Talmud Temurah, Chapitre 1 (א) · Daf 2a à 7a

Daf 2a

1. מַתְנִי׳ הַכֹּל מְמִירִין, אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים. לֹא שֶׁאָדָם רַשַּׁאי לְהָמִיר, אֶלָּא שֶׁאִם הֵמִיר — מוּמָר, וְסוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. matni' hakol memirin, e'had anachim vee'had nachim. lo cheadam racha lehamir, ela cheim hémir — moumar, vesofég et haarbaim.
2. גְּמָ׳ הָא גוּפָא קַשְׁיָא: אָמְרַתְּ ״הַכֹּל מְמִירִין״ — לְכַתְּחִילָּה, וַהֲדַר תָּנֵי ״לֹא שֶׁאָדָם רַשַּׁאי לְהָמִיר אֶלָּא שֶׁאִם הֵמִיר מוּמָר״ — דִּיעֲבַד! gema' ha goufa kachya: amrate "hakol memirin" — lekhate'hila, vahadar tané "lo cheadam racha lehamir ela cheim hémir moumar" — diavad!
3. וְתִיסְבְּרָא ״הַכֹּל מְמִירִין״ — לְכַתְּחִילָּה? אַדְּקַשְׁיָא לָךְ מִמַּתְנִיתִין, תִּיקְשֵׁי לָךְ קְרָא! דִּכְתִיב ״לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אֹתוֹ״. vetisbera "hakol memirin" — lekhate'hila? adekachya lakh mimatnitin, tikché lakh kera! dikhtiv "lo ya'halifenou velo yamir oto".
4. אֶלָּא אָמַר רַב יְהוּדָה: הָכִי קָתָנֵי — הַכֹּל מַתְפִּיסִין בִּתְמוּרָה, אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים, לֹא שֶׁאָדָם רַשַּׁאי לְהָמִיר, שֶׁאִם הֵמִיר — מוּמָר, וְסוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. ela amar rav yeouda: hakhi katané — hakol matpisin bitmoura, e'had anachim vee'had nachim, lo cheadam racha lehamir, cheim hémir — moumar, vesofég et haarbaim.
5. הַכׇּל לְאֵיתוֹיֵי מַאי? לְאֵיתוֹיֵי יוֹרֵשׁ, וּדְלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה. hakol leétoyé ma? leétoyé yoréch, oudla kerabi yeouda.
6. דִּתְנַן: יוֹרֵשׁ סוֹמֵךְ, יוֹרֵשׁ מֵמִיר — דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יוֹרֵשׁ אֵינוֹ סוֹמֵךְ, וְיוֹרֵשׁ אֵינוֹ מֵמִיר. ditnan: yoréch somékh, yoréch mémir — divré rabi méir. rabi yeouda omér: yoréch éno somékh, veoréch éno mémir.
7. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? — יָלֵיף תְּחִילַּת הֶקְדֵּשׁ מִסּוֹף הֶקְדֵּשׁ: מָה סוֹף הֶקְדֵּשׁ — יוֹרֵשׁ אֵינוֹ סוֹמֵךְ, אַף תְּחִילַּת הֶקְדֵּשׁ — יוֹרֵשׁ אֵינוֹ מֵמִיר. ma tama derabi yeouda? — yaléf te'hilat hekdéch misof hekdéch: ma sof hekdéch — yoréch éno somékh, af te'hilat hekdéch — yoréch éno mémir.
8. וּסְמִיכָה גּוּפַהּ מְנָלַן? תְּלָת ״קׇרְבָּנוֹ״ כְּתִיבִי: חַד — ״קׇרְבָּנוֹ״ וְלֹא קׇרְבַּן גּוֹי, וְחַד — ״קׇרְבָּנוֹ״ וְלֹא קׇרְבַּן חֲבֵירוֹ, וְחַד — ״קׇרְבָּנוֹ״ וְלֹא קׇרְבַּן אָבִיו. ousmikha goufah menalan? telat "korbano" ketivi: 'had — "korbano" velo korban go, ve'had — "korbano" velo korban 'havéro, ve'had — "korbano" velo korban avi.
9. וּלְרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר יוֹרֵשׁ סוֹמֵךְ, וְהָכְתִיב ״קׇרְבָּנוֹ״! הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְרַבּוֹת כׇּל בַּעֲלֵי חוֹבְרִין לִסְמִיכָה. oulrabi méir deamar yoréch somékh, vehakhtiv "korbano"! haou mibeé léh lerabot kol baalé 'hovrin lismikha.
10. וְרַבִּי יְהוּדָה, בַּעֲלֵי חוֹבְרִין לִסְמִיכָה לֵית לֵיהּ. מַאי טַעְמָא? דְּהָא לָא מְיַחַד קׇרְבָּן דִּידְהוּ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לְעוֹלָם אִית לֵיהּ, וְקׇרְבַּן גּוֹי וְקׇרְבַּן חֲבֵירוֹ מֵחַד קְרָא נָפְקָא, דְּאִיַּיתַּר לֵיהּ חַד לְבַעֲלֵי חוֹבְרִין לִסְמִיכָה. verabi yeouda, baalé 'hovrin lismikha lét léh. ma tama? deha la meya'had korban didou. veibaét éma: leolam it léh, vekorban go vekorban 'havéro mé'had kera nafka, deiyatar léh 'had levaalé 'hovrin lismikha.
11. וְרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר יוֹרֵשׁ מֵמִיר, מַאי טַעְמָא? אָמַר לָךְ: ״אִם הָמֵר יָמִיר״ לְרַבּוֹת הַיּוֹרֵשׁ, verabi méir deamar yoréch mémir, ma tama? amar lakh: "im hamér yamir" lerabot hayoréch,

Daf 2b

1. וְיָלֵיף סוֹף הֶקְדֵּשׁ מִתְּחִילַּת הֶקְדֵּשׁ, מָה תְּחִילַּת הֶקְדֵּשׁ יוֹרֵשׁ מֵימִר, אַף סוֹף הֶקְדֵּשׁ יוֹרֵשׁ סוֹמֵךְ. veyaléf sof hekdéch mite'hilat hekdéch, ma te'hilat hekdéch yoréch mémir, af sof hekdéch yoréch somékh.
2. רַבִּי יְהוּדָה, הַאי ״וְאִם הָמֵר יָמִיר״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? לְרַבּוֹת אֶת הָאִשָּׁה. וְכִדְתַנְיָא: לְפִי שֶׁכׇּל הָעִנְיָן כּוּלּוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא לְשׁוֹן זָכָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אֹתוֹ״, אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאִם הָמֵר יָמִיר״ לְרַבּוֹת אֶת הָאִשָּׁה. rabi yeouda, ha "veim hamér yamir" ma avéd léh? lerabot et haicha. vekhidtanya: lefi chekol hainyan koulo éno medabér ela lechon zakhar, cheneemar: "lo ya'halifenou velo yamir oto", icha minayin? talmoud lomar: "veim hamér yamir" lerabot et haicha.
3. וּלְרַבִּי מֵאִיר, אִשָּׁה מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מִ״וְּאִם״. וְרַבִּי יְהוּדָה, ״וְאִם״ לָא דָּרֵישׁ. oulrabi méir, icha mena léh? nafka léh mi"ouim". verabi yeouda, "veim" la daréch.
4. וּבֵין רַבִּי מֵאִיר וּבֵין רַבִּי יְהוּדָה, טַעְמָא דְּרַבִּי קְרָא לְאִשָּׁה, הָא לָא רַבְּיַיהּ קְרָא — הֲוָה אָמֵינָא: כִּי עָבְדָא תְּמוּרָה לָא לָקְיָא. וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, וְכֵן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכׇּל חַטֹּאת הָאָדָם״ — הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לְאִישׁ לְכׇל עֳונָשִׁין שֶׁבַּתּוֹרָה! ouvén rabi méir ouvén rabi yeouda, tama derabi kera leicha, ha la rabeyah kera — hava aména: ki avda temoura la lakya. vehaamar rav yeouda amar rav, vekhén tana devé rabi yichmaél: "ich o icha ki yaasou mikol 'hatot haadam" — hichva hakatouv icha leich lekhol onachin chebatora!
5. אִיצְטְרִיךְ, מַהוּ דְּתֵימָא: הָנֵי מִילֵּי עוֹנֶשׁ דְּשָׁוֶה בֵּין בְּיָחִיד בֵּין בְּצִבּוּר, אֲבָל הָכָא, כֵּיוָן דְּעוֹנֶשׁ שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בַּכֹּל הוּא, דִּתְנַן: אֵין הַצִּבּוּר וְהַשּׁוּתָּפִין עוֹשִׂין תְּמוּרָה — אִשָּׁה נָמֵי כִּי עָבְדָא לָא לָקְיָא, קָא מַשְׁמַע לַן. itsterikh, maou detéma: hané milé onech dechave bén beya'hid bén betsibour, aval hakha, kévan deonech cheéno chave bakol hou, ditnan: én hatsibour vehachoutafin osin temoura — icha namé ki avda la lakya, ka machma lan.
6. בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: קָטָן מַהוּ שֶׁיָּמִיר? הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא בְּקָטָן שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְעוֹנַת נְדָרִים — לָא תִּיבְּעֵי לָךְ, דְּכֵיוָן אַקְדּוֹשֵׁי לָא אַקְדֵּישׁ, אֲמוֹרֵי מֵמַיר? אֶלָּא כִּי קָמִבַּעְיָא לֵיהּ — בְּקָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְעוֹנַת נְדָרִים. baé ramé bar 'hama: katan maou cheyamir? hékhi damé? iléma bekatan chelo higia leonat nedarim — la tibeé lakh, dekhévan akdoché la akdéch, amoré mémar? ela ki kamibaya léh — bekatan chehigia leonat nedarim.
7. מִי אָמְרִינַן, כֵּיוָן דְּאָמַר מָר: ״אִישׁ״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״כִּי יַפְלִיא נֶדֶר״ — לְרַבּוֹת מוּפְלָא הַסָּמוּךְ לְאִישׁ, דְּקׇדְשׁוֹ קָדוֹשׁ. מִדְּאַקְדּוֹשֵׁי מַקְדֵּישׁ, אֲמוֹרֵי נָמֵי מֵמַיר, אוֹ דִלְמָא: כֵּיוָן דְּלָאו בַּר עוּנְשִׁין הוּא, בִּתְמוּרָה לָא מִיתְּפִיס? mi amrinan, kévan deamar mar: "ich", ma talmoud lomar "ki yafli neder" — lerabot moufla hasamoukh leich, dekodcho kadoch. mideakdoché makdéch, amoré namé mémar, o dilma: kévan dela bar ounchin hou, bitmoura la mitefis?
8. אִם תִּימְצֵי לוֹמַר קָטָן עָבֵיד תְּמוּרָה, דְּהָא אָתֵי לִכְלַל עֳונָשִׁין, גּוֹי מַהוּ שֶׁיָּמִיר? מִי אָמְרַתְּ מִדְּאַקְדּוֹשֵׁי מַקְדֵּישׁ, דְּתַנְיָא: ״אִישׁ אִישׁ״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִישׁ אִישׁ״? לְרַבּוֹת אֶת הַגּוֹיִם, שֶׁנּוֹדְרִים נְדָרִים וּנְדָבוֹת כְּיִשְׂרָאֵל, אֲמוֹרֵי נָמֵי מֵמַיר. אוֹ דִלְמָא: כֵּיוָן דְּלָא אָתֵי לִכְלַל עֳונָשִׁין, כִּי עָבֵיד תְּמוּרָה לָא קָדְשָׁה? im timtsé lomar katan avéd temoura, deha até likhlal onachin, go maou cheyamir? mi amrate mideakdoché makdéch, detanya: "ich ich", ma talmoud lomar "ich ich"? lerabot et hagoyim, chenodrim nedarim oundavot keyisraél, amoré namé mémar. o dilma: kévan dela até likhlal onachin, ki avéd temoura la kadcha?
9. אָמַר רָבָא: תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: קׇדְשֵׁי גוֹיִם — לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין, וְאֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּיגּוּל, נוֹתָר וְטָמֵא, אֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה, וְאֵין מְבִיאִין עֲלֵיהֶם נְסָכִים, אֲבָל קׇרְבָּנוֹ טָעוּן נְסָכִים, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. amar rava: ta chema, detanya: kodché goyim — lo nehenin velo moalin, veén 'hayavin aléhem michoum pigoul, notar vetamé, én osin temoura, veén meviin aléhem nesakhim, aval korbano taoun nesakhim, divré rabi chimon.
10. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: בְּכוּלָּן אֲנִי רוֹאֶה לְהַחְמִיר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּקׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ, אֲבָל בְּקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת מוֹעֲלִין בָּהֶן. קָתָנֵי מִיהָא: אֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה! amar rabi yosé: bekhoulan ani roe leha'hmir. bame devarim amourim? bekodché mizbé'ha, aval bekodché bedek habayit moalin bahen. katané miha: én osin temoura!
11. וְרָמֵי בַּר חָמָא, בְּהִקְדִּישׁ גּוֹי לְהִתְכַּפֵּר גּוֹי — לָא קָמִיבַּעְיָא לִי, כִּי קָמִיבַּעְיָא לִי — בְּהִקְדִּישׁ גּוֹי וּמִתְכַּפֵּר בְּיִשְׂרָאֵל: בָּתַר מַקְדִּישׁ אָזְלִינַן, אוֹ בָּתַר מִתְכַּפֵּר אָזְלִינַן? veramé bar 'hama, behikdich go lehitkapér go — la kamibaya li, ki kamibaya li — behikdich go oumitkapér beyisraél: batar makdich azlinan, o batar mitkapér azlinan?
12. תִּיפְשׁוֹט לֵיהּ מִדְּרַבִּי אֲבָהוּ, דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַמַּקְדִּישׁ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ, וּמִתְכַּפֵּר עוֹשֶׂה תְּמוּרָה, וְהַתּוֹרֵם מִשֶּׁלּוֹ tifchot léh miderabi avaou, deamar rabi avaou amar rabi yo'hanan: hamakdich mosif 'homech, oumitkapér ose temoura, vehatorém michelo

