנִרְאֵית — פְּשִׁיטָא. אִי דְּלֹא נִרְאֵית — לֹא נִיתְּנָה תּוֹרָה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת! לָא צְרִיכָא: דְּיוֹשֵׁב וְנִרְאֵית, עוֹמֵד וְאֵינָהּ נִרְאֵית. amar rav papa: tsoa bimkomah, asour likrot keriat chema. hékhi damé? i denirét — pechita. i delo nirét — lo nitena tora lemalakhé hacharét! la tserikha: deochév venirét, oméd veénah nirét.
3. וּמַאי שְׁנָא מִצּוֹאָה עַל בְּשָׂרוֹ? דְּאִיתְּמַר: צוֹאָה עַל בְּשָׂרוֹ, אוֹ שֶׁהָיוּ יָדָיו בְּבֵית הַכִּסֵּא, רַב הוּנָא אָמַר: מוּתָּר לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע, וְרַב חִסְדָּא אָמַר: אָסוּר לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע. בִּמְקוֹמָהּ נְפִישׁ זוּהֲמָא, שֶׁלֹּא בִּמְקוֹמָהּ לָא נְפִישׁ זוּהֲמָא. ouma chena mitsoa al besaro? deitemar: tsoa al besaro, o chehaou yada bevét hakisé, rav houna amar: moutar likrot keriat chema, verav 'hisda amar: asour likrot keriat chema. bimkomah nefich zouhama, chelo bimkomah la nefich zouhama.
4. תָּנוּ רַבָּנַן הֲלָכָה בִּסְעוּדָה: אָדָם יוֹצֵא לְהַשְׁתִּין מַיִם — נוֹטֵל יָדוֹ אַחַת וְנִכְנָס. דִּיבֵּר עִם חֲבֵירוֹ וְהִפְלִיג — נוֹטֵל שְׁתֵּי יָדָיו וְנִכְנָס. וּכְשֶׁהוּא נוֹטֵל, לֹא יִטּוֹל מִבַּחוּץ וְיִכָּנֵס, מִפְּנֵי חֲשָׁד. אֶלָּא נִכְנָס וְיוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְנוֹטֵל שְׁתֵּי יָדָיו, וּמַחֲזִיר הַטָּפִיחַ עַל הָאוֹרְחִין. tanou rabanan halakha bisouda: adam yotsé lehachtin mayim — notél yado a'hat venikhnas. dibér im 'havéro vehiflig — notél cheté yada venikhnas. oukhcheou notél, lo yitol miba'houts veyikanés, mipené 'hachad. ela nikhnas veochév bimkomo venotél cheté yada, ouma'hazir hatafi'ha al haor'hin.
5. אָמַר רַב חִסְדָּא: לָא אֲמַרַן אֶלָּא לִשְׁתּוֹת, אֲבָל לֶאֱכוֹל — נוֹטֵל מִבַּחוּץ וְנִכְנָס, דְּמִידָּע יְדִיעַ דַּאֲנִינָא דַּעְתֵּיהּ. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: וַאֲנָא אֲפִילּוּ לִשְׁתּוֹת נָמֵי, מִידָּע יָדְעִי דַּאֲנִינָא דַּעְתַּאי. amar rav 'hisda: la amaran ela lichtot, aval leekhol — notél miba'houts venikhnas, demida yedia daanina datéh. amar rav na'hman bar yits'hak: vaana afilou lichtot namé, mida yadi daanina data.
6. מַתְנִי׳ אֵין אָדָם נִכְנָס לָעֲזָרָה לַעֲבוֹדָה אֲפִילּוּ טָהוֹר עַד שֶׁיִּטְבּוֹל. חָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִדּוּשִׁין טוֹבֵל כֹּהֵן גָּדוֹל וּמְקַדֵּשׁ בּוֹ בַּיּוֹם, וְכוּלָּן בַּקֹּדֶשׁ עַל בֵּית הַפַּרְוָה, חוּץ מִזּוֹ בִּלְבַד. פֵּרְסוּ סָדִין שֶׁל בּוּץ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם (קִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו). matni' én adam nikhnas laazara laavoda afilou taor ad cheyitbol. 'haméch tevilot vaasara kidouchin tovél kohén gadol oumkadéch bo bayom, vekhoulan bakodech al bét haparva, 'houts mizo bilvad. pérsou sadin chel bouts béno levén haam (kidéch yada veragla).
7. גְּמָ׳ שָׁאֲלוּ אֶת בֶּן זוֹמָא: טְבִילָה זוֹ, לָמָּה? אָמַר לָהֶם: וּמָה הַמְשַׁנֶּה מִקּוֹדֶשׁ לְקוֹדֶשׁ, וּמִמָּקוֹם שֶׁעָנוּשׁ כָּרֵת לְמָקוֹם שֶׁעָנוּשׁ כָּרֵת — טָעוּן טְבִילָה. הַמְשַׁנֶּה מֵחוֹל לְקוֹדֶשׁ, וּמִמָּקוֹם שֶׁאֵין עָנוּשׁ כָּרֵת לְמָקוֹם שֶׁעָנוּשׁ כָּרֵת — אֵינוֹ דִּין שֶׁטָּעוּן טְבִילָה? gema' chaalou et ben zoma: tevila zo, lama? amar lahem: ouma hamchane mikodech lekodech, oumimakom cheanouch karét lemakom cheanouch karét — taoun tevila. hamchane mé'hol lekodech, oumimakom cheén anouch karét lemakom cheanouch karét — éno din chetaoun tevila?
8. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סֶרֶךְ טְבִילָה הִיא זוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוֹר טוּמְאָה יְשָׁנָה שֶׁבְּיָדוֹ וְיִפְרוֹשׁ. rabi yeouda omér: serekh tevila hi zo, kedé cheyizkor touma yechana chebeyado veyifroch.
9. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? bema ka mipalgi?

Daf 30b

1. בְּאַחוֹלֵי עֲבוֹדָה קָא מִיפַּלְגִי. לְבֶן זוֹמָא, מַחֵיל עֲבוֹדָה. לְרַבִּי יְהוּדָה לָא מַחֵיל עֲבוֹדָה. bea'holé avoda ka mipalgi. leven zoma, ma'hél avoda. lerabi yeouda la ma'hél avoda.
2. וּלְבֶן זוֹמָא מִי מַחֵיל? וְהָתַנְיָא: כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁלֹּא טָבַל וְלֹא קִידֵּשׁ בֵּין בֶּגֶד לְבֶגֶד וּבֵין עֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה — עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה. אֶחָד כֹּהֵן גָּדוֹל וְאֶחָד כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁלֹּא קִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו שַׁחֲרִית וְעָבַד עֲבוֹדָה — עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה. oulven zoma mi ma'hél? vehatanya: kohén gadol chelo taval velo kidéch bén beged leveged ouvén avoda laavoda — avodato kechéra. e'had kohén gadol vee'had kohén hedot chelo kidéch yada veragla cha'harit veavad avoda — avodato pesoula.
3. אֶלָּא: לְמֵיקַם בַּעֲשֵׂה קָא מִיפַּלְגִי. לְבֶן זוֹמָא קָאֵי בַּעֲשֵׂה, לְרַבִּי יְהוּדָה לָא קָאֵי בַּעֲשֵׂה. ela: lemékam baasé ka mipalgi. leven zoma kaé baasé, lerabi yeouda la kaé baasé.
4. וּמִי אִית לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה הַאי סְבָרָא? וְהָתַנְיָא: מְצוֹרָע — טוֹבֵל וְעוֹמֵד בְּשַׁעַר נִיקָנוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ טְבִילָה, שֶׁכְּבָר טָבַל מִבָּעֶרֶב. oumi it léh lerabi yeouda ha sevara? vehatanya: metsora — tovél veoméd bechaar nikanor. rabi yeouda omér: éno tsarikh tevila, chekevar taval mibaerev.
5. הָהוּא, כִּדְתָנֵי טַעְמָא: שֶׁכְּבָר טָבַל מִבָּעֶרֶב. haou, kidtané tama: chekevar taval mibaerev.
6. וּדְקָאָרֵי לַהּ מַאי קָאָרֵי לַהּ? מִשּׁוּם דְּקָא בָּעֵי לְמִרְמֵא אַחֲרִיתִי עֲלַיהּ: לִשְׁכַּת הַמְצוֹרָעִין שֶׁשָּׁם מְצוֹרָעִין טוֹבְלִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא מְצוֹרָעִין בִּלְבַד אָמְרוּ, אֶלָּא כָּל אָדָם. oudkaaré lah ma kaaré lah? michoum deka baé lemirmé a'hariti alah: lichkat hamtsorain checham metsorain tovlin. rabi yeouda omér: lo metsorain bilvad amrou, ela kal adam.
7. לָא קַשְׁיָא: הָא דִּטְבֵיל, הָא דְּלָא טְבֵיל. אִי דְּלָא טְבֵיל — הֶעֱרֵב שֶׁמֶשׁ בָּעֵי! אֶלָּא: אִידֵּי וְאִידֵּי דִּטְבֵיל. הָא דְּאַסַּח דַּעְתֵּיהּ, הָא דְּלָא אַסַּח דַּעְתֵּיהּ. la kachya: ha ditvél, ha dela tevél. i dela tevél — heerév chemech baé! ela: idé veidé ditvél. ha deasa'h datéh, ha dela asa'h datéh.
8. אִי אַסַּח דַּעְתֵּיהּ, הַזָּאַת שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי בָּעֵי. דְּאָמַר רַבִּי דּוֹסְתַּאי בַּר מָתוּן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֶסַּח הַדַּעַת צָרִיךְ הַזָּאָה שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי! i asa'h datéh, hazaat chelichi ouchvii baé. deamar rabi dosta bar matoun amar rabi yo'hanan: hesa'h hadaat tsarikh hazaa chelichi ouchvii!
9. אֶלָּא אִידֵּי וְאִידֵּי דְּלָא אַסַּח דַּעְתֵּיהּ, וְלָא קַשְׁיָא: הָא דִּטְבֵיל עַל דַּעַת בִּיאַת מִקְדָּשׁ, הָא דְּלָא טְבֵיל עַל דַּעַת בִּיאַת מִקְדָּשׁ. וְאִי בָּעֵית אֵימָא תָּנֵי: לֹא מְצוֹרָעִין אָמְרוּ, אֶלָּא כָּל אָדָם. ela idé veidé dela asa'h datéh, vela kachya: ha ditvél al daat biat mikdach, ha dela tevél al daat biat mikdach. vei baét éma tané: lo metsorain amrou, ela kal adam.
10. רָבִינָא אָמַר: רַבִּי יְהוּדָה לְדִבְרֵיהֶם דְּרַבָּנַן קָאָמַר לְהוּ: לְדִידִי — מְצוֹרָע אֵין צָרִיךְ טְבִילָה, לְדִידְכוּ — אוֹדוֹ לִי אִיזִי מִיהַת דְּלֹא מְצוֹרָעִין בִּלְבַד אָמְרוּ, אֶלָּא כָּל אָדָם. וְרַבָּנַן: מְצוֹרָע דָּיֵישׁ בְּטוּמְאָה, כׇּל אָדָם לָא דָּיְישִׁי בְּטוּמְאָה. ravina amar: rabi yeouda ledivréhem derabanan kaamar leou: ledidi — metsora én tsarikh tevila, ledidkhou — odo li izi mihat delo metsorain bilvad amrou, ela kal adam. verabanan: metsora dayéch betouma, kol adam la daychi betouma.
11. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: נֵימָא רַבָּנַן דִּפְלִיגִי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה — כְּבֶן זוֹמָא סְבִירָא לְהוּ, וְהַאי דְּקָתָנֵי מְצוֹרָע, לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי יְהוּדָה. אוֹ דִילְמָא, שָׁאנֵי מְצוֹרָע דְּדָיֵישׁ בְּטוּמְאָה. אָמַר לֵיהּ: שָׁאנֵי מְצוֹרָע דְּדָיֵישׁ בְּטוּמְאָה. amar léh abayé lerav yoséf: néma rabanan difligi aléh derabi yeouda — keven zoma sevira leou, veha dekatané metsora, leodiakha ko'ho derabi yeouda. o dilma, chané metsora dedayéch betouma. amar léh: chané metsora dedayéch betouma.
12. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף (לְרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר: סֶרֶךְ) טְבִילָה (הִיא) זוֹ, amar léh abayé lerav yoséf (lerabi yeouda deamar: serekh) tevila (hi) zo,

Daf 31a

1. חוֹצֵץ, אוֹ אֵינוֹ חוֹצֵץ? אֲמַר לֵיהּ: כֹּל דְּתַקּוּן רַבָּנַן — כְּעֵין דְּאוֹרָיְיתָא תַּקּוּן. 'hotséts, o éno 'hotséts? amar léh: kol detakoun rabanan — keén deorayta takoun.
2. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: בִּיאָה בְּמִקְצָת, שְׁמָהּ בִּיאָה אוֹ לָא? אֲמַר לֵיהּ: בְּהוֹנוֹת יוֹכִיחוּ, שֶׁהֵן בִּיאָה בְּמִקְצָת, וְתַנְיָא: מְצוֹרָע טוֹבֵל וְעוֹמֵד בְּשַׁעַר נִיקָנוֹר. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה סַכִּין אֲרוּכָּה וְיִשְׁחוֹט? amar léh abayé lerav yoséf: bia bemiktsat, chemah bia o la? amar léh: beonot yokhi'hou, chehén bia bemiktsat, vetanya: metsora tovél veoméd bechaar nikanor. ibaya leou: maou cheyaase sakin arouka veyich'hot?
3. תִּיבְּעֵי לְבֶן זוֹמָא, תִּיבְּעֵי לְרַבָּנַן דִּפְלִיגִי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה. תִּבְּעֵי לְבֶן זוֹמָא: עַד כָּאן לָא מְחַיֵּיב בֶּן זוֹמָא אֶלָּא לְגַוַּאי, אֲבָל לְבָרַאי — לָא. אוֹ דִילְמָא, אָתֵי לְאִימְּשׁוֹכֵי. tibeé leven zoma, tibeé lerabanan difligi aléh derabi yeouda. tibeé leven zoma: ad kan la me'hayév ben zoma ela legava, aval levara — la. o dilma, até leimechokhé.
4. תִּיבְּעֵי לְרַבָּנַן דִּפְלִיגִי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה. עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי רַבָּנַן הָתָם, דְּלָא קָא עָבֵיד עֲבוֹדָה, אֲבָל הָכָא דְּקָא עָבֵיד עֲבוֹדָה — לָא. אוֹ דִילְמָא לָא שְׁנָא. תֵּיקוּ. tibeé lerabanan difligi aléh derabi yeouda. ad kan la kaamri rabanan hatam, dela ka avéd avoda, aval hakha deka avéd avoda — la. o dilma la chena. tékou.
5. חָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִידּוּשִׁין טוֹבֵל. תָּנוּ רַבָּנַן: חָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִידּוּשִׁין טוֹבֵל כֹּהֵן גָּדוֹל וּמְקַדֵּשׁ בּוֹ בַּיּוֹם, וְכוּלָּן בַּקּוֹדֶשׁ בְּבֵית הַפַּרְוָה, חוּץ מֵרִאשׁוֹנָה שֶׁהָיְתָה בַּחוֹל עַל גַּבֵּי שַׁעַר הַמַּיִם, וּבְצַד לִשְׁכָּתוֹ הָיְתָה. אָמַר אַבָּיֵי: שְׁמַע מִינַּיהּ עֵין עֵיטָם גָּבוֹהַּ מִקַּרְקַע עֲזָרָה עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת. 'haméch tevilot vaasara kidouchin tovél. tanou rabanan: 'haméch tevilot vaasara kidouchin tovél kohén gadol oumkadéch bo bayom, vekhoulan bakodech bevét haparva, 'houts mérichona chehayta ba'hol al gabé chaar hamayim, ouvtsad lichkato hayta. amar abayé: chema minah én étam gavoha mikarka azara esrim vechaloch amot.
6. דִּתְנַן: כׇּל הַפְּתָחִים שֶׁהָיוּ שָׁם גּוֹבְהָן עֶשְׂרִים אַמָּה וְרׇחְבָּן עֶשֶׂר אַמּוֹת, חוּץ מִשֶּׁל אוּלָם. וְתַנְיָא: ״וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בְּמַיִם״ — בְּמֵי מִקְוֶה, ״כׇּל בְּשָׂרוֹ״ — מַיִם שֶׁכׇּל גּוּפוֹ עוֹלֶה בָּהֶן. וְכַמָּה הֵן? אַמָּה עַל אַמָּה בְּרוּם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת. וְשִׁיעֲרוּ חֲכָמִים מֵי מִקְוֶה אַרְבָּעִים סְאָה. ditnan: kol hapeta'him chehaou cham govhan esrim ama vero'hban eser amot, 'houts michel oulam. vetanya: "vera'hats besaro bemayim" — bemé mikve, "kol besaro" — mayim chekol goufo ole bahen. vekhama hén? ama al ama beroum chaloch amot. vechiarou 'hakhamim mé mikve arbaim sea.

