Talmud Sotah, Chapitre 2 (ב) · Daf 8b à 12a

Daf 8b

1. דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן נָמֵי לָא קַשְׁיָא. הָכָא טַעְמָא מַאי? מִשּׁוּם ״וְנִוַּסְּרוּ כׇּל הַנָּשִׁים״. הָתָם — אֵין לְךָ יִיסּוּר גָּדוֹל מִזֶּה. derabanan aderabanan namé la kachya. hakha tama ma? michoum "venivaserou kol hanachim". hatam — én lekha yisour gadol mize.
2. וְכִי תֵּימָא לַעֲבֵיד בַּהּ תַּרְתֵּי — אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ, אָמַר קְרָא: ״וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ״ — בְּרוֹר לוֹ מִיתָה יָפָה. vekhi téma laavéd bah tarté — amar rav na'hman amar raba bar avouh, amar kera: "veahavta leréakha kamokha" — beror lo mita yafa.
3. לֵימָא דְּרַב נַחְמָן תַּנָּאֵי הִיא? לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַב נַחְמָן. וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, מָר סָבַר: בִּזְיוֹנֵיהּ עֲדִיף לֵיהּ טְפֵי מִצַּעְרָא דְגוּפֵיהּ, וּמָר סָבַר: צַעְרָא דְגוּפֵיהּ עֲדִיף לֵיהּ טְפֵי מִבִּזְיוֹנֵיהּ. léma derav na'hman tanaé hi? la, dekhoulé alma it leou derav na'hman. vehakha beha kamipalgi, mar savar: bizonéh adif léh tefé mitsara degouféh, oumar savar: tsara degouféh adif léh tefé mibizonéh.
4. הָיְתָה מְכוּסָּה לְבָנִים וְכוּ׳. תָּנָא, אִם הָיוּ שְׁחוֹרִים נָאִים לָהּ — מְכַסִּין אוֹתָהּ בְּגָדִים מְכוֹעָרִים. hayta mekhousa levanim vekhou'. tana, im haou che'horim naim lah — mekhasin otah begadim mekhoarim.
5. הָיוּ עָלֶיהָ כְּלֵי זָהָב וְכוּ׳. פְּשִׁיטָא, הַשְׁתָּא נַוּוֹלֵי מְנַוֵּויל לַהּ, הָנֵי מִיבַּעְיָא? מַהוּ דְּתֵימָא: בְּהָנֵי אִית לַהּ בִּזָּיוֹן טְפֵי, כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי: שָׁלִיחַ עַרְטִיל וְסָיֵים מְסָאנֵי. קָא מַשְׁמַע לַן. haou aleha kelé zahav vekhou'. pechita, hachta naouolé menavél lah, hané mibaya? maou detéma: behané it lah bizaon tefé, kidamri inaché: chali'ha artil vesayém mesané. ka machma lan.
6. וְאַחַר כָּךְ מֵבִיא חֶבֶל וְכוּ׳. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אַבָּא מֵרַב הוּנָא: חֶבֶל הַמִּצְרִי מַהוּ שֶׁיְּעַכֵּב בְּסוֹטָה? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא יִשָּׁמְטוּ בְּגָדֶיהָ מֵעָלֶיהָ הוּא, וּבְצִלְצוֹל קָטָן נָמֵי סַגִּי, אוֹ דִילְמָא מִשּׁוּם דְּאָמַר מָר ״הִיא חָגְרָה לוֹ בְּצִלְצוֹל, לְפִיכָךְ כֹּהֵן מֵבִיא חֶבֶל הַמִּצְרִי וְקוֹשֵׁר לָהּ לְמַעְלָה מִדַּדֶּיהָ״ — מְעַכֵּב? vea'har kakh mévi 'hevel vekhou'. bea minéh rabi aba mérav houna: 'hevel hamitsri maou cheyeakév besota? michoum chelo yichamtou begadeha méaleha hou, ouvtsiltsol katan namé sagi, o dilma michoum deamar mar "hi 'hagra lo betsiltsol, lefikhakh kohén mévi 'hevel hamitsri vekochér lah lemala midadeha" — meakév?
7. אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵיתוּהָ: וְאַחַר כָּךְ מֵבִיא חֶבֶל הַמִּצְרִי וְקוֹשְׁרוֹ לָהּ לְמַעְלָה מִדַּדֶּיהָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁמְטוּ בְּגָדֶיהָ מֵעָלֶיהָ. amar léh, tenétouha: vea'har kakh mévi 'hevel hamitsri vekochro lah lemala midadeha, kedé chelo yichamtou begadeha méaleha.
8. וְכׇל הָרוֹצֶה לִרְאוֹת בָּהּ יִרְאֶה וְכוּ׳. הָא גוּפָא קַשְׁיָא. אָמְרַתְּ: כָּל הָרוֹצֶה לִרְאוֹת בָּהּ רוֹאֶה, אַלְמָא לָא שְׁנָא גַּבְרֵי וְלָא שְׁנָא נְשֵׁי, וַהֲדַר תָּנֵי: כׇּל הַנָּשִׁים מוּתָּרוֹת לִרְאוֹתָהּ: נָשִׁים — אִין, אֲנָשִׁים — לָא. vekhol harotse lirot bah yire vekhou'. ha goufa kachya. amrate: kal harotse lirot bah roe, alma la chena gavré vela chena neché, vahadar tané: kol hanachim moutarot lirotah: nachim — in, anachim — la.
9. אָמַר אַבָּיֵי: תַּרְגְּמַהּ אֲנָשִׁים. אָמַר לֵיהּ רָבָא: וְהָא ״כָּל הָרוֹצֶה לִרְאוֹת בָּהּ רוֹאֶה״ קָתָנֵי! amar abayé: targemah anachim. amar léh rava: veha "kal harotse lirot bah roe" katané!
10. אֶלָּא אָמַר רָבָא: כׇּל הָרוֹצֶה לִרְאוֹת בָּהּ רוֹאֶה, לָא שְׁנָא גַּבְרֵי וְלָא שְׁנָא נְשֵׁי. וְנָשִׁים חַיָּיבוֹת לִרְאוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנִוַּסְּרוּ כׇּל הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה״. ela amar rava: kol harotse lirot bah roe, la chena gavré vela chena neché. venachim 'hayavot lirotah, cheneemar: "venivaserou kol hanachim velo taasena kezimatkhena".
11. מַתְנִי׳ בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד — בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ. הִיא קִשְּׁטָה אֶת עַצְמָהּ לַעֲבֵירָה — הַמָּקוֹם נִוְּולָהּ. הִיא גִּלְּתָה אֶת עַצְמָהּ לַעֲבֵירָה — הַמָּקוֹם גִּלָּה עָלֶיהָ. בַּיָּרֵךְ הִתְחִילָּה בַּעֲבֵירָה תְּחִילָּה וְאַחַר כָּךְ הַבֶּטֶן — לְפִיכָךְ תִּלְקֶה הַיָּרֵךְ תְּחִילָּה וְאַחַר כָּךְ הַבֶּטֶן, וּשְׁאָר כָּל הַגּוּף לֹא פָּלַט. matni' bemida cheadam modéd — bah moddin lo. hi kicheta et atsmah laavéra — hamakom nioulah. hi gileta et atsmah laavéra — hamakom gila aleha. bayarékh hit'hila baavéra te'hila vea'har kakh habeten — lefikhakh tilke hayarékh te'hila vea'har kakh habeten, ouchar kal hagouf lo palat.
12. גְּמָ׳ אָמַר רַב יוֹסֵף: אַף עַל גַּב דְּמִדָּה בְּטֵילָה, בַּמִּדָּה לֹא בָּטֵיל. gema' amar rav yoséf: af al gav demida betéla, bamida lo batél.
13. דְּאָמַר רַב יוֹסֵף, וְכֵן תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁבָּטְלָה סַנְהֶדְרִי — אַרְבַּע מִיתוֹת לֹא בָּטְלוּ. וְהָא בָּטְלוּ?! אֶלָּא: דִּין אַרְבַּע מִיתוֹת לֹא בָּטְלוּ. deamar rav yoséf, vekhén tané rabi 'hiya: miyom che'harav bét hamikdach, af al pi chebatla sanhedri — arba mitot lo batlou. veha batlou?! ela: din arba mitot lo batlou.
14. מִי שֶׁנִּתְחַיֵּיב סְקִילָה — אוֹ נוֹפֵל מִן הַגָּג, אוֹ חַיָּה דּוֹרַסְתּוֹ. מִי שֶׁנִּתְחַיֵּיב שְׂרֵיפָה — אוֹ נוֹפֵל בִּדְלֵיקָה, אוֹ נָחָשׁ מַכִּישׁוֹ. מִי שֶׁנִּתְחַיֵּיב הֲרִיגָה — אוֹ נִמְסָר לַמַּלְכוּת, אוֹ לִיסְטִין בָּאִין עָלָיו. מִי שֶׁנִּתְחַיֵּיב חֲנִיקָה — אוֹ טוֹבֵעַ בַּנָּהָר, אוֹ מֵת בִּסְרוֹנְכֵי. mi chenit'hayév sekila — o nofél min hagag, o 'haya dorasto. mi chenit'hayév seréfa — o nofél bidléka, o na'hach makicho. mi chenit'hayév hariga — o nimsar lamalkhout, o listin bain ala. mi chenit'hayév 'hanika — o tovéa banahar, o mét bisronkhé.
15. תַּנְיָא, הָיָה רַבִּי אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁבְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ — שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְּחָהּ תְּרִיבֶנָּה״. tanya, haya rabi omér: minayin chebemida cheadam modéd bah moddin lo — cheneemar: "besasea bechale'hah terivena".
16. אֵין לִי אֶלָּא סְאָה, מִנַּיִן לְרַבּוֹת תַּרְקַב וַחֲצִי תַּרְקַב, קַב וַחֲצִי קַב, רוֹבַע וַחֲצִי רוֹבַע, תּוֹמֶן וְעוּכְלָא, מִנַּיִן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּי כׇּל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ״. én li ela sea, minayin lerabot tarkav va'hatsi tarkav, kav va'hatsi kav, rova va'hatsi rova, tomen veoukhla, minayin — talmoud lomar: "ki kol seon soén beraach".
17. וּמִנַּיִן שֶׁכׇּל פְּרוּטָה וּפְרוּטָה מִצְטָרֶפֶת לְחֶשְׁבּוֹן גָּדוֹל — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אַחַת לְאַחַת לִמְצֹא חֶשְׁבּוֹן״. ouminayin chekol perouta oufrouta mitstarefet le'hechbon gadol — talmoud lomar: "a'hat lea'hat limtso 'hechbon".
18. וְכֵן מָצִינוּ בַּסּוֹטָה, שֶׁבַּמִּדָּה שֶׁמָּדְדָה — בָּהּ מָדְדוּ לָהּ: הִיא עָמְדָה עַל פֶּתַח בֵּיתָהּ לֵירָאוֹת לוֹ — לְפִיכָךְ כֹּהֵן מַעֲמִידָהּ עַל שַׁעַר נִקָּנוֹר וּמַרְאֶה קְלוֹנָהּ לַכֹּל. הִיא פָּרְסָה לוֹ סוּדָרִין נָאִין עַל רֹאשָׁהּ — לְפִיכָךְ כֹּהֵן נוֹטֵל כִּפָּה מֵעַל רֹאשָׁהּ וּמַנִּיחוֹ תַּחַת רַגְלֶיהָ. הִיא קִשְּׁטָה לוֹ פָּנֶיהָ — לְפִיכָךְ vekhén matsinou basota, chebamida chemadda — bah maddou lah: hi amda al peta'h bétah léraot lo — lefikhakh kohén maamidah al chaar nikanor oumare kelonah lakol. hi parsa lo soudarin nain al rochah — lefikhakh kohén notél kipa méal rochah oumani'ho ta'hat ragleha. hi kicheta lo paneha — lefikhakh