Daf 3a

1. עַל שֶׁל חֲבֵירוֹ — טוֹבַת הֲנָאָה שֶׁלּוֹ! al chel 'havéro — tovat hanaa chelo!
2. אֲמַר לֵיהּ: הָתָם הוּא דְּקָאָתֵי מִכֹּחַ יִשְׂרָאֵל, מִשּׁוּם הָכִי אָזְלִינַן בָּתַר מִתְכַּפֵּר, וְהָוֵה לֵיהּ תְּחִילָּתוֹ וְסוֹפוֹ בְּיַד יִשְׂרָאֵל. אֲבָל הָכָא, הָכִי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ: מִי בָּעֵינַן מִתְּחִילָּה וְעַד סוֹף דְּתֵיקוּ בִּרְשׁוּת מַאן דְּעָבֵיד תְּמוּרָה? תֵּיקוּ. amar léh: hatam hou dekaaté miko'ha yisraél, michoum hakhi azlinan batar mitkapér, vehavé léh te'hilato vesofo beyad yisraél. aval hakha, hakhi ka mibaya léh: mi baénan mite'hila vead sof detékou birchout man deavéd temoura? tékou.
3. אָמַר מָר: מוּקְדְּשֵׁי גּוֹיִם לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. לֹא נֶהֱנִין — מִדְּרַבָּנַן, וְלֹא מוֹעֲלִין — מִדְּאוֹרָיְיתָא. amar mar: moukdeché goyim lo nehenin velo moalin. lo nehenin — miderabanan, velo moalin — mideorayta.
4. מַאי טַעְמָא? דִּכְתִיב: ״נֶפֶשׁ כִּי תִּמְעֹל מַעַל וְחָטְאָה בִּשְׁגָגָה״, וְיָלְפִינַן ״חֵטְא״ ״חֵטְא״ מִתְּרוּמָה, וּבִתְרוּמָה כְּתִיב: ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, וְלֹא גּוֹיִם. ma tama? dikhtiv: "nefech ki timol maal ve'hata bichgaga", veyalfinan "'hét" "'hét" miterouma, ouvitrouma ketiv: "bené yisraél", velo goyim.
5. וְאֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶם, מִשּׁוּם פִּיגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא, דִּכְתִיב בַּהּ בְּטוּמְאָה: ״דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְיִנָּזְרוּ מִקׇּדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם וְגוֹ׳״. veén 'hayavin aléhem, michoum pigoul, notar, vetamé, dikhtiv bah betouma: "dabér el aharon veel bana veyinazrou mikodché vené yisraél velo ye'halelou et chém vego'".
6. וְיָלֵיף נוֹתָר ״חִילּוּל״ ״חִילּוּל״ מִטּוּמְאָה, דִּכְתִיב גַּבֵּי טוּמְאָה: ״בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְחַלְּלוּוְגוֹ׳״, וּכְתִיב גַּבֵּי נוֹתָר: ״וְאוֹכְלָיו עֲוֹנוֹ יִשָּׂא כִּי אֶת קֹדֶשׁ ה׳ חִלֵּל״. veyaléf notar "'hiloul" "'hiloul" mitouma, dikhtiv gabé touma: "vené yisraél velo ye'halelouvgo'", oukhtiv gabé notar: "veokhla aono yisa ki et kodech h' 'hilél".
7. וְיָלֵיף פִּיגּוּל ״עָוֹן״ ״עָוֹן״ מִנּוֹתָר, דִּכְתִיב גַּבֵּי פִּיגּוּל: ״וְהַנֶּפֶשׁ הָאוֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ עֲוֹנָהּ תִּשָּׂא״, וּכְתִיב גַּבֵּי נוֹתָר: ״וְאוֹכְלָיו עֲוֹנוֹ יִשָּׂא כִּי אֶת קֹדֶשׁ ה׳ חִלֵּל״, וְכוּלְּהוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא גּוֹיִם. veyaléf pigoul "aon" "aon" minotar, dikhtiv gabé pigoul: "vehanefech haokhelet mimenou aonah tisa", oukhtiv gabé notar: "veokhla aono yisa ki et kodech h' 'hilél", vekhouleou bené yisraél velo goyim.
8. וְאֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה, דִּכְתִיב: ״לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר״, וּכְתִיב בְּרֵישׁ עִנְיָן: ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִישׁ כִּי יַפְלִיא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ״. veén osin temoura, dikhtiv: "lo ya'halifenou velo yamir", oukhtiv beréch inyan: "dabér el bené yisraél lémor ich ki yafli neder beerkekha".
9. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: וְאֵין עוֹשִׂין תְּמוּרָה, מַאי טַעְמָא? דְּאִיתַּקַּשָׁא תְּמוּרַת בְּהֵמָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה, וּמַעְשַׂר בְּהֵמָה לְמַעֲשֵׂר דָּגָן. וְגַבֵּי מַעְשַׂר דָּגָן כְּתִיב: ״(כֹּל) [כִּי אֶת] מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה׳... בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ — וְלֹא גּוֹיִם. lichana a'harina: veén osin temoura, ma tama? deitakacha temourat behéma lemasar behéma, oumasar behéma lemaasér dagan. vegabé masar dagan ketiv: "(kol) [ki et] masar bené yisraél acher yarimou la'... bené yisraél" — velo goyim.
10. וְאֵין מֵבִיא (עֲלֵיהֶן) נְסָכִים, אֲבָל קׇרְבָּנוֹ טָעוּן נְסָכִים, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״אֶזְרָח״ — אֶזְרָח מֵבִיא נְסָכִים וְאֵין הַגּוֹי מֵבִיא נְסָכִים. יָכוֹל לֹא תְּהֵא עוֹלָתוֹ טְעוּנָה נְסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר ״כָּכָה״. veén mévi (aléhen) nesakhim, aval korbano taoun nesakhim, divré rabi chimon. mena hané milé? detanou rabanan: "ezra'h" — ezra'h mévi nesakhim veén hago mévi nesakhim. yakhol lo tehé olato teouna nesakhim? talmoud lomar "kakha".
11. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: רוֹאֶה אֲנִי בְּכוּלָּן לְהַחְמִיר. מַאי טַעְמָא? ״לַה׳״ כְּתִיב בֵּיהּ. amar rabi yosé: roe ani bekhoulan leha'hmir. ma tama? "la'" ketiv béh.
12. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּקׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ, אֲבָל בְּקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת — מוֹעֲלִין בָּהֶן. מַאי טַעְמָא? דְּכִי גָּמְרִינַן מְעִילָה ״חֵטְא״ ״חֵטְא״ מִתְּרוּמָה, דֻּומְיָא דִּתְרוּמָה (דקדוש) [דִּקְדוֹשָׁה] קְדוּשַּׁת הַגּוּף, אֲבָל בקדשי בֶּדֶק הַבַּיִת דִּקְדוּשַּׁת דָּמִים — לָא. bame devarim amourim — bekodché mizbé'ha, aval bekodché bedek habayit — moalin bahen. ma tama? dekhi gamrinan meila "'hét" "'hét" miterouma, doumya ditrouma (dkdch) [dikdocha] kedouchat hagouf, aval vkdch bedek habayit dikdouchat damim — la.
13. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: כׇּל ״לֹא תַעֲשֶׂה״ בַּתּוֹרָה, עָשָׂה (בָּהּ) מַעֲשֶׂה — חַיָּיב, לֹא עָשָׂה (בָּהּ) מַעֲשֶׂה — פָּטוּר. amar rav yeouda, amar rav: kol "lo taase" batora, asa (bah) maase — 'hayav, lo asa (bah) maase — patour.
14. וּכְלָלָא הוּא דְּלָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה פָּטוּר? וַהֲרֵי מֵימֵר, דְּלָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה הוּא, וְלָקֵי, דִּתְנַן: ״לֹא שֶׁהוּא רַשַּׁאי לְהָמִיר, אֶלָּא שֶׁאִם הֵמִיר מוּמָר, וְסוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים״. oukhlala hou dela cheén bo maase patour? vaharé mémér, dela cheén bo maase hou, velaké, ditnan: "lo cheou racha lehamir, ela cheim hémir moumar, vesofég et haarbaim".
15. אָמַר לְךָ רַב: הָא מַנִּי? רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה — לוֹקִין עָלָיו. amar lekha rav: ha mani? rabi yeouda hi, deamar: la cheén bo maase — lokin ala.
16. וּמִי מָצֵית מוֹקְמַתְּ לְמַתְנִיתִין כְּרַבִּי יְהוּדָה? וְהָא אוֹקֵימְתַּאּ לְרֵישָׁא דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּקָתָנֵי ״הַכֹּל מְמִירִין״, ״הַכֹּל״ לְאֵיתוֹיֵי מַאי? לְאֵיתוֹיֵי יוֹרֵשׁ, וּדְלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה! oumi matsét mokmate lematnitin kerabi yeouda? veha okémta lerécha dela kerabi yeouda, dekatané "hakol memirin", "hakol" leétoyé ma? leétoyé yoréch, oudla kerabi yeouda!
17. הַאי תַּנָּא סָבַר לַהּ כְּוָותֵיהּ בַּחֲדָא — דְּלָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה לוֹקִין עָלָיו, וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא — דְּאִילּוּ רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: יוֹרֵשׁ אֵינוֹ סוֹמֵךְ, יוֹרֵשׁ אֵינוֹ מֵמִיר, וְתַנָּא דִידַן סָבַר: יוֹרֵשׁ סוֹמֵךְ, יוֹרֵשׁ מֵמִיר. ha tana savar lah kevatéh ba'hada — dela cheén bo maase lokin ala, ouflig aléh ba'hada — deilou rabi yeouda savar: yoréch éno somékh, yoréch éno mémir, vetana didan savar: yoréch somékh, yoréch mémir.
18. אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין, אָמַר רַב עַמְרָם, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: כׇּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה, עָשָׂה בּוֹ מַעֲשֶׂה — לוֹקֶה, לֹא עָשָׂה בּוֹ מַעֲשֶׂה — פָּטוּר, חוּץ מִנִּשְׁבָּע, וּמֵימֵר, וּמְקַלֵּל חֲבֵירוֹ בַּשֵּׁם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה — חַיָּיב. מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמְרוּ: אַף הַמַּקְדִּים תְּרוּמָה לְבִיכּוּרִים. amar rav idi bar avin, amar rav amram, amar rabi yits'hak, amar rabi yo'hanan michoum rabi yosé hagelili: kol lo taase chebatora, asa bo maase — loke, lo asa bo maase — patour, 'houts minichba, oumémér, oumkalél 'havéro bachém, af al pi chelo asa maase — 'hayav. michoum rabi yosé berabi 'hanina amrou: af hamakdim terouma levikourim.
19. נִשְׁבָּע מְנָלַן? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: אָמַר קְרָא ״כִּי לֹא יְנַקֶּה ה׳ אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא״, בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה nichba menalan? amar rabi yo'hanan michoum rabi méir: amar kera "ki lo yenake h' ét acher yisa et chemo lachav", bét din chel mala

