Talmud Sotah, Chapitre 4 (ד) · Daf 18b à 21b

Daf 18b

1. וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם, וּכְנוּסָה. אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי, וְאִם נִטְמֵאתִי — יָבוֹאוּ בִּי. vechomeret yavam, oukhnousa. amén chelo nitméti, veim nitméti — yavoou bi.
2. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי, אָמֵן שֶׁלֹּא אֶטָּמֵא. rabi méir omér: amén chelo nitméti, amén chelo etamé.
3. הַכֹּל שָׁוִין שֶׁאֵין מַתְנֶה עִמָּהּ, לֹא עַל קוֹדֶם שֶׁתִּתְאָרֵס וְלֹא עַל אַחַר שֶׁתִּתְגָּרֵשׁ. hakol chavin cheén matne imah, lo al kodem chetitarés velo al a'har chetitgaréch.
4. נִסְתְּרָה לְאֶחָד וְנִטְמֵאת, וְאַחַר כָּךְ הֶחְזִירָה — לֹא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ. nistera lee'had venitmét, vea'har kakh he'hzira — lo haya matne imah.
5. זֶה הַכְּלָל: כׇּל שֶׁתִּבָּעֵל וְלֹא הָיְתָה אֲסוּרָה לוֹ — לֹא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ. ze hakelal: kol chetibaél velo hayta asoura lo — lo haya matne imah.
6. גְּמָ׳ אָמַר רַב הַמְנוּנָא: שׁוֹמֶרֶת יָבָם שֶׁזִּינְּתָה — אֲסוּרָה לִיבָמָהּ. מִמַּאי — מִדְּקָתָנֵי שׁוֹמֶרֶת יָבָם וּכְנוּסָה. gema' amar rav hamnouna: chomeret yavam chezineta — asoura livamah. mima — midekatané chomeret yavam oukhnousa.
7. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא אֲסִירָה — מִשּׁוּם הָכִי מַתְנֵה בַּהֲדַהּ, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לָא אֲסִירָה — הֵיכִי מַתְנֵה בַּהֲדַהּ? וְהָתְנַן, זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁאִילּוּ תִּיבָּעֵל וְלֹא תְּהֵא אֲסוּרָה לוֹ — לֹא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ! i amrate bichlama asira — michoum hakhi matné bahadah, ela i amrate la asira — hékhi matné bahadah? vehatnan, ze hakelal: kol cheilou tibaél velo tehé asoura lo — lo haya matne imah!
8. אָמְרִי בְּמַעְרְבָא: לֵית הִילְכְתָא כְּרַב הַמְנוּנָא. amri bemareva: lét hilkheta kerav hamnouna.
9. אֶלָּא הָא דְּקָתָנֵי ״שׁוֹמֶרֶת יָבָם וּכְנוּסָה״ — הָא מַנִּי רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּאָמַר: אֵין קִידּוּשִׁין תּוֹפְסִין בְּחַיָּיבֵי לָאוִין, וּמְשַׁוֵּי לַהּ כִּי עֶרְוָה. ela ha dekatané "chomeret yavam oukhnousa" — ha mani rabi akiva hi, deamar: én kidouchin tofsin be'hayavé lavin, oumchavé lah ki erva.
10. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: מַהוּ שֶׁיַּתְנֶה אָדָם עַל נִישּׂוּאִין הָרִאשׁוֹנִים, עַל נִישּׂוּאֵי אָחִיו, מַהוּ? baé rabi yirmeya: maou cheyatne adam al nisouin harichonim, al nisoué a'hi, maou?
11. תָּא שְׁמַע, זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁתִּיבָּעֵל וְלֹא תְּהֵא אֲסוּרָה לוֹ — לֹא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ. הָא אֲסִירָה — הָכִי נָמֵי דְּמַתְנֶה. שְׁמַע מִינַּהּ. ta chema, ze hakelal: kol chetibaél velo tehé asoura lo — lo haya matne imah. ha asira — hakhi namé dematne. chema minah.
12. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי וְכוּ׳. תַּנְיָא: לֹא כְּשֶׁאָמַר רַבִּי מֵאִיר אָמֵן שֶׁלֹּא אֶטָּמֵא שֶׁאִם תִּטָּמֵא מַיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ מֵעַכְשָׁיו, אֶלָּא: לִכְשֶׁתִּטָּמֵא — מַיִם מְעַרְעֲרִין אוֹתָהּ וּבוֹדְקִין אוֹתָהּ. rabi méir omér: amén chelo nitméti vekhou'. tanya: lo kecheamar rabi méir amén chelo etamé cheim titamé mayim bodkin otah méakhcha, ela: likhchetitamé — mayim meararin otah ouvodkin otah.
13. בָּעֵי רַב אָשֵׁי: מַהוּ שֶׁיַּתְנֶה אָדָם עַל נִישּׂוּאִין הָאַחֲרוֹנִים? הַשְׁתָּא מִיהָא לָא אֲסִירָה לֵיהּ, אוֹ דִילְמָא זִימְנִין דִּמְגָרֵשׁ לַהּ וַהֲדַר מַהְדַּר לַהּ? baé rav aché: maou cheyatne adam al nisouin haa'haronim? hachta miha la asira léh, o dilma zimnin dimgaréch lah vahadar mahdar lah?
14. תָּא שְׁמַע: הַכֹּל שָׁוִין שֶׁלֹּא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ לֹא עַל קוֹדֶם שֶׁתִּתְאָרֵס, וְלֹא עַל אַחַר שֶׁתִּתְגָּרֵשׁ. נִסְתְּרָה לְאֶחָד וְנִטְמֵאת, וְאַחַר כָּךְ יַחְזִירֶנָּה — לֹא הָיָה מַתְנֶה. הָא יַחְזִירֶנָּה וְתִיטָּמֵא, הָכִי נָמֵי דְּמַתְנֵי. שְׁמַע מִינַּהּ. ta chema: hakol chavin chelo haya matne imah lo al kodem chetitarés, velo al a'har chetitgaréch. nistera lee'had venitmét, vea'har kakh ya'hzirena — lo haya matne. ha ya'hzirena vetitamé, hakhi namé dematné. chema minah.
15. תָּנוּ רַבָּנַן: ״זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת״, מְלַמֵּד שֶׁהָאִשָּׁה שׁוֹתָה וְשׁוֹנָה. tanou rabanan: "zot torat hakenaot", melaméd chehaicha chota vechona.
16. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״זֹאת״, שֶׁאֵין הָאִשָּׁה שׁוֹתָה וְשׁוֹנָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה וְהֵעִיד לְפָנֵינוּ נְחוּנְיָא חוֹפֵר שִׁיחִין שֶׁהָאִשָּׁה שׁוֹתָה וְשׁוֹנָה, וְקִיבַּלְנוּ עֵדוּתוֹ בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים, אֲבָל לֹא בְּאִישׁ אֶחָד. rabi yeouda omér: "zot", cheén haicha chota vechona. amar rabi yeouda: maase vehéid lefanénou ne'hounya 'hofér chi'hin chehaicha chota vechona, vekibalnou édouto bichné anachim, aval lo beich e'had.
17. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין הָאִשָּׁה שׁוֹתָה וְשׁוֹנָה, בֵּין בְּאִישׁ אֶחָד בֵּין בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים. va'hakhamim omrim: én haicha chota vechona, bén beich e'had bén bichné anachim.
18. וְתַנָּא קַמָּא נָמֵי, הָכְתִיב ״זֹאת״! וְרַבָּנַן בָּתְרָאֵי נָמֵי, הָא כְתִיב ״תּוֹרַת״! vetana kama namé, hakhtiv "zot"! verabanan batraé namé, ha khetiv "torat"!
19. אָמַר רָבָא: בְּאִישׁ אֶחָד וּבוֹעֵל אֶחָד — דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּאֵין הָאִשָּׁה שׁוֹתָה וְשׁוֹנָה, amar rava: beich e'had ouvoél e'had — dekhoulé alma la peligi deén haicha chota vechona,

