Talmud Temurah, Chapitre 2 (ב) · Daf 7b à 10a

Daf 7b

1. ״נְדָבָה תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ״ — זֶה קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, וְאֵין לִי אֶלָּא נְדָבָה, נֶדֶר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּלְנֵדֶר״. "nedava taase oto" — ze kodché bedek habayit, veén li ela nedava, neder minayin? talmoud lomar: "oulnéder".
2. יָכוֹל אֲפִילּוּ קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה״, זֶה קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ. וְאֵין לִי אֶלָּא נֶדֶר, נְדָבָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״נְדָבָה״. רַבִּי אוֹמֵר: ״לֹא יֵרָצֶה״ — בְּהַרְצָאַת גּוּפוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. yakhol afilou kodché mizbé'ha? talmoud lomar "oulnéder lo yératse", ze kodché mizbé'ha. veén li ela neder, nedava minayin? talmoud lomar "nedava". rabi omér: "lo yératse" — behartsaat goufo hakatouv medabér.
3. הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר: אֲפִילּוּ אַקְדְּשֵׁיהּ לִדְמֵי נְסָכִים — נָמֵי לָקֵי, וְרַבִּי סָבַר: בְּהַרְצָאַת גּוּפוֹ — נָמֵי לָקֵי, אֲבָל בִּדְמֵי נְסָכִים — לָא לָקֵי. שְׁמַע מִינַּהּ. haynou tana kama! ma la beha kamipalgi, detana kama savar: afilou akdechéh lidmé nesakhim — namé laké, verabi savar: behartsaat goufo — namé laké, aval bidmé nesakhim — la laké. chema minah.
4. וְאֶלָּא ״אוֹתוֹ״ לְמָה לִי? לְכִדְתַנְיָא: ״נְדָבָה תַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ״ — ״אוֹתוֹ״ תַּעֲשֶׂה נְדָבָה, וְאִי אַתָּה עוֹשֶׂה תָּמִים נְדָבָה לְבֶדֶק הַבַּיִת. מִיכָּן אָמְרוּ: הַמַּקְדִּישׁ תְּמִימִים לְבֶדֶק הַבַּיִת — עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה. veela "oto" lema li? lekhidtanya: "nedava taase oto" — "oto" taase nedava, vei ata ose tamim nedava levedek habayit. mikan amrou: hamakdich temimim levedek habayit — ovér baasé.
5. וּמִנַּיִן אַף בְּלֹא תַעֲשֶׂה — שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְדַבֵּר ה׳ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר״ — לִימֵּד עַל הַפָּרָשָׁה שֶׁהִיא בְּלָאו, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. ouminayin af belo taase — cheneemar "vaydabér h' el moche lémor" — liméd al haparacha chehi bela, divré rabi yeouda.
6. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי לְבַר קַפָּרָא: מַאי מַשְׁמַע? אֲמַר לֵיהּ דִּכְתִיב ״לֵאמֹר״ — ״לֹא״ נֶאֱמַר בַּדְּבָרִים. בֵּי רַבִּי אָמְרִי: ״לֹא אֱמוֹר״. amar léh rabi levar kapara: ma machma? amar léh dikhtiv "lémor" — "lo" neemar badevarim. bé rabi amri: "lo emor".
7. אִיתְּמַר: הַמַּעֲלֶה אֵבְרֵי בַּעֲלֵי מוּמִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, אָמַר רָבָא: עוֹבֵר מִשּׁוּם ״בַּל תַּקְטִירוּ כּוּלּוֹ״ וּמִשּׁוּם ״בַּל תַּקְטִירוּ מִקְצָתוֹ״. אָמַר אַבָּיֵי: אֵין לוֹקִין עַל לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת. itemar: hamaale évré baalé moumin legabé mizbé'ha, amar rava: ovér michoum "bal taktirou koulo" oumichoum "bal taktirou miktsato". amar abayé: én lokin al la chebikhlalot.
8. מֵיתִיבִי: הַמַּקְדִּישׁ בַּעֲלֵי מוּמִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ — עוֹבֵר מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת, תְּיוּבְתָּא דְּאַבָּיֵי. métivi: hamakdich baalé moumin legabé mizbé'ha — ovér michoum 'hamicha chémot, teouvta deabayé.
9. אָמַר אַבָּיֵי: בְּגַבְרֵי קָתָנֵי! אִי בְּגַבְרֵי — ״עוֹבֵר״?! ״עוֹבְרִין״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אֶלָּא פְּשִׁיטָא בְּחַד גַּבְרָא, וּתְיוּבְתָּא דְאַבָּיֵי. amar abayé: begavré katané! i begavré — "ovér"?! "ovrin" mibeé léh! ela pechita be'had gavra, outouvta deabayé.
10. אָמַר אַבָּיֵי: אַפֵּיק ״הַקְטָרַת מִקְצָתוֹ״, וְעַיֵּיל ״קַבָּלַת הַדָּם״. קַבָּלַת דָּם — לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אִית לֵיהּ, לְתַנָּא קַמָּא לֵית לֵיהּ? קַשְׁיָא! amar abayé: apék "haktarat miktsato", veayél "kabalat hadam". kabalat dam — lerabi yosé berabi yeouda it léh, letana kama lét léh? kachya!
11. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: וְהָא מִדְּסֵיפָא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה הִיא, רֵישָׁא רַבָּנַן. תְּיוּבְתָּא דְאַבָּיֵי, תְּיוּבְתָּא. lichana a'harina: veha mideséfa rabi yosé berabi yeouda hi, récha rabanan. teouvta deabayé, teouvta.
12. מַתְנִי׳ הַכֹּהֲנִים מְמִירִין בְּשֶׁלָּהֶן, וְיִשְׂרָאֵל מְמִירִין בְּשֶׁלָּהֶן. אֵין הַכֹּהֲנִים מְמִירִין לֹא בְּחַטָּאת וְלֹא בְּאָשָׁם וְלֹא בִּבְכוֹר. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: מִפְּנֵי מָה אֵין מְמִירִין בִּבְכוֹר? אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: חַטָּאת וְאָשָׁם מַתָּנָה לַכֹּהֵן, וּבְכוֹר מַתָּנָה לַכֹּהֵן. מָה חַטָּאת וְאָשָׁם אֵין מְמִירִין בּוֹ, אַף בְּכוֹר אֵין מְמִירִין בּוֹ. matni' hakohanim memirin bechelahen, veyisraél memirin bechelahen. én hakohanim memirin lo be'hatat velo beacham velo bivkhor. amar rabi yo'hanan ben nouri: mipené ma én memirin bivkhor? amar lo rabi akiva: 'hatat veacham matana lakohén, ouvkhor matana lakohén. ma 'hatat veacham én memirin bo, af bekhor én memirin bo.
13. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: מָה לוֹ אִם אֵינוֹ מֵמִיר בְּחַטָּאת וְאָשָׁם, שֶׁאֵין זָכִין בָּהֶן בְּחַיֵּיהֶן, תֹּאמַר בִּבְכוֹר שֶׁזָּכִין בּוֹ בְּחַיָּיו! אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קּוֹדֶשׁ״, הֵיכָן קְדוּשָּׁה חָלָה עָלָיו? בְּבֵית הַבְּעָלִים, אַף תְּמוּרָה בְּבֵית הַבְּעָלִים. amar rabi yo'hanan ben nouri: ma lo im éno mémir be'hatat veacham, cheén zakhin bahen be'hayéhen, tomar bivkhor chezakhin bo be'haya! amar lo rabi akiva: vahalo kevar neemar "vehaya hou outmourato yihye kodech", hékhan kedoucha 'hala ala? bevét habealim, af temoura bevét habealim.
14. גְּמָ׳ תְּנַן הָתָם: בְּכוֹר מוֹכְרִין אוֹתוֹ תָּם חַי, וּבַעַל מוּם חַי וְשָׁחוּט, וּמְקַדְּשִׁין בּוֹ הָאִשָּׁה. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּזְמַן הַזֶּה, הוֹאִיל וְאִית לֵיהּ לְכֹהֵן זְכִיָּיה בְּגַוֵּויהּ (הוֹאִיל וְיֵשׁ לַכֹּהֵן שׁוּתָּפוּת בּוֹ), אֲבָל בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים, כֵּיוָן דְּתָם לְהַקְרָבָה הוּא דְּקָאֵי — אֵין מוֹכְרִין אוֹתוֹ תָּמִים חַי. gema' tenan hatam: bekhor mokhrin oto tam 'ha, ouvaal moum 'ha vecha'hout, oumkadechin bo haicha. amar rav na'hman amar raba bar avouh: lo chanou ela bizman haze, hoil veit léh lekhohén zekhiya begavéh (hoil veyéch lakohén choutafout bo), aval bizman chebét hamikdach kayam, kévan detam lehakrava hou dekaé — én mokhrin oto tamim 'ha.
15. אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: מוֹכְרִין אוֹתוֹ תָּמִים חַי — חַי אִין, שָׁחוּט לָא. אֵימַת? אִילֵּימָא בִּזְמַן הַזֶּה — מִי אִיכָּא תָּם שָׁחוּט? אֶלָּא פְּשִׁיטָא בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים, וְקָתָנֵי נָמֵי: מוֹכְרִין אוֹתוֹ תָּמִים חַי, (אַלְמָא אִית לֵיהּ לְכֹהֵן זְכִיָּיה בְּגַוֵּויהּ)! étivéh rava lerav na'hman: mokhrin oto tamim 'ha — 'ha in, cha'hout la. émat? iléma bizman haze — mi ika tam cha'hout? ela pechita bizman chebét hamikdach kayam, vekatané namé: mokhrin oto tamim 'ha, (alma it léh lekhohén zekhiya begavéh)!
16. לָא, לְעוֹלָם בִּזְמַן הַזֶּה, מִי קָתָנֵי: מוֹכְרִין אוֹתוֹ תָּמִים חַי — אִין, שָׁחוּט — לָא? הִא גּוּפַאּ אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן, דְּבִזְמַן הַזֶּה נָמֵי מוֹכְרִין אוֹתוֹ תָּמִים חַי. la, leolam bizman haze, mi katané: mokhrin oto tamim 'ha — in, cha'hout — la? hi goufa ata leachmoinan, devizman haze namé mokhrin oto tamim 'ha.

Daf 8a

1. אֵיתִיבֵיהּ: בִּבְכוֹר נֶאֱמַר ״לֹא תִפְדֶּה״ וְנִמְכָּר הוּא, בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בִּזְמַן הַזֶּה — אֵימָא סֵיפָא: ״וְאֶת דָּמָם תִּזְרוֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ״, בִּזְמַן הַזֶּה מִי אִיכָּא מִזְבֵּחַ? אֶלָּא פְּשִׁיטָא בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים. étivéh: bivkhor neemar "lo tifde" venimkar hou, bema askinan? iléma bizman haze — éma séfa: "veet damam tizrok al hamizbé'ha", bizman haze mi ika mizbé'ha? ela pechita bizman chebét hamikdach kayam.
2. וּבְמַאי? אִילֵימָא בְּבַעַל מוּם — אֵימָא סֵיפָא: ״וְאֶת דָּמָם תִּזְרוֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר״ — מִי חֲזֵי לְהַקְרָבָה?! אֶלָּא לָאו בְּתָם, וְקָתָנֵי נִמְכָּר הוּא, אַלְמָא אִית לְהוּ לְכֹהֵן זְכִיָּיה בְּגַוֵּיהּ! ouvma? iléma bevaal moum — éma séfa: "veet damam tizrok al hamizbé'ha veet 'helbam taktir" — mi 'hazé lehakrava?! ela la betam, vekatané nimkar hou, alma it leou lekhohén zekhiya begavéh!
3. מִידֵּי אִירְיָא? רֵישָׁא — בְּבַעַל מוּם, סֵיפָא — בְּתָם. midé irya? récha — bevaal moum, séfa — betam.
4. מֵתִיב רַב מְשַׁרְשְׁיָא: כֹּהֶנֶת שֶׁנִּתְעָרֵבה וְלָדָהּ בִּוְלַד שִׁפְחָתָהּ, הִגְדִּילוּ הַתַּעֲרוֹבוֹת — מְשַׁחְרְרִין זֶה אֶת זֶה, וּשְׁנֵיהֶם אוֹכְלִין בִּתְרוּמָה, וְחוֹלְקִין חֵלֶק אֶחָד עַל הַגּוֹרֶן. בְּכוֹרָן יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ, וְיֵאָכְלוּ בְּמוּמָן. métiv rav mecharcheya: kohenet chenitarév veladah bivlad chif'hatah, higdilou hataarovot — mecha'hrerin ze et ze, ouchnéhem okhlin bitrouma, ve'holkin 'hélek e'had al hagoren. bekhoran yirou ad cheyistaavou, veyéakhlou bemouman.
5. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בִּזְמַן הַזֶּה — מַאי שְׁנָא דִּידַן וּמַאי שְׁנָא דִּידְהוּ? דִּידַן נָמֵי מוּמִין בָּעֵינַן! אֶלָּא לָאו בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים? אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא אִית לְהוּ לְכֹהֵן זְכִיָּיה בְּגַוֵּויהּ — שַׁפִּיר, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לֵית לֵיהּ — לֵיתֵי גִּזְבָּר וְלִישְׁקְלֵהּ! bema askinan? iléma bizman haze — ma chena didan ouma chena didou? didan namé moumin baénan! ela la bizman chebét hamikdach kayam? i amrate bichlama it leou lekhohén zekhiya begavéh — chapir, ela i amrate lét léh — lété gizbar velichkeléh!
6. לְעוֹלָם בִּזְמַן הַזֶּה, וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ: מַאי שְׁנָא דִּידַן וּמַאי שְׁנָא דִּידְהוּ? אֲנַן יָהֲבִינַן לֵיהּ לְכֹהֵן בְּמוּמַיְיהוּ, אִינְהוּ — כֵּיוָן דְּאִיכָּא בְּהוּ מִקְצָת כֹּהֵן, מַפְקַע לֵיהּ לְכֹהֲנִים. leolam bizman haze, oudka kachya lakh: ma chena didan ouma chena didou? anan yahavinan léh lekhohén bemoumayou, inou — kévan deika beou miktsat kohén, mafka léh lekhohanim.
7. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: בִּזְמַן הַזֶּה, מַאי אִירְיָא בְּכוֹרוֹת דְּהָלֵין סְפֵיקוֹת? אֲפִילּוּ דִּידַן נָמֵי יִרְעוּ! אֶלָּא פְּשִׁיטָא בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים, וְאִי בְּבַעַל מוּם — יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ? הָא מְסוֹאָבִין וְקָיְימִין! אֶלָּא פְּשִׁיטָא בְּתַמִּין, וְהָכִי הוּא דְּלָא מְזַבְּנִי וַדַּאי. lichana a'harina: bizman haze, ma irya bekhorot dehalén sefékot? afilou didan namé yirou! ela pechita bizman chebét hamikdach kayam, vei bevaal moum — yirou ad cheyistaavou? ha mesoavin vekaymin! ela pechita betamin, vehakhi hou dela mezabeni vada.
