Talmud Sotah, Chapitre 5 (ה) · Daf 22a à 25a

Daf 22a

1. שֶׁקָּרָא וְשָׁנָה וְלֹא שִׁימֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. chekara vechana velo chiméch talmidé 'hakhamim.
2. אִתְּמַר: קָרָא וְשָׁנָה וְלֹא שִׁימֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הֲרֵי זֶה עַם הָאָרֶץ. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: הֲרֵי זֶה בּוּר. רַבִּי יַנַּאי אוֹמֵר: הֲרֵי זֶה כּוּתִי. itemar: kara vechana velo chiméch talmidé 'hakhamim, rabi elazar omér: haré ze am haarets. rabi chemouél bar na'hmani amar: haré ze bour. rabi yana omér: haré ze kouti.
3. רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אוֹמֵר: הֲרֵי זֶה מָגוֹשׁ. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מִסְתַּבְּרָא כְּרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב, דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: רָטֵין מָגוֹשָׁא וְלָא יָדַע מַאי אָמַר, תָּנֵי תַּנָּא וְלָא יָדַע מַאי אָמַר. rav a'ha bar yaakov omér: haré ze magoch. amar rav na'hman bar yits'hak: mistabera kerav a'ha bar yaakov, deamri inaché: ratén magocha vela yada ma amar, tané tana vela yada ma amar.
4. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ עַם הָאָרֶץ? כֹּל שֶׁאֵינוֹ קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע שַׁחֲרִית וְעַרְבִית בְּבִרְכוֹתֶיהָ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כֹּל שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ תְּפִילִּין. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: כֹּל שֶׁאֵין לוֹ צִיצִית בְּבִגְדוֹ. רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן יוֹסֵף אָמַר: כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּנִים וְאֵינוֹ מְגַדְּלָן לִלְמוֹד תּוֹרָה. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: אֲפִילּוּ קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה וְלֹא שִׁימֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים — זֶהוּ עַם הָאָרֶץ. tanou rabanan: ézeou am haarets? kol cheéno koré keriat chema cha'harit vearvit bevirkhoteha, divré rabi méir. va'hakhamim omrim: kol cheéno mani'ha tefilin. ben aza omér: kol cheén lo tsitsit bevigdo. rabi yonatan ben yoséf amar: kol cheyéch lo banim veéno megadelan lilmod tora. a'hérim omrim: afilou koré vechone velo chiméch talmidé 'hakhamim — zeou am haarets.
5. קָרָא וְלֹא שָׁנָה — הֲרֵי זֶה בּוּר, לֹא קָרָא וְלֹא שָׁנָה — עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״וְזָרַעְתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה זֶרַע אָדָם וְזֶרַע בְּהֵמָה״. kara velo chana — haré ze bour, lo kara velo chana — ala hakatouv omér: "vezarati et bét yisraél veet bét yeouda zera adam vezera behéma".
6. ״יְרָא אֶת ה׳ בְּנִי וָמֶלֶךְ עִם שׁוֹנִים אַל תִּתְעָרָב״, אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אֵלּוּ שֶׁשּׁוֹנִים הֲלָכוֹת. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא — שׁוֹנִין בְּחֵטְא, וְכִדְרַב הוּנָא. דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵירָה וְשָׁנָה בָּהּ — הוּתְּרָה לוֹ, קָא מַשְׁמַע לַן. "yera et h' beni vamelekh im chonim al titarav", amar rabi yits'hak: élou chechonim halakhot. pechita! maou detéma — chonin be'hét, vekhidrav houna. deamar rav houna: kévan cheavar adam avéra vechana bah — houtera lo, ka machma lan.
7. תָּנָא: הַתַּנָּאִים — מְבַלֵּי עוֹלָם. מְבַלֵּי עוֹלָם סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! אָמַר רָבִינָא: שֶׁמּוֹרִין הֲלָכָה מִתּוֹךְ מִשְׁנָתָן. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וְכִי מְבַלֵּי עוֹלָם הֵן? וַהֲלֹא מְיַישְּׁבֵי עוֹלָם הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ״! אֶלָּא, שֶׁמּוֹרִין הֲלָכָה מִתּוֹךְ מִשְׁנָתָן. tana: hatanaim — mevalé olam. mevalé olam salka datakh?! amar ravina: chemorin halakha mitokh michnatan. tanya namé hakhi, amar rabi yeochoua: vekhi mevalé olam hén? vahalo meyachevé olam hén, cheneemar: "halikhot olam lo"! ela, chemorin halakha mitokh michnatan.
8. אִשָּׁה פְּרוּשָׁה וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: בְּתוּלָה צַלְיָינִית, וְאַלְמָנָה שׁוֹבָבִית, וְקָטָן שֶׁלֹּא כָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו — הֲרֵי אֵלּוּ מְבַלֵּי עוֹלָם. icha peroucha vekhou'. tanou rabanan: betoula tsalyanit, vealmana chovavit, vekatan chelo kalou lo 'hodacha — haré élou mevalé olam.
9. אִינִי? וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָמַדְנוּ יִרְאַת חֵטְא מִבְּתוּלָה, וְקִיבּוּל שָׂכָר מֵאַלְמָנָה. יִרְאַת חֵטְא מִבְּתוּלָה — דְּרַבִּי יוֹחָנָן שַׁמְעַהּ לְהַהִיא בְּתוּלָה דְּנָפְלָה אַאַפַּהּ וְקָאָמְרָה: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בָּרָאתָ גַּן עֵדֶן וּבָרָאתָ גֵּיהִנָּם, בָּרָאתָ צַדִּיקִים וּבָרָאתָ רְשָׁעִים. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ בִּי בְּנֵי אָדָם. ini? vehaamar rabi yo'hanan: lamadnou yirat 'hét mibetoula, vekiboul sakhar méalmana. yirat 'hét mibetoula — derabi yo'hanan chamah lehahi betoula denafla aapah vekaamra: ribono chel olam, barata gan éden ouvarata géhinam, barata tsadikim ouvarata rechaim. yehi ratson milefanekha chelo yikachlou bi bené adam.
