Talmud Shevuot, Chapitre 4 (ד) · Daf 20a à 29b

Daf 20a

1. מְסָרְבִין בּוֹ לֶאֱכוֹל. mesarvin bo leekhol.
2. מַתְנִיתִין – בְּשֶׁאֵין מְסָרְבִין בּוֹ לֶאֱכוֹל; בָּרַיְיתָא – בִּמְסָרְבִין בּוֹ לֶאֱכוֹל, וְקָאָמַר ״לָא אָכֵילְנָא״ וְ״לָא אָכֵילְנָא״, דְּכִי קָא מִשְׁתְּבַע הָכִי קָאָמַר: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל״. matnitin – becheén mesarvin bo leekhol; barayta – bimsarvin bo leekhol, vekaamar "la akhélna" ve"la akhélna", dekhi ka michteva hakhi kaamar: "chevoua chelo okhal".
3. רַב אָשֵׁי אָמַר: תְּנִי ״שְׁבוּעָה שֶׁאִי אוֹכַל לָךְ״. אִי הָכִי, מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְּתֵימָא: לִישָּׁנֵיהּ (דאיתקילא) [אִיתְּקִילא] לֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן. rav aché amar: teni "chevoua chei okhal lakh". i hakhi, ma lemémra? maou detéma: lichanéh (dtkl) [itekil] léh, ka machma lan.
4. תָּנוּ רַבָּנַן: ״מִבְטָא״ – שְׁבוּעָה. ״אִיסָּר״ – שְׁבוּעָה. אִיסּוּר אִיסָּר: אִם אַתָּה אוֹמֵר ״אִיסָּר״ – שְׁבוּעָה, חַיָּיב; וְאִם לָאו, פָּטוּר. ״אִם אַתָּה אוֹמֵר אִיסָּר שְׁבוּעָה״?! וְהָא אָמְרַתְּ: אִיסָּר – שְׁבוּעָה הוּא! tanou rabanan: "mivta" – chevoua. "isar" – chevoua. isour isar: im ata omér "isar" – chevoua, 'hayav; veim la, patour. "im ata omér isar chevoua"?! veha amrate: isar – chevoua hou!
5. אָמַר אַבָּיֵי: הָכִי קָאָמַר, ״מִבְטָא״ – שְׁבוּעָה. ״אִיסָּר״ – מִיתְּפֵיס בִּשְׁבוּעָה. אִיסּוּר אִיסָּר – אִם אַתָּה אוֹמֵר: מִיתְּפֵיס בִּשְׁבוּעָה כְּמוֹצִיא שְׁבוּעָה מִפִּיו דָּמֵי, חַיָּיב; וְאִם לָאו, פָּטוּר. amar abayé: hakhi kaamar, "mivta" – chevoua. "isar" – mitefés bichvoua. isour isar – im ata omér: mitefés bichvoua kemotsi chevoua mipi damé, 'hayav; veim la, patour.
6. מִמַּאי דְּמִבְטָא שְׁבוּעָה – דִּכְתִיב: ״אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם״; אִיסָּר נָמֵי – דִּכְתִיב: ״כׇּל נֵדֶר וְכׇל שְׁבֻעַת אִסָּר״; mima demivta chevoua – dikhtiv: "o nefech ki tichava levaté visfatayim"; isar namé – dikhtiv: "kol néder vekhol chevouat isar";
7. אֶלָּא מִמַּאי דְּאִיסָּר מִיתְּפֵס בִּשְׁבוּעָה הוּא? דִּכְתִיב: ״אוֹ אָסְרָה אִסָּר עַל נַפְשָׁהּ בִּשְׁבֻעָה״. ela mima deisar mitefés bichvoua hou? dikhtiv: "o asra isar al nafchah bichvoua".
8. מְבַטֵּא נָמֵי – הָכְתִיב: ״לְכֹל אֲשֶׁר יְבַטֵּא הָאָדָם בִּשְׁבֻעָה״! mevaté namé – hakhtiv: "lekhol acher yevaté haadam bichvoua"!
9. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: מִבְטָא שְׁבוּעָה מֵהָכָא: ״וְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ, אוֹ מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ״ – וְאִילּוּ שְׁבוּעָה לָא קָאָמַר; בְּמַאי אָסְרָה עַצְמָהּ? בְּמִבְטָא. ela amar abayé: mivta chevoua méhakha: "veim hao tihye leich oundareha aleha, o mivta sefateha acher asra al nafchah" – veilou chevoua la kaamar; bema asra atsmah? bemivta.
10. רָבָא אָמַר: לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ, מִיתְּפֵיס בִּשְׁבוּעָה לָאו כְּמוֹצִיא שְׁבוּעָה מִפִּיו דָּמֵי; וְהָכִי קָאָמַר: ״מִבְטָא״ – שְׁבוּעָה. ״אִיסָּר״ – נָמֵי שְׁבוּעָה. אִסָּרֵיהּ דְּאִיסָּר – הִטִּילוֹ הַכָּתוּב בֵּין נֶדֶר לִשְׁבוּעָה; הוֹצִיאוֹ בִּלְשׁוֹן נֶדֶר – נֶדֶר, בִּלְשׁוֹן שְׁבוּעָה – שְׁבוּעָה. rava amar: leolam éma lakh, mitefés bichvoua la kemotsi chevoua mipi damé; vehakhi kaamar: "mivta" – chevoua. "isar" – namé chevoua. isaréh deisar – hitilo hakatouv bén neder lichvoua; hotsio bilchon neder – neder, bilchon chevoua – chevoua.
11. הֵיכָן הִטִּילוֹ? ״וְאִם בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה אוֹ אָסְרָה אִסָּר עַל נַפְשָׁהּ בִּשְׁבֻעָה וְגוֹ׳״ hékhan hitilo? "veim bét ichah nadara o asra isar al nafchah bichvoua vego'"
12. וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ; דְּאִיתְּמַר: מַתְפִּיס בִּשְׁבוּעָה – אַבָּיֵי אָמַר: כְּמוֹצִיא שְׁבוּעָה מִפִּיו דָּמֵי, וְרָבָא אָמַר: לָאו כְּמוֹצִיא שְׁבוּעָה מִפִּיו דָּמֵי. veazdou letamayou; deitemar: matpis bichvoua – abayé amar: kemotsi chevoua mipi damé, verava amar: la kemotsi chevoua mipi damé.
13. מֵיתִיבִי: אֵיזֶה אִיסָּר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה? הָאוֹמֵר: ״הֲרֵי עָלַי שֶׁלֹּא אוֹכַל בָּשָׂר וְשֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה יַיִן״ כַּיּוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ אָבִיו, כַּיּוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ פְּלוֹנִי, כְּיוֹם שֶׁנֶּהֱרַג בּוֹ גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם, כַּיּוֹם שֶׁרָאָה יְרוּשָׁלַיִם בְּחוּרְבָּנָהּ – אָסוּר. וְאָמַר שְׁמוּאֵל: וְהוּא שֶׁנָּדוּר וּבָא מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם. métivi: éze isar haamour batora? haomér: "haré ala chelo okhal basar vechelo echte yayin" kayom chemét bo avi, kayom chemét bo peloni, keom cheneherag bo gedalya ben a'hikam, kayom cheraa yerouchalayim be'hourbanah – asour. veamar chemouél: veou chenadour ouva méoto hayom.
14. בִּשְׁלָמָא לְאַבָּיֵי, מִדְּמַתְפִּיס בְּנֶדֶר – נֶדֶר, מַתְפִּיס בִּשְׁבוּעָה – שְׁבוּעָה. bichlama leabayé, midematpis beneder – neder, matpis bichvoua – chevoua.

Daf 20b

1. אֶלָּא לְרָבָא קַשְׁיָא! ela lerava kachya!
2. אָמַר לָךְ רָבָא, תָּרֵיץ וְאֵימָא הָכִי: אֵיזֶהוּ אִיסַּר נֶדֶר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה? הָאוֹמֵר: ״הֲרֵי עָלַי שֶׁלֹּא אוֹכַל בָּשָׂר וְשֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה יַיִן״ כַּיּוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ אָבִיו, כַּיּוֹם שֶׁנֶּהֱרַג בּוֹ פְּלוֹנִי. וְאָמַר שְׁמוּאֵל: וְהוּא שֶׁנָּדוּר וּבָא מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם. amar lakh rava, taréts veéma hakhi: ézeou isar neder haamour batora? haomér: "haré ala chelo okhal basar vechelo echte yayin" kayom chemét bo avi, kayom cheneherag bo peloni. veamar chemouél: veou chenadour ouva méoto hayom.
3. מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה׳״ – עַד שֶׁיִּדּוֹר בְּדָבָר הַנָּדוּר. ma tama? amar kera: "ich ki yidor neder la'" – ad cheyidor bedavar hanadour.
4. כַּיּוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ אָבִיו. פְּשִׁיטָא! כְּיוֹם שֶׁנֶּהֱרַג בּוֹ גְּדַלְיָה בֶּן אֲחִיקָם אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: כֵּיוָן דְּכִי לָא נָדַר נָמֵי אָסוּר – כִּי נָדַר נָמֵי לָא הָוְיָא עֲלֵיהּ אִיסּוּר, וְהַאי לָאו מִיתְּפֵיס בְּנֶדֶר הוּא; קָא מַשְׁמַע לַן. kayom chemét bo avi. pechita! keom cheneherag bo gedalya ben a'hikam itsterikh léh, salka datakh aména: kévan dekhi la nadar namé asour – ki nadar namé la havya aléh isour, veha la mitefés beneder hou; ka machma lan.
5. וְאַף רַבִּי יוֹחָנָן סָבַר לַהּ לְהָא דְּרָבָא; דְּכִי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״מִבְטָא לֹא אוֹכַל לָךְ״, ״אִיסָּר לֹא אוֹכַל לָךְ״ – שְׁבוּעָה. veaf rabi yo'hanan savar lah leha derava; dekhi ata ravin amar rabi yo'hanan: "mivta lo okhal lakh", "isar lo okhal lakh" – chevoua.
6. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״אוֹכַל״ וְ״לֹא אוֹכַל״ – שֶׁקֶר, וְאַזְהַרְתֵּיהּ מֵהָכָא: ״לָא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר״. ״אָכַלְתִּי״ וְ״לֹא אָכַלְתִּי״ – שָׁוְא, וְאַזְהַרְתֵּיהּ מֵהָכָא: ״לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה׳ אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא״. ki ata rav dimi amar rabi yo'hanan: "okhal" ve"lo okhal" – cheker, veazhartéh méhakha: "la tichavou vichmi lachaker". "akhalti" ve"lo akhalti" – chav, veazhartéh méhakha: "lo tisa et chém h' elohekha lachav".
7. קוּנָּמוֹת – עוֹבֵר בְּ״לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ״. kounamot – ovér be"lo ya'hél devaro".
8. מֵיתִיבִי: שָׁוְא וְשֶׁקֶר אֶחָד הֵן. מַאי, לָאו מִדְּשָׁוְא לְשֶׁעָבַר – אַף שֶׁקֶר נָמֵי לְשֶׁעָבַר? אַלְמָא ״אָכַלְתִּי״ וְ״לֹא אָכַלְתִּי״ שֶׁקֶר הוּא! métivi: chav vecheker e'had hén. ma, la midechav lecheavar – af cheker namé lecheavar? alma "akhalti" ve"lo akhalti" cheker hou!
9. מִידֵּי אִירְיָא?! הָא כִּדְאִיתָא, וְהָא כִּדְאִיתָא. וּמַאי ״דָּבָר אֶחָד הֵן״? דִּבְדִיבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ, כִּדְתַנְיָא: ״זָכוֹר״ וְ״שָׁמוֹר״ בְּדִיבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ – מַה שֶּׁאֵין יָכוֹל הַפֶּה לְדַבֵּר, וּמָה שֶׁאֵין הָאוֹזֶן יָכוֹל לִשְׁמוֹעַ. midé irya?! ha kidita, veha kidita. ouma "davar e'had hén"? divdibour e'had neemrou, kidtanya: "zakhor" ve"chamor" bedibour e'had neemrou – ma cheén yakhol hape ledabér, ouma cheén haozen yakhol lichmoa.
10. בִּשְׁלָמָא הָתָם בְּדִיבּוּר אֶחָד נֶאֶמְרוּ, כִּדְרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה – דְּאָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: נָשִׁים חַיָּיבוֹת בְּקִידּוּשׁ הַיּוֹם דְּבַר תּוֹרָה, דְּאָמַר קְרָא ״זָכוֹר״ וְ״שָׁמוֹר״ – כׇּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּשְׁמִירָה יֶשְׁנוֹ בִּזְכִירָה, וְהָנֵי נְשֵׁי הוֹאִיל וְאִיתַנְהוּ בִּשְׁמִירָה אִיתַנְהוּ נָמֵי בִּזְכִירָה. אֶלָּא הָכָא לְמַאי הִלְכְתָא מִיבְּעֵי לֵיהּ? bichlama hatam bedibour e'had neemrou, kidrav ada bar ahava – deamar rav ada bar ahava: nachim 'hayavot bekidouch hayom devar tora, deamar kera "zakhor" ve"chamor" – kol cheyechno bichmira yechno bizkhira, vehané neché hoil veitanou bichmira itanou namé bizkhira. ela hakha lema hilkheta mibeé léh?
11. אֶלָּא כְּשֵׁם שֶׁלּוֹקֶה עַל שָׁוְא, כָּךְ לוֹקֶה נָמֵי עַל שֶׁקֶר. ela kechém cheloke al chav, kakh loke namé al cheker.
12. כְּלַפֵּי לְיָיא? אֶלָּא אֵימָא: כְּשֵׁם שֶׁלּוֹקֶה עַל שֶׁקֶר, כָּךְ לוֹקֶה נָמֵי עַל שָׁוְא. kelapé leya? ela éma: kechém cheloke al cheker, kakh loke namé al chav.
13. פְּשִׁיטָא – הַאי לָאו וְהַאי לָאו! מַהוּ דְּתֵימָא כְּדַאֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: ״לֹא יִנָּקֶה״ כְּלָל; pechita – ha la veha la! maou detéma kedaamar léh rav papa leabayé: "lo yinake" kelal;

Daf 21a

1. קָא מַשְׁמַע לַן כִּדְשַׁנִּי לֵיהּ. ka machma lan kidchani léh.
2. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: כְּשֵׁם שֶׁמֵּבִיא קׇרְבָּן עַל שֶׁקֶר, כָּךְ מֵבִיא קׇרְבָּן עַל שָׁוְא; וְרַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דִּמְחַיֵּיב לְשֶׁעָבַר כִּלְהַבָּא. veibaét éma: kechém chemévi korban al cheker, kakh mévi korban al chav; verabi akiva hi, dim'hayév lecheavar kilhaba.
3. מֵיתִיבִי: אֵי זוֹ הִיא שְׁבוּעַת שָׁוְא – נִשְׁבָּע לְשַׁנּוֹת אֶת הַיָּדוּעַ לְאָדָם. שְׁבוּעַת שֶׁקֶר – נִשְׁבָּע לְהַחְלִיף! אֵימָא נִשְׁבָּע וּמַחְלִיף. métivi: é zo hi chevouat chav – nichba lechanot et hayadoua leadam. chevouat cheker – nichba leha'hlif! éma nichba ouma'hlif.
4. כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה, אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״אָכַלְתִּי״ וְ״לֹא אָכַלְתִּי״ – שֶׁקֶר, וְאַזְהַרְתֵּיהּ מִ״לֹּא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר״. ״אוֹכַל״ וְ״לֹא אוֹכַל״ – עוֹבֵר בְּ״לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ״. וְאֵי זוֹ הִיא שְׁבוּעַת שָׁוְא? נִשְׁבָּע לְשַׁנּוֹת אֶת הַיָּדוּעַ לְאָדָם. ki ata ravin, amar rabi yirmeya, amar rabi avaou, amar rabi yo'hanan: "akhalti" ve"lo akhalti" – cheker, veazhartéh mi"lo tichavou vichmi lachaker". "okhal" ve"lo okhal" – ovér be"lo ya'hél devaro". veé zo hi chevouat chav? nichba lechanot et hayadoua leadam.
5. אָמַר רַב פָּפָּא: הָא דְּרַבִּי אֲבָהוּ – לָאו בְּפֵירוּשׁ אִיתְּמַר, אֶלָּא מִכְּלָלָא אִיתְּמַר; דְּאָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין: אָמַר רַב עַמְרָם, אָמַר רַב יִצְחָק, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: כֹּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה – לָאו שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲשֶׂה לוֹקִין עָלָיו, וְשֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה אֵין לוֹקִין עָלָיו; חוּץ מִנִּשְׁבָּע וּמֵימֵר וּמְקַלֵּל אֶת חֲבֵירוֹ בַּשֵּׁם. amar rav papa: ha derabi avaou – la beférouch itemar, ela mikelala itemar; deamar rav idi bar avin: amar rav amram, amar rav yits'hak, amar rabi yo'hanan, rabi yeouda omér michoum rabi yosé hagelili: kol lo taase chebatora – la cheyéch bo maase lokin ala, vecheén bo maase én lokin ala; 'houts minichba oumémér oumkalél et 'havéro bachém.
6. נִשְׁבָּע מְנָלַן? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, אָמַר קְרָא: ״לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה׳ אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה״ – בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה אֵין מְנַקִּין אוֹתוֹ, אֲבָל בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה מַלְקִין אוֹתוֹ וּמְנַקִּין אוֹתוֹ. nichba menalan? amar rabi yo'hanan michoum rabi chimon ben yo'ha, amar kera: "lo tisa et chém h' elohekha lachav ki lo yenake" – bét din chel mala én menakin oto, aval bét din chel mata malkin oto oumnakin oto.
7. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: דִּלְמָא הָכִי קָאָמַר רַחֲמָנָא: ״לֹא יְנַקֶּה״ כְּלָל? אִי כְּתִיב ״כִּי לֹא יְנַקֶּה״ – כִּדְקָאָמְרַתְּ; הַשְׁתָּא דִּכְתִיב ״כִּי לֹא יְנַקֶּה ה׳״ – ה׳ הוּא דְּאֵינוֹ מְנַקֶּה, אֲבָל בֵּית דִּין שֶׁל מַטָּה מַלְקִין אוֹתוֹ וּמְנַקִּין אוֹתוֹ. amar léh rav papa leabayé: dilma hakhi kaamar ra'hamana: "lo yenake" kelal? i ketiv "ki lo yenake" – kidkaamrate; hachta dikhtiv "ki lo yenake h'" – h' hou deéno menake, aval bét din chel mata malkin oto oumnakin oto.
8. אַשְׁכְּחַן שְׁבוּעַת שָׁוְא, שְׁבוּעַת שֶׁקֶר מְנָלַן? רַבִּי יוֹחָנָן דִּידֵיהּ אָמַר: ״לַשָּׁוְא״ ״לַשָּׁוְא״ שְׁתֵּי פְּעָמִים; אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִשְׁבוּעַת שָׁוְא, תְּנֵהוּ עִנְיָן לִשְׁבוּעַת שֶׁקֶר. achke'han chevouat chav, chevouat cheker menalan? rabi yo'hanan didéh amar: "lachav" "lachav" cheté peamim; im éno inyan lichvouat chav, tenéou inyan lichvouat cheker.
9. וְהָוֵי בַּהּ רַבִּי אֲבָהוּ: הַאי שְׁבוּעַת שֶׁקֶר הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל״, וְאָכַל – לָאו שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲשֶׂה הוּא! וְאֶלָּא דְּאָמַר ״שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל״, וְלֹא אָכַל – הַאי מִי לוֹקֶה?! וְהָא אִיתְּמַר: ״שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל כִּכָּר זוֹ הַיּוֹם״, וְעָבַר הַיּוֹם וְלֹא אֲכָלָהּ – רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: אֵינוֹ לוֹקֶה! vehavé bah rabi avaou: ha chevouat cheker hékhi damé? iléma "chevoua chelo okhal", veakhal – la cheyéch bo maase hou! veela deamar "chevoua cheokhal", velo akhal – ha mi loke?! veha itemar: "chevoua cheokhal kikar zo hayom", veavar hayom velo akhalah – rabi yo'hanan veréch lakich deamri tarvayou: éno loke!
10. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵינוֹ לוֹקֶה – מִשּׁוּם דְּהָוֵה לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה, וְכׇל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה אֵין לוֹקִין עָלָיו. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר אֵינוֹ לוֹקֶה – מִשּׁוּם דְּהָוֵה הַתְרָאַת סָפֵק, וְהַתְרָאַת סָפֵק לֹא שְׁמָהּ הַתְרָאָה. rabi yo'hanan amar éno loke – michoum dehavé la cheén bo maase, vekhol la cheén bo maase én lokin ala. veréch lakich amar éno loke – michoum dehavé hatraat safék, vehatraat safék lo chemah hatraa.
11. וְאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: תְּהֵא בְּ״אָכַלְתִּי״ וְ״לֹא אָכַלְתִּי״. וּמַאי שְׁנָא? אָמַר רָבָא: בְּפֵירוּשׁ רִיבְּתָה תּוֹרָה שְׁבוּעַת שֶׁקֶר דּוֹמָה לְשָׁוְא, מָה שָׁוְא לְשֶׁעָבַר, אַף שֶׁקֶר נָמֵי לְשֶׁעָבַר. veamar rabi avaou: tehé be"akhalti" ve"lo akhalti". ouma chena? amar rava: beférouch ribeta tora chevouat cheker doma lechav, ma chav lecheavar, af cheker namé lecheavar.
12. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי אֲבָהוּ: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל כִּכָּר זוֹ״, ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה״, ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה״, וַאֲכָלָהּ – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. זוֹ הִיא שְׁבוּעַת בִּטּוּי, שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת וְעַל שִׁגְגָתָהּ קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. étivéh rabi yirmeya lerabi avaou: "chevoua chelo okhal kikar zo", "chevoua chelo okhlena", "chevoua chelo okhlena", vaakhalah – éno 'hayav ela a'hat. zo hi chevouat bitou, che'hayavin al zedonah makot veal chiggatah korban ole veoréd.
13. זוֹ הִיא – לְמַעוֹטֵי מַאי? לָאו לְמַעוֹטֵי ״אָכַלְתִּי״ וְ״לֹא אָכַלְתִּי״ – דְּלָא לָקֵי? zo hi – lemaoté ma? la lemaoté "akhalti" ve"lo akhalti" – dela laké?
14. לָא, לְמַעוֹטֵי ״אָכַלְתִּי״ וְ״לֹא אָכַלְתִּי״ מִקׇּרְבָּן – זוֹ הִיא דְּעַל שִׁגְגָתָהּ קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, אֲבָל ״אָכַלְתִּי״ וְ״לֹא אָכַלְתִּי״ לָא. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא, דְּאָמַר: אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל הֶעָתִיד לָבֹא; אֲבָל מִילְקָא לָקֵי. la, lemaoté "akhalti" ve"lo akhalti" mikorban – zo hi deal chiggatah korban ole veoréd, aval "akhalti" ve"lo akhalti" la. verabi yichmaél hi, deamar: éno 'hayav ela al heatid lavo; aval milka laké.

Daf 21b

1. אֵימָא סֵיפָא: זוֹ הִיא שְׁבוּעַת שָׁוְא שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת וְעַל שִׁגְגָתָהּ פָּטוּר. זוֹ הִיא לְמַעוֹטֵי מַאי? מַאי לָאו לְמַעוֹטֵי ״אָכַלְתִּי״ וְ״לֹא אָכַלְתִּי״ – דְּלָא לָקֵי? éma séfa: zo hi chevouat chav che'hayavin al zedonah makot veal chiggatah patour. zo hi lemaoté ma? ma la lemaoté "akhalti" ve"lo akhalti" – dela laké?
2. לָא; זוֹ הִיא דְּעַל שִׁגְגָתָהּ פָּטוּר מִקׇּרְבָּן, אֲבָל ״אָכַלְתִּי״ וְ״לֹא אָכַלְתִּי״ עַל שִׁגְגָתָהּ חַיָּיב קׇרְבָּן; וְרַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דִּמְחַיֵּיב לְשֶׁעָבַר כִּלְהַבָּא. la; zo hi deal chiggatah patour mikorban, aval "akhalti" ve"lo akhalti" al chiggatah 'hayav korban; verabi akiva hi, dim'hayév lecheavar kilhaba.
3. הָא אָמְרַתְּ רֵישָׁא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא! רֵישָׁא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְסֵיפָא רַבִּי עֲקִיבָא?! כּוּלַּהּ רַבִּי עֲקִיבָא, וְרֵישָׁא לָאו לְמַעוֹטֵי ״אָכַלְתִּי״ וְ״לֹא אָכַלְתִּי״ מִקׇּרְבָּן, אֶלָּא לְמַעוֹטֵי ״אוֹכַל״ וְלֹא אָכַל מִמַּלְקוֹת, אֲבָל קׇרְבָּן מִיחַיַּיב. ha amrate récha rabi yichmaél hi! récha rabi yichmaél veséfa rabi akiva?! koulah rabi akiva, verécha la lemaoté "akhalti" ve"lo akhalti" mikorban, ela lemaoté "okhal" velo akhal mimalkot, aval korban mi'hayav.
4. וּמַאי שְׁנָא? מִסְתַּבְּרָא, קָאֵי בִּלְהַבָּא – מְמַעֵט לְהַבָּא; קָאֵי בִּלְהַבָּא – מְמַעֵט לְשֶׁעָבַר? ouma chena? mistabera, kaé bilhaba – memaét lehaba; kaé bilhaba – memaét lecheavar?
5. ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל״ וְאָכַל כׇּל שֶׁהוּא, חַיָּיב כּוּ׳. אִיבַּעְיָא לְהוּ: רַבִּי עֲקִיבָא, בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ – כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ, דִּמְחַיֵּיב בְּמַשֶּׁהוּ? דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כׇּל שֶׁהוּא לְמַכּוֹת, וְלֹא אָמְרוּ כְּזַיִת אֶלָּא לְעִנְיַן קׇרְבָּן. "chevoua chelo okhal" veakhal kol cheou, 'hayav kou'. ibaya leou: rabi akiva, bekhol hatora koulah – kerabi chimon sevira léh, dim'hayév bemacheou? detanya, rabi chimon omér: kol cheou lemakot, velo amrou kezayit ela leinyan korban.
6. וּבְדִין הוּא דְּבָעֵי אִיפְּלוֹגֵי בְּעָלְמָא, וְהַאי דְּקָא מִיפַּלְגִי הָכָא – לְהוֹדִיעֲךָ כּוֹחָן דְּרַבָּנַן, דְּאַף עַל גַּב דְּאִיכָּא לְמֵימַר: הוֹאִיל וּמְפָרֵשׁ חַיָּיב, סְתָם נָמֵי חַיָּיב; קָא מַשְׁמַע לַן דְּפָטְרִי. ouvdin hou devaé ipelogé bealma, veha deka mipalgi hakha – leodiakha ko'han derabanan, deaf al gav deika lemémar: hoil oumfaréch 'hayav, setam namé 'hayav; ka machma lan defatri.
7. אוֹ דִלְמָא, בְּעָלְמָא – כְּרַבָּנַן סְבִירָא לֵיהּ; וְהָכָא הַיְינוּ טַעְמָא – הוֹאִיל וּמְפָרֵשׁ חַיָּיב, סְתָם נָמֵי חַיָּיב. o dilma, bealma – kerabanan sevira léh; vehakha haynou tama – hoil oumfaréch 'hayav, setam namé 'hayav.
8. תָּא שְׁמַע, דְּאָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא: הֵיכָן מָצִינוּ בְּאוֹכֵל כָּל שֶׁהוּא חַיָּיב, שֶׁזֶּה חַיָּיב? וְאִם אִיתָא, לֵימָא לְהוּ: אֲנָא בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לִי! ta chema, deamrou lo lerabi akiva: hékhan matsinou beokhél kal cheou 'hayav, cheze 'hayav? veim ita, léma leou: ana bekhol hatora koulah kerabi chimon sevira li!
9. לְדִבְרֵיהֶם דְּרַבָּנַן קָאָמַר לְהוּ: לְדִידִי, בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לִי. לְדִידְכוּ, אוֹדוֹ לִי מִיהָא, הוֹאִיל וּמְפָרֵשׁ חַיָּיב, סְתָם נָמֵי חַיָּיב! וַאֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן: לָא. ledivréhem derabanan kaamar leou: ledidi, bekhol hatora koulah kerabi chimon sevira li. ledidkhou, odo li miha, hoil oumfaréch 'hayav, setam namé 'hayav! vaamarou léh rabanan: la.
10. תָּא שְׁמַע, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: נָזִיר שֶׁשָּׁרָה פִּתּוֹ בְּיַיִן, וְיֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְצָרֵף כְּזַיִת – חַיָּיב. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בְּעָלְמָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ, לְמָה לִי לְצָרֵף? ta chema, rabi akiva omér: nazir chechara pito beyayin, veyéch bah kedé letsaréf kezayit – 'hayav. vei salka datakh bealma kerabi chimon sevira léh, lema li letsaréf?
11. וְעוֹד תְּנַן: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל״, וְאָכַל נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים – חַיָּיב. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. וְהָוֵינַן בַּהּ: אַמַּאי חַיָּיב? מוּשְׁבָּע מֵהַר סִינַי הוּא! רַב וּשְׁמוּאֵל וְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: בְּכוֹלֵל דְּבָרִים הַמּוּתָּרִין עִם דְּבָרִים הָאֲסוּרִין. veod tenan: "chevoua chelo okhal", veakhal nevélot outréfot, chekatsim ourmasim – 'hayav. verabi chimon potér. vehavénan bah: ama 'hayav? mouchba méhar sina hou! rav ouchmouél verabi yo'hanan deamri tarvayou: bekholél devarim hamoutarin im devarim haasourin.
12. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אִי אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא אִי בִּמְפָרֵשׁ חֲצִי שִׁיעוּר – וְאַלִּיבָּא דְרַבָּנַן, אִי בִּסְתָם – וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר: אָדָם אוֹסֵר עַצְמוֹ בְּכׇל שֶׁהוּא. veréch lakich amar: i ata motsé ela i bimfaréch 'hatsi chiour – vealiba derabanan, i bistam – vealiba derabi akiva deamar: adam osér atsmo bekhol cheou.
13. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בְּעָלְמָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ, כָּל שֶׁהוּא נָמֵי מוּשְׁבָּע וְעוֹמֵד מֵהַר סִינַי הוּא! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: בְּעָלְמָא כְּרַבָּנַן סְבִירָא לֵיהּ? שְׁמַע מִינַּהּ. vei salka datakh bealma kerabi chimon sevira léh, kal cheou namé mouchba veoméd méhar sina hou! ela la chema minah: bealma kerabanan sevira léh? chema minah.
14. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא: הֵיכָן מָצִינוּ כּוּ׳. וְלָא?! וַהֲרֵי נְמָלָה! בְּרִיָּה שָׁאנֵי. amrou lo lerabi akiva: hékhan matsinou kou'. vela?! vaharé nemala! beriya chané.
15. וַהֲרֵי הֶקְדֵּשׁ! הָא בָּעֵינַן שָׁוֶה פְּרוּטָה. vaharé hekdéch! ha baénan chave perouta.
16. וַהֲרֵי מְפָרֵשׁ! מְפָרֵשׁ נָמֵי כִּבְרִיָּה דָּמֵי. vaharé mefaréch! mefaréch namé kivriya damé.
17. וַהֲרֵי עָפָר! אֶלָּא vaharé afar! ela

Daf 22a

1. תִּיפְשׁוֹט דְּבָעֵי רָבָא: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל״ וְאָכַל עָפָר, בְּכַמָּה? תִּפְשׁוֹט עַד דְּאִיכָּא כְּזַיִת! כִּי קָאָמְרִינַן – בְּמִידֵּי דְּבַר אֲכִילָה קָאָמְרִינַן. tifchot devaé rava: "chevoua chelo okhal" veakhal afar, bekhama? tifchot ad deika kezayit! ki kaamrinan – bemidé devar akhila kaamrinan.
2. וַהֲרֵי קוּנָּמוֹת! קוּנָּמוֹת נָמֵי כִּמְפָרֵשׁ דָּמֵי. vaharé kounamot! kounamot namé kimfaréch damé.
3. אָמַר לָהֶן: הֵיכָן מָצִינוּ בִּמְדַבֵּר וּמֵבִיא קׇרְבָּן, שֶׁזֶּה מְדַבֵּר וּמֵבִיא קׇרְבָּן. וְלָא?! וַהֲרֵי מְגַדֵּף! מְדַבֵּר וְאוֹסֵר קָאָמְרִינַן, וְהַאי מְדַבֵּר וְחוֹטֵא הוּא. amar lahen: hékhan matsinou bimdabér oumévi korban, cheze medabér oumévi korban. vela?! vaharé megadéf! medabér veosér kaamrinan, veha medabér ve'hoté hou.
4. וַהֲרֵי נָזִיר! מֵבִיא קׇרְבָּנוֹ עַל דִּבּוּרוֹ קָאָמְרִינַן, וְהַאי מֵבִיא קׇרְבָּן – לְאִשְׁתְּרוֹיֵי לֵיהּ חַמְרָא הוּא דְּקָא מַיְיתֵי. vaharé nazir! mévi korbano al dibouro kaamrinan, veha mévi korban – leichteroyé léh 'hamra hou deka mayté.
5. וַהֲרֵי הֶקְדֵּשׁ! אוֹסֵר לְעַצְמוֹ קָאָמְרִינַן, וְהַאי אוֹסֵר עַל כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ הוּא. vaharé hekdéch! osér leatsmo kaamrinan, veha osér al kol haolam koulo hou.
6. הֲרֵי קוּנָּמוֹת! קָסָבַר אֵין מְעִילָה בְּקוּנָּמוֹת. haré kounamot! kasavar én meila bekounamot.
7. אָמַר רָבָא: מַחֲלוֹקֶת בִּסְתָם, אֲבָל בִּמְפָרֵשׁ – דִּבְרֵי הַכֹּל בְּכׇל שֶׁהוּא. מַאי טַעְמָא? מְפָרֵשׁ נָמֵי כִּבְרִיָּה דָּמֵי. amar rava: ma'haloket bistam, aval bimfaréch – divré hakol bekhol cheou. ma tama? mefaréch namé kivriya damé.
8. וְאָמַר רָבָא: מַחְלוֹקֶת בְּ״שֶׁלֹּא אוֹכַל״, אֲבָל בְּ״שֶׁלֹּא אֶטְעוֹם״ – דִּבְרֵי הַכֹּל בְּכׇל שֶׁהוּא. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: לִיטְעוֹם נָמֵי – כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי; קָא מַשְׁמַע לַן. veamar rava: ma'hloket be"chelo okhal", aval be"chelo etom" – divré hakol bekhol cheou. pechita! maou detéma: litom namé – kidamri inaché; ka machma lan.
9. אָמַר רַב פָּפָּא: מַחְלוֹקֶת בִּשְׁבוּעוֹת, אֲבָל בְּקוּנָּמוֹת – דִּבְרֵי הַכֹּל בְּכׇל שֶׁהוּא. מַאי טַעְמָא? קוּנָּמוֹת נָמֵי, כֵּיוָן דְּלָא קָא מַדְכַּר שְׁמָא דַּאֲכִילָה, כְּדִמְפָרֵשׁ דָּמֵי. amar rav papa: ma'hloket bichvouot, aval bekounamot – divré hakol bekhol cheou. ma tama? kounamot namé, kévan dela ka madkar chema daakhila, kedimfaréch damé.
10. מֵיתִיבִי: שְׁנֵי קוּנָּמוֹת מִצְטָרְפִין, שְׁתֵּי שְׁבוּעוֹת אֵין מִצְטָרְפוֹת. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: קוּנָּמוֹת כִּשְׁבוּעוֹת. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ חַיָּיב בְּכׇל שֶׁהוּא, לְמָה לִי לְצָרֵף? métivi: chené kounamot mitstarfin, cheté chevouot én mitstarfot. rabi méir omér: kounamot kichvouot. vei salka datakh 'hayav bekhol cheou, lema li letsaréf?
11. דְּאָמַר: ״אֲכִילָה מִזּוֹ עָלַי קוּנָּם״, ״אֲכִילָה מִזּוֹ עָלַי קוּנָּם״. אִי הָכִי, אַמַּאי מִצְטָרְפוֹת? סוֹף סוֹף – זִיל לְהָכָא לֵיכָּא שִׁיעוּרָא, וְזִיל לְהָכָא לֵיכָּא שִׁיעוּרָא! דְּאָמַר: ״אֲכִילָה מִשְּׁתֵּיהֶן עָלַי קוּנָּם״. deamar: "akhila mizo ala kounam", "akhila mizo ala kounam". i hakhi, ama mitstarfot? sof sof – zil lehakha léka chioura, vezil lehakha léka chioura! deamar: "akhila michetéhen ala kounam".
12. דִּכְוָותַהּ גַּבֵּי שְׁבוּעוֹת – דְּאָמַר: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל מִשְּׁתֵּיהֶן״, אַמַּאי אֵין מִצְטָרְפִין? אָמַר רַב פִּנְחָס: שָׁאנֵי שְׁבוּעוֹת, מִתּוֹךְ שֶׁחֲלוּקוֹת לְחַטָּאוֹת, אֵין מִצְטָרְפוֹת. dikhvatah gabé chevouot – deamar: "chevoua chelo okhal michetéhen", ama én mitstarfin? amar rav pin'has: chané chevouot, mitokh che'haloukot le'hataot, én mitstarfot.
13. אִי הָכִי, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: קוּנָּמוֹת כִּשְׁבוּעוֹת – בִּשְׁלָמָא שְׁבוּעוֹת, הוֹאִיל וַחֲלוּקוֹת לְחַטָּאוֹת; אֶלָּא קוּנָּמוֹת, אַמַּאי לָא? אֵיפוֹךְ – רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: שְׁבוּעוֹת כְּקוּנָּמוֹת. וְלֵית לֵיהּ לִדְרַב פִּנְחָס. i hakhi, rabi méir omér: kounamot kichvouot – bichlama chevouot, hoil va'haloukot le'hataot; ela kounamot, ama la? éfokh – rabi méir omér: chevouot kekounamot. velét léh lidrav pin'has.
14. רָבִינָא אָמַר: כִּי קָאָמַר רַב פָּפָּא – לְעִנְיַן מַלְקוֹת; כִּי תַּנְיָא הָהִיא – לְעִנְיַן קׇרְבָּן, דְּבָעֵינַן שָׁוֶה פְּרוּטָה. ravina amar: ki kaamar rav papa – leinyan malkot; ki tanya hahi – leinyan korban, devaénan chave perouta.
15. לְמֵימְרָא דְּסָבְרִי רַבָּנַן יֵשׁ מְעִילָה בְּקוּנָּמוֹת?! וְהָתַנְיָא: ״כִּכָּר זוֹ הֶקְדֵּשׁ״, וַאֲכָלָהּ – בֵּין הוּא בֵּין חֲבֵירוֹ מָעַל; לְפִיכָךְ יֵשׁ לָהּ פִּדְיוֹן. ״כִּכָּר זוֹ עָלַי הֶקְדֵּשׁ״ – הֲרֵי הוּא מָעַל, חֲבֵירוֹ לֹא מָעַל; לְפִיכָךְ אֵין לָהּ פִּדְיוֹן. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. lemémra desavri rabanan yéch meila bekounamot?! vehatanya: "kikar zo hekdéch", vaakhalah – bén hou bén 'havéro maal; lefikhakh yéch lah pidon. "kikar zo ala hekdéch" – haré hou maal, 'havéro lo maal; lefikhakh én lah pidon. divré rabi méir.

Daf 22b

1. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין הוּא וּבֵין חֲבֵירוֹ לֹא מָעַל, לְפִי שֶׁאֵין מְעִילָה בְּקוּנָּמוֹת. va'hakhamim omrim: bén hou ouvén 'havéro lo maal, lefi cheén meila bekounamot.
2. אֵיפוֹךְ: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה לֹא מָעַל, לְפִי שֶׁאֵין מְעִילָה בְּקוּנָּמוֹת. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הוּא מָעַל, וַחֲבֵירוֹ לֹא מָעַל. éfokh: e'had ze vee'had ze lo maal, lefi cheén meila bekounamot. divré rabi méir. va'hakhamim omrim: hou maal, va'havéro lo maal.
3. אִי הָכִי, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר קוּנָּמוֹת כִּשְׁבוּעוֹת – אֶלָּא קוּנָּמוֹת אִצְטְרוֹפֵי הוּא דְּלָא מִצְטָרְפִי, הָא מְעִילָה אִית בְּהוּ?! וְהָאָמַר רַבִּי מֵאִיר: אֵין מְעִילָה בְּקוּנָּמוֹת כְּלָל! i hakhi, rabi méir omér kounamot kichvouot – ela kounamot itsterofé hou dela mitstarfi, ha meila it beou?! vehaamar rabi méir: én meila bekounamot kelal!
4. לְדִבְרֵיהֶן דְּרַבָּנַן קָאָמַר לְהוּ: לְדִידִי – אֵין מְעִילָה בְּקוּנָּמוֹת כְּלָל; לְדִידְכוּ – אוֹדוֹ לִי מִיהַת דְּקוּנָּמוֹת כִּשְׁבוּעוֹת! ledivréhen derabanan kaamar leou: ledidi – én meila bekounamot kelal; ledidkhou – odo li mihat dekounamot kichvouot!
5. וְרַבָּנַן – שְׁבוּעוֹת אִיכָּא דְּרַב פִּנְחָס, קוּנָּמוֹת לֵיכָּא דְּרַב פִּנְחָס. verabanan – chevouot ika derav pin'has, kounamot léka derav pin'has.
6. אָמַר רָבָא: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל״, וְאָכַל עָפָר – פָּטוּר. בָּעֵי רָבָא: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל עָפָר״, בְּכַמָּה? כֵּיוָן דְּאָמַר ״שֶׁלֹּא אוֹכַל״ – דַּעְתֵּיהּ אַכְּזַיִת; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דְּלָאו מִידֵּי דְּאָכְלִי אִינָשֵׁי הוּא, בְּכׇל שֶׁהוּא? תֵּיקוּ. amar rava: "chevoua chelo okhal", veakhal afar – patour. baé rava: "chevoua chelo okhal afar", bekhama? kévan deamar "chelo okhal" – datéh akezayit; o dilma, kévan dela midé deakhli inaché hou, bekhol cheou? tékou.
7. בָּעֵי רָבָא: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל חַרְצָן״, בְּכַמָּה? כֵּיוָן דְּמִתְאֲכִיל עַל יְדֵי תַּעֲרוֹבֶת – דַּעְתֵּיהּ אַכְּזַיִת; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דְּלָא בְּעֵינֵיהּ אָכְלִי לֵיהּ אִינָשֵׁי – דַּעְתֵּיהּ אַמַּשֶּׁהוּ? תֵּיקוּ. baé rava: "chevoua chelo okhal 'hartsan", bekhama? kévan demitakhil al yedé taarovet – datéh akezayit; o dilma, kévan dela beénéh akhli léh inaché – datéh amacheou? tékou.
8. בָּעֵי רַב אָשֵׁי: נָזִיר שֶׁאָמַר ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל חַרְצָן״, בְּכַמָּה? דְּכֵיוָן דִּכְזַיִת אִיסּוּרָא דְּאוֹרָיְיתָא הוּא, כִּי קָא מִשְׁתְּבַע – אַהֶתֵּירָא קָא מִשְׁתְּבַע, וְדַעְתֵּיהּ אַמַּשֶּׁהוּ; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דְּאָמַר ״שֶׁלֹּא אוֹכַל״, דַּעְתֵּיהּ אַכְּזַיִת? baé rav aché: nazir cheamar "chevoua chelo okhal 'hartsan", bekhama? dekhévan dikhzayit isoura deorayta hou, ki ka michteva – ahetéra ka michteva, vedatéh amacheou; o dilma, kévan deamar "chelo okhal", datéh akezayit?
9. תָּא שְׁמַע: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל״, וְאָכַל נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים – חַיָּיב. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. וְהָוֵינַן בַּהּ: אַמַּאי חַיָּיב? מוּשְׁבָּע וְעוֹמֵד מֵהַר סִינַי הוּא! רַב וּשְׁמוּאֵל וְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמְרִי: בְּכוֹלֵל דְּבָרִים הַמּוּתָּרִין עִם דְּבָרִים הָאֲסוּרִין. ta chema: "chevoua chelo okhal", veakhal nevélot outréfot, chekatsim ourmasim – 'hayav. verabi chimon potér. vehavénan bah: ama 'hayav? mouchba veoméd méhar sina hou! rav ouchmouél verabi yo'hanan deamri: bekholél devarim hamoutarin im devarim haasourin.
10. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אִי אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא אִי בִּמְפָרֵשׁ חֲצִי שִׁיעוּר, וְאַלִּיבָּא דְרַבָּנַן; אִי בִּסְתָם, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר: אָדָם אוֹסֵר עַצְמוֹ בְּכׇל שֶׁהוּא. veréch lakich amar: i ata motsé ela i bimfaréch 'hatsi chiour, vealiba derabanan; i bistam, vealiba derabi akiva deamar: adam osér atsmo bekhol cheou.
11. וְהָא נְבֵילָה – דְּמוּשְׁבָּע וְעוֹמֵד מֵהַר סִינַי הוּא, דְּכִי חַרְצָן לְגַבֵּי נָזִיר דָּמְיָא; וְטַעְמָא דְּפָרֵישׁ, הָא לָא פָּרֵישׁ – דַּעְתֵּיהּ אַכְּזַיִת! שְׁמַע מִינַּהּ. veha nevéla – demouchba veoméd méhar sina hou, dekhi 'hartsan legabé nazir damya; vetama defaréch, ha la paréch – datéh akezayit! chema minah.
12. אֶלָּא תִּפְשׁוֹט דְּבָעֵי רָבָא: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל עָפָר״, בְּכַמָּה? תִּפְשׁוֹט דְּעַד דְּאִיכָּא כְּזַיִת – דְּהָא נְבֵילָה כְּעָפָר דָּמְיָא; וְטַעְמָא דְּפָרֵישׁ, הָא לֹא פָּרִישׁ – דַּעְתֵּיהּ אַכְּזַיִת! ela tifchot devaé rava: "chevoua chelo okhal afar", bekhama? tifchot dead deika kezayit – deha nevéla keafar damya; vetama defaréch, ha lo parich – datéh akezayit!
13. לֹא; עָפָר – לָאו בַּר אֲכִילָה הוּא כְּלָל; נְבֵילָה – בַּת אֲכִילָה, וְאַרְיָא הוּא דִּרְבִיעַ עִילָּוַוהּ. lo; afar – la bar akhila hou kelal; nevéla – bat akhila, vearya hou dirvia ilavah.
14. מַתְנִי׳ ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל״, וְאָכַל וְשָׁתָה – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל וְשֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה״, וְאָכַל וְשָׁתָה – חַיָּיב שְׁתַּיִם. ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל״, וְאָכַל פַּת חִטִּין וּפַת שְׂעוֹרִין וּפַת כּוּסְּמִין – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל פַּת חִטִּין וּפַת שְׂעוֹרִין וּפַת כּוּסְּמִין״, וְאָכַל – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה״, וְשָׁתָה מַשְׁקִין הַרְבֵּה – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה יַיִן וְשֶׁמֶן וּדְבַשׁ״, וְשָׁתָה – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. matni' "chevoua chelo okhal", veakhal vechata – éno 'hayav ela a'hat. "chevoua chelo okhal vechelo echte", veakhal vechata – 'hayav chetayim. "chevoua chelo okhal", veakhal pat 'hitin oufat seorin oufat kousemin – éno 'hayav ela a'hat. "chevoua chelo okhal pat 'hitin oufat seorin oufat kousemin", veakhal – 'hayav al kol a'hat vea'hat. "chevoua chelo echte", vechata machkin harbé – éno 'hayav ela a'hat. "chevoua chelo echte yayin vechemen oudvach", vechata – 'hayav al kol a'hat vea'hat.
15. ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל״, וְאָכַל אֳוכָלִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִן לַאֲכִילָה, וְשָׁתָה מַשְׁקִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִן לִשְׁתִיָּה – פָּטוּר. ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל״, וְאָכַל נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים – חַיָּיב. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. אָמַר: ״קוּנָּם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי אִם אָכַלְתִּי הַיּוֹם״, וְהוּא אָכַל נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים – הֲרֵי אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה. "chevoua chelo okhal", veakhal okhalin cheénan reouyin laakhila, vechata machkin cheénan reouyin lichtiya – patour. "chevoua chelo okhal", veakhal nevélot outréfot, chekatsim ourmasim – 'hayav. verabi chimon potér. amar: "kounam ichti nehenét li im akhalti hayom", veou akhal nevélot outréfot, chekatsim ourmasim – haré ichto asoura.
16. גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר שְׁמוּאֵל: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל״, וְשָׁתָה – חַיָּיב. אִיבָּעֵית אֵימָא סְבָרָא, וְאִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא. gema' amar rabi 'hiya bar avin amar chemouél: "chevoua chelo okhal", vechata – 'hayav. ibaét éma sevara, veibaét éma kera.
17. אִיבָּעֵית אֵימָא סְבָרָא – דַּאֲמַר לֵיהּ אִינָשׁ לְחַבְרֵיהּ: ״נִטְעוֹם מִידֵּי״, וְעָיְילִי וְאָכְלִי וְשָׁתוּ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא – שְׁתִיָּה בִּכְלַל אֲכִילָה; דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מִנַּיִן לִשְׁתִיָּה שֶׁהִיא בִּכְלַל אֲכִילָה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ״; ibaét éma sevara – daamar léh inach le'havréh: "nitom midé", veayli veakhli vechatou. veibaét éma kera – chetiya bikhlal akhila; deamar réch lakich: minayin lichtiya chehi bikhlal akhila? cheneemar: "veakhalta lifné h' elohekha bamakom acher yiv'har lechakén chemo cham masar degankha vetirochkha";

Daf 23a

1. וְתִירוֹשׁ חַמְרָא הוּא, וּכְתִיב: ״וְאָכַלְתָּ״. vetiroch 'hamra hou, oukhtiv: "veakhalta".
2. וְדִלְמָא עַל יְדֵי אֲנִיגְרוֹן? דְּאָמַר רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל: אֲנִיגְרוֹן – מַיָּא דְּסִילְקֵי, אַכְּסִיגְרוֹן – מַיָּא דְּכוּלְּהוּ סִילְקִי. vedilma al yedé anigron? deamar raba bar chemouél: anigron – maya desilké, akesigron – maya dekhouleou silki.
3. אֶלָּא אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב, מֵהָכָא: ״וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ, בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר״; יַיִן חַמְרָא הוּא, וּכְתִיב: ״וְאָכַלְתָּ״. ela amar rav a'ha bar yaakov, méhakha: "venatata hakesef bekhol acher teave nafchekha, babakar ouvatson ouvayayin ouvachékhar"; yayin 'hamra hou, oukhtiv: "veakhalta".
4. וְדִלְמָא הָכָא נָמֵי עַל יְדֵי אֲנִיגְרוֹן? vedilma hakha namé al yedé anigron?
5. ״שֵׁכָר״ כְּתִיב, מִידֵּי דִּמְשַׁכַּר. "chékhar" ketiv, midé dimchakar.
6. וְדִלְמָא דְּבֵילָה קְעִילִית? דְּתַנְיָא: אָכַל דְּבֵילָה קְעִילִית וְשָׁתָה דְּבַשׁ וְחָלָב, וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ וְעָבַד – חַיָּיב. vedilma devéla keilit? detanya: akhal devéla keilit vechata devach ve'halav, venikhnas lamikdach veavad – 'hayav.
7. אֶלָּא גָּמַר ״שֵׁכָר״–״שֵׁכָר״ מִנָּזִיר; מָה לְהַלָּן יַיִן, אַף כָּאן יַיִן. ela gamar "chékhar"–"chékhar" minazir; ma lehalan yayin, af kan yayin.
8. אָמַר רָבָא, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל״, וְאָכַל וְשָׁתָה – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא שְׁתִיָּה בִּכְלַל אֲכִילָה, אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ לְתַנָּא לְאַשְׁמוֹעִינַן דְּאֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ שְׁתִיָּה לָאו בִּכְלַל אֲכִילָה, ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל״, וְאָכַל וְעָשָׂה מְלָאכָה – מִי אִיצְטְרִיךְ לְאַשְׁמוֹעִינַן דְּאֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת?! amar rava, af anan namé tenéna: "chevoua chelo okhal", veakhal vechata – éno 'hayav ela a'hat. i amrate bichlama chetiya bikhlal akhila, itsterikh léh letana leachmoinan deéno 'hayav ela a'hat. ela i amrate chetiya la bikhlal akhila, "chevoua chelo okhal", veakhal veasa melakha – mi itsterikh leachmoinan deéno 'hayav ela a'hat?!
9. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מַאי, שְׁתִיָּה בִּכְלַל אֲכִילָה?! אֵימָא סֵיפָא: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל וְשֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה״, וְאָכַל וְשָׁתָה – חַיָּיב שְׁתַּיִם. כֵּיוָן דְּאָמַר ״שֶׁלֹּא אוֹכַל״ – אִיתְּסַר לֵיהּ בִּשְׁתִיָּה; כִּי אָמַר ״שֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה״ – אַמַּאי חַיָּיב? אִילּוּ אָמַר ״שֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה״ תְּרֵי זִימְנֵי, מִי מִיחַיַּיב תַּרְתֵּי?! amar léh abayé: ela ma, chetiya bikhlal akhila?! éma séfa: "chevoua chelo okhal vechelo echte", veakhal vechata – 'hayav chetayim. kévan deamar "chelo okhal" – itesar léh bichtiya; ki amar "chelo echte" – ama 'hayav? ilou amar "chelo echte" teré zimné, mi mi'hayav tarté?!
10. אֲמַר לֵיהּ: הָתָם דְּאָמַר ״שֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה״, וַהֲדַר אָמַר ״שֶׁלֹּא אוֹכַל״; דִּשְׁתִיָּה בִּכְלַל אֲכִילָה אִיתַהּ, אֲכִילָה בִּכְלָל שְׁתִיָּה לֵיתַהּ. amar léh: hatam deamar "chelo echte", vahadar amar "chelo okhal"; dichtiya bikhlal akhila itah, akhila bikhlal chetiya létah.
11. אֲבָל אָמַר שְׁבוּעָה ״שֶׁלֹּא אוֹכַל וְשֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה״, וְאָכַל וְשָׁתָה, מַאי – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת? אִי הָכִי, אַדְּתָנֵי רֵישָׁא: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל״ וְאָכַל וְשָׁתָה אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת; לִיתְנֵי: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל וְשֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה״ אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת – וְכׇל שֶׁכֵּן ״שֶׁלֹּא אוֹכַל״ לְחוֹדֵיהּ! aval amar chevoua "chelo okhal vechelo echte", veakhal vechata, ma – éno 'hayav ela a'hat? i hakhi, adetané récha: "chevoua chelo okhal" veakhal vechata éno 'hayav ela a'hat; litné: "chevoua chelo okhal vechelo echte" éno 'hayav ela a'hat – vekhol chekén "chelo okhal" le'hodéh!
12. אֶלָּא לְעוֹלָם כִּדְקָתָנֵי; וְשָׁאנֵי הָכָא, כֵּיוָן דְּאָמַר ״שֶׁלֹּא אוֹכַל״ וַהֲדַר אָמַר ״שֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה״ – גַּלִּי אַדַּעְתֵּיהּ דְּהָךְ אֲכִילָה דְּאָמַר, אֲכִילָה גְּרֵידְתָּא הִיא. ela leolam kidkatané; vechané hakha, kévan deamar "chelo okhal" vahadar amar "chelo echte" – gali adatéh dehakh akhila deamar, akhila gerédta hi.
13. אָמַר רַב אָשֵׁי, מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל״, וְאָכַל אֳוכָלִין שֶׁאֵין רְאוּיִן לַאֲכִילָה, וְשָׁתָה מַשְׁקִין שֶׁאֵין רְאוּיִן לִשְׁתִיָּה – פָּטוּר. הָא רְאוּיִן – חַיָּיב; וְאַמַּאי? הָא ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל״ קָאָמַר! amar rav aché, matnitin namé dayka: "chevoua chelo okhal", veakhal okhalin cheén reouyin laakhila, vechata machkin cheén reouyin lichtiya – patour. ha reouyin – 'hayav; veama? ha "chevoua chelo okhal" kaamar!
14. דִּלְמָא דְּאָמַר תַּרְתֵּי: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל״, ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה״. dilma deamar tarté: "chevoua chelo okhal", "chevoua chelo echte".
15. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל, וְאָכַל פַּת חִטִּין כּוּ׳. וְדִלְמָא לְמִיפְטַר נַפְשֵׁיהּ מֵאַחְרָנְיָיתָא קָאָתֵי? chevoua chelo okhal, veakhal pat 'hitin kou'. vedilma lemiftar nafchéh méa'hranyata kaaté?
16. הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר ״חִטִּין וּשְׂעוֹרִין וְכוּסְּמִין״. וְדִלְמָא לָכוֹס? hava léh lemémar "'hitin ousorin vekhousemin". vedilma lakhos?
17. דַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר ״פַּת חִטִּין וּשְׂעוֹרִין וְכוּסְּמִין״. וְדִלְמָא ״פַּת חִטִּין״ – לֶאֱכוֹל, ״שְׂעוֹרִין וְכוּסְּמִין״ – לָכוֹס? dahava léh lemémar "pat 'hitin ousorin vekhousemin". vedilma "pat 'hitin" – leekhol, "seorin vekhousemin" – lakhos?
18. דַּהֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר ״פַּת חִטִּין וְשֶׁל שְׂעוֹרִין וְשֶׁל כּוּסְּמִין״. dahava léh lemémar "pat 'hitin vechel seorin vechel kousemin".

Daf 23b

1. וְדִלְמָא עַל יְדֵי תַּעֲרוֹבֶת? vedilma al yedé taarovet?
2. אֵימָא ״וְכֵן שֶׁל שְׂעוֹרִים וְכֵן שֶׁל כּוּסְּמִין״; ״פַּת״ ״פַּת״ לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ לְחַלֵּק. éma "vekhén chel seorim vekhén chel kousemin"; "pat" "pat" lema li? chema minah le'halék.
3. ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה״ וְשָׁתָה מַשְׁקִין הַרְבֵּה, אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת כּוּ׳. בִּשְׁלָמָא הָתָם, דְּאָמְרַתְּ מְיַיתְּרָא לֵיהּ ״פַּת״ ״פַּת״ לְחִיּוּבָא; אֶלָּא הָכָא, מַאי הֲוָה לְמֵימַר? דִּלְמָא לְמִיפְטַר נַפְשֵׁיהּ מִמַּשְׁקִין אַחֲרִינֵי קָאָתֵי! "chevoua chelo echte" vechata machkin harbé, éno 'hayav ela a'hat kou'. bichlama hatam, deamrate meyatera léh "pat" "pat" le'hiyouva; ela hakha, ma hava lemémar? dilma lemiftar nafchéh mimachkin a'hariné kaaté!
4. אָמַר רַב פָּפָּא: הָכָא בְּמוּנָּחִין לְפָנָיו עָסְקִינַן, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה אֵלּוּ״. וְדִלְמָא אֵלּוּ הוּא דְּלָא שָׁתֵינָא, אַחֲרִינֵי שָׁתֵינָא? amar rav papa: hakha bemouna'hin lefana askinan, chehaya lo lomar "chevoua chelo echte élou". vedilma élou hou dela chaténa, a'hariné chaténa?
5. אֶלָּא דְּאָמַר ״שְׁבוּעָה דְּלָא שָׁתֵינָא כְּגוֹן אֵלּוּ״. דִּלְמָא כְּגוֹן אֵלּוּ דְּלָא שָׁתֵינָא; בְּצִיר מֵהָכִי וּטְפֵי מֵהָכִי שָׁתֵינָא? ela deamar "chevoua dela chaténa kegon élou". dilma kegon élou dela chaténa; betsir méhakhi outfé méhakhi chaténa?
6. אֶלָּא כְּגוֹן דְּאָמַר: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה מִמִּין אֵלּוּ״. וְדִלְמָא מִין אֵלּוּ הוּא דְּלָא שָׁתֵינָא, הָא אִינְהוּ גּוּפַיְיהוּ שָׁתֵינָא? ela kegon deamar: "chevoua chelo echte mimin élou". vedilma min élou hou dela chaténa, ha inou goufayou chaténa?
7. אֵימָא ״שֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה אֵלּוּ וּמִינַּיְיהוּ״. éma "chelo echte élou ouminayou".
8. רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא אָמַר: בִּמְסַרְהֵב בּוֹ חֲבֵירוֹ עָסְקִינַן, דְּאָמַר לוֹ: ״בּוֹא וּשְׁתֵה עִמִּי יַיִן וְשֶׁמֶן וּדְבַשׁ״. דְּהָיָה לוֹ לוֹמַר: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֶשְׁתֶּה עִמְּךָ״, ״יַיִן וְשֶׁמֶן וּדְבַשׁ״ לְמָה לִי? לְחַיֵּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. rav a'ha beréh derav ika amar: bimsarhév bo 'havéro askinan, deamar lo: "bo ouchté imi yayin vechemen oudvach". dehaya lo lomar: "chevoua chelo echte imekha", "yayin vechemen oudvach" lema li? le'hayév al kol a'hat vea'hat.
9. תְּנַן הָתָם: ״תֵּן לִי חִטִּין וּשְׂעוֹרִין וְכוּסְּמִין שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ״, ״שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְּיָדִי כְּלוּם״ – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. ״שְׁבוּעָה שֶׁאֵין לְךָ בְּיָדִי חִטִּין וּשְׂעוֹרִין וְכוּסְּמִין״ – חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. tenan hatam: "tén li 'hitin ousorin vekhousemin cheyéch li beyadkha", "chevoua cheén lekha beyadi keloum" – éno 'hayav ela a'hat. "chevoua cheén lekha beyadi 'hitin ousorin vekhousemin" – 'hayav al kol a'hat vea'hat.
10. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲפִילּוּ פְּרוּטָה מִכּוּלָּם מִצְטָרֶפֶת. veamar rabi yo'hanan: afilou perouta mikoulam mitstarefet.
11. פְּלִיגִי בַּהּ רַב אַחָא וְרָבִינָא; חַד אָמַר: אַפְּרָטֵי מִיחַיַּיב, אַכְּלָלֵי לָא מִיחַיַּיב; וְחַד אָמַר: אַכְּלָלֵי נָמֵי מִיחַיַּיב. peligi bah rav a'ha veravina; 'had amar: aperaté mi'hayav, akelalé la mi'hayav; ve'had amar: akelalé namé mi'hayav.
12. הָכָא מַאי? hakha ma?
13. אָמַר רָבָא: הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם מִיחַיַּיב אַכְּלָלָא וּמִיחַיַּיב אַפְּרָטָא, דְּהָא אִי מִשְׁתְּבַע וַהֲדַר מִשְׁתְּבַע – מִיחַיַּיב תַּרְתֵּי. הָכָא, אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ אִיתָא בִּכְלָלָא, אַפְּרָטֵי אַמַּאי מִיחַיַּיב? מוּשְׁבָּע וְעוֹמֵד הוּא! amar rava: hakhi hachta?! hatam mi'hayav akelala oumi'hayav aperata, deha i michteva vahadar michteva – mi'hayav tarté. hakha, i salka datakh ita bikhlala, aperaté ama mi'hayav? mouchba veoméd hou!
14. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל וְכוּ׳. הָא גוּפַאּ קַשְׁיָא – אָמְרַתְּ: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל״, וְאָכַל אֳוכָלִין שֶׁאֵין רְאוּיִן לַאֲכִילָה וְשָׁתָה מַשְׁקִין שֶׁאֵין רְאוּיִן לִשְׁתִיָּה – פָּטוּר; וַהֲדַר תָּנֵי: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל״, וְאָכַל נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים – חַיָּיב; מַאי שְׁנָא רֵישָׁא דְּפָטוּר, וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא דְּחַיָּיב? chevoua chelo okhal vekhou'. ha goufa kachya – amrate: "chevoua chelo okhal", veakhal okhalin cheén reouyin laakhila vechata machkin cheén reouyin lichtiya – patour; vahadar tané: "chevoua chelo okhal", veakhal nevélot outréfot, chekatsim ourmasim – 'hayav; ma chena récha defatour, ouma chena séfa de'hayav?
15. הָא לָא קַשְׁיָא; רֵישָׁא בִּסְתָם, וְסֵיפָא בִּמְפָרֵשׁ. ha la kachya; récha bistam, veséfa bimfaréch.
16. מְפָרֵשׁ נָמֵי גּוּפֵיהּ תִּיקְשֵׁי – אַמַּאי מוּשְׁבָּע מֵהַר סִינַי הוּא? mefaréch namé gouféh tikché – ama mouchba méhar sina hou?
17. רַב וּשְׁמוּאֵל וְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמְרִי: בְּכוֹלֵל דְּבָרִים הַמּוּתָּרִין עִם דְּבָרִים הָאֲסוּרִין. rav ouchmouél verabi yo'hanan deamri: bekholél devarim hamoutarin im devarim haasourin.
18. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: אִי אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא אִי בִּמְפָרֵשׁ חֲצִי שִׁיעוּר – וְאַלִּיבָּא דְרַבָּנַן; אִי בִּסְתָם – אַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: אָדָם אוֹסֵר עַצְמוֹ בְּכׇל שֶׁהוּא. veréch lakich amar: i ata motsé ela i bimfaréch 'hatsi chiour – vealiba derabanan; i bistam – aliba derabi akiva, deamar: adam osér atsmo bekhol cheou.
19. בִּשְׁלָמָא רַבִּי יוֹחָנָן לָא אָמַר כְּרֵישׁ לָקִישׁ – דְּמוֹקֵים לָהּ לְמַתְנִיתִין כְּדִבְרֵי הַכֹּל; אֶלָּא רֵישׁ לָקִישׁ, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַבִּי יוֹחָנָן? bichlama rabi yo'hanan la amar keréch lakich – demokém lah lematnitin kedivré hakol; ela réch lakich, ma tama la amar kerabi yo'hanan?
20. אָמַר לְךָ: כִּי אָמְרִינַן אִיסּוּר כּוֹלֵל – amar lekha: ki amrinan isour kolél –

Daf 24a

1. בְּאִיסּוּר הַבָּא מֵאֵלָיו; בְּאִיסּוּר הַבָּא עַל יְדֵי עַצְמוֹ לָא אָמְרִינַן. beisour haba mééla; beisour haba al yedé atsmo la amrinan.
2. בִּשְׁלָמָא לְרֵישׁ לָקִישׁ, מִשּׁוּם הָכִי קָא פָטַר רַבִּי שִׁמְעוֹן; דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כׇּל שֶׁהוּא לְמַכּוֹת, וְלֹא אָמְרוּ כְּזַיִת אֶלָּא לְקׇרְבָּן. אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן, מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּפָטַר? bichlama leréch lakich, michoum hakhi ka fatar rabi chimon; detanya, rabi chimon omér: kol cheou lemakot, velo amrou kezayit ela lekorban. ela lerabi yo'hanan, ma tama derabi chimon defatar?
3. מִידֵּי הוּא טַעְמָא – אֶלָּא מִשּׁוּם אִיסּוּר כּוֹלֵל; רַבִּי שִׁמְעוֹן לְטַעְמֵיהּ דְּלֵית לֵיהּ אִיסּוּר כּוֹלֵל. דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָאוֹכֵל נְבֵילָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים – פָּטוּר. midé hou tama – ela michoum isour kolél; rabi chimon letaméh delét léh isour kolél. detanya, rabi chimon omér: haokhél nevéla beom hakipourim – patour.
4. בִּשְׁלָמָא לְרֵישׁ לָקִישׁ, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּלָאו וָהֵן; אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן, בִּשְׁלָמָא לָאו – מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, אֶלָּא הֵן – הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? bichlama leréch lakich, machka'hate lah bela vahén; ela lerabi yo'hanan, bichlama la – machka'hate lah, ela hén – hékhi machka'hate lah?
5. אֶלָּא כִּדְרָבָא, דְּאָמַר רָבָא: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל״, וְאָכַל עָפָר – פָּטוּר. ela kidrava, deamar rava: "chevoua chelo okhal", veakhal afar – patour.
6. אָמַר רַב מָרִי, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: ״קוּנָּם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי אִם אָכַלְתִּי הַיּוֹם״, וְאָכַל נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת, שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים – הֲרֵי אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה לוֹ. amar rav mari, af anan namé tenéna: "kounam ichti nehenét li im akhalti hayom", veakhal nevélot outréfot, chekatsim ourmasim – haré ichto asoura lo.
7. הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם, כֵּיוָן דְּמֵעִיקָּרָא (אכל) [אַכְלֵיהּ] וַהֲדַר אִשְׁתְּבַע (ליה) [עֲלֵיהּ], hakhi hachta?! hatam, kévan deméikara (khl) [akhléh] vahadar ichteva (l) [aléh],

Daf 24b

1. (חשובי) [אַחְשׁוֹבֵי]; אֶלָּא הָכָא מִי אַחְשְׁבֵיהּ?! ('hchv) [a'hchové]; ela hakha mi a'hchevéh?!
2. אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאִית לֵיהּ אִיסּוּר כּוֹלֵל? amar rava: ma tama deman deit léh isour kolél?
3. מִידֵּי דְּהָוֵה אַאִיסּוּר מוֹסִיף. midé dehavé aisour mosif.
4. וּמַאן דְּפָטַר, דְּלֵית לֵיהּ? כִּי אָמַר אִיסּוּר מוֹסִיף – בַּחֲדָא חֲתִיכָה, בִּשְׁתֵּי חֲתִיכוֹת לָא אָמְרִינַן. ouman defatar, delét léh? ki amar isour mosif – ba'hada 'hatikha, bichté 'hatikhot la amrinan.
5. וְאָמַר רָבָא: לְמַאן דְּאִית לֵיהּ אִיסּוּר כּוֹלֵל, אָמַר ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל תְּאֵנִים״, וְחָזַר וְאָמַר ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל תְּאֵנִים וַעֲנָבִים״ – מִיגּוֹ דְּחָיְילָא שְׁבוּעָה אַעֲנָבִים, חָיְילָא נָמֵי אַתְּאֵנִים. veamar rava: leman deit léh isour kolél, amar "chevoua chelo okhal teénim", ve'hazar veamar "chevoua chelo okhal teénim vaanavim" – migo de'hayla chevoua aanavim, 'hayla namé ateénim.
6. פְּשִׁיטָא! pechita!
7. מַהוּ דְּתֵימָא: אִיסּוּר הַבָּא מֵאֵלָיו אָמְרִינַן, אִיסּוּר הַבָּא מֵעַצְמוֹ לָא אָמְרִינַן; קָא מַשְׁמַע לַן. maou detéma: isour haba mééla amrinan, isour haba méatsmo la amrinan; ka machma lan.
8. מֵתִיב רָבָא בְּרֵיהּ דְּרַבָּה: יֵשׁ אוֹכֵל אֲכִילָה אַחַת, וְחַיָּיב עָלֶיהָ אַרְבַּע חַטָּאוֹת וְאָשָׁם אֶחָד; וְאֵלּוּ הֵן: טָמֵא שֶׁאָכַל חֵלֶב, וְהוּא נוֹתָר, מִן הַמּוּקְדָּשִׁין, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. métiv rava beréh deraba: yéch okhél akhila a'hat, ve'hayav aleha arba 'hataot veacham e'had; veélou hén: tamé cheakhal 'hélev, veou notar, min hamoukdachin, beom hakipourim.
9. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף אִם הָיְתָה שַׁבָּת וְהוֹצִיאוֹ – חַיָּיב. אָמְרוּ לוֹ: אֵינוֹ מִן הַשֵּׁם. rabi méir omér: af im hayta chabat veotsio – 'hayav. amrou lo: éno min hachém.
10. וְאִם אִיתָא, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ חָמֵשׁ – כְּגוֹן שֶׁאָמַר ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל תְּמָרִים וְחֵלֶב״, מִיגּוֹ דְּחָיְילָא שְׁבוּעָה אַתְּמָרִים, חָיְילָא נָמֵי אַחֵלֶב! veim ita, machka'hate lah 'haméch – kegon cheamar "chevoua chelo okhal temarim ve'hélev", migo de'hayla chevoua atemarim, 'hayla namé a'hélev!
11. כִּי קָתָנֵי, אִיסּוּר הַבָּא מֵאֵלָיו; אִיסּוּר הַבָּא מֵעַצְמוֹ לָא קָתָנֵי. ki katané, isour haba mééla; isour haba méatsmo la katané.
12. וַהֲרֵי הֶקְדֵּשׁ! vaharé hekdéch!
13. בִּבְכוֹר, דִּקְדוּשָּׁתוֹ מֵרֶחֶם. bivkhor, dikdouchato mére'hem.
14. אִיבָּעֵית אֵימָא: כִּי קָתָנֵי, מִידֵּי דְּלֵית לֵיהּ שְׁאֵלָה; שְׁבוּעָה דְּאִית לֵיהּ שְׁאֵלָה לָא קָתָנֵי. ibaét éma: ki katané, midé delét léh cheéla; chevoua deit léh cheéla la katané.
15. הֲרֵי הֶקְדֵּשׁ! haré hekdéch!
16. הָא אוֹקְמִינַן בִּבְכוֹר. ha okminan bivkhor.
17. אִיבָּעֵית אֵימָא: כִּי קָתָנֵי, קׇרְבָּן קָבוּעַ; קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד לָא קָתָנֵי. ibaét éma: ki katané, korban kavoua; korban ole veoréd la katané.
18. הֲרֵי טָמֵא שֶׁאָכַל אֶת הַקֹּדֶשׁ – דְּקׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד הוּא! haré tamé cheakhal et hakodech – dekorban ole veoréd hou!
19. בְּנָשִׂיא, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא דְּאָמַר: נָשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר. benasi, verabi eliezer hi deamar: nasi mévi sair.
20. רַב אָשֵׁי אָמַר: כִּי קָתָנֵי, מִידֵּי דְּבָעֵי שִׁיעוּר; שְׁבוּעָה דְּחָיְילָא אַפָּחוֹת מִכְּשִׁיעוּר, לָא קָתָנֵי. rav aché amar: ki katané, midé devaé chiour; chevoua de'hayla apa'hot mikechiour, la katané.
21. הֲרֵי הֶקְדֵּשׁ! haré hekdéch!
22. הָא בָּעֵינַן שָׁוֶה פְּרוּטָה. ha baénan chave perouta.
23. וְרַב אָשֵׁי מֵאַוֵּירְיָא אָמַר רַבִּי זֵירָא: כִּי קָתָנֵי, זְדוֹנוֹ כָּרֵת; זְדוֹנוֹ לָאו, לָא קָתָנֵי. verav aché méavérya amar rabi zéra: ki katané, zedono karét; zedono la, la katané.
24. וַהֲרֵי אָשָׁם, דִּזְדוֹנוֹ לָאו, וְקָתָנֵי! vaharé acham, dizdono la, vekatané!

Daf 25a

1. בְּחַטָּאת קָאָמְרִינַן. be'hatat kaamrinan.
2. רָבִינָא אָמַר: כִּי קָתָנֵי, מִידֵּי דְּחָיֵיל אַמִּידֵּי דְּבַר אֲכִילָה הוּא; שְׁבוּעָה דְּחָיְילָא אַמִּידֵּי דְּלָאו בַּר אֲכִילָה הוּא, לָא קָתָנֵי. ravina amar: ki katané, midé de'hayél amidé devar akhila hou; chevoua de'hayla amidé dela bar akhila hou, la katané.
3. וַהֲרֵי הֶקְדֵּשׁ – דְּחָיֵיל נָמֵי אַעֵצִים וַאֲבָנִים! vaharé hekdéch – de'hayél namé aétsim vaavanim!
4. אֶלָּא כִּי קָתָנֵי, מִידֵּי דְּחָיֵיל אַמִּידֵּי דְּאִית בֵּהּ מְשָׁשָׁא; שְׁבוּעָה דְּחָיְילָא אַמִּידֵּי דְּלֵית בֵּיהּ מְשָׁשָׁא, כְּגוֹן ״שֶׁאִישַׁן״ וְ״שֶׁלֹּא אִישַׁן״ – לָא קָתָנֵי. ela ki katané, midé de'hayél amidé deit béh mechacha; chevoua de'hayla amidé delét béh mechacha, kegon "cheichan" ve"chelo ichan" – la katané.
5. מַתְנִי׳ אֶחָד דְּבָרִים שֶׁל עַצְמוֹ וְאֶחָד דְּבָרִים שֶׁל אֲחֵרִים, וְאֶחָד דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן מַמָּשׁ וְאֶחָד דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶן מַמָּשׁ. matni' e'had devarim chel atsmo vee'had devarim chel a'hérim, vee'had devarim cheyéch bahen mamach vee'had devarim cheén bahen mamach.
6. כֵּיצַד? אָמַר ״שְׁבוּעָה שֶׁאֶתֵּן לְאִישׁ פְּלוֹנִי״ וְ״שֶׁלֹּא אֶתֵּן״; ״שֶׁנָּתַתִּי״ וְ״שֶׁלֹּא נָתַתִּי״; kétsad? amar "chevoua cheetén leich peloni" ve"chelo etén"; "chenatati" ve"chelo natati";
7. ״שֶׁאִישַׁן״ וְ״שֶׁלֹּא אִישַׁן״; ״שֶׁיָּשַׁנְתִּי״ וְ״שֶׁלֹּא יָשַׁנְתִּי״; ״שֶׁאֶזְרוֹק צְרוֹר לַיָּם״ וְ״שֶׁלֹּא אֶזְרוֹק״; ״שֶׁזָּרַקְתִּי״ וְ״שֶׁלֹּא זָרַקְתִּי״. "cheichan" ve"chelo ichan"; "cheyachanti" ve"chelo yachanti"; "cheezrok tseror layam" ve"chelo ezrok"; "chezarakti" ve"chelo zarakti".
8. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל הֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב״. rabi yichmaél omér: éno 'hayav ela al heatid lavo, cheneemar: "lehara o lehétiv".
9. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: אִם כֵּן, אֵין לִי אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן הֲרָעָה וַהֲטָבָה; דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶן הֲרָעָה וַהֲטָבָה מִנַּיִן? amar lo rabi akiva: im kén, én li ela devarim cheyéch bahen haraa vahatava; devarim cheén bahen haraa vahatava minayin?
10. אָמַר לוֹ: מֵרִיבּוּי הַכָּתוּב. אָמַר לוֹ: אִם רִיבָּה הַכָּתוּב לְכָךְ, רִיבָּה הַכָּתוּב לְכָךְ! amar lo: méribou hakatouv. amar lo: im riba hakatouv lekhakh, riba hakatouv lekhakh!
11. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: חוֹמֶר בַּנְּדָרִים מִבַּשְּׁבוּעוֹת, חוֹמֶר בַּשְּׁבוּעוֹת מִבַּנְּדָרִים. חוֹמֶר בַּנְּדָרִים – שֶׁהַנְּדָרִים חָלִים עַל דְּבַר מִצְוָה כִּדְבַר הָרְשׁוּת, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּשְּׁבוּעוֹת. gema' tanou rabanan: 'homer banedarim mibachevouot, 'homer bachevouot mibanedarim. 'homer banedarim – chehanedarim 'halim al devar mitsva kidvar harchout, ma cheén kén bachevouot.
12. חוֹמֶר בַּשְּׁבוּעוֹת – שֶׁהַשְּׁבוּעוֹת חָלוֹת עַל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ כְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַמָּשׁ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּנְּדָרִים. 'homer bachevouot – chehachevouot 'halot al davar cheén bo mamach kedavar cheyéch bo mamach, ma cheén kén banedarim.
13. כֵּיצַד? אָמַר ״שְׁבוּעָה שֶׁאֶתֵּן לִפְלוֹנִי״ וְ״שֶׁלֹּא אֶתֵּן״. מַאי ״אֶתֵּן״? אִילֵּימָא צְדָקָה לְעָנִי, מוּשְׁבָּע וְעוֹמֵד מֵהַר סִינַי הוּא – שֶׁנֶּאֱמַר: ״נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ״! kétsad? amar "chevoua cheetén lifloni" ve"chelo etén". ma "etén"? iléma tsedaka leani, mouchba veoméd méhar sina hou – cheneemar: "naton titén lo"!
14. אֶלָּא מַתָּנָה לְעָשִׁיר. ela matana leachir.
15. ״שֶׁאִישַׁן״ וְ״שֶׁלֹּא אִישַׁן״ – אִינִי?! וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הָאוֹמֵר ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אִישַׁן שְׁלֹשָׁה יָמִים״ – מַלְקִין אוֹתוֹ וְיָשֵׁן לְאַלְתַּר! "cheichan" ve"chelo ichan" – ini?! vehaamar rabi yo'hanan: haomér "chevoua chelo ichan chelocha yamim" – malkin oto veyachén lealtar!
16. הָתָם דְּאָמַר ״שְׁלֹשָׁה״, הָכָא דְּלָא אָמַר ״שְׁלֹשָׁה״. hatam deamar "chelocha", hakha dela amar "chelocha".
17. ״שֶׁאֶזְרוֹק צְרוֹר לַיָּם״ וְ״שֶׁלֹּא אֶזְרוֹק״. אִיתְּמַר: ״שְׁבוּעָה שֶׁזָּרַק פְּלוֹנִי צְרוֹר לַיָּם״ וְ״שֶׁלֹּא זָרַק״, רַב אָמַר חַיָּיב, וּשְׁמוּאֵל אָמַר פָּטוּר. "cheezrok tseror layam" ve"chelo ezrok". itemar: "chevoua chezarak peloni tseror layam" ve"chelo zarak", rav amar 'hayav, ouchmouél amar patour.
18. רַב אָמַר חַיָּיב – אִיתֵיהּ בְּלָאו וְהֵן. וּשְׁמוּאֵל אָמַר פָּטוּר – לֵיתֵיהּ בִּלְהַבָּא. rav amar 'hayav – itéh bela vehén. ouchmouél amar patour – létéh bilhaba.
19. לֵימָא בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא קָא מִיפַּלְגִי? דִּתְנַן, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל הֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב״. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: אִם כֵּן, אֵין לִי אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן הֲרָעָה וַהֲטָבָה, דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶן הֲרָעָה וַהֲטָבָה מִנַּיִן? léma biflougta derabi yichmaél verabi akiva ka mipalgi? ditnan, rabi yichmaél omér: éno 'hayav ela al heatid lavo, cheneemar: "lehara o lehétiv". amar lo rabi akiva: im kén, én li ela devarim cheyéch bahen haraa vahatava, devarim cheén bahen haraa vahatava minayin?
20. אָמַר לוֹ: מֵרִיבּוּי הַכָּתוּב. אָמַר לוֹ: אִם רִיבָּה הַכָּתוּב לְכָךְ, רִיבָּה הַכָּתוּב לְכָךְ! amar lo: méribou hakatouv. amar lo: im riba hakatouv lekhakh, riba hakatouv lekhakh!
21. רַב דְּאָמַר כְּרַבִּי עֲקִיבָא, וּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל? rav deamar kerabi akiva, ouchmouél deamar kerabi yichmaél?
22. אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי; הַשְׁתָּא מִילְּתָא דְּאִיתַהּ בִּלְהַבָּא לָא מְחַיַּיב עֲלַהּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לְשֶׁעָבַר, מִילְּתָא דְּלֵיתַהּ בִּלְהַבָּא מִיבַּעְיָא?! aliba derabi yichmaél – koulé alma la peligi; hachta mileta deitah bilhaba la me'hayav alah rabi yichmaél lecheavar, mileta delétah bilhaba mibaya?!
23. כִּי פְּלִיגִי – אַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא. רַב – כְּרַבִּי עֲקִיבָא; וּשְׁמוּאֵל אָמַר: עַד כָּאן לָא מְחַיֵּיב רַבִּי עֲקִיבָא הָתָם לְשֶׁעָבַר, אֶלָּא מִלְּתָא דְּאִיתַהּ בִּלְהַבָּא – מְחַיֵּיב רַבִּי עֲקִיבָא לְשֶׁעָבַר; אֲבָל מִידֵּי דְּלֵיתֵיהּ בִּלְהַבָּא – לָא. ki peligi – aliba derabi akiva. rav – kerabi akiva; ouchmouél amar: ad kan la me'hayév rabi akiva hatam lecheavar, ela mileta deitah bilhaba – me'hayév rabi akiva lecheavar; aval midé delétéh bilhaba – la.
24. לֵימָא בִּפְלוּגְתָּא léma biflougta

Daf 25b

1. דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא וְרַבָּנַן קָמִיפַּלְגִי? דִּתְנַן: נִשְׁבַּע לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא בִּיטֵּל – פָּטוּר. לְקַיֵּים אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא קִיֵּים – פָּטוּר. שֶׁהָיָה בַּדִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּיב, כְּדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא; דְּאָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא: וּמָה אִם הָרְשׁוּת, שֶׁאֵינוֹ מוּשְׁבָּע עָלֶיהָ מֵהַר סִינַי – הֲרֵי הוּא חַיָּיב עָלֶיהָ; מִצְוָה, שֶׁמּוּשְׁבָּע עָלֶיהָ מֵהַר סִינַי – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּיב עָלֶיהָ? derabi yeouda ben betéra verabanan kamipalgi? ditnan: nichba levatél et hamitsva velo bitél – patour. lekayém et hamitsva velo kiyém – patour. chehaya badin cheyehé 'hayav, kedivré rabi yeouda ben betira; deamar rabi yeouda ben betira: ouma im harchout, cheéno mouchba aleha méhar sina – haré hou 'hayav aleha; mitsva, chemouchba aleha méhar sina – éno din cheyehé 'hayav aleha?
2. אָמְרוּ לוֹ: לֹא; אִם אָמַרְתָּ בִּשְׁבוּעַת הָרְשׁוּת – שֶׁכֵּן עָשָׂה בָּהּ לָאו כְּהֵן; תֹּאמַר בִּשְׁבוּעַת מִצְוָה – שֶׁכֵּן לֹא עָשָׂה בָּהּ לָאו כְּהֵן?! amrou lo: lo; im amarta bichvouat harchout – chekén asa bah la kehén; tomar bichvouat mitsva – chekén lo asa bah la kehén?!
3. נֵימָא רַב דְּאָמַר כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא, וּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר כְּרַבָּנַן? néma rav deamar kerabi yeouda ben betira, ouchmouél deamar kerabanan?
4. אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא – כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי; הַשְׁתָּא לָאו וָהֵן לָא בָּעֵי, לְהַבָּא וּלְשֶׁעָבַר בָּעֵי?! aliba derabi yeouda ben betira – koulé alma la peligi; hachta la vahén la baé, lehaba oulcheavar baé?!
5. כִּי פְּלִיגִי – אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן. שְׁמוּאֵל – כְּרַבָּנַן; וְרַב – כִּי לָא מְחַיְּיבִי רַבָּנַן בְּלָאו וָהֵן, דִּכְתִיב ״לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב״ בְּהֶדְיָא; אֲבָל לְהַבָּא וּלְשֶׁעָבַר, דְּמֵרִיבּוּיָא דִּקְרָאֵי אָתוּ – מְחַיְּיבִי. ki peligi – aliba derabanan. chemouél – kerabanan; verav – ki la me'hayevi rabanan bela vahén, dikhtiv "lehara o lehétiv" behedya; aval lehaba oulcheavar, deméribouya dikraé atou – me'hayevi.
6. מֵתִיב רַב הַמְנוּנָא: ״לֹא אָכַלְתִּי הַיּוֹם״ וְ״לֹא הִנַּחְתִּי תְּפִילִּין הַיּוֹם״; ״מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי״, וְאָמַר ״אָמֵן״ – חַיָּיב. בִּשְׁלָמָא ״לֹא אָכַלְתִּי״ – אִיתֵיהּ בְּ״לֹא אוֹכַל״; אֶלָּא ״לֹא הִנַּחְתִּי״ – מִי אִיתֵיהּ בְּ״לֹא אַנִּיחַ״?! métiv rav hamnouna: "lo akhalti hayom" ve"lo hina'hti tefilin hayom"; "machbiakha ani", veamar "amén" – 'hayav. bichlama "lo akhalti" – itéh be"lo okhal"; ela "lo hina'hti" – mi itéh be"lo ani'ha"?!
7. הוּא מוֹתֵיב לַהּ וְהוּא מְפָרֵק לַהּ – לִצְדָדִין קָתָנֵי: ״לֹא אָכַלְתִּי״ – לְקׇרְבָּן, ״לֹא הִנַּחְתִּי״ – לְמַלְקוֹת. hou motév lah veou mefarék lah – litsdadin katané: "lo akhalti" – lekorban, "lo hina'hti" – lemalkot.
8. מֵתִיב רָבָא: אֵיזוֹ הִיא שְׁבוּעַת שָׁוְא? נִשְׁבַּע לְשַׁנּוֹת אֶת הַיָּדוּעַ לָאָדָם – וְאָמַר עַל עַמּוּד שֶׁל אֶבֶן שֶׁהוּא בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, שֶׁהוּא שֶׁל זָהָב. וְאָמַר עוּלָּא: וְהוּא שֶׁנִּיכָּר לִשְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם. טַעְמָא דְּנִיכָּר; הָא לֹא נִיכָּר – עוֹבֵר מִשּׁוּם שְׁבוּעַת בִּיטּוּי. וְאַמַּאי? הָא אֵינוֹ בִּ״יהֵא שֶׁל זָהָב״! métiv rava: ézo hi chevouat chav? nichba lechanot et hayadoua laadam – veamar al amoud chel even cheou bemakom peloni, cheou chel zahav. veamar oula: veou chenikar lichlocha bené adam. tama denikar; ha lo nikar – ovér michoum chevouat bitou. veama? ha éno bi"yhé chel zahav"!
9. הוּא מוֹתֵיב לַהּ וְהוּא מְפָרֵק לַהּ: נִיכָּר – עוֹבֵר מִשּׁוּם שְׁבוּעַת שָׁוְא, לֹא נִיכָּר – עוֹבֵר מִשּׁוּם שְׁבוּעַת שֶׁקֶר. hou motév lah veou mefarék lah: nikar – ovér michoum chevouat chav, lo nikar – ovér michoum chevouat cheker.
10. אָמַר אַבָּיֵי: וּמוֹדֶה רַב בְּאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ״שְׁבוּעָה שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ לְךָ עֵדוּת״, וְאִשְׁתְּכַח דְּלָא יְדַע לֵיהּ – דְּפָטוּר, הוֹאִיל וְלֵיתֵיהּ בִּכְלַל ״שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ לְךָ עֵדוּת״. amar abayé: oumode rav beomér la'havéro "chevoua cheani yodéa lekha édout", veichtekha'h dela yeda léh – defatour, hoil velétéh bikhlal "cheéni yodéa lekha édout".
11. ״יָדַעְתִּי״ וְ״לֹא יָדַעְתִּי״ – מַחְלוֹקֶת. ״הֵעַדְתִּי״ וְ״לֹא הֵעַדְתִּי״ – מַחְלוֹקֶת. "yadati" ve"lo yadati" – ma'hloket. "héadti" ve"lo héadti" – ma'hloket.
12. בִּשְׁלָמָא לִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר: מִילְּתָא דְּלֵיתֵיהּ בִּלְהַבָּא לָא מְחַיֵּיב עֲלֵיהּ לְשֶׁעָבַר; לְהָכִי אַפְּקַהּ רַחֲמָנָא לִשְׁבוּעַת עֵדוּת מִכְּלַל שְׁבוּעַת בִּיטּוּי. אֶלָּא לְרַב, לְמַאי הִלְכְתָא אַפְּקַהּ רַחֲמָנָא? bichlama lichmouél, deamar: mileta delétéh bilhaba la me'hayév aléh lecheavar; lehakhi apekah ra'hamana lichvouat édout mikelal chevouat bitou. ela lerav, lema hilkheta apekah ra'hamana?
13. אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּאַבָּיֵי: לְאִיחַיּוֹבֵי עֲלַיהּ תַּרְתֵּי. amrouha rabanan kaméh deabayé: lei'hayové alah tarté.
14. אֲמַר לְהוּ: תַּרְתֵּי לָא מָצִיתוּ אָמְרִיתוּ, דְּתַנְיָא: לְאַחַת מֵאֵלֶּה – לְאַחַת אַתָּה מְחַיְּיבוֹ, וְאִי אַתָּה מְחַיְּיבוֹ שְׁתַּיִם! amar leou: tarté la matsitou amritou, detanya: lea'hat mééle – lea'hat ata me'hayevo, vei ata me'hayevo chetayim!
15. וּלְאַבָּיֵי, לְמַאי הִלְכְתָא אַפְּקָיהּ רַחֲמָנָא? oulabayé, lema hilkheta apekah ra'hamana?
16. לְכִדְתַנְיָא: בְּכוּלָּן נֶאֱמַר ״וְנֶעֱלַם״, וְכָאן לֹא נֶאֱמַר ״וְנֶעְלַם״; לְחַיֵּיב עַל הַמֵּזִיד כַּשּׁוֹגֵג. lekhidtanya: bekhoulan neemar "veneelam", vekhan lo neemar "venelam"; le'hayév al hamézid kachogég.
17. אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְאַבָּיֵי: אֵימָא בְּמֵזִיד מִיחַיַּיב חֲדָא, בְּשׁוֹגֵג מִיחַיַּיב תַּרְתֵּי! amarou léh rabanan leabayé: éma bemézid mi'hayav 'hada, bechogég mi'hayav tarté!
18. אֲמַר לְהוּ: לָאו הַיְינוּ דַּאֲמַרִי – ״לְאַחַת״, אַחַת אַתָּה מְחַיְּיבוֹ וְאִי אַתָּה מְחַיְּיבוֹ שְׁתַּיִם; וְאִי בְּמֵזִיד, מִי אִיכָּא תַּרְתֵּי? amar leou: la haynou daamari – "lea'hat", a'hat ata me'hayevo vei ata me'hayevo chetayim; vei bemézid, mi ika tarté?
19. רָבָא אָמַר: מִשּׁוּם דְּהָוֵה דָּבָר שֶׁבַּכְּלָל וְיָצָא לִידּוֹן בְּדָבָר הֶחָדָשׁ – אֵין לְךָ בּוֹ אֶלָּא חִידּוּשׁוֹ בִּלְבַד. rava amar: michoum dehavé davar chebakelal veyatsa lidon bedavar he'hadach – én lekha bo ela 'hidoucho bilvad.
20. מִכְּלַל דְּאַבָּיֵי סָבַר: אִיתַהּ לִשְׁבוּעָה בָּעוֹלָם?! mikelal deabayé savar: itah lichvoua baolam?!
21. וְהָאָמַר אַבָּיֵי: מוֹדֶה רַב בְּאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ״שְׁבוּעָה שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ לָךְ עֵדוּת״, וְאִשְׁתְּכַח דְּלָא יְדַע לֵיהּ – דְּפָטוּר, הוֹאִיל וְלֵיתֵיהּ בְּאֵינִי יוֹדֵעַ לָךְ עֵדוּת! vehaamar abayé: mode rav beomér la'havéro "chevoua cheani yodéa lakh édout", veichtekha'h dela yeda léh – defatour, hoil velétéh beéni yodéa lakh édout!
22. הֲדַר בֵּיהּ אַבָּיֵי מֵהַהִיא. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: hadar béh abayé méhahi. veibaét éma:

Daf 26a

1. חֲדָא מִינַּיְיהוּ רַב פָּפָּא אַמְרַהּ. 'hada minayou rav papa amrah.
2. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל הֶעָתִיד לָבֹא. תָּנוּ רַבָּנַן: ״לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב״ – אֵין לִי אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן הֲרָעָה וַהֲטָבָה; שֶׁאֵין בָּהֶן הֲרָעָה וַהֲטָבָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם״. rabi yichmaél omér: éno 'hayav ela al heatid lavo. tanou rabanan: "lehara o lehétiv" – én li ela devarim cheyéch bahen haraa vahatava; cheén bahen haraa vahatava minayin? talmoud lomar: "o nefech ki tichava levaté visfatayim".
3. אֵין לִי אֶלָּא לְהַבָּא, לְשֶׁעָבַר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְכֹל אֲשֶׁר יְבַטֵּא הָאָדָם בִּשְׁבֻעָה״. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: ״לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב״ – לְהַבָּא. én li ela lehaba, lecheavar minayin? talmoud lomar: "lekhol acher yevaté haadam bichvoua". divré rabi akiva. rabi yichmaél omér: "lehara o lehétiv" – lehaba.
4. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: אִם כֵּן, אֵין לִי אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן הֲטָבָה וְהָרָעָה, דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶן הֲרָעָה וַהֲטָבָה מִנַּיִן? אָמַר לוֹ: מֵרִבּוּי הַכָּתוּב. אָמַר לוֹ: אִם רִיבָּה הַכָּתוּב לְכָךְ, רִיבָּה הַכָּתוּב לְכָךְ! amar lo rabi akiva: im kén, én li ela devarim cheyéch bahen hatava veharaa, devarim cheén bahen haraa vahatava minayin? amar lo: méribou hakatouv. amar lo: im riba hakatouv lekhakh, riba hakatouv lekhakh!
5. שַׁפִּיר קָא אָמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל! chapir ka amar léh rabi akiva lerabi yichmaél!
6. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רַבִּי יִשְׁמָעֵאל – שֶׁשִּׁימֵּשׁ אֶת רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה, שֶׁהָיָה דּוֹרֵשׁ אֶת כָּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ בִּכְלָל וּפְרָט – אִיהוּ נָמֵי דּוֹרֵשׁ בִּכְלָל וּפְרָט. רַבִּי עֲקִיבָא – שֶׁשִּׁימֵּשׁ אֶת נַחוּם אִישׁ גַּם זוֹ, שֶׁהָיָה דּוֹרֵשׁ אֶת כָּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ בְּרִיבָּה וּמִיעֵט – אִיהוּ נָמֵי דּוֹרֵשׁ רִיבָּה וּמִיעֵט. amar rabi yo'hanan: rabi yichmaél – chechiméch et rabi ne'hounya ben hakana, chehaya doréch et kal hatora koulah bikhlal oufrat – iou namé doréch bikhlal oufrat. rabi akiva – chechiméch et na'houm ich gam zo, chehaya doréch et kal hatora koulah beriba oumiét – iou namé doréch riba oumiét.
7. מַאי רַבִּי עֲקִיבָא דְּדָרֵישׁ רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי? דְּתַנְיָא: ״אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע״ – רִיבָּה, ״לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב״ – מִיעֵט, ״לְכֹל אֲשֶׁר יְבַטֵּא הָאָדָם״ – חָזַר וְרִיבָּה; רִיבָּה וּמִיעֵט וְרִיבָּה – רִיבָּה הַכֹּל. ma rabi akiva dedaréch ribouyé oumiouté? detanya: "o nefech ki tichava" – riba, "lehara o lehétiv" – miét, "lekhol acher yevaté haadam" – 'hazar veriba; riba oumiét veriba – riba hakol.
8. מַאי רִיבָּה? רִיבָּה כֹּל מִילֵּי, וּמַאי מִיעֵט? מִיעֵט דְּבַר מִצְוָה. ma riba? riba kol milé, ouma miét? miét devar mitsva.
9. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל דָּרֵישׁ כְּלָל וּפְרָט: ״אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם״ – כְּלָל, ״לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב״ – פְּרָט, ״לְכֹל אֲשֶׁר יְבַטֵּא הָאָדָם״ – חָזַר וְכָלַל; כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל – אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְעֵין הַפְּרָט; מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – לְהַבָּא, אַף כֹּל לְהַבָּא. verabi yichmaél daréch kelal oufrat: "o nefech ki tichava levaté visfatayim" – kelal, "lehara o lehétiv" – perat, "lekhol acher yevaté haadam" – 'hazar vekhalal; kelal oufrat oukhlal – i ata dan ela kheén haperat; ma haperat meforach – lehaba, af kol lehaba.
10. אַהֲנִי כְּלָלָא, לְאֵתוֹיֵי אֲפִילּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶן הֲרָעָה וַהֲטָבָה לְהַבָּא; אַהֲנִי פְּרָטָא, לְמַעוֹטֵי אֲפִילּוּ דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן הֲרָעָה וַהֲטָבָה לְשֶׁעָבַר. ahani kelala, leétoyé afilou devarim cheén bahen haraa vahatava lehaba; ahani perata, lemaoté afilou devarim cheyéch bahen haraa vahatava lecheavar.
11. אֵיפוֹךְ אֲנָא! éfokh ana!
12. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: דּוּמְיָא דִּ״לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב״ – מִי שֶׁאִיסּוּרוֹ מִשּׁוּם ״בַּל יַחֵל דְּבָרוֹ״; יָצָאתָה זוֹ, שֶׁאֵין אִיסּוּרוֹ מִשּׁוּם ״בַּל יַחֵל דְּבָרוֹ״, אֶלָּא מִשּׁוּם ״בַּל תְּשַׁקְּרוּ״. amar rabi yits'hak: doumya di"lehara o lehétiv" – mi cheisouro michoum "bal ya'hél devaro"; yatsata zo, cheén isouro michoum "bal ya'hél devaro", ela michoum "bal techakerou".
13. רַב יִצְחָק בַּר אָבִין אָמַר, אָמַר קְרָא: ״אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם״ – מִי שֶׁהַשְּׁבוּעָה קוֹדֶמֶת לַבִּיטּוּי, וְלֹא שֶׁהַבִּיטּוּי קוֹדֶמֶת לַשְּׁבוּעָה; יָצָא זֶה ״אָכַלְתִּי״ וְ״לֹא אָכַלְתִּי״, שֶׁהַמַּעֲשֶׂה קוֹדֵם לַשְּׁבוּעָה. rav yits'hak bar avin amar, amar kera: "o nefech ki tichava levaté visfatayim" – mi chehachevoua kodemet labitou, velo chehabitou kodemet lachevoua; yatsa ze "akhalti" ve"lo akhalti", chehamaase kodém lachevoua.
14. תָּנוּ רַבָּנַן: ״הָאָדָם בִּשְׁבוּעָה״ – פְּרָט לְאָנוּס. ״וְנֶעְלַם״ – פְּרָט לְמֵזִיד. tanou rabanan: "haadam bichvoua" – perat leanous. "venelam" – perat lemézid.
15. ״מִמֶּנּוּ״ – שֶׁנִּתְעַלְּמָה מִמֶּנּוּ שְׁבוּעָה. יָכוֹל שֶׁנִּתְעַלְּמָה מִמֶּנּוּ חֵפֶץ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בִּשְׁבוּעָה וְנֶעְלַם״ – עַל הֶעְלֵם שְׁבוּעָה הוּא חַיָּיב, וְאֵינוֹ חַיָּיב עַל הֶעְלֵם חֵפֶץ. "mimenou" – chenitalema mimenou chevoua. yakhol chenitalema mimenou 'héfets? talmoud lomar: "bichvoua venelam" – al helém chevoua hou 'hayav, veéno 'hayav al helém 'héfets.
16. אָמַר מָר: ״הָאָדָם בִּשְׁבוּעָה״ – פְּרָט לְאָנוּס. הֵיכִי דָּמֵי? amar mar: "haadam bichvoua" – perat leanous. hékhi damé?
17. כִּדְרַב כָּהֲנָא וְרַב אַסִּי, כִּי הֲווֹ קָיְימִי מִקַּמֵּי דְּרַב, מָר אֲמַר: שְׁבוּעֲתָא דְּהָכִי אֲמַר רַב, וּמָר אָמַר: שְׁבוּעֲתָא דְּהָכִי אֲמַר רַב. כִּי אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַב, אֲמַר כְּחַד מִינַּיְיהוּ. אֲמַר לֵיהּ אִידַּךְ: וַאֲנָא בְּשִׁיקְרָא אִישְׁתְּבַעִי?! kidrav kahana verav asi, ki hao kaymi mikamé derav, mar amar: chevouata dehakhi amar rav, oumar amar: chevouata dehakhi amar rav. ki ato lekaméh derav, amar ke'had minayou. amar léh idakh: vaana bechikra ichtevai?!
18. אֲמַר לֵיהּ: לִבָּךְ אֲנָסָךְ. amar léh: libakh anasakh.
19. ״וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ״ – שֶׁנִּתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ שְׁבוּעָה. יָכוֹל שֶׁנִּתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ חֵפֶץ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בִּשְׁבוּעָה וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ״ – עַל הֶעְלֵם שְׁבוּעָה הוּא חַיָּיב, וְאֵינוֹ חַיָּיב עַל הֶעְלֵם חֵפֶץ. "venelam mimenou" – chenitalém mimenou chevoua. yakhol chenitalém mimenou 'héfets? talmoud lomar: "bichvoua venelam mimenou" – al helém chevoua hou 'hayav, veéno 'hayav al helém 'héfets.
20. מַחֲכוּ עֲלֵיהּ בְּמַעְרְבָא: בִּשְׁלָמָא שְׁבוּעָה – מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּלָא חֵפֶץ, כְּגוֹן דְּאָמַר: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל פַּת חִטִּין״, וּכְסָבוּר ״שֶׁאוֹכַל״ קָאָמַר – דִּשְׁבוּעֲתֵיהּ אִינְּשִׁי, חֶפְצָא דְּכִיר; אֶלָּא חֵפֶץ בְּלֹא שְׁבוּעָה, הֵיכִי דָּמֵי? ma'hakhou aléh bemareva: bichlama chevoua – machka'hate lah bela 'héfets, kegon deamar: "chevoua chelo okhal pat 'hitin", oukhsavour "cheokhal" kaamar – dichvouatéh inechi, 'heftsa dekhir; ela 'héfets belo chevoua, hékhi damé?
21. כְּגוֹן דְּאָמַר: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל פַּת חִטִּין״, וּכְסָבוּר ״שֶׁל שְׂעוֹרִים״ קָאָמַר – דִּשְׁבוּעֲתֵיהּ דְּכִיר לֵיהּ, חֶפְצָא אִינְּשִׁי. כֵּיוָן דְּחֶפְצָא אִינְּשִׁי לְהוּ, הַיְינוּ הֶעְלֵם שְׁבוּעָה! kegon deamar: "chevoua chelo okhal pat 'hitin", oukhsavour "chel seorim" kaamar – dichvouatéh dekhir léh, 'heftsa inechi. kévan de'heftsa inechi leou, haynou helém chevoua!
22. אֶלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: דָּא וְדָא אַחַת הִיא. ela amar rabi elazar: da veda a'hat hi.
23. מַתְקֵיף לַהּ רַב יוֹסֵף: אַלְמָא חֵפֶץ בְּלֹא שְׁבוּעָה לָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? וְהָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ – כְּגוֹן דְּאָמַר ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל פַּת חִטִּין״, וְהוֹשִׁיט יָדוֹ לַסַּל לִיטּוֹל פַּת שְׂעוֹרִין; וְעָלְתָה בְּיָדוֹ שֶׁל חִטִּין, וּכְסָבוּר שְׂעוֹרִים הִיא וַאֲכָלָהּ; דִּשְׁבוּעֲתֵיהּ דְּכִיר לֵיהּ, חֶפְצָא הוּא דְּלָא יָדַע לֵיהּ! matkéf lah rav yoséf: alma 'héfets belo chevoua la machka'hate lah? veha machka'hate lah – kegon deamar "chevoua chelo okhal pat 'hitin", veochit yado lasal litol pat seorin; vealta beyado chel 'hitin, oukhsavour seorim hi vaakhalah; dichvouatéh dekhir léh, 'heftsa hou dela yada léh!
24. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: כְּלוּם מְחַיְּיבַתְּ לֵיהּ קׇרְבָּן – אֶלָּא אַמַּאי דִּתְפִיס בִּידֵיהּ; הֶעְלֵם שְׁבוּעָה הוּא! amar léh abayé: keloum me'hayevate léh korban – ela ama ditfis bidéh; helém chevoua hou!
25. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא – אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: סוֹף סוֹף, קׇרְבָּן דְּקָא מַיְיתֵי עֲלַהּ דְּהַאי פַּת מִיהַת, הֶעְלֵם שְׁבוּעָה הוּא! lichana a'harina – amar léh abayé lerav yoséf: sof sof, korban deka mayté alah deha pat mihat, helém chevoua hou!
26. וְרַב יוֹסֵף אָמַר לָךְ: כֵּיוָן דְּכִי יָדַע לֵיהּ דְּחִטִּין הוּא – פָּרֵישׁ מִינֵּיהּ, הֶעְלֵם חֵפֶץ הוּא. verav yoséf amar lakh: kévan dekhi yada léh de'hitin hou – paréch minéh, helém 'héfets hou.
27. בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן: הֶעְלֵם זֶה וְזֶה בְּיָדוֹ, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: הֲרֵי הֶעְלֵם שְׁבוּעָה בְּיָדוֹ, וְחַיָּיב. אַדְּרַבָּה, הֲרֵי הֶעְלֵם חֵפֶץ בְּיָדוֹ, וּפָטוּר! bea minéh rava mérav na'hman: helém ze veze beyado, maou? amar léh: haré helém chevoua beyado, ve'hayav. aderaba, haré helém 'héfets beyado, oufatour!
28. אָמַר רַב אָשֵׁי: חָזֵינַן; אִי מֵחֲמַת שְׁבוּעָה קָא פָרֵישׁ – הֲרֵי הֶעְלֵם שְׁבוּעָה בְּיָדוֹ, וְחַיָּיב; אִי מֵחֲמַת חֵפֶץ קָא פָרֵישׁ – הֲרֵי הֶעְלֵם חֵפֶץ בְּיָדוֹ, וּפָטוּר. amar rav aché: 'hazénan; i mé'hamat chevoua ka faréch – haré helém chevoua beyado, ve'hayav; i mé'hamat 'héfets ka faréch – haré helém 'héfets beyado, oufatour.
29. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: כְּלוּם פָּרֵישׁ מִשְּׁבוּעָה – אֶלָּא מִשּׁוּם חֵפֶץ! כְּלוּם פָּרֵישׁ מֵחֵפֶץ – אֶלָּא מִשּׁוּם שְׁבוּעָה! אֶלָּא לָא שְׁנָא. amar léh ravina lerav aché: keloum paréch michevoua – ela michoum 'héfets! keloum paréch mé'héfets – ela michoum chevoua! ela la chena.
30. בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן: bea minéh rava mérav na'hman:

Daf 26b

1. אֵיזוֹ הִיא שִׁגְגַת שְׁבוּעַת בִּיטּוּי לְשֶׁעָבַר? אִי דְּיָדַע – מֵזִיד הוּא! אִי דְּלָא יָדַע – אָנוּס הוּא! ézo hi chiggat chevouat bitou lecheavar? i deyada – mézid hou! i dela yada – anous hou!
2. אֲמַר לֵיהּ, בְּאוֹמֵר: ״יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁשְּׁבוּעָה זוֹ אֲסוּרָה, אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אִם חַיָּיבִין עָלֶיהָ קׇרְבָּן אוֹ לָאו״. amar léh, beomér: "yodéa ani chechevoua zo asoura, aval éni yodéa im 'hayavin aleha korban o la".
3. כְּמַאן – כְּמוֹנְבַּז, דְּאָמַר: שִׁגְגַת קׇרְבָּן שְׁמָהּ שְׁגָגָה? keman – kemonbaz, deamar: chiggat korban chemah chegaga?
4. אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּמוֹנְבַּז – אֶלָּא בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ, דְּלָאו חִידּוּשׁ הוּא; אֲבָל הָכָא, דְּחִידּוּשׁ הוּא – דִּבְכָל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ לָא אַשְׁכְּחַן לָאו דְּמַיְיתֵי קׇרְבָּן, afilou téma rabanan, ad kan la peligi rabanan aléh demonbaz – ela bekhol hatora koulah, dela 'hidouch hou; aval hakha, de'hidouch hou – divkhal hatora koulah la achke'han la demayté korban,
5. דְּיָלְפִינַן מֵעֲבוֹדָה זָרָה; וְהָכָא מַיְיתֵי – אֲפִילּוּ רַבָּנַן מוֹדוּ. deyalfinan méavoda zara; vehakha mayté – afilou rabanan modou.
6. בְּעָא מִינֵּיהּ רָבִינָא מֵרָבָא: נִשְׁבַּע עַל כִּכָּר וּמִסְתַּכֵּן עָלֶיהָ, מַהוּ? bea minéh ravina mérava: nichba al kikar oumistakén aleha, maou?
7. מִסְתַּכֵּן – לִישְׁרֵי לֵיהּ מָר! אֶלָּא מִצְטַעֵר, וַאֲכָלָהּ בְּשִׁגְגַת שְׁבוּעָה – מַאי? mistakén – lichré léh mar! ela mitstaér, vaakhalah bechiggat chevoua – ma?
8. אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵינָא: שָׁב מִידִיעָתוֹ – מֵבִיא קׇרְבָּן עַל שִׁגְגָתוֹ; לֹא שָׁב מִידִיעָתוֹ – אֵין מֵבִיא קׇרְבָּן עַל שִׁגְגָתוֹ. amar léh, tenéna: chav midiato – mévi korban al chiggato; lo chav midiato – én mévi korban al chiggato.
9. אָמַר שְׁמוּאֵל: גָּמַר בְּלִבּוֹ – צָרִיךְ שֶׁיּוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו; שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְבַטֵּא בִּשְׂפָתַיִם״. amar chemouél: gamar belibo – tsarikh cheyotsi bisfata; cheneemar: "levaté bisfatayim".
10. מֵיתִיבִי: ״בִּשְׂפָתַיִם״ – וְלֹא בַּלֵּב; גָּמַר בְּלִבּוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְכֹל אֲשֶׁר יְבַטֵּא הָאָדָם בִּשְׁבוּעָה״. métivi: "bisfatayim" – velo balév; gamar belibo minayin? talmoud lomar: "lekhol acher yevaté haadam bichvoua".
11. הָא גּוּפַהּ קַשְׁיָא – אָמְרַתְּ ״בִּשְׂפָתַיִם״ וְלֹא בַּלֵּב, וַהֲדַר אָמְרַתְּ ״גָּמַר בְּלִבּוֹ מִנַּיִן״?! ha goufah kachya – amrate "bisfatayim" velo balév, vahadar amrate "gamar belibo minayin"?!
12. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הָא לָא קַשְׁיָא; הָכִי קָאָמַר: ״בִּשְׂפָתַיִם״ – וְלֹא שֶׁגָּמַר בְּלִבּוֹ לְהוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו וְלֹא הוֹצִיא; גָּמַר בְּלִבּוֹ סְתָם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְכֹל אֲשֶׁר יְבַטֵּא״. amar rav chéchet: ha la kachya; hakhi kaamar: "bisfatayim" – velo chegamar belibo leotsi bisfata velo hotsi; gamar belibo setam minayin? talmoud lomar: "lekhol acher yevaté".
13. אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל קַשְׁיָא! ela lichmouél kachya!
14. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת, תָּרֵיץ וְאֵימָא הָכִי: ״בִּשְׂפָתַיִם״ – וְלֹא שֶׁגָּמַר בְּלִבּוֹ לְהוֹצִיא ״פַּת חִטִּין״ וְהוֹצִיא ״פַּת שְׂעוֹרִין״; גָּמַר בְּלִבּוֹ לְהוֹצִיא ״פַּת חִטִּין״ וְהוֹצִיא ״פַּת״ סְתָם, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְכֹל אֲשֶׁר יְבַטֵּא הָאָדָם״. amar rav chéchet, taréts veéma hakhi: "bisfatayim" – velo chegamar belibo leotsi "pat 'hitin" veotsi "pat seorin"; gamar belibo leotsi "pat 'hitin" veotsi "pat" setam, minayin? talmoud lomar: "lekhol acher yevaté haadam".
15. מֵיתִיבִי: ״מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמוֹר וְעָשִׂיתָ״ – אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו; גָּמַר בְּלִבּוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כׇּל נְדִיב לֵב״! métivi: "motsa sefatekha tichmor veasita" – én li ela cheotsi bisfata; gamar belibo minayin? talmoud lomar: "kol nediv lév"!
16. שָׁאנֵי הָתָם, דִּכְתִיב ״כׇּל נְדִיב לֵב״. chané hatam, dikhtiv "kol nediv lév".
17. וְנִיגְמַר מִינַּהּ! venigmar minah!
18. מִשּׁוּם דְּהָווּ תְּרוּמָה וְקָדָשִׁים שְׁנֵי כְּתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד, וְכׇל שְׁנֵי כְּתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד אֵין מְלַמְּדִין. michoum dehaou terouma vekadachim chené ketouvin habain kee'had, vekhol chené ketouvin habain kee'had én melamedin.
19. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר אֵין מְלַמְּדִין, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מְלַמְּדִין – מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hani'ha leman deamar én melamedin, ela leman deamar melamedin – ma ika lemémar?
20. הָווּ חוּלִּין וְקָדָשִׁים, וְחוּלִּין מִקֳּדָשִׁים לָא גָּמְרִינַן. haou 'houlin vekadachim, ve'houlin mikodachim la gamrinan.

Daf 27a

1. מַתְנִי׳ נִשְׁבַּע לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא בִּיטֵּל – פָּטוּר. לְקַיֵּים וְלֹא קִיֵּים – פָּטוּר; שֶׁהָיָה בַּדִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּיב, כְּדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא. matni' nichba levatél et hamitsva velo bitél – patour. lekayém velo kiyém – patour; chehaya badin cheyehé 'hayav, kedivré rabi yeouda ben betéra.
2. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא: מָה אִם הָרְשׁוּת, שֶׁאֵינוֹ מוּשְׁבָּע עָלָיו מֵהַר סִינַי – הֲרֵי הוּא חַיָּיב עָלָיו; מִצְוָה, שֶׁהוּא מוּשְׁבָּע עָלֶיהָ מֵהַר סִינַי – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּיב עָלֶיהָ?! amar rabi yeouda ben betéra: ma im harchout, cheéno mouchba ala méhar sina – haré hou 'hayav ala; mitsva, cheou mouchba aleha méhar sina – éno din cheyehé 'hayav aleha?!
3. אָמְרוּ לוֹ: לֹא אִם אָמַרְתָּ בִּשְׁבוּעַת הָרְשׁוּת – שֶׁכֵּן עָשָׂה בָּהּ לָאו כְּהֵן, תֹּאמַר בִּשְׁבוּעַת מִצְוָה – שֶׁלֹּא עָשָׂה בָּהּ לָאו כְּהֵן; שֶׁאִם נִשְׁבַּע לְבַטֵּל וְלֹא בִּיטֵּל – פָּטוּר. amrou lo: lo im amarta bichvouat harchout – chekén asa bah la kehén, tomar bichvouat mitsva – chelo asa bah la kehén; cheim nichba levatél velo bitél – patour.
4. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: יָכוֹל נִשְׁבַּע לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא בִּיטֵּל, יְהֵא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב״ – מָה הֲטָבָה רְשׁוּת, אַף הֲרָעָה רְשׁוּת; אוֹצִיא נִשְׁבַּע לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא בִּיטֵּל, שֶׁהוּא פָּטוּר. gema' tanou rabanan: yakhol nichba levatél et hamitsva velo bitél, yehé 'hayav? talmoud lomar: "lehara o lehétiv" – ma hatava rechout, af haraa rechout; otsi nichba levatél et hamitsva velo bitél, cheou patour.
5. יָכוֹל נִשְׁבַּע לְקַיֵּים אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא קִיֵּים, שֶׁיְּהֵא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב״ – מָה הֲרָעָה רְשׁוּת, אַף הֲטָבָה רְשׁוּת; אוֹצִיא נִשְׁבַּע לְקַיֵּים אֶת הַמִּצְוָה וְלֹא קִיֵּים, שֶׁהוּא פָּטוּר. yakhol nichba lekayém et hamitsva velo kiyém, cheyehé 'hayav? talmoud lomar: "lehara o lehétiv" – ma haraa rechout, af hatava rechout; otsi nichba lekayém et hamitsva velo kiyém, cheou patour.
6. יָכוֹל נִשְׁבַּע לְהָרַע לְעַצְמוֹ וְלֹא הָרַע – יָכוֹל יְהֵא פָּטוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב״ – מָה הֲטָבָה רְשׁוּת, אַף הֲרָעָה רְשׁוּת; אָבִיא נִשְׁבַּע לְהָרַע לְעַצְמוֹ וְלֹא הֵרַע, שֶׁהָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. yakhol nichba lehara leatsmo velo hara – yakhol yehé patour? talmoud lomar: "lehara o lehétiv" – ma hatava rechout, af haraa rechout; avi nichba lehara leatsmo velo héra, cheharchout beyado.
7. יָכוֹל נִשְׁבַּע לְהָרַע לַאֲחֵרִים וְלֹא הֵרַע, שֶׁיְּהֵא חַיָּיב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב״ – מָה הֲטָבָה רְשׁוּת, אַף הֲרָעָה רְשׁוּת; אוֹצִיא נִשְׁבַּע לְהָרַע לַאֲחֵרִים וְלֹא הֵרַע, שֶׁאֵין הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. מִנַּיִן לְרַבּוֹת הֲטָבַת אֲחֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹ לְהֵיטִיב״. וְאֵיזוֹ הִיא הֲרָעַת אֲחֵרִים? ״אַכֶּה אֶת פְּלוֹנִי וַאֲפַצֵּעַ אֶת מוֹחוֹ״. yakhol nichba lehara laa'hérim velo héra, cheyehé 'hayav? talmoud lomar: "lehara o lehétiv" – ma hatava rechout, af haraa rechout; otsi nichba lehara laa'hérim velo héra, cheén harchout beyado. minayin lerabot hatavat a'hérim? talmoud lomar: "o lehétiv". veézo hi haraat a'hérim? "ake et peloni vaafatséa et mo'ho".
8. וּמִמַּאי דִּקְרָאֵי בִּדְבַר הָרְשׁוּת כְּתִיבִי? דִּלְמָא בִּדְבַר מִצְוָה כְּתִיבִי! oumima dikraé bidvar harchout ketivi? dilma bidvar mitsva ketivi!
9. לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ; דְּבָעֵינַן הֲטָבָה דּוּמְיָא דַּהֲרָעָה, וַהֲרָעָה דּוּמְיָא דַּהֲטָבָה; דְּאַקֵּישׁ הֲרָעָה לַהֲטָבָה – מָה הֲטָבָה אֵינָהּ בְּבִיטּוּל מִצְוָה, אַף הֲרָעָה אֵינָהּ בְּבִיטּוּל מִצְוָה. הֲרָעָה גּוּפָהּ – הֲטָבָה הִיא. la salka datakh; devaénan hatava doumya daharaa, vaharaa doumya dahatava; deakéch haraa lahatava – ma hatava énah bevitoul mitsva, af haraa énah bevitoul mitsva. haraa goufah – hatava hi.
10. וְאַקֵּישׁ הֲטָבָה לַהֲרָעָה – מָה הֲרָעָה אֵינָהּ בְּקִיּוּם מִצְוָה, אַף הֲטָבָה אֵינָהּ בְּקִיּוּם מִצְוָה. הֲטָבָה גּוּפַהּ – הֲרָעָה הִיא. veakéch hatava laharaa – ma haraa énah bekiyoum mitsva, af hatava énah bekiyoum mitsva. hatava goufah – haraa hi.
11. אִי הָכִי, בִּדְבַר הָרְשׁוּת נָמֵי לָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ! i hakhi, bidvar harchout namé la machka'hate lah!
12. אֶלָּא מִדְּאