Talmud Shevuot, Chapitre 5 (ה) · Daf 30a à 33a

Daf 30a

1. מַתְנִי׳ שְׁבוּעַת הָעֵדוּת נוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וְלֹא בְּנָשִׁים, בִּרְחוֹקִין וְלֹא בִּקְרוֹבִין, בִּכְשֵׁרִין וְלֹא בִּפְסוּלִין; וְאֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בִּרְאוּיִן לְהָעִיד. matni' chevouat haédout noheget baanachim velo benachim, bir'hokin velo bikrovin, bikhchérin velo bifsoulin; veénah noheget ela birouyin lehaid.
2. בִּפְנֵי בֵּית דִּין וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין – מִפִּי עַצְמוֹ, וּמִפִּי אֲחֵרִים אֵין חַיָּיבִין עַד שֶׁיִּכְפְּרוּ בָּהֶן בְּבֵית דִּין. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין מִפִּי עַצְמוֹ וּבֵין מִפִּי אֲחֵרִים – אֵינָן חַיָּיבִין עַד שֶׁיִּכְפְּרוּ בָּהֶן בְּבֵית דִּין. bifné bét din vechelo bifné bét din – mipi atsmo, oumipi a'hérim én 'hayavin ad cheyikhperou bahen bevét din. divré rabi méir. va'hakhamim omrim: bén mipi atsmo ouvén mipi a'hérim – énan 'hayavin ad cheyikhperou bahen bevét din.
3. וְחַיָּיבִין עַל זְדוֹן הַשְּׁבוּעָה, וְעַל שִׁגְגָתָהּ עִם זְדוֹן הָעֵדוּת, וְאֵינָן חַיָּיבִין עַל שִׁגְגָתָהּ. וּמָה הֵן חַיָּיבִין עַל זְדוֹן הַשְּׁבוּעָה? קׇרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. ve'hayavin al zedon hachevoua, veal chiggatah im zedon haédout, veénan 'hayavin al chiggatah. ouma hén 'hayavin al zedon hachevoua? korban ole veoréd.
4. גְּמָ׳ מְנָהָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים״ – בְּעֵדִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. gema' menahané milé? detanou rabanan: "veamdou chené haanachim" – beédim hakatouv medabér.
5. אַתָּה אוֹמֵר בְּעֵדִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּבַעֲלֵי דִינִין? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב״ – הֲרֵי בַּעֲלֵי דִינִין אָמוּר; הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים״? בְּעֵדִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר: נֶאֱמַר כָּאן ״שְׁנֵי״ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״שְׁנֵי״; מָה לְהַלָּן בְּעֵדִים, אַף כָּאן בְּעֵדִים. ata omér beédim, o éno ela bevaalé dinin? kecheou omér "acher lahem hariv" – haré baalé dinin amour; ha ma ani mekayém "veamdou chené haanachim"? beédim hakatouv medabér. veim nafchekha lomar: neemar kan "chené" veneemar lehalan "chené"; ma lehalan beédim, af kan beédim.
6. מַאי ״אִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר״? וְכִי תֵּימָא: מִדְּלָא כְּתִב ״וַאֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב״– כּוּלֵּיהּ קְרָא בְּבַעֲלֵי דִינִין מִשְׁתַּעֵי; נֶאֱמַר כָּאן ״שְׁנֵי״ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״שְׁנֵי״, מָה לְהַלָּן בְּעֵדִים אַף כָּאן בְּעֵדִים. ma "im nafchekha lomar"? vekhi téma: midela ketiv "vaacher lahem hariv"– kouléh kera bevaalé dinin michtaé; neemar kan "chené" veneemar lehalan "chené", ma lehalan beédim af kan beédim.
7. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים״ – בְּעֵדִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּעֵדִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּבַעֲלֵי דִינִין? אָמְרַתְּ: וְכִי שְׁנַיִם בָּאִים לְדִין, שְׁלֹשָׁה אֵין בָּאִין לָדִין?! וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר: נֶאֱמַר כָּאן ״שְׁנֵי״ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״שְׁנֵי״, מָה לְהַלָּן בְּעֵדִים, אַף כָּאן בְּעֵדִים. tanya idakh: "veamdou chené haanachim" – beédim hakatouv medabér. ata omér beédim, o éno ela bevaalé dinin? amrate: vekhi chenayim baim ledin, chelocha én bain ladin?! veim nafchekha lomar: neemar kan "chené" veneemar lehalan "chené", ma lehalan beédim, af kan beédim.
8. מַאי ״אִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר״? וְכִי תֵּימָא: בְּתוֹבֵעַ וְנִתְבָּע קָא מִשְׁתַּעֵי קְרָא; נֶאֱמַר כָּאן ״שְׁנֵי״ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״שְׁנֵי״, מָה לְהַלָּן בְּעֵדִים אַף כָּאן בְּעֵדִים. ma "im nafchekha lomar"? vekhi téma: betovéa venitba ka michtaé kera; neemar kan "chené" veneemar lehalan "chené", ma lehalan beédim af kan beédim.
9. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים״ – בְּעֵדִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּעֵדִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּבַעֲלֵי דִינִין? אָמְרַתְּ: וְכִי אֲנָשִׁים בָּאִין לַדִּין, נָשִׁים אֵין בָּאוֹת לַדִּין?! וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר: נֶאֱמַר כָּאן ״שְׁנֵי״ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״שְׁנֵי״, מָה לְהַלָּן בְּעֵדִים אַף כָּאן בְּעֵדִים. tanya idakh: "veamdou chené haanachim" – beédim hakatouv medabér. ata omér beédim, o éno ela bevaalé dinin? amrate: vekhi anachim bain ladin, nachim én baot ladin?! veim nafchekha lomar: neemar kan "chené" veneemar lehalan "chené", ma lehalan beédim af kan beédim.
10. מַאי ״אִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר״? וְכִי תֵּימָא: אִשָּׁה לָאו אוֹרְחַהּ, מִשּׁוּם ״כׇּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה״; נֶאֱמַר כָּאן ״שְׁנֵי״ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״שְׁנֵי״, מָה לְהַלָּן בְּעֵדִים אַף כָּאן בְּעֵדִים. ma "im nafchekha lomar"? vekhi téma: icha la or'hah, michoum "kol kevouda vat melekh penima"; neemar kan "chené" veneemar lehalan "chené", ma lehalan beédim af kan beédim.
11. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים״ – מִצְוָה לְבַעֲלֵי דִינִין שֶׁיַּעַמְדוּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: שָׁמַעְתִּי שֶׁאִם רָצוּ לְהוֹשִׁיב אֶת שְׁנֵיהֶם – מוֹשִׁיבִין; אֵיזֶהוּ אָסוּר? שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד עוֹמֵד וְאֶחָד יוֹשֵׁב, אֶחָד מְדַבֵּר כׇּל צָרְכּוֹ וְאֶחָד אוֹמֵר לוֹ ״קַצֵּר דְּבָרֶיךָ״. tanou rabanan: "veamdou chené haanachim" – mitsva levaalé dinin cheyaamdou. amar rabi yeouda: chamati cheim ratsou leochiv et chenéhem – mochivin; ézeou asour? chelo yehé e'had oméd vee'had yochév, e'had medabér kol tsarko vee'had omér lo "katsér devarekha".
12. תָּנוּ רַבָּנַן: ״בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ״ – שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד יוֹשֵׁב וְאֶחָד עוֹמֵד, אֶחָד מְדַבֵּר כׇּל צָרְכּוֹ וְאֶחָד אוֹמֵר לוֹ: ״קַצֵּר דְּבָרֶיךָ״. דָּבָר אַחֵר: ״בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ״ – הֱוֵי דָּן אֶת חֲבֵירְךָ לְכַף זְכוּת. tanou rabanan: "betsedek tichpot amitekha" – chelo yehé e'had yochév vee'had oméd, e'had medabér kol tsarko vee'had omér lo: "katsér devarekha". davar a'hér: "betsedek tichpot amitekha" – hevé dan et 'havérkha lekhaf zekhout.
13. תָּנֵי רַב יוֹסֵף: ״בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ״ – עִם שֶׁאִתְּךָ בְּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת, הִשְׁתַּדֵּל לְדוּנוֹ יָפֶה. tané rav yoséf: "betsedek tichpot amitekha" – im cheitekha betora ouvmitsot, hichtadél ledouno yafe.
14. רַב עוּלָּא בְּרֵיהּ דְּרַב עִילַּאי הֲוָה לֵיהּ דִּינָא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן. שְׁלַח לֵיהּ רַב יוֹסֵף: עוּלָּא חֲבֵרֵנוּ עָמִית בְּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת. אָמַר: לְמַאי שְׁלַח לִי? לְחַנּוֹפֵי לֵיהּ?! הֲדַר אָמַר: לְמִישְׁרֵא בְּתִיגְרֵיהּ, rav oula beréh derav ila hava léh dina kaméh derav na'hman. chela'h léh rav yoséf: oula 'havérénou amit betora ouvmitsot. amar: lema chela'h li? le'hanofé léh?! hadar amar: lemichré betigréh,