10. קִיבּוּל שָׂכָר מֵאַלְמָנָה — דְּהָהִיא אַלְמָנָה דַּהֲוַאי בֵּי כְנִישְׁתָּא בְּשִׁיבָבוּתַהּ. כׇּל יוֹמָא הֲוָת אָתְיָא וּמְצַלָּה בֵּי מִדְרְשֵׁיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן. אֲמַר לַהּ: בִּתִּי, לֹא בֵּית הַכְּנֶסֶת בְּשִׁיבָבוּתִיךְ? אֲמַרָה לֵיהּ: רַבִּי, וְלֹא שְׂכַר פְּסִיעוֹת יֵשׁ לִי? kiboul sakhar méalmana — dehahi almana dahava bé khenichta bechivavoutah. kol yoma havat atya oumtsala bé midrechéh derabi yo'hanan. amar lah: biti, lo bét hakeneset bechivavoutikh? amara léh: rabi, velo sekhar pesiot yéch li?
11. כִּי קָאָמַר, כְּגוֹן יוֹחָנִי בַּת רְטִיבִי. ki kaamar, kegon yo'hani bat retivi.
12. מַאי ״קָטָן שֶׁלֹּא כָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו״? הָכָא תַּרְגִּימוּ: זֶה תַּלְמִיד חָכָם הַמְבַעֵט בְּרַבּוֹתָיו. ma "katan chelo kalou lo 'hodacha"? hakha targimou: ze talmid 'hakham hamvaét berabota.
13. רַבִּי אַבָּא אָמַר: זֶה תַּלְמִיד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וּמוֹרֶה. דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: מַאי דִּכְתִיב ״כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצוּמִים כׇּל הֲרוּגֶיהָ״. ״כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה״ — זֶה תַּלְמִיד חָכָם שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וּמוֹרֶה. ״וַעֲצוּמִים כׇּל הֲרוּגֶיהָ״ — זֶה תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וְאֵינוֹ מוֹרֶה. rabi aba amar: ze talmid chelo higia leoraa oumore. deamar rabi avaou amar rav houna amar rav: ma dikhtiv "ki rabim 'halalim hipila vaatsoumim kol harougeha". "ki rabim 'halalim hipila" — ze talmid 'hakham chelo higia leoraa oumore. "vaatsoumim kol harougeha" — ze talmid 'hakham chehigia leoraa veéno more.

Daf 22b

1. וְעַד כַּמָּה — עַד אַרְבְּעִין שְׁנִין. אִינִי? וְהָא רַבָּה אוֹרִי! בְּשָׁוִין. vead kama — ad arbein chenin. ini? veha raba ori! bechavin.
2. וּמַכּוֹת פְּרוּשִׁין וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן, שִׁבְעָה פְּרוּשִׁין הֵן: פָּרוּשׁ שִׁיכְמִי, פָּרוּשׁ נִקְפִּי, פָּרוּשׁ קִיזַּאי, פָּרוּשׁ מְדוּכְיָא, פָּרוּשׁ ״מָה חוֹבָתִי וְאֶעֱשֶׂנָּה״, פָּרוּשׁ מֵאַהֲבָה, פָּרוּשׁ מִיִּרְאָה. oumakot perouchin vekhou'. tanou rabanan, chiva perouchin hén: parouch chikhmi, parouch nikpi, parouch kiza, parouch medoukhya, parouch "ma 'hovati veeesena", parouch méahava, parouch miyira.
3. פָּרוּשׁ שִׁיכְמִי — זֶה הָעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה שְׁכֶם. פָּרוּשׁ נִקְפִּי — זֶה הַמְנַקֵּיף אֶת רַגְלָיו. פָּרוּשׁ קִיזַּאי — אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: זֶה הַמַּקִּיז דָּם לַכְּתָלִים. פָּרוּשׁ מְדוּכְיָא — אָמַר רַבָּה בַּר שֵׁילָא: דִּמְשַׁפַּע כִּי מְדוּכְיָא. parouch chikhmi — ze haose maasé chekhem. parouch nikpi — ze hamnakéf et ragla. parouch kiza — amar rav na'hman bar yits'hak: ze hamakiz dam laketalim. parouch medoukhya — amar raba bar chéla: dimchapa ki medoukhya.
4. פָּרוּשׁ ״מָה חוֹבָתִי וְאֶעֱשֶׂנָּה״. הָא מְעַלְּיוּתָא הִיא! אֶלָּא דְּאָמַר ״מָה חוֹבָתִי תּוּ וְאֶעֱשֶׂנָּה״. parouch "ma 'hovati veeesena". ha mealeouta hi! ela deamar "ma 'hovati tou veeesena".
5. פָּרוּשׁ מֵאַהֲבָה, פָּרוּשׁ מִיִּרְאָה. אֲמַרוּ לֵיהּ אַבָּיֵי וְרָבָא לְתַנָּא: לָא תִּיתְּנֵי פָּרוּשׁ מֵאַהֲבָה פָּרוּשׁ מִיִּרְאָה, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לְעוֹלָם יַעֲסוֹק אָדָם בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ. parouch méahava, parouch miyira. amarou léh abayé verava letana: la titené parouch méahava parouch miyira, deamar rav yeouda amar rav: leolam yaasok adam batora ouvmitsot afilou chelo lichmah, chemitokh chelo lichmah ba lichmah.
6. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: דְּמִטַּמְּרָא מִטַּמְּרָא, וּדְמִגַּלְּיָא מִגַּלְּיָא, בֵּי דִינָא רַבָּה לִיתְפְּרַע מֵהָנֵי דְּחָפוּ גּוּנְדֵי. אֲמַר לַהּ יַנַּאי מַלְכָּא לִדְבֵיתֵיהּ: אַל תִּתְיָרְאִי מִן הַפְּרוּשִׁין, וְלֹא מִמִּי שֶׁאֵינָן פְּרוּשִׁין, אֶלָּא מִן הַצְּבוּעִין שֶׁדּוֹמִין לִפְרוּשִׁין, שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶן כְּמַעֲשֵׂה זִמְרִי וּמְבַקְּשִׁין שָׂכָר כְּפִנְחָס. amar rav na'hman bar yits'hak: demitamera mitamera, oudmigaleya migaleya, bé dina raba litpera méhané de'hafou goundé. amar lah yana malka lidvétéh: al tityari min haperouchin, velo mimi cheénan perouchin, ela min hatsevouin chedomin lifrouchin, chemaaséhen kemaasé zimri oumvakechin sakhar kefin'has.