Daf 19a

1. דִּכְתִיב: ״זֹאת״. בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים וּשְׁנֵי בּוֹעֲלִין — דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּהָאִשָּׁה שׁוֹתָה וְשׁוֹנָה, דִּכְתִיב: ״תּוֹרַת״. dikhtiv: "zot". bichné anachim ouchné boalin — dekhoulé alma la peligi dehaicha chota vechona, dikhtiv: "torat".
2. כִּי פְּלִיגִי בְּאִישׁ אֶחָד וּשְׁנֵי בּוֹעֲלִין, בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים וּבוֹעֵל אֶחָד. ki peligi beich e'had ouchné boalin, bichné anachim ouvoél e'had.
3. תַּנָּא קַמָּא סָבַר: ״תּוֹרַת״ — לְרַבּוֹיֵי כּוּלְּהִי, ״זֹאת״ — לְמַעוֹטֵי אִישׁ אֶחָד וּבוֹעֵל אֶחָד. tana kama savar: "torat" — leraboyé koulehi, "zot" — lemaoté ich e'had ouvoél e'had.
4. וְרַבָּנַן בָּתְרָאֵי סָבְרִי: ״זֹאת״ — לְמַעוֹטֵי כּוּלְּהִי, ״תּוֹרַת״ — לְרַבּוֹיֵי שְׁנֵי אֲנָשִׁים וּשְׁנֵי בּוֹעֲלִין. verabanan batraé savri: "zot" — lemaoté koulehi, "torat" — leraboyé chené anachim ouchné boalin.
5. וְרַבִּי יְהוּדָה: ״זֹאת״ — לְמַעוֹטֵי תַּרְתֵּי, ״תּוֹרַת״ — לְרַבּוֹת תַּרְתֵּי. ״זֹאת״ לְמַעוֹטֵי תַּרְתֵּי — אִישׁ אֶחָד וּבוֹעֵל אֶחָד, אִישׁ אֶחָד וּשְׁנֵי בּוֹעֲלִין, ״תּוֹרַת״ — לְרַבּוֹיֵי תַּרְתֵּי, שְׁנֵי אֲנָשִׁים וּבוֹעֵל אֶחָד, שְׁנֵי אֲנָשִׁים וּשְׁנֵי בּוֹעֲלִין. verabi yeouda: "zot" — lemaoté tarté, "torat" — lerabot tarté. "zot" lemaoté tarté — ich e'had ouvoél e'had, ich e'had ouchné boalin, "torat" — leraboyé tarté, chené anachim ouvoél e'had, chené anachim ouchné boalin.
6. הֲדַרַן עֲלָךְ הָיָה מֵבִיא hadaran alakh haya mévi
7. הָיָה נוֹטֵל אֶת מִנְחָתָהּ מִתּוֹךְ כְּפִיפָה מִצְרִית, וְנוֹתְנָהּ לְתוֹךְ כְּלִי שָׁרֵת, וְנוֹתְנָהּ עַל יָדָהּ, וְכֹהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ מִתַּחְתֶּיהָ וּמְנִיפָהּ. הֵנִיף וְהִגִּישׁ, קָמַץ וְהִקְטִיר, וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים. haya notél et min'hatah mitokh kefifa mitsrit, venotnah letokh keli charét, venotnah al yadah, vekhohén mani'ha yado mita'hteha oumnifah. hénif vehigich, kamats vehiktir, vehachear neekhal lakohanim.
8. הָיָה מַשְׁקָהּ וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מַקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ וְאַחַר כָּךְ הָיָה מַשְׁקָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה אֶת הַמָּיִם״. אִם הִשְׁקָהּ וְאַחַר כָּךְ הִקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ — כְּשֵׁרָה. haya machkah vea'har kakh makriv et min'hatah. rabi chimon omér: makriv et min'hatah vea'har kakh haya machkah, cheneemar: "vea'har yachke et haicha et hamayim". im hichkah vea'har kakh hikriv et min'hatah — kechéra.
9. גְּמָ׳ אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי יֹאשִׁיָּה דְּדָרֵיהּ: לָא תֵּיתֵב אַכַּרְעָךְ עַד דִּמְפָרְשַׁתְּ לָהּ לְהָא מִילְּתָא: מִנַּיִן לְמִנְחַת סוֹטָה שֶׁטְּעוּנָה תְּנוּפָה? מְנָא לַן?! ״וְהֵנִיף״ כְּתִיב בַּהּ! בִּבְעָלִים, מְנָלַן? gema' amar léh rabi elazar lerabi yochiya dedaréh: la tétév akarakh ad dimfarchate lah leha mileta: minayin lemin'hat sota cheteouna tenoufa? mena lan?! "vehénif" ketiv bah! bivalim, menalan?
10. אָתְיָא ״יָד״ ״יָד״ מִשְּׁלָמִים. כְּתִיב הָכָא: ״וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה״, וּכְתִיב הָתָם: ״יָדָיו תְּבִיאֶינָה״. atya "yad" "yad" michelamim. ketiv hakha: "velaka'h hakohén miyad haicha", oukhtiv hatam: "yada teviena".
11. מָה כָּאן כֹּהֵן — אַף לְהַלָּן כֹּהֵן, וּמָה לְהַלָּן בְּעָלִים — אַף כָּאן בְּעָלִים. הָא כֵּיצַד? מַנִּיחַ יָדוֹ תַּחַת יְדֵי הַבְּעָלִים וּמֵנִיף. ma kan kohén — af lehalan kohén, ouma lehalan bealim — af kan bealim. ha kétsad? mani'ha yado ta'hat yedé habealim ouménif.
12. הֵנִיף וְהִגִּישׁ קָמַץ וְכוּ׳. הָיָה מַשְׁקָהּ וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ. הָא אַקְרְבַהּ! hénif vehigich kamats vekhou'. haya machkah vea'har kakh makriv et min'hatah. ha akrevah!
13. הָכִי קָאָמַר: סֵדֶר מְנָחוֹת כֵּיצַד? הֵנִיף וְהִגִּישׁ, קָמַץ וְהִקְטִיר, וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים. hakhi kaamar: séder mena'hot kétsad? hénif vehigich, kamats vehiktir, vehachear neekhal lakohanim.
14. וּבְהַשְׁקָאָה גּוּפַהּ פְּלִיגִי רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּנַן. דְּרַבָּנַן סָבְרִי: מַשְׁקָהּ וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר: מַקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ וְאַחַר כָּךְ מַשְׁקָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַחַר יַשְׁקֶה״. ouvhachkaa goufah peligi rabi chimon verabanan. derabanan savri: machkah vea'har kakh makriv et min'hatah, verabi chimon savar: makriv et min'hatah vea'har kakh machkah, cheneemar: "vea'har yachke".
15. וְאִם הִשְׁקָהּ וְאַחַר כָּךְ הִקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ — כְּשֵׁרָה. veim hichkah vea'har kakh hikriv et min'hatah — kechéra.

Daf 19b

1. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְהִשְׁקָה״ מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״וְהִשְׁקָהּ״! שֶׁאִם נִמְחֲקָה מְגִילָּה וְאוֹמֶרֶת ״אֵינִי שׁוֹתָה״ — מְעַרְעֲרִין אוֹתָהּ וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל כׇּרְחָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. tanou rabanan: "vehichka" ma talmoud lomar? vahalo kevar neemar "vehichkah"! cheim nim'haka megila veomeret "éni chota" — meararin otah oumachkin otah beal kor'hah, divré rabi akiva.
2. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ״וְאַחַר יַשְׁקֶה״ מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״וְהִשְׁקָהּ״! אֶלָּא, לְאַחַר כׇּל מַעֲשִׂים כּוּלָּן הָאֲמוּרִין לְמַעְלָה. מַגִּיד שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מְעַכְּבִין בָּהּ: עַד שֶׁלֹּא קָרַב הַקּוֹמֶץ, וְעַד שֶׁלֹּא נִמְחֲקָה מְגִילָּה, וְעַד שֶׁלֹּא תְּקַבֵּל עָלֶיהָ שְׁבוּעָה. rabi chimon omér: "vea'har yachke" ma talmoud lomar? vahalo kevar neemar "vehichkah"! ela, lea'har kol maasim koulan haamourin lemala. magid chelocha devarim meakevin bah: ad chelo karav hakomets, vead chelo nim'haka megila, vead chelo tekabél aleha chevoua.
3. עַד שֶׁלֹּא קָרַב הַקּוֹמֶץ. רַבִּי שִׁמְעוֹן לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: מַקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ וְאַחַר כָּךְ מַשְׁקָהּ. ad chelo karav hakomets. rabi chimon letaméh, deamar: makriv et min'hatah vea'har kakh machkah.
4. עַד שֶׁלֹּא נִמְחֲקָה מְגִילָּה. אֶלָּא מַאי מַשְׁקֶה לַהּ? אָמַר רַב אָשֵׁי: לֹא נִצְרְכָה לְשֶׁרִישּׁוּמוֹ נִיכָּר. ad chelo nim'haka megila. ela ma machke lah? amar rav aché: lo nitsrekha lecherichoumo nikar.
5. עַד שֶׁלֹּא תְּקַבֵּל עָלֶיהָ שְׁבוּעָה. מִישְׁתָּא הוּא דְּלָא שָׁתְיָא, הָא מִיכְתָּב כָּתְבִי לַהּ, וְהָאָמַר רָבָא: מְגִילַּת סוֹטָה שֶׁכְּתָבָהּ קוֹדֶם שֶׁתְּקַבֵּל עָלֶיהָ שְׁבוּעָה — לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם! כְּדִי נַסְבַהּ. ad chelo tekabél aleha chevoua. michta hou dela chatya, ha mikhtav katvi lah, vehaamar rava: megilat sota cheketavah kodem chetekabél aleha chevoua — lo asa velo kheloum! kedi nasvah.
6. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? תְּלָתָא קְרָאֵי כְּתִיבִי: ״וְהִשְׁקָה״ קַמָּא, ״וְאַחַר יַשְׁקֶה״, ״וְהִשְׁקָהּ״ בָּתְרָא. bema kamipalgi? telata keraé ketivi: "vehichka" kama, "vea'har yachke", "vehichkah" batra.
7. רַבָּנַן סָבְרִי: ״וְהִשְׁקָה״ קַמָּא — לְגוּפוֹ, שֶׁמַּשְׁקֶה וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ. ״וְאַחַר יַשְׁקֶה״ — מִיבְּעֵי לֵיהּ לְשֶׁרִישּׁוּמוֹ נִיכָּר. ״וְהִשְׁקָהּ״ בָּתְרָא — שֶׁאִם נִמְחֲקָה מְגִילָּה וְאוֹמֶרֶת ״אֵינִי שׁוֹתָה״, מְעַרְעֲרִין אוֹתָהּ וּמַשְׁקֶה אוֹתָהּ בְּעַל כׇּרְחָהּ. rabanan savri: "vehichka" kama — legoufo, chemachke vea'har kakh makriv et min'hatah. "vea'har yachke" — mibeé léh lecherichoumo nikar. "vehichkah" batra — cheim nim'haka megila veomeret "éni chota", meararin otah oumachke otah beal kor'hah.
8. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר: ״וְאַחַר יַשְׁקֶה״ — לְגוּפוֹ, שֶׁמַּקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ וְאַחַר כָּךְ מַשְׁקָהּ. ״וְהִשְׁקָה״ קַמָּא — שֶׁאִם הִשְׁקָהּ וְאַחַר כָּךְ הִקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ כְּשֵׁרָה. ״וְהִשְׁקָהּ״ בָּתְרָא — שֶׁאִם נִמְחֲקָה מְגִילָּה וְאָמְרָה ״אֵינִי שׁוֹתָה״, מְעַרְעֲרִין אוֹתָהּ וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל כׇּרְחָהּ. verabi chimon savar: "vea'har yachke" — legoufo, chemakriv et min'hatah vea'har kakh machkah. "vehichka" kama — cheim hichkah vea'har kakh hikriv et min'hatah kechéra. "vehichkah" batra — cheim nim'haka megila veamra "éni chota", meararin otah oumachkin otah beal kor'hah.
9. וְרַבָּנַן — בְּדִיעֲבַד לָא פָּתַח קְרָא. verabanan — bediavad la pata'h kera.
10. וְסָבַר רַבִּי עֲקִיבָא מַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל כׇּרְחָהּ? וְהָתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כַּלְבּוֹס שֶׁל בַּרְזֶל מְטִילִין לְתוֹךְ פִּיהָ, שֶׁאִם נִמְחֲקָה מְגִילָּה וְאָמְרָה ״אֵינִי שׁוֹתָה״ — מְעַרְעֲרִין אוֹתָהּ וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל כׇּרְחָהּ. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: כְּלוּם אָנוּ צְרִיכִין אֶלָּא לְבוֹדְקָהּ, וַהֲלֹא בְּדוּקָה וְעוֹמֶדֶת! אֶלָּא: עַד שֶׁלֹּא קָרַב הַקּוֹמֶץ — יְכוֹלָה לַחֲזוֹר בָּהּ, מִשֶּׁקָּרַב הַקּוֹמֶץ — אֵינָהּ יְכוֹלָה לַחֲזוֹר בָּהּ. vesavar rabi akiva machkin otah beal kor'hah? vehatanya, rabi yeouda omér: kalbos chel barzel metilin letokh piha, cheim nim'haka megila veamra "éni chota" — meararin otah oumachkin otah beal kor'hah. amar rabi akiva: keloum anou tserikhin ela levodkah, vahalo bedouka veomedet! ela: ad chelo karav hakomets — yekhola la'hazor bah, michekarav hakomets — énah yekhola la'hazor bah.
11. וְלִיטַעְמָיךְ, תִּיקְשֵׁי לָךְ הִיא גּוּפַהּ: מִשֶּׁקָּרַב הַקּוֹמֶץ אֵינָהּ יְכוֹלָה לַחֲזוֹר בָּהּ? וַהֲלֹא בְּדוּקָה וְעוֹמֶדֶת! velitamakh, tikché lakh hi goufah: michekarav hakomets énah yekhola la'hazor bah? vahalo bedouka veomedet!
12. לָא קַשְׁיָא: הָא — דְּקָהָדְרָא בַּהּ מֵחֲמַת רְתִיתָא, וְהָא — דְּקָהָדְרָא בָּהּ מֵחֲמַת בְּרִיּוּתָא. la kachya: ha — dekahadra bah mé'hamat retita, veha — dekahadra bah mé'hamat beriyouta.
13. וְהָכִי קָאָמַר: כׇּל מֵחֲמַת בְּרִיּוּתָא — כְּלָל כְּלָל לָא שָׁתְיָא. מֵחֲמַת רְתִיתָא עַד שֶׁלֹּא קָרַב הַקּוֹמֶץ, דְּאַכַּתִּי לָא אִמְּחוּק מְגִילָּה, אִי נָמֵי אִמְּחוּק מְגִילָּה, דְּשֶׁלֹּא כְּדִין עֲבוּד כֹּהֲנִים דְּמַחֲקִי — מָצְיָ[א] הָדְרָא בָּהּ. מִשֶּׁקָּרַב הַקּוֹמֶץ, דִּבְדִין עֲבוּד כֹּהֲנִים דְּמָחֲקִי — לָא מָצֵי הָדְרָא בָּהּ. vehakhi kaamar: kol mé'hamat beriyouta — kelal kelal la chatya. mé'hamat retita ad chelo karav hakomets, deakati la ime'houk megila, i namé ime'houk megila, dechelo kedin avoud kohanim dema'haki — matsya[] hadra bah. michekarav hakomets, divdin avoud kohanim dema'haki — la matsé hadra bah.