Daf 30b

1. אִי נָמֵי לְשׁוּדָא דְּדַיָּינֵי. i namé lechouda dedayané.
2. אָמַר עוּלָּא: מַחְלוֹקֶת בְּבַעֲלֵי דִינִין; אֲבָל בְּעֵדִים – דִּבְרֵי הַכֹּל בַּעֲמִידָה, דִּכְתִיב: ״וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים״. אָמַר רַב הוּנָא: מַחְלוֹקֶת בִּשְׁעַת מַשָּׂא וּמַתָּן; אֲבָל בִּשְׁעַת גְּמַר דִּין – דִּבְרֵי הַכֹּל דַּיָּינִין בִּישִׁיבָה וּבַעֲלֵי דִינִין בַּעֲמִידָה, דִּכְתִיב: ״וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם וַיַּעֲמֹד הָעָם״. amar oula: ma'hloket bevaalé dinin; aval beédim – divré hakol baamida, dikhtiv: "veamdou chené haanachim". amar rav houna: ma'hloket bichat masa oumatan; aval bichat gemar din – divré hakol dayanin bichiva ouvaalé dinin baamida, dikhtiv: "vayachev moche lichpot et haam vayaamod haam".
3. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: מַחְלוֹקֶת בִּשְׁעַת מַשָּׂא וּמַתָּן, אֲבָל בִּשְׁעַת גְּמַר דִּין – דִּבְרֵי הַכֹּל דַּיָּינִין בִּישִׁיבָה וּבַעֲלֵי דִינִין בַּעֲמִידָה; דְּהָא עֵדִים כִּגְמַר דִּין דָּמוּ, וּכְתִיב בְּהוּ: ״וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים״. lichana a'harina: ma'hloket bichat masa oumatan, aval bichat gemar din – divré hakol dayanin bichiva ouvaalé dinin baamida; deha édim kigmar din damou, oukhtiv beou: "veamdou chené haanachim".
4. דְּבֵיתְהוּ דְּרַב הוּנָא הֲוָה לַהּ דִּינָא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, אֲמַר: הֵיכִי נַעֲבֵיד? אִי אֵיקוּם מִקַּמַּהּ – מִסְתַּתְּמָן טַעֲנָתֵיהּ דְּבַעַל דִּינָא. לָא אֵיקוּם מִקַּמַּהּ – אֵשֶׁת חָבֵר הֲרֵי הִיא כְּחָבֵר. אֲמַר לֵיהּ לְשַׁמָּעֵיהּ: צֵא וְאַפְרַח עֲלַי בַּר אֲוָוזָא וּשְׁדִי עִלָּוַואי, וְאֵיקוּם. devétou derav houna hava lah dina kaméh derav na'hman, amar: hékhi naavéd? i ékoum mikamah – mistateman taanatéh devaal dina. la ékoum mikamah – échet 'havér haré hi ke'havér. amar léh lechamaéh: tsé veafra'h ala bar avaza ouchdi ilava, veékoum.
5. וְהָאָמַר מָר: מַחְלוֹקֶת בִּשְׁעַת מַשָּׂא וּמַתָּן, אֲבָל בִּשְׁעַת גְּמַר דִּין – דִּבְרֵי הַכֹּל דַּיָּינִים בִּישִׁיבָה וּבַעֲלֵי דִינִין בַּעֲמִידָה! דְּיָתֵיב כְּמַאן דְּשָׁרֵי מְסָאנֵיהּ, וְאָמַר: ״אִישׁ פְּלוֹנִי אַתָּה זַכַּאי״, ״אִישׁ פְּלוֹנִי אַתָּה חַיָּיב״. vehaamar mar: ma'hloket bichat masa oumatan, aval bichat gemar din – divré hakol dayanim bichiva ouvaalé dinin baamida! deyatév keman decharé mesanéh, veamar: "ich peloni ata zaka", "ich peloni ata 'hayav".
6. אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: הַאי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן וְעַם הָאָרֶץ דְּאִית לְהוּ דִּינָא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי – מוֹתְבִינַן לֵיהּ לְצוּרְבָּא מֵרַבָּנַן, וּלְעַם הָאָרֶץ נָמֵי אָמְרִינַן לֵיהּ ״תִּיב״; וְאִי קָאֵי – לֵית לַן בַּהּ. amar raba bar rav houna: ha tsourba mérabanan veam haarets deit leou dina bahadé hadadé – motvinan léh letsourba mérabanan, oulam haarets namé amrinan léh "tiv"; vei kaé – lét lan bah.
7. רַב בַּר שֵׁרֵבְיָא הֲוָה לֵיהּ דִּינָא קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא, אוֹתְבֵיהּ וְאוֹתֵיב נָמֵי לְבַעַל דִּינֵיהּ. אֲתָא שְׁלִיחָא דְּבֵי דִינָא, בְּטַשׁ בֵּיהּ וְאוֹקְמֵיהּ לְעַם הָאָרֶץ, וְלָא אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא ״תִּיב״. הֵיכִי עָבֵיד הָכִי? וְהָא מִסְתַּתְּמָן טַעֲנָתֵיהּ! אָמַר רַב פָּפָּא: מֵימָר אָמַר, אִיהוּ הָא אוֹתְבַן, שְׁלִיחָא הוּא דְּלָא מִפַּיַּיס מִינַּאי. rav bar chérévya hava léh dina kaméh derav papa, otvéh veotév namé levaal dinéh. ata cheli'ha devé dina, betach béh veokméh leam haarets, vela amar léh rav papa "tiv". hékhi avéd hakhi? veha mistateman taanatéh! amar rav papa: mémar amar, iou ha otvan, cheli'ha hou dela mipayas mina.
8. וְאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: הַאי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן וְעַם הָאָרֶץ דְּאִית לְהוּ דִּינָא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, לָא לִיקְדּוֹם צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן וְלִיתֵּיב, מִשּׁוּם דְּמִיחֲזֵי כְּמַאן דְּסָדַר לֵיהּ לְדִינֵיהּ. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא קְבִיעַ לֵיהּ עִידָּנֵיהּ, אֲבָל קְבִיעַ לֵיהּ עִידָּנֵיהּ – לֵית לַן בַּהּ; מֵימָר אָמַר: בְּעִידָּנֵיהּ טְרִיד. veamar raba bar rav houna: ha tsourba mérabanan veam haarets deit leou dina bahadé hadadé, la likdom tsourba mérabanan velitév, michoum demi'hazé keman desadar léh ledinéh. vela amaran ela dela kevia léh idanéh, aval kevia léh idanéh – lét lan bah; mémar amar: beidanéh terid.
9. וְאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: הַאי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן דְּיָדַע בְּסָהֲדוּתָא, וְזִילָא בֵּיהּ מִילְּתָא לְמֵיזַל לְבֵי דַיָּינָא דְּזוּטַר מִינֵּיהּ לְאַסְהוֹדֵי קַמֵּיהּ – לָא לֵיזִיל. אָמַר רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: מָצָא שַׂק אוֹ קוּפָּה וְאֵין דַּרְכּוֹ לִיטּוֹל – הֲרֵי זֶה לֹא יִטּוֹל. veamar raba bar rav houna: ha tsourba mérabanan deyada besahadouta, vezila béh mileta lemézal levé dayana dezoutar minéh leasodé kaméh – la lézil. amar rav chicha beréh derav idi, af anan namé tenéna: matsa sak o koupa veén darko litol – haré ze lo yitol.
10. הָנֵי מִילֵּי בְּמָמוֹנָא, אֲבָל בְּאִיסּוּרָא – ״אֵין חׇכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה׳״; כׇּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חִלּוּל ה׳ – אֵין חוֹלְקִין כָּבוֹד לְרַב. hané milé bemamona, aval beisoura – "én 'hokhma veén tevouna veén étsa leneged h'"; kol makom cheyéch bo 'hiloul h' – én 'holkin kavod lerav.
11. רַב יֵימַר הֲוָה יָדַע לֵיהּ סָהֲדוּתָא לְמָר זוּטְרָא. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּאַמֵּימָר, אוֹתְבִינְהוּ לְכוּלְּהוּ. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְאַמֵּימָר, וְהָאָמַר עוּלָּא: מַחְלוֹקֶת בְּבַעֲלֵי דִינִין, אֲבָל בְּעֵדִים – דִּבְרֵי הַכֹּל בַּעֲמִידָה! אֲמַר לֵיהּ: הַאי עֲשֵׂה וְהַאי עֲשֵׂה, וַעֲשֵׂה דִּכְבוֹד תּוֹרָה עָדִיף. rav yémar hava yada léh sahadouta lemar zoutra. ata lekaméh deamémar, otvinou lekhouleou. amar léh rav aché leamémar, vehaamar oula: ma'hloket bevaalé dinin, aval beédim – divré hakol baamida! amar léh: ha asé veha asé, vaasé dikhvod tora adif.
12. (סִימָן: סָנֵיגָרוֹן, בּוּר, גְּזֵלַת, מִרְמָה) (siman: sanégaron, bour, gezélat, mirma)
13. תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִן לַדַּיָּין שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה סָנִיגָרוֹן לִדְבָרָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק״. וּמִנַּיִן לַדַּיָּין שֶׁלֹּא יֵשֵׁב תַּלְמִיד בּוּר לְפָנָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק״. tanou rabanan: minayin ladayan chelo yaase sanigaron lidvara? talmoud lomar: "midevar cheker tir'hak". ouminayin ladayan chelo yéchév talmid bour lefana? talmoud lomar: "midevar cheker tir'hak".
14. מִנַּיִן לַדַּיָּין שֶׁיּוֹדֵעַ לַחֲבֵירוֹ שֶׁהוּא גַּזְלָן, וְכֵן עֵד שֶׁיּוֹדֵעַ בַּחֲבֵירוֹ שֶׁהוּא גַּזְלָן – מִנַּיִן שֶׁלֹּא יִצְטָרֵף עִמּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק״. minayin ladayan cheyodéa la'havéro cheou gazlan, vekhén éd cheyodéa ba'havéro cheou gazlan – minayin chelo yitstaréf imo? talmoud lomar: "midevar cheker tir'hak".
15. מִנַּיִן לַדַּיָּין שֶׁיּוֹדֵעַ בַּדִּין שֶׁהוּא מְרוּמֶּה, שֶׁלֹּא יֹאמַר: הוֹאִיל וְהָעֵדִים מְעִידִין – אֶחְתְּכֶנּוּ, וִיהֵא minayin ladayan cheyodéa badin cheou meroume, chelo yomar: hoil vehaédim meidin – e'htekhenou, vihé