7. מַתְנִי׳ רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין זְכוּת תּוֹלָה בְּמַיִם הַמָּרִים. וְאִם אַתָּה אוֹמֵר הַזְּכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמְאָרְרִין — מַדְהֶה אַתָּה אֶת הַמַּיִם בִּפְנֵי כׇּל הַנָּשִׁים הַשּׁוֹתוֹת. וּמוֹצִיא אַתָּה שֵׁם רַע עַל הַטְּהוֹרוֹת שֶׁשָּׁתוּ, שֶׁאוֹמְרִים: טְמֵאוֹת הֵן, אֶלָּא שֶׁתָּלְתָה לָהֶן זְכוּת. רַבִּי אוֹמֵר: הַזְּכוּת תּוֹלָה בְּמַיִם הַמְאָרְרִים, וְאֵינָהּ יוֹלֶדֶת וְאֵינָהּ מַשְׁבַּחַת, אֶלָּא מִתְנַוְּונָה וְהוֹלֶכֶת, לְסוֹף הִיא מֵתָה בְּאוֹתָהּ מִיתָה. matni' rabi chimon omér: én zekhout tola bemayim hamarim. veim ata omér hazekhout tola bamayim hamarrin — madhe ata et hamayim bifné kol hanachim hachotot. oumotsi ata chém ra al hateorot chechatou, cheomrim: teméot hén, ela chetalta lahen zekhout. rabi omér: hazekhout tola bemayim hamarrim, veénah yoledet veénah machba'hat, ela mitnaouna veolekhet, lesof hi méta beotah mita.
8. נִטְמֵאת מִנְחָתָהּ עַד שֶׁלֹּא קָדְשָׁה בִּכְלִי — הֲרֵי הִיא כְּכׇל הַמְּנָחוֹת, וְתִפָּדֶה. וְאִם מִשֶּׁקָּדְשָׁה בִּכְלִי — הֲרֵי הִיא כְּכׇל הַמְּנָחוֹת, וְתִשָּׂרֵף. וְאֵלּוּ שֶׁמִּנְחוֹתֵיהֶן נִשְׂרָפוֹת: nitmét min'hatah ad chelo kadcha bikhli — haré hi kekhol hamena'hot, vetipade. veim michekadcha bikhli — haré hi kekhol hamena'hot, vetisaréf. veélou chemin'hotéhen nisrafot:

Daf 23a

1. הָאוֹמֶרֶת ״טְמֵאָה אֲנִי לָךְ״, וְשֶׁבָּאוּ לָהּ עֵדִים שֶׁהִיא טְמֵאָה, וְהָאוֹמֶרֶת ״אֵינִי שׁוֹתָה״, וְשֶׁבַּעְלָהּ אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹתָהּ, וְשֶׁבַּעְלָהּ בָּא עָלֶיהָ בַּדֶּרֶךְ, haomeret "teméa ani lakh", vechebaou lah édim chehi teméa, vehaomeret "éni chota", vechebalah éno rotse lehachkotah, vechebalah ba aleha baderekh,
2. וְכׇל הַנְּשׂוּאוֹת לְכֹהֲנִים — מִנְחוֹתֵיהֶן נִשְׂרָפוֹת. בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן — מִנְחָתָהּ נִשְׂרֶפֶת, וְכֹהֶנֶת שֶׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל — מִנְחָתָהּ נֶאֱכֶלֶת. vekhol hanesouot lekhohanim — min'hotéhen nisrafot. bat yisraél chenisét lekhohén — min'hatah nisrefet, vekhohenet chenisét leyisraél — min'hatah neekhelet.
3. מָה בֵּין כֹּהֵן לְכֹהֶנֶת? מִנְחַת כֹּהֶנֶת נֶאֱכֶלֶת, וּמִנְחַת כֹּהֵן אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת. כֹּהֶנֶת מִתְחַלֶּלֶת, וְכֹהֵן אֵין מִתְחַלֵּל. ma bén kohén lekhohenet? min'hat kohenet neekhelet, oumin'hat kohén énah neekhelet. kohenet mit'halelet, vekhohén én mit'halél.
4. כֹּהֶנֶת מִטַּמְּאָה לְמֵתִים, וְאֵין כֹּהֵן מִטַּמֵּא לְמֵתִים. כֹּהֵן אוֹכֵל בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וְאֵין כֹּהֶנֶת אוֹכֶלֶת בְּקׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים. kohenet mitamea lemétim, veén kohén mitamé lemétim. kohén okhél bekodché kadachim, veén kohenet okhelet bekodché kodachim.
5. מָה בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה: הָאִישׁ פּוֹרֵעַ וּפוֹרֵם, וְאֵין הָאִשָּׁה פּוֹרַעַת וּפוֹרֶמֶת. הָאִישׁ מַדִּיר אֶת בְּנוֹ בְּנָזִיר, וְאֵין הָאִשָּׁה מַדֶּרֶת בְּנָהּ בְּנָזִיר. הָאִישׁ מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו, וְאֵין הָאִשָּׁה מְגַלַּחַת עַל נְזִירוּת אָבִיהָ. ma bén ich leicha: haich poréa ouforém, veén haicha poraat ouforemet. haich madir et beno benazir, veén haicha maderet benah benazir. haich megalé'ha al nezirout avi, veén haicha megala'hat al nezirout aviha.
6. הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ, וְאֵין הָאִשָּׁה מְקַדֶּשֶׁת אֶת בִּתָּהּ. הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וְאֵין הָאִשָּׁה מוֹכֶרֶת אֶת בִּתָּהּ. הָאִישׁ נִסְקָל עָרוֹם, וְאֵין הָאִשָּׁה נִסְקֶלֶת עֲרוּמָּה. הָאִישׁ נִתְלֶה, וְאֵין הָאִשָּׁה נִתְלֵית. הָאִישׁ נִמְכָּר בִּגְנֵיבָתוֹ, וְאֵין הָאִשָּׁה נִמְכֶּרֶת בִּגְנֵיבָתָהּ. haich mekadéch et bito, veén haicha mekadechet et bitah. haich mokhér et bito, veén haicha mokheret et bitah. haich niskal arom, veén haicha niskelet arouma. haich nitle, veén haicha nitlét. haich nimkar bignévato, veén haicha nimkeret bignévatah.
7. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: כׇּל הַנְּשׂוּאוֹת לַכְּהוּנָּה מִנְחוֹתֵיהֶן נִשְׂרָפוֹת. כֵּיצַד? כֹּהֶנֶת לְוִיָּה וְיִשְׂרְאֵלִית שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן — אֵין מִנְחָתָהּ נֶאֱכֶלֶת, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק בָּהּ. וְאֵינָהּ עוֹלָה כָּלִיל — מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָהּ חֵלֶק בָּהּ. אֶלָּא — הַקּוֹמֶץ קָרֵב בְּעַצְמוֹ, וְהַשִּׁירַיִם קְרֵיבִין בְּעַצְמָן. gema' tanou rabanan: kol hanesouot lakeouna min'hotéhen nisrafot. kétsad? kohenet leviya veyisreélit chenisét lekhohén — én min'hatah neekhelet, mipené cheyéch lo 'hélek bah. veénah ola kalil — mipené cheyéch lah 'hélek bah. ela — hakomets karév beatsmo, vehachirayim kerévin beatsman.
8. אִיקְּרִי כָּאן: כֹּל שֶׁהוּא מִמֶּנּוּ לָאִישִּׁים — הֲרֵי הוּא בְּ״בַל תַּקְטִירוּ״! אָמַר יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי: דְּמַסֵּיק לְהוּ לְשׁוּם עֵצִים, כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לְרֵיחַ נִיחוֹחַ אִי אַתָּה מַעֲלֶה, אֲבָל אַתָּה מַעֲלֵיהוּ לְשׁוּם עֵצִים. ikeri kan: kol cheou mimenou laichim — haré hou be"val taktirou"! amar yeouda beréh derabi chimon ben pazi: demasék leou lechoum étsim, kerabi eliezer. detanya, rabi eliezer omér: leré'ha ni'ho'ha i ata maale, aval ata maaléou lechoum étsim.
9. הָנִיחָא לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאִית לֵיהּ הַאי סְבָרָא, אֶלָּא לְרַבָּנַן דְּלֵית לְהוּ הַאי סְבָרָא, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? דְּעָבְדִי לְהוּ כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַקּוֹמֶץ קָרֵב בְּעַצְמוֹ, וְהַשִּׁירַיִם מִתְפַּזְּרִים עַל בֵּית הַדֶּשֶׁן. hani'ha lerabi eliezer deit léh ha sevara, ela lerabanan delét leou ha sevara, ma ika lemémar? deavdi leou kerabi elazar berabi chimon. detanya, rabi elazar berabi chimon omér: hakomets karév beatsmo, vehachirayim mitpazerim al bét hadechen.

Daf 23b

1. וַאֲפִילּוּ רַבָּנַן לָא פְּלִיגִי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אֶלָּא בְּמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל כֹּהֲנִים, דְּבַת הַקְרָבָה הִיא. אֲבָל בְּהָא, אֲפִילּוּ רַבָּנַן מוֹדוּ. vaafilou rabanan la peligi aléh derabi elazar berabi chimon ela bemin'hat 'hoté chel kohanim, devat hakrava hi. aval beha, afilou rabanan modou.
2. בַּת יִשְׂרָאֵל הַנְּשׂוּאָה וְכוּ׳. מַאי טַעְמָא — דְּאָמַר קְרָא: ״וְכׇל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל״. כֹּהֵן וְלֹא כֹּהֶנֶת. bat yisraél hanesoua vekhou'. ma tama — deamar kera: "vekhol min'hat kohén kalil tihye lo téakhél". kohén velo kohenet.
3. כֹּהֶנֶת מִתְחַלֶּלֶת, כֹּהֵן אֵין מִתְחַלֵּל. מְנָלַן — דְּאָמַר קְרָא: ״וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו״. זַרְעוֹ מִתְחַלֵּל, וְהוּא אֵינוֹ מִתְחַלֵּל. kohenet mit'halelet, kohén én mit'halél. menalan — deamar kera: "velo ye'halél zaro beama". zaro mit'halél, veou éno mit'halél.
4. כֹּהֶנֶת מִטַּמְּאָה כּוּ׳. מַאי טַעְמָא — אָמַר קְרָא: ״אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן״. בְּנֵי אַהֲרֹן וְלֹא בְּנוֹת אַהֲרֹן. kohenet mitamea kou'. ma tama — amar kera: "emor el hakohanim bené aharon". bené aharon velo benot aharon.
5. כֹּהֵן אוֹכֵל בְּקׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים, דִּכְתִיב: ״כׇּל זָכָר בִּבְנֵי אַהֲרֹן יֹאכֲלֶנָּה״. kohén okhél bekodché kodachim, dikhtiv: "kol zakhar bivné aharon yokhalena".
6. וּמָה בֵּין אִישׁ כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״אִישׁ״ — אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ. אִשָּׁה מִנַּיִן? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ״ — הֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם, ouma bén ich kou'. tanou rabanan: "ich" — én li ela ich. icha minayin? kecheou omér "vehatsaroua acher bo" — haré kan chenayim,
7. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִישׁ״ — לָעִנְיָן שֶׁלְּמַטָּה, אִישׁ פּוֹרֵעַ וְכוּ׳. im kén, ma talmoud lomar "ich" — lainyan chelemata, ich poréa vekhou'.
8. הָאִישׁ מַדִּיר אֶת בְּנוֹ בְּנָזִיר, וְאֵין הָאִשָּׁה מַדֶּרֶת בְּנָהּ בְּנָזִיר. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, הֲלָכָה הִיא בְּנָזִיר: הָאִישׁ מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו, וְאֵין הָאִשָּׁה מְגַלַּחַת עַל נְזִירוּת אָבִיהָ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה הִיא בְּנָזִיר. haich madir et beno benazir, veén haicha maderet benah benazir. amar rabi yo'hanan, halakha hi benazir: haich megalé'ha al nezirout avi, veén haicha megala'hat al nezirout aviha. amar rabi yo'hanan: halakha hi benazir.
9. הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ, וְאֵין הָאִשָּׁה מְקַדֶּשֶׁת אֶת בִּתָּהּ — דִּכְתִיב: ״אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה״. הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וְאֵין הָאִשָּׁה מוֹכֶרֶת אֶת בִּתָּהּ — דִּכְתִיב: ״וְכִי יִמְכּוֹר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ״. haich mekadéch et bito, veén haicha mekadechet et bitah — dikhtiv: "et biti natati laich haze". haich mokhér et bito, veén haicha mokheret et bitah — dikhtiv: "vekhi yimkor ich et bito".
