Talmud Sotah, Chapitre 6 (ו) · Daf 25b à 28a

Daf 25b

1. וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי: שְׁטָר הָעוֹמֵד לִגְבּוֹת — לָאו כְּגָבוּי דָּמֵי. ouvét hilél savri: chetar haoméd ligbot — la kegavou damé.
2. מְעוּבֶּרֶת חֲבֵירוֹ כּוּ׳. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: מַחְלוֹקֶת בַּעֲקָרָה וּזְקֵינָה. meouberet 'havéro kou'. amar rav na'hman amar raba bar avouh: ma'hloket baakara ouzkéna.
3. אֲבָל אַיְילוֹנִית — דִּבְרֵי הַכֹּל לֹא שׁוֹתָה וְלֹא נוֹטֶלֶת כְּתוּבָּתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע״, מִי שֶׁדַּרְכָּהּ לְהַזְרִיעַ, יָצְאָה זוֹ שֶׁאֵין דַּרְכָּהּ לְהַזְרִיעַ. aval aylonit — divré hakol lo chota velo notelet ketoubatah, cheneemar: "veniketa venizrea zara", mi chedarkah lehazria, yatsa zo cheén darkah lehazria.
4. מֵיתִיבִי: הַמְקַנֵּא לַאֲרוּסָתוֹ וּלְשׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁלּוֹ, אִם עַד שֶׁלֹּא כְּנָסָהּ נִסְתְּרָה — לֹא שׁוֹתָה וְלֹא נוֹטֶלֶת כְּתוּבָּתָהּ. métivi: hamkané laarousato oulchomeret yavam chelo, im ad chelo kenasah nistera — lo chota velo notelet ketoubatah.

Daf 26a

1. מְעוּבֶּרֶת חֲבֵירוֹ וּמֵינֶקֶת חֲבֵירוֹ — לֹא שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתוּבָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. meouberet 'havéro ouméneket 'havéro — lo chotot velo notlot ketouva, divré rabi méir.
2. שֶׁהָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: לֹא יִשָּׂא אָדָם מְעוּבֶּרֶת חֲבֵירוֹ וּמֵינֶקֶת חֲבֵירוֹ, וְאִם נָשָׂא — יוֹצִיא וְלֹא יַחְזִיר עוֹלָמִית. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יוֹצִיא, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ זְמַנּוֹ לִכְנוֹס — יִכְנוֹס. chehaya rabi méir omér: lo yisa adam meouberet 'havéro ouméneket 'havéro, veim nasa — yotsi velo ya'hzir olamit. va'hakhamim omrim: yotsi, oukhcheyagia zemano likhnos — yikhnos.
3. וְהָרוֹבֶא שֶׁנָּשָׂא עֲקָרָה וּזְקֵינָה, וְאֵין לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים מֵעִיקָּרָא — לֹא שׁוֹתָה וְלֹא נוֹטֶלֶת כְּתוּבָּה. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: יָכוֹל הוּא לִישָּׂא אַחֶרֶת וְלִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת הֵימֶנָּה. veharove chenasa akara ouzkéna, veén lo icha ouvanim méikara — lo chota velo notelet ketouba. rabi elazar omér: yakhol hou lisa a'heret velifrot velirbot hémena.
4. אֲבָל הַמְקַנֵּא לַאֲרוּסָתוֹ וּלְשׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁלּוֹ, וּמִשֶּׁכְּנָסָהּ נִסְתְּרָה — אוֹ שׁוֹתָה, אוֹ לֹא נוֹטֶלֶת כְּתוּבָּה. מְעוּבֶּרֶת וּמֵינֶקֶת עַצְמוֹ — אוֹ שׁוֹתָה, אוֹ לֹא נוֹטֶלֶת כְּתוּבָּתָהּ. הָרוֹבֶא שֶׁנָּשָׂא עֲקָרָה וּזְקֵינָה, וְיֵשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים — אוֹ שׁוֹתָה, אוֹ לֹא נוֹטֶלֶת כְּתוּבָּה. aval hamkané laarousato oulchomeret yavam chelo, oumichekenasah nistera — o chota, o lo notelet ketouba. meouberet ouméneket atsmo — o chota, o lo notelet ketoubatah. harove chenasa akara ouzkéna, veyéch lo icha ouvanim — o chota, o lo notelet ketouba.
5. אֵשֶׁת מַמְזֵר לְמַמְזֵר, וְאֵשֶׁת נָתִין לְנָתִין, וְאֵשֶׁת גֵּר וְעֶבֶד מְשׁוּחְרָר, וְאַיְילוֹנִית — אוֹ שׁוֹתָה, אוֹ לֹא נוֹטֶלֶת כְּתוּבָּה. קָתָנֵי מִיהָא אַיְילוֹנִית, תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן! échet mamzér lemamzér, veéchet natin lenatin, veéchet gér veeved mechou'hrar, veaylonit — o chota, o lo notelet ketouba. katané miha aylonit, teouvtéh derav na'hman!