Daf 31a

1. קוֹלָר תָּלוּי בְּצַוַּאר עֵדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחַק״. kolar talou betsavar édim? talmoud lomar: "midevar cheker tir'hak".
2. (סִימָן: תְּלָתָא תַּלְמִיד, וּתְלָת בַּעֲלֵי חוֹב, סְמַרְטוּט שׁוֹמֵעַ וּמַטְעִים) (siman: telata talmid, outlat baalé 'hov, semartout choméa oumatim)
3. מִנַּיִן לְתַלְמִיד שֶׁיּוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ וְרוֹאֶה זְכוּת לֶעָנִי וְחוֹב לֶעָשִׁיר – מִנַּיִן שֶׁלֹּא יִשְׁתּוֹק? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק״. minayin letalmid cheyochév lifné rabo veroe zekhout leani ve'hov leachir – minayin chelo yichtok? talmoud lomar: "midevar cheker tir'hak".
4. מִנַּיִן לְתַלְמִיד שֶׁרוֹאֶה אֶת רַבּוֹ שֶׁטּוֹעֶה בַּדִּין, שֶׁלֹּא יֹאמַר: אַמְתִּין לוֹ עַד שֶׁיִּגְמְרֶנּוּ; וְאֶסְתְּרֶנּוּ וְאֶבְנֶנּוּ מִשֶּׁלִּי, כְּדֵי שֶׁיִּקָּרֵא הַדִּין עַל שְׁמִי? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק״. minayin letalmid cheroe et rabo chetoe badin, chelo yomar: amtin lo ad cheyigmerenou; veesterenou veevnenou micheli, kedé cheyikaré hadin al chemi? talmoud lomar: "midevar cheker tir'hak".
5. מִנַּיִן לְתַלְמִיד שֶׁאָמַר לוֹ רַבּוֹ: יוֹדֵעַ אַתָּה בִּי שֶׁאִם נוֹתְנִין לִי מֵאָה מָנֶה אֵינִי מְבַדֶּה; מָנֶה יֵשׁ לִי אֵצֶל פְּלוֹנִי, וְאֵין לִי עָלָיו אֶלָּא עֵד אֶחָד – מִנַּיִן שֶׁלֹּא יִצְטָרֵף עִמּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק״. minayin letalmid cheamar lo rabo: yodéa ata bi cheim notnin li méa mane éni mevade; mane yéch li étsel peloni, veén li ala ela éd e'had – minayin chelo yitstaréf imo? talmoud lomar: "midevar cheker tir'hak".
6. הַאי מִ״דְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק״ נָפְקָא?! הָא וַדַּאי שַׁקּוֹרֵי קָא מְשַׁקֵּר, וְרַחֲמָנָא אָמַר: ״לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר״! אֶלָּא כְּגוֹן דַּאֲמַר לֵיהּ: וַדַּאי חַד סָהֲדָא אִית לִי, וְתָא אַתָּה קוּם הָתָם וְלָא תֵּימָא וְלָא מִידֵּי, דְּהָא לָא מַפְּקַתְּ מִפּוּמָּךְ שִׁקְרָא – אֲפִילּוּ הָכִי אָסוּר, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק״. ha mi"devar cheker tir'hak" nafka?! ha vada chakoré ka mechakér, vera'hamana amar: "lo taane veréakha éd chaker"! ela kegon daamar léh: vada 'had sahada it li, veta ata koum hatam vela téma vela midé, deha la mapekate mipoumakh chikra – afilou hakhi asour, michoum cheneemar: "midevar cheker tir'hak".
7. מִנַּיִן לַנּוֹשֶׁה בַּחֲבֵירוֹ מָנֶה, שֶׁלֹּא יֹאמַר: אֶטְעָנֶנּוּ בְּמָאתַיִם – כְּדֵי שֶׁיּוֹדֶה לִי בְּמָנֶה, וְיִתְחַיֵּיב לִי שְׁבוּעָה, וַאֲגַלְגֵּל עָלָיו שְׁבוּעָה מִמָּקוֹם אַחֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק״. minayin lanoche ba'havéro mane, chelo yomar: etanenou bematayim – kedé cheyode li bemane, veyit'hayév li chevoua, vaagalgél ala chevoua mimakom a'hér? talmoud lomar: "midevar cheker tir'hak".
8. מִנַּיִן לַנּוֹשֶׁה בַּחֲבֵירוֹ מָנֶה וּטְעָנוֹ מָאתַיִם, שֶׁלֹּא יֹאמַר: אֶכְפְּרֶנּוּ בְּבֵית דִּין וְאוֹדֶה לוֹ חוּץ לְבֵית דִּין, כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתְחַיֵּיב לוֹ שְׁבוּעָה וְלֹא יְגַלְגֵּל עָלַי שְׁבוּעָה מִמָּקוֹם אַחֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק״. minayin lanoche ba'havéro mane outano matayim, chelo yomar: ekhperenou bevét din veode lo 'houts levét din, kedé chelo et'hayév lo chevoua velo yegalgél ala chevoua mimakom a'hér? talmoud lomar: "midevar cheker tir'hak".
9. מִנַּיִן לִשְׁלֹשָׁה שֶׁנּוֹשִׁין מָנֶה בְּאֶחָד, שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד בַּעַל דִּין וּשְׁנַיִם עֵדִים, כְּדֵי שֶׁיּוֹצִיאוּ מָנֶה וְיַחְלוֹקוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק״. minayin lichlocha chenochin mane bee'had, chelo yehé e'had baal din ouchnayim édim, kedé cheyotsiou mane veya'hlokou? talmoud lomar: "midevar cheker tir'hak".