10. הָאִישׁ נִסְקָל עָרוֹם כּוּ׳. מַאי טַעְמָא — ״וְרָגְמוּ אוֹתוֹ״. מַאי ״אוֹתוֹ״? אִילֵּימָא אוֹתוֹ וְלֹא אוֹתָהּ, וְהָכְתִיב ״וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת הָאִשָּׁה הַהִיא״! אֶלָּא: אוֹתוֹ בְּלֹא כְּסוּתוֹ, וְלֹא אוֹתָהּ בְּלֹא כְּסוּתָהּ. haich niskal arom kou'. ma tama — "veragmou oto". ma "oto"? iléma oto velo otah, vehakhtiv "veotséta et haich haou o et haicha hahi"! ela: oto belo kesouto, velo otah belo kesoutah.
11. הָאִישׁ נִתְלֶה וְאֵין כּוּ׳. מַאי טַעְמָא — אָמַר קְרָא: ״וְתָלִיתָ אוֹתוֹ עַל עֵץ״, אוֹתוֹ וְלֹא אוֹתָהּ. haich nitle veén kou'. ma tama — amar kera: "vetalita oto al éts", oto velo otah.
12. הָאִישׁ נִמְכָּר בִּגְנֵיבָתוֹ, וְאֵין הָאִשָּׁה נִמְכֶּרֶת בִּגְנֵיבָתָהּ. מַאי טַעְמָא, אָמַר קְרָא: ״וְנִמְכַּר בִּגְנֵיבָתוֹ״, בִּגְנֵיבָתוֹ וְלֹא בִּגְנֵיבָתָהּ. haich nimkar bignévato, veén haicha nimkeret bignévatah. ma tama, amar kera: "venimkar bignévato", bignévato velo bignévatah.
13. הֲדַרַן עֲלָךְ הָיָה נוֹטֵל hadaran alakh haya notél
14. אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם — לֹא שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ״, פְּרָט לַאֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם. arousa vechomeret yavam — lo chotot velo notlot ketouva, cheneemar: "acher tiste icha ta'hat ichah", perat laarousa vechomeret yavam.
15. אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת almana lekhohén gadol, geroucha va'haloutsa lekhohén hedot, mamzeret

Daf 24a

1. וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, וּבַת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין — לֹא שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתוּבָה. ountina leyisraél, ouvat yisraél lemamzér oulnatin — lo chotot velo notlot ketouva.
2. וְאֵלּוּ לֹא שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתוּבָה: הָאוֹמֶרֶת ״טְמֵאָה אֲנִי״, וְשֶׁבָּאוּ לָהּ עֵדִים שֶׁהִיא טְמֵאָה, וְהָאוֹמֶרֶת ״אֵינִי שׁוֹתָה״. veélou lo chotot velo notlot ketouva: haomeret "teméa ani", vechebaou lah édim chehi teméa, vehaomeret "éni chota".
3. אָמַר בַּעְלָהּ ״אֵינִי מַשְׁקָהּ״, וְשֶׁבַּעְלָהּ בָּא עָלֶיהָ בַּדֶּרֶךְ — נוֹטְלוֹת כְּתוּבָּה וְלֹא שׁוֹתוֹת. amar balah "éni machkah", vechebalah ba aleha baderekh — notlot ketouba velo chotot.
4. מֵתוּ בַּעְלֵיהֶן עַד שֶׁלֹּא שָׁתוּ, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נוֹטְלוֹת כְּתוּבָּה וְלֹא שׁוֹתוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אוֹ שׁוֹתוֹת אוֹ לֹא נוֹטְלוֹת כְּתוּבָּתָן. métou baléhen ad chelo chatou, bét chama omrim: notlot ketouba velo chotot, ouvét hilél omrim: o chotot o lo notlot ketoubatan.
5. מְעוּבֶּרֶת חֲבֵירוֹ וּמְנִיקַת חֲבֵירוֹ — לֹא שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתוּבָּה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יָכוֹל הוּא לְהַפְרִישָׁהּ וּלְהַחְזִירָהּ לְאַחַר זְמַן. meouberet 'havéro oumnikat 'havéro — lo chotot velo notlot ketouba, divré rabi méir. va'hakhamim omrim: yakhol hou lehafrichah oulha'hzirah lea'har zeman.
6. אַיְילוֹנִית וּזְקֵינָה, וְשֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד — לֹא נוֹטְלוֹת כְּתוּבָּה וְלֹא שׁוֹתוֹת. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: יָכוֹל הוּא לִישָּׂא אִשָּׁה אַחֶרֶת וְלִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת הֵימֶנָּה. aylonit ouzkéna, vecheénah reouya léléd — lo notlot ketouba velo chotot. rabi elazar omér: yakhol hou lisa icha a'heret velifrot velirbot hémena.
7. וּשְׁאָר כׇּל הַנָּשִׁים — אוֹ שׁוֹתוֹת אוֹ לֹא נוֹטְלוֹת כְּתוּבָּה. אֵשֶׁת כֹּהֵן שׁוֹתָה — וּמוּתֶּרֶת לְבַעְלָהּ. אֵשֶׁת סָרִיס שׁוֹתָה. ouchar kol hanachim — o chotot o lo notlot ketouba. échet kohén chota — oumouteret levalah. échet saris chota.
8. עַל יְדֵי כׇּל עֲרָיוֹת מְקַנִּין, חוּץ מִן הַקָּטָן וּמִמִּי שֶׁאֵינוֹ אִישׁ. al yedé kol araot mekanin, 'houts min hakatan oumimi cheéno ich.
9. וְאֵלּוּ שֶׁבֵּית דִּין מְקַנִּין לָהֶן: מִי שֶׁנִּתְחָרֵשׁ בַּעְלָהּ, אוֹ נִשְׁתַּטָּה, אוֹ שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין. לֹא לְהַשְׁקוֹתָהּ אָמְרוּ, אֶלָּא לְפוֹסְלָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף לְהַשְׁקוֹתָהּ. לִכְשֶׁיֵּצֵא בַּעְלָהּ מִבֵּית הָאֲסוּרִין יַשְׁקֶנָּה. veélou chebét din mekanin lahen: mi chenit'haréch balah, o nichtata, o chehaya 'havouch bevét haasourin. lo lehachkotah amrou, ela lefoslah miketoubatah. rabi yosé omér: af lehachkotah. likhcheyétsé balah mibét haasourin yachkena.
10. גְּמָ׳ מִישְׁתָּא הוּא דְּלָא שָׁתְיָיא, הָא קַנּוֹיֵ[י] מְקַנֵּי לַהּ: מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ״ — לְרַבּוֹת אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם לְקִינּוּי. gema' michta hou dela chatya, ha kanoyé[y] mekané lah: mena hané milé? detanou rabanan: "dabér el bené yisraél veamarta" — lerabot arousa vechomeret yavam lekinou.
