Talmud Sotah, Chapitre 7 (ז) · Daf 28b à 33b

Daf 28b

1. כְּוַדַּאי. kevada.
2. וּמִמָּקוֹם שֶׁבָּאתָ: מָה סוֹטָה רְשׁוּת הַיָּחִיד — אַף שֶׁרֶץ רְשׁוּת הַיָּחִיד. oumimakom chebata: ma sota rechout haya'hid — af cherets rechout haya'hid.
3. וּמָה סוֹטָה דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל — אַף שֶׁרֶץ דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל. ouma sota davar cheyéch bo daat lichaél — af cherets davar cheyéch bo daat lichaél.
4. וּמִכָּאן אָמְרוּ: דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל, בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד — סְפֵיקוֹ טָמֵא, בִּרְשׁוּת הָרַבִּים — סְפֵיקוֹ טָהוֹר. וְשֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל, בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים — סְפֵיקוֹ טָהוֹר. oumikan amrou: davar cheyéch bo daat lichaél, birchout haya'hid — seféko tamé, birchout harabim — seféko taor. vecheén bo daat lichaél, bén birchout haya'hid bén birchout harabim — seféko taor.
5. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא תְּרוּמָה, וּמַהְדַּר לֵיהּ אִיהוּ כְּהוּנָּה? verabi yichmaél: amar rabi akiva terouma, oumahdar léh iou keouna?
6. וְתוּ: לְרַבִּי עֲקִיבָא, כְּהוּנָּה מְנָא לֵיהּ? וְכִי תֵּימָא כְּהוּנָּה לָא צְרִיכָא קְרָא, vetou: lerabi akiva, keouna mena léh? vekhi téma keouna la tserikha kera,

Daf 29a

1. שֶׁהֲרֵי עָשָׂה בָּהּ סְפֵק זוֹנָה כְּזוֹנָה. תְּרוּמָה נָמֵי לָא תִּיבְּעֵי קְרָא, שֶׁהֲרֵי עָשָׂה בָּהּ סְפֵק זוֹנָה כְּזוֹנָה! cheharé asa bah sefék zona kezona. terouma namé la tibeé kera, cheharé asa bah sefék zona kezona!
2. אֶלָּא לְרַבִּי עֲקִיבָא אַרְבְּעָה קְרָאֵי כְּתִיבִי: חַד לְבַעַל, וְחַד לְבוֹעֵל, וְחַד לִכְהוּנָּה, וְחַד לִתְרוּמָה. ela lerabi akiva arbea keraé ketivi: 'had levaal, ve'had levoél, ve'had likhouna, ve'had litrouma.
3. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל תְּלָתָא קְרָאֵי כְּתִיבִי: חַד לְבַעַל, וְחַד לְבוֹעֵל, וְחַד לִתְרוּמָה, וּכְהוּנָּה אָתְיָא בְּקַל וָחוֹמֶר. verabi yichmaél telata keraé ketivi: 'had levaal, ve'had levoél, ve'had litrouma, oukhouna atya bekal va'homer.
4. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, מִמַּאי דְּאִיצְטְרִיךְ קְרָא לִתְרוּמָה, וּכְהוּנָּה אָתְיָא בְּקַל וָחוֹמֶר? דִּילְמָא כִּי אִצְטְרִיךְ לִכְהוּנָּה, וּתְרוּמָה שַׁרְיָא! verabi yichmaél, mima deitsterikh kera litrouma, oukhouna atya bekal va'homer? dilma ki itsterikh likhouna, outrouma charya!
5. אָמַר לָךְ: מִסְתַּבְּרָא דּוּמְיָא דְּבַעַל וּבוֹעֵל. מָה בַּעַל וּבוֹעֵל מֵחַיִּים — אַף תְּרוּמָה נָמֵי מֵחַיִּים, לְאַפּוֹקֵי כְּהוּנָּה דִּלְאַחַר מִיתָה. amar lakh: mistabera doumya devaal ouvoél. ma baal ouvoél mé'hayim — af terouma namé mé'hayim, leapoké keouna dila'har mita.
6. וְרַבִּי עֲקִיבָא, דּוּמְיָא דְּבַעַל וּבוֹעֵל לֵית לֵיהּ. verabi akiva, doumya devaal ouvoél lét léh.
7. וְאִי נָמֵי אִית לֵיהּ, מִילְּתָא דְּאָתְיָא בְּקַל וְחוֹמֶר טָרַח וְכָתֵב לַהּ קְרָא. vei namé it léh, mileta deatya bekal ve'homer tara'h vekhatév lah kera.
8. אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל וְאֵין בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל מֵהַאי קְרָא נָפְקָא: ״וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכׇל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל״; וַדַּאי טָמֵא הוּא דְּלֹא יֵאָכֵל, הָא סָפֵק טָמֵא וְסָפֵק טָהוֹר — יֵאָכֵל. amar rav gidél amar rav: davar cheyéch bo daat lichaél veén bo daat lichaél méha kera nafka: "vehabasar acher yiga bekhol tamé lo yéakhél"; vada tamé hou delo yéakhél, ha safék tamé vesafék taor — yéakhél.
9. אֵימָא סֵיפָא: ״וְהַבָּשָׂר כׇּל טָהוֹר יֹאכַל בָּשָׂר״; וַדַּאי טָהוֹר הוּא דְּיֹאכַל בָּשָׂר, הָא סָפֵק טָמֵא וְסָפֵק טָהוֹר — לֹא יֹאכַל. éma séfa: "vehabasar kol taor yokhal basar"; vada taor hou deyokhal basar, ha safék tamé vesafék taor — lo yokhal.
10. אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: כָּאן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל, כָּאן שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל. ela la chema minah: kan cheyéch bo daat lichaél, kan cheén bo daat lichaél.
11. וְאִיצְטְרִיךְ דְּרַב גִּידֵּל אָמַר רַב, וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיגְמַר מִסּוֹטָה. דְּאִי מִדְּרַב, הֲוָה אָמֵינָא — בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּבֵין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אִיצְטְרִיךְ לְמִיגְמַר מִסּוֹטָה. veitsterikh derav gidél amar rav, veitsterikh lemigmar misota. dei miderav, hava aména — bén birchout haya'hid ouvén birchout harabim, itsterikh lemigmar misota.
12. וְאִי מִסּוֹטָה, הֲוָה אָמֵינָא — עַד דְּאִיכָּא דַּעַת נוֹגֵעַ וּמַגִּיעַ, צְרִיכָא. vei misota, hava aména — ad deika daat nogéa oumagia, tserikha.
13. בּוֹ בַּיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא וְכׇל כְּלִי חֶרֶשׂ כּוּ׳. bo bayom darach rabi akiva vekhol keli 'heres kou'.
14. וּמֵאַחַר דְּאֵין לוֹ, לָמָּה טָמֵא? ouméa'har deén lo, lama tamé?
15. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מִן הַתּוֹרָה אֵין לוֹ, מִדִּין קַל וָחוֹמֶר יֵשׁ לוֹ. וּמָה טְבוּל יוֹם שֶׁמּוּתָּר בְּחוּלִּין — פּוֹסֵל בִּתְרוּמָה, כִּכָּר שֵׁנִי שֶׁפָּסוּל בְּחוּלִּין — אֵינוֹ דִּין שֶׁיַּעֲשֶׂה שְׁלִישִׁי בִּתְרוּמָה? amar rav yeouda amar rav: min hatora én lo, midin kal va'homer yéch lo. ouma tevoul yom chemoutar be'houlin — posél bitrouma, kikar chéni chepasoul be'houlin — éno din cheyaase chelichi bitrouma?
16. אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לִטְבוּל יוֹם שֶׁכֵּן אַב הַטּוּמְאָה! ika lemifrakh: ma litvoul yom chekén av hatouma!
17. תֵּיתֵי tété

Daf 29b

1. מִטְּבוּל יוֹם דְּשֶׁרֶץ! mitevoul yom decherets!
2. מָה לִטְבוּל יוֹם דְּשֶׁרֶץ שֶׁכֵּן בְּמִינוֹ אַב הַטּוּמְאָה! ma litvoul yom decherets chekén bemino av hatouma!
3. כְּלִי חֶרֶשׂ יוֹכִיחַ. keli 'heres yokhi'ha.
4. מָה לִכְלִי חֶרֶשׂ — שֶׁכֵּן מְטַמֵּא מֵאֲוִירוֹ! ma likhli 'heres — chekén metamé méaviro!
5. טְבוּל יוֹם יוֹכִיחַ. tevoul yom yokhi'ha.
6. וְחוֹזֵר הַדִּין. לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה. הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁמּוּתָּרִין בְּחוּלִּין, וּפוֹסְלִין בִּתְרוּמָה: כׇּל שֶׁכֵּן כִּכָּר שֵׁנִי שֶׁפּוֹסֵל בְּחוּלִּין — דְּפוֹסֵל בִּתְרוּמָה. ve'hozér hadin. lo rei ze kiri ze, velo rei ze kiri ze. hatsad hachave chebahen chemoutarin be'houlin, oufoslin bitrouma: kol chekén kikar chéni cheposél be'houlin — defosél bitrouma.
7. וְדוֹר אַחֵר פָּרֵיךְ: מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן — שֶׁכֵּן יֵשׁ בָּהֶן צַד חָמוּר. vedor a'hér parékh: ma lehatsad hachave chebahen — chekén yéch bahen tsad 'hamour.
8. וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, צַד חָמוּר לָא פָּרֵיךְ. veraban yo'hanan ben zaka, tsad 'hamour la parékh.
9. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: מִנַּיִן לִרְבִיעִי בַּקּוֹדֶשׁ שֶׁפָּסוּל? tanya, amar rabi yosé: minayin lirvii bakodech chepasoul?
10. וְדִין הוּא: מָה מְחוּסַּר כִּיפּוּרִים, שֶׁמּוּתָּר בַּתְּרוּמָה — פָּסוּל בַּקּוֹדֶשׁ. שְׁלִישִׁי, שֶׁפָּסוּל בַּתְּרוּמָה — אֵינוֹ דִּין הוּא שֶׁיַּעֲשֶׂה רְבִיעִי בַּקּוֹדֶשׁ? vedin hou: ma me'housar kipourim, chemoutar baterouma — pasoul bakodech. chelichi, chepasoul baterouma — éno din hou cheyaase revii bakodech?
11. וְלָמַדְנוּ שְׁלִישִׁי לַקּוֹדֶשׁ מִן הַתּוֹרָה, וּרְבִיעִי מִקַּל וָחוֹמֶר. velamadnou chelichi lakodech min hatora, ourvii mikal va'homer.
12. שְׁלִישִׁי לַקּוֹדֶשׁ מִן הַתּוֹרָה מְנָלַן — דִּכְתִיב: ״וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכׇל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל״. מִי לָא עָסְקִינַן דִּנְגַע בְּשֵׁנִי — וְאָמַר רַחֲמָנָא ״לֹא יֵאָכֵל״. רְבִיעִי מִקַּל וָחוֹמֶר — כְּדַאֲמַרַן. chelichi lakodech min hatora menalan — dikhtiv: "vehabasar acher yiga bekhol tamé lo yéakhél". mi la askinan dinga bechéni — veamar ra'hamana "lo yéakhél". revii mikal va'homer — kedaamaran.
13. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: טַעַם בְּרִיבִּי אֵינִי יוֹדֵעַ מָה הוּא, שֶׁהֲרֵי תְּשׁוּבָתוֹ בְּצִדּוֹ: אוֹכֶל הַבָּא מֵחֲמַת טְבוּל יוֹם יוֹכִיחַ, שֶׁפָּסוּל בִּתְרוּמָה וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה רְבִיעִי בַּקּוֹדֶשׁ. amar rabi yo'hanan: taam beribi éni yodéa ma hou, cheharé techouvato betsido: okhel haba mé'hamat tevoul yom yokhi'ha, chepasoul bitrouma veéno ose revii bakodech.
14. דְּתַנְיָא, אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: טְבוּל יוֹם תְּחִילָּה לַקּוֹדֶשׁ, לְטַמֵּא שְׁנַיִם, וְלִפְסוֹל אֶחָד. detanya, aba chaoul omér: tevoul yom te'hila lakodech, letamé chenayim, velifsol e'had.
15. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מְטַמֵּא אֶחָד, וּפוֹסֵל אֶחָד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כְּשֵׁם שֶׁפּוֹסֵל אוֹכְלֵי תְרוּמָה וּמַשְׁקֵי תְרוּמָה — כָּךְ פּוֹסֵל אוֹכְלֵי קוֹדֶשׁ וּמַשְׁקֵי קוֹדֶשׁ! rabi méir omér: metamé e'had, oufosél e'had. va'hakhamim omrim: kechém cheposél okhlé terouma oumachké terouma — kakh posél okhlé kodech oumachké kodech!
16. מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: מִמַּאי דְּרַבִּי יוֹסֵי כְּרַבָּנַן סְבִירָא לֵיהּ? דִּילְמָא כְּאַבָּא שָׁאוּל סְבִירָא לֵיהּ, דְּאָמַר לְטַמֵּא שְׁנַיִם וְלִפְסוֹל אֶחָד! matkéf lah rav papa: mima derabi yosé kerabanan sevira léh? dilma keaba chaoul sevira léh, deamar letamé chenayim velifsol e'had!
17. אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כְּאַבָּא שָׁאוּל סְבִירָא לֵיהּ, לַיְיתֵיהּ לִרְבִיעִי בַּקּוֹדֶשׁ מֵאוֹכֶל שֶׁבָּא מֵחֲמַת טְבוּל יוֹם. i salka datakh keaba chaoul sevira léh, laytéh lirvii bakodech méokhel cheba mé'hamat tevoul yom.
18. וּמָה אוֹכֶל הַבָּא מֵחֲמַת טְבוּל יוֹם, דִּטְבוּל יוֹם גּוּפֵיהּ מוּתָּר בְּחוּלִּין — אָמְרַתְּ עוֹשֶׂה רְבִיעִי בַּקּוֹדֶשׁ, אוֹכֶל ouma okhel haba mé'hamat tevoul yom, ditvoul yom gouféh moutar be'houlin — amrate ose revii bakodech, okhel

Daf 30a

1. שְׁלִישִׁי הַבָּא מֵחֲמַת שֵׁנִי, דְּשֵׁנִי גּוּפֵיהּ אָסוּר בְּחוּלִּין — אֵינוֹ דִּין שֶׁעוֹשֶׂה רְבִיעִי בַּקּוֹדֶשׁ? chelichi haba mé'hamat chéni, dechéni gouféh asour be'houlin — éno din cheose revii bakodech?
2. וְכִי תֵּימָא מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לִטְבוּל יוֹם שֶׁכֵּן אַב הַטּוּמְאָה — הָא אַיְיתִינֵהּ מִמְּחוּסַּר כִּיפּוּרִים, וְלָא פַּרְכֵיהּ! vekhi téma michoum deika lemifrakh: ma litvoul yom chekén av hatouma — ha aytinéh mime'housar kipourim, vela parkhéh!
3. אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַב, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבָּה בֶּן אִיסִי אָמַר רַב: רַבִּי מֵאִיר, וְרַבִּי יוֹסֵי, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְרַבִּי אֶלְעָזָר, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר — כּוּלְּהוּ סְבִירָא לְהוּ דְּאֵין שֵׁנִי עוֹשֶׂה שְׁלִישִׁי בְּחוּלִּין. amar rav asi amar rav, veamri lah amar raba ben isi amar rav: rabi méir, verabi yosé, verabi yeochoua, verabi elazar, verabi eliezer — kouleou sevira leou deén chéni ose chelichi be'houlin.
4. רַבִּי מֵאִיר — דִּתְנַן: כׇּל הַטָּעוּן בִּיאַת מַיִם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, מְטַמֵּא אֶת הַקּוֹדֶשׁ, וּפוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה, וּמוּתָּר בַּחוּלִּין וּבַמַּעֲשֵׂר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין בַּמַּעֲשֵׂר. rabi méir — ditnan: kol hataoun biat mayim midivré sofrim, metamé et hakodech, oufosél et haterouma, oumoutar ba'houlin ouvamaasér, divré rabi méir. va'hakhamim osrin bamaasér.
5. רַבִּי יוֹסֵי — הָא דַּאֲמַרַן. דְּאִם אִיתֵיהּ — לַיְיתֵיהּ לִרְבִיעִי בַּתְּרוּמָה, וַחֲמִישִׁי בַּקּוֹדֶשׁ. rabi yosé — ha daamaran. deim itéh — laytéh lirvii baterouma, va'hamichi bakodech.
6. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ — דִּתְנַן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הָאוֹכֵל אוֹכֶל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, שֵׁנִי — שֵׁנִי, שְׁלִישִׁי — שְׁלִישִׁי. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: הָאוֹכֵל אוֹכֶל רִאשׁוֹן וְאוֹכֶל שֵׁנִי — שֵׁנִי, שְׁלִישִׁי — שֵׁנִי בַּקּוֹדֶשׁ, וְאֵין שֵׁנִי בַּתְּרוּמָה. rabi yeochoua — ditnan, rabi eliezer omér: haokhél okhel richon richon, chéni — chéni, chelichi — chelichi. rabi yeochoua omér: haokhél okhel richon veokhel chéni — chéni, chelichi — chéni bakodech, veén chéni baterouma.
7. בְּחוּלִּין שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל טׇהֳרַת תְּרוּמָה. be'houlin chenaasou al tohorat terouma.
8. עַל טׇהֳרַת הַתְּרוּמָה — אִין, עַל טׇהֳרַת הַקּוֹדֶשׁ — לָא. al tohorat haterouma — in, al tohorat hakodech — la.
9. אַלְמָא קָסָבַר: אֵין שֵׁנִי עוֹשֶׂה שְׁלִישִׁי בְּחוּלִּין. alma kasavar: én chéni ose chelichi be'houlin.
10. רַבִּי אֶלְעָזָר — דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: שְׁלָשְׁתָּן שָׁוִין, הָרִאשׁוֹן שֶׁבַּקּוֹדֶשׁ וְשֶׁבַּחוּלִּין וְשֶׁבַּתְּרוּמָה — rabi elazar — detanya, rabi elazar omér: chelachtan chavin, harichon chebakodech vecheba'houlin vechebaterouma —
11. מְטַמֵּא שְׁנַיִם, וּפוֹסֵל אֶחָד בַּקּוֹדֶשׁ, metamé chenayim, oufosél e'had bakodech,
12. מְטַמֵּא אֶחָד, וּפוֹסֵל אֶחָד בַּתְּרוּמָה, metamé e'had, oufosél e'had baterouma,
13. וּפוֹסֵל אֶחָד בַּחוּלִּין. oufosél e'had ba'houlin.
14. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דִּתְנַן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: חַלָּה נִיטֶּלֶת מִן הַטְּהוֹרָה עַל הַטְּמֵאָה, כֵּיצַד? שְׁתֵּי עִיסּוֹת אַחַת טְהוֹרָה וְאַחַת טְמֵאָה, נוֹטֵל כְּדֵי חַלָּה מֵעִיסָּה שֶׁלֹּא הוּרְמָה חַלָּתָהּ, וְנוֹתֵן פָּחוֹת מִכְּבֵיצָה בָּאֶמְצַע כְּדֵי לִיטּוֹל מִן הַמּוּקָּף. rabi eliezer, ditnan, rabi eliezer omér: 'hala nitelet min hateora al hateméa, kétsad? cheté isot a'hat teora vea'hat teméa, notél kedé 'hala méisa chelo hourma 'halatah, venotén pa'hot mikevétsa baemtsa kedé litol min hamoukaf.