Daf 31b

1. וְהָא אִיכָּא אַמָּה תִּקְרָה וְאַמָּה מַעֲזִיבָה! שְׁעָרִים דְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כֵּיוָן דְּשֵׁישָׁא נִינְהוּ, בְּמַשֶּׁהוּ עָבְדִי לְהוּ. וְהָא אִיכָּא הַאיְךְ מַשֶּׁהוּ! כֵּיוָן דְּלָא הֲוַאי אַמְּתָא — לָא חָשֵׁיב לַהּ. veha ika ama tikra veama maaziva! chearim devét hamikdach, kévan dechécha ninou, bemacheou avdi leou. veha ika haykhe macheou! kévan dela hava ameta — la 'hachév lah.
2. פֵּרְסוּ סָדִין שֶׁל בּוּץ וְכוּ׳. מַאי שְׁנָא שֶׁל בּוּץ? כִּדְאָמַר רַב כָּהֲנָא: כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר שֶׁעֲבוֹדַת הַיּוֹם בְּבִגְדֵי בוּץ. הָכָא נָמֵי: שֶׁיַּכִּיר שֶׁעֲבוֹדַת הַיּוֹם בְּבִגְדֵי בוּץ. pérsou sadin chel bouts vekhou'. ma chena chel bouts? kidamar rav kahana: kedé cheyakir cheavodat hayom bevigdé vouts. hakha namé: cheyakir cheavodat hayom bevigdé vouts.
3. מַתְנִי׳ פָּשַׁט יָרַד וְטָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב, וְלָבַשׁ, וְקִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. הֵבִיאוּ לוֹ אֶת הַתָּמִיד, קְרָצוֹ וּמֵירַק אַחֵר שְׁחִיטָה עַל יָדוֹ. קִבֵּל אֶת הַדָּם וּזְרָקוֹ. matni' pachat yarad vetaval, ala venistapag. héviou lo bigdé zahav, velavach, vekidéch yada veragla. héviou lo et hatamid, keratso oumérak a'hér che'hita al yado. kibél et hadam ouzrako.
4. נִכְנַס לְהַקְטִיר קְטוֹרֶת שֶׁל שַׁחַר, וּלְהֵיטִיב אֶת הַנֵּרוֹת, וּלְהַקְרִיב אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הָאֵבָרִים וְהַחֲבִיתִּין וְאֶת הַיַּיִן. קְטוֹרֶת שֶׁל שַׁחַר הָיְתָה קְרֵיבָה בֵּין דָּם לְאֵבָרִים, שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם בֵּין אֵיבָרִים לִנְסָכִים. nikhnas lehaktir ketoret chel cha'har, oulhétiv et hanérot, oulhakriv et haroch veet haévarim veha'havitin veet hayayin. ketoret chel cha'har hayta keréva bén dam leévarim, chel bén haarbayim bén évarim linsakhim.
5. אִם הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל זָקֵן אוֹ אִיסְטְנִיס מְחַמִּין לוֹ חַמִּין, וּמְטִילִין לְתוֹךְ הַצּוֹנֵן כְּדֵי שֶׁתָּפִיג צִינָּתָן. im haya kohén gadol zakén o istenis me'hamin lo 'hamin, oumtilin letokh hatsonén kedé chetafig tsinatan.
6. גְּמָ׳ אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא: הָא דְּלָא כְּרַבִּי מֵאִיר. דְּאִי רַבִּי מֵאִיר, כֵּיוָן דְּאָמַר תְּרֵי קִידּוּשֵׁי אַלְּבִישָׁה עָבֵיד לְהוּ — הָכָא נָמֵי לֶיעְבֵּיד תְּרֵי קִידּוּשֵׁי אַלְּבִישָׁה! gema' amrouha rabanan kaméh derav papa: ha dela kerabi méir. dei rabi méir, kévan deamar teré kidouché alevicha avéd leou — hakha namé lebéd teré kidouché alevicha!
7. אֲמַר לְהוּ רַב פָּפָּא: בֵּין לְרַבָּנַן בֵּין לְרַבִּי מֵאִיר חַד אַפְּשִׁיטָה דְּבִגְדֵי קוֹדֶשׁ, וְחַד אַלְּבִישָׁה, וְהָכָא בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי: ״וּפָשַׁט וְרָחַץ (וְרָחַץ) וְלָבַשׁ״, רַבִּי מֵאִיר סָבַר: מַקִּישׁ פְּשִׁיטָה לִלְבִישָׁה, מָה לְבִישָׁה — לוֹבֵשׁ וְאַחַר כָּךְ מְקַדֵּשׁ, אַף פְּשִׁיטָה — פּוֹשֵׁט וְאַחַר כָּךְ מְקַדֵּשׁ. amar leou rav papa: bén lerabanan bén lerabi méir 'had apechita devigdé kodech, ve'had alevicha, vehakha beha ka mipalgi: "oufachat vera'hats (vera'hats) velavach", rabi méir savar: makich pechita lilvicha, ma levicha — lovéch vea'har kakh mekadéch, af pechita — pochét vea'har kakh mekadéch.
8. וְרַבָּנַן סָבְרִי: מַקִּישׁ פְּשִׁיטָה לִלְבִישָׁה, מָה לְבִישָׁה — כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ מְקַדֵּשׁ, אַף פְּשִׁיטָה — כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ מְקַדֵּשׁ. verabanan savri: makich pechita lilvicha, ma levicha — kecheou lavouch mekadéch, af pechita — kecheou lavouch mekadéch.
9. אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרַב פָּפָּא: וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ הָכִי? וְהָתַנְיָא: פֵּרְסוּ סָדִין שֶׁל בּוּץ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם, פָּשַׁט וְיָרַד וְטָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפַּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב וְלָבַשׁ, וְקִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: פָּשַׁט וְקִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וְיָרַד וְטָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפַּג, הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי זָהָב, וְלָבַשׁ וְקִידֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. אֲמַר לְהוּ: אִי תַּנְיָא תַּנְיָא. amarou léh rabanan lerav papa: oumi matsét amrate hakhi? vehatanya: pérsou sadin chel bouts béno levén haam, pachat veyarad vetaval, ala venistapag. héviou lo bigdé zahav velavach, vekidéch yada veragla. rabi méir omér: pachat vekidéch yada veragla, veyarad vetaval, ala venistapag, héviou lo bigdé zahav, velavach vekidéch yada veragla. amar leou: i tanya tanya.
10. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי מֵאִיר, הַיְינוּ דְּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ bichlama lerabi méir, haynou demachka'hate lah

Daf 32a

1. עֲשָׂרָה קִידּוּשִׁין. אֶלָּא לְרַבָּנַן, תִּשְׁעָה הֲווֹ! אָמְרִי לָךְ רַבָּנַן: קִידּוּשָׁא בָּתְרָא, כִּי פָּשֵׁיט בִּגְדֵי קֹדֶשׁ וְלָבֵישׁ בִּגְדֵי חוֹל, עָבֵיד לֵיהּ הָתָם. asara kidouchin. ela lerabanan, ticha hao! amri lakh rabanan: kidoucha batra, ki pachét bigdé kodech velavéch bigdé 'hol, avéd léh hatam.
2. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וּבָא אַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד״, לָמָה הוּא בָּא? אֵינוֹ בָּא אֶלָּא לְהוֹצִיא אֶת הַכַּף וְאֶת הַמַּחְתָּה. (שֶׁכׇּל) הַפָּרָשָׁה כּוּלָּהּ נֶאֶמְרָה עַל הַסֵּדֶר, חוּץ מִפָּסוּק זֶה. מַאי טַעְמָא? tanou rabanan: "ouva aharon el ohel moéd", lama hou ba? éno ba ela leotsi et hakaf veet hama'hta. (chekol) haparacha koulah neemra al haséder, 'houts mipasouk ze. ma tama?
3. אָמַר רַב חִסְדָּא: גְּמִירִי, חָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִידּוּשִׁין טוֹבֵל כֹּהֵן גָּדוֹל וּמְקַדֵּשׁ בּוֹ בַּיּוֹם. וְאִי כְּסִדְרָן, לָא מַשְׁכַּחַתְּ לְהוּ אֶלָּא שָׁלֹשׁ טְבִילוֹת וְשִׁשָּׁה קִידּוּשִׁין. amar rav 'hisda: gemiri, 'haméch tevilot vaasara kidouchin tovél kohén gadol oumkadéch bo bayom. vei kesidran, la machka'hate leou ela chaloch tevilot vechicha kidouchin.
4. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מִנַּיִן לְחָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִידּוּשִׁין שֶׁטּוֹבֵל כֹּהֵן גָּדוֹל וּמְקַדֵּשׁ בּוֹ בַּיּוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּבָא אַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וּפָשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַבָּד וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בַמַּיִם בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ וְלָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו וְיָצָא וְעָשָׂה״. הָא לָמַדְתָּ שֶׁכׇּל הַמְשַׁנֶּה מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה טָעוּן טְבִילָה. tanya, amar rabi yeouda: minayin le'haméch tevilot vaasara kidouchin chetovél kohén gadol oumkadéch bo bayom? talmoud lomar: "ouva aharon el ohel moéd oufachat et bigdé habad vera'hats besaro vamayim bemakom kadoch velavach et begada veyatsa veasa". ha lamadta chekol hamchane méavoda laavoda taoun tevila.
5. אָמַר רַבִּי: מִנַּיִן לְחָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִידּוּשִׁין שֶׁטּוֹבֵל כֹּהֵן גָּדוֹל וּמְקַדֵּשׁ בּוֹ בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כְּתוֹנֶת בַּד קוֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגּוֹר וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנוֹף בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם״, הָא לָמַדְתָּ שֶׁכׇּל הַמְשַׁנֶּה מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה — טָעוּן טְבִילָה. וְאוֹמֵר: ״בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם״, הוּקְשׁוּ כׇּל הַבְּגָדִים כּוּלָּן זֶה לָזֶה. amar rabi: minayin le'haméch tevilot vaasara kidouchin chetovél kohén gadol oumkadéch bo bayom, cheneemar: "ketonet bad kodech yilbach oumikhnesé vad yihou al besaro ouvavnét bad ya'hgor ouvmitsnefet bad yitsnof bigdé kodech hém vera'hats bamayim et besaro oulvécham", ha lamadta chekol hamchane méavoda laavoda — taoun tevila. veomér: "bigdé kodech hém", houkchou kol habegadim koulan ze laze.
6. וְחָמֵשׁ עֲבוֹדוֹת הֵן: תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר בְּבִגְדֵי זָהָב, עֲבוֹדַת הַיּוֹם בְּבִגְדֵי לָבָן, אֵילוֹ וְאֵיל הָעָם בְּבִגְדֵי זָהָב, כַּף וּמַחְתָּה בְּבִגְדֵי לָבָן, תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם בְּבִגְדֵי זָהָב. ve'haméch avodot hén: tamid chel cha'har bevigdé zahav, avodat hayom bevigdé lavan, élo veél haam bevigdé zahav, kaf ouma'hta bevigdé lavan, tamid chel bén haarbayim bevigdé zahav.
7. וּמִנַּיִן שֶׁכׇּל טְבִילָה וּטְבִילָה צְרִיכָה שְׁנֵי קִידּוּשִׁין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּפָשַׁט ... וְרָחַץ״, ״וְרָחַץ ... וְלָבַשׁ״ ouminayin chekol tevila outvila tserikha chené kidouchin? talmoud lomar: "oufachat ... vera'hats", "vera'hats ... velavach"
8. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, קַל וָחוֹמֶר: וּמָה בִּמְקוֹם שֶׁאֵין טָעוּן טְבִילָה — טָעוּן קִידּוּשׁ, מְקוֹם שֶׁטָּעוּן טְבִילָה — אֵינוֹ דִּין שֶׁטָּעוּן קִידּוּשׁ. rabi elazar berabi chimon omér, kal va'homer: ouma bimkom cheén taoun tevila — taoun kidouch, mekom chetaoun tevila — éno din chetaoun kidouch.
9. אִי מָה לְהַלָּן קִידּוּשׁ אֶחָד, אַף כָּאן קִידּוּשׁ אֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּבָא אַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וּפָשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַבָּד אֲשֶׁר לָבַשׁ״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר לָבַשׁ״, כְּלוּם אָדָם פּוֹשֵׁט אֶלָּא מַה שֶּׁלָּבַשׁ! אֶלָּא לְהַקִּישׁ פְּשִׁיטָה לִלְבִישָׁה: מָה לְבִישָׁה טָעוּן קִידּוּשׁ — אַף פְּשִׁיטָה טָעוּן קִידּוּשׁ. i ma lehalan kidouch e'had, af kan kidouch e'had? talmoud lomar: "ouva aharon el ohel moéd oufachat et bigdé habad acher lavach", ma talmoud lomar: "acher lavach", keloum adam pochét ela ma chelavach! ela lehakich pechita lilvicha: ma levicha taoun kidouch — af pechita taoun kidouch.
10. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מִנַּיִן לְחָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִידּוּשִׁין שֶׁטּוֹבֵל כֹּהֵן גָּדוֹל וּמְקַדֵּשׁ בּוֹ בַּיּוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּבָא אַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַמַּיִם בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ״, הָא לָמַדְתָּ שֶׁכׇּל הַמְשַׁנֶּה מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה — טָעוּן טְבִילָה. אַשְׁכְּחַן מִבִּגְדֵי לָבָן לְבִגְדֵי זָהָב, מִבִּגְדֵי זָהָב לְבִגְדֵי לָבָן מִנַּיִן? amar rabi yeouda: minayin le'haméch tevilot vaasara kidouchin chetovél kohén gadol oumkadéch bo bayom? talmoud lomar: "ouva aharon el ohel moéd vera'hats et besaro vamayim bemakom kadoch", ha lamadta chekol hamchane méavoda laavoda — taoun tevila. achke'han mibigdé lavan levigdé zahav, mibigdé zahav levigdé lavan minayin?