6. אָמַר לְךָ רַב נַחְמָן: תַּנָּאֵי הִיא, וַאֲנָא דַּאֲמַרִי כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַיְילוֹנִית — לֹא שׁוֹתָה וְלֹא נוֹטֶלֶת כְּתוּבָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע״ — מִי שֶׁדַּרְכָּהּ לְהַזְרִיעַ. יָצָאתָה זוֹ — שֶׁאֵין דַּרְכָּהּ לְהַזְרִיעַ. amar lekha rav na'hman: tanaé hi, vaana daamari ki ha tana, detanya, rabi chimon ben elazar omér: aylonit — lo chota velo notelet ketouba, cheneemar: "veniketa venizrea zara" — mi chedarkah lehazria. yatsata zo — cheén darkah lehazria.
7. וְרַבָּנַן, הַאי ״וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע״ מַאי עָבְדִי לֵיהּ? מִיבְּעֵי לְהוּ לְכִדְתַנְיָא: ״וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה [זָרַע]״, שֶׁאִם הָיְתָה עֲקָרָה נִפְקֶדֶת, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אִם כֵּן, יִסָּתְרוּ כׇּל הָעֲקָרוֹת וְיִפָּקְדוּ, וְזוֹ, הוֹאִיל וְלֹא נִסְתְּרָה הִפְסִידָה?! verabanan, ha "veniketa venizrea zara" ma avdi léh? mibeé leou lekhidtanya: "veniketa venizrea [zara]", cheim hayta akara nifkedet, divré rabi akiva. amar lo rabi yichmaél: im kén, yisatrou kol haakarot veyipakdou, vezo, hoil velo nistera hifsida?!
8. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע״, שֶׁאִם הָיְתָה יוֹלֶדֶת בְּצַעַר — יוֹלֶדֶת בְּרֶיוַח, נְקֵבוֹת — יוֹלֶדֶת זְכָרִים, קְצָרִים — יוֹלֶדֶת אֲרוּכִּים, שְׁחוֹרִים — יוֹלֶדֶת לְבָנִים. im kén, ma talmoud lomar: "veniketa venizrea zara", cheim hayta yoledet betsaar — yoledet bereva'h, nekévot — yoledet zekharim, ketsarim — yoledet aroukim, che'horim — yoledet levanim.
9. אֵשֶׁת מַמְזֵר לְמַמְזֵר. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: אַפּוֹשֵׁי פְּסוּלִין לָא לַיפֵּשׁ, קָא מַשְׁמַע לַן. échet mamzér lemamzér. pechita! maou detéma: apoché pesoulin la lapéch, ka machma lan.
10. אֵשֶׁת גֵּר וְעֶבֶד מְשׁוּחְרָר וְאַיְילוֹנִית. פְּשִׁיטָא? échet gér veeved mechou'hrar veaylonit. pechita?
11. מַהוּ דְּתֵימָא: ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, וְלֹא גֵּרִים, קָא מַשְׁמַע לַן. וְאֵימָא הָכִי נָמֵי! ״וְאָמַרְתָּ״ — רִבּוּיָא הוּא. maou detéma: "dabér el bené yisraél", velo gérim, ka machma lan. veéma hakhi namé! "veamarta" — ribouya hou.
12. אֵשֶׁת כֹּהֵן שׁוֹתָה כּוּ׳. אֵשֶׁת כֹּהֵן שׁוֹתָה — פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: ״וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה״ — אֲסוּרָה, הָא נִתְפָּשָׂה — מוּתֶּרֶת. וְזוֹ, הוֹאִיל וְנִתְפָּשָׂה אֲסוּרָה — אֵימָא לָא תִּשְׁתֵּה, קָא מַשְׁמַע לַן. échet kohén chota kou'. échet kohén chota — pechita! maou detéma: "vehi lo nitpasa" — asoura, ha nitpasa — mouteret. vezo, hoil venitpasa asoura — éma la tichté, ka machma lan.
13. וּמוּתֶּרֶת לְבַעְלָהּ. פְּשִׁיטָא! אָמַר רַב הוּנָא: בְּמִתְנַוְּונָה. מִתְנַוְּונָה — הָא בַּדְקוּהָ מַיָּא! oumouteret levalah. pechita! amar rav houna: bemitnaouna. mitnaouna — ha badkouha maya!
14. בְּמִתְנַוְּונָה דֶּרֶךְ אֵבָרִים. מַהוּ דְּתֵימָא: הָא זַנּוֹיֵי זַנַּאי, וְהָא דְּלָא בַּדְקוּהָ מַיָּא כִּי אוֹרְחַיְה[וּ] — מִשּׁוּם דִּבְאוֹנֶס זַנַּאי, וּלְגַבֵּי כֹּהֵן אֲסִירָא, קָא מַשְׁמַע לַן. bemitnaouna derekh évarim. maou detéma: ha zanoyé zana, veha dela badkouha maya ki or'hay[ou] — michoum divones zana, oulgabé kohén asira, ka machma lan.
15. אֵשֶׁת סָרִיס שׁוֹתָה. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: ״מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְהַאי לָאו בַּר הָכִי הוּא, קָא מַשְׁמַע לַן. échet saris chota. pechita! maou detéma: "mibaladé ichékh" amar ra'hamana, veha la bar hakhi hou, ka machma lan.
16. עַל יְדֵי כׇּל עֲרָיוֹת מְקַנִּין. פְּשִׁיטָא! al yedé kol araot mekanin. pechita!

