Talmud Temurah, Chapitre 3 (ג) · Daf 10b à 14b

Daf 10b

1. לְעוּבָּרָה גּוּפֵיהּ, אֲבָל הָכָא דְּאַקְדְּשַׁיהּ לְאִימֵּיהּ — הָא בִּכְלַל אִימֵּיהּ לָא קָדוֹשׁ. leoubara gouféh, aval hakha deakdechah leiméh — ha bikhlal iméh la kadoch.
2. וְאִי אַשְׁמְעִינַן בָּתְרָיְיתָא — הָתָם הוּא דְּאַקְדֵּישׁ לַהּ, וְכֹל דְּאִית בַּהּ, אֲבָל הָכָא דְּאַקְדְּשֵׁיהּ לֵיהּ — כֵּיוָן דְּלֵיתֵיהּ אַבָּרַאי, לָא קָדֵישׁ. צְרִיכָא. vei achmeinan batrayta — hatam hou deakdéch lah, vekhol deit bah, aval hakha deakdechéh léh — kévan delétéh abara, la kadéch. tserikha.
3. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא, מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? אִם שִׁיְּירוֹ — מְשׁוּיָּיר, וְעוּבָּר לָאו יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא, וְתַרְתֵּי לְמָה לִי? lichana a'harina, ma ka machma lan? im chiyero — mechouyar, veoubar la yerekh imo hou, vetarté lema li?
4. צְרִיכָא, דְּאִי אִתְּמַר בְּהָא — מִשּׁוּם דְּאִימֵּיהּ חַזְיָא לְגוּפֵיהּ, מִגּוֹ דְּנָחֲתָא קְדוּשָּׁה לַהּ נָחֲתָא נָמֵי לְוָלָד, אֲבָל אִידַּךְ — לָא. קָא מַשְׁמַע לַן הָדָא. tserikha, dei itemar beha — michoum deiméh 'hazya legouféh, migo dena'hata kedoucha lah na'hata namé levalad, aval idakh — la. ka machma lan hada.
5. וְאִי אִתְּמַר בְּהָא, מִשּׁוּם דְּקָא מְפָרֵשׁ קְדוּשָּׁה עַל (הָאֵם) הַוָּלָד, אֲבָל הָהִיא לָא צְרִיכָא. vei itemar beha, michoum deka mefaréch kedoucha al (haém) havalad, aval hahi la tserikha.
6. יָתֵיב רַבִּי זֵירָא וְקָאָמַר לְהָא שְׁמַעְתָּא, אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זֵירָא: כֵּיצַד מַעֲרִימִין עַל הַבְּכוֹר? הַמְבַכֶּרֶת שֶׁהָיְתָה מְעוּבֶּרֶת, אוֹמֵר: ״מָה שֶׁבְּמֵעֶיהָ שֶׁל זוֹ עוֹלָה״, יָלְדָה זָכָר — הֲרֵי זוֹ עוֹלָה, אַלְמָא קָדוֹשׁ עוּבָּר! yatév rabi zéra vekaamar leha chemata, étivéh rabi yirmeya lerabi zéra: kétsad maarimin al habekhor? hamvakeret chehayta meouberet, omér: "ma chebeméeha chel zo ola", yalda zakhar — haré zo ola, alma kadoch oubar!
7. אֲמַר לֵיהּ: כִּי מִתַּנְיָא הָהִיא בִּקְדוּשַּׁת דָּמִים, מִי אַלִּימָא קְדוּשַּׁת דָּמִים דְּקָא מַפְקְעָא לֵיהּ מִן הַבְּכוֹרָה? amar léh: ki mitanya hahi bikdouchat damim, mi alima kedouchat damim deka mafkea léh min habekhora?
8. אֲמַר לֵיהּ: אִין, וְהָתְנַן: כֹּל קָדָשִׁים שֶׁקָּדַם מוּם קָבוּעַ לְהֶקְדֵּישָׁן וְנִפְדּוּ — חַיָּיבִין בַּבְּכוֹרָה וּבַמַּתָּנוֹת. טַעְמָא דִּלְאַחַר שֶׁנִּפְדּוּ דְּחַיָּיבִין, אֲבָל קוֹדֶם שֶׁנִּפְדּוּ — פְּטוּרִין, [אַלְמָא] דְּאַלִּימָא קְדוּשַּׁת דָּמִים דְּמַפְקַע לֵיהּ מִבְּכוֹרָה. amar léh: in, vehatnan: kol kadachim chekadam moum kavoua lehekdéchan venifdou — 'hayavin babekhora ouvamatanot. tama dila'har chenifdou de'hayavin, aval kodem chenifdou — petourin, [alma] dealima kedouchat damim demafka léh mibekhora.
9. אֵיתִיבֵיהּ: הָאוֹמֵר ״מָה שֶׁבְּמֵעֶיהָ שֶׁל זוֹ עוֹלָה״ — מוּתֶּרֶת בְּגִיזָּה וַאֲסוּרָה בַּעֲבוֹדָה, מִשּׁוּם כִּחוּשׁ עוּבָּר שֶׁבָּהּ! אֲמַר לֵיהּ: הָא נָמֵי קְדוּשַּׁת דָּמִים. étivéh: haomér "ma chebeméeha chel zo ola" — mouteret begiza vaasoura baavoda, michoum ki'houch oubar chebah! amar léh: ha namé kedouchat damim.
10. וּמִי אַלִּימָא קְדוּשַּׁת דָּמִים, דְּאָסְירָא לֵיהּ בַּעֲבוֹדָה? אֲמַר לֵיהּ: אִין, וְהָתְנַן: יוֹצְאִין לְחוּלִּין, לִיגָּזֵז וְלֵיעָבֵד. טַעְמָא מִשּׁוּם דְּנִפְדּוּ, הָא קוֹדֶם שֶׁנִּפְדּוּ אֲסוּרִין בָּעֲבוֹדָה, אַלְמָא קְדוּשַּׁת דָּמִים אָסְורִין לֵיהּ בַּעֲבוֹדָה. oumi alima kedouchat damim, deasra léh baavoda? amar léh: in, vehatnan: yotsin le'houlin, ligazéz veléavéd. tama michoum denifdou, ha kodem chenifdou asourin baavoda, alma kedouchat damim asrin léh baavoda.
11. אֵיתִיבֵיהּ: אֵין מְמִירִין לֹא אֵבָרִין בְּעוּבָּרִין, וְלֹא עוּבָּרִין בְּאֵבָרִין. אֵימוּרֵי הוּא דְּלָא מֵימַר, הָא מִיקְדָּשׁ — קָדְשִׁי! étivéh: én memirin lo évarin beoubarin, velo oubarin beévarin. émouré hou dela mémar, ha mikdach — kadchi!
12. אֲמַר לֵיהּ: בְּוַלְדֵי קָדָשִׁים הוּא דְּקַדִּישִׁי וְקָיְימִי. amar léh: bevaldé kadachim hou dekadichi vekaymi.
13. אִי וְלַד קָדָשִׁים, בִּמְעֵי אִמָּן הוּא דְּלָא עָבְדִין, הָא אַבָּרַאי — עָבְדִין, וְהָא תַּנְיָא: אֵין הַוָּלָד עוֹשֶׂה תְּמוּרָה! i velad kadachim, bimé iman hou dela avdin, ha abara — avdin, veha tanya: én havalad ose temoura!
14. הָא מַנִּי? רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: הַוָּלָד עוֹשֶׂה תְּמוּרָה. ha mani? rabi yeouda hi, deamar: havalad ose temoura.
15. אִי רַבִּי יְהוּדָה, תְּמוּרָה הוּא דְּלָא עָבְדִי, הָא מִקְדָּשׁ — קָדְשִׁי, הָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵבָרִין לָא קָדְשִׁי! אֲמַר [לֵיהּ]: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — בְּאֵיבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ. i rabi yeouda, temoura hou dela avdi, ha mikdach — kadchi, haamar rabi yeouda: évarin la kadchi! amar [léh]: hakha bema askinan — beévar chehanechama telouya bo.
16. אֵיתִיבֵיהּ: מַקְדִּישִׁין אֵבָרִין וְעוּבָּרִין, אֲבָל לֹא מְמִירִין! הָכָא נָמֵי בְּוַלְדֵי קָדָשִׁים. étivéh: makdichin évarin veoubarin, aval lo memirin! hakha namé bevaldé kadachim.
17. אִי בְּוַלְדֵי קָדָשִׁים, מַאי ״מַקְדִּישִׁין״? הָא קַדִּישִׁי וְקָיְימִי! i bevaldé kadachim, ma "makdichin"? ha kadichi vekaymi!