Daf 3b

1. אֵין מְנַקִּין אוֹתוֹ, אֲבָל בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה מַלְקִין אוֹתוֹ וּמְנַקִּין אוֹתוֹ. én menakin oto, aval bét din chel mata malkin oto oumnakin oto.
2. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: וְאֵימָא לָא תִּיהְוֵי לֵיהּ נְקִיּוּת כְּלָל! אֲמַר לֵיהּ: אִם כֵּן, לִכְתּוֹב קְרָא ״לֹא יִנָּקֶה״ וְלִישְׁתּוֹק, ״ה׳״ לְמָה לִי? בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה הוּא דְּאֵין מְנַקִּין אוֹתוֹ, אֲבָל בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה מַלְקִין וּמְנַקִּין אוֹתוֹ. amar léh rav papa leabayé: veéma la tihvé léh nekiyout kelal! amar léh: im kén, likhtov kera "lo yinake" velichtok, "h'" lema li? bét din chel mala hou deén menakin oto, aval bét din chel mata malkin oumnakin oto.
3. אַשְׁכְּחַן שְׁבוּעַת שָׁוְא, שְׁבוּעַת שֶׁקֶר מְנָלַן? רַבִּי יוֹחָנָן דִּידֵיהּ אָמַר: ״לַשָּׁוְא״ ״לַשָּׁוְא״ שְׁנֵי פְּעָמִים, אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִשְׁבוּעַת שָׁוְא — תְּנֵיהוּ עִנְיָן לִשְׁבוּעַת שֶׁקֶר, דְּלוֹקֶה. achke'han chevouat chav, chevouat cheker menalan? rabi yo'hanan didéh amar: "lachav" "lachav" chené peamim, im éno inyan lichvouat chav — tenéou inyan lichvouat cheker, deloke.
4. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי אֲבָהוּ: שְׁבוּעַת שֶׁקֶר הֵיכִי דָּמֵי? אִי נֵימָא דַּאֲמַר ״שֶׁלֹּא אוֹכַל״ וַאֲכַל — הָתָם (הוּא) מַעֲשֵׂה עֲבַד, וְאֶלָּא דְּאָמַר ״שֶׁאוֹכַל״ וְלָא אֲכַל — הָהוּא מִי לָקֵי? וְהָאִיתְּמַר: ״שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל כִּכָּר זֶה הַיּוֹם״ וְעָבַר הַיּוֹם וְלֹא אָכַל — רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמְרִי: אֵינוֹ לוֹקֶה. matkéf lah rabi avaou: chevouat cheker hékhi damé? i néma daamar "chelo okhal" vaakhal — hatam (hou) maasé avad, veela deamar "cheokhal" vela akhal — haou mi laké? vehaitemar: "chevoua cheokhal kikar ze hayom" veavar hayom velo akhal — rabi yo'hanan verabi chimon ben lakich amri: éno loke.
5. רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר: אֵינוֹ לוֹקֶה, דְּלָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה הוּא, וְכׇל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה אֵין לוֹקִין עָלָיו. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אֵינוֹ לוֹקֶה, מִשּׁוּם דְּהָוֵה לֵיהּ הַתְרָאַת סָפֵק, וְכׇל הַתְרָאַת סָפֵק אֵין לוֹקִין עָלָיו! rabi yo'hanan omér: éno loke, dela cheén bo maase hou, vekhol la cheén bo maase én lokin ala. veréch lakich amar: éno loke, michoum dehavé léh hatraat safék, vekhol hatraat safék én lokin ala!
6. אֶלָּא אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: תְּהֵא בְּ״אָכַלְתִּי״ וְ״לֹא אָכַלְתִּי״. ela amar rabi avaou: tehé be"akhalti" ve"lo akhalti".
7. וּמַאי שְׁנָא דְּקָא מְרַבֵּה ״אָכַלְתִּי״ וְ״לֹא אָכַלְתִּי״ מֵ״אוֹכַל״ וְלֹא אָכַל? אָמַר רָבָא: בְּפֵירוּשׁ רִיבְּתָה תּוֹרָה שֶׁקֶר דּוֹמֶה לְשָׁוְא, מָה שָׁוְא לְשֶׁעָבַר, אַף שֶׁקֶר לְשֶׁעָבַר. ouma chena deka merabé "akhalti" ve"lo akhalti" mé"okhal" velo akhal? amar rava: beférouch ribeta tora cheker dome lechav, ma chav lecheavar, af cheker lecheavar.
8. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי אֲבָהוּ: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל כִּכָּר זוֹ״, ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה״, ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה״, וַאֲכָלָהּ — אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. וְזוֹהִי שְׁבוּעַת בִּיטּוּי, שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת, וְעַל שִׁגְגָתָהּ קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. זוֹהִי לְמַעוֹטֵי מַאי? לָאו לְמַעוֹטֵי ״אָכַלְתִּי״ וְלֹא ״אָכַלְתִּי״, דְּלָא לָקֵי? étivéh rabi yirmeya lerabi avaou: "chevoua chelo okhal kikar zo", "chevoua chelo okhlena", "chevoua chelo okhlena", vaakhalah — éno 'hayav ela a'hat. vezohi chevouat bitou, che'hayavin al zedonah makot, veal chiggatah korban ole veoréd. zohi lemaoté ma? la lemaoté "akhalti" velo "akhalti", dela laké?
9. לֹא, זוֹ הִיא דְּעַל שִׁגְגָתָהּ מַיְיתֵי קׇרְבָּן, אֲבָל ״אָכַלְתִּי״ וְ״לֹא אָכַלְתִּי״ לָא מַיְיתֵי קׇרְבָּן. וּמַנִּי? רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא, דְּאָמַר: אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל הֶעָתִיד לָבֹא, אֲבָל מִילְקָא לָקֵי. lo, zo hi deal chiggatah mayté korban, aval "akhalti" ve"lo akhalti" la mayté korban. oumani? rabi yichmaél hi, deamar: éno 'hayav ela al heatid lavo, aval milka laké.
10. אֵימָא סֵיפָא: זוֹהִי שְׁבוּעַת שָׁוְא שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת, וְעַל שִׁגְגָתָהּ פָּטוּר. ״זוֹהִי״ לְמַעוֹטֵי מַאי? לָאו לְמַעוֹטֵי ״אָכַלְתִּי״ וְ״לֹא אָכַלְתִּי״, דְּלָא לָקֵי? éma séfa: zohi chevouat chav che'hayavin al zedonah makot, veal chiggatah patour. "zohi" lemaoté ma? la lemaoté "akhalti" ve"lo akhalti", dela laké?
11. לֹא, זוֹהִי דְּעַל שִׁגְגָתָהּ פָּטוּר מִקׇּרְבָּן, אֲבָל ״אָכַלְתִּי״ וְ״לֹא אָכַלְתִּי״ — מַיְיתֵי קׇרְבָּן. וּמַנִּי? רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּאָמַר: מְבִיאִין קׇרְבָּן לְשֶׁעָבַר. lo, zohi deal chiggatah patour mikorban, aval "akhalti" ve"lo akhalti" — mayté korban. oumani? rabi akiva hi, deamar: meviin korban lecheavar.
12. וְהָא אָמְרַתְּ רֵישָׁא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל! אֶלָּא, מִדְּסֵיפָא רַבִּי עֲקִיבָא — רֵישָׁא נָמֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְרֵישָׁא לָאו לְמַעוֹטֵי ״אָכַלְתִּי״ וְ״לֹא אָכַלְתִּי״, אֶלָּא לְמַעוֹטֵי ״אוֹכַל״ וְלֹא אָכַל. veha amrate récha rabi yichmaél! ela, mideséfa rabi akiva — récha namé rabi akiva, verécha la lemaoté "akhalti" ve"lo akhalti", ela lemaoté "okhal" velo akhal.
13. וּמַאי שְׁנָא, מִשּׁוּם דְּקָאֵי בִּלְהַבָּא — מְמַעֵט לְהַבָּא, קָאֵי בִּלְהַבָּא — מְמַעֵט לְשֶׁעָבַר? ouma chena, michoum dekaé bilhaba — memaét lehaba, kaé bilhaba — memaét lecheavar?
14. וּמֵימֵר. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְתַנָּא: לָא תִּתְנִי ״וּמֵימֵר״, מִשּׁוּם דִּבְדִיבּוּרוֹ עָשָׂה מַעֲשֶׂה. oumémér. amar léh rabi yo'hanan letana: la titni "oumémér", michoum divdibouro asa maase.
15. הַמְקַלֵּל אֶת חֲבֵירוֹ בַּשֵּׁם. מְנָלַן? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: אָמַר קְרָא ״אִם לֹא תִשְׁמֹר״, וּכְתִיב ״וְהִפְלָא ה׳ אֶת מַכּוֹתְךָ״. הַפְלָאָה זוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּ, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְהִפִּילוֹ הַשּׁוֹפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו״ — הֱוֵי אוֹמֵר: הַפְלָאָה זוֹ מַלְקוֹת. hamkalél et 'havéro bachém. menalan? amar rabi elazar, amar rabi ochaya: amar kera "im lo tichmor", oukhtiv "vehifla h' et makotkha". haflaa zo éni yodéa maou, kecheou omér "vehipilo hachofét vehikaou lefana" — hevé omér: haflaa zo malkot.
16. אֵימַר: אֲפִילּוּ שְׁבוּעַת אֱמֶת? בְּהֶדְיָא כְּתִיב: ״שְׁבוּעַת ה׳ תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם״. émar: afilou chevouat emet? behedya ketiv: "chevouat h' tihye bén chenéhem".
17. אֵימַר הָנֵי מִילֵּי לְפַיֵּיס אֶת חֲבֵירוֹ, אֲבָל מִילְקָא לִילְקֵי? לָא מָצֵית אָמְרַתְּ, דְּהָכְתִיב ״וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ״. émar hané milé lefayés et 'havéro, aval milka lilké? la matsét amrate, dehakhtiv "ouvichmo tichavéa".
18. הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַב, דְּאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: מִנַּיִן שֶׁנִּשְׁבָּעִין לְקַיֵּים אֶת הַמִּצְוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר: ״נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה לִשְׁמוֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ״. הָכְתִיב קְרָא אַחֲרִינָא: ״וּבוֹ תִדְבָּק וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ״. haou mibeé léh lekhidrav, deamar rav gidél amar rav: minayin chenichbain lekayém et hamitsot? cheneemar: "nichbati vaakayéma lichmor michpeté tsidkekha". hakhtiv kera a'harina: "ouvo tidbak ouvichmo tichavéa".
19. אֶלָּא לְמַאי אֲתָא — לִמְקַלֵּל אֶת חֲבֵירוֹ בַּשֵּׁם. וְאֵימָא — לְמוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה? מִי גָּרַע מְקַלֵּל אֶת חֲבֵירוֹ בַּשֵּׁם מִמּוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה? ela lema ata — limkalél et 'havéro bachém. veéma — lemotsi chém chamayim levatala? mi gara mekalél et 'havéro bachém mimotsi chém chamayim levatala?
20. אֲנַן, הָכִי קָא קַשְׁיָא לַן: אֵימָא מוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה — תִּיסְגֵּי לֵיהּ בְּמַלְקוֹת, אֲבָל מְקַלֵּל חֲבֵירוֹ בַּשֵּׁם, כֵּיוָן דְּקָעָבֵיד תַּרְתֵּי, דְּקָא מַפֵּיק שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה וְקָמְצַעַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ — לָא תִּיסְגֵּי לֵיהּ בְּמַלְקוֹת! anan, hakhi ka kachya lan: éma motsi chém chamayim levatala — tisgé léh bemalkot, aval mekalél 'havéro bachém, kévan dekaavéd tarté, deka mapék chém chamayim levatala vekamtsaar léh le'havréh — la tisgé léh bemalkot!

Daf 4a

1. לָא מָצֵית אָמְרַתְּ, דִּכְתִיב ״לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ״, וְאִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לְקַלֵּל אֶת חֲבֵירוֹ — אַזְהַרְתֵּיהּ מֵהָכָא דִּכְתִיב ״לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ״, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ מוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה — אַזְהַרְתֵּיהּ מֵהֵיכָא? la matsét amrate, dikhtiv "lo tekalél 'héréch", vei amrate bichlama lekalél et 'havéro — azhartéh méhakha dikhtiv "lo tekalél 'héréch", ela i amrate motsi chém chamayim levatala — azhartéh méhékha?
2. אַלְּמָה לָא? וְהָכְתִיב: ״אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַעֲבוֹד״! הָהוּא אַזְהָרַת עֲשֵׂה הוּא. alema la? vehakhtiv: "et h' elohekha tira veoto taavod"! haou azharat asé hou.
3. מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמְרוּ: אַף הַמַּקְדִּים תְּרוּמָה לְבִיכּוּרִים. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא? אָמַר קְרָא: ״מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר״ — ״מְלֵאָה״ אֵלּוּ בִּיכּוּרִים, ״וְדִמְעֲךָ״ אֵלּוּ תְּרוּמָה, וְאָמְרַתְּ ״לֹא תְאַחֵר״. michoum rabi yosé berabi 'hanina amrou: af hamakdim terouma levikourim. ma tama derabi yosé berabi 'hanina? amar kera: "meléatkha vedimakha lo tea'hér" — "meléa" élou bikourim, "vedimakha" élou terouma, veamrate "lo tea'hér".
4. אִיתְּמַר: הִקְדִּים תְּרוּמָה לְבִיכּוּרִים, רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, חַד אָמַר: לוֹקֶה, וְחַד אָמַר: אֵינוֹ לוֹקֶה. תִּסְתַּיֵּים דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא הוּא דְּאָמַר לוֹקֶה, מִדְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: אַף הַמַּקְדִּים תְּרוּמָה לְבִיכּוּרִים לוֹקֶה. itemar: hikdim terouma levikourim, rabi elazar verabi yosé berabi 'hanina, 'had amar: loke, ve'had amar: éno loke. tistayém derabi yosé berabi 'hanina hou deamar loke, mideamar rabi yosé berabi 'hanina: af hamakdim terouma levikourim loke.
5. אַדְּרַבָּה, תִּסְתַּיֵּים דְּרַבִּי אֶלְעָזָר הוּא דְּאָמַר לוֹקֶה, דִּתְנַן: הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי כַּלְכַּלּוֹת שֶׁל טֶבֶל, וְאָמַר: ״מַעֲשֵׂר שֶׁל זוֹ בָּזוֹ״ — הָרִאשׁוֹנָה מְעוּשֶּׂרֶת. aderaba, tistayém derabi elazar hou deamar loke, ditnan: haou lefana cheté kalkalot chel tevel, veamar: "maasér chel zo bazo" — harichona meouseret.
6. ״שֶׁל זוֹ בָּזוֹ וְשֶׁל זוֹ בָּזוֹ״ — הָרִאשׁוֹנָה מְעוּשֶּׂרֶת, וְהַשְּׁנִיָּה אֵינָהּ מְעוּשֶּׂרֶת. ״מַעַשְׂרוֹתֵיהֶם מַעְשַׂר כַּלְכַּלָּה בַּחֲבֶירְתָּהּ״ — קְרָא אֶת הַשֵּׁם. "chel zo bazo vechel zo bazo" — harichona meouseret, vehacheniya énah meouseret. "maasrotéhem masar kalkala ba'havertah" — kera et hachém.
7. וְאִתְּמַר, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: לוֹקֶה, מִפְּנֵי שֶׁהִקְדִּים מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁבָּהּ לְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁבַּחֲבֶירְתָּהּ. תִּסְתַּיֵּים. veitemar, rabi elazar amar: loke, mipené chehikdim maasér chéni chebah lemaasér richon cheba'havertah. tistayém.
8. אֶלָּא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא, דְּאָמַר אֵינוֹ לוֹקֶה, לֵימָא קַשְׁיָא דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אַדְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא! ela rabi yosé berabi 'hanina, deamar éno loke, léma kachya derabi yosé berabi 'hanina aderabi yosé berabi 'hanina!
9. לָא, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא la, rabi yosé berabi 'hanina

Daf 4b

1. אַפְּטוּרָא קָאֵי, וְהָכִי קָאָמַר: לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה אֵין לוֹקִין עָלָיו. מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמְרוּ: אַף הַמַּקְדִּים תְּרוּמָה לְבִיכּוּרִים. apetoura kaé, vehakhi kaamar: la cheén bo maase én lokin ala. michoum rabi yosé berabi 'hanina amrou: af hamakdim terouma levikourim.
2. וּמַאי שְׁנָא מֵימֵר דְּלָקֵי, מִשּׁוּם דִּבְדִיבּוּרוֹ עָשָׂה מַעֲשֶׂה? מַקְדִּים תְּרוּמָה לְבִיכּוּרִים נָמֵי לִילְקֵי, מִשּׁוּם דִּבְדִיבּוּרוֹ עָשָׂה מַעֲשֶׂה! ouma chena mémér delaké, michoum divdibouro asa maase? makdim terouma levikourim namé lilké, michoum divdibouro asa maase!
3. אָמַר רַבִּי אָבִין: שָׁאנֵי הָתָם, דְּלָאו שֶׁנִּיתָּק לַעֲשֵׂה הוּא, דִּכְתִיב: ״מִכֹּל מַעְשְׂרוֹתֵיכֶם תָּרִימוּ״. amar rabi avin: chané hatam, dela chenitak laasé hou, dikhtiv: "mikol maserotékhem tarimou".
4. יָתֵיב רַב דִּימִי וְקָאָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא, אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְכֹל לָאו שֶׁנִּיתָּק לַעֲשֵׂה לָא לָקֵי? yatév rav dimi vekaamar lah leha chemata, amar léh abayé: vekhol la chenitak laasé la laké?
5. וְהָא מֵימֵר, דְּלָאו שֶׁנִּיתָּק לַעֲשֵׂה הוּא, וְלָקֵי, דִּתְנַן: לֹא שֶׁאָדָם רַשַּׁאי לְהָמִיר, אֶלָּא שֶׁאִם הֵמִיר — מוּמָר, וְסוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. veha mémér, dela chenitak laasé hou, velaké, ditnan: lo cheadam racha lehamir, ela cheim hémir — moumar, vesofég et haarbaim.
6. הָוֵי לְהוּ תְּרֵי לָאוֵי וְחַד עֲשֵׂה, וְלָא אָתֵי חַד עֲשֵׂה וְעָקַר תְּרֵי לָאוֵי. havé leou teré lavé ve'had asé, vela até 'had asé veakar teré lavé.
7. וַהֲרֵי אוֹנֵס, דְּחַד לָאו וְחַד עֲשֵׂה, וְלָא אָתֵי חַד עֲשֵׂה וְעָקַר לָאו, דְּתַנְיָא: אוֹנֵס שֶׁגֵּירַשׁ — אִם יִשְׂרָאֵל הוּא מַחְזִיר וְאֵינוֹ לוֹקֶה, וְאִם כֹּהֵן הוּא לוֹקֶה וְאֵינוֹ מַחְזִיר! vaharé onés, de'had la ve'had asé, vela até 'had asé veakar la, detanya: onés chegérach — im yisraél hou ma'hzir veéno loke, veim kohén hou loke veéno ma'hzir!
8. כֹּהֲנִים קָאָמְרַתְּ?! כֹּהֲנִים — טַעְמָא אַחְרִינָא הוּא, דְּרַבִּי רַחֲמָנָא קְדוּשָּׁה יַתִּירָא. kohanim kaamrate?! kohanim — tama a'hrina hou, derabi ra'hamana kedoucha yatira.
9. כְּתַנָּאֵי: ״לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר״ — בָּא הַכָּתוּב לִיתֵּן עֲשֵׂה אַחַר לֹא תַעֲשֶׂה, לוֹמַר שֶׁאֵין לוֹקִין עָלָיו, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. ketanaé: "lo yachirou mimenou ad boker" — ba hakatouv litén asé a'har lo taase, lomar cheén lokin ala, divré rabi yeouda.
10. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: לֹא מִן הַשֵּׁם הוּא זֶה, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּהָוֵה לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה, וְכׇל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה — אֵין לוֹקִין עָלָיו. מִכְּלָל דְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר לוֹקִין עָלָיו. rabi yaakov omér: lo min hachém hou ze, ela michoum dehavé la cheén bo maase, vekhol la cheén bo maase — én lokin ala. mikelal derabi yeouda savar lokin ala.
11. וְרַבִּי יַעֲקֹב, הַאי ״וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרוֹפוּ״ לְמַאי אֲתָא? verabi yaakov, ha "vehanotar mimenou ad boker baéch tisrofou" lema ata?
12. מִיבְּעֵי לֵיהּ לִכְדִתְנַן: הָעֲצָמוֹת, וְהַגִּידִין, וְהַנּוֹתָר — יִשָּׂרְפוּ בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר. חָל שִׁשָּׁה עָשָׂר לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת — יִשָּׂרְפוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר, לְפִי שֶׁאֵין דּוֹחִין לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב. mibeé léh likhditnan: haatsamot, vehagidin, vehanotar — yisarfou bechicha asar. 'hal chicha asar lihot bachabat — yisarfou bechiva asar, lefi cheén do'hin lo et hachabat velo et yom tov.
13. וְאָמַר חִזְקִיָּה, וְכֵן תָּנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה: מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא ״וְהַנּוֹתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרוֹפוּ״ — בָּא הַכָּתוּב לִיתֵּן בּוֹקֶר שֵׁנִי לִשְׂרֵיפָתוֹ. veamar 'hizkiya, vekhén tana devé 'hizkiya: ma tama? amar kera "vehanotar mimenou ad boker baéch tisrofou" — ba hakatouv litén boker chéni lisréfato.
14. אָמַר אַבָּיֵי: כֹּל מִילְּתָא דְּאָמַר רַחֲמָנָא לָא תַּעֲבֵיד, אִם עָבֵיד — מַהֲנֵי, דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ לָא מַהֲנֵי — אַמַּאי לָקֵי? רָבָא אָמַר: לָא מַהֲנֵי מִידֵּי, וְהַאי דְּלָקֵי — מִשּׁוּם דַּעֲבַר אַמֵּימְרָא דְּרַחֲמָנָא הוּא. amar abayé: kol mileta deamar ra'hamana la taavéd, im avéd — mahané, dei salka datakh la mahané — ama laké? rava amar: la mahané midé, veha delaké — michoum daavar amémra dera'hamana hou.

