Talmud Shevuot, Chapitre 6 (ו) · Daf 33b à 38b

Daf 33b

1. שֶׁהוֹצִיא אִישׁ פְּלוֹנִי שֵׁם רַע עַל בִּתִּי״ – חַיָּיבִין. הוֹדָה מִפִּי עַצְמוֹ – פָּטוּר. cheotsi ich peloni chém ra al biti" – 'hayavin. hoda mipi atsmo – patour.
2. הָא מַנִּי – רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: יָבוֹאוּ עֵדִים וְיָעִידוּ. ha mani – rabi elazar berabi chimon hi, deamar: yavoou édim veyaidou.
3. אֵימָא סֵיפָא: הוֹדָה מֵעַצְמוֹ – פָּטוּר, אֲתָאן לְרַבָּנַן! éma séfa: hoda méatsmo – patour, atan lerabanan!
4. כּוּלָּהּ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, וְהָכִי קָאָמַר: לָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ הוֹדָה מִפִּי עַצְמוֹ דְּפָטוּר, אֶלָּא הֵיכָא דְּלֵיכָּא עֵדִים כְּלָל וְהוֹדָה מֵעַצְמוֹ. koulah rabi elazar berabi chimon hi, vehakhi kaamar: la machka'hate lah hoda mipi atsmo defatour, ela hékha deléka édim kelal veoda méatsmo.
5. מַתְנִי׳ ״מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם, אִם לֹא תָבוֹאוּ וְתָעִידוּ שֶׁאֲנִי כֹּהֵן, שֶׁאֲנִי לֵוִי, שֶׁאֵינִי בֶּן גְּרוּשָׁה, שֶׁאֵינִי בֶּן חֲלוּצָה, שֶׁאִישׁ פְּלוֹנִי כֹּהֵן, שֶׁאִישׁ פְּלוֹנִי לֵוִי, שֶׁאֵינוֹ בֶּן גְּרוּשָׁה, שֶׁאֵינוֹ בֶּן חֲלוּצָה, matni' "machbia ani alékhem, im lo tavoou vetaidou cheani kohén, cheani lévi, cheéni ben geroucha, cheéni ben 'haloutsa, cheich peloni kohén, cheich peloni lévi, cheéno ben geroucha, cheéno ben 'haloutsa,
6. שֶׁאָנַס אִישׁ פְּלוֹנִי אֶת בִּתּוֹ, וּפִתָּה אֶת בִּתּוֹ, וְשֶׁחָבַל בִּי בְּנִי, וְשֶׁחָבַל בִּי חֲבֵירִי, שֶׁהִדְלִיק גְּדִישִׁי בְּשַׁבָּת״ – הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין. cheanas ich peloni et bito, oufita et bito, veche'haval bi beni, veche'haval bi 'havéri, chehidlik gedichi bechabat" – haré élou petourin.
7. גְּמָ׳ טַעְמָא דְּאִישׁ פְּלוֹנִי כֹּהֵן, דְּאִישׁ פְּלוֹנִי לֵוִי; הָא ״מָנֶה לִפְלוֹנִי בְּיַד פְּלוֹנִי״ – חַיָּיבִין; הָא קָתָנֵי סֵיפָא: עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ מִפִּי הַתּוֹבֵעַ! gema' tama deich peloni kohén, deich peloni lévi; ha "mane lifloni beyad peloni" – 'hayavin; ha katané séfa: ad cheyichmeou mipi hatovéa!
8. אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּבָא בְּהַרְשָׁאָה. וְהָאָמְרִי נְהַרְדָּעֵי: לָא כָּתְבִינַן אוֹרַכְתָּא אַמִּטַּלְטְלִי! הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּכַפְרֵיהּ, אֲבָל לָא כַּפְרֵיהּ – כָּתְבִינַן. amar chemouél: beva beharchaa. vehaamri nehardaé: la katvinan orakhta amitalteli! hané milé hékha dekhafréh, aval la kafréh – katvinan.
9. תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִן שֶׁאֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא בִּתְבִיעַת מָמוֹן? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן ״אוֹאִין״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״אוֹאִין״; מָה לְהַלָּן אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּתְבִיעַת מָמוֹן, אַף כָּאן אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּתְבִיעַת מָמוֹן. tanou rabanan: minayin cheén hakatouv medabér ela bitviat mamon? rabi eliezer omér: neemar kan "oin", veneemar lehalan "oin"; ma lehalan éno medabér ela bitviat mamon, af kan éno medabér ela bitviat mamon.
10. ״אוֹאִין״ דְּרוֹצֵחַ יוֹכִיחוּ – שֶׁהֵן ״אוֹאִין״, וּמְדַבְּרִים שֶׁלֹּא בִּתְבִיעַת מָמוֹן! "oin" derotsé'ha yokhi'hou – chehén "oin", oumdaberim chelo bitviat mamon!
11. דָּנִין ״אוֹאִין״ שֶׁיֵּשׁ עִמָּהֶן שְׁבוּעָה מֵ״אוֹאִין״ שֶׁיֵּשׁ עִמָּהֶן שְׁבוּעָה, וְאַל יוֹכִיחוּ ״אוֹאִין״ דְּרוֹצֵחַ – שֶׁאֵין עִמָּהֶן שְׁבוּעָה. danin "oin" cheyéch imahen chevoua mé"oin" cheyéch imahen chevoua, veal yokhi'hou "oin" derotsé'ha – cheén imahen chevoua.
12. ״אוֹאִין״ דְּסוֹטָה יוֹכִיחוּ – שֶׁהֵן ״אוֹאִין״, וְיֵשׁ עִמָּהֶן שְׁבוּעָה, וּמְדַבְּרִים שֶׁלֹּא בִּתְבִיעַת מָמוֹן! "oin" desota yokhi'hou – chehén "oin", veyéch imahen chevoua, oumdaberim chelo bitviat mamon!
13. דָּנִין ״אוֹאִין״ שֶׁיֵּשׁ עִמָּהֶן שְׁבוּעָה וְאֵין עִמָּהֶן כֹּהֵן, מֵ״אוֹאִין״ שֶׁיֵּשׁ עִמָּהֶן שְׁבוּעָה וְאֵין עִמָּהֶן כֹּהֵן; וְאַל יוֹכִיחוּ ״אוֹאִין״ דְּרוֹצֵחַ – שֶׁאֵין עִמָּהֶן שְׁבוּעָה; וְאַל יוֹכִיחוּ ״אוֹאִין״ דְּסוֹטָה – שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עִמָּהֶן שְׁבוּעָה, יֵשׁ עִמָּהֶן כֹּהֵן. danin "oin" cheyéch imahen chevoua veén imahen kohén, mé"oin" cheyéch imahen chevoua veén imahen kohén; veal yokhi'hou "oin" derotsé'ha – cheén imahen chevoua; veal yokhi'hou "oin" desota – cheaf al pi cheyéch imahen chevoua, yéch imahen kohén.
14. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״וְהָיָה כִּי יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה״ – יֵשׁ מֵאֵלֶּה שֶׁהוּא חַיָּיב, וְיֵשׁ מֵאֵלֶּה שֶׁהוּא פָּטוּר. הָא כֵּיצַד? תְּבָעוֹ מָמוֹן – חַיָּיב, דָּבָר אַחֵר – פָּטוּר. rabi akiva omér: "vehaya ki yecham lea'hat mééle" – yéch mééle cheou 'hayav, veyéch mééle cheou patour. ha kétsad? tevao mamon – 'hayav, davar a'hér – patour.
15. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע״ – בְּעֵדוּת הַמִּתְקַיֶּימֶת בִּרְאִיָּה בְּלֹא יְדִיעָה וּבִידִיעָה בְּלֹא רְאָיָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. rabi yosé hagelili omér: haré hou omér "veou éd o raa o yada" – beédout hamitkayemet biriya belo yedia ouvidia belo reaya hakatouv medabér.
16. רְאִיָּה בְּלֹא יְדִיעָה – כֵּיצַד? ״מָנֶה מָנִיתִי לְךָ בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי״, ״יָבוֹאוּ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְיָעִידוּ״ – זוֹ הִיא רְאִיָּה בְּלֹא יְדִיעָה. reiya belo yedia – kétsad? "mane maniti lekha bifné peloni oufloni", "yavoou peloni oufloni veyaidou" – zo hi reiya belo yedia.
17. יְדִיעָה בְּלֹא רְאִיָּה – כֵּיצַד? ״מָנֶה הוֹדֵיתָה לִי בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי״, ״יָבוֹאוּ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְיָעִידוּ״ – זוֹ הִיא יְדִיעָה בְּלֹא רְאִיָּה. yedia belo reiya – kétsad? "mane hodéta li bifné peloni oufloni", "yavoou peloni oufloni veyaidou" – zo hi yedia belo reiya.
18. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: חִיֵּיב כָּאן וְחִיֵּיב בְּפִקָּדוֹן; מָה לְהַלָּן אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּתְבִיעַת מָמוֹן, אַף כָּאן אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּתְבִיעַת מָמוֹן. rabi chimon omér: 'hiyév kan ve'hiyév befikadon; ma lehalan éno medabér ela bitviat mamon, af kan éno medabér ela bitviat mamon.
19. וְעוֹד – קַל וָחוֹמֶר: מָה פִּקָּדוֹן – שֶׁעָשָׂה בּוֹ נָשִׁים כַּאֲנָשִׁים, קְרוֹבִים כִּרְחוֹקִים, פְּסוּלִים כִּכְשֵׁרִים; וְחַיָּיב עַל veod – kal va'homer: ma pikadon – cheasa bo nachim kaanachim, kerovim kir'hokim, pesoulim kikhchérim; ve'hayav al

Daf 34a

1. כׇּל אַחַת וְאַחַת, בִּפְנֵי בֵּית דִּין וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין – אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּתְבִיעַת מָמוֹן; עֵדוּת שֶׁלֹּא עָשָׂה בָּהּ נָשִׁים כַּאֲנָשִׁים, קְרוֹבִים כִּרְחוֹקִים, פְּסוּלִין כִּכְשֵׁרִים; וְאֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת בִּפְנֵי בֵּית דִּין – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא מְדַבֵּר אֶלָּא בִּתְבִיעַת מָמוֹן?! kol a'hat vea'hat, bifné bét din vechelo bifné bét din – éno medabér ela bitviat mamon; édout chelo asa bah nachim kaanachim, kerovim kir'hokim, pesoulin kikhchérim; veéno 'hayav ela a'hat bifné bét din – éno din chelo yehé medabér ela bitviat mamon?!
2. מָה לְפִקָּדוֹן – שֶׁכֵּן לֹא עָשָׂה בּוֹ מוּשְׁבָּע כַּנִּשְׁבָּע וּמֵזִיד כַּשּׁוֹגֵג; תֹּאמַר בְּעֵדוּת – שֶׁכֵּן עָשָׂה בָּהּ מוּשְׁבָּע כַּנִּשְׁבָּע וּמֵזִיד כַּשּׁוֹגֵג?! ma lefikadon – chekén lo asa bo mouchba kanichba oumézid kachogég; tomar beédout – chekén asa bah mouchba kanichba oumézid kachogég?!
3. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תֶּחֱטָא״–״תֶּחֱטָא״ לִגְזֵירָה שָׁוָה – נֶאֱמַר כָּאן ״תֶּחֱטָא״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״תֶּחֱטָא״; מָה לְהַלָּן אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּתְבִיעַת מָמוֹן, אַף כָּאן אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּתְבִיעַת מָמוֹן. talmoud lomar: "te'heta"–"te'heta" ligzéra chava – neemar kan "te'heta", veneemar lehalan "te'heta"; ma lehalan éno medabér ela bitviat mamon, af kan éno medabér ela bitviat mamon.
4. מַתְקֵיף לַהּ רַבָּה בַּר עוּלָּא: ״אוֹ״ ״אוֹ״ בִּיטּוּי יוֹכִיחוּ – שֶׁהֵן ״אוֹאִין״, וְיֵשׁ עִמָּהֶן שְׁבוּעָה, וְאֵין עִמָּהֶן כֹּהֵן – וּמְדַבְּרִים שֶׁלֹּא בִּתְבִיעַת מָמוֹן! matkéf lah raba bar oula: "o" "o" bitou yokhi'hou – chehén "oin", veyéch imahen chevoua, veén imahen kohén – oumdaberim chelo bitviat mamon!
5. מִסְתַּבְּרָא מִפִּקָּדוֹן הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן ״תֶּחֱטָא״ מִ״תֶּחֱטָא״. mistabera mipikadon hava léh lemélaf, chekén "te'heta" mi"te'heta".
6. אַדְּרַבָּה – מִבִּיטּוּי הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן חַטָּאת מֵחַטָּאת! aderaba – mibitou hava léh lemélaf, chekén 'hatat mé'hatat!
7. אֶלָּא מִסְתַּבְּרָא מִפִּקָּדוֹן הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף – שֶׁכֵּן חֵטְא; בְּמֵזִיד; תַּבְעֵיהּ וְכַפְרֵיהּ; וְעַבְרֵיהּ. ela mistabera mipikadon hava léh lemélaf – chekén 'hét; bemézid; tavéh vekhafréh; veavréh.
8. אַדְּרַבָּה, מִבִּיטּוּי הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן חַטָּאת שֶׁיָּרְדָה לְחוֹמֶשׁ! הָנָךְ נְפִישָׁן. aderaba, mibitou hava léh lemélaf, chekén 'hatat cheyarda le'homech! hanakh nefichan.
9. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״וְהָיָה כִי יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה״ – יֵשׁ מֵאֵלֶּה שֶׁהוּא חַיָּיב, וְיֵשׁ מֵאֵלֶּה שֶׁהוּא פָּטוּר. הָא כֵּיצַד? תְּבָעוֹ מָמוֹן – חַיָּיב, תְּבָעוֹ דָּבָר אַחֵר – פָּטוּר. rabi akiva omér: "vehaya khi yecham lea'hat mééle" – yéch mééle cheou 'hayav, veyéch mééle cheou patour. ha kétsad? tevao mamon – 'hayav, tevao davar a'hér – patour.
10. אֵיפוֹךְ אֲנָא! éfokh ana!
11. רַבִּי עֲקִיבָא אַ״אוֹאִין״ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סְמִיךְ. rabi akiva a"oin" derabi eliezer semikh.
12. מַאי בֵּינַיְיהוּ בֵּין רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּבֵין רַבִּי עֲקִיבָא? ma bénayou bén rabi eliezer ouvén rabi akiva?
13. אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ מַשְׁבִּיעַ עֵדֵי קַרְקַע – לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר חַיָּיבִין, לְרַבִּי עֲקִיבָא פְּטוּרִין. ika bénayou machbia édé karka – lerabi eliezer 'hayavin, lerabi akiva petourin.
14. וּלְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר הָתָם: מַשְׁבִּיעַ עֵדֵי קַרְקַע אֲפִילּוּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר פְּטוּרִין – הָכָא מַאי אִיכָּא בֵּין רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבִּי עֲקִיבָא? oulrabi yo'hanan, deamar hatam: machbia édé karka afilou lerabi eliezer petourin – hakha ma ika bén rabi eliezer lerabi akiva?
15. אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ עֵדֵי קְנָס. ika bénayou édé kenas.
16. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: ״וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע״ – בְּעֵדוּת הַמִּתְקַיֶּימֶת בִּרְאִיָּה בְּלֹא יְדִיעָה וּבִידִיעָה בְּלֹא רְאִיָּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. rabi yosé hagelili omér: "veou éd o raa o yada" – beédout hamitkayemet biriya belo yedia ouvidia belo reiya hakatouv medabér.
17. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: לֵימָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי לֵית לֵיהּ דְּרַבִּי אַחָא? דְּתַנְיָא, רַבִּי אַחָא אוֹמֵר: גָּמָל הָאוֹחֵר בֵּין הַגְּמַלִּים וְנִמְצָא גָּמָל הָרוּג בְּצִידּוֹ – בְּיָדוּעַ שֶׁזֶּה הֲרָגוֹ. דְּאִי אִית לֵיהּ דְּרַבִּי אַחָא, בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת נָמֵי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ – כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח! amar léh rav papa leabayé: léma rabi yosé hagelili lét léh derabi a'ha? detanya, rabi a'ha omér: gamal hao'hér bén hagemalim venimtsa gamal haroug betsido – beyadoua cheze harago. dei it léh derabi a'ha, bediné nefachot namé machka'hate lah – kerabi chimon ben chata'h!
18. דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח: אֶרְאֶה בְּנֶחָמָה אִם לֹא רָאִיתִי אֶחָד שֶׁרָץ אַחַר חֲבֵירוֹ לְחוּרְבָּה, וְרַצְתִּי אַחֲרָיו, וּמָצָאתִי סַיִיף בְּיָדוֹ וְדָם מְטַפְטֵף וְהָרוּג מְפַרְפֵּר; אָמַרְתִּי לוֹ: רָשָׁע! מִי הֲרָגוֹ לָזֶה? אוֹ אֲנִי, אוֹ אַתָּה! detanya, amar rabi chimon ben chata'h: ere bene'hama im lo raiti e'had cherats a'har 'havéro le'hourba, veratsti a'hara, oumatsati sayif beyado vedam metaftéf veharoug mefarpér; amarti lo: racha! mi harago laze? o ani, o ata!
19. אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה, שֶׁאֵין דָּמְךָ מָסוּר בְּיָדִי, שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה: ״עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלֹשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת״. אֶלָּא הַמָּקוֹם יִפָּרַע מִמְּךָ. אָמְרוּ: לֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁנְּשָׁכוֹ נָחָשׁ וָמֵת. aval ma eese, cheén damkha masour beyadi, cheharé amra tora: "al pi chenayim édim o chelocha édim youmat hamét". ela hamakom yipara mimekha. amrou: lo zazou micham ad chenechakho na'hach vamét.
20. אֲפִילּוּ תֵּימָא אִית לֵיהּ דְּרַבִּי אַחָא; בִּשְׁלָמָא יְדִיעָה בְּלֹא רְאִיָּה – מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ; אֶלָּא רְאִיָּה בְּלֹא יְדִיעָה – הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? מִי לָא בָּעֵי מִידָּע אִם גּוֹי הָרַג אוֹ יִשְׂרָאֵל הָרַג, אִם אָדָם טְרֵפָה הָרַג אוֹ שָׁלֵם הָרַג? afilou téma it léh derabi a'ha; bichlama yedia belo reiya – machka'hate lah; ela reiya belo yedia – hékhi machka'hate lah? mi la baé mida im go harag o yisraél harag, im adam teréfa harag o chalém harag?
21. שְׁמַע מִינַּהּ, קָסָבַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: מַשְׁבִּיעַ עֵדֵי קְנָס – פָּטוּר; דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ חַיָּיב, נְהִי דִּידִיעָה בְּלֹא רְאִיָּה – אַשְׁכְּחַן לַהּ; רְאִיָּה בְּלֹא יְדִיעָה – מִי לָא בָּעֵי מִידָּע גּוֹיָה בָּעַל בַּת יִשְׂרָאֵל בָּעַל, בְּתוּלָה בָּעַל בְּעוּלָה בָּעַל? chema minah, kasavar rabi yosé hagelili: machbia édé kenas – patour; dei salka datakh 'hayav, nehi didia belo reiya – achke'han lah; reiya belo yedia – mi la baé mida goya baal bat yisraél baal, betoula baal beoula baal?
22. יָתֵיב רַב הַמְנוּנָא קַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה, וְיָתֵיב רַב יְהוּדָה וְקָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ: ״מָנֶה מְנִיתִיךְ בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי״, yatév rav hamnouna kaméh derav yeouda, veyatév rav yeouda veka mibaya léh: "mane menitikh bifné peloni oufloni",

Daf 34b

1. וְעֵדִים רוֹאִין אוֹתוֹ מִבַּחוּץ, מַאי? veédim roin oto miba'houts, ma?
2. אֲמַר לֵיהּ רַב הַמְנוּנָא: וְהַלָּה מָה טוֹעֵן? אִי אָמַר: ״לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם״ – הוּחְזַק כַּפְרָן! אִי אָמַר: ״אִין, שְׁקַלִי – וְדִידִי שְׁקַלִי״ – כִּי אָתוּ עֵדִים מַאי הָוֵי? אֲמַר לֵיהּ: הַמְנוּנָא אַתְּ? עוּל תָּא. amar léh rav hamnouna: vehala ma toén? i amar: "lo haou devarim méolam" – hou'hzak kafran! i amar: "in, chekali – vedidi chekali" – ki atou édim ma havé? amar léh: hamnouna ate? oul ta.
3. הָהוּא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: ״מָנֶה מָנִיתִי לְךָ בְּצַד עַמּוּד זֶה״, אֲמַר לֵיהּ: ״לֹא עָבַרְתִּי בְּצַד עַמּוּד זֶה״. אֲתוֹ תְּרֵי סָהֲדִי, אַסְהִידוּ בֵּיהּ דְּהִשְׁתִּין מַיִם בְּצַד עַמּוּד זֶה. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הוּחְזַק כַּפְרָן. haou daamar léh le'havréh: "mane maniti lekha betsad amoud ze", amar léh: "lo avarti betsad amoud ze". ato teré sahadi, ashidou béh dehichtin mayim betsad amoud ze. amar réch lakich: hou'hzak kafran.
4. מַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן: הַאי דִּינָא פָּרְסָאָה הוּא! מִי קָאָמַר ״מֵעוֹלָם״?! בְּעֵסֶק זֶה קָאָמַר לֵיהּ! matkéf lah rav na'hman: ha dina parsaa hou! mi kaamar "méolam"?! beések ze kaamar léh!
5. אִיכָּא דְּאָמְרִי, הָהוּא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: ״מָנֶה מָנִיתִי לְךָ בְּצַד עַמּוּד זֶה״, אֲמַר לֵיהּ: ״לֹא עָבַרְתִּי בְּצַד עַמּוּד זֶה מֵעוֹלָם״. נְפַקוּ בֵּיהּ סָהֲדִי דְּהִשְׁתִּין מַיִם בְּצַד עַמּוּד זֶה. אָמַר רַב נַחְמָן: הוּחְזַק כַּפְרָן. ika deamri, haou daamar léh le'havréh: "mane maniti lekha betsad amoud ze", amar léh: "lo avarti betsad amoud ze méolam". nefakou béh sahadi dehichtin mayim betsad amoud ze. amar rav na'hman: hou'hzak kafran.
6. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: כֹּל מִילְּתָא דְּלָא רַמְיָא עֲלֵיהּ דְּאִינִישׁ, עָבֵיד לַהּ וְלָאו אַדַּעְתֵּיהּ. amar léh rava lerav na'hman: kol mileta dela ramya aléh deinich, avéd lah vela adatéh.
7. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: חִיֵּיב כָּאן וְחִיֵּיב בְּפִקָּדוֹן כּוּ׳. rabi chimon omér: 'hiyév kan ve'hiyév befikadon kou'.
8. מַחֲכוּ עֲלַהּ בְּמַעְרְבָא. מַאי חוּכָא? ma'hakhou alah bemareva. ma 'houkha?
9. דְּקָתָנֵי: מָה לְפִקָּדוֹן, שֶׁכֵּן לֹא עָשָׂה בּוֹ מוּשְׁבָּע כַּנִּשְׁבָּע, מֵזִיד כַּשּׁוֹגֵג. dekatané: ma lefikadon, chekén lo asa bo mouchba kanichba, mézid kachogég.
10. מִכְּדֵי מוּשְׁבָּע מִפִּי עַצְמוֹ בְּעֵדוּת, לְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְנָא לֵיהּ – דִּגְמַר מִפִּקָּדוֹן; פִּקָּדוֹן נָמֵי – מוּשְׁבָּע מִפִּי אֲחֵרִים, נִגְמַר מֵעֵדוּת! mikedé mouchba mipi atsmo beédout, lerabi chimon mena léh – digmar mipikadon; pikadon namé – mouchba mipi a'hérim, nigmar méédout!
11. וּמַאי חוּכָא? דִּלְמָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּקַל וָחוֹמֶר מַיְיתֵי לַהּ: מִפִּי אֲחֵרִים חַיָּיב – מִפִּי עַצְמוֹ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! ouma 'houkha? dilma rabi chimon bekal va'homer mayté lah: mipi a'hérim 'hayav – mipi atsmo lo kol chekén?!
12. אֶלָּא חוּכָא אַמֵּזִיד כַּשּׁוֹגֵג – דְּקָתָנֵי: מָה לְפִקָּדוֹן – שֶׁכֵּן לֹא עָשָׂה בּוֹ מוּשְׁבָּע כַּנִּשְׁבָּע, מֵזִיד כַּשּׁוֹגֵג. ela 'houkha amézid kachogég – dekatané: ma lefikadon – chekén lo asa bo mouchba kanichba, mézid kachogég.
13. מִכְּדֵי מֵזִיד גַּבֵּי עֵדוּת מְנָא לֵיהּ – דְּלָא כְּתִיב בֵּיהּ ״וְנֶעֱלַם״; הָכָא נָמֵי לָא כְּתִיב בֵּיהּ ״וְנֶעֱלַם״! mikedé mézid gabé édout mena léh – dela ketiv béh "veneelam"; hakha namé la ketiv béh "veneelam"!
14. אֲמַר לְהוּ רַב הוּנָא: וּמַאי חוּכָא? דִּלְמָא מֵזִיד דְּלָאו כַּשּׁוֹגֵג בְּפִקָּדוֹן, מִמְּעִילָה רַבִּי שִׁמְעוֹן גָּמַר לַהּ! amar leou rav houna: ouma 'houkha? dilma mézid dela kachogég befikadon, mimeila rabi chimon gamar lah!
15. וְהַיְינוּ חוּכָא – אַדְּגָמַר לַהּ מִמְּעִילָה, נִגְמַר לַהּ מֵעֵדוּת! vehaynou 'houkha – adegamar lah mimeila, nigmar lah méédout!
16. מִסְתַּבְּרָא מִמְּעִילָה הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן מְעִילָה מִמְּעִילָה. mistabera mimeila hava léh lemélaf, chekén meila mimeila.
17. אַדְּרַבָּה – מֵעֵדוּת הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן ״תֶּחֱטָא״ מִ״תֶּחֱטָא״! aderaba – méédout hava léh lemélaf, chekén "te'heta" mi"te'heta"!
18. מִסְתַּבְּרָא מִמְּעִילָה הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן מְעִילָה; בַּכֹּל; נֶהֱנֶה; בְּקָבוּעַ; חוֹמֶשׁ; וְאָשָׁם. mistabera mimeila hava léh lemélaf, chekén meila; bakol; nehene; bekavoua; 'homech; veacham.
19. אַדְּרַבָּה – מֵעֵדוּת הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן חֵטְא; הֶדְיוֹט; בִּשְׁבוּעָה; תַּבְעֵיהּ וְכַפְרֵיהּ; וְ״אוֹאִין״! הָנָךְ נְפִישִׁין. aderaba – méédout hava léh lemélaf, chekén 'hét; hedot; bichvoua; tavéh vekhafréh; ve"oin"! hanakh nefichin.
20. אֶלָּא מַאי חוּכָא? ela ma 'houkha?
21. כִּי אֲתָא רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ מִבֵּי רַב, אָמְרִי: הַיְינוּ חוּכָא – מִכְּדֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן גְּזֵירָה שָׁוָה גְּמִיר, לְמָה לֵיהּ דְּפָרֵיךְ: מָה לְפִקָּדוֹן שֶׁכֵּן לֹא עָשָׂה בּוֹ מוּשְׁבָּע כַּנִּשְׁבָּע, מֵזִיד כַּשּׁוֹגֵג? ki ata rav papa verav houna beréh derav yeochoua mibé rav, amri: haynou 'houkha – mikedé rabi chimon gezéra chava gemir, lema léh defarékh: ma lefikadon chekén lo asa bo mouchba kanichba, mézid kachogég?
22. וּמַאי חוּכָא? דִּלְמָא כִּי פָּרֵיךְ – מִקַּמֵּי דְּתֵיקוּם לֵיהּ גְּזֵירָה שָׁוָה; בָּתַר דְּקָמָא לֵיהּ גְּזֵירָה שָׁוָה לָא פָּרֵיךְ! ouma 'houkha? dilma ki parékh – mikamé detékoum léh gezéra chava; batar dekama léh gezéra chava la parékh!
23. וְלָא?! וְהָאָמַר לְהוּ רָבָא בַּר אִיתַּי לְרַבָּנַן: מַאן תָּנָא שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן לֹא נִיתַּן זְדוֹנָהּ לְכַפָּרָה – רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא! vela?! vehaamar leou rava bar ita lerabanan: man tana chevouat hapikadon lo nitan zedonah lekhapara – rabi chimon hi!
24. דִּלְמָא מֵזִיד כַּשּׁוֹגֵג פָּרֵיךְ, דְּגָמַר לַהּ מִמְּעִילָה, דְּהָנָךְ נְפִישִׁין; אֲבָל מוּשְׁבָּע כַּנִּשְׁבָּע לָא פָּרֵיךְ. dilma mézid kachogég parékh, degamar lah mimeila, dehanakh nefichin; aval mouchba kanichba la parékh.
25. וְתֶהְדַּר עֵדוּת וְתִגְמֵר לַהּ מִפִּקָּדוֹן, מֵזִיד דְּלָאו כַּשּׁוֹגֵג – מָה פִּקָּדוֹן, שׁוֹגֵג אִין מֵזִיד לָא; אַף עֵדוּת, שׁוֹגֵג אִין מֵזִיד לָא – כִּי הֵיכִי דְּיָלֵיף פִּקָּדוֹן מִמְּעִילָה! vetehdar édout vetigmér lah mipikadon, mézid dela kachogég – ma pikadon, chogég in mézid la; af édout, chogég in mézid la – ki hékhi deyaléf pikadon mimeila!

Daf 35a

1. לְהָכִי כַּתְבַהּ רַחֲמָנָא לְעֵדוּת גַּבֵּי שְׁבוּעַת בִּיטּוּי וְגַבֵּי טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו – דִּבְכוּלָּן נֶאֱמַר בָּהֶן ״וְנֶעְלַם״, וְכָאן לֹא נֶאֱמַר בָּהֶן ״וְנֶעְלַם״; לְחַיֵּיב עַל הַמֵּזִיד כַּשּׁוֹגֵג. lehakhi katvah ra'hamana leédout gabé chevouat bitou vegabé toumat mikdach vekadacha – divkhoulan neemar bahen "venelam", vekhan lo neemar bahen "venelam"; le'hayév al hamézid kachogég.
2. מַתְנִי׳ ״מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם, אִם לֹא תָבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי שֶׁאָמַר אִישׁ פְּלוֹנִי לִיתֵּן לִי מָאתַיִם זוּז וְלֹא נָתַן״ – הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִים, שֶׁאֵין חַיָּיבִין אֶלָּא עַל תְּבִיעַת מָמוֹן כְּפִקָּדוֹן. matni' "machbia ani alékhem, im lo tavoou outidouni cheamar ich peloni litén li matayim zouz velo natan" – haré élou petourim, cheén 'hayavin ela al teviat mamon kefikadon.
3. ״מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּשֶׁתֵּדְעוּ לִי עֵדוּת שֶׁתָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי״ – הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִים, מִפְּנֵי שֶׁקָּדְמָה שְׁבוּעָה לְעֵדוּת. "machbia ani alékhem kechetédou li édout chetavoou outidouni" – haré élou petourim, mipené chekadma chevoua leédout.
4. עָמַד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְאָמַר: ״מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם, שֶׁאִם אַתֶּם יוֹדְעִין לִי עֵדוּת שֶׁתָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי״ – הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין, עַד שֶׁיְּהֵא מִתְכַּוֵּין לָהֶם. amad bevét hakeneset veamar: "machbia ani alékhem, cheim atem yodin li édout chetavoou outidouni" – haré élou petourin, ad cheyehé mitkavén lahem.
5. אָמַר לִשְׁנַיִם: ״מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם אִישׁ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי, שֶׁאִם אַתֶּם יוֹדְעִין לִי עֵדוּת שֶׁתָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי״, ״שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לָךְ עֵדוּת״; וְהֵם יוֹדְעִין לוֹ עֵדוּת עֵד מִפִּי עֵד, אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל – הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין. amar lichnayim: "machbia ani alékhem ich peloni oufloni, cheim atem yodin li édout chetavoou outidouni", "chevoua cheén anou yodin lakh édout"; vehém yodin lo édout éd mipi éd, o chehaya e'had méhen karov o pasoul – haré élou petourin.
6. שִׁלַּח בְּיַד עַבְדּוֹ, אוֹ שֶׁאָמַר לָהֶן הַנִּתְבָּע: ״מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם, שֶׁאִם אַתֶּם יוֹדְעִין לוֹ עֵדוּת שֶׁתָּבוֹאוּ וּתְעִידוּהוּ״ – הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין, עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ מִפִּי הַתּוֹבֵעַ. chila'h beyad avdo, o cheamar lahen hanitba: "machbia ani alékhem, cheim atem yodin lo édout chetavoou outidouou" – haré élou petourin, ad cheyichmeou mipi hatovéa.
7. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״מַשְׁבִּיעַנִי עֲלֵיכֶם אִם לֹא תָבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי שֶׁאָמַר אִישׁ פְּלוֹנִי לִיתֵּן לִי מָאתַיִם זוּז וְלֹא נָתַן״ – יָכוֹל יְהוּ חַיָּיבִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תֶּחֱטָא״–״תֶּחֱטָא״ לִגְזֵירָה שָׁוָה. gema' tanou rabanan: "machbiani alékhem im lo tavoou outidouni cheamar ich peloni litén li matayim zouz velo natan" – yakhol yeou 'hayavin? talmoud lomar: "te'heta"–"te'heta" ligzéra chava.
8. נֶאֱמַר כָּאן ״תֶּחֱטָא״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״תֶּחֱטָא״; מָה לְהַלָּן בִּתְבִיעַת מָמוֹן – וְיֵשׁ לוֹ, אַף כָּאן בִּתְבִיעַת מָמוֹן – וְיֵשׁ לוֹ. neemar kan "te'heta", veneemar lehalan "te'heta"; ma lehalan bitviat mamon – veyéch lo, af kan bitviat mamon – veyéch lo.
9. ״מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּשֶׁתֵּדְעוּ לִי עֵדוּת״ כּוּ׳. "machbia ani alékhem kechetédou li édout" kou'.
10. תָּנוּ רַבָּנַן: ״מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּשֶׁתֵּדְעוּ לִי עֵדוּת שֶׁתָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי״ – יָכוֹל יְהוּ חַיָּיבִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדַע״ – מִי שֶׁקָּדְמָה עֵדוּת לִשְׁבוּעָה, וְלֹא שֶׁקָּדְמָה שְׁבוּעָה לְעֵדוּת. tanou rabanan: "machbia ani alékhem kechetédou li édout chetavoou outidouni" – yakhol yeou 'hayavin? talmoud lomar: "vechama kol ala veou éd o raa o yada" – mi chekadma édout lichvoua, velo chekadma chevoua leédout.
11. עָמַד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְאָמַר ״מַשְׁבִּיעַנִי עֲלֵיכֶם״. אָמַר שְׁמוּאֵל: אֲפִילּוּ עֵדָיו בֵּינֵיהֶן. amad bevét hakeneset veamar "machbiani alékhem". amar chemouél: afilou éda bénéhen.
12. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דְּקָאֵי עִילָּוַיְהוּ; מַהוּ דְּתֵימָא: כְּמַאן דְּאָמַר לְהוּ דָּמֵי, קָא מַשְׁמַע לַן. pechita! la tserikha, dekaé ilavayou; maou detéma: keman deamar leou damé, ka machma lan.
13. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: רָאָה סִיעָה שֶׁל בְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין, וְעֵדָיו בֵּינֵיהֶן, וְאָמַר לָהֶן: ״מַשְׁבִּיעַנִי עֲלֵיכֶם אִם אַתֶּם יוֹדְעִין לִי עֵדוּת שֶׁתָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי״ – יָכוֹל יְהוּ חַיָּיבִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהוּא עֵד״ – וַהֲרֵי לֹא יִיחֵד עֵדָיו. יָכוֹל אֲפִילּוּ אָמַר ״כׇּל הָעוֹמְדִין כָּאן״? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהוּא עֵד״ – וַהֲרֵי יִיחֵד עֵדָיו. tanya namé hakhi: raa sia chel bené adam omdin, veéda bénéhen, veamar lahen: "machbiani alékhem im atem yodin li édout chetavoou outidouni" – yakhol yeou 'hayavin? talmoud lomar: "veou éd" – vaharé lo yi'héd éda. yakhol afilou amar "kol haomdin kan"? talmoud lomar: "veou éd" – vaharé yi'héd éda.
14. אָמַר לִשְׁנַיִם: ״מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם״. תָּנוּ רַבָּנַן, אָמַר לִשְׁנַיִם: ״מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי, אִם אַתֶּם יוֹדְעִין לִי עֵדוּת שֶׁתָּבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי״; וְהֵן יוֹדְעִין לוֹ עֵדוּת עֵד מִפִּי עֵד, אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָּסוּל – יָכוֹל יְהוּ חַיָּיבִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ״ – בִּרְאוּיִן לְהַגָּדָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. amar lichnayim: "machbia ani alékhem". tanou rabanan, amar lichnayim: "machbia ani alékhem peloni oufloni, im atem yodin li édout chetavoou outidouni"; vehén yodin lo édout éd mipi éd, o chehaya e'had méhen karov o pasoul – yakhol yeou 'hayavin? talmoud lomar: "im lo yagid venasa aono" – birouyin lehagada hakatouv medabér.
15. שִׁלַּח בְּיַד עַבְדּוֹ וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: שִׁלַּח בְּיַד עַבְדּוֹ, אוֹ שֶׁאָמַר לָהֶן הַנִּתְבָּע: ״מַשְׁבִּיעַנִי עֲלֵיכֶם שֶׁאִם אַתֶּם יוֹדְעִין לוֹ עֵדוּת שֶׁתָּבוֹאוּ וּתְעִידוּהוּ״ – יָכוֹל יְהוּ חַיָּיבִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִם לֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ״. chila'h beyad avdo vekhou'. tanou rabanan: chila'h beyad avdo, o cheamar lahen hanitba: "machbiani alékhem cheim atem yodin lo édout chetavoou outidouou" – yakhol yeou 'hayavin? talmoud lomar: "im lo yagid venasa aono".
16. מַאי תַּלְמוּדָא? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: ״אִם לוֹא יַגִּיד״ כְּתִיב; אִם לוֹ לֹא יַגִּיד – וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ, וְאִם לְאַחֵר לֹא יַגִּיד – פָּטוּר. ma talmouda? amar rabi elazar: "im lo yagid" ketiv; im lo lo yagid – venasa aono, veim lea'hér lo yagid – patour.
17. מַתְנִי׳ ״מַשְׁבִּיעַנִי (אֲנִי) עֲלֵיכֶם״; ״מְצַוֶּה אֲנִי עֲלֵיכֶם״; ״אוֹסֶרְכֶם אֲנִי״ – הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּיבִין. matni' "machbiani (ani) alékhem"; "metsave ani alékhem"; "oserkhem ani" – haré élou 'hayavin.
18. ״בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ״ – הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין. ״בְּאָלֶף דָּלֶת״; ״בְּיוֹד הֵי״; ״בְּשַׁדַּי״; ״בִּצְבָאוֹת״; ״בְּחַנּוּן וְרַחוּם״; ״בְּאֶרֶךְ אַפַּיִם״; ״בְּרַב חֶסֶד״; וּבְכָל הַכִּנּוּיִין – הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּיבִין. "bachamayim ouvaarets" – haré élou petourin. "bealef dalet"; "beod hé"; "bechada"; "bitsvaot"; "be'hanoun vera'houm"; "beerekh apayim"; "berav 'hesed"; ouvkhal hakinouyin – haré élou 'hayavin.
19. הַמְקַלֵּל בְּכוּלָּן – חַיָּיב; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. hamkalél bekhoulan – 'hayav; divré rabi méir. va'hakhamim potrin.
20. הַמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ בְּכוּלָּן – חַיָּיב; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. hamkalél avi veimo bekhoulan – 'hayav; divré rabi méir. va'hakhamim potrin.
21. הַמְקַלֵּל עַצְמוֹ וַחֲבֵירוֹ בְּכוּלָּן – עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. ״יַכְּכָה ה׳ אֱלֹהִים״, וְכֵן ״יַכְּכָה אֱלֹהִים״ – זוֹ הִיא אָלָה הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה. hamkalél atsmo va'havéro bekhoulan – ovér belo taase. "yakekha h' elohim", vekhén "yakekha elohim" – zo hi ala haketouva batora.
22. ״אַל יַכְּךָ״, וִ״יבָרֶכְךָ״ וְ״יֵיטִיב לָךְ״ – רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּיב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. "al yakekha", vi"yvarekhkha" ve"yétiv lakh" – rabi méir me'hayév, va'hakhamim potrin.
23. גְּמָ׳ ״מַשְׁבִּיעַנִי עֲלֵיכֶם״ – מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב יְהוּדָה, הָכִי קָאָמַר: ״מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם בִּשְׁבוּעָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה״; ״מְצַוֶּה אֲנִי עֲלֵיכֶם בְּצַוָּואָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה״; ״אוֹסֶרְכֶם אֲנִי בְּאִיסּוּר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה״. gema' "machbiani alékhem" – ma kaamar? amar rav yeouda, hakhi kaamar: "machbia ani alékhem bichvoua haamoura batora"; "metsave ani alékhem betsavaa haamoura batora"; "oserkhem ani beisour haamour batora".
24. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, אֶלָּא הָא דְתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: ״כּוֹבֶלְכֶם אֲנִי״ – הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּיבִין; כּוֹבֵל בְּאוֹרָיְיתָא מִי כְּתִיב?! amar léh abayé, ela ha detané rabi 'hiya: "kovelkhem ani" – haré élou 'hayavin; kovél beorayta mi ketiv?!
25. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי, הָכִי קָאָמַר: ״מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם בִּשְׁבוּעָה״; ״מְצַוֶּה אֲנִי עֲלֵיכֶם בִּשְׁבוּעָה״; ״אוֹסֶרְכֶם אֲנִי בִּשְׁבוּעָה״; ״כּוֹבֶלְכֶם אֲנִי בִּשְׁבוּעָה״. ela amar abayé, hakhi kaamar: "machbia ani alékhem bichvoua"; "metsave ani alékhem bichvoua"; "oserkhem ani bichvoua"; "kovelkhem ani bichvoua".
26. ״בְּאָלֶף דָּלֶת״; ״בְּיוֹד הֵי״; ״בְּשַׁדַּי״; ״בִּצְבָאוֹת״; ״בְּחַנּוּן וְרַחוּם״; ״בְּאֶרֶךְ אַפַּיִם״; ״בְּרַב חֶסֶד״. "bealef dalet"; "beod hé"; "bechada"; "bitsvaot"; "be'hanoun vera'houm"; "beerekh apayim"; "berav 'hesed".
27. לְמֵימְרָא דְּחַנּוּן וְרַחוּם שֵׁמוֹת נִינְהוּ?! וּרְמִינְהִי: יֵשׁ שֵׁמוֹת שֶׁנִּמְחָקִין, וְיֵשׁ שֵׁמוֹת שֶׁאֵין נִמְחָקִין – אֵלּוּ הֵן שֵׁמוֹת שֶׁאֵין נִמְחָקִין: כְּגוֹן ״אֵל״, ״אֱלֹהֶיךָ״, ״אֱלֹהִים״, ״אֱלֹהֵיכֶם״, ״אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה״, ״אָלֶף דָּלֶת״ וְ״יוֹד הֵי״, ״שַׁדַּי״, ״צְבָאוֹת״ – הֲרֵי אֵלּוּ אֵין נִמְחָקִין. lemémra de'hanoun vera'houm chémot ninou?! ourminhi: yéch chémot chenim'hakin, veyéch chémot cheén nim'hakin – élou hén chémot cheén nim'hakin: kegon "él", "elohekha", "elohim", "elohékhem", "ehye acher ehye", "alef dalet" ve"yod hé", "chada", "tsevaot" – haré élou én nim'hakin.
28. אֲבָל ״הַגָּדוֹל״, ״הַגִּבּוֹר״, ״הַנּוֹרָא״, ״הָאַדִּיר״ וְ״הֶחָזָק״ וְ״הָאַמִּיץ״, ״הָעִזּוּז״, ״חַנּוּן וְרַחוּם״, ״אֶרֶךְ אַפַּיִם״ וְ״רַב חֶסֶד״ – הֲרֵי אֵלּוּ נִמְחָקִין. aval "hagadol", "hagibor", "hanora", "haadir" ve"he'hazak" ve"haamits", "haizouz", "'hanoun vera'houm", "erekh apayim" ve"rav 'hesed" – haré élou nim'hakin.
29. אָמַר אַבָּיֵי: מַתְנִיתִין ״בְּמִי שֶׁהוּא חַנּוּן״ amar abayé: matnitin "bemi cheou 'hanoun"

Daf 35b

1. ״בְּמִי שֶׁהוּא רַחוּם״ קָאָמַר. "bemi cheou ra'houm" kaamar.
2. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִי הָכִי, ״בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ״ נָמֵי – ״בְּמִי שֶׁהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ שֶׁלּוֹ״ קָאָמַר! amar léh rava: i hakhi, "bachamayim ouvaarets" namé – "bemi chehachamayim vehaarets chelo" kaamar!
3. הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם, כֵּיוָן דְּלֵיכָּא מִידֵּי אַחֲרִינָא דְּאִיקְּרִי רַחוּם וְחַנּוּן – וַדַּאי ״בְּמִי שֶׁהוּא חַנּוּן״, וַדַּאי ״בְּמִי שֶׁהוּא רַחוּם״ קָאָמַר. הָכָא, כֵּיוָן דְּאִיכָּא שָׁמַיִם וָאָרֶץ – ״בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ״ קָאָמַר. hakhi hachta?! hatam, kévan deléka midé a'harina deikeri ra'houm ve'hanoun – vada "bemi cheou 'hanoun", vada "bemi cheou ra'houm" kaamar. hakha, kévan deika chamayim vaarets – "bachamayim ouvaarets" kaamar.
4. תָּנוּ רַבָּנַן: כָּתַב אָלֶף לָמֶד מֵ״אֱלֹהִים״, ״יָהּ״ מֵ״יְיָ״ – הֲרֵי זֶה אֵינוֹ נִמְחָק. שִׁין דָּלֶת מִ״שַּׁדַּי״, אָלֶף דָּלֶת מֵ״אֲדֹנָי״, צָדִי בֵּית מִ״צְּבָאוֹת״ – הֲרֵי זֶה נִמְחָק. tanou rabanan: katav alef lamed mé"elohim", "yah" mé"yeya" – haré ze éno nim'hak. chin dalet mi"chada", alef dalet mé"adona", tsadi bét mi"tsevaot" – haré ze nim'hak.
5. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: ״צְבָאוֹת״ כּוּלּוֹ נִמְחָק – שֶׁלֹּא נִקְרָא צְבָאוֹת אֶלָּא עַל שֵׁם יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם״. אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. rabi yosé omér: "tsevaot" koulo nim'hak – chelo nikra tsevaot ela al chém yisraél, cheneemar: "veotséti et tsivota et ami vené yisraél méerets mitsrayim". amar chemouél: én halakha kerabi yosé.
6. תָּנוּ רַבָּנַן: כׇּל הַטָּפֵל לַשֵּׁם, בֵּין מִלְּפָנָיו וּבֵין מִלְּאַחֲרָיו – הֲרֵי זֶה נִמְחָק. לְפָנָיו כֵּיצַד? ״לַייָ׳״ – ל׳ נִמְחָק; ״בַּייָ׳״ – ב׳ נִמְחָק; ״וַייָ׳״ – ו׳ נִמְחָק; ״מֵיְיָ׳״ – מ׳ נִמְחָק; ״שֶׁיְיָ׳״ – ש׳ נִמְחָק; ״הַיְיָ׳״ – ה׳ נִמְחָק; ״כַּייָ׳״ – כ׳ נִמְחָק. tanou rabanan: kol hatafél lachém, bén milefana ouvén milea'hara – haré ze nim'hak. lefana kétsad? "laya'" – l' nim'hak; "baya'" – v' nim'hak; "vaya'" – v' nim'hak; "méyya'" – m' nim'hak; "cheyya'" – ch' nim'hak; "hayya'" – h' nim'hak; "kaya'" – kh' nim'hak.
7. לְאַחֲרָיו כֵּיצַד? ״אֱלֹהֵינוּ״ – נוּ נִמְחָק, ״אֱלֹהֵיהֶם״ – הֶם נִמְחָק, ״אֱלֹהֵיכֶם״ – כֶם נִמְחָק. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: לְאַחֲרָיו אֵינוֹ נִמְחָק, שֶׁכְּבָר קִדְּשׁוֹ הַשֵּׁם. אָמַר רַב הוּנָא: הֲלָכָה כַּאֲחֵרִים. lea'hara kétsad? "elohénou" – nou nim'hak, "elohéhem" – hem nim'hak, "elohékhem" – khem nim'hak. a'hérim omrim: lea'hara éno nim'hak, chekevar kidecho hachém. amar rav houna: halakha kaa'hérim.
8. (אַבְרָהָם, דְּלָטְיָא, לְנָבוֹת, בְּגִבְעַת בִּנְיָמִן, שְׁלֹמֹה, דָּנִיאֵל – סִימָן) (avraham, delatya, lenavot, begivat binyamin, chelomo, daniél – siman)
9. כׇּל שֵׁמוֹת הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה בְּאַבְרָהָם – קֹדֶשׁ; חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא חוֹל – שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמַר, אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ״. kol chémot haamourim batora beavraham – kodech; 'houts mize cheou 'hol – cheneemar: "vayomar, adona im na matsati 'hén beénekha".
10. חֲנִינָא בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אָמְרוּ: אַף זֶה קֹדֶשׁ. כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִין יוֹתֵר מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה – כְּמַאן? כְּאוֹתוֹ הַזּוּג. 'hanina ben a'hi rabi yeochoua verabi elazar ben azarya michoum rabi elazar hamodai amrou: af ze kodech. keman azla ha deamar rav yeouda amar rav: gedola hakhnasat or'hin yotér méhakbalat pené chekhina – keman? keoto hazoug.
11. כָּל שֵׁמוֹת הָאֲמוּרִים בְּלוֹט – חוֹל; חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא קֹדֶשׁ – שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר לוֹט אֲלֵהֶם, אַל נָא אֲדֹנָי, הִנֵּה נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ וְגוֹ׳״ – מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. kal chémot haamourim belot – 'hol; 'houts mize cheou kodech – cheneemar: "vayomer lot aléhem, al na adona, hiné na matsa avdekha 'hén beénekha vego'" – mi cheyéch beyado lehamit oulha'haot, ze hakadoch baroukh hou.
12. כָּל שֵׁמוֹת הָאֲמוּרִים בְּנָבוֹת – קֹדֶשׁ, בְּמִיכָה – חוֹל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּנָבוֹת – קֹדֶשׁ, בְּמִיכָה – יֵשׁ מֵהֶן חוֹל וְיֵשׁ מֵהֶן קֹדֶשׁ. אָלֶף לָמֶד – חוֹל, יוֹד הֵי – קֹדֶשׁ; חוּץ מִזֶּה, שֶׁאָלֶף לָמֶד וְהוּא קֹדֶשׁ: ״כׇּל יְמֵי הֱיוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים בְּשִׁילֹה״. kal chémot haamourim benavot – kodech, bemikha – 'hol. rabi eliezer omér: benavot – kodech, bemikha – yéch méhen 'hol veyéch méhen kodech. alef lamed – 'hol, yod hé – kodech; 'houts mize, chealef lamed veou kodech: "kol yemé heot bét haelohim bechilo".
13. כָּל שֵׁמוֹת הָאֲמוּרִים בְּגִבְעַת בִּנְיָמִין – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: חוֹל, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: קֹדֶשׁ. kal chémot haamourim begivat binyamin – rabi eliezer omér: 'hol, rabi yeochoua omér: kodech.
14. אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וְכִי מַבְטִיחַ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה?! amar lo rabi eliezer: vekhi mavti'ha veéno ose?!
15. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מַה שֶּׁהִבְטִיחַ עָשָׂה; וְהֵם לֹא בִּיחֲנוּ אִם לִנְצוֹחַ אִם לִנָּצֵחַ. בָּאַחֲרוֹנָה שֶׁבִּיחֲנוּ – הִסְכִּימוּ עַל יָדָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּפִנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן (הַכֹּהֵן) עֹמֵד לְפָנָיו בַּיָּמִים הָהֵם לֵאמֹר, הַאוֹסִף עוֹד לָצֵאת לַמִּלְחָמָה עִם [בְּנֵי] בִנְיָמִן אָחִי אִם אֶחְדָּל וְגוֹ׳״. amar lo rabi yeochoua: ma chehivti'ha asa; vehém lo bi'hanou im lintso'ha im linatsé'ha. baa'harona chebi'hanou – hiskimou al yadan, cheneemar: "oufin'has ben elazar ben aharon (hakohén) oméd lefana bayamim hahém lémor, haosif od latsét lamil'hama im [bené] vinyamin a'hi im e'hdal vego'".
16. כׇּל ״שְׁלֹמֹה״ הָאֲמוּרִין בְּשִׁיר הַשִּׁירִים – קֹדֶשׁ, שִׁיר לְמִי שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ; חוּץ מִזֶּה: ״כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה״ – שְׁלֹמֹה לְדִידֵיהּ, ״וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ״ – רַבָּנַן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף זֶה חוֹל: ״הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים״. kol "chelomo" haamourin bechir hachirim – kodech, chir lemi chehachalom chelo; 'houts mize: "karmi cheli lefana haelef lekha chelomo" – chelomo ledidéh, "oumatayim lenotrim et piro" – rabanan. veyéch omrim, af ze 'hol: "hiné mitato chelichlomo chichim".
17. אַף זֶה – וְלָא מִיבְּעֵי הַאיְךְ?! אֶלָּא הָא דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: מַלְכוּתָא דְּקָטְלָא חַד מִשִּׁיתָּא בְּעָלְמָא לָא מִיעַנְשָׁא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה״ – לְמַלְכוּתָא דִרְקִיעָא, ״וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ״ – לְמַלְכוּתָא דְּאַרְעָא; שְׁמוּאֵל לָא כְּתַנָּא קַמָּא וְלָא כְּיֵשׁ אוֹמְרִים?! af ze – vela mibeé haykhe?! ela ha deamar chemouél: malkhouta dekatla 'had michita bealma la miancha, cheneemar: "karmi cheli lefana haelef lekha chelomo" – lemalkhouta dirkia, "oumatayim lenotrim et piro" – lemalkhouta deara; chemouél la ketana kama vela keyéch omrim?!
18. אֶלָּא הָכִי קָאָמַר, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: זֶה – קֹדֶשׁ; וְזֶה הוּא חוֹל – דְּמִטָּתוֹ. וּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר כְּיֵשׁ אוֹמְרִים. ela hakhi kaamar, veyéch omrim: ze – kodech; veze hou 'hol – demitato. ouchmouél deamar keyéch omrim.
19. כָּל מַלְכַיָּא הָאֲמוּרִים בְּדָנִיֵּאל – חוֹל; חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא קֹדֶשׁ: ״אַנְתְּ מַלְכָּא [מֶלֶךְ] מַלְכַיָּא דִּי אֱלָהּ שְׁמַיָּא, מַלְכוּתָא חִסְנָא וְתׇקְפָּא וִיקָרָא יְהַב לָךְ״. kal malkhaya haamourim bedaniyél – 'hol; 'houts mize cheou kodech: "ante malka [melekh] malkhaya di elah chemaya, malkhouta 'hisna vetokpa vikara yehav lakh".
20. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף זֶה קֹדֶשׁ – שֶׁנֶּאֱמַר: ״מָרִי חֶלְמָא לְשָׂנְאָךְ וּפִשְׁרֵהּ לְעָרָךְ״ – לְמַאן קָאָמַר? אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לִנְבוּכַדְ נֶצַּר קָאָמַר לֵיהּ, שָׂנְאוֹתֵיהּ מַאי נִינְהוּ – יִשְׂרָאֵל; מֵילָט קָא לָיֵיט לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל?! veyéch omrim: af ze kodech – cheneemar: "mari 'helma lesanakh oufichréh learakh" – leman kaamar? i salka datakh linvoukhad netsar kaamar léh, sanotéh ma ninou – yisraél; mélat ka layét leou leyisraél?!
21. וְתַנָּא קַמָּא סָבַר: שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל אִיכָּא, שׂוֹנְאֵי גוֹיִם לֵיכָּא?! vetana kama savar: soné yisraél ika, soné goyim léka?!
22. וּבְכָל כִּנּוּיִין – הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּיבִין כּוּ׳. ouvkhal kinouyin – haré élou 'hayavin kou'.
23. וּרְמִינְהִי: ״יִתֵּן ה׳ אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה״! לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה״ – נֶאֱמַר כָּאן ״אָלָה״ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״אָלָה״; מָה לְהַלָּן שְׁבוּעָה, אַף כָּאן שְׁבוּעָה; מָה לְהַלָּן בַּשֵּׁם, אַף כָּאן בַּשֵּׁם. ourminhi: "yitén h' otakh leala velichvoua" – ma talmoud lomar? vahalo kevar neemar: "vehichbia hakohén et haicha bichvouat haala"! lefi cheneemar: "vechama kol ala" – neemar kan "ala" veneemar lehalan "ala"; ma lehalan chevoua, af kan chevoua; ma lehalan bachém, af kan bachém.
24. אָמַר אַבָּיֵי: לָא קַשְׁיָא; הָא רַבִּי חֲנִינָא בַּר אִידִי, הָא רַבָּנַן. דְּתַנְיָא, רַבִּי חֲנִינָא בַּר אִידִי אוֹמֵר: הוֹאִיל וְאָמְרָה תּוֹרָה ״הִשָּׁבַע״ וְ״אַל תִּשָּׁבַע״, ״קַלֵּל״ וְ״אַל תְּקַלֵּל״ – מָה ״הִשָּׁבַע״ בַּשֵּׁם, אַף ״לֹא תִּשָּׁבַע״ בַּשֵּׁם; מָה ״קַלֵּל״ בַּשֵּׁם, אַף ״לֹא תְּקַלֵּל״ בַּשֵּׁם. amar abayé: la kachya; ha rabi 'hanina bar idi, ha rabanan. detanya, rabi 'hanina bar idi omér: hoil veamra tora "hichava" ve"al tichava", "kalél" ve"al tekalél" – ma "hichava" bachém, af "lo tichava" bachém; ma "kalél" bachém, af "lo tekalél" bachém.
25. וְרַבָּנַן, אִי גְּמִירִי גְּזֵירָה שָׁוָה – נִיבְעֵי שֵׁם הַמְיוּחָד! אִי לָא גְּמִירִי גְּזֵירָה שָׁוָה – ״אָלָה״ דִּשְׁבוּעָה הִיא מְנָא לְהוּ? verabanan, i gemiri gezéra chava – nivé chém hamou'had! i la gemiri gezéra chava – "ala" dichvoua hi mena leou?
26. נָפְקָא לְהוּ מִדְּתַנְיָא: ״אָלָה״ – אֵין ״אָלָה״ אֶלָּא לְשׁוֹן שְׁבוּעָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבוּעַת הָאָלָה״. nafka leou midetanya: "ala" – én "ala" ela lechon chevoua, vekhén hou omér: "vehichbia hakohén et haicha bichvouat haala".
27. הָתָם ״שְׁבוּעַת הָאָלָה״ כְּתִיב! הָכִי קָאָמַר: ״אָלָה״ – אֵין ״אָלָה״ אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה״. hatam "chevouat haala" ketiv! hakhi kaamar: "ala" – én "ala" ela bichvoua, vekhén hou omér: "vehichbia hakohén et haicha bichvouat haala".

Daf 36a

1. וּמִנַּיִן לַעֲשׂוֹת אָלָה שֶׁאֵין עִמָּהּ שְׁבוּעָה כְּאָלָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ שְׁבוּעָה, וּשְׁבוּעָה שֶׁאֵין עִמָּהּ אָלָה כִּשְׁבוּעָה שֶׁיֵּשׁ עִמָּהּ אָלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה״ – וְשָׁמְעָה אָלָה, וְשָׁמְעָה קוֹל. ouminayin laasot ala cheén imah chevoua keala cheyéch imah chevoua, ouchvoua cheén imah ala kichvoua cheyéch imah ala? talmoud lomar: "vechama kol ala" – vechama ala, vechama kol.
2. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: מִנַּיִן לְ״אָלָה״ שֶׁהִיא שְׁבוּעָה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּבֵא אֹתוֹ בְּאָלָה וְגוֹ׳״; וּכְתִיב: ״וְגַם בַּמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶצַּר מָרָד אֲשֶׁר הִשְׁבִּיעוֹ בֵּאלֹהִים״. amar rabi avaou: minayin le"ala" chehi chevoua? cheneemar: "vayavé oto beala vego'"; oukhtiv: "vegam bamelekh nevoukhadnetsar marad acher hichbio bélohim".
3. תָּנָא: ״אָרוּר״ – בּוֹ נִידּוּי, בּוֹ קְלָלָה, בּוֹ שְׁבוּעָה. tana: "arour" – bo nidou, bo kelala, bo chevoua.
4. בּוֹ נִידּוּי – דִּכְתִיב: ״אוֹרוּ מֵרוֹז אָמַר מַלְאַךְ ה׳, אֹרוּ אָרוֹר יֹשְׁבֶיהָ״, וְאָמַר עוּלָּא: בְּאַרְבַּע מְאָה שִׁיפּוּרֵי שַׁמְּתֵיהּ בָּרָק לְמֵרוֹז. bo nidou – dikhtiv: "orou méroz amar malakh h', orou aror yochveha", veamar oula: bearba mea chipouré chametéh barak leméroz.
5. בּוֹ קְלָלָה – דִּכְתִיב: ״וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה״, וּכְתִיב: ״אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וְגוֹ׳״. bo kelala – dikhtiv: "veéle yaamdou al hakelala", oukhtiv: "arour haich acher yaase fesel vego'".
6. בּוֹ שְׁבוּעָה – דִּכְתִיב: ״וַיַּשְׁבַּע יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר, אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי ה׳ וְגוֹ׳״. וְדִלְמָא תַּרְתֵּי עֲבַד לְהוּ – אַשְׁבְּעִינְהוּ וְלַיְיטִינְהוֹ? bo chevoua – dikhtiv: "vayachba yeochoua baét hahi lémor, arour haich lifné h' vego'". vedilma tarté avad leou – achbeinou velaytino?
7. אֶלָּא מֵהָכָא: ״וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נִגַּשׂ בַּיּוֹם הַהוּא, וַיֹּאֶל שָׁאוּל אֶת הָעָם לֵאמֹר, אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יֹאכַל וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״וִיהוֹנָתָן לֹא שָׁמַע בְּהַשְׁבִּיעַ אָבִיו אֶת הָעָם״. וְדִלְמָא הָכָא נָמֵי תַּרְתֵּי עֲבַד לְהוּ – אַשְׁבְּעִינְהוּ וְלַיְיטִינְהוֹ? ela méhakha: "veich yisraél nigas bayom haou, vayoel chaoul et haam lémor, arour haich acher yokhal vego'", oukhtiv: "vionatan lo chama behachbia avi et haam". vedilma hakha namé tarté avad leou – achbeinou velaytino?
8. מִי כְּתִיב ״וְאָרוּר״?! הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי, הָתָם נָמֵי לָא כְּתִיב ״וְאָרוּר״. mi ketiv "vearour"?! hachta deatét lehakhi, hatam namé la ketiv "vearour".
9. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: ״אָמֵן״ – בּוֹ שְׁבוּעָה, בּוֹ קַבָּלַת דְּבָרִים, בּוֹ הַאֲמָנַת דְּבָרִים. amar rabi yosé berabi 'hanina: "amén" – bo chevoua, bo kabalat devarim, bo haamanat devarim.
10. בּוֹ שְׁבוּעָה – דִּכְתִיב: ״וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן״. bo chevoua – dikhtiv: "veamra haicha amén amén".
11. בּוֹ קַבָּלַת דְּבָרִים – דִּכְתִיב: ״אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם, וְאָמַר כׇּל הָעָם אָמֵן״. bo kabalat devarim – dikhtiv: "arour acher lo yakim et divré hatora hazot laasot otam, veamar kol haam amén".
12. בּוֹ הַאֲמָנַת דְּבָרִים – דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה [הַנָּבִיא] (אֶל חֲנַנְיָהוּ), אָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה ה׳, יָקֵם ה׳ אֶת דְּבָרֶיךָ״. bo haamanat devarim – dikhtiv: "vayomer yirmeya [hanavi] (el 'hananyaou), amén kén yaase h', yakém h' et devarekha".
13. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: ״לָאו״ – שְׁבוּעָה, ״הֵן״ – שְׁבוּעָה. בִּשְׁלָמָא ״לָאו״ שְׁבוּעָה – דִּכְתִיב: ״וְלֹא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל״, וּכְתִיב: ״כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי״. אֶלָּא ״הֵן״ שְׁבוּעָה – מְנָא לַן? סְבָרָא הוּא – מִדְּ״לָאו״ שְׁבוּעָה, ״הֵן״ נָמֵי שְׁבוּעָה. amar rabi elazar: "la" – chevoua, "hén" – chevoua. bichlama "la" chevoua – dikhtiv: "velo yihye od hamayim lemaboul", oukhtiv: "ki mé no'ha zot li acher nichbati". ela "hén" chevoua – mena lan? sevara hou – mide"la" chevoua, "hén" namé chevoua.
14. אָמַר רָבָא: וְהוּא דְּאָמַר ״לָאו״ ״לָאו״ תְּרֵי זִימְנֵי, וְהוּא דְּאָמַר ״הֵן״ ״הֵן״ תְּרֵי זִימְנֵי; דִּכְתִיב: ״וְלֹא יִכָּרֵת כׇּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל״, ״וְלֹא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל״; וּמִדְּ״לָאו״ תְּרֵי זִימְנֵי, ״הֵן״ נָמֵי תְּרֵי זִימְנֵי. amar rava: veou deamar "la" "la" teré zimné, veou deamar "hén" "hén" teré zimné; dikhtiv: "velo yikarét kol basar od mimé hamaboul", "velo yihye od hamayim lemaboul"; oumide"la" teré zimné, "hén" namé teré zimné.
15. הַמְקַלֵּל בְּכוּלָּן – חַיָּיב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. hamkalél bekhoulan – 'hayav, divré rabi méir, va'hakhamim potrin.
16. תָּנוּ רַבָּנַן: ״אִישׁ [אִישׁ] כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְנָשָׂא חֶטְאוֹ״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״וְנֹקֵב שֵׁם ה׳ מוֹת יוּמָת״! יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּיב אֶלָּא עַל שֵׁם הַמְיוּחָד בִּלְבַד, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַכִּינּוּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו וְגוֹ׳״ – מִכׇּל מָקוֹם. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַל שֵׁם מְיוּחָד בְּמִיתָה, וְעַל הַכִּינּוּיִין בְּאַזְהָרָה. tanou rabanan: "ich [ich] ki yekalél eloha venasa 'heto" – ma talmoud lomar? vahalo kevar neemar: "venokév chém h' mot youmat"! yakhol lo yehé 'hayav ela al chém hamou'had bilvad, minayin lerabot et hakinouyin? talmoud lomar: "ich ich ki yekalél eloha vego'" – mikol makom. divré rabi méir. va'hakhamim omrim: al chém meou'had bemita, veal hakinouyin beazhara.
17. וְהַמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ וְכוּ׳. מַאן חֲכָמִים? vehamkalél avi veimo vekhou'. man 'hakhamim?
18. רַבִּי מְנַחֵם בַּר יוֹסֵי. דְּתַנְיָא: רַבִּי מְנַחֵם בַּר יוֹסֵי אוֹמֵר: ״בְּנׇקְבוֹ שֵׁם יוּמָת״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״שֵׁם״? לִימֵּד עַל הַמְקַלֵּל אָבִיו וְאִמּוֹ, שֶׁאֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיְּקַלְּלֵם בַּשֵּׁם. rabi mena'hém bar yosé. detanya: rabi mena'hém bar yosé omér: "benokvo chém youmat" – ma talmoud lomar "chém"? liméd al hamkalél avi veimo, cheéno 'hayav ad cheyekalelém bachém.
19. וְהַמְקַלֵּל עַצְמוֹ וַחֲבֵירוֹ כּוּ׳. אָמַר רַבִּי יַנַּאי: וְדִבְרֵי הַכֹּל. vehamkalél atsmo va'havéro kou'. amar rabi yana: vedivré hakol.
20. עַצְמוֹ – דִּכְתִיב: ״רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד״ – כִּדְרַבִּי אָבִין אָמַר רַבִּי אִילְעָא, דְּאָמַר: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״הִשָּׁמֶר״, ״פֶּן״ וְ״אַל״ – אֵינוֹ אֶלָּא לֹא תַעֲשֶׂה. וַחֲבֵירוֹ – דִּכְתִיב: ״לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ״. atsmo – dikhtiv: "rak hichamer lekha ouchmor nafchekha meod" – kidrabi avin amar rabi ila, deamar: kol makom cheneemar "hichamer", "pen" ve"al" – éno ela lo taase. va'havéro – dikhtiv: "lo tekalél 'héréch".
21. ״יַכְּךָ ה׳ אֱלֹהִים״, וְכֵן ״יַכְּכָה אֱלֹהִים״ – זוֹ הִיא אָלָה הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה. יָתֵיב רַב כָּהֲנָא קַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה, וְיָתֵיב וְקָאָמַר הָא מַתְנִיתִין כְּדִתְנַן. אֲמַר לֵיהּ: כַּנֵּה. "yakekha h' elohim", vekhén "yakekha elohim" – zo hi ala haketouva batora. yatév rav kahana kaméh derav yeouda, veyatév vekaamar ha matnitin keditnan. amar léh: kané.
22. יָתֵיב הָהוּא מֵרַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב כָּהֲנָא, וְיָתֵיב וְקָאָמַר: ״גַּם אֵל יִתׇּצְךָ לָנֶצַח, יַחְתְּךָ וְיִסָּחֲךָ מֵאֹהֶל, וְשֵׁרֶשְׁךָ מֵאֶרֶץ חַיִּים סֶלָה״. אֲמַר לֵיהּ: כַּנֵּה. yatév haou mérabanan kaméh derav kahana, veyatév vekaamar: "gam él yitotskha lanetsa'h, ya'htekha veyisa'hakha méohel, vechérechkha méerets 'hayim sela". amar léh: kané.
23. תַּרְתֵּי לְמָה לִי? מַהוּ דְּתֵימָא: הָנֵי מִילֵּי מַתְנִיתִין, אֲבָל בִּקְרָאֵי אֵימָא לָא מְכַנֵּינַן; קָא מַשְׁמַע לַן. tarté lema li? maou detéma: hané milé matnitin, aval bikraé éma la mekhanénan; ka machma lan.
24. ״אַל יַכְּךָ״, וִ״יבָרֶכְךָ״, וְ״יֵיטִיב לָךְ״ – רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּיב, וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין. "al yakekha", vi"yvarekhkha", ve"yétiv lakh" – rabi méir me'hayév, va'hakhamim potrin.
25. וְהָא לֵית לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר מִכְּלָל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן! אֵיפוֹךְ. veha lét léh lerabi méir mikelal la ata choméa hén! éfokh.
26. כִּי אֲתָא רַבִּי יִצְחָק, תְּנָא כְּדִתְנַן. אָמַר רַב יוֹסֵף: הַשְׁתָּא דַּאֲנַן תְּנַן הָכִי, וְכִי אֲתָא רַבִּי יִצְחָק תָּנֵי הָכִי, שְׁמַע מִינַּהּ דַּוְקָא תְּנַן. ki ata rabi yits'hak, tena keditnan. amar rav yoséf: hachta daanan tenan hakhi, vekhi ata rabi yits'hak tané hakhi, chema minah davka tenan.
27. אֶלָּא קַשְׁיָא! כִּי לֵית לֵיהּ – בְּמָמוֹנָא; אֲבָל בְּאִיסּוּרָא אִית לֵיהּ. ela kachya! ki lét léh – bemamona; aval beisoura it léh.
28. הֲרֵי סוֹטָה – דְּאִיסּוּרָא הוּא, haré sota – deisoura hou,
29. וְאָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲכִינַאי: ״הִנָּקִי״ כְּתִיב; טַעְמָא דִּכְתִיב ״הִנָּקִי״, הָא לָאו הָכִי – מִכְּלַל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן לָא אָמְרִינַן! veamar rabi tan'houm bar 'hakhina: "hinaki" ketiv; tama dikhtiv "hinaki", ha la hakhi – mikelal la ata choméa hén la amrinan!

Daf 36b

1. אֶלָּא אֵיפוֹךְ – אֲפִילּוּ בְּאִיסּוּרָא לֵית לֵיהּ. ela éfokh – afilou beisoura lét léh.
2. מַתְקֵיף לֵיהּ רָבִינָא: וּבְאִיסּוּרָא לֵית לֵיהּ?! אֶלָּא מֵעַתָּה, שְׁתוּיֵי יַיִן וּפְרוּעֵי רֹאשׁ – דִּבְמִיתָה; הָכִי נָמֵי דְּלֵית לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר?! וְהָתְנַן: אֵלּוּ שֶׁבְּמִיתָה – שְׁתוּיֵי יַיִן וּפְרוּעֵי רֹאשׁ! matkéf léh ravina: ouvisoura lét léh?! ela méata, chetouyé yayin oufroué roch – divmita; hakhi namé delét léh lerabi méir?! vehatnan: élou chebemita – chetouyé yayin oufroué roch!
3. אֶלָּא לְעוֹלָם תֵּיפוֹךְ; כִּי לֵית לֵיהּ – בְּמָמוֹנָא, בְּאִיסּוּרָא אִית לֵיהּ; וְשָׁאנֵי סוֹטָה דְּאִיסּוּרָא דְּאִית בֵּיהּ מָמוֹנָא הוּא. ela leolam téfokh; ki lét léh – bemamona, beisoura it léh; vechané sota deisoura deit béh mamona hou.
4. הֲדַרַן עֲלָךְ שְׁבוּעַת הָעֵדוּת hadaran alakh chevouat haédout
5. מַתְנִי׳ שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן נוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וּבְנָשִׁים, בִּרְחוֹקִים וּבִקְרוֹבִים, בִּכְשֵׁרִים וּבִפְסוּלִים; matni' chevouat hapikadon noheget baanachim ouvnachim, bir'hokim ouvikrovim, bikhchérim ouvifsoulim;
6. בִּפְנֵי בֵּית דִּין וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין – מִפִּי עַצְמוֹ; וּמִפִּי אֲחֵרִים – אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיִּכְפְּרֶנּוּ בְּבֵית דִּין. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. bifné bét din vechelo bifné bét din – mipi atsmo; oumipi a'hérim – éno 'hayav ad cheyikhperenou bevét din. divré rabi méir.
7. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין מִפִּי עַצְמוֹ בֵּין מִפִּי אֲחֵרִים – כֵּיוָן שֶׁכָּפַר בּוֹ חַיָּיב. va'hakhamim omrim: bén mipi atsmo bén mipi a'hérim – kévan chekafar bo 'hayav.
8. וְחַיָּיב עַל זְדוֹן הַשְּׁבוּעָה, וְעַל שִׁגְגָתָהּ עִם זְדוֹן הַפִּקָּדוֹן; וְאֵינוֹ חַיָּיב עַל שִׁגְגָתָהּ גְּרֵידְתָּא. וּמָה חַיָּיב עַל זְדוֹנָהּ? אָשָׁם בְּכֶסֶף שְׁקָלִים. ve'hayav al zedon hachevoua, veal chiggatah im zedon hapikadon; veéno 'hayav al chiggatah gerédta. ouma 'hayav al zedonah? acham bekhesef chekalim.
9. שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן כֵּיצַד? אָמַר לוֹ: ״תֵּן לִי פִּקְדוֹנִי שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ״, ״שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְּיָדִי״; אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ: ״אֵין לְךָ בְּיָדִי״, ״מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי״, וְאָמַר ״אָמֵן״ – הֲרֵי זֶה חַיָּיב. chevouat hapikadon kétsad? amar lo: "tén li pikdoni cheyéch li beyadkha", "chevoua cheén lekha beyadi"; o cheamar lo: "én lekha beyadi", "machbiakha ani", veamar "amén" – haré ze 'hayav.
10. הִשְׁבִּיעַ עָלָיו חָמֵשׁ פְּעָמִים, בֵּין בִּפְנֵי בֵּית דִּין וּבֵין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין, וְכָפַר – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מָה טַעַם? מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לַחֲזוֹר וּלְהוֹדוֹת. hichbia ala 'haméch peamim, bén bifné bét din ouvén chelo bifné bét din, vekhafar – 'hayav al kol a'hat vea'hat. amar rabi chimon: ma taam? mipené cheyakhol la'hazor oulodot.
11. הָיוּ חֲמִשָּׁה תּוֹבְעִים אוֹתוֹ – אָמְרוּ לוֹ: ״תֵּן לָנוּ פִּקָּדוֹן שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בְּיָדְךָ״; ״שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לָכֶם בְּיָדִי״ – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. ״שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְּיָדִי, וְלֹא לְךָ וְלֹא לָךְ״ – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַד שֶׁיֹּאמַר שְׁבוּעָה בָּאַחֲרוֹנָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עַד שֶׁיֹּאמַר שְׁבוּעָה לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד. haou 'hamicha tovim oto – amrou lo: "tén lanou pikadon cheyéch lanou beyadkha"; "chevoua cheén lakhem beyadi" – éno 'hayav ela a'hat. "chevoua cheén lekha beyadi, velo lekha velo lakh" – 'hayav al kol a'hat vea'hat. rabi eliezer omér: ad cheyomar chevoua baa'harona. rabi chimon omér: ad cheyomar chevoua lekhol e'had vee'had.
12. ״תֵּן לִי פִּקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד גָּזֵל וַאֲבֵידָה שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ״; ״שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְּיָדִי״ – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת, ״שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְּיָדִי פִּקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד וְגָזֵל וַאֲבֵידָה״ – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. "tén li pikadon outsoumet yad gazél vaavéda cheyéch li beyadkha"; "chevoua cheén lekha beyadi" – éno 'hayav ela a'hat, "chevoua cheén lekha beyadi pikadon outsoumet yad vegazél vaavéda" – 'hayav al kol a'hat vea'hat.
13. ״תֵּן לִי חִטִּין וּשְׂעוֹרִין וְכוּסְּמִין שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ״; ״שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְּיָדִי״ – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת, ״שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְּיָדִי חִטִּין וּשְׂעוֹרִין וְכוּסְּמִין״ – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אָמַר ״חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְכוּסֶּמֶת״ – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. "tén li 'hitin ousorin vekhousemin cheyéch li beyadkha"; "chevoua cheén lekha beyadi" – éno 'hayav ela a'hat, "chevoua cheén lekha beyadi 'hitin ousorin vekhousemin" – 'hayav al kol a'hat vea'hat. rabi méir omér: afilou amar "'hita ousora vekhousemet" – 'hayav al kol a'hat vea'hat.
14. ״אָנַסְתָּ וּפִיתִּיתָ אֶת בִּתִּי״, וְהוּא אוֹמֵר: ״לֹא אָנַסְתִּי וְלֹא פִּיתִּיתִי״; ״מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי״, וְאָמַר: ״אָמֵן״ – חַיָּיב. רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר, שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס עַל פִּי עַצְמוֹ. אָמְרוּ לוֹ: אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס עַל פִּי עַצְמוֹ, מְשַׁלֵּם בּשֶׁת וּפְגָם עַל פִּי עַצְמוֹ. "anasta oufitita et biti", veou omér: "lo anasti velo pititi"; "machbiakha ani", veamar: "amén" – 'hayav. rabi chimon potér, cheéno mechalém kenas al pi atsmo. amrou lo: af al pi cheéno mechalém kenas al pi atsmo, mechalém bchet oufgam al pi atsmo.
15. ״גָּנַבְתָּ אֶת שׁוֹרִי״, וְהוּא אוֹמֵר ״לֹא גָּנַבְתִּי״; ״מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי״, וְאָמַר ״אָמֵן״ – חַיָּיב. ״גָּנַבְתִּי, אֲבָל לֹא טָבַחְתִּי וְלֹא מָכַרְתִּי״; ״מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי״, וְאָמַר ״אָמֵן״ – פָּטוּר. "ganavta et chori", veou omér "lo ganavti"; "machbiakha ani", veamar "amén" – 'hayav. "ganavti, aval lo tava'hti velo makharti"; "machbiakha ani", veamar "amén" – patour.
16. ״הֵמִית שׁוֹרְךָ אֶת שׁוֹרִי״, וְהוּא אוֹמֵר ״לֹא הֵמִית״; ״מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי״, וְאָמַר ״אָמֵן״ – חַיָּיב. ״הֵמִית שׁוֹרְךָ אֶת עַבְדִּי״, וְהוּא אוֹמֵר ״לֹא הֵמִית״; ״מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי״, וְאָמַר ״אָמֵן״ – פָּטוּר. "hémit chorkha et chori", veou omér "lo hémit"; "machbiakha ani", veamar "amén" – 'hayav. "hémit chorkha et avdi", veou omér "lo hémit"; "machbiakha ani", veamar "amén" – patour.
17. אָמַר לוֹ: ״חָבַלְתָּ בִּי וְעָשִׂיתָ בִּי חַבּוּרָה״, וְהוּא אוֹמֵר: ״לֹא חָבַלְתִּי וְלֹא עָשִׂיתִי בְּךָ חַבּוּרָה״; ״מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי״, וְאָמַר ״אָמֵן״ – חַיָּיב. אָמַר לוֹ עַבְדּוֹ: ״הִפַּלְתָּ אֶת שִׁינִּי וְסִימִּיתָ אֶת עֵינִי״, וְהוּא אוֹמֵר: ״לֹא הִפַּלְתִּי וְלֹא סִימִּיתִי״; ״מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי״, וְאָמַר ״אָמֵן״ – פָּטוּר. amar lo: "'havalta bi veasita bi 'haboura", veou omér: "lo 'havalti velo asiti bekha 'haboura"; "machbiakha ani", veamar "amén" – 'hayav. amar lo avdo: "hipalta et chini vesimita et éni", veou omér: "lo hipalti velo simiti"; "machbiakha ani", veamar "amén" – patour.
18. זֶה הַכְּלָל: כׇּל הַמְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ – חַיָּיב, וְשֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ – פָּטוּר. ze hakelal: kol hamchalém al pi atsmo – 'hayav, vecheéno mechalém al pi atsmo – patour.
19. גְּמָ׳ רַב אַחָא בַּר הוּנָא וְרַב שְׁמוּאֵל בְּרֵיהּ דְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה וְרַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה, תְּנוֹ שְׁבוּעוֹת בֵּי רַבָּה. פְּגַע בְּהוּ רַב כָּהֲנָא, אָמַר gema' rav a'ha bar houna verav chemouél beréh deraba bar bar 'hana verav yits'hak beréh derav yeouda, teno chevouot bé raba. pega beou rav kahana, amar