Daf 20a

1. קַשְׁיָא דְּרַבִּי עֲקִיבָא אַדְּרַבִּי עֲקִיבָא: הָתָם אָמַר מְחִיקָה מְעַכְּבָא, וְהָכָא אָמַר קוֹמֶץ מְעַכֵּב! kachya derabi akiva aderabi akiva: hatam amar me'hika meakeva, vehakha amar komets meakév!
2. תְּרֵי תַּנָּאֵי וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא. teré tanaé vealiba derabi akiva.
3. אִיבַּעְיָא לְהוּ: אָמְרָה אֵינִי שׁוֹתָה מֵחֲמַת בְּרִיּוּתָא, וְחָזְרָה וְאָמְרָה שׁוֹתָה אֲנִי, מַהוּ? כֵּיוָן דְּאָמְרָה אֵינִי שׁוֹתָה — טְמֵאָה אֲנִי קָאָמְרָה, וְכֵיוָן דְּאַחְזִיק נַפְשַׁהּ בְּטוּמְאָה, לָא מָצְיָא הָדְרָה בַּהּ. אוֹ דִילְמָא כֵּיוָן דְּאָמְרָה שׁוֹתָה אֲנִי — גַּלִּיָא דַּעְתַּהּ דְּמֵחֲמַת בִּיעֲתוּתָא הוּא דְּאָמְרָה. תֵּיקוּ. ibaya leou: amra éni chota mé'hamat beriyouta, ve'hazra veamra chota ani, maou? kévan deamra éni chota — teméa ani kaamra, vekhévan dea'hzik nafchah betouma, la matsya hadra bah. o dilma kévan deamra chota ani — galiya datah demé'hamat biatouta hou deamra. tékou.
4. אָמַר אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל: צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן מַר לְתוֹךְ הַמַּיִם. מַאי טַעְמָא — דְּאָמַר קְרָא: ״מֵי הַמָּרִים״, שֶׁמָּרִים כְּבָר. amar avouh dichmouél: tsarikh cheyitén mar letokh hamayim. ma tama — deamar kera: "mé hamarim", chemarim kevar.
5. מַתְנִי׳ עַד שֶׁלֹּא נִמְחֲקָה הַמְּגִילָּה אָמְרָה ״אֵינִי שׁוֹתָה״ — מְגִילָּתָהּ נִגְנֶזֶת, וּמִנְחָתָהּ מִתְפַּזֶּרֶת עַל הַדֶּשֶׁן, וְאֵין מְגִילָּתָהּ כְּשֵׁרָה לְהַשְׁקוֹת בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת. נִמְחֲקָה הַמְּגִילָּה וְאָמְרָה ״טְמֵאָה אֲנִי״ — הַמַּיִם נִשְׁפָּכִין, וּמִנְחָתָהּ מִתְפַּזֶּרֶת עַל בֵּית הַדֶּשֶׁן. נִמְחֲקָה הַמְּגִילָּה וְאָמְרָה ״אֵינִי שׁוֹתָה״ — מְעַרְעֲרִין אוֹתָהּ, וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ בְּעַל כׇּרְחָהּ. matni' ad chelo nim'haka hamegila amra "éni chota" — megilatah nignezet, oumin'hatah mitpazeret al hadechen, veén megilatah kechéra lehachkot bah sota a'heret. nim'haka hamegila veamra "teméa ani" — hamayim nichpakhin, oumin'hatah mitpazeret al bét hadechen. nim'haka hamegila veamra "éni chota" — meararin otah, oumachkin otah beal kor'hah.
6. אֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לִשְׁתּוֹת עַד שֶׁפָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת, וְעֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת, וְהִיא מִתְמַלֵּאת גִּידִין. וְהֵם אוֹמְרִים: הוֹצִיאוּהָ [הוֹצִיאוּהָ] שֶׁלֹּא תְּטַמֵּא הָעֲזָרָה. énah maspeket lichtot ad chepaneha morikot, veéneha boltot, vehi mitmalét gidin. vehém omrim: hotsiouha [hotsiouha] chelo tetamé haazara.
7. אִם יֵשׁ לָהּ זְכוּת — הָיְתָה תּוֹלָה לָהּ. יֵשׁ זְכוּת תּוֹלָה שָׁנָה אַחַת, יֵשׁ זְכוּת תּוֹלָה שְׁתֵּי שָׁנִים, יֵשׁ זְכוּת תּוֹלָה שָׁלֹשׁ שָׁנִים. מִכָּאן אוֹמֵר בֶּן עַזַּאי: חַיָּיב אָדָם לְלַמֵּד אֶת בִּתּוֹ תּוֹרָה, שֶׁאִם תִּשְׁתֶּה תֵּדַע שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה לָהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כׇּל הַמְלַמֵּד בִּתּוֹ תּוֹרָה — (כְּאִילּוּ) לוֹמְּדָהּ תִּפְלוּת. im yéch lah zekhout — hayta tola lah. yéch zekhout tola chana a'hat, yéch zekhout tola cheté chanim, yéch zekhout tola chaloch chanim. mikan omér ben aza: 'hayav adam lelaméd et bito tora, cheim tichte téda chehazekhout tola lah. rabi eliezer omér: kol hamlaméd bito tora — (keilou) lomedah tiflout.
8. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: רוֹצָה אִשָּׁה בְּקַב וְתִפְלוּת, מִתִּשְׁעָה קַבִּין וּפְרִישׁוּת. הוּא הָיָה אוֹמֵר: חָסִיד שׁוֹטֶה, וְרָשָׁע עָרוּם, וְאִשָּׁה פְּרוּשָׁה, וּמַכּוֹת פְּרוּשִׁין — הֲרֵי אֵלּוּ מְבַלֵּי עוֹלָם. rabi yeochoua omér: rotsa icha bekav vetiflout, miticha kabin oufrichout. hou haya omér: 'hasid chote, veracha aroum, veicha peroucha, oumakot perouchin — haré élou mevalé olam.
9. גְּמָ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: כְּשֶׁהָיִיתִי לָמֵד תּוֹרָה אֵצֶל רַבִּי עֲקִיבָא, הָיִיתִי מֵטִיל קַנְקַנְתּוֹם לְתוֹךְ הַדְּיוֹ, וְלֹא אָמַר לִי דָּבָר. כְּשֶׁבָּאתִי אֵצֶל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אָמַר לִי: בְּנִי מָה מְלַאכְתֶּךָ? אָמַרְתִּי לוֹ: לַבְלָר אֲנִי. אָמַר לִי: בְּנִי, הֱוֵי זָהִיר, שֶׁמְּלַאכְתְּךָ מְלֶאכֶת שָׁמַיִם הִיא, שֶׁמָּא תַּחְסִיר אוֹת אַחַת אוֹ תֹּתִיר אוֹת אַחַת, נִמְצֵאתָ אַתָּה מַחְרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. gema' amar rav yeouda amar chemouél michoum rabi méir: kechehayiti laméd tora étsel rabi akiva, hayiti métil kankantom letokh hadeo, velo amar li davar. kechebati étsel rabi yichmaél, amar li: beni ma melakhtekha? amarti lo: lavlar ani. amar li: beni, hevé zahir, chemelakhtekha melekhet chamayim hi, chema ta'hsir ot a'hat o totir ot a'hat, nimtséta ata ma'hriv et kal haolam koulo.
10. אָמַרְתִּי לוֹ: דָּבָר אֶחָד יֵשׁ לִי שֶׁאֲנִי מֵטִיל לְתוֹךְ הַדְּיוֹ, וְקַנְקַנְתּוֹם שְׁמוֹ. אָמַר לִי: וְכִי מְטִילִין קַנְקַנְתּוֹם לְתוֹךְ הַדְּיוֹ? הַתּוֹרָה אָמְרָה ״וּמָחָה״, כְּתָב שֶׁיּוּכַל לִמְחוֹת! amarti lo: davar e'had yéch li cheani métil letokh hadeo, vekankantom chemo. amar li: vekhi metilin kankantom letokh hadeo? hatora amra "ouma'ha", ketav cheyoukhal lim'hot!
11. מַאי קָאָמַר לֵיהּ וּמַאי קָא מַהְדַּר לֵיהּ? ma kaamar léh ouma ka mahdar léh?
12. הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: לָא מִבַּעְיָא בַּחֲסֵירוֹת וִיתֵירוֹת דְּבָקִי אֲנָא, אֶלָּא אֲפִילּוּ לְמֵיחַשׁ לִזְבוּב דְּדִילְמָא אָתֵי וְיָתֵיב אַתָּגֵיהּ דְּדָלֶית וּמָחֵיק לֵיהּ וּמְשַׁוֵּי לֵיהּ רֵישׁ — דָּבָר אֶחָד יֵשׁ לִי שֶׁאֲנִי מֵטִיל לְתוֹךְ הַדְּיוֹ וְקַנְקַנְתּוֹם שְׁמוֹ. hakhi kaamar léh: la mibaya ba'hasérot vitérot devaki ana, ela afilou lemé'hach lizvouv dedilma até veyatév atagéh dedalet ouma'hék léh oumchavé léh réch — davar e'had yéch li cheani métil letokh hadeo vekankantom chemo.
13. אִינִי? וְהָא תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי מֵאִיר: כְּשֶׁהָיִיתִי לָמֵד תּוֹרָה אֵצֶל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הָיִיתִי מֵטִיל קַנְקַנְתּוֹם לְתוֹךְ הַדְּיוֹ, וְלֹא אָמַר לִי דָּבָר. כְּשֶׁבָּאתִי אֵצֶל רַבִּי עֲקִיבָא אֲסָרָהּ עָלַי! ini? veha tanya, amar rabi méir: kechehayiti laméd tora étsel rabi yichmaél hayiti métil kankantom letokh hadeo, velo amar li davar. kechebati étsel rabi akiva asarah ala!
14. קַשְׁיָא שִׁמּוּשׁ אַשִּׁמּוּשׁ. קַשְׁיָא אֲסָרָהּ אַאֲסָרָהּ! kachya chimouch achimouch. kachya asarah aasarah!
15. בִּשְׁלָמָא שִׁמּוּשׁ אַשִּׁמּוּשׁ לָא קַשְׁיָא: מֵעִיקָּרָא אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי עֲקִיבָא. כֵּיוָן דְּלָא מָצֵי (קָם) [לְמֵיקַם] אַלִּיבֵּיהּ, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וּגְמַר גְּמָרָא. הֲדַר אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר סְבָרָא. bichlama chimouch achimouch la kachya: méikara ata lekaméh derabi akiva. kévan dela matsé (kam) [lemékam] alibéh, ata lekaméh derabi yichmaél, ougmar gemara. hadar ata lekaméh derabi akiva savar sevara.
16. אֶלָּא אֲסָרָהּ אַאֲסָרָהּ קַשְׁיָא! קַשְׁיָא. ela asarah aasarah kachya! kachya.
17. תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אוֹמֵר הָיָה רַבִּי מֵאִיר: לַכֹּל מְטִילִין קַנְקַנְתּוֹם לְתוֹךְ הַדְּיוֹ, tanya, rabi yeouda omér, omér haya rabi méir: lakol metilin kankantom letokh hadeo,