8. לְעוֹלָם בִּזְמַן הַזֶּה, מַאי קַשְׁיָא לָךְ, אֲפִילּוּ דִּילַן נָמֵי יִרְעוּ? לָא (מָצִינוּ) [מָצֵינַן] מְדַחֵינַן לֵיהּ לְכֹהֵן, דְּלָא אִית כָּאן סְפֵק כְּהוּנָּה. הָנֵי סְפֵיקוֹת מְדַחוּ לְכֹהֵן, כֹּל חַד וְחַד אָמַר לֵיהּ לְכֹהֵן: דַּאֲנָא כֹּהֵן וַאֲנָא כֹּהֵן. leolam bizman haze, ma kachya lakh, afilou dilan namé yirou? la (matsinou) [matsénan] meda'hénan léh lekhohén, dela it kan sefék keouna. hané sefékot meda'hou lekhohén, kol 'had ve'had amar léh lekhohén: daana kohén vaana kohén.
9. מֵיתִיבִי: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ״בְּהֶמְתָּהּ״ — פְּרָט לְבֶהֱמַת בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר שֶׁבָּהּ, ״שְׁלָלָהּ״ — פְּרָט לְכֶסֶף מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁבָּהּ. métivi: rabi chimon omér: "behemtah" — perat levehemat bekhor oumaasér chebah, "chelalah" — perat lekhesef maasér chéni chebah.
10. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בִּזְמַן הַזֶּה — מִי אִיכָּא עִיר הַנִּדַּחַת? וְהָתְנַן: אֵין עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת אֶלָּא בְּבֵית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד! אֶלָּא פְּשִׁיטָא בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים. bema askinan? iléma bizman haze — mi ika ir hanida'hat? vehatnan: én osin ir hanida'hat ela bevét din chel chivim vee'had! ela pechita bizman chebét hamikdach kayam.
11. וּבְמַאי? אִי נֵימָא בְּבַעַל מוּם — הַיְינוּ ״בְּהֶמְתָּהּ״! אֶלָּא פְּשִׁיטָא בְּתָם. וְאִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא אִית לֵיהּ זְכִיָּיה בְּגַוֵּיהּ — שַׁפִּיר, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לֵית לֵיהּ — לְמָה לִי מִבְּהֵמָה? תִּיפּוֹק לֵיהּ מִ״שְּׁלָלָהּ״, וְלֹא שְׁלַל שָׁמַיִם! ouvma? i néma bevaal moum — haynou "behemtah"! ela pechita betam. vei amrate bichlama it léh zekhiya begavéh — chapir, ela i amrate lét léh — lema li mibehéma? tipok léh mi"chelalah", velo chelal chamayim!
12. לְעוֹלָם בְּבַעַל מוּם, וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ הַיְינוּ ״בְּהֶמְתָּהּ״ — מִי שֶׁנֶּאֱכָל בְּתוֹרַת ״בְּהֶמְתָּהּ״, יָצְאוּ בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר (שֶׁאֵינוֹ בִּכְלַל) [שֶׁאֵין נֶאֱכָלִין בְּתוֹרַת] ״בְּהֶמְתָּהּ״. leolam bevaal moum, oudka kachya lakh haynou "behemtah" — mi cheneekhal betorat "behemtah", yatsou bekhor oumaasér (cheéno bikhlal) [cheén neekhalin betorat] "behemtah".
13. דִּתְנַן: כׇּל פְּסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁין נִמְכָּרִין בָּאִיטְלִיז, וְנִשְׁחָטִין בָּאִיטְלִיז, וְנִשְׁקָלִין בְּלִיטְרָא, חוּץ מִן הַבְּכוֹר וּמִן הַמַּעֲשֵׂר, שֶׁהֲנָאָתָן לַבְּעָלִים. ditnan: kol pesoulé hamoukdachin nimkarin baitliz, venich'hatin baitliz, venichkalin belitra, 'houts min habekhor oumin hamaasér, chehanaatan labealim.
14. מֵיתִיבִי: ״וּמָעֲלָה מַעַל בַּה׳״ — לְרַבּוֹת קֳדָשִׁים קַלִּים, שֶׁהֵן מָמוֹן בְּעָלִים, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. métivi: "oumaala maal ba'" — lerabot kodachim kalim, chehén mamon bealim, divré rabi yosé hagelili.
15. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: לְרַבּוֹת שְׁלָמִים. אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסַאי אוֹמֵר: לֹא אָמַר בֶּן עַזַּאי אֶלָּא בִּבְכוֹר בִּלְבָד. ben aza omér: lerabot chelamim. aba yosé ben dosa omér: lo amar ben aza ela bivkhor bilvad.
16. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בִּזְמַן הַזֶּה — הָא דּוּמְיָא דִּשְׁלָמִים קָתָנֵי! אֶלָּא פְּשִׁיטָא בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים. bema askinan? iléma bizman haze — ha doumya dichlamim katané! ela pechita bizman chebét hamikdach kayam.
17. וּבְמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּבַעַל מוּם — הָא דּוּמְיָא דִּשְׁלָמִים קָתָנֵי! אֶלָּא לָאו בְּתָם, וּשְׁמַע מִינַּהּ אִית לֵיהּ לְכֹהֵן זְכִיָּיה בְּגַוֵּויהּ. ouvma askinan? iléma bevaal moum — ha doumya dichlamim katané! ela la betam, ouchma minah it léh lekhohén zekhiya begavéh.

Daf 8b

1. אָמַר אַבָּיֵי: לָא, לְעוֹלָם בְּתָם, וּבִבְכוֹר בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּאָמַר: אִם בָּאוּ תְּמִימִין יִקְרְבוּ. amar abayé: la, leolam betam, ouvivkhor be'houtsa laarets, verabi chimon hi deamar: im baou temimin yikrevou.
2. מֵיתִיבִי: אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: מָה לִי אִם אֵינוֹ מֵימֵר בְּחַטָּאת וְאָשָׁם, שֶׁהֲרֵי אֵין זָכִין בָּהֶן בְּחַיֵּיהֶן, תֹּאמַר בִּבְכוֹר שֶׁזָּכִין בְּחַיָּיו. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּבַעַל מוּם — הָא דּוּמְיָא דְּחַטָּאת וְאָשָׁם קָאָמַר, אֶלָּא לָאו בְּתָם, וְקָתָנֵי זָכִין בּוֹ בְּחַיָּיו! métivi: amar lo rabi yo'hanan ben nouri: ma li im éno mémér be'hatat veacham, cheharé én zakhin bahen be'hayéhen, tomar bivkhor chezakhin be'haya. bema askinan? iléma bevaal moum — ha doumya de'hatat veacham kaamar, ela la betam, vekatané zakhin bo be'haya!
3. אָמַר רָבִינָא: הָא נָמֵי בִּבְכוֹר בְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: אִם בָּאוּ תְּמִימִים — יִקְרְבוּ. amar ravina: ha namé bivkhor be'houtsa laarets, verabi chimon hi, deamar: im baou temimim — yikrevou.
4. לֵימָא כְּתַנָּאֵי: בְּכוֹר, בְּבֵית הַבְּעָלִים — עוֹשִׂין תְּמוּרָה, בְּבֵית הַכֹּהֵן — אֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כֵּיוָן שֶׁבָּא לִידֵי כֹהֵן — אֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה. léma ketanaé: bekhor, bevét habealim — osin temoura, bevét hakohén — én osin temoura. rabi chimon ben elazar omér: kévan cheba lidé khohén — én osin temoura.
5. הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! מַאי לָאו הָכִי קָאָמַר: בְּבֵית כֹּהֵן — הוּא עוֹשֶׂה תְּמוּרָה, וְאֵין בַּעַל עוֹשֶׂה תְּמוּרָה, אַלְמָא אִית לֵיהּ לְכֹהֵן זְכִיָּיה בְּגַוֵּויהּ. haynou tana kama! ma la hakhi kaamar: bevét kohén — hou ose temoura, veén baal ose temoura, alma it léh lekhohén zekhiya begavéh.
