Talmud Sotah, Chapitre 3 (ג) · Daf 12b à 18a

Daf 12b

1. אֲגַם, כְּדִכְתִיב: ״קָנֶה וָסוּף קָמֵלוּ״. agam, kedikhtiv: "kane vasouf kamélou".
2. ״וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחוֹץ עַל הַיְאֹר״, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: מְלַמֵּד שֶׁיָּרְדָה לִרְחוֹץ מִגִּלּוּלֵי [בֵּית] אָבִיהָ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״אִם רָחַץ ה׳ אֵת צוֹאַת בְּנוֹת צִיּוֹן וְגוֹ׳״. "vatéred bat paro lir'hots al hayor", amar rabi yo'hanan michoum rabi chimon ben yo'ha: melaméd cheyarda lir'hots migiloulé [bét] aviha, vekhén hou omér: "im ra'hats h' ét tsoat benot tsiyon vego'".
3. ״וְנַעֲרֹתֶיהָ הוֹלְכוֹת וְגוֹ׳״, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין הֲלִיכָה זוֹ אֶלָּא לְשׁוֹן מִיתָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת״. "venaaroteha holkhot vego'", amar rabi yo'hanan: én halikha zo ela lechon mita, vekhén hou omér: "hiné anokhi holékh lamout".
4. ״וַתֵּרֶא אֶת הַתֵּיבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף״, כֵּיוָן דַּחֲזוֹ דְּקָא בָעוּ לְאַצּוֹלֵי לְמֹשֶׁה, אָמְרוּ לָהּ: גְּבִירְתֵּנוּ, מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם גּוֹזֵר גְּזֵירָה, אִם כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ אֵין מְקַיְּימִין אוֹתָהּ — בָּנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ מְקַיְּימִין אוֹתָהּ, וְאַתְּ עוֹבֶרֶת עַל גְּזֵירַת אָבִיךְ? בָּא גַּבְרִיאֵל וַחֲבָטָן בַּקַּרְקַע. "vatére et hatéva betokh hasouf", kévan da'hazo deka vaou leatsolé lemoche, amrou lah: gevirténou, minhago chel olam melekh basar vadam gozér gezéra, im kol haolam koulo én mekayemin otah — bana ouvné véto mekayemin otah, veate overet al gezérat avikh? ba gavriél va'havatan bakarka.
5. ״וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ״. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, חַד אָמַר: יָדָהּ, וְחַד אָמַר: שִׁפְחָתָהּ. מַאן דְּאָמַר יָדָהּ — דִּכְתִיב ״אַמָּתָהּ״. וּמַאן דְּאָמַר שִׁפְחָתָהּ — מִדְּלָא כְּתִיב ״יָדָהּ״. "vatichla'h et amatah vatika'heha". rabi yeouda verabi ne'hemya, 'had amar: yadah, ve'had amar: chif'hatah. man deamar yadah — dikhtiv "amatah". ouman deamar chif'hatah — midela ketiv "yadah".
6. וּלְמַאן דְּאָמַר שִׁפְחָתָהּ, הָא אָמְרַתְּ בָּא גַּבְרִיאֵל וַחֲבָטָן בַּקַּרְקַע! דְּשַׁיַּיר לַהּ חֲדָא, דְּלָאו אוֹרְחַהּ דְּבַת מַלְכָּא לְמֵיקַם לְחוֹדַהּ. oulman deamar chif'hatah, ha amrate ba gavriél va'havatan bakarka! dechayar lah 'hada, dela or'hah devat malka lemékam le'hodah.
7. וּלְמַאן דְּאָמַר יָדָהּ, לִיכְתּוֹב ״יָדָהּ״! הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּאִישְׁתַּרְבַּב אִישְׁתַּרְבּוֹבֵי. דְּאָמַר מָר: וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַמָּתָהּ שֶׁל בַּת פַּרְעֹה, וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּשִׁינֵּי רְשָׁעִים, דִּכְתִיב: ״שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ״, וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אַל תִּיקְרֵי ״שִׁבַּרְתָּ״, אֶלָּא ״שֶׁרִיבַּבְתָּה״. oulman deamar yadah, likhtov "yadah"! ha ka machma lan deichtarbav ichtarbové. deamar mar: vekhén ata motsé beamatah chel bat paro, vekhén ata motsé bechiné rechaim, dikhtiv: "chiné rechaim chibarta", veamar réch lakich: al tikré "chibarta", ela "cheribavta".
8. ״וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד״. ״וַתֵּרֶא״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: שֶׁרָאֲתָה שְׁכִינָה עִמּוֹ. "vatifta'h vatiréou et hayeled". "vatére" mibeé léh! amar rabi yosé berabi 'hanina: cheraata chekhina imo.
9. ״וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה״. קָרֵי לֵיהּ ״יֶלֶד״, וְקָרֵי לֵיהּ ״נַעַר״. תָּנָא: הוּא יֶלֶד וְקוֹלוֹ כְּנַעַר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה: אִם כֵּן, עֲשִׂיתוֹ לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ בַּעַל מוּם. אֶלָּא, מְלַמֵּד שֶׁעָשְׂתָה לוֹ אִמּוֹ חוּפַּת נְעוּרִים בַּתֵּיבָה, אָמְרָה: שֶׁמָּא לֹא אֶזְכֶּה לְחוּפָּתוֹ. "vehiné naar bokhe". karé léh "yeled", vekaré léh "naar". tana: hou yeled vekolo kenaar, divré rabi yeouda. amar lo rabi ne'hemya: im kén, asito lemoche rabénou baal moum. ela, melaméd cheasta lo imo 'houpat neourim batéva, amra: chema lo ezke le'houpato.
10. ״וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה״. מְנָא יָדְעָה? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: שֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ מָהוּל. "vata'hmol ala vatomer miyaldé haivrim ze". mena yada? amar rabi yosé berabi 'hanina: cheraata oto maoul.
11. ״זֶה״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מְלַמֵּד שֶׁנִּתְנַבְּאָה שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ — זֶה נוֹפֵל, וְאֵין אַחֵר נוֹפֵל. "ze". amar rabi yo'hanan: melaméd chenitnabea chelo midatah — ze nofél, veén a'hér nofél.
12. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מַאי דִּכְתִיב: ״וְכִי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם דִּרְשׁוּ אֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים״: צוֹפִין וְאֵינָם יוֹדְעִין מָה צוֹפִין, מְהַגִּים וְאֵינָן יוֹדְעִים מָה מְהַגִּים. vehaynou deamar rabi elazar, ma dikhtiv: "vekhi yomrou alékhem dirchou el haovot veel hayideonim hamtsaftsefim vehamahgim": tsofin veénam yodin ma tsofin, mehagim veénan yodim ma mehagim.
13. רָאוּ שֶׁמּוֹשִׁיעָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בַּמַּיִם הוּא לוֹקֶה, עָמְדוּ וְגָזְרוּ: ״כׇּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ״. כֵּיוָן דְּשַׁדְיוּהּ לְמֹשֶׁה, אָמְרוּ: תּוּ לָא חָזֵינַן כִּי הָהוּא סִימָנָא, בַּטִּלוּ לִגְזֵירְתַּיְיהוּ. וְהֵם אֵינָן יוֹדְעִין שֶׁעַל מֵי מְרִיבָה הוּא לוֹקֶה. raou chemochian chel yisraél bamayim hou loke, amdou vegazrou: "kol habén hayilod hayora tachlikhouou". kévan dechadouh lemoche, amrou: tou la 'hazénan ki haou simana, batilou ligzértayou. vehém énan yodin cheal mé meriva hou loke.
14. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: מַאי דִּכְתִיב ״הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ״ — הֵמָּה שֶׁרָאוּ אִיצְטַגְנִינֵי פַּרְעֹה וְטָעוּ. וְהַיְינוּ דְּקָאָמַר מֹשֶׁה: ״שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי וְגוֹ׳״, אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל: בִּשְׁבִילִי נִצַּלְתֶּם כּוּלְּכֶם. vehaynou deamar rabi 'hama berabi 'hanina: ma dikhtiv "héma mé meriva acher ravou" — héma cheraou itstagniné paro vetaou. vehaynou dekaamar moche: "chéch méot elef ragli vego'", amar lahen moche leyisraél: bichvili nitsaltem koulekhem.
15. רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא אָמַר: אוֹתוֹ הַיּוֹם עֶשְׂרִים וְאֶחָד בְּנִיסָן הָיָה, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִי שֶׁעָתִיד לוֹמַר שִׁירָה עַל הַיָּם בְּיוֹם זֶה — יִלְקֶה בְּיוֹם זֶה? rabi 'hanina bar papa amar: oto hayom esrim vee'had benisan haya, amrou malakhé hacharét lifné hakadoch baroukh hou: ribono chel olam, mi cheatid lomar chira al hayam beom ze — yilke beom ze?
16. רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא אָמַר: אוֹתוֹ הַיּוֹם שִׁשָּׁה בְּסִיוָן הָיָה, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִי שֶׁעָתִיד לְקַבֵּל תּוֹרָה מֵהַר סִינַי בְּיוֹם זֶה — יִלְקֶה בְּיוֹם זֶה? rabi a'ha bar 'hanina amar: oto hayom chicha besivan haya, amrou malakhé hacharét lifné hakadoch baroukh hou: ribono chel olam, mi cheatid lekabél tora méhar sina beom ze — yilke beom ze?
17. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר בְּשִׁשָּׁה בְּסִיוָן, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ תְּלָתָא יַרְחֵי. דְּאָמַר מָר: בְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר מֵת, וּבְשִׁבְעָה בַּאֲדָר נוֹלָד מֹשֶׁה, וּמִשִּׁבְעָה בַּאֲדָר וְעַד שִׁשָּׁה בְּסִיוָן תְּלָתָא יַרְחֵי. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד בְּנִיסָן, הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? bichlama leman deamar bechicha besivan, machka'hate lah telata yar'hé. deamar mar: bechiva baadar mét, ouvchiva baadar nolad moche, oumichiva baadar vead chicha besivan telata yar'hé. ela leman deamar beesrim vee'had benisan, hékhi machka'hate lah?
18. אוֹתָהּ שָׁנָה מְעוּבֶּרֶת הָיְתָה: רוּבּוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן, וְרוּבּוֹ שֶׁל אַחֲרוֹן, וְאֶמְצָעִי שָׁלֵם. otah chana meouberet hayta: roubo chel richon, veroubo chel a'haron, veemtsai chalém.
19. ״וַתֹּאמֶר אֲחוֹתוֹ אֶל בַּת פַּרְעֹה הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיּוֹת״. וּמַאי שְׁנָא מֵעִבְרִיּוֹת? "vatomer a'hoto el bat paro haélékh vekarati lakh icha méneket min haivriyot". ouma chena méivriyot?
20. מְלַמֵּד שֶׁהֶחְזִירוּהוּ לְמֹשֶׁה עַל כׇּל הַמִּצְרִיּוֹת כּוּלָּן, וְלֹא יָנַק, אָמַר: פֶּה שֶׁעָתִיד לְדַבֵּר עִם הַשְּׁכִינָה יִינַק דָּבָר טָמֵא? וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: ״אֶת מִי יוֹרֶה דֵעָה וְגוֹ׳״. לְמִי יוֹרֶה דֵּעָה וּלְמִי יָבִין שְׁמוּעָה — ״לִגְמוּלֵי מֵחָלָב וּלְעַתִּיקֵי מִשָּׁדַיִם״. melaméd chehe'hzirouou lemoche al kol hamitsriyot koulan, velo yanak, amar: pe cheatid ledabér im hachekhina yinak davar tamé? vehaynou dikhtiv: "et mi yore déa vego'". lemi yore déa oulmi yavin chemoua — "ligmoulé mé'halav oulatiké michadayim".
21. ״וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה לֵכִי וְגוֹ׳״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מְלַמֵּד שֶׁהָלְכָה בִּזְרִיזוּת כְּעַלְמָה. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: ״הָעַלְמָה״ — שֶׁהֶעֱלִימָה אֶת דְּבָרֶיהָ. "vatomer lah bat paro lékhi vego'". amar rabi elazar: melaméd chehalkha bizrizout kealma. rabi chemouél bar na'hmani amar: "haalma" — cheheelima et devareha.
22. ״וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה הֵילִיכִי אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה״. אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: מִתְנַבְּאָה וְאֵינָהּ יוֹדַעַת מָה מִתְנַבְּאָה, ״הֵילִיכִי״ — הָא שֶׁלִּיכִי. ״וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת שְׂכָרֵךְ״. אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: לֹא דַּיָּין לַצַּדִּיקִים שֶׁמַּחְזִירִין לָהֶן אֲבֵידָתָן, אֶלָּא שֶׁנּוֹתְנִין לָהֶן שְׂכָרָן. "vatomer lah bat paro hélikhi et hayeled haze". amar rabi 'hama berabi 'hanina: mitnabea veénah yodaat ma mitnabea, "hélikhi" — ha chelikhi. "vaani etén et sekharékh". amar rabi 'hama berabi 'hanina: lo dayan latsadikim chema'hzirin lahen avédatan, ela chenotnin lahen sekharan.
23. ״וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן וְגוֹ׳״. אֲחוֹת אַהֲרֹן וְלֹא אֲחוֹת מֹשֶׁה? אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַב, וְאָמְרִי לַהּ, אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַב: מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה מִתְנַבְּאָה כְּשֶׁהִיא אֲחוֹת אַהֲרֹן, "vatika'h miryam hanevia a'hot aharon vego'". a'hot aharon velo a'hot moche? amar rav amram amar rav, veamri lah, amar rav na'hman amar rav: melaméd chehayta mitnabea kechehi a'hot aharon,