10. מִנַּיִן לִשְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ לַדִּין, אֶחָד לָבוּשׁ סְמַרְטוּטִין וְאֶחָד לָבוּשׁ אִיצְטְלִית בַּת מֵאָה מָנֶה, שֶׁאוֹמְרִין לוֹ: לְבוֹשׁ כְּמוֹתוֹ אוֹ הַלְבִּישֵׁהוּ כְּמוֹתְךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק״. כִּי הֲווֹ אָתוּ לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא בַּר רַב הוּנָא, אֲמַר לְהוּ: שְׁלוּפוּ פּוּזְמוּקַיְיכוּ וְחוּתוּ לְדִינָא. minayin lichnayim chebaou ladin, e'had lavouch semartoutin vee'had lavouch itstelit bat méa mane, cheomrin lo: levoch kemoto o halbichéou kemotkha? talmoud lomar: "midevar cheker tir'hak". ki hao atou lekaméh derava bar rav houna, amar leou: cheloufou pouzmoukaykhou ve'houtou ledina.
11. מִנַּיִן לְדַיָּין שֶׁלֹּא יִשְׁמַע דִּבְרֵי בַּעַל דִּין (חֲבֵירוֹ) קוֹדֶם שֶׁיָּבֹא בַּעַל דִּין חֲבֵירוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק״. minayin ledayan chelo yichma divré baal din ('havéro) kodem cheyavo baal din 'havéro? talmoud lomar: "midevar cheker tir'hak".
12. מִנַּיִן לְבַעַל דִּין שֶׁלֹּא יַטְעִים דְּבָרָיו לַדַּיָּין קוֹדֶם שֶׁיָּבֹא בַּעַל דִּין חֲבֵירוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק״. רַב כָּהֲנָא מַתְנֵי מִ״לֹּא תִשָּׂא״ – ״לֹא תַשִּׂיא״. minayin levaal din chelo yatim devara ladayan kodem cheyavo baal din 'havéro? talmoud lomar: "midevar cheker tir'hak". rav kahana matné mi"lo tisa" – "lo tasi".
13. ״וַאֲשֶׁר לֹא טוֹב עָשָׂה בְּתוֹךְ עַמָּיו״ – רַב אָמַר: זֶה הַבָּא בְּהַרְשָׁאָה, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: זֶה הַלּוֹקֵחַ שָׂדֶה שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ עֲסִיקִין. "vaacher lo tov asa betokh ama" – rav amar: ze haba beharchaa, ouchmouél amar: ze haloké'ha sade cheyéch aleha asikin.
14. אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בִּרְאוּיִן לְהָעִיד כּוּ׳. לְאַפּוֹקֵי מַאי? אָמַר רַב פָּפָּא: לְאַפּוֹקֵי מֶלֶךְ. וְרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: לְאַפּוֹקֵי מְשַׂחֵק בְּקוּבְיָא. énah noheget ela birouyin lehaid kou'. leapoké ma? amar rav papa: leapoké melekh. verav a'ha bar yaakov amar: leapoké mesa'hék bekouvya.
15. מַאן דְּאָמַר מְשַׂחֵק בְּקוּבְיָא – כׇּל שֶׁכֵּן מֶלֶךְ; וּמַאן דְּאָמַר מֶלֶךְ – אֲבָל מְשַׂחֵק בְּקוּבְיָא, מִדְּאוֹרָיְיתָא מִחְזָא חֲזֵי, וְרַבָּנַן הוּא דְּפַסְלוּהוּ. man deamar mesa'hék bekouvya – kol chekén melekh; ouman deamar melekh – aval mesa'hék bekouvya, mideorayta mi'hza 'hazé, verabanan hou defaslouou.
16. בִּפְנֵי בֵּית דִּין וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין כּוּ׳. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? bifné bét din vechelo bifné bét din kou'. bema kamipalgi?
17. אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא: בְּדוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ – בְּדוּן מִינַּהּ וְאוֹקֵי בְאַתְרַהּ קָא מִיפַּלְגִי. amrouha rabanan kaméh derav papa: bedoun minah ouminah – bedoun minah veoké veatrah ka mipalgi.
18. רַבִּי מֵאִיר סָבַר: דּוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ מִפִּקָּדוֹן; מָה פִּקָּדוֹן – מוּשְׁבָּע מִפִּי עַצְמוֹ חַיָּיב, אַף עֵדוּת – מוּשְׁבָּע מִפִּי עַצְמוֹ חַיָּיב, וּמִינַּהּ, מָה פִּקָּדוֹן – בֵּין בְּבֵית דִּין וּבֵין שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין, אַף עֵדוּת – בֵּין בְּבֵית דִּין וּבֵין שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין. rabi méir savar: doun minah ouminah mipikadon; ma pikadon – mouchba mipi atsmo 'hayav, af édout – mouchba mipi atsmo 'hayav, ouminah, ma pikadon – bén bevét din ouvén chelo bevét din, af édout – bén bevét din ouvén chelo bevét din.
19. וְרַבָּנַן סָבְרִי: דּוּן מִינַּהּ וְאוֹקֵי בְּאַתְרַהּ; מָה פִּקָּדוֹן – מוּשְׁבָּע מִפִּי עַצְמוֹ חַיָּיב, אַף עֵדוּת – מוּשְׁבָּע מִפִּי עַצְמוֹ חַיָּיב. וְאוֹקֵי בְּאַתְרַהּ: מָה מוּשְׁבָּע מִפִּי אֲחֵרִים – בְּבֵית דִּין אִין, שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין לָא; אַף מוּשְׁבָּע מִפִּי עַצְמוֹ – בְּבֵית דִּין אִין, שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין לָא. verabanan savri: doun minah veoké beatrah; ma pikadon – mouchba mipi atsmo 'hayav, af édout – mouchba mipi atsmo 'hayav. veoké beatrah: ma mouchba mipi a'hérim – bevét din in, chelo bevét din la; af mouchba mipi atsmo – bevét din in, chelo bevét din la.