Daf 30b

1. וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. va'hakhamim osrin.
2. וְתַנְיָא כְּבֵיצָה. vetanya kevétsa.
3. סַבְרוּהָ אִידֵּי וְאִידֵּי בְּעִיסָּה רִאשׁוֹנָה, וְחוּלִּין הַטְּבוּלִין לְחַלָּה לָא כְּחַלָּה דָּמוּ. savrouha idé veidé beisa richona, ve'houlin hatevoulin le'hala la ke'hala damou.
4. מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּמָר סָבַר: אֵין שֵׁנִי עוֹשֶׂה שְׁלִישִׁי בְּחוּלִּין, ma la beha kamipalgi, demar savar: én chéni ose chelichi be'houlin,
5. וּמָר סָבַר: שֵׁנִי עוֹשֶׂה שְׁלִישִׁי בְּחוּלִּין. oumar savar: chéni ose chelichi be'houlin.
6. אָמַר רַב מָרִי בְּרֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא אֵין שֵׁנִי עוֹשֶׂה שְׁלִישִׁי בְּחוּלִּין, וְהָכָא בְּחוּלִּין הַטְּבוּלִין לְחַלָּה קָמִיפַּלְגִי. מָר סָבַר: כְּחַלָּה דָּמוּ, וּמָר סָבַר: לָא כְּחַלָּה דָּמוּ. amar rav mari beréh derav kahana: dekhoulé alma én chéni ose chelichi be'houlin, vehakha be'houlin hatevoulin le'hala kamipalgi. mar savar: ke'hala damou, oumar savar: la ke'hala damou.
7. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא חוּלִּין הַטְּבוּלִין לְחַלָּה לָא כְּחַלָּה דָּמוּ, וְאֵין שֵׁנִי עוֹשֶׂה שְׁלִישִׁי בְּחוּלִּין, וְהָכָא בְּמוּתָּר לִגְרוֹם טוּמְאָה לְחוּלִּין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָמִיפַּלְגִי. veibaét éma: dekhoulé alma 'houlin hatevoulin le'hala la ke'hala damou, veén chéni ose chelichi be'houlin, vehakha bemoutar ligrom touma le'houlin chebeerets yisraél kamipalgi.
8. מָר סָבַר: מוּתָּר לִגְרוֹם טוּמְאָה לְחוּלִּין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמָר סָבַר: אָסוּר לִגְרוֹם טוּמְאָה לְחוּלִּין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. mar savar: moutar ligrom touma le'houlin chebeerets yisraél, oumar savar: asour ligrom touma le'houlin chebeerets yisraél.
9. בּוֹ בַּיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא וְכוּ׳. bo bayom darach rabi akiva vekhou'.
10. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? מָר סָבַר: תְּחוּמִין דְּאוֹרָיְיתָא, וּמָר סָבַר: דְּרַבָּנַן. bema ka mipalgi? mar savar: te'houmin deorayta, oumar savar: derabanan.
11. תָּנוּ רַבָּנַן, בּוֹ בַּיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא: בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם, נָתְנוּ עֵינֵיהֶם לוֹמַר שִׁירָה. וְכֵיצַד אָמְרוּ שִׁירָה — כְּגָדוֹל הַמַּקְרֶא אֶת הַלֵּל, וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו רָאשֵׁי פְרָקִים. מֹשֶׁה אָמַר ״אָשִׁירָה לַה׳״, וְהֵן אוֹמְרִים ״אָשִׁירָה לַה׳״, מֹשֶׁה אָמַר ״כִּי גָאֹה גָּאָה״ וְהֵן אוֹמְרִים ״אָשִׁירָה לַה׳״. tanou rabanan, bo bayom darach rabi akiva: bechaa chealou yisraél min hayam, natnou énéhem lomar chira. vekhétsad amrou chira — kegadol hamakre et halél, vehén onin a'hara raché ferakim. moche amar "achira la'", vehén omrim "achira la'", moche amar "ki gao gaa" vehén omrim "achira la'".
12. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: כְּקָטָן הַמַּקְרֶא אֶת הַלֵּל, וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו כׇּל מָה שֶׁהוּא אוֹמֵר. מֹשֶׁה אָמַר ״אָשִׁירָה לַה׳״ וְהֵן אוֹמְרִים ״אָשִׁירָה לַה׳״, מֹשֶׁה אָמַר ״כִּי גָאֹה גָּאָה״, וְהֵן אוֹמְרִים ״כִּי גָאֹה גָּאָה״. rabi eliezer beno chel rabi yosé hagelili omér: kekatan hamakre et halél, vehén onin a'hara kol ma cheou omér. moche amar "achira la'" vehén omrim "achira la'", moche amar "ki gao gaa", vehén omrim "ki gao gaa".
13. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: כְּסוֹפֵר הַפּוֹרֵס עַל שְׁמַע בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁהוּא פּוֹתֵחַ תְּחִילָּה וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו. rabi ne'hemya omér: kesofér haporés al chema bevét hakeneset, cheou poté'ha te'hila vehén onin a'hara.
14. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי — רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: ״לֵאמֹר״, אַמִּילְּתָא קַמַּיְיתָא. bema kamipalgi — rabi akiva savar: "lémor", amileta kamayta.
15. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי סָבַר: ״לֵאמֹר״ — אַכֹּל מִילְּתָא וּמִילְּתָא, וְרַבִּי נְחֶמְיָה סָבַר: ״וַיֹּאמְרוּ״ — דַּאֲמוּר כּוּלְּהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, ״לֵאמֹר״ — דִּפְתַח מֹשֶׁה בְּרֵישָׁא. verabi eliezer beno chel rabi yosé hagelili savar: "lémor" — akol mileta oumileta, verabi ne'hemya savar: "vayomrou" — daamour kouleou bahadé hadadé, "lémor" — difta'h moche berécha.
16. תָּנוּ רַבָּנַן, דָּרַשׁ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם נָתְנוּ עֵינֵיהֶם לוֹמַר שִׁירָה. וְכֵיצַד אָמְרוּ שִׁירָה — עוֹלָל מוּטָּל עַל בִּרְכֵּי אִמּוֹ, וְתִינוֹק יוֹנֵק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אֶת הַשְּׁכִינָה, עוֹלָל הִגְבִּיהַּ צַוָּארוֹ, וְתִינוֹק שָׁמַט דַּד מִפִּיו, וְאָמְרוּ ״זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז״. tanou rabanan, darach rabi yosé hagelili: bechaa chealou yisraél min hayam natnou énéhem lomar chira. vekhétsad amrou chira — olal moutal al birké imo, vetinok yonék michedé imo. kévan cheraou et hachekhina, olal higbiha tsavaro, vetinok chamat dad mipi, veamrou "ze éli veanvéou", cheneemar: "mipi ollim veyonkim yisadta oz".
17. הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאֲפִילּוּ עוּבָּרִים שֶׁבִּמְעֵי אִמָּן אָמְרוּ שִׁירָה — שֶׁנֶּאֱמַר: haya rabi méir omér: minayin cheafilou oubarim chebimé iman amrou chira — cheneemar:

Daf 31a

1. ״בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים ה׳ מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל״. "bemakhélot barkhou elohim h' mimekor yisraél".
2. וְהָא לָא חֲזוֹ? אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם: כָּרֵס נַעֲשָׂה לָהֶן כְּאַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה וְרָאוּ. veha la 'hazo? amar rabi tan'houm: karés naasa lahen keaspaklarya hameira veraou.
3. בּוֹ בַּיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן הוּרְקָנוֹס שֶׁלֹּא עָבַד אִיּוֹב כּוּ׳. וְלִיחְזֵי הַאי ״לֹא״, אִי בְּלָמֶד אָלֶף כְּתִיב — ״לֹא״ הוּא, אִי בְּלָמֶד וָיו כְּתִיב — ״לוֹ״ הוּא? bo bayom darach rabi yeochoua ben hourkanos chelo avad iyov kou'. veli'hzé ha "lo", i belamed alef ketiv — "lo" hou, i belamed va ketiv — "lo" hou?
4. וְכׇל הֵיכָא דִּכְתִיב בְּלָמֶד אָלֶף, ״לֹא״ הוּא? אֶלָּא מֵעַתָּה ״בְּכׇל צָרָתָם לֹא צָר״, דִּכְתִיב בְּלָמֶד אָלֶף, הָכִי נָמֵי דְּ״לֹא״ הוּא? vekhol hékha dikhtiv belamed alef, "lo" hou? ela méata "bekhol tsaratam lo tsar", dikhtiv belamed alef, hakhi namé de"lo" hou?
5. וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי, וְהָכְתִיב ״וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם״! אֶלָּא לָאו, מַשְׁמַע הָכִי וּמַשְׁמַע הָכִי. vekhi téma hakhi namé, vehakhtiv "oumalakh pana hochiam"! ela la, machma hakhi oumachma hakhi.
6. תַּנְיָא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נֶאֱמַר ״יְרֵא אֱלֹהִים״ בְּאִיּוֹב, וְנֶאֱמַר ״יְרֵא אֱלֹהִים״ בְּאַבְרָהָם, מָה ״יְרֵא אֱלֹהִים״ הָאָמוּר בְּאַבְרָהָם — מֵאַהֲבָה, אַף ״יְרֵא אֱלֹהִים״ הָאָמוּר בְּאִיּוֹב — מֵאַהֲבָה. tanya, rabi méir omér: neemar "yeré elohim" beiyov, veneemar "yeré elohim" beavraham, ma "yeré elohim" haamour beavraham — méahava, af "yeré elohim" haamour beiyov — méahava.
7. וְאַבְרָהָם גּוּפֵיהּ מְנָלַן — דִּכְתִיב ״זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי״. veavraham gouféh menalan — dikhtiv "zera avraham ohavi".
8. מַאי אִיכָּא בֵּין עוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה לְעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה? אִיכָּא הָא דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: גָּדוֹל הָעוֹשֶׂה מֵאַהֲבָה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה מִיִּרְאָה, שֶׁזֶּה תָּלוּי לְאֶלֶף דּוֹר. וְזֶה תָּלוּי לְאַלְפַּיִם דּוֹר. ma ika bén ose méahava leose miyira? ika ha detanya, rabi chimon ben elazar omér: gadol haose méahava yotér min haose miyira, cheze talou leelef dor. veze talou lealpayim dor.
9. הָכָא כְּתִיב: ״לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי״, וְהָתָם כְּתִיב: ״וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר״. hakha ketiv: "laalafim leohava oulchomré mitsota", vehatam ketiv: "oulchomré mitsota leelef dor".
10. הָתָם נָמֵי כְּתִיב ״לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר״! hatam namé ketiv "leohava oulchomré mitsota leelef dor"!
11. הַאי לְדִסְמִיךְ לֵיהּ וְהַאי לְדִסְמִיךְ לֵיהּ. ha ledismikh léh veha ledismikh léh.
12. הָנְהוּ תְּרֵי תַּלְמִידֵי דַּהֲווֹ יָתְבִי קַמֵּיהּ דְּרָבָא, חַד אָמַר לֵיהּ אַקְרְיוּן בְּחֶלְמַאי: ״מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ״, וְחַד אָמַר לֵיהּ: אַקְרְיוּן בְּחֶלְמַאי ״וְיִשְׂמְחוּ כׇל חוֹסֵי בָךְ לְעוֹלָם יְרַנֵּנוּ וְיַעְלְצוּ בְךָ אֹהֲבֵי שְׁמֶךָ״. אֲמַר לְהוּ: תַּרְוַיְיכוּ רַבָּנַן צַדִּיקֵי גְּמוּרֵי אַתּוּן. מָר מֵאַהֲבָה, וּמָר מִיִּרְאָה. hanou teré talmidé dahao yatvi kaméh derava, 'had amar léh akreoun be'helma: "ma rav touvkha acher tsafanta liréekha", ve'had amar léh: akreoun be'helma "veyisme'hou khol 'hosé vakh leolam yeranénou veyaletsou vekha ohavé chemekha". amar leou: tarvaykhou rabanan tsadiké gemouré atoun. mar méahava, oumar miyira.
13. הֲדַרַן עֲלָךְ כְּשֵׁם שֶׁהַמַּיִם hadaran alakh kechém chehamayim
14. מִי שֶׁקִּינֵּא לְאִשְׁתּוֹ וְנִסְתְּרָה, אֲפִילּוּ שָׁמַע מֵעוֹף הַפּוֹרֵחַ — יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. mi chekiné leichto venistera, afilou chama méof haporé'ha — yotsi veyitén ketouba, divré rabi eliezer.
15. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: עַד שֶׁיִּשְׂאוּ וְיִתְּנוּ בָּהּ מוֹזְרוֹת בַּלְּבָנָה. rabi yeochoua omér: ad cheyisou veyitenou bah mozrot balevana.
16. אָמַר עֵד אֶחָד ״אֲנִי רְאִיתִיהָ שֶׁנִּטְמֵאת״ — לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִילּוּ עֶבֶד אֲפִילּוּ שִׁפְחָה — הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין אַף לְפוֹסְלָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ. amar éd e'had "ani reitiha chenitmét" — lo hayta chota. velo od, ela afilou eved afilou chif'ha — haré élou neemanin af lefoslah miketoubatah.
17. חֲמוֹתָהּ וּבַת חֲמוֹתָהּ וְצָרָתָהּ וִיבִמְתָּהּ וּבַת בַּעְלָהּ — הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנוֹת. וְלֹא לְפוֹסְלָהּ מִכְּתוּבָּתָהּ, אֶלָּא שֶׁלֹּא תִּשְׁתֶּה. 'hamotah ouvat 'hamotah vetsaratah vivimtah ouvat balah — haré élou neemanot. velo lefoslah miketoubatah, ela chelo tichte.
18. שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם עֵדוּת רִאשׁוֹנָה, שֶׁאֵין אוֹסַרְתָּהּ אִיסּוּר עוֹלָם — אֵינָהּ מִתְקַיֶּימֶת בְּפָחוֹת מִשְּׁנַיִם, עֵדוּת אַחֲרוֹנָה, שֶׁאוֹסַרְתָּהּ אִיסּוּר עוֹלָם — אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תִּתְקַיֵּים בְּפָחוֹת מִשְּׁנַיִם? chehaya badin: ouma im édout richona, cheén osartah isour olam — énah mitkayemet befa'hot michenayim, édout a'harona, cheosartah isour olam — éno din chelo titkayém befa'hot michenayim?
19. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעֵד אֵין בָּהּ״, כׇּל עֵדוּת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ. talmoud lomar: "veéd én bah", kol édout cheyéch bah.
20. וְקַל וָחוֹמֶר לְעֵדוּת הָרִאשׁוֹנָה מֵעַתָּה: וּמָה אִם vekal va'homer leédout harichona méata: ouma im