Daf 20b

1. חוּץ מִפָּרָשַׁת סוֹטָה בִּלְבַד. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: חוּץ מִפָּרָשַׁת סוֹטָה שֶׁל מִקְדָּשׁ. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: לִמְחוֹק לָהּ מִן הַתּוֹרָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. 'houts miparachat sota bilvad. rabi yaakov omér michemo: 'houts miparachat sota chel mikdach. ma bénayou? amar rabi yirmeya: lim'hok lah min hatora ika bénayou.
2. וְהָנֵי תַּנָּאֵי כִי הָנֵי תַּנָּאֵי. דְּתַנְיָא: אֵין מְגִילָּתָהּ כְּשֵׁירָה לְהַשְׁקוֹת בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת. רַבִּי אַחַי בַּר יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: מְגִילָּתָהּ כְּשֵׁירָה לְהַשְׁקוֹת בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת. vehané tanaé khi hané tanaé. detanya: én megilatah kechéra lehachkot bah sota a'heret. rabi a'ha bar yochiya omér: megilatah kechéra lehachkot bah sota a'heret.
3. אָמַר רַב פָּפָּא, דִּילְמָא לָא הִיא: עַד כָּאן לָא קָאָמַר תַּנָּא קַמָּא הָתָם, אֶלָּא כֵּיוָן דְּאִינְּתִיק לְשׁוּם רָחֵל — לָא הָדְרָא מִינַּתְקָא לְשׁוּם לֵאָה, אֲבָל תּוֹרָה, דִּסְתָמָא כְּתִיבָה — הָכִי נָמֵי דְּמָחֲקִינַן. amar rav papa, dilma la hi: ad kan la kaamar tana kama hatam, ela kévan deinetik lechoum ra'hél — la hadra minatka lechoum léa, aval tora, distama ketiva — hakhi namé dema'hakinan.
4. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: דִּילְמָא לָא הִיא, עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי אַחַי בַּר יֹאשִׁיָּה הָתָם אֶלָּא בִּמְגִילָּה, דְּאִיכְּתוּב לְשׁוּם אָלוֹת בָּעוֹלָם. אֲבָל תּוֹרָה, דִּלְהִתְלַמֵּד כְּתִיבָה, הָכִי נָמֵי דְּלָא מָחֲקִינַן. amar rav na'hman bar yits'hak: dilma la hi, ad kan la kaamar rabi a'ha bar yochiya hatam ela bimgila, deiketouv lechoum alot baolam. aval tora, dilhitlaméd ketiva, hakhi namé dela ma'hakinan.
5. וְרַבִּי אַחַי בַּר יֹאשִׁיָּה לֵית לֵיהּ כָּתַב לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנִמְלַךְ, מְצָאוֹ בֶּן עִירוֹ וְאָמַר לוֹ: שְׁמִי כְּשִׁמְךָ, וְשֵׁם אִשְׁתִּי כְּשֵׁם אִשְׁתְּךָ — פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ? verabi a'ha bar yochiya lét léh katav legaréch et ichto venimlakh, metsao ben iro veamar lo: chemi kechimkha, vechém ichti kechém ichtekha — pasoul legaréch bo?
6. אָמְרִי: הָתָם ״וְכָתַב לָהּ״ אָמַר רַחֲמָנָא, בָּעִינַן כְּתִיבָה לִשְׁמָהּ: הָכָא נָמֵי ״וְעָשָׂה לָהּ״! מַאי עֲשִׂיָּיה — מְחִיקָה. amri: hatam "vekhatav lah" amar ra'hamana, bainan ketiva lichmah: hakha namé "veasa lah"! ma asiya — me'hika.
7. אֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לִשְׁתּוֹת עַד שֶׁפָּנֶיהָ [כּוּ׳]. מַנִּי — רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: מַקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ וְאַחַר כָּךְ מַשְׁקָהּ. דְּכַמָּה דְּלָא קָרְבָה מִנְחָתַהּ — לָא בָּדְקִי לַהּ מַיָּא, דִּכְתִיב: ״מִנְחַת זִכָּרוֹן מַזְכֶּרֶת עָוֹן״, énah maspeket lichtot ad chepaneha [kou']. mani — rabi chimon hi, deamar: makriv et min'hatah vea'har kakh machkah. dekhama dela karva min'hatah — la badki lah maya, dikhtiv: "min'hat zikaron mazkeret aon",
8. אֵימָא סֵיפָא: יֵשׁ לָהּ זְכוּת הָיְתָה תּוֹלָה לָהּ, אֲתָאן לְרַבָּנַן, דְּאִי רַבִּי שִׁמְעוֹן, הָאָמַר: אֵין זְכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים! éma séfa: yéch lah zekhout hayta tola lah, atan lerabanan, dei rabi chimon, haamar: én zekhout tola bamayim hamarim!
9. אָמַר רַב חִסְדָּא: הָא מַנִּי — רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּאָמַר: מַקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ וְאַחַר כָּךְ מַשְׁקָהּ, וּבִזְכוּת סָבַר לַהּ כְּרַבָּנַן. amar rav 'hisda: ha mani — rabi akiva hi, deamar: makriv et min'hatah vea'har kakh machkah, ouvizkhout savar lah kerabanan.
10. וְהֵם אוֹמְרִים הוֹצִיאוּהָ וְכוּ׳. מַאי טַעְמָא — דְּדִילְמָא מֵתָה. לְמֵימְרָא דְּמֵת אָסוּר בְּמַחֲנֵה לְוִיָּה? vehém omrim hotsiouha vekhou'. ma tama — dedilma méta. lemémra demét asour bema'hané leviya?
11. וְהָתַנְיָא: טְמֵא מֵת מוּתָּר לִיכָּנֵס לְמַחֲנֵה לְוִיָּה. וְלֹא טְמֵא מֵת בִּלְבַד אָמְרוּ, אֶלָּא אֲפִילּוּ מֵת עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ״, עִמּוֹ בִּמְחִיצָתוֹ! vehatanya: temé mét moutar likanés lema'hané leviya. velo temé mét bilvad amrou, ela afilou mét atsmo, cheneemar: "vayika'h moche et atsmot yoséf imo", imo bim'hitsato!
12. אָמַר אַבָּיֵי: שֶׁמָּא תִּפְרוֹס נִדָּה. לְמֵימְרָא דְּבִיעֲתוּתָא מְרַפְּיָא? אִין, דִּכְתִיב: ״וַתִּתְחַלְחַל הַמַּלְכָּה מְאֹד״, וְאָמַר רַב: שֶׁפֵּירְסָה נִדָּה. וְהָא אֲנַן תְּנַן: חֲרָדָה מְסַלֶּקֶת דָּמִים! פַּחְדָּא צָמֵית, בִּיעֲתוּתָא מְרַפְּיָא. amar abayé: chema tifros nida. lemémra deviatouta merapeya? in, dikhtiv: "vatit'hal'hal hamalka meod", veamar rav: chepérsa nida. veha anan tenan: 'harada mesaleket damim! pa'hda tsamét, biatouta merapeya.
13. יֵשׁ לָהּ זְכוּת הָיְתָה וְכוּ׳. מַנִּי מַתְנִיתִין? לָא אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן, וְלָא רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יִצְחָק אִישׁ כְּפַר דָּרוֹם, וְלֹא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. yéch lah zekhout hayta vekhou'. mani matnitin? la aba yosé ben 'hanan, vela rabi elazar ben yits'hak ich kefar darom, velo rabi yichmaél.
14. דְּתַנְיָא: אִם יֵשׁ לָהּ זְכוּת תּוֹלָה לָהּ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, כְּדֵי הַכָּרַת הָעוּבָּר, דִּבְרֵי אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יִצְחָק אִישׁ כְּפַר דָּרוֹם אוֹמֵר: תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע״, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ״זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ יְסֻפַּר״, זֶרַע הָרָאוּי לְסַפֵּר. detanya: im yéch lah zekhout tola lah chelocha 'hodachim, kedé hakarat haoubar, divré aba yosé ben 'hanan. rabi elazar ben yits'hak ich kefar darom omér: ticha 'hodachim, cheneemar: "veniketa venizrea zara", oulhalan hou omér: "zera yaavdenou yesoupar", zera haraou lesapér.
15. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר — זֵכֶר לַדָּבָר, דִּכְתִיב: ״לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָיךְ וַחֲטָיָךְ בְּצִדְקָה פְרֻק וַעֲוָיָתָךְ בְּמִחַן עֲנָיִן rabi yichmaél omér: cheném asar 'hodech. veaf al pi cheén reaya ladavar — zékher ladavar, dikhtiv: "lahén malka milki yichpar alakh va'hatayakh betsidka ferouk vaavayatakh bemi'han anayin

Daf 21a

1. הֵן תֶּהֱוֵי אַרְכָא לִשְׁלֵוְתָךְ״, וּכְתִיב: ״כֹּלָּא מְטָא עַל נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא״, וּכְתִיב: ״לִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂר״! hén tehevé arkha lichlévtakh", oukhtiv: "kola meta al nevoukhadnetsar malka", oukhtiv: "liktsat yar'hin teré asar"!
2. לְעוֹלָם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְאַשְׁכַּח קְרָא דְּאָמַר וְתָנֵי, דִּכְתִיב: ״כֹּה אָמַר ה׳ עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי אֱדוֹם״, leolam rabi yichmaél, veachka'h kera deamar vetané, dikhtiv: "ko amar h' al chelocha piché edom",
3. וּמַאי אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר? דִּלְמָא שָׁאנֵי גּוֹיִם, דְּלָא מִפְּקִיד דִּינָא עֲלַיְיהוּ. ouma af al pi cheén reaya ladavar zékher ladavar? dilma chané goyim, dela mipekid dina alayou.
4. וְיֵשׁ זְכוּת תּוֹלָה שָׁלֹשׁ שָׁנִים כּוּ׳. זְכוּת דְּמַאי? אִילֵּימָא זְכוּת דְּתוֹרָה — הָא אֵינָהּ מְצֻווָה וְעוֹשָׂה הִיא! אֶלָּא זְכוּת דְּמִצְוָה. veyéch zekhout tola chaloch chanim kou'. zekhout dema? iléma zekhout detora — ha énah metsouva veosa hi! ela zekhout demitsva.
5. זְכוּת דְּמִצְוָה מִי מַגְּנָא כּוּלֵּי הַאי? וְהָתַנְיָא: אֶת זוֹ דָּרַשׁ רַבִּי מְנַחֵם בַּר יוֹסֵי: ״כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר״, תָּלָה הַכָּתוּב אֶת הַמִּצְוָה בְּנֵר, וְאֶת הַתּוֹרָה בְּאוֹר. אֶת הַמִּצְוָה בְּנֵר, לוֹמַר לָךְ: מָה נֵר אֵינָהּ מְגִינָּה אֶלָּא לְפִי שָׁעָה — אַף מִצְוָה אֵינָהּ מְגִינָּה אֶלָּא לְפִי שָׁעָה. zekhout demitsva mi magena koulé ha? vehatanya: et zo darach rabi mena'hém bar yosé: "ki nér mitsva vetora or", tala hakatouv et hamitsva benér, veet hatora beor. et hamitsva benér, lomar lakh: ma nér énah megina ela lefi chaa — af mitsva énah megina ela lefi chaa.
6. וְאֶת הַתּוֹרָה בְּאוֹר, לוֹמַר לָךְ: מָה אוֹר מֵגֵין לָעוֹלָם, אַף תּוֹרָה מְגִינָּה לָעוֹלָם. וְאוֹמֵר: ״בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ וְגוֹ׳״. ״בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ״ — זֶה הָעוֹלָם הַזֶּה. ״בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמוֹר עָלֶיךָ״ — זוֹ מִיתָה. ״וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ״ — לֶעָתִיד לָבֹא. veet hatora beor, lomar lakh: ma or mégén laolam, af tora megina laolam. veomér: "behithalekhkha tan'he otakh vego'". "behithalekhkha tan'he otakh" — ze haolam haze. "bechakhbekha tichmor alekha" — zo mita. "vahakitsota hi tesi'hekha" — leatid lavo.
7. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵילָה, וּמִתְיָירֵא מִן הַקּוֹצִים וּמִן הַפְּחָתִים וּמִן הַבַּרְקָנִים, וּמֵחַיָּה רָעָה וּמִן הַלִּסְטִין, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ מְהַלֵּךְ. machal leadam chehaya mehalékh beichon layla vaaféla, oumityaré min hakotsim oumin hape'hatim oumin habarkanim, oumé'haya raa oumin halistin, veéno yodéa beéze derekh mehalékh.
8. נִזְדַּמְּנָה לוֹ אֲבוּקָה שֶׁל אוּר — נִיצַּל מִן הַקּוֹצִים וּמִן הַפְּחָתִים וּמִן הַבַּרְקָנִים, וַעֲדַיִין מִתְיָירֵא מֵחַיָּה רָעָה וּמִן הַלִּיסְטִין, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ מְהַלֵּךְ. כֵּיוָן שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר — נִיצַּל מֵחַיָּה רָעָה וּמִן הַלִּיסְטִין, וַעֲדַיִין אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ מְהַלֵּךְ. הִגִּיעַ לְפָרָשַׁת דְּרָכִים — נִיצַּל מִכּוּלָּם. nizdamena lo avouka chel our — nitsal min hakotsim oumin hape'hatim oumin habarkanim, vaadayin mityaré mé'haya raa oumin halistin, veéno yodéa beéze derekh mehalékh. kévan cheala amoud hacha'har — nitsal mé'haya raa oumin halistin, vaadayin éno yodéa beéze derekh mehalékh. higia lefarachat derakhim — nitsal mikoulam.
9. דָּבָר אַחֵר: עֲבֵירָה מְכַבָּה מִצְוָה, וְאֵין עֲבֵירָה מְכַבָּה תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה״. davar a'hér: avéra mekhaba mitsva, veén avéra mekhaba tora, cheneemar: "mayim rabim lo youkhlou lekhabot et haahava".