Daf 11a

1. הָכִי קָאָמַר: מַקְדִּישִׁין אֵיבָרִין וּמְמִירִין בָּהֶן, אֲבָל לֹא מְמִירִין בָּהֶן, וְעוּבָּרִים שֶׁקָּדְשׁוּ בִּמְעֵי אִמָּן אֵין מְמִירִין בָּהֶן. hakhi kaamar: makdichin évarin oummirin bahen, aval lo memirin bahen, veoubarim chekadchou bimé iman én memirin bahen.
2. בְּוַלְדֵי קָדָשִׁים, בִּמְעֵי אִמָּן — הוּא דְּלָא עָבְדִין תְּמוּרָה, הָא אַבָּרַאי — עָבְדִי. וְהָא תְּנַן: אֵין הַוְּולָדוֹת עוֹשִׂין תְּמוּרָה! הָא מַנִּי? רַבִּי יְהוּדָה הִיא. bevaldé kadachim, bimé iman — hou dela avdin temoura, ha abara — avdi. veha tenan: én haouladot osin temoura! ha mani? rabi yeouda hi.
3. אִי רַבִּי יְהוּדָה, אֵבָרִין מִי קָדְשִׁי? הָא לְרַבִּי יְהוּדָה לֵית לֵיהּ הָאוֹמֵר ״רַגְלָהּ שֶׁל זוֹ עוֹלָה״ — כּוּלָּהּ עוֹלָה! i rabi yeouda, évarin mi kadchi? ha lerabi yeouda lét léh haomér "raglah chel zo ola" — koulah ola!
4. אֲמַר לֵיהּ: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — בְּדָבָר הָעוֹשֶׂה אוֹתָהּ טְרֵפָה. amar léh: hakha bema askinan — bedavar haose otah teréfa.
5. לֵימָא כְּתַנָּאֵי: הַשּׁוֹחֵט אֶת הַחַטָּאת, וּמָצָא בָּהּ בֶּן אַרְבַּע חַי, קָתָנֵי חֲדָא: אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת אֶלָּא לְזִכְרֵי כְהוּנָּה, וְאֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת אֶלָּא לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים, וְאֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת אֶלָּא לְיוֹם אֶחָד. léma ketanaé: hacho'hét et ha'hatat, oumatsa bah ben arba 'ha, katané 'hada: énah neekhelet ela lezikhré kheouna, veénah neekhelet ela lifnim min hakelaim, veénah neekhelet ela leom e'had.
6. וְתַנְיָא אִידַּךְ: נֶאֱכֶלֶת לְכׇל אָדָם, וְנֶאֱכָלִין בְּכׇל מָקוֹם, וְאֵינָן נֶאֱכָלִין בַּעֲזָרָה. מַאי לָאו תַּנָּאֵי הִיא? דְּמָר סָבַר: קְדוּשָּׁה חָלָה עַל עוּבָּרִין, וּמַר סָבַר: אֵין קְדוּשָּׁה חָלָה עַל עוּבָּרִין. vetanya idakh: neekhelet lekhol adam, veneekhalin bekhol makom, veénan neekhalin baazara. ma la tanaé hi? demar savar: kedoucha 'hala al oubarin, oumar savar: én kedoucha 'hala al oubarin.
7. לָא, הָנֵי תַּנָּאֵי בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי, דְּמָר סָבַר: וַלְדוֹת קָדָשִׁים בַּהֲוָיָיתָן הֵן קְדוֹשִׁים, וּמָר סָבַר: וַלְדֵי קָדָשִׁים בִּמְעֵי אִמָּן הֵן קְדוֹשִׁים. la, hané tanaé beha ka mipalgi, demar savar: valdot kadachim bahavayatan hén kedochim, oumar savar: valdé kadachim bimé iman hén kedochim.
8. וְאִיבָּעֵית אֵימָא, חַד תַּנָּא הוּא, חֲדָא מֵהָלֵין מַתְנְיָיתָא — בְּמַקְדִּישׁ בְּהֵמָה וְאַחַר כָּךְ נִתְעַבְּרָה, וַחֲדָא מִנְּהוֹן — שֶׁהִקְדִּישָׁהּ מְעוּבֶּרֶת. veibaét éma, 'had tana hou, 'hada méhalén matneyata — bemakdich behéma vea'har kakh nitabera, va'hada mineon — chehikdichah meouberet.
9. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כִּלְאַיִם, וּטְרֵפָה, וְיוֹצֵא דּוֹפֶן, טוּמְטוּם, וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס — לֹא קְדוֹשִׁין וְלֹא מַקְדִּישִׁין. וְאָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא קְדוֹשִׁין בִּתְמוּרָה, וְלֹא מַקְדִּישִׁין לַעֲשׂוֹת תְּמוּרָה. tanya, rabi eliezer omér: kilayim, outréfa, veotsé dofen, toumtoum, veanderoginos — lo kedochin velo makdichin. veamar chemouél: lo kedochin bitmoura, velo makdichin laasot temoura.
10. וְתַנְיָא, אָמַר רַבִּי מֵאִיר: מֵאַחַר שֶׁאֵינָן קְדוֹשִׁין, הֵיאַךְ מַקְדִּישִׁין? אִי אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא בְּמַקְדִּישׁ בְּהֵמָה וְאַחַר כָּךְ נִטְרְפָה, בְּמַקְדִּישׁ וָלָד וְיָצָא [דֶּרֶךְ] דּוֹפֶן. אַלְמָא קָדֵישׁ וָלָד! vetanya, amar rabi méir: méa'har cheénan kedochin, héakh makdichin? i ata motsé ela bemakdich behéma vea'har kakh nitrefa, bemakdich valad veyatsa [derekh] dofen. alma kadéch valad!
11. אָמְרִי: בְּתָם בִּמְעֵי תְמִימָה, אֲפִילּוּ בַּר פְּדָא נָמֵי מוֹדֵי דְּקָדֵישׁ. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּתָם בִּמְעֵי בַּעֲלַת מוּם. בַּר פְּדָא סָבַר: כֵּיוָן דְּאִימֵּיהּ לָא מִקַּדְּשָׁא קְדוּשַּׁת הַגּוּף, הוּא נָמֵי לָא קָדֵישׁ. וְרַבִּי יוֹחָנָן סָבַר: הָנֵי כִּשְׁתֵּי בְהֵמוֹת נִינְהוּ, אִימֵּיהּ הִיא דְּלָא מִיקַּדְּשָׁא, אֲבָל הוּא קָדוֹשׁ. amri: betam bimé temima, afilou bar peda namé modé dekadéch. lo ne'hlekou ela betam bimé baalat moum. bar peda savar: kévan deiméh la mikadecha kedouchat hagouf, hou namé la kadéch. verabi yo'hanan savar: hané kichté vehémot ninou, iméh hi dela mikadecha, aval hou kadoch.
12. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא, אֲבָל כִּלְאַיִם וְטוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס, אִי אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא בְּוַלְדֵי קֳדָשִׁים. lichana a'harina, aval kilayim vetoumtoum veanderoginos, i ata motsé ela bevaldé kodachim.
13. וּכְרַבִּי יְהוּדָה, שֶׁהָיָה אוֹמֵר: הַוָּלָד עוֹשֶׂה תְּמוּרָה. הָלֵין הוּא דְּלָא קָדְשִׁי גּוּפַיְיהוּ, אֲבָל עוּבָּרִין אֲחֵרִים קְדוֹשִׁין! oukhrabi yeouda, chehaya omér: havalad ose temoura. halén hou dela kadchi goufayou, aval oubarin a'hérim kedochin!
14. אָמַר אַבָּיֵי: תָּם בִּמְעֵי תְּמִימָה — דִּבְרֵי הַכֹּל קָדֵישׁ גּוּפֵיהּ, אֶלָּא כִּי פְּלִיגִי בִּמְעֵי בַּעֲלַת מוּם, דְּבַר פְּדָא סָבַר: כֵּיוָן דְּאִימֵּיהּ נָמֵי לָא קָדֵישׁ גּוּפַהּ — אִיהוּ נָמֵי לָא קָדֵישׁ אֶלָּא לִדְמֵי, רַבִּי יוֹחָנָן סָבַר: עוּבָּר לָאו יֶרֶךְ אִמּוֹ הוּא, וְאַף עַל גַּב דְּאִימֵּיהּ לָא קָדְשָׁה לְגוּפַהּ — וָלָד מִיהָא קָדֵישׁ לְגוּפֵיהּ. amar abayé: tam bimé temima — divré hakol kadéch gouféh, ela ki peligi bimé baalat moum, devar peda savar: kévan deiméh namé la kadéch goufah — iou namé la kadéch ela lidmé, rabi yo'hanan savar: oubar la yerekh imo hou, veaf al gav deiméh la kadcha legoufah — valad miha kadéch legouféh.
15. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: וַהֲלֹא בְּמוּקְדָּשִׁין, הָאוֹמֵר ״רַגְלָהּ שֶׁל זוֹ״ כּוּ׳. amar rabi yosé: vahalo bemoukdachin, haomér "raglah chel zo" kou'.