Daf 26b

1. מַהוּ דְּתֵימָא: ״נִטְמָאָה״ ״נִטְמָאָה״ שְׁנֵי פְּעָמִים: אֶחָד לַבַּעַל וְאֶחָד לַבּוֹעֵל. הֵיכָא דְּקָא מִיתַּסְרָא בְּהָא זְנוּת, אֲבָל הָא הוֹאִיל וַאֲסוּרָה וְקָיְימָא, אֵימָא לָא, קָא מַשְׁמַע לַן. maou detéma: "nitmaa" "nitmaa" chené peamim: e'had labaal vee'had laboél. hékha deka mitasra beha zenout, aval ha hoil vaasoura vekayma, éma la, ka machma lan.
2. חוּץ מִן הַקָּטָן וְכוּ׳. ״אִישׁ״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא קָטָן וְשֶׁאֵינוֹ אִישׁ. לְמַעוֹטֵי מַאי? אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי שָׁחוּף, וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: שָׁחוּף מְקַנִּין עַל יָדוֹ, וּפוֹסֵל בִּתְרוּמָה! 'houts min hakatan vekhou'. "ich" amar ra'hamana, velo katan vecheéno ich. lemaoté ma? iléma lemaoté cha'houf, vehaamar chemouél: cha'houf mekanin al yado, oufosél bitrouma!
3. מְקַנִּין עַל יָדוֹ, פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: ״וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זֶרַע״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְהָא לָאו בַּר הָכִי הוּא, קָא מַשְׁמַע לַן. mekanin al yado, pechita! maou detéma: "vechakhav ich otah chikhvat zera" amar ra'hamana, veha la bar hakhi hou, ka machma lan.
4. וּפוֹסֵל בִּתְרוּמָה. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: ״לֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ״ אָמַר רַחֲמָנָא: דְּאִית לֵיהּ זֶרַע — לִיחַלֵּל, דְּלֵית לֵיהּ זֶרַע — לָא לִיחַלֵּל, קָא מַשְׁמַע לַן. oufosél bitrouma. pechita! maou detéma: "lo ye'halél zaro" amar ra'hamana: deit léh zera — li'halél, delét léh zera — la li'halél, ka machma lan.
5. וְאֶלָּא לְמַעוֹטֵי נׇכְרִי? וְהָאָמַר רַב הַמְנוּנָא: נׇכְרִי מְקַנִּין עַל יָדוֹ וּפוֹסֵל בִּתְרוּמָה. veela lemaoté nokhri? vehaamar rav hamnouna: nokhri mekanin al yado oufosél bitrouma.
6. מְקַנִּין עַל יָדוֹ — פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא ״נִטְמָאָה״ ״נִטְמָאָה״ שְׁתֵּי פְּעָמִים: אֶחָד לַבַּעַל וְאֶחָד לַבּוֹעֵל, הֵיכָא דְּקָמִיתַּסְרָא בְּהָא זְנוּת, אֲבָל הָא הוֹאִיל וַאֲסִירָא וְקָיְימָא, אֵימָא לָא, קָמַשְׁמַע לַן. mekanin al yado — pechita! maou detéma "nitmaa" "nitmaa" cheté peamim: e'had labaal vee'had laboél, hékha dekamitasra beha zenout, aval ha hoil vaasira vekayma, éma la, kamachma lan.
7. וּפוֹסֵל בִּתְרוּמָה — פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: ״וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה לְאִישׁ זָר״ אָמַר רַחֲמָנָא: דְּבַר הֲוָיָה — אִין, דְּלָאו בַּר הֲוָיָה — לָא, קָמַשְׁמַע לַן דְּפָסֵיל מִדְּרַבִּי יוֹחָנָן, oufosél bitrouma — pechita! maou detéma: "ouvat kohén ki tihye leich zar" amar ra'hamana: devar havaya — in, dela bar havaya — la, kamachma lan defasél miderabi yo'hanan,
8. דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מִנַּיִן לְנׇכְרִי וְעֶבֶד שֶׁבָּאוּ עַל הַכֹּהֶנֶת וְעַל הַלְּוִיָּיה וְעַל בַּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁפְּסָלוּהָ — שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה״. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַלְמְנוּת וְגֵירוּשִׁין בָּהּ, יָצְאוּ נׇכְרִי וְעֶבֶד, שֶׁאֵין לוֹ אַלְמְנוּת וְגֵירוּשִׁין בָּהּ. deamar rabi yo'hanan michoum rabi yichmaél: minayin lenokhri veeved chebaou al hakohenet veal haleviya veal bat yisraél, chepesalouha — cheneemar: "ouvat kohén ki tihye almana ougroucha". mi cheyéch lo almenout vegérouchin bah, yatsou nokhri veeved, cheén lo almenout vegérouchin bah.
9. וְאֶלָּא לְמַעוֹטֵי מַאי? אָמַר רַב פָּפָּא: לְמַעוֹטֵי בְּהֵמָה, דְּאֵין זְנוּת בִּבְהֵמָה. veela lemaoté ma? amar rav papa: lemaoté behéma, deén zenout bivhéma.
10. אֲמַר לֵיהּ רָבָא מִפַּרְזִקְיָא לְרַב אָשֵׁי: מְנַָא הָא מִילְּתָא דַּאֲמוּר רַבָּנַן אֵין זְנוּת בִּבְהֵמָה, דִּכְתִיב: ״לֹא תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב וְגוֹ׳״. amar léh rava miparzikya lerav aché: mena ha mileta daamour rabanan én zenout bivhéma, dikhtiv: "lo tavi etnan zona oum'hir kelev vego'".