Daf 31b

1. עֵדוּת אַחֲרוֹנָה שֶׁאוֹסַרְתָּהּ אִיסּוּר עוֹלָם — הֲרֵי הִיא מִתְקַיֶּימֶת בְּעֵד אֶחָד, עֵדוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאֵין אוֹסַרְתָּהּ אִיסּוּר עוֹלָם — אֵינוֹ דִּין שֶׁתִּתְקַיֵּים בְּעֵד אֶחָד? édout a'harona cheosartah isour olam — haré hi mitkayemet beéd e'had, édout harichona cheén osartah isour olam — éno din chetitkayém beéd e'had?
2. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר״, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ״עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים ... יָקוּם דָּבָר״, מָה לְהַלָּן עַל פִּי שְׁנַיִם — אַף כָּאן פִּי שְׁנַיִם. talmoud lomar: "ki matsa vah ervat davar", oulhalan hou omér: "al pi chené édim ... yakoum davar", ma lehalan al pi chenayim — af kan pi chenayim.
3. עֵד אוֹמֵר ״נִטְמֵאת״ וְעֵד אוֹמֵר ״לֹא נִטְמֵאת״, אִשָּׁה אוֹמֶרֶת ״נִטְמֵאת״ וְאִשָּׁה אוֹמֶרֶת ״לֹא נִטְמֵאת״ — הָיְתָה שׁוֹתָה. éd omér "nitmét" veéd omér "lo nitmét", icha omeret "nitmét" veicha omeret "lo nitmét" — hayta chota.
4. אֶחָד אוֹמֵר ״נִטְמֵאת״ וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים ״לֹא נִטְמֵאת״ — הָיְתָה שׁוֹתָה. שְׁנַיִם אוֹמְרִים ״נִטְמֵאת״ וְאֶחָד אוֹמֵר ״לֹא נִטְמֵאת״ — לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה. e'had omér "nitmét" ouchnayim omrim "lo nitmét" — hayta chota. chenayim omrim "nitmét" vee'had omér "lo nitmét" — lo hayta chota.
5. גְּמָ׳ הַאי תַּלְמוּד לוֹמַר ״כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר״, gema' ha talmoud lomar "ki matsa vah ervat davar",
6. תַּלְמוּד לוֹמַר ״בָּהּ״ — בָּהּ וְלֹא בְּקִינּוּי, בָּהּ וְלֹא בִּסְתִירָה מִיבְּעֵי לֵיהּ! talmoud lomar "bah" — bah velo bekinou, bah velo bistira mibeé léh!
7. הָכִי נָמֵי קָאָמַר: תַּלְמוּד לוֹמַר ״בָּהּ״ — בָּהּ וְלֹא בְּקִינּוּי, בָּהּ וְלֹא בִּסְתִירָה. hakhi namé kaamar: talmoud lomar "bah" — bah velo bekinou, bah velo bistira.
8. וְטוּמְאָה בְּעָלְמָא בְּלֹא קִינּוּי וּבְלֹא סְתִירָה, דְּלָא מְהֵימַן עֵד אֶחָד מְנָלַן? נֶאֱמַר כָּאן ״דָּבָר״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״דָּבָר״. מָה לְהַלָּן בִּשְׁנֵי עֵדִים — אַף כָּאן בִּשְׁנֵי עֵדִים. vetouma bealma belo kinou ouvlo setira, dela mehéman éd e'had menalan? neemar kan "davar", veneemar lehalan "davar". ma lehalan bichné édim — af kan bichné édim.
9. עֵד אוֹמֵר נִטְמֵאת. טַעְמָא דְּקָא מַכְחֵישׁ לֵיהּ, הָא לָא קָא מַכְחֵישׁ לֵיהּ — עֵד אֶחָד מְהֵימַן, éd omér nitmét. tama deka makh'héch léh, ha la ka makh'héch léh — éd e'had mehéman,
10. מְנָהָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״וְעֵד אֵין בָּהּ״ — בִּשְׁנַיִם הַכָּתוּב מְדַבֵּר. menahané milé? detanou rabanan: "veéd én bah" — bichnayim hakatouv medabér.
11. אַתָּה אוֹמֵר בִּשְׁנַיִם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאֶחָד — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ וְגוֹ׳״. ata omér bichnayim, o éno ela bee'had — talmoud lomar: "lo yakoum éd e'had beich vego'".
12. מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר ״לֹא יָקוּם עֵד״, אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא אֶחָד, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֶחָד״ — זֶה בָּנָה אָב: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״עֵד״ — הֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם, עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב ״אֶחָד״. mimachma cheneemar "lo yakoum éd", éni yodéa cheou e'had, ma talmoud lomar "e'had" — ze bana av: kol makom cheneemar "éd" — haré kan chenayim, ad cheyifrot lekha hakatouv "e'had".
13. וְאָמַר רַחֲמָנָא: תְּרֵי לֵית בַּהּ אֶלָּא חַד, ״וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה״ — אֲסוּרָה. veamar ra'hamana: teré lét bah ela 'had, "vehi lo nitpasa" — asoura.
14. וְכֵיוָן דְּמִדְּאוֹרָיְיתָא עֵד אֶחָד מְהֵימַן, אִידַּךְ הֵיכִי מָצֵי מַכְחֵישׁ לֵיהּ? וְהָא אָמַר עוּלָּא: כׇּל מָקוֹם שֶׁהֶאֱמִינָה תּוֹרָה עֵד אֶחָד, הֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם, וְאֵין דְּבָרָיו שֶׁל אֶחָד בִּמְקוֹם שְׁנַיִם! vekhévan demideorayta éd e'had mehéman, idakh hékhi matsé makh'héch léh? veha amar oula: kol makom cheheemina tora éd e'had, haré kan chenayim, veén devara chel e'had bimkom chenayim!
15. אֶלָּא אָמַר עוּלָּא, תְּנִי: לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה. וְכֵן אָמַר רַבִּי יִצְחָק: לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה. וְרַבִּי חִיָּיא אָמַר: הָיְתָה שׁוֹתָה. ela amar oula, teni: lo hayta chota. vekhén amar rabi yits'hak: lo hayta chota. verabi 'hiya amar: hayta chota.
16. לְרַבִּי חִיָּיא קַשְׁיָא דְּעוּלָּא. לָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּבַת אַחַת. כָּאן בְּזֶה אַחַר זֶה. lerabi 'hiya kachya deoula. la kachya: kan bevat a'hat. kan beze a'har ze.
17. תְּנַן: עֵד אוֹמֵר ״נִטְמֵאת״ וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים ״לֹא נִטְמֵאת״ — הָיְתָה שׁוֹתָה. הָא חַד וְחַד — לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה, תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי חִיָּיא! tenan: éd omér "nitmét" ouchnayim omrim "lo nitmét" — hayta chota. ha 'had ve'had — lo hayta chota, teouvta derabi 'hiya!
18. אָמַר לָךְ רַבִּי חִיָּיא: וְלִיטַעְמָיךְ, אֵימָא סֵיפָא: שְׁנַיִם אוֹמְרִים ״נִטְמֵאת״ וְאֶחָד אוֹמֵר ״לֹא נִטְמֵאת״ — לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה. הָא חַד וְחַד — הָיְתָה שׁוֹתָה. amar lakh rabi 'hiya: velitamakh, éma séfa: chenayim omrim "nitmét" vee'had omér "lo nitmét" — lo hayta chota. ha 'had ve'had — hayta chota.
19. אֶלָּא, כּוּלַּהּ בִּפְסוּלֵי עֵדוּת, וְרַבִּי נְחֶמְיָה הִיא. דְּתַנְיָא, רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: כׇּל מָקוֹם שֶׁהֶאֱמִינָה תּוֹרָה עֵד אֶחָד — הַלֵּךְ אַחַר רוֹב דֵּעוֹת, וְעָשׂוּ שְׁתֵּי נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד כִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד. ela, koulah bifsoulé édout, verabi ne'hemya hi. detanya, rabi ne'hemya omér: kol makom cheheemina tora éd e'had — halékh a'har rov déot, veasou cheté nachim beich e'had kichné anachim beich e'had.
20. וְאִיכָּא דְאָמְרִי: כׇּל הֵיכָא דַּאֲתָא עֵד אֶחָד כָּשֵׁר מֵעִיקָּרָא — אֲפִילּוּ מֵאָה נָשִׁים נָמֵי כְּעֵד אֶחָד דָּמְיָין. veika deamri: kol hékha daata éd e'had kachér méikara — afilou méa nachim namé keéd e'had damyan.

Daf 32a

1. וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — כְּגוֹן דַּאֲתַאי אִשָּׁה מֵעִיקָּרָא. vehakha bema askinan — kegon daata icha méikara.
2. וְתָרְצַהּ לִדְרַבִּי נְחֶמְיָה הָכִי, רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: כׇּל מָקוֹם שֶׁהֶאֱמִינָה תּוֹרָה עֵד אֶחָד — הַלֵּךְ אַחַר רוֹב דֵּיעוֹת, וְעָשׂוּ שְׁתֵּי נָשִׁים בְּאִשָּׁה אַחַת כִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד. אֲבָל שְׁתֵּי נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד — כִּי פַּלְגָא וּפַלְגָא דָּמֵי. vetartsah lidrabi ne'hemya hakhi, rabi ne'hemya omér: kol makom cheheemina tora éd e'had — halékh a'har rov déot, veasou cheté nachim beicha a'hat kichné anachim beich e'had. aval cheté nachim beich e'had — ki palga oufalga damé.
3. וְתַרְתֵּי בִּפְסוּלֵי עֵדוּת לְמָה לִי? מַהוּ דְּתֵימָא: כִּי אָזְלִינַן בָּתַר רוֹב דֵּיעוֹת לְחוּמְרָא, אֲבָל לְקוּלָּא לָא אָזְלִינַן, קָא מַשְׁמַע לַן. vetarté bifsoulé édout lema li? maou detéma: ki azlinan batar rov déot le'houmra, aval lekoula la azlinan, ka machma lan.
4. הֲדַרַן עֲלָךְ מִי שֶׁקִּינֵּא hadaran alakh mi chekiné
5. אֵלּוּ נֶאֱמָרִין בְּכׇל לָשׁוֹן: פָּרָשַׁת סוֹטָה, וּוִידּוּי מַעֲשֵׂר, קְרִיַּת שְׁמַע, וּתְפִלָּה, וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, וּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת, וּשְׁבוּעַת הַפִּיקָּדוֹן. élou neemarin bekhol lachon: parachat sota, ouvidou maasér, keriyat chema, outfila, ouvirkat hamazon, ouchvouat haédout, ouchvouat hapikadon.
6. וְאֵלּוּ נֶאֱמָרִין בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ: מִקְרָא בִּיכּוּרִים, וַחֲלִיצָה, בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת, בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, וּבִרְכַּת כֹּהֵן גָּדוֹל, וּפָרָשַׁת הַמֶּלֶךְ, וּפָרָשַׁת עֶגְלָה עֲרוּפָה, וּמְשׁוּחַ מִלְחָמָה בְּשָׁעָה שֶׁמְּדַבֵּר אֶל הָעָם. veélou neemarin bilchon hakodech: mikra bikourim, va'halitsa, berakhot ouklalot, birkat kohanim, ouvirkat kohén gadol, oufarachat hamelekh, oufarachat egla aroufa, oumchou'ha mil'hama bechaa chemedabér el haam.
7. מִקְרָא בִּיכּוּרִים כֵּיצַד? ״וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ״, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ״וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ״. מָה לְהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ — אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ. mikra bikourim kétsad? "veanita veamarta lifné h' elohekha", oulhalan hou omér: "veanou halviyim veamrou". ma lehalan bilchon hakodech — af kan bilchon hakodech.
8. חֲלִיצָה כֵּיצַד? ״וְעָנְתָה וְאָמְרָה״, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ״וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ״. מָה לְהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ — אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ. 'halitsa kétsad? "veanta veamra", oulhalan hou omér: "veanou halviyim veamrou". ma lehalan bilchon hakodech — af kan bilchon hakodech.
9. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״וְעָנְתָה וְאָמְרָה כָּכָה״ — עַד שֶׁתֹּאמַר בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה. rabi yeouda omér: "veanta veamra kakha" — ad chetomar balachon haze.
10. בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת כֵּיצַד? כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן וּבָאוּ אֶל הַר גְּרִיזִים וְאֶל הַר עֵיבָל שֶׁבְּשׁוֹמְרוֹן, שֶׁבְּצַד שְׁכֶם, שֶׁבְּאֵצֶל אֵלוֹנֵי מוֹרֶה. שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְגוֹ׳״, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ״וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה״. מָה אֵלוֹן מוֹרֶה הָאָמוּר לְהַלָּן — שְׁכֶם, אַף אֵלוֹן מוֹרֶה הָאָמוּר כָּאן — שְׁכֶם. berakhot ouklalot kétsad? kévan cheavrou yisraél et hayardén ouvaou el har gerizim veel har éval chebechomron, chebetsad chekhem, chebeétsel éloné more. cheneemar: "halo héma beéver hayardén vego'", oulhalan hou omér: "vayaavor avram baarets ad mekom chekhem ad élon more". ma élon more haamour lehalan — chekhem, af élon more haamour kan — chekhem.
11. שִׁשָּׁה שְׁבָטִים עָלוּ לְרֹאשׁ הַר גְּרִיזִים וְשִׁשָּׁה שְׁבָטִים עָלוּ לְרֹאשׁ הַר עֵיבָל, וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְהָאָרוֹן עוֹמְדִים לְמַטָּה בָּאֶמְצַע. הַכֹּהֲנִים מַקִּיפִין אֶת הָאָרוֹן, וְהַלְוִיִּם אֶת הַכֹּהֲנִים, וְכׇל יִשְׂרָאֵל מִכָּאן וּמִכָּאן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכׇל יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרִים וְשֹׁפְטָיו עוֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן וְגוֹ׳״. chicha chevatim alou leroch har gerizim vechicha chevatim alou leroch har éval, vehakohanim vehalviyim vehaaron omdim lemata baemtsa. hakohanim makifin et haaron, vehalviyim et hakohanim, vekhol yisraél mikan oumikan, cheneemar: "vekhol yisraél ouzkéna vechotrim vechofta omdim mize oumize laaron vego'".
12. הָפְכוּ פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הַר גְּרִיזִים וּפָתְחוּ בִּבְרָכָה: ״בָּרוּךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה״, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ עוֹנִין ״אָמֵן״. הָפְכוּ פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הַר עֵיבָל וּפָתְחוּ בִּקְלָלָה: ״אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה״, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ עוֹנִין ״אָמֵן״, עַד שֶׁגּוֹמְרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת. hafkhou penéhem kelapé har gerizim oufat'hou bivrakha: "baroukh haich acher lo yaase fesel oumasékha", veélou vaélou onin "amén". hafkhou penéhem kelapé har éval oufat'hou biklala: "arour haich acher yaase fesel oumasékha", veélou vaélou onin "amén", ad chegomrin berakhot ouklalot.
13. וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ אֶת הָאֲבָנִים, וּבָנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ, וְסָדוּהוּ בְּסִיד, וְכָתְבוּ עָלָיו אֶת כׇּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן. שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּאֵר הֵיטֵב״. וְנָטְלוּ אֶת הָאֲבָנִים, וּבָאוּ vea'har kakh héviou et haavanim, ouvanou et hamizbé'ha, vesadouou besid, vekhatvou ala et kol divré hatora bechivim lachon. cheneemar: "baér hétév". venatlou et haavanim, ouvaou

Daf 32b

1. וְלָנוּ בִּמְקוֹמָן. velanou bimkoman.
2. גְּמָ׳ פָּרָשַׁת סוֹטָה מְנָלַן? — דִּכְתִיב: ״וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה״ — בְּכׇל לָשׁוֹן שֶׁהוּא אוֹמֵר. gema' parachat sota menalan? — dikhtiv: "veamar hakohén laicha" — bekhol lachon cheou omér.
3. תָּנוּ רַבָּנַן: מַשְׁמִיעִין אוֹתָהּ בְּכׇל לָשׁוֹן שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת, עַל מָה הִיא שׁוֹתָה, וּבַמָּה הִיא שׁוֹתָה. עַל מָה נִטְמֵאת, וּבַמָּה הִיא נִטְמֵאת. tanou rabanan: machmiin otah bekhol lachon chehi chomaat, al ma hi chota, ouvama hi chota. al ma nitmét, ouvama hi nitmét.
4. עַל מָה הִיא שׁוֹתָה — עַל עִסְקֵי קִינּוּי וּסְתִירָה, וּבַמָּה הִיא שׁוֹתָה — בִּמְקִידָּה שֶׁל חֶרֶשׂ. al ma hi chota — al iské kinou oustira, ouvama hi chota — bimkida chel 'heres.
5. עַל מָה נִטְמֵאת — עַל עִסְקֵי שְׂחוֹק וְיַלְדוּת. וּבַמָּה הִיא נִטְמֵאת — בְּשׁוֹגֵג אוֹ בְּמֵזִיד, בְּאוֹנֶס [אוֹ] בְּרָצוֹן. וְכׇל כָּךְ לָמָּה — שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לַעַז עַל מַיִם הַמָּרִים. al ma nitmét — al iské se'hok veyaldout. ouvama hi nitmét — bechogég o bemézid, beones [o] beratson. vekhol kakh lama — chelo leotsi laaz al mayim hamarim.
6. וִידּוּי מַעֲשֵׂר מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת״, וְיָלֵיף אֲמִירָה מִסּוֹטָה — בְּכׇל לָשׁוֹן שֶׁהוּא אוֹמֵר. vidou maasér menalan? dikhtiv: "veamarta lifné h' elohekha biarti hakodech min habayit", veyaléf amira misota — bekhol lachon cheou omér.
7. אֲמַר לֵיהּ רַב זְבִיד לְאַבָּיֵי, וְלֵילַף אֲמִירָה מִלְּוִיִּם: מָה לְהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ — אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ! amar léh rav zevid leabayé, velélaf amira mileviyim: ma lehalan bilchon hakodech — af kan bilchon hakodech!
8. דָּנִין ״אֲמִירָה״ גְּרֵידְתָּא מֵ״אֲמִירָה״ גְּרֵידְתָּא, וְאֵין דָּנִין ״אֲמִירָה״ גְּרֵידְתָּא, מֵ״עֲנִיָּיה״ וַ״אֲמִירָה״. danin "amira" gerédta mé"amira" gerédta, veén danin "amira" gerédta, mé"aniya" va"amira".
9. תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אָדָם אוֹמֵר שִׁבְחוֹ בְּקוֹל נָמוּךְ וּגְנוּתוֹ בְּקוֹל רָם. tanya, rabi chimon ben yo'ha omér: adam omér chiv'ho bekol namoukh ougnouto bekol ram.
10. שִׁבְחוֹ בְּקוֹל נָמוּךְ — מִן וִידּוּי הַמַּעֲשֵׂר. גְּנוּתוֹ בְּקוֹל רָם — מִמִּקְרָא בִּיכּוּרִים. chiv'ho bekol namoukh — min vidou hamaasér. genouto bekol ram — mimikra bikourim.
11. וּגְנוּתוֹ בְּקוֹל רָם?! וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: מִפְּנֵי מָה תִּקְּנוּ תְּפִלָּה בְּלַחַשׁ, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַיֵּישׁ אֶת עוֹבְרֵי עֲבֵירָה. שֶׁהֲרֵי לֹא חָלַק הַכָּתוּב מָקוֹם בֵּין חַטָּאת לְעוֹלָה! ougnouto bekol ram?! vehaamar rabi yo'hanan michoum rabi chimon ben yo'ha: mipené ma tikenou tefila bela'hach, kedé chelo levayéch et ovré avéra. cheharé lo 'halak hakatouv makom bén 'hatat leola!
12. לָא תֵּימָא גְּנוּתוֹ, אֶלָּא אֵימָא צַעֲרוֹ. כִּדְתַנְיָא: ״וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא״ — צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ צַעֲרוֹ לָרַבִּים, וְרַבִּים מְבַקְּשִׁים עָלָיו רַחֲמִים. וְכׇל מִי שֶׁאֵירַע בּוֹ דָּבָר צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לָרַבִּים, וְרַבִּים מְבַקְּשִׁים עָלָיו רַחֲמִים. la téma genouto, ela éma tsaaro. kidtanya: "vetamé tamé yikra" — tsarikh leodia tsaaro larabim, verabim mevakechim ala ra'hamim. vekhol mi cheéra bo davar tsarikh leodia larabim, verabim mevakechim ala ra'hamim.
13. גּוּפָא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: מִפְּנֵי מָה תִּיקְּנוּ תְּפִלָּה בְּלַחַשׁ — שֶׁלֹּא לְבַיֵּישׁ אֶת עוֹבְרֵי עֲבֵירָה. שֶׁהֲרֵי לֹא חָלַק הַכָּתוּב מָקוֹם בֵּין חַטָּאת לְעוֹלָה. goufa, amar rabi yo'hanan michoum rabi chimon ben yo'ha: mipené ma tikenou tefila bela'hach — chelo levayéch et ovré avéra. cheharé lo 'halak hakatouv makom bén 'hatat leola.
14. וְלָא? וְהָא אִיכָּא דָּמִים: דַּם חַטָּאת לְמַעְלָה, וְדַם עוֹלָה לְמַטָּה! הָתָם כֹּהֵן הוּא דְּיָדַע. vela? veha ika damim: dam 'hatat lemala, vedam ola lemata! hatam kohén hou deyada.
15. וְהָאִיכָּא: חַטָּאת נְקֵבָה, עוֹלָה זָכָר! הָתָם מִיכַּסְּיָא בְּאַלְיָה. vehaika: 'hatat nekéva, ola zakhar! hatam mikaseya bealya.
16. תִּינַח כִּבְשָׂה, שְׂעִירָה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? הָתָם אִיהוּ דְּקָא מַיכְסֵיף נַפְשֵׁיהּ, דְּאִיבְּעִי לֵיהּ לְאֵיתוֹיֵי כִּבְשָׂה וְקָא מַיְיתֵי שְׂעִירָה. tina'h kivsa, seira ma ika lemémar? hatam iou deka makhséf nafchéh, deibei léh leétoyé kivsa veka mayté seira.
17. חַטָּאת דַּעֲבוֹדָה זָרָה דְּלָא סַגִּי דְּלָאו שְׂעִירָה, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? הָתָם, נִיכְּסִיף וְנֵיזִיל כִּי הֵיכִי דְּנִכַּפַּר לֵיהּ. 'hatat daavoda zara dela sagi dela seira, ma ika lemémar? hatam, nikesif venézil ki hékhi denikapar léh.
18. קְרִיַּת שְׁמַע מְנָלַן? דִּכְתִיב ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל״, בְּכׇל לָשׁוֹן שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ. keriyat chema menalan? dikhtiv "chema yisraél", bekhol lachon cheata choméa.
19. תָּנוּ רַבָּנַן: קְרִיַּת שְׁמַע כִּכְתָבָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּכׇל לָשׁוֹן. tanou rabanan: keriyat chema kikhtavah, divré rabi. va'hakhamim omrim: bekhol lachon.
20. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? אָמַר קְרָא: ״וְהָיוּ״ — בַּהֲווֹיָיתָן יְהוּ. ma tama derabi? amar kera: "vehaou" — bahaoyatan yeou.
21. וְרַבָּנַן? אָמַר קְרָא ״שְׁמַע״, בְּכׇל לָשׁוֹן שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ. verabanan? amar kera "chema", bekhol lachon cheata choméa.
22. וְרַבָּנַן נָמֵי, הָא כְּתִיב ״וְהָיוּ״! הַהוּא שֶׁלֹּא יִקְרָאֶנָּה לְמַפְרֵעַ. verabanan namé, ha ketiv "vehaou"! haou chelo yikraena lemafréa.
23. וְרַבִּי, שֶׁלֹּא יִקְרָאֶנָּה לְמַפְרֵעַ מְנָלֵיהּ? נָפְקָא לַהּ מִ״דְּבָרִים״ ״הַדְּבָרִים״. וְרַבָּנַן, ״דְּבָרִים״ ״הַדְּבָרִים״ לָא מַשְׁמַע לְהוּ. verabi, chelo yikraena lemafréa menaléh? nafka lah mi"devarim" "hadevarim". verabanan, "devarim" "hadevarim" la machma leou.
24. וְרַבִּי נָמֵי, הָכְתִיב ״שְׁמַע״! הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ: לְהַשְׁמִיעַ לְאָזְנֶיךָ מָה שֶׁאַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ. וְרַבָּנַן סָבְרִי לַהּ כְּמַאן דְּאָמַר: הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאׇזְנוֹ — יָצָא. verabi namé, hakhtiv "chema"! haou mibeé léh: lehachmia leaznekha ma cheata motsi mipikha. verabanan savri lah keman deamar: hakoré et chema velo hichmia leozno — yatsa.
25. לֵימָא קָסָבַר רַבִּי léma kasavar rabi