Daf 31b

1. אֲמַר לְהוּ רַב פָּפָּא: אִי מִפִּקָּדוֹן גָּמְרִי לַהּ רַבָּנַן, דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּדוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ. amar leou rav papa: i mipikadon gamri lah rabanan, dekhoulé alma la peligi dedoun minah ouminah.
2. אֶלָּא הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבָּנַן – דְּמַיְיתוּ לַהּ בְּקַל וָחוֹמֶר: וּמָה מִפִּי אֲחֵרִים חַיָּיב, מִפִּי עַצְמוֹ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! ela haynou tama derabanan – demaytou lah bekal va'homer: ouma mipi a'hérim 'hayav, mipi atsmo lo kol chekén?!
3. וּמִדְּמַיְיתוּ לַהּ מִקַּל וָחוֹמֶר – דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן: מָה מוּשְׁבָּע מִפִּי אֲחֵרִים – בְּבֵית דִּין אִין, שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין לָא; אַף מוּשְׁבָּע מִפִּי עַצְמוֹ – בִּפְנֵי בֵּית דִּין אִין, שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין לָא. oumidemaytou lah mikal va'homer – dayo laba min hadin lihot kanidon: ma mouchba mipi a'hérim – bevét din in, chelo bevét din la; af mouchba mipi atsmo – bifné bét din in, chelo bifné bét din la.
4. אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרַב פָּפָּא: מִי מָצֵית אָמְרַתְּ דְּלָאו בְּדוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ פְּלִיגִי?! וְהָתְנַן גַּבֵּי פִּקָּדוֹן: שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן נוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וּבְנָשִׁים, בִּרְחוֹקִין וּבִקְרוֹבִין, בִּכְשֵׁרִין וּבִפְסוּלִין, בִּפְנֵי בֵּית דִּין וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין – מִפִּי עַצְמוֹ; וּמִפִּי אֲחֵרִים אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיִּכְפּוֹר בּוֹ בְּבֵית דִּין. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין מִפִּי עַצְמוֹ וּבֵין מִפִּי אֲחֵרִים – כֵּיוָן שֶׁכָּפַר בּוֹ חַיָּיב. amarou léh rabanan lerav papa: mi matsét amrate dela bedoun minah ouminah peligi?! vehatnan gabé pikadon: chevouat hapikadon noheget baanachim ouvnachim, bir'hokin ouvikrovin, bikhchérin ouvifsoulin, bifné bét din vechelo bifné bét din – mipi atsmo; oumipi a'hérim éno 'hayav ad cheyikhpor bo bevét din. divré rabi méir. va'hakhamim omrim: bén mipi atsmo ouvén mipi a'hérim – kévan chekafar bo 'hayav.
5. מוּשְׁבָּע מִפִּי אֲחֵרִים בְּפִקָּדוֹן מְנָא לְהוּ לְרַבָּנַן דְּחַיָּיב? לָאו דְּגָמְרִי לַהּ מֵעֵדוּת – וּשְׁמַע מִינַּהּ בְּדוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ פְּלִיגִי? mouchba mipi a'hérim befikadon mena leou lerabanan de'hayav? la degamri lah méédout – ouchma minah bedoun minah ouminah peligi?
6. מֵהַהִיא – אִין; מֵהָא – לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינַּהּ. méhahi – in; méha – léka lemichma minah.
7. וְחַיָּיבִין עַל זְדוֹן הַשְּׁבוּעָה. מְנָהָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: בְּכוּלָּן נֶאֱמַר בָּהֶן ״וְנֶעְלַם״, וְכָאן לֹא נֶאֱמַר בָּהּ ״וְנֶעְלַם״; לְחַיֵּיב עַל הַמֵּזִיד כַּשּׁוֹגֵג. ve'hayavin al zedon hachevoua. menahané milé? detanou rabanan: bekhoulan neemar bahen "venelam", vekhan lo neemar bah "venelam"; le'hayév al hamézid kachogég.
8. וְעַל שִׁגְגָתָהּ עִם זְדוֹן הָעֵדוּת. הֵיכִי דָּמֵי שִׁגְגָתָהּ עִם זְדוֹן הָעֵדוּת? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּאוֹמֵר ״יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁשְּׁבוּעָה זוֹ אֲסוּרָה, אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם חַיָּיבִין עָלֶיהָ קׇרְבָּן אִם לֹא״. veal chiggatah im zedon haédout. hékhi damé chiggatah im zedon haédout? amar rav yeouda amar rav: beomér "yodéa ani chechevoua zo asoura, aval éni yodéa im 'hayavin aleha korban im lo".
9. וְאֵין חַיָּיבִין עַל שִׁגְגָתָהּ גְּרֵידְתָּא. לֵימָא תְּנֵינָא לִדְרַב כָּהֲנָא וּדְרַב אַסִּי? veén 'hayavin al chiggatah gerédta. léma tenéna lidrav kahana oudrav asi?
10. לָא; אַף עַל גַּב דִּתְנַן, אִיצְטְרִיךְ; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הָכָא הוּא דְּלָא כְּתִיב ״וְנֶעְלַם״ דְּבָעֵינַן שׁוֹגֵג דּוּמְיָא דְּמֵזִיד; אֲבָל הָתָם דִּכְתִיב ״וְנֶעְלַם״, אֲפִילּוּ שִׁגְגָתָהּ כֹּל דְּהוּ; קָא מַשְׁמַע לַן. la; af al gav ditnan, itsterikh; salka datakh aména: hakha hou dela ketiv "venelam" devaénan chogég doumya demézid; aval hatam dikhtiv "venelam", afilou chiggatah kol deou; ka machma lan.
11. מַתְנִי׳ שְׁבוּעַת הָעֵדוּת כֵּיצַד? אָמַר לִשְׁנַיִם: ״בּוֹאוּ וְהַעִידוּנִי״; ״שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת״, אוֹ שֶׁאָמְרוּ לוֹ ״אֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת״; ״מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם״, וְאָמְרוּ: ״אָמֵן״ – הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּיבִין. matni' chevouat haédout kétsad? amar lichnayim: "boou vehaidouni"; "chevoua cheén anou yodin lekha édout", o cheamrou lo "én anou yodin lekha édout"; "machbia ani alékhem", veamrou: "amén" – haré élou 'hayavin.
12. הִשְׁבִּיעַ עֲלֵיהֶם חָמֵשׁ פְּעָמִים חוּץ לְבֵית דִּין, וּבָאוּ לְבֵית דִּין וְהוֹדוּ – פְּטוּרִין. כָּפְרוּ – חַיָּיבִין עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. הִשְׁבִּיעַ עֲלֵיהֶן חָמֵשׁ פְּעָמִים בִּפְנֵי בֵּית דִּין וְכָפְרוּ – אֵינָן חַיָּיבִין אֶלָּא אַחַת. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מָה טַעַם? הוֹאִיל וְאֵינָם יְכוֹלִין לַחְזוֹר וּלְהוֹדוֹת. hichbia aléhem 'haméch peamim 'houts levét din, ouvaou levét din veodou – petourin. kafrou – 'hayavin al kol a'hat vea'hat. hichbia aléhen 'haméch peamim bifné bét din vekhafrou – énan 'hayavin ela a'hat. amar rabi chimon: ma taam? hoil veénam yekholin la'hzor oulodot.
13. כָּפְרוּ שְׁנֵיהֶן כְּאֶחָד – שְׁנֵיהֶן חַיָּיבִין. בְּזֶה אַחַר זֶה – הָרִאשׁוֹן חַיָּיב וְהַשֵּׁנִי פָּטוּר. כָּפַר אֶחָד וְהוֹדָה אֶחָד – הַכּוֹפֵר חַיָּיב. kafrou chenéhen kee'had – chenéhen 'hayavin. beze a'har ze – harichon 'hayav vehachéni patour. kafar e'had veoda e'had – hakofér 'hayav.
14. הָיוּ שְׁתֵּי כִּיתֵּי עֵדִים, כָּפְרָה הָרִאשׁוֹנָה וְאַחַר כָּךְ כָּפְרָה הַשְּׁנִיָּה – שְׁתֵּיהֶן חַיָּיבוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהָעֵדוּת יְכוֹלָה לְהִתְקַיֵּים בִּשְׁתֵּיהֶן. haou cheté kité édim, kafra harichona vea'har kakh kafra hacheniya – chetéhen 'hayavot, mipené chehaédout yekhola lehitkayém bichtéhen.
15. גְּמָ׳ אָמַר שְׁמוּאֵל: רָאוּהוּ שֶׁרָץ אַחֲרֵיהֶן, אָמְרוּ לוֹ: ״מָה אַתָּה רָץ אַחֲרֵינוּ? שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לָךְ עֵדוּת״ – פְּטוּרִין, עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ מִפִּיו. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: שִׁילַּח בְּיַד עַבְדּוֹ, אוֹ שֶׁאָמַר לָהֶן הַנִּתְבָּע: ״מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם, שֶׁאִם אַתֶּם יוֹדְעִין לוֹ עֵדוּת – שֶׁתָּבוֹאוּ וּתְעִידוּהוּ״ – הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִים, gema' amar chemouél: raouou cherats a'haréhen, amrou lo: "ma ata rats a'harénou? chevoua cheén anou yodin lakh édout" – petourin, ad cheyichmeou mipi. ma ka machma lan? tenéna: chila'h beyad avdo, o cheamar lahen hanitba: "machbia ani alékhem, cheim atem yodin lo édout – chetavoou outidouou" – haré élou petourim,