6. לָא קַשְׁיָא, הָא רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי, הָא רַבִּי עֲקִיבָא. la kachya, ha rabi yo'hanan ben nouri, ha rabi akiva.
7. אָמַר רַב חִסְדָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא כֹּהֵן לְכֹהֵן, אֲבָל כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל — אָסוּר. מַאי טַעְמָא? דִּלְמָא אָזֵיל יִשְׂרָאֵל וְשָׁדֵי בֵּיהּ מוּמָא, וּמַמְטֵי לְחָכָם, וְאוֹמֵר לוֹ: ״בְּכוֹר זֶה נָתַן לִי כֹּהֵן בְּמוּמוֹ״. amar rav 'hisda: lo chanou ela kohén lekhohén, aval kohén leyisraél — asour. ma tama? dilma azél yisraél vechadé béh mouma, oumamté le'hakham, veomér lo: "bekhor ze natan li kohén bemoumo".
8. וּמִי שָׁרֵי חָכָם הָכִי? וְהָא אָמַר רַב: אֵין רוֹאִין בְּכוֹר לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא אִם כֵּן כֹּהֵן עִמּוֹ! oumi charé 'hakham hakhi? veha amar rav: én roin bekhor leyisraél ela im kén kohén imo!
9. אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: הַיְינוּ טַעְמָא דְּיִשְׂרָאֵל אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּכֹהֵן הַמְסַיֵּיעַ בְּבֵית הַגֳּרָנוֹת. amar rav houna beréh derav yeochoua: haynou tama deyisraél asour, mipené chenire kekhohén hamsayéa bevét hagoranot.
10. מָר זוּטְרָא אִיקְּלַע לְבֵי רַב אָשֵׁי. אֲמַרוּ לֵיהּ: לִטְעוֹם מָר מִידֵּי. אַיְיתוֹ לְקַמֵּיהּ בִּישְׂרָא. אֲמַר לֵיהּ: לֵיכוֹל מָר, דְּמַיבְרֵי מִשּׁוּם דְּבוּכְרָא הוּא. מְנָא לְכוּ הָא? אֲמַרוּ לֵיהּ: דְּזַבֵּן לַן פְּלוֹנִי כֹּהֵן. mar zoutra ikela levé rav aché. amarou léh: litom mar midé. ayto lekaméh bisra. amar léh: lékhol mar, demavré michoum devoukhra hou. mena lekhou ha? amarou léh: dezabén lan peloni kohén.
11. אֲמַר לְהוּ: לָא סְבִירָא לְכוּ הָא דְּאָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּכֹהֵן הַמְסַיֵּיעַ בְּבֵית הַגֳּרָנוֹת? אֲמַרוּ לֵיהּ: לָא סְבִירָא לַן, דַּאֲנַן מִיזְבָּן קָא זָבְנִינַן. amar leou: la sevira lekhou ha deamar rav houna beréh derav yeochoua, mipené chenire kekhohén hamsayéa bevét hagoranot? amarou léh: la sevira lan, daanan mizban ka zavninan.
12. אֲמַר לְהוּ: וְלָא סְבִירָא לְכוּ הָדִתְנַן: עַד כַּמָּה יִשְׂרָאֵל חַיָּיב לִיטַּפֵּל בַּבְּכוֹר? בַּדַּקָּה — שְׁלֹשִׁים יוֹם, ובגסה — חמשים יום. וְאִם אָמַר לוֹ: ״תְּנֵהוּ לִי בְּתוֹךְ זְמַנּוֹ״ — הֲרֵי זֶה לֹא יִתְּנֶנּוּ לוֹ. וְאָמַר רַב שֵׁשֶׁת: מָה טַעַם? מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּכֹהֵן הַמְסַיֵּיעַ בְּבֵית הַגֳּרָנוֹת! amar leou: vela sevira lekhou haditnan: ad kama yisraél 'hayav litapél babekhor? badaka — chelochim yom, vvgs — 'hmchm ym. veim amar lo: "tenéou li betokh zemano" — haré ze lo yitenenou lo. veamar rav chéchet: ma taam? mipené chenire kekhohén hamsayéa bevét hagoranot!
13. אֲמַרוּ לֵיהּ: הָתָם מוֹכְחָא מִילְּתָא, הָכָא מִזְבָּן קָא זָבְנִינַן. amarou léh: hatam mokh'ha mileta, hakha mizban ka zavninan.
14. לָשׁוֹן אַחֵר, אֲמַרוּ לֵיהּ: הָכָא לָא יָהֵיב דְּמֵי, הָכָא קָא יָהֵיב דְּמֵי. מַאי אָמְרַתְּ? מוֹזֵיל כֹּהֵן גַּבֵּיהּ, דְּסָבַר כֹּהֵן דְּכִי הָוֵי לֵיהּ בְּכוֹר אַחֲרִינָא יָהֵיב נִיהֲלֵיהּ? לָא, דְּמַסֵּיק אַדַּעְתֵּיהּ: lachon a'hér, amarou léh: hakha la yahév demé, hakha ka yahév demé. ma amrate? mozél kohén gabéh, desavar kohén dekhi havé léh bekhor a'harina yahév nihaléh? la, demasék adatéh:

Daf 9a

1. בּוּצִינָא טָב מִקָּרָא. boutsina tav mikara.
2. מַתְנִי׳ מְמִירִין מִן הַצֹּאן עַל הַבָּקָר, וּמִן הַבָּקָר עַל הַצֹּאן, וּמִן הַכְּבָשִׂים עַל הָעִזִּים, וּמִן הָעִזִּים עַל הַכְּבָשִׂים, מִן הַזְּכָרִים עַל הַנְּקֵבוֹת, וּמִן הַנְּקֵבוֹת עַל הַזְּכָרִים, מִן הַתְּמִימִים עַל בַּעֲלֵי מוּמִין, מִן בַּעֲלֵי מוּמִין עַל הַתְּמִימִים. matni' memirin min hatson al habakar, oumin habakar al hatson, oumin hakevasim al haizim, oumin haizim al hakevasim, min hazekharim al hanekévot, oumin hanekévot al hazekharim, min hatemimim al baalé moumin, min baalé moumin al hatemimim.
3. שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אוֹתוֹ טוֹב בְּרָע אוֹ רַע בְּטוֹב״, וְאֵיזֶהוּ ״טוֹב בְּרָע״? בַּעֲלֵי מוּמִין שֶׁקָּדַם הֶקְדֵּישָׁן אֶת מוּמָן. cheneemar: "lo ya'halifenou velo yamir oto tov bera o ra betov", veézeou "tov bera"? baalé moumin chekadam hekdéchan et mouman.
4. גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״בְּהֵמָה בִּבְהֵמָה״ — מִכָּאן שֶׁמְּמִירִין מִן הַצֹּאן עַל הַבָּקָר, וּמִן הַבָּקָר עַל הַצֹּאן, מִן הַכְּבָשִׂים עַל הָעִזִּים, וּמִן הָעִזִּים עַל הַכְּבָשִׂים, וּמִן הַזְּכָרִים עַל הַנְּקֵבוֹת, וּמִן הַנְּקֵבוֹת עַל הַזְּכָרִים, וּמִן בַּעֲלֵי מוּמִין עַל הַתְּמִימִים, וּמִן הַתְּמִימִים עַל בַּעֲלֵי מוּמִין. gema' mena hané milé? detanou rabanan: "behéma bivhéma" — mikan chememirin min hatson al habakar, oumin habakar al hatson, min hakevasim al haizim, oumin haizim al hakevasim, oumin hazekharim al hanekévot, oumin hanekévot al hazekharim, oumin baalé moumin al hatemimim, oumin hatemimim al baalé moumin.