Daf 9a

1. פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת. הִיא כָּחֲלָה לוֹ עֵינֶיהָ — לְפִיכָךְ עֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת. הִיא קָלְעָה לוֹ אֶת שְׂעָרָהּ — לְפִיכָךְ כֹּהֵן סוֹתֵר אֶת שְׂעָרָהּ. הִיא הֶרְאֲתָה לוֹ בְּאֶצְבַּע — לְפִיכָךְ צִיפּוֹרְנֶיהָ נוֹשְׁרוֹת. הִיא חָגְרָה לוֹ בְּצִילְצוֹל — לְפִיכָךְ כֹּהֵן מֵבִיא חֶבֶל הַמִּצְרִי וְקוֹשֵׁר לָהּ לְמַעְלָה מִדַּדֶּיהָ. הִיא פָּשְׁטָה לוֹ אֶת יְרֵיכָהּ — לְפִיכָךְ יְרֵיכָהּ נוֹפֶלֶת. paneha morikot. hi ka'hala lo éneha — lefikhakh éneha boltot. hi kala lo et searah — lefikhakh kohén sotér et searah. hi herata lo beetsba — lefikhakh tsiporneha nochrot. hi 'hagra lo betsiltsol — lefikhakh kohén mévi 'hevel hamitsri vekochér lah lemala midadeha. hi pachta lo et yerékhah — lefikhakh yerékhah nofelet.
2. הִיא קִיבְּלַתּוּ עַל כְּרֵיסָהּ — לְפִיכָךְ בִּטְנָהּ צָבָה. הִיא הֶאֱכִילַתּוּ מַעֲדַנֵּי עוֹלָם — לְפִיכָךְ קׇרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְּהֵמָה. הִיא הִשְׁקַתְהוּ יַיִן מְשׁוּבָּח בְּכוֹסוֹת מְשׁוּבָּחִים — לְפִיכָךְ כֹּהֵן מַשְׁקֶה מַיִם הַמָּרִים בִּמְקִידָּה שֶׁל חֶרֶשׂ. hi kibelatou al kerésah — lefikhakh bitnah tsava. hi heekhilatou maadané olam — lefikhakh korbanah maakhal behéma. hi hichkatou yayin mechouba'h bekhosot mechouba'him — lefikhakh kohén machke mayim hamarim bimkida chel 'heres.
3. הִיא עָשְׂתָה בַּסֵּתֶר — ״יוֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן״ שָׂם בָּהּ פָּנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף לֵאמֹר לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן וְגוֹ׳״. hi asta baséter — "yochév beséter elon" sam bah panim, cheneemar: "veén noéf chamra nechef lémor lo techouréni ayin vego'".
4. דָּבָר אַחֵר: הִיא עָשְׂתָה בַּסֵּתֶר — הַמָּקוֹם פִּירְסְמָה בַּגָּלוּי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תִּכַּסֶּה שִׂנְאָה בְּמַשָּׁאוֹן תִּגָּלֶה רָעָתוֹ בְקָהָל (וְגוֹ׳)״. davar a'hér: hi asta baséter — hamakom pirsema bagalou, cheneemar: "tikase sina bemachaon tigale raato vekahal (vego')".
5. וּמֵאַחַר דְּנָפְקָא לֵיהּ מֵ״אַחַת לְאַחַת לִמְצֹא חֶשְׁבּוֹן״, ״כִּי כׇל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ״ לְמָה לִי? לְכַמִּדָּה. ouméa'har denafka léh mé"a'hat lea'hat limtso 'hechbon", "ki khol seon soén beraach" lema li? lekhamida.
6. וּמֵאַחַר דְּנָפְקָא לֵיהּ מִ״כִּי כׇל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ״, ״בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְּחָהּ תְּרִיבֶנָּה״ לְמָה לִי? ouméa'har denafka léh mi"ki khol seon soén beraach", "besasea bechale'hah terivena" lema li?
7. לְכִדְרַב חִינָּנָא בַּר פָּפָּא. דְּאָמַר רַב חִינָּנָא בַּר פָּפָּא: אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרָע מִן הָאוּמָּה עַד שְׁעַת שִׁילּוּחָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְּחָהּ וְגוֹ׳״. lekhidrav 'hinana bar papa. deamar rav 'hinana bar papa: én hakadoch baroukh hou nifra min haouma ad cheat chilou'hah, cheneemar: "besasea bechale'hah vego'".
8. אִינִי? וְהָאָמַר רָבָא: שָׁלֹשׁ(ה) כּוֹסוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּמִצְרַיִם, לָמָּה? אַחַת שֶׁשָּׁתָת בִּימֵי מֹשֶׁה, וְאַחַת שֶׁשָּׁתָת בִּימֵי פַּרְעֹה נְכֹה, וְאַחַת שֶׁעֲתִידָה לִשְׁתּוֹת עִם חַבְרוֹתֶיהָ! ini? vehaamar rava: chaloch(h) kosot haamourot bemitsrayim, lama? a'hat chechatat bimé moche, vea'hat chechatat bimé paro nekho, vea'hat cheatida lichtot im 'havroteha!
9. וְכִי תֵּימָא הָנָךְ אֲזַדוּ וְהָנֵי אַחֲרִינֵי נִינְהוּ — וְהָתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מִנְיָמִין גֵּר הַמִּצְרִי הָיָה לִי חָבֵר מִתַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר מִנְיָמִין גֵּר הַמִּצְרִי: אֲנִי מִצְרִי רִאשׁוֹן, וְנָשָׂאתִי מִצְרִית רִאשׁוֹנָה, אַשִּׂיא לִבְנֵי מִצְרִית שְׁנִיָּה כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בֶּן בְּנִי מוּתָּר לָבֹא בַּקָּהָל! vekhi téma hanakh azadou vehané a'hariné ninou — vehatanya, amar rabi yeouda: minyamin gér hamitsri haya li 'havér mitalmidé rabi akiva. amar minyamin gér hamitsri: ani mitsri richon, venasati mitsrit richona, asi livné mitsrit cheniya kedé cheyehé ben beni moutar lavo bakahal!
10. אֶלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר: אָמַר רַב חִינָּנָא בַּר פָּפָּא: אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרָע מִן הַמֶּלֶךְ עַד שְׁעַת שִׁילּוּחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְּחָהּ תְּרִיבֶנָּה וְגוֹ׳״. ela i itemar hakhi itemar: amar rav 'hinana bar papa: én hakadoch baroukh hou nifra min hamelekh ad cheat chilou'ho, cheneemar: "besasea bechale'hah terivena vego'".
11. אַמֵּימָר מַתְנֵי לְהָא דְּרַב חִינָּנָא בַּר פָּפָּא אַהָא, מַאי דִּכְתִיב: ״כִּי אֲנִי ה׳ לֹא שָׁנִיתִי וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם״? ״אֲנִי ה׳ לֹא שָׁנִיתִי״ — לֹא הִכֵּיתִי לְאוּמָּהּ וְשָׁנִיתִי לָהּ. ״וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם״ — הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״חִצַּי אֲכַלֶּה בָּם״. חִצַּי כָּלִין, וְהֵן אֵינָן כָּלִין. amémar matné leha derav 'hinana bar papa aha, ma dikhtiv: "ki ani h' lo chaniti veatem bené yaakov lo khelitem"? "ani h' lo chaniti" — lo hikéti leoumah vechaniti lah. "veatem bené yaakov lo khelitem" — haynou dikhtiv: "'hitsa akhale bam". 'hitsa kalin, vehén énan kalin.
12. אָמַר רַב הַמְנוּנָא: אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרָע מִן הָאָדָם עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא סְאָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בִּמְלֹאות שִׂפְקוֹ יֵצֶר לוֹ וְגוֹ׳״. amar rav hamnouna: én hakadoch baroukh hou nifra min haadam ad chetitmalé seato, cheneemar: "bimlot sifko yétser lo vego'".
13. דָּרֵשׁ רַב חִינָּנָא בַּר פָּפָּא, מַאי דִּכְתִיב: ״רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּה׳ לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה״? אַל תִּקְרֵי ״נָאוָה תְהִלָּה״, אֶלָּא ״נָוֶה תְהִלָּה״, זֶה מֹשֶׁה וְדָוִד, שֶׁלֹּא שָׁלְטוּ שׂוֹנְאֵיהֶם בְּמַעֲשֵׂיהֶם. daréch rav 'hinana bar papa, ma dikhtiv: "ranenou tsadikim ba' laycharim nava tehila"? al tikré "nava tehila", ela "nave tehila", ze moche vedavid, chelo chaltou sonéhem bemaaséhem.
14. דָּוִד — דִּכְתִיב: ״טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ״. מֹשֶׁה — דְּאָמַר מָר: מִשֶּׁנִּבְנָה מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן נִגְנַז אֹהֶל מוֹעֵד, קְרָשָׁיו קְרָסָיו וּבְרִיחָיו וְעַמּוּדָיו וַאֲדָנָיו. הֵיכָא? אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר אֲבִימִי: תַּחַת מְחִילּוֹת שֶׁל הֵיכָל. david — dikhtiv: "tavou vaarets cheareha". moche — deamar mar: michenivna mikdach richon nignaz ohel moéd, keracha kerasa ouvri'ha veamouda vaadana. hékha? amar rav 'hisda amar avimi: ta'hat me'hilot chel hékhal.
15. תָּנוּ רַבָּנַן: סוֹטָה נָתְנָה עֵינֶיהָ בְּמִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָהּ, מַה שֶּׁבִּיקְּשָׁה — לֹא נִיתַּן לָהּ, וּמַה שֶּׁבְּיָדָהּ — נְטָלוּהוּ מִמֶּנָּה. שֶׁכׇּל הַנּוֹתֵן עֵינָיו בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ — מַה שֶּׁמְבַקֵּשׁ אֵין נוֹתְנִין לוֹ, וּמַה שֶּׁבְּיָדוֹ — נוֹטְלִין הֵימֶנּוּ. tanou rabanan: sota natna éneha bemi cheéno raou lah, ma chebikecha — lo nitan lah, ouma chebeyadah — netalouou mimena. chekol hanotén éna bema cheéno chelo — ma chemvakéch én notnin lo, ouma chebeyado — notlin hémenou.