Daf 13a

1. וְאוֹמֶרֶת: עֲתִידָה אִמִּי שֶׁתֵּלֵד בֵּן שֶׁמּוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל. וְכֵיוָן שֶׁנּוֹלַד מֹשֶׁה נִתְמַלֵּא כָּל הַבַּיִת כּוּלּוֹ אוֹר. עָמַד אָבִיהָ וּנְשָׁקָהּ עַל רֹאשָׁהּ, אָמַר לָהּ: בִּתִּי, נִתְקַיְּימָה נְבוּאָתִיךְ. וְכֵיוָן שֶׁהִטִּילוּהוּ לַיְאוֹר, עָמַד אָבִיהָ וּטְפָחָהּ עַל רֹאשָׁהּ, אָמַר לָהּ: בִּתִּי הֵיכָן נְבוּאָתִיךְ? וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וַתֵּתַצַּב אֲחוֹתוֹ מֵרָחוֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ״ — לֵידַע מָה יְהֵא בְּסוֹף נְבוּאָתָהּ. veomeret: atida imi chetéléd bén chemochia et yisraél. vekhévan chenolad moche nitmalé kal habayit koulo or. amad aviha ounchakah al rochah, amar lah: biti, nitkayema nevouatikh. vekhévan chehitilouou layor, amad aviha outfa'hah al rochah, amar lah: biti hékhan nevouatikh? vehaynou dikhtiv: "vatétatsav a'hoto méra'hok ledéa ma yéase lo" — léda ma yehé besof nevouatah.
2. יוֹסֵף זָכָה וְכוּ׳. מַאי שְׁנָא מֵעִיקָּרָא דִּכְתִיב: ״וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבּוֹר אֶת אָבִיו וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כׇּל עַבְדֵי פַּרְעֹה וְגוֹ׳״, וַהֲדַר: ״וְכֹל בֵּית יוֹסֵף וְאֶחָיו וּבֵית אָבִיו״, וּמַאי שְׁנָא לְבַסּוֹף דִּכְתִיב: ״וַיָּשׇׁב יוֹסֵף מִצְרַיְמָה הוּא וְאֶחָיו״, וַהֲדַר: ״וְכׇל הָעוֹלִים אִתּוֹ לִקְבּוֹר אֶת אָבִיו״? yoséf zakha vekhou'. ma chena méikara dikhtiv: "vayaal yoséf likbor et avi vayaalou ito kol avdé paro vego'", vahadar: "vekhol bét yoséf vee'ha ouvét avi", ouma chena levasof dikhtiv: "vayachov yoséf mitsrayma hou vee'ha", vahadar: "vekhol haolim ito likbor et avi"?
3. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בַּתְּחִילָּה עַד שֶׁלֹּא רָאוּ בִּכְבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל — לֹא נָהֲגוּ בָּהֶן כָּבוֹד, וּלְבַסּוֹף שֶׁרָאוּ בִּכְבוֹדָן — נָהֲגוּ בָּהֶן כָּבוֹד. amar rabi yo'hanan: bate'hila ad chelo raou bikhvodan chel yisraél — lo nahagou bahen kavod, oulvasof cheraou bikhvodan — nahagou bahen kavod.
4. דִּכְתִיב: ״וַיָּבֹאוּ עַד גּוֹרֶן הָאָטָד״, וְכִי גוֹרֶן יֵשׁ לוֹ לָאָטָד? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: מְלַמֵּד שֶׁהִקִּיפוּהוּ כְּתָרִים לַאֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב כְּגוֹרֶן זֶה שֶׁמַּקִּיפִים לוֹ אָטָד, שֶׁבָּאוּ בְּנֵי עֵשָׂו וּבְנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי קְטוּרָה. dikhtiv: "vayavoou ad goren haatad", vekhi goren yéch lo laatad? amar rabi avaou: melaméd chehikifouou ketarim laarono chel yaakov kegoren ze chemakifim lo atad, chebaou bené ésa ouvné yichmaél ouvné ketoura.
5. תָּנָא: כּוּלָּם לַמִּלְחָמָה בָּאוּ, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ כִּתְרוֹ שֶׁל יוֹסֵף תָּלוּי בַּאֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, נָטְלוּ כּוּלָּן כִּתְרֵיהֶן וּתְלָאוּם בַּאֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. תָּנָא: שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה כְּתָרִים נִתְלוּ בַּאֲרוֹנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. tana: koulam lamil'hama baou, kévan cheraou kitro chel yoséf talou baarono chel yaakov, natlou koulan kitréhen outlaoum baarono chel yaakov. tana: chelochim vechicha ketarim nitlou baarono chel yaakov.
6. ״וַיִּסְפְּדוּ שָׁם מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד״. תָּנָא: אֲפִילּוּ סוּסִים וַאֲפִילּוּ חֲמוֹרִים. "vayispedou cham mispéd gadol vekhavéd meod". tana: afilou sousim vaafilou 'hamorim.
7. (מֵאֵילּוּ מֵאֵילּוּ) כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לִמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, אֲתָא עֵשָׂו קָא מְעַכֵּב, אָמַר לָהֶן: ״מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן״, וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: קִרְיַת אַרְבַּע — אַרְבַּע זוּגוֹת הָיוּ: אָדָם וְחַוָּה, אַבְרָהָם וְשָׂרָה, יִצְחָק וְרִבְקָה, יַעֲקֹב וְלֵאָה. אִיהוּ קַבְרַהּ לְלֵאָה בְּדִידֵיהּ, וְהַאי דְּפָיֵישׁ — דִּידִי הוּא. (méélou méélou) kévan chehigiou limarat hamakhpéla, ata ésa ka meakév, amar lahen: "mamré kiryat haarba hi 'hevron", veamar rabi yits'hak: kiryat arba — arba zougot haou: adam ve'hava, avraham vesara, yits'hak verivka, yaakov veléa. iou kavrah leléa bedidéh, veha defayéch — didi hou.
8. אֲמַרוּ לֵיהּ: זַבֵּינְתֵּהּ. אֲמַר לְהוּ: נְהִי דְּזַבֵּינִי בְּכֵירוּתָא, פְּשִׁיטוּתָא מִי זַבֵּינִי? אֲמַרוּ לֵיהּ: אִין, דִּכְתִיב: ״בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי״, וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק: אֵין ״כִּירָה״ אֶלָּא לְשׁוֹן מְכִירָה, שֶׁכֵּן בִּכְרַכֵּי הַיָּם קוֹרִין לִמְכִירָה ״כִּירָה״. amarou léh: zabéntéh. amar leou: nehi dezabéni bekhérouta, pechitouta mi zabéni? amarou léh: in, dikhtiv: "bekivri acher kariti li", veamar rabi yo'hanan michoum rabi chimon ben yeotsadak: én "kira" ela lechon mekhira, chekén bikhraké hayam korin limkhira "kira".
9. אֲמַר לְהוּ: הַבוּ לִי אִיגַּרְתָּא! אֲמַרוּ לֵיהּ: אִיגַּרְתָּא בְּאַרְעָא דְמִצְרַיִם הִיא. וּמַאן נֵיזִיל — נֵיזִיל נַפְתָּלִי דְּקַלִּיל כִּי אַיָּילְתָּא, דִּכְתִיב: ״נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלוּחָה הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר״, אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: אַל תִּקְרֵי ״אִמְרֵי שָׁפֶר״, אֶלָּא ״אִמְרֵי סֵפֶר״. amar leou: havou li igarta! amarou léh: igarta beara demitsrayim hi. ouman nézil — nézil naftali dekalil ki ayalta, dikhtiv: "naftali ayala chelou'ha hanotén imré chafer", amar rabi avaou: al tikré "imré chafer", ela "imré séfer".
10. חוּשִׁים בְּרֵיהּ דְּדָן תַּמָּן הֲוָה, וְיַקִּירָן לֵיהּ אוּדְנֵיהּ. אֲמַר לְהוּ: מַאי הַאי? וְאָמְרוּ לֵיהּ: קָא מְעַכֵּב הַאי עַד דְּאָתֵי נַפְתָּלִי מֵאַרְעָא דְּמִצְרַיִם. אֲמַר לְהוּ: וְעַד דְּאָתֵי נַפְתָּלִי מֵאַרְעָא דְּמִצְרַיִם, יְהֵא אֲבִי אַבָּא מוּטָל בְּבִזָּיוֹן? שְׁקַל קוּלְפָא מַחְיֵיהּ אַרֵישֵׁיהּ, נָתְרָן עֵינֵיהּ וּנְפַלוּ אַכַּרְעָא דְיַעֲקֹב, פַּתְחִינְהוּ יַעֲקֹב לְעֵינֵיהּ וְאַחֵיךְ. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב ״יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע״. 'houchim beréh dedan taman hava, veyakiran léh oudnéh. amar leou: ma ha? veamrou léh: ka meakév ha ad deaté naftali méara demitsrayim. amar leou: vead deaté naftali méara demitsrayim, yehé avi aba moutal bevizaon? chekal koulfa ma'hyéh aréchéh, natran énéh ounfalou akara deyaakov, pat'hinou yaakov leénéh vea'hékh. vehaynou dikhtiv "yisma'h tsadik ki 'haza nakam peama yir'hats bedam haracha".
11. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְקַיְּימָה נְבוּאָתָהּ שֶׁל רִבְקָה, דִּכְתִיב: ״לָמָּה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד״. וְאַף עַל גַּב דְּמִיתָתָן לֹא בְּיוֹם אֶחָד הֲוַאי — קְבוּרָתָן מִיהָא בְּיוֹם אֶחָד הֲוַאי. beotah chaa nitkayema nevouatah chel rivka, dikhtiv: "lama echkal gam chenékhem yom e'had". veaf al gav demitatan lo beom e'had hava — kevouratan miha beom e'had hava.
12. וְאִי לָא [אִי]עֲסַק בֵּיהּ יוֹסֵף, אֶחָיו לָא הֲווֹ מִעַסְּקִי בֵּיהּ? וְהָכְתִיב: ״וַיִּשְׂאוּ אוֹתוֹ בָנָיו אַרְצָה כְּנַעַן״? אָמְרוּ: הַנִּיחוּ לוֹ, כְּבוֹדוֹ בִּמְלָכִים יוֹתֵר מִבְּהֶדְיוֹטוֹת. vei la [i]asak béh yoséf, e'ha la hao miaseki béh? vehakhtiv: "vayisou oto vana artsa kenaan"? amrou: hani'hou lo, kevodo bimlakhim yotér mibehedotot.
13. מִי לָנוּ גָּדוֹל מִיּוֹסֵף כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבוֹת מִצְוֹת עַל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, שֶׁכׇּל יִשְׂרָאֵל כּוּלָּן נִתְעַסְּקוּ בַּבִּיזָּה, וְהוּא נִתְעַסֵּק בְּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת וְגוֹ׳״. mi lanou gadol miyoséf kou'. tanou rabanan: bo ouré kama 'havivot mitsot al moche rabénou, chekol yisraél koulan nitasekou babiza, veou nitasék bemitsot, cheneemar: "'hakham lév yika'h mitsot vego'".
14. וּמִנַּיִן הָיָה יוֹדֵעַ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ הֵיכָן יוֹסֵף קָבוּר? אָמְרוּ: סֶרַח בַּת אָשֵׁר נִשְׁתַּיְּירָה מֵאוֹתוֹ הַדּוֹר. הָלַךְ מֹשֶׁה אֶצְלָהּ, אָמַר לָהּ: כְּלוּם אַתְּ יוֹדַעַת הֵיכָן יוֹסֵף קָבוּר? אָמְרָה לוֹ: אָרוֹן שֶׁל מַתֶּכֶת עָשׂוּ לוֹ מִצְרִים וּקְבָעוּהוּ בְּנִילוּס הַנָּהָר, כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרְכוּ מֵימָיו. הָלַךְ מֹשֶׁה וְעָמַד עַל שְׂפַת נִילוּס, אָמַר לוֹ: יוֹסֵף יוֹסֵף! הִגִּיעַ הָעֵת שֶׁנִּשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֲנִי גּוֹאֵל אֶתְכֶם, וְהִגִּיעָה הַשְּׁבוּעָה שֶׁהִשְׁבַּעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל. אִם אַתָּה מַרְאֶה עַצְמְךָ מוּטָב, אִם לָאו — הֲרֵי אָנוּ מְנוּקִּין מִשְּׁבוּעָתֶךָ. מִיָּד צָף אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף. ouminayin haya yodéa moche rabénou hékhan yoséf kavour? amrou: sera'h bat achér nichtayera méoto hador. halakh moche etslah, amar lah: keloum ate yodaat hékhan yoséf kavour? amra lo: aron chel matekhet asou lo mitsrim oukvaouou benilous hanahar, kedé cheyitbarkhou méma. halakh moche veamad al sefat nilous, amar lo: yoséf yoséf! higia haét chenichba hakadoch baroukh hou cheani goél etkhem, vehigia hachevoua chehichbata et yisraél. im ata mare atsmekha moutav, im la — haré anou menoukin michevouatekha. miyad tsaf arono chel yoséf.
15. וְאַל תִּתְמַהּ הֵיאַךְ בַּרְזֶל צָף, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב: ״וַיְהִי הָאֶחָד מַפִּיל הַקּוֹרָה וְאֶת הַבַּרְזֶל נָפַל אֶל הַמָּיִם וְגוֹ׳ אֲהָהּ אֲדוֹנִי וְהוּא שָׁאוּל. וַיֹּאמֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים אָנָה נָפָל וַיַּרְאֵהוּ אֶת הַמָּקוֹם וַיִּקְצׇב עֵץ וַיַּשְׁלֶךְ שָׁמָּה וַיָּצֶף הַבַּרְזֶל״. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר: וּמָה אֱלִישָׁע תַּלְמִידוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ, וְאֵלִיָּהוּ תַּלְמִידוֹ שֶׁל מֹשֶׁה — צָף בַּרְזֶל מִפָּנָיו, מִפְּנֵי מֹשֶׁה רַבֵּינוּ — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. veal titmah héakh barzel tsaf, cheharé ketiv: "vayhi hae'had mapil hakora veet habarzel nafal el hamayim vego' ahah adoni veou chaoul. vayomer ich haelohim ana nafal vayaréou et hamakom vayiktsov éts vayachlekh chama vayatsef habarzel". vahalo devarim kal va'homer: ouma elicha talmido chel éliyaou, veéliyaou talmido chel moche — tsaf barzel mipana, mipené moche rabénou — al a'hat kama vekhama.
16. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: בְּקַבַּרְנִיט שֶׁל מְלָכִים הָיָה קָבוּר. הָלַךְ מֹשֶׁה וְעָמַד עַל קַבַּרְנִיט שֶׁל מְלָכִים, אָמַר: יוֹסֵף, הִגִּיעַ עֵת שֶׁנִּשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֲנִי גּוֹאֵל אֶתְכֶם, וְהִגִּיעָה שְׁבוּעָה שֶׁהִשְׁבַּעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל. אִם אַתָּה מַרְאֶה עַצְמְךָ — מוּטָב, וְאִם לָאו — הֲרֵי אָנוּ מְנוּקִּין מִשְּׁבוּעָתֶךָ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִזְדַּעְזַע אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף, נְטָלוֹ מֹשֶׁה, וֶהֱבִיאוֹ אֶצְלוֹ. rabi natan omér: bekabarnit chel melakhim haya kavour. halakh moche veamad al kabarnit chel melakhim, amar: yoséf, higia ét chenichba hakadoch baroukh hou cheani goél etkhem, vehigia chevoua chehichbata et yisraél. im ata mare atsmekha — moutav, veim la — haré anou menoukin michevouatekha. beotah chaa nizdaza arono chel yoséf, netalo moche, vehevio etslo.
17. וְכׇל אוֹתָן שָׁנִים שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, הָיוּ שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת הַלָּלוּ, אֶחָד שֶׁל מֵת וְאֶחָד שֶׁל שְׁכִינָה, מְהַלְּכִין זֶה עִם זֶה, וְהָיוּ עוֹבְרִין וְשָׁבִין אוֹמְרִים: מָה טִיבָן שֶׁל שְׁנֵי אֲרוֹנוֹת הַלָּלוּ? אָמְרוּ: אֶחָד שֶׁל מֵת וְאֶחָד שֶׁל שְׁכִינָה. וְכִי מָה דַּרְכּוֹ שֶׁל מֵת לְהַלֵּךְ עִם שְׁכִינָה? אָמְרוּ: vekhol otan chanim chehaou yisraél bamidbar, haou chené aronot halalou, e'had chel mét vee'had chel chekhina, mehalekhin ze im ze, vehaou ovrin vechavin omrim: ma tivan chel chené aronot halalou? amrou: e'had chel mét vee'had chel chekhina. vekhi ma darko chel mét lehalékh im chekhina? amrou:

Daf 13b

1. קִיֵּים זֶה כׇּל מַה שֶּׁכָּתוּב בָּזֶה. kiyém ze kol ma chekatouv baze.
2. וְאִי לָא עֲסִיק בֵּיהּ מֹשֶׁה — יִשְׂרָאֵל לָא הֲווֹ מִיעַסְקִי בֵּיהּ? וְהָכְתִיב: ״וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם״! וְתוּ: אִי לָא אִיעֲסַקוּ בֵּיהּ יִשְׂרָאֵל — בָּנָיו לָא הֲווֹ מִיעַסְקִי בֵּיהּ? וְהָכְתִיב: ״וַיִּהְיוּ לִבְנֵי יוֹסֵף לְנַחֲלָה״?! vei la asik béh moche — yisraél la hao miaski béh? vehakhtiv: "veet atsmot yoséf acher heelou vené yisraél mimitsrayim kavrou vichkhem"! vetou: i la iasakou béh yisraél — bana la hao miaski béh? vehakhtiv: "vayihou livné yoséf lena'hala"?!
3. אָמְרוּ: הַנִּיחוּ לוֹ, כְּבוֹדוֹ בִּמְרוּבִּים יוֹתֵר מִבְּמוּעָטִין. וְתוּ אָמְרוּ: הַנִּיחוּ לוֹ, כְּבוֹדוֹ בִּגְדוֹלִים יוֹתֵר מִבִּקְטַנִּים. amrou: hani'hou lo, kevodo bimroubim yotér mibemouatin. vetou amrou: hani'hou lo, kevodo bigdolim yotér mibiktanim.
4. ״קָבְרוּ בִּשְׁכֶם״. מַאי שְׁנָא בִּשְׁכֶם? אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: מִשְּׁכֶם גְּנָבוּהוּ, וְלִשְׁכֶם נַחְזִיר אֲבֵידָתוֹ. "kavrou bichkhem". ma chena bichkhem? amar rabi 'hama berabi 'hanina: michekhem genavouou, velichkhem na'hzir avédato.
5. קָשׁוּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי, כְּתִיב: ״וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ״, וּכְתִיב: ״וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳״! kachou keraé ahadadé, ketiv: "vayika'h moche et atsmot yoséf imo", oukhtiv: "veet atsmot yoséf acher heelou vené yisraél vego'"!
6. אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: כָּל הָעוֹשֶׂה דָּבָר וְלֹא גְּמָרוֹ, וּבָא אַחֵר וּגְמָרוֹ — מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב עַל שֶׁגְּמָרוֹ כְּאִילּוּ עֲשָׂאוֹ. amar rabi 'hama berabi 'hanina: kal haose davar velo gemaro, ouva a'hér ougmaro — maale ala hakatouv al chegemaro keilou asao.
7. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף מוֹרִידִין אוֹתוֹ מִגְּדוּלָּתוֹ, דִּכְתִיב: ״וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וַיֵּרֶד יְהוּדָה״. rabi elazar omér: af moridin oto migedoulato, dikhtiv: "vayhi baét hahi vayéred yeouda".
8. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: אַף קוֹבֵר אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, דִּכְתִיב: ״וַתָּמׇת בַּת שׁוּעַ אֵשֶׁת יְהוּדָה וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״וַיָּמׇת עֵר וְאוֹנָן״. rabi chemouél bar na'hmani amar: af kovér ichto ouvana, dikhtiv: "vatamot bat choua échet yeouda vego'", oukhtiv: "vayamot ér veonan".
9. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מִפְּנֵי מָה נִקְרָא יוֹסֵף עֲצָמוֹת בְּחַיָּיו — מִפְּנֵי שֶׁלֹּא מִיחָה בִּכְבוֹד אָבִיו, דְּקָאָמְרִי לֵיהּ ״עַבְדְּךָ אָבִינוּ״, וְלָא אֲמַר לְהוּ וְלָא מִידֵּי. amar rav yeouda amar rav: mipené ma nikra yoséf atsamot be'haya — mipené chelo mi'ha bikhvod avi, dekaamri léh "avdekha avinou", vela amar leou vela midé.
10. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, וְאִיתֵּימָא רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: מִפְּנֵי מָה מֵת יוֹסֵף קוֹדֶם לְאֶחָיו — מִפְּנֵי שֶׁהִנְהִיג עַצְמוֹ בְּרַבָּנוּת. veamar rav yeouda amar rav, veitéma rabi 'hama berabi 'hanina: mipené ma mét yoséf kodem lee'ha — mipené chehinhig atsmo berabanout.
11. ״וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אַל תִּיקְרֵי ״הוּרַד״ אֶלָּא ״הוֹרִיד״, שֶׁהוֹרִיד אִיצְטַגְנִינֵי פַּרְעֹה מִגְּדוּלָּתָן. "veoséf hourad mitsrayma". amar rabi elazar: al tikré "hourad" ela "horid", cheorid itstagniné paro migedoulatan.
12. ״וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה״, אָמַר רַב: שֶׁקְּנָאוֹ לְעַצְמוֹ. בָּא (גַּבְרִיאֵל) [מִיכָאֵל] וְסֵירְסוֹ, בָּא גַּבְרִיאֵל וּפֵירְעוֹ. מֵעִיקָּרָא כְּתִיב ״פּוֹטִיפַר״, וּלְבַסּוֹף ״פּוֹטִיפֶרַע״. "vayiknéou potifar seris paro", amar rav: chekenao leatsmo. ba (gavriél) [mikhaél] vesérso, ba gavriél ouféro. méikara ketiv "potifar", oulvasof "potifera".
13. מִי לָנוּ גָּדוֹל מִמֹּשֶׁה וְכוּ׳. ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֵלַי רַב לָךְ״, אָמַר רַבִּי לֵוִי: בְּ״רַב״ בִּישֵּׂר, בְּ״רַב״ בִּישְּׂרוּהוּ. בְּ״רַב״ בִּישֵּׂר — ״רַב לָכֶם״. בְּ״רַב״ בִּישְּׂרוּהוּ — ״רַב לָךְ״. mi lanou gadol mimoche vekhou'. "vayomer h' éla rav lakh", amar rabi lévi: be"rav" bisér, be"rav" biserouou. be"rav" bisér — "rav lakhem". be"rav" biserouou — "rav lakh".
14. דָּבָר אַחֵר: ״רַב לָךְ״ — רַב יֵשׁ לְךָ, וּמַנּוּ — יְהוֹשֻׁעַ. davar a'hér: "rav lakh" — rav yéch lekha, oumanou — yeochoua.
15. דָּבָר אַחֵר: ״רַב לָךְ״, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: הָרַב כַּמָּה קָשֶׁה, וְתַלְמִיד כַּמָּה סָרְבָן. וְכׇל כָּךְ לָמָּה? תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: לְפוּם גַּמְלָא שִׁיחְנָא. davar a'hér: "rav lakh", chelo yomrou: harav kama kache, vetalmid kama sarvan. vekhol kakh lama? tana devé rabi yichmaél: lefoum gamla chi'hna.
16. ״וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם״, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״הַיּוֹם״: הַיּוֹם מָלְאוּ יָמַי וּשְׁנוֹתַי. לְלַמֶּדְךָ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁלִים שְׁנוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ, דִּכְתִיב: ״אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא״. "vayomer aléhem ben méa veesrim chana anokhi hayom", cheén talmoud lomar "hayom": hayom malou yama ouchnota. lelamedkha chehakadoch baroukh hou machlim chenotéhem chel tsadikim miyom leom oumé'hodech le'hodech, dikhtiv: "et mispar yamekha amalé".
17. ״לֹא אוּכַל עוֹד לָצֵאת וְלָבוֹא״. מַאי ״לָצֵאת וְלָבוֹא״? אִילֵימָא לָצֵאת וְלָבֹא מַמָּשׁ, וְהָכְתִיב: ״וּמֹשֶׁה בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמוֹתוֹ לֹא נָס לֵחֹה״, וּכְתִיב: ״וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ״, וְתַנְיָא: שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הָיוּ שָׁם, וּפְסָעָן מֹשֶׁה בִּפְסִיעָה אַחַת. "lo oukhal od latsét velavo". ma "latsét velavo"? iléma latsét velavo mamach, vehakhtiv: "oumoche ben méa veesrim chana bemoto lo nas lé'ho", oukhtiv: "vayaal moche méarvot moav el har nevo", vetanya: chetém esré maalot haou cham, oufsaan moche bifsia a'hat.
18. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: לָצֵאת וְלָבוֹא בְּדִבְרֵי תוֹרָה. מְלַמֵּד שֶׁנִּסְתַּתְּמוּ מִמֶּנּוּ שַׁעֲרֵי חׇכְמָה. amar rabi chemouél bar na'hmani amar rabi yonatan: latsét velavo bedivré tora. melaméd chenistatemou mimenou chaaré 'hokhma.
19. ״וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ וַיִּתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד״. תָּנָא: אוֹתָהּ שַׁבָּת שֶׁל דְּיוֹ זוּגֵי הָיְתָה, נִיטְּלָה רְשׁוּת מִזֶּה, וְנִיתְּנָה לָזֶה. "vayélekh moche viochoua vayityatsevou beohel moéd". tana: otah chabat chel deo zougé hayta, nitela rechout mize, venitena laze.
20. וְתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אִילְמָלֵא מִקְרָא כָּתוּב, אִי אֶפְשָׁר לְאוֹמְרוֹ. הֵיכָן מֹשֶׁה מֵת — בְּחֶלְקוֹ שֶׁל רְאוּבֵן, דִּכְתִיב: ״וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ״, וּנְבוֹ בְּחֶלְקוֹ שֶׁל רְאוּבֵן קָיְימָא, דִּכְתִיב: ״וּבְנֵי רְאוּבֵן בָּנוּ וְגוֹ׳ וְאֶת נְבוֹ וְגוֹ׳״. vetanya, amar rabi yeouda: ilmalé mikra katouv, i efchar leomro. hékhan moche mét — be'helko chel reouvén, dikhtiv: "vayaal moche méarvot moav el har nevo", ounvo be'helko chel reouvén kayma, dikhtiv: "ouvné reouvén banou vego' veet nevo vego'".
21. ״נְבוֹ״ — שֶׁשָּׁם מֵתוּ שְׁלֹשָׁה נְבִיאִים: מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם. "nevo" — checham métou chelocha neviim: moche veaharon oumiryam.
22. וְהֵיכָן מֹשֶׁה קָבוּר — בְּחֶלְקוֹ שֶׁל גָּד, דִּכְתִיב: ״וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ וְגוֹ׳״. וּמֵחֶלְקוֹ שֶׁל רְאוּבֵן עַד חֶלְקוֹ שֶׁל גָּד כַּמָּה הָוֵי — אַרְבָּעָה מִילִין. אוֹתָן אַרְבָּעָה מִילִין מִי הוֹלִיכוֹ? vehékhan moche kavour — be'helko chel gad, dikhtiv: "vayar réchit lo vego'". oumé'helko chel reouvén ad 'helko chel gad kama havé — arbaa milin. otan arbaa milin mi holikho?
23. מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה מוּטָּל בְּכַנְפֵי שְׁכִינָה, וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים: ״צִדְקַת ה׳ עָשָׂה וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל״, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר: ״מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים מִי יִתְיַצֵּב לִי עִם פּוֹעֲלֵי אָוֶן״. melaméd chehaya moche moutal bekhanfé chekhina, oumalakhé hacharét omrim: "tsidkat h' asa oumichpata im yisraél", vehakadoch baroukh hou omér: "mi yakoum li im meréim mi yityatsév li im poalé aven".
24. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: ״מִי כְּהֶחָכָם וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר״, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: ״הַחׇכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא״, וְרַב נַחְמָן אָמַר: ״וַיָּמׇת שָׁם מֹשֶׁה וְגוֹ׳״, סְמַלְיוֹן אָמַר: ״וַיָּמׇת שָׁם מֹשֶׁה סָפְרָא רַבָּה דְּיִשְׂרָאֵל״. ouchmouél amar: "mi kehe'hakham oumi yodéa pécher davar", verabi yo'hanan amar: "ha'hokhma méayin timatsé", verav na'hman amar: "vayamot cham moche vego'", semalon amar: "vayamot cham moche safra raba deyisraél".
25. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: שְׁנֵים עָשָׂר מִיל עַל שְׁנֵים עָשָׂר מִיל, כְּנֶגֶד מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, בַּת קוֹל מַשְׁמִיעַ וְאוֹמֵר: ״וַיָּמׇת מֹשֶׁה סָפְרָא רַבָּה דְּיִשְׂרָאֵל״. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לֹא מֵת מֹשֶׁה, כְּתִיב הָכָא: ״וַיָּמׇת שָׁם״, וּכְתִיב הָתָם: ״וַיְהִי שָׁם עִם ה׳״, מָה לְהַלָּן עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ, אַף כָּאן עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ. tanya, rabi eliezer hagadol omér: cheném asar mil al cheném asar mil, keneged ma'hané yisraél, bat kol machmia veomér: "vayamot moche safra raba deyisraél". veyéch omrim: lo mét moche, ketiv hakha: "vayamot cham", oukhtiv hatam: "vayhi cham im h'", ma lehalan oméd oumchaméch, af kan oméd oumchaméch.
26. ״וַיִּקְבֹּר אוֹתוֹ בַגַּיְ בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר״. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה: סִימָן בְּתוֹךְ סִימָן, וַאֲפִילּוּ הָכִי: ״וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ״. "vayikbor oto vagay beerets moav moul bét peor". amar rabi berekhya: siman betokh siman, vaafilou hakhi: "velo yada ich et kevourato".
27. וּכְבָר שָׁלְחָה מַלְכוּת הָרְשָׁעָה אֵצֶל oukhvar chal'ha malkhout harchaa étsel