5. יָכוֹל אֲפִילּוּ קָדַם מוּם לְהֶקְדֵּישָׁן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אֹתוֹ טוֹב בְּרָע אוֹ רַע בְּטוֹב״, וְאֵיזֶהוּ ״טוֹב בְּרָע״? בַּעֲלֵי מוּמִין שֶׁקָּדַם הֶקְדֵּישָׁן אֶת מוּמָן. yakhol afilou kadam moum lehekdéchan? talmoud lomar: "lo ya'halifenou velo yamir oto tov bera o ra betov", veézeou "tov bera"? baalé moumin chekadam hekdéchan et mouman.
6. מַאי תַּלְמוּדָא? אָמַר אַבָּיֵי: נֵימָא קְרָא ״לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אֹתוֹ טוֹב בְּרָע אוֹ רַע בּוֹ״, ״בְּטוֹב״ אַחְרִינָא לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ: טוֹב מֵעִיקָּרוֹ עוֹשֶׂה תְּמוּרָה, רַע מֵעִיקָּרוֹ אֵין עוֹשֶׂה תְּמוּרָה. ma talmouda? amar abayé: néma kera "lo ya'halifenou velo yamir oto tov bera o ra bo", "betov" a'hrina lema li? chema minah: tov méikaro ose temoura, ra méikaro én ose temoura.
7. רָבָא אָמַר: תַּרְוַויְיהוּ ״טוֹב״ יַיתּוֹרֵי מְיַיתְּרִי. אִם כֵּן, נִכְתּוֹב קְרָא ״לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אוֹתוֹ בְּרָע אוֹ רַע בּוֹ״, לְמָה לִי לְמִכְתַּב תַּרְוַיְיהוּ ״טוֹב״? חַד ״טוֹב״ — אֲפִילּוּ בְּטוֹב נָמֵי, כִּי מֵמִיר לָקֵי. וְאִידַּךְ ״טוֹב״ — מֵעִיקָּרוֹ עוֹשֶׂה תְּמוּרָה, רַע מֵעִיקָּרוֹ אֵין עוֹשֶׂה תְּמוּרָה. rava amar: tarvayou "tov" yatoré meyateri. im kén, nikhtov kera "lo ya'halifenou velo yamir oto bera o ra bo", lema li lemikhtav tarvayou "tov"? 'had "tov" — afilou betov namé, ki mémir laké. veidakh "tov" — méikaro ose temoura, ra méikaro én ose temoura.
8. וְאַבָּיֵי אָמַר: קַל וָחוֹמֶר הוּא, וּמָה טוֹב בְּרָע, דְּעַלּוֹיֵי קָא מְעַלֵּי לֵיהּ — לָקֵי, טוֹב בְּטוֹב, דְּכִי הֲדָדֵי נִינְהוּ — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן דְּלָקֵי! veabayé amar: kal va'homer hou, ouma tov bera, dealoyé ka mealé léh — laké, tov betov, dekhi hadadé ninou — lo kol chekén delaké!
9. וְרָבָא — אֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין, וְאַבַּיֵּי אָמַר לָךְ: הָא לָאו דִּינָא הוּא, מִי גָּרַע טוֹב מֵרַע? verava — én onchin min hadin, veabayé amar lakh: ha la dina hou, mi gara tov méra?
10. תָּנוּ רַבָּנַן: ״לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ״ בְּשֶׁל אֲחֵרִים, ״וְלֹא יָמִיר אוֹתוֹ״ בְּשֶׁל עַצְמוֹ. וְלִכְתּוֹב ״לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ״, וְלָא בָּעֵי ״לֹא יָמִיר אוֹתוֹ״! tanou rabanan: "lo ya'halifenou" bechel a'hérim, "velo yamir oto" bechel atsmo. velikhtov "lo ya'halifenou", vela baé "lo yamir oto"!
11. אִי כְּתַב הָכִי — הֲוָה אָמֵינָא: תֵּצֵא זוֹ וְתִכָּנֵס זוֹ הוּא דְּתִילְקֵי, אֲבָל מֵמִיר דְּתַרְוַויְיהוּ קָא מַקְדֵּישׁ לְהוּ — אֵימָא לָא לָקֵי. קָא מַשְׁמַע לַן. i ketav hakhi — hava aména: tétsé zo vetikanés zo hou detilké, aval mémir detarvayou ka makdéch leou — éma la laké. ka machma lan.
12. הַאי בְּשֶׁל אֲחֵרִים, הֵיכִי דָּמֵי? אִי נֵימָא בְּהֵמָה דְּהֶקְדֵּשׁ דִּידֵיהּ, וְחוּלִּין דְּעָלְמָא — מִי מָצֵי מַקְדֵּישׁ? ״אִישׁ כִּי יַקְדִּישׁ אֶת בֵּיתוֹ קֹדֶשׁ לַה׳״ אָמַר רַחֲמָנָא, מָה בֵּיתוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, אַף כֹּל בִּרְשׁוּתוֹ. וְאֶלָּא בְּהֵמָה דְּהֶקְדֵּשׁ דְּעָלְמָא, וְחוּלִּין דִּידֵיהּ — מִי מַתְפֵּיס בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ? ha bechel a'hérim, hékhi damé? i néma behéma dehekdéch didéh, ve'houlin dealma — mi matsé makdéch? "ich ki yakdich et béto kodech la'" amar ra'hamana, ma béto birchouto, af kol birchouto. veela behéma dehekdéch dealma, ve'houlin didéh — mi matpés bedavar cheéno chelo?
13. לְעוֹלָם בִּבְהֵמָה דְּהֶקְדֵּשׁ דְּעָלְמָא, וְחוּלִּין דִּידֵיהּ, כְּגוֹן דְּאָמַר מָרֵיהּ דִּבְהֵמָה דְּהֶקְדֵּשׁ: ״כׇּל הָרוֹצֶה לְהָמִיר בִּבְהֶמְתּוֹ יָבֹא וְיָמִיר״. leolam bivhéma dehekdéch dealma, ve'houlin didéh, kegon deamar maréh divhéma dehekdéch: "kol harotse lehamir bivhemto yavo veyamir".
14. מַתְנִי׳ מְמִירִין אֶחָד בִּשְׁנַיִם, וּשְׁנַיִם בְּאֶחָד, אֶחָד בְּמֵאָה, וּמֵאָה בְּאֶחָד. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין מְמִירִין אֶלָּא אֶחָד בְּאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹּדֶשׁ״, מָה ״הוּא״ מְיוּחָד, אַף הִיא מְיוּחֶדֶת. matni' memirin e'had bichnayim, ouchnayim bee'had, e'had beméa, ouméa bee'had. rabi chimon omér: én memirin ela e'had bee'had, cheneemar: "vehaya hou outmourato yihye kodech", ma "hou" meou'had, af hi meou'hedet.
15. גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״בְּהֵמָה בִּבְהֵמָה״ — מִכָּאן שֶׁמְּמִירִין אֶחָד בִּשְׁנַיִם, וּשְׁנַיִם בְּאֶחָד, אֶחָד בְּמֵאָה, וּמֵאָה בְּאֶחָד. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין מְמִירִין אֶלָּא אֶחָד בְּאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר ״בְּהֵמָה בִּבְהֵמָה״, וְלֹא בְּהֵמָה בִּבְהֵמוֹת, וְלֹא בְּהֵמוֹת בִּבְהֵמָה. gema' mena hané milé? detanou rabanan: "behéma bivhéma" — mikan chememirin e'had bichnayim, ouchnayim bee'had, e'had beméa, ouméa bee'had. rabi chimon omér: én memirin ela e'had bee'had, cheneemar "behéma bivhéma", velo behéma bivhémot, velo behémot bivhéma.