11. וּמַתְנִיתִין מַנִּי — רַבִּי יוֹנָתָן הִיא. דְּתַנְיָא: ״תַּחַת אִישֵׁךְ״, פְּרָט לַאֲרוּסָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אַף שׁוֹמֶרֶת יָבָם, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִישׁ אִישׁ״, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. oumatnitin mani — rabi yonatan hi. detanya: "ta'hat ichékh", perat laarousa. yakhol cheani motsi af chomeret yavam, talmoud lomar: "ich ich", divré rabi yochiya.
12. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: ״תַּחַת אִישֵׁךְ״ — פְּרָט לְשׁוֹמֶרֶת יָבָם. אוֹצִיא שׁוֹמֶרֶת יָבָם וְלֹא אוֹצִיא אֶת אֲרוּסָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ״ — פְּרָט לַאֲרוּסָה. rabi yonatan omér: "ta'hat ichékh" — perat lechomeret yavam. otsi chomeret yavam velo otsi et arousa, talmoud lomar: "acher tiste icha ta'hat ichah" — perat laarousa.
13. מָר אַלִּימָא לֵיהּ אֲרוּסָה, דְּקִידּוּשֵׁי דִּידֵיהּ, וְסוֹקְלִין עַל יָדוֹ. mar alima léh arousa, dekidouché didéh, vesoklin al yado.
14. וּמָר אַלִּימָא לֵיהּ שׁוֹמֶרֶת יָבָם, דְּלָא מְיחַסְּרָא מְסִירָה לְחוּפָּה. oumar alima léh chomeret yavam, dela me'hasera mesira le'houpa.
15. וְרַבִּי יוֹנָתָן, הַאי ״אִישׁ אִישׁ״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְרַבּוֹת אֵשֶׁת חֵרֵשׁ, וְאֵשֶׁת שׁוֹטֶה, וְאֵשֶׁת verabi yonatan, ha "ich ich" ma avéd léh? mibeé léh lerabot échet 'héréch, veéchet chote, veéchet

Daf 24b

1. שַׁעֲמוּם. וְרַבִּי יֹאשִׁיָּה, הַאי ״תַּחַת אִישָׁהּ״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְהַקִּישׁ אִישׁ לְאִשָּׁה וְאִשָּׁה לְאִישׁ. chaamoum. verabi yochiya, ha "ta'hat ichah" ma avéd léh? mibeé léh lehakich ich leicha veicha leich.
2. אֶלָּא, טַעְמָא דִּכְתִיבִי הָנֵי קְרָאֵי, הָא לָאו הָכִי, הֲוָה אָמֵינָא אֲרוּסָה שָׁתְיָא? וְהָא כִּי אֲתָא רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא מִדָּרוֹמָא, אֲתָא וְאַיְיתִי מַתְנִיתָא בִּידֵיהּ: ״מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ״, מִשֶּׁקָּדְמָה שְׁכִיבַת בַּעַל לַבּוֹעֵל, וְלֹא שֶׁקָּדְמָה שְׁכִיבַת בּוֹעֵל לַבַּעַל. ela, tama dikhtivi hané keraé, ha la hakhi, hava aména arousa chatya? veha ki ata rabi a'ha bar 'hanina midaroma, ata veayti matnita bidéh: "mibaladé ichékh", michekadma chekhivat baal laboél, velo chekadma chekhivat boél labaal.
3. אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ — כְּגוֹן שֶׁבָּא עָלֶיהָ אָרוּס בְּבֵית אָבִיהָ. amar ramé bar 'hama: machka'hate lah — kegon cheba aleha arous bevét aviha.
4. דִּכְווֹתַהּ גַּבֵּי שׁוֹמֶרֶת יָבָם — כְּגוֹן שֶׁבָּא עָלֶיהָ יָבָם בְּבֵית חָמִיהָ. הָא שׁוֹמֶרֶת יָבָם קָרֵית לַהּ? אִשְׁתּוֹ מְעַלַּיְיתָא הִיא, דְּהָאָמַר רַב: קָנָה לַכֹּל! dikhotah gabé chomeret yavam — kegon cheba aleha yavam bevét 'hamiha. ha chomeret yavam karét lah? ichto mealayta hi, dehaamar rav: kana lakol!
5. כִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר: לֹא קָנָה אֶלָּא לִדְבָרִים הָאֲמוּרִים בַּפָּרָשָׁה. kichmouél, deamar: lo kana ela lidvarim haamourim baparacha.
6. אִי הָכִי, לֵימָא רַב דְּאָמַר כְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה וּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר כְּרַבִּי יוֹנָתָן? אָמַר לָךְ רַב: אֲנָא דַּאֲמַרִי — אֲפִילּוּ לְרַבִּי יוֹנָתָן. מִדְּאִיצְטְרִיךְ קְרָא לְמַעוֹטַהּ — מִכְּלַל דְּאִשְׁתּוֹ מְעַלַּיְיתָא הִיא. i hakhi, léma rav deamar kerabi yochiya ouchmouél deamar kerabi yonatan? amar lakh rav: ana daamari — afilou lerabi yonatan. mideitsterikh kera lemaotah — mikelal deichto mealayta hi.

Daf 25a

1. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲנָא דַּאֲמַרִי — אֲפִילּוּ לְרַבִּי יֹאשִׁיָּה. מִדְּאִיצְטְרִיךְ קְרָא לְרַבּוֹיַהּ — מִכְּלָל דְּלָאו אִשְׁתּוֹ הִיא כְּלָל. ouchmouél amar: ana daamari — afilou lerabi yochiya. mideitsterikh kera leraboyah — mikelal dela ichto hi kelal.
2. אִיבַּעְיָא לְהוּ: עוֹבֶרֶת עַל דָּת צְרִיכָה הַתְרָאָה לְהַפְסִידָהּ כְּתוּבָּתָהּ, אוֹ אֵינָהּ צְרִיכָה? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּעוֹבֶרֶת עַל דָּת הִיא — לָא בָּעֲיָא הַתְרָאָה, אוֹ דִלְמָא תִּיבְעֵי הַתְרָאָה, דְּאִי הָדְרָה בַּהּ תִּיהְדַּר בַּהּ? ibaya leou: overet al dat tserikha hatraa lehafsidah ketoubatah, o énah tserikha? mi amrinan: kévan deoveret al dat hi — la baaya hatraa, o dilma tivé hatraa, dei hadra bah tihdar bah?