Daf 14a

1. גַּסְטְרָא שֶׁל בֵּית פְּעוֹר: הַרְאֵנוּ הֵיכָן מֹשֶׁה קָבוּר. עָמְדוּ לְמַעְלָה — נִדְמָה לָהֶם לְמַטָּה, לְמַטָּה — נִדְמָה לָהֶם לְמַעְלָה. נֶחְלְקוּ לִשְׁתֵּי כִיתּוֹת, אוֹתָן שֶׁעוֹמְדִים לְמַעְלָה — נִדְמָה לָהֶן לְמַטָּה, לְמַטָּה — נִדְמָה לָהֶן לְמַעְלָה, לְקַיֵּים מַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ״. gastera chel bét peor: harénou hékhan moche kavour. amdou lemala — nidma lahem lemata, lemata — nidma lahem lemala. ne'hlekou lichté khitot, otan cheomdim lemala — nidma lahen lemata, lemata — nidma lahen lemala, lekayém ma cheneemar "velo yada ich et kevourato".
2. רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר: אַף מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן קָבוּר. כְּתִיב הָכָא: ״וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ״, וּכְתִיב הָתָם: ״וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים״. וְאָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: מִפְּנֵי מָה נִקְבַּר מֹשֶׁה אֵצֶל בֵּית פְּעוֹר — כְּדֵי לְכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה פְעוֹר. rabi 'hama berabi 'hanina amar: af moche rabénou éno yodéa hékhan kavour. ketiv hakha: "velo yada ich et kevourato", oukhtiv hatam: "vezot haberakha acher bérakh moche ich haelohim". veamar rabi 'hama berabi 'hanina: mipené ma nikbar moche étsel bét peor — kedé lekhapér al maasé feor.
3. וְאָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא, מַאי דִּכְתִיב: ״אַחֲרֵי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ״, וְכִי אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם לְהַלֵּךְ אַחַר שְׁכִינָה? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״כִּי ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא״! veamar rabi 'hama berabi 'hanina, ma dikhtiv: "a'haré h' elohékhem télékhou", vekhi efchar lo leadam lehalékh a'har chekhina? vahalo kevar neemar "ki h' elohekha éch okhla hou"!
4. אֶלָּא, לְהַלֵּךְ אַחַר מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מָה הוּא מַלְבִּישׁ עֲרוּמִּים, דִּכְתִיב: ״וַיַּעַשׂ ה׳ אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כׇּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם״ — אַף אַתָּה הַלְבֵּשׁ עֲרוּמִּים. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּיקֵּר חוֹלִים, דִּכְתִיב: ״וַיֵּרָא אֵלָיו ה׳ בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא״ — אַף אַתָּה בַּקֵּר חוֹלִים. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִיחֵם אֲבֵלִים, דִּכְתִיב: ״וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ״ — אַף אַתָּה נַחֵם אֲבֵלִים. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָבַר מֵתִים, דִּכְתִיב: ״וַיִּקְבֹּר אוֹתוֹ בַּגַּי״ — אַף אַתָּה קְבוֹר מֵתִים. ela, lehalékh a'har midota chel hakadoch baroukh hou: ma hou malbich aroumim, dikhtiv: "vayaas h' elohim leadam oulichto kotnot or vayalbichém" — af ata halbéch aroumim. hakadoch baroukh hou bikér 'holim, dikhtiv: "vayéra éla h' beéloné mamré" — af ata bakér 'holim. hakadoch baroukh hou ni'hém avélim, dikhtiv: "vayhi a'haré mot avraham vayvarekh elohim et yits'hak beno" — af ata na'hém avélim. hakadoch baroukh hou kavar métim, dikhtiv: "vayikbor oto baga" — af ata kevor métim.
5. ״כׇּתְנוֹת עוֹר״. רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: דָּבָר הַבָּא מִן הָעוֹר, וְחַד אָמַר: דָּבָר שֶׁהָעוֹר נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ. "kotnot or". rav ouchmouél, 'had amar: davar haba min haor, ve'had amar: davar chehaor nehene mimenou.
6. דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי: תּוֹרָה תְּחִלָּתָהּ גְּמִילוּת חֲסָדִים, וְסוֹפָהּ גְּמִילוּת חֲסָדִים. תְּחִילָּתָהּ גְּמִילוּת חֲסָדִים — דִּכְתִיב: ״וַיַּעַשׂ ה׳ אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כׇּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם״, וְסוֹפָהּ גְּמִילוּת חֲסָדִים — דִּכְתִיב: ״וַיִּקְבֹּר אוֹתוֹ בַּגַּי״. darach rabi simla: tora te'hilatah gemilout 'hasadim, vesofah gemilout 'hasadim. te'hilatah gemilout 'hasadim — dikhtiv: "vayaas h' elohim leadam oulichto kotnot or vayalbichém", vesofah gemilout 'hasadim — dikhtiv: "vayikbor oto baga".
7. דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי: מִפְּנֵי מָה נִתְאַוָּה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לִיכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? וְכִי לֶאֱכוֹל מִפִּרְיָהּ הוּא צָרִיךְ?! אוֹ לִשְׂבּוֹעַ מִטּוּבָהּ הוּא צָרִיךְ?! אֶלָּא כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה: הַרְבֵּה מִצְוֹת נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל, וְאֵין מִתְקַיְּימִין אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֶכָּנֵס אֲנִי לָאָרֶץ כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיְּימוּ כּוּלָּן עַל יָדִי. darach rabi simla: mipené ma nitava moche rabénou likanés leerets yisraél? vekhi leekhol mipiryah hou tsarikh?! o lisboa mitouvah hou tsarikh?! ela kakh amar moche: harbé mitsot nitstaouou yisraél, veén mitkayemin ela beerets yisraél. ekanés ani laarets kedé cheyitkayemou koulan al yadi.
8. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כְּלוּם אַתָּה מְבַקֵּשׁ אֶלָּא לְקַבֵּל שָׂכָר? מַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִילּוּ עֲשִׂיתָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לָכֵן אֲחַלֶּק לוֹ בָרַבִּים וְאֶת עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ וְאֶת פּוֹשְׁעִים נִמְנָה וְהוּא חֵטְא רַבִּים נָשָׂא וְלַפֹּשְׁעִים יַפְגִּיעַ״. amar lo hakadoch baroukh hou: keloum ata mevakéch ela lekabél sakhar? maale ani alekha keilou asitam, cheneemar: "lakhén a'halek lo varabim veet atsoumim ye'halék chalal ta'hat acher heera lamavet nafcho veet pochim nimna veou 'hét rabim nasa velapochim yafgia".
9. ״לָכֵן אֲחַלֶּק לוֹ בָּרַבִּים״. יָכוֹל כָּאַחֲרוֹנִים וְלֹא כָּרִאשׁוֹנִים, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאֶת עֲצוּמִים יְחַלֵּק שָׁלָל״, כְּאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שֶׁהֵן עֲצוּמִים בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת. ״תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ״, שֶׁמָּסַר עַצְמוֹ לְמִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא וְגוֹ׳״. "lakhén a'halek lo barabim". yakhol kaa'haronim velo karichonim, talmoud lomar: "veet atsoumim ye'halék chalal", keavraham yits'hak veyaakov, chehén atsoumim batora ouvmitsot. "ta'hat acher heera lamavet nafcho", chemasar atsmo lemita, cheneemar: "veim ayin me'héni na vego'".
10. ״וְאֶת פּוֹשְׁעִים נִמְנָה״ — שֶׁנִּמְנָה עִם מֵתֵי מִדְבָּר. ״וְהוּא חֵטְא רַבִּים נָשָׂא״ — שֶׁכִּיפֵּר עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. ״וְלַפֹּשְׁעִים יַפְגִּיעַ״ — שֶׁבִּיקֵּשׁ רַחֲמִים עַל פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה. וְאֵין פְּגִיעָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתָּה אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה וְאַל תִּפְגַּע בִּי״. "veet pochim nimna" — chenimna im mété midbar. "veou 'hét rabim nasa" — chekipér al maasé haégel. "velapochim yafgia" — chebikéch ra'hamim al poché yisraél cheya'hzerou bitchouva. veén pegia ela tefila, cheneemar: "veata al titpalél bead haam haze veal tisa vaadam rina outfila veal tifga bi".
11. הֲדַרַן עֲלָךְ הַמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ hadaran alakh hamkané leichto
12. הָיָה מֵבִיא אֶת מִנְחָתָהּ בְּתוֹךְ כְּפִיפָה מִצְרִית וְנוֹתְנָהּ עַל יָדֶיהָ כְּדֵי לְיַגְּעָהּ. haya mévi et min'hatah betokh kefifa mitsrit venotnah al yadeha kedé leyageah.
13. כׇּל הַמְּנָחוֹת תְּחִילָּתָן וְסוֹפָן בִּכְלִי שָׁרֵת, וְזוֹ תְּחִלָּתָהּ בִּכְפִיפָה מִצְרִית, וְסוֹפָהּ בִּכְלִי שָׁרֵת. kol hamena'hot te'hilatan vesofan bikhli charét, vezo te'hilatah bikhfifa mitsrit, vesofah bikhli charét.
14. כׇּל הַמְּנָחוֹת טְעוּנוֹת שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, וְזוֹ אֵינָהּ טְעוּנָה לֹא שֶׁמֶן וְלֹא לְבוֹנָה. כׇּל הַמְּנָחוֹת בָּאוֹת מִן הַחִטִּין, וְזוֹ בָּאָה מִן הַשְּׂעוֹרִין. מִנְחַת הָעוֹמֶר, אַף עַל פִּי שֶׁבָּאָה מִן הַשְּׂעוֹרִין — הִיא הָיְתָה בָּאָה גֶּרֶשׂ, וְזוֹ בָּאָה קֶמַח. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ מַעֲשֵׂה בְּהֵמָה, כָּךְ קׇרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְּהֵמָה. kol hamena'hot teounot chemen oulvona, vezo énah teouna lo chemen velo levona. kol hamena'hot baot min ha'hitin, vezo baa min haseorin. min'hat haomer, af al pi chebaa min haseorin — hi hayta baa geres, vezo baa kema'h. raban gamliél omér: kechém chemaaseha maasé behéma, kakh korbanah maakhal behéma.
15. גְּמָ׳ תַּנְיָא, אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: [וְכׇל כָּךְ לָמָּה —] כְּדֵי לְיַגְּעָהּ, כְּדֵי שֶׁתַּחֲזוֹר בָּהּ. אִם כָּכָה חָסָה תּוֹרָה עַל עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ, קַל וָחוֹמֶר עַל עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ. gema' tanya, aba 'hanin omér michoum rabi eliezer: [vekhol kakh lama —] kedé leyageah, kedé cheta'hazor bah. im kakha 'hasa tora al ovré retsono, kal va'homer al osé retsono.
16. וּמִמַּאי מִשּׁוּם דְּחָסָה הוּא? דִּילְמָא כִּי הֵיכִי דְּלֹא תִּימָּחֵק מְגִילָּה! קָסָבַר oumima michoum de'hasa hou? dilma ki hékhi delo tima'hék megila! kasavar