Daf 32b

1. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, קַל וָחוֹמֶר: מָה בִּגְדֵי זָהָב שֶׁאֵין כֹּהֵן נִכְנָס בָּהֶן לִפְנַי וְלִפְנִים — טָעוּן טְבִילָה, בִּגְדֵי לָבָן שֶׁנִּכְנָס בָּהֶן לִפְנַי וְלִפְנִים — אֵינוֹ דִּין שֶׁטָּעוּן טְבִילָה! אִיכָּא לְמִפְרַךְ: מָה לְבִגְדֵי זָהָב שֶׁכֵּן כַּפָּרָתָן מְרוּבָּה! אֶלָּא, נָפְקָא לֵיהּ מִדְּרַבִּי. tana devé rabi yichmaél, kal va'homer: ma bigdé zahav cheén kohén nikhnas bahen lifna velifnim — taoun tevila, bigdé lavan chenikhnas bahen lifna velifnim — éno din chetaoun tevila! ika lemifrakh: ma levigdé zahav chekén kaparatan merouba! ela, nafka léh miderabi.
2. אָמַר רַבִּי: מִנַּיִן לְחָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִידּוּשִׁין שֶׁטּוֹבֵל כֹּהֵן גָּדוֹל וּמְקַדֵּשׁ בּוֹ בַּיּוֹם, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כְּתֹנֶת בַּד קוֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ״, הָא לָמַדְתָּ שֶׁכׇּל הַמְשַׁנֶּה מֵעֲבוֹדָה לַעֲבוֹדָה שֶׁטָּעוּן טְבִילָה. אַשְׁכְּחַן מִבִּגְדֵי זָהָב לְבִגְדֵי לָבָן, מִבִּגְדֵי לָבָן לְבִגְדֵי זָהָב מִנַּיִן? amar rabi: minayin le'haméch tevilot vaasara kidouchin chetovél kohén gadol oumkadéch bo bayom, talmoud lomar: "ketonet bad kodech yilbach", ha lamadta chekol hamchane méavoda laavoda chetaoun tevila. achke'han mibigdé zahav levigdé lavan, mibigdé lavan levigdé zahav minayin?
3. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, קַל וָחוֹמֶר: מָה בִּגְדֵי לָבָן שֶׁאֵין כַּפָּרָתָן מְרוּבָּה — טְעוּנִין טְבִילָה, בִּגְדֵי זָהָב שֶׁכַּפָּרָתָן מְרוּבָּה — אֵינוֹ דִּין שֶׁטְּעוּנִין טְבִילָה? tana devé rabi yichmaél, kal va'homer: ma bigdé lavan cheén kaparatan merouba — teounin tevila, bigdé zahav chekaparatan merouba — éno din cheteounin tevila?
4. אִיכָּא לְמִפְרַךְ: מָה לְבִגְדֵי לָבָן שֶׁכֵּן נִכְנָס בָּהֶן לִפְנַי וְלִפְנִים! הַיְינוּ דְּקָתָנֵי, וְאוֹמֵר: ״בִּגְדֵי קוֹדֶשׁ הֵם וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם וּלְבֵשָׁם״. ika lemifrakh: ma levigdé lavan chekén nikhnas bahen lifna velifnim! haynou dekatané, veomér: "bigdé kodech hém vera'hats et besaro bamayim oulvécham".
5. וְחָמֵשׁ עֲבוֹדוֹת הֵן: תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר בְּבִגְדֵי זָהָב, עֲבוֹדַת הַיּוֹם בְּבִגְדֵי לָבָן, אֵילוֹ וְאֵיל הָעָם בְּבִגְדֵי זָהָב, כַּף וּמַחְתָּה בְּבִגְדֵי לָבָן, תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם בְּבִגְדֵי זָהָב. ve'haméch avodot hén: tamid chel cha'har bevigdé zahav, avodat hayom bevigdé lavan, élo veél haam bevigdé zahav, kaf ouma'hta bevigdé lavan, tamid chel bén haarbayim bevigdé zahav.
6. וּמִנַּיִן שֶׁכׇּל טְבִילָה וּטְבִילָה צְרִיכָה שְׁנֵי קִידּוּשִׁין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּפָשַׁט ... וְרָחַץ״, ״וְרָחַץ ... וְלָבַשׁ״. הַאי בִּטְבִילָה כְּתִיב! אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִטְבִילָה, דְּנָפְקָא לֵיהּ: מִ״בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם״, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְקִידּוּשׁ. ouminayin chekol tevila outvila tserikha chené kidouchin? talmoud lomar: "oufachat ... vera'hats", "vera'hats ... velavach". ha bitvila ketiv! im éno inyan litvila, denafka léh: mi"bigdé kodech hém", tenéou inyan lekidouch.
7. וְלִיכְתְּבֵיהּ רַחֲמָנָא בִּלְשׁוֹן קִידּוּשׁ! הָא קָא מַשְׁמַע לַן דִּטְבִילָה כְּקִידּוּשׁ, מָה קִידּוּשׁ בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ, אַף טְבִילָה בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ. velikhtevéh ra'hamana bilchon kidouch! ha ka machma lan ditvila kekidouch, ma kidouch bemakom kadoch, af tevila bemakom kadoch.
8. וְרַבִּי יְהוּדָה, קִידּוּשׁ מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מִדְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. verabi yeouda, kidouch mena léh? nafka léh miderabi elazar berabi chimon.
9. אָמַר רַב חִסְדָּא: הָא דְּרַבִּי מַפְּקָא מִדְּרַבִּי מֵאִיר, וּמַפְּקָא מִדְּרַבָּנַן. מַפְּקָא מִדְּרַבָּנַן, דְּאִילּוּ רַבָּנַן אָמְרִי: כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ מְקַדֵּשׁ, וְאִיהוּ אָמַר: כְּשֶׁהוּא פּוֹשֵׁט מְקַדֵּשׁ. וּמַפְּקָא מִדְּרַבִּי מֵאִיר: דְּאִילּוּ רַבִּי מֵאִיר אָמַר: הָךְ קִידּוּשׁ בָּתְרָא כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ מְקַדֵּשׁ, וְאִיהוּ אָמַר: כְּשֶׁהוּא פּוֹשֵׁט מְקַדֵּשׁ. amar rav 'hisda: ha derabi mapeka miderabi méir, oumapeka miderabanan. mapeka miderabanan, deilou rabanan amri: kecheou lavouch mekadéch, veiou amar: kecheou pochét mekadéch. oumapeka miderabi méir: deilou rabi méir amar: hakh kidouch batra kecheou lavouch mekadéch, veiou amar: kecheou pochét mekadéch.
10. אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: הַכֹּל מוֹדִין בְּקִידּוּשׁ שֵׁנִי שֶׁלּוֹבֵשׁ וְאַחַר כָּךְ מְקַדֵּשׁ. מַאי טַעְמָא, דְּאָמַר קְרָא: ״אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּחַ״, מִי שֶׁאֵינוֹ מְחוּסָּר אֶלָּא גִּישָׁה, יָצָא זֶה שֶׁמְחוּסָּר לְבִישָׁה וְגִישָׁה. amar rav a'ha bar yaakov: hakol modin bekidouch chéni chelovéch vea'har kakh mekadéch. ma tama, deamar kera: "o vegichtam el hamizbé'ha", mi cheéno me'housar ela gicha, yatsa ze chem'housar levicha vegicha.
11. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: לָא רַב חִסְדָּא אִית לֵיהּ דְּרַב אַחָא, וְלָא רַב אַחָא אִית לֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא. דְּאִם כֵּן, לְרַבִּי הָווּ לְהוּ חֲמֵיסַר קִידּוּשִׁין. amar léh rav a'ha beréh derava lerav aché: la rav 'hisda it léh derav a'ha, vela rav a'ha it léh derav 'hisda. deim kén, lerabi haou leou 'hamésar kidouchin.
12. הֵבִיאוּ לוֹ אֶת הַתָּמִיד קְרָצוֹ וְכוּ׳. מַאי קְרָצוֹ? אָמַר עוּלָּא: לִישָּׁנָא דִקְטָלָא הוּא. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, מַאי קְרָא: ״עֶגְלָה יְפֵהפִיָּה מִצְרָיִם קֶרֶץ מִצָּפוֹן בָּא בָא״. מַאי מַשְׁמַע? כְּדִמְתַרְגֵּם רַב יוֹסֵף: ״מַלְכוּ יָאֲיָא הֲוָת מִצְרַיִם עַמְמִין קָטוֹלִין מִצִּיפּוּנָא יֵיתוֹן עֲלַהּ״. קְרָצוֹ בְּכַמָּה? אָמַר עוּלָּא: בְּרוֹב שְׁנַיִם. héviou lo et hatamid keratso vekhou'. ma keratso? amar oula: lichana diktala hou. amar rav na'hman bar yits'hak, ma kera: "egla yeféfiya mitsrayim kerets mitsafon ba va". ma machma? kedimtargém rav yoséf: "malkhou yaaya havat mitsrayim ammin katolin mitsipouna yéton alah". keratso bekhama? amar oula: berov chenayim.
13. וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּרוֹב שְׁנַיִם. וְאַף רֵישׁ לָקִישׁ סָבַר בְּרוֹב שְׁנַיִם, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: וְכִי מֵאַחַר שֶׁשָּׁנִינוּ: רוּבּוֹ שֶׁל אֶחָד כָּמוֹהוּ, לָמָּה שָׁנִינוּ: רוֹב אֶחָד בָּעוֹף וְרוֹב שְׁנַיִם בַּבְּהֵמָה? לְפִי שֶׁשָּׁנִינוּ: הֵבִיאוּ לוֹ אֶת הַתָּמִיד, קְרָצוֹ וּמֵירַק אַחֵר שְׁחִיטָה עַל יָדוֹ, וְקִיבֵּל אֶת הַדָּם וּזְרָקוֹ. יָכוֹל לֹא מֵירַק — יְהֵא פָּסוּל. vekhén amar rabi yo'hanan: berov chenayim. veaf réch lakich savar berov chenayim, deamar réch lakich: vekhi méa'har chechaninou: roubo chel e'had kamoou, lama chaninou: rov e'had baof verov chenayim babehéma? lefi chechaninou: héviou lo et hatamid, keratso oumérak a'hér che'hita al yado, vekibél et hadam ouzrako. yakhol lo mérak — yehé pasoul.
14. יָכוֹל לֹא מֵירַק יְהֵא פָּסוּל?! אִם כֵּן הָוְיָא לֵיהּ עֲבוֹדָה בְּאַחֵר, (וּתְנַן): כׇּל עֲבוֹדוֹת יוֹם הַכִּפּוּרִים אֵינָן כְּשֵׁרוֹת אֶלָּא בּוֹ! הָכִי קָאָמַר: יָכוֹל יְהֵא פָּסוּל מִדְּרַבָּנַן, yakhol lo mérak yehé pasoul?! im kén havya léh avoda bea'hér, (outnan): kol avodot yom hakipourim énan kechérot ela bo! hakhi kaamar: yakhol yehé pasoul miderabanan,

Daf 33a

1. לְכָךְ שָׁנִינוּ: רוֹב אֶחָד בָּעוֹף וְרוֹב שְׁנַיִם בַּבְּהֵמָה. וְכִי מֵאַחַר דַּאֲפִילּוּ פְּסוּלָא מִדְּרַבָּנַן לֵיכָּא, לְמָה לִי לְמָרֵק! מִצְוָה לְמָרֵק. lekhakh chaninou: rov e'had baof verov chenayim babehéma. vekhi méa'har daafilou pesoula miderabanan léka, lema li lemarék! mitsva lemarék.
2. אַבָּיֵי מְסַדֵּר מַעֲרָכָה מִשְּׁמֵיהּ דִּגְמָרָא וְאַלִּיבָּא דְּאַבָּא שָׁאוּל: מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה קוֹדֶמֶת לְמַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטוֹרֶת, מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטוֹרֶת קוֹדֶמֶת לְסִידּוּר שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים, וְסִידּוּר שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים קוֹדֵם לְדִישּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, וְדִישּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי קוֹדֵם לַהֲטָבַת חָמֵשׁ נֵרוֹת, abayé mesadér maarakha micheméh digmara vealiba deaba chaoul: maarakha gedola kodemet lemaarakha cheniya chel ketoret, maarakha cheniya chel ketoret kodemet lesidour chené geziré étsim, vesidour chené geziré étsim kodém ledichoun mizbé'ha hapenimi, vedichoun mizbé'ha hapenimi kodém lahatavat 'haméch nérot,
3. וַהֲטָבַת חָמֵשׁ נֵרוֹת קוֹדֵם לְדַם הַתָּמִיד, וְדַם הַתָּמִיד קוֹדֵם לַהֲטָבַת שְׁתֵּי נֵרוֹת, וַהֲטָבַת שְׁתֵּי נֵרוֹת קוֹדֵם לִקְטוֹרֶת, וּקְטוֹרֶת קוֹדֵם לְאֵבָרִים, וְאֵבָרִים לְמִנְחָה, וּמִנְחָה לַחֲבִיתִּין, וַחֲבִיתִּין לִנְסָכִין, vahatavat 'haméch nérot kodém ledam hatamid, vedam hatamid kodém lahatavat cheté nérot, vahatavat cheté nérot kodém liktoret, ouktoret kodém leévarim, veévarim lemin'ha, oumin'ha la'havitin, va'havitin linsakhin,
4. וּנְסָכִין לְמוּסָפִין, וּמוּסָפִין לְבָזִיכִין, וּבָזִיכִין לְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים״, ״עָלֶיהָ״ הַשְׁלֵם כׇּל הַקָּרְבָּנוֹת כּוּלָּן. ounsakhin lemousafin, oumousafin levazikhin, ouvazikhin letamid chel bén haarbayim, cheneemar: "vehiktir aleha 'helvé hachelamim", "aleha" hachlém kol hakarbanot koulan.
5. אָמַר מָר: מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה קוֹדֶמֶת לְמַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטוֹרֶת. מְנָא לַן? דְּתַנְיָא: ״הִיא הָעוֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כׇּל הַלַּיְלָה״ — זוֹ מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה. ״וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ״ — זוֹ מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטוֹרֶת. amar mar: maarakha gedola kodemet lemaarakha cheniya chel ketoret. mena lan? detanya: "hi haola al mokda al hamizbé'ha kol halayla" — zo maarakha gedola. "veéch hamizbé'ha toukad bo" — zo maarakha cheniya chel ketoret.
6. וְאֵיפוֹךְ אֲנָא! מִסְתַּבְּרָא מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה עֲדִיפָא, שֶׁכֵּן כַּפָּרָתָהּ מְרוּבָּה. veéfokh ana! mistabera maarakha gedola adifa, chekén kaparatah merouba.
7. אַדְּרַבָּה, מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה עֲדִיפָא, שֶׁכֵּן מַכְנִיסִין מִמֶּנָּה לִפְנִים! אֲפִילּוּ הָכִי, כַּפָּרָתָהּ מְרוּבָּה עֲדִיפָא. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אִי לָא מַשְׁכַּח עֵצִים לְמַעֲרָכָה שְׁנִיָּה, מִי לָא מְעַיֵּיל מִמַּעֲרָכָה גְּדוֹלָה?! aderaba, maarakha cheniya adifa, chekén makhnisin mimena lifnim! afilou hakhi, kaparatah merouba adifa. veibaét éma: i la machka'h étsim lemaarakha cheniya, mi la meayél mimaarakha gedola?!
8. מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטוֹרֶת קוֹדֶמֶת לְסִידּוּר שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים. מְנָא לַן? דִּכְתִיב: ״וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר״. ״עָלֶיהָ״, וְלֹא עַל חֲבֶרְתָּהּ. מִכְּלָל דְּאִיתָא לַחֲבֶרְתַּהּ. maarakha cheniya chel ketoret kodemet lesidour chené geziré étsim. mena lan? dikhtiv: "ouviér aleha hakohén étsim baboker baboker". "aleha", velo al 'havertah. mikelal deita la'havertah.
9. וְהַאי ״עָלֶיהָ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְגוּפֵיהּ! תְּרֵי ״עָלֶיהָ״ כְּתִיבִי. veha "aleha" mibeé léh legouféh! teré "aleha" ketivi.
10. סִידּוּר שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים קוֹדֵם לְדִישּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי. אַף עַל גַּב דְּהָכָא כְּתִיב ״בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר״, וְהָכָא כְּתִיב ״בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר״, אֲפִילּוּ הָכִי מַכְשִׁיר עָדִיף. מַכְשִׁיר מַאי נִיהוּ — שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים, וְהָא אָמְרַתְּ שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים לְמַעֲרָכָה גְּדוֹלָה אָזְלִי! sidour chené geziré étsim kodém ledichoun mizbé'ha hapenimi. af al gav dehakha ketiv "baboker baboker", vehakha ketiv "baboker baboker", afilou hakhi makhchir adif. makhchir ma niou — chené geziré étsim, veha amrate chené geziré étsim lemaarakha gedola azli!
11. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: שׁוּם עֵצִים. רָבִינָא אָמַר: הוֹאִיל וְהִתְחִיל בַּמַּעֲרָכָה, גּוֹמֵר. רַב אָשֵׁי אָמַר: אִי לָא מַשְׁכַּח עֵצִים לְמַעֲרָכָה שְׁנִיָּה מִי לָא מְעַיֵּיל מִמַּעֲרָכָה גְּדוֹלָה?! amar rabi yirmeya: choum étsim. ravina amar: hoil vehit'hil bamaarakha, gomér. rav aché amar: i la machka'h étsim lemaarakha cheniya mi la meayél mimaarakha gedola?!
12. וְדִישּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי קוֹדֵם לַהֲטָבַת חָמֵשׁ נֵרוֹת. מַאי טַעְמָא? אָמַר אַבָּיֵי: גְּמָרָא גְּמִירְנָא, סְבָרָא — לָא יָדַעְנָא. וְרָבָא אָמַר: כְּרֵישׁ לָקִישׁ. דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אֵין מַעֲבִירִין עַל הַמִּצְוֹת, vedichoun mizbé'ha hapenimi kodém lahatavat 'haméch nérot. ma tama? amar abayé: gemara gemirna, sevara — la yadana. verava amar: keréch lakich. deamar réch lakich: én maavirin al hamitsot,