3. תָּא שְׁמַע: אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם לֹא שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתוּבָה. מִישְׁתָּא הוּא דְּלָא שָׁתְיָא, הָא קַנּוֹיֵי מְקַנֵּי לַהּ. לְמַאי? לָאו לְהַפְסִידָהּ כְּתוּבָּתָהּ? ta chema: arousa vechomeret yavam lo chotot velo notlot ketouva. michta hou dela chatya, ha kanoyé mekané lah. lema? la lehafsidah ketoubatah?
4. אָמַר אַבָּיֵי: לָא, לְאוֹסְרָהּ עָלָיו. רַב פָּפָּא אָמַר: לְהַשְׁקוֹתָהּ כְּשֶׁהִיא נְשׂוּאָה. כִּדְתַנְיָא: אֵין מְקַנִּין לַאֲרוּסָה לְהַשְׁקוֹתָהּ כְּשֶׁהִיא אֲרוּסָה, אֲבָל מְקַנִּין לַאֲרוּסָה לְהַשְׁקוֹתָהּ כְּשֶׁהִיא נְשׂוּאָה. amar abayé: la, leosrah ala. rav papa amar: lehachkotah kechehi nesoua. kidtanya: én mekanin laarousa lehachkotah kechehi arousa, aval mekanin laarousa lehachkotah kechehi nesoua.
5. אָמַר רָבָא, תָּא שְׁמַע: אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין — לֹא שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתוּבָה. amar rava, ta chema: almana lekhohén gadol, geroucha va'haloutsa lekhohén hedot, mamzeret ountina leyisraél, bat yisraél lemamzér oulnatin — lo chotot velo notlot ketouva.
6. מִישְׁתָּא הוּא דְּלָא שָׁתְיָא, הָא קַנּוֹיֵי מְקַנֵּי לְהוּ. וּלְמַאי? אִי לְאוֹסְרָן עָלָיו — הָא אֲסִירָן וְקָיְימָן, אֶלָּא לָאו: לְהַפְסִידָן כְּתוּבָּתָן? michta hou dela chatya, ha kanoyé mekané leou. oulma? i leosran ala — ha asiran vekayman, ela la: lehafsidan ketoubatan?
7. אָמַר רַב יְהוּדָה מִדִּיסְקַרְתָּא: לָא, לְאוֹסְרָהּ לַבּוֹעֵל כַּבַּעַל. דִּתְנַן: כְּשֵׁם שֶׁאֲסוּרָה לַבַּעַל — כָּךְ אֲסוּרָה לַבּוֹעֵל. amar rav yeouda midiskarta: la, leosrah laboél kabaal. ditnan: kechém cheasoura labaal — kakh asoura laboél.
8. אָמַר רַב חֲנִינָא מִסּוּרָא: תָּא שְׁמַע, וְאֵלּוּ שֶׁבֵּית דִּין מְקַנִּין לָהֶן: מִי שֶׁנִּתְחָרֵשׁ בַּעְלָהּ, אוֹ נִשְׁתַּטָּה, אוֹ שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין. וְלֹא לְהַשְׁקוֹתָהּ אָמְרוּ, אֶלָּא לְפוֹסְלָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. שְׁמַע מִינַּהּ בָּעֵי הַתְרָאָה. שְׁמַע מִינַּהּ. amar rav 'hanina misoura: ta chema, veélou chebét din mekanin lahen: mi chenit'haréch balah, o nichtata, o chehaya 'havouch bevét haasourin. velo lehachkotah amrou, ela lefoslah miketoubatah. chema minah baé hatraa. chema minah.
9. וְכוּלְּהוּ, מַאי טַעְמָא לָא אָמְרִי מֵהָא! דִּלְמָא שָׁאנֵי הָתָם, דְּלֵית לַהּ אֵימְתָא דְבַעַל כְּלָל. vekhouleou, ma tama la amri méha! dilma chané hatam, delét lah émta devaal kelal.
10. אִיבַּעְיָא לְהוּ: עוֹבֶרֶת עַל דָּת וְרָצָה בַּעַל לְקַיְּימָהּ, מְקַיְּימָהּ אוֹ אֵינוֹ מְקַיְּימָהּ? מִי אָמְרִינַן בִּקְפִידָה דְבַעַל תְּלָא רַחֲמָנָא, וְהָא לָא קָפֵיד. אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּקָפֵיד — קָפֵיד? ibaya leou: overet al dat veratsa baal lekayemah, mekayemah o éno mekayemah? mi amrinan bikfida devaal tela ra'hamana, veha la kaféd. o dilma kévan dekaféd — kaféd?
11. תָּא שְׁמַע, וְאֵלּוּ שֶׁבֵּית דִּין מְקַנִּין לָהֶן: מִי שֶׁנִּתְחָרֵשׁ בַּעְלָהּ, אוֹ נִשְׁתַּטָּה, אוֹ שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין. וְאִי אָמְרַתְּ רָצָה בַּעַל לְקַיְּימָהּ מְקַיְּימָהּ, עָבְדִי בֵּית דִּין מִידֵּי דְּדִלְמָא לָא נִיחָא לֵיהּ לְבַעַל? סְתָמָא דְמִילְּתָא: כֵּיוָן דְּעוֹבֶרֶת עַל דָּת הִיא — מֵינָח נִיחָא לֵיהּ. ta chema, veélou chebét din mekanin lahen: mi chenit'haréch balah, o nichtata, o chehaya 'havouch bevét haasourin. vei amrate ratsa baal lekayemah mekayemah, avdi bét din midé dedilma la ni'ha léh levaal? setama demileta: kévan deoveret al dat hi — ména'h ni'ha léh.
12. אִיבַּעְיָא לְהוּ: בַּעַל שֶׁמָּחַל עַל קִינּוּיוֹ — קִינּוּיוֹ מָחוּל, אוֹ אֵינוֹ מָחוּל? מִי אָמְרִינַן בְּקִינּוּי דְּבַעַל תְּלָא רַחֲמָנָא, וּבַעַל הָא מָחֵיל לֵיהּ לְקִינּוּיוֹ, אוֹ דִלְמָא: כֵּיוָן דְּקַנִּי לַיהּ מֵעִיקָּרָא — לָא מָצֵי מָחֵיל לֵיהּ? ibaya leou: baal chema'hal al kinouo — kinouo ma'houl, o éno ma'houl? mi amrinan bekinou devaal tela ra'hamana, ouvaal ha ma'hél léh lekinouo, o dilma: kévan dekani lah méikara — la matsé ma'hél léh?