Daf 14b

1. מַשְׁקָהּ, וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב אֶת מִנְחָתָהּ. דְּאִי מִשּׁוּם מְגִילָּה הָא אִימְּחִיקָא לַהּ. machkah, vea'har kakh makriv et min'hatah. dei michoum megila ha ime'hika lah.
2. כׇּל הַמְּנָחוֹת וְכוּ׳. וּרְמִינְהוּ: סֵדֶר מְנָחוֹת, כֵּיצַד? אָדָם מֵבִיא מִנְחָה מִתּוֹךְ בֵּיתוֹ בִּקְלָתוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְשֶׁל זָהָב, וְנוֹתְנָהּ לְתוֹךְ כְּלִי שָׁרֵת, וּמְקַדְּשָׁהּ בִּכְלִי שָׁרֵת, וְנוֹתֵן עָלֶיהָ שַׁמְנָהּ וּלְבוֹנָתָהּ, וּמוֹלִיכָהּ אֵצֶל כֹּהֵן. וְכֹהֵן מוֹלִיכָהּ אֵצֶל מִזְבֵּחַ, וּמַגִּישָׁהּ בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית כְּנֶגֶד חוּדָּהּ שֶׁל קֶרֶן, וְדַיּוֹ. kol hamena'hot vekhou'. ourminou: séder mena'hot, kétsad? adam mévi min'ha mitokh béto biklatot chel kesef vechel zahav, venotnah letokh keli charét, oumkadechah bikhli charét, venotén aleha chamnah oulvonatah, oumolikhah étsel kohén. vekhohén molikhah étsel mizbé'ha, oumagichah bekeren deromit maaravit keneged 'houdah chel keren, vedayo.
3. וּמְסַלֵּק אֶת הַלְּבוֹנָה לְצַד אֶחָד, וְקוֹמֵץ מִמָּקוֹם שֶׁנִּתְרַבָּה שַׁמְנָהּ וְנוֹתְנוֹ לְתוֹךְ כְּלִי שָׁרֵת, וּמְקַדְּשׁוֹ בִּכְלִי שָׁרֵת. וּמְלַקֵּט אֶת לְבוֹנָתָהּ וְנוֹתְנָהּ עַל גַּבָּיו, וּמַעֲלֶה אוֹתוֹ לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, וּמַעֲלֵהוּ וּמַקְטִירוֹ בִּכְלִי שָׁרֵת, וּמוֹלְחוֹ, וְנוֹתְנוֹ עַל גַּבֵּי הָאִישִּׁים. oumsalék et halevona letsad e'had, vekométs mimakom chenitraba chamnah venotno letokh keli charét, oumkadecho bikhli charét. oumlakét et levonatah venotnah al gaba, oumaale oto legabé mizbé'ha, oumaaléou oumaktiro bikhli charét, oumol'ho, venotno al gabé haichim.
4. קָרַב הַקּוֹמֶץ שְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִין, וְרַשָּׁאִין הַכֹּהֲנִים לִיתֵּן לְתוֹכָהּ יַיִן וְשֶׁמֶן וּדְבַשׁ, וְאֵין אֲסוּרִין אֶלָּא מִלְּחַמֵּץ. karav hakomets cheyareha neekhalin, verachain hakohanim litén letokhah yayin vechemen oudvach, veén asourin ela mile'haméts.
5. קָתָנֵי מִיהָא בִּקְלָתוֹת שֶׁל כֶּסֶף וּבִקְלָתוֹת שֶׁל זָהָב! אָמַר רַב פָּפָּא: אֵימָא בְּכֵלִים הָרְאוּיִין לִכְלֵי שָׁרֵת. katané miha biklatot chel kesef ouviklatot chel zahav! amar rav papa: éma bekhélim harouyin likhlé charét.
6. מִכְּלַל דִּכְפִיפָה מִצְרִית לָא חַזְיָא, כְּמַאן — דְּלָא כְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּתַנְיָא: כְּלֵי שָׁרֵת שֶׁעֲשָׂאָן שֶׁל עֵץ, רַבִּי פּוֹסֵל וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר. mikelal dikhfifa mitsrit la 'hazya, keman — dela kerabi yosé berabi yeouda, detanya: kelé charét cheasaan chel éts, rabi posél verabi yosé berabi yeouda makhchir.
7. אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, אֵימַר דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה בַּחֲשׁוּבִין, בִּפְחוּתִין מִי אָמַר? לֵית לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה ״הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ״?! afilou téma rabi yosé berabi yeouda, émar deamar rabi yosé berabi yeouda ba'hachouvin, bif'houtin mi amar? lét léh lerabi yosé berabi yeouda "hakrivéou na lefe'hatekha"?!
8. וְנוֹתְנָהּ לִכְלֵי שָׁרֵת, וּמְקַדְּשָׁהּ בִּכְלִי שָׁרֵת. שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ — כְּלִי שָׁרֵת אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא מִדַּעַת? אֵימָא: נוֹתְנָהּ בִּכְלִי שָׁרֵת לְקַדְּשָׁהּ בִּכְלִי שָׁרֵת. venotnah likhlé charét, oumkadechah bikhli charét. chamate minah — keli charét én mekadechin ela midaat? éma: notnah bikhli charét lekadechah bikhli charét.
9. וְנוֹתֵן עָלֶיהָ שַׁמְנָהּ וּלְבוֹנָתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְנָתַן עָלֶיהָ לְבֹנָה״. venotén aleha chamnah oulvonatah, cheneemar: "veyatsak aleha chemen venatan aleha levona".
10. וּמוֹלִיכָהּ אֵצֶל כֹּהֵן, דִּכְתִיב: ״וֶהֱבִיאָהּ אֶל בְּנֵי אַהֲרֹן וְגוֹ׳״. oumolikhah étsel kohén, dikhtiv: "veheviah el bené aharon vego'".
11. וְכֹהֵן מוֹלִיכָהּ אֵצֶל מִזְבֵּחַ, דִּכְתִיב: ״וְהִגִּישָׁהּ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ״. vekhohén molikhah étsel mizbé'ha, dikhtiv: "vehigichah étsel hamizbé'ha".
12. מַגִּישָׁהּ בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית כְּנֶגֶד חוּדָּהּ שֶׁל קֶרֶן וְדַיּוֹ. מְנָלַן — magichah bekeren deromit maaravit keneged 'houdah chel keren vedayo. menalan —
13. דִּכְתִיב: ״וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה הַקְרֵב אוֹתָהּ בְּנֵי אַהֲרֹן לִפְנֵי ה׳ אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ״, וְתַנְיָא: ״לִפְנֵי ה׳״, יָכוֹל בַּמַּעֲרָב — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ״. אִי אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ, יָכוֹל בַּדָּרוֹם — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לִפְנֵי ה׳״. הָא כֵּיצַד — מַגִּישָׁהּ בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית מַעֲרָבִית כְּנֶגֶד חוּדָּהּ שֶׁל קֶרֶן, וְדַיּוֹ. dikhtiv: "vezot torat hamin'ha hakrév otah bené aharon lifné h' el pené hamizbé'ha", vetanya: "lifné h'", yakhol bamaarav — talmoud lomar: "el pené hamizbé'ha". i el pené hamizbé'ha, yakhol badarom — talmoud lomar: "lifné h'". ha kétsad — magichah bekeren deromit maaravit keneged 'houdah chel keren, vedayo.
14. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: יָכוֹל יַגִּישֶׁנָּה בְּמַעֲרָבָהּ שֶׁל קֶרֶן אוֹ לִדְרוֹמָהּ שֶׁל קֶרֶן — אָמַרְתָּ: כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא שְׁנֵי מִקְרָאוֹת, אֶחָד מְקַיֵּים עַצְמוֹ וּמְקַיֵּים דִּבְרֵי חֲבֵירוֹ, וְאֶחָד מְקַיֵּים עַצְמוֹ וּמְבַטֵּל דִּבְרֵי חֲבֵירוֹ — מַנִּיחִין אֶת שֶׁמְּקַיֵּים עַצְמוֹ וּמְבַטֵּל חֲבֵירוֹ, וְתוֹפְסִין אֶת שֶׁמְּקַיֵּים עַצְמוֹ וּמְקַיֵּים חֲבֵירוֹ. כְּשֶׁאַתָּה אוֹמֵר ״לִפְנֵי ה׳״ בַּמַּעֲרָב — בִּטַּלְתָּה ״אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ״ בַּדָּרוֹם, וּכְשֶׁאַתָּה אוֹמֵר ״אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ״ בַּדָּרוֹם, קִיַּימְתָּה ״לִפְנֵי ה׳״ בַּמַּעֲרָב. הָא כֵּיצַד? מַגִּישָׁהּ לִדְרוֹמָהּ שֶׁל קֶרֶן. rabi elazar omér: yakhol yagichena bemaaravah chel keren o lidromah chel keren — amarta: kol makom cheata motsé chené mikraot, e'had mekayém atsmo oumkayém divré 'havéro, vee'had mekayém atsmo oumvatél divré 'havéro — mani'hin et chemekayém atsmo oumvatél 'havéro, vetofsin et chemekayém atsmo oumkayém 'havéro. kecheata omér "lifné h'" bamaarav — bitalta "el pené hamizbé'ha" badarom, oukhcheata omér "el pené hamizbé'ha" badarom, kiyamta "lifné h'" bamaarav. ha kétsad? magichah lidromah chel keren.
15. וְהֵיכָן קִיַּימְתָּה? אָמַר רַב אָשֵׁי: קָסָבַר הַאי תַּנָּא כּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ בְּצָפוֹן קָאֵי. vehékhan kiyamta? amar rav aché: kasavar ha tana kouléh mizbé'ha betsafon kaé.
16. מַאי ״וְדַיּוֹ״? אָמַר רַב אָשֵׁי: אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: תִּיבְּעֵי הַגָּשַׁת מִנְחָה גּוּפַהּ, קָמַשְׁמַע לַן. ma "vedayo"? amar rav aché: itsterikh, salka datakh aména: tibeé hagachat min'ha goufah, kamachma lan.
17. וְאֵימָא הָכִי נָמֵי? אָמַר קְרָא: ״וְהִקְרִיבָהּ אֶל הַכֹּהֵן וְגוֹ׳ וְהִגִּישָׁהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ״ — מָה הַקְרָבָה אֵצֶל כֹּהֵן בִּכְלִי, אַף הַגָּשָׁה אֵצֶל מִזְבֵּחַ בִּכְלִי. veéma hakhi namé? amar kera: "vehikrivah el hakohén vego' vehigichah el hamizbé'ha" — ma hakrava étsel kohén bikhli, af hagacha étsel mizbé'ha bikhli.
18. וּמְסַלֵּק אֶת לְבוֹנָתָהּ לְצַד אֶחָד. כִּי הֵיכִי דְּלָא תִּקְּמוֹץ בַּהֲדֵי מִנְחָה, כְּדִתְנַן: קָמַץ וְעָלָה בְּיָדוֹ צְרוֹר אוֹ גַּרְגֵּר מֶלַח אוֹ קוֹרֶט לְבוֹנָה — פָּסוּל. oumsalék et levonatah letsad e'had. ki hékhi dela tikemots bahadé min'ha, keditnan: kamats veala beyado tseror o gargér mela'h o koret levona — pasoul.
19. וְקוֹמֵץ מִמָּקוֹם שֶׁנִּתְרַבָּה שַׁמְנָהּ. מְנָלַן? דִּכְתִיב ״מִסׇּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ״, ״מִגִּרְשָׂהּ וּמִשַּׁמְנָהּ״. vekométs mimakom chenitraba chamnah. menalan? dikhtiv "misoltah oumichamnah", "migirsah oumichamnah".
20. וְנוֹתְנוֹ לְתוֹךְ כְּלִי שָׁרֵת וּמְקַדְּשׁוֹ בִּכְלִי שָׁרֵת. לְמָה לִי? הָא קַדְּשַׁהּ חֲדָא זִימְנָא! מִידֵּי דְּהָוֵה אַדָּם; דָּם, אַף עַל גַּב דְּקַדֵּישְׁתֵּיהּ סַכִּין בְּצַוַּאר בְּהֵמָה, הֲדַר מְקַדֵּישׁ לֵיהּ בִּכְלִי שָׁרֵת, הָכָא נָמֵי לָא שְׁנָא. venotno letokh keli charét oumkadecho bikhli charét. lema li? ha kadechah 'hada zimna! midé dehavé adam; dam, af al gav dekadéchtéh sakin betsavar behéma, hadar mekadéch léh bikhli charét, hakha namé la chena.
21. וּמְלַקֵּט אֶת לְבוֹנָתָהּ וְנוֹתְנָהּ עַל גַּבָּיו — דִּכְתִיב: ״וְאֶת כׇּל הַלְּבוֹנָה אֲשֶׁר עַל הַמִּנְחָה״. oumlakét et levonatah venotnah al gaba — dikhtiv: "veet kol halevona acher al hamin'ha".
22. וּמַעֲלֵהוּ oumaaléou

Daf 15a

1. וּמַקְטִירוֹ בִּכְלִי שָׁרֵת. בִּכְלִי שָׁרֵת מַקְטֵיר לֵיהּ? אֶלָּא אֵימָא: מַעֲלֵהוּ בִּכְלִי שָׁרֵת לְהַקְטִירוֹ. oumaktiro bikhli charét. bikhli charét maktér léh? ela éma: maaléou bikhli charét lehaktiro.
2. וּמוֹלְחוֹ וְנוֹתְנוֹ עַל גַּבֵּי הָאִישִּׁים, דִּכְתִיב: ״וְכׇל קׇרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְגוֹ׳״. oumol'ho venotno al gabé haichim, dikhtiv: "vekhol korban min'hatkha bamela'h timla'h vego'".
3. קָרַב הַקּוֹמֶץ שְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִין. מְנָלַן — דִּכְתִיב: ״וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת אַזְכָּרָתָהּ וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו״. karav hakomets cheyareha neekhalin. menalan — dikhtiv: "vehiktir hakohén et azkaratah vego'", oukhtiv: "vehanoteret min hamin'ha leaharon oulvana".
4. קָרַב הַקּוֹמֶץ. לְמָר כִּדְאִית לֵיהּ וּלְמָר כִּדְאִית לֵיהּ. דְּאִיתְּמַר: הַקּוֹמֶץ, מֵאֵימָתַי מַתִּיר שִׁירַיִים בַּאֲכִילָה? רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: מִשֶּׁתִּשְׁלוֹט בּוֹ הָאוּר, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מִשֶּׁתִּיצַּת הָאוּר בְּרוּבּוֹ. karav hakomets. lemar kidit léh oulmar kidit léh. deitemar: hakomets, méémata matir chirayim baakhila? rabi 'hanina amar: michetichlot bo haour, rabi yo'hanan amar: michetitsat haour beroubo.
5. וְרַשָּׁאִין הַכֹּהֲנִים לִיתֵּן לְתוֹכוֹ יַיִן וְשֶׁמֶן וּדְבַשׁ. מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״לְמׇשְׁחָה״ — לִגְדוּלָּה, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמְּלָכִים אוֹכְלִין. verachain hakohanim litén letokho yayin vechemen oudvach. ma tama? amar kera: "lemoch'ha" — ligdoula, kederekh chehamelakhim okhlin.
6. וְאֵין אֲסוּרִין אֶלָּא מִלְּחַמֵּץ, דִּכְתִיב: ״לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם״, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: אֲפִילּוּ חֶלְקָם לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ. veén asourin ela mile'haméts, dikhtiv: "lo téafe 'haméts 'helkam", amar rabi chimon ben lakich: afilou 'helkam lo téafe 'haméts.
7. כׇּל הַמְּנָחוֹת כּוּ׳. וְכׇל הַמְּנָחוֹת טְעוּנוֹת שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה? וְהָאִיכָּא מִנְחַת חוֹטֵא, דְּרַחֲמָנָא אָמַר: ״לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה״! kol hamena'hot kou'. vekhol hamena'hot teounot chemen oulvona? vehaika min'hat 'hoté, dera'hamana amar: "lo yasim aleha chemen velo yitén aleha levona"!
8. הָכִי קָאָמַר: כׇּל הַמְּנָחוֹת טְעוּנוֹת שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, וּבָאוֹת מִן הַחִיטִּין, וּבָאוֹת סֹלֶת. מִנְחַת חוֹטֵא, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה — בָּאָה מִן הַחִטִּין וּבָאָה סֹלֶת. מִנְחַת הָעוֹמֶר, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא בָּאָה מִן הַשְּׂעוֹרִין — טְעוּנָה שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה וּבָאָה גֶּרֶשׂ. וְזוֹ, אֵינָהּ טְעוּנָה לֹא שֶׁמֶן וְלֹא לְבוֹנָה, וּבָאָה מִן הַשְּׂעוֹרִין, וּבָאָה קֶמַח. hakhi kaamar: kol hamena'hot teounot chemen oulvona, ouvaot min ha'hitin, ouvaot solet. min'hat 'hoté, af al pi cheénah teouna chemen oulvona — baa min ha'hitin ouvaa solet. min'hat haomer, af al pi chehi baa min haseorin — teouna chemen oulvona ouvaa geres. vezo, énah teouna lo chemen velo levona, ouvaa min haseorin, ouvaa kema'h.
9. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: בְּדִין הוּא שֶׁתְּהֵא מִנְחַת חוֹטֵא טְעוּנָה שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר. וּמִפְּנֵי מָה אֵינָהּ טְעוּנָה — שֶׁלֹּא יְהֵא קׇרְבָּנוֹ מְהוּדָּר. tanya, amar rabi chimon: bedin hou chetehé min'hat 'hoté teouna chemen oulvona, chelo yehé 'hoté niskar. oumipené ma énah teouna — chelo yehé korbano meoudar.
10. וּבְדִין הוּא שֶׁתְּהֵא חַטַּאת חֵלֶב טְעוּנָה נְסָכִים, שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר. וּמִפְּנֵי מָה אֵינָהּ טְעוּנָה — שֶׁלֹּא יְהֵא קׇרְבָּנוֹ מְהוּדָּר. ouvdin hou chetehé 'hatat 'hélev teouna nesakhim, chelo yehé 'hoté niskar. oumipené ma énah teouna — chelo yehé korbano meoudar.
11. אֲבָל חַטָּאתוֹ שֶׁל מְצוֹרָע וַאֲשָׁמוֹ טְעוּנִין נְסָכִים, לְפִי שֶׁאֵין בָּאִין עַל חֵטְא. אִינִי? וְהָאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: עַל שִׁבְעָה דְּבָרִים נְגָעִים בָּאִין וְכוּ׳! הָתָם מִנִּגְעֵיהּ הוּא דְּאִיכַּפַּר לֵיהּ, כִּי מַיְיתֵי קׇרְבָּן — לְאִשְׁתְּרוֹיֵי בְּקָדָשִׁים הוּא דְּקָא מַיְיתֵי. aval 'hatato chel metsora vaachamo teounin nesakhim, lefi cheén bain al 'hét. ini? vehaamar rabi chemouél bar na'hmani amar rabi yonatan: al chiva devarim negaim bain vekhou'! hatam minigéh hou deikapar léh, ki mayté korban — leichteroyé bekadachim hou deka mayté.
12. אֶלָּא מֵעַתָּה, חַטַּאת נָזִיר תְּהֵא טְעוּנָה נְסָכִים, לְפִי שֶׁאֵינָהּ בָּאָה עַל חֵטְא! סָבַר לַהּ כְּרַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר, דְּאָמַר: נָזִיר נָמֵי חוֹטֵא הוּא. ela méata, 'hatat nazir tehé teouna nesakhim, lefi cheénah baa al 'hét! savar lah kerabi elazar hakapar, deamar: nazir namé 'hoté hou.
13. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כְּשֵׁם כּוּ׳. תַּנְיָא, אָמַר לָהֶן רַבָּן גַּמְלִיאֵל לַחֲכָמִים: סוֹפְרִים, הַנִּיחוּ לִי וְאֶדְרְשֶׁנָּה כְּמִין חוֹמֶר. raban gamliél omér: kechém kou'. tanya, amar lahen raban gamliél la'hakhamim: sofrim, hani'hou li veedrechena kemin 'homer.