Daf 33b

1. וְכִי עָיֵיל לְהֵיכָל — בְּמִזְבֵּחַ פָּגַע בְּרֵישָׁא. דְּתַנְיָא: שֻׁלְחָן בַּצָּפוֹן מָשׁוּךְ מִן הַכּוֹתֶל שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה, וּמְנוֹרָה בַּדָּרוֹם מְשׁוּכָה מִן הַכּוֹתֶל שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה. מִזְבֵּחַ מְמוּצָּע וְעוֹמֵד בְּאֶמְצַע וּמָשׁוּךְ כְּלַפֵּי חוּץ קִימְעָא. וְנוֹקְמֵיהּ, לַהֲדַיְיהוּ? כֵּיוָן דִּכְתִיב: ״וְאֶת הַמְּנוֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן״, בָּעֵינַן דְּחָזוּ אַהֲדָדֵי. vekhi ayél lehékhal — bemizbé'ha paga berécha. detanya: choul'han batsafon machoukh min hakotel cheté amot oume'hetsa, oumnora badarom mechoukha min hakotel cheté amot oume'hetsa. mizbé'ha memoutsa veoméd beemtsa oumachoukh kelapé 'houts kima. venokméh, lahadayou? kévan dikhtiv: "veet hamenora nokha'h hachoul'han", baénan de'hazou ahadadé.
2. אָמַר רָבָא: שְׁמַע מִינַּהּ מִדְּרֵישׁ לָקִישׁ, עַבּוֹרֵי דְּרָעָא אַטּוֹטֶפְתָּא אָסוּר. הֵיכִי עָבֵיד? מִדְּרָעָא לְטוֹטֶפְתָּא. amar rava: chema minah mideréch lakich, aboré deraa atotefta asour. hékhi avéd? mideraa letotefta.
3. וַהֲטָבַת חָמֵשׁ נֵרוֹת קוֹדֵם לְדַם הַתָּמִיד, וְדַם הַתָּמִיד קוֹדֵם לַהֲטָבַת שְׁתֵּי נֵרוֹת. מַאי טַעְמָא? אָמַר אַבָּיֵי: הָהוּא ״בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר״ דִּשְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים דְּלָא צְרִיכִי, שְׁדִינְהוּ לְהָכָא. חַד שִׁדְיֵיהּ לַהֲטָבַת חָמֵשׁ נֵרוֹת — דְּלִיקְדְּמֵיהּ לְדַם הַתָּמִיד, וְחַד שִׁדְיֵיהּ לְדַם הַתָּמִיד — דְּנִקְדְּמֵיהּ לַהֲטָבַת שְׁתֵּי נֵרוֹת. vahatavat 'haméch nérot kodém ledam hatamid, vedam hatamid kodém lahatavat cheté nérot. ma tama? amar abayé: haou "baboker baboker" dichné geziré étsim dela tserikhi, chedinou lehakha. 'had chidyéh lahatavat 'haméch nérot — delikdeméh ledam hatamid, ve'had chidyéh ledam hatamid — denikdeméh lahatavat cheté nérot.
4. חַד שִׁדְיֵיהּ לַהֲטָבַת חָמֵשׁ נֵרוֹת, דְּלִיקְדְּמֵיהּ לְדַם הַתָּמִיד — דְּהָכָא תְּלָתָא וְהָכָא תְּרֵי. 'had chidyéh lahatavat 'haméch nérot, delikdeméh ledam hatamid — dehakha telata vehakha teré.
5. וְחַד שִׁדְיֵיהּ לְדַם הַתָּמִיד — דְּנִקְדְּמֵיהּ לַהֲטָבַת שְׁתֵּי נֵרוֹת. אַף עַל גַּב דְּהָכָא תְּרֵי וְהָכָא תְּרֵי — מְכַפֵּר עָדִיף. ve'had chidyéh ledam hatamid — denikdeméh lahatavat cheté nérot. af al gav dehakha teré vehakha teré — mekhapér adif.
6. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי, וְאֵימָא: חַד שִׁדְיֵיהּ לְדִישּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, דְּנִקְדְּמֵיהּ לְדַם הַתָּמִיד — דְּהָכָא תְּלָתָא וְהָכָא תְּרֵי. וְחַד שִׁדְיֵיהּ לְדַם הַתָּמִיד, דְּנִקְדּוֹם לַהֲטָבַת חָמֵשׁ נֵרוֹת — דְּאַף עַל גַּב דְּהָכָא תְּרֵי וְהָכָא תְּרֵי, מְכַפֵּר עָדִיף! אִם כֵּן אַפְסוֹקֵי בְּמַאי מַפְסְקַתְּ לְהוּ? amar léh rav papa leabayé, veéma: 'had chidyéh ledichoun mizbé'ha hapenimi, denikdeméh ledam hatamid — dehakha telata vehakha teré. ve'had chidyéh ledam hatamid, denikdom lahatavat 'haméch nérot — deaf al gav dehakha teré vehakha teré, mekhapér adif! im kén afsoké bema mafsekate leou?
7. הָנִיחָא לְרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר: לָמָּה מְטִיבִין וְחוֹזְרִים וּמְטִיבִין — כְּדֵי לְהַרְגִּישׁ כׇּל הָעֲזָרָה כּוּלָּהּ, שַׁפִּיר. hani'ha leréch lakich, deamar: lama metivin ve'hozrim oumtivin — kedé lehargich kol haazara koulah, chapir.
8. אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: ״בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר״ — חַלְּקֵהוּ לִשְׁנֵי בְקָרִים, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? ela lerabi yo'hanan, deamar: "baboker baboker" — 'halekéou lichné vekarim, ma ika lemémar?
9. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: הַאי ״בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר״ דְּעֵצִים, מִי מְיַיתַּר? הָא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְגוּפֵיהּ, דְּקָאָמַר רַחֲמָנָא — נִקְדְּמוּ לְמַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטוֹרֶת! אֲמַר לֵיהּ: וְלָאו מִי אוֹקֵימְנָא ״עָלֶיהָ״ וְלֹא עַל חֲבֶרְתָּהּ, מִכְּלָל דְּאִיתַהּ לַחֲבֶרְתַּהּ. amar léh ravina lerav aché: ha "baboker baboker" deétsim, mi meyatar? ha mibeé léh legouféh, dekaamar ra'hamana — nikdemou lemaarakha cheniya chel ketoret! amar léh: vela mi okémna "aleha" velo al 'havertah, mikelal deitah la'havertah.
10. מַאי שְׁנָא דְּעָבֵיד הֲטָבַת חָמֵשׁ נֵרוֹת בְּרֵישָׁא? נֶעְבֵּיד הֲטָבַת שְׁתֵּי נֵרוֹת בְּרֵישָׁא! כֵּיוָן דְּאַתְחֵיל בְּהוּ — עָבֵיד רוּבָּא. וְנֶעְבֵּיד שֵׁית! אָמַר קְרָא: ״בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרוֹת יַקְטִירֶנָּה״, וְאֵין נֵרוֹת פְּחוּתוֹת מִשְּׁתַּיִם. ma chena deavéd hatavat 'haméch nérot berécha? nebéd hatavat cheté nérot berécha! kévan deat'hél beou — avéd rouba. venebéd chét! amar kera: "behétivo et hanérot yaktirena", veén nérot pe'houtot michetayim.
11. וַהֲטָבַת שְׁתֵּי נֵרוֹת קוֹדֶמֶת לִקְטוֹרֶת, דְּאָמַר קְרָא: ״בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרוֹת״, וַהֲדַר ״יַקְטִירֶנָּה״. vahatavat cheté nérot kodemet liktoret, deamar kera: "behétivo et hanérot", vahadar "yaktirena".
12. וּקְטוֹרֶת לְאֵבָרִים, דְּתַנְיָא: יוּקְדַּם דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר״, לְדָבָר שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בּוֹ אֶלָּא ״בֹּקֶר״ אֶחָד בִּלְבַד. ouktoret leévarim, detanya: youkdam davar cheneemar bo "baboker baboker", ledavar chelo neemar bo ela "boker" e'had bilvad.
13. וְאֵבָרִים לְמִנְחָה, דְּתַנְיָא: מִנַּיִין שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר קוֹדֵם לְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר? veévarim lemin'ha, detanya: minayin chelo yehé davar kodém letamid chel cha'har?

Daf 34a

1. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעוֹלָה״, וְאָמַר רָבָא: ״הָעוֹלָה״ — הִיא עוֹלָה רִאשׁוֹנָה. talmoud lomar: "vearakh aleha haola", veamar rava: "haola" — hi ola richona.
2. וּמִנְחָה לַחֲבִיתִּין, עוֹלָה וּמִנְחָה. oumin'ha la'havitin, ola oumin'ha.
3. וַחֲבִיתִּין לִנְסָכִים, שׁוּם מִנְחָה. va'havitin linsakhim, choum min'ha.
4. וּנְסָכִים לְמוּסָפִין, זֶבַח וּנְסָכִים. וּמוּסָפִין לְבָזִיכִין, וְהָתַנְיָא: בָּזִיכִין קוֹדְמִין לְמוּסָפִין! תַּנָּאֵי הִיא. ounsakhim lemousafin, zeva'h ounsakhim. oumousafin levazikhin, vehatanya: bazikhin kodmin lemousafin! tanaé hi.
5. אָמַר אַבָּיֵי: מִסְתַּבְּרָא כְּמַאן דְּאָמַר מוּסָפִין קוֹדְמִין לְבָזִיכִין — לָאו מִי אָמְרַתְּ ״בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר״, לְהַקְדִּים? הָכָא נָמֵי: ״בַּיּוֹם״ ״בַּיּוֹם״, לְאַחֵר. amar abayé: mistabera keman deamar mousafin kodmin levazikhin — la mi amrate "baboker baboker", lehakdim? hakha namé: "bayom" "bayom", lea'hér.
6. מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָמַר בָּזִיכִין קוֹדְמִין לְמוּסָפִין? גָּמַר ״חוּקָּה״ ״חוּקָּה״ מֵחֲבִיתִּין. ma tama deman deamar bazikhin kodmin lemousafin? gamar "'houka" "'houka" mé'havitin.
7. אִי מֵהָתָם גָּמַר, לִיגְמְרַהּ כּוּלַּהּ מִילְּתָא מֵהָתָם? לְהָכִי אַהֲנִי ״בַּיּוֹם״ ״בַּיּוֹם״, לְאַחֵר. i méhatam gamar, ligmerah koulah mileta méhatam? lehakhi ahani "bayom" "bayom", lea'hér.
8. קְטוֹרֶת שֶׁל שַׁחַר הָיְתָה קְרֵיבָה בֵּין דָּם לְאֵיבָרִים וְכוּ׳. מַנִּי? אִי רַבָּנַן, בֵּין דָּם לְנֵרוֹת מִיבְּעֵי לֵיהּ. אִי אַבָּא שָׁאוּל, בֵּין נֵרוֹת לְאֵיבָרִים מִיבְּעֵי לֵיהּ! ketoret chel cha'har hayta keréva bén dam leévarim vekhou'. mani? i rabanan, bén dam lenérot mibeé léh. i aba chaoul, bén nérot leévarim mibeé léh!
9. לְעוֹלָם רַבָּנַן הִיא, וּבְסִידְרָא לָא קָא מַיְירֵי. leolam rabanan hi, ouvsidra la ka mayré.
10. וְשֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם הָיְתָה קְרֵיבָה בֵּין אֵיבָרִים לִנְסָכִים וְכוּ׳. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר קְרָא: ״כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה״, מָה מִנְחַת הַבֹּקֶר — קְטוֹרֶת קוֹדֶמֶת לִנְסָכִים, אַף כָּאן — קְטוֹרֶת קוֹדֶמֶת לִנְסָכִים. vechel bén haarbayim hayta keréva bén évarim linsakhim vekhou'. mena hané milé? amar rabi yo'hanan, deamar kera: "kemin'hat haboker oukhnisko taase", ma min'hat haboker — ketoret kodemet linsakhim, af kan — ketoret kodemet linsakhim.
11. אִי מָה לְהַלָּן קְטוֹרֶת קוֹדֶמֶת לְאֵיבָרִים, אַף כָּאן קְטוֹרֶת קוֹדֶמֶת לְאֵיבָרִים! מִי כְּתִיב ״כְּאֵיבְרֵי הַבֹּקֶר״? ״כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר״ כְּתִיב. כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר, וְלֹא כְּאֵיבְרֵי הַבֹּקֶר. i ma lehalan ketoret kodemet leévarim, af kan ketoret kodemet leévarim! mi ketiv "keévré haboker"? "kemin'hat haboker" ketiv. kemin'hat haboker, velo keévré haboker.
12. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְנִסְכּוֹ רְבִיעִית הַהִין״ — יִלְמַד שֶׁל שַׁחֲרִית מִשֶּׁל עַרְבִית. tanou rabanan: "venisko reviit hahin" — yilmad chel cha'harit michel arvit.

Daf 34b

1. רַבִּי אוֹמֵר: עַרְבִית מִשֶּׁל שַׁחֲרִית. rabi omér: arvit michel cha'harit.
2. בִּשְׁלָמָא לְרַבָּנַן, הַאי בְּתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם כְּתִיב. אֶלָּא רַבִּי, מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבָּה בַּר עוּלָּא, אָמַר קְרָא: ״לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד״, אֵיזֶהוּ כֶּבֶשׂ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״אֶחָד״? הֱוֵי אוֹמֵר זֶה תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר. bichlama lerabanan, ha betamid chel bén haarbayim ketiv. ela rabi, ma tama? amar raba bar oula, amar kera: "lakeves hae'had", ézeou keves cheneemar bo "e'had"? hevé omér ze tamid chel cha'har.
3. וְרַבָּנַן: מַאי ״אֶחָד״ — מְיוּחָד שֶׁבְּעֶדְרוֹ. וְרַבִּי: מִ״ומִּבְחַר נְדָרֶיךָ״ נָפְקָא. וְרַבָּנַן: חַד בְּחוֹבָה וְחַד בִּנְדָבָה, וּצְרִיכִי. verabanan: ma "e'had" — meou'had chebeedro. verabi: mi"vmiv'har nedarekha" nafka. verabanan: 'had be'hova ve'had bindava, outsrikhi.
4. אִם הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל זָקֵן אוֹ אִיסְטְנִיס וְכוּ׳. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: עֲשָׁשִׁיּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ מְחַמִּין מֵעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים וּמְטִילִין לְתוֹךְ צוֹנֵן, כְּדֵי שֶׁתָּפִיג צִינָּתָן. וַהֲלֹא מְצָרֵף! אָמַר רַב בִּיבִי: שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְצֵירוּף. אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא שֶׁהִגִּיעַ לְצֵירוּף — דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין מוּתָּר. im haya kohén gadol zakén o istenis vekhou'. tanya, amar rabi yeouda: achachiyot chel barzel haou me'hamin méerev yom hakipourim oumtilin letokh tsonén, kedé chetafig tsinatan. vahalo metsaréf! amar rav bivi: chelo higia letsérouf. abayé amar: afilou téma chehigia letsérouf — davar cheén mitkavén moutar.
5. וּמִי אָמַר אַבָּיֵי הָכִי? וְהָתַנְיָא: ״בְּשַׂר עׇרְלָתוֹ״, אֲפִילּוּ בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם בַּהֶרֶת — יָקוֹץ, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. וְהָוֵינַן בָּהּ: קָרָא לְמָה לִי? וְאָמַר אַבָּיֵי: לְרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין אָסוּר. oumi amar abayé hakhi? vehatanya: "besar orlato", afilou bimkom cheyéch cham baheret — yakots, divré rabi yochiya. vehavénan bah: kara lema li? veamar abayé: lerabi yeouda, deamar: davar cheén mitkavén asour.
6. הָנֵי מִילֵּי, בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ, אֲבָל הָכָא צֵירוּף דְּרַבָּנַן הוּא. hané milé, bekhol hatora koulah, aval hakha tsérouf derabanan hou.
7. מַתְנִי׳ הֱבִיאוּהוּ לְבֵית הַפַּרְוָה, וּבַקֹּדֶשׁ הָיָתָה. פֵּרְסוּ סָדִין שֶׁל בּוּץ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם, קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפָשַׁט. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: פָּשַׁט, קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. יָרַד וְטָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִּגְדֵי לָבָן, לָבַשׁ וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. matni' heviouou levét haparva, ouvakodech hayata. pérsou sadin chel bouts béno levén haam, kidéch yada veragla oufachat. rabi méir omér: pachat, kidéch yada veragla. yarad vetaval, ala venistapag. héviou lo bigdé lavan, lavach vekidéch yada veragla.
8. בַּשַּׁחַר הָיָה לוֹבֵשׁ פִּלּוּסִין שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה. בֵּין הָעַרְבַּיִם הִנְדְּוִיִין שֶׁל שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת זוּז, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בַּשַּׁחַר הָיָה לוֹבֵשׁ שֶׁל שְׁמוֹנָה עָשָׂר מָנֶה, וּבֵין הָעַרְבַּיִם שֶׁל שְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה, הַכֹּל שְׁלֹשִׁים מָנֶה. אֵלּוּ מִשֶּׁל צִיבּוּר, וְאִם רָצָה לְהוֹסִיף — מוֹסִיף מִשֶּׁלּוֹ. bacha'har haya lovéch pilousin chel cheném asar mane. bén haarbayim hindeviyin chel chemone méot zouz, divré rabi méir. va'hakhamim omrim: bacha'har haya lovéch chel chemona asar mane, ouvén haarbayim chel cheném asar mane, hakol chelochim mane. élou michel tsibour, veim ratsa leosif — mosif michelo.

Daf 35a

1. גְּמָ׳ מַאי ״פַּרְוָה״? אָמַר רַב יוֹסֵף: פַּרְוָה אַמְגּוּשָׁא. gema' ma "parva"? amar rav yoséf: parva amgoucha.
2. פֵּרְסוּ סָדִין שֶׁל בּוּץ. מַאי שְׁנָא שֶׁל בּוּץ? אָמַר רַב כָּהֲנָא: כְּדֵי שֶׁיַּכִּיר שֶׁעֲבוֹדַת הַיּוֹם בְּבִגְדֵי בוּץ. pérsou sadin chel bouts. ma chena chel bouts? amar rav kahana: kedé cheyakir cheavodat hayom bevigdé vouts.
3. בַּשַּׁחַר הָיָה לוֹבֵשׁ פִּלּוּסִין שֶׁל שְׁמוֹנָה עָשָׂר וְכוּ׳. וְתַנָּא מִנְיָינָא אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן? הָא קָא מַשְׁמַע לַן דִּבְצִיר מֵהָנֵי לָא נֶעְבֵּיד. הָא אִי בָּצֵיר מֵהָנֵי וְטָפֵי אַהֲנִי — לֵית לַן בַּהּ. bacha'har haya lovéch pilousin chel chemona asar vekhou'. vetana minyana ata leachmoinan? ha ka machma lan divtsir méhané la nebéd. ha i batsér méhané vetafé ahani — lét lan bah.
4. דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהַת דְּשַׁחַר עֲדִיפִי, מְנָא לַן? אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב עִילָּאֵי: אָמַר קְרָא: ״בַּד״ ״בַּד״ ״בַּד״ ״בַּד״, מוּבְחָר בַּבַּד. dekhoulé alma mihat decha'har adifi, mena lan? amar rav houna beréh derav ilaé: amar kera: "bad" "bad" "bad" "bad", mouv'har babad.