Daf 5a

1. מֵיתִיבִי: אוֹנֵס שֶׁגֵּירֵשׁ, אִם יִשְׂרָאֵל הוּא — מַחְזִיר וְאֵינוֹ לוֹקֶה, וְאִי אָמְרַתְּ כֵּיוָן דַּעֲבַר אַמֵּימְרָא דְּרַחֲמָנָא לָקֵי, הָא נָמֵי לִילְקֵי! תְּיוּבְתָּא דְרָבָא. métivi: onés chegéréch, im yisraél hou — ma'hzir veéno loke, vei amrate kévan daavar amémra dera'hamana laké, ha namé lilké! teouvta derava.
2. אָמַר לָךְ: שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא ״כׇּל יָמָיו״, כׇּל יָמָיו בַּעֲמוֹד וְהַחְזֵיר. amar lakh: chané hatam, deamar kera "kol yama", kol yama baamod veha'hzér.
3. וּלְאַבָּיֵי, אִי לָאו דַּאֲמַר רַחֲמָנָא ״כׇּל יָמָיו״, הֲוָה אָמֵינָא אִיסּוּרָא הוּא דַּעֲבַד לֵיהּ, אִי בָּעֵי לֶיהְדַּר וְאִי בָּעֵי לָא לֶיהְדַּר, קָא מַשְׁמַע לַן. oulabayé, i la daamar ra'hamana "kol yama", hava aména isoura hou daavad léh, i baé lehdar vei baé la lehdar, ka machma lan.
4. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא. מֵיתִיבִי: אוֹנֵס שֶׁגֵּירֵשׁ — אִם יִשְׂרָאֵל הוּא מַחְזִיר וְאֵינוֹ לוֹקֶה, וְאִם כֹּהֵן הוּא לוֹקֶה וְאֵינוֹ מַחְזִיר. קָתָנֵי: ״אִם יִשְׂרָאֵל הוּא מַחְזִיר״ — תְּיוּבְתָּא דְאַבָּיֵי! lichana a'harina. métivi: onés chegéréch — im yisraél hou ma'hzir veéno loke, veim kohén hou loke veéno ma'hzir. katané: "im yisraél hou ma'hzir" — teouvta deabayé!
5. שָׁאנֵי הָתָם, דְּרַחֲמָנָא אָמַר: ״כׇּל יָמָיו״, כׇּל יָמָיו בַּ״עֲמוֹד וְהַחְזֵיר״. chané hatam, dera'hamana amar: "kol yama", kol yama ba"amod veha'hzér".
6. וְרָבָא אָמַר לָךְ: אִי לָא כְּתַב רַחֲמָנָא ״כׇּל יָמָיו״, הֲוָה אָמֵינָא: לִילְקֵי וְלֶיהְדַּר, דְּהָוֵה לֵיהּ לָאו גְּרֵידָא, דִּכְתִיב: ״לֹא יוּכַל לְשַׁלְּחָהּ״. אַהָכִי כְּתַב קְרָא ״כׇּל יָמָיו״, לְשַׁוּוֹיֵיהּ לְאוֹנֵס לְלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנִּיתָּק לַעֲשֵׂה, דְּאֵין לוֹקִין עָלָיו. verava amar lakh: i la ketav ra'hamana "kol yama", hava aména: lilké velehdar, dehavé léh la geréda, dikhtiv: "lo youkhal lechale'hah". ahakhi ketav kera "kol yama", lechaouoyéh leonés lelo taase chenitak laasé, deén lokin ala.
7. וַהֲרֵי תּוֹרֵם מִן הָרָעָה עַל הַיָּפָה, דְּרַחֲמָנָא אָמַר: ״מִכׇּל חֶלְבּוֹ״. vaharé torém min haraa al hayafa, dera'hamana amar: "mikol 'helbo".
8. חֶלְבּוֹ — אִין, גֵּירוּעִין — לָא. וּתְנַן: אֵין תּוֹרְמִין מִן הָרָעָה עַל הַיָּפָה, וְאִם תָּרַם — תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. אַלְמָא מַהֲנֵי, תְּיוּבְתָּא דְרָבָא. 'helbo — in, gérouin — la. outnan: én tormin min haraa al hayafa, veim taram — teroumato terouma. alma mahané, teouvta derava.
9. אָמַר לָךְ רָבָא: שָׁאנֵי הָתָם, כְּרַבִּי אִילְעָא, דְּאָמַר רַבִּי אִילְעָא: מִנַּיִן לְתוֹרֵם מִן הָרָעָה עַל הַיָּפָה שֶׁתְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ״. אִם אֵינוֹ קָדוֹשׁ, נְשִׂיאוּת חֵטְא לָמָּה? מִיכָּן לַתּוֹרֵם מִן הָרָעָה עַל הַיָּפָה שֶׁתְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. amar lakh rava: chané hatam, kerabi ila, deamar rabi ila: minayin letorém min haraa al hayafa cheteroumato terouma? cheneemar: "velo tisou ala 'hét baharimkhem et 'helbo mimenou". im éno kadoch, nesiout 'hét lama? mikan latorém min haraa al hayafa cheteroumato terouma.
10. וּלְאַבָּיֵי, אִי לָאו דְּאָמַר רַחֲמָנָא ״וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא״, הֲוָה אָמֵינָא הָכִי אָמַר רַחֲמָנָא: עֲבֵיד מִצְוָה מִן הַמּוּבְחָר, וְאִי לָא עָבֵיד — ״חוֹטֵא״ לָא מִיקְּרֵי, קָא מַשְׁמַע לַן. oulabayé, i la deamar ra'hamana "velo tisou ala 'hét", hava aména hakhi amar ra'hamana: avéd mitsva min hamouv'har, vei la avéd — "'hoté" la mikeré, ka machma lan.
11. וַהֲרֵי מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, דְּאָמַר רַחֲמָנָא ״כׇּל חֵלֶב יִצְהָר״, לִיתֵּן חֵלֶב לָזֶה וְחֵלֶב לָזֶה, וּתְנַן: אֵין תּוֹרְמִין מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, וְאִם תָּרַם — אֵין תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה, אַלְמָא לָא מַהֲנֵי, תְּיוּבְתָּא דְאַבָּיֵי. vaharé mimin al cheéno mino, deamar ra'hamana "kol 'hélev yitshar", litén 'hélev laze ve'hélev laze, outnan: én tormin mimin al cheéno mino, veim taram — én teroumato terouma, alma la mahané, teouvta deabayé.
12. אָמַר לָךְ אַבַּיֵּי: שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא ״רֵאשִׁיתָם״ — רֵאשִׁית לָזֶה וְרֵאשִׁית לָזֶה. וְכֵן אָמַר רַבִּי אִילְעָא: ״רֵאשִׁית״. amar lakh abayé: chané hatam, deamar kera "réchitam" — réchit laze veréchit laze. vekhén amar rabi ila: "réchit".
13. וּלְרָבָא, אִי לָאו דְּאָמַר רַחֲמָנָא ״רֵאשִׁית״, הֲוָה אָמֵינָא תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר, דִּכְתִיב בְּהוּ ״חֵלֶב״ ״חֵלֶב״, דְּאֵין תּוֹרְמִין מִזֶּה עַל זֶה. oulrava, i la deamar ra'hamana "réchit", hava aména tiroch veyitshar, dikhtiv beou "'hélev" "'hélev", deén tormin mize al ze.
14. אֲבָל תִּירוֹשׁ וְדָגָן, דָּגָן וְדָגָן, דְּחַד ״חֵלֶב״ כְּתִיב בְּהוּ, כִּי תָרֵים מֵהַאי אַהַאי — לָא לָקֵי. כְּתַב רַחֲמָנָא ״רֵאשִׁית״, לִיתֵּן חֵלֶב לָזֶה וְחֵלֶב לָזֶה. aval tiroch vedagan, dagan vedagan, de'had "'hélev" ketiv beou, ki tarém méha aha — la laké. ketav ra'hamana "réchit", litén 'hélev laze ve'hélev laze.
15. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא, הָא תִּירוֹשׁ וְדָגָן, דְּחַד ״חֵלֶב״ כְּתִיב בְּהוּ — תָּרֵים מֵהַאי אַהַאי. כְּתַב רַחֲמָנָא ״רֵאשִׁית״. lichana a'harina, ha tiroch vedagan, de'had "'hélev" ketiv beou — tarém méha aha. ketav ra'hamana "réchit".
16. וַהֲרֵי חֲרָמִים, דְּאָמַר רַחֲמָנָא: ״לֹא יִמָּכֵר וְלֹא יִגָּאֵל״, וּתְנַן: חֶרְמֵי כֹהֲנִים אֵין פּוֹדִין אוֹתָם, אֶלָּא נוֹתְנָין לַכֹּהֵן. אַלְמָא לָא מַהֲנֵי, תְּיוּבְתָּא דְאַבָּיֵי. vaharé 'haramim, deamar ra'hamana: "lo yimakhér velo yigaél", outnan: 'hermé khohanim én podin otam, ela notnan lakohén. alma la mahané, teouvta deabayé.
17. אָמַר לָךְ: שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר רַחֲמָנָא ״קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא״ — בַּהֲוָויָיתוֹ יְהֵא. amar lakh: chané hatam, deamar ra'hamana "kodech kadachim hou" — bahavayato yehé.

Daf 5b

1. וּלְרָבָא, הַאי ״הוּא״ לְמַעוֹטֵי בְּכוֹר, דְּתַנְיָא: בִּבְכוֹר נֶאֱמַר ״לֹא תִפְדֶּה״ וְנִמְכָּר הוּא, בְּמַעֲשֵׂר נֶאֱמַר ״לֹא יִגָּאֵל״ וְאֵינוֹ נִמְכָּר, לֹא חַי וְלֹא שָׁחוּט, לא תָּם וְלֹא בַּעַל מוּם. oulrava, ha "hou" lemaoté bekhor, detanya: bivkhor neemar "lo tifde" venimkar hou, bemaasér neemar "lo yigaél" veéno nimkar, lo 'ha velo cha'hout, l tam velo baal moum.
2. וַהֲרֵי תְּמוּרָה, דְּאָמַר רַחֲמָנָא: ״לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אוֹתוֹ״, וְתָנָא: לֹא שֶׁאָדָם רַשַּׁאי לְהָמִיר, אֶלָּא שֶׁאִם הֵמִיר — מוּמָר, וְסוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. אַלְמָא מַהֲנֵי, תְּיוּבְתָּא דְרָבָא! vaharé temoura, deamar ra'hamana: "lo ya'halifenou velo yamir oto", vetana: lo cheadam racha lehamir, ela cheim hémir — moumar, vesofég et haarbaim. alma mahané, teouvta derava!
3. אָמַר לָךְ: שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא ״וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹּדֶשׁ״. amar lakh: chané hatam, deamar kera "vehaya hou outmourato yihye kodech".
4. וּלְאַבָּיֵי, אִי לָאו דְּאָמַר רַחֲמָנָא ״וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ״, הֲוָה אָמֵינָא תֵּצֵא זוֹ וְתִכָּנֵס זוֹ, קָמַשְׁמַע לַן. oulabayé, i la deamar ra'hamana "vehaya hou outmourato", hava aména tétsé zo vetikanés zo, kamachma lan.
5. וַהֲרֵי בְּכוֹר, דְּאָמַר רַחֲמָנָא ״לֹא תִפְדֶּה״, וּתְנַן: יֵשׁ לָהֶן פִּדְיוֹן, וְלִתְמוּרוֹתֵיהֶן פִּדְיוֹן, חוּץ מִן הַבְּכוֹר וּמִן הַמַּעֲשֵׂר, אַלְמָא לָא מַהֲנֵי, תְּיוּבְתָּא דְאַבָּיֵי. vaharé bekhor, deamar ra'hamana "lo tifde", outnan: yéch lahen pidon, velitmourotéhen pidon, 'houts min habekhor oumin hamaasér, alma la mahané, teouvta deabayé.
6. אָמַר לָךְ: שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא ״הֵם״, בַּהֲוָויָיתָן יְהוּ. amar lakh: chané hatam, deamar kera "hém", bahavayatan yeou.
7. וּלְרָבָא, הַאי ״הֵם״ לְמָה לֵיהּ? הֵן קְרֵיבִין, וְאֵין תְּמוּרָתָן קְרֵיבִין. oulrava, ha "hém" lema léh? hén kerévin, veén temouratan kerévin.
8. וּלְאַבָּיֵי — הַאי סְבָרָא מְנָא לֵיהּ? ״אִם שׁוֹר אִם שֶׂה לַה׳ הוּא״ — לַה׳ קָרֵיב, וְאֵין תְּמוּרָתוֹ קְרֵיבָה. oulabayé — ha sevara mena léh? "im chor im se la' hou" — la' karév, veén temourato keréva.
9. וְרָבָא, אִין הָכִי נָמֵי דְּמֵהָהוּא קְרָא, אֶלָּא ״הֵם״ לְמָה לִי? לִימֵּד עַל בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר שֶׁנִּתְעָרֵב דָּמָן בְּכׇל הָעוֹלִין שֶׁקְּרֵיבִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ. verava, in hakhi namé deméhaou kera, ela "hém" lema li? liméd al bekhor oumaasér chenitarév daman bekhol haolin chekerévin legabé mizbé'ha.
10. וְאַבָּיֵי, הַאי סְבָרָא מְנָא לֵיהּ? מִ״וְּלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר״, וַהֲלֹא דַּם הַפָּר מְרוּבֶּה מִשֶּׁל שָׂעִיר! מִיכָּן לָעוֹלִין שֶׁאֵין מְבַטְּלִין זֶה אֶת זֶה, דְּתַנְיָא: ״וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר״ — שֶׁיְּהוּ מְעוֹרָבִין, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. veabayé, ha sevara mena léh? mi"oulaka'h midam hapar oumidam hasair", vahalo dam hapar meroube michel sair! mikan laolin cheén mevatelin ze et ze, detanya: "velaka'h midam hapar oumidam hasair" — cheyeou meoravin, divré rabi yochiya.
11. וְרָבָא, הָתָם — מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹנָתָן. verava, hatam — mize bifné atsmo oumize bifné atsmo, vesavar lah kerabi yonatan.
12. וַהֲרֵי מַעֲשֵׂר, דְּאָמַר רַחֲמָנָא ״לֹא יִגָּאֵל״, וּתְנַן: יֵשׁ לָהֶן פִּדְיוֹן וְלִתְמוּרוֹתֵיהֶן, חוּץ מִן הַבְּכוֹר וּמִן הַמַּעֲשֵׂר, אַלְמָא לָא מַהֲנֵי, תְּיוּבְתָּא דְאַבָּיֵי. vaharé maasér, deamar ra'hamana "lo yigaél", outnan: yéch lahen pidon velitmourotéhen, 'houts min habekhor oumin hamaasér, alma la mahané, teouvta deabayé.
13. אָמַר לָךְ: שָׁאנֵי הָתָם, דְּיָלֵיף ״עֲבָרָה״ ״עֲבָרָה״ מִבְּכוֹר. amar lakh: chané hatam, deyaléf "avara" "avara" mibekhor.
14. הֲרֵי הִקְדִּימָהּ תְּרוּמָה לַבִּיכּוּרִים, דְּאָמַר רַחֲמָנָא ״מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר״, וּתְנַן: הַמַּקְדִּים, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה — מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי! haré hikdimah terouma labikourim, deamar ra'hamana "meléatkha vedimakha lo tea'hér", outnan: hamakdim, af al pi cheou belo taase — ma cheasa asou!
15. אָמַר לָךְ רָבָא: שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא ״מִכֹּל מַעְשְׂרוֹתֵיכֶם תָּרִימוּ תְּרוּמָה״. amar lakh rava: chané hatam, deamar kera "mikol maserotékhem tarimou terouma".
16. וּלְאַבָּיֵי מִיבַּעְיָא לֵיהּ, כִּדְאָמַר רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, אֲפִילּוּ הִקְדִּימוֹ בִּכְרִי נָמֵי נִיפְּטַר! oulabayé mibaya léh, kidamar rav papa leabayé: ela méata, afilou hikdimo bikhri namé nipetar!
17. אֲמַר לֵיהּ: עָלֶיךָ אָמַר קְרָא ״מִכֹּל מַעְשְׂרוֹתֵיכֶם תָּרִימוּ״. amar léh: alekha amar kera "mikol maserotékhem tarimou".
18. מָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת הַכְּרִי וּלְהוֹצִיא אֶת הַשִּׁיבֳּלִין? מְרַבֶּה אֲנִי אֶת הַכְּרִי, שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּכְלַל דִּיגּוּן, וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת הַשִּׁיבֳּלִין, שֶׁאֵינָן בִּכְלַל דִּיגּוּן. ma raita lerabot et hakeri oulotsi et hachibolin? merabe ani et hakeri, cheyechno bikhlal digoun, oumotsi ani et hachibolin, cheénan bikhlal digoun.
19. וַהֲרֵי אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, דְּרַחֲמָנָא אָמַר ״אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה... לֹא יִקָּח״, וּתְנַן: כׇּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קִדּוּשִׁין וְיֵשׁ עֲבֵירָה — הַוָּלָד הוֹלֵךְ אַחַר הַפָּגוּם. vaharé almana lekhohén gadol, dera'hamana amar "almana ougroucha... lo yika'h", outnan: kol makom cheyéch kidouchin veyéch avéra — havalad holékh a'har hapagoum.
20. שָׁאנֵי הָכָא, דְּאָמַר קְרָא: ״לֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ״. chané hakha, deamar kera: "lo ye'halél zaro".
21. וּלְאַבָּיֵי, נֵימָא קְרָא ״לֹא יַחֵל״, מַאי ״לֹא יְחַלֵּל״? אֶחָד לוֹ, וְאֶחָד לָהּ. oulabayé, néma kera "lo ya'hél", ma "lo ye'halél"? e'had lo, vee'had lah.
22. וַהֲרֵי הִקְדִּישׁ בַּעֲלֵי מוּמִין לַמִּזְבֵּחַ, דְּרַחֲמָנָא אָמַר: ״כֹּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא תַקְרִיבוּ״, וּתְנַן: הַמַּקְדִּישׁ בַּעֲלֵי מוּמִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה — מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי, תְּיוּבְתָּא דְרָבָא! vaharé hikdich baalé moumin lamizbé'ha, dera'hamana amar: "kol acher bo moum lo takrivou", outnan: hamakdich baalé moumin legabé mizbé'ha, af al pi cheou belo taase — ma cheasa asou, teouvta derava!
23. אָמַר לָךְ רָבָא: שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא ״וּלְנֶדֶר לֹא יֵרָצֶה״ — רִצּוּי הוּא דְּלָא מְרַצֵּה, הָא מִיקְדָּשׁ קָדְשִׁי. amar lakh rava: chané hatam, deamar kera "oulneder lo yératse" — ritsou hou dela meratsé, ha mikdach kadchi.
24. וּלְאַבָּיֵי, אִי דְּלָא אָמַר רַחֲמָנָא ״וּלְנֶדֶר לֹא יֵרָצֶה״, הֲוָה אָמֵינָא: כְּעוֹבֵר מִצְוָה וְכָשֵׁר, קָמַשְׁמַע לַן. oulabayé, i dela amar ra'hamana "oulneder lo yératse", hava aména: keovér mitsva vekhachér, kamachma lan.
25. וַהֲרֵי מַקְדִּישׁ תְּמִימִין לְבֶדֶק הַבַּיִת, דְּאָמַר רַחֲמָנָא: vaharé makdich temimin levedek habayit, deamar ra'hamana:

Daf 6a

1. ״נְדָבָה תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ״ — זֶה קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, וּתְנַן: הַמַּקְדִּישׁ תְּמִימִין לְבֶדֶק הַבַּיִת, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה — מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי. תְּיוּבְתָּא דְרָבָא! "nedava taase oto" — ze kodché bedek habayit, outnan: hamakdich temimin levedek habayit, af al pi cheou belo taase — ma cheasa asou. teouvta derava!
2. אָמַר לָךְ [רָבָא]: מִמָּקוֹם שֶׁנִּתְרַבּוּ בַּעֲלֵי מוּמִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, נִתְרַבּוּ תְּמִימִין לְבֶדֶק הַבַּיִת. amar lakh [rava]: mimakom chenitrabou baalé moumin legabé mizbé'ha, nitrabou temimin levedek habayit.
3. וַהֲרֵי גָּזֵל, דְּרַחֲמָנָא אָמַר ״לֹא תִגְזוֹל״, וּתְנַן: הַגּוֹזֵל עֵצִים וַעֲשָׂאָן כֵּלִים, צֶמֶר וַעֲשָׂאָן בְּגָדִים — מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵילָה, תְּיוּבְתָּא דְרָבָא! vaharé gazél, dera'hamana amar "lo tigzol", outnan: hagozél étsim vaasaan kélim, tsemer vaasaan begadim — mechalém kichat hagezéla, teouvta derava!
4. אָמַר לָךְ רָבָא: שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא ״אֲשֶׁר גָּזָל״ — כְּמָה שֶׁגָּזַל. amar lakh rava: chané hatam, deamar kera "acher gazal" — kema chegazal.
5. וּלְאַבָּיֵי, הַאי ״אֲשֶׁר גָּזָל״ מִיבְּעֵי לֵיהּ: עַל גְּזֵילוֹ שֶׁלּוֹ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ, עַל גְּזֵילוֹ שֶׁל אָבִיו אֵינוֹ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ. oulabayé, ha "acher gazal" mibeé léh: al gezélo chelo mosif 'homech, al gezélo chel avi éno mosif 'homech.
6. וַהֲרֵי מַשְׁכּוֹן, דְּרַחֲמָנָא אָמַר: ״לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבוֹט עֲבוֹטוֹ״, וּתְנַן: מַחֲזִיר אֶת הַכַּר בַּלַּיְלָה וְאֶת הַמַּחֲרֵישָׁה בַּיּוֹם — תְּיוּבְתָּא דְרָבָא! vaharé machkon, dera'hamana amar: "lo tavo el béto laavot avoto", outnan: ma'hazir et hakar balayla veet hama'harécha bayom — teouvta derava!
7. אָמַר לָךְ רָבָא: שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא ״הָשֵׁב תָּשִׁיב״. amar lakh rava: chané hatam, deamar kera "hachév tachiv".
8. וּלְאַבָּיֵי, אִי לָאו דְּאָמַר רַחֲמָנָא ״הָשֵׁב תָּשִׁיב״, הֲוָה אָמֵינָא אִיסּוּרָא עֲבַד, אִי בָּעֵי נַיהְדַּר וְאִי בָּעֵי לָא נַהְדַּר, קָא מַשְׁמַע לַן. (חסר לישנא אחרינא) oulabayé, i la deamar ra'hamana "hachév tachiv", hava aména isoura avad, i baé nahdar vei baé la nahdar, ka machma lan. ('hsr lchn 'hrn)
9. וַהֲרֵי פֵּאָה, דְּרַחֲמָנָא אָמַר: ״לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקוּצְרֶךָ״, וּתְנַן: מִצְוַת פֵּאָה לְהַפְרִישׁ מִן הַקָּמָה, לֹא הִפְרִישׁ מִן הַקָּמָה — יַפְרִישׁ מִן הָעֳמָרִים, לֹא הִפְרִישׁ מִן הָעֳמָרִים — יַפְרִישׁ מִן הַכְּרִי עַד שֶׁלֹּא מֵירְחוֹ. vaharé péa, dera'hamana amar: "lo tekhale peat sadkha bekoutsrekha", outnan: mitsvat péa lehafrich min hakama, lo hifrich min hakama — yafrich min haomarim, lo hifrich min haomarim — yafrich min hakeri ad chelo mér'ho.
10. מֵירְחוֹ — מְעַשְּׂרוֹ וְנוֹתֵן לוֹ; מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ: אַף מַפְרִישׁ מִן הָעִיסָּה, תְּיוּבְתָּא דְאַבָּיֵי! mér'ho — measero venotén lo; michoum rabi yichmaél amrou: af mafrich min haisa, teouvta deabayé!
11. אָמַר לָךְ אַבַּיֵּי: שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא ״תַּעֲזוֹב״, ״תַּעֲזוֹב״ יַתִּירָא. amar lakh abayé: chané hatam, deamar kera "taazov", "taazov" yatira.
12. וְרָבָא אָמַר לָךְ: יֵשׁ לְךָ עֲזִיבָה אַחֶרֶת שֶׁכָּזוֹ, וְאֵיזוֹ? זֶה הַמַּפְקִיר כַּרְמוֹ. verava amar lakh: yéch lekha aziva a'heret chekazo, veézo? ze hamafkir karmo.
13. דְּתַנְיָא: הַמַּפְקִיר כַּרְמוֹ, וְהִשְׁכִּים לַשַּׁחַר וּבְצָרוֹ — חַיָּיב בְּפֶרֶט וְעוֹלֵלוֹת, בְּשִׁכְחָה וּבְפֵאָה, וּפָטוּר מִן הַמַּעֲשֵׂר. detanya: hamafkir karmo, vehichkim lacha'har ouvtsaro — 'hayav beferet veolélot, bechikh'ha ouvféa, oufatour min hamaasér.
14. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: וְהַשְׁתָּא דְּשַׁנִּינַן כֹּל הָנֵי שִׁינּוּיֵי, דְּאַבָּיֵי וְרָבָא בְּמַאי פְּלִיגִי? amar léh rav a'ha beréh derava lerav aché: vehachta dechaninan kol hané chinouyé, deabayé verava bema peligi?
15. בְּרִבִּית קְצוּצָה קָמִיפַּלְגִי, וְכִדְרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: רִבִּית קְצוּצָה יוֹצְאָה בְּדַיָּינִין, beribit ketsoutsa kamipalgi, vekhidrabi elazar, deamar rabi elazar: ribit ketsoutsa yotsa bedayanin,

Daf 6b

1. אֲבַק רִבִּית אֵינָהּ יוֹצְאָה בְּדַיָּינִין, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ רִבִּית קְצוּצָה אֵינָהּ יוֹצְאָה בְּדַיָּינִין. avak ribit énah yotsa bedayanin, verabi yo'hanan amar: afilou ribit ketsoutsa énah yotsa bedayanin.
2. אֲמַר לֵיהּ: הָתָם בִּסְבָרָא פְּלִיגִי? הָתָם בִּקְרָאֵי פְּלִיגִי! דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן? אָמַר קְרָא: ״בַּנֶּשֶׁךְ נָתַן וְתַרְבִּית לָקַח וָחָי לֹא יִחְיֶה״, לְחַיִּים נִיתַּן וְלֹא לְהִישָּׁבוֹן. amar léh: hatam bisvara peligi? hatam bikraé peligi! deamar rabi yits'hak: ma tama derabi yo'hanan? amar kera: "banechekh natan vetarbit laka'h va'ha lo yi'hye", le'hayim nitan velo lehichavon.
3. רַב אַחָא בַּר אַדָּא אָמַר מֵהָכָא: ״וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ... אֲנִי ה׳״ — לְמוֹרָא נְתַתִּיו, וְלֹא לְהִישָּׁבוֹן. rav a'ha bar ada amar méhakha: "veyaréta méelohekha... ani h'" — lemora netati, velo lehichavon.
4. רָבָא אָמַר מֵהָכָא: ״הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵל עָשָׂה מוֹת יוּמָת דָּמָיו בּוֹ יִהְיֶה״, ״וְהוֹלִיד בֵּן פָּרִיץ שׁוֹפֵךְ דָּם״ — הוּקְּשׁוּ מַלְוֵי רִבִּית לְשׁוֹפְכֵי דָמִים: מָה שׁוֹפְכֵי דָּמִים לֹא נִיתְּנוּ לְהִישָּׁבוֹן, אַף מַלְוֵי רִבִּית לֹא נִיתְּנוּ לְהִישָּׁבוֹן. rava amar méhakha: "hatoévot haél asa mot youmat dama bo yihye", "veolid bén parits chofékh dam" — houkechou malvé ribit lechofkhé damim: ma chofkhé damim lo nitenou lehichavon, af malvé ribit lo nitenou lehichavon.
5. וְאָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר? דְּאָמַר קְרָא: ״וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ״ — אַהְדַּר לֵיהּ, כִּי הֵיכִי דְּנֵיחֵי עִמָּךְ. veamar rav na'hman bar yits'hak: ma tama derabi elazar? deamar kera: "ve'hé a'hikha imakh" — ahdar léh, ki hékhi dené'hé imakh.
6. וְאֶלָּא בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי אַבָּיֵי וְרָבָא? בְּשִׁינּוּי קוֹנֶה. veela bema kamipalgi abayé verava? bechinou kone.
7. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא, בְּהָנֵי שִׁינּוּיֵי דְּשַׁנִּינַן, בְּרִבִּית קְצוּצָה — לְאַבָּיֵי לָא מַהְדַּר רִבִּית, לְרָבָא מַהְדַּר רִבִּית. lichana a'harina, behané chinouyé dechaninan, beribit ketsoutsa — leabayé la mahdar ribit, lerava mahdar ribit.
8. וְהָא אַבָּיֵי נָמֵי סָבַר מַפְּקִינַן רִיבִּית קְצוּצָה בְּדַיָּינִין! דְּאָמַר אַבָּיֵי: הָדֵין דְּמַסֵּיק בְּחַבְרֵיהּ אַרְבַּע זוּזֵי בְּרִיבִּיתָא, וִיהַביה לֵיהּ לְמַלְוֶה (בְּחָנוּתֵיהּ) [בְּגַוַּיְיהוּ] גְּלִימָא דְּשָׁוֵי חַמְשָׁא בְּאַרְבְּעָה — כִּי מַפְּקִינַן מִינֵּיהּ, אַרְבְּעָה מַפְּקִינַן מִינֵּיהּ, וְהַאי זוּזָא בְּמַתָּנָה הוּא דִּיהַב לֵיהּ. וְרָבָא אָמַר: חַמְשָׁא מַפְּקִינַן מִינֵּיהּ. מַאי טַעְמָא? כּוּלַּהּ בְּתוֹרַת רִיבִּיתָא קָאָתֵי לִידֵיהּ! veha abayé namé savar mapekinan ribit ketsoutsa bedayanin! deamar abayé: hadén demasék be'havréh arba zouzé beribita, vihav léh lemalve (be'hanoutéh) [begavayou] gelima dechavé 'hamcha bearbea — ki mapekinan minéh, arbea mapekinan minéh, veha zouza bematana hou dihav léh. verava amar: 'hamcha mapekinan minéh. ma tama? koulah betorat ribita kaaté lidéh!
9. אֶלָּא, כִּי קָא מִיפַּלְגִי אַבָּיֵי וְרָבָא בְּשִׁינּוּי קוֹנֶה. ela, ki ka mipalgi abayé verava bechinou kone.
10. תָּנוּ רַבָּנַן: ״כׇּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא תַקְרִיבוּ״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? אִם בְּ״לֹא תִשְׁחֲטוּ״ — הֲרֵי כְּבָר אָמוּר לְמַטָּה! אֶלָּא מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״בַּל תַּקְרִיבוּ״? — ״בַּל תַּקְדִּישׁוּ״. מִכָּאן אָמְרוּ: הַמַּקְדִּישׁ בַּעֲלֵי מוּמִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ עוֹבֵר מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת. tanou rabanan: "kol acher bo moum lo takrivou", ma talmoud lomar? im be"lo tich'hatou" — haré kevar amour lemata! ela ma talmoud lomar "bal takrivou"? — "bal takdichou". mikan amrou: hamakdich baalé moumin legabé mizbé'ha ovér michoum 'hamicha chémot.
11. מִשּׁוּם ״בַּל תַּקְרִיבוּ״, ״בַּל תַּקְדִּישׁוּ״, ״בַּל תִּשְׁחֲטוּ״, וּמִשּׁוּם ״בַּל תִּזְרְקוּ״, וּמִשּׁוּם ״בַּל תַּקְטִירוּ כּוּלּוֹ״, וּמִשּׁוּם ״בַּל תַּקְטִירוּ מִקְצָתוֹ״. מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אָמְרוּ: אַף קַבָּלַת הַדָּם. michoum "bal takrivou", "bal takdichou", "bal tich'hatou", oumichoum "bal tizrekou", oumichoum "bal taktirou koulo", oumichoum "bal taktirou miktsato". michoum rabi yosé berabi yeouda amrou: af kabalat hadam.
12. אָמַר מָר: אִם ״בַּל תִּשְׁחֲטוּ״ — הֲרֵי אָמוּר לְמַטָּה. הֵיכָן אָמוּר? דְּתַנְיָא: ״עַוֶּרֶת אוֹ שָׁבוּר אוֹ חָרוּץ אוֹ יַבֶּלֶת לֹא תַקְרִיבוּ״ — מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? אִם ״בַּל תַּקְדִּישׁוּ״ — הֲרֵי כְּבָר אָמוּר לְמַעְלָה, אֶלָּא מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״בַּל תַּקְרִיבוּ״? — ״בַּל תִּשְׁחֲטוּ״. amar mar: im "bal tich'hatou" — haré amour lemata. hékhan amour? detanya: "averet o chavour o 'harouts o yabelet lo takrivou" — ma talmoud lomar? im "bal takdichou" — haré kevar amour lemala, ela ma talmoud lomar "bal takrivou"? — "bal tich'hatou".
13. ״וְאִשֶּׁה לֹא תִתְּנוּ מֵהֶם״ — אֵלּוּ אִשִּׁים, אֵין לִי אֶלָּא כּוּלָּן, מִקְצָתָן מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מֵהֶם״. "veiche lo titenou méhem" — élou ichim, én li ela koulan, miktsatan minayin? talmoud lomar: "méhem".
14. זְרִיקַת דָּמִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עַל הַמִּזְבֵּחַ״, ״לַה׳״ — לְרַבּוֹת שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. zerikat damim minayin? talmoud lomar: "al hamizbé'ha", "la'" — lerabot sair hamichtalé'ha.
15. וְ״לַה׳״ — לְרַבּוֹת הוּא? וְהָתַנְיָא: אִי ״קׇרְבָּן״ — שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת, שֶׁנִּקְרְאוּ ״קׇרְבָּן״, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַנַּקְרֵב אֶת קׇרְבַּן ה׳״! ve"la'" — lerabot hou? vehatanya: i "korban" — choméa ani af kodché bedek habayit, chenikreou "korban", keinyan cheneemar: "vanakrév et korban h'"!
16. תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְגוֹ׳״ — הָרָאוּי לְפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם שׁוֹחֲטֵי חוּץ, שֶׁאֵין רָאוּי לְפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם שׁוֹחֲטֵי חוּץ. talmoud lomar "veel peta'h ohel moéd vego'" — haraou lefeta'h ohel moéd 'hayavin ala michoum cho'haté 'houts, cheén raou lefeta'h ohel moéd én 'hayavin ala michoum cho'haté 'houts.
17. אוֹצִיא אֲנִי אֶת אֵלּוּ, וְלֹא אוֹצִיא פָּרַת חַטָּאת וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, שֶׁהֵן רְאוּיִין לְפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד — תַּלְמוּד לוֹמַר ״לַה׳״, מִי שֶׁמְּיוּחָדִין לַה׳, יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵין מְיוּחָדִין לַה׳. otsi ani et élou, velo otsi parat 'hatat vesair hamichtalé'ha, chehén reouyin lefeta'h ohel moéd — talmoud lomar "la'", mi chemeou'hadin la', yatsou élou cheén meou'hadin la'.
18. אָמַר רָבָא: הָתָם, מֵעִנְיָינָא דִּקְרָא, ״וְאֶל פֶּתַח״ — לְרַבּוֹת, ״לַה׳״ — לְהוֹצִיא; הָכָא, דְּ״אִשֶּׁה״ — לְהוֹצִיא, ״לַה׳״ — לְרַבּוֹת. amar rava: hatam, méinyana dikra, "veel peta'h" — lerabot, "la'" — leotsi; hakha, de"iche" — leotsi, "la'" — lerabot.
19. טַעְמָא דִּכְתַב קְרָא ״לַה׳״ הוּא דְּלָא מַיְיתֵי שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, הָא לָא רַבִּי קְרָא ״לַה׳״ הֲוָה אָמֵינָא שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ בַּעַל מוּם שַׁפִּיר דָּמֵי. מִכְּדִי, אֵין הַגּוֹרָל קוֹבֵעַ אֶלָּא בְּדָבָר הָרָאוּי! tama dikhtav kera "la'" hou dela mayté sair hamichtalé'ha, ha la rabi kera "la'" hava aména sair hamichtalé'ha baal moum chapir damé. mikedi, én hagoral kovéa ela bedavar haraou!
20. אָמַר רַב יוֹסֵף: הָא מַנִּי? חָנָן הַמִּצְרִי הִיא, דְּאָמַר: אֲפִילּוּ דָּם בְּכוֹס — מֵבִיא חֲבֵירוֹ וּמְזַוֵּוג לוֹ. amar rav yoséf: ha mani? 'hanan hamitsri hi, deamar: afilou dam bekhos — mévi 'havéro oumzavég lo.
21. נְהִי דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְחָנָן הַמִּצְרִי, דְּלָא הָוֵי דִּיחוּי, דְּלָא צְרִיךְ הַגְרָלָה — מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ? דִּילְמָא מַיְיתֵי וּמַגְרִיל! nehi dechamate léh le'hanan hamitsri, dela havé di'hou, dela tserikh hagrala — mi chamate léh? dilma mayté oumagril!
22. אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף: הָא מַנִּי? רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּתַנְיָא: מֵת אֶחָד מֵהֶן — מֵבִיא חֲבֵירוֹ בְּלֹא הַגְרָלָה, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. ela amar rav yoséf: ha mani? rabi chimon hi, detanya: mét e'had méhen — mévi 'havéro belo hagrala, divré rabi chimon.
23. רָבָא אָמַר: לֹא נִצְרְכָא, כְּגוֹן שֶׁהוּמַם בּוֹ בַּיּוֹם וְחִילְּלוֹ עַל חֲבֵירוֹ. rava amar: lo nitsrekha, kegon cheoumam bo bayom ve'hilelo al 'havéro.