Daf 15b

1. דְּשַׁמְעֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר דְּקָאָמַר: הִיא הֶאֱכִילַתּוּ מַעֲדַנֵּי עוֹלָם — לְפִיכָךְ קׇרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְּהֵמָה. אָמַר לוֹ: הָתִינַח עֲשִׁירָה, עֲנִיָּה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר! אֶלָּא: כְּשֵׁם שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ מַעֲשֵׂה בְהֵמָה — כָּךְ קׇרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְּהֵמָה. dechaméh lerabi méir dekaamar: hi heekhilatou maadané olam — lefikhakh korbanah maakhal behéma. amar lo: hatina'h achira, aniya ma ika lemémar! ela: kechém chemaaseha maasé vehéma — kakh korbanah maakhal behéma.
2. מַתְנִי׳ הָיָה מֵבִיא פְּיָלִי שֶׁל חֶרֶס וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ חֲצִי לוֹג מַיִם מִן הַכִּיּוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: רְבִיעִית. כְּשֵׁם שֶׁמְּמַעֵט בַּכְּתָב, כָּךְ מְמַעֵט בַּמַּיִם. matni' haya mévi peyali chel 'heres venotén letokhah 'hatsi log mayim min hakiyor. rabi yeouda omér: reviit. kechém chememaét baketav, kakh memaét bamayim.
3. נִכְנַס לַהֵיכָל וּפָנָה לִימִינוֹ, וּמָקוֹם הָיָה שָׁם אַמָּה עַל אַמָּה, וְטַבְלָא שֶׁל שַׁיִשׁ, וְטַבַּעַת הָיְתָה קְבוּעָה בָּהּ כְּשֶׁהוּא מַגְבִּיהַּ, וְנוֹטֵל עָפָר מִתַּחְתֶּיהָ, וְנוֹתֵן כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה עַל הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמָּיִם״. nikhnas lahékhal oufana limino, oumakom haya cham ama al ama, vetavla chel chayich, vetabaat hayta kevoua bah kecheou magbiha, venotél afar mita'hteha, venotén kedé cheyérae al hamayim, cheneemar: "oumin heafar acher yihye bekarka hamichkan yika'h hakohén venatan el hamayim".
4. גְּמָ׳ תָּנָא: פְּיָלִי שֶׁל חֶרֶס חֲדָשָׁה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל? גָּמַר ״כְּלִי״ ״כְּלִי״ מִמְּצוֹרָע: מָה לְהַלָּן חֶרֶס חֲדָשָׁה — אַף כָּאן חֶרֶס חֲדָשָׁה. gema' tana: peyali chel 'heres 'hadacha, divré rabi yichmaél. ma tama derabi yichmaél? gamar "keli" "keli" mimetsora: ma lehalan 'heres 'hadacha — af kan 'heres 'hadacha.
5. וְהָתָם מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וְשָׁחַט אֶת הַצִּפּוֹר הָאֶחָת אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ עַל מַיִם חַיִּים״, מָה ״מַיִם חַיִּים״ — שֶׁלֹּא נֶעֶשְׂתָה בָּהֶן מְלָאכָה, אַף ״כְּלִי״ — שֶׁלֹּא נֶעֶשְׂתָה בּוֹ מְלָאכָה. vehatam menalan? dikhtiv: "vecha'hat et hatsipor hae'hat el keli 'heres al mayim 'hayim", ma "mayim 'hayim" — chelo neesta bahen melakha, af "keli" — chelo neesta bo melakha.
6. אִי: מָה לְהַלָּן מַיִם חַיִּים, אַף כָּאן מַיִם חַיִּים?! i: ma lehalan mayim 'hayim, af kan mayim 'hayim?!
7. לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל הָכִי נָמֵי. דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מֵי כִיּוֹר, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: מֵי מַעְיָין הֵן, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מִשְּׁאָר מֵימוֹת הֵן. lerabi yichmaél hakhi namé. deamar rabi yo'hanan: mé khiyor, rabi yichmaél omér: mé mayan hén, va'hakhamim omrim: michear mémot hén.
8. אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לִמְצוֹרָע, שֶׁכֵּן טָעוּן עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלָעַת! ika lemifrakh: ma limtsora, chekén taoun éts erez veézov ouchni tolaat!
9. אָמַר רַבָּה, אָמַר קְרָא: ״בִּכְלִי חֶרֶס״, כְּלִי שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ כְּבָר. amar raba, amar kera: "bikhli 'heres", keli cheamarti lekha kevar.
10. אָמַר רָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא נִתְאַכְּמוּ פָּנָיו, אֲבָל נִתְאַכְּמוּ פָּנָיו — פְּסוּלִין. מַאי טַעְמָא, דּוּמְיָא דְּמַיִם: מָה ״מַיִם״ — שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנּוּ, אַף ״כְּלִי״ — שֶׁלֹּא נִשְׁתַּנָּה. amar rava: lo chanou ela chelo nitakemou pana, aval nitakemou pana — pesoulin. ma tama, doumya demayim: ma "mayim" — chelo nichtanou, af "keli" — chelo nichtana.
11. בָּעֵי רָבָא: נִתְאַכְּמוּ וְהֶחְזִירָן לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ וְנִתְלַבְּנוּ, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּאִידְּחוֹ אִידְּחוֹ, אוֹ דִילְמָא כֵּיוָן דַּהֲדוּר הֲדוּר? baé rava: nitakemou vehe'hziran letokh kivchan haéch venitlabenou, maou? mi amrinan: kévan deide'ho ide'ho, o dilma kévan dahadour hadour?
12. תָּא שְׁמַע, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלַעַת שֶׁהִפְשִׁיל בָּהֶן קוּפָּתוֹ לַאֲחוֹרָיו — פְּסוּלִין. וְהָא הָתָם הָדְרִי וּמִפַּשְׁטִי! ta chema, rabi elazar omér: éts erez veézov ouchni tolaat chehifchil bahen koupato laa'hora — pesoulin. veha hatam hadri oumipachti!
13. הָתָם דְּאִיקְּלוּף אִיקְּלוֹפֵי. hatam deikelouf ikelofé.
14. נִכְנַס לַהֵיכָל וּפָנָה לִימִינוֹ וְכוּ׳. מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר מָר: כׇּל פִּינּוֹת שֶׁאַתָּה פּוֹנֶה לֹא יְהוּ אֶלָּא דֶּרֶךְ יָמִין. nikhnas lahékhal oufana limino vekhou'. ma tama? deamar mar: kol pinot cheata pone lo yeou ela derekh yamin.
15. מָקוֹם הָיָה שָׁם אַמָּה כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה״, יָכוֹל יְתַקֵּן מִבַּחוּץ וְיַכְנִיס. makom haya cham ama kou'. tanou rabanan: "oumin heafar acher yihye", yakhol yetakén miba'houts veyakhnis.
16. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן״. אִי ״בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן״, יָכוֹל יַחְפּוֹר בְּקַרְדּוּמּוֹת — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר יִהְיֶה״. הָא כֵּיצַד? יֵשׁ שָׁם — הָבֵא, אֵין שָׁם — תֵּן שָׁם. talmoud lomar: "bekarka hamichkan". i "bekarka hamichkan", yakhol ya'hpor bekardoumot — talmoud lomar: "acher yihye". ha kétsad? yéch cham — havé, én cham — tén cham.
17. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה וְגוֹ׳״ — מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מְתַקֵּן מִבַּחוּץ וּמַכְנִיס. ״בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן״, אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: לְהָבִיא קַרְקַע tanya idakh: "oumin heafar acher yihye vego'" — melaméd chehaya metakén miba'houts oumakhnis. "bekarka hamichkan", isi ben yeouda omér: lehavi karka

Daf 16a

1. שִׁילֹה נוֹב וְגִבְעוֹן וּבֵית עוֹלָמִים. chilo nov vegivon ouvét olamim.
2. אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ: וּמָה בְּטוּמְאָה קַלָּה לֹא חָלַק הַכָּתוּב — בְּטוּמְאַת אֵשֶׁת אִישׁ חֲמוּרָה, לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן״ — שֶׁלֹּא יָבִיא מִתּוֹךְ קוּפָּתוֹ. isi ben mena'hém omér, éno tsarikh: ouma betouma kala lo 'halak hakatouv — betoumat échet ich 'hamoura, lo kol chekén? im kén ma talmoud lomar "bekarka hamichkan" — chelo yavi mitokh koupato.
3. אִיבַּעְיָא לְהוּ: אֵין שָׁם עָפָר, מַהוּ שֶׁיִּתֵּן אֵפֶר? אַלִּיבָּא דְּבֵית שַׁמַּאי לָא תִּיבְּעֵי לָךְ, דְּאָמְרִי: לֹא מָצִינוּ אֵפֶר שֶׁקָּרוּי ״עָפָר״. ibaya leou: én cham afar, maou cheyitén éfer? aliba devét chama la tibeé lakh, deamri: lo matsinou éfer chekarou "afar".
4. כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ, אַלִּיבָּא דְּבֵית הִלֵּל דְּאָמְרִי: מָצִינוּ אֵפֶר שֶׁקָּרוּי ״עָפָר״, מַאי? אַף עַל גַּב דְּאִיקְּרִי ״עָפָר״, הָכָא ״בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן״ כְּתִיב, אוֹ דִילְמָא הַאי ״בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן״ לְכִדְאִיסִי בֶּן יְהוּדָה וּלְכִדְאִיסִי בֶּן מְנַחֵם הוּא דְּאָתֵי? ki tibeé lakh, aliba devét hilél deamri: matsinou éfer chekarou "afar", ma? af al gav deikeri "afar", hakha "bekarka hamichkan" ketiv, o dilma ha "bekarka hamichkan" lekhidisi ben yeouda oulkhidisi ben mena'hém hou deaté?
5. תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הֲלָכָה עוֹקֶבֶת מִקְרָא. ta chema, deamar rabi yo'hanan michoum rabi yichmaél: bichlocha mekomot halakha okevet mikra.
6. הַתּוֹרָה אָמְרָה בְּ״עָפָר״, וַהֲלָכָה בְּכׇל דָּבָר. הַתּוֹרָה אָמְרָה בְּ״תַעַר״, וַהֲלָכָה בְּכׇל דָּבָר. הַתּוֹרָה אָמְרָה ״סֵפֶר״, וַהֲלָכָה בְּכׇל דָּבָר. hatora amra be"afar", vahalakha bekhol davar. hatora amra be"taar", vahalakha bekhol davar. hatora amra "séfer", vahalakha bekhol davar.
7. וְאִם אִיתָא — לִיחְשׁוֹב נָמֵי הַאי! veim ita — li'hchov namé ha!
8. תְּנָא וְשַׁיַּיר. וּמַאי שַׁיַּיר דְּהַאי שַׁיַּיר? שַׁיַּיר מְצוֹרָע, דְּתַנְיָא: ״וְהָיָה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כׇּל שְׂעָרוֹ״ — כְּלָל, ״אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו״ — פְּרָט, ״וְאֶת כָּל שְׂעָרוֹ יְגַלֵּחַ״ — חָזַר וְכָלַל. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל — אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְעֵין הַפְּרָט. מָה פְּרָט מְפוֹרָשׁ: מְקוֹם כִּינּוּס שֵׂעָר וְנִרְאֶה — אַף כׇּל מָקוֹם כִּינּוּס שֵׂעָר וְנִרְאֶה. tena vechayar. ouma chayar deha chayar? chayar metsora, detanya: "vehaya bayom hachevii yegala'h et kol searo" — kelal, "et rocho veet zekano veét gabot éna" — perat, "veet kal searo yegalé'ha" — 'hazar vekhalal. kelal oufrat oukhlal — i ata dan ela kheén haperat. ma perat meforach: mekom kinous séar venire — af kol makom kinous séar venire.
9. מָה רַבִּי — רַבִּי שְׂעַר הָרַגְלַיִם. מַאי מִיעֵט — מִיעֵט דְּבֵית הַשֶּׁחִי וּדְכוּלֵּיהּ גּוּפֵיהּ. ma rabi — rabi sear haraglayim. ma miét — miét devét hache'hi oudkhouléh gouféh.
10. וְהִלְכְתָא: מְגַלֵּחַ כְּדַלַּעַת. דִּתְנַן: בָּא לוֹ לְהַקִּיף אֶת הַמְצוֹרָע — מַעֲבִיר תַּעַר עַל כׇּל בְּשָׂרוֹ, וְקָתָנֵי סֵיפָא: וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְגַלְּחוֹ תִּגְלַחַת שְׁנִיָּה כְּתִגְלַחַת רִאשׁוֹנָה. vehilkheta: megalé'ha kedalaat. ditnan: ba lo lehakif et hamtsora — maavir taar al kol besaro, vekatané séfa: ouvayom hachevii megale'ho tigla'hat cheniya ketigla'hat richona.
11. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: כִּי קָא חָשֵׁיב, הֲלָכָה עוֹקֶבֶת מִקְרָא, הָא עוֹקֶבֶת מִדְּרַבָּנַן הִיא. amar rav na'hman bar yits'hak: ki ka 'hachév, halakha okevet mikra, ha okevet miderabanan hi.
12. רַב פָּפָּא אָמַר: כִּי קָא חָשֵׁיב הֲלָכָה עוֹקֶבֶת וְעוֹקֶרֶת, הָא עוֹקֶבֶת וּמוֹסֶפֶת הִיא. rav papa amar: ki ka 'hachév halakha okevet veokeret, ha okevet oumosefet hi.
13. רַב אָשֵׁי אָמַר: הָא מַתְנִיתָא מַנִּי — רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא, דְּדָרֵישׁ כְּלָלֵי וּפְרָטֵי. rav aché amar: ha matnita mani — rabi yichmaél hi, dedaréch kelalé oufraté.

