Talmud Shevuot, Chapitre 7 (ז) · Daf 39a à 45a

Daf 39a

1. שֶׁכׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ נִזְדַּעְזַע בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּסִינַי ״לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה׳ אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא״. chekol haolam koulo nizdaza bechaa cheamar hakadoch baroukh hou besina "lo tisa et chém h' elohekha lachav".
2. וְכׇל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נֶאֱמַר בָּהֶן ״וְנַקֵּה״, וְכָאן נֶאֱמַר ״לֹא יְנַקֶּה״. וְכׇל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ, וְכָאן מִמֶּנּוּ וּמִמִּשְׁפַּחְתּוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ״ – וְאֵין בְּשָׂרוֹ אֶלָּא קְרוֹבוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִּתְעַלָּם״. vekhol avérot chebatora neemar bahen "venaké", vekhan neemar "lo yenake". vekhol avérot chebatora nifrain mimenou, vekhan mimenou oumimichpa'hto; cheneemar: "al titén et pikha la'hati et besarekha" – veén besaro ela kerovo, cheneemar: "oumibesarkha lo titalam".
3. וְכׇל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ, וְכָאן מִמֶּנּוּ וּמִכׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָלֹה וְכַחֵשׁ״. vekhol avérot chebatora nifrain mimenou, vekhan mimenou oumikol haolam koulo; cheneemar: "alo vekha'héch".
4. וְאֵימָא עַד דְּעָבֵיד לְהוּ לְכוּלְּהוּ! לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ; דִּכְתִיב: ״מִפְּנֵי אָלָה אָבְלָה הָאָרֶץ״, וּכְתִיב: ״עַל כֵּן תֶּאֱבַל הָאָרֶץ וְאֻמְלַל כׇּל יוֹשֵׁב בָּהּ״. veéma ad deavéd leou lekhouleou! la salka datakh; dikhtiv: "mipené ala avla haarets", oukhtiv: "al kén teeval haarets veoumlal kol yochév bah".
5. וְכׇל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה – אִם יֵשׁ לוֹ זְכוּת, תּוֹלִין לוֹ שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה דּוֹרוֹת; וְכָאן נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ לְאַלְתַּר – שֶׁנֶּאֱמַר: ״הוֹצֵאתִיהָ נְאֻם ה׳ צְבָאוֹת, וּבָאָה אֶל בֵּית הַגַּנָּב וְאֶל בֵּית הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר, וְלָנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְכִלַּתּוּ וְאֶת עֵצָיו וְאֶת אֲבָנָיו״. vekhol avérot chebatora – im yéch lo zekhout, tolin lo chenayim ouchlocha dorot; vekhan nifrain mimenou lealtar – cheneemar: "hotsétiha neoum h' tsevaot, ouvaa el bét haganav veel bét hanichba bichmi lachaker, velane betokh béto vekhilatou veet étsa veet avana".
6. ״הוֹצֵאתִיהָ״ – לְאַלְתַּר. ״וּבָאָה אֶל בֵּית הַגַּנָּב״ – זֶה הַגּוֹנֵב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת; שֶׁאֵין לוֹ מָמוֹן אֵצֶל חֲבֵירוֹ, וְטוֹעֲנוֹ וּמַשְׁבִּיעוֹ. ״וְאֶל בֵּית הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמִי לַשָּׁקֶר״ – כְּמַשְׁמָעוֹ. ״וְלָנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְכִלַּתּוּ וְאֶת עֵצָיו וְאֶת אֲבָנָיו״ – הָא לָמַדְתָּ, דְּבָרִים שֶׁאֵין אֵשׁ וּמַיִם מְכַלִּין אוֹתָן, שְׁבוּעַת שֶׁקֶר מְכַלָּה אוֹתָן. "hotsétiha" – lealtar. "ouvaa el bét haganav" – ze hagonév daat haberiyot; cheén lo mamon étsel 'havéro, vetoano oumachbio. "veel bét hanichba bichmi lachaker" – kemachmao. "velane betokh béto vekhilatou veet étsa veet avana" – ha lamadta, devarim cheén éch oumayim mekhalin otan, chevouat cheker mekhala otan.
7. אִם אָמַר: ״אֵינִי נִשְׁבָּע״ – פּוֹטְרִין אוֹתוֹ מִיָּד. וְאִם אָמַר: ״הֲרֵינִי נִשְׁבָּע״ – הָעוֹמְדִין שָׁם אוֹמְרִים זֶה לָזֶה: ״סוּרוּ נָא מֵעַל אׇהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה וְגוֹ׳״. וּכְשֶׁמַּשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ אוֹמְרִים לוֹ: הֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶׁלֹּא עַל דַּעְתְּךָ אָנוּ מַשְׁבִּיעִין אוֹתְךָ, אֶלָּא עַל דַּעַת הַמָּקוֹם וְעַל דַּעַת בֵּית דִּין. im amar: "éni nichba" – potrin oto miyad. veim amar: "haréni nichba" – haomdin cham omrim ze laze: "sourou na méal oholé haanachim harchaim haéle vego'". oukhchemachbiin oto omrim lo: hevé yodéa, chelo al datekha anou machbiin otkha, ela al daat hamakom veal daat bét din.
8. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ, כְּשֶׁהִשְׁבִּיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל, אָמַר לָהֶן: דְּעוּ, שֶׁלֹּא עַל דַּעְתְּכֶם אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אֶתְכֶם, אֶלָּא עַל דַּעַת הַמָּקוֹם וְעַל דַּעְתִּי; שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם וְגוֹ׳״. chekén matsinou bemoche rabénou, kechehichbia et yisraél, amar lahen: deou, chelo al datekhem ani machbia etkhem, ela al daat hamakom veal dati; cheneemar: "velo itekhem levadekhem vego'".
9. ״כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה״ – אֵין לִי אֶלָּא אוֹתָן הָעוֹמְדִין עַל הַר סִינַי; דּוֹרוֹת הַבָּאִים וְגֵרִים הָעֲתִידִין לְהִתְגַּיֵּיר – מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ״. "ki et acher yechno po" – én li ela otan haomdin al har sina; dorot habaim vegérim haatidin lehitgayér – minayin? talmoud lomar: "veét acher énenou".
10. וְאֵין לִי אֶלָּא מִצְוָה שֶׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶם מֵהַר סִינַי; מִצְוֹת הָעֲתִידוֹת לְהִתְחַדֵּשׁ, כְּגוֹן מִקְרָא מְגִילָּה – מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ״ – קִיְּימוּ מַה שֶּׁקִּבְּלוּ כְּבָר. veén li ela mitsva chekibelou aléhem méhar sina; mitsot haatidot lehit'hadéch, kegon mikra megila – minayin? talmoud lomar: "kiyemou vekibelou" – kiyemou ma chekibelou kevar.
11. מַאי ״אַף הִיא בִּלְשׁוֹנָהּ נֶאֶמְרָה״? ma "af hi bilchonah neemra"?
12. כְּדִתְנַן: אֵלּוּ נֶאֱמָרִין בְּכׇל לְשׁוֹן – פָּרָשַׁת סוֹטָה, וִידּוּי מַעֲשֵׂר, קְרִיאַת שְׁמַע, וּתְפִלָּה, וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, וּשְׁבוּעַת הָעֵדוּת, וּשְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן. וְקָאָמַר נָמֵי: שְׁבוּעַת הַדַּיָּינִין – אַף הִיא בִּלְשׁוֹנָהּ נֶאֶמְרָה. keditnan: élou neemarin bekhol lechon – parachat sota, vidou maasér, keriat chema, outfila, ouvirkat hamazon, ouchvouat haédout, ouchvouat hapikadon. vekaamar namé: chevouat hadayanin – af hi bilchonah neemra.
13. אָמַר מָר, אוֹמְרִין לוֹ: הֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶׁכׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ נִזְדַּעְזַע בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה׳ אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא״. מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּאִתְיְהֵב בְּסִינַי – עֶשֶׂר דִּבְּרוֹת נָמֵי אִתְיְהֵב! amar mar, omrin lo: hevé yodéa, chekol haolam koulo nizdaza bechaa cheamar hakadoch baroukh hou: "lo tisa et chém h' elohekha lachav". ma tama? iléma michoum deityehév besina – eser diberot namé ityehév!
14. וְאֶלָּא מִשּׁוּם דַּחֲמִירָא – וּמִי חֲמִירָא?! וְהָתְנַן: אֵלּוּ הֵן קַלּוֹת – עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, חוּץ מִ״לֹּא תִשָּׂא״. חֲמוּרוֹת – זוֹ כָּרֵיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין, וְ״לֹא תִשָּׂא״ עִמָּהֶן! veela michoum da'hamira – oumi 'hamira?! vehatnan: élou hén kalot – asé velo taase, 'houts mi"lo tisa". 'hamourot – zo karétot oumitot bét din, ve"lo tisa" imahen!
15. אֶלָּא כִּדְקָתָנֵי טַעְמָא – וְכׇל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נֶאֱמַר בָּהֶן ״וְנַקֵּה״, וְכָאן נֶאֱמַר ״לֹא יְנַקֶּה״. ela kidkatané tama – vekhol avérot chebatora neemar bahen "venaké", vekhan neemar "lo yenake".
16. וְכׇל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה לֹא נֶאֱמַר בָּהֶן ״לֹא יְנַקֶּה״?! וְהָכְתִיב: ״וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה״! vekhol avérot chebatora lo neemar bahen "lo yenake"?! vehakhtiv: "venaké lo yenake"!
17. הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי אֶלְעָזָר – דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר ״וְנַקֵּה״ – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר ״לֹא יְנַקֶּה״; אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר ״לֹא יְנַקֶּה״ – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר ״וְנַקֵּה״. הָא כֵּיצַד? מְנַקֶּה הוּא לַשָּׁבִים, וְאֵינוֹ מְנַקֶּה לְשֶׁאֵינָן שָׁבִים. haou mibeé léh lekhidrabi elazar – detanya, rabi elazar omér: i efchar lomar "venaké" – chekevar neemar "lo yenake"; i efchar lomar "lo yenake" – chekevar neemar "venaké". ha kétsad? menake hou lachavim, veéno menake lecheénan chavim.
18. כׇּל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ, וְכָאן מִמֶּנּוּ וּמִמִּשְׁפַּחְתּוֹ. וְכׇל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ לָא?! kol avérot chebatora nifrain mimenou, vekhan mimenou oumimichpa'hto. vekhol avérot chebatora mimichpa'hto la?!
19. וְהָכְתִיב: ״וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ״; וְתַנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִם הוּא חָטָא, מִשְׁפַּחְתּוֹ מָה חָטָאת? לוֹמַר לְךָ: אֵין לְךָ מִשְׁפָּחָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מוֹכֵס – שֶׁאֵין כּוּלָּהּ מוֹכְסִין; וְשֶׁיֵּשׁ בָּהּ לִסְטִים – שֶׁאֵין כּוּלָּהּ לִסְטִים; מִפְּנֵי שֶׁמְּחַפִּין עָלָיו! vehakhtiv: "vesamti ani et pana baich haou ouvmichpa'hto"; vetanya, amar rabi chimon: im hou 'hata, michpa'hto ma 'hatat? lomar lekha: én lekha michpa'ha cheyéch bah mokhés – cheén koulah mokhsin; vecheyéch bah listim – cheén koulah listim; mipené cheme'hapin ala!
20. הָתָם בְּדִינָא אַחֲרִינָא, הָכָא בְּדִינָא דִּידֵיהּ; כִּדְתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: ״וְהִכְרַתִּי אוֹתוֹ״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי״ – יָכוֹל כׇּל הַמִּשְׁפָּחָה כּוּלָּהּ בְּהִיכָּרֵת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹתוֹ״ – אוֹתוֹ בְּהִיכָּרֵת, וְלֹא כׇּל הַמִּשְׁפָּחָה כּוּלָּהּ בְּהִיכָּרֵת. hatam bedina a'harina, hakha bedina didéh; kidtanya, rabi omér: "vehikhrati oto" – ma talmoud lomar? lefi cheneemar: "vesamti ani et pana" – yakhol kol hamichpa'ha koulah behikarét? talmoud lomar: "oto" – oto behikarét, velo kol hamichpa'ha koulah behikarét.
21. וְכׇל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ, וְכָאן מִמֶּנּוּ וּמִכׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָלֹה וְכַחֵשׁ״, וּכְתִיב: ״עַל כֵּן תֶּאֱבַל הָאָרֶץ״. וְאֵימָא עַד דְּעָבֵיד לְהוּ לְכוּלְּהוּ! לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ״מִפְּנֵי אָלָה אָבְלָה הָאָרֶץ״. vekhol avérot chebatora nifrain mimenou, vekhan mimenou oumikol haolam koulo; cheneemar: "alo vekha'héch", oukhtiv: "al kén teeval haarets". veéma ad deavéd leou lekhouleou! la salka datakh, dikhtiv: "mipené ala avla haarets".
22. וְכׇל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה – מִכׇּל הָעוֹלָם לָא?! וְהָכְתִיב: ״וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו״ – אִישׁ בַּעֲוֹן אָחִיו; מְלַמֵּד שֶׁכׇּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה! vekhol avérot chebatora – mikol haolam la?! vehakhtiv: "vekhachlou ich bea'hi" – ich baaon a'hi; melaméd chekol yisraél arévim ze baze!

Daf 39b

1. הָתָם שֶׁיֵּשׁ בְּיָדָם לְמַחוֹת, וְלֹא מִיחוּ. hatam cheyéch beyadam lema'hot, velo mi'hou.
2. מַאי אִיכָּא בֵּין רְשָׁעִים דְּמִשְׁפַּחְתּוֹ לָרְשָׁעִים דְּעָלְמָא; בֵּין צַדִּיקִים דְּמִשְׁפַּחְתּוֹ לְצַדִּיקִים דְּעָלְמָא? ma ika bén rechaim demichpa'hto larchaim dealma; bén tsadikim demichpa'hto letsadikim dealma?
3. הוּא בִּשְׁאָר עֲבֵירוֹת – בְּדִינֵיהּ; וּרְשָׁעִים דְּמִשְׁפָּחָה – בְּדִין חָמוּר; וּרְשָׁעִים דְּעָלְמָא – בְּדִין הַקַּל; צַדִּיקֵי דְּהָכָא וְהָכָא – פְּטִירִי. hou bichar avérot – bedinéh; ourchaim demichpa'ha – bedin 'hamour; ourchaim dealma – bedin hakal; tsadiké dehakha vehakha – petiri.
4. גַּבֵּי שְׁבוּעָה, הוּא וּרְשָׁעִים דְּמִשְׁפָּחָה – כְּדִינֵיהּ; וּרְשָׁעִים דְּעָלְמָא – בְּדִין חָמוּר; וְצַדִּיקֵי דְּהָכָא וְהָכָא – בְּדִין הַקַּל. gabé chevoua, hou ourchaim demichpa'ha – kedinéh; ourchaim dealma – bedin 'hamour; vetsadiké dehakha vehakha – bedin hakal.
5. אִם אָמַר ״אֵינִי נִשְׁבָּע״ – פּוֹטְרִין אוֹתוֹ מִיָּד, וְאִם אָמַר ״הֲרֵינִי נִשְׁבָּע״ – הָעוֹמְדִים שָׁם אוֹמְרִים זֶה לָזֶה: ״סוּרוּ נָא מֵעַל אׇהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה״. בִּשְׁלָמָא הָהוּא דְּקָא מִשְׁתְּבַע – קָאֵי בְּאִיסּוּרָא; אֶלָּא הָהוּא דְּקָא מַשְׁבַּע לֵיהּ – אַמַּאי? im amar "éni nichba" – potrin oto miyad, veim amar "haréni nichba" – haomdim cham omrim ze laze: "sourou na méal oholé haanachim harchaim haéle". bichlama haou deka michteva – kaé beisoura; ela haou deka machba léh – ama?
6. הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן טַרְפוֹן אוֹמֵר: ״שְׁבֻעַת ה׳ תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם״ – מְלַמֵּד שֶׁחָלָה שְׁבוּעָה עַל שְׁנֵיהֶם. haou mibeé léh lekhidtanya, rabi chimon ben tarfon omér: "chevouat h' tihye bén chenéhem" – melaméd che'hala chevoua al chenéhem.
7. וּכְשֶׁמַּשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ, אוֹמְרִים לוֹ: הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא עַל דַּעְתְּךָ וְכוּ׳. לְמָה לִי לְמֵימְרָא לֵיהּ הָכִי? מִשּׁוּם קַנְיָא דְּרָבָא. oukhchemachbiin oto, omrim lo: hevé yodéa chelo al datekha vekhou'. lema li lemémra léh hakhi? michoum kanya derava.
8. הַטַּעֲנָה שְׁתֵּי כֶּסֶף. אָמַר רַב: כְּפִירַת טַעֲנָה שְׁתֵּי כֶּסֶף. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: טַעֲנָה עַצְמָהּ שְׁתֵּי כֶּסֶף; אֲפִילּוּ לֹא כָּפַר אֶלָּא בִּפְרוּטָה, וְלֹא הוֹדָה אֶלָּא בִּפְרוּטָה – חַיָּיב. hataana cheté kesef. amar rav: kefirat taana cheté kesef. ouchmouél amar: taana atsmah cheté kesef; afilou lo kafar ela bifrouta, velo hoda ela bifrouta – 'hayav.
9. אָמַר רָבָא: דַּיְקָא מַתְנִיתִין כְּוָתֵיהּ דְּרַב, וּקְרָאֵי כְּוָתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. דַּיְקָא מַתְנִיתִין כְּוָתֵיהּ דְּרַב – דְּקָתָנֵי הַטַּעֲנָה שְׁתֵּי כֶּסֶף וְהַהוֹדָאָה שָׁוֶה פְּרוּטָה, וְאִילּוּ כְּפִירַת טַעֲנָה פְּרוּטָה לָא קָתָנֵי. וּתְנַן נָמֵי הַהוֹדָאָה בִּפְרוּטָה, וְאִילּוּ כְּפִירָה בִּפְרוּטָה לָא קָתָנֵי. amar rava: dayka matnitin kevatéh derav, oukraé kevatéh dichmouél. dayka matnitin kevatéh derav – dekatané hataana cheté kesef vehaodaa chave perouta, veilou kefirat taana perouta la katané. outnan namé haodaa bifrouta, veilou kefira bifrouta la katané.
10. וּקְרָאֵי כְּוָתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל – דִּכְתִיב: ״כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ כֵלִים לִשְׁמוֹר״ – מָה ״כֵּלִים״ שְׁנַיִם, אַף ״כֶּסֶף״ שְׁנַיִם; מָה כֶּסֶף דָּבָר חָשׁוּב, אַף כׇּל דָּבָר חָשׁוּב; וְקָאָמַר רַחֲמָנָא: ״כִּי הוּא זֶה״. oukraé kevatéh dichmouél – dikhtiv: "ki yitén ich el rééou kesef o khélim lichmor" – ma "kélim" chenayim, af "kesef" chenayim; ma kesef davar 'hachouv, af kol davar 'hachouv; vekaamar ra'hamana: "ki hou ze".
11. וְרַב – הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְהוֹדָאָה בְּמִקְצָת הַטַּעֲנָה. וּשְׁמוּאֵל – כְּתִיב ״הוּא״ וּכְתִיב ״זֶה״, דְּאִי כְּפַר בְּמִקְצָת וְאוֹדִי בְּמִקְצָת – חַיָּיב. verav – haou mibeé léh leodaa bemiktsat hataana. ouchmouél – ketiv "hou" oukhtiv "ze", dei kefar bemiktsat veodi bemiktsat – 'hayav.
12. וְרַב – חַד לְהוֹדָאָה בְּמִקְצָת הַטַּעֲנָה, וְחַד לְהוֹדָאָה מִמִּין הַטַּעֲנָה. וּשְׁמוּאֵל – לָאו מִמֵּילָא שָׁמְעַתְּ מִינֵּיהּ דְּחָסְרָה לַהּ טַעֲנָה? verav – 'had leodaa bemiktsat hataana, ve'had leodaa mimin hataana. ouchmouél – la miméla chamate minéh de'hasra lah taana?
13. אֶלָּא אָמַר לְךָ רַב: ״כֶּסֶף״ כִּי אֲתָא מֵעִיקָּרָא – לִכְפִירָה הוּא דַּאֲתָא; דְּאִם כֵּן, לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא: ״כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֵּלִים לִשְׁמוֹר״ – וַאֲנָא אָמֵינָא: מָה כֵּלִים שְׁנַיִם, אַף כֹּל שְׁנַיִם; ״כֶּסֶף״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי? אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְטַעֲנָה, תְּנֵהוּ עִנְיָן לִכְפִירָה. ela amar lekha rav: "kesef" ki ata méikara – likhfira hou daata; deim kén, likhtov ra'hamana: "ki yitén ich el rééou kélim lichmor" – vaana aména: ma kélim chenayim, af kol chenayim; "kesef" dikhtav ra'hamana lema li? im éno inyan letaana, tenéou inyan likhfira.
14. וּשְׁמוּאֵל אָמַר לָךְ: אִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״כֵּלִים״ וְלָא כְּתַב ״כֶּסֶף״, הֲוָה אָמֵינָא: מַאי כֵּלִים שְׁנַיִם, אַף כֹּל שְׁנַיִם – אֲבָל דָּבָר חָשׁוּב לָא בָּעֵינַן; קָא מַשְׁמַע לַן. ouchmouél amar lakh: i ketav ra'hamana "kélim" vela ketav "kesef", hava aména: ma kélim chenayim, af kol chenayim – aval davar 'hachouv la baénan; ka machma lan.
15. תְּנַן: ״שְׁתֵּי כֶּסֶף יֵשׁ לִי בְּיָדְךָ״, ״אֵין לְךָ בְּיָדִי אֶלָּא פְּרוּטָה״ – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? לָאו מִשּׁוּם דְּחָסְרָה לָהּ טַעֲנָה – וּתְיוּבְתָּא דִּשְׁמוּאֵל? tenan: "cheté kesef yéch li beyadkha", "én lekha beyadi ela perouta" – patour. ma tama? la michoum de'hasra lah taana – outouvta dichmouél?
16. אָמַר לְךָ שְׁמוּאֵל: מִי סָבְרַתְּ שָׁוֶה קָתָנֵי?! דַּוְקָא קָתָנֵי – מַה שֶּׁטְּעָנוֹ לֹא הוֹדָה לוֹ, וּמַה שֶּׁהוֹדָה לוֹ לֹא טְעָנוֹ. amar lekha chemouél: mi savrate chave katané?! davka katané – ma cheteano lo hoda lo, ouma cheoda lo lo teano.
17. אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: ״שְׁתֵּי כֶּסֶף וּפְרוּטָה יֵשׁ לִי בְּיָדְךָ״, ״אֵין לְךָ בְּיָדִי אֶלָּא פְּרוּטָה״ – חַיָּיב. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא שָׁוֶה – מִשּׁוּם הָכִי חַיָּיב; אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ דַּוְקָא – אַמַּאי חַיָּיב? מַה שֶּׁטְּעָנוֹ לֹא הוֹדָה לוֹ, וּמָה שֶׁהוֹדָה לוֹ לֹא טְעָנוֹ! i hakhi, éma séfa: "cheté kesef oufrouta yéch li beyadkha", "én lekha beyadi ela perouta" – 'hayav. i amrate bichlama chave – michoum hakhi 'hayav; ela i amrate davka – ama 'hayav? ma cheteano lo hoda lo, ouma cheoda lo lo teano!
18. מִידֵּי הוּא טַעְמָא – אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל; הָאָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר שְׁמוּאֵל: טְעָנוֹ חִטִּין וּשְׂעוֹרִין וְהוֹדָה לוֹ בְּאֶחָד מֵהֶן – חַיָּיב. midé hou tama – ela lichmouél; haamar rav na'hman, amar chemouél: teano 'hitin ousorin veoda lo bee'had méhen – 'hayav.
19. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא – מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: ״לִיטְרָא זָהָב יֵשׁ לִי בְּיָדְךָ״, ״אֵין לְךָ בְּיָדִי אֶלָּא לִיטְרָא כֶּסֶף״ – פָּטוּר. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא דַּוְקָא קָתָנֵי – מִשּׁוּם הָכִי פָּטוּר; אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ שָׁוֶה – אַמַּאי פָּטוּר? לִיטְרָא טוּבָא הָוֵי! hakhi namé mistabera – midekatané séfa: "litra zahav yéch li beyadkha", "én lekha beyadi ela litra kesef" – patour. i amrate bichlama davka katané – michoum hakhi patour; ela i amrate chave – ama patour? litra touva havé!
20. אֶלָּא מִדְּסֵיפָא דַּוְקָא, רֵישָׁא נָמֵי דַּוְקָא. ela mideséfa davka, récha namé davka.
21. לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַב? אָמַר לְךָ רַב: כּוּלַּהּ מַתְנִיתִין – שָׁוֶה, וְלִיטְרָא זָהָב שָׁאנֵי. léma tehvé teouvta derav? amar lekha rav: koulah matnitin – chave, velitra zahav chané.

Daf 40a

1. תֵּדַע, דְּקָא תָנֵי סֵיפָא: ״דִּינַר זָהָב לִי בְּיָדֶךָ״, ״אֵין לְךָ בְּיָדִי אֶלָּא דִּינָר כֶּסֶף וּטְרֵיסִית וּפוּנְדְּיוֹן וּפְרוּטָה״ – חַיָּיב, שֶׁהַכֹּל מִין מַטְבֵּעַ [אַחַת] הֵן. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא שָׁוֶה – מִשּׁוּם הָכִי חַיָּיב; אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ דַּוְקָא – אַמַּאי חַיָּיב? téda, deka tané séfa: "dinar zahav li beyadekha", "én lekha beyadi ela dinar kesef outrésit oufoundeon oufrouta" – 'hayav, chehakol min matbéa [a'hat] hén. i amrate bichlama chave – michoum hakhi 'hayav; ela i amrate davka – ama 'hayav?
2. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: בְּשֶׁטְּעָנוֹ בְּדִינָר מַטְבְּעוֹת, וְקָא מַשְׁמַע לַן דִּפְרוּטָה בִּכְלַל מַטְבֵּעַ אִיתָא. דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי: שֶׁהַכֹּל מִין מַטְבֵּעַ אַחַת. amar rabi elazar: becheteano bedinar matbeot, veka machma lan difrouta bikhlal matbéa ita. dayka namé, dekatané: chehakol min matbéa a'hat.
3. וְרַב – שֶׁהַכֹּל דִּין מַטְבֵּעַ אַחַת. verav – chehakol din matbéa a'hat.
4. וְרַבִּי אֶלְעָזָר – לֵימָא מִדְּסֵיפָא כִּשְׁמוּאֵל מְתָרֵץ, רֵישָׁא נָמֵי כִּשְׁמוּאֵל סְבִירָא לֵיהּ? verabi elazar – léma mideséfa kichmouél metaréts, récha namé kichmouél sevira léh?
5. לָא; סֵיפָא דַּוְקָא, דְּקָתָנֵי ״שֶׁהַכֹּל מִין מַטְבֵּעַ אַחַת״; וְרֵישָׁא – כְּרַב אוֹ כִּשְׁמוּאֵל. la; séfa davka, dekatané "chehakol min matbéa a'hat"; verécha – kerav o kichmouél.
6. תָּא שְׁמַע: ״דִּינַר זָהָב זָהוּב לִי בְּיָדֶךָ״, ״אֵין לְךָ בְּיָדִי אֶלָּא דִּינַר כֶּסֶף״ – חַיָּיב. טַעְמָא דַּאֲמַר לֵיהּ ״זָהָב זָהוּב״, הָא סְתָמָא – שָׁוֶה קָאָמַר לֵיהּ! ta chema: "dinar zahav zaouv li beyadekha", "én lekha beyadi ela dinar kesef" – 'hayav. tama daamar léh "zahav zaouv", ha setama – chave kaamar léh!
7. אָמַר רַב אָשֵׁי, הָכִי קָאָמַר: כׇּל הָאוֹמֵר ״דִּינַר זָהָב״, כְּאוֹמֵר ״דִּינַר זָהָב זָהוּב״ דָּמֵי. amar rav aché, hakhi kaamar: kol haomér "dinar zahav", keomér "dinar zahav zaouv" damé.
8. תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא לְסַיּוֹעֵיהּ לְרַב: ״סֶלַע לִי בְּיָדֶךָ״, ״אֵין לְךָ בְּיָדִי אֶלָּא סֶלַע חָסֵר שְׁתֵּי כֶּסֶף״ – חַיָּיב, ״חָסֵר מָעָה״ – פָּטוּר. tané rabi 'hiya lesayoéh lerav: "sela li beyadekha", "én lekha beyadi ela sela 'hasér cheté kesef" – 'hayav, "'hasér maa" – patour.
9. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּטַעֲנַת מַלְוֶה וְהוֹדָאַת לֹוֶה; אֲבָל טַעֲנַת מַלְוֶה וְהַעֲדָאַת עֵד אֶחָד, אֲפִילּוּ לֹא טְעָנוֹ אֶלָּא בִּפְרוּטָה – חַיָּיב. amar rav na'hman bar yits'hak amar chemouél: lo chanou ela betaanat malve veodaat love; aval taanat malve vehaadaat éd e'had, afilou lo teano ela bifrouta – 'hayav.
10. מַאי טַעְמָא? דִּכְתִיב: ״לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכׇל עָוֹן וּלְכׇל חַטָּאת״ – לְכׇל עָוֹן וּלְכׇל חַטָּאת הוּא דְּאֵינוֹ קָם, אֲבָל קָם הוּא לִשְׁבוּעָה. וְתַנְיָא: כׇּל מָקוֹם שֶׁשְּׁנַיִם מְחַיְּיבִין אוֹתוֹ מָמוֹן, עֵד אֶחָד מְחַיְּיבוֹ שְׁבוּעָה. ma tama? dikhtiv: "lo yakoum éd e'had beich lekhol aon oulkhol 'hatat" – lekhol aon oulkhol 'hatat hou deéno kam, aval kam hou lichvoua. vetanya: kol makom chechenayim me'hayevin oto mamon, éd e'had me'hayevo chevoua.
11. וְאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: טְעָנוֹ חִטִּין וּשְׂעוֹרִין, וְהוֹדָה לוֹ בְּאֶחָד מֵהֶן – חַיָּיב. veamar rav na'hman amar chemouél: teano 'hitin ousorin, veoda lo bee'had méhen – 'hayav.
12. אָמַר לוֹ רַבִּי יִצְחָק: יִישַׁר, וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן. מִכְּלָל דִּפְלִיג עֲלֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ? אִיכָּא דְּאָמְרִי: מִישְׁהָא הֲוָה שָׁהֵי לֵיהּ וְשָׁתֵיק לֵיהּ, אִיכָּא דְאָמְרִי: מִישְׁתָּא הֲוָה שָׁתֵי לֵיהּ וּשְׁתֵיק לֵיהּ. amar lo rabi yits'hak: yichar, vekhén amar rabi yo'hanan. mikelal diflig aléh réch lakich? ika deamri: michha hava chahé léh vechaték léh, ika deamri: michta hava chaté léh ouchték léh.
13. לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: טְעָנוֹ חִטִּין וְהוֹדָה לוֹ בִּשְׂעוֹרִין – פָּטוּר. וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל מְחַיֵּיב. טַעְמָא דִּטְעָנוֹ חִטִּין וְהוֹדָה לוֹ בִּשְׂעוֹרִין, הָא חִטִּין וּשְׂעוֹרִין וְהוֹדָה לוֹ בְּאֶחָד מֵהֶן – חַיָּיב! léma mesaya léh: teano 'hitin veoda lo bisorin – patour. veraban gamliél me'hayév. tama ditano 'hitin veoda lo bisorin, ha 'hitin ousorin veoda lo bee'had méhen – 'hayav!
14. לָא; הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ חִטִּין וּשְׂעוֹרִין נָמֵי פָּטוּר; וְהַאי דְּקָמִיפַּלְגִי בְּחִטִּין – לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל. la; hou hadin daafilou 'hitin ousorin namé patour; veha dekamipalgi be'hitin – leodiakha ko'ho deraban gamliél.
15. תָּא שְׁמַע: טְעָנוֹ כֵּלִים וְקַרְקָעוֹת; הוֹדָה בַּכֵּלִים וְכָפַר בַּקַּרְקָעוֹת, בְּקַרְקָעוֹת וְכָפַר בַּכֵּלִים – פָּטוּר. ta chema: teano kélim vekarkaot; hoda bakélim vekhafar bakarkaot, bekarkaot vekhafar bakélim – patour.