Daf 7a

1. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: בִּשְׁלָמָא מֵעִיקָּרָא לָא יָדַעְנָא אִי הַאי מִיקְּבַע לַשֵּׁם, אֲבָל הָכָא, כֵּיוָן דְּאִינְּכַר שֵׁם — לָא לָקֵי, קָא מַשְׁמַע לַן. salka datakh aména: bichlama méikara la yadana i ha mikeva lachém, aval hakha, kévan deinekhar chém — la laké, ka machma lan.
2. אָמַר מָר: מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אַף קַבָּלַת הַדָּם. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה? אָמַר קְרָא: ״וּמָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת וְגוֹ׳״ — זוֹ קַבָּלַת הַדָּם, שֶׁאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה. amar mar: michoum rabi yosé berabi yeouda af kabalat hadam. ma tama derabi yosé berabi yeouda? amar kera: "oumaoukh vekhatout venatouk vekharout vego'" — zo kabalat hadam, cheamar rabi yosé berabi yeouda.
3. וּלְתַנָּא קַמָּא, הַאי ״לֹא תַקְרִיבוּ״ לְמָה לִי? מִיבְּעֵי לֵיהּ לִזְרִיקַת דָּמִים. וְהָא נָפְקָא לֵיהּ מֵ״עַל הַמִּזְבֵּחַ״? אוֹרְחֵיהּ דִּקְרָא דְּמִשְׁתַּעֵי הָכִי. oultana kama, ha "lo takrivou" lema li? mibeé léh lizrikat damim. veha nafka léh mé"al hamizbé'ha"? or'héh dikra demichtaé hakhi.
4. וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה נָמֵי, אוֹרְחֵיהּ דִּקְרָא הוּא? אִין הָכִי נָמֵי. אֶלָּא קַבָּלַת הַדָּם מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מֵהָא: ״וּמִיַּד בֶּן נֵכָר לֹא תַקְרִיבוּ״ — זוֹ הִיא קַבָּלַת הַדָּם שֶׁאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה. verabi yosé berabi yeouda namé, or'héh dikra hou? in hakhi namé. ela kabalat hadam mena léh? nafka léh méha: "oumiyad ben nékhar lo takrivou" — zo hi kabalat hadam cheamar rabi yosé berabi yeouda.
5. וּלְתַנָּא קַמָּא, הַאי ״לֹא תַקְרִיבוּ״ לְמָה לִי? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְהַאי: סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, הוֹאִיל וְלֹא נִצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ אֶלָּא עַל מְחוּסַּר אֵבָרִים, לָא שְׁנָא בְּמִזְבֵּחַ דִּידְהוּ וְלָא שְׁנָא בְּמִזְבֵּחַ דִּידַן, קָא מַשְׁמַע לַן. oultana kama, ha "lo takrivou" lema li? mibeé léh leha: salka datakh aména, hoil velo nitstaouou bené no'ha ela al me'housar évarim, la chena bemizbé'ha didou vela chena bemizbé'ha didan, ka machma lan.
6. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף עַל קַבָּלַת הַדָּם. מַאי טַעְמָא? דִּכְתִיב: ״וּמָעוּךְ וְכָתוּת... לֹא תַקְרִיבוּ״ — זוֹ קַבָּלַת הַדָּם, וּזְרִיקָה נָפְקָא לֵיהּ מֵ״עַל הַמִּזְבֵּחַ״. lichana a'harina: rabi yosé berabi yeouda omér: af al kabalat hadam. ma tama? dikhtiv: "oumaoukh vekhatout... lo takrivou" — zo kabalat hadam, ouzrika nafka léh mé"al hamizbé'ha".
7. וּלְרַבָּנַן נָמֵי תִּיפּוֹק לְהוּ זְרִיקָה מִן ״עַל הַמִּזְבֵּחַ״! הָכִי נָמֵי, וְאֶלָּא ״לֹא תַקְרִיבוּ״ דְּמָעוּךְ לְמַאי אֲתָא? מַפְּקִינַן [לֵיהּ] לְבָמַת יָחִיד. oulrabanan namé tipok leou zerika min "al hamizbé'ha"! hakhi namé, veela "lo takrivou" demaoukh lema ata? mapekinan [léh] levamat ya'hid.
8. וּלְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְבָמַת יָחִיד? אִין הָכִי נָמֵי, אֶלָּא ״תַּקְרִיבוּ״ דְּקַבָּלָה מְנָא לֵיהּ? ״מִיָּד בֶּן נֵכָר לֹא תַקְרִיבוּ״ — זוֹ קַבָּלַת הַדָּם. oulrabi yosé berabi yeouda, ha mibeé léh levamat ya'hid? in hakhi namé, ela "takrivou" dekabala mena léh? "miyad ben nékhar lo takrivou" — zo kabalat hadam.
9. וְרַבָּנַן אִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּבְנֵי נֹחַ אֵין מְצוִּּוין אֶלָּא עַל מְחוּסַּר אֵבֶר בְּבָמָה דִּלְהוֹן, דִּלְמָא אֲנַן נָמֵי נְקַבֵּיל מִינְּהוֹן? קָא מַשְׁמַע לַן ״מִכׇּל אֵלֶּה״ דְּלָא מְקַבְּלִינַן. verabanan itsterikh, salka datakh aména: hoil ouvné no'ha én metsvin ela al me'housar éver bevama dilon, dilma anan namé nekabél mineon? ka machma lan "mikol éle" dela mekabelinan.
10. מַתְקֵיף לַהּ רֵישׁ לָקִישׁ: שֶׁמָּא לֹא שָׁנִינוּ אֶלָּא בְּתָם שֶׁנַּעֲשָׂה בַּעַל מוּם, וְעוֹבֵר, דְּאִי בַּעַל מוּם מֵעִיקָּרָא — דִּיקְלָא בְּעָלְמָא הוּא! matkéf lah réch lakich: chema lo chaninou ela betam chenaasa baal moum, veovér, dei baal moum méikara — dikla bealma hou!
11. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חִיָּיא בַּר יוֹסֵף: ״שָׂרוּעַ וְקָלוּט״ כְּתִיב בַּפָּרָשָׁה, וְהָנֵי בַּעֲלֵי מוּמִין מֵעִיקָּרָא נִינְהוּ. amar léh rabi 'hiya bar yoséf: "saroua vekalout" ketiv baparacha, vehané baalé moumin méikara ninou.
12. אֲמַר לֵיהּ: שֶׁמָּא לֹא שָׁנִינוּ אֶלָּא בִּתְמוּרָה, דִּתְנַן: חוֹמֶר בַּתְּמוּרָה מִבַּזֶּבַח, שֶׁכֵּן קְדוּשָּׁה חָלָה עָלֶיהָ עַל בַּעַל מוּם קָבוּעַ. amar léh: chema lo chaninou ela bitmoura, ditnan: 'homer batemoura mibazeva'h, chekén kedoucha 'hala aleha al baal moum kavoua.
13. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן: לָא שְׁמִיעַ לָךְ הָא דְּאָמַר רַבִּי יַנַּאי, בַּחֲבוּרָה נִמְנוּ וְגָמְרוּ: הַמַּקְדִּישׁ בַּעַל מוּם לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ עוֹבֵר מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת, וְאִי בִּתְמוּרָה נָמֵי — שִׁשָּׁה הָוְויָין, דְּאִיכָּא נָמֵי לָאו דִּתְמוּרָה! אֶלָּא מַאי — בְּבַעַל מוּם מֵעִיקָּרוֹ? אַמַּאי לָקֵי? דִּיקְלָא בְּעָלְמָא הוּא! amar léh rabi yo'hanan: la chemia lakh ha deamar rabi yana, ba'havoura nimnou vegamrou: hamakdich baal moum legabé mizbé'ha ovér michoum 'hamicha chémot, vei bitmoura namé — chicha havyan, deika namé la ditmoura! ela ma — bevaal moum méikaro? ama laké? dikla bealma hou!
14. אֲמַר לֵיהּ: דִּיקְלָא — לָאו זִילָא מִילְּתָא, מִין עֵצִים הוּא; בַּעַל מוּם מֵעִיקָּרָא — זִילָא מִילְּתָא, כֵּיוָן דִּשְׁבֵיק תְּמִימִים וְאַקְדֵּישׁ בַּעֲלֵי מוּמִין — מִיחַיַּיב. amar léh: dikla — la zila mileta, min étsim hou; baal moum méikara — zila mileta, kévan dichvék temimim veakdéch baalé moumin — mi'hayav.
15. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא, אֲמַר לֵיהּ: אֲפִילּוּ הָכִי בַּזְיָא מִילְּתָא, דְּדֶקֶל לֵיכָּא בְּמִינוֹ — לָא לָקֵי, לְאַפּוֹקֵי בַּעַל מוּם, כֵּיוָן דְּאִיכָּא בְּמִינוֹ — לָקֵי. lichana a'harina, amar léh: afilou hakhi bazya mileta, dedekel léka bemino — la laké, leapoké baal moum, kévan deika bemino — laké.
16. אָמַר רָבָא: הַשְׁתָּא דַּאֲמוּר טַעְמָא דְּבַעַל מוּם דְּלָקֵי — מִשּׁוּם דְּבַזְיָא מִילְּתַיְיהוּ, אֲפִילּוּ (למקדיש) [מַקְדֵּישׁ] לֵיהּ לִדְמֵי נְסָכִים — נָמֵי לָקֵי. amar rava: hachta daamour tama devaal moum delaké — michoum devazya miletayou, afilou (lmkdch) [makdéch] léh lidmé nesakhim — namé laké.
17. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרָבָא: tanya kevatéh derava:

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Temurah
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)