Daf 37a

1. לְהוּ: הֵזִיד בִּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן וְהִתְרוּ בּוֹ, מַהוּ? כֵּיוָן דְּחִידּוּשׁ הוּא – דִּבְכׇל הַתּוֹרָה לָא אַשְׁכְּחַן מֵזִיד דְּמַיְיתֵי קׇרְבָּן, וְהָכָא מַיְיתֵי קׇרְבָּן – לָא שְׁנָא אַתְרוֹ בֵּיהּ וְלָא שְׁנָא לָא אַתְרוֹ בֵּיהּ? אוֹ דִּלְמָא, הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלָא אַתְרוֹ בֵּיהּ; אֲבָל הֵיכָא דְּאַתְרוֹ בֵּיהּ – מִילְקָא לָקֵי, קׇרְבָּן לָא מַיְיתֵי; אוֹ דִלְמָא, הָא וְהָא עָבְדִינַן. leou: hézid bichvouat hapikadon vehitrou bo, maou? kévan de'hidouch hou – divkhol hatora la achke'han mézid demayté korban, vehakha mayté korban – la chena atro béh vela chena la atro béh? o dilma, hané milé hékha dela atro béh; aval hékha deatro béh – milka laké, korban la mayté; o dilma, ha veha avdinan.
2. אֲמַרוּ לֵיהּ, תְּנֵינָא: חֲמוּרָה הֵימֶנָּה שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן, שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת וְעַל שִׁגְגָתָהּ אָשָׁם בְּכֶסֶף שְׁקָלִים. מִדְּקָאָמַר לֵיהּ עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת – מִכְּלָל דְּאַתְרוֹ בֵּיהּ; וְקָאָמַר מַכּוֹת אִין, קׇרְבָּן לָא. amarou léh, tenéna: 'hamoura hémena chevouat hapikadon, che'hayavin al zedonah makot veal chiggatah acham bekhesef chekalim. midekaamar léh al zedonah makot – mikelal deatro béh; vekaamar makot in, korban la.
3. וּמַאי חוּמְרָא? דְּנִיחָא לֵיהּ לְאִינִישׁ דְּמַיְיתֵי קׇרְבָּן וְלָא לִילְקֵי. ouma 'houmra? deni'ha léh leinich demayté korban vela lilké.
4. אֲמַר לְהוּ רָבָא בַּר אִיתַּי: מַאן תָּנָא זְדוֹן שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן לֹא נִיתַּן לְכַפָּרָה – רַבִּי שִׁמְעוֹן; אֲבָל לְרַבָּנַן – קׇרְבָּן נָמֵי מַיְיתֵי. amar leou rava bar ita: man tana zedon chevouat hapikadon lo nitan lekhapara – rabi chimon; aval lerabanan – korban namé mayté.
5. אֲמַר לְהוּ רַב כָּהֲנָא: בַּר מִינַּהּ דְּהַהִיא; דַּאֲנָא תָּנֵינָא לַהּ – וְהָכִי תָּנֵינָא לַהּ: אֶחָד זְדוֹנָהּ וְאֶחָד שִׁגְגָתָהּ, אָשָׁם בְּכֶסֶף שְׁקָלִים. וּמַאי חוּמְרָא? דְּאִילּוּ הָתָם חַטָּאת בַּת דַּנְקָא, וְהָכָא אָשָׁם בְּכֶסֶף שְׁקָלִים. amar leou rav kahana: bar minah dehahi; daana tanéna lah – vehakhi tanéna lah: e'had zedonah vee'had chiggatah, acham bekhesef chekalim. ouma 'houmra? deilou hatam 'hatat bat danka, vehakha acham bekhesef chekalim.
6. וְלִיגְמַר מִינַּהּ! דִּלְמָא דְּלָא אַתְרוֹ בֵּיהּ. veligmar minah! dilma dela atro béh.
7. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא, תָּא שְׁמַע: אֵין חַיָּיבִין עַל שִׁגְגָתָהּ. מָה הֵן חַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ? אָשָׁם בְּכֶסֶף שְׁקָלִים. מַאי, לָאו בִּדְאַתְרוֹ בֵּיהּ? הָכָא נָמֵי דְּלָא אַתְרוֹ בֵּיהּ. lichana a'harina, ta chema: én 'hayavin al chiggatah. ma hén 'hayavin al zedonah? acham bekhesef chekalim. ma, la bidatro béh? hakha namé dela atro béh.
8. תָּא שְׁמַע: לֹא; אִם אָמַרְתָּ בְּנָזִיר טָמֵא – שֶׁכֵּן לוֹקֶה; תֹּאמַר בִּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן – שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה?! מִדְּקָאָמַר לוֹקֶה – מִכְּלָל דְּאַתְרוֹ בֵּיהּ; וְקָאָמַר תֹּאמַר בִּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה – אֲבָל קׇרְבָּן מַיְיתֵי! ta chema: lo; im amarta benazir tamé – chekén loke; tomar bichvouat hapikadon – cheéno loke?! midekaamar loke – mikelal deatro béh; vekaamar tomar bichvouat hapikadon cheéno loke – aval korban mayté!
9. מַאי אֵינוֹ לוֹקֶה – דְּאֵינוֹ נִפְטָר בְּמַלְקוֹת. מִכְּלָל דְּנָזִיר טָמֵא נִפְטָר בְּמַלְקוֹת?! הָא ״קׇרְבָּן״ כְּתִיב בֵּיהּ! הָתָם דְּמַיְיתֵי קׇרְבָּן כִּי הֵיכִי דְּתֵיחוּל עֲלֵיהּ נְזִירוּת בְּטׇהֳרָה. ma éno loke – deéno niftar bemalkot. mikelal denazir tamé niftar bemalkot?! ha "korban" ketiv béh! hatam demayté korban ki hékhi deté'houl aléh nezirout betohora.
10. אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַבָּה. אֲמַר לְהוּ: מִכְּלָל דְּכִי לָא אַתְרוֹ בֵּיהּ וְאִיכָּא עֵדִים – מִיחַיַּיב?! כְּפִירַת דְּבָרִים בְּעָלְמָא הוּא! אַלְמָא קָסָבַר רַבָּה: הַכּוֹפֵר בְּמָמוֹן שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵדִים – פָּטוּר. amrouha rabanan kaméh deraba. amar leou: mikelal dekhi la atro béh veika édim – mi'hayav?! kefirat devarim bealma hou! alma kasavar raba: hakofér bemamon cheyéch ala édim – patour.
11. אֲמַר לֵיהּ רַב חֲנִינָא לְרַבָּה, תַּנְיָא דִּמְסַיַּיע לָךְ: ״וְכִחֵשׁ בָּהּ״ – פְּרָט לְמוֹדֶה לְאֶחָד מִן הָאַחִין אוֹ לְאֶחָד מִן הַשּׁוּתָּפִין. ״וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר״ – פְּרָט לְלֹוֶה בִּשְׁטָר וּלְלֹוֶה בְּעֵדִים. amar léh rav 'hanina leraba, tanya dimsaya lakh: "vekhi'héch bah" – perat lemode lee'had min haa'hin o lee'had min hachoutafin. "venichba al chaker" – perat lelove bichtar oullove beédim.
12. אֲמַר לֵיהּ: אִי מִשּׁוּם הָא – לָא תְּסַיְּיעַן; בְּאוֹמֵר ״לָוִיתִי, וְלֹא לָוִיתִי בְּעֵדִים״, ״לָוִיתִי, וְלֹא לָוִיתִי בִּשְׁטָר״. amar léh: i michoum ha – la tesayean; beomér "laviti, velo laviti beédim", "laviti, velo laviti bichtar".
13. מִמַּאי? מִדְּקָתָנֵי ״וְכִחֵשׁ בָּהּ״ – פְּרָט לְמוֹדֶה לְאֶחָד מִן הָאַחִין אוֹ לְאֶחָד מִן הַשּׁוּתָּפִין. הַאי לְאֶחָד מִן הָאַחִין הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּאוֹדִי לֵיהּ בְּפַלְגָא דִּידֵיהּ – הָא אִיכָּא כְּפִירָה דְּאִידַּךְ! אֶלָּא לָאו דְּאָמְרִי לֵיהּ: מִתַּרְוֵינַן יְזַפְתְּ; וַאֲמַר לְהוּ: לָא, מֵחַד מִינַּיְיכוּ יְזַפִי – דְּהָוְיָא לֵיהּ כְּפִירַת דְּבָרִים בְּעָלְמָא? וּמִדְּרֵישָׁא כְּפִירַת דְּבָרִים – סֵיפָא נָמֵי כְּפִירַת דְּבָרִים. mima? midekatané "vekhi'héch bah" – perat lemode lee'had min haa'hin o lee'had min hachoutafin. ha lee'had min haa'hin hékhi damé? iléma deodi léh befalga didéh – ha ika kefira deidakh! ela la deamri léh: mitarvénan yezafte; vaamar leou: la, mé'had minaykhou yezafi – dehavya léh kefirat devarim bealma? oumiderécha kefirat devarim – séfa namé kefirat devarim.
14. (סִימָן – חוֹבָה; כִּיתּוֹת; דְּבַעַל הַבַּיִת; חוֹמֶר; נְזִירָא) תָּא שְׁמַע: אֵינוֹ חַיָּיב עַל שִׁגְגָתָהּ. וּמַהוּ חַיָּיב עַל זְדוֹנָהּ? אָשָׁם בְּכֶסֶף שְׁקָלִים. מַאי, לָאו זְדוֹן עֵדִים? לָא, זְדוֹן עַצְמוֹ. (siman – 'hova; kitot; devaal habayit; 'homer; nezira) ta chema: éno 'hayav al chiggatah. oumaou 'hayav al zedonah? acham bekhesef chekalim. ma, la zedon édim? la, zedon atsmo.
15. תָּא שְׁמַע: הָיוּ שְׁתֵּי כִּתֵּי עֵדִים, כָּפְרָה הָרִאשׁוֹנָה וְאַחַר כָּךְ כָּפְרָה הַשְּׁנִיָּה – שְׁתֵּיהֶן חַיָּיבוֹת, מִפְּנֵי שֶׁיְּכוֹלָה עֵדוּת לְהִתְקַיֵּים בִּשְׁתֵּיהֶן. בִּשְׁלָמָא שְׁנִיָּה תִּחַיַּיב – דְּהָא כָּפְרָה לָהּ כַּת רִאשׁוֹנָה; אֶלָּא רִאשׁוֹנָה אַמַּאי מִיחַיְּיבָא? ta chema: haou cheté kité édim, kafra harichona vea'har kakh kafra hacheniya – chetéhen 'hayavot, mipené cheyekhola édout lehitkayém bichtéhen. bichlama cheniya ti'hayav – deha kafra lah kat richona; ela richona ama mi'hayeva?