16. אָמַר לוֹ: מָצִינוּ בְּהֵמוֹת שֶׁקְּרוּיָה ״בְּהֵמָה״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְהֵמָה רַבָּה״. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן — ״בְּהֵמָה רַבָּה״ אִיקְּרִי, ״בְּהֵמָה״ סְתָם לָא אִיקְּרִי. amar lo: matsinou behémot chekerouya "behéma", cheneemar: "ouvhéma raba". verabi chimon — "behéma raba" ikeri, "behéma" setam la ikeri.
17. וְטַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מִשּׁוּם ״בְּהֵמָה״ הוּא? וְהָא טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מִשּׁוּם ״הוּא״, מָה ״הוּא״ מְיוּחָד — אַף תְּמוּרָה מְיוּחֶדֶת! vetama derabi chimon michoum "behéma" hou? veha tama derabi chimon michoum "hou", ma "hou" meou'had — af temoura meou'hedet!
18. מֵעִיקָּרָא אָמַר לָהֶן רַבִּי שִׁמְעוֹן מִן ״וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ״, וְכִי חֲזָא דְּדָרְשִׁי רַבָּנַן מִ״בְּהֵמָה בִּבְהֵמָה״, אָמַר לָהֶם אִיהוּ: מֵהָתָם נָמֵי מָצֵינַן לְמֵילַף טַעְמָא דִּידִי. méikara amar lahen rabi chimon min "vehaya hou outmourato", vekhi 'haza dedarchi rabanan mi"behéma bivhéma", amar lahem iou: méhatam namé matsénan lemélaf tama didi.
19. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁמְּמִירִין וְחוֹזְרִין וּמְמִירִין, מַאי טַעְמָא? קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה דְּהֶקְדֵּשׁ לְהֵיכָן הָלְכָה?! וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כְּשֵׁם שֶׁאֵין מְמִירִין שְׁנַיִם בְּאֶחָד, כֵּן אֵין מְמִירִין וְחוֹזְרִין וּמְמִירִין. amar réch lakich: mode rabi chimon chememirin ve'hozrin oummirin, ma tama? kedoucha richona dehekdéch lehékhan halkha?! verabi yo'hanan amar: kechém cheén memirin chenayim bee'had, kén én memirin ve'hozrin oummirin.
20. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: כְּשֵׁם שֶׁאֵין מְמִירִין אֶחָד בִּשְׁנַיִם, כָּךְ אֵין מְמִירִין וְחוֹזְרִין וּמְמִירִין. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ: יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁאֵין מְמִירִין שְׁנַיִם בְּאֶחָד, כָּךְ אֵין מְמִירִין וְחוֹזְרִין וּמְמִירִין — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ״, אֲפִילּוּ בְּמֵאָה. tanya kevatéh derabi yo'hanan, tanya kevatéh deréch lakich. tanya kevatéh derabi yo'hanan: kechém cheén memirin e'had bichnayim, kakh én memirin ve'hozrin oummirin. tanya kevatéh deréch lakich: yakhol kechém cheamar rabi chimon cheén memirin chenayim bee'had, kakh én memirin ve'hozrin oummirin — talmoud lomar: "vehaya hou outmourato", afilou beméa.
21. בָּעֵי רַבִּי אָבִין: לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר ״אֵין מְמִירִין וְחוֹזְרִין וּמְמִירִין״, הִפְרִישׁ אָשָׁם לְהִתְכַּפֵּר בּוֹ, וְהֵמִיר בּוֹ, baé rabi avin: ledivré haomér "én memirin ve'hozrin oummirin", hifrich acham lehitkapér bo, vehémir bo,

Daf 9b

1. וְהוּמַם וְחִלְּלוֹ עַל אַחֵר, וְנִתְכַּפֵּר בְּאָשָׁם אַחֵר, וְנִיתַּק לְעוֹלָה — מַהוּ שֶׁיָּמִיר בּוֹ? veoumam ve'hilelo al a'hér, venitkapér beacham a'hér, venitak leola — maou cheyamir bo?
2. אָמַר אַבָּיֵי: מַאי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ? אִי שְׁנֵי גוּפִים וּקְדוּשָּׁה אַחַת — תִּיבְּעֵי לֵיהּ בְּלֹא מִתְכַּפֵּר. amar abayé: ma ka mibaya léh? i chené goufim oukdoucha a'hat — tibeé léh belo mitkapér.
3. אִי שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת, וְגוּף אֶחָד — תִּיבְּעֵי לֵיהּ בְּלֹא הוּמַם! i cheté kedouchot, vegouf e'had — tibeé léh belo houmam!
4. וְרַבִּי אָבִין, חֲדָא מִגּוֹ חֲדָא קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ, וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר: שְׁנֵי גוּפִין וּקְדוּשָּׁה אַחַת — לָא, מִשּׁוּם דִּבְהָהִיא קְדוּשָּׁה הָא אִיתְּמַר בַּהּ חֲדָא זִימְנָא. שְׁנֵי גוּפִין וּשְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת מַהוּ? תֵּיקוּ. verabi avin, 'hada migo 'hada kamibaya léh, veim timtsé lomar: chené goufin oukdoucha a'hat — la, michoum divhahi kedoucha ha itemar bah 'hada zimna. chené goufin ouchté kedouchot maou? tékou.
5. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא, בָּעֵי רַבִּי אָבִין לְרַבִּי יוֹחָנָן: דְּאָמַר אֵין מְמִירִין וְחוֹזְרִין וּמְמִירִין — הִפְרִישׁ אָשָׁם לְהִתְכַּפֵּר בּוֹ, וְהֵמִיר בּוֹ, וְהוּמַם וְחִלְּלוֹ עַל אַחֵר, מַהוּ שֶׁיַּחְזוֹר וְיָמִיר? lichana a'harina, baé rabi avin lerabi yo'hanan: deamar én memirin ve'hozrin oummirin — hifrich acham lehitkapér bo, vehémir bo, veoumam ve'hilelo al a'hér, maou cheya'hzor veyamir?
6. נִתְכַּפֵּר בְּאָשָׁם אַחֵר, וְנִיתַּק זֶה לְעוֹלָה, מַהוּ שֶׁיַּחֲזִיר וְיָמִיר? nitkapér beacham a'hér, venitak ze leola, maou cheya'hazir veyamir?
7. אָמַר אַבָּיֵי: הֵי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ? קְדוּשָּׁה אַחֶרֶת בְּאוֹתוֹ הַגּוּף — לָא נִיבְעֵי הוּמַם וְחִלְּלוֹ בְּאַחֵר! אִי גּוּף (אֶחָד) [אַחֵר] בְּאוֹתָהּ קְדוּשָּׁה — לָא נִיבְעֵי נִתְכַּפֵּר בְּאָשָׁם אַחֵר! amar abayé: hé ka mibaya léh? kedoucha a'heret beoto hagouf — la nivé houmam ve'hilelo bea'hér! i gouf (e'had) [a'hér] beotah kedoucha — la nivé nitkapér beacham a'hér!
8. וְרַבִּי אָבִין, חֲדָא מִגּוֹ חֲדָא קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ: הוּמַם וְחִלְּלוֹ עַל אַחֵר, מַהוּ שֶׁיַּחֲזוֹר וְיָמִיר? מִי אָמְרִינַן: בְּאָשָׁם רִאשׁוֹן הוּא דְּאֵין חוֹזֵר וּמֵמִיר, אֲבָל בְּגוּף (אֶחָד) [אַחֵר], אַף עַל גַּב דְּקַדִּישׁ אוֹתָהּ קְדוּשָּׁה — חוֹזֵר וּמֵמִיר, אוֹ דִלְמָא: כֹּל בְּאוֹתָהּ קְדוּשָּׁה אֵין חוֹזֵר וּמֵמִיר? verabi avin, 'hada migo 'hada ka mibaya léh: houmam ve'hilelo al a'hér, maou cheya'hazor veyamir? mi amrinan: beacham richon hou deén 'hozér oumémir, aval begouf (e'had) [a'hér], af al gav dekadich otah kedoucha — 'hozér oumémir, o dilma: kol beotah kedoucha én 'hozér oumémir?