Daf 33a

1. כׇּל הַתּוֹרָה בְּכׇל לָשׁוֹן נֶאֶמְרָה, דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ נֶאֶמְרָה, ״וְהָיוּ״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא, לְמָה לִי? kol hatora bekhol lachon neemra, dei salka datakh bilchon hakodech neemra, "vehaou" dikhtav ra'hamana, lema li?
2. אִיצְטְרִיךְ, מִשּׁוּם דִּכְתִיב ״שְׁמַע״. itsterikh, michoum dikhtiv "chema".
3. לֵימָא קָסָבְרִי רַבָּנַן כׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ בִּלְשׁוֹן קוֹדֶשׁ נֶאֶמְרָה, דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ בְּכׇל לָשׁוֹן — ״שְׁמַע״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי? léma kasavri rabanan kol hatora koulah bilchon kodech neemra, dei salka datakh bekhol lachon — "chema" dikhtav ra'hamana lema li?
4. אִיצְטְרִיךְ, מִשּׁוּם דִּכְתִיב ״וְהָיוּ״. itsterikh, michoum dikhtiv "vehaou".
5. תְּפִלָּה: רַחֲמֵי הִיא, כׇּל הֵיכִי דְּבָעֵי מְצַלֵּי. tefila: ra'hamé hi, kol hékhi devaé metsalé.
6. וּתְפִלָּה בְּכׇל לָשׁוֹן? וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה: לְעוֹלָם אַל יִשְׁאַל אָדָם צְרָכָיו בִּלְשׁוֹן אֲרָמִית, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַשּׁוֹאֵל צְרָכָיו בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי — אֵין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת נִזְקָקִין לוֹ, לְפִי שֶׁאֵין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַכִּירִין בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי! outfila bekhol lachon? vehaamar rav yeouda: leolam al yichal adam tserakha bilchon aramit, deamar rabi yo'hanan: kol hachoél tserakha bilchon arami — én malakhé hacharét nizkakin lo, lefi cheén malakhé hacharét makirin bilchon arami!
7. לָא קַשְׁיָא: הָא — בְּיָחִיד, הָא — בְּצִבּוּר. la kachya: ha — beya'hid, ha — betsibour.
8. וְאֵין מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַכִּירִין בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי? וְהָתַנְיָא: יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל שָׁמַע בַּת קוֹל מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שֶׁהוּא אוֹמֵר: נְצַחוּ טָלַיָּא דַּאֲזַלוּ לַאֲגָחָא קְרָבָא לְאַנְטוֹכְיָא. וְשׁוּב מַעֲשֶׂה בְּשִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק שֶׁשָּׁמַע בַּת קוֹל מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שֶׁהוּא אוֹמֵר: בְּטֵילַת עֲבִידְתָּא דַּאֲמַר שָׂנְאָה לְאַיְיתָאָה עַל הֵיכְלָא וְנֶהֱרַג גַּסְקַלְגָּס וּבָטְלוּ גְּזֵירוֹתָיו. וְכָתְבוּ אוֹתָהּ שָׁעָה, וְכִיוְּונוּ. וּבְלָשׁוֹן אֲרַמִּי הָיָה אוֹמֵר! veén malakhé hacharét makirin bilchon arami? vehatanya: yo'hanan kohén gadol chama bat kol mibét kodech hakodachim cheou omér: netsa'hou talaya daazalou laaga'ha kerava leantokhya. vechouv maase bechimon hatsadik chechama bat kol mibét kodech hakodachim cheou omér: betélat avidta daamar sana leaytaa al hékhla veneherag gaskalgas ouvatlou gezérota. vekhatvou otah chaa, vekhiounou. ouvlachon arami haya omér!
9. אִי בָּעֵית אֵימָא: בַּת קוֹל שָׁאנֵי, דִּלְאַשְׁמוֹעֵי עֲבִידָא. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: גַּבְרִיאֵל הֲוָה. דְּאָמַר מָר: בָּא גַּבְרִיאֵל וְלִימְּדוֹ שִׁבְעִים לָשׁוֹן. i baét éma: bat kol chané, dilachmoé avida. vei baét éma: gavriél hava. deamar mar: ba gavriél velimedo chivim lachon.
10. בִּרְכַּת הַמָּזוֹן — דִּכְתִיב: ״וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ״ — בְּכׇל לָשׁוֹן שֶׁאַתָּה מְבָרֵךְ. birkat hamazon — dikhtiv: "veakhalta vesavata ouvérakhta et h' elohekha" — bekhol lachon cheata mevarékh.
11. שְׁבוּעַת הָעֵדוּת — דִּכְתִיב: ״וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה״ — בְּכׇל לָשׁוֹן שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת. chevouat haédout — dikhtiv: "venefech ki te'heta vechama kol ala" — bekhol lachon chehi chomaat.
12. שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן — אָתְיָא ״תֶּחְטָא״ ״תֶּחְטָא״ מִשְּׁבוּעַת הָעֵדוּת. chevouat hapikadon — atya "te'hta" "te'hta" michevouat haédout.
13. וְאֵלּוּ נֶאֱמָרִין בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ: מִקְרָא בִּיכּוּרִים וַחֲלִיצָה כּוּ׳, עַד מִקְרָא בִּיכּוּרִים כֵּיצַד ״וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ״, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר ״וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ אֶל כׇּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל״, מָה ״עֲנִיָּיה״ הָאֲמוּרָה לְהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ — אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ. veélou neemarin bilchon hakodech: mikra bikourim va'halitsa kou', ad mikra bikourim kétsad "veanita veamarta lifné h' elohekha", oulhalan hou omér "veanou halviyim veamrou el kol ich yisraél", ma "aniya" haamoura lehalan bilchon hakodech — af kan bilchon hakodech.
14. וּלְוִיִּם גּוּפַיְיהוּ מְנָלַן? אָתְיָא ״קוֹל״ ״קוֹל״ מִמֹּשֶׁה. כְּתִיב הָכָא ״קוֹל רָם״, וּכְתִיב הָתָם: ״מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל״, מָה לְהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ, אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ. oulviyim goufayou menalan? atya "kol" "kol" mimoche. ketiv hakha "kol ram", oukhtiv hatam: "moche yedabér vehaelohim yaanenou vekol", ma lehalan bilchon hakodech, af kan bilchon hakodech.
15. חֲלִיצָה כֵּיצַד וְכוּ׳. וְרַבָּנַן, הַאי ״כָּכָה״ מַאי עָבְדִי לֵיהּ? מִיבְּעֵי לְהוּ, לְדָבָר שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה מְעַכֵּב. 'halitsa kétsad vekhou'. verabanan, ha "kakha" ma avdi léh? mibeé leou, ledavar cheou maase meakév.
16. וְרַבִּי יְהוּדָה מִ״כֹּה״, ״כָּכָה״. וְרַבָּנַן, ״כֹּה״ ״כָּכָה״ לָא מַשְׁמַע לְהוּ. verabi yeouda mi"ko", "kakha". verabanan, "ko" "kakha" la machma leou.