11. וְתַנְיָא: אֶתְנַן כֶּלֶב וּמְחִיר זוֹנָה — מוּתָּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״גַּם שְׁנֵיהֶם״, שְׁנַיִם וְלֹא אַרְבָּעָה. vetanya: etnan kelev oum'hir zona — moutarin, cheneemar: "gam chenéhem", chenayim velo arbaa.
12. וְאֶלָּא ״שִׁכְבַת זֶרַע״, לְמָה לִי? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״שִׁכְבַת זֶרַע״ — פְּרָט לְדָבָר אַחֵר. veela "chikhvat zera", lema li? mibeé léh lekhidtanya: "chikhvat zera" — perat ledavar a'hér.
13. מַאי ״דָּבָר אַחֵר״? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: פְּרָט לְשֶׁקִּינֵּא לָהּ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, ״מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה״ כְּתִיב! ma "davar a'hér"? amar rav chéchet: perat lechekiné lah chelo kedarkah. amar léh rava: chelo kedarkah, "michkevé icha" ketiv!
14. אֶלָּא אָמַר רָבָא: פְּרָט לְשֶׁקִּינֵּא לָהּ דֶּרֶךְ אֵבָרִים. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: פְּרִיצוּתָא בְּעָלְמָא הִיא, וּפְרִיצוּתָא מִי אָסַר רַחֲמָנָא. ela amar rava: perat lechekiné lah derekh évarim. amar léh abayé: peritsouta bealma hi, oufritsouta mi asar ra'hamana.
15. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: פְּרָט לְשֶׁקִּינֵּא לָהּ בִּנְשִׁיקָה. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר הַעֲרָאָה זוֹ הַכְנָסַת עֲטָרָה, אֲבָל נְשִׁיקָה — וְלֹא כְּלוּם הִיא, הַיְינוּ דְּאָתֵי קְרָא לְמַעוֹטֵי נְשִׁיקָה. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר הַעֲרָאָה זוֹ נְשִׁיקָה, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? ela amar abayé: perat lechekiné lah binchika. hani'ha leman deamar haaraa zo hakhnasat atara, aval nechika — velo keloum hi, haynou deaté kera lemaoté nechika. ela leman deamar haaraa zo nechika, ma ika lemémar?
16. לְעוֹלָם — לְשֶׁקִּינֵּא לָהּ דֶּרֶךְ אֵבָרִים. וּמַהוּ דְּתֵימָא בִּקְפִידָא דְבַעַל תַּלְיָא רַחֲמָנָא, וּבַעַל הָא קָא קָפֵיד, קָמַשְׁמַע לַן. leolam — lechekiné lah derekh évarim. oumaou detéma bikfida devaal talya ra'hamana, ouvaal ha ka kaféd, kamachma lan.
17. אָמַר שְׁמוּאֵל: יִשָּׂא אָדָם amar chemouél: yisa adam

Daf 27a

1. דּוּמָה, וְאַל יִשָּׂא בַּת דּוּמָה. שֶׁזּוֹ בָּאָה מִטִּיפָּה כְּשֵׁרָה, וְזוֹ בָּאָה מִטִּיפָּה פְּסוּלָה. douma, veal yisa bat douma. chezo baa mitipa kechéra, vezo baa mitipa pesoula.
2. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: יִשָּׂא אָדָם בַּת דּוּמָה, וְאַל יִשָּׂא דּוּמָה. שֶׁזּוֹ עוֹמֶדֶת בְּחֶזְקַת כַּשְׁרוּת, וְזוֹ אֵינָהּ עוֹמֶדֶת בְּחֶזְקַת כַּשְׁרוּת. verabi yo'hanan amar: yisa adam bat douma, veal yisa douma. chezo omedet be'hezkat kachrout, vezo énah omedet be'hezkat kachrout.
3. מֵיתִיבִי: נוֹשֵׂא אָדָם דּוּמָה! אָמַר רָבָא: וְתִסְבְּרָא נוֹשֵׂא לְכַתְּחִלָּה?! אֶלָּא: אִם נָשָׂא, תְּנִי נָמֵי: ״בַּת דּוּמָה״. métivi: nosé adam douma! amar rava: vetisbera nosé lekhate'hila?! ela: im nasa, teni namé: "bat douma".
4. וְהִלְכְתָא: יִשָּׂא אָדָם בַּת דּוּמָה, וְאַל יִשָּׂא דּוּמָה. דְּתָנֵי רַב תַּחְלִיפָא בַּר מַעְרְבָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ: אִשָּׁה מְזַנָּה — בָּנֶיהָ כְּשֵׁרִין, רוֹב בְּעִילוֹת אַחַר הַבַּעַל. vehilkheta: yisa adam bat douma, veal yisa douma. detané rav ta'hlifa bar mareva kaméh derabi avaou: icha mezana — baneha kechérin, rov beilot a'har habaal.