Daf 32a

1. עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ מִפִּי הַתּוֹבֵעַ! ad cheyichmeou mipi hatovéa!
2. רָץ אַחֲרֵיהֶן אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ; סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: כֵּיוָן דְּרָץ אַחֲרֵיהֶן – כְּמַאן דְּאָמַר לְהוּ דָּמֵי; קָא מַשְׁמַע לַן. rats a'haréhen itsterikha léh; salka datakh aména: kévan derats a'haréhen – keman deamar leou damé; ka machma lan.
3. וְהָא נָמֵי תְּנֵינָא: שְׁבוּעַת הָעֵדוּת כֵּיצַד? אָמַר לְעֵדִים ״בּוֹאוּ וְהַעִידוּנִי״, ״שְׁבוּעָה״ כּוּ׳ – אָמַר אִין, לָא אָמַר לָא! veha namé tenéna: chevouat haédout kétsad? amar leédim "boou vehaidouni", "chevoua" kou' – amar in, la amar la!
4. ״אָמַר״ לָאו דַּוְקָא. "amar" la davka.
5. דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, גַּבֵּי פִּקָּדוֹן דְּקָתָנֵי: שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן כֵּיצַד? אָמַר לוֹ: ״תֵּן לִי פִּקָּדוֹן שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ״ ; הָכָא נָמֵי – אָמַר אִין, לָא אָמַר לָא?! הָא ״וְכִחֶשׁ בַּעֲמִיתוֹ״ כֹּל דְּהוּ! dei la téma hakhi, gabé pikadon dekatané: chevouat hapikadon kétsad? amar lo: "tén li pikadon cheyéch li beyadkha" ; hakha namé – amar in, la amar la?! ha "vekhi'hech baamito" kol deou!
6. אֶלָּא ״אָמַר״ לָאו דַּוְקָא; הָכָא נָמֵי לָאו דַּוְקָא. ela "amar" la davka; hakha namé la davka.
7. הַאי מַאי? אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא ״אָמַר״ דְּהָכָא דַּוְקָא – תְּנָא הָתָם אַטּוּ הָכָא. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לָא ״אָמַר״ דְּהָתָם דַּוְקָא וְלָא ״אָמַר״ דְּהָכָא דַּוְקָא – ״אָמַר״ ״אָמַר״ לְמָה לִי לְמִיתְנְיַיהּ? ha ma? i amrate bichlama "amar" dehakha davka – tena hatam atou hakha. ela i amrate la "amar" dehatam davka vela "amar" dehakha davka – "amar" "amar" lema li lemitneyah?
8. דִּלְמָא אוֹרְחָא דְּמִילְּתָא קָא מַשְׁמַע לַן. dilma or'ha demileta ka machma lan.
9. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל: רָאוּהוּ שֶׁבָּא אַחֲרֵיהֶן, אָמְרוּ לוֹ: ״מָה אַתָּה בָּא אַחֲרֵינוּ? שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לָךְ עֵדוּת״ – פְּטוּרִין. וְאִם בְּפִקָּדוֹן – חַיָּיבִים. tanya kevatéh dichmouél: raouou cheba a'haréhen, amrou lo: "ma ata ba a'harénou? chevoua cheén anou yodin lakh édout" – petourin. veim befikadon – 'hayavim.
10. הִשְׁבִּיעַ עֲלֵיהֶן חֲמִשָּׁה פְּעָמִים כּוּ׳. hichbia aléhen 'hamicha peamim kou'.
11. מְנָלַן דְּאַכְּפִירָה בְּבֵית דִּין הוּא דִּמְחַיְּיבִי, אַחוּץ לְבֵית דִּין לָא מִחַיְּיבִי? menalan deakefira bevét din hou dim'hayevi, a'houts levét din la mi'hayevi?
12. אָמַר אַבָּיֵי, אָמַר קְרָא: ״אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ״ – לֹא אָמַרְתִּי לְךָ אֶלָּא בִּמְקוֹם שֶׁאִילּוּ מַגִּיד זֶה, מִתְחַיֵּיב זֶה מָמוֹן. amar abayé, amar kera: "im lo yagid venasa aono" – lo amarti lekha ela bimkom cheilou magid ze, mit'hayév ze mamon.
13. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: אִי הָכִי, אֵימָא שְׁבוּעָה גּוּפַאּ – בְּבֵית דִּין אֵין, וְשֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין לָא! amar léh rav papa leabayé: i hakhi, éma chevoua goufa – bevét din én, vechelo bevét din la!
14. לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דְּתַנְיָא: ״לְאַחַת״ – לְחַיֵּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בְּבֵית דִּין, מִי מְחַיֵּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת?! וְהָתְנַן: הִשְׁבִּיעַ עֲלֵיהֶן חֲמִשָּׁה פְּעָמִים בִּפְנֵי בֵּית דִּין וְכָפְרוּ – אֵין חַיָּיבִין אֶלָּא אַחַת. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מָה טַעַם? הוֹאִיל וְאֵינָם יְכוֹלִין לַחְזוֹר וּלְהוֹדוֹת. אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: שְׁבוּעָה – חוּץ לְבֵית דִּין, כְּפִירָה – בְּבֵית דִּין? la salka datakh, detanya: "lea'hat" – le'hayév al kol a'hat vea'hat. vei salka datakh bevét din, mi me'hayév al kol a'hat vea'hat?! vehatnan: hichbia aléhen 'hamicha peamim bifné bét din vekhafrou – én 'hayavin ela a'hat. amar rabi chimon: ma taam? hoil veénam yekholin la'hzor oulodot. ela la chema minah: chevoua – 'houts levét din, kefira – bevét din?
15. כָּפְרוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת – חַיָּיבִין. הָא אִי אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם? kafrou chenéhen kea'hat – 'hayavin. ha i efchar letsamtsém?
16. אָמַר רַב חִסְדָּא: הָא מַנִּי – רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הִיא, דְּאָמַר אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם. amar rav 'hisda: ha mani – rabi yosé hagelili hi, deamar efchar letsamtsém.
17. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, כְּגוֹן שֶׁכָּפְרוּ שְׁנֵיהֶן בְּתוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר – וְתוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר כְּדִיבּוּר דָּמֵי. rabi yo'hanan amar: afilou téma rabanan, kegon chekafrou chenéhen betokh kedé dibour – vetokh kedé dibour kedibour damé.
18. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא: מִכְּדִי תּוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר כַּמָּה הָוֵי – כְּדֵי שְׁאֵילַת תַּלְמִיד לָרַב, אִיכָּא דְּאָמְרִי: כְּדֵי שְׁאֵילַת הָרַב לַתַּלְמִיד; עַד דְּאָמְרִי ״שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לָךְ עֵדוּת״, טוּבָא הָוֵי! אֲמַר לֵיהּ: כׇּל אֶחָד וְאֶחָד תּוֹךְ דִּיבּוּרוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ. amar léh rav a'ha midifti leravina: mikedi tokh kedé dibour kama havé – kedé cheélat talmid larav, ika deamri: kedé cheélat harav latalmid; ad deamri "chevoua cheén anou yodin lakh édout", touva havé! amar léh: kol e'had vee'had tokh dibouro chel 'havéro.
19. בְּזֶה אַחַר זֶה – הָרִאשׁוֹן חַיָּיב וְהַשֵּׁנִי פָּטוּר. מַתְנִיתִין דְּלָא כִּי הַאי תַּנָּא – דְּתַנְיָא: מַשְׁבִּיעַ עֵד אֶחָד – פָּטוּר, וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מְחַיֵּיב. beze a'har ze – harichon 'hayav vehachéni patour. matnitin dela ki ha tana – detanya: machbia éd e'had – patour, verabi elazar berabi chimon me'hayév.
20. לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – דְּמָר סָבַר: עֵד אֶחָד כִּי אָתֵא – לִשְׁבוּעָה הוּא דְּקָא אָתֵא; וּמָר סָבַר: עֵד אֶחָד כִּי אֲתָא – לְמָמוֹנָא קָא אָתֵא? léma beha kamipalgi – demar savar: éd e'had ki até – lichvoua hou deka até; oumar savar: éd e'had ki ata – lemamona ka até?
21. וְתִיסְבְּרָא?! הָאָמַר אַבָּיֵי: הַכֹּל מוֹדִים בְּעֵד סוֹטָה, וְהַכֹּל מוֹדִים בְּעֵדֵי סוֹטָה, וּמַחְלוֹקֶת בְּעֵדֵי סוֹטָה; הַכֹּל מוֹדִים בְּעֵד אֶחָד, וְהַכֹּל מוֹדִים בְּעֵד שֶׁכְּנֶגְדּוֹ חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה. vetisbera?! haamar abayé: hakol modim beéd sota, vehakol modim beédé sota, ouma'hloket beédé sota; hakol modim beéd e'had, vehakol modim beéd chekenegdo 'hachoud al hachevoua.
22. אֶלָּא דְּכוּלֵּי עָלְמָא עֵד אֶחָד כִּי אָתֵי – לִשְׁבוּעָה קָא אָתֵי; וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי: מָר סָבַר דָּבָר הַגּוֹרֵם לְמָמוֹן – כְּמָמוֹן דָּמֵי, וּמָר סָבַר לָאו כְּמָמוֹן דָּמֵי. ela dekhoulé alma éd e'had ki até – lichvoua ka até; vehakha beha kamipalgi: mar savar davar hagorém lemamon – kemamon damé, oumar savar la kemamon damé.
23. גּוּפָא – אָמַר אַבָּיֵי: הַכֹּל מוֹדִים בְּעֵד סוֹטָה, וְהַכֹּל מוֹדִים בְּעֵדֵי סוֹטָה, וּמַחְלוֹקֶת בְּעֵדֵי סוֹטָה; הַכֹּל מוֹדִים בְּעֵד אֶחָד, וְהַכֹּל מוֹדִים בְּעֵד שֶׁכְּנֶגְדּוֹ חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה. goufa – amar abayé: hakol modim beéd sota, vehakol modim beédé sota, ouma'hloket beédé sota; hakol modim beéd e'had, vehakol modim beéd chekenegdo 'hachoud al hachevoua.
24. הַכֹּל מוֹדִים בְּעֵד סוֹטָה – שֶׁחַיָּיב, בְּעֵד טוּמְאָה; דְּרַחֲמָנָא הֵימְנֵיהּ, דִּכְתִיב ״וְעֵד אֵין בָּהּ״ – כֹּל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ. hakol modim beéd sota – che'hayav, beéd touma; dera'hamana hémnéh, dikhtiv "veéd én bah" – kol cheyéch bah.
25. וְהַכֹּל מוֹדִים בְּעֵדֵי סוֹטָה – שֶׁפָּטוּר, בְּעֵדֵי קִינּוּי; דְּהָוֵה גּוֹרֵם דְּגוֹרֵם. vehakol modim beédé sota – chepatour, beédé kinou; dehavé gorém degorém.