Daf 35b

1. מֵיתִיבִי: ״וְלָבְשׁוּ בְּגָדִים אֲחֵרִים וְלֹא יְקַדְּשׁוּ אֶת הָעָם בְּבִגְדֵיהֶם״, métivi: "velavchou begadim a'hérim velo yekadechou et haam bevigdéhem",
2. מַאי לָאו ״אֲחֵרִים״ — חֲשׁוּבִין מֵהֶן! לֹא, ״אֲחֵרִים״ — פְּחוּתִים מֵהֶן. ma la "a'hérim" — 'hachouvin méhen! lo, "a'hérim" — pe'houtim méhen.
3. תָּנֵי רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה, וְאָמְרִי לַהּ רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה: אַחַר שֶׁכָּלְתָה עֲבוֹדַת צִיבּוּר, כֹּהֵן שֶׁעָשְׂתָה לוֹ אִמּוֹ כְּתוֹנֶת — לוֹבְשָׁהּ, וְעוֹבֵד בָּהּ עֲבוֹדַת יָחִיד, וּבִלְבַד שֶׁיִּמְסְרֶנָּה לַצִּיבּוּר. פְּשִׁיטָא? tané rav houna bar yeouda, veamri lah rav chemouél bar yeouda: a'har chekalta avodat tsibour, kohén cheasta lo imo ketonet — lovchah, veovéd bah avodat ya'hid, ouvilvad cheyimserena latsibour. pechita?
4. מַהוּ דְּתֵימָא נֵיחוּשׁ שֶׁמָּא לֹא יִמְסְרֶנָּה יָפֶה יָפֶה, קָא מַשְׁמַע לַן. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן פִּאָבִי שֶׁעָשְׂתָה לוֹ אִמּוֹ כְּתוֹנֶת שֶׁל מֵאָה מָנֶה, וְלוֹבְשָׁהּ וְעוֹבֵד בָּהּ עֲבוֹדַת יָחִיד, וּמְסָרָהּ לַצִּיבּוּר. maou detéma né'houch chema lo yimserena yafe yafe, ka machma lan. amrou ala al rabi yichmaél ben piavi cheasta lo imo ketonet chel méa mane, velovchah veovéd bah avodat ya'hid, oumsarah latsibour.
5. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חַרְסוֹם שֶׁעָשְׂתָה לוֹ אִמּוֹ כְּתוֹנֶת מִשְׁתֵּי רִיבּוֹא, וְלֹא הֱנִיחוּהוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים לְלוֹבְשָׁהּ מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאָה כְּעָרוֹם. וּמִי מִתְחֲזֵי? וְהָאָמַר מָר: חוּטָן כָּפוּל שִׁשָּׁה! אָמַר אַבָּיֵי: כְּחַמְרָא בְּמִזְגָּא. amrou ala al rabi elazar ben 'harsom cheasta lo imo ketonet michté ribo, velo heni'houou e'ha hakohanim lelovchah mipené chenira kearom. oumi mit'hazé? vehaamar mar: 'houtan kafoul chicha! amar abayé: ke'hamra bemizga.
6. תָּנוּ רַבָּנַן: עָנִי וְעָשִׁיר וְרָשָׁע בָּאִין לַדִּין, לֶעָנִי אוֹמְרִים לוֹ: מִפְּנֵי מָה לֹא עָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה? אִם אוֹמֵר: עָנִי הָיִיתִי, וְטָרוּד בִּמְזוֹנוֹתַי, אוֹמְרִים לוֹ: כְּלוּם עָנִי הָיִיתָ יוֹתֵר מֵהִלֵּל? tanou rabanan: ani veachir veracha bain ladin, leani omrim lo: mipené ma lo asakta batora? im omér: ani hayiti, vetaroud bimzonota, omrim lo: keloum ani hayita yotér méhilél?
7. אָמְרוּ עָלָיו עַל הִלֵּל הַזָּקֵן שֶׁבְּכׇל יוֹם וָיוֹם הָיָה עוֹשֶׂה וּמִשְׂתַּכֵּר בִּטְרַפָּעִיק, חֶצְיוֹ הָיָה נוֹתֵן לְשׁוֹמֵר בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְחֶצְיוֹ לְפַרְנָסָתוֹ וּלְפַרְנָסַת אַנְשֵׁי בֵיתוֹ. פַּעַם אַחַת לֹא מָצָא לְהִשְׂתַּכֵּר, וְלֹא הִנִּיחוֹ שׁוֹמֵר בֵּית הַמִּדְרָשׁ לְהִכָּנֵס. עָלָה וְנִתְלָה וְיָשַׁב עַל פִּי אֲרוּבָּה כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים מִפִּי שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן. amrou ala al hilél hazakén chebekhol yom vaom haya ose oumistakér bitrapaik, 'hetso haya notén lechomér bét hamidrach, ve'hetso lefarnasato oulfarnasat anché véto. paam a'hat lo matsa lehistakér, velo hini'ho chomér bét hamidrach lehikanés. ala venitla veyachav al pi arouba kedé cheyichma divré elohim 'hayim mipi chemaya veavtalon.
8. אָמְרוּ: אוֹתוֹ הַיּוֹם עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה, וּתְקוּפַת טֵבֵת הָיְתָה, וְיָרַד עָלָיו שֶׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם. כְּשֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר אָמַר לוֹ שְׁמַעְיָה לְאַבְטַלְיוֹן: אַבְטַלְיוֹן אָחִי, בְּכׇל יוֹם הַבַּיִת מֵאִיר וְהַיּוֹם אָפֵל, שֶׁמָּא יוֹם הַמְעוּנָּן הוּא? הֵצִיצוּ עֵינֵיהֶן וְרָאוּ דְּמוּת אָדָם בַּאֲרוּבָּה. עָלוּ וּמָצְאוּ עָלָיו רוּם שָׁלֹשׁ אַמּוֹת שֶׁלֶג. פֵּרְקוּהוּ, וְהִרְחִיצוּהוּ וְסָכוּהוּ, וְהוֹשִׁיבוּהוּ כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה. אָמְרוּ: רָאוּי זֶה לְחַלֵּל עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת. amrou: oto hayom erev chabat haya, outkoufat tévét hayta, veyarad ala cheleg min hachamayim. kecheala amoud hacha'har amar lo chemaya leavtalon: avtalon a'hi, bekhol yom habayit méir vehayom afél, chema yom hamounan hou? hétsitsou énéhen veraou demout adam baarouba. alou oumatsou ala roum chaloch amot cheleg. pérkouou, vehir'hitsouou vesakhouou, veochivouou keneged hamedoura. amrou: raou ze le'halél ala et hachabat.
9. עָשִׁיר, אוֹמְרִים לוֹ: מִפְּנֵי מָה לֹא עָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה? אִם אוֹמֵר: עָשִׁיר הָיִיתִי וְטָרוּד הָיִיתִי בִּנְכָסַי. אוֹמְרִים לוֹ: כְּלוּם עָשִׁיר הָיִיתָ יוֹתֵר מֵרַבִּי אֶלְעָזָר? אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חַרְסוֹם שֶׁהִנִּיחַ לוֹ אָבִיו אֶלֶף עֲיָירוֹת בַּיַּבָּשָׁה, וּכְנֶגְדָּן אֶלֶף סְפִינוֹת בַּיָּם. וּבְכׇל יוֹם וָיוֹם נוֹטֵל נֹאד שֶׁל קֶמַח עַל כְּתֵיפוֹ וּמְהַלֵּךְ מֵעִיר לְעִיר וּמִמְּדִינָה לִמְדִינָה לִלְמוֹד תּוֹרָה. achir, omrim lo: mipené ma lo asakta batora? im omér: achir hayiti vetaroud hayiti binkhasa. omrim lo: keloum achir hayita yotér mérabi elazar? amrou ala al rabi elazar ben 'harsom chehini'ha lo avi elef ayarot bayabacha, oukhnegdan elef sefinot bayam. ouvkhol yom vaom notél nod chel kema'h al ketéfo oumhalékh méir leir oumimedina limdina lilmod tora.
10. פַּעַם אַחַת מְצָאוּהוּ עֲבָדָיו, וְעָשׂוּ בּוֹ אַנְגַּרְיָא. אָמַר לָהֶן: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, הַנִּיחוּנִי וְאֵלֵךְ לִלְמוֹד תּוֹרָה. אָמְרוּ לוֹ: חַיֵּי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חַרְסוֹם שֶׁאֵין מַנִּיחִין אוֹתְךָ. וּמִיָּמָיו לֹא הָלַךְ וְרָאָה אוֹתָן, אֶלָּא יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה כׇּל הַיּוֹם וְכׇל הַלַּיְלָה. paam a'hat metsaouou avada, veasou bo angarya. amar lahen: bevakacha mikem, hani'houni veélékh lilmod tora. amrou lo: 'hayé rabi elazar ben 'harsom cheén mani'hin otkha. oumiyama lo halakh veraa otan, ela yochév veosék batora kol hayom vekhol halayla.
11. רָשָׁע, אוֹמְרִים לוֹ: מִפְּנֵי מָה לֹא עָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה? אִם אָמַר: נָאֶה הָיִיתִי, וְטָרוּד בְּיִצְרִי, (הָיָה) אוֹמְרִים לוֹ: כְּלוּם נָאֶה הָיִיתָ מִיּוֹסֵף? אָמְרוּ עָלָיו עַל יוֹסֵף הַצַּדִּיק: בְּכׇל יוֹם וָיוֹם הָיְתָה אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר מְשַׁדַּלְתּוֹ בִּדְבָרִים. בְּגָדִים שֶׁלָּבְשָׁה לוֹ שַׁחֲרִית לֹא לָבְשָׁה לוֹ עַרְבִית. בְּגָדִים שֶׁלָּבְשָׁה לוֹ עַרְבִית לֹא לָבְשָׁה לוֹ שַׁחֲרִית. racha, omrim lo: mipené ma lo asakta batora? im amar: nae hayiti, vetaroud beyitsri, (haya) omrim lo: keloum nae hayita miyoséf? amrou ala al yoséf hatsadik: bekhol yom vaom hayta échet potifar mechadalto bidvarim. begadim chelavcha lo cha'harit lo lavcha lo arvit. begadim chelavcha lo arvit lo lavcha lo cha'harit.
12. אָמְרָה לוֹ: הִשָּׁמַע לִי! אָמַר לָהּ: לָאו. אָמְרָה לוֹ: הֲרֵינִי חוֹבַשְׁתְּךָ בְּבֵית הָאֲסוּרִין! אָמַר לָהּ: ״ה׳ מַתִּיר אֲסוּרִים״. הֲרֵינִי כּוֹפֶפֶת קוֹמָתְךָ! ״ה׳ זוֹקֵף כְּפוּפִים״. הֲרֵינִי מְסַמָּא אֶת עֵינֶיךָ! ״ה׳ פּוֹקֵחַ עִוְרִים״. נָתְנָה לוֹ אֶלֶף כִּכְּרֵי כֶסֶף לִשְׁמוֹעַ אֵלֶיהָ ״לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ״, וְלֹא רָצָה לִשְׁמוֹעַ אֵלֶיהָ. amra lo: hichama li! amar lah: la. amra lo: haréni 'hovachtekha bevét haasourin! amar lah: "h' matir asourim". haréni kofefet komatkha! "h' zokéf kefoufim". haréni mesama et énekha! "h' poké'ha ivrim". natna lo elef kikeré khesef lichmoa éleha "lichkav etslah lihot imah", velo ratsa lichmoa éleha.
13. ״לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ״ בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״לִהְיוֹת עִמָּהּ״ לָעוֹלָם הַבָּא. נִמְצָא: הִלֵּל מְחַיֵּיב אֶת הָעֲנִיִּים, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן חַרְסוֹם מְחַיֵּיב אֶת הָעֲשִׁירִים, יוֹסֵף מְחַיֵּיב אֶת הָרְשָׁעִים. "lichkav etslah" baolam haze, "lihot imah" laolam haba. nimtsa: hilél me'hayév et haaniyim, rabi elazar ben 'harsom me'hayév et haachirim, yoséf me'hayév et harchaim.
14. מַתְנִי׳ בָּא לוֹ אֵצֶל פָּרוֹ, וּפָרוֹ הָיָה עוֹמֵד בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, רֹאשׁוֹ לַדָּרוֹם וּפָנָיו לַמַּעֲרָב. וְהַכֹּהֵן עוֹמֵד בַּמִּזְרָח וּפָנָיו לַמַּעֲרָב. וְסוֹמֵךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו, וּמִתְוַדֶּה. matni' ba lo étsel paro, oufaro haya oméd bén haoulam velamizbé'ha, rocho ladarom oufana lamaarav. vehakohén oméd bamizra'h oufana lamaarav. vesomékh cheté yada ala, oumitvade.
15. וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: אָנָא הַשֵּׁם! עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי, חָטָאתִי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי. אָנָא הַשֵּׁם! כַּפֶּר נָא לָעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים וְלַחֲטָאִים שֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי וְשֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ: ״כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר וְגוֹ׳״. וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו: ״בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד, מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד״. vekhakh haya omér: ana hachém! aviti, pachati, 'hatati lefanekha ani ouvéti. ana hachém! kaper na laaonot velapechaim vela'hataim cheaviti vechepachati veche'hatati lefanekha ani ouvéti, kakatouv betorat moche avdekha: "ki vayom haze yekhapér vego'". vehén onin a'hara: "baroukh chém kevod, malkhouto leolam vaed".

Daf 36a

1. גְּמָ׳ מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ צָפוֹן — gema' man chamate léh deamar bén haoulam velamizbé'ha tsafon —
2. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. דְּתַנְיָא: אֵיזֶהוּ צָפוֹן — מִקִּיר שֶׁל מִזְבֵּחַ צְפוֹנִי וְעַד כּוֹתֶל הָעֲזָרָה, וּכְנֶגֶד כׇּל הַמִּזְבֵּחַ כּוּלּוֹ צָפוֹן, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מוֹסִיף אַף בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ. רַבִּי מוֹסִיף אַף מְקוֹם דְּרִיסַת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים וְאַף מְקוֹם דְּרִיסַת רַגְלֵי יִשְׂרָאֵל. אֲבָל מִן הַחֲלִיפוֹת וְלִפְנִים הַכֹּל מוֹדִים שֶׁפָּסוּל. rabi elazar berabi chimon hi. detanya: ézeou tsafon — mikir chel mizbé'ha tsefoni vead kotel haazara, oukhneged kol hamizbé'ha koulo tsafon, divré rabi yosé berabi yeouda. rabi elazar berabi chimon mosif af bén haoulam velamizbé'ha. rabi mosif af mekom derisat raglé hakohanim veaf mekom derisat raglé yisraél. aval min ha'halifot velifnim hakol modim chepasoul.
3. לֵימָא רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא וְלָא רַבִּי? אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי, וְרַבִּי הַשְׁתָּא אַדְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה מוֹסִיף, אַדְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן לָא מוֹסִיף?! léma rabi elazar berabi chimon hi vela rabi? afilou téma rabi, verabi hachta aderabi yosé berabi yeouda mosif, aderabi elazar berabi chimon la mosif?!
4. אֲנַן הָכִי קָא אָמְרִינַן: אִי רַבִּי הִיא, נוֹקְמֵיהּ בְּכוּלַּהּ עֲזָרָה! אֶלָּא מַאי — רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא? וְנוֹקְמֵיהּ בֵּין מִזְבֵּחַ וְלַכּוֹתֶל! anan hakhi ka amrinan: i rabi hi, nokméh bekhoulah azara! ela ma — rabi elazar berabi chimon hi? venokméh bén mizbé'ha velakotel!
5. אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר — מִשּׁוּם חוּלְשָׁא דְּכֹהֵן גָּדוֹל, לְרַבִּי נָמֵי — מִשּׁוּם חוּלְשָׁא דְּכֹהֵן גָּדוֹל. ela ma it lakh lemémar — michoum 'houlcha dekhohén gadol, lerabi namé — michoum 'houlcha dekhohén gadol.
6. רֹאשׁוֹ לַדָּרוֹם וּפָנָיו לַמַּעֲרָב. הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? אָמַר רַב: בְּעוֹקֵם אֶת רֹאשׁוֹ. וְנוֹקְמֵיהּ לְהֶדְיָא. אָמַר אַבָּיֵי: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יַרְבִּיץ גְּלָלִים. rocho ladarom oufana lamaarav. hékhi machka'hate lah? amar rav: beokém et rocho. venokméh lehedya. amar abayé: gezéra chema yarbits gelalim.
7. תָּנוּ רַבָּנַן: כֵּיצַד סוֹמֵךְ הַזֶּבַח? עוֹמֵד בַּצָּפוֹן וּפָנָיו לַמַּעֲרָב, וְהַסּוֹמֵךְ עוֹמֵד בַּמִּזְרָח וּפָנָיו לַמַּעֲרָב, וּמַנִּיחַ שְׁתֵּי יָדָיו בֵּין שְׁתֵּי קְרָנוֹת שֶׁל זֶבַח, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לְבֵין הַזֶּבַח, וּמִתְוַדֶּה. עַל חַטָּאת — עֲוֹן חַטָּאת, וְעַל אָשָׁם — עֲוֹן אָשָׁם, וְעַל עוֹלָה — עֲוֹן לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעְשַׂר עָנִי, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. tanou rabanan: kétsad somékh hazeva'h? oméd batsafon oufana lamaarav, vehasomékh oméd bamizra'h oufana lamaarav, oumani'ha cheté yada bén cheté keranot chel zeva'h, ouvilvad chelo yehé davar 'hotséts béno levén hazeva'h, oumitvade. al 'hatat — aon 'hatat, veal acham — aon acham, veal ola — aon leket chikh'ha ouféa oumasar ani, divré rabi yosé hagelili.
8. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין עוֹלָה בָּאָה אֶלָּא עַל עֲשֵׂה, וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנִּיתַּק לַעֲשֵׂה. rabi akiva omér: én ola baa ela al asé, veal lo taase chenitak laasé.
9. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: bema ka mipalgi? amar rabi yirmeya:

Daf 36b

1. בְּלָאו דִּנְבֵילָה קָא מִיפַּלְגִי: bela dinvéla ka mipalgi:
2. רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: לָאו מְעַלְּיָא הוּא. וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי סָבַר: לָאו לָאו מְעַלְּיָא הוּא. rabi akiva savar: la mealeya hou. verabi yosé hagelili savar: la la mealeya hou.
3. אַבָּיֵי אָמַר: דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָאו דִּנְבֵילָה — לָאו מְעַלְּיָא הָוֵי, וְהָכָא בְּ״תַעֲזוֹב״ קָא מִיפַּלְגִי, abayé amar: dekhoulé alma la dinvéla — la mealeya havé, vehakha be"taazov" ka mipalgi,
4. דְּרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: ״תַּעֲזוֹב״ מֵעִיקָּרָא מַשְׁמַע, וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי סָבַר: הַשְׁתָּא מַשְׁמַע. derabi akiva savar: "taazov" méikara machma, verabi yosé hagelili savar: hachta machma.
5. תָּנוּ רַבָּנַן: כֵּיצַד מִתְוַדֶּה? ״עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי וְחָטָאתִי״, וְכֵן בְּשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ הוּא אוֹמֵר: ״וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כׇּל עֲוֹנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת כׇּל פִּשְׁעֵיהֶם לְכׇל חַטֹּאתָם״, וְכֵן בְּמֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר: ״נוֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה״, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עֲוֹנוֹת אֵלּוּ הַזְּדוֹנוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הָהִיא עֲוֹנָה בָּהּ״. tanou rabanan: kétsad mitvade? "aviti pachati ve'hatati", vekhén besair hamichtalé'ha hou omér: "vehitvada ala et kol aonot bené yisraél veet kol pichéhem lekhol 'hatotam", vekhén bemoche hou omér: "nosé aon vafecha ve'hataa", divré rabi méir. va'hakhamim omrim: aonot élou hazedonot, vekhén hou omér: "hikarét tikarét hanefech hahi aona bah".
6. פְּשָׁעִים אֵלּוּ הַמְּרָדִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״מֶלֶךְ מוֹאָב פָּשַׁע בִּי״, וְאוֹמֵר: ״אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה בָּעֵת הַהִיא״. ״לְכׇל חַטֹּאתָם״ אֵלּוּ הַשְּׁגָגוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה״. וּמֵאַחַר שֶׁהִתְוַדָּה עַל הַזְּדוֹנוֹת וְעַל הַמְּרָדִים חוֹזֵר וּמִתְוַדֶּה עַל הַשְּׁגָגוֹת?! pechaim élou hameradim, vekhén hou omér: "melekh moav pacha bi", veomér: "az tifcha livna baét hahi". "lekhol 'hatotam" élou hachegagot, vekhén hou omér: "nefech ki te'heta vichgaga". ouméa'har chehitvada al hazedonot veal hameradim 'hozér oumitvade al hachegagot?!
7. אֶלָּא כָּךְ הָיָה מִתְוַדֶּה: חָטָאתִי וְעָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ אֲנִי וּבֵיתִי וְכוּ׳. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר: ״חָטָאנוּ עִם אֲבוֹתֵינוּ הֶעֱוִינוּ הִרְשָׁעְנוּ״, וְכֵן בִּשְׁלֹמֹה הוּא אוֹמֵר: ״חָטָאנוּ (וְהִרְשַׁעְנוּ וּמָרָדְנוּ)״, וְכֵן בְּדָנִיֵּאל הוּא אוֹמֵר: ״חָטָאנוּ (וְהֶעֱוִינוּ) וְהִרְשַׁעְנוּ וּמָרָדְנוּ״. אֶלָּא מַהוּ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה ״נוֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה״? אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל חוֹטְאִין לְפָנֶיךָ וְעוֹשִׂין תְּשׁוּבָה עֲשֵׂה לָהֶם זְדוֹנוֹת כִּשְׁגָגוֹת. ela kakh haya mitvade: 'hatati veaviti oufachati lefanekha ani ouvéti vekhou'. vekhén bedavid hou omér: "'hatanou im avoténou heevinou hirchanou", vekhén bichlomo hou omér: "'hatanou (vehirchanou oumaradnou)", vekhén bedaniyél hou omér: "'hatanou (veheevinou) vehirchanou oumaradnou". ela maou cheamar moche "nosé aon vafecha ve'hataa"? amar moche lifné hakadoch baroukh hou: ribono chel olam, bechaa cheyisraél 'hotin lefanekha veosin techouva asé lahem zedonot kichgagot.
8. אָמַר רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּדִבְרֵי חֲכָמִים. פְּשִׁיטָא: יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כְּרַבִּים! מַהוּ דְּתֵימָא, מִסְתַּבֵּר טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר דְּקָמְסַיַּיע לֵיהּ קְרָא דְּמֹשֶׁה, קָא מַשְׁמַע לַן. amar raba bar chemouél amar rav: halakha kedivré 'hakhamim. pechita: ya'hid verabim halakha kerabim! maou detéma, mistabér taméh derabi méir dekamsaya léh kera demoche, ka machma lan.
9. הַהוּא דִּנְחֵית קַמֵּיהּ דְּרַבָּה וַעֲבַד כְּרַבִּי מֵאִיר, אֲמַר לֵיהּ: שָׁבְקַתְּ רַבָּנַן וְעָבְדַתְּ כְּרַבִּי מֵאִיר?! אֲמַר לֵיהּ: כְּרַבִּי מֵאִיר סְבִירָא לִי, כְּדִכְתִיב בְּסֵפֶר אוֹרָיְיתָא דְּמֹשֶׁה. haou din'hét kaméh deraba vaavad kerabi méir, amar léh: chavkate rabanan veavdate kerabi méir?! amar léh: kerabi méir sevira li, kedikhtiv beséfer orayta demoche.
10. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְכִפֶּר״, בְּכַפָּרַת דְּבָרִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּכַפָּרַת דְּבָרִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כַּפָּרַת דָּמִים. tanou rabanan: "vekhiper", bekhaparat devarim hakatouv medabér. ata omér bekhaparat devarim, o éno ela kaparat damim.
11. הֲרֵי אֲנִי דָּן: נֶאֶמְרָה כָּאן ״כַּפָּרָה״, וְנֶאֶמְרָה לְהַלָּן ״כַּפָּרָה״. מָה ״כַּפָּרָה״ הָאֲמוּרָה בַּשָּׂעִיר — דְּבָרִים, אַף ״כַּפָּרָה״ הָאֲמוּרָה בַּפָּר — דְּבָרִים. haré ani dan: neemra kan "kapara", veneemra lehalan "kapara". ma "kapara" haamoura basair — devarim, af "kapara" haamoura bapar — devarim.
12. וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ״, וַעֲדַיִין לֹא נִשְׁחַט הַפָּר. veim nafchekha lomar: haré hou omér "vehikriv aharon et par ha'hatat acher lo vekhiper baado ouvad béto", vaadayin lo nich'hat hapar.
13. מַאי ״וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר״? וְכִי תֵּימָא נֵילַף מִשָּׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים, שֶׁכַּפָּרָתוֹ בְּדָמִים, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״וְכִפֶּר״, וַעֲדַיִין לֹא נִשְׁחַט הַפָּר. ma "veim nafchekha lomar"? vekhi téma nélaf misair hanaase bifnim, chekaparato bedamim, haré hou omér "vekhiper", vaadayin lo nich'hat hapar.

Daf 37a

1. וּמִנַּיִן שֶׁבְּ״אָנָּא״? נֶאֱמַר כָּאן ״כַּפָּרָה״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן בְּחוֹרֵב ״כַּפָּרָה״. מָה לְהַלָּן בְּ״אָנָּא״, אַף כָּאן בְּ״אָנָּא״. וּמִנַּיִן שֶׁבַּ״שֵּׁם״? נֶאֱמַר כָּאן ״כַּפָּרָה״, וְנֶאֶמְרָה בְּעֶגְלָה עֲרוּפָה ״כַּפָּרָה״. מָה לְהַלָּן בַּ״שֵּׁם״, אַף כָּאן בַּ״שֵּׁם״. ouminayin chebe"ana"? neemar kan "kapara", veneemar lehalan be'horév "kapara". ma lehalan be"ana", af kan be"ana". ouminayin cheba"chém"? neemar kan "kapara", veneemra beegla aroufa "kapara". ma lehalan ba"chém", af kan ba"chém".
2. אָמַר אַבָּיֵי: בִּשְׁלָמָא חוֹרֵב מֵעֶגְלָה עֲרוּפָה לָא יָלֵיף — מַאי דַהֲוָה הֲוָה. אֶלָּא עֶגְלָה עֲרוּפָה תֵּילַיף מֵחוֹרֵב? וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי, וְהָתְנַן: ״הַכֹּהֲנִים אוֹמְרִים: כַּפֵּר לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל״, וְאִילּוּ בְּ״אָנָּא״ לָא קָא אָמַר. קַשְׁיָא. amar abayé: bichlama 'horév méegla aroufa la yaléf — ma dahava hava. ela egla aroufa télaf mé'horév? vekhi téma hakhi namé, vehatnan: "hakohanim omrim: kapér leamekha yisraél", veilou be"ana" la ka amar. kachya.
3. וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו. תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: ״כִּי שֵׁם ה׳ אֶקְרָא הָבוּ גוֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ״, אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל: בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מַזְכִּיר שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתֶּם הָבוּ גּוֹדֶל. חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: ״זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה״, אָמַר לָהֶם נָבִיא לְיִשְׂרָאֵל: בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי מַזְכִּיר צַדִּיק עוֹלָמִים, אַתֶּם תְּנוּ בְּרָכָה. vehén onin a'hara. tanya, rabi omér: "ki chém h' ekra havou godel lélohénou", amar lahem moche leyisraél: bechaa cheani mazkir chemo chel hakadoch baroukh hou, atem havou godel. 'hananya ben a'hi rabi yeochoua omér: "zékher tsadik livrakha", amar lahem navi leyisraél: bechaa cheani mazkir tsadik olamim, atem tenou berakha.
4. מַתְנִי׳ בָּא לוֹ לְמִזְרַח הָעֲזָרָה לִצְפוֹן הַמִּזְבֵּחַ, הַסְּגָן מִימִינוֹ וְרֹאשׁ בֵּית אָב מִשְּׂמֹאלוֹ. וְשָׁם שְׁנֵי שְׂעִירִים, וְקַלְפִּי הָיְתָה שָׁם, וּבָהּ שְׁנֵי גוֹרָלוֹת, שֶׁל אֶשְׁכְּרוֹעַ הָיוּ, וַעֲשָׂאָן בֶּן גַּמְלָא שֶׁל זָהָב, וְהָיוּ מַזְכִּירִים אוֹתוֹ לְשֶׁבַח. matni' ba lo lemizra'h haazara litsfon hamizbé'ha, hasegan mimino veroch bét av misemolo. vecham chené seirim, vekalpi hayta cham, ouvah chené goralot, chel echkeroa haou, vaasaan ben gamla chel zahav, vehaou mazkirim oto lecheva'h.
5. בֶּן קָטִין עָשָׂה שְׁנֵים עָשָׂר דַּד לַכִּיּוֹר, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ אֶלָּא שְׁנַיִם. וְאַף הוּא עָשָׂה מוּכְנִי לַכִּיּוֹר, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מֵימָיו נִפְסָלִין בְּלִינָה. ben katin asa cheném asar dad lakiyor, chelo haya lo ela chenayim. veaf hou asa moukhni lakiyor, chelo yihou méma nifsalin belina.
6. מוֹנְבַּז הַמֶּלֶךְ הָיָה עוֹשֶׂה כָּל יְדוֹת הַכֵּלִים שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁל זָהָב. הֵילֶנִי אִמּוֹ עָשְׂתָה נִבְרֶשֶׁת שֶׁל זָהָב עַל פֶּתַח הֵיכָל, וְאַף הִיא עָשְׂתָה טַבְלָא שֶׁל זָהָב שֶׁפָּרָשַׁת סוֹטָה כְּתוּבָה עָלֶיהָ. נִקָנוֹר נַעֲשׂוּ נִסִּים לְדַלְתוֹתָיו, וְהָיוּ מַזְכִּירִין אוֹתָן לְשֶׁבַח. monbaz hamelekh haya ose kal yedot hakélim chel yom hakipourim chel zahav. héleni imo asta nivrechet chel zahav al peta'h hékhal, veaf hi asta tavla chel zahav cheparachat sota ketouva aleha. nikanor naasou nisim ledaltota, vehaou mazkirin otan lecheva'h.
7. גְּמָ׳ מִדְּקָאָמַר לִצְפוֹן הַמִּזְבֵּחַ, מִכְּלָל דְּמִזְבֵּחַ לָאו בְּצָפוֹן קָאֵי. מַנִּי? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא. דְּתַנְיָא: ״צָפוֹנָה לִפְנֵי ה׳״, שֶׁיְּהֵא צָפוֹן כּוּלּוֹ פָּנוּי, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב gema' midekaamar litsfon hamizbé'ha, mikelal demizbé'ha la betsafon kaé. mani? rabi eliezer ben yaakov hi. detanya: "tsafona lifné h'", cheyehé tsafon koulo panou, divré rabi eliezer ben yaakov
8. וְהָא רֵישָׁא אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא! כּוּלַּהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא, וּתְנִי בְּבֵין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ. veha récha elazar berabi chimon hi! koulah rabi eliezer ben yaakov hi, outni bevén haoulam velamizbé'ha.
9. הַסְּגָן בִּימִינוֹ, וְרֹאשׁ בֵּית אָב בִּשְׂמֹאלוֹ. אָמַר רַב יְהוּדָה: הַמְהַלֵּךְ לִימִין רַבּוֹ הֲרֵי זֶה בּוּר. תְּנַן: הַסְּגָן בִּימִינוֹ, וְרֹאשׁ בֵּית אָב בִּשְׂמֹאלוֹ! hasegan bimino, veroch bét av bismolo. amar rav yeouda: hamhalékh limin rabo haré ze bour. tenan: hasegan bimino, veroch bét av bismolo!
10. וְעוֹד, תַּנְיָא: שְׁלֹשָׁה שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ — הָרַב בָּאֶמְצַע, גָּדוֹל בִּימִינוֹ, וְקָטָן מִשְּׂמֹאלוֹ. וְכֵן מָצִינוּ בִּשְׁלֹשָׁה מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת שֶׁבָּאוּ אֵצֶל אַבְרָהָם, מִיכָאֵל בָּאֶמְצַע, גַּבְרִיאֵל בִּימִינוֹ, וּרְפָאֵל בִּשְׂמֹאלוֹ. veod, tanya: chelocha chehaou mehalekhin baderekh — harav baemtsa, gadol bimino, vekatan misemolo. vekhén matsinou bichlocha malakhé hacharét chebaou étsel avraham, mikhaél baemtsa, gavriél bimino, ourfaél bismolo.
11. תַּרְגְּמַהּ רַב שְׁמוּאֵל בַּר פָּפָּא קַמֵּיהּ דְּרַב אַדָּא: כְּדֵי שֶׁיִּתְכַּסֶּה בּוֹ רַבּוֹ. וְהָתַנְיָא: הַמְהַלֵּךְ כְּנֶגֶד רַבּוֹ — הֲרֵי זֶה בּוּר, אֲחוֹרֵי רַבּוֹ — הֲרֵי זֶה מִגַּסֵּי הָרוּחַ! דְּמַצְדֵּד אַצְדּוֹדֵי. targemah rav chemouél bar papa kaméh derav ada: kedé cheyitkase bo rabo. vehatanya: hamhalékh keneged rabo — haré ze bour, a'horé rabo — haré ze migasé harou'ha! dematsdéd atsdodé.
12. וְקַלְפִּי הָיְתָה שָׁם וּבָהּ שְׁנֵי גוֹרָלוֹת. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת״, [גּוֹרָלוֹת] שֶׁל כׇּל דָּבָר. vekalpi hayta cham ouvah chené goralot. tanou rabanan: "venatan aharon al chené haseirim goralot", [goralot] chel kol davar.
13. יָכוֹל יִתֵּן שְׁנַיִם עַל זֶה וּשְׁנַיִם עַל זֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״גּוֹרָל אֶחָד לַה׳ וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל״ — אֵין כָּאן לַשֵּׁם אֶלָּא גּוֹרָל אֶחָד, וְאֵין כָּאן לַעֲזָאזֵל אֶלָּא אֶחָד. יָכוֹל יִתֵּן שֶׁל שֵׁם וְשֶׁל עֲזָאזֵל עַל זֶה וְשֶׁל שֵׁם וְשֶׁל עֲזָאזֵל עַל זֶה, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״גּוֹרָל אֶחָד [לַה׳״ — אֵין כָּאן לַה׳ אֶלָּא אֶחָד, וְאֵין כָּאן לַעֲזָאזֵל אֶלָּא אֶחָד]. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״גּוֹרָלוֹת״ — שֶׁיִּהְיוּ שָׁוִין, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אֶחָד שֶׁל זָהָב וְאֶחָד שֶׁל כֶּסֶף, אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן. yakhol yitén chenayim al ze ouchnayim al ze, talmoud lomar: "goral e'had la' vegoral e'had laazazél" — én kan lachém ela goral e'had, veén kan laazazél ela e'had. yakhol yitén chel chém vechel azazél al ze vechel chém vechel azazél al ze, talmoud lomar: "goral e'had [la'" — én kan la' ela e'had, veén kan laazazél ela e'had]. im kén, ma talmoud lomar "goralot" — cheyihou chavin, chelo yaase e'had chel zahav vee'had chel kesef, e'had gadol vee'had katan.
14. גּוֹרָלוֹת שֶׁל כׇּל דָּבָר: פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, לְכִדְתַנְיָא: לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בַּצִּיץ שֶׁהַשֵּׁם כָּתוּב עָלָיו וְהוּא שֶׁל זָהָב, יָכוֹל אַף זֶה כֵּן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״גּוֹרָל״ ״גּוֹרָל״ רִיבָּה, רִיבָּה שֶׁל זַיִת, רִיבָּה שֶׁל אֱגוֹז, רִיבָּה שֶׁל אֶשְׁכְּרוֹעַ. goralot chel kol davar: pechita! la tserikha, lekhidtanya: lefi chematsinou batsits chehachém katouv ala veou chel zahav, yakhol af ze kén — talmoud lomar: "goral" "goral" riba, riba chel zayit, riba chel egoz, riba chel echkeroa.
15. בֶּן קָטִין עָשָׂה שְׁנֵים עָשָׂר דַּד לַכִּיּוֹר וְכוּ׳. תָּנָא כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵים עָשָׂר אֶחָיו הַכֹּהֲנִים הָעֲסוּקִין בְּתָמִיד מְקַדְּשִׁין יְדֵיהֶן וְרַגְלֵיהֶן בְּבַת אַחַת. תָּנָא: שַׁחֲרִית בְּמִילּוּאוֹ — מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הָעֶלְיוֹן, עַרְבִית בִּירִידָתוֹ — מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַתַּחְתּוֹן. ben katin asa cheném asar dad lakiyor vekhou'. tana kedé cheyihou cheném asar e'ha hakohanim haasoukin betamid mekadechin yedéhen veragléhen bevat a'hat. tana: cha'harit bemilouo — mekadéch yada veragla min haelon, arvit biridato — mekadéch yada veragla min hata'hton.
16. וְאַף הוּא עָשָׂה מוּכְנִי לַכִּיּוֹר וְכוּ׳. מַאי מוּכְנִי? אָמַר אַבָּיֵי: גִּילְגְּלָא דַּהֲוָה מְשַׁקְּעָא לֵיהּ. veaf hou asa moukhni lakiyor vekhou'. ma moukhni? amar abayé: gilgela dahava mechakea léh.
17. מוֹנְבַּז הַמֶּלֶךְ עָשָׂה כָּל יְדוֹת הַכֵּלִים וְכוּ׳. נַעְבְּדִינְהוּ לְדִידְהוּ דְּזָהָב! monbaz hamelekh asa kal yedot hakélim vekhou'. nabedinou ledidou dezahav!