13. תָּא שְׁמַע, וְאֵלּוּ שֶׁבֵּית דִּין מְקַנִּין לָהֶן: מִי שֶׁנִּתְחָרֵשׁ בַּעְלָהּ, אוֹ נִשְׁתַּטָּה, אוֹ שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין. וְאִי אָמְרַתְּ בַּעַל שֶׁמָּחַל עַל קִינּוּיוֹ — קִינּוּיוֹ מָחוּל, עָבְדִינַן מִידֵּי דְּאָתֵי בַּעַל מָחֵיל לֵיהּ? סְתָמָא דְמִלְּתָא, אָדָם מַסְכִּים עַל דַּעַת בֵּית דִּין. ta chema, veélou chebét din mekanin lahen: mi chenit'haréch balah, o nichtata, o chehaya 'havouch bevét haasourin. vei amrate baal chema'hal al kinouo — kinouo ma'houl, avdinan midé deaté baal ma'hél léh? setama demileta, adam maskim al daat bét din.
14. תָּא שְׁמַע: וּמוֹסְרִין לוֹ שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁמָּא יָבֹא עָלֶיהָ בַּדֶּרֶךְ. וְאִי אָמְרַתְּ בַּעַל שֶׁמָּחַל עַל קִינּוּיוֹ — קִינּוּיוֹ מָחוּל, לַחְלֵיהּ לְקִינּוּיֵהּ וְלִבְעוֹל! ta chema: oumosrin lo chené talmidé 'hakhamim, chema yavo aleha baderekh. vei amrate baal chema'hal al kinouo — kinouo ma'houl, la'hléh lekinouyéh velivol!
15. מַאי שְׁנָא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים — דִּגְמִירִי, דְּאִי בָּעֵי לְמִיבְעַל, אָמְרִי לֵיהּ: אַחֲלֵיהּ לְקִינּוּיָיךְ וּבַעְלַהּ. ma chena talmidé 'hakhamim — digmiri, dei baé lemival, amri léh: a'haléh lekinouyakh ouvalah.
16. תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה: שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים סָח לִי זְעֵירָא מֵאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם: בַּעַל שֶׁמָּחַל עַל קִינּוּיוֹ — קִינּוּיוֹ מָחוּל, וְזָקֵן מַמְרֵא שֶׁרָצוּ בֵּית דִּין לִמְחוֹל לוֹ — מוֹחֲלִין לוֹ, וּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה שֶׁרָצוּ אָבִיו וְאִמּוֹ לִמְחוֹל לוֹ — מוֹחֲלִין לוֹ. ta chema, deamar rabi yochiya: chelocha devarim sa'h li zeéra méanché yerouchalayim: baal chema'hal al kinouo — kinouo ma'houl, vezakén mamré cheratsou bét din lim'hol lo — mo'halin lo, ouvén sorér oumore cheratsou avi veimo lim'hol lo — mo'halin lo.
17. וּכְשֶׁבָּאתִי אֵצֶל חֲבֵירַי שֶׁבַּדָּרוֹם, עַל שְׁנַיִם הוֹדוּ לִי, וְעַל זָקֵן מַמְרֵא לֹא הוֹדוּ לִי — שֶׁלֹּא יִרְבּוּ מַחֲלוֹקֹת בְּיִשְׂרָאֵל. שְׁמַע מִינַּהּ: בַּעַל שֶׁמָּחַל עַל קִינּוּיוֹ — קִינּוּיוֹ מָחוּל. שְׁמַע מִינַּהּ. oukhchebati étsel 'havéra chebadarom, al chenayim hodou li, veal zakén mamré lo hodou li — chelo yirbou ma'halokot beyisraél. chema minah: baal chema'hal al kinouo — kinouo ma'houl. chema minah.
18. פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא. חַד אָמַר: קוֹדֶם סְתִירָה — מָחוּל, לְאַחַר סְתִירָה — אֵינוֹ מָחוּל. וְחַד אָמַר: לְאַחַר סְתִירָה, נָמֵי מָחוּל. וּמִסְתַּבְּרָא כְּמַאן דְּאָמַר אֵינוֹ מָחוּל, peligi bah rav a'ha veravina. 'had amar: kodem setira — ma'houl, lea'har setira — éno ma'houl. ve'had amar: lea'har setira, namé ma'houl. oumistabera keman deamar éno ma'houl,
19. מִמַּאי — מִדְּקָא מְהַדְּרִי רַבָּנַן לְרַבִּי יוֹסֵי. דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בַּעְלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ, מִקַּל וָחוֹמֶר: וּמָה נִדָּה שֶׁהִיא בְּכָרֵת — בַּעְלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ, סוֹטָה שֶׁהִיא בְּלָאו, לֹא — כׇּל שֶׁכֵּן? mima — mideka mehaderi rabanan lerabi yosé. detanya, rabi yosé omér: balah neeman aleha, mikal va'homer: ouma nida chehi bekharét — balah neeman aleha, sota chehi bela, lo — kol chekén?
20. אָמְרוּ לוֹ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּנִדָּה — שֶׁכֵּן יֵשׁ לָהּ הֶיתֵּר, תֹּאמַר בְּסוֹטָה — שֶׁאֵין לָהּ הֶיתֵּר. amrou lo: lo, im amarta benida — chekén yéch lah hetér, tomar besota — cheén lah hetér.
21. וְאִי אָמְרַתְּ לְאַחַר סְתִירָה מָחוּל לָהּ, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ דְּיֵשׁ לָהּ הֶיתֵּר, דְּאִי בָּעֵי מָחֵיל לֵיהּ לְקִינּוּיֵהּ וּבָעֵיל. אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ: לְאַחַר סְתִירָה אֵינוֹ מָחוּל. שְׁמַע מִינַּהּ. vei amrate lea'har setira ma'houl lah, machka'hate lah deyéch lah hetér, dei baé ma'hél léh lekinouyéh ouvaél. ela chema minah: lea'har setira éno ma'houl. chema minah.
22. מֵתוּ בַּעְלֵיהֶן עַד שֶׁלֹּא שָׁתוּ, בֵּית שַׁמַּאי כּוּ׳. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? בֵּית שַׁמַּאי סָבְרִי: שְׁטָר הָעוֹמֵד לִגְבּוֹת — כְּגָבוּי דָּמֵי. métou baléhen ad chelo chatou, bét chama kou'. bema kamipalgi? bét chama savri: chetar haoméd ligbot — kegavou damé.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Sotah
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)