5. בָּעֵי רַב עַמְרָם: הָיְתָה פְּרוּצָה בְּיוֹתֵר, מַהוּ? אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר אֵין אִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת אֶלָּא סָמוּךְ לְוִוסְתָּהּ — לָא תִּיבְּעֵי לָךְ, דְּלָא יָדַע בַּהּ וְלָא מְנַטַּר לַהּ. baé rav amram: hayta peroutsa beotér, maou? aliba deman deamar én icha mitaberet ela samoukh levistah — la tibeé lakh, dela yada bah vela menatar lah.
6. כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ, אַלִּיבָּא דְּמַאן דְּאָמַר אֵין אִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת אֶלָּא סָמוּךְ לִטְבִילָתָהּ, מַאי? כֵּיוָן דְּיָדַע בָּהּ, נַטּוֹרֵי מְנַטַּר לָהּ, אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דִּפְרוּצָה בְּיוֹתֵר — לָא? תֵּיקוּ. ki tibeé lakh, aliba deman deamar én icha mitaberet ela samoukh litvilatah, ma? kévan deyada bah, natoré menatar lah, o dilma kévan difroutsa beotér — la? tékou.
7. וְאֵלּוּ שֶׁבֵּית דִּין כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״אִישׁ״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִישׁ אִישׁ״ — לְרַבּוֹת אֵשֶׁת חֵרֵשׁ, וְאֵשֶׁת שׁוֹטֶה, וְאֵשֶׁת שַׁעֲמוּם, וְשֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, וְשֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין — שֶׁבֵּית דִּין מְקַנִּין לָהֶן לְפוֹסְלָן מִכְּתוּבָּתָן. veélou chebét din kou'. tanou rabanan: "ich", ma talmoud lomar "ich ich" — lerabot échet 'héréch, veéchet chote, veéchet chaamoum, vechehalakh balah limdinat hayam, vechehaya 'havouch bevét haasourin — chebét din mekanin lahen lefoslan miketoubatan.
8. יָכוֹל אַף לְהַשְׁקוֹתָן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ״. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף לְהַשְׁקוֹתָהּ, וְלִכְשֶׁיֵּצֵא בַּעְלָהּ מִבֵּית הָאֲסוּרִין יַשְׁקֶנָּה. yakhol af lehachkotan — talmoud lomar: "vehévi haich et ichto". rabi yosé omér: af lehachkotah, velikhcheyétsé balah mibét haasourin yachkena.
9. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי, רַבָּנַן סָבְרִי: בָּעֵינַן ״וְקִנֵּא ... וְהֵבִיא״, וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: לָא בָּעֵינַן ״וְקִנֵּא ... וְהֵבִיא״. bema ka mipalgi, rabanan savri: baénan "vekiné ... vehévi", verabi yosé savar: la baénan "vekiné ... vehévi".
10. תָּנוּ רַבָּנַן: ״אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ״, לְהַקִּישׁ אִישׁ לְאִשָּׁה וְאִשָּׁה לְאִישׁ. לְמַאי הִלְכְתָא? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: כְּשֵׁם שֶׁאִם הוּא סוֹמֵא לֹא הָיָה מַשְׁקָהּ, דִּכְתִיב: ״וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ״, כָּךְ הִיא, אִם הָיְתָה סוֹמָא — לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה. רַב אָשֵׁי אָמַר: כְּשֵׁם שֶׁחִיגֶּרֶת וְגִידֶּמֶת לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה, דִּכְתִיב: tanou rabanan: "acher tiste icha ta'hat ichah", lehakich ich leicha veicha leich. lema hilkheta? amar rav chéchet: kechém cheim hou somé lo haya machkah, dikhtiv: "venelam mééné ichah", kakh hi, im hayta soma — lo hayta chota. rav aché amar: kechém che'higeret vegidemet lo hayta chota, dikhtiv:

Daf 27b

1. ״וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה׳ ... וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ״ — כָּךְ הוּא — אִם הָיָה חִיגֵּר אוֹ גִידֵּם, לֹא הָיָה מַשְׁקָהּ. מָר בַּר רַב אָשֵׁי אָמַר: כְּשֵׁם שֶׁאִילֶּמֶת לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה, דִּכְתִיב: ״וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן״, כָּךְ הוּא — אִם הָיָה אִילֵּם, לֹא הָיָה מַשְׁקָהּ. "veheemid hakohén et haicha lifné h' ... venatan al kapeha" — kakh hou — im haya 'higér o gidém, lo haya machkah. mar bar rav aché amar: kechém cheilemet lo hayta chota, dikhtiv: "veamra haicha amén amén", kakh hou — im haya ilém, lo haya machkah.
2. הֲדַרַן עֲלָךְ אֲרוּסָה hadaran alakh arousa
3. כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ, כָּךְ הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבָאוּ״ ״וּבָאוּ״. kechém chehamayim bodkin otah, kakh hamayim bodkin oto, cheneemar: "ouvaou" "ouvaou".
4. כְּשֵׁם שֶׁאֲסוּרָה לַבַּעַל — כָּךְ אֲסוּרָה לַבּוֹעֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נִטְמָאָה״ ״וְנִטְמָאָה״, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. kechém cheasoura labaal — kakh asoura laboél, cheneemar: "nitmaa" "venitmaa", divré rabi akiva.
5. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: כָּךְ הָיָה דּוֹרֵשׁ זְכַרְיָה בֶּן הַקַּצָּב, רַבִּי אוֹמֵר: שְׁנֵי פְּעָמִים הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה ״נִטְמָאָה״ ״וְנִטְמָאָה״ — אֶחָד לַבַּעַל וְאֶחָד לַבּוֹעֵל. amar rabi yeochoua: kakh haya doréch zekharya ben hakatsav, rabi omér: chené peamim haamourim baparacha "nitmaa" "venitmaa" — e'had labaal vee'had laboél.
6. בּוֹ בַּיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא: ״וּכְלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר יִפֹּל מֵהֶם אֶל תּוֹכוֹ כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא״, אֵינוֹ אוֹמֵר ״טָמֵא״ אֶלָּא ״יִטְמָא״, לְטַמֵּא אֲחֵרִים. לִמֵּד עַל כִּכָּר שֵׁנִי שֶׁמְּטַמֵּא אֶת הַשְּׁלִישִׁי. bo bayom darach rabi akiva: "oukhli 'heres acher yipol méhem el tokho kol acher betokho yitma", éno omér "tamé" ela "yitma", letamé a'hérim. liméd al kikar chéni chemetamé et hachelichi.
7. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר: עָתִיד דּוֹר אַחֵר לְטַהֵר כִּכָּר שְׁלִישִׁי, שֶׁאֵין לוֹ מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה שֶׁהוּא טָמֵא, וַהֲלֹא רַבִּי עֲקִיבָא תַּלְמִידְךָ מֵבִיא לוֹ מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה שֶׁהוּא טָמֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כׇּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא״. amar rabi yeochoua: mi yegale afar méénekha raban yo'hanan ben zaka, chehayita omér: atid dor a'hér letahér kikar chelichi, cheén lo mikra min hatora cheou tamé, vahalo rabi akiva talmidkha mévi lo mikra min hatora cheou tamé, cheneemar: "kol acher betokho yitma".
8. בּוֹ בַּיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא: ״וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר אֶת פְּאַת קֵדְמָה אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְגוֹ׳״, וּמִקְרָא אַחֵר אֹמֵר: ״מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה אֶלֶף אַמָּה סָבִיב״. bo bayom darach rabi akiva: "oumadotem mi'houts lair et peat kédma alpayim baama vego'", oumikra a'hér omér: "mikir hair va'houtsa elef ama saviv".
9. אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אֶלֶף אַמָּה, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר אַלְפַּיִם אַמָּה. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אַלְפַּיִם אַמָּה, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר אֶלֶף אַמָּה. הָא כֵּיצַד? אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ, וְאַלְפַּיִם אַמָּה תְּחוּם הַשַּׁבָּת. i efchar lomar elef ama, chekevar neemar alpayim ama. vei efchar lomar alpayim ama, chekevar neemar elef ama. ha kétsad? elef ama migrach, vealpayim ama te'houm hachabat.
10. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ, וְאַלְפַּיִם אַמָּה שָׂדוֹת וּכְרָמִים. rabi eliezer beno chel rabi yosé hagelili omér: elef ama migrach, vealpayim ama sadot oukhramim.
11. בּוֹ בַּיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא: ״אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה׳ וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר״, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֵאמֹר״, וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֵאמֹר״? מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹנִין שִׁירָה אַחֲרָיו שֶׁל מֹשֶׁה עַל כׇּל דָּבָר וְדָבָר כְּקוֹרְאִין אֶת [הַ]הַלֵּל: (״אָשִׁירָה לַה׳ כִּי גָאֹה גָּאָה״.) לְכָךְ נֶאֱמַר ״לֵאמֹר״. bo bayom darach rabi akiva: "az yachir moche ouvné yisraél et hachira hazot la' vayomrou lémor", cheén talmoud lomar "lémor", ouma talmoud lomar "lémor"? melaméd chehaou yisraél onin chira a'hara chel moche al kol davar vedavar kekorin et [ha]halél: ("achira la' ki gao gaa".) lekhakh neemar "lémor".
12. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: כְּקוֹרִין אֶת שְׁמַע, וְלֹא כְּקוֹרִין אֶת [הַ]הַלֵּל. rabi ne'hemya omér: kekorin et chema, velo kekorin et [ha]halél.
13. בּוֹ בַּיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן הוּרְקָנוֹס: לֹא עָבַד אִיּוֹב אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא מֵאַהֲבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֵן יִקְטְלֵנִי לוֹ אֲיַחֵל״. וַעֲדַיִין הַדָּבָר שָׁקוּל: לוֹ אֲנִי מְצַפֶּה, אוֹ אֵינִי מְצַפֶּה — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עַד אֶגְוָע לֹא אָסִיר תֻּמָּתִי מִמֶּנִּי״, מְלַמֵּד שֶׁמֵּאַהֲבָה עָשָׂה. bo bayom darach rabi yeochoua ben hourkanos: lo avad iyov et hakadoch baroukh hou ela méahava, cheneemar: "hén yikteléni lo aya'hél". vaadayin hadavar chakoul: lo ani metsape, o éni metsape — talmoud lomar: "ad egva lo asir toumati mimeni", melaméd cheméahava asa.
14. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁהָיִיתָ דּוֹרֵשׁ כׇּל יָמֶיךָ שֶׁלֹּא עָבַד אִיּוֹב אֶת הַמָּקוֹם אֶלָּא מִיִּרְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע״, וַהֲלֹא יְהוֹשֻׁעַ תַּלְמִיד תַּלְמִידְךָ לִמֵּד שֶׁמֵּאַהֲבָה עָשָׂה. amar rabi yeochoua: mi yegale afar méénekha raban yo'hanan ben zaka, chehayita doréch kol yamekha chelo avad iyov et hamakom ela miyira, cheneemar: "ich tam veyachar yeré elohim vesar méra", vahalo yeochoua talmid talmidkha liméd cheméahava asa.
15. גְּמָ׳ ״אוֹתוֹ״ לְמַאן? אִילֵימָא לְבַעַל — בַּעַל מַאי עָבֵיד? וְכִי תֵּימָא gema' "oto" leman? iléma levaal — baal ma avéd? vekhi téma

Daf 28a

1. דְּאִי אִית בֵּיהּ עָוֹן בָּדְקִי לֵיהּ מַיָּא, כִּי אִית בֵּיהּ עָוֹן בְּדִידֵיהּ מִי בָּדְקִי לַהּ מַיָּא לְדִידַהּ? וְהָא תַּנְיָא: ״וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן וְהָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ״. בִּזְמַן שֶׁהָאִישׁ מְנוּקֶּה מֵעָוֹן — הַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת אִשְׁתּוֹ, אֵין הָאִישׁ מְנוּקֶּה מֵעָוֹן — אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת אִשְׁתּוֹ! dei it béh aon badki léh maya, ki it béh aon bedidéh mi badki lah maya ledidah? veha tanya: "venika haich méaon vehaicha hahi tisa et aonah". bizman chehaich menouke méaon — hamayim bodkin et ichto, én haich menouke méaon — én hamayim bodkin et ichto!
2. וְאֶלָּא לְבוֹעֵל, לִיתְנֵי כִּדְקָתָנֵי סֵיפָא: כְּשֵׁם שֶׁאֲסוּרָה לַבַּעַל כָּךְ אֲסוּרָה לַבּוֹעֵל! veela levoél, litné kidkatané séfa: kechém cheasoura labaal kakh asoura laboél!
3. לְעוֹלָם לַבּוֹעֵל, וְרֵישָׁא — אַיְּידֵי דִּתְנָא ״אוֹתָהּ״, תָּנֵי ״אוֹתוֹ״. סֵיפָא — אַיְּידֵי דִּתְנָא ״בַּעַל״, תְּנָא ״בּוֹעֵל״. leolam laboél, verécha — ayedé ditna "otah", tané "oto". séfa — ayedé ditna "baal", tena "boél".
4. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבָאוּ״ ״וּבָאוּ״. אִיבַּעְיָא לְהוּ: ״בָּאוּ״ ״וּבָאוּ״ קָאָמַר, אוֹ ״וּבָאוּ״ ״וּבָאוּ״ קָאָמַר? cheneemar: "ouvaou" "ouvaou". ibaya leou: "baou" "ouvaou" kaamar, o "ouvaou" "ouvaou" kaamar?
5. תָּא שְׁמַע: כְּשֵׁם שֶׁאֲסוּרָה לַבַּעַל כָּךְ אֲסוּרָה לַבּוֹעֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נִטְמָאָה״ ״וְנִטְמָאָה״. ta chema: kechém cheasoura labaal kakh asoura laboél, cheneemar: "nitmaa" "venitmaa".
6. וַעֲדַיִין תִּיבְּעֵי: ״נִטְמָאָה״ ״נִטְמָאָה״ קָאָמַר, אוֹ ״נִטְמָאָה״ ״וְנִטְמָאָה״ קָאָמַר? vaadayin tibeé: "nitmaa" "nitmaa" kaamar, o "nitmaa" "venitmaa" kaamar?
7. תָּא שְׁמַע מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא, רַבִּי אוֹמֵר: שְׁנֵי פְּעָמִים הָאֲמוּרִין בַּפָּרָשָׁה ״וְנִטְמָאָה״ ״וְנִטְמָאָה״ — אֶחָד לַבַּעַל וְאֶחָד לַבּוֹעֵל. מִכְּלָל דְּרַבִּי עֲקִיבָא וָוֵי קָדָרֵישׁ. ta chema midekatané séfa, rabi omér: chené peamim haamourin baparacha "venitmaa" "venitmaa" — e'had labaal vee'had laboél. mikelal derabi akiva vavé kadaréch.
8. הִלְכָּךְ לְרַבִּי עֲקִיבָא שִׁיתָּא קְרָאֵי כְּתִיבִי: hilkakh lerabi akiva chita keraé ketivi:
9. חַד לְצַוָּאָה דִּידַהּ, וְחַד לְצַוָּאָה דִּידֵיהּ. 'had letsavaa didah, ve'had letsavaa didéh.
10. חַד לַעֲשִׂיָּיה דִּידַהּ, וְחַד לַעֲשִׂיָּיה דִּידֵיהּ. 'had laasiya didah, ve'had laasiya didéh.
11. חַד לִידִיעָה דִּידַהּ, וְחַד לִידִיעָה דִּידֵיהּ. 'had lidia didah, ve'had lidia didéh.