Daf 40b

1. הוֹדָה בְּמִקְצָת קַרְקָעוֹת – פָּטוּר. בְּמִקְצָת כֵּלִים – חַיָּיב. hoda bemiktsat karkaot – patour. bemiktsat kélim – 'hayav.
2. טַעְמָא דְּכֵלִים וְקַרְקָעוֹת – דְּקַרְקַע לָאו בַּת שְׁבוּעָה הִיא; הָא כֵּלִים וְכֵלִים דּוּמְיָא דְּכֵלִים וְקַרְקָעוֹת – חַיָּיב! tama dekhélim vekarkaot – dekarka la bat chevoua hi; ha kélim vekhélim doumya dekhélim vekarkaot – 'hayav!
3. הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ כֵּלִים וְכֵלִים נָמֵי פָּטוּר; וְהָא דְּקָתָנֵי כֵּלִים וְקַרְקָעוֹת – קָא מַשְׁמַע לַן דְּכִי הוֹדָה בְּמִקְצָת כֵּלִים, חַיָּיב אַף עַל הַקַּרְקָעוֹת. hou hadin daafilou kélim vekhélim namé patour; veha dekatané kélim vekarkaot – ka machma lan dekhi hoda bemiktsat kélim, 'hayav af al hakarkaot.
4. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? זוֹקְקִין?! תְּנֵינָא: ״זוֹקְקִין אֶת הַנְּכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחְרָיוּת לִישָּׁבַע עֲלֵיהֶן״! ma ka machma lan? zokkin?! tenéna: "zokkin et hanekhasim cheyéch lahen a'hraout lichava aléhen"!
5. הָא עִיקָּר, הָהִיא אַגַּב גְּרָרָא נַסְבַהּ. ha ikar, hahi agav gerara nasvah.
6. וְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: טְעָנוֹ חִטִּין וּשְׂעוֹרִין, וְהוֹדָה לוֹ בְּאַחַת מֵהֶן – פָּטוּר. וְהָאָמַר רַבִּי יִצְחָק: יִישַׁר, וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן! אָמוֹרָאֵי נִינְהוּ אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן. verabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: teano 'hitin ousorin, veoda lo bea'hat méhen – patour. vehaamar rabi yits'hak: yichar, vekhén amar rabi yo'hanan! amoraé ninou aliba derabi yo'hanan.
7. תָּא שְׁמַע: טְעָנוֹ חִטִּין וְהוֹדָה לוֹ בִּשְׂעוֹרִין – פָּטוּר, וְרַבָּן גַּמְלִיאֵל מְחַיֵּיב. טַעְמָא דִּטְעָנוֹ חִטִּין וְהוֹדָה לוֹ בִּשְׂעוֹרִין; הָא חִטִּין וּשְׂעוֹרִין וְהוֹדָה לוֹ בְּאֶחָד מֵהֶן – חַיָּיב! ta chema: teano 'hitin veoda lo bisorin – patour, veraban gamliél me'hayév. tama ditano 'hitin veoda lo bisorin; ha 'hitin ousorin veoda lo bee'had méhen – 'hayav!
8. הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ חִטִּין וּשְׂעוֹרִין נָמֵי פָּטוּר, וְהַאי דְּקָתָנֵי הָכִי – לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל. hou hadin daafilou 'hitin ousorin namé patour, veha dekatané hakhi – leodiakha ko'ho deraban gamliél.
9. תָּא שְׁמַע: טְעָנוֹ כֵּלִים וְקַרְקָעוֹת; וְהוֹדָה בַּכֵּלִים וְכָפַר בַּקַּרְקָעוֹת, בְּקַרְקָעוֹת וְכָפַר בַּכֵּלִים – פָּטוּר. הוֹדָה בְּמִקְצָת קַרְקַע – פָּטוּר. בְּמִקְצָת כֵּלִים – חַיָּיב. טַעְמָא דְּכֵלִים וְקַרְקָעוֹת – דְּקַרְקַע לָאו בַּת שְׁבוּעָה הִיא; הָא כֵּלִים וְכֵלִים דּוּמְיָא דְּכֵלִים וְקַרְקָעוֹת – חַיָּיב! ta chema: teano kélim vekarkaot; veoda bakélim vekhafar bakarkaot, bekarkaot vekhafar bakélim – patour. hoda bemiktsat karka – patour. bemiktsat kélim – 'hayav. tama dekhélim vekarkaot – dekarka la bat chevoua hi; ha kélim vekhélim doumya dekhélim vekarkaot – 'hayav!
10. הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ כֵּלִים וְכֵלִים נָמֵי פָּטוּר; וְהָא קָמַשְׁמַע לַן – דְּהוֹדָה בְּמִקְצָת כֵּלִים, חַיָּיב אַף עַל הַקַּרְקָעוֹת. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? זוֹקְקִין?! תְּנֵינָא: זוֹקְקִין אֶת הַנְּכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אַחְרָיוּת, לִישָּׁבַע עֲלֵיהֶן! הָא עִיקָּר, הָהִיא אַגַּב גְּרָרָא נַסְבַהּ. hou hadin daafilou kélim vekhélim namé patour; veha kamachma lan – deoda bemiktsat kélim, 'hayav af al hakarkaot. ma ka machma lan? zokkin?! tenéna: zokkin et hanekhasim cheyéch lahen a'hraout, lichava aléhen! ha ikar, hahi agav gerara nasvah.
11. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל לְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: טְעָנוֹ שׁוֹר וְהוֹדָה לוֹ בְּשֶׂה, שֶׂה וְהוֹדָה לוֹ בְּשׁוֹר – פָּטוּר. טְעָנוֹ בְּשׁוֹר וָשֶׂה וְהוֹדָה לוֹ בְּאֶחָד מֵהֶן – חַיָּיב. étivéh rabi aba bar memel lerabi 'hiya bar aba: teano chor veoda lo bese, se veoda lo bechor – patour. teano bechor vase veoda lo bee'had méhen – 'hayav.
12. אֲמַר לֵיהּ: הָא מַנִּי – רַבָּן גַּמְלִיאֵל הִיא. אִי רַבָּן גַּמְלִיאֵל, אֲפִילּוּ רֵישָׁא נָמֵי! amar léh: ha mani – raban gamliél hi. i raban gamliél, afilou récha namé!
13. אֶלָּא הָא מַנִּי – אַדְמוֹן הִיא; וְלָא דַּחוֹיֵי מְדַחֵינָא לָךְ, אֶלָּא תַּלְמוּד עָרוּךְ הוּא בְּפִיו שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן: הָא מַנִּי – אַדְמוֹן הִיא. ela ha mani – admon hi; vela da'hoyé meda'héna lakh, ela talmoud aroukh hou befi chel rabi yo'hanan: ha mani – admon hi.
14. אָמַר רַב עָנָן אָמַר שְׁמוּאֵל: טְעָנוֹ חִטִּין, וְקָדַם וְהוֹדָה לוֹ בִּשְׂעוֹרִין – אִם כְּמַעֲרִים, חַיָּיב. אִם בְּמִתְכַּוֵּין, פָּטוּר. amar rav anan amar chemouél: teano 'hitin, vekadam veoda lo bisorin – im kemaarim, 'hayav. im bemitkavén, patour.
15. וְאָמַר רַב עָנָן אָמַר שְׁמוּאֵל: טְעָנוֹ שְׁתֵּי מְחָטִין וְהוֹדָה לוֹ בְּאַחַת מֵהֶן – חַיָּיב; לְפִיכָךְ יָצְאוּ כֵּלִים לְמָה שֶׁהֵן. veamar rav anan amar chemouél: teano cheté me'hatin veoda lo bea'hat méhen – 'hayav; lefikhakh yatsou kélim lema chehén.
16. אָמַר רַב פָּפָּא: טְעָנוֹ כֵּלִים וּפְרוּטָה, וְהוֹדָה בַּכֵּלִים וְכָפַר בַּפְּרוּטָה – פָּטוּר. הוֹדָה בַּפְּרוּטָה וְכָפַר בַּכֵּלִים – חַיָּיב. amar rav papa: teano kélim oufrouta, veoda bakélim vekhafar baperouta – patour. hoda baperouta vekhafar bakélim – 'hayav.
17. חֲדָא כְּרַב, וַחֲדָא כִּשְׁמוּאֵל. חֲדָא כְּרַב – דְּאָמַר: כְּפִירַת טַעֲנָה שְׁתֵּי כֶּסֶף. חֲדָא כִּשְׁמוּאֵל – דְּאָמַר: טְעָנוֹ חִטִּין וּשְׂעוֹרִין וְהוֹדָה לוֹ בְּאַחַת מֵהֶן – חַיָּיב. 'hada kerav, va'hada kichmouél. 'hada kerav – deamar: kefirat taana cheté kesef. 'hada kichmouél – deamar: teano 'hitin ousorin veoda lo bea'hat méhen – 'hayav.
18. ״מָנֶה לִי בְּיָדֶךָ״, ״אֵין לְךָ בְּיָדִי״ – פָּטוּר. אָמַר רַב נַחְמָן: וּמַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ שְׁבוּעַת הֶיסֵּת. מַאי טַעְמָא? חֲזָקָה אֵין אָדָם תּוֹבֵעַ, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ עָלָיו. "mane li beyadekha", "én lekha beyadi" – patour. amar rav na'hman: oumachbiin oto chevouat hesét. ma tama? 'hazaka én adam tovéa, ela im kén yéch lo ala.
19. אַדְּרַבָּה, חֲזָקָה אֵין אָדָם מֵעִיז פָּנָיו בִּפְנֵי בַּעַל חוֹבוֹ! אִשְׁתְּמוֹטֵי הוּא דְּקָא מִשְׁתְּמִיט לֵיהּ, סָבַר: עַד דְּהָוֵי לִי וּפָרַעְנָא לֵיהּ. aderaba, 'hazaka én adam méiz pana bifné baal 'hovo! ichtemoté hou deka michtemit léh, savar: ad dehavé li oufarana léh.
20. תִּדַּע, דְּאָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין אָמַר רַב חִסְדָּא: הַכּוֹפֵר בְּמִלְוֶה – כָּשֵׁר לְעֵדוּת. בְּפִקָּדוֹן – פָּסוּל לְעֵדוּת. tida, deamar rav idi bar avin amar rav 'hisda: hakofér bemilve – kachér leédout. befikadon – pasoul leédout.
21. רַב חֲבִיבָא מַתְנֵי אַסֵּיפָא – ״מָנֶה לִי בְּיָדֶךָ״, אָמַר לוֹ ״הֵן״; לְמָחָר אָמַר לוֹ ״תְּנֵהוּ לִי״, ״נְתַתִּיו לָךְ״ – פָּטוּר. וְאָמַר רַב נַחְמָן: מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ שְׁבוּעַת הֶיסֵּת. rav 'haviva matné aséfa – "mane li beyadekha", amar lo "hén"; lema'har amar lo "tenéou li", "netati lakh" – patour. veamar rav na'hman: machbiin oto chevouat hesét.
22. מַאן דְּמַתְנֵי אַרֵישָׁא – כׇּל שֶׁכֵּן אַסֵּיפָא; man dematné arécha – kol chekén aséfa;

Daf 41a

1. וּמַאן דְּמַתְנֵי לַהּ אַסֵּיפָא – הָכָא הוּא דְּאִיכָּא דְּרָרָא דְמָמוֹנָא, אֲבָל הָתָם דְּלֵיכָּא דְּרָרָא דְמָמוֹנָא – לָא. ouman dematné lah aséfa – hakha hou deika derara demamona, aval hatam deléka derara demamona – la.
2. מַאי אִיכָּא בֵּין שְׁבוּעָה דְּאוֹרָיְיתָא לִשְׁבוּעָה דְּרַבָּנַן? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ מֵיפָךְ שְׁבוּעָה – בִּדְאוֹרָיְיתָא לָא מַפְּכִינַן שְׁבוּעָה, בִּדְרַבָּנַן מַפְּכִינַן. ma ika bén chevoua deorayta lichvoua derabanan? ika bénayou méfakh chevoua – bidorayta la mapekhinan chevoua, bidrabanan mapekhinan.
3. וּלְמָר בַּר רַב אָשֵׁי, דְּאָמַר בִּדְאוֹרָיְיתָא נָמֵי מַפְּכִינַן שְׁבוּעָה – מַאי אִיכָּא בֵּין דְּאוֹרָיְיתָא לִדְרַבָּנַן? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ מֵיחַת לְנִכְסֵיהּ – בִּדְאוֹרָיְיתָא נָחֲתִינַן לְנִכְסֵיהּ, בִּדְרַבָּנַן לָא נָחֲתִינַן לְנִכְסֵיהּ. oulmar bar rav aché, deamar bidorayta namé mapekhinan chevoua – ma ika bén deorayta lidrabanan? ika bénayou mé'hat lenikhséh – bidorayta na'hatinan lenikhséh, bidrabanan la na'hatinan lenikhséh.
4. וּלְרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר בִּדְרַבָּנַן נָמֵי נָחֲתִינַן לְנִכְסֵיהּ? oulrabi yosé, deamar bidrabanan namé na'hatinan lenikhséh?
5. דִּתְנַן: מְצִיאַת חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, יֵשׁ בָּהֶם גָּזֵל מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: גָּזֵל גָּמוּר. וְאָמַר רַב חִסְדָּא: גָּזֵל גָּמוּר – מִדִּבְרֵיהֶם. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְהוֹצִיאוֹ בְּדַיָּינִין. מַאי אִיכָּא בֵּין דְּאוֹרָיְיתָא לִדְרַבָּנַן? ditnan: metsiat 'héréch chote vekatan, yéch bahem gazél mipené darkhé chalom. rabi yosé omér: gazél gamour. veamar rav 'hisda: gazél gamour – midivréhem. lema nafka minah? leotsio bedayanin. ma ika bén deorayta lidrabanan?
6. אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ שֶׁכְּנֶגְדּוֹ חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה; בִּדְאוֹרָיְיתָא – שֶׁכְּנֶגְדּוֹ חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה, אָפְכִינַן לֵיהּ שְׁבוּעָה (וְשָׂמוּ) אַאִידַּךְ; בִּדְרַבָּנַן – תַּקַּנְתָּא הִיא, וְתַקַּנְתָּא לְתַקַּנְתָּא לָא עָבְדִינַן. ika bénayou chekenegdo 'hachoud al hachevoua; bidorayta – chekenegdo 'hachoud al hachevoua, afkhinan léh chevoua (vesamou) aidakh; bidrabanan – takanta hi, vetakanta letakanta la avdinan.
7. וּלְרַבָּנַן דִּפְלִיגִי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמְרוּ בִּדְרַבָּנַן לָא נָחֲתִינַן לְנִכְסֵיהּ – מַאי עָבְדִינַן לֵיהּ? מְשַׁמְּתִינַן לֵיהּ. oulrabanan difligi aléh derabi yosé, deamrou bidrabanan la na'hatinan lenikhséh – ma avdinan léh? mechametinan léh.
8. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: הַאי נָקְטֵיהּ בְּכוּבְסֵיהּ דְּנִשְׁבְּקֵיהּ לִגְלִימֵיהּ הוּא! אֶלָּא מַאי עָבְדִינַן לֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ: מְשַׁמְּתִינַן לֵיהּ עַד דְּמָטֵי זְמַן נִגְדֵּיהּ, וְנָגְדִינַן לֵיהּ וְשָׁבְקִינַן לֵיהּ. amar léh ravina lerav aché: ha naktéh bekhouvséh denichbekéh ligliméh hou! ela ma avdinan léh? amar léh: mechametinan léh ad dematé zeman nigdéh, venagdinan léh vechavkinan léh.
9. אָמַר רַב פָּפָּא: הַאי מַאן דְּאַפֵּיק שְׁטָרָא עַל חַבְרֵיהּ, וְאָמַר לֵיהּ: שְׁטָרָא פְּרִיעַ הוּא – אָמְרִינַן לֵיהּ: לָאו כֹּל כְּמִינָּךְ, זִיל שַׁלֵּים. וְאִם אָמַר: לִשְׁתְּבַע לִי, אָמְרִינַן לֵיהּ: אִשְׁתְּבַע לֵיהּ. amar rav papa: ha man deapék chetara al 'havréh, veamar léh: chetara peria hou – amrinan léh: la kol keminakh, zil chalém. veim amar: lichteva li, amrinan léh: ichteva léh.
10. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: וּמָה בֵּין זֶה לְפוֹגֵם אֶת שְׁטָרוֹ? amar léh rav a'ha beréh derava lerav aché: ouma bén ze lefogém et chetaro?
11. אֲמַר לֵיהּ: הָתָם, אַף עַל גַּב דְּלָא טָעֵין אִיהוּ – טָעֲנִינַן לֵיהּ אֲנַן; הָכָא, אָמְרִינַן לֵיהּ: זִיל שַׁלֵּים לֵיהּ, וְאִי טָעֵין וְאָמַר אִשְׁתְּבַע לִי – אָמְרִינַן לֵיהּ: זִיל אִשְׁתְּבַע לֵיהּ. וְאִי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן הוּא – לָא מַשְׁבְּעִינַן לֵיהּ. amar léh: hatam, af al gav dela taén iou – taaninan léh anan; hakha, amrinan léh: zil chalém léh, vei taén veamar ichteva li – amrinan léh: zil ichteva léh. vei tsourba mérabanan hou – la machbeinan léh.
12. אֲמַר לֵיהּ רַב יֵימַר לְרַב אָשֵׁי: צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן מַשְׁלַח גְּלִימָא דְּאִינָשֵׁי?! אֶלָּא לָא מִזְדַּקְקִינַן לֵיהּ לְדִינֵיהּ. amar léh rav yémar lerav aché: tsourba mérabanan machla'h gelima deinaché?! ela la mizdakkinan léh ledinéh.
13. ״מָנֶה לִי בְּיָדְךָ״ כּוּ׳. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אַסִּי: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ בְּעֵדִים – צָרִיךְ לְפוֹרְעוֹ בְּעֵדִים. כִּי אַמְרִיתַהּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אָמַר לִי, יָכוֹל לוֹמַר לוֹ: ״פְּרַעְתִּיךָ בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי, וְהָלְכוּ לָהֶם לִמְדִינַת הַיָּם״. "mane li beyadkha" kou'. amar rav yeouda amar rav asi: hamalve et 'havéro beédim – tsarikh leforo beédim. ki amritah kaméh dichmouél, amar li, yakhol lomar lo: "peratikha bifné peloni oufloni, vehalkhou lahem limdinat hayam".
14. תְּנַן: ״מָנֶה לִי בְּיָדְךָ״, אָמַר לוֹ ״הֵן״; לְמָחָר אָמַר לוֹ: ״תְּנֵהוּ לִי״, ״נְתַתִּיו לָךְ״ – פָּטוּר. וְהָא הָכָא, כֵּיוָן דְּתַבְעֵיהּ בְּעֵדִים – כְּמַאן דְּאוֹזְפֵיהּ בְּעֵדִים דָּמֵי, וְקָתָנֵי פָּטוּר! tenan: "mane li beyadkha", amar lo "hén"; lema'har amar lo: "tenéou li", "netati lakh" – patour. veha hakha, kévan detavéh beédim – keman deozféh beédim damé, vekatané patour!

Daf 41b

1. תְּיוּבְתָּא דְּרַב אַסִּי! teouvta derav asi!
2. אָמַר לְךָ רַב אַסִּי: אֲנָא כִּי אָמְרִי – הֵיכָא דְּמֵעִיקָּרָא אוֹזְפֵיהּ בְּעֵדִים, דְּלָא לְדִידֵיהּ הֵימְנֵיהּ; הָכָא – הָא הֵימְנֵיהּ. amar lekha rav asi: ana ki amri – hékha deméikara ozféh beédim, dela ledidéh hémnéh; hakha – ha hémnéh.
3. רַב יוֹסֵף מַתְנִי הָכִי – אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב אַסִּי: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ בְּעֵדִים – אֵינוֹ צָרִיךְ לְפוֹרְעוֹ בְּעֵדִים. וְאִם אָמַר: ״אַל תִּפְרָעֵנִי אֶלָּא בְּעֵדִים״ – צָרִיךְ לְפוֹרְעוֹ בְּעֵדִים. כִּי אַמְרִיתַהּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל, אָמַר לִי: יָכוֹל לוֹמַר לוֹ: ״פְּרַעְתִּיךָ בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי, וְהָלְכוּ לָהֶם לִמְדִינַת הַיָּם״. rav yoséf matni hakhi – amar rav yeouda, amar rav asi: hamalve et 'havéro beédim – éno tsarikh leforo beédim. veim amar: "al tifraéni ela beédim" – tsarikh leforo beédim. ki amritah kaméh dichmouél, amar li: yakhol lomar lo: "peratikha bifné peloni oufloni, vehalkhou lahem limdinat hayam".
4. תְּנַן: ״מָנֶה לִי בְּיָדְךָ״, אָמַר לוֹ ״הֵן״; אָמַר לוֹ: ״אַל תִּתְּנֵהוּ לִי אֶלָּא בִּפְנֵי עֵדִים״; לְמָחָר אָמַר לוֹ ״תְּנֵהוּ לִי״, ״נְתַתִּיו לָךְ״ – חַיָּיב, מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לִיתֵּן לוֹ בְּעֵדִים. תְּיוּבְתָּא דִּשְׁמוּאֵל! tenan: "mane li beyadkha", amar lo "hén"; amar lo: "al titenéou li ela bifné édim"; lema'har amar lo "tenéou li", "netati lakh" – 'hayav, mipené chetsarikh litén lo beédim. teouvta dichmouél!
5. אָמַר לְךָ שְׁמוּאֵל: תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: ״בְּעֵדִים הִלְוִיתִיךָ, בְּעֵדִים פְּרַע לִי״ – אוֹ יִתֵּן, אוֹ יָבִיא רְאָיָה שֶׁנָּתַן. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא אוֹמֵר, יָכוֹל לוֹמַר לוֹ: ״פְּרַעְתִּיךָ בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי, וְהָלְכוּ לָהֶם לִמְדִינַת הַיָּם״. amar lekha chemouél: tanaé hi, detanya: "beédim hilvitikha, beédim pera li" – o yitén, o yavi reaya chenatan. rabi yeouda ben betira omér, yakhol lomar lo: "peratikha bifné peloni oufloni, vehalkhou lahem limdinat hayam".
6. פָּרֵיךְ רַב אַחָא: מִמַּאי דְּבִשְׁעַת הַלְוָאָה קָאֵי? דִּלְמָא בִּשְׁעַת תְּבִיעָה קָאֵי – וְהָכִי קָאָמַר לֵיהּ: ״לָאו בְּעֵדִים הִלְוִיתִיךָ? בְּעֵדִים הָיָה לְךָ לְפוֹרְעֵנִי!״ אֲבָל בִּשְׁעַת הַלְוָאָה – דִּבְרֵי הַכֹּל חַיָּיב. parékh rav a'ha: mima devichat halvaa kaé? dilma bichat tevia kaé – vehakhi kaamar léh: "la beédim hilvitikha? beédim haya lekha leforéni!" aval bichat halvaa – divré hakol 'hayav.
7. אָמַר רַב פַּפֵּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא, הִלְכְתָא: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ בְּעֵדִים – צָרִיךְ לְפוֹרְעוֹ בְּעֵדִים. וְרַב פָּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ בְּעֵדִים – אֵין צָרִיךְ לְפוֹרְעוֹ בְּעֵדִים, וְאִם אָמַר ״אַל תִּפְרָעֵנִי אֶלָּא בְּעֵדִים״ – צָרִיךְ לְפוֹרְעוֹ בְּעֵדִים; וְאִם אָמַר לוֹ: ״פְּרַעְתִּיךָ בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי, וְהָלְכוּ לָהֶם לִמְדִינַת הַיָּם״ – נֶאֱמָן. amar rav papé micheméh derava, hilkheta: hamalve et 'havéro beédim – tsarikh leforo beédim. verav papa micheméh derava amar: hamalve et 'havéro beédim – én tsarikh leforo beédim, veim amar "al tifraéni ela beédim" – tsarikh leforo beédim; veim amar lo: "peratikha bifné peloni oufloni, vehalkhou lahem limdinat hayam" – neeman.
8. סִימָן – רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן, דְּתָנוּ הִלְכְתָא, יָזְפִי וּפָרַע, פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי, עַפְצֵי סִטְרָאֵי, בְּהֵימָנוּתָא כְּבֵי תְרֵי. siman – reouvén vechimon, detanou hilkheta, yazfi oufara, peloni oufloni, aftsé sitraé, behémanouta kevé teré.
9. הָהוּא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: ״כִּי (פָּרְעַתַּן) [פָּרְעַתְּ לִי], פִּרְעַן (לִי) בְּאַפֵּי רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן״. אֲזַל וּפַרְעֵיהּ בְּאַפֵּי תְרֵי מֵעָלְמָא. אָמַר אַבָּיֵי: בְּאַפֵּי בֵּי תְרֵי אֲמַר לֵיהּ, בְּאַפֵּי בֵּי תְרֵי פַּרְעֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: לְהָכִי קָאָמַר לֵיהּ ״בְּאַפֵּי רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן״ – כִּי הֵיכִי דְּלָא נִדְחֲיֵיהּ! haou daamar léh le'havréh: "ki (paratan) [parate li], piran (li) beapé reouvén vechimon". azal oufaréh beapé teré méalma. amar abayé: beapé bé teré amar léh, beapé bé teré paréh. amar léh rava: lehakhi kaamar léh "beapé reouvén vechimon" – ki hékhi dela nid'hayéh!
10. הָהוּא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: ״כִּי פָּרְעַתְּ לִי, פִּרְעַן (לִי) בְּאַפֵּי בֵּי תְרֵי דְּתָנוּ הִלְכְתָא״. אֲזַל פַּרְעֵיהּ בֵּין דִּילֵיהּ לְדִילֵיהּ, אִיתְּנִיסוּ הָנָךְ זוּזֵי. haou daamar léh le'havréh: "ki parate li, piran (li) beapé bé teré detanou hilkheta". azal paréh bén diléh lediléh, itenisou hanakh zouzé.
11. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, אֲמַר לֵיהּ: ״אִין, קַבּוֹלֵי קַבֵּלְתִּינְהוּ מִינֵּיהּ – דֶּרֶךְ פִּקָּדוֹן; וְאָמֵינָא לֶיהֱוֵי גַּבַּאי פִּקָּדוֹן, עַד דְּמִתְרְמוּ בֵּי תְרֵי דְּתָנוּ הִלְכְתָא וּמְקַיֵּים תְּנָאֵיהּ״. ata lekaméh derav na'hman, amar léh: "in, kabolé kabéltinou minéh – derekh pikadon; veaména lehevé gaba pikadon, ad demitremou bé teré detanou hilkheta oumkayém tenaéh".
12. אֲמַר לֵיהּ: כֵּיוָן דְּקָא מוֹדֵית דְּוַדַּאי שְׁקַלְתִּינְהוּ מִינֵּיהּ – פֵּרָעוֹן מְעַלְּיָא הָוֵי; אִי אָמְרַתְּ לְקַיּוֹמֵי תְּנָאֵיהּ – זִיל אַיְיתִינְהוּ. דְּהָא אֲנָא וְרַב שֵׁשֶׁת, דִּתְנֵינָא הִלְכְתָא וְסִפְרָא וְסִפְרֵי וְתוֹסֶפְתָּא וְכוֹלָּא תַּלְמוּדָא. amar léh: kévan deka modét devada chekaltinou minéh – péraon mealeya havé; i amrate lekayomé tenaéh – zil aytinou. deha ana verav chéchet, ditnéna hilkheta vesifra vesifré vetosefta vekhola talmouda.
13. הָהוּא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: ״הַב לִי מְאָה זוּזֵי דְּאוֹזֵיפְתָּךְ״. אֲמַר לֵיהּ: ״לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם״. אֲזַל אַיְיתִי סָהֲדִי דְּאוֹזְפֵיהּ וּפַרְעֵיהּ. אָמַר אַבָּיֵי: מַאי נִיעְבּוּד? אִינְהוּ אָמְרִי אוֹזְפֵיהּ, אִינְהוּ אָמְרִי פַּרְעֵיהּ. רָבָא אָמַר: כׇּל הָאוֹמֵר ״לֹא לָוִיתִי״ – כְּאוֹמֵר ״לֹא פָּרַעְתִּי״ דָּמֵי. haou daamar léh le'havréh: "hav li mea zouzé deozéftakh". amar léh: "lo haou devarim méolam". azal ayti sahadi deozféh oufaréh. amar abayé: ma niboud? inou amri ozféh, inou amri paréh. rava amar: kol haomér "lo laviti" – keomér "lo parati" damé.
14. הָהוּא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: ״הַב לִי מְאָה זוּזֵי דְּמַסֵּיקְנָא בָּךְ״. אֲמַר לֵיהּ: ״לֹא פְּרַעְתִּיךָ בִּפְנֵי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי?״ אֲתוֹ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי אָמְרִי: ״לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם״. סָבַר רַב שֵׁשֶׁת לְמֵימַר: הוּחְזַק כַּפְרָן, אֲמַר לֵיהּ רָבָא: כֹּל מִילְּתָא דְלָא רַמְיָא עֲלֵיהּ דְּאִינָשׁ – לָאו אַדַּעְתֵּיהּ. haou daamar léh le'havréh: "hav li mea zouzé demasékna bakh". amar léh: "lo peratikha bifné peloni oufloni?" ato peloni oufloni amri: "lo haou devarim méolam". savar rav chéchet lemémar: hou'hzak kafran, amar léh rava: kol mileta dela ramya aléh deinach – la adatéh.
15. הָהוּא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: ״הַב לִי שֵׁית מְאָה זוּזֵי דְּמַסֵּיקְנָא בָּךְ״. אֲמַר לֵיהּ: ״וְלָא פְּרַעְתָּיךָ מְאָה קַבֵּי haou daamar léh le'havréh: "hav li chét mea zouzé demasékna bakh". amar léh: "vela peratakha mea kabé

Daf 42a

1. עַפְצֵי דְּקָיְימִי בְּשִׁיתָּא שִׁיתָּא?״ אֲמַר לֵיהּ: ״לָאו בְּאַרְבְּעָה אַרְבָּעָה הֲווֹ קָיְימִי?״ אֲתוֹ תְּרֵי סָהֲדִי וַאֲמַרוּ: ״אִין, בְּאַרְבְּעָה אַרְבָּעָה הֲווֹ קָיְימִי״. אָמַר רָבָא: הוּחְזַק כַּפְרָן. אֲמַר רָמֵי בַּר חָמָא: הָא אָמְרַתְּ כֹּל מִילְּתָא דְּלָא רַמְיָא עֲלֵיהּ דְּאִינִישׁ לָאו אַדַּעְתֵּיהּ! אֲמַר לֵיהּ רָבָא: קִצּוּתָא דְּתַרְעָא מִידְכָּר דְּכִירִי אִינָשֵׁי. aftsé dekaymi bechita chita?" amar léh: "la bearbea arbaa hao kaymi?" ato teré sahadi vaamarou: "in, bearbea arbaa hao kaymi". amar rava: hou'hzak kafran. amar ramé bar 'hama: ha amrate kol mileta dela ramya aléh deinich la adatéh! amar léh rava: kitsouta detara midkar dekhiri inaché.
2. הָהוּא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: ״הַב לִי מְאָה זוּזֵי דְּמַסֵּיקְנָא בָּךְ, וְהָא שְׁטָרָא״. אֲמַר לֵיהּ: ״פְּרַעְתִּיךָ״. אֲמַר לֵיהּ: ״הָנְהוּ סִיטְרָאֵי נִינְהוּ״. אָמַר רַב נַחְמָן: אִיתְּרַע שְׁטָרָא. רַב פָּפָּא אָמַר: לָא אִיתְּרַע שְׁטָרָא. haou daamar léh le'havréh: "hav li mea zouzé demasékna bakh, veha chetara". amar léh: "peratikha". amar léh: "hanou sitraé ninou". amar rav na'hman: itera chetara. rav papa amar: la itera chetara.
3. וּלְרַב פָּפָּא – מַאי שְׁנָא מֵהָהוּא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: ״הַב לִי מְאָה זוּזֵי דְּמַסֵּיקְנָא בָּךְ, וְהָא שְׁטָרָא״; אֲמַר לֵיהּ: ״לָאו אַתּוֹרֵי יְהַבְתְּ לִי, וַאֲתֵית וְאִיתֵּיבְתְּ אַמְּסַחְתָּא – וְקַבֵּילְתְּ זוּזָךְ?״ וַאֲמַר לֵיהּ: ״הָנְהוּ סִיטְרָאֵי נִינְהוּ״; וַאֲמַר רַב פָּפָּא: אִיתְּרַע שְׁטָרָא. oulrav papa – ma chena méhaou daamar léh le'havréh: "hav li mea zouzé demasékna bakh, veha chetara"; amar léh: "la atoré yehavte li, vaatét veitévte amesa'hta – vekabélte zouzakh?" vaamar léh: "hanou sitraé ninou"; vaamar rav papa: itera chetara.
4. הָתָם, כֵּיוָן דְּקָאָמַר ״אַתּוֹרֵי יְהַבְתְּ לִי וּמִתּוֹרֵי שָׁקְלַתְּ״ – אִיתְּרַע שְׁטָרָא; הָכָא, אֵימוֹר סִיטְרָאֵי נִינְהוּ. hatam, kévan dekaamar "atoré yehavte li oumitoré chaklate" – itera chetara; hakha, émor sitraé ninou.
5. מַאי הָוֵי עֲלַהּ? רַב פַּפֵּי אָמַר: לָא אִיתְּרַע שְׁטָרָא. רַב שֵׁשֶׁת בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי אָמַר: אִיתְּרַע שְׁטָרָא. וְהִלְכְתָא: אִיתְּרַע שְׁטָרָא. ma havé alah? rav papé amar: la itera chetara. rav chéchet beréh derav idi amar: itera chetara. vehilkheta: itera chetara.
6. וְהָנֵי מִילֵּי, דְּפַרְעֵיהּ בְּאַפֵּי סָהֲדִי וְלָא אִידְּכַר לֵיהּ שְׁטָרָא; אֲבָל פַּרְעֵיהּ בֵּין דִּידֵיהּ לְדִידֵיהּ – מִיגּוֹ דְּיָכוֹל לְמֵימַר ״לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם״, יָכוֹל נָמֵי לְמֵימַר ״סִיטְרָאֵי נִינְהוּ״, וּכְדַאֲבִימִי בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ. vehané milé, defaréh beapé sahadi vela idekhar léh chetara; aval paréh bén didéh ledidéh – migo deyakhol lemémar "lo haou devarim méolam", yakhol namé lemémar "sitraé ninou", oukhdaavimi beréh derabi avaou.
7. הָהוּא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: ״מְהֵימְנַתְּ לִי כֹּל אֵימַת דְּאָמְרַתְּ לִי לָא פָּרַעְנָא״. אֲזַל פַּרְעֵיהּ בְּאַפֵּי סָהֲדִי. אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: הָא הֵימְנֵיהּ. מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: נְהִי דְּהֵימְנֵיהּ טְפֵי מִנַּפְשֵׁיהּ, טְפֵי מִסָּהֲדֵי מִי הֵימְנֵיהּ?! haou daamar léh le'havréh: "mehémnate li kol émat deamrate li la parana". azal paréh beapé sahadi. abayé verava deamri tarvayou: ha hémnéh. matkéf lah rav papa: nehi dehémnéh tefé minafchéh, tefé misahadé mi hémnéh?!
8. הָהוּא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: ״מְהֵימְנַתְּ לִי כְּבֵי תְרֵי, כׇּל אֵימַת דְּאָמְרַתְּ לָא פָּרַעְנָא״. אֲזַל פַּרְעֵיהּ בְּאַפֵּי תְּלָתָא. אָמַר רַב פָּפָּא: כְּבֵי תְרֵי הֵימְנֵיהּ, כְּבֵי תְלָתָא לָא הֵימְנֵיהּ. haou daamar léh le'havréh: "mehémnate li kevé teré, kol émat deamrate la parana". azal paréh beapé telata. amar rav papa: kevé teré hémnéh, kevé telata la hémnéh.
9. אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרַב פָּפָּא: אֵימוֹר דְּאָמְרִי רַבָּנַן דְּאָזְלִינַן בָּתַר רוֹב דֵּעוֹת – הָנֵי מִילֵּי לְעִנְיַן אוּמְדָּנָא, דְּכַמָּה דִּנְפִישִׁי בְּקִיאִי טְפֵי; אֲבָל לְעִנְיַן עֵדוּת – מְאָה כִּתְרֵי, וּתְרֵי כִּמְאָה! amar léh rav houna beréh derav yeochoua lerav papa: émor deamri rabanan deazlinan batar rov déot – hané milé leinyan oumdana, dekhama dinfichi bekii tefé; aval leinyan édout – mea kitré, outré kima!
10. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא, הָהוּא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ: ״מְהֵימְנַתְּ לִי כְּבֵי תְרֵי, כֹּל אֵימַת דְּאָמְרַתְּ לָא פָּרַעְנָא״. אֲזַל וּפַרְעֵיהּ בְּאַפֵּי תְּלָתָא. אָמַר רַב פָּפָּא: כְּבֵי תְרֵי הֵימְנֵיהּ, כְּבֵי תְלָתָא לָא הֵימְנֵיהּ. lichana a'harina, haou daamar léh le'havréh: "mehémnate li kevé teré, kol émat deamrate la parana". azal oufaréh beapé telata. amar rav papa: kevé teré hémnéh, kevé telata la hémnéh.
11. מַתְקֵיף לַהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: תְּרֵי כִּמְאָה, וּמְאָה כִּתְרֵי! וְאִי אֲמַר לֵיהּ ״כְּבֵי תְלָתָא״, וַאֲזַל פַּרְעֵיהּ בְּאַפֵּי בֵּי אַרְבְּעָה – כֵּיוָן דִּנְחֵית לְדֵעוֹת, נְחֵית לְדֵעוֹת. matkéf lah rav houna beréh derav yeochoua: teré kima, ouma kitré! vei amar léh "kevé telata", vaazal paréh beapé bé arbea – kévan din'hét ledéot, ne'hét ledéot.
12. אֵין נִשְׁבָּעִין עַל טַעֲנַת חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, וְאֵין מַשְׁבִּיעִין אֶת הַקָּטָן. מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ כֶּסֶף אוֹ כֵלִים לִשְׁמוֹר״, וְאֵין נְתִינַת קָטָן כְּלוּם. én nichbain al taanat 'héréch chote vekatan, veén machbiin et hakatan. ma tama? amar kera: "ki yitén ich el rééou kesef o khélim lichmor", veén netinat katan keloum.
13. אֲבָל נִשְׁבָּעִין לְקָטָן וּלְהֶקְדֵּשׁ. וְהָא אָמְרַתְּ רֵישָׁא: אֵין נִשְׁבָּעִין עַל טַעֲנַת שׁוֹטֶה וְקָטָן! aval nichbain lekatan oulhekdéch. veha amrate récha: én nichbain al taanat chote vekatan!
14. אָמַר רַב: בְּבָא בְּטַעֲנַת אָבִיו, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא; דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: פְּעָמִים שֶׁאָדָם נִשְׁבָּע עַל טַעֲנַת עַצְמוֹ. כֵּיצַד? אָמַר לוֹ: ״מָנֶה לְאָבִיךָ בְּיָדִי וְהֶאֱכַלְתִּיו פְּרָס״ – הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע, וְזֶהוּ שֶׁנִּשְׁבָּע עַל טַעֲנַת עַצְמוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ אֶלָּא כְּמֵשִׁיב אֲבֵידָה, וּפָטוּר. amar rav: beva betaanat avi, verabi eliezer ben yaakov hi; detanya, rabi eliezer ben yaakov omér: peamim cheadam nichba al taanat atsmo. kétsad? amar lo: "mane leavikha beyadi veheekhalti peras" – haré ze nichba, vezeou chenichba al taanat atsmo. va'hakhamim omrim: éno ela keméchiv avéda, oufatour.
15. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב – לֵית לֵיהּ מֵשִׁיב אֲבֵידָה פָּטוּר?! אָמַר רַב: בְּשֶׁטְּעָנוֹ קָטָן. verabi eliezer ben yaakov – lét léh méchiv avéda patour?! amar rav: becheteano katan.
16. קָטָן?! וְהָאָמְרַתְּ: אֵין נִשְׁבָּעִין עַל טַעֲנַת חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן! לְעוֹלָם גָּדוֹל, וְאַמַּאי קָרוּ לֵיהּ קָטָן? דִּלְגַבֵּי מִילֵּי דַּאֲבוּהּ – קָטָן הוּא. katan?! vehaamrate: én nichbain al taanat 'héréch chote vekatan! leolam gadol, veama karou léh katan? dilgabé milé daavouh – katan hou.
17. אִי הָכִי, ״טַעֲנַת עַצְמוֹ״?! טַעֲנַת אֲחֵרִים הִיא! טַעֲנַת אֲחֵרִים, וְהוֹדָאַת עַצְמוֹ. i hakhi, "taanat atsmo"?! taanat a'hérim hi! taanat a'hérim, veodaat atsmo.

Daf 42b

1. כּוּלְּהוּ נָמֵי טַעֲנַת אֲחֵרִים וְהוֹדָאַת עַצְמוֹ נִינְהוּ! kouleou namé taanat a'hérim veodaat atsmo ninou!
2. אֶלָּא בִּדְרַבָּה קָמִיפַּלְגִי – דְּאָמַר רַבָּה: מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תּוֹרָה מוֹדֶה מִקְצָת הַטַּעֲנָה יִשָּׁבַע? חֲזָקָה אֵין אָדָם מֵעִיז פָּנָיו בִּפְנֵי בַּעַל חוֹבוֹ. וְהַאי – בְּכוּלֵּיהּ בָּעֵי דְּלִיכְפְּרֵיהּ, וְהַאי דְּלָא כַּפְרֵיהּ – מִשּׁוּם דְּאֵינוֹ מֵעִיז פָּנָיו בִּפְנֵי בַּעַל חוֹבוֹ; ela bidraba kamipalgi – deamar raba: mipené ma amra tora mode miktsat hataana yichava? 'hazaka én adam méiz pana bifné baal 'hovo. veha – bekhouléh baé delikhperéh, veha dela kafréh – michoum deéno méiz pana bifné baal 'hovo;
3. וּבְכוּלֵּיהּ בָּעֵי דְּלוֹדֵי לֵיהּ, וְהַאי דְּלָא אוֹדִי לֵיהּ – אִישְׁתְּמוֹטֵי הוּא דְּקָא מִשְׁתְּמִיט מִינֵּיהּ, סָבַר: עַד דְּהָוֵי לִי זוּזֵי וּפָרַעְנָא לֵיהּ; וְרַחֲמָנָא אָמַר רְמִי שְׁבוּעָה עִילָּוֵיהּ, כִּי הֵיכִי דְּלוֹדֵי לֵיהּ בְּכוּלֵּיהּ. ouvkhouléh baé delodé léh, veha dela odi léh – ichtemoté hou deka michtemit minéh, savar: ad dehavé li zouzé oufarana léh; vera'hamana amar remi chevoua ilavéh, ki hékhi delodé léh bekhouléh.
4. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב סָבַר: לָא שְׁנָא בּוֹ וְלָא שְׁנָא בִּבְנוֹ – אֵינוֹ מֵעֵיז, וְהִלְכָּךְ לָאו מֵשִׁיב אֲבֵידָה הוּא. וְרַבָּנַן סָבְרִי: בְּפָנָיו הוּא דְּאֵינוֹ מֵעֵיז, אֲבָל בִּפְנֵי בְּנוֹ מֵעֵיז; וּמִדְּלֹא מֵעֵיז – מֵשִׁיב אֲבֵידָה הוּא. rabi eliezer ben yaakov savar: la chena bo vela chena bivno – éno mééz, vehilkakh la méchiv avéda hou. verabanan savri: befana hou deéno mééz, aval bifné beno mééz; oumidelo mééz – méchiv avéda hou.
5. מִי מָצֵית מוֹקְמַתְּ לַהּ כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב?! הָא קָתָנֵי רֵישָׁא: ״מָנֶה לְאַבָּא בְּיָדְךָ״, ״אֵין לְךָ בְּיָדִי אֶלָּא חֲמִשִּׁים דִּינָר״ – פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁמֵּשִׁיב אֲבֵידָה הוּא! הָתָם דְּלָא אָמַר ״בָּרִי לִי״, הָכָא דְּאָמַר ״בָּרִי לִי״. mi matsét mokmate lah kerabi eliezer ben yaakov?! ha katané récha: "mane leaba beyadkha", "én lekha beyadi ela 'hamichim dinar" – patour, mipené cheméchiv avéda hou! hatam dela amar "bari li", hakha deamar "bari li".
6. שְׁמוּאֵל אָמַר: ״לְקָטָן״ – לִיפָּרַע מִנִּכְסֵי קָטָן, ״לַהֶקְדֵּשׁ״ – לִיפָּרַע מִנִּכְסֵי הֶקְדֵּשׁ. chemouél amar: "lekatan" – lipara minikhsé katan, "lahekdéch" – lipara minikhsé hekdéch.
7. לְקָטָן לִיפָּרַע מִנִּכְסֵי קָטָן – תְּנֵינָא: מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים לֹא יִפָּרַע אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה! תַּרְתֵּי לְמָה לִי? lekatan lipara minikhsé katan – tenéna: minikhsé yetomim lo yipara ela bichvoua! tarté lema li?
8. הָא קָמַשְׁמַע לַן – כִּדְאַבָּיֵי קַשִּׁישָׁא; דְּתָנֵי אַבָּיֵי קַשִּׁישָׁא: יְתוֹמִין שֶׁאָמְרוּ – גְּדוֹלִים, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר קְטַנִּים; בֵּין לִשְׁבוּעָה בֵּין לְזִיבּוּרִית. ha kamachma lan – kidabayé kachicha; detané abayé kachicha: yetomin cheamrou – gedolim, veén tsarikh lomar ketanim; bén lichvoua bén lezibourit.
9. לְהֶקְדֵּשׁ לִיפָּרַע מִנִּכְסֵי הֶקְדֵּשׁ – תְּנֵינָא: מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים לֹא יִפָּרְעוּ אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה; וּמָה לִי מְשׁוּעְבָּדִים לְהֶדְיוֹט, וּמָה לִי מְשׁוּעְבָּדִים לְגָבוֹהַּ? lehekdéch lipara minikhsé hekdéch – tenéna: minekhasim mechoubadim lo yiparou ela bichvoua; ouma li mechoubadim lehedot, ouma li mechoubadim legavoha?
10. אִיצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הֶדְיוֹט הוּא דְּאָדָם עוֹשֶׂה קְנוּנְיָא עַל הֶדְיוֹט; אֲבָל הֶקְדֵּשׁ, דְּאֵין אָדָם עוֹשֶׂה קְנוּנְיָא עַל הֶקְדֵּשׁ – קָא מַשְׁמַע לַן. itsterikh; salka datakh aména: hedot hou deadam ose kenounya al hedot; aval hekdéch, deén adam ose kenounya al hekdéch – ka machma lan.
11. וְהָאָמַר רַב הוּנָא: שְׁכִיב מְרַע שֶׁהִקְדִּישׁ כׇּל נְכָסָיו, וְאָמַר: ״מָנֶה לִפְלוֹנִי בְּיָדִי״ – נֶאֱמָן, חֲזָקָה אֵין אָדָם עוֹשֶׂה קְנוּנְיָא עַל הֶקְדֵּשׁ! אָמְרִי: הָנֵי מִילֵּי שְׁכִיב מְרַע, דְּאֵין אָדָם חוֹטֵא וְלֹא לוֹ; אֲבָל גַּבֵּי בָּרִיא, וַדַּאי חָיְישִׁינַן. vehaamar rav houna: chekhiv mera chehikdich kol nekhasa, veamar: "mane lifloni beyadi" – neeman, 'hazaka én adam ose kenounya al hekdéch! amri: hané milé chekhiv mera, deén adam 'hoté velo lo; aval gabé bari, vada 'haychinan.
12. מַתְנִי׳ וְאֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין נִשְׁבָּעִין עֲלֵיהֶן: הָעֲבָדִים וְהַשְּׁטָרוֹת וְהַקַּרְקָעוֹת וְהַהֶקְדֵּשׁוֹת. אֵין בָּהֶן תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְלֹא תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, שׁוֹמֵר חִנָּם אֵינוֹ נִשְׁבָּע, נוֹשֵׂא שָׂכָר אֵינוֹ מְשַׁלֵּם. matni' veélou devarim cheén nichbain aléhen: haavadim vehachetarot vehakarkaot vehahekdéchot. én bahen tachloumé khefel velo tachloumé arbaa va'hamicha, chomér 'hinam éno nichba, nosé sakhar éno mechalém.
13. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: קֳדָשִׁים שֶׁחַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן – נִשְׁבָּעִין עֲלֵיהֶן, וְשֶׁאֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן – אֵין נִשְׁבָּעִין עֲלֵיהֶן. rabi chimon omér: kodachim che'hayav bea'hraoutan – nichbain aléhen, vecheéno 'hayav bea'hraoutan – én nichbain aléhen.
14. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵן בְּקַרְקַע וְאֵינָן כְּקַרְקַע; וְאֵין חֲכָמִים מוֹדִים לוֹ. כֵּיצַד? ״עֶשֶׂר גְּפָנִים טְעוּנוֹת מָסַרְתִּי לָךְ״, וְהַלָּה אוֹמֵר: ״אֵינָן אֶלָּא חָמֵשׁ״. רַבִּי מֵאִיר מְחַיֵּיב שְׁבוּעָה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כׇּל הַמְחוּבָּר לְקַרְקַע – הֲרֵי הוּא כְּקַרְקַע. rabi méir omér: yéch devarim chehén bekarka veénan kekarka; veén 'hakhamim modim lo. kétsad? "eser gefanim teounot masarti lakh", vehala omér: "énan ela 'haméch". rabi méir me'hayév chevoua, va'hakhamim omrim: kol ham'houbar lekarka – haré hou kekarka.
15. אֵין נִשְׁבָּעִין אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁבְּמִדָּה וְשֶׁבְּמִשְׁקָל וְשֶׁבְּמִנְיָן. כֵּיצַד? ״בַּיִת מָלֵא מָסַרְתִּי לָךְ״ וְ״כִיס מָלֵא מָסַרְתִּי לָךְ״, וְהַלָּה אוֹמֵר: ״אֵינִי יוֹדֵעַ, אֶלָּא מָה שֶׁהִנַּחְתָּ אַתָּה נוֹטֵל״ – פָּטוּר. זֶה אוֹמֵר ״עַד הַזִּיז״ וְזֶה אוֹמֵר ״עַד הַחַלּוֹן״ – חַיָּיב. én nichbain ela al davar chebemida vechebemichkal vechebeminyan. kétsad? "bayit malé masarti lakh" ve"khis malé masarti lakh", vehala omér: "éni yodéa, ela ma chehina'hta ata notél" – patour. ze omér "ad haziz" veze omér "ad ha'halon" – 'hayav.
16. גְּמָ׳ תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל מְנָלַן? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״עַל כׇּל דְּבַר פֶּשַׁע״ – כְּלָל; ״עַל שׁוֹר״ וְ״עַל חֲמוֹר״ וְ״עַל שֶׂה״ וְ״עַל שַׂלְמָה״ – פְּרָט; ״עַל כׇּל אֲבֵדָה״ – חָזַר וְכָלַל. gema' tachloumé khefel menalan? detanou rabanan: "al kol devar pecha" – kelal; "al chor" ve"al 'hamor" ve"al se" ve"al salma" – perat; "al kol avéda" – 'hazar vekhalal.
17. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל – אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט; מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן, אַף כׇּל דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן. kelal oufrat oukhlal – i ata dan ela keén haperat; ma haperat meforach – davar hamitaltél vegoufo mamon, af kol davar hamitaltél vegoufo mamon.
18. יָצְאוּ קַרְקָעוֹת – שֶׁאֵין מְטַלְטְלִין; יָצְאוּ עֲבָדִים – שֶׁהוּקְּשׁוּ לְקַרְקָעוֹת; יָצְאוּ שְׁטָרוֹת – שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵן מִטַּלְטְלִין, אֵין גּוּפָן מָמוֹן; הֶקְדֵּשׁ – ״רֵעֵהוּ״ כְּתִיב. yatsou karkaot – cheén metaltelin; yatsou avadim – cheoukechou lekarkaot; yatsou chetarot – cheaf al pi chehén mitaltelin, én goufan mamon; hekdéch – "rééou" ketiv.
19. וְלֹא תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְלֹא אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. מַאי טַעְמָא? תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא תַּשְׁלוּמֵי שְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה. velo tachloumé khefel velo arbaa va'hamicha. ma tama? tachloumé arbaa va'hamicha amar ra'hamana, velo tachloumé chelocha vearbaa.
20. שׁוֹמֵר חִנָּם אֵינוֹ נִשְׁבָּע. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: chomér 'hinam éno nichba. mena hané milé? detanou rabanan:

Daf 43a

1. ״כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ״ – כְּלָל, ״כֶּסֶף אוֹ כֵּלִים״ – פְּרָט, ״לִשְׁמֹר״ – חָזַר וְכָלַל. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל – אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט; מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן, אַף כׇּל דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן. "ki yitén ich el rééou" – kelal, "kesef o kélim" – perat, "lichmor" – 'hazar vekhalal. kelal oufrat oukhlal – i ata dan ela keén haperat; ma haperat meforach – davar hamitaltél vegoufo mamon, af kol davar hamitaltél vegoufo mamon.
2. יָצְאוּ קַרְקָעוֹת – שֶׁאֵין מְטַלְטְלִין; יָצְאוּ עֲבָדִים – שֶׁהוּקְּשׁוּ לְקַרְקָעוֹת; יָצְאוּ שְׁטָרוֹת – שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמִּטַּלְטְלִין, אֵין גּוּפָן מָמוֹן; הֶקְדֵּשׁ – ״רֵעֵהוּ״ כְּתִיב. yatsou karkaot – cheén metaltelin; yatsou avadim – cheoukechou lekarkaot; yatsou chetarot – cheaf al pi chemitaltelin, én goufan mamon; hekdéch – "rééou" ketiv.
3. נוֹשֵׂא שָׂכָר אֵינוֹ מְשַׁלֵּם. מְנָלַן? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ״ – כְּלָל, ״חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה״ – פְּרָט, ״וְכׇל בְּהֵמָה לִשְׁמֹר״ – חָזַר וְכָלַל. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל כּוּ׳, עַד הֶקְדֵּשׁ – ״רֵעֵהוּ״ כְּתִיב. nosé sakhar éno mechalém. menalan? detanou rabanan: "ki yitén ich el rééou" – kelal, "'hamor o chor o se" – perat, "vekhol behéma lichmor" – 'hazar vekhalal. kelal oufrat oukhlal kou', ad hekdéch – "rééou" ketiv.
4. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵן כְּקַרְקַע וְאֵינָן כְּקַרְקַע כּוּ׳. מִכְּלָל דְּרַבִּי מֵאִיר סָבַר: כׇּל הַמְחוּבָּר לַקַּרְקַע אֵינוֹ כְּקַרְקַע?! אַדְּמִיפַּלְגִי בִּטְעוּנוֹת, לִיפַּלְגִי בִּסְרוּקוֹת! rabi méir omér: yéch devarim chehén kekarka veénan kekarka kou'. mikelal derabi méir savar: kol ham'houbar lakarka éno kekarka?! ademipalgi bitounot, lipalgi bisroukot!
5. (אֶלָּא) אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: הָכָא בַּעֲנָבִים עוֹמְדוֹת לְהִבָּצֵר קָמִיפַּלְגִי; דְּרַבִּי מֵאִיר סָבַר: כִּבְצוּרוֹת דָּמְיָין, וְרַבָּנַן סָבְרִי: לָא כִּבְצוּרוֹת דָּמְיָין. (ela) amar rabi yosé berabi 'hanina: hakha baanavim omdot lehibatsér kamipalgi; derabi méir savar: kivtsourot damyan, verabanan savri: la kivtsourot damyan.
6. אֵין נִשְׁבָּעִין אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁבְּמִדָּה וְשֶׁבְּמִשְׁקָל כּוּ׳. אָמַר אַבָּיֵי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דַּאֲמַר לֵיהּ ״בַּיִת״ סְתָם, אֲבָל אֲמַר לֵיהּ ״בַּיִת זֶה מָלֵא״ – יְדִיעָא טַעַנְתֵּיהּ. én nichbain ela al davar chebemida vechebemichkal kou'. amar abayé: lo chanou ela daamar léh "bayit" setam, aval amar léh "bayit ze malé" – yedia taantéh.
7. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִי הָכִי, אַדְּתָנֵי סֵיפָא: זֶה אוֹמֵר ״עַד הַזִּיז״ וְזֶה אוֹמֵר ״עַד הַחַלּוֹן״ – חַיָּיב; לִיפְלוֹג וְלִיתְנֵי בְּדִידַהּ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים – בְּ״בַיִת מָלֵא״, אֲבָל ״בַּיִת זֶה מָלֵא״ – חַיָּיב! amar léh rava: i hakhi, adetané séfa: ze omér "ad haziz" veze omér "ad ha'halon" – 'hayav; liflog velitné bedidah: bame devarim amourim – be"vayit malé", aval "bayit ze malé" – 'hayav!
8. אֶלָּא אָמַר רָבָא: לְעוֹלָם אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיִּטְעָנֶנּוּ בְּדָבָר שֶׁבְּמִדָּה שֶׁבְּמִשְׁקָל וְשֶׁבְּמִנְיָן, וְיוֹדֶה לוֹ בְּדָבָר שֶׁבְּמִדָּה וְשֶׁבְּמִשְׁקָל וְשֶׁבְּמִנְיָן. ela amar rava: leolam éno 'hayav ad cheyitanenou bedavar chebemida chebemichkal vechebeminyan, veode lo bedavar chebemida vechebemichkal vechebeminyan.
9. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרָבָא: ״כּוֹר תְּבוּאָה לִי בְּיָדְךָ״, וְהַלָּה אוֹמֵר ״אֵין לְךָ בְּיָדִי״ – פָּטוּר. ״מְנוֹרָה גְּדוֹלָה יֵשׁ לִי בְּיָדְךָ״, ״אֵין לְךָ בְּיָדִי אֶלָּא מְנוֹרָה קְטַנָּה״ – פָּטוּר. ״אֲזוֹרָה גְּדוֹלָה יֵשׁ לִי בְּיָדְךָ״, ״אֵין לְךָ בְּיָדִי אֶלָּא אֲזוֹרָה קְטַנָּה״ – פָּטוּר. tanya kevatéh derava: "kor tevoua li beyadkha", vehala omér "én lekha beyadi" – patour. "menora gedola yéch li beyadkha", "én lekha beyadi ela menora ketana" – patour. "azora gedola yéch li beyadkha", "én lekha beyadi ela azora ketana" – patour.
10. אֲבָל אָמַר לוֹ: ״כּוֹר תְּבוּאָה יֵשׁ לִי בְּיָדְךָ״, וְהַלָּה אוֹמֵר: ״אֵין לְךָ בְּיָדִי אֶלָּא לֶתֶךְ״ – חַיָּיב. ״מְנוֹרָה בַּת עֶשֶׂר לִיטְרִין יֵשׁ לִי בְּיָדְךָ״, ״אֵין לְךָ בְּיָדִי אֶלָּא בַּת חָמֵשׁ לִיטְרִין״ – חַיָּיב. aval amar lo: "kor tevoua yéch li beyadkha", vehala omér: "én lekha beyadi ela letekh" – 'hayav. "menora bat eser litrin yéch li beyadkha", "én lekha beyadi ela bat 'haméch litrin" – 'hayav.
11. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: לְעוֹלָם אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיִּטְעָנֶנּוּ בְּדָבָר שֶׁבְּמִדָּה וְשֶׁבְּמִשְׁקָל וְשֶׁבְּמִנְיָן, וְיוֹדֶה לוֹ בְּדָבָר שֶׁבְּמִדָּה וְשֶׁבְּמִשְׁקָל וְשֶׁבְּמִנְיָן. kelalo chel davar: leolam éno 'hayav ad cheyitanenou bedavar chebemida vechebemichkal vechebeminyan, veode lo bedavar chebemida vechebemichkal vechebeminyan.
12. ״כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר״ לְאֵתוֹיֵי מַאי? לָאו לְאֵתוֹיֵי ״בַּיִת זֶה מָלֵא״? "kelalo chel davar" leétoyé ma? la leétoyé "bayit ze malé"?
13. וּמַאי שְׁנָא מְנוֹרָה גְּדוֹלָה וּמְנוֹרָה קְטַנָּה? מַה שֶּׁטְּעָנוֹ לֹא הוֹדָה לוֹ, וּמַה שֶּׁהוֹדָה לוֹ לֹא טְעָנוֹ! אִי הָכִי, בַּת עֶשֶׂר בַּת חָמֵשׁ נָמֵי – מַה שֶּׁטְּעָנוֹ לֹא הוֹדָה לוֹ, וּמַה שֶּׁהוֹדָה לוֹ לֹא טְעָנוֹ! ouma chena menora gedola oumnora ketana? ma cheteano lo hoda lo, ouma cheoda lo lo teano! i hakhi, bat eser bat 'haméch namé – ma cheteano lo hoda lo, ouma cheoda lo lo teano!
14. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: הָכָא בִּמְנוֹרָה שֶׁל חֻלְיוֹת עָסְקִינַן, דְּקָא מוֹדֶה לֵיהּ מִינַּהּ. amar rabi chemouél bar rav yits'hak: hakha bimnora chel 'houlot askinan, deka mode léh minah.
15. אִי הָכִי, אֲזוֹרָה נָמֵי נִיתְנֵי – וְלוֹקְמֵי בִּדְלַיְיפִי! אֶלָּא דְּלַיְיפִי לָא קָתָנֵי; הָכָא נָמֵי – בְּשֶׁל חֻלְיוֹת לָא קָתָנֵי! i hakhi, azora namé nitné – velokmé bidlayfi! ela delayfi la katané; hakha namé – bechel 'houlot la katané!
16. אֶלָּא אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל: שָׁאנֵי מְנוֹרָה, הוֹאִיל וְיָכוֹל לְגוֹרְרָהּ וּלְהַעֲמִידָהּ עַל חָמֵשׁ לִיטְרִין. ela amar rabi aba bar memel: chané menora, hoil veyakhol legorrah oulhaamidah al 'haméch litrin.
17. מַתְנִי׳ הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ עַל הַמַּשְׁכּוֹן וְאָבַד הַמַּשְׁכּוֹן, אָמַר לוֹ: ״סֶלַע הִלְוִיתִיךָ עָלָיו וְשֶׁקֶל הָיָה שָׁוֶה״, וְהַלָּה אוֹמֵר: ״לֹא כִּי, אֶלָּא סֶלַע הִלְוִיתַנִי עָלָיו וְסֶלַע הָיָה שָׁוֶה״ – פָּטוּר. matni' hamalve et 'havéro al hamachkon veavad hamachkon, amar lo: "sela hilvitikha ala vechekel haya chave", vehala omér: "lo ki, ela sela hilvitani ala vesela haya chave" – patour.
18. ״סֶלַע הִלְוִיתִיךָ עָלָיו, וְשֶׁקֶל הָיָה שָׁוֶה״, וְהַלָּה אוֹמֵר: ״לֹא כִי, אֶלָּא סֶלַע הִלְוִיתַנִי עָלָיו, וּשְׁלֹשָׁה דִּינָרִים הָיָה שָׁוֶה״ – חַיָּיב. "sela hilvitikha ala, vechekel haya chave", vehala omér: "lo khi, ela sela hilvitani ala, ouchlocha dinarim haya chave" – 'hayav.
19. ״סֶלַע הִלְוִיתַנִי עָלָיו וּשְׁתַּיִם הָיָה שָׁוֶה״, וְהַלָּה אוֹמֵר: ״לֹא כִי, אֶלָּא סֶלַע הִלְוִיתִיךָ עָלָיו וְסֶלַע הָיָה שָׁוֶה״ – פָּטוּר. ״סֶלַע הִלְוִיתַנִי עָלָיו וּשְׁתַּיִם הָיָה שָׁוֶה״, וְהַלָּה אוֹמֵר: ״לֹא כִי, אֶלָּא סֶלַע הִלְוִיתִיךָ עָלָיו וַחֲמִשָּׁה דִּינָרִים הָיָה שָׁוֶה״ – חַיָּיב. "sela hilvitani ala ouchtayim haya chave", vehala omér: "lo khi, ela sela hilvitikha ala vesela haya chave" – patour. "sela hilvitani ala ouchtayim haya chave", vehala omér: "lo khi, ela sela hilvitikha ala va'hamicha dinarim haya chave" – 'hayav.
20. וּמִי נִשְׁבָּע? מִי שֶׁהַפִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ. שֶׁמָּא יִשָּׁבַע זֶה, וְיוֹצִיא הַלָּה אֶת הַפִּקָּדוֹן. oumi nichba? mi chehapikadon etslo. chema yichava ze, veotsi hala et hapikadon.

Daf 43b

1. גְּמָ׳ אַהֵיָיא? אִילֵּימָא אַסֵּיפָא – וְתִיפּוֹק לֵיהּ דִּשְׁבוּעָה גַּבֵּי מַלְוֶה! gema' ahéya? iléma aséfa – vetipok léh dichvoua gabé malve!
2. אָמַר שְׁמוּאֵל: אַרֵישָׁא. וְכֵן אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר רַב: אַרֵישָׁא. וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אַרֵישָׁא. amar chemouél: arécha. vekhén amar rabi 'hiya bar rav: arécha. vekhén amar rabi yo'hanan: arécha.
3. מַאי רֵישָׁא? סֵיפָא דְּרֵישָׁא: ״סֶלַע הִלְוִיתִיךָ עָלָיו וְשֶׁקֶל הָיָה שָׁוֶה״, וְהַלָּה אוֹמֵר: ״לֹא כִּי, אֶלָּא סֶלַע הִלְוִיתַנִי עָלָיו וּשְׁלֹשָׁה דִּינָרִין הָיָה שָׁוֶה״ – חַיָּיב. דִּשְׁבוּעָה גַּבֵּי לֹוֶה הִיא, וְשַׁקְלוּהָ רַבָּנַן מִלֹּוֶה וְשַׁדְיוּהָ אַמַּלְוֶה. ma récha? séfa derécha: "sela hilvitikha ala vechekel haya chave", vehala omér: "lo ki, ela sela hilvitani ala ouchlocha dinarin haya chave" – 'hayav. dichvoua gabé love hi, vechaklouha rabanan milove vechadouha amalve.
4. וְהַשְׁתָּא דְּאָמַר רַב אָשֵׁי דְּקַיְימָא לַן זֶה נִשְׁבָּע שֶׁאֵינָהּ בִּרְשׁוּתוֹ וְזֶה נִשְׁבָּע כַּמָּה שָׁוֶה – הָכִי קָאָמַר: מִי נִשְׁבָּע תְּחִלָּה? מִי שֶׁהַפִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ. שֶׁמָּא יִשָּׁבַע זֶה, וְיוֹצִיא הַלָּה אֶת הַפִּקָּדוֹן. vehachta deamar rav aché dekayma lan ze nichba cheénah birchouto veze nichba kama chave – hakhi kaamar: mi nichba te'hila? mi chehapikadon etslo. chema yichava ze, veotsi hala et hapikadon.
5. אָמַר שְׁמוּאֵל: הַאי מַאן דְּאוֹזְפֵיהּ אַלְפָּא זוּזֵי לְחַבְרֵיהּ, וּמַשְׁכֵּן לֵיהּ קַתָּא דְּמַגָּלָא; אֲבַד קַתָּא דְּמַגָּלָא – אֲבַד אַלְפָּא זוּזֵי. אֲבָל תַּרְתֵּי קַתָּאתֵי – לָא. amar chemouél: ha man deozféh alpa zouzé le'havréh, oumachkén léh kata demagala; avad kata demagala – avad alpa zouzé. aval tarté kataté – la.
6. וְרַב נַחְמָן אָמַר: אֲפִילּוּ תַּרְתֵּי קַתָּאתֵי: אֲבַד חֲדָא – אֲבַד חֲמֵשׁ מְאָה, אֲבַד אִידַּךְ – אֲבַד כּוּלֵּיהּ. אֲבָל קַתָּא וּנְסָכָא – לָא. נְהַרְדָּעֵי אָמְרִי: אֲפִילּוּ קַתָּא וּנְסָכָא: אֲבַד נְסָכָא – אֲבַד פַּלְגָא, אֲבַד קַתָּא – אֲבַד כּוּלֵּיהּ. verav na'hman amar: afilou tarté kataté: avad 'hada – avad 'haméch mea, avad idakh – avad kouléh. aval kata ounsakha – la. nehardaé amri: afilou kata ounsakha: avad nesakha – avad palga, avad kata – avad kouléh.
7. תְּנַן: ״סֶלַע הִלְוִיתִיךָ עָלָיו וְשֶׁקֶל הָיָה שָׁוֶה״, וְהַלָּה אוֹמֵר: ״לֹא כִי, אֶלָּא סֶלַע הִלְוִיתַנִי עָלָיו וּשְׁלֹשָׁה דִּינָרִין הָיָה שָׁוֶה״ – חַיָּיב. לֵימָא לֵיהּ: ״הָא קַבֵּילְתֵּיהּ״! tenan: "sela hilvitikha ala vechekel haya chave", vehala omér: "lo khi, ela sela hilvitani ala ouchlocha dinarin haya chave" – 'hayav. léma léh: "ha kabéltéh"!
8. מַתְנִיתִין בִּדְפָרֵישׁ, שְׁמוּאֵל בִּדְלָא פָּרֵישׁ. matnitin bidfaréch, chemouél bidla paréch.
9. לֵימָא כְּתַנָּאֵי: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ עַל הַמַּשְׁכּוֹן וְאָבַד הַמַּשְׁכּוֹן – יִשָּׁבַע וְיִטּוֹל אֶת מְעוֹתָיו. דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, יָכוֹל הוּא שֶׁיֹּאמַר לוֹ: כְּלוּם הִלְוִיתַנִי – אֶלָּא עַל הַמַּשְׁכּוֹן; אָבַד הַמַּשְׁכּוֹן, אָבְדוּ מְעוֹתֶיךָ. léma ketanaé: hamalve et 'havéro al hamachkon veavad hamachkon – yichava veyitol et meota. divré rabi eliezer. rabi akiva omér, yakhol hou cheyomar lo: keloum hilvitani – ela al hamachkon; avad hamachkon, avdou meotekha.
10. אֲבָל הַמַּלְוֶה אֶלֶף זוּז בִּשְׁטָר, וְהִנִּיחַ מַשְׁכּוֹן בְּיָדוֹ – דִּבְרֵי הַכֹּל: אָבַד הַמַּשְׁכּוֹן אָבְדוּ מְעוֹתָיו. aval hamalve elef zouz bichtar, vehini'ha machkon beyado – divré hakol: avad hamachkon avdou meota.
11. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּשָׁוֵי שִׁיעוּר זוּזֵי – hékhi damé? i dechavé chiour zouzé –

Daf 44a

1. מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? אֶלָּא לָאו בִּדְלָא שָׁוֵי שִׁיעוּר זוּזֵי – וּבְדִשְׁמוּאֵל קָא מִיפַּלְגִי? ma taméh derabi eliezer? ela la bidla chavé chiour zouzé – ouvdichmouél ka mipalgi?
2. לָא; בִּדְלָא שָׁוֵי – כּוּלֵּי עָלְמָא לֵית לְהוּ דִּשְׁמוּאֵל; וְהָכָא בִּדְשָׁוֵי שִׁיעוּר זוּזֵי, וּבִדְרַבִּי יִצְחָק קָא מִיפַּלְגִי – דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִנַּיִן לְבַעַל חוֹב שֶׁקּוֹנֶה מַשְׁכּוֹן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה״. la; bidla chavé – koulé alma lét leou dichmouél; vehakha bidchavé chiour zouzé, ouvidrabi yits'hak ka mipalgi – deamar rabi yits'hak: minayin levaal 'hov chekone machkon? cheneemar: "oulkha tihye tsedaka".
3. אִם אֵינוֹ קוֹנֶה מַשְׁכּוֹן, צְדָקָה מִנַּיִן לוֹ? מִכָּאן לְבַעַל חוֹב שֶׁקּוֹנֶה מַשְׁכּוֹן. im éno kone machkon, tsedaka minayin lo? mikan levaal 'hov chekone machkon.
4. לֵימָא דְּרַבִּי יִצְחָק תַּנָּאֵי הִיא? וְתִיסְבְּרָא?! אֵימוֹר דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק – שֶׁמִּשְׁכְּנוֹ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַלְוָאָה; מִשְׁכְּנוֹ בִּשְׁעַת הַלְוָאָה מִי אָמַר?! léma derabi yits'hak tanaé hi? vetisbera?! émor deamar rabi yits'hak – chemichkeno chelo bichat halvaa; michkeno bichat halvaa mi amar?!
5. אֶלָּא מִשְׁכְּנוֹ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַלְוָאָתוֹ – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּאִית לְהוּ דְּרַבִּי יִצְחָק. וְהָכָא – בְּמִשְׁכְּנוֹ בִּשְׁעַת הַלְוָאָתוֹ, ela michkeno chelo bichat halvaato – koulé alma la peligi deit leou derabi yits'hak. vehakha – bemichkeno bichat halvaato,
6. וּבְשׁוֹמֵר אֲבֵדָה קָמִיפַּלְגִי; דְּאִיתְּמַר: שׁוֹמֵר אֲבֵדָה – רַבָּה אָמַר: כְּשׁוֹמֵר חִנָּם, ouvchomér avéda kamipalgi; deitemar: chomér avéda – raba amar: kechomér 'hinam,

Daf 44b

1. וְרַב יוֹסֵף אָמַר: כְּשׁוֹמֵר שָׂכָר דָּמֵי. verav yoséf amar: kechomér sakhar damé.
2. לֵימָא דְּרַב יוֹסֵף תַּנָּאֵי הִיא? לָא; בְּשׁוֹמֵר אֲבֵידָה – דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַב יוֹסֵף; וְהָכָא בְּמַלְוֶה צָרִיךְ לְמַשְׁכּוֹן קָא מִיפַּלְגִי: מָר סָבַר מִצְוָה קָא עָבֵיד, וּמָר סָבַר לָאו מִצְוָה קָא עָבֵיד. léma derav yoséf tanaé hi? la; bechomér avéda – dekhoulé alma it leou derav yoséf; vehakha bemalve tsarikh lemachkon ka mipalgi: mar savar mitsva ka avéd, oumar savar la mitsva ka avéd.
3. לֵימָא כְּתַנָּאֵי: הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ עַל הַמַּשְׁכּוֹן וְנִכְנְסָה שְׁמִיטָּה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה אֶלָּא פְּלַג – אֵינוֹ מְשַׁמֵּט. דִּבְרֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: אִם הָיָה מַשְׁכּוֹנוֹ כְּנֶגֶד חוֹבוֹ – אֵינוֹ מְשַׁמֵּט, וְאִם לָאו – מְשַׁמֵּט. léma ketanaé: hamalve et 'havéro al hamachkon venikhnesa chemita, af al pi cheéno chave ela pelag – éno mechamét. divré raban chimon ben gamliél. rabi yeouda hanasi omér: im haya machkono keneged 'hovo – éno mechamét, veim la – mechamét.
4. מַאי ״אֵינוֹ מְשַׁמֵּט״ דְּקָאָמַר תַּנָּא קַמָּא? אִילֵימָא כְּנֶגְדּוֹ – מִכְּלָל דְּרַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא סָבַר: כְּנֶגְדּוֹ נָמֵי מְשַׁמֵּט?! אֶלָּא אַמַּאי תָּפֵיס מַשְׁכּוֹן? ma "éno mechamét" dekaamar tana kama? iléma kenegdo – mikelal derabi yeouda hanasi savar: kenegdo namé mechamét?! ela ama tafés machkon?
5. אֶלָּא לָאו כְּנֶגֶד כּוּלּוֹ – וּבְדִשְׁמוּאֵל קָא מִיפַּלְגִי? ela la keneged koulo – ouvdichmouél ka mipalgi?
6. לָא; לְעוֹלָם כְּנֶגְדּוֹ, וּבְהָא קָמִיפַּלְגִי – תַּנָּא קַמָּא סָבַר: כְּנֶגְדּוֹ; וְרַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא סָבַר: כְּנֶגְדּוֹ נָמֵי מְשַׁמֵּט. וּדְקָא אָמְרַתְּ: לְמַאי תָּפֵיס לֵיהּ מַשְׁכּוֹן? לְזִכְרוֹן דְּבָרִים בְּעָלְמָא. la; leolam kenegdo, ouvha kamipalgi – tana kama savar: kenegdo; verabi yeouda hanasi savar: kenegdo namé mechamét. oudka amrate: lema tafés léh machkon? lezikhron devarim bealma.
7. הֲדַרַן עֲלָךְ שְׁבוּעַת הַדַּיָּינִין hadaran alakh chevouat hadayanin
8. מַתְנִי׳ כׇּל הַנִּשְׁבָּעִין שֶׁבַּתּוֹרָה – נִשְׁבָּעִין וְלֹא מְשַׁלְּמִין. וְאֵלּוּ נִשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין: הַשָּׂכִיר, וְהַנִּגְזָל, וְהַנֶּחְבָּל, וְשֶׁכְּנֶגְדּוֹ חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה, וְחֶנְוָנִי עַל פִּנְקָסוֹ. matni' kol hanichbain chebatora – nichbain velo mechalemin. veélou nichbain venotlin: hasakhir, vehanigzal, vehane'hbal, vechekenegdo 'hachoud al hachevoua, ve'henvani al pinkaso.
9. הַשָּׂכִיר – כֵּיצַד? אָמַר לוֹ: ״תֵּן לִי שְׂכָרִי שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ״; הוּא אוֹמֵר: ״נָתַתִּי״, וְהַלָּה אוֹמֵר: ״לֹא נָטַלְתִּי״ – הוּא נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁתְּהֵא שָׁם מִקְצָת הוֹדָאָה. כֵּיצַד? אָמַר לוֹ: ״תֵּן לִי שְׂכָרִי חֲמִשִּׁים דִּינָר שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ״, וְהוּא אוֹמֵר: ״הִתְקַבַּלְתָּ דִּינַר זָהָב״. hasakhir – kétsad? amar lo: "tén li sekhari cheyéch li beyadkha"; hou omér: "natati", vehala omér: "lo natalti" – hou nichba venotél. rabi yeouda omér: ad chetehé cham miktsat hodaa. kétsad? amar lo: "tén li sekhari 'hamichim dinar cheyéch li beyadkha", veou omér: "hitkabalta dinar zahav".
10. נִגְזָל – כֵּיצַד? הָיוּ מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁנִּכְנַס לְבֵיתוֹ לְמַשְׁכְּנוֹ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת; הוּא אוֹמֵר ״כֶּלְיִי נָטַלְתָּ״, וְהוּא אוֹמֵר ״לֹא נָטַלְתִּי״ – הוּא נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁתְּהֵא שָׁם מִקְצָת הוֹדָאָה. כֵּיצַד? אָמַר לוֹ ״שְׁנֵי כֵּלִים נָטַלְתָּ״, וְהוּא אוֹמֵר ״לֹא נָטַלְתִּי אֶלָּא אֶחָד״. nigzal – kétsad? haou meidin oto chenikhnas levéto lemachkeno chelo birchout; hou omér "kelyi natalta", veou omér "lo natalti" – hou nichba venotél. rabi yeouda omér: ad chetehé cham miktsat hodaa. kétsad? amar lo "chené kélim natalta", veou omér "lo natalti ela e'had".
11. נֶחְבָּל – כֵּיצַד? הָיוּ מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁנִּכְנַס תַּחַת יָדוֹ שָׁלֵם וְיָצָא חָבוּל; וְאָמַר לוֹ: ״חָבַלְתָּ בִּי״, וְהוּא אוֹמֵר: ״לֹא חָבַלְתִּי״ – הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁתְּהֵא שָׁם מִקְצָת הוֹדָאָה. כֵּיצַד? אָמַר לוֹ: ״חָבַלְתָּ בִּי שְׁתַּיִם״, וְהַלָּה אוֹמֵר: ״לֹא חָבַלְתִּי בְּךָ אֶלָּא אֶחָת״. ne'hbal – kétsad? haou meidim oto chenikhnas ta'hat yado chalém veyatsa 'havoul; veamar lo: "'havalta bi", veou omér: "lo 'havalti" – haré ze nichba venotél. rabi yeouda omér: ad chetehé cham miktsat hodaa. kétsad? amar lo: "'havalta bi chetayim", vehala omér: "lo 'havalti bekha ela e'hat".
12. שֶׁכְּנֶגְדּוֹ חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה – כֵּיצַד? chekenegdo 'hachoud al hachevoua – kétsad?

Daf 45a

1. אַחַת שְׁבוּעַת הָעֵדוּת וְאַחַת שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן, וַאֲפִילּוּ שְׁבוּעַת שָׁוְא; הָיָה אֶחָד מֵהֶן מְשַׂחֵק בְּקוּבְיָא, וּמַלְוֶה בְּרִבִּית, וּמַפְרִיחֵי יוֹנִים, וְסוֹחֲרֵי שְׁבִיעִית – שֶׁכְּנֶגְדּוֹ נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. a'hat chevouat haédout vea'hat chevouat hapikadon, vaafilou chevouat chav; haya e'had méhen mesa'hék bekouvya, oumalve beribit, oumafri'hé yonim, veso'haré cheviit – chekenegdo nichba venotél.
2. הָיוּ שְׁנֵיהֶן חֲשׁוּדִין – חָזְרָה הַשְּׁבוּעָה לִמְקוֹמָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: יַחְלוֹקוּ. haou chenéhen 'hachoudin – 'hazra hachevoua limkomah, divré rabi yosé. rabi méir omér: ya'hlokou.
3. וְהַחֶנְוָנִי עַל פִּנְקָסוֹ – כֵּיצַד? לֹא שֶׁיֹּאמַר לוֹ: ״כְּתוֹב עַל פִּנְקָסִי שֶׁאַתָּה חַיָּיב לִי מָאתַיִם זוּז״, אֶלָּא אוֹמֵר לוֹ: ״תֵּן לִבְנִי סָאתַיִם חִטִּין״, ״תֵּן לְפוֹעֲלַי (סלע) [בְּסֶלַע] מָעוֹת״. הוּא אוֹמֵר ״נָתַתִּי״, וְהֵן אוֹמְרִים ״לֹא נָטַלְנוּ״ – הוּא נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל, וְהֵן נִשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין. veha'henvani al pinkaso – kétsad? lo cheyomar lo: "ketov al pinkasi cheata 'hayav li matayim zouz", ela omér lo: "tén livni satayim 'hitin", "tén lefoala (sl) [besela] maot". hou omér "natati", vehén omrim "lo natalnou" – hou nichba venotél, vehén nichbain venotlin.
4. אָמַר בֶּן נַנָּס: כֵּיצַד אֵלּוּ וְאֵלּוּ בָּאִין לִידֵי שְׁבוּעַת שָׁוְא? אֶלָּא הוּא נוֹטֵל שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה, וְהֵן נוֹטְלִין שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה. amar ben nanas: kétsad élou veélou bain lidé chevouat chav? ela hou notél chelo bichvoua, vehén notlin chelo bichvoua.
5. אָמַר לַחֶנְוָנִי: ״תֵּן לִי בְּדִינָר פֵּירוֹת״, וְנָתַן לוֹ; אָמַר לוֹ: ״תֵּן לִי אוֹתוֹ דִּינָר״, אָמַר לוֹ: ״נְתַתִּיו לָךְ וּנְתַתּוֹ בְּאוּנְפָּלִי״ – יִשָּׁבַע בַּעַל הַבַּיִת שֶׁנָּתַן לוֹ אֶת הַדִּינָר. אָמַר לוֹ: ״תֵּן לִי אֶת הַפֵּירוֹת״, אָמַר לוֹ: ״נְתַתִּים לָךְ וְהוֹלַכְתִּים לְתוֹךְ בֵּיתְךָ״ – יִשָּׁבַע חֶנְוָנִי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כׇּל שֶׁהַפֵּירוֹת בְּיָדוֹ – יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה. amar la'henvani: "tén li bedinar pérot", venatan lo; amar lo: "tén li oto dinar", amar lo: "netati lakh ountato beounpali" – yichava baal habayit chenatan lo et hadinar. amar lo: "tén li et hapérot", amar lo: "netatim lakh veolakhtim letokh bétkha" – yichava 'henvani. rabi yeouda omér: kol chehapérot beyado – yado al haelona.
6. אָמַר לַשּׁוּלְחָנִי: ״תֵּן לִי בְּדִינָר מָעוֹת״, וְנָתַן לוֹ; אָמַר לוֹ: ״תֵּן לִי אֶת הַדִּינָר״, אָמַר לוֹ: ״נָתַתִּי לְךָ וּנְתַתּוֹ בְּאוּנְפָּלִי״ – יִשָּׁבַע בַּעַל הַבַּיִת. נָתַן לוֹ אֶת הַדִּינָר; אָמַר לוֹ: ״תֵּן לִי אֶת הַמָּעוֹת״, אָמַר לוֹ: ״נְתַתִּים לָךְ וְהִשְׁלַכְתָּ לְתוֹךְ כִּיסְךָ״ – יִשָּׁבַע שׁוּלְחָנִי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין דֶּרֶךְ שׁוּלְחָנִי לִיתֵּן אִיסָּר עַד שֶׁיִּטּוֹל דִּינָר. amar lachoul'hani: "tén li bedinar maot", venatan lo; amar lo: "tén li et hadinar", amar lo: "natati lekha ountato beounpali" – yichava baal habayit. natan lo et hadinar; amar lo: "tén li et hamaot", amar lo: "netatim lakh vehichlakhta letokh kiskha" – yichava choul'hani. rabi yeouda omér: én derekh choul'hani litén isar ad cheyitol dinar.
7. כְּשֵׁם שֶׁאָמְרוּ: הַפּוֹגֶמֶת כְּתוּבָּתָהּ – לֹא תִּפָּרַע אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה; וְעֵד אֶחָד מְעִידָהּ שֶׁהִיא פְּרוּעָה – לֹא תִּפָּרַע אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה; מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִים וּמִנִּכְסֵי יְתוֹמִים – לֹא תִּפָּרַע אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה; וְהַנִּפְרַעַת שֶׁלֹּא בְּפָנָיו – לֹא תִּפָּרַע אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה. וְכֵן הַיְּתוֹמִים – לֹא יִפָּרְעוּ אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה: kechém cheamrou: hapogemet ketoubatah – lo tipara ela bichvoua; veéd e'had meidah chehi peroua – lo tipara ela bichvoua; minekhasim mechoubadim ouminikhsé yetomim – lo tipara ela bichvoua; vehanifraat chelo befana – lo tipara ela bichvoua. vekhén hayetomim – lo yiparou ela bichvoua:
8. ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא פְּקָדַנוּ אַבָּא, וְלָא אָמַר לָנוּ אַבָּא, שֶׁלֹּא מָצִינוּ בֵּין שְׁטָרוֹתָיו שֶׁל אַבָּא שֶׁשְּׁטָר זֶה פָּרוּעַ״. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: אֲפִילּוּ נוֹלַד הַבֵּן לְאַחַר מִיתַת הָאָב – הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁאָמַר הָאָב בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ: ״שְׁטָר זֶה אֵינוֹ פָּרוּעַ״ – הוּא נוֹטֵל שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה. "chevoua chelo pekadanou aba, vela amar lanou aba, chelo matsinou bén chetarota chel aba chechetar ze paroua". rabi yo'hanan ben beroka omér: afilou nolad habén lea'har mitat haav – haré ze nichba venotél. amar raban chimon ben gamliél: im yéch édim cheamar haav bichat mitato: "chetar ze éno paroua" – hou notél chelo bichvoua.
9. וְאֵלּוּ נִשְׁבָּעִין שֶׁלֹּא בְּטַעֲנָה: הַשּׁוּתָּפִין, וְהָאֲרִיסִין, וְהָאַפּוֹטְרוֹפִּין, וְהָאִשָּׁה הַנּוֹשֵׂאת וְהַנּוֹתֶנֶת בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וּבֶן הַבַּיִת. אָמַר לוֹ: ״מָה אַתָּה טוֹעֲנֵינִי?״ ״רְצוֹנִי שֶׁתִּשָּׁבַע לִי״ – חַיָּיב. veélou nichbain chelo betaana: hachoutafin, vehaarisin, vehaapotropin, vehaicha hanosét vehanotenet betokh habayit, ouven habayit. amar lo: "ma ata toanéni?" "retsoni chetichava li" – 'hayav.
10. חָלְקוּ הַשּׁוּתָּפִין וְהָאֲרִיסִין – אֵין יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעוֹ. (נתגלגל) [נִתְגַּלְגְּלָה] לוֹ שְׁבוּעָה מִמָּקוֹם אַחֵר – מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל. וְהַשְּׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת אֶת הַשְּׁבוּעָה. 'halkou hachoutafin vehaarisin – én yakhol lehachbio. (ntglgl) [nitgalgela] lo chevoua mimakom a'hér – megalgelin ala et hakol. vehacheviit mechametet et hachevoua.
11. גְּמָ׳ כׇּל הַנִּשְׁבָּעִין שֶׁבַּתּוֹרָה נִשְׁבָּעִין וְלֹא מְשַׁלְּמִין. מְנָלַן? דְּאָמַר קְרָא: ״וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם״ – מִי שֶׁעָלָיו לְשַׁלֵּם, לוֹ שְׁבוּעָה. gema' kol hanichbain chebatora nichbain velo mechalemin. menalan? deamar kera: "velaka'h beala velo yechalém" – mi cheala lechalém, lo chevoua.
12. וְאֵלּוּ נִשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין כּוּ׳. מַאי שְׁנָא שָׂכִיר דְּתַקִּינוּ לֵיה רַבָּנַן דְּמִשְׁתְּבַע וְשָׁקֵיל? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכוֹת גְּדוֹלוֹת שָׁנוּ כָּאן. הֲלָכוֹת? הָנֵי הִלְכְתָא נִינְהוּ?! אֶלָּא אֵימָא: תַּקָּנוֹת גְּדוֹלוֹת שָׁנוּ כָּאן. veélou nichbain venotlin kou'. ma chena sakhir detakinou lé rabanan demichteva vechakél? amar rav yeouda amar chemouél: halakhot gedolot chanou kan. halakhot? hané hilkheta ninou?! ela éma: takanot gedolot chanou kan.
13. גְּדוֹלוֹת – מִכְּלָל דְּאִיכָּא קְטַנּוֹת?! gedolot – mikelal deika ketanot?!
14. אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: תַּקָּנוֹת קְבוּעוֹת שָׁנוּ כָּאן – עַקְרוּהָ רַבָּנַן לִשְׁבוּעָה מִבַּעַל הַבַּיִת, וְשַׁדְיוּהָ אַשָּׂכִיר; מִשּׁוּם כְּדֵי חַיָּיו. מִשּׁוּם כְּדֵי חַיָּיו דְּשָׂכִיר – קָנְסִינַן לֵיהּ לְבַעַל הַבַּיִת?! בַּעַל הַבַּיִת גּוּפֵיהּ נִיחָא לֵיהּ דְּמִשְׁתְּבַע שָׂכִיר וְשָׁקֵיל, כִּי הֵיכִי (דְּאִיתַּגְרוּן) [דְּלִיתַּגְרוּן] לֵיהּ פּוֹעֲלִין. ela amar rav na'hman amar chemouél: takanot kevouot chanou kan – akrouha rabanan lichvoua mibaal habayit, vechadouha asakhir; michoum kedé 'haya. michoum kedé 'haya desakhir – kansinan léh levaal habayit?! baal habayit gouféh ni'ha léh demichteva sakhir vechakél, ki hékhi (deitagroun) [delitagroun] léh poalin.
15. אַדְּרַבָּה, שָׂכִיר נִיחָא לֵיהּ דִּלְשְׁתְּבַע בַּעַל הַבַּיִת, וְנִפְקַע, כִּי הֵיכִי דְּלֵיגְרֵיהּ בַּעַל הַבַּיִת! בַּעַל הַבַּיִת עַל כּוּרְחֵיהּ אָגַר. שָׂכִיר נָמֵי עַל כּוּרְחֵיהּ מִיתְּגַר! אֶלָּא בַּעַל הַבַּיִת טָרוּד בְּפוֹעֲלָיו הוּא. aderaba, sakhir ni'ha léh dilcheteva baal habayit, venifka, ki hékhi delégréh baal habayit! baal habayit al kour'héh agar. sakhir namé al kour'héh mitegar! ela baal habayit taroud befoala hou.
16. וְלִיתֵּב לֵיהּ בְּלָא שְׁבוּעָה! velitév léh bela chevoua!
17. כְּדֵי לְהָפִיס דַּעְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. וְלִיתֵּב לֵיהּ בְּעֵדִים! טְרִיחָא לֵיהּ מִילְּתָא. וְלִיתֵּב לֵיהּ מֵעִיקָּרָא! שְׁנֵיהֶן רוֹצִין בְּהַקָּפָה. kedé lehafis dato chel baal habayit. velitév léh beédim! teri'ha léh mileta. velitév léh méikara! chenéhen rotsin behakafa.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Shevuot
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)