Daf 16b

1. כְּדַלַּעַת, מַנִּי — רַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּדָרֵישׁ רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי. דְּתַנְיָא: ״וְהָיָה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כׇּל שְׂעָרוֹ״ — רִיבָּה, ״אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו״ — מִיעֵט, ״וְאֶת כָּל שְׂעָרוֹ יְגַלֵּחַ״ — חָזַר וְרִיבָּה. רִיבָּה וּמִיעֵט וְרִיבָּה — רִיבָּה הַכֹּל. kedalaat, mani — rabi akiva hi, dedaréch ribouyé oumiouté. detanya: "vehaya bayom hachevii yegala'h et kol searo" — riba, "et rocho veet zekano veét gabot éna" — miét, "veet kal searo yegalé'ha" — 'hazar veriba. riba oumiét veriba — riba hakol.
2. מַאי רִיבָּה — רִיבָּה דְּכוּלֵּיהּ גּוּפֵיהּ, וּמַאי מִיעֵט — מִיעֵט שֵׂיעָר שֶׁבְּתוֹךְ הַחוֹטֶם. ma riba — riba dekhouléh gouféh, ouma miét — miét séar chebetokh ha'hotem.
3. מַאי הָוֵי עֲלַהּ? תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַב הוּנָא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: אֵין שָׁם עָפָר — מֵבִיא רַקְבּוּבִית יָרָק, וּמְקַדֵּשׁ. ma havé alah? ta chema, deamar rav houna bar aché amar rav: én cham afar — mévi rakbouvit yarak, oumkadéch.
4. וְלָא הִיא: רַקְבּוּבִית יָרָק הוּא דַּהֲוַאי עָפָר, אֵפֶר לָא הֲוַאי עָפָר. vela hi: rakbouvit yarak hou dahava afar, éfer la hava afar.
5. כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה עַל הַמַּיִם. תָּנוּ רַבָּנַן, שְׁלֹשָׁה צְרִיכִין שֶׁיֵּרָאוּ: עֲפַר סוֹטָה, וְאֵפֶר פָּרָה, וְרוֹק יְבָמָה. מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ: אַף דַּם צִפּוֹר. kedé cheyérae al hamayim. tanou rabanan, chelocha tserikhin cheyéraou: afar sota, veéfer para, verok yevama. michoum rabi yichmaél amrou: af dam tsipor.
6. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דִּכְתִיב: ״וְטָבַל אוֹתָם בְּדַם הַצִּפֹּר וְגוֹ׳״, וְתַנְיָא: ״בְּדַם״, יָכוֹל בַּדָּם וְלֹא בַּמַּיִם — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּמַּיִם״. אִי מַיִם, יָכוֹל בַּמַּיִם וְלֹא בַּדָּם — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּדָּם״. הָא כֵּיצַד? מֵבִיא מַיִם שֶׁדַּם צִיפּוֹר נִיכָּר בָּהֶן, וְכַמָּה — רְבִיעִית. ma tama derabi yichmaél, dikhtiv: "vetaval otam bedam hatsipor vego'", vetanya: "bedam", yakhol badam velo bamayim — talmoud lomar: "bamayim". i mayim, yakhol bamayim velo badam — talmoud lomar: "badam". ha kétsad? mévi mayim chedam tsipor nikar bahen, vekhama — reviit.
7. וְרַבָּנַן: הַהוּא לְגוּפֵיהּ, דְּהָכִי קָאָמַר רַחֲמָנָא: אַטְבֵּיל בְּדָם וּבְמַיִם. verabanan: haou legouféh, dehakhi kaamar ra'hamana: atbél bedam ouvmayim.
8. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אִם כֵּן, לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא: ״וְטָבַל בָּהֶם״, ״בְּדַם וּבַמַּיִם״ לְמָה לִי — לְנִיכָּר. verabi yichmaél: im kén, likhtov ra'hamana: "vetaval bahem", "bedam ouvamayim" lema li — lenikar.
9. וְרַבָּנַן: אִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״וְטָבַל בָּהֶם״, הֲוָה אָמֵינָא: הַאי לְחוֹדֵיהּ וְהַאי לְחוֹדֵיהּ, כְּתַב רַחֲמָנָא: ״בְּדַם וּבַמַּיִם״ — לְעָרְבָן. verabanan: i ketav ra'hamana "vetaval bahem", hava aména: ha le'hodéh veha le'hodéh, ketav ra'hamana: "bedam ouvamayim" — learvan.
10. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, לְעָרְבָן קְרָא אַחֲרִינָא כְּתִיב: ״וְשָׁחַט אֶת הַצִּפֹּר הָאֶחָת וְגוֹ׳״. verabi yichmaél, learvan kera a'harina ketiv: "vecha'hat et hatsipor hae'hat vego'".
11. וְרַבָּנַן: אִי מֵהָהוּא הֲוָה אָמֵינָא: לִישְׁחֲטֵיהּ סָמוּךְ לְמָנָא וְנִינְקְטִינְהוּ לִוְורִידִין, וּלְקַבְּלֵיהּ לְדָם בְּמָנָא אַחֲרִינָא, קָא מַשְׁמַע לַן. verabanan: i méhaou hava aména: lich'hatéh samoukh lemana veninketinou livridin, oulkabeléh ledam bemana a'harina, ka machma lan.
12. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יִרְמְיָה מֵרַבִּי זֵירָא: גְּדוֹלָה וּמַדְחֵת אֶת הַמַּיִם, קְטַנָּה וְנִדְחֵית מִפְּנֵי הַמַּיִם, מַהוּ? bea minéh rabi yirmeya mérabi zéra: gedola oumad'hét et hamayim, ketana venid'hét mipené hamayim, maou?
13. אֲמַר לֵיהּ: לָאו אָמֵינָא לָךְ לָא תַּפֵּיק נַפְשָׁךְ לְבַר מֵהִילְכְתָא, בְּצִפּוֹר דְּרוֹר שִׁיעֲרוּ רַבָּנַן. אֵין לְךָ גְּדוֹלָה שֶׁמַּדְחֵת אֶת הַמַּיִם, וְאֵין לְךָ קְטַנָּה שֶׁנִּדְחֵית מִפְּנֵי הַמַּיִם. amar léh: la aména lakh la tapék nafchakh levar méhilkheta, betsipor deror chiarou rabanan. én lekha gedola chemad'hét et hamayim, veén lekha ketana chenid'hét mipené hamayim.
14. תָּנוּ רַבָּנַן: הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם — פָּסוּל, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁיר. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן — tanou rabanan: hikdim afar lamayim — pasoul, verabi chimon makhchir. ma tama derabi chimon —
15. דִּכְתִיב: ״וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵיפַת הַחַטָּאת״, וְתַנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וְכִי עָפָר הוּא? וַהֲלֹא אֵפֶר הוּא! שִׁינָּה הַכָּתוּב בְּמַשְׁמָעוֹ לָדוּן הֵימֶנּוּ גְּזֵירָה שָׁוָה. נֶאֱמַר כָּאן ״עָפָר״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״עָפָר״. מָה לְהַלָּן עָפָר עַל גַּבֵּי מַיִם — אַף כָּאן עָפָר עַל גַּבֵּי מַיִם. dikhtiv: "velak'hou latamé méafar seréfat ha'hatat", vetanya, amar rabi chimon: vekhi afar hou? vahalo éfer hou! china hakatouv bemachmao ladoun hémenou gezéra chava. neemar kan "afar", veneemar lehalan "afar". ma lehalan afar al gabé mayim — af kan afar al gabé mayim.
16. וּמָה כָּאן הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם — כָּשֵׁר, אַף לְהַלָּן הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם — כָּשֵׁר. ouma kan hikdim afar lamayim — kachér, af lehalan hikdim afar lamayim — kachér.
17. וְהָתָם מְנָלַן? תְּרֵי קְרָאֵי כְּתִיבִי. כְּתִיב ״עָלָיו״, אַלְמָא אֵפֶר בְּרֵישָׁא, וּכְתִיב ״מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי״, אַלְמָא מַיִם בְּרֵישָׁא. הָא כֵּיצַד? רָצָה — זֶה נוֹתֵן, רָצָה — זֶה נוֹתֵן. vehatam menalan? teré keraé ketivi. ketiv "ala", alma éfer berécha, oukhtiv "mayim 'hayim el keli", alma mayim berécha. ha kétsad? ratsa — ze notén, ratsa — ze notén.
18. וְרַבָּנַן: ״אֶל כֶּלִי״ — דַּוְקָא, ״עָלָיו״ — לְעָרְבָן. verabanan: "el keli" — davka, "ala" — learvan.
19. וְאֵימָא: ״עָלָיו״ — דַּוְקָא, ״אֶל כֶּלִי״ — שֶׁתְּהֵא חִיּוּתָן בִּכְלִי! veéma: "ala" — davka, "el keli" — chetehé 'hiyoutan bikhli!
20. מָה מָצִינוּ בְּכׇל מָקוֹם מַכְשִׁיר לְמַעְלָה, אַף כָּאן מַכְשִׁיר לְמַעְלָה. ma matsinou bekhol makom makhchir lemala, af kan makhchir lemala.