Daf 9b

1. וְכֵן מָצִינוּ בְּנָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, שֶׁנָּתַן עֵינָיו בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹ — מַה שֶּׁבִּיקֵּשׁ לֹא נָתְנוּ לוֹ, וּמַה שֶּׁבְּיָדוֹ נְטָלוּהוּ מִמֶּנּוּ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי אָמַרְתִּי יְהֵא מֶלֶךְ עַל כׇּל בְּהֵמָה וְחַיָּה, וְעַכְשָׁיו ״אָרוּר הוּא מִכׇּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה״. vekhén matsinou bena'hach hakadmoni, chenatan éna bema cheéno raou lo — ma chebikéch lo natnou lo, ouma chebeyado netalouou mimenou. amar hakadoch baroukh hou: ani amarti yehé melekh al kol behéma ve'haya, veakhcha "arour hou mikol habehéma oumikol 'hayat hasade".
2. אֲנִי אָמַרְתִּי יְהַלֵּךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה, עַכְשָׁיו — ״עַל גְּחוֹנוֹ יֵלֵךְ״. אֲנִי אָמַרְתִּי יְהֵא מַאֲכָלוֹ מַאֲכַל אָדָם, עַכְשָׁיו — ״עָפָר יֹאכַל״. הוּא אָמַר אֶהֱרוֹג אֶת אָדָם וְאֶשָּׂא אֶת חַוָּה, עַכְשָׁיו — ״אֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ״. ani amarti yehalékh bekoma zekoufa, akhcha — "al ge'hono yélékh". ani amarti yehé maakhalo maakhal adam, akhcha — "afar yokhal". hou amar eherog et adam veesa et 'hava, akhcha — "éva achit bénkha ouvén haicha ouvén zarakha ouvén zarah".
3. וְכֵן מָצִינוּ בְּקַיִן וְקֹרַח וּבִלְעָם וְדוֹאֵג וַאֲחִיתוֹפֶל וְגֵחֲזִי וְאַבְשָׁלוֹם וַאֲדוֹנִיָּהוּ וְעוּזִּיָּהוּ וְהָמָן — שֶׁנָּתְנוּ עֵינֵיהֶם בְּמַה שֶּׁאֵינוֹ רָאוּי לָהֶם. מַה שֶּׁבִּיקְּשׁוּ — לֹא נִיתַּן לָהֶם, וּמַה שֶּׁבְּיָדָם — נְטָלוּהוּ מֵהֶם. vekhén matsinou bekayin vekora'h ouvilam vedoég vaa'hitofel vegé'hazi veavchalom vaadoniyaou veouziyaou vehaman — chenatnou énéhem bema cheéno raou lahem. ma chebikechou — lo nitan lahem, ouma chebeyadam — netalouou méhem.
4. בַּיָּרֵךְ הִתְחִילָּה בַּעֲבֵירָה וְכוּ׳. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב: ״בְּתֵת ה׳ אֶת יְרֵכֵךְ נוֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה״ — וְהָכְתִיב: ״וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ״? bayarékh hit'hila baavéra vekhou'. mena hané milé? iléma michoum dikhtiv: "betét h' et yerékhékh nofelet veet bitnékh tsava" — vehakhtiv: "vetsavta vitnah venafla yerékhah"?
5. אֲמַר אַבָּיֵי: כִּי לָיֵיט — לָיֵיט תְּחִילָּה יָרֵךְ, וַהֲדַר בֶּטֶן לָיֵיט, וּמַיָּא כִּי בָּדְקִי — כִּי אוֹרְחַיְיהוּ בָּדְקִי, בֶּטֶן בְּרֵישָׁא וַהֲדַר יָרֵךְ. בִּקְלָלָה נָמֵי כְּתִיב: ״לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ״! הָהוּא דְּמוֹדַע לַהּ כֹּהֵן דְּבֶטֶן בְּרֵישָׁא וַהֲדַר יָרֵךְ, שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לַעַז עַל מַיִם הַמָּרִים. amar abayé: ki layét — layét te'hila yarékh, vahadar beten layét, oumaya ki badki — ki or'hayou badki, beten berécha vahadar yarékh. biklala namé ketiv: "latsbot beten velanpil yarékh"! haou demoda lah kohén deveten berécha vahadar yarékh, chelo leotsi laaz al mayim hamarim.
6. מַתְנִי׳ שִׁמְשׁוֹן הָלַךְ אַחַר עֵינָיו — לְפִיכָךְ נִקְּרוּ פְּלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאחֲזוּהוּ פְלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו״. matni' chimchon halakh a'har éna — lefikhakh nikerou pelichtim et éna, cheneemar: "vayo'hazouou felichtim vaynakerou et éna".
7. אַבְשָׁלוֹם נִתְגָּאָה בִּשְׂעָרוֹ — לְפִיכָךְ נִתְלָה בִּשְׂעָרוֹ. וּלְפִי שֶׁבָּא עַל עֶשֶׂר פִּלַגְשֵׁי אָבִיו — לְפִיכָךְ נִתְּנוּ בּוֹ עֶשֶׂר לוֹנְבִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּסֹבּוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים נוֹשְׂאֵי כְּלֵי יוֹאָב״. וּלְפִי שֶׁגָּנַב שָׁלֹשׁ גְּנֵבוֹת: לֵב אָבִיו, וְלֵב בֵּית דִּין, וְלֵב יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְגַנֵּב אַבְשָׁלוֹם אֶת לֵב אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל״ — לְפִיכָךְ נִתְקְעוּ בּוֹ שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקַּח שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים בְּכַפּוֹ וַיִּתְקָעֵם בְּלֵב אַבְשָׁלוֹם״. avchalom nitgaa bisaro — lefikhakh nitla bisaro. oulfi cheba al eser pilagché avi — lefikhakh nitenou bo eser lonviyot, cheneemar: "vayasobou asara anachim nosé kelé yoav". oulfi cheganav chaloch genévot: lév avi, velév bét din, velév yisraél, cheneemar: "vayganév avchalom et lév anché yisraél" — lefikhakh nitkeou bo chelocha chevatim, cheneemar: "vayika'h chelocha chevatim bekhapo vayitkaém belév avchalom".
8. וְכֵן לְעִנְיַן הַטּוֹבָה: מִרְיָם הִמְתִּינָה לְמֹשֶׁה שָׁעָה אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתֵּתַצַּב אֲחוֹתוֹ מֵרָחוֹק״ — לְפִיכָךְ נִתְעַכְּבוּ לָהּ יִשְׂרָאֵל שִׁבְעָה יָמִים בַּמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם״. vekhén leinyan hatova: miryam himtina lemoche chaa a'hat, cheneemar: "vatétatsav a'hoto méra'hok" — lefikhakh nitakevou lah yisraél chiva yamim bamidbar, cheneemar: "vehaam lo nasa ad héaséf miryam".
9. יוֹסֵף זָכָה לִקְבּוֹר אֶת אָבִיו, וְאֵין בְּאֶחָיו גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת אָבִיו וַיַּעֲלוּ עִמּוֹ גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים״. מִי לָנוּ גָּדוֹל מִיּוֹסֵף, שֶׁלֹּא נִתְעַסֵּק בּוֹ אֶלָּא מֹשֶׁה. yoséf zakha likbor et avi, veén bee'ha gadol mimenou, cheneemar: "vayaal yoséf likbor et avi vayaalou imo gam rekhev gam parachim". mi lanou gadol miyoséf, chelo nitasék bo ela moche.
10. מֹשֶׁה זָכָה בְּעַצְמוֹת יוֹסֵף, וְאֵין בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ״ — מִי גָּדוֹל מִמֹּשֶׁה שֶׁלֹּא נִתְעַסֵּק בּוֹ אֶלָּא הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקְבֹּר אוֹתוֹ בַּגַּי״. לֹא עַל מֹשֶׁה בִּלְבַד אָמְרוּ, אֶלָּא עַל כׇּל הַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה׳ יַאַסְפֶךָ״. moche zakha beatsmot yoséf, veén beyisraél gadol mimenou, cheneemar: "vayika'h moche et atsmot yoséf imo" — mi gadol mimoche chelo nitasék bo ela hamakom, cheneemar: "vayikbor oto baga". lo al moche bilvad amrou, ela al kol hatsadikim, cheneemar: "vehalakh lefanekha tsidkekha kevod h' yaasfekha".
11. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: שִׁמְשׁוֹן בְּעֵינָיו מָרַד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי״ — לְפִיכָךְ נִקְּרוּ פְּלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאחֲזוּהוּ פְלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו״. gema' tanou rabanan: chimchon beéna marad, cheneemar: "vayomer chimchon el avi otah ka'h li ki hi yachra veéna" — lefikhakh nikerou pelichtim et éna, cheneemar: "vayo'hazouou felichtim vaynakerou et éna".
12. אִינִי? וְהָכְתִיב: ״וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵה׳ הִיא״. כִּי אֲזַל מִיהָא — בָּתַר יַשְׁרוּתֵיהּ אֲזַל. ini? vehakhtiv: "veavi veimo lo yadou ki mé' hi". ki azal miha — batar yachroutéh azal.
13. תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: תְּחִילַּת קִלְקוּלוֹ בְּעַזָּה, לְפִיכָךְ לָקָה בְּעַזָּה. תְּחִילַּת קִלְקוּלוֹ בְּעַזָּה, דִּכְתִיב: ״וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן עַזָּתָה וַיַּרְא שָׁם אִשָּׁה זוֹנָה וְגוֹ׳״, לְפִיכָךְ לָקָה בְּעַזָּה דִּכְתִיב: ״וַיּוֹרִידוּ אוֹתוֹ עַזָּתָהּ״. tanya, rabi omér: te'hilat kilkoulo beaza, lefikhakh laka beaza. te'hilat kilkoulo beaza, dikhtiv: "vayélekh chimchon azata vayar cham icha zona vego'", lefikhakh laka beaza dikhtiv: "vayoridou oto azatah".
14. וְהָכְתִיב: ״וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן תִּמְנָתָה״? תְּחִלַּת קִלְקוּלוֹ מִיהָא בְּעַזָּה הֲוָה. vehakhtiv: "vayéred chimchon timnata"? te'hilat kilkoulo miha beaza hava.
15. ״וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיֶּאֱהַב אִשָּׁה בְּנַחַל שֹׂרֵק וּשְׁמָהּ דְּלִילָה״. תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: אִילְמָלֵא לֹא נִקְרָא שְׁמָהּ ״דְּלִילָה״ — רְאוּיָה הָיְתָה שֶׁתִּקָּרֵא דְּלִילָה: דִּילְדְּלָה אֶת כֹּחוֹ, דִּילְדְּלָה אֶת לִבּוֹ, דִּילְדְּלָה אֶת מַעֲשָׂיו. "vayhi a'haré khén vayeehav icha bena'hal sorék ouchmah delila". tanya, rabi omér: ilmalé lo nikra chemah "delila" — reouya hayta chetikaré delila: dildela et ko'ho, dildela et libo, dildela et maasa.
16. דִּילְדְּלָה אֶת כֹּחוֹ — דִּכְתִיב: ״וַיָּסַר כֹּחוֹ מֵעָלָיו״. דִּילְדְּלָה אֶת לִבּוֹ — דִּכְתִיב: ״וַתֵּרֶא דְּלִילָה כִּי הִגִּיד לָהּ אֶת כׇּל לִבּוֹ״. דִּילְדְּלָה אֶת מַעֲשָׂיו — דְּאִיסְתַּלַּק שְׁכִינָה מִינֵּיהּ, דִּכְתִיב: ״וְהוּא לֹא יָדַע כִּי ה׳ סָר מֵעָלָיו״. dildela et ko'ho — dikhtiv: "vayasar ko'ho méala". dildela et libo — dikhtiv: "vatére delila ki higid lah et kol libo". dildela et maasa — deistalak chekhina minéh, dikhtiv: "veou lo yada ki h' sar méala".
17. ״וַתֵּרֶא דְּלִילָה כִּי הִגִּיד לָהּ אֶת כׇּל לִבּוֹ״. מְנָא יָדְעָה? אָמַר רַבִּי חָנִין אָמַר רַב: נִיכָּרִין דִּבְרֵי אֱמֶת. אַבָּיֵי אָמַר: יָדְעָה בּוֹ בְּאוֹתוֹ צַדִּיק דְּלָא מַפֵּיק שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה. כֵּיוָן דַּאֲמַר ״נְזִיר אֱלֹהִים אֲנִי״, אֲמַרָה: הַשְׁתָּא וַדַּאי קוּשְׁטָא קָאָמַר. "vatére delila ki higid lah et kol libo". mena yada? amar rabi 'hanin amar rav: nikarin divré emet. abayé amar: yada bo beoto tsadik dela mapék chém chamayim levatala. kévan daamar "nezir elohim ani", amara: hachta vada kouchta kaamar.
18. ״וַיְהִי כִּי הֵצִיקָה לּוֹ בִדְבָרֶיהָ כׇּל הַיָּמִים וַתְּאַלְצֵהוּ״. מַאי ״וַתְּאַלְצֵהוּ״? אָמַר רַבִּי יִצְחָק דְּבֵי רַבִּי אַמֵּי: בִּשְׁעַת גְּמַר בִּיאָה נִשְׁמְטָה מִתַּחְתָּיו. "vayhi ki hétsika lo vidvareha kol hayamim vatealtséou". ma "vatealtséou"? amar rabi yits'hak devé rabi amé: bichat gemar bia nichmeta mita'hta.
19. ״וְעַתָּה הִשָּׁמְרִי נָא וְאַל תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר וְאַל תֹּאכְלִי כׇּל טָמֵא״. מַאי ״כׇּל טָמֵא״? וְתוּ: עַד הַשְׁתָּא דְּבָרִים טְמֵאִים קָאָכְלָה?! אָמַר רַבִּי יִצְחָק דְּבֵי רַבִּי אַמֵּי: דְּבָרִים הָאֲסוּרִים בְּנָזִיר. "veata hichamri na veal tichti yayin vechékhar veal tokhli kol tamé". ma "kol tamé"? vetou: ad hachta devarim teméim kaakhla?! amar rabi yits'hak devé rabi amé: devarim haasourim benazir.
20. ״וַיִּבְקַע אֱלֹהִים אֶת הַמַּכְתֵּשׁ אֲשֶׁר בַּלֶּחִי״. אָמַר רַבִּי יִצְחָק דְּבֵי רַבִּי אַמֵּי: הוּא אִיוָּה לְדָבָר טָמֵא — לְפִיכָךְ נִתְלוּ חַיָּיו בְּדָבָר טָמֵא. "vayivka elohim et hamakhtéch acher bale'hi". amar rabi yits'hak devé rabi amé: hou iva ledavar tamé — lefikhakh nitlou 'haya bedavar tamé.
21. ״וַתָּחֵל רוּחַ ה׳ וְגוֹ׳״. אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: חָלְתָה נְבוּאָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ, דִּכְתִיב: ״יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ״. "vata'hél rou'ha h' vego'". amar rabi 'hama berabi 'hanina: 'halta nevouato chel yaakov avinou, dikhtiv: "yehi dan na'hach alé derekh".
22. ״לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה דָן״, אָמַר רַבִּי יִצְחָק דְּבֵי רַבִּי אַמֵּי: מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה שְׁכִינָה מְקַשְׁקֶשֶׁת לְפָנָיו כְּזוֹג. כְּתִיב הָכָא: ״לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה דָן״, וּכְתִיב הָתָם: ״פַּעֲמֹן וְרִמֹּן״. "lefaamo bema'hané dan", amar rabi yits'hak devé rabi amé: melaméd chehayta chekhina mekachkechet lefana kezog. ketiv hakha: "lefaamo bema'hané dan", oukhtiv hatam: "paamon verimon".
23. ״בֵּין צׇרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאוֹל״, אָמַר רַבִּי אַסִּי: צׇרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל שְׁנֵי הָרִים גְּדוֹלִים הָיוּ, וַעֲקָרָן שִׁמְשׁוֹן וּטְחָנָן זֶה בָּזֶה. "bén tsora ouvén echtaol", amar rabi asi: tsora veechtaol chené harim gedolim haou, vaakaran chimchon out'hanan ze baze.
24. ״וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל״, אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: "veou ya'hél leochia et yisraél", amar rabi 'hama berabi 'hanina:

Daf 10a

1. הוּחַל שְׁבוּעָתוֹ שֶׁל אֲבִימֶלֶךְ, דִּכְתִיב: ״אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי״. hou'hal chevouato chel avimelekh, dikhtiv: "im tichkor li oulnini oulnekhdi".
2. ״וַיִּגְדַּל הַנַּעַר וַיְבָרְכֵהוּ ה׳״. בַּמֶּה בֵּרְכוֹ? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב, שֶׁבֵּרְכוֹ בְּאַמָּתוֹ: אַמָּתוֹ כִּבְנֵי אָדָם, וְזַרְעוֹ כְּנַחַל שׁוֹטֵף. "vayigdal hanaar vayvarkhéou h'". bame bérkho? amar rav yeouda amar rav, chebérkho beamato: amato kivné adam, vezaro kena'hal chotéf.
3. ״וַיִּקְרָא שִׁמְשׁוֹן אֶל ה׳ וַיֹּאמֶר ה׳ אֱלֹהִים זׇכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי מִפְּלִשְׁתִּים״. אָמַר רַב: אָמַר שִׁמְשׁוֹן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זְכוֹר לִי עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה שֶׁשָּׁפַטְתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל, וְלֹא אָמַרְתִּי לְאֶחָד מֵהֶם הַעֲבֵר לִי מַקֵּל מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. "vayikra chimchon el h' vayomer h' elohim zokhréni na ve'hazekéni na akh hapaam haze veinakma nekam a'hat micheté éna mipelichtim". amar rav: amar chimchon lifné hakadoch baroukh hou: ribono chel olam, zekhor li esrim ouchtayim chana chechafatti et yisraél, velo amarti lee'had méhem haavér li makél mimakom lemakom.
4. ״וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן וַיִּלְכֹּד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים״. מַאי שְׁנָא שׁוּעָלִים? אָמַר רַבִּי אַיְּבוּ בַּר נַגְדִּי אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: אָמַר שִׁמְשׁוֹן, יָבֹא מִי שֶׁחוֹזֵר לַאֲחוֹרָיו, וְיִפָּרַע מִפְּלִשְׁתִּים שֶׁחָזְרוּ בִּשְׁבוּעָתָן. "vayélekh chimchon vayilkod cheloch méot choualim". ma chena choualim? amar rabi ayevou bar nagdi amar rabi 'hiya bar aba: amar chimchon, yavo mi che'hozér laa'hora, veyipara mipelichtim che'hazrou bichvouatan.
5. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן הֶחָסִיד: בֵּין כְּתֵיפָיו שֶׁל שִׁמְשׁוֹן שִׁשִּׁים אַמָּה הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּשְׁכַּב שִׁמְשׁוֹן עַד חֲצִי הַלַּיְלָה וַיָּקׇם בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּאֱחֹז בְּדַלְתוֹת שַׁעַר הָעִיר וּבִשְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת וַיִּסָּעֵם עִם הַבְּרִיחַ וַיָּשֶׂם עַל כְּתֵיפָיו״, וּגְמִירִי דְּאֵין דַּלְתוֹת עַזָּה פְּחוּתוֹת מִשִּׁשִּׁים אַמָּה. tanya, amar rabi chimon he'hasid: bén ketéfa chel chimchon chichim ama haya, cheneemar: "vayichkav chimchon ad 'hatsi halayla vayakom ba'hatsi halayla vayee'hoz bedaltot chaar hair ouvichté hamezouzot vayisaém im haberi'ha vayasem al ketéfa", ougmiri deén daltot aza pe'houtot michichim ama.
6. ״וַיְהִי טוֹחֵן בְּבֵית הָאֲסוּרִים״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין טְחִינָה אֶלָּא לְשׁוֹן עֲבֵירָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״תִּטְחַן לְאַחֵר אִשְׁתִּי״. מְלַמֵּד שֶׁכׇּל אֶחָד וְאֶחָד הֵבִיא לוֹ אֶת אִשְׁתּוֹ לְבֵית הָאֲסוּרִים כְּדֵי שֶׁתִּתְעַבֵּר הֵימֶנּוּ. אָמַר רַב פָּפָּא: הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: קַמֵּי דְּשָׁתֵי חַמְרָא — חַמְרָא, קַמֵּי רָפוֹקָא (גְּרִידְיָא — דּוּבְלָא). "vayhi to'hén bevét haasourim". amar rabi yo'hanan: én te'hina ela lechon avéra, vekhén hou omér: "tit'han lea'hér ichti". melaméd chekol e'had vee'had hévi lo et ichto levét haasourim kedé chetitabér hémenou. amar rav papa: haynou deamri inaché: kamé dechaté 'hamra — 'hamra, kamé rafoka (geridya — douvla).
7. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַמְזַנֶּה — אִשְׁתּוֹ (מְזַנֶּנֶת) [מְזַנָּה] עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם נִפְתָּה לִבִּי עַל אִשָּׁה וְעַל פֶּתַח רֵעִי אָרָבְתִּי״, וּכְתִיב: ״תִּטְחַן לְאַחֵר אִשְׁתִּי וְעָלֶיהָ יִכְרְעוּן אֲחֵרִין״, וְהַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: אִיהוּ בֵּי קָארֵי, וְאִיתְּתֵיהּ בֵּי בוּצִינֵי. veamar rabi yo'hanan: kol hamzane — ichto (mezanenet) [mezana] ala, cheneemar: "im nifta libi al icha veal peta'h réi aravti", oukhtiv: "tit'han lea'hér ichti vealeha yikhreoun a'hérin", vehaynou deamri inaché: iou bé karé, veitetéh bé voutsiné.
8. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שִׁמְשׁוֹן דָּן אֶת יִשְׂרָאֵל כַּאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד וְגוֹ׳״. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שִׁמְשׁוֹן עַל שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה׳ אֱלֹהִים וְגוֹ׳״. אֶלָּא מֵעַתָּה, לֹא יִמָּחֶה! אֶלָּא: מֵעֵין שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵגֵין עַל כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ — אַף שִׁמְשׁוֹן מֵגֵין בְּדוֹרוֹ עַל יִשְׂרָאֵל. veamar rabi yo'hanan: chimchon dan et yisraél kaavihem chebachamayim, cheneemar: "dan yadin amo kea'had vego'". veamar rabi yo'hanan: chimchon al chemo chel hakadoch baroukh hou nikra, cheneemar: "ki chemech oumagén h' elohim vego'". ela méata, lo yima'he! ela: méén chemo chel hakadoch baroukh hou: ma hakadoch baroukh hou mégén al kol haolam koulo — af chimchon mégén bedoro al yisraél.
9. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בִּלְעָם חִיגֵּר בְּרַגְלוֹ אַחַת הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי״. שִׁמְשׁוֹן חִיגֵּר בִּשְׁתֵּי רַגְלָיו הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח״. veamar rabi yo'hanan: bilam 'higér beraglo a'hat haya, cheneemar "vayélekh chefi". chimchon 'higér bichté ragla haya, cheneemar: "chefifon alé ora'h".
10. תָּנוּ רַבָּנַן: חֲמִשָּׁה נִבְרְאוּ מֵעֵין דּוּגְמָא שֶׁל מַעְלָה, וְכוּלָּן לָקוּ בָּהֶן. שִׁמְשׁוֹן בְּכֹחוֹ, שָׁאוּל בְּצַוָּארוֹ, אַבְשָׁלוֹם בִּשְׂעָרוֹ, צִדְקִיָּה בְּעֵינָיו, אָסָא בְּרַגְלָיו. tanou rabanan: 'hamicha nivreou méén dougma chel mala, vekhoulan lakou bahen. chimchon bekho'ho, chaoul betsavaro, avchalom bisaro, tsidkiya beéna, asa beragla.
11. שִׁמְשׁוֹן בְּכֹחוֹ, דִּכְתִיב: ״וַיָּסַר כֹּחוֹ מֵעָלָיו״. chimchon bekho'ho, dikhtiv: "vayasar ko'ho méala".
12. שָׁאוּל בְּצַוָּארוֹ, דִּכְתִיב: ״וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ״. chaoul betsavaro, dikhtiv: "vayika'h chaoul et ha'herev vayipol aleha".
13. אַבְשָׁלוֹם בִּשְׂעָרוֹ, כִּדְבָעֵינַן לְמֵימַר קַמַּן. צִדְקִיָּה בְּעֵינָיו, דִּכְתִיב: ״וְאֶת עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר״. avchalom bisaro, kidvaénan lemémar kaman. tsidkiya beéna, dikhtiv: "veet éné tsidkiyaou ivér".
14. אָסָא בְּרַגְלָיו, דִּכְתִיב: ״רַק לְעֵת זִקְנָתוֹ חָלָה אֶת רַגְלָיו״, וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: שֶׁאֲחָזַתּוּ פָּדַגְרָא. אֲמַר לֵיהּ מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן לְרַב נַחְמָן: הֵיכִי דָּמֵי פָּדַגְרָא? אֲמַר לֵיהּ: כְּמַחַט בִּבְשַׂר הַחַי. מְנָא יָדַע? אִיכָּא דְּאָמְרִי: מֵיחַשׁ הֲוָה חָשׁ בֵּיהּ. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: מֵרַבֵּיהּ שְׁמַע לֵיהּ. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: ״סוֹד ה׳ לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם״. asa beragla, dikhtiv: "rak leét ziknato 'hala et ragla", veamar rav yeouda amar rav: chea'hazatou padagra. amar léh mar zoutra beréh derav na'hman lerav na'hman: hékhi damé padagra? amar léh: kema'hat bivsar ha'ha. mena yada? ika deamri: mé'hach hava 'hach béh. veika deamri: mérabéh chema léh. veika deamri: "sod h' liréa ouvrito leodiam".
15. דָּרֵשׁ רָבָא: מִפְּנֵי מָה נֶעֱנַשׁ אָסָא — מִפְּנֵי שֶׁעָשָׂה אַנְגַּרְיָא בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהַמֶּלֶךְ אָסָא הִשְׁמִיעַ אֶת כׇּל יְהוּדָה אֵין נָקִי״. מַאי ״אֵין נָקִי״? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אֲפִילּוּ חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחוּפָּתָהּ. daréch rava: mipené ma neenach asa — mipené cheasa angarya betalmidé 'hakhamim, cheneemar: "vehamelekh asa hichmia et kol yeouda én naki". ma "én naki"? amar rav yeouda amar rav: afilou 'hatan mé'hedro vekhala mé'houpatah.
16. כְּתִיב: ״וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן תִּמְנָתָה״, וּכְתִיב: ״הִנֵּה חָמִיךְ עֹלֶה תִמְנָתָה״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שִׁמְשׁוֹן שֶׁנִּתְגַּנָּה בָּהּ — כְּתִיב בֵּיהּ יְרִידָה. יְהוּדָה שֶׁנִּתְעַלָּה בָּהּ — כְּתִיב בֵּיהּ עֲלִיָּה. ketiv: "vayéred chimchon timnata", oukhtiv: "hiné 'hamikh ole timnata". amar rabi elazar: chimchon chenitgana bah — ketiv béh yerida. yeouda chenitala bah — ketiv béh aliya.
17. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: שְׁתֵּי תִּמְנָאוֹת הָיוּ, חֲדָא בִּירִידָה, וַחֲדָא בַּעֲלִיָּה. rabi chemouél bar na'hmani amar: cheté timnaot haou, 'hada birida, va'hada baaliya.
18. רַב פָּפָּא אָמַר: חֲדָא תִּמְנָה הֲוַאי, דְּאָתֵי מֵהַאי גִּיסָא — יְרִידָה, וּדְאָתֵי מֵהַאי גִּיסָא — עֲלִיָּה. כְּגוֹן וַרְדּוֹנְיָא וּבֵי בָארֵי וְשׁוּקָא דְנַרֶשׁ. rav papa amar: 'hada timna hava, deaté méha gisa — yerida, oudaté méha gisa — aliya. kegon vardonya ouvé varé vechouka denarech.
19. ״וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם״. אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי: מְלַמֵּד שֶׁהָלְכָה וְיָשְׁבָה לָהּ בְּפִתְחוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, מָקוֹם שֶׁכׇּל עֵינַיִם צוֹפוֹת לִרְאוֹתוֹ. רַבִּי חָנִין אָמַר רַב: מָקוֹם הוּא שֶׁשְּׁמוֹ עֵינַיִם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״תַּפּוּחַ וְהָעֵינָם״. "vatéchev befeta'h énayim". amar rabi alekesanderi: melaméd chehalkha veyachva lah befit'ho chel avraham avinou, makom chekol énayim tsofot liroto. rabi 'hanin amar rav: makom hou chechemo énayim, vekhén hou omér: "tapou'ha vehaénam".
20. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: שֶׁנָּתְנָה עֵינַיִם לִדְבָרֶיהָ. כְּשֶׁתְּבָעָהּ אָמַר לָהּ: שֶׁמָּא נׇכְרִית אַתְּ? אָמְרָה לֵיהּ: גִּיּוֹרֶת אֲנִי. שֶׁמָּא אֵשֶׁת אִישׁ אַתְּ? אָמְרָה לֵיהּ: פְּנוּיָה אֲנִי. שֶׁמָּא קִיבֵּל בִּךְ אָבִיךָ קִידּוּשִׁין? אָמְרָה לֵיהּ: יְתוֹמָה אֲנִי. שֶׁמָּא טְמֵאָה אַתְּ? אָמְרָה לֵיהּ: טְהוֹרָה אֲנִי. rabi chemouél bar na'hmani amar: chenatna énayim lidvareha. kechetevaah amar lah: chema nokhrit ate? amra léh: giyoret ani. chema échet ich ate? amra léh: penouya ani. chema kibél bikh avikha kidouchin? amra léh: yetoma ani. chema teméa ate? amra léh: teora ani.
21. ״וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע״, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מְלַמֵּד שֶׁעָשָׂה פַּרְדֵּס, וְנָטַע בּוֹ כׇּל מִינֵי מְגָדִים. "vayita echel bivér chava", amar réch lakich: melaméd cheasa pardés, venata bo kol miné megadim.
22. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, חַד אָמַר: פַּרְדֵּס, וְחַד אָמַר: פּוּנְדָּק. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר פַּרְדֵּס, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״וַיִּטַּע״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר פּוּנְדָּק, מַאי ״וַיִּטַּע״? כְּדִכְתִיב: ״וַיִּטַּע אׇהֳלֵי אַפַּדְנוֹ וְגוֹ׳״. rabi yeouda verabi ne'hemya, 'had amar: pardés, ve'had amar: poundak. bichlama leman deamar pardés, haynou dikhtiv "vayita". ela leman deamar poundak, ma "vayita"? kedikhtiv: "vayita oholé apadno vego'".
23. ״וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה׳ אֵל עוֹלָם״. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אַל תִּיקְרֵי ״וַיִּקְרָא״, "vayikra cham bechém h' él olam". amar réch lakich: al tikré "vayikra",

Daf 10b

1. אֶלָּא ״וַיַּקְרִיא״. מְלַמֵּד שֶׁהִקְרִיא אַבְרָהָם אָבִינוּ לִשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּפֶה כׇּל עוֹבֵר וָשָׁב. כֵּיצַד? לְאַחַר שֶׁאָכְלוּ וְשָׁתוּ, עָמְדוּ לְבָרְכוֹ. אָמַר לָהֶם: וְכִי מִשֶּׁלִּי אֲכַלְתֶּם? מִשֶּׁל אֱלֹהֵי עוֹלָם אֲכַלְתֶּם! הוֹדוּ וְשַׁבְּחוּ וּבָרְכוּ לְמִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. ela "vayakri". melaméd chehikri avraham avinou lichmo chel hakadoch baroukh hou befe kol ovér vachav. kétsad? lea'har cheakhlou vechatou, amdou levarkho. amar lahem: vekhi micheli akhaltem? michel elohé olam akhaltem! hodou vechabe'hou ouvarkhou lemi cheamar vehaya haolam.
2. ״וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ״. מִשּׁוּם דְּכִסְּתָה פָּנֶיהָ, חַשְּׁבַהּ לְזוֹנָה?! "vayireha yeouda vaya'hcheveha lezona ki khiseta paneha". michoum dekhiseta paneha, 'hachevah lezona?!
3. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שֶׁכִּסְּתָה פָּנֶיהָ בְּבֵית חָמִיהָ. דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כׇּל כַּלָּה שֶׁהִיא צְנוּעָה בְּבֵית חָמִיהָ — זוֹכָה וְיוֹצְאִין מִמֶּנָּה מְלָכִים וּנְבִיאִים. מְנָלַן — מִתָּמָר. נְבִיאִים — דִּכְתִיב: ״חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ״. מְלָכִים — מִדָּוִד. וְאָמַר רַבִּי לֵוִי: דָּבָר זֶה מָסוֹרֶת בְּיָדֵינוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ: אָמוֹץ וַאֲמַצְיָה — אַחִים הֲווֹ. amar rabi elazar: chekiseta paneha bevét 'hamiha. deamar rabi chemouél bar na'hmani amar rabi yonatan: kol kala chehi tsenoua bevét 'hamiha — zokha veotsin mimena melakhim ounviim. menalan — mitamar. neviim — dikhtiv: "'hazon yechayaou ven amots". melakhim — midavid. veamar rabi lévi: davar ze masoret beyadénou méavoténou: amots vaamatsya — a'him hao.
4. ״הִיא מוּצֵאת״. ״הִיא מִיתּוֹצֵאת״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לְאַחַר שֶׁנִּמְצְאוּ סִימָנֶיהָ בָּא סַמָּאֵל וְרִיחֲקָן, בָּא גַּבְרִיאֵל וְקֵירְבָן. "hi moutsét". "hi mitotsét" mibeé léh! amar rabi elazar: lea'har chenimtseou simaneha ba samaél veri'hakan, ba gavriél vekérvan.
5. הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״לִמְנַצֵּחַ עַל יוֹנַת אֵלֶם רְחוֹקִים לְדָוִד מִכְתָּם״, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִשָּׁעָה שֶׁנִּתְרַחֲקוּ סִימָנֶיהָ נַעֲשֵׂית כְּיוֹנָה אִילֶּמֶת. ״לְדָוִד מִכְתָּם״: שֶׁיָּצָא מִמֶּנָּה דָּוִד, שֶׁהָיָה מָךְ וְתָם לַכֹּל. דָּבָר אַחֵר: ״מִכְתָּם״ — שֶׁהָיְתָה מַכָּתוֹ תַּמָּה, שֶׁנּוֹלַד כְּשֶׁהוּא מָהוּל. דָּבָר אַחֵר: ״מִכְתָּם״ — כְּשֵׁם שֶׁבְּקַטְנוּתוֹ הִקְטִין עַצְמוֹ אֵצֶל מִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ לִלְמוֹד תּוֹרָה, כָּךְ בִּגְדוּלָּתוֹ. haynou dikhtiv: "limnatsé'ha al yonat élem re'hokim ledavid mikhtam", amar rabi yo'hanan: michaa chenitra'hakou simaneha naasét keona ilemet. "ledavid mikhtam": cheyatsa mimena david, chehaya makh vetam lakol. davar a'hér: "mikhtam" — chehayta makato tama, chenolad kecheou maoul. davar a'hér: "mikhtam" — kechém chebekatnouto hiktin atsmo étsel mi chegadol mimenou lilmod tora, kakh bigdoulato.
6. ״וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ לֵאמֹר לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ אָנֹכִי הָרָה״. וְתֵימָא לֵיהּ מֵימָר! אָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב חָנָא בַּר בִּיזְנָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא, וְאָמְרִי לָהּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: נוֹחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁיַּפִּיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ, וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵירוֹ בָּרַבִּים. מְנָלַן — מִתָּמָר. "vehi chal'ha el 'hamiha lémor leich acher éle lo anokhi hara". vetéma léh mémar! amar rav zoutra bar toviya amar rav, veamri lah amar rav 'hana bar bizna amar rabi chimon 'hasida, veamri lah amar rabi yo'hanan michoum rabi chimon ben yo'ha: no'ha lo laadam cheyapil atsmo letokh kivchan haéch, veal yalbin pené 'havéro barabim. menalan — mitamar.
7. ״הַכֶּר נָא״. אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: בְּ״הַכֶּר״ בִּישֵּׂר לְאָבִיו — בְּ״הַכֶּר״ בִּישְּׂרוּהוּ. בְּ״הַכֶּר״ בִּישֵּׂר: ״הַכֶּר נָא הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִיא״. בְּ״הַכֶּר״ בִּישְּׂרוּהוּ: ״הַכֶּר נָא לְמִי״. "haker na". amar rabi 'hama berabi 'hanina: be"haker" bisér leavi — be"haker" biserouou. be"haker" bisér: "haker na haketonet binkha hi". be"haker" biserouou: "haker na lemi".
8. ״נָא״. אֵין ״נָא״ אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה. אָמְרָה לֵיהּ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, הַכֵּר פְּנֵי בּוֹרַאֲךָ וְאַל תַּעֲלִים עֵינֶיךָ מִמֶּנִּי. "na". én "na" ela lechon bakacha. amra léh: bevakacha mimekha, hakér pené boraakha veal taalim énekha mimeni.
9. ״וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי״. הַיְינוּ דְּאָמַר רַב חָנִין בַּר בִּיזְנָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא: יוֹסֵף שֶׁקִּדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר — זָכָה וְהוֹסִיפוּ לוֹ אוֹת אַחַת מִשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב: ״עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ״. "vayakér yeouda vayomer tsadka mimeni". haynou deamar rav 'hanin bar bizna amar rabi chimon 'hasida: yoséf chekidéch chém chamayim baséter — zakha veosifou lo ot a'hat michemo chel hakadoch baroukh hou, dikhtiv: "édout bioséf samo".
10. יְהוּדָה שֶׁקִּדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא — זָכָה וְנִקְרָא כּוּלּוֹ עַל שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כֵּיוָן שֶׁהוֹדָה וְאָמַר ״צָדְקָה מִמֶּנִּי״, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: אַתָּה הִצַּלְתָּ תָּמָר וּשְׁנֵי בָּנֶיהָ מִן הָאוּר — חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מַצִּיל בִּזְכוּתְךָ שְׁלֹשָׁה מִבָּנֶיךָ מִן הָאוּר. מַאן נִינְהוּ — חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. yeouda chekidéch chém chamayim befarhesya — zakha venikra koulo al chemo chel hakadoch baroukh hou. kévan cheoda veamar "tsadka mimeni", yatsta bat kol veamra: ata hitsalta tamar ouchné baneha min haour — 'hayekha cheani matsil bizkhoutkha chelocha mibanekha min haour. man ninou — 'hananya michaél vaazarya.
11. ״צָדְקָה מִמֶּנִּי״. מְנָא יָדַע? יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: מִמֶּנִּי יָצְאוּ כְּבוּשִׁים. "tsadka mimeni". mena yada? yatsta bat kol veamra: mimeni yatsou kevouchim.
12. ״וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּה״. אָמַר שְׁמוּאֵל סָבָא חֲמוּהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר אַמֵּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר אַמֵּי: כֵּיוָן שֶׁיְּדָעָהּ — שׁוּב לֹא פָּסַק מִמֶּנָּה. כְּתִיב הָכָא: ״וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּה״, וּכְתִיב הָתָם: ״קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף״. "velo yasaf od ledata". amar chemouél sava 'hamouh derav chemouél bar amé micheméh derav chemouél bar amé: kévan cheyedaah — chouv lo pasak mimena. ketiv hakha: "velo yasaf od ledata", oukhtiv hatam: "kol gadol velo yasaf".
13. אַבְשָׁלוֹם נִתְגָּאָה בִּשְׂעָרוֹ וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: אַבְשָׁלוֹם בִּשְׂעָרוֹ מָרַד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּכְאַבְשָׁלוֹם לֹא הָיָה אִישׁ יָפֶה וְגוֹ׳. וּבְגַלְּחוֹ אֶת רֹאשׁוֹ וְהָיָה מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים אֲשֶׁר יְגַלֵּחַ כִּי כָבֵד עָלָיו וְגִלְּחוֹ וְשָׁקַל אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ מָאתַיִם שְׁקָלִים בְּאֶבֶן הַמֶּלֶךְ״. תָּנָא: אֶבֶן שֶׁאַנְשֵׁי טְבֶרְיָא וְאַנְשֵׁי צִיפּוֹרִי שׁוֹקְלִים בָּהּ. avchalom nitgaa bisaro vekhou'. tanou rabanan: avchalom bisaro marad, cheneemar: "oukhavchalom lo haya ich yafe vego'. ouvgale'ho et rocho vehaya mikéts yamim layamim acher yegalé'ha ki khavéd ala vegile'ho vechakal et sear rocho matayim chekalim beeven hamelekh". tana: even cheanché teverya veanché tsipori choklim bah.
14. לְפִיכָךְ נִתְלָה בִּשְׂעָרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקְרָא אַבְשָׁלוֹם לִפְנֵי עַבְדֵי דָוִד וְאַבְשָׁלוֹם רֹכֵב עַל הַפֶּרֶד וַיָּבֹא הַפֶּרֶד תַּחַת שׂוֹבֶךְ הָאֵלָה הַגְּדוֹלָה וַיֶּחֱזַק רֹאשׁוֹ בָאֵלָה וַיֻּתַּן בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ וְהַפֶּרֶד אֲשֶׁר תַּחְתָּיו עָבָר״. שְׁקַל סַפְסִירָא בְּעָא לְמִיפְסְקֵיהּ. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִבְקַע שְׁאוֹל מִתַּחְתָּיו. lefikhakh nitla bisaro, cheneemar: "vayikra avchalom lifné avdé david veavchalom rokhév al hapered vayavo hapered ta'hat sovekh haéla hagedola vaye'hezak rocho vaéla vayoutan bén hachamayim ouvén haarets vehapered acher ta'hta avar". chekal safsira bea lemifsekéh. tana devé rabi yichmaél: beotah chaa nivka cheol mita'hta.
15. ״וַיִּרְגַּז הַמֶּלֶךְ וַיַּעַל עַל עֲלִיַּית הַשַּׁעַר וַיֵּבְךְּ וְכֹה אָמַר בְּלֶכְתּוֹ בְּנִי אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְנִי אַבְשָׁלוֹם מִי יִתֵּן מוּתִי אֲנִי תַחְתֶּיךָ אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְנִי. וְהַמֶּלֶךְ לָאַט אֶת פָּנָיו וַיִּזְעַק הַמֶּלֶךְ קוֹל גָּדוֹל בְּנִי אַבְשָׁלוֹם אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְנִי״. הָנֵי תְּמָנְיָא ״בְּנִי״ לְמָה? שִׁבְעָה דְּאַסְּקֵיהּ מִשִּׁבְעָה מְדוֹרֵי גֵיהִנָּם, וְאִידַּךְ, אִיכָּא דְּאָמְרִי: דְּקָרֵיב רֵישֵׁיהּ לְגַבֵּי גוּפֵיהּ, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: דְּאַיְיתֵיהּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי. "vayirgaz hamelekh vayaal al aliyat hachaar vayévke vekho amar belekhto beni avchalom beni veni avchalom mi yitén mouti ani ta'htekha avchalom beni veni. vehamelekh laat et pana vayizak hamelekh kol gadol beni avchalom avchalom beni veni". hané temanya "beni" lema? chiva deasekéh michiva medoré géhinam, veidakh, ika deamri: dekarév réchéh legabé gouféh, veika deamri: deaytéh lealma deaté.
16. ״וְאַבְשָׁלוֹם לָקַח וַיַּצֶּב לוֹ בְחַיָּיו״. מַאי ״לָקַח״? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: שֶׁלָּקַח מִקָּח רַע לְעַצְמוֹ. ״אֶת מַצֶּבֶת אֲשֶׁר בְּעֵמֶק הַמֶּלֶךְ וְגוֹ׳״, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא: בְּעֵצָה עֲמוּקָּה שֶׁל מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, "veavchalom laka'h vayatsev lo ve'haya". ma "laka'h"? amar réch lakich: chelaka'h mika'h ra leatsmo. "et matsevet acher beémek hamelekh vego'", amar rabi 'hanina bar papa: beétsa amouka chel malko chel olam,

Daf 11a

1. דִּכְתִיב: ״הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ״. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן״, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא: בְּעֵצָה עֲמוּקָּה שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק שֶׁקָּבוּר בְּחֶבְרוֹן, דִּכְתִיב: ״יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ״. dikhtiv: "hinni mékim alekha raa mibétekha". kayotsé badavar ata omér: "vayichla'héou méémek 'hevron", amar rabi 'hanina bar papa: beétsa amouka chel oto tsadik chekavour be'hevron, dikhtiv: "yadoa téda ki gér yihye zarakha".
2. ״כִּי אָמַר אֵין לִי בֵן״. וְלָא הֲווֹ לֵיהּ בְּנֵי? וְהָכְתִיב: ״וַיִּוָּלְדוּ לְאַבְשָׁלוֹם שְׁלֹשָׁה בָּנִים וּבַת אַחַת״! אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ בֵּן הָגוּן לַמַּלְכוּת. רַב חִסְדָּא אָמַר, גְּמִירִי: כׇּל הַשּׂוֹרֵף תְּבוּאָתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ, אֵינוֹ מַנִּיחַ בֵּן לְיוֹרְשׁוֹ. וְאִיהוּ קַלְיַיהּ לִדְיוֹאָב, דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר אֶל עֲבָדָיו רְאוּ חֶלְקַת יוֹאָב אֶל יָדִי וְלוֹ שָׁם שְׂעֹרִים לְכוּ וְהַצִּיתוּהָ בָאֵשׁ וַיַּצִּיתוּ עַבְדֵי אַבְשָׁלוֹם אֶת הַחֶלְקָה בָּאֵשׁ״. "ki amar én li vén". vela hao léh bené? vehakhtiv: "vayivaldou leavchalom chelocha banim ouvat a'hat"! amar rav yits'hak bar avdimi: chelo haya lo bén hagoun lamalkhout. rav 'hisda amar, gemiri: kol hasoréf tevouato chel 'havéro, éno mani'ha bén leorcho. veiou kalyah lidoav, dikhtiv: "vayomer el avada reou 'helkat yoav el yadi velo cham seorim lekhou vehatsitouha vaéch vayatsitou avdé avchalom et ha'helka baéch".
3. וְכֵן לְעִנְיַן הַטּוֹבָה מִרְיָם וְכוּ׳. מִי דָּמֵי? הָתָם — חֲדָא שַׁעְתָּא, הָכָא — שִׁבְעָה יוֹמֵי! אָמַר אַבָּיֵי, אֵימָא: וּלְעִנְיַן הַטּוֹבָה אֵינוֹ כֵּן. vekhén leinyan hatova miryam vekhou'. mi damé? hatam — 'hada chata, hakha — chiva yomé! amar abayé, éma: oulinyan hatova éno kén.
4. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: הָא ״וְכֵן לְעִנְיַן הַטּוֹבָה״ קָתָנֵי! אֶלָּא אָמַר רָבָא, הָכִי קָתָנֵי: וְכֵן לְעִנְיַן הַטּוֹבָה, דִּבְאוֹתָהּ מִדָּה, וּלְעוֹלָם מִדָּה טוֹבָה מְרוּבָּה מִמִּדַּת פּוּרְעָנוּת. amar léh rava: ha "vekhén leinyan hatova" katané! ela amar rava, hakhi katané: vekhén leinyan hatova, divotah mida, oulolam mida tova merouba mimidat pouranout.
5. ״וַתֵּתַצַּב אֲחוֹתוֹ מֵרָחוֹק״, אָמַר רַבִּי יִצְחָק: פָּסוּק זֶה כּוּלּוֹ עַל שֵׁם שְׁכִינָה נֶאֱמַר: ״וַתֵּתַצַּב״ — דִּכְתִיב: ״וַיָּבֹא ה׳ וַיִּתְיַצַּב וְגוֹ׳״. ״אֲחוֹתוֹ״ — דִּכְתִיב: ״אֱמֹר לַחׇכְמָה אֲחוֹתִי אָתְּ״. ״מֵרָחוֹק״ — דִּכְתִיב: ״מֵרָחוֹק ה׳ נִרְאָה לִי״. ״לָדַעַת״ — דִּכְתִיב: ״כִּי אֵל דֵּעוֹת ה׳״. ״מָה״ — דִּכְתִיב: ״מַה ה׳ אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ״. ״יֵּעָשֶׂה״ — דִּכְתִיב: ״כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה׳ אֱלֹהִים דָּבָר״. ״לוֹ״ — דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר לוֹ ה׳ שָׁלוֹם״. "vatétatsav a'hoto méra'hok", amar rabi yits'hak: pasouk ze koulo al chém chekhina neemar: "vatétatsav" — dikhtiv: "vayavo h' vayityatsav vego'". "a'hoto" — dikhtiv: "emor la'hokhma a'hoti ate". "méra'hok" — dikhtiv: "méra'hok h' nira li". "ladaat" — dikhtiv: "ki él déot h'". "ma" — dikhtiv: "ma h' elohekha choél méimakh". "yéase" — dikhtiv: "ki lo yaase h' elohim davar". "lo" — dikhtiv: "vayomer lo h' chalom".
6. ״וַיָּקׇם מֶלֶךְ חָדָשׁ וְגוֹ׳״. רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: חָדָשׁ מַמָּשׁ, וְחַד אָמַר: שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ גְּזֵירוֹתָיו. מַאן דְּאָמַר חָדָשׁ מַמָּשׁ — דִּכְתִיב ״חָדָשׁ״, וּמַאן דְּאָמַר שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ גְּזֵירוֹתָיו, דְּלָא כְּתִיב ״וַיָּמׇת וַיִּמְלוֹךְ״. ״אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף״, דַּהֲוָה דָּמֵי כְּמַאן דְּלָא יָדַע לֵיהּ כְּלָל. "vayakom melekh 'hadach vego'". rav ouchmouél, 'had amar: 'hadach mamach, ve'had amar: chenit'hadechou gezérota. man deamar 'hadach mamach — dikhtiv "'hadach", ouman deamar chenit'hadechou gezérota, dela ketiv "vayamot vayimlokh". "acher lo yada et yoséf", dahava damé keman dela yada léh kelal.
7. ״וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. תָּנָא: הוּא הִתְחִיל בְּעֵצָה תְּחִילָּה לְפִיכָךְ לָקָה תְּחִילָּה. הוּא הִתְחִיל בְּעֵצָה תְּחִילָּה — דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ״, לְפִיכָךְ לָקָה תְּחִילָּה — כְּדִכְתִיב: ״וּבְכָה וּבְעַמְּךָ וּבְכׇל עֲבָדֶיךָ״. "vayomer el amo hiné am bené yisraél". tana: hou hit'hil beétsa te'hila lefikhakh laka te'hila. hou hit'hil beétsa te'hila — dikhtiv: "vayomer el amo", lefikhakh laka te'hila — kedikhtiv: "ouvkha ouvamekha ouvkhol avadekha".
8. ״הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ״. ״לָהֶם״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: בֹּאוּ וְנֶחְכַּם לְמוֹשִׁיעָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל — "hava nit'hakema lo". "lahem" mibeé léh! amar rabi 'hama berabi 'hanina: boou vene'hkam lemochian chel yisraél —
9. בַּמֶּה נְדוּנֵם? נְדוּנֵם בָּאֵשׁ — כְּתִיב: ״כִּי הִנֵּה ה׳ בָּאֵשׁ יָבֹא״, וּכְתִיב: ״כִּי בָאֵשׁ ה׳ נִשְׁפָּט וְגוֹ׳״. בְּחֶרֶב — כְּתִיב: [״וּבְחַרְבּוֹ אֶת כׇּל בָּשָׂר״]. bame nedouném? nedouném baéch — ketiv: "ki hiné h' baéch yavo", oukhtiv: "ki vaéch h' nichpat vego'". be'herev — ketiv: ["ouv'harbo et kol basar"].
10. אֶלָּא בּוֹאוּ וּנְדוּנֵם בַּמַּיִם, שֶׁכְּבָר נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא מַבּוּל לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי וְגוֹ׳״. וְהֵן אֵינָן יוֹדְעִין שֶׁעַל כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ אֵינוֹ מֵבִיא, אֲבָל עַל אוּמָּה אַחַת הוּא מֵבִיא. ela boou oundouném bamayim, chekevar nichba hakadoch baroukh hou cheéno mévi maboul laolam, cheneemar: "ki mé no'ha zot li vego'". vehén énan yodin cheal kol haolam koulo éno mévi, aval al ouma a'hat hou mévi.
11. אִי נָמֵי: הוּא אֵינוֹ מֵבִיא, אֲבָל הֵן בָּאִין וְנוֹפְלִין בְּתוֹכוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ״. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי דִּכְתִיב ״כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם״ — בִּקְדֵירָה שֶׁבִּישְּׁלוּ, בָּהּ נִתְבַּשְּׁלוּ. מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי ״זָדוּ״ לִישָּׁנָא דִקְדֵירָה הוּא — דִּכְתִיב: ״וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד״. i namé: hou éno mévi, aval hén bain venoflin betokho. vekhén hou omér: "oumitsrayim nasim likrato". vehaynou deamar rabi elazar: ma dikhtiv "ki vadavar acher zadou aléhem" — bikdéra chebichelou, bah nitbachelou. ma machma deha "zadou" lichana dikdéra hou — dikhtiv: "vayazed yaakov nazid".
12. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי סִימַאי: שְׁלֹשָׁה הָיוּ בְּאוֹתָהּ עֵצָה: בִּלְעָם, וְאִיּוֹב, וְיִתְרוֹ. amar rabi 'hiya bar aba amar rabi sima: chelocha haou beotah étsa: bilam, veiyov, veyitro.
13. בִּלְעָם שֶׁיָּעַץ — נֶהֱרַג, אִיּוֹב שֶׁשָּׁתַק — נִידּוֹן בְּיִסּוּרִין. יִתְרוֹ שֶׁבָּרַח — זָכוּ מִבְּנֵי בָנָיו שֶׁיָּשְׁבוּ בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִשְׁפְּחוֹת סוֹפְרִים יוֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים שׂוּכָתִים הֵמָּה הַקִּינִים הַבָּאִים מֵחַמַּת אֲבִי בֵית רֵכָב״, וּכְתִיב: ״וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה וְגוֹ׳״. bilam cheyaats — neherag, iyov chechatak — nidon beyisourin. yitro chebara'h — zakhou mibené vana cheyachvou belichkat hagazit, cheneemar: "oumichpe'hot sofrim yochvé yabéts tiratim chimatim soukhatim héma hakinim habaim mé'hamat avi vét rékhav", oukhtiv: "ouvné kéni 'hotén moche vego'".
14. ״וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ״, ״וְעָלִינוּ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא: כְּאָדָם שֶׁמְּקַלֵּל אֶת עַצְמוֹ, וְתוֹלֶה קִלְלָתוֹ בַּחֲבֵירוֹ. "venil'ham banou veala min haarets", "vealinou" mibeé léh! amar rabi aba bar kahana: keadam chemekalél et atsmo, vetole killato ba'havéro.
15. ״וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים״, ״עֲלֵיהֶם״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! תָּנָא דְּבֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: מְלַמֵּד שֶׁהֵבִיאוּ מַלְבֵּן וְתָלוּ לוֹ לְפַרְעֹה בְּצַוָּארוֹ, וְכׇל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר לָהֶם אִיסְטְנִיס אֲנִי, אָמְרוּ לוֹ: כְּלוּם אִיסְטְנִיס אַתָּה יוֹתֵר מִפַּרְעֹה? "vayasimou ala saré misim", "aléhem" mibeé léh! tana devé rabi elazar berabi chimon: melaméd chehéviou malbén vetalou lo lefaro betsavaro, vekhol e'had vee'had miyisraél cheamar lahem istenis ani, amrou lo: keloum istenis ata yotér miparo?
16. ״שָׂרֵי מִסִּים״, דָּבָר שֶׁמֵּשִׂים (לְבֵנִים). "saré misim", davar chemésim (levénim).
17. ״לְמַעַן עַנּוֹתוֹ בְּסִבְלוֹתָם״, [״עַנּוֹתָם״ מִיבְּעֵי לֵיהּ]! לְמַעַן עַנּוֹתוֹ לְפַרְעֹה בְּסִבְלוֹתָם דְּיִשְׂרָאֵל. "lemaan anoto besivlotam", ["anotam" mibeé léh]! lemaan anoto lefaro besivlotam deyisraél.
18. ״וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה״, רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: שֶׁמְּסַכְּנוֹת אֶת בַּעְלֵיהֶן. וְחַד אָמַר: שֶׁמְּמַסְכְּנוֹת אֶת בַּעְלֵיהֶן, דְּאָמַר מָר: כׇּל הָעוֹסֵק בְּבִנְיָן מִתְמַסְכֵּן. "vayiven aré miskenot lefaro", rav ouchmouél, 'had amar: chemesakenot et baléhen. ve'had amar: chememaskenot et baléhen, deamar mar: kol haosék bevinyan mitmaskén.
19. ״אֶת פִּיתוֹם וְאֶת רַעַמְסֵס״. רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: פִּיתוֹם שְׁמָהּ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רַעַמְסֵס — שֶׁרִאשׁוֹן רִאשׁוֹן מִתְרוֹסֵס. וְחַד אָמַר: רַעַמְסֵס שְׁמָהּ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ פִּיתוֹם — שֶׁרִאשׁוֹן רִאשׁוֹן פִּי תְהוֹם בּוֹלְעוֹ. "et pitom veet raamsés". rav ouchmouél, 'had amar: pitom chemah, velama nikra chemah raamsés — cherichon richon mitrosés. ve'had amar: raamsés chemah, velama nikra chemah pitom — cherichon richon pi teom bolo.
20. ״וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אוֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרוֹץ״. ״כֵּן רַבּוּ וְכֵן פָּרְצוּ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבַשַּׂרְתָּן: ״כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרוֹץ״. ״וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ דּוֹמִין בְּעֵינֵיהֶם כְּקוֹצִים. "vekhaacher yeanou oto kén yirbe vekhén yifrots". "kén rabou vekhén partsou" mibeé léh! amar réch lakich: rou'ha hakodech mevasartan: "kén yirbe vekhén yifrots". "vayakoutsou mipené bené yisraél", melaméd chehaou domin beénéhem kekotsim.
21. ״וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל "vayaavidou mitsrayim et bené yisraél