12. וְרַבִּי, תְּלָתָא קְרָאֵי כְּתִיבִי: חַד — לְצַוָּאָה, וְחַד — לַעֲשִׂיָּיה, וְחַד — לִידִיעָה. verabi, telata keraé ketivi: 'had — letsavaa, ve'had — laasiya, ve'had — lidia.
13. וְרַבִּי, כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ כָּךְ בּוֹדְקִין אוֹתוֹ, מְנָא לֵיהּ? verabi, kechém chehamayim bodkin otah kakh bodkin oto, mena léh?
14. נָפְקָא לֵיהּ מִדְּתַנְיָא: ״לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ״, בִּטְנוֹ וִירֵיכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל. אַתָּה אוֹמֵר בִּטְנוֹ וִירֵיכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בִּטְנָהּ וִירֵיכָהּ שֶׁל נִבְעֶלֶת? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ״, הֲרֵי בִּטְנָהּ וִירֵיכָהּ שֶׁל נִבְעֶלֶת אָמוּר, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּים ״לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ״ — בִּטְנוֹ וִירֵיכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל. nafka léh midetanya: "latsbot beten velanpil yarékh", bitno virékho chel boél. ata omér bitno virékho chel boél, o éno ela bitnah virékhah chel nivelet? kecheou omér "vetsavta vitnah venafla yerékhah", haré bitnah virékhah chel nivelet amour, ouma ani mekayém "latsbot beten velanpil yarékh" — bitno virékho chel boél.
15. וְאִידַּךְ, הַהוּא דְּמוֹדַע לַהּ כֹּהֵן דְּבֶטֶן בְּרֵישָׁא וַהֲדַר יָרֵךְ, שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לַעַז עַל הַמַּיִם הַמָּרִים. veidakh, haou demoda lah kohén deveten berécha vahadar yarékh, chelo leotsi laaz al hamayim hamarim.
16. וְאִידַּךְ: אִם כֵּן, לִכְתּוֹב קְרָא ״בִּטְנָהּ וִירֵכָהּ״, מַאי ״בֶּטֶן״ וְ״יָרֵךְ״? שְׁמַע מִינַּהּ לְבוֹעֵל. veidakh: im kén, likhtov kera "bitnah virékhah", ma "beten" ve"yarékh"? chema minah levoél.
17. וְאֵימָא (כולי) [כּוּלֵּיהּ] לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא? אִם כֵּן, לִכְתּוֹב ״בִּטְנוֹ״ וִ״ירֵכוֹ״. מַאי ״בֶּטֶן״ וְ״יָרֵךְ״? שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי. veéma (khl) [kouléh] lehakhi hou daata? im kén, likhtov "bitno" vi"yrékho". ma "beten" ve"yarékh"? chema minah tarté.
18. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: כָּךְ הָיָה דּוֹרֵשׁ זְכַרְיָה כּוּ׳. amar rabi yeochoua: kakh haya doréch zekharya kou'.
19. תָּנוּ רַבָּנַן: שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הָאֲמוּרִין בַּפָּרָשָׁה ״אִם נִטְמְאָה״, ״נִטְמָאָה״, ״וְנִטְמָאָה״, לָמָּה? אֶחָד לַבַּעַל, וְאֶחָד לַבּוֹעֵל, וְאֶחָד לִתְרוּמָה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. tanou rabanan: chaloch peamim haamourin baparacha "im nitmea", "nitmaa", "venitmaa", lama? e'had labaal, vee'had laboél, vee'had litrouma, divré rabi akiva.
20. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, קַל וָחוֹמֶר: וּמָה גְּרוּשָׁה שֶׁמּוּתֶּרֶת לִתְרוּמָה — אֲסוּרָה לִכְהוּנָּה, זוֹ שֶׁאֲסוּרָה בִּתְרוּמָה — אֵינוֹ דִּין שֶׁאֲסוּרָה לִכְהוּנָּה? amar rabi yichmaél, kal va'homer: ouma geroucha chemouteret litrouma — asoura likhouna, zo cheasoura bitrouma — éno din cheasoura likhouna?
21. מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהִיא נִטְמָאָה״, ״וְהִיא לֹא נִטְמָאָה״ — אִם נִטְמְאָה לָמָּה שׁוֹתָה? אִם לֹא נִטְמְאָה לָמָּה מַשְׁקָהּ? מַגִּיד לְךָ הַכָּתוּב שֶׁהַסָּפֵק אֲסוּרָה. ma talmoud lomar "vehi nitmaa", "vehi lo nitmaa" — im nitmea lama chota? im lo nitmea lama machkah? magid lekha hakatouv chehasafék asoura.
22. מִכָּאן אַתָּה דָּן לְשֶׁרֶץ: וּמָה סוֹטָה, שֶׁלֹּא עָשָׂה בָּהּ שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד וְאוֹנֶס כְּרָצוֹן — עָשָׂה בָּהּ סָפֵק כְּוַדַּאי, שֶׁרֶץ, שֶׁעָשָׂה בּוֹ שׁוֹגֵג כְּמֵזִיד וְאוֹנֶס כְּרָצוֹן — אֵינוֹ דִּין שֶׁיַּעֲשֶׂה בּוֹ סָפֵק mikan ata dan lecherets: ouma sota, chelo asa bah chogég kemézid veones keratson — asa bah safék kevada, cherets, cheasa bo chogég kemézid veones keratson — éno din cheyaase bo safék

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Sotah
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)