Daf 11b

1. תָּנוּ רַבָּנַן: יָכוֹל הָאוֹמֵר ״רַגְלָהּ שֶׁל זוֹ עוֹלָה״ תְּהֵא כּוּלָּהּ עוֹלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כֹּל אֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ לַה׳ יִהְיֶה קֹּדֶשׁ״ — מִמֶּנּוּ לַה׳, וְלֹא כּוּלּוֹ לַה׳. tanou rabanan: yakhol haomér "raglah chel zo ola" tehé koulah ola? talmoud lomar: "kol acher yitén mimenou la' yihye kodech" — mimenou la', velo koulo la'.
2. יָכוֹל תֵּצֵא לְחוּלִּין? תַּלְמוּד לוֹמַר ״יִהְיֶה קֹּדֶשׁ״. הָא כֵּיצַד? תִּמָּכֵר לְצׇרְכֵי עוֹלוֹת, וְדָמֶיהָ חוּלִּין, חוּץ מִדְּמֵי אֵבֶר שֶׁבָּהּ — דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה. yakhol tétsé le'houlin? talmoud lomar "yihye kodech". ha kétsad? timakhér letsorkhé olot, vedameha 'houlin, 'houts midemé éver chebah — divré rabi méir verabi yeouda.
3. וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִנַּיִן לָאוֹמֵר ״רַגְלָהּ שֶׁל זוֹ עוֹלָה״, שֶׁכּוּלָּהּ עוֹלָה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹּל אֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ לַה׳״, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״יִהְיֶה קֹדֶשׁ״ — לְרַבּוֹת אֶת כּוּלָּהּ. verabi yosé verabi chimon omér: minayin laomér "raglah chel zo ola", chekoulah ola? cheneemar: "kol acher yitén mimenou la'", kecheou omér "yihye kodech" — lerabot et koulah.
4. אָמַר מָר: תִּמָּכֵר לְצׇרְכֵי עוֹלוֹת, וְהָא קָמַיְיתֵי בְּהֵמָה מְחוּסֶּרֶת אֵבֶר? אָמַר רָבָא: בְּאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי עוֹלָה בְּחַיֶּיהָ״. amar mar: timakhér letsorkhé olot, veha kamayté behéma me'houseret éver? amar rava: beomér "haré ala ola be'hayeha".
5. אָמַר רַב חִסְדָּא: מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה בְּדָבָר שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָהּ טְרֵפָה. רָבָא אָמַר: בְּדָבָר שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָהּ נְבֵילָה. וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר: בְּדָבָר שֶׁהִיא מֵתָה. amar rav 'hisda: mode rabi yeouda bedavar cheose otah teréfa. rava amar: bedavar cheose otah nevéla. verav chéchet amar: bedavar chehi méta.
6. מַאי אִיכָּא בֵּין רַב חִסְדָּא לְרָבָא? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ טְרֵפָה חַיָּה. רַב חִסְדָּא סָבַר לַהּ כְּמַאן דְּאָמַר טְרֵפָה אֵינָהּ חַיָּה, וְרָבָא סָבַר לַהּ כְּמַאן דְּאָמַר טְרֵפָה חַיָּה. ma ika bén rav 'hisda lerava? ika bénayou teréfa 'haya. rav 'hisda savar lah keman deamar teréfa énah 'haya, verava savar lah keman deamar teréfa 'haya.
7. וּמַאי אִיכָּא בֵּין רָבָא לְרַב שֵׁשֶׁת? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: נִיטְּלָה יָרֵךְ וְחָלָל שֶׁלָּהּ — נְבֵילָה. רָבָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי אֶלְעָזָר, רַב שֵׁשֶׁת לָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי אֶלְעָזָר. ouma ika bén rava lerav chéchet? ika bénayou derabi elazar, deamar rabi elazar: nitela yarékh ve'halal chelah — nevéla. rava savar lah kerabi elazar, rav chéchet la savar lah kerabi elazar.
8. מֵיתִיבִי: אָמַר רַבִּי: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בְּדָבָר שֶׁאֵין הַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ, וְדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּדָבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ. לָאו מִכְּלָל דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה? métivi: amar rabi: nirin divré rabi yeouda bedavar cheén hanechama telouya bo, vedivré rabi yosé bedavar chehanechama telouya bo. la mikelal diflig aléh derabi yeouda?
9. בִּשְׁלָמָא נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בְּדָבָר שֶׁאֵין הַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ, מִכְּלָל דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי. אֶלָּא נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּדָבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ — לָאו מִכְּלָל דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה? וּתְיוּבְתָּא דְּכוּלְּהוּ! bichlama nirin divré rabi yeouda bedavar cheén hanechama telouya bo, mikelal diflig aléh derabi yosé. ela nirin divré rabi yosé bedavar chehanechama telouya bo — la mikelal diflig aléh derabi yeouda? outouvta dekhouleou!
10. לָא, חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי יְהוּדָה בְּדָבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ, שֶׁאַף רַבִּי יְהוּדָה לֹא נֶחְלַק עָלָיו אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁאֵין הַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ, אֲבָל בְּדָבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ מוֹדֵי לֵיהּ. la, 'hasoré mi'hasera vehakhi katané: nirin divré rabi yosé lerabi yeouda bedavar chehanechama telouya bo, cheaf rabi yeouda lo ne'hlak ala ela bedavar cheén hanechama telouya bo, aval bedavar chehanechama telouya bo modé léh.
11. בָּעֵי רָבָא: בָּעוֹף מַהוּ? ״בְּהֵמָה״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְהָא לָאו ״בְּהֵמָה״ הִיא, אוֹ דִלְמָא ״קׇרְבָּן״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְהַאי נָמֵי ״קׇרְבָּן״ הוּא? תֵּיקוּ. baé rava: baof maou? "behéma" amar ra'hamana, veha la "behéma" hi, o dilma "korban" amar ra'hamana, veha namé "korban" hou? tékou.
12. בָּעֵי רָבָא: הִקְדִּישׁ אֵבֶר לְדָמָיו, מַהוּ דְּתֵיחוֹת לֵיהּ קְדוּשַּׁת הַגּוּף? מִי אָמַר: כֵּיוָן דְּנָחֲתָא לֵיהּ קְדוּשַּׁת דָּמִים — נָחֲתָא לֵיהּ נָמֵי קְדוּשַּׁת הַגּוּף, וּמִדְּאַקְדְּשֵׁיהּ לְחַד אֵבֶר — אַקְדְּשַׁיהּ לְכוּלַּהּ, אוֹ דִלְמָא חַד מִגּוֹ אָמַר, תְּרֵי מִגּוֹ לָא אָמַר? baé rava: hikdich éver ledama, maou deté'hot léh kedouchat hagouf? mi amar: kévan dena'hata léh kedouchat damim — na'hata léh namé kedouchat hagouf, oumideakdechéh le'had éver — akdechah lekhoulah, o dilma 'had migo amar, teré migo la amar?
13. תִּפְשׁוֹט לֵיהּ מִדִּידֵיהּ, דְּהָאָמַר רָבָא: הִקְדִּישׁ זָכָר לְדָמָיו — קָדוֹשׁ קְדוּשַּׁת הַגּוּף! tifchot léh mididéh, dehaamar rava: hikdich zakhar ledama — kadoch kedouchat hagouf!
14. הָתָם — דְּאַקְדְּשֵׁיהּ לְכוּלֵּיהּ, הָכָא — דְּאַקְדְּשֵׁיהּ חַד אֵבֶר, מַאי? תֵּיקוּ. hatam — deakdechéh lekhouléh, hakha — deakdechéh 'had éver, ma? tékou.
15. בָּעֵי מִינֵּיהּ [אַבָּיֵי] מֵרָבָא: הִקְדִּישׁ חַד אֵבֶר, מַהוּ בְּגִיזָּה? תִּפְשׁוֹט לָךְ מֵהָא דְּתַנְיָא: ״לֹא תָגוֹז בְּכוֹר צֹאנְךָ״, אֲבָל אַתָּה גּוֹזֵז בְּשֶׁלְּךָ וְשֶׁל אֲחֵרִים. baé minéh [abayé] mérava: hikdich 'had éver, maou begiza? tifchot lakh méha detanya: "lo tagoz bekhor tsonkha", aval ata gozéz bechelekha vechel a'hérim.
16. הָתָם, לָא נָחֲתָא לֵיהּ קְדוּשָּׁה כְּלָל; הָכָא, נָחֲתָא לֵיהּ קְדוּשָּׁה. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: הָתָם, אֵין בְּיָדוֹ לְהַקְדִּישׁוֹ; הָכָא, בְּיָדוֹ לְהַקְדִּישׁוֹ. hatam, la na'hata léh kedoucha kelal; hakha, na'hata léh kedoucha. lichana a'harina: hatam, én beyado lehakdicho; hakha, beyado lehakdicho.
17. בְּעָא מִינֵּיהּ אַבָּיֵי מֵרָבָא: הִקְדִּישׁ עוֹרָהּ, מַהוּ בַּעֲבוֹדָה? תָּא שְׁמַע: הָאוֹמֵר ״מָה שֶׁבְּמֵעֶיהָ שֶׁל זוֹ עוֹלָה״ — מוּתֶּרֶת בְּגִיזָּה, וַאֲסוּרָה בַּעֲבוֹדָה, מִפְּנֵי כִּחוּשׁ עוּבָּר שֶׁבָּהּ. bea minéh abayé mérava: hikdich orah, maou baavoda? ta chema: haomér "ma chebeméeha chel zo ola" — mouteret begiza, vaasoura baavoda, mipené ki'houch oubar chebah.
18. אֲמַר לֵיהּ: כִּי קָתָנֵי אֲסוּרָה בַּעֲבוֹדָה — מִדְּרַבָּנַן. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ בְּגִיזָּה נָמֵי תִּיתְּסַר! אֲמַר לֵיהּ: עֲבוֹדָה דְּמַיכְחֲשָׁא — גָּזְרִי בַּהּ רַבָּנַן, גִּיזָּה — לָא גָּזְרִי בַּהּ רַבָּנַן. amar léh: ki katané asoura baavoda — miderabanan. i hakhi, afilou begiza namé titesar! amar léh: avoda demakh'hacha — gazri bah rabanan, giza — la gazri bah rabanan.
19. בְּעָא מִינֵּיהּ אַבָּיֵי מֵרַב יוֹסֵף: הִיא שְׁלָמִים וּוְלָדָהּ חוּלִּין, וּשְׁחָטָהּ בִּפְנִים, מַהוּ? לְמַאן דְּאָמַר וַלְדֵי קָדָשִׁים בַּהֲוָיָיתָן הֵן קְדוֹשִׁין, מִי הָוֵי חוּלִּין בַּעֲזָרָה אוֹ לָא? bea minéh abayé mérav yoséf: hi chelamim ouvladah 'houlin, ouch'hatah bifnim, maou? leman deamar valdé kadachim bahavayatan hén kedochin, mi havé 'houlin baazara o la?