Daf 37b

1. הָא קָיְימָא שְׁנִיָּה! ha kayma cheniya!
2. אָמַר רָבִינָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה שְׁנִיָּה בִּשְׁעַת כְּפִירַת הָרִאשׁוֹנָה קְרוֹבִין בִּנְשׁוֹתֵיהֶן, וּנְשׁוֹתֵיהֶן גּוֹסְסוֹת. מַהוּ דְּתֵימָא: רוֹב גּוֹסְסִין לְמִיתָה; קָא מַשְׁמַע לַן: הַשְׁתָּא מִיהַת חָיֵי נִינְהוּ וְלָא שְׁכִיבֵי. amar ravina: hakha bema askinan – kegon chehayta cheniya bichat kefirat harichona kerovin binchotéhen, ounchotéhen gossot. maou detéma: rov gossin lemita; ka machma lan: hachta mihat 'hayé ninou vela chekhivé.
3. תָּא שְׁמַע: בַּעַל הַבַּיִת שֶׁטָּעַן טַעֲנַת גַּנָּב בְּפִקָּדוֹן, וְנִשְׁבַּע, וְהוֹדָה, וּבָאוּ עֵדִים; אִם עַד שֶׁלֹּא בָּאוּ עֵדִים הוֹדָה – מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ וְאָשָׁם. אִם מִשֶּׁבָּאוּ עֵדִים הוֹדָה – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְאָשָׁם! ta chema: baal habayit chetaan taanat ganav befikadon, venichba, veoda, ouvaou édim; im ad chelo baou édim hoda – mechalém keren va'homech veacham. im michebaou édim hoda – mechalém tachloumé khefel veacham!
4. הָכָא נָמֵי, כִּדְרָבִינָא. hakha namé, kidravina.
5. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי, תָּא שְׁמַע: חֲמוּרָה מִמֶּנָּה שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן – שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת, וְעַל שִׁגְגָתָהּ אָשָׁם בְּכֶסֶף שְׁקָלִים. מִדְּקָאָמַר לוֹקֶה – מִכְּלָל דְּאִיכָּא עֵדִים; וְקָאָמַר: עַל שִׁגְגָתָהּ אָשָׁם בְּכֶסֶף שְׁקָלִים! amar léh ravina lerav aché, ta chema: 'hamoura mimena chevouat hapikadon – che'hayavin al zedonah makot, veal chiggatah acham bekhesef chekalim. midekaamar loke – mikelal deika édim; vekaamar: al chiggatah acham bekhesef chekalim!
6. אֲמַר לְהוּ רַב מָרְדֳּכַי: בַּר מִינַּהּ דְּהַהִיא; דְּהָאָמַר לְהוּ רַב כָּהֲנָא: אֲנָא תְּנֵינָא לַהּ – וְהָכִי תְּנֵינָא לַהּ: אֶחָד זְדוֹנָהּ וְאֶחָד שִׁגְגָתָהּ, אָשָׁם בְּכֶסֶף שְׁקָלִים. amar leou rav mardokha: bar minah dehahi; dehaamar leou rav kahana: ana tenéna lah – vehakhi tenéna lah: e'had zedonah vee'had chiggatah, acham bekhesef chekalim.
7. תָּא שְׁמַע: לֹא; אִם אָמַרְתָּ בְּנָזִיר טָמֵא – שֶׁכֵּן לוֹקֶה; תֹּאמַר בִּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן – שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה?! הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּלֵיכָּא עֵדִים – אַמַּאי לוֹקֶה? אֶלָּא פְּשִׁיטָא דְּאִיכָּא עֵדִים; וְקָתָנֵי: תֹּאמַר בִּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה; מִלְקָא הוּא דְּלָא לָקֵי – אֲבָל קׇרְבָּן מַיְיתֵי; תְּיוּבְתָּא דְּרַבָּה! תְּיוּבְתָּא. ta chema: lo; im amarta benazir tamé – chekén loke; tomar bichvouat hapikadon – cheéno loke?! hékhi damé? i deléka édim – ama loke? ela pechita deika édim; vekatané: tomar bichvouat hapikadon cheéno loke; milka hou dela laké – aval korban mayté; teouvta deraba! teouvta.
8. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: הַכּוֹפֵר בְּמָמוֹן שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵדִים – חַיָּיב. בִּשְׁטָר – פָּטוּר. אָמַר רַב פָּפָּא: מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן? עֵדִים – עֲבִידִי דְּמָיְיתִי, שְׁטָר – הָא מַנַּח. rabi yo'hanan amar: hakofér bemamon cheyéch ala édim – 'hayav. bichtar – patour. amar rav papa: ma taméh derabi yo'hanan? édim – avidi demayti, chetar – ha mana'h.
9. אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרַב פָּפָּא: שְׁטָרָא נָמֵי עֲבִיד דְּמִרְכַס! אֶלָּא אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: הַיְינוּ טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן – מִשּׁוּם דְּהָוֵה שְׁטָר שִׁעְבּוּד קַרְקָעוֹת, וְאֵין מְבִיאִין קׇרְבָּן עַל כְּפִירַת שִׁעְבּוּד קַרְקָעוֹת. amar léh rav houna beréh derav yeochoua lerav papa: chetara namé avid demirkhas! ela amar rav houna beréh derav yeochoua: haynou taméh derabi yo'hanan – michoum dehavé chetar chiboud karkaot, veén meviin korban al kefirat chiboud karkaot.
10. אִיתְּמַר: מַשְׁבִּיעַ עֵדֵי קַרְקַע – פְּלִיגִי רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר; חַד אָמַר חַיָּיב, וְחַד אָמַר פָּטוּר. תִּסְתַּיַּים דְּרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר פָּטוּר – מִדְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַכּוֹפֵר בְּמָמוֹן שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵדִים – חַיָּיב, שְׁטָר – פָּטוּר; וְכִדְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ. תִּסְתַּיַּים. itemar: machbia édé karka – peligi rabi yo'hanan verabi elazar; 'had amar 'hayav, ve'had amar patour. tistayam derabi yo'hanan deamar patour – mideamar rabi yo'hanan: hakofér bemamon cheyéch ala édim – 'hayav, chetar – patour; vekhidrav houna beréh derav yeochoua. tistayam.
11. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי אֲבָהוּ: לֵימָא רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבָּנַן קָא מִיפַּלְגִי? דִּתְנַן: הַגּוֹזֵל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וּשְׁטָפָהּ נָהָר – חַיָּיב לְהַעֲמִיד לוֹ שָׂדֶה. דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אוֹמֵר לוֹ ״הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ״. amar léh rabi yirmeya lerabi avaou: léma rabi yo'hanan verabi elazar biflougta derabi eliezer verabanan ka mipalgi? ditnan: hagozél sade mé'havéro ouchtafah nahar – 'hayav lehaamid lo sade. divré rabi eliezer. va'hakhamim omrim: omér lo "haré chelekha lefanekha".
12. וְאָמְרִינַן: בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דָּרֵישׁ רִבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי, וְרַבָּנַן דָּרְשִׁי כְּלָלֵי וּפְרָטֵי. veamrinan: bema kamipalgi? rabi eliezer daréch ribouyé oumiouté, verabanan darchi kelalé oufraté.
13. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דָּרֵישׁ רִבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי: ״וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ״ – רִיבָּה, ״בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד״ – מִיעֵט, ״אוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יִשָּׁבַע״ – חָזַר וְרִיבָּה. rabi eliezer daréch ribouyé oumiouté: "vekhi'héch baamito" – riba, "befikadon o vitsoumet yad" – miét, "o mikol acher yichava" – 'hazar veriba.
14. רִיבָּה וּמִיעֵט וְרִיבָּה – רִיבָּה הַכֹּל. מַאי רִיבָּה? רִיבָּה כֹּל מִילֵּי; וּמַאי מִיעֵט? מִיעֵט שְׁטָרוֹת. riba oumiét veriba – riba hakol. ma riba? riba kol milé; ouma miét? miét chetarot.
15. וְרַבָּנַן דָּרְשִׁי כְּלָלֵי וּפְרָטֵי: ״וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ״ – כְּלָל, ״בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל״ – פְּרָט, ״אוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יִשָּׁבַע עָלָיו״ – חָזַר וְכָלַל. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל – אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט. verabanan darchi kelalé oufraté: "vekhi'héch baamito" – kelal, "befikadon o vitsoumet yad o vegazél" – perat, "o mikol acher yichava ala" – 'hazar vekhalal. kelal oufrat oukhlal – i ata dan ela keén haperat.
16. מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן; אַף כׇּל דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן. יָצְאוּ קַרְקָעוֹת – שֶׁאֵין (מטלטל) [מִטַּלְטְלִין]; יָצְאוּ עֲבָדִים – שֶׁהוּקְּשׁוּ לְקַרְקָעוֹת; יָצְאוּ שְׁטָרוֹת – שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמִּטַּלְטְלִין, אֵין גּוּפָן מָמוֹן. ma haperat meforach – davar hamitaltél vegoufo mamon; af kol davar hamitaltél vegoufo mamon. yatsou karkaot – cheén (mtltl) [mitaltelin]; yatsou avadim – cheoukechou lekarkaot; yatsou chetarot – cheaf al pi chemitaltelin, én goufan mamon.
17. מַאן דִּמְחַיֵּיב – כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וּמַאן דְּפָטַר – כְּרַבָּנַן. man dim'hayév – kerabi eliezer, ouman defatar – kerabanan.
18. אֲמַר לֵיהּ: לָא; מַאן דִּמְחַיֵּיב – כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר; וּמַאן דְּפָטַר אָמַר לָךְ: בְּהָא אֲפִילּוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מוֹדֶה, דְּרַחֲמָנָא אָמַר ״מִכֹּל״ – וְלֹא הַכֹּל. amar léh: la; man dim'hayév – kerabi eliezer; ouman defatar amar lakh: beha afilou rabi eliezer mode, dera'hamana amar "mikol" – velo hakol.
19. אָמַר רַב פָּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא, דְּקָתָנֵי: ״גָּנַבְתָּ אֶת שׁוֹרִי״, וְהוּא אוֹמֵר: ״לֹא גָּנַבְתִּי״; ״מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי״, וְאָמַר: ״אָמֵן״ – חַיָּיב. וְאִילּוּ ״גָּנַבְתָּ אֶת עַבְדִּי״ – לָא קָתָנֵי; מַאי טַעְמָא? לָאו מִשּׁוּם דְּעֶבֶד אִיתַּקַּשׁ לְקַרְקָעוֹת, וְאֵין מְבִיאִין קׇרְבָּן עַל כְּפִירַת שִׁעְבּוּד קַרְקָעוֹת? amar rav papa micheméh derava: matnitin namé dayka, dekatané: "ganavta et chori", veou omér: "lo ganavti"; "machbiakha ani", veamar: "amén" – 'hayav. veilou "ganavta et avdi" – la katané; ma tama? la michoum deeved itakach lekarkaot, veén meviin korban al kefirat chiboud karkaot?
20. אָמַר רַב פַּפֵּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: אֵימָא סֵיפָא, זֶה הַכְּלָל: כׇּל הַמְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ – חַיָּיב, וְשֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ – פָּטוּר. ״זֶה הַכְּלָל״ לְאֵתוֹיֵי מַאי? לָאו לְאֵתוֹיֵי ״גָּנַבְתָּ אֶת עַבְדִּי״? amar rav papé micheméh derava: éma séfa, ze hakelal: kol hamchalém al pi atsmo – 'hayav, vecheéno mechalém al pi atsmo – patour. "ze hakelal" leétoyé ma? la leétoyé "ganavta et avdi"?

Daf 38a

1. אֶלָּא מֵהָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינַּהּ. ela méha léka lemichma minah.
2. שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן כֵּיצַד? ״תֵּן לִי פִּקָּדוֹן שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ״ כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: כְּלָל – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. פְּרָט – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״שְׁבוּעָה לֹא לְךָ וְלֹא לְךָ וְלֹא לָךְ״ – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. chevouat hapikadon kétsad? "tén li pikadon cheyéch li beyadkha" kou'. tanou rabanan: kelal – éno 'hayav ela a'hat. perat – 'hayav al kol a'hat vea'hat. divré rabi méir. rabi yeouda omér: "chevoua lo lekha velo lekha velo lakh" – 'hayav al kol a'hat vea'hat.
3. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: ״לֹא לְךָ וְלֹא לְךָ וְלֹא לְךָ, שְׁבוּעָה״ – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עַד שֶׁיֹּאמַר שְׁבוּעָה לְכׇל אַחַת וְאַחַת. rabi eliezer omér: "lo lekha velo lekha velo lekha, chevoua" – 'hayav al kol a'hat vea'hat. rabi chimon omér: ad cheyomar chevoua lekhol a'hat vea'hat.
4. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כְּלָלוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר – פְּרָטוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה; כְּלָלוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה – פְּרָטוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר. amar rav yeouda amar chemouél: kelalo chel rabi méir – perato chel rabi yeouda; kelalo chel rabi yeouda – perato chel rabi méir.
5. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: הַכֹּל מוֹדִים בִּ״וְלֹא לָךְ״ – שֶׁהוּא פְּרָט; לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּ״לֹא לָךְ״ – שֶׁרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר פְּרָט, וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כְּלָל. וְאֵיזֶהוּ כְּלָלוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר? ״שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לָכֶם בְּיָדִי״. verabi yo'hanan amar: hakol modim bi"velo lakh" – cheou perat; lo ne'hlekou ela be"lo lakh" – cherabi méir omér perat, verabi yeouda omér kelal. veézeou kelalo chel rabi méir? "chevoua cheén lakhem beyadi".
6. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? שְׁמוּאֵל דָּיֵיק מִבָּרַיְיתָא, וְרַבִּי יוֹחָנָן דָּיֵיק מִמַּתְנִיתִין. שְׁמוּאֵל דָּיֵיק מִבָּרַיְיתָא: מִדְּקָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה ״וְלֹא לָךְ״ פְּרָטָא הָוֵי – מִכְּלָל דְּשַׁמְעֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר כְּלָלָא הָוֵי, וַאֲמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה: פְּרָטָא הָוֵי. bema kamipalgi? chemouél dayék mibarayta, verabi yo'hanan dayék mimatnitin. chemouél dayék mibarayta: midekaamar rabi yeouda "velo lakh" perata havé – mikelal dechaméh lerabi méir deamar kelala havé, vaamar léh rabi yeouda: perata havé.
7. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: תַּרְוַיְיהוּ לְרַבִּי מֵאִיר פְּרָטָא הָוֵי; וַאֲמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה: בִּ״וְלֹא לָךְ״ מוֹדֵינָא לָךְ, בְּ״לֹא לָךְ״ פְּלִיגְנָא עֲלָךְ. וּשְׁמוּאֵל – עַד דְּאוֹדִי לֵיהּ אוֹדוֹיֵי, לִפְלוֹג עֲלֵיהּ אִיפְּלוֹגֵי! verabi yo'hanan amar: tarvayou lerabi méir perata havé; vaamar léh rabi yeouda: bi"velo lakh" modéna lakh, be"lo lakh" peligna alakh. ouchmouél – ad deodi léh odoyé, liflog aléh ipelogé!
8. וְרַבִּי יוֹחָנָן דָּיֵיק מִמַּתְנִיתִין – מִדְּקָאָמַר רַבִּי מֵאִיר: ״שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לָכֶם בְּיָדִי״ – כְּלָלָא הָוֵי, מִכְּלָל דִּ״וְלֹא לָךְ״ – פְּרָטָא הָוֵי; דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ ״וְלֹא לָךְ״ כְּלָלָא הָוֵי – אַדְּמַשְׁמַע לַן ״שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לָכֶם בְּיָדִי״, נַשְׁמְעִינַן ״שְׁבוּעָה לֹא לָךְ וְלֹא לָךְ וְלֹא לָךְ״, כׇּל שֶׁכֵּן ״שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לָכֶם בְּיָדִי״! verabi yo'hanan dayék mimatnitin – midekaamar rabi méir: "chevoua cheén lakhem beyadi" – kelala havé, mikelal di"velo lakh" – perata havé; dei salka datakh "velo lakh" kelala havé – ademachma lan "chevoua cheén lakhem beyadi", nachmeinan "chevoua lo lakh velo lakh velo lakh", kol chekén "chevoua cheén lakhem beyadi"!
9. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: כׇּל הָאוֹמֵר ״וְלֹא לָךְ״, כְּאוֹמֵר ״שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לָכֶם בְּיָדִי״ דָּמֵי. ouchmouél amar: kol haomér "velo lakh", keomér "chevoua cheén lakhem beyadi" damé.
10. תְּנַן: ״לֹא לָךְ וְלֹא לָךְ וְלֹא לָךְ״! תְּנִי: ״לֹא לָךְ״. tenan: "lo lakh velo lakh velo lakh"! teni: "lo lakh".
11. תָּא שְׁמַע: ״תֵּן לִי פִּקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד וְגָזֵל וַאֲבֵידָה״! תְּנִי: ״תְּשׂוּמֶת יָד גָּזֵל אֲבֵידָה״. ta chema: "tén li pikadon outsoumet yad vegazél vaavéda"! teni: "tesoumet yad gazél avéda".
12. תָּא שְׁמַע: ״תֵּן לִי חִטִּין וּשְׂעוֹרִין וְכוּסְּמִין״! תְּנִי: ״שְׂעוֹרִין כּוּסְּמִין״. ta chema: "tén li 'hitin ousorin vekhousemin"! teni: "seorin kousemin".
13. וְהַאי תַּנָּא כֹּל הָכִי שָׁבֵישׁ תָּנֵי וְאָזֵיל?! אֶלָּא הָא מַנִּי – רַבִּי הִיא, דְּאָמַר: לָא שְׁנָא ״כְּזַיִת, כְּזַיִת״, וְלָא שְׁנָא ״כְּזַיִת וּכְזַיִת״ – פְּרָטָא הָוֵי. veha tana kol hakhi chavéch tané veazél?! ela ha mani – rabi hi, deamar: la chena "kezayit, kezayit", vela chena "kezayit oukhzayit" – perata havé.
14. תָּא שְׁמַע מִדִּידֵיהּ: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אֲפִילּוּ ״חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְכוּסֶּמֶת״ – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. תְּנִי: ״חִטָּה שְׂעוֹרָה כּוּסֶּמֶת״. ta chema mididéh: rabi méir omér, afilou "'hita ousora vekhousemet" – 'hayav al kol a'hat vea'hat. teni: "'hita seora kousemet".
15. מַאי ״אֲפִילּוּ״? אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: אֲפִילּוּ חִטָּה בִּכְלַל חִטִּין, וּשְׂעוֹרָה בִּכְלַל שְׂעוֹרִין, וְכוּסֶּמֶת בִּכְלַל כּוּסְּמִין. ma "afilou"? amar rav a'ha beréh derav ika: afilou 'hita bikhlal 'hitin, ousora bikhlal seorin, vekhousemet bikhlal kousemin.
16. ״תֵּן לִי פִּקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד גָּזֵל וַאֲבֵידָה שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ״ כּוּ׳. ״תֵּן לִי חִטִּין וּשְׂעוֹרִין״ – אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פְּרוּטָה מִכּוּלָּם מִצְטָרֶפֶת. "tén li pikadon outsoumet yad gazél vaavéda cheyéch li beyadkha" kou'. "tén li 'hitin ousorin" – amar rabi yo'hanan: perouta mikoulam mitstarefet.
17. פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא – חַד אָמַר: אַפְּרָטֵי מִיחַיַּיב, אַכְּלָלֵי לָא מִיחַיַּיב; וְחַד אָמַר: אַכְּלָלֵי נָמֵי מִיחַיַּיב. peligi bah rav a'ha veravina – 'had amar: aperaté mi'hayav, akelalé la mi'hayav; ve'had amar: akelalé namé mi'hayav.
18. וְהָתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: הֲרֵי כָּאן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה חַטָּאוֹת; וְאִם אִיתָא – עֶשְׂרִים הָוְיָין! הַאי תַּנָּא – דִּפְרָטֵי קָא חָשֵׁיב, דִּכְלָלֵי לָא קָא חָשֵׁיב. vehatané rabi 'hiya: haré kan 'haméch esré 'hataot; veim ita – esrim havyan! ha tana – difraté ka 'hachév, dikhlalé la ka 'hachév.
19. וְהָא תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: ״הֲרֵי כָּאן עֶשְׂרִים חַטָּאוֹת״! הָהִיא אַפִּקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד וְגָזֵל וַאֲבֵידָה. veha tané rabi 'hiya: "haré kan esrim 'hataot"! hahi apikadon outsoumet yad vegazél vaavéda.
20. בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן: הָיוּ חֲמִשָּׁה תּוֹבְעִין אוֹתוֹ, וְאָמְרוּ לוֹ: ״תֵּן לָנוּ פִּקָּדוֹן תְּשׂוּמֶת יָד וְגָזֵל וַאֲבֵידָה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בְּיָדְךָ״; אָמַר לְאֶחָד מֵהֶן: ״שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְּיָדִי פִּקָּדוֹן תְּשׂוּמֶת יָד גָּזֵל וַאֲבֵידָה, וְלֹא לָךְ וְלֹא לָךְ וְלֹא לָךְ וְלֹא לָךְ״ – מַהוּ? אַחֲדָא מִיחַיַּיב, bea minéh rava mérav na'hman: haou 'hamicha tovin oto, veamrou lo: "tén lanou pikadon tesoumet yad vegazél vaavéda cheyéch lanou beyadkha"; amar lee'had méhen: "chevoua cheén lekha beyadi pikadon tesoumet yad gazél vaavéda, velo lakh velo lakh velo lakh velo lakh" – maou? a'hada mi'hayav,

Daf 38b

1. אוֹ דִלְמָא אַכׇּל חֲדָא וַחֲדָא מִיחַיַּיב? o dilma akol 'hada va'hada mi'hayav?
2. תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: הֲרֵי כָּאן עֶשְׂרִים חַטָּאוֹת. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּפָרֵישׁ – רַבִּי חִיָּיא מִנְיָנָא אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן? אֶלָּא לָאו דְּלָא פָּרֵישׁ – וּשְׁמַע מִינַּהּ פְּרָטָא הָוֵי? ta chema, detané rabi 'hiya: haré kan esrim 'hataot. hékhi damé? i defaréch – rabi 'hiya minyana ata leachmoinan? ela la dela paréch – ouchma minah perata havé?
3. אָנַסְתָּ וּפִתִּיתָ אֶת בִּתִּי כּוּ׳. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? הוֹאִיל וְעִיקַּר קְנָס הוּא תּוֹבֵעַ. anasta oufitita et biti kou'. amar rabi 'hiya bar aba, amar rabi yo'hanan: ma tama derabi chimon? hoil veikar kenas hou tovéa.
4. אָמַר רָבָא: מָשָׁל דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁאָמַר לַחֲבֵירוֹ: ״תֵּן לִי חִטִּין וּשְׂעוֹרִין וְכוּסְּמִין שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ״, אָמַר לוֹ: ״שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְּיָדִי חִטִּין״; וְאִשְׁתְּכַח דְּחִטִּין הוּא דְּלֵית לֵיהּ, הָא שְׂעוֹרִין וְכוּסְּמִין אִית לֵיהּ – דְּפָטוּר; דְּכִי אִשְׁתְּבַע אַחִטִּין – אַקּוּשְׁטָא מִשְׁתְּבַע. amar rava: machal derabi chimon, lema hadavar dome? leadam cheamar la'havéro: "tén li 'hitin ousorin vekhousemin cheyéch li beyadkha", amar lo: "chevoua cheén lekha beyadi 'hitin"; veichtekha'h de'hitin hou delét léh, ha seorin vekhousemin it léh – defatour; dekhi ichteva a'hitin – akouchta michteva.
5. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִי דָּמֵי?! הָתָם – בְּחִטִּין קָא כָפַר לֵיהּ, בִּשְׂעוֹרִין וְכוּסְּמִין לָא קָא כָפַר לֵיהּ. הָכָא – בְּכוּלַּהּ מִילְּתָא הוּא דְּקָא כָפַר לֵיהּ! הָא לָא דָּמְיָא אֶלָּא לְאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: ״תֵּן לִי חִטִּין וּשְׂעוֹרִין וְכוּסְּמִין שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ״, ״שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְּיָדִי כְּלָל״; וְאִשְׁתְּכַח חִטִּין הוּא דְּלֵית לֵיהּ, הָא שְׂעוֹרִין וְכוּסְּמִין אִית לֵיהּ – דְּמִיחַיַּיב! amar léh abayé: mi damé?! hatam – be'hitin ka khafar léh, bisorin vekhousemin la ka khafar léh. hakha – bekhoulah mileta hou deka khafar léh! ha la damya ela leomér la'havéro: "tén li 'hitin ousorin vekhousemin cheyéch li beyadkha", "chevoua cheén lekha beyadi kelal"; veichtekha'h 'hitin hou delét léh, ha seorin vekhousemin it léh – demi'hayav!
6. אֶלָּא כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְדִבְרֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן – קְנָס הוּא תּוֹבֵעַ, וְלֹא בּוֹשֶׁת וּפְגָם; לְדִבְרֵי חֲכָמִים – אַף בּוֹשֶׁת וּפְגָם הוּא תּוֹבֵעַ. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? אָמַר רַב פָּפָּא, רַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר: לָא שָׁבֵיק אִינִישׁ מִידֵּי דְּקִיץ, וְתָבַע מִידֵּי דְּלָא קִיץ. וְרַבָּנַן סָבְרִי: לָא שָׁבֵיק מִידֵּי דְּכִי מוֹדֵה בֵּיהּ לָא מִיפְּטַר, וְתָבַע מִידֵּי דְּכִי מוֹדֵה בֵּיהּ מִיפְּטַר. ela ki ata ravin amar rabi yo'hanan: ledivré raban chimon – kenas hou tovéa, velo bochet oufgam; ledivré 'hakhamim – af bochet oufgam hou tovéa. bema ka mipalgi? amar rav papa, rabi chimon savar: la chavék inich midé dekits, vetava midé dela kits. verabanan savri: la chavék midé dekhi modé béh la mipetar, vetava midé dekhi modé béh mipetar.
7. הֲדַרַן עֲלָךְ שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן hadaran alakh chevouat hapikadon
8. מַתְנִי׳ שְׁבוּעַת הַדַּיָּינִין – הַטַּעֲנָה שְׁתֵּי כֶּסֶף, וְהַהוֹדָאָה בְּשָׁוֶה פְּרוּטָה. וְאִם אֵין הַהוֹדָאָה מִמִּין הַטַּעֲנָה – פָּטוּר. matni' chevouat hadayanin – hataana cheté kesef, vehaodaa bechave perouta. veim én haodaa mimin hataana – patour.
9. כֵּיצַד? ״שְׁתֵּי כֶּסֶף לִי בְּיָדְךָ״, ״אֵין לְךָ בְּיָדִי אֶלָּא פְּרוּטָה״ – פָּטוּר. ״שְׁתֵּי כֶּסֶף וּפְרוּטָה לִי בְּיָדְךָ״, ״אֵין לְךָ בְּיָדִי אֶלָּא פְּרוּטָה״ – חַיָּיב. kétsad? "cheté kesef li beyadkha", "én lekha beyadi ela perouta" – patour. "cheté kesef oufrouta li beyadkha", "én lekha beyadi ela perouta" – 'hayav.
10. ״מָנֶה לִי בְּיָדְךָ״, ״אֵין לְךָ בְּיָדִי״ – פָּטוּר. ״מָנֶה לִי בְּיָדְךָ״, ״אֵין לְךָ בְּיָדִי אֶלָּא חֲמִשִּׁים דִּינָר״ – חַיָּיב. "mane li beyadkha", "én lekha beyadi" – patour. "mane li beyadkha", "én lekha beyadi ela 'hamichim dinar" – 'hayav.
11. ״מָנָה לְאַבָּא בְּיָדְךָ״, ״אֵין לְךָ בְּיָדִי אֶלָּא חֲמִישִּׁים דִּינָר״ – פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמֵשִׁיב אֲבֵידָה. "mana leaba beyadkha", "én lekha beyadi ela 'hamichim dinar" – patour, mipené cheou keméchiv avéda.
12. ״מָנֶה לִי בְּיָדְךָ״, אָמַר לוֹ ״הֵן״; לְמָחָר אָמַר לוֹ: ״תְּנֵהוּ לִי״, ״נְתַתִּיו לָךְ״ – פָּטוּר. ״אֵין לְךָ בְּיָדִי״ – חַיָּיב. "mane li beyadkha", amar lo "hén"; lema'har amar lo: "tenéou li", "netati lakh" – patour. "én lekha beyadi" – 'hayav.
13. ״מָנֶה לִי בְּיָדְךָ״, אָמַר לוֹ ״הֵן״; ״אַל תִּתְּנֵהוּ לִי אֶלָּא בְּעֵדִים״, לְמָחָר אָמַר לוֹ ״תְּנֵהוּ לִי״, ״נְתַתִּיו לָךְ״ – חַיָּיב, מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לִיתְּנוֹ בְּעֵדִים. "mane li beyadkha", amar lo "hén"; "al titenéou li ela beédim", lema'har amar lo "tenéou li", "netati lakh" – 'hayav, mipené chetsarikh liteno beédim.
14. ״לִיטְרָא זָהָב יֵשׁ לִי בְּיָדְךָ״, ״אֵין לְךָ בְּיָדִי אֶלָּא לִיטְרָא כֶּסֶף״ – פָּטוּר. ״דִּינַר זָהָב יֵשׁ לִי בְּיָדְךָ״, ״אֵין לְךָ בְּיָדִי אֶלָּא דִּינָר כֶּסֶף וּטְרֵיסִית וּפוּנְדָּיוֹת וּפְרוּטָה״ – חַיָּיב, שֶׁהַכֹּל מִין מַטְבֵּעַ אַחַת. "litra zahav yéch li beyadkha", "én lekha beyadi ela litra kesef" – patour. "dinar zahav yéch li beyadkha", "én lekha beyadi ela dinar kesef outrésit oufoundaot oufrouta" – 'hayav, chehakol min matbéa a'hat.
15. ״כּוֹר תְּבוּאָה לִי בְּיָדְךָ״, ״אֵין לְךָ בְּיָדִי אֶלָּא לֶתֶךְ קִטְנִית״ – פָּטוּר. ״כּוֹר פֵּירוֹת לִי בְּיָדְךָ״, ״אֵין לְךָ בְּיָדִי אֶלָּא לֶתֶךְ קִטְנִית״ – חַיָּיב, שֶׁהַקִּטְנִית בִּכְלַל פֵּירוֹת. "kor tevoua li beyadkha", "én lekha beyadi ela letekh kitnit" – patour. "kor pérot li beyadkha", "én lekha beyadi ela letekh kitnit" – 'hayav, chehakitnit bikhlal pérot.
16. טְעָנוֹ חִטִּין, וְהוֹדָה לוֹ בִּשְׂעוֹרִין – פָּטוּר. וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל מְחַיֵּיב. teano 'hitin, veoda lo bisorin – patour. veraban gamliél me'hayév.
17. הַטּוֹעֵן לַחֲבֵירוֹ בְּכַדֵּי שֶׁמֶן, וְהוֹדָה לוֹ בְּקַנְקַנִּים – אַדְמוֹן אוֹמֵר: הוֹאִיל וְהוֹדָה לוֹ מִקְצָת מִמִּין הַטַּעֲנָה, יִשָּׁבַע. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין הַהוֹדָאָה מִמִּין הַטַּעֲנָה. אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אַדְמוֹן. hatoén la'havéro bekhadé chemen, veoda lo bekankanim – admon omér: hoil veoda lo miktsat mimin hataana, yichava. va'hakhamim omrim: én haodaa mimin hataana. amar raban gamliél: roe ani et divré admon.
18. טְעָנוֹ כֵּלִים וְקַרְקָעוֹת; וְהוֹדָה בַּכֵּלִים וְכָפַר בַּקַּרְקָעוֹת, בַּקַּרְקָעוֹת וְכָפַר בַּכֵּלִים – פָּטוּר. הוֹדָה בְּמִקְצָת הַקַּרְקָעוֹת – פָּטוּר. בְּמִקְצָת הַכֵּלִים – חַיָּיב, שֶׁהַנְּכָסִים שֶׁאֵין לָהֶן אַחְרָיוּת זוֹקְקִין אֶת הַנְּכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחְרָיוּת לִישָּׁבַע עֲלֵיהֶן. teano kélim vekarkaot; veoda bakélim vekhafar bakarkaot, bakarkaot vekhafar bakélim – patour. hoda bemiktsat hakarkaot – patour. bemiktsat hakélim – 'hayav, chehanekhasim cheén lahen a'hraout zokkin et hanekhasim cheyéch lahen a'hraout lichava aléhen.
19. אֵין נִשְׁבָּעִין עַל טַעֲנַת חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, וְאֵין מַשְׁבִּיעִין אֶת הַקָּטָן; אֲבָל נִשְׁבָּעִין לַקָּטָן וְלַהֶקְדֵּשׁ. én nichbain al taanat 'héréch chote vekatan, veén machbiin et hakatan; aval nichbain lakatan velahekdéch.
20. גְּמָ׳ הֵיכִי מַשְׁבְּעִינַן לֵיהּ? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ בִּשְׁבוּעָה הָאֲמוּרָה בְּתוֹרָה, דִּכְתִיב: ״וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּה׳ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם״. gema' hékhi machbeinan léh? amar rav yeouda amar rav: machbiin oto bichvoua haamoura betora, dikhtiv: "veachbiakha ba' elohé hachamayim".
21. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: כְּמַאן – כְּרַבִּי חֲנִינָא בַּר אִידִי, דְּאָמַר: בָּעֵינַן שֵׁם הַמְיוּחָד? amar léh ravina lerav aché: keman – kerabi 'hanina bar idi, deamar: baénan chém hamou'had?
22. אֲמַר לֵיהּ: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, דְּאָמְרִי בְּכִינּוּי; וְנָפְקָא מִינַּהּ צְרִיךְ לְאַתְפּוֹשֵׂי חֶפְצָא בִּידֵיהּ. amar léh: afilou téma rabanan, deamri bekhinou; venafka minah tserikh leatposé 'heftsa bidéh.
23. וְכִדְרָבָא – דְּאָמַר רָבָא: הַאי דַּיָּינָא דְּאַשְׁבַּע ״בַּה׳ אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם״ – נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁטָּעָה בִּדְבַר מִשְׁנָה, וְחוֹזֵר. וְאָמַר רַב פָּפָּא: הַאי דַּיָּינָא דְּאַשְׁבַּע בִּתְפִלִּין – נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁטָּעָה בִּדְבַר מִשְׁנָה, וְחוֹזֵר. vekhidrava – deamar rava: ha dayana deachba "ba' elohé hachamayim" – naasa kemi chetaa bidvar michna, ve'hozér. veamar rav papa: ha dayana deachba bitfilin – naasa kemi chetaa bidvar michna, ve'hozér.
24. וְהִלְכְתָא כְּוָותֵיהּ דְּרָבָא, וְלֵית הִלְכְתָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב פָּפָּא. הִלְכְתָא כְּוָותֵיהּ דְּרָבָא – דְּהָא לָא נָקֵיט חֶפְצָא בִּידֵיהּ; וְלֵית הִלְכְתָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב פָּפָּא – דְּהָא נָקֵיט חֶפְצָא בִּידֵיהּ. vehilkheta kevatéh derava, velét hilkheta kevatéh derav papa. hilkheta kevatéh derava – deha la nakét 'heftsa bidéh; velét hilkheta kevatéh derav papa – deha nakét 'heftsa bidéh.
25. שְׁבוּעָה מְעוּמָּד; תַּלְמִיד חָכָם – מְיוּשָּׁב. שְׁבוּעָה בְּסֵפֶר תּוֹרָה; תַּלְמִיד חָכָם – לְכַתְּחִלָּה בִּתְפִלִּין. chevoua meoumad; talmid 'hakham – meouchav. chevoua beséfer tora; talmid 'hakham – lekhate'hila bitfilin.
26. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁבוּעַת הַדַּיָּינִין, אַף הִיא בִּלְשׁוֹנָהּ נֶאֶמְרָה. tanou rabanan: chevouat hadayanin, af hi bilchonah neemra.
27. אוֹמְרִים לוֹ: הֱוֵי יוֹדֵעַ, omrim lo: hevé yodéa,

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Shevuot
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)