10. אָמַר רַב יוֹסֵף: מִצְוָה, בְּעִידָּנָא דְּעָסֵיק בָּהּ — מַגְּנָא וּמַצְּלָא, בְּעִידָּנָא דְּלָא עָסֵיק בָּהּ — אַגּוֹנֵי מַגְּנָא, אַצּוֹלֵי לָא מַצְּלָא. תּוֹרָה, בֵּין בְּעִידָּנָא דְּעָסֵיק בָּהּ וּבֵין בְּעִידָּנָא דְּלָא עָסֵיק בָּהּ — מַגְּנָא וּמַצְּלָא. amar rav yoséf: mitsva, beidana deasék bah — magena oumatsela, beidana dela asék bah — agoné magena, atsolé la matsela. tora, bén beidana deasék bah ouvén beidana dela asék bah — magena oumatsela.
11. מַתְקֵיף לַהּ רַבָּה: אֶלָּא מֵעַתָּה, דּוֹאֵג וַאֲחִיתוֹפֶל מִי לָא עָסְקִי בְּתוֹרָה? אַמַּאי לָא הֵגֵינָּה עֲלַיְיהוּ? אֶלָּא אָמַר רָבָא: תּוֹרָה בְּעִידָּנָא דְּעָסֵיק בָּהּ — מַגְּנָא וּמַצְּלָא, בְּעִידָּנָא דְּלָא עָסֵיק בָּהּ — אַגּוֹנֵי מַגְּנָא, אַצּוֹלֵי לָא מַצְּלָא. מִצְוָה, בֵּין בְּעִידָּנָא דְּעָסֵיק בָּהּ בֵּין בְּעִידָּנָא דְּלָא עָסֵיק בָּהּ — אַגּוֹנֵי מַגְּנָא, אַצּוֹלֵי לָא מַצְּלָא. matkéf lah raba: ela méata, doég vaa'hitofel mi la aski betora? ama la hégéna alayou? ela amar rava: tora beidana deasék bah — magena oumatsela, beidana dela asék bah — agoné magena, atsolé la matsela. mitsva, bén beidana deasék bah bén beidana dela asék bah — agoné magena, atsolé la matsela.
12. רָבִינָא אָמַר: לְעוֹלָם זְכוּת תּוֹרָה, וּדְקָאָמְרַתְּ אֵינָהּ מְצֻווָה וְעוֹשָׂה נְהִי דִּפַּקּוֹדֵי לָא מִפַּקְּדָא, בְּאַגְרָא דְּמַקְרְיָן וּמַתְנְיָין בְּנַיְיהוּ וְנָטְרָן לְהוּ לְגַבְרַיְיהוּ עַד דְּאָתוּ מִבֵּי מִדְרְשָׁא, מִי לָא פָּלְגָאן בַּהֲדַיְיהוּ? ravina amar: leolam zekhout tora, oudkaamrate énah metsouva veosa nehi dipakodé la mipakeda, beagra demakreyan oumatneyan benayou venatran leou legavrayou ad deatou mibé midrecha, mi la palgan bahadayou?
13. מַאי פָּרָשַׁת דְּרָכִים? אָמַר רַב חִסְדָּא: זֶה תַּלְמִיד חָכָם וְיוֹם מִיתָה. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: זֶה תַּלְמִיד חָכָם וְיִרְאַת חֵטְא. מָר זוּטְרָא אָמַר: זֶה תַּלְמִיד חָכָם דְּסָלְקָא לֵיהּ שְׁמַעְתָּתָא אַלִּיבָּא דְהִלְכְתָא. ma parachat derakhim? amar rav 'hisda: ze talmid 'hakham veom mita. rav na'hman bar yits'hak amar: ze talmid 'hakham veyirat 'hét. mar zoutra amar: ze talmid 'hakham desalka léh chematata aliba dehilkheta.
14. דָּבָר אַחֵר: עֲבֵירָה מְכַבָּה מִצְוָה, וְאֵין עֲבֵירָה מְכַבָּה תּוֹרָה. אָמַר רַב יוֹסֵף: דַּרְשֵׁיהּ רַבִּי מְנַחֵם בַּר יוֹסֵי לְהַאי קְרָא כִּי סִינַי, וְאִילְמָלֵא דַּרְשׁוּהּ דּוֹאֵג וַאֲחִיתוֹפֶל הָכִי לָא רְדַפוּ בָּתַר דָּוִד, דִּכְתִיב: ״לֵאמֹר אֱלֹהִים עֲזָבוֹ וְגוֹ׳״. davar a'hér: avéra mekhaba mitsva, veén avéra mekhaba tora. amar rav yoséf: darchéh rabi mena'hém bar yosé leha kera ki sina, veilmalé darchouh doég vaa'hitofel hakhi la redafou batar david, dikhtiv: "lémor elohim azavo vego'".
15. מַאי דְּרוּשׁ — ״וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְגוֹ׳״, וְהֵן אֵינָן יוֹדְעִין שֶׁעֲבֵירָה מְכַבָּה מִצְוָה, וְאֵין עֲבֵירָה מְכַבָּה תּוֹרָה. ma derouch — "velo yire vekha ervat davar vego'", vehén énan yodin cheavéra mekhaba mitsva, veén avéra mekhaba tora.
16. מַאי ״בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ״? אָמַר עוּלָּא: לָא כְּשִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה, וְלָא כְּרַבִּי יוֹחָנָן דְּבֵי נְשִׂיאָה, ma "boz yavouzou lo"? amar oula: la kechimon a'hi azarya, vela kerabi yo'hanan devé nesia,
17. אֶלָּא כְּהִלֵּל וְשֶׁבְנָא. דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר: הִלֵּל וְשֶׁבְנָא אַחֵי הֲווֹ. הִלֵּל עֲסַק בַּתּוֹרָה, שֶׁבְנָא עֲבַד עִיסְקָא. לְסוֹף, אֲמַר לֵיהּ: תָּא נַעֲרוֹב וְלִיפְלוֹג! יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: ״אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כׇּל הוֹן בֵּיתוֹ וְגוֹ׳״. ela kehilél vechevna. dekhi ata rav dimi, amar: hilél vechevna a'hé hao. hilél asak batora, chevna avad iska. lesof, amar léh: ta naarov veliflog! yatsta bat kol veamra: "im yitén ich et kol hon béto vego'".

Daf 21b

1. אוֹמֵר בֶּן עַזַּאי: חַיָּיב אָדָם לְלַמֵּד אֶת וְכוּ׳. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כׇּל הַמְלַמֵּד אֶת בִּתּוֹ תּוֹרָה — מְלַמְּדָהּ תִּיפְלוּת. תִּיפְלוּת סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא אֵימָא: כְּאִילּוּ לִמְּדָהּ תִּיפְלוּת. omér ben aza: 'hayav adam lelaméd et vekhou'. rabi eliezer omér: kol hamlaméd et bito tora — melamedah tiflout. tiflout salka datakh? ela éma: keilou limedah tiflout.
2. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דִּכְתִיב: ״אֲנִי חׇכְמָה שָׁכַנְתִּי עׇרְמָה״, כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסָה חׇכְמָה בְּאָדָם — נִכְנְסָה עִמּוֹ עַרְמוּמִית. amar rabi avaou: ma tama derabi eliezer, dikhtiv: "ani 'hokhma chakhanti orma", kévan chenikhnesa 'hokhma beadam — nikhnesa imo armoumit.
3. וְרַבָּנַן, הַאי ״אֲנִי חׇכְמָה״ מַאי עָבְדִי לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא. דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: אֵין דִּבְרֵי תוֹרָה מִתְקַיְּימִין אֶלָּא בְּמִי שֶׁמַּעֲמִיד עַצְמוֹ עָרוֹם עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲנִי חׇכְמָה שָׁכַנְתִּי עׇרְמָה״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין דִּבְרֵי תוֹרָה מִתְקַיְּימִין אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּמִי שֶׁאֵינוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהַחׇכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא״. verabanan, ha "ani 'hokhma" ma avdi léh? mibeé léh lekhidrabi yosé berabi 'hanina. deamar rabi yosé berabi 'hanina: én divré tora mitkayemin ela bemi chemaamid atsmo arom aléhen, cheneemar: "ani 'hokhma chakhanti orma". amar rabi yo'hanan: én divré tora mitkayemin ela bemi chemésim atsmo kemi cheéno, cheneemar: "veha'hokhma méayin timatsé".
4. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: רוֹצָה אִשָּׁה וְכוּ׳. מַאי קָאָמַר? הָכִי קָאָמַר: רוֹצָה אִשָּׁה בְּקַב וְתִיפְלוּת עִמּוֹ, מִתִּשְׁעַת קַבִּין וּפְרִישׁוּת. rabi yeochoua omér: rotsa icha vekhou'. ma kaamar? hakhi kaamar: rotsa icha bekav vetiflout imo, mitichat kabin oufrichout.
5. הוּא הָיָה אוֹמֵר: חָסִיד שׁוֹטֶה כּוּ׳. הֵיכִי דָּמֵי חָסִיד שׁוֹטֶה? כְּגוֹן דְּקָא טָבְעָה אִיתְּתָא בְּנַהֲרָא, וְאָמַר: לָאו אוֹרַח אַרְעָא לְאִיסְתַּכּוֹלֵי בַּהּ וְאַצּוֹלַהּ. hou haya omér: 'hasid chote kou'. hékhi damé 'hasid chote? kegon deka tava iteta benahara, veamar: la ora'h ara leistakolé bah veatsolah.
6. הֵיכִי דָּמֵי רָשָׁע עָרוּם? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זֶה הַמַּטְעִים דְּבָרָיו לַדַּיָּין קוֹדֶם שֶׁיָּבֹא בַּעַל דִּין חֲבֵרוֹ. רַבִּי אֲבָהוּ אוֹמֵר: זֶה הַנּוֹתֵן דִּינָר לְעָנִי לְהַשְׁלִים לוֹ מָאתַיִם זוּז. דִּתְנַן: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָאתַיִם זוּז — לֹא יִטּוֹל לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה וּמַעְשַׂר עָנִי. הָיָה לוֹ מָאתַיִם חָסֵר דִּינָר, אֲפִילּוּ אֶלֶף נוֹתְנִין לוֹ כְּאַחַת — הֲרֵי זֶה יִטּוֹל. hékhi damé racha aroum? amar rabi yo'hanan: ze hamatim devara ladayan kodem cheyavo baal din 'havéro. rabi avaou omér: ze hanotén dinar leani lehachlim lo matayim zouz. ditnan: mi cheyéch lo matayim zouz — lo yitol leket chikh'ha ouféa oumasar ani. haya lo matayim 'hasér dinar, afilou elef notnin lo kea'hat — haré ze yitol.
7. רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זֶה הַמַּשִּׂיא עֵצָה לִמְכּוֹר בִּנְכָסִים מוּעָטִין. דְּאָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יְתוֹמִים שֶׁקָּדְמוּ וּמָכְרוּ בִּנְכָסִים מוּעָטִין — מַה שֶּׁמָּכְרוּ מָכְרוּ. rabi asi amar rabi yo'hanan: ze hamasi étsa limkor binkhasim mouatin. deamar rabi asi amar rabi yo'hanan: yetomim chekadmou oumakhrou binkhasim mouatin — ma chemakhrou makhrou.
8. אַבָּיֵי אָמַר: זֶה הַמַּשִּׂיא עֵצָה לִמְכּוֹר בִּנְכָסִים כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. דְּתַנְיָא: ״נְכָסַי לְךָ, וְאַחֲרֶיךָ לִפְלוֹנִי״, וְיָרַד הָרִאשׁוֹן וּמָכַר וְאָכַל — הַשֵּׁנִי מוֹצִיא מִיַּד הַלָּקוֹחוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אֵין לַשֵּׁנִי אֶלָּא מַה שֶּׁשִּׁיֵּיר רִאשׁוֹן. abayé amar: ze hamasi étsa limkor binkhasim keraban chimon ben gamliél. detanya: "nekhasa lekha, vea'harekha lifloni", veyarad harichon oumakhar veakhal — hachéni motsi miyad halako'hot, divré rabi. raban chimon ben gamliél omér: én lachéni ela ma chechiyér richon.
9. רַב יוֹסֵף בַּר חָמָא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: זֶה הַמַּכְרִיעַ אֲחֵרִים בְּאוֹרְחוֹתָיו. רַבִּי זְרִיקָא אָמַר רַב הוּנָא: זֶה הַמֵּיקֵל לְעַצְמוֹ וּמַחְמִיר לַאֲחֵרִים. עוּלָּא אָמַר: זֶה rav yoséf bar 'hama amar rav chéchet: ze hamakhria a'hérim beor'hota. rabi zerika amar rav houna: ze hamékél leatsmo ouma'hmir laa'hérim. oula amar: ze

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Sotah
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)