Daf 37b

1. אָמַר אַבָּיֵי: בִּידוֹת סַכִּינִין. מֵיתִיבִי: אַף הוּא עָשָׂה כַּנֵּי כֵלִים, וְאוֹגְנֵי כֵלִים, וִידוֹת כֵּלִים, וִידוֹת סַכִּינִין שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁל זָהָב. תַּרְגְּמַהּ אַבָּיֵי: בְּקַתָּתָא דְּנַרְגֵי וַחֲצִינֵי. amar abayé: bidot sakinin. métivi: af hou asa kané khélim, veogné khélim, vidot kélim, vidot sakinin chel yom hakipourim chel zahav. targemah abayé: bekatata denargé va'hatsiné.
2. הֵילֶנִי אִמּוֹ עָשְׂתָה נִבְרֶשֶׁת שֶׁל זָהָב וְכוּ׳. תָּנָא: בְּשָׁעָה שֶׁהַחַמָּה זוֹרַחַת נִיצוֹצוֹת יוֹצְאִין מִמֶּנָּה, וְהַכֹּל יוֹדְעִין שֶׁהִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע. héleni imo asta nivrechet chel zahav vekhou'. tana: bechaa cheha'hama zora'hat nitsotsot yotsin mimena, vehakol yodin chehigia zeman keriat chema.
3. מֵיתִיבִי: הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע שַׁחֲרִית עִם אַנְשֵׁי מִשְׁמָר, וְאַנְשֵׁי מַעֲמָד — לֹא יָצָא, מִפְּנֵי שֶׁאַנְשֵׁי מִשְׁמָר מַשְׁכִּימִין וְאַנְשֵׁי מַעֲמָד מֵאֲחֵרִים! אָמַר אַבָּיֵי: לִשְׁאָר עַמָּא דְּבִירוּשְׁלֶם. métivi: hakoré et chema cha'harit im anché michmar, veanché maamad — lo yatsa, mipené cheanché michmar machkimin veanché maamad méa'hérim! amar abayé: lichar ama devirouchlem.
4. וְאַף הִיא עָשְׂתָה טַבְלָא. שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ כּוֹתְבִין מְגִילָּה לְתִינוֹק לְהִתְלַמֵּד בָּהּ. אֲמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם רַבִּי יַנַּאי: בְּאָלֶף בֵּית. veaf hi asta tavla. chamate minah kotvin megila letinok lehitlaméd bah. amar réch lakich michoum rabi yana: bealef bét.
5. מֵיתִיבִי: כְּשֶׁהוּא כּוֹתֵב רוֹאֶה וְכוֹתֵב מָה שֶׁכָּתוּב בַּטַּבְלָא! אֵימָא: רוֹאֶה וְכוֹתֵב כְּמָה שֶׁכָּתוּב בַּטַּבְלָא. métivi: kecheou kotév roe vekhotév ma chekatouv batavla! éma: roe vekhotév kema chekatouv batavla.
6. מֵיתִיבִי: כְּשֶׁהוּא כּוֹתֵב — רוֹאֶה וְכוֹתֵב מָה שֶׁכָּתוּב בַּטַּבְלָא, וּמָה כָּתוּב בַּטַּבְלָא — ״אִם שָׁכַב אִישׁ אוֹתָךְ״ [״וְאִם לֹא שָׁכַב״], ״אִם שָׂטִית״ ״אִם לֹא שָׂטִית״! הָתָם métivi: kecheou kotév — roe vekhotév ma chekatouv batavla, ouma katouv batavla — "im chakhav ich otakh" ["veim lo chakhav"], "im satit" "im lo satit"! hatam

Daf 38a

1. בְּסֵירוּגִין. besérougin.
2. נִיקָנוֹר נַעֲשׂוּ נִסִּים לְדַלְתוֹתָיו. תָּנוּ רַבָּנַן: מָה נִסִּים נַעֲשׂוּ לְדַלְתוֹתָיו? אָמְרוּ: כְּשֶׁהָלַךְ נִיקָנוֹר לְהָבִיא דְּלָתוֹת מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם, בַּחֲזִירָתוֹ עָמַד עָלָיו נַחְשׁוֹל שֶׁבַּיָּם לְטַבְּעוֹ, נָטְלוּ אַחַת מֵהֶן וֶהֱטִילוּהָ לַיָּם, וַעֲדַיִין לָא נָח הַיָּם מִזַּעְפּוֹ. nikanor naasou nisim ledaltota. tanou rabanan: ma nisim naasou ledaltota? amrou: kechehalakh nikanor lehavi delatot méalekesanderiya chel mitsrayim, ba'hazirato amad ala na'hchol chebayam letabeo, natlou a'hat méhen vehetilouha layam, vaadayin la na'h hayam mizapo.
3. בִּקְּשׁוּ לְהָטִיל אֶת חֲבֶרְתָּהּ, עָמַד הוּא וּכְרָכָהּ, אָמַר לָהֶם: הֲטִילוּנִי עִמָּהּ. מִיָּד נָח הַיָּם מִזַּעְפּוֹ, וְהָיָה מִצְטַעֵר עַל חֲבֶרְתָּהּ. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לִנְמֵלָהּ שֶׁל עַכּוֹ, הָיְתָה מְבַצְבֶּצֶת וְיוֹצְאָה מִתַּחַת דּוֹפְנֵי הַסְּפִינָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים בְּרִיָּה שֶׁבַּיָּם בְּלָעַתָּה, וֶהֱקִיאַתָּה לַיַּבָּשָׁה. bikechou lehatil et 'havertah, amad hou oukhrakhah, amar lahem: hatilouni imah. miyad na'h hayam mizapo, vehaya mitstaér al 'havertah. kévan chehigia linmélah chel ako, hayta mevatsbetset veotsa mita'hat dofné hasefina. veyéch omrim beriya chebayam belaata, vehekiata layabacha.
4. וְעָלֶיהָ אָמַר שְׁלֹמֹה: ״קוֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים רַהִיטֵנוּ בְּרוֹתִים״, אַל תִּיקְרֵי ״בְּרוֹתִים״, אֶלָּא ״בְּרִית יָם״. לְפִיכָךְ, כׇּל הַשְּׁעָרִים שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ נִשְׁתַּנּוּ לִהְיוֹת שֶׁל זָהָב, חוּץ מִשַּׁעֲרֵי נִיקָנוֹר מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשׂוּ בּוֹ נִסִּים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִפְּנֵי שֶׁנְּחוֹשְׁתָּן מוּצְהֶבֶת הָיְתָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: נְחֹשֶׁת קְלוֹנִיתָא הָיְתָה, וְהָיְתָה מְאִירָה כְּשֶׁל זָהָב. vealeha amar chelomo: "korot baténou arazim rahiténou berotim", al tikré "berotim", ela "berit yam". lefikhakh, kol hachearim chehaou bamikdach nichtanou lihot chel zahav, 'houts michaaré nikanor mipené chenaasou bo nisim. veyéch omrim: mipené chene'hochtan moutshevet hayta. rabi eliezer ben yaakov omér: ne'hochet kelonita hayta, vehayta meira kechel zahav.
5. מַתְנִי׳ וְאֵלּוּ לִגְנַאי: שֶׁל בֵּית גַּרְמוּ לֹא רָצוּ לְלַמֵּד עַל מַעֲשֵׂה לֶחֶם הַפָּנִים, שֶׁל בֵּית אַבְטִינָס לֹא רָצוּ לְלַמֵּד עַל מַעֲשֵׂה הַקְּטוֹרֶת. matni' veélou ligna: chel bét garmou lo ratsou lelaméd al maasé le'hem hapanim, chel bét avtinas lo ratsou lelaméd al maasé haketoret.
6. הוּגְרַס בֶּן לֵוִי הָיָה יוֹדֵעַ פֶּרֶק בַּשִּׁיר וְלֹא רָצָה לְלַמֵּד, בֶּן קַמְצָר לֹא רָצָה לְלַמֵּד עַל מַעֲשֵׂה הַכְּתָב. עַל הָרִאשׁוֹנִים נֶאֱמַר: ״זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה״, וְעַל אֵלּוּ נֶאֱמַר: ״וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב״. hougras ben lévi haya yodéa perek bachir velo ratsa lelaméd, ben kamtsar lo ratsa lelaméd al maasé haketav. al harichonim neemar: "zékher tsadik livrakha", veal élou neemar: "vechém rechaim yirkav".
7. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: בֵּית גַּרְמוּ הָיוּ בְּקִיאִין בְּמַעֲשֵׂה לֶחֶם הַפָּנִים וְלֹא רָצוּ לְלַמֵּד. שָׁלְחוּ חֲכָמִים וְהֵבִיאוּ אוּמָּנִין מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם. וְהָיוּ יוֹדְעִין לֶאֱפוֹת כְּמוֹתָן, וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין לִרְדּוֹת כְּמוֹתָן. שֶׁהַלָּלוּ מַסִּיקִין מִבַּחוּץ וְאוֹפִין מִבַּחוּץ, וְהַלָּלוּ מַסִּיקִין מִבִּפְנִים וְאוֹפִין מִבִּפְנִים. הַלָּלוּ פִּיתָּן מִתְעַפֶּשֶׁת, וְהַלָּלוּ אֵין פִּיתָּן מִתְעַפֶּשֶׁת. gema' tanou rabanan: bét garmou haou bekiin bemaasé le'hem hapanim velo ratsou lelaméd. chal'hou 'hakhamim vehéviou oumanin méalekesanderiya chel mitsrayim. vehaou yodin leefot kemotan, velo haou yodin lirdot kemotan. chehalalou masikin miba'houts veofin miba'houts, vehalalou masikin mibifnim veofin mibifnim. halalou pitan mitapechet, vehalalou én pitan mitapechet.
8. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר, אָמְרוּ: כֹּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִכְבוֹדוֹ בְּרָאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו״. וְחָזְרוּ בֵּית גַּרְמוּ לִמְקוֹמָן. שָׁלְחוּ לָהֶם חֲכָמִים — וְלֹא בָּאוּ, כָּפְלוּ לָהֶם שְׂכָרָן וּבָאוּ. בְּכׇל יוֹם הָיוּ נוֹטְלִין שְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה, וְהַיּוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּכׇל יוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, וְהַיּוֹם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. kechechamou 'hakhamim badavar, amrou: kol ma chebara hakadoch baroukh hou likhvodo berao, cheneemar: "kol hanikra vichmi velikhvodi berati". ve'hazrou bét garmou limkoman. chal'hou lahem 'hakhamim — velo baou, kaflou lahem sekharan ouvaou. bekhol yom haou notlin cheném asar mane, vehayom esrim vearbaa. rabi yeouda omér: bekhol yom esrim vearbaa, vehayom arbaim ouchmona.
9. אָמְרוּ לָהֶם חֲכָמִים: מָה רְאִיתֶם שֶׁלֹּא לְלַמֵּד? אָמְרוּ לָהֶם: יוֹדְעִין הָיוּ שֶׁל בֵּית אַבָּא שֶׁבַּיִת זֶה עָתִיד לֵיחָרֵב, שֶׁמָּא יִלְמוֹד אָדָם שֶׁאֵינוֹ מְהוּגָּן וְיֵלֵךְ וְיַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה בְּכָךְ. וְעַל דָּבָר זֶה מַזְכִּירִין אוֹתָן לְשֶׁבַח: מֵעוֹלָם לֹא נִמְצֵאת פַּת נְקִיָּה בְּיַד בְּנֵיהֶם, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ מִמַּעֲשֵׂה לֶחֶם הַפָּנִים זֶה נִיזּוֹנִין, לְקַיֵּים מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ״וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵה׳ וּמִיִּשְׂרָאֵל״. amrou lahem 'hakhamim: ma reitem chelo lelaméd? amrou lahem: yodin haou chel bét aba chebayit ze atid lé'harév, chema yilmod adam cheéno meougan veyélékh veyaavod avoda zara bekhakh. veal davar ze mazkirin otan lecheva'h: méolam lo nimtsét pat nekiya beyad benéhem, chelo yomrou mimaasé le'hem hapanim ze nizonin, lekayém ma cheneemar: "vihyitem nekiyim mé' oumiyisraél".
10. שֶׁל בֵּית אַבְטִינָס לֹא רָצוּ לְלַמֵּד עַל מַעֲשֵׂה הַקְּטוֹרֶת. תָּנוּ רַבָּנַן: בֵּית אַבְטִינָס הָיוּ בְּקִיאִין בְּמַעֲשֵׂה הַקְּטוֹרֶת וְלֹא רָצוּ לְלַמֵּד, שָׁלְחוּ חֲכָמִים וְהֵבִיאוּ אוּמָּנִין מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם. וְהָיוּ יוֹדְעִין לְפַטֵּם כְּמוֹתָם וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין לְהַעֲלוֹת עָשָׁן כְּמוֹתָן. שֶׁל הַלָּלוּ — מִתַּמֵּר וְעוֹלֶה כְּמַקֵּל, שֶׁל הַלָּלוּ — מַפְצִיעַ לְכָאן וּלְכָאן. chel bét avtinas lo ratsou lelaméd al maasé haketoret. tanou rabanan: bét avtinas haou bekiin bemaasé haketoret velo ratsou lelaméd, chal'hou 'hakhamim vehéviou oumanin méalekesanderiya chel mitsrayim. vehaou yodin lefatém kemotam velo haou yodin lehaalot achan kemotan. chel halalou — mitamér veole kemakél, chel halalou — maftsia lekhan oulkhan.
11. וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר, אָמְרוּ: כֹּל מַה שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא — לִכְבוֹדוֹ בְּרָאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹּל פָּעַל ה׳ לַמַּעֲנֵהוּ״, וְחָזְרוּ בֵּית אַבְטִינָס לִמְקוֹמָן. שָׁלְחוּ לָהֶם חֲכָמִים וְלֹא בָּאוּ, כָּפְלוּ לָהֶם שְׂכָרָן וּבָאוּ. בְּכׇל יוֹם הָיוּ נוֹטְלִין שְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה, וְהַיּוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּכׇל יוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, וְהַיּוֹם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. oukhchechamou 'hakhamim badavar, amrou: kol ma chebara hakadoch baroukh hou — likhvodo berao, cheneemar: "kol paal h' lamaanéou", ve'hazrou bét avtinas limkoman. chal'hou lahem 'hakhamim velo baou, kaflou lahem sekharan ouvaou. bekhol yom haou notlin cheném asar mane, vehayom esrim vearbaa. rabi yeouda omér: bekhol yom esrim vearbaa, vehayom arbaim ouchmona.
12. אָמְרוּ לָהֶם חֲכָמִים: מָה רְאִיתֶם שֶׁלֹּא לְלַמֵּד? אָמְרוּ: יוֹדְעִין הָיוּ שֶׁל בֵּית אַבָּא שֶׁבַּיִת זֶה עָתִיד לֵיחָרֵב, אָמְרוּ: שֶׁמָּא יִלְמוֹד אָדָם שֶׁאֵינוֹ מְהוּגָּן וְיֵלֵךְ וְיַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה בְּכָךְ. וְעַל דָּבָר זֶה מַזְכִּירִין אוֹתָן לְשֶׁבַח: מֵעוֹלָם לֹא יָצָאת כַּלָּה מְבוּשֶּׂמֶת מִבָּתֵּיהֶן, וּכְשֶׁנּוֹשְׂאִין אִשָּׁה מִמָּקוֹם אַחֵר, מַתְנִין עִמָּהּ שֶׁלֹּא תִּתְבַּסֵּם, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: מִמַּעֲשֵׂה הַקְּטוֹרֶת מִתְבַּסְּמִין, לְקַיֵּים מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: ״וִהְיִיתֶם נְקִיִּים מֵה׳ וּמִיִּשְׂרָאֵל״. amrou lahem 'hakhamim: ma reitem chelo lelaméd? amrou: yodin haou chel bét aba chebayit ze atid lé'harév, amrou: chema yilmod adam cheéno meougan veyélékh veyaavod avoda zara bekhakh. veal davar ze mazkirin otan lecheva'h: méolam lo yatsat kala mevousemet mibatéhen, oukhchenosin icha mimakom a'hér, matnin imah chelo titbasém, chelo yomrou: mimaasé haketoret mitbasemin, lekayém ma cheneemar: "vihyitem nekiyim mé' oumiyisraél".
13. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּמָצָאתִי אֶחָד מִבְּנֵי בְנֵיהֶם, אָמַרְתִּי לוֹ: אֲבוֹתֶיךָ בִּקְּשׁוּ לְהַרְבּוֹת כְּבוֹדָן וְרָצוּ לְמַעֵט כְּבוֹד הַמָּקוֹם, עַכְשָׁיו כְּבוֹד מָקוֹם בִּמְקוֹמוֹ, וּמִיעֵט כְּבוֹדָם. tanya, amar rabi yichmaél: paam a'hat hayiti mehalékh baderekh oumatsati e'had mibené venéhem, amarti lo: avotekha bikechou leharbot kevodan veratsou lemaét kevod hamakom, akhcha kevod makom bimkomo, oumiét kevodam.
14. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: (פַּעַם אַחַת) סָח לִי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן לוֹגָא: פַּעַם אַחַת יָצָאתִי אֲנִי וְאֶחָד מִבְּנֵי בְנֵיהֶם לַשָּׂדֶה לְלַקֵּט עֲשָׂבִים, וְרָאִיתִי (שֶׁשָּׂחַק וּבָכָה). אָמַרְתִּי לוֹ: מִפְּנֵי מָה בָּכִיתָ? אָמַר לִי: כְּבוֹד אֲבוֹתַי נִזְכַּרְתִּי. וּמִפְּנֵי מָה שָׂחַקְתְּ? אָמַר לִי: שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחְזִירָהּ לָנוּ. וּמִפְּנֵי מָה נִזְכַּרְתָּ? אָמַר לִי: מַעֲלֶה עָשָׁן כְּנֶגְדִּי. הַרְאֵהוּ לִי! אָמַר לִי: שְׁבוּעָה הִיא בְּיָדֵינוּ שֶׁאֵין מַרְאִין אוֹתוֹ לְכׇל אָדָם. amar rabi akiva: (paam a'hat) sa'h li rabi yichmaél ben loga: paam a'hat yatsati ani vee'had mibené venéhem lasade lelakét asavim, veraiti (chesa'hak ouvakha). amarti lo: mipené ma bakhita? amar li: kevod avota nizkarti. oumipené ma sa'hakte? amar li: cheatid hakadoch baroukh hou leha'hzirah lanou. oumipené ma nizkarta? amar li: maale achan kenegdi. haréou li! amar li: chevoua hi beyadénou cheén marin oto lekhol adam.
15. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: פַּעַם אַחַת מָצָאתִי זָקֵן אֶחָד וּמְגִילַת סַמְמָנִין בְּיָדוֹ. אָמַרְתִּי לוֹ: מֵאַיִן אַתָּה? אָמַר לִי: מִבֵּית אַבְטִינָס אֲנִי. וּמָה בְּיָדֶךָ? אָמַר לִי: מְגִילַּת סַמְמָנִין. הַרְאֵהוּ לִי! אָמַר לִי: כׇּל זְמַן שֶׁבֵּית אַבָּא הָיוּ קַיָּימִין, לֹא הָיוּ מוֹסְרִין אוֹתוֹ לְכׇל אָדָם, וְעַכְשָׁיו הֲרֵי הוּא לְךָ, וְהִזָּהֵר בָּהּ. וּכְשֶׁבָּאתִי וְסַחְתִּי דְּבָרַי לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לִי: מֵעַתָּה אָסוּר לְסַפֵּר בִּגְנוּתָן שֶׁל אֵלּוּ. amar rabi yo'hanan ben nouri: paam a'hat matsati zakén e'had oumgilat sammanin beyado. amarti lo: méayin ata? amar li: mibét avtinas ani. ouma beyadekha? amar li: megilat sammanin. haréou li! amar li: kol zeman chebét aba haou kayamin, lo haou mosrin oto lekhol adam, veakhcha haré hou lekha, vehizahér bah. oukhchebati vesa'hti devara lifné rabi akiva, amar li: méata asour lesapér bignoutan chel élou.
16. מִכָּאן אָמַר בֶּן עַזַּאי: בְּשִׁמְךָ יִקְרָאוּךְ, וּבִמְקוֹמְךָ יוֹשִׁיבוּךְ, mikan amar ben aza: bechimkha yikraoukh, ouvimkomkha yochivoukh,