Daf 33b

1. וְרַבִּי יְהוּדָה, הַאי ״וְעָנְתָה וְאָמְרָה״, מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְאַגְמוֹרֵי לִלְוִיִּם, דְּבִלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ. verabi yeouda, ha "veanta veamra", ma avéd léh? mibeé léh leagmoré lilviyim, devilchon hakodech.
2. וְלֵילַף ״קוֹל״ מִמֹּשֶׁה? ״עֲנִיָּיה״ ״עֲנִיָּיה״ גְּמִיר, ״קוֹל״ ״קוֹל״ לָא גְּמִיר. velélaf "kol" mimoche? "aniya" "aniya" gemir, "kol" "kol" la gemir.
3. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״כֹּה״, ״כָּכָה״, ״עֲנִיָּיה״, וַ״אֲמִירָה״ — אֵינוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ. ״כֹּה״ — ״כֹּה תְבָרְכוּ״. ״כָּכָה״ דַּחֲלִיצָה. ״עֲנִיָּיה״ וַ״אֲמִירָה״ דִּלְוִיִּם. tanya namé hakhi, rabi yeouda omér: kol makom cheneemar "ko", "kakha", "aniya", va"amira" — éno ela lechon hakodech. "ko" — "ko tevarkhou". "kakha" da'halitsa. "aniya" va"amira" dilviyim.
4. בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת כֵּיצַד? כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן״, מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְאֵילָךְ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. ״אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ״ — מְקוֹם שֶׁחַמָּה זוֹרַחַת. berakhot ouklalot kétsad? kévan cheavrou yisraél et hayardén kou'. tanou rabanan: "halo héma beéver hayardén", mééver layardén veélakh, divré rabi yeouda. "a'haré derekh mevo hachemech" — mekom che'hama zora'hat.
5. ״בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בָּעֲרָבָה״ — אֵלּוּ הַר גְּרִיזִים וְהַר עֵיבָל, שֶׁיּוֹשְׁבִין בָּהֶם כּוּתִיִּים. ״מוּל הַגִּלְגָּל״ — סָמוּךְ לַגִּלְגָּל, ״אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה״ — שְׁכֶם. וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ״וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה״, מָה אֵלוֹן מוֹרֶה הָאָמוּר לְהַלָּן — שְׁכֶם, אַף כָּאן — שְׁכֶם. "beerets hakenaani hayochév baarava" — élou har gerizim vehar éval, cheyochvin bahem koutiyim. "moul hagilgal" — samoukh lagilgal, "étsel éloné more" — chekhem. oulhalan hou omér: "vayaavor avram baarets ad mekom chekhem ad élon more", ma élon more haamour lehalan — chekhem, af kan — chekhem.
6. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי: בְּדָבָר זֶה זִיַּיפְתִּי סִפְרֵי כוּתִיִּים. אָמַרְתִּי לָהֶם: זִיַּיפְתֶּם תּוֹרַתְכֶם, וְלֹא הֶעֱלִיתֶם בְּיֶדְכֶם כְּלוּם. שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים אֵלוֹנֵי מוֹרֶה שְׁכֶם, אַף אָנוּ מוֹדִים שֶׁאֵלוֹנֵי מוֹרֶה שְׁכֶם. אָנוּ לְמַדְנוּהָ בִּגְזֵרָה שָׁוָה, אַתֶּם בַּמֶּה לְמַדְתֶּום? tanya, amar rabi elazar berabi yosé: bedavar ze ziyafti sifré khoutiyim. amarti lahem: ziyaftem toratkhem, velo heelitem beyedkhem keloum. cheatem omrim éloné more chekhem, af anou modim cheéloné more chekhem. anou lemadnouha bigzéra chava, atem bame lemadtem?
7. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: ״הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן״ — סָמוּךְ לַיַּרְדֵּן, דְּאִי מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְאֵילָךְ, הֲלֹא כְּתִיב: ״וְהָיָה בְּעׇבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן״. rabi elazar amar: "halo héma beéver hayardén" — samoukh layardén, dei mééver hayardén veélakh, halo ketiv: "vehaya beovrekhem et hayardén".
8. ״אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ״ — מָקוֹם שֶׁהַחַמָּה שׁוֹקַעַת. ״בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי״, אֶרֶץ חִוִּי הִיא! "a'haré derekh mevo hachemech" — makom cheha'hama chokaat. "beerets hakenaani", erets 'hivi hi!
9. ״הַיּוֹשֵׁב בָּעֲרָבָה״ — וַהֲלֹא בֵּין הָרִים וּגְבָעוֹת הֵן יוֹשְׁבִין! ״מוּל הַגִּלְגָּל״ — וַהֲלֹא לֹא רָאוּ אֶת הַגִּלְגָּל! "hayochév baarava" — vahalo bén harim ougvaot hén yochvin! "moul hagilgal" — vahalo lo raou et hagilgal!
10. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לְהַרְאוֹת לָהֶן דֶּרֶךְ בַּשְּׁנִיָּה כְּדֶרֶךְ שֶׁהֶרְאָה לָהֶן בָּרִאשׁוֹנָה. ״דֶּרֶךְ״ — בַּדֶּרֶךְ לֵכוּ, וְלֹא בְּשָׂדוֹת וּכְרָמִים. ״הַיּוֹשֵׁב״ — בַּיִּשּׁוּב לֵכוּ, וְלֹא בְּמִדְבָּרוֹת. ״בָּעֲרָבָה״ — בַּעֲרָבָה לֵכוּ, וְלֹא בְּהָרִים וּגְבָעוֹת. rabi eliezer ben yaakov omér: lo ba hakatouv ela leharot lahen derekh bacheniya kederekh chehera lahen barichona. "derekh" — baderekh lékhou, velo besadot oukhramim. "hayochév" — bayichouv lékhou, velo bemidbarot. "baarava" — baarava lékhou, velo beharim ougvaot.
11. תָּנוּ רַבָּנַן: כֵּיצַד עָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן? בְּכׇל יוֹם אָרוֹן נוֹסֵעַ אַחַר שְׁנֵי דְגָלִים, וְהַיּוֹם נָסַע תְּחִילָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית אֲדוֹן כׇּל הָאָרֶץ עֹבֵר לִפְנֵיכֶם״. בְּכׇל יוֹם וָיוֹם לְוִיִּם נוֹשְׂאִין אֶת הָאָרוֹן, וְהַיּוֹם נְשָׂאוּהוּ כֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה כְּנוֹחַ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאֵי אֲרוֹן ה׳ וְגוֹ׳״. tanou rabanan: kétsad avrou yisraél et hayardén? bekhol yom aron noséa a'har chené degalim, vehayom nasa te'hila, cheneemar: "hiné aron haberit adon kol haarets ovér lifnékhem". bekhol yom vaom leviyim nosin et haaron, vehayom nesaouou kohanim, cheneemar: "vehaya keno'ha kapot raglé hakohanim nosé aron h' vego'".
12. תַּנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת נָשְׂאוּ כֹּהֲנִים אֶת הָאָרוֹן: כְּשֶׁעָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן, וּכְשֶׁהֵסֵיבּוּ אֶת יְרִיחוֹ, וּכְשֶׁהֶחְזִירוּהוּ לִמְקוֹמוֹ. tanya, rabi yosé omér: bichlocha mekomot nasou kohanim et haaron: kecheavrou et hayardén, oukhchehésébou et yeri'ho, oukhchehe'hzirouou limkomo.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Sotah
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)