Daf 11b

1. בְּפָרֶךְ״, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: בְּפֶה רַךְ. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: בִּפְרִיכָה. befarekh", rabi elazar amar: befe rakh. rabi chemouél bar na'hmani amar: bifrikha.
2. ״וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וְגוֹ׳״, אָמַר רָבָא: בַּתְּחִילָּה ״בְּחוֹמֶר וּבִלְבֵנִים״, וּלְבַסּוֹף ״וּבְכׇל עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה״. "vaymarrou et 'hayéhem baavoda kacha be'homer ouvilvénim vego'", amar rava: bate'hila "be'homer ouvilvénim", oulvasof "ouvkhol avoda basade".
3. ״אֵת כׇּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ״, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: שֶׁהָיוּ מַחְלִיפִין מְלֶאכֶת אֲנָשִׁים לְנָשִׁים וּמְלֶאכֶת נָשִׁים לַאֲנָשִׁים. וּלְמַאן דְּאָמַר נָמֵי הָתָם בְּפֶה רַךְ, הָכָא וַדַּאי בִּפְרִיכָה. "ét kol avodatam acher avdou vahem befarekh", amar rabi chemouél bar na'hmani amar rabi yonatan: chehaou ma'hlifin melekhet anachim lenachim oumlekhet nachim laanachim. oulman deamar namé hatam befe rakh, hakha vada bifrikha.
4. דָּרֵשׁ רַב עַוִּירָא: בִּשְׂכַר נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם. בְּשָׁעָה שֶׁהוֹלְכוֹת לִשְׁאוֹב מַיִם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזַמֵּן לָהֶם דָּגִים קְטַנִּים בְּכַדֵּיהֶן, וְשׁוֹאֲבוֹת מֶחֱצָה מַיִם וּמֶחֱצָה דָּגִים, וּבָאוֹת וְשׁוֹפְתוֹת שְׁתֵּי קְדֵירוֹת, אַחַת שֶׁל חַמִּין וְאַחַת שֶׁל דָּגִים. daréch rav avira: biskhar nachim tsidkaniyot chehaou beoto hador nigalou yisraél mimitsrayim. bechaa cheolkhot lichov mayim, hakadoch baroukh hou mezamén lahem dagim ketanim bekhadéhen, vechoavot me'hetsa mayim oume'hetsa dagim, ouvaot vechoftot cheté kedérot, a'hat chel 'hamin vea'hat chel dagim.
5. וּמוֹלִיכוֹת אֵצֶל בַּעְלֵיהֶן לַשָּׂדֶה, וּמַרְחִיצוֹת אוֹתָן, וְסָכוֹת אוֹתָן, וּמַאֲכִילוֹת אוֹתָן, וּמַשְׁקוֹת אוֹתָן, וְנִזְקָקוֹת לָהֶן בֵּין שְׁפַתַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם וְגוֹ׳״, בִּשְׂכַר ״תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם״ זָכוּ יִשְׂרָאֵל לְבִיזַּת מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ״. oumolikhot étsel baléhen lasade, oumar'hitsot otan, vesakhot otan, oumaakhilot otan, oumachkot otan, venizkakot lahen bén chefatayim, cheneemar: "im tichkevoun bén chefatayim vego'", biskhar "tichkevoun bén chefatayim" zakhou yisraél levizat mitsrayim, cheneemar: "kanfé yona ne'hpa vakesef veevroteha birakrak 'harouts".
6. וְכֵיוָן שֶׁמִּתְעַבְּרוֹת בָּאוֹת לְבָתֵּיהֶם, וְכֵיוָן שֶׁמַּגִּיעַ זְמַן מוֹלְדֵיהֶן הוֹלְכוֹת וְיוֹלְדוֹת בַּשָּׂדֶה תַּחַת הַתַּפּוּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ וְגוֹ׳״. vekhévan chemitaberot baot levatéhem, vekhévan chemagia zeman moldéhen holkhot veoldot basade ta'hat hatapou'ha, cheneemar: "ta'hat hatapou'ha orartikha vego'".
7. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹלֵחַ מִשְּׁמֵי מָרוֹם מִי שֶׁמְּנַקֵּיר וּמְשַׁפֵּיר אוֹתָן, כְּחַיָּה זוֹ שֶׁמְּשַׁפֶּרֶת אֶת הַוָּלָד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אוֹתָךְ לֹא כׇרַּת שׇׁרֵּךְ וּבְמַיִם לֹא רֻחַצְתְּ לְמִשְׁעִי וְגוֹ׳״. וּמְלַקֵּט לָהֶן שְׁנֵי עִגּוּלִין, אֶחָד שֶׁל שֶׁמֶן וְאֶחָד שֶׁל דְּבַשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן וְגוֹ׳״. vehakadoch baroukh hou cholé'ha michemé marom mi chemenakér oumchapér otan, ke'haya zo chemechaperet et havalad, cheneemar: "oumoldotayikh beom houledet otakh lo khorat chorékh ouvmayim lo rou'hatste lemichi vego'". oumlakét lahen chené igoulin, e'had chel chemen vee'had chel devach, cheneemar: "vayénikéou devach misela vechemen vego'".
8. וְכֵיוָן שֶׁמַּכִּירִין בָּהֶן מִצְרִים בָּאִין לְהוֹרְגָן, וְנַעֲשָׂה לָהֶם נֵס וְנִבְלָעִין בַּקַּרְקַע, וּמְבִיאִין שְׁוָורִים וְחוֹרְשִׁין עַל גַּבָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים וְגוֹ׳״. לְאַחַר שֶׁהוֹלְכִין הָיוּ מְבַצְבְּצִין וְיוֹצְאִין כְּעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רְבָבָה כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ״. vekhévan chemakirin bahen mitsrim bain leorgan, venaasa lahem nés venivlain bakarka, oumviin chevarim ve'horchin al gaban, cheneemar: "al gabi 'harchou 'horchim vego'". lea'har cheolkhin haou mevatsbetsin veotsin keésev hasade, cheneemar: "revava ketsema'h hasade netatikh".
9. וְכֵיוָן שֶׁמִּתְגַּדְּלִין בָּאִין עֲדָרִים עֲדָרִים לְבָתֵּיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים״, אַל תִּקְרֵי ״בַּעֲדִי עֲדָיִים״, אֶלָּא ״בְּעֶדְרֵי עֲדָרִים״. vekhévan chemitgadelin bain adarim adarim levatéhen, cheneemar: "vatirbi vatigdeli vatavoi baadi adayim", al tikré "baadi adayim", ela "beedré adarim".
10. וּכְשֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַיָּם, הֵם הִכִּירוּהוּ תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ״. oukhchenigla hakadoch baroukh hou al hayam, hém hikirouou te'hila, cheneemar: "ze éli veanvéou".
11. ״וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדוֹת הָעִבְרִיּוֹת וְגוֹ׳״. רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: אִשָּׁה וּבִתָּהּ, וְחַד אָמַר: כַּלָּה וַחֲמוֹתָהּ. מַאן דְּאָמַר אִשָּׁה וּבִתָּהּ — יוֹכֶבֶד וּמִרְיָם, וּמַאן דְּאָמַר כַּלָּה וַחֲמוֹתָהּ — יוֹכֶבֶד וֶאֱלִישֶׁבַע. "vayomer melekh mitsrayim lamyaledot haivriyot vego'". rav ouchmouél, 'had amar: icha ouvitah, ve'had amar: kala va'hamotah. man deamar icha ouvitah — yokheved oumiryam, ouman deamar kala va'hamotah — yokheved veelicheva.
12. תַּנְיָא כְּמַאן דְּאָמַר אִשָּׁה וּבִתָּהּ, דְּתַנְיָא: שִׁפְרָה זוֹ יוֹכֶבֶד, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ שִׁפְרָה — שֶׁמְּשַׁפֶּרֶת אֶת הַוָּלָד. דָּבָר אַחֵר: ״שִׁפְרָה״ — שֶׁפָּרוּ וְרָבוּ יִשְׂרָאֵל בְּיָמֶיהָ. tanya keman deamar icha ouvitah, detanya: chifra zo yokheved, velama nikra chemah chifra — chemechaperet et havalad. davar a'hér: "chifra" — cheparou veravou yisraél beyameha.
13. ״פּוּעָה״ — זוֹ מִרְיָם. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ ״פּוּעָה״ שֶׁהָיְתָה פּוֹעָה וּמוֹצִיאָה אֶת הַוָּלָד. דָּבָר אַחֵר: ״פּוּעָה״ — שֶׁהָיְתָה פּוֹעָה בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ וְאוֹמֶרֶת: עֲתִידָה אִמִּי שֶׁתֵּלֵד בֵּן שֶׁמּוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל. "poua" — zo miryam. velama nikra chemah "poua" chehayta poa oumotsia et havalad. davar a'hér: "poua" — chehayta poa berou'ha hakodech veomeret: atida imi chetéléd bén chemochia et yisraél.
14. ״וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וְגוֹ׳״. מַאי ״אׇבְנָיִם״ — אָמַר רַבִּי חָנָן: סִימָן גָּדוֹל מָסַר לָהֶן. אָמַר לָהֶן: בְּשָׁעָה שֶׁכּוֹרַעַת לֵילֵד יַרְכוֹתֶיהָ מִצְטַנְּנוֹת כַּאֲבָנִים. "vayomer beyaledkhen et haivriyot vego'". ma "ovnayim" — amar rabi 'hanan: siman gadol masar lahen. amar lahen: bechaa chekoraat léléd yarkhoteha mitstanenot kaavanim.
15. וְאִית דְּאָמַר, כְּדִכְתִיב: ״וָאֵרֵד בֵּית הַיּוֹצֵר וְהִנֵּה הוּא עוֹשֶׂה מְלָאכָה עַל הָאׇבְנָיִם״, מָה יוֹצֵר זֶה — יָרֵךְ מִכָּאן וְיָרֵךְ מִכָּאן וְסַדָּן בָּאֶמְצַע, אַף אִשָּׁה — יָרֵךְ מִכָּאן וְיָרֵךְ מִכָּאן וְהַוָּלָד בָּאֶמְצַע. veit deamar, kedikhtiv: "vaéréd bét hayotsér vehiné hou ose melakha al haovnayim", ma yotsér ze — yarékh mikan veyarékh mikan vesadan baemtsa, af icha — yarékh mikan veyarékh mikan vehavalad baemtsa.
16. ״אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אוֹתוֹ״. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, סִימָן גָּדוֹל מָסַר לָהֶן: בֵּן פָּנָיו לְמַטָּה, בַּת פָּנֶיהָ לְמַעְלָה. "im bén hou vahamiten oto". amar rabi 'hanina, siman gadol masar lahen: bén pana lemata, bat paneha lemala.
17. ״וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדוֹת אֶת הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן וְגוֹ׳״. ״לָהֶן״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: מְלַמֵּד שֶׁתְּבָעָן לִדְבַר עֲבֵירָה וְלֹא נִתְבְּעוּ. "vatirena hamyaledot et haelohim velo asou kaacher diber aléhen vego'". "lahen" mibeé léh! amar rabi yosé berabi 'hanina: melaméd chetevaan lidvar avéra velo nitbeou.
18. ״וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְּלָדִים״. תָּנָא: לֹא דַּיָּין שֶׁלֹּא הֵמִיתוּ אוֹתָן, אֶלָּא שֶׁהָיוּ מַסְפִּיקוֹת לָהֶם מַיִם וּמָזוֹן. "vate'hayena et hayeladim". tana: lo dayan chelo hémitou otan, ela chehaou maspikot lahem mayim oumazon.
19. ״וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדוֹת אֶל פַּרְעֹה כִּי לֹא כַנָּשִׁים וְגוֹ׳״. מַאי ״חָיוֹת״? אִילֵימָא חַיּוֹת מַמָּשׁ, אַטּוּ חַיָּה מִי לָא צְרִיכָה חַיָּה אַחֲרִיתִי לְאוֹלוֹדַהּ? "vatomarna hamyaledot el paro ki lo khanachim vego'". ma "'haot"? iléma 'hayot mamach, atou 'haya mi la tserikha 'haya a'hariti leolodah?
20. אֶלָּא אָמְרוּ לוֹ, אוּמָּה זוֹ כְּחַיָּה נִמְשְׁלָה: יְהוּדָה — ״גּוּר אַרְיֵה״, דָּן — ״יְהִי דָן נָחָשׁ״, ״נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה״, ״יִשָּׂשכָר חֲמוֹר גָּרֶם״, יוֹסֵף — ״בְּכוֹר שׁוֹר״, ״בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף״. ela amrou lo, ouma zo ke'haya nimchela: yeouda — "gour aryé", dan — "yehi dan na'hach", "naftali ayala chelou'ha", "yisachkhar 'hamor garem", yoséf — "bekhor chor", "binyamin zeév yitraf".
21. דִּכְתִיב בֵּיהּ — כְּתִיב בֵּיהּ. וּדְלָא כְּתִיב בֵּיהּ — כְּתִיב בֵּיהּ: ״מַה אִמְּךָ לְבִיָּא בֵּין אֲרָיוֹת רָבָצָה וְגוֹ׳״. dikhtiv béh — ketiv béh. oudla ketiv béh — ketiv béh: "ma imekha leviya bén araot ravatsa vego'".
22. ״וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדוֹת אֶת הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים״. רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: בָּתֵּי כְהוּנָּה וּלְוִיָּה, וְחַד אָמַר: בָּתֵּי מַלְכוּת. מַאן דְּאָמַר בָּתֵּי כְהוּנָּה וּלְוִיָּה — אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה. וּמַאן דְּאָמַר בָּתֵּי מַלְכוּת — דָּוִד נָמֵי מִמִּרְיָם קָאָתֵי, דִּכְתִיב: ״וַתָּמׇת עֲזוּבָה אֵשֶׁת כָּלֵב וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר״. וּכְתִיב: ״וְדָוִד בֶּן אִישׁ אֶפְרָתִי וְגוֹ׳״. "vayhi ki yarou hamyaledot et haelohim vayaas lahem batim". rav ouchmouél, 'had amar: baté kheouna oulviya, ve'had amar: baté malkhout. man deamar baté kheouna oulviya — aharon oumoche. ouman deamar baté malkhout — david namé mimiryam kaaté, dikhtiv: "vatamot azouva échet kalév vayika'h lo khalév et efrat vatéled lo et 'hour". oukhtiv: "vedavid ben ich efrati vego'".
23. ״וְכָלֵב בֶּן חֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת עֲזוּבָה אִשָּׁה וְאֶת יְרִיעוֹת וְאֵלֶּה בָנֶיהָ יֵשֶׁר וְשׁוֹבָב וְאַרְדּוֹן״. בֶּן חֶצְרוֹן? בֶּן יְפֻנֶּה הוּא! בֵּן שֶׁפָּנָה מֵעֲצַת מְרַגְּלִים. "vekhalév ben 'hetsron holid et azouva icha veet yeriot veéle vaneha yécher vechovav veardon". ben 'hetsron? ben yefoune hou! bén chepana méatsat meragelim.
24. וְאַכַּתִּי: בֶּן קְנַז הוּא, דִּכְתִיב: ״וַיִּלְכְּדָהּ עׇתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב״! אָמַר רָבָא: חוֹרְגוֹ דִּקְנַז הֲוָה. veakati: ben kenaz hou, dikhtiv: "vayilkedah otniél ben kenaz a'hi khalév"! amar rava: 'horgo diknaz hava.