Daf 38b

1. וּמִשֶּׁלְּךָ יִתְּנוּ לְךָ. אֵין אָדָם נוֹגֵעַ בַּמּוּכָן לַחֲבֵירוֹ. וְאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ אֲפִילּוּ כִּמְלֹא נִימָא. oumichelekha yitenou lekha. én adam nogéa bamoukhan la'havéro. veén malkhout nogaat ba'havertah afilou kimlo nima.
2. הוּגְרַס בֶּן לֵוִי וְכוּ׳. תַּנְיָא: כְּשֶׁהוּא נוֹתֵן קוֹלוֹ בִּנְעִימָה, מַכְנִיס גּוּדָלוֹ לְתוֹךְ פִּיו, וּמַנִּיחַ אֶצְבָּעוֹ בֵּין הַנִּימִין, עַד שֶׁהָיוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים נִזְקָרִים בְּבַת רֹאשׁ לַאֲחוֹרֵיהֶם. hougras ben lévi vekhou'. tanya: kecheou notén kolo binima, makhnis goudalo letokh pi, oumani'ha etsbao bén hanimin, ad chehaou e'ha hakohanim nizkarim bevat roch laa'horéhem.
3. תָּנוּ רַבָּנַן: בֶּן קַמְצָר לֹא רָצָה לְלַמֵּד עַל מַעֲשֵׂה הַכְּתָב. אָמְרוּ עָלָיו שֶׁהָיָה נוֹטֵל אַרְבָּעָה קוּלְמוֹסִין בֵּין אֶצְבְּעוֹתָיו, וְאִם הָיְתָה תֵּיבָה שֶׁל אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הָיָה כּוֹתְבָהּ בְּבַת אַחַת. אָמְרוּ לוֹ: מָה רָאִיתָ שֶׁלֹּא לְלַמֵּד? כּוּלָּן מָצְאוּ תְּשׁוּבָה לְדִבְרֵיהֶם, בֶּן קַמְצָר לֹא מָצָא תְּשׁוּבָה לִדְבָרָיו. עַל הָרִאשׁוֹנִים נֶאֱמַר: ״זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה״, וְעַל בֶּן קַמְצָר וַחֲבֵירָיו נֶאֱמַר: ״וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב״. tanou rabanan: ben kamtsar lo ratsa lelaméd al maasé haketav. amrou ala chehaya notél arbaa koulmosin bén etsbeota, veim hayta téva chel arba otiyot haya kotvah bevat a'hat. amrou lo: ma raita chelo lelaméd? koulan matsou techouva ledivréhem, ben kamtsar lo matsa techouva lidvara. al harichonim neemar: "zékher tsadik livrakha", veal ben kamtsar va'havéra neemar: "vechém rechaim yirkav".
4. מַאי ״וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב״? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: רַקְבִּיבוּת תַּעֲלֶה בִּשְׁמוֹתָן, דְּלָא מַסְּקִינַן בִּשְׁמַיְיהוּ. מֵתִיב רָבִינָא. מַעֲשֶׂה בְּדוֹאֵג בֶּן יוֹסֵף, שֶׁהִנִּיחוֹ [אָבִיו] בֵּן קָטָן לְאִמּוֹ. בְּכׇל יוֹם הָיְתָה אִמּוֹ מוֹדַדְתּוֹ בִּטְפָחִים וְנוֹתֶנֶת מִשְׁקָלוֹ שֶׁל זָהָב לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּכְשֶׁגָּבַר אוֹיֵב טְבָחַתּוּ וַאֲכָלַתּוּ. ma "vechém rechaim yirkav"? amar rabi elazar: rakbivout taale bichmotan, dela masekinan bichmayou. métiv ravina. maase bedoég ben yoséf, chehini'ho [avi] bén katan leimo. bekhol yom hayta imo modadto bitfa'him venotenet michkalo chel zahav levét hamikdach, oukhchegavar oyév teva'hatou vaakhalatou.
5. וְעָלֶיהָ קוֹנֵן יִרְמְיָה: ״אִם תֹּאכַלְנָה נָשִׁים פִּרְיָם עוֹלְלֵי טִפּוּחִים״, מְשִׁיבָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאוֹמֶרֶת: ״אִם יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ ה׳ כֹּהֵן וְנָבִיא״, חֲזִי מַאי סְלֵיק בֵּיהּ. vealeha konén yirmeya: "im tokhalna nachim piryam ollé tipou'him", mechiva rou'ha hakodech veomeret: "im yéharég bemikdach h' kohén venavi", 'hazi ma selék béh.
6. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: צַדִּיק מֵעַצְמוֹ, וְרָשָׁע מֵחֲבֵירוֹ. צַדִּיק מֵעַצְמוֹ, דִּכְתִיב: ״זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה״, וְרָשָׁע מֵחֲבֵירוֹ, דִּכְתִיב: ״וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב״. amar rabi elazar: tsadik méatsmo, veracha mé'havéro. tsadik méatsmo, dikhtiv: "zékher tsadik livrakha", veracha mé'havéro, dikhtiv: "vechém rechaim yirkav".
7. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְהָהוּא מֵרַבָּנַן דַּהֲוָה מְסַדַּר אַגָּדָתָא קַמֵּיהּ: מְנַָא הָא מִילְּתָא דַאֲמוּר רַבָּנַן ״זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה״? אֲמַר לֵיהּ, דְּהָא כְּתִיב: ״זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה״! מִדְּאוֹרָיְיתָא מְנָא לַן? דִּכְתִיב: ״וַה׳ אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עוֹשֶׂה״, וּכְתִיב: ״וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם״. amar léh ravina lehaou mérabanan dahava mesadar agadata kaméh: mena ha mileta daamour rabanan "zékher tsadik livrakha"? amar léh, deha ketiv: "zékher tsadik livrakha"! mideorayta mena lan? dikhtiv: "va' amar hamkhase ani méavraham acher ani ose", oukhtiv: "veavraham hao yihye lego gadol veatsoum".
8. מְנַָא הָא מִילְּתָא דַאֲמוּר רַבָּנַן ״שֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב״? אֲמַר לֵיהּ, דְּהָא כְּתִיב: ״וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב״. מִדְּאוֹרָיְיתָא מְנָא לַן? דִּכְתִיב: ״וַיֶּאֱהַל עַד סְדוֹם״, וּכְתִיב: ״וְאַנְשֵׁי סְדוֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה׳ מְאֹד״. mena ha mileta daamour rabanan "chém rechaim yirkav"? amar léh, deha ketiv: "vechém rechaim yirkav". mideorayta mena lan? dikhtiv: "vayeehal ad sedom", oukhtiv: "veanché sedom raim ve'hataim la' meod".
9. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: צַדִּיק דָּר בֵּין שְׁנֵי רְשָׁעִים וְלֹא לָמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶם, רָשָׁע דָּר בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים וְלֹא לָמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶם. צַדִּיק דָּר בֵּין שְׁנֵי רְשָׁעִים וְלֹא לָמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶם — עוֹבַדְיָה. רָשָׁע דָּר בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים וְלֹא לָמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶם — זֶה עֵשָׂו. amar rabi elazar: tsadik dar bén chené rechaim velo lamad mimaaséhem, racha dar bén chené tsadikim velo lamad mimaaséhem. tsadik dar bén chené rechaim velo lamad mimaaséhem — ovadya. racha dar bén chené tsadikim velo lamad mimaaséhem — ze ésa.
10. (אָמַר) רַבִּי אֶלְעָזָר: מִבִּרְכָתָן שֶׁל צַדִּיקִים אַתָּה לָמֵד קְלָלָה לָרְשָׁעִים, וּמִקִּלְלָתָן שֶׁל רְשָׁעִים אַתָּה לָמֵד בְּרָכָה לַצַּדִּיקִים. מִבִּרְכָתָן שֶׁל צַדִּיקִים אַתָּה לָמֵד קְלָלָה לָרְשָׁעִים, דִּכְתִיב: ״כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה וְגוֹ׳״, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״וַיֹּאמֶר ה׳ זַעֲקַת סְדוֹם וַעֲמוֹרָה כִּי רָבָּה״. (amar) rabi elazar: mibirkhatan chel tsadikim ata laméd kelala larchaim, oumikillatan chel rechaim ata laméd berakha latsadikim. mibirkhatan chel tsadikim ata laméd kelala larchaim, dikhtiv: "ki yedati lemaan acher yetsave vego'", oukhtiv batréh: "vayomer h' zaakat sedom vaamora ki raba".
11. וּמִקִּלְלָתָן שֶׁל רְשָׁעִים אַתָּה לָמֵד בְּרָכָה לַצַּדִּיקִים, דִּכְתִיב: ״וְאַנְשֵׁי סְדוֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה׳. וַה׳ אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ״. (אָמַר) רַבִּי אֶלְעָזָר: אֲפִילּוּ בִּשְׁבִיל צַדִּיק אֶחָד עוֹלָם נִבְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב״, וְאֵין טוֹב אֶלָּא צַדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִמְרוּ צַדִּיק כִּי טוֹב״. oumikillatan chel rechaim ata laméd berakha latsadikim, dikhtiv: "veanché sedom raim ve'hataim la'. va' amar el avram a'haré hipared lot méimo". (amar) rabi elazar: afilou bichvil tsadik e'had olam nivra, cheneemar: "vayar elohim et haor ki tov", veén tov ela tsadik, cheneemar: "imrou tsadik ki tov".
12. (אָמַר) רַבִּי אֶלְעָזָר: כׇּל הַמְשַׁכֵּחַ דָּבָר מִתַּלְמוּדוֹ — גּוֹרֵם גָּלוּת לְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתִּשְׁכַּח תּוֹרַת אֱלֹהֶיךָ אֶשְׁכַּח בָּנֶיךָ גַּם אָנִי״. רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר: מוֹרִידִין אוֹתוֹ מִגְּדוּלָּתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי אַתָּה הַדַּעַת מָאַסְתָּ וְאֶמְאָסְךָ מִכַּהֵן לִי״. (amar) rabi elazar: kol hamchaké'ha davar mitalmoudo — gorém galout levana, cheneemar: "vatichka'h torat elohekha echka'h banekha gam ani". rabi avaou amar: moridin oto migedoulato, cheneemar: "ki ata hadaat maasta veemaskha mikahén li".
13. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין צַדִּיק נִפְטָר מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁנִּבְרָא צַדִּיק כְּמוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ״. עַד שֶׁלֹּא כָּבְתָה שִׁמְשׁוֹ שֶׁל עֵלִי, זָרְחָה שִׁמְשׁוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל הָרָמָתִי. (אָמַר) רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁצַּדִּיקִים מוּעָטִין, עָמַד וּשְׁתָלָן בְּכׇל דּוֹר וָדוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי לַה׳ מְצוּקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל״. amar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: én tsadik niftar min haolam ad chenivra tsadik kemoto, cheneemar: "vezara'h hachemech ouva hachamech". ad chelo kavta chimcho chel éli, zar'ha chimcho chel chemouél haramati. (amar) rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: raa hakadoch baroukh hou chetsadikim mouatin, amad ouchtalan bekhol dor vador, cheneemar: "ki la' metsouké erets vayachet aléhem tévél".
14. (אָמַר) רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲפִילּוּ בִּשְׁבִיל צַדִּיק אֶחָד הָעוֹלָם מִתְקַיֵּים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם״. רַבִּי חִיָּיא דִּידֵיהּ אָמַר, מֵהָכָא: ״רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמוֹר״ — חֲסִידָיו טוּבָא מַשְׁמַע! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: חֲסִידוֹ כְּתִיב. (amar) rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: afilou bichvil tsadik e'had haolam mitkayém, cheneemar: "vetsadik yesod olam". rabi 'hiya didéh amar, méhakha: "raglé 'hasida yichmor" — 'hasida touva machma! amar rav na'hman bar yits'hak: 'hasido ketiv.
15. (אָמַר) רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ רוֹב שְׁנוֹתָיו שֶׁל אָדָם וְלֹא חָטָא — שׁוּב אֵינוֹ חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמוֹר״, דְּבֵי רַבִּי שֵׁילָא אָמְרִי: כֵּיוָן שֶׁבָּאָה לְיָדוֹ דְּבַר עֲבֵירָה פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה וְאֵינוֹ חוֹטֵא — שׁוּב אֵינוֹ חוֹטֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמוֹר״. (amar) rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: kévan cheyatsou rov chenota chel adam velo 'hata — chouv éno 'hoté, cheneemar: "raglé 'hasida yichmor", devé rabi chéla amri: kévan chebaa leyado devar avéra paam richona ouchniya veéno 'hoté — chouv éno 'hoté, cheneemar: "raglé 'hasida yichmor".
16. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, מַאי דִּכְתִיב: ״אִם לַלֵּצִים הוּא יָלִיץ וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן״, בָּא לִטַּמֵּא — פּוֹתְחִין לוֹ. בָּא לִטָּהֵר — מְסַיְּיעִין אוֹתוֹ. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיָה מוֹכֵר נֵפְטְ וַאֲפַרְסְמוֹן, amar réch lakich, ma dikhtiv: "im lalétsim hou yalits velaanavim yiten 'hén", ba litamé — pot'hin lo. ba litahér — mesayein oto. tana devé rabi yichmaél: machal leadam chehaya mokhér néfte vaafarsemon,

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Yoma
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)