Daf 32b

1. וּמַחְלוֹקֶת בְּעֵדֵי סוֹטָה – בְּעֵדֵי סְתִירָה; מָר סָבַר: דָּבָר הַגּוֹרֵם לְמָמוֹן כְּמָמוֹן דָּמֵי – וְחַיָּיב, וּמָר סָבַר: לָאו כְּמָמוֹן דָּמֵי – וּפָטוּר. ouma'hloket beédé sota – beédé setira; mar savar: davar hagorém lemamon kemamon damé – ve'hayav, oumar savar: la kemamon damé – oufatour.
2. הַכֹּל מוֹדִים בְּשֶׁכְּנֶגְדּוֹ חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה, הַכֹּל מוֹדִים בְּעֵד אֶחָד דְּרַבִּי אַבָּא. hakol modim bechekenegdo 'hachoud al hachevoua, hakol modim beéd e'had derabi aba.
3. הַכֹּל מוֹדִים בְּשֶׁכְּנֶגְדּוֹ חָשׁוּד עַל הַשְּׁבוּעָה – דַּחֲשִׁיד מַאן? אִילֵימָא דַּחֲשִׁיד לֹוֶה, דְּאָמַר לֵיהּ מַלְוֶה: אִי אֲתֵית אַסְהֵדְתְּ לִי, הֲוָה מִשְׁתְּבַעְנָא וְשָׁקֵילְנָא; וְלֵימָא לֵיהּ: מִי יֵימַר דְּמִשְׁתְּבַעְתְּ? hakol modim bechekenegdo 'hachoud al hachevoua – da'hachid man? iléma da'hachid love, deamar léh malve: i atét ashédte li, hava michtevana vechakélna; veléma léh: mi yémar demichtevate?
4. אֶלָּא כְּגוֹן שֶׁשְּׁנֵיהֶן חֲשׁוּדֵין, דְּאָמַר מָר: חָזְרָה שְׁבוּעָה לַמְחוּיָּב לָהּ, וּמִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִישָּׁבַע – מְשַׁלֵּם. ela kegon chechenéhen 'hachoudén, deamar mar: 'hazra chevoua lam'houyav lah, oumitokh cheéno yakhol lichava – mechalém.
5. הַכֹּל מוֹדִים בְּעֵד אֶחָד דְּרַבִּי אַבָּא – דְּהָהוּא גַּבְרָא דַּחֲטַף נְסָכָא מֵחַבְרֵיהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי, הֲוָה יָתֵיב רַבִּי אַבָּא קַמֵּיהּ; אֲזַל אַיְיתִי חַד סָהֲדָא דְּמִיחְטָף חַטְפַהּ מִינֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ: ״אִין, חֲטַפִי – וְדִידִי חֲטַפִי״. hakol modim beéd e'had derabi aba – dehaou gavra da'hataf nesakha mé'havréh. ata lekaméh derabi amé, hava yatév rabi aba kaméh; azal ayti 'had sahada demi'htaf 'hatfah minéh. amar léh: "in, 'hatafi – vedidi 'hatafi".
6. אָמַר רַבִּי אַמֵּי: הֵיכִי (לִדַיְּינֵי) [לִידַיְּינוּהּ] דַּיָּינֵי לְהַאי דִּינָא? לִישַׁלֵּם – לֵיכָּא תְּרֵי סָהֲדִי! לִיפְטְרֵיהּ – הָא אִיכָּא חַד סָהֲדָא דְּמִחְטָף חֲטַף! לִישְׁתְּבַע – כֵּיוָן דְּאָמַר ״אֵין, חֲטַפִי – וְדִידִי חֲטַפִי״, הָוֵה לֵיהּ כְּגַזְלָן! אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא: הָוֵה לֵיהּ מְחוּיָּב שְׁבוּעָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לִישָּׁבַע, וְכׇל הַמְחוּיָּב שְׁבוּעָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לִישָּׁבַע – מְשַׁלֵּם. amar rabi amé: hékhi (lidayené) [lidayenouh] dayané leha dina? lichalém – léka teré sahadi! lifteréh – ha ika 'had sahada demi'htaf 'hataf! lichteva – kévan deamar "én, 'hatafi – vedidi 'hatafi", havé léh kegazlan! amar léh rabi aba: havé léh me'houyav chevoua veéno yakhol lichava, vekhol ham'houyav chevoua veéno yakhol lichava – mechalém.
7. אָמַר רַב פָּפָּא: הַכֹּל מוֹדִים בְּעֵד מִיתָה שֶׁהוּא חַיָּיב, וְהַכֹּל מוֹדִים בְּעֵד מִיתָה שֶׁהוּא פָּטוּר. amar rav papa: hakol modim beéd mita cheou 'hayav, vehakol modim beéd mita cheou patour.
8. הַכֹּל מוֹדִים בְּעֵד מִיתָה שֶׁהוּא פָּטוּר – דַּאֲמַר לַהּ לְדִידַהּ וְלָא אֲמַר לְהוּ לְבֵית דִּין, דִּתְנַן: הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה ״מֵת בַּעְלִי״ – תִּנָּשֵׂא, ״מֵת בַּעְלִי״ – תִּתְיַבֵּם. hakol modim beéd mita cheou patour – daamar lah ledidah vela amar leou levét din, ditnan: haicha cheamra "mét bali" – tinasé, "mét bali" – tityabém.
9. הַכֹּל מוֹדִים בְּעֵד מִיתָה שֶׁהוּא חַיָּיב – דְּלָא אָמַר לְדִידַהּ וְלָא אֲמַר לְהוּ לְבֵית דִּין. hakol modim beéd mita cheou 'hayav – dela amar ledidah vela amar leou levét din.
10. שְׁמַע מִינַּהּ: מַשְׁבִּיעַ עֵדֵי קַרְקַע חַיָּיב? דִּלְמָא דִּתְפִישָׂא מִטַּלְטְלֵי. chema minah: machbia édé karka 'hayav? dilma ditfisa mitaltelé.
11. כָּפַר אֶחָד וְהוֹדָה אֶחָד כּוּ׳. הַשְׁתָּא בְּזֶה אַחַר זֶה, דְּתַרְוַיְיהוּ קָא כָפְרִי – אָמְרַתְּ הָרִאשׁוֹן חַיָּיב וְהַשֵּׁנִי פָּטוּר; כָּפַר אֶחָד וְהוֹדָה אֶחָד מִיבַּעְיָא?! kafar e'had veoda e'had kou'. hachta beze a'har ze, detarvayou ka khafri – amrate harichon 'hayav vehachéni patour; kafar e'had veoda e'had mibaya?!
12. לָא צְרִיכָא, כְּגוֹן שֶׁכָּפְרוּ שְׁנֵיהֶן, וְחָזַר אֶחָד מֵהֶן וְהוֹדָה בְּתוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר; וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן – דְּתוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר כְּדִיבּוּר דָּמֵי. la tserikha, kegon chekafrou chenéhen, ve'hazar e'had méhen veoda betokh kedé dibour; veha ka machma lan – detokh kedé dibour kedibour damé.
13. בִּשְׁלָמָא לְרַב חִסְדָּא, דְּמוֹקֵי לַהּ לְהָהוּא כְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי – רֵישָׁא אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם, וְסֵיפָא אִיצְטְרִיךְ לְאַשְׁמוֹעִינַן דְּתוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר כְּדִיבּוּר דָּמֵי. אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן – רֵישָׁא תּוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר, סֵיפָא תּוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר! תַּרְתֵּי לְמָה לִי? bichlama lerav 'hisda, demoké lah lehaou kerabi yosé hagelili – récha efchar letsamtsém, veséfa itsterikh leachmoinan detokh kedé dibour kedibour damé. ela lerabi yo'hanan – récha tokh kedé dibour, séfa tokh kedé dibour! tarté lema li?
14. מַהוּ דְּתֵימָא: הָנֵי מִילֵּי כְּפִירָה וּכְפִירָה, אֲבָל כְּפִירָה וְהוֹדָאָה – אֵימָא לָא; קָא מַשְׁמַע לַן. maou detéma: hané milé kefira oukhfira, aval kefira veodaa – éma la; ka machma lan.
15. הָיוּ שְׁתֵּי כִּיתֵּי עֵדִים, כָּפְרָה הָרִאשׁוֹנָה וְאַחַר כָּךְ כָּפְרָה הַשְּׁנִיָּה. בִּשְׁלָמָא שְׁנִיָּה תִּתְחַיֵּיב – דְּכָפְרָה לַהּ רִאשׁוֹנָה; אֶלָּא רִאשׁוֹנָה אַמַּאי? haou cheté kité édim, kafra harichona vea'har kakh kafra hacheniya. bichlama cheniya tit'hayév – dekhafra lah richona; ela richona ama?

Daf 33a

1. הָא קָיְימָא שְׁנִיָּה! ha kayma cheniya!
2. אָמַר רָבִינָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה שְׁנִיָּה בִּשְׁעַת כְּפִירַת רִאשׁוֹנָה קְרוֹבִין בִּנְשׁוֹתֵיהֶן, וּנְשׁוֹתֵיהֶן גּוֹסְסוֹת; מַהוּ דְּתֵימָא: רוֹב גּוֹסְסִים לְמִיתָה, קָא מַשְׁמַע לַן: הַשְׁתָּא מִיהָא לָא שְׁכֵיב. amar ravina: hakha bema askinan – kegon chehayta cheniya bichat kefirat richona kerovin binchotéhen, ounchotéhen gossot; maou detéma: rov gossim lemita, ka machma lan: hachta miha la chekhév.
3. מַתְנִי׳ ״מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם, אִם לֹא תָבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיַד פְּלוֹנִי פִּקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד וְגָזֵל וַאֲבֵידָה״; ״שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לָךְ עֵדוּת״ – אֵין חַיָּיבִין אֶלָּא אַחַת. matni' "machbia ani alékhem, im lo tavoou outidouni cheyéch li beyad peloni pikadon outsoumet yad vegazél vaavéda"; "chevoua cheén anou yodin lakh édout" – én 'hayavin ela a'hat.
4. ״שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁיֵּשׁ לְךָ בְּיַד פְּלוֹנִי פִּקָּדוֹן וּתְשׂוּמֶת יָד וְגָזֵל וַאֲבֵידָה״ – חַיָּיבִין עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. "chevoua cheén anou yodin cheyéch lekha beyad peloni pikadon outsoumet yad vegazél vaavéda" – 'hayavin al kol a'hat vea'hat.
5. ״מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם, אִם לֹא תָבוֹאוּ וְתָעִידוּ שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיַד פְּלוֹנִי פִּקָּדוֹן חִטִּין וּשְׂעוֹרִין וְכוּסְּמִין״; ״שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת״ – אֵין חַיָּיבִין אֶלָּא אַחַת. "machbia ani alékhem, im lo tavoou vetaidou cheyéch li beyad peloni pikadon 'hitin ousorin vekhousemin"; "chevoua cheén anou yodin lekha édout" – én 'hayavin ela a'hat.
6. ״שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת שֶׁיֵּשׁ לְךָ בְּיַד פְּלוֹנִי חִטִּין וּשְׂעוֹרִין וְכוּסְּמִין״ – חַיָּיבִין עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. "chevoua cheén anou yodin lekha édout cheyéch lekha beyad peloni 'hitin ousorin vekhousemin" – 'hayavin al kol a'hat vea'hat.
7. ״מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם, אִם לֹא תָבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיַד פְּלוֹנִי נֶזֶק, וַחֲצִי נֶזֶק, תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל, וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה, וְשֶׁאָנַס אִישׁ פְּלוֹנִי אֶת בִּתִּי, וּפִתָּה אֶת בִּתִּי, וְשֶׁהִכַּנִי בְּנִי, וְשֶׁחָבַל בִּי חֲבֵירִי, וְשֶׁהִדְלִיק אֶת גְּדִישִׁי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים״ – הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּיבִין. "machbia ani alékhem, im lo tavoou outidouni cheyéch li beyad peloni nezek, va'hatsi nezek, tachloumé kefel, vetachloumé arbaa va'hamicha, vecheanas ich peloni et biti, oufita et biti, vechehikani beni, veche'haval bi 'havéri, vechehidlik et gedichi beom hakipourim" – haré élou 'hayavin.
8. גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַשְׁבִּיעַ עֵדֵי קְנָס, מַהוּ? gema' ibaya leou: machbia édé kenas, maou?
9. אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן – לָא תִּיבְּעֵי לָךְ, דְּאָמַר: יָבוֹאוּ עֵדִים וְיָעִידוּ. aliba derabi elazar berabi chimon – la tibeé lakh, deamar: yavoou édim veyaidou.
10. כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ – אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן, דְּאָמְרִי: מוֹדֶה בִּקְנָס וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים – פָּטוּר. ki tibeé lakh – aliba derabanan, deamri: mode biknas vea'har kakh baou édim – patour.
11. וְרַבָּנַן דְּהָתָם, כְּמַאן סְבִירָא לְהוּ? אִילֵּימָא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּהָכָא, הָא קָאָמַר: דָּבָר הַגּוֹרֵם לְמָמוֹן כְּמָמוֹן דָּמֵי! verabanan dehatam, keman sevira leou? iléma kerabi elazar berabi chimon dehakha, ha kaamar: davar hagorém lemamon kemamon damé!
12. אֶלָּא כְּרַבָּנַן דְּהָכָא, דְּאָמְרִי: דָּבָר הַגּוֹרֵם לְמָמוֹן לָאו כְּמָמוֹן דָּמֵי. מַאי? כֵּיוָן דְּאִילּוּ מוֹדֶה מִיפְּטַר – לָאו מָמוֹנָא קָא כָפַר לֵיהּ; אוֹ דִלְמָא, הַשְׁתָּא מִיהָא לָא אוֹדִי? ela kerabanan dehakha, deamri: davar hagorém lemamon la kemamon damé. ma? kévan deilou mode mipetar – la mamona ka khafar léh; o dilma, hachta miha la odi?
13. תָּא שְׁמַע: ״מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם, אִם לֹא תָבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיַד פְּלוֹנִי נֶזֶק וַחֲצִי נֶזֶק״. וְהָא חֲצִי נֶזֶק קְנָסָא הוּא! כְּמַאן דְּאָמַר פַּלְגָא נִזְקָא מָמוֹנָא. ta chema: "machbia ani alékhem, im lo tavoou outidouni cheyéch li beyad peloni nezek va'hatsi nezek". veha 'hatsi nezek kenasa hou! keman deamar palga nizka mamona.
14. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר פַּלְגָא נִזְקָא מָמוֹנָא; אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר קְנָסָא, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? בַּחֲצִי נֶזֶק צְרוֹרוֹת, דְּהִלְכְתָא גְּמִירִי לַהּ דְּמָמוֹנָא הוּא. hani'ha leman deamar palga nizka mamona; ela leman deamar kenasa, ma ika lemémar? ba'hatsi nezek tserorot, dehilkheta gemiri lah demamona hou.
15. תָּא שְׁמַע: ״תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל״! מִשּׁוּם קַרְנָא. ta chema: "tachloumé khefel"! michoum karna.
16. ״וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה״! מִשּׁוּם קַרְנָא. "vetachloumé arbaa va'hamicha"! michoum karna.
17. ״שֶׁאָנַס אִישׁ פְּלוֹנִי וּפִתָּה אֶת בִּתִּי״! מִשּׁוּם בּוֹשֶׁת וּפְגָם. "cheanas ich peloni oufita et biti"! michoum bochet oufgam.
18. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? כּוּלַּהּ מָמוֹנָא הוּא! רֵישָׁא חֲדָא קָא מַשְׁמַע לַן, סֵיפָא חֲדָא קָא מַשְׁמַע לַן; רֵישָׁא חֲדָא קָא מַשְׁמַע לַן – דַּחֲצִי נֶזֶק צְרוֹרוֹת מָמוֹנָא הוּא. ma ka machma lan? koulah mamona hou! récha 'hada ka machma lan, séfa 'hada ka machma lan; récha 'hada ka machma lan – da'hatsi nezek tserorot mamona hou.
19. סֵיפָא חֲדָא קָא מַשְׁמַע לַן – ״וְשֶׁהִדְלִיק אֶת גְּדִישִׁי בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים״. לְאַפּוֹקֵי מַאי? לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה – דְּתַנְיָא: רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה הָיָה עוֹשֶׂה יוֹם הַכִּפּוּרִים כַּשַּׁבָּת לְתַשְׁלוּמִין, מָה שַׁבָּת כּוּ׳. séfa 'hada ka machma lan – "vechehidlik et gedichi beom hakipourim". leapoké ma? leapoké miderabi ne'hounya ben hakana – detanya: rabi ne'hounya ben hakana haya ose yom hakipourim kachabat letachloumin, ma chabat kou'.
20. תָּא שְׁמַע: ״מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם, אִם לֹא תָבוֹאוּ וּתְעִידוּנִי ta chema: "machbia ani alékhem, im lo tavoou outidouni

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Shevuot
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)