Daf 12a

1. דַּיְקָא נָמֵי דִּכְתִיב ״הַקְּנִזִּי״. שְׁמַע מִינַּהּ. dayka namé dikhtiv "hakenizi". chema minah.
2. ״עֲזוּבָה״ — זוֹ מִרְיָם, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ עֲזוּבָה — שֶׁהַכֹּל עֲזָבוּהָ מִתְּחִילָּתָהּ. ״הוֹלִיד״ — וַהֲלֹא מִינְסָב הֲוָה נָסֵיב לַהּ! אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה לְשֵׁם שָׁמַיִם — מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ יְלָדָהּ. "azouva" — zo miryam, velama nikra chemah azouva — chehakol azavouha mite'hilatah. "holid" — vahalo minsav hava nasév lah! amar rabi yo'hanan: kol hanosé icha lechém chamayim — maale ala hakatouv keilou yeladah.
3. ״יְרִיעוֹת״ — שֶׁהָיוּ פָּנֶיהָ דּוֹמִין לִירִיעוֹת. "yeriot" — chehaou paneha domin liriot.
4. ״וְאֵלֶּה בָּנֶיהָ״ — אַל תִּקְרֵי בָּנֶיהָ אֶלָּא ״בּוֹנֶיהָ״, ״יֵשֶׁר״ — שֶׁיִּשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ. ״שׁוֹבָב״ — שֶׁשִּׁיבֵּב אֶת יִצְרוֹ, ״וְאַרְדּוֹן״ — שֶׁרָדָה אֶת יִצְרוֹ, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: עַל שֶׁהָיוּ פָּנֶיהָ דּוֹמִין לְוֶרֶד. "veéle baneha" — al tikré baneha ela "boneha", "yécher" — cheyichér et atsmo. "chovav" — chechibév et yitsro, "veardon" — cherada et yitsro, veika deamri: al chehaou paneha domin levered.
5. ״וּלְאַשְׁחוּר אֲבִי תְקוֹעַ הָיוּ שְׁתֵּי נָשִׁים חֶלְאָה וְנַעֲרָה״. ״אַשְׁחוּר״ — זֶה כָּלֵב, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ ״אַשְׁחוּר״ — שֶׁהוּשְׁחֲרוּ פָּנָיו בְּתַעֲנִיּוֹת. ״אֲבִי״ — שֶׁנַּעֲשָׂה לָהּ כְּאָב, ״תְּקוֹעַ״ — שֶׁתָּקַע אֶת לִבּוֹ לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם. "oulach'hour avi tekoa haou cheté nachim 'hela venaara". "ach'hour" — ze kalév, velama nikra chemo "ach'hour" — cheouch'harou pana betaaniyot. "avi" — chenaasa lah keav, "tekoa" — chetaka et libo leavi chebachamayim.
6. ״הָיוּ שְׁתֵּי נָשִׁים״ — נַעֲשָׂה מִרְיָם כִּשְׁתֵּי נָשִׁים. ״חֶלְאָה וְנַעֲרָה״ — לָא חֶלְאָה וְנַעֲרָה הֲוַאי, אֶלָּא בַּתְּחִילָּה חֶלְאָה, וּלְבַסּוֹף נַעֲרָה. "haou cheté nachim" — naasa miryam kichté nachim. "'hela venaara" — la 'hela venaara hava, ela bate'hila 'hela, oulvasof naara.
7. ״וּבְנֵי חֶלְאָה צֶרֶת וְצֹהַר וְאֶתְנָן״. ״צֶרֶת״ — שֶׁנַּעֲשֵׂית צָרָה לְחַבְרוֹתֶיהָ. ״צֹהַר״ — שֶׁהָיוּ פָּנֶיהָ דּוֹמִין כַּצׇּהֳרַיִם, ״אֶתְנָן״ — שֶׁכׇּל הָרוֹאֶה אוֹתָהּ מוֹלִיךְ אֶתְנָן לְאִשְׁתּוֹ. "ouvné 'hela tseret vetsohar veetnan". "tseret" — chenaasét tsara le'havroteha. "tsohar" — chehaou paneha domin katsohorayim, "etnan" — chekol haroe otah molikh etnan leichto.
8. ״וַיְצַו פַּרְעֹה לְכׇל עַמּוֹ״, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: אַף עַל עַמּוֹ גָּזַר. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: שָׁלֹשׁ גְּזֵירוֹת גָּזַר: בַּתְּחִילָּה ״אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אוֹתוֹ״, וּלְבַסּוֹף ״כׇּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ״, וּלְבַסּוֹף אַף עַל עַמּוֹ גָּזַר. "vaytsa paro lekhol amo", amar rabi yosé berabi 'hanina: af al amo gazar. veamar rabi yosé berabi 'hanina: chaloch gezérot gazar: bate'hila "im bén hou vahamiten oto", oulvasof "kol habén hayilod hayora tachlikhouou", oulvasof af al amo gazar.
9. ״וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי״. לְהֵיכָן הָלַךְ? אָמַר רַב יְהוּדָה בַּר זְבִינָא: שֶׁהָלַךְ בַּעֲצַת בִּתּוֹ. "vayélekh ich mibét lévi". lehékhan halakh? amar rav yeouda bar zevina: chehalakh baatsat bito.
10. תָּנָא: עַמְרָם גְּדוֹל הַדּוֹר הָיָה. כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁאָמַר פַּרְעֹה הָרָשָׁע ״כׇּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ״, אָמַר: לַשָּׁוְא אָנוּ עֲמֵלִין, עָמַד וְגֵירַשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ. עָמְדוּ כּוּלָּן וְגֵירְשׁוּ אֶת נְשׁוֹתֵיהֶן. tana: amram gedol hador haya. kévan cheraa cheamar paro haracha "kol habén hayilod hayora tachlikhouou", amar: lachav anou amélin, amad vegérach et ichto. amdou koulan vegérchou et nechotéhen.
11. אָמְרָה לוֹ בִּתּוֹ: אַבָּא, קָשָׁה גְּזֵירָתְךָ יוֹתֵר מִשֶּׁל פַּרְעֹה. שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָּזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים, וְאַתָּה גָּזַרְתָּ עַל הַזְּכָרִים וְעַל הַנְּקֵיבוֹת. פַּרְעֹה לָא גָּזַר אֶלָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַתָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּלְעוֹלָם הַבָּא. amra lo bito: aba, kacha gezératkha yotér michel paro. cheparo lo gazar ela al hazekharim, veata gazarta al hazekharim veal hanekévot. paro la gazar ela baolam haze, veata baolam haze oulolam haba.
12. פַּרְעֹה הָרָשָׁע — סָפֵק מִתְקַיֶּימֶת גְּזֵירָתוֹ, סָפֵק אֵינָהּ מִתְקַיֶּימֶת. אַתָּה צַדִּיק, בְּוַדַּאי שֶׁגְּזֵירָתְךָ מִתְקַיֶּימֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְתִגְזַר אוֹמֶר וְיָקׇם לָךְ״. עָמַד וְהֶחְזִיר אֶת אִשְׁתּוֹ, עָמְדוּ כּוּלָּן וְהֶחְזִירוּ אֶת נְשׁוֹתֵיהֶן. paro haracha — safék mitkayemet gezérato, safék énah mitkayemet. ata tsadik, bevada chegezératkha mitkayemet, cheneemar: "vetigzar omer veyakom lakh". amad vehe'hzir et ichto, amdou koulan vehe'hzirou et nechotéhen.
13. ״וַיִּקַּח״. ״וַיַּחְזִיר״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אָמַר רַב יְהוּדָה בַּר זְבִינָא: שֶׁעָשָׂה לוֹ מַעֲשֵׂה לִיקּוּחִין — הוֹשִׁיבָהּ בְּאַפִּרְיוֹן, וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם מְרַקְּדִין לְפָנֶיהָ, וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אָמְרוּ ״אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה״. "vayika'h". "vaya'hzir" mibeé léh! amar rav yeouda bar zevina: cheasa lo maasé likou'hin — hochivah beapiron, veaharon oumiryam merakedin lefaneha, oumalakhé hacharét amrou "ém habanim semé'ha".
14. ״אֶת בַּת לֵוִי״. אֶפְשָׁר בַּת מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה הָוְיָא וְקָרֵי לַהּ ״בַּת״, דְּאָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: זוֹ יוֹכֶבֶד, שֶׁהוֹרָתָהּ בַּדֶּרֶךְ וְלֵידָתָהּ בֵּין הַחוֹמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר יָלְדָה אוֹתָהּ לְלֵוִי בְּמִצְרָיִם״ — "et bat lévi". efchar bat méa ouchlochim chana havya vekaré lah "bat", deamar rabi 'hama berabi 'hanina: zo yokheved, cheoratah baderekh velédatah bén ha'homot, cheneemar: "acher yalda otah lelévi bemitsrayim" —
15. לֵידָתָהּ בְּמִצְרַיִם, וְאֵין הוֹרָתָה בְּמִצְרַיִם. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: שֶׁנּוֹלְדוּ בָּהּ סִימָנֵי נַעֲרוּת. lédatah bemitsrayim, veén horata bemitsrayim. amar rabi yeouda: chenoldou bah simané naarout.
16. ״וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן״. וְהָא הֲוָת מִיעַבְּרָא בֵּיהּ תְּלָתָא יַרְחֵי מֵעִיקָּרָא! אָמַר רַב יְהוּדָה בַּר זְבִינָא: מַקִּישׁ לֵידָתָהּ לְהוֹרָתָהּ: מָה הוֹרָתָהּ שֶׁלֹּא בְּצַעַר — אַף לֵידָתָהּ שֶׁלֹּא בְּצַעַר. מִכָּאן לְנָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ בְּפִיתְקָהּ שֶׁל חַוָּה. "vatahar haicha vatéled bén". veha havat miabera béh telata yar'hé méikara! amar rav yeouda bar zevina: makich lédatah leoratah: ma horatah chelo betsaar — af lédatah chelo betsaar. mikan lenachim tsidkaniyot chelo haou befitkah chel 'hava.
17. ״וַתֵּרֶא אוֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא״. תַּנְיָא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: ״טוֹב״ שְׁמוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״טוֹבִיָּה״ שְׁמוֹ. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: הָגוּן לִנְבִיאוּת. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: נוֹלַד כְּשֶׁהוּא מָהוּל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹלַד מֹשֶׁה, נִתְמַלֵּא הַבַּיִת כּוּלּוֹ אוֹר. כְּתִיב הָכָא: ״וַתֵּרֶא אוֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא״, וּכְתִיב הָתָם: ״וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב״. "vatére oto ki tov hou". tanya, rabi méir omér: "tov" chemo. rabi yeouda omér: "toviya" chemo. rabi ne'hemya omér: hagoun linviout. a'hérim omrim: nolad kecheou maoul. va'hakhamim omrim: bechaa chenolad moche, nitmalé habayit koulo or. ketiv hakha: "vatére oto ki tov hou", oukhtiv hatam: "vayar elohim et haor ki tov".
18. ״וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים״ — דְּלָא מְנוֹ מִצְרִיִּם אֶלָּא מִשָּׁעָה דְּאַהְדְּרַהּ, וְהִיא הֲוָת מִיעַבְּרָא בֵּיהּ תְּלָתָא יַרְחֵי מֵעִיקָּרָא. "vatitspenéou chelocha yera'him" — dela meno mitsriyim ela michaa deahderah, vehi havat miabera béh telata yar'hé méikara.
19. ״וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ״. אַמַּאי? תִּצְפְּנֵיהּ וְתֵיזִיל! אֶלָּא, כֹּל הֵיכָא דַּהֲווֹ שָׁמְעִי מִצְרָאֵי דְּמִתְיְלִיד יָנוֹקָא, מַמְטוּ יָנוֹקֵי הָתָם כִּי הֵיכִי דְּלִישְׁמְעִינְהוּ וּמְעַוֵּי בַּהֲדַיְהוּ, דִּכְתִיב: ״אֶחֱזוּ לָנוּ שׁוּעָלִים שׁוּעָלִים קְטַנִּים וְגוֹ׳״. "velo yakhla od hatsefino". ama? titspenéh vetézil! ela, kol hékha dahao chami mitsraé demityelid yanoka, mamtou yanoké hatam ki hékhi delichmeinou oumavé bahadayou, dikhtiv: "e'hezou lanou choualim choualim ketanim vego'".
20. ״וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא״. מַאי שְׁנָא גּוֹמֶא? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִיכָּן לְצַדִּיקִים שֶׁמָּמוֹנָם חָבִיב עֲלֵיהֶן יוֹתֵר מִגּוּפָן. וְכׇל כָּךְ לָמָּה — לְפִי שֶׁאֵין פּוֹשְׁטִין יְדֵיהֶן בְּגָזֵל. "vatika'h lo tévat gome". ma chena gome? amar rabi elazar: mikan letsadikim chemamonam 'haviv aléhen yotér migoufan. vekhol kakh lama — lefi cheén pochtin yedéhen begazél.
21. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: דָּבָר רַךְ, שֶׁיָּכוֹל לַעֲמוֹד בִּפְנֵי דָּבָר רַךְ וּבִפְנֵי דָּבָר קָשֶׁה. rabi chemouél bar na'hmani amar: davar rakh, cheyakhol laamod bifné davar rakh ouvifné davar kache.
22. ״וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת״, תָּנָא: חֵמָר מִבִּפְנִים וְזֶפֶת מִבַּחוּץ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָרִיחַ אוֹתוֹ צַדִּיק רֵיחַ רַע. "vata'hmera va'hémar ouvazafet", tana: 'hémar mibifnim vezefet miba'houts, kedé chelo yari'ha oto tsadik ré'ha ra.
23. ״וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד וַתָּשֶׂם בַּסּוּף״, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: יַם סוּף. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר: "vatasem bah et hayeled vatasem basouf", rabi elazar omér: yam souf. rabi chemouél bar na'hmani amar:

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Sotah
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)