Daf 12a

1. אֲמַר לֵיהּ: מִי קָרֵינָא בֵּיהּ ״כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם... וְזָבַחְתָּ״? amar léh: mi karéna béh "ki yir'hak mimekha hamakom... vezava'hta"?
2. בָּעֵי מִינֵּיהּ אַבָּיֵי מֵרַב יוֹסֵף: הִיא חוּלִּין וּוְלָדָהּ שְׁלָמִים, וּשְׁחָטָהּ בְּחוּץ — מַהוּ? מִי מִחַיַּיב עֲלֵיהּ מִשּׁוּם שְׁחוּטֵי חוּץ, אוֹ לָא? baé minéh abayé mérav yoséf: hi 'houlin ouvladah chelamim, ouch'hatah be'houts — maou? mi mi'hayav aléh michoum che'houté 'houts, o la?
3. אֲמַר לֵיהּ: מִי קָרֵינָא בֵּיהּ ״וֶהֱבִיאָם לַה׳״? amar léh: mi karéna béh "veheviam la'"?
4. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא, אֲמַר לֵיהּ: רָאוּי לְפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד חַיָּיבִין עָלָיו בַּחוּץ. lichana a'harina, amar léh: raou lefeta'h ohel moéd 'hayavin ala ba'houts.
5. מַתְנִי׳ אֵין הַמְדוּמָּע מְדַמֵּעַ, אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן. matni' én hamdouma medaméa, ela lefi 'hechbon.
6. וְאֵין הַמְחוּמָּץ מְחַמֵּץ אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן, וְאֵין הַמַּיִם שְׁאוּבִין פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן. veén ham'houmats me'haméts ela lefi 'hechbon, veén hamayim cheouvin poslin et hamikve ela lefi 'hechbon.
7. וְאֵין מֵי חַטָּאת, עוֹשִׂין מֵי חַטָּאת אֶלָּא עִם מַתַּן אֵפֶר, וְאֵין בֵּית הַפְּרָס עוֹשִׂין בֵּית הַפְּרָס, וְאֵין תְּרוּמָה אַחַר תְּרוּמָה. veén mé 'hatat, osin mé 'hatat ela im matan éfer, veén bét haperas osin bét haperas, veén terouma a'har terouma.
8. וְאֵין תְּמוּרָה עוֹשָׂה תְּמוּרָה, וְלֹא הַוָּלָד עוֹשֶׂה תְּמוּרָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַוָּלָד עוֹשֶׂה תְּמוּרָה. אָמְרוּ לוֹ: הֶקְדֵּשׁ עוֹשֶׂה תְּמוּרָה, וְאֵין הַוָּלָד עוֹשֶׂה תְּמוּרָה. veén temoura osa temoura, velo havalad ose temoura. rabi yeouda omér: havalad ose temoura. amrou lo: hekdéch ose temoura, veén havalad ose temoura.
9. גְּמָ׳ מַאן תַּנָּא? אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דְּלָא כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. gema' man tana? amar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: dela kerabi eliezer.
10. דִּתְנַן: סְאָה שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה חוּלִּין, וְנִדְמְעוּ, וְנָפַל מִן הַמְדוּמָּע לְמָקוֹם אַחֵר, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מְדַמֵּעַ כִּתְרוּמָה וַדַּאי (שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: סְאָה שֶׁנָּפְלָה הִיא שֶׁעָלְתָה). ditnan: sea chel terouma chenafla lefa'hot miméa 'houlin, venidmeou, venafal min hamdouma lemakom a'hér, rabi eliezer omér: medaméa kitrouma vada (cheani omér: sea chenafla hi chealta).
11. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינָהּ מְדַמַּעַת אֶלָּא לְפִי חֶשְׁבּוֹן שֶׁבָּהּ. va'hakhamim omrim: énah medamaat ela lefi 'hechbon chebah.
12. וְאֵין הַמְחוּמָּץ מְחַמֵּץ כּוּ׳. אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. veén ham'houmats me'haméts kou'. amar rabi aba amar rabi yo'hanan: matnitin dela kerabi eliezer.
13. דִּתְנַן: שְׂאוֹר שֶׁל חוּלִּין וְשֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹךְ הָעִיסָּה, וְלֹא בָּזֶה כְּדֵי לְהַחְמִיץ, וְלֹא בָּזֶה כְּדֵי לְהַחְמִיץ, וְנִצְטָרְפוּ וְחִימְּצוּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַחַר אַחֲרוֹן אֲנִי בָּא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין שֶׁנָּפַל אִיסּוּר לְכַתְּחִילָּה וּבֵין שֶׁנָּפַל אִיסּוּר בַּסּוֹף, לְעוֹלָם אֵין אָסוּר עַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ כְּדֵי לְהַחְמִיץ. ditnan: seor chel 'houlin vechel terouma chenaflou letokh haisa, velo baze kedé leha'hmits, velo baze kedé leha'hmits, venitstarfou ve'himetsou. rabi eliezer omér: a'har a'haron ani ba, va'hakhamim omrim: bén chenafal isour lekhate'hila ouvén chenafal isour basof, leolam én asour ad cheyehé bo kedé leha'hmits.
14. וְאֵין הַמַּיִם שְׁאוּבִין פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה. מַאן תָּנָא? אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא, דִּתְנַן: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: מִקְוֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֶשְׂרִים וְאַחַת סְאָה מֵי גְשָׁמִים, מְמַלֵּא בַּכָּתֵף תְּשַׁע עֶשְׂרֵה סְאָה, וּפוֹתְקָן לַמִּקְוֶה, veén hamayim cheouvin poslin et hamikve. man tana? amar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: rabi eliezer ben yaakov hi, ditnan: rabi eliezer ben yaakov omér: mikve cheyéch bo esrim vea'hat sea mé gechamim, memalé bakatéf techa esré sea, oufotkan lamikve,

Daf 12b

1. וְהֵן טְהוֹרִין, שֶׁהַשְּׁאִיבָה מְטַהֶרֶת בִּרְבִיָּיה וּבְהַמְשָׁכָה. vehén teorin, chehacheiva metaheret birviya ouvhamchakha.
2. מִכְּלָל דְּרַבָּנַן סָבְרִי דְּבִרְבִיָּיה וּבְהַמְשָׁכָה לָא? אֶלָּא דְּכִי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁאוּבָה שֶׁהִמְשִׁיכוּהָ כּוּלָּהּ — טְהוֹרָה. מַנִּי? לָא רַבָּנַן וְלָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר! mikelal derabanan savri devirviya ouvhamchakha la? ela dekhi ata ravin amar rabi yo'hanan: cheouva chehimchikhouha koulah — teora. mani? la rabanan vela rabi eliezer!
3. אֶלָּא אָמַר רַבָּה: לְפִי חֶשְׁבּוֹן כֵּלִים, וְיוֹסֵף בֶּן חוֹנִי הִיא. ela amar raba: lefi 'hechbon kélim, veoséf ben 'honi hi.
4. דְּתַנְיָא: שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין מַיִם שְׁאוּבִין שֶׁנָּפְלוּ לַמַּיִם, בִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה כֵּלִים, וַאֲפִילּוּ בְּאַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה כֵּלִים — פּוֹסְלִים אֶת הַמִּקְוֶה. יוֹסֵף בֶּן חוֹנִי אוֹמֵר: בִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה כֵּלִים (פוסל) [פּוֹסְלִין] אֶת הַמִּקְוֶה, בְּאַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה — אֵין פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה. detanya: chelochet lougin mayim cheouvin chenaflou lamayim, bichnayim ouchlocha kélim, vaafilou bearbaa va'hamicha kélim — poslim et hamikve. yoséf ben 'honi omér: bichnayim ouchlocha kélim (fsl) [poslin] et hamikve, bearbaa va'hamicha — én poslin et hamikve.
5. וְאֵין מֵי חַטָּאת (נַעֲשֶׂה) [נַעֲשִׂין] מֵי חַטָּאת כּוּ׳. מַאן תַּנָּא? אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דְּלָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. veén mé 'hatat (naase) [naasin] mé 'hatat kou'. man tana? amar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: dela kerabi chimon.
6. דְּתַנְיָא: הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם — פָּסוּל, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר. detanya: hikdim afar lamayim — pasoul, verabi chimon makhchir.
7. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? דִּכְתִיב ״וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים״, וְתַנְיָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: וְכִי עָפָר הוּא? וַהֲלֹא אֵפֶר הוּא! ma tama derabi chimon? dikhtiv "velak'hou latamé méafar seréfat ha'hatat venatan ala mayim 'hayim", vetanya: rabi chimon omér: vekhi afar hou? vahalo éfer hou!
8. שִׁינָּה הַכָּתוּב מִמַּשְׁמָעוֹ, לָדוּן הֵימֶנּוּ גְּזֵירָה שָׁוָה: נֶאֱמַר כָּאן ״עָפָר״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״עָפָר״. מָה לְהַלָּן — עָפָר עַל גַּבֵּי הַמַּיִם, אַף כָּאן — עָפָר עַל גַּבֵּי הַמַּיִם. וּמָה כָּאן הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם — כָּשֵׁר, אַף כָּאן הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם — כָּשֵׁר. china hakatouv mimachmao, ladoun hémenou gezéra chava: neemar kan "afar", veneemar lehalan "afar". ma lehalan — afar al gabé hamayim, af kan — afar al gabé hamayim. ouma kan hikdim afar lamayim — kachér, af kan hikdim afar lamayim — kachér.
9. וְהָכָא מְנָלַן? תְּרֵי קְרָאֵי כְּתִיבִי: ״וְנָתַן עָלָיו״, אַלְמָא אֵפֶר בְּרֵישָׁא, וַהֲדַר כְּתִיב ״מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי״. הָא כֵּיצַד? רָצָה עָפָר לְמַטָּה, רָצָה עָפָר לְמַעְלָה. vehakha menalan? teré keraé ketivi: "venatan ala", alma éfer berécha, vahadar ketiv "mayim 'hayim el keli". ha kétsad? ratsa afar lemata, ratsa afar lemala.
10. וְתַנָּא דִּידַן, מַאי טַעְמָא? אָמַר לָךְ: סֵיפֵיהּ דִּקְרָא דַּוְקָא, ״וְנָתַן עָלָיו״ — לְעָרְבָן. vetana didan, ma tama? amar lakh: séféh dikra davka, "venatan ala" — learvan.
11. מַאי חָזֵית דְּאָמְרַתְּ סֵיפֵיהּ דִּקְרָא דַּוְקָא, דִּלְמָא רֵישָׁא דַּוְקָא? לָא מָצֵית אָמְרַתְּ, מָה מָצִינוּ בְּכׇל מָקוֹם מַכְשִׁיר לְמַעְלָה, אַף כָּאן מַכְשִׁיר לְמַעְלָה. ma 'hazét deamrate séféh dikra davka, dilma récha davka? la matsét amrate, ma matsinou bekhol makom makhchir lemala, af kan makhchir lemala.
12. וְאֵין בֵּית הַפְּרָס עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס כּוּ׳. מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דִּתְנַן: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בֵּית הַפְּרָס עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס. veén bét haperas ose bét haperas kou'. matnitin dela kerabi eliezer, ditnan: rabi eliezer omér: bét haperas ose bét haperas.
13. וְרַבָּנַן, עַד כַּמָּה? כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא: verabanan, ad kama? ki ata rav dimi amar réch lakich amar rabi chimon bar aba:

Daf 13a

1. שָׁלֹשׁ שָׂדוֹת וּשְׁתֵּי מַעֲנוֹת. וְכַמָּה מְלֹא מַעֲנֶה? מֵאָה אַמָּה, כִּדְתַנְיָא: הַחוֹרֵשׁ אֶת הַקֶּבֶר — עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס מְלֹא מַעֲנֶה מֵאָה אַמָּה. chaloch sadot ouchté maanot. vekhama melo maane? méa ama, kidtanya: ha'horéch et hakever — ose bét haperas melo maane méa ama.
2. וְאֵין תְּרוּמָה אַחַר תְּרוּמָה כּוּ׳. מַתְנִיתִין מַנִּי? רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דִּתְנַן: הַשּׁוּתָּפִין שֶׁתָּרְמוּ זֶה אַחַר זֶה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: תְּרוּמַת שְׁנֵיהֶם תְּרוּמָה. veén terouma a'har terouma kou'. matnitin mani? rabi akiva hi, ditnan: hachoutafin chetarmou ze a'har ze, rabi eliezer omér: teroumat chenéhem terouma.
3. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין תְּרוּמַת שְׁנֵיהֶם תְּרוּמָה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אִם תָּרַם הָרִאשׁוֹן כַּשִּׁיעוּר — אֵין תְּרוּמַת הַשֵּׁנִי תְּרוּמָה, וְאִם לֹא תָּרַם כַּשִּׁיעוּר — תְּרוּמַת הַשֵּׁנִי תְּרוּמָה. rabi akiva omér: én teroumat chenéhem terouma, va'hakhamim omrim: im taram harichon kachiour — én teroumat hachéni terouma, veim lo taram kachiour — teroumat hachéni terouma.
4. וְאֵין תְּמוּרָה עוֹשָׂה תְּמוּרָה כּוּ׳. מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״וּתְמוּרָתוֹ״, וְלֹא תְּמוּרַת תְּמוּרָתוֹ. veén temoura osa temoura kou'. ma tama? amar kera: "outmourato", velo temourat temourato.
5. וְאֵין הַוָּלָד עוֹשֶׂה תְּמוּרָה. דְּאָמַר קְרָא: ״הוּא״ — הוּא וְלֹא וָלָד. veén havalad ose temoura. deamar kera: "hou" — hou velo valad.
6. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַוָּלָד עוֹשֶׂה תְּמוּרָה. דְּאָמַר קְרָא ״יִהְיֶה״ לְרַבּוֹת אֶת הַוָּלָד. וְרַבָּנַן: לְרַבּוֹת שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד. rabi yeouda omér: havalad ose temoura. deamar kera "yihye" lerabot et havalad. verabanan: lerabot chogég kemézid.
7. מַתְנִי׳ הָעוֹפוֹת וְהַמְּנָחוֹת אֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר אֶלָּא בְּהֵמָה. הַצִּיבּוּר וְהַשּׁוּתָּפִין אֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר״. יָחִיד עוֹשֶׂה תְּמוּרָה, וְאֵין הַצִּבּוּר וְהַשּׁוּתָּפִין עוֹשִׂין תְּמוּרָה. קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת אֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה. matni' haofot vehamena'hot én osin temoura, chelo neemar ela behéma. hatsibour vehachoutafin én osin temoura, cheneemar "lo ya'halifenou velo yamir". ya'hid ose temoura, veén hatsibour vehachoutafin osin temoura. kodché bedek habayit én osin temoura.
8. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וַהֲרֵי מַעֲשֵׂר בַּכְּלָל הָיָה, וְלָמָּה יָצָא? amar rabi chimon: vaharé maasér bakelal haya, velama yatsa?
9. לוֹמַר לָךְ: מָה מַעֲשֵׂר — קׇרְבַּן יָחִיד, יָצְאוּ קׇרְבְּנוֹת צִבּוּר; וּמָה מַעֲשֵׂר — קׇרְבַּן מִזְבֵּחַ, יָצְאוּ קׇרְבָּנוֹת בֶּדֶק הַבַּיִת. lomar lakh: ma maasér — korban ya'hid, yatsou korbenot tsibour; ouma maasér — korban mizbé'ha, yatsou korbanot bedek habayit.
10. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: יָכוֹל יְהוּ קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת עוֹשִׂין תְּמוּרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״קׇרְבָּן״ — מִי שֶׁנִּקְרְאוּ ״קׇרְבָּן״, יָצְאוּ קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת שֶׁלֹּא נִקְרְאוּ ״קׇרְבָּן״. gema' tanou rabanan: yakhol yeou kodché bedek habayit osin temoura? talmoud lomar "korban" — mi chenikreou "korban", yatsou kodché bedek habayit chelo nikreou "korban".
11. וְלָא? וְהָתַנְיָא: אִי ״קׇרְבָּן״ — שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִילּוּ קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, שֶׁנִּקְרְאוּ ״קׇרְבָּן״, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַנַּקְרֵב אֶת קׇרְבַּן ה׳ וְגוֹ׳״. vela? vehatanya: i "korban" — choméa ani afilou kodché bedek habayit, chenikreou "korban", kainyan cheneemar: "vanakrév et korban h' vego'".
12. תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ״ — כׇּל הַבָּא אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם שְׁחוּטֵי חוּץ, וְכֹל שֶׁאֵינוֹ בָּא לְפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם שְׁחוּטֵי חוּץ. אַלְמָא אִיקְּרוּ ״קׇרְבָּן״. talmoud lomar "veel peta'h ohel moéd lo hevio" — kol haba el peta'h ohel moéd 'hayavin ala michoum che'houté 'houts, vekhol cheéno ba lefeta'h ohel moéd én 'hayavin ala michoum che'houté 'houts. alma ikerou "korban".
13. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: לָא קַשְׁיָא, הָא רַבִּי שִׁמְעוֹן, הָא רַבָּנַן. לְרַבִּי שִׁמְעוֹן אִיקְּרִי ״קׇרְבָּן״, לְרַבָּנַן לָא אִיקְּרִי ״קׇרְבָּן״. amar rabi 'hanina: la kachya, ha rabi chimon, ha rabanan. lerabi chimon ikeri "korban", lerabanan la ikeri "korban".
14. וְלָא? וְהָכְתִיב: ״וַנַּקְרֵב אֶת קׇרְבַּן ה׳״! ״קׇרְבַּן ה׳״ אִיקְּרִי, ״קׇרְבָּן לַה׳״ לָא אִיקְּרִי. vela? vehakhtiv: "vanakrév et korban h'"! "korban h'" ikeri, "korban la'" la ikeri.
15. תָּנוּ רַבָּנַן: ״לֹא יְבַקֵּר בֵּין טוֹב לָרַע וְלֹא יְמִירֶנּוּ״, לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אוֹתוֹ טוֹב בְּרָעוְגוֹ׳״. tanou rabanan: "lo yevakér bén tov lara velo yemirenou", lama neemar? vahalo kevar neemar "lo ya'halifenou velo yamir oto tov beravgo'".
16. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אוֹתוֹ״, מַשְׁמַע קׇרְבַּן יָחִיד, קׇרְבַּן צִבּוּר, וְקׇרְבַּן מִזְבֵּחַ וְקׇרְבַּן בֶּדֶק הַבַּיִת, תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֹא יְבַקֵּר״. lefi cheneemar "lo ya'halifenou velo yamir oto", machma korban ya'hid, korban tsibour, vekorban mizbé'ha vekorban bedek habayit, talmoud lomar "lo yevakér".
17. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וַהֲרֵי מַעֲשֵׂר בַּכְּלָל הָיָה, וְלָמָּה יָצָא? לוֹמַר לָךְ: מָה מַעֲשֵׂר קׇרְבַּן יָחִיד, וְקׇרְבַּן מִזְבֵּחַ, וְדָבָר שֶׁבָּא בְּחוֹבָה, וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ בְּשׁוּתָּפוּת — אַף כֹּל קׇרְבַּן יָחִיד, וְקׇרְבַּן מִזְבֵּחַ, וְדָבָר שֶׁבָּא בְּחוֹבָה, amar rabi chimon: vaharé maasér bakelal haya, velama yatsa? lomar lakh: ma maasér korban ya'hid, vekorban mizbé'ha, vedavar cheba be'hova, vedavar cheéno bechoutafout — af kol korban ya'hid, vekorban mizbé'ha, vedavar cheba be'hova,

Daf 13b

1. וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ בָּא בְּשׁוּתָּפוּת. vedavar cheéno ba bechoutafout.
2. רַבִּי אוֹמֵר: לָמָּה יָצָא מַעֲשֵׂר מֵעַתָּה? לִידּוֹן בִּ״תְמוּרַת שְׁמוֹ״ וּבִ״תְמוּרַת גּוּפוֹ״. rabi omér: lama yatsa maasér méata? lidon bi"temourat chemo" ouvi"temourat goufo".
3. לוֹמַר לָךְ: תְּמוּרַת שְׁמוֹ — קְרֵיבָה, תְּמוּרַת גּוּפוֹ — אֵינָהּ קְרֵיבָה; תְּמוּרַת שְׁמוֹ — נִגְאֶלֶת, תְּמוּרַת גּוּפוֹ — אֵינָהּ נִגְאֶלֶת. lomar lakh: temourat chemo — keréva, temourat goufo — énah keréva; temourat chemo — nigelet, temourat goufo — énah nigelet.
4. תְּמוּרַת גּוּפוֹ — חָלָה עַל דָּבָר הָרָאוּי וְעַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי, וּתְמוּרַת שְׁמוֹ — אֵינָהּ חָלָה אֶלָּא עַל דָּבָר הָרָאוּי בִּלְבַד. temourat goufo — 'hala al davar haraou veal davar cheéno raou, outmourat chemo — énah 'hala ela al davar haraou bilvad.
5. אָמְרִי: מִשּׁוּם דְּרַבִּי רַחֲמָנָא דְּאִית בֵּיהּ תְּמוּרַת שְׁמוֹ, אִיגְּרוֹעֵי אִיגְּרַע? אִין, דְּאָמְרִינַן: מַאי דְּרַבִּי — רַבִּי, וּמַאי דְּלָא רַבִּי — לָא רַבִּי. amri: michoum derabi ra'hamana deit béh temourat chemo, igeroé igera? in, deamrinan: ma derabi — rabi, ouma dela rabi — la rabi.
6. וְהָא מֵהֵיכָא תֵּיתֵי? אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: מִשּׁוּם דְּהָוֵה דָּבָר הַבָּא לִידּוֹן בְּדָבָר הֶחָדָשׁ, וְאֵין בּוֹ אֶלָּא חִידּוּשׁוֹ בִּלְבָד. veha méhékha tété? amar rav houna beréh derav yeochoua: michoum dehavé davar haba lidon bedavar he'hadach, veén bo ela 'hidoucho bilvad.
7. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְרָבָא: לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר דָּבָר הַבָּא בְּחוֹבָה — עוֹלַת חוֹבָה הִיא דְּעָבְדָה תְּמוּרָה, הָא עוֹלַת נְדָבָה — לָא? אֲמַר לֵיהּ: עוֹלַת נְדָבָה נָמֵי, כֵּיוָן דְּקַבְּלַהּ עֲלֵיהּ — עַבְדַּהּ תְּמוּרָה. amar léh rav na'hman bar yits'hak lerava: lerabi chimon deamar davar haba be'hova — olat 'hova hi deavda temoura, ha olat nedava — la? amar léh: olat nedava namé, kévan dekabelah aléh — avdah temoura.
8. וְלֹא נִצְרְכָה, אֶלָּא לְעוֹלָה הַבָּאָה מִן הַמּוֹתָרוֹת. velo nitsrekha, ela leola habaa min hamotarot.
9. מַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר לַהּ כְּמַאן דְּאָמַר מוֹתָרוֹת לְנִדְבַת צִבּוּר אָזְלִי — פְּשִׁיטָא דְּלָא עָבְדָה תְּמוּרָה, הָא אֵין תְּמוּרָה בְּצִבּוּר! ma kasavar? i kasavar lah keman deamar motarot lenidvat tsibour azli — pechita dela avda temoura, ha én temoura betsibour!
10. אֶלָּא, רַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ כְּמַאן דְּאָמַר מוֹתָרוֹת לְנִדְבַת יָחִיד אָזְלִי. מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ הַאי סְבָרָא? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר! הָא שָׁמְעִינַן לֵיהּ בְּהֶדְיָא דְּעָבְדָה תְּמוּרָה, דְּתַנְיָא: ״עוֹלָה הַבָּאָה מִן הַמּוֹתָרוֹת עוֹשָׂה תְּמוּרָה״, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר! ela, rabi chimon sevira léh keman deamar motarot lenidvat ya'hid azli. man chamate léh ha sevara? rabi eliezer! ha chaminan léh behedya deavda temoura, detanya: "ola habaa min hamotarot osa temoura", divré rabi eliezer!
11. רַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר לַהּ כְּוָתֵיהּ בַּחֲדָא, וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא, דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: עוֹלָה הַבָּאָה מִן הַמּוֹתָרוֹת עוֹשָׂה תְּמוּרָה, וְאִיהוּ סָבַר: אֵין עוֹשָׂה תְּמוּרָה. rabi chimon savar lah kevatéh ba'hada, ouflig aléh ba'hada, derabi eliezer savar: ola habaa min hamotarot osa temoura, veiou savar: én osa temoura.
12. אִי הָכִי, דְּבָעֵי רַבִּי אָבִין: הִפְרִישׁ אָשָׁם לְהִתְכַּפֵּר בּוֹ, וְהֵמִיר בּוֹ, וְנִתְכַּפֵּר בְּאָשָׁם אַחֵר, וְנִיתַּק זֶה לְעוֹלָה — מַהוּ שֶׁיַּחְזוֹר וְיָמִיר בּוֹ? i hakhi, devaé rabi avin: hifrich acham lehitkapér bo, vehémir bo, venitkapér beacham a'hér, venitak ze leola — maou cheya'hzor veyamir bo?
13. אַלִּיבָּא דְּמַאן? אִילֵימָא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן — הָא אָמְרַתְּ רַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ: עוֹלָה הַבָּאָה מִן הַמּוֹתָרוֹת אֵין עוֹשָׂה תְּמוּרָה! aliba deman? iléma aliba derabi chimon — ha amrate rabi chimon sevira léh: ola habaa min hamotarot én osa temoura!
14. רַבִּי אָבִין הָכִי קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ: אִי מַשְׁכַּחַתְּ תַּנָּא דְּקָאֵי כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר אֵין מְמִירִין וְחוֹזְרִין וּמְמִירִין, וּסְבִירָא לֵיהּ כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּאָמַר עוֹלָה הַבָּאָה מִן הַמּוֹתָרוֹת עוֹשָׂה תְּמוּרָה, מַהוּ שֶׁיַּחְזוֹר וְיָמִיר בּוֹ? rabi avin hakhi kamibaya léh: i machka'hate tana dekaé kerabi chimon, deamar én memirin ve'hozrin oummirin, ousvira léh kerabi eliezer, deamar ola habaa min hamotarot osa temoura, maou cheya'hzor veyamir bo?
15. בִּשְׁנֵי גוּפִין וּקְדוּשָּׁה אַחַת, מַאי? bichné goufin oukdoucha a'hat, ma?
16. וְאִם תִּימְצָא לוֹמַר: קְדוּשָּׁה אַחַת (אוֹ לָא), אֶלָּא שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת וְגוּף אֶחָד, מַאי? תִּיבְּעֵי. veim timtsa lomar: kedoucha a'hat (o la), ela cheté kedouchot vegouf e'had, ma? tibeé.
17. הֲדַרַן עֲלָךְ הַכֹּל מְמִירִין. hadaran alakh hakol memirin.

Daf 14a

1. מַתְנִי׳ יֵשׁ בְּקׇרְבְּנוֹת יָחִיד שֶׁאֵין בְּקׇרְבְּנוֹת הַצִּיבּוּר, וְיֵשׁ בְּקׇרְבְּנוֹת הַצִּיבּוּר שֶׁאֵין בְּקׇרְבְּנוֹת הַיָּחִיד, שֶׁקׇּרְבְּנוֹת הַיָּחִיד עוֹשִׂין תְּמוּרָה, וְאֵין קׇרְבְּנוֹת הַצִּיבּוּר עוֹשִׂין תְּמוּרָה. matni' yéch bekorbenot ya'hid cheén bekorbenot hatsibour, veyéch bekorbenot hatsibour cheén bekorbenot haya'hid, chekorbenot haya'hid osin temoura, veén korbenot hatsibour osin temoura.
2. קׇרְבְּנוֹת הַיָּחִיד נוֹהֲגוֹת בֵּין בִּזְכָרִים בֵּין בִּנְקֵבוֹת, וְקׇרְבְּנוֹת הַצִּיבּוּר אֵין נוֹהֲגִין אֶלָּא בִּזְכָרִים. קׇרְבְּנוֹת הַיָּחִיד חַיָּיבִין בְּאַחְרָיוּתָן וּבְאַחְרָיוּת נִסְכֵּיהֶם, וְקׇרְבְּנוֹת הַצִּיבּוּר אֵין חַיָּיבִין בְּאַחְרָיוּתָן וְלֹא בְּאַחְרָיוּת נִסְכֵּיהֶן, אֲבָל חַיָּיבִין בְּאַחְרָיוּת נִסְכֵּיהֶן מִשֶּׁקָּרַב הַזֶּבַח. korbenot haya'hid nohagot bén bizkharim bén binkévot, vekorbenot hatsibour én nohagin ela bizkharim. korbenot haya'hid 'hayavin bea'hraoutan ouva'hraout niskéhem, vekorbenot hatsibour én 'hayavin bea'hraoutan velo bea'hraout niskéhen, aval 'hayavin bea'hraout niskéhen michekarav hazeva'h.
3. יֵשׁ בְּקׇרְבְּנוֹת הַצִּיבּוּר מַה שֶּׁאֵין בְּקׇרְבְּנוֹת יָחִיד, שֶׁקׇּרְבְּנוֹת הַצִּיבּוּר דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטּוּמְאָה, וְקׇרְבְּנוֹת יָחִיד אֵינָן דּוֹחוֹת לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת הַטּוּמְאָה. yéch bekorbenot hatsibour ma cheén bekorbenot ya'hid, chekorbenot hatsibour do'hin et hachabat veet hatouma, vekorbenot ya'hid énan do'hot lo et hachabat velo et hatouma.
4. אָמַר רַבִּי מֵאִיר: וַהֲלֹא חֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל, וּפַר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים, קׇרְבְּנוֹת הַיָּחִיד הֵן, וְדוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטּוּמְאָה! אֶלָּא שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ. amar rabi méir: vahalo 'havité kohén gadol, oufar chel yom hakipourim, korbenot haya'hid hén, vedo'hin et hachabat veet hatouma! ela chezemano kavoua.
5. גְּמָ׳ קׇרְבַּן יָחִיד עוֹשֶׂה תְּמוּרָה כּוּ׳. וּכְלָלָא הוּא? וַהֲרֵי עוֹפוֹת דְּקׇרְבַּן יָחִיד, וְאֵין עוֹשֶׂה תְּמוּרָה! כִּי קָתָנֵי — בִּבְהֵמָה קָתָנֵי. gema' korban ya'hid ose temoura kou'. oukhlala hou? vaharé ofot dekorban ya'hid, veén ose temoura! ki katané — bivhéma katané.
6. וַהֲרֵי וָלָד דְּקָרְבַּן יָחִיד הוּא, וְאֵין עוֹשֶׂה תְּמוּרָה! הָא מַנִּי? רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: הַוָּלָד עוֹשֶׂה תְּמוּרָה. vaharé valad dekarban ya'hid hou, veén ose temoura! ha mani? rabi yeouda hi, deamar: havalad ose temoura.
7. וַהֲרֵי תְּמוּרָה עַצְמָהּ, דְּקׇרְבַּן יָחִיד הִיא, וְאֵין תְּמוּרָה עוֹשָׂה תְּמוּרָה! כִּי קָתָנֵי — בְּעִיקַּר זִיבְחָא קָתָנֵי. vaharé temoura atsmah, dekorban ya'hid hi, veén temoura osa temoura! ki katané — beikar ziv'ha katané.
8. הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי, אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, בְּעִיקַּר זִיבְחָא קָתָנֵי. hachta deatét lehakhi, afilou téma rabanan, beikar ziv'ha katané.
9. קׇרְבְּנוֹת הַיָּחִיד נוֹהֲגוֹת בֵּין בִּזְכָרִים בֵּין בִּנְקֵבוֹת. וּכְלָלָא הוּא? וַהֲרֵי עוֹלָה, דְּקׇרְבַּן יָחִיד, וְזָכָר אָתְיָא, נְקֵבָה לָא אָתְיָא! korbenot haya'hid nohagot bén bizkharim bén binkévot. oukhlala hou? vaharé ola, dekorban ya'hid, vezakhar atya, nekéva la atya!
10. הָאִיכָּא עוֹלַת הָעוֹף, דְּתַנְיָא: תַּמּוּת וְזַכְרוּת בִּבְהֵמָה, וְאֵין תַּמּוּת וְזַכְרוּת בָּעוֹפוֹת. haika olat haof, detanya: tamout vezakhrout bivhéma, veén tamout vezakhrout baofot.
11. וַהֲרֵי חַטָּאת, דְּקׇרְבַּן יָחִיד הִיא, וּנְקֵבָה אָתְיָא, זָכָר לָא אָתְיָא? הַאִיכָּא שְׂעִיר נָשִׂיא, דְּמַיְיתֵי זָכָר. vaharé 'hatat, dekorban ya'hid hi, ounkéva atya, zakhar la atya? haika seir nasi, demayté zakhar.
12. וְהָאִיכָּא אֲשַׁם יָחִיד, דְּזָכָר אָתֵי, נְקֵבָה לָא אָתֵי? כִּי קָאָמְרִי רַבָּנַן קׇרְבָּן דְּשָׁוֵי בֵּין בְּיָחִיד בֵּין בְּצִיבּוּר — אָשָׁם בְּיָחִיד אִיתֵיהּ, בְּצִבּוּר לֵיתֵיהּ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מִי קָתָנֵי ״כׇּל קׇרְבְּנוֹת״? ״יֵשׁ בְּקׇרְבְּנוֹת״ קָתָנֵי, וּמַאי נִיהוּ — שְׁלָמִים, וְאִי בָּעֵי נְקֵבָה מַיְיתֵי, וְאִי בָּעֵי זָכָר מַיְיתֵי. vehaika acham ya'hid, dezakhar até, nekéva la até? ki kaamri rabanan korban dechavé bén beya'hid bén betsibour — acham beya'hid itéh, betsibour létéh. veibaét éma: mi katané "kol korbenot"? "yéch bekorbenot" katané, ouma niou — chelamim, vei baé nekéva mayté, vei baé zakhar mayté.
13. קׇרְבְּנוֹת יָחִיד חַיָּיבִין בְּאַחְרָיוּתָן [כּוּ׳]. מְנָא לַן? korbenot ya'hid 'hayavin bea'hraoutan [kou']. mena lan?
14. דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״דְּבַר יוֹם״ — מְלַמֵּד שֶׁכׇּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לְמוּסָפִין, ״בְּיוֹמוֹ״ — מְלַמֵּד שֶׁאִם עָבַר הַיּוֹם וְלֹא הֱבִיאָן אֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן. detanou rabanan: "devar yom" — melaméd chekol hayom kachér lemousafin, "beomo" — melaméd cheim avar hayom velo hevian éno 'hayav bea'hraoutan.
15. יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּיב בְּאַחְרָיוּת נִסְכֵּיהֶם, וְאַף עַל פִּי שֶׁקָּרַב הַזֶּבַח? תַּלְמוּד לוֹמַר ״מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם״ בַּלַּיְלָה, ״מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם״ לְמָחָר. yakhol lo yehé 'hayav bea'hraout niskéhem, veaf al pi chekarav hazeva'h? talmoud lomar "min'hatam veniskéhem" balayla, "min'hatam veniskéhem" lema'har.
16. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר מֵהָכָא: ״מִלְּבַד שַׁבָּתוֹת ה׳״. réch lakich amar méhakha: "milevad chabatot h'".
17. וּצְרִיכָא, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״מִלְּבַד שַׁבְּתוֹת ה׳״ — הֲוָה אָמֵינָא: בַּיּוֹם — אִין, וּבַלַּיְלָה — לָא. אָמַר קְרָא ״וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם״. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם״ וְלָא כְּתַב ״מִלְּבַד שַׁבְּתוֹת ה׳״ — הֲוָה אָמֵינָא: (בלילה) [בְּלֵילְיָה] — אִין, בִּימָמָא — לָא. outsrikha, dei ketav ra'hamana "milevad chabetot h'" — hava aména: bayom — in, ouvalayla — la. amar kera "oumin'hatam veniskéhem". vei ketav ra'hamana "min'hatam veniskéhem" vela ketav "milevad chabetot h'" — hava aména: (vll) [belélya] — in, bimama — la.
18. וּמַאי שְׁנָא? מִשּׁוּם דִּבְקָדָשִׁים לַיְלָה הוֹלֵךְ אַחַר הַיּוֹם, צְרִיכִי. ouma chena? michoum divkadachim layla holékh a'har hayom, tserikhi.
19. וּנְסָכִים מִי קָרְבִי בַּלַּיְלָה? וְהָתְנַן: אֵין לִי אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁדַּרְכָּן לִיקְרַב בַּלַּיְלָה, כְּגוֹן אֵבָרִים וּפְדָרִים, שֶׁמַּקְרִיבִין מִבּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ וּמִתְעַכְּלִין וְהוֹלְכִין כׇּל הַלַּיְלָה כּוּלּוֹ. ounsakhim mi karvi balayla? vehatnan: én li ela devarim chedarkan likrav balayla, kegon évarim oufdarim, chemakrivin mibo hachemech oumitakelin veolkhin kol halayla koulo.
20. דְּבָרִים שֶׁדַּרְכָּן לִיקְרַב בַּיּוֹם, כְּגוֹן הַקּוֹמֶץ, הַלְּבוֹנָה, וּמִנְחַת נְסָכִים, שֶׁמַּעֲלָן מִבּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ. מִבּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! וְהָאָמְרַתְּ דְּבָרִים שֶׁדַּרְכָּן לִיקְרַב בַּיּוֹם נִינְהוּ! אֶלָּא עִם בֹּא הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁמִּתְעַכְּלִין וְהוֹלְכִין כׇּל הַלַּיְלָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה״ — רִיבָּה. devarim chedarkan likrav bayom, kegon hakomets, halevona, oumin'hat nesakhim, chemaalan mibo hachemech. mibo hachemech salka datakh?! vehaamrate devarim chedarkan likrav bayom ninou! ela im bo hachemech, chemitakelin veolkhin kol halayla minayin? talmoud lomar: "zot torat haola" — riba.
21. קָתָנֵי מִיהָא נְסָכִים בַּיּוֹם! אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: לָא קַשְׁיָא — כָּאן לִיקְדַּשׁ, כָּאן לִיקְרַב. katané miha nesakhim bayom! amar ramé bar 'hama: la kachya — kan likdach, kan likrav.
22. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִי מִיקְדָּשׁ קָדְשִׁי קָרוֹבֵי מִיקָּרְבִי, וְהָא תַּנְיָא: זֶה הַכְּלָל: כׇּל הַקָּרֵב בַּיּוֹם — אֵין קָדוֹשׁ אֶלָּא בַּיּוֹם, וְכׇל הַקָּרֵב בַּלַּיְלָה — קָדוֹשׁ בַּלַּיְלָה, בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בְּלַיְלָה — קָדוֹשׁ בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה! אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף: סְמִי ״מִנְחַת נְסָכִים״ מֵהָא מַתְנִיתָא. amar léh rava: i mikdach kadchi karové mikarvi, veha tanya: ze hakelal: kol hakarév bayom — én kadoch ela bayom, vekhol hakarév balayla — kadoch balayla, bén bayom bén belayla — kadoch bén bayom bén balayla! ela amar rav yoséf: semi "min'hat nesakhim" méha matnita.
23. כִּי סְלֵיק רַב דִּימִי, אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב יִרְמְיָה דְּיָתֵיב וְקָאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מִנַּיִן לִנְסָכִים הַבָּאִים עִם הַזֶּבַח שֶׁאֵין קְרֵיבִין אֶלָּא בַּיּוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וּלְנִסְכֵּיכֶם וּלְשַׁלְמֵיכֶם״ — מָה שְׁלָמִים בַּיּוֹם, אַף נְסָכִים בַּיּוֹם. ki selék rav dimi, achke'héh lerav yirmeya deyatév vekaamar micheméh derabi yeochoua ben lévi: minayin linsakhim habaim im hazeva'h cheén kerévin ela bayom? talmoud lomar "oulniskékhem oulchalmékhem" — ma chelamim bayom, af nesakhim bayom.
24. אָמַר: אִי אַשְׁכְּחֵיהּ דְּכָתֵיב אִיגַּרְתָּא, שְׁלַחִי לֵיהּ לְרַב יוֹסֵף, amar: i achke'héh dekhatév igarta, chela'hi léh lerav yoséf,