9. וְאִם תִּימְצָא לוֹמַר הַדִּין גּוּף (אֶחָד) [אַחֵר], כֵּיוָן דִּבְאוֹתָהּ קְדוּשָּׁה קָאֵים — אֵין חוֹזֵר וּמֵמִיר, אֶלָּא נִתְכַּפֵּר בְּאָשָׁם אַחֵר, וְנִיתַּק זֶה רִאשׁוֹן לְעוֹלָה, מַהוּ שֶׁיַּחֲזִיר וְיָמִיר בּוֹ? veim timtsa lomar hadin gouf (e'had) [a'hér], kévan divotah kedoucha kaém — én 'hozér oumémir, ela nitkapér beacham a'hér, venitak ze richon leola, maou cheya'hazir veyamir bo?
10. מִי אָמְרִינַן: כִּי אֵין מֵמִיר וְחוֹזֵר וּמֵמִיר — הָנֵי מִילֵּי אוֹתוֹ הַגּוּף בְּאוֹתָהּ קְדוּשָּׁה, אֲבָל אוֹתוֹ הַגּוּף בִּקְדוּשָּׁה אַחֶרֶת — חוֹזֵר וּמֵמִיר, אוֹ דִלְמָא: אַף עַל קְדוּשָּׁה אַחֶרֶת, כֵּיוָן דְּאוֹתוֹ הַגּוּף הוּא — אֵין חוֹזֵר וּמֵמִיר? תֵּיקוּ. mi amrinan: ki én mémir ve'hozér oumémir — hané milé oto hagouf beotah kedoucha, aval oto hagouf bikdoucha a'heret — 'hozér oumémir, o dilma: af al kedoucha a'heret, kévan deoto hagouf hou — én 'hozér oumémir? tékou.
11. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הֶקְדֵּשׁ רִאשׁוֹן מוֹסִיף חוֹמֶשׁ, וְאֵין הֶקְדֵּשׁ שֵׁנִי מוֹסִיף חוֹמֶשׁ. amar rabi yeochoua ben lévi: hekdéch richon mosif 'homech, veén hekdéch chéni mosif 'homech.
12. אָמַר רַב פָּפָּא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי? אָמַר קְרָא: ״וְאִם הַמַּקְדִּישׁ יִגְאַל אֶת בֵּיתוֹ וְיָסַף חֲמִישִׁית״ — מַקְדִּישׁ, וְלֹא הַמַּתְפִּיס. amar rav papa: ma tama derabi yeochoua ben lévi? amar kera: "veim hamakdich yigal et béto veyasaf 'hamichit" — makdich, velo hamatpis.
13. בָּעֵי רַבִּי אָבִין: הִפְרִישׁ אָשָׁם לְהִתְכַּפֵּר בּוֹ, וְהוּמַם, וְהוֹסִיף עָלָיו חוֹמֶשׁ, וְחִלְּלוֹ חֲבֵירוֹ, וְנִתְכַּפֵּר בְּאָשָׁם אַחֵר, וְנִיתַּק זֶה לְעוֹלָה — מַהוּ שֶׁיּוֹסִיף עָלָיו חוֹמֶשׁ? baé rabi avin: hifrich acham lehitkapér bo, veoumam, veosif ala 'homech, ve'hilelo 'havéro, venitkapér beacham a'hér, venitak ze leola — maou cheyosif ala 'homech?
14. אָמַר אַבָּיֵי: מַאי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ? אִי שְׁנֵי גוּפִין וּקְדוּשָּׁה אַחַת קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ — תִּיבְּעֵי לֵיהּ בְּלֹא נִתְכַּפֵּר! amar abayé: ma ka mibaya léh? i chené goufin oukdoucha a'hat ka mibaya léh — tibeé léh belo nitkapér!
15. אִי שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת, וְגוּף אֶחָד קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ — תִּיבְּעֵי בְּלֹא הוּמַם! i cheté kedouchot, vegouf e'had ka mibaya léh — tibeé belo houmam!
16. וְרַבִּי אָבִין, חֲדָא מִגּוֹ חֲדָא קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ: אִם תִּימְצָא לוֹמַר שְׁנֵי גוּפִין וּקְדוּשָּׁה אַחַת לָא — מִשּׁוּם דִּבְהָהִיא קְדוּשָּׁה אִיתּוֹסַף בַּהּ חֲדָא זִימְנָא חוֹמֶשׁ, שְׁנֵי גוּפִין וּשְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת מַאי? תֵּיקוּ. verabi avin, 'hada migo 'hada kamibaya léh: im timtsa lomar chené goufin oukdoucha a'hat la — michoum divhahi kedoucha itosaf bah 'hada zimna 'homech, chené goufin ouchté kedouchot ma? tékou.
17. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא, בָּעֵי רַבִּי אָבִין: הִפְרִישׁ אָשָׁם לְהִתְכַּפֵּר בּוֹ, וְהוּמַם וְחִלְּלוֹ עַל אַחֵר וְהוֹסִיף חוֹמֶשׁ, נִתְכַּפְּרוּ בְּאָשָׁם אַחֵר, וְנִיתַּק זֶה לְעוֹלָה — מַהוּ שֶׁיּוֹסִיף עָלָיו חוֹמֶשׁ? lichana a'harina, baé rabi avin: hifrich acham lehitkapér bo, veoumam ve'hilelo al a'hér veosif 'homech, nitkaperou beacham a'hér, venitak ze leola — maou cheyosif ala 'homech?
18. אָמַר אַבָּיֵי: הָדֵין קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ, אִי קְדוּשָּׁה אַחֶרֶת בְּאוֹתוֹ הַגּוּף קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ — לָא נִיבְּעֵי לֵיהּ הוּמַם, אִי גּוּף (אֶחָד) [אַחֵר] בְּאוֹתָהּ קְדוּשָּׁה כּוּ׳. amar abayé: hadén ka mibaya léh, i kedoucha a'heret beoto hagouf ka mibaya léh — la nibeé léh houmam, i gouf (e'had) [a'hér] beotah kedoucha kou'.
19. וְחִלְּלוֹ עַל אַחֵר, מַהוּ שֶׁיּוֹסִיף עָלָיו חוֹמֶשׁ? מִי אָמְרִינַן: בְּאָשָׁם קַמָּא הוּא דְּמוֹסֵיף, אֲבָל בְּגוּף (אֶחָד) [אַחֵר], אַף עַל גַּב דְּקָאֵים בְּאוֹתָהּ קְדוּשָּׁה, [אֵין] מוֹסִיף חוֹמֶשׁ, ve'hilelo al a'hér, maou cheyosif ala 'homech? mi amrinan: beacham kama hou demoséf, aval begouf (e'had) [a'hér], af al gav dekaém beotah kedoucha, [én] mosif 'homech,

Daf 10a

1. אוֹ דִילְמָא: כׇּל אוֹתָהּ קְדוּשָּׁה אֵינוֹ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ? o dilma: kol otah kedoucha éno mosif 'homech?
2. וְאִם תִּימָּצֵא לוֹמַר הָדֵין גּוּף (אֶחָד) [אַחֵר], כֵּיוָן דִּבְאוֹתָהּ קְדוּשָּׁה קָאֵים [אֵינוֹ] מוֹסִיף חוֹמֶשׁ, אֶלָּא נִתְכַּפֵּר בְּאַחֵר, וְנִיתַּק זֶה לְעוֹלָה — מַהוּ? כִּי [אֵינוֹ] מוֹסִיף חוֹמֶשׁ בְּאוֹתוֹ הַגּוּף בְּאוֹתָהּ קְדוּשָּׁה, אֲבָל בִּקְדוּשָּׁה אַחֶרֶת — לָא? אוֹ דִילְמָא, כֵּיוָן דְּאוֹתוֹ הַגּוּף הוּא — [אֵינוֹ] מוֹסִיף חוֹמֶשׁ? תֵּיקוּ. veim timatsé lomar hadén gouf (e'had) [a'hér], kévan divotah kedoucha kaém [éno] mosif 'homech, ela nitkapér bea'hér, venitak ze leola — maou? ki [éno] mosif 'homech beoto hagouf beotah kedoucha, aval bikdoucha a'heret — la? o dilma, kévan deoto hagouf hou — [éno] mosif 'homech? tékou.
3. בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: מַקְדִּישׁ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ, אוֹ (מכפר) [מִתְכַּפֵּר] מוֹסִיף חוֹמֶשׁ? אָמַר רָבָא: אָמַר קְרָא ״וְאִם הַמַּקְדִּישׁ יִגְאַל אֶת בֵּיתוֹ״ — מַקְדִּישׁ, וְלֹא מִתְכַּפֵּר. baé ramé bar 'hama: makdich mosif 'homech, o (mkhfr) [mitkapér] mosif 'homech? amar rava: amar kera "veim hamakdich yigal et béto" — makdich, velo mitkapér.
4. בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: מַקְדִּישׁ עוֹשֶׂה תְּמוּרָה, אוֹ מִתְכַּפֵּר עוֹשֶׂה תְּמוּרָה? אָמַר רָבָא: אִם כֵּן, מָצִינוּ צִיבּוּר וְשׁוּתָּפִין עוֹשִׂין תְּמוּרָה, כְּגוֹן דְּשַׁוּוֹ שָׁלִיחַ לְאַקְדּוֹשֵׁי. baé ramé bar 'hama: makdich ose temoura, o mitkapér ose temoura? amar rava: im kén, matsinou tsibour vechoutafin osin temoura, kegon dechaouo chali'ha leakdoché.
5. וְעוֹד, דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַב הוּנָא: תָּנָא ״קׇרְבָּנוֹ לַה׳ עַל נִזְרוֹ מִלְּבַד אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ״, וְכִי נָזִיר נִידּוֹן בְּהֶשֵּׂג יָד? הָא כֵּיצַד? ״קׇרְבָּנוֹ לַה׳ עַל נִזְרוֹ״ — שֶׁהִפְרִישׁ מִשֶּׁלּוֹ, ״מִלְּבַד אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ״ — שֶׁהִפְרִישׁוּ לוֹ אֲחֵרִים. veod, deamar rav na'hman amar rav houna: tana "korbano la' al nizro milevad acher tasig yado", vekhi nazir nidon beheség yad? ha kétsad? "korbano la' al nizro" — chehifrich michelo, "milevad acher tasig yado" — chehifrichou lo a'hérim.
6. לְמַאי הִילְכְתָא? אִילֵּימָא לְעִנְיַן כַּפָּרָה — פְּשִׁיטָא דְּמִכַּפַּר לֵיהּ! אֶלָּא לְעִנְיַן תְּמוּרָה, וְהָכִי קָאָמַר: אַף כְּשֶׁהִפְרִישׁוּ לוֹ אֲחֵרִים — עוֹשֶׂה תְּמוּרָה. שְׁמַע מִינַּהּ: בָּתַר מִתְכַּפֵּר אָזְלִינַן! lema hilkheta? iléma leinyan kapara — pechita demikapar léh! ela leinyan temoura, vehakhi kaamar: af kechehifrichou lo a'hérim — ose temoura. chema minah: batar mitkapér azlinan!
7. לָא לְעִנְיַן תְּמוּרָה, וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ מַתָּנָה דְּקָא יָהֲבִין לֵיהּ — אִי לָאו דְּרַבִּי רַחֲמָנָא ״מִלְּבַד אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ״, הֲוָה אָמֵינָא גְּזֵירַת הַכָּתוּב הוּא ״קׇרְבָּנוֹ״ מִדִּידֵיהּ הוּא דְּמִכַּפַּר, מִדַּאֲחֵרִים לָא, קָא מַשְׁמַע לַן. la leinyan temoura, oudka kachya lakh matana deka yahavin léh — i la derabi ra'hamana "milevad acher tasig yado", hava aména gezérat hakatouv hou "korbano" mididéh hou demikapar, midaa'hérim la, ka machma lan.
8. מַאי הָוֵי עֲלַהּ? תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַקְדִּישׁ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ, וּמִתְכַּפֵּר עוֹשֶׂה תְּמוּרָה. ma havé alah? ta chema, deamar rabi avaou amar rabi yo'hanan: makdich mosif 'homech, oumitkapér ose temoura.
9. תּוֹרֵם מִשֶּׁלּוֹ עַל שֶׁל אֲחֵרִים — טוֹבַת הֲנָאָה שֶׁלּוֹ. מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״אֶת כׇּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ... וְנָתַתָּ וְגוֹ׳״. torém michelo al chel a'hérim — tovat hanaa chelo. ma tama? amar kera: "et kol masar tevouatkha... venatata vego'".
10. מַתְנִי׳ אֵין מְמִירִין, לֹא אֵבָרִין בְּעוּבָּרִין, וְלֹא עוּבָּרִין בְּאֵבָרִים, וְלֹא עוּבָּרִין וְאֵבָרִים בִּשְׁלֵימִים, וְלֹא שְׁלֵימִים בָּהֶן. matni' én memirin, lo évarin beoubarin, velo oubarin beévarim, velo oubarin veévarim bichlémim, velo chelémim bahen.
11. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מְמִירִין אֵבָרִים בִּשְׁלֵימִים, אֲבָל לֹא שְׁלֵימִים בָּהֶן. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: וַהֲלֹא בְּמוּקְדָּשִׁין, הָאוֹמֵר ״רַגְלָהּ שֶׁל זוֹ עוֹלָה״ — כּוּלָּהּ עוֹלָה, אַף כְּשֶׁיֹּאמַר ״רַגְלָהּ שֶׁל זוֹ תַּחַת זוֹ״ תְּהֵא כּוּלָּהּ תְּמוּרָה תַּחְתֶּיהָ. rabi yosé omér: memirin évarim bichlémim, aval lo chelémim bahen. amar rabi yosé: vahalo bemoukdachin, haomér "raglah chel zo ola" — koulah ola, af kecheyomar "raglah chel zo ta'hat zo" tehé koulah temoura ta'hteha.
12. גְּמָ׳ אִתְּמַר, בַּר פְּדָא אָמַר: אֵין קְדוּשָּׁה חָלָה עַל עוּבָּרִין, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: קְדוּשָּׁה חָלָה עַל עוּבָּרִין. וְאַזְדָּא רַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הִקְדִּישׁ חַטָּאת מְעוּבֶּרֶת וְיָלְדָה — רָצָה בָּהּ מִתְכַּפֵּר, רָצָה בִּוְולָדָהּ מִתְכַּפֵּר. gema' itemar, bar peda amar: én kedoucha 'hala al oubarin, rabi yo'hanan amar: kedoucha 'hala al oubarin. veazda rabi yo'hanan letaméh, deamar rabi yo'hanan: hikdich 'hatat meouberet veyalda — ratsa bah mitkapér, ratsa bivladah mitkapér.
13. וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהָךְ קַמַּיְיתָא — הָתָם הוּא דְּאַקְדְּשֵׁיהּ outsrikha, dei achmeinan behakh kamayta — hatam hou deakdechéh

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Temurah
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)