Daf 17a

1. מַתְנִי׳ בָּא לוֹ לִכְתּוֹב אֶת הַמְּגִילָּה, מֵאֵיזֶה מָקוֹם הוּא כּוֹתֵב? matni' ba lo likhtov et hamegila, mééze makom hou kotév?
2. מִ״וְאִם לֹא שָׁכַב אִישׁ וְגוֹ׳ וְאַתְּ כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ״, mi"veim lo chakhav ich vego' veate ki satit ta'hat ichékh",
3. וְאֵינוֹ כּוֹתֵב ״וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה״. וְכוֹתֵב: ״יִתֵּן ה׳ אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה. וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ״. וְאֵינוֹ כּוֹתֵב ״וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן״. veéno kotév "vehichbia hakohén et haicha". vekhotév: "yitén h' otakh leala velichvoua. ouvaou hamayim hamarrim haéle beméayikh latsbot beten velanpil yarékh". veéno kotév "veamra haicha amén amén".
4. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא הָיָה מַפְסִיק. rabi yosé omér: lo haya mafsik.
5. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כׇּל עַצְמוֹ אֵינוֹ כּוֹתֵב אֶלָּא ״יִתֵּן ה׳ אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה וְגוֹ׳ וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ וְגוֹ׳״. וְאֵינוֹ כּוֹתֵב ״וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן״. rabi yeouda omér: kol atsmo éno kotév ela "yitén h' otakh leala velichvoua vego' ouvaou hamayim hamarrim haéle beméayikh vego'". veéno kotév "veamra haicha amén amén".
6. גְּמָ׳ בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? בְּהַאי קְרָא קָמִיפַּלְגִי: ״וְכָתַב אֶת הָאָלוֹת הָאֵלֶּה הַכֹּהֵן בַּסֵּפֶר״. gema' bema ka mipalgi? beha kera kamipalgi: "vekhatav et haalot haéle hakohén baséfer".
7. רַבִּי מֵאִיר סָבַר: ״אָלוֹת״ — אָלוֹת מַמָּשׁ. ״הָאָלוֹת״ — לְרַבּוֹת קְלָלוֹת הַבָּאוֹת מֵחֲמַת בְּרָכוֹת. ״אֵלֶּה״ — לְמַעוֹטֵי קְלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה תוֹרָה. ״הָאֵלֶּה״ — לְמַעוֹטֵי צַוּוֹאוֹת וְקַבָּלוֹת אָמֵן. rabi méir savar: "alot" — alot mamach. "haalot" — lerabot kelalot habaot mé'hamat berakhot. "éle" — lemaoté kelalot chebemichné tora. "haéle" — lemaoté tsaouoot vekabalot amén.
8. וְרַבִּי יוֹסֵי: כּוּלְּהוּ כִּדְקָאָמְרַתְּ, ״אֶת״ — לְרַבּוֹת צַוּוֹאוֹת וְקַבָּלוֹת. verabi yosé: kouleou kidkaamrate, "et" — lerabot tsaouoot vekabalot.
9. וְרַבִּי מֵאִיר — אֶתִּים לָא דָּרֵישׁ. verabi méir — etim la daréch.
10. וְרַבִּי יְהוּדָה — כּוּלְּהוּ בְּמִיעוּטֵי דָּרֵישׁ לְהוּ. ״אָלוֹת״ — אָלוֹת מַמָּשׁ. ״הָאָלוֹת״ — לְמַעוֹטֵי קְלָלוֹת הַבָּאוֹת מֵחֲמַת בְּרָכוֹת. ״אֵלֶּה״ — לְמַעוֹטֵי קְלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה תוֹרָה. ״הָאֵלֶּה״ — לְמַעוֹטֵי צַוּוֹאוֹת וְקַבָּלוֹת. verabi yeouda — kouleou bemiouté daréch leou. "alot" — alot mamach. "haalot" — lemaoté kelalot habaot mé'hamat berakhot. "éle" — lemaoté kelalot chebemichné tora. "haéle" — lemaoté tsaouoot vekabalot.
11. וְרַבִּי מֵאִיר, מַאי שְׁנָא הַאי הֵי דִּמְרַבֵּי בֵּיהּ, וּמַאי שְׁנָא הַאי הֵי דְּמַעֵיט בֵּיהּ? verabi méir, ma chena ha hé dimrabé béh, ouma chena ha hé demaét béh?
12. הֵי דְּגַבֵּי(ה ד)רִיבּוּיָא — רִיבּוּיָא (הִיא), הֵי דְּגַבֵּי(ה ד)מִיעוּטָא — מִיעוּטָא. hé degabé(h d)ribouya — ribouya (hi), hé degabé(h d)miouta — miouta.
13. וְהָא לֵית לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר מִכְּלָל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן? veha lét léh lerabi méir mikelal la ata choméa hén?
14. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם: ״הִנָּקִי״ כְּתִיב. amar rabi tan'houm: "hinaki" ketiv.
15. דָּרֵישׁ רַבִּי עֲקִיבָא: אִישׁ וְאִשָּׁה זָכוּ — שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶן. לֹא זָכוּ — אֵשׁ אוֹכַלְתָּן. daréch rabi akiva: ich veicha zakhou — chekhina bénéhen. lo zakhou — éch okhaltan.
16. אָמַר רָבָא: וּדְאִשָּׁה עֲדִיפָא מִדְּאִישׁ, מַאי טַעְמָא — הַאי מְצָרֵף, וְהַאי לָא מְצָרֵף. amar rava: oudicha adifa mideich, ma tama — ha metsaréf, veha la metsaréf.
17. אָמַר רָבָא: מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תּוֹרָה הָבֵא עָפָר לְסוֹטָה? זָכְתָה — יוֹצֵא מִמֶּנָּה בֵּן כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, דִּכְתִיב בֵּיהּ ״עָפָר וָאֵפֶר״, לֹא זָכְתָה — תַּחְזוֹר לַעֲפָרָהּ. amar rava: mipené ma amra tora havé afar lesota? zakhta — yotsé mimena bén keavraham avinou, dikhtiv béh "afar vaéfer", lo zakhta — ta'hzor laafarah.
18. דְּרֵישׁ רָבָא: בִּשְׂכַר שֶׁאָמַר אַבְרָהָם אָבִינוּ ״וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר״, זָכוּ בָּנָיו לִשְׁתֵּי מִצְוֹת, אֵפֶר פָּרָה וַעֲפַר סוֹטָה. deréch rava: biskhar cheamar avraham avinou "veanokhi afar vaéfer", zakhou bana lichté mitsot, éfer para vaafar sota.
19. וְהָאִיכָּא נָמֵי עֲפַר כִּיסּוּי הַדָּם! vehaika namé afar kisou hadam!
20. הָתָם הֶכְשֵׁר מִצְוָה אִיכָּא, הֲנָאָה לֵיכָּא. hatam hekhchér mitsva ika, hanaa léka.
21. דָּרֵשׁ רָבָא: בִּשְׂכַר שֶׁאָמַר אַבְרָהָם אָבִינוּ ״אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל״, זָכוּ בָּנָיו לִשְׁתֵּי מִצְוֹת: חוּט שֶׁל תְּכֵלֶת וּרְצוּעָה שֶׁל תְּפִלִּין. daréch rava: biskhar cheamar avraham avinou "im mi'hout vead serokh naal", zakhou bana lichté mitsot: 'hout chel tekhélet ourtsoua chel tefilin.
22. בִּשְׁלָמָא רְצוּעָה שֶׁל תְּפִלִּין, דִּכְתִיב: ״וְרָאוּ כׇּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה׳ נִקְרָא עָלֶיךָ״, וְתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ. bichlama retsoua chel tefilin, dikhtiv: "veraou kol amé haarets ki chém h' nikra alekha", vetanya, rabi eliezer hagadol omér: élou tefilin chebaroch.
23. אֶלָּא חוּט שֶׁל תְּכֵלֶת, מַאי הִיא? דְּתַנְיָא, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מָה נִשְׁתַּנָּה תְּכֵלֶת מִכׇּל מִינֵי צִבְעוֹנִין? ela 'hout chel tekhélet, ma hi? detanya, haya rabi méir omér: ma nichtana tekhélet mikol miné tsivonin?
24. מִפְּנֵי שֶׁהַתְּכֵלֶת דּוֹמֶה לַיָּם, וְיָם דּוֹמֶה לָרָקִיעַ, וְרָקִיעַ דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד — שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר״, וּכְתִיב: ״כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא״. mipené chehatekhélet dome layam, veyam dome larakia, verakia dome lekhisé hakavod — cheneemar: "vayirou ét elohé yisraél veta'hat ragla kemaasé livnat hasapir oukhetsem hachamayim latohar", oukhtiv: "kemaré even sapir demout kisé".
25. מַתְנִי׳ אֵינוֹ כּוֹתֵב לֹא עַל הַלּוּחַ, וְלֹא עַל הַנְּיָיר, וְלֹא עַל matni' éno kotév lo al halou'ha, velo al haneyar, velo al

Daf 17b

1. הַדִּיפְתְּרָא, אֶלָּא עַל הַמְּגִילָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּסֵּפֶר״. hadiftera, ela al hamegila, cheneemar: "baséfer".
2. וְאֵינוֹ כּוֹתֵב לֹא בְּקוֹמוֹס וְלֹא בְּקַנְקַנְתּוֹם, וְלֹא בְּכׇל דָּבָר שֶׁרוֹשֵׁם, אֶלָּא בִּדְיוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמָחָה״, כְּתָב שֶׁיָּכוֹל לִמָּחוֹת. veéno kotév lo bekomos velo bekankantom, velo bekhol davar cherochém, ela bido, cheneemar: "ouma'ha", ketav cheyakhol lima'hot.
3. גְּמָ׳ אָמַר רָבָא: מְגִילַּת סוֹטָה שֶׁכְּתָבָהּ בַּלַּיְלָה — פְּסוּלָה. מַאי טַעְמָא — אָתְיָא ״תּוֹרָה״ ״תּוֹרָה״. כְּתִיב הָכָא: ״וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כׇּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת״, וּכְתִיב הָתָם: ״עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט״, מָה מִשְׁפָּט בַּיּוֹם — אַף מְגִילַּת סוֹטָה בַּיּוֹם. gema' amar rava: megilat sota cheketavah balayla — pesoula. ma tama — atya "tora" "tora". ketiv hakha: "veasa lah hakohén ét kol hatora hazot", oukhtiv hatam: "al pi hatora acher yoroukha veal hamichpat", ma michpat bayom — af megilat sota bayom.
4. כְּתָבָהּ לְמַפְרֵעַ — פְּסוּלָה, דִּכְתִיב: ״וְכָתַב אֶת הָאָלוֹת הָאֵלֶּה״, כִּי דִּכְתִיבָא. ketavah lemafréa — pesoula, dikhtiv: "vekhatav et haalot haéle", ki dikhtiva.
5. כְּתָבָהּ קוֹדֶם שֶׁתְּקַבֵּל עָלֶיהָ שְׁבוּעָה — פְּסוּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִשְׁבִּיעַ״, וְאַחַר כָּךְ ״וְכָתַב״. ketavah kodem chetekabél aleha chevoua — pesoula, cheneemar: "vehichbia", vea'har kakh "vekhatav".
6. כְּתָבָהּ אִיגֶּרֶת — פְּסוּלָה. ״בַּסֵּפֶר״ אָמַר רַחֲמָנָא. ketavah igeret — pesoula. "baséfer" amar ra'hamana.

Daf 18a

1. כְּתָבָהּ עַל שְׁנֵי דַּפִּין — פְּסוּלָה. ״סֵפֶר״ אֶחָד אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים. ketavah al chené dapin — pesoula. "séfer" e'had amar ra'hamana, velo chenayim ouchlocha sefarim.
2. כָּתַב אוֹת אַחַת וּמָחַק אוֹת אַחַת, וְכָתַב אוֹת אַחַת וּמָחַק אוֹת אַחַת — פְּסוּלָה, דִּכְתִיב: ״וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כׇּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת״. katav ot a'hat ouma'hak ot a'hat, vekhatav ot a'hat ouma'hak ot a'hat — pesoula, dikhtiv: "veasa lah hakohén ét kol hatora hazot".
3. בָּעֵי רָבָא: כָּתַב שְׁתֵּי מְגִילּוֹת לִשְׁתֵּי סוֹטוֹת, וּמְחָקָן לְתוֹךְ כּוֹס אֶחָד, מַהוּ? כְּתִיבָה לִשְׁמָהּ בָּעֵינַן, וְהָאִיכָּא, אוֹ דִילְמָא בָּעֵינַן נָמֵי מְחִיקָה לִשְׁמָהּ? baé rava: katav cheté megilot lichté sotot, oum'hakan letokh kos e'had, maou? ketiva lichmah baénan, vehaika, o dilma baénan namé me'hika lichmah?
4. וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר בָּעֵינַן נָמֵי מְחִיקָה לִשְׁמָהּ, מְחָקָן בִּשְׁתֵּי כוֹסוֹת וְחָזַר וְעֵירְבָן, מַהוּ? מְחִיקָה לִשְׁמָהּ בָּעֵינַן, וְהָאִיכָּא, אוֹ דִילְמָא הָא לָאו דִּידַהּ קָא שָׁתְיָא וְהָא לָאו דִּידַהּ קָא שָׁתְיָא? veim timtsa lomar baénan namé me'hika lichmah, me'hakan bichté khosot ve'hazar veérvan, maou? me'hika lichmah baénan, vehaika, o dilma ha la didah ka chatya veha la didah ka chatya?
5. וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר הָא לָאו דִּידַהּ קָא שָׁתְיָא וְהָא לָאו דִּידַהּ קָא שָׁתְיָא, חָזַר וְחִלְּקָן, מַהוּ? יֵשׁ בְּרֵירָה, אוֹ אֵין בְּרֵירָה? תֵּיקוּ. veim timtsa lomar ha la didah ka chatya veha la didah ka chatya, 'hazar ve'hilekan, maou? yéch beréra, o én beréra? tékou.
6. בָּעֵי רָבָא: הִשְׁקָהּ בְּסִיב, מַהוּ? בִּשְׁפוֹפֶרֶת, מַהוּ? דֶּרֶךְ שְׁתִיָּה בְּכָךְ, אוֹ אֵין דֶּרֶךְ שְׁתִיָּה בְּכָךְ? תֵּיקוּ. baé rava: hichkah besiv, maou? bichfoferet, maou? derekh chetiya bekhakh, o én derekh chetiya bekhakh? tékou.
7. בָּעֵי רַב אָשֵׁי: נִשְׁפְּכוּ מֵהֶן וְנִשְׁתַּיְּירוּ מֵהֶן, מַהוּ? תֵּיקוּ. baé rav aché: nichpekhou méhen venichtayerou méhen, maou? tékou.
8. אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב: שְׁתֵּי שְׁבוּעוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּסּוֹטָה. לָמָּה? אַחַת קוֹדֶם שֶׁנִּמְחֲקָה מְגִילָּה, וְאַחַת לְאַחַר שֶׁנִּמְחֲקָה. amar rabi zéra amar rav: cheté chevouot haamourot basota. lama? a'hat kodem chenim'haka megila, vea'hat lea'har chenim'haka.
9. מַתְקֵיף לַהּ רָבָא: תַּרְוַיְיהוּ קוֹדֶם שֶׁנִּמְחֲקָה מְגִילָּה כְּתִיבָן? אֶלָּא אָמַר רָבָא: אַחַת שְׁבוּעָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ אָלָה, וְאַחַת שְׁבוּעָה שֶׁאֵין עִמָּהּ אָלָה. matkéf lah rava: tarvayou kodem chenim'haka megila ketivan? ela amar rava: a'hat chevoua cheyéch imah ala, vea'hat chevoua cheén imah ala.
10. הֵיכִי דָּמֵי שְׁבוּעָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ אָלָה? אָמַר רַב עַמְרָם אָמַר רַב: ״מַשְׁבִּיעַנִי עָלַיִךְ שֶׁלֹּא נִטְמֵאת, שֶׁאִם נִטְמֵאת יָבוֹאוּ בִּיךְ״. hékhi damé chevoua cheyéch imah ala? amar rav amram amar rav: "machbiani alayikh chelo nitmét, cheim nitmét yavoou bikh".
11. אָמַר רָבָא: אָלָה לְחוֹדַהּ קָיְימָא וּשְׁבוּעָה לְחוֹדַהּ קָיְימָא! אֶלָּא אָמַר רָבָא: ״מַשְׁבִּיעַנִי עָלַיִךְ שֶׁאִם נִטְמֵאת יָבוֹאוּ בִּיךְ״. amar rava: ala le'hodah kayma ouchvoua le'hodah kayma! ela amar rava: "machbiani alayikh cheim nitmét yavoou bikh".
12. אָמַר רַב אָשֵׁי: אָלָה — אִיכָּא, שְׁבוּעָה — לֵיכָּא! אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: ״מַשְׁבִּיעַנִי עָלַיִךְ שֶׁלֹּא נִטְמֵאת, וְאִם נִטְמֵאת יָבוֹאוּ בִּיךְ״. amar rav aché: ala — ika, chevoua — léka! ela amar rav aché: "machbiani alayikh chelo nitmét, veim nitmét yavoou bikh".
13. מַתְנִי׳ עַל מָה הִיא אוֹמֶרֶת ״אָמֵן״ ״אָמֵן״ — אָמֵן עַל הָאָלָה, אָמֵן עַל הַשְּׁבוּעָה. אָמֵן מֵאִישׁ זֶה, אָמֵן מֵאִישׁ אַחֵר. אָמֵן שֶׁלֹּא שָׂטִיתִי אֲרוּסָה וּנְשׂוּאָה matni' al ma hi omeret "amén" "amén" — amén al haala, amén al hachevoua. amén méich ze, amén méich a'hér. amén chelo satiti arousa ounsoua

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Sotah
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)