Daf 14b

1. וְלָא תִּיסְמֵי ״מִנְחַת נְסָכִים״ מִמַּתְנִיתָא. וְלָא קַשְׁיָא — כָּאן בִּנְסָכִים הַבָּאִין עִם הַזֶּבַח, כָּאן בִּנְסָכִים הַבָּאִין בִּפְנֵי עַצְמָן. vela tismé "min'hat nesakhim" mimatnita. vela kachya — kan binsakhim habain im hazeva'h, kan binsakhim habain bifné atsman.
2. וְאִי הֲוָה לֵיהּ אִיגַּרְתָּא, מִי אֶפְשָׁר לְמִישְׁלְחַהּ? וְהָא אָמַר רַבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כּוֹתְבֵי הֲלָכוֹת (כְּשׂוֹרֵף) [כְּשׂוֹרְפֵי] תוֹרָה, וְהַלָּמֵד מֵהֶן אֵינוֹ נוֹטֵל שָׂכָר. vei hava léh igarta, mi efchar lemichle'hah? veha amar rabi aba beréh derabi 'hiya bar aba, amar rabi yo'hanan: kotvé halakhot (kesoréf) [kesorfé] tora, vehalaméd méhen éno notél sakhar.
3. דָּרֵשׁ רַבִּי יְהוּדָה בַּר נַחְמָנִי מְתוּרְגְּמָנֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר ״כְּתׇב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה״, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר ״כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה״ — לוֹמַר לָךְ: דְּבָרִים שֶׁעַל פֶּה אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְאוֹמְרָן בִּכְתָב, וְשֶׁבִּכְתָב אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְאוֹמְרָן עַל פֶּה. daréch rabi yeouda bar na'hmani metourgemanéh deréch lakich: katouv e'had omér "ketov lekha et hadevarim haéle", vekhatouv e'had omér "ki al pi hadevarim haéle" — lomar lakh: devarim cheal pe i ata racha leomran bikhtav, vechebikhtav i ata racha leomran al pe.
4. וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״כְּתׇב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה״ — אֵלֶּה אַתָּה כּוֹתֵב, אֲבָל אֵין אַתָּה כּוֹתֵב הֲלָכוֹת! vetana devé rabi yichmaél: "ketov lekha et hadevarim haéle" — éle ata kotév, aval én ata kotév halakhot!
5. אָמְרִי: דִּלְמָא מִילְּתָא חַדְתָּא שָׁאנֵי, דְּהָא רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ מְעַיְּינִי בְּסִיפְרָא דְּאַגַּדְתָּא בְּשַׁבְּתָא, וְדָרְשִׁי הָכִי: ״עֵת לַעֲשׂוֹת לַה׳ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ״, אָמְרִי: מוּטָב תֵּיעָקֵר תּוֹרָה, וְאַל תִּשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל. amri: dilma mileta 'hadta chané, deha rabi yo'hanan veréch lakich meayeni besifra deagadta bechabeta, vedarchi hakhi: "ét laasot la' héférou toratekha", amri: moutav téakér tora, veal tichtaka'h tora miyisraél.
6. אָמַר רַב פָּפָּא: הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ נְסָכִים הַבָּאִין בִּפְנֵי עַצְמָן קְרֵיבִין אֲפִילּוּ בַּלַּיְלָה, נִזְדַּמְּנוּ נְסָכִים בַּלַּיְלָה — מַקְדִּישִׁין בַּלַּיְלָה וּמַקְרִיבִין. amar rav papa: hachta deamrate nesakhim habain bifné atsman kerévin afilou balayla, nizdamenou nesakhim balayla — makdichin balayla oumakrivin.
7. אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמַעְיָה לְרַב פָּפָּא: תַּנְיָא דִּמְסַיַּיע לָךְ, ״זֶה הַכְּלָל: כׇּל הַקָּרֵב בַּיּוֹם — אֵינוֹ קָדוֹשׁ אֶלָּא בַּיּוֹם, וְכׇל הַקָּרֵב בַּלַּיְלָה — קָדוֹשׁ בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה״. amar léh rav yoséf beréh derav chemaya lerav papa: tanya dimsaya lakh, "ze hakelal: kol hakarév bayom — éno kadoch ela bayom, vekhol hakarév balayla — kadoch bén bayom bén balayla".
8. אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: וַעֲלוֹת הַשַּׁחַר פּוֹסֶלֶת בָּהֶן, כְּאֵבָרִין. amar rav ada bar ahava: vaalot hacha'har poselet bahen, keévarin.
9. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק: ״אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַה׳ בְּמוֹעֲדֵיכֶם״ — אֵלּוּ חוֹבוֹת הַבָּאוֹת חוֹבָה בָּרֶגֶל. ki ata rav dimi, amar rabi yo'hanan michoum rabi chimon ben yeotsadak: "éle taasou la' bemoadékhem" — élou 'hovot habaot 'hova baregel.
10. ״לְבַד מִנִּדְרֵיכֶם וְנִדְבוֹתֵיכֶם״ — לִימֵּד עַל נְדָרִים וּנְדָבוֹת שֶׁקְּרֵבִין בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד. "levad minidrékhem venidvotékhem" — liméd al nedarim oundavot chekerévin be'houlo chel moéd.
11. ״וּלְעוֹלוֹתֵיכֶם״ — בְּמָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר? אִי בְּעוֹלַת נֶדֶר — הֲרֵי כְּבָר אָמוּר ״נִדְרֵיכֶם״, וְאִי בְּעוֹלַת נְדָבָה — הֲרֵי כְּבָר אָמוּר ״וְנִדְבוֹתֵיכֶם״! הָא אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּעוֹלַת יוֹלֶדֶת וְעוֹלַת מְצוֹרָע. "oulolotékhem" — bema hakatouv medabér? i beolat neder — haré kevar amour "nidrékhem", vei beolat nedava — haré kevar amour "venidvotékhem"! ha éno medabér ela beolat yoledet veolat metsora.
12. ״וּלְמִנְחוֹתֵיכֶם״ — בְּמָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר? אִי בְּמִנְחַת נֶדֶר — הֲרֵי כְּבָר אָמוּר, אִי בְּמִנְחַת נְדָבָה — הֲרֵי כְּבָר אָמוּר! הָא אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּמִנְחַת סוֹטָה וּבְמִנְחַת קְנָאוֹת. "oulmin'hotékhem" — bema hakatouv medabér? i bemin'hat neder — haré kevar amour, i bemin'hat nedava — haré kevar amour! ha éno medabér ela bemin'hat sota ouvmin'hat kenaot.
13. ״וּלְנִסְכֵּיכֶם וּלְשַׁלְמֵיכֶם״ — מַקִּישׁ נְסָכִים לִשְׁלָמִים: מָה שְׁלָמִים בַּיּוֹם, אַף נְסָכִים בַּיּוֹם. ״וּלְשַׁלְמֵיכֶם״ — לְרַבּוֹת שַׁלְמֵי נָזִיר. "oulniskékhem oulchalmékhem" — makich nesakhim lichlamim: ma chelamim bayom, af nesakhim bayom. "oulchalmékhem" — lerabot chalmé nazir.
14. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְלֵימָא מָר שַׁלְמֵי פֶסַח, דְּאִי שַׁלְמֵי נָזִיר — נִידָּר וְנִידָּב הוּא. amar léh abayé: veléma mar chalmé fesa'h, dei chalmé nazir — nidar venidav hou.
15. דְּהָתַנְיָא זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁהוּא נִידָּב וְנִידָּר — קָרֵב בְּבָמַת יָחִיד, וְשֶׁאֵינוֹ נִידָּב וְנִידָּר — אֵינוֹ קָרֵב בְּבָמַת יָחִיד. dehatanya ze hakelal: kol cheou nidav venidar — karév bevamat ya'hid, vecheéno nidav venidar — éno karév bevamat ya'hid.
16. וּתְנַן: הַמְּנָחוֹת וְהַנְּזִירוֹת קְרֵיבִין בְּבָמַת יָחִיד, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר! סְמִי מִכָּאן ״נְזִירוֹת״. outnan: hamena'hot vehanezirot kerévin bevamat ya'hid, divré rabi méir! semi mikan "nezirot".
17. מִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר דְּנָזִיר לָאו נִידָּר וְנִידָּב הוּא? וְהָכְתִיב: ״מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֵלְכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת נִדְרִי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי לַה׳ בְּחֶבְרוֹן כִּי נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ וְגוֹ׳״, מַאי לָאו אַקׇּרְבָּן? mi ika leman deamar denazir la nidar venidav hou? vehakhtiv: "mikéts arbaim chana vayomer avchalom el hamelekh élkha na vaachalém et nidri acher nadarti la' be'hevron ki néder nadar avdekha vego'", ma la akorban?
18. לָא, אַעִיקַּר נִדְרוֹ אָמְרִי. עִיקַּר נִדְרוֹ בְּחֶבְרוֹן הֲוָה? וַהֲלֹא בִּגְשׁוּר הֲוָה! la, aikar nidro amri. ikar nidro be'hevron hava? vahalo bigchour hava!
19. אָמַר רַב אַחָא, וְאִיתֵּימָא רַבָּה בַּר רַב חָנָן: לֹא הָלַךְ אַבְשָׁלוֹם אֶלָּא לְהָבִיא כְּבָשִׂים מֵחֶבְרוֹן. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי תֵּימָא לְאַקְרוֹבֵי הוּא דְּאָזֵיל — שָׁבֵיק יְרוּשָׁלַיִם וְאָזֵיל וּמַקְרֵיב בְּחֶבְרוֹן? amar rav a'ha, veitéma raba bar rav 'hanan: lo halakh avchalom ela lehavi kevasim mé'hevron. hakhi namé mistabera, dei téma leakrové hou deazél — chavék yerouchalayim veazél oumakrév be'hevron?
20. וְאֶלָּא מַאי? לְהָבִיא כְּבָשִׂים מֵחֶבְרוֹן? הַאי ״אֲשֶׁר נָדַרְתִּי לַה׳ בְּחֶבְרוֹן״, ״מֵחֶבְרוֹן״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! veela ma? lehavi kevasim mé'hevron? ha "acher nadarti la' be'hevron", "mé'hevron" mibeé léh!
21. אֶלָּא לְעוֹלָם לְאַקְרוֹבֵי, וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ: אַמַּאי שָׁבֵק יְרוּשָׁלַיִם וּמַקְרֵיב בְּחֶבְרוֹן? תִּיקְשֵׁי לָךְ גִּבְעוֹן, דְּמָקוֹם קָדוֹשׁ הוּא! אֶלָּא, כֵּיוָן שֶׁהוּתְּרוּ הַבָּמוֹת — כֹּל הֵיכָא דְּבָעֵי מַקְרֵיב. ela leolam leakrové, oudka kachya lakh: ama chavék yerouchalayim oumakrév be'hevron? tikché lakh givon, demakom kadoch hou! ela, kévan cheouterou habamot — kol hékha devaé makrév.
22. אַרְבָּעִים שָׁנָה, לְמַאן? תַּנְיָא: רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: ״מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה״ שֶׁשָּׁאֲלוּ לָהֶם מֶלֶךְ, דְּתַנְיָא: אוֹתָהּ שָׁנָה שֶׁשָּׁאֲלוּ לָהֶם מֶלֶךְ, אוֹתָהּ שָׁנָה עֲשִׂירִית שֶׁל שְׁמוּאֵל הָיְתָה. arbaim chana, leman? tanya: rabi neora omér michoum rabi yeochoua: "mikéts arbaim chana" chechaalou lahem melekh, detanya: otah chana chechaalou lahem melekh, otah chana asirit chel chemouél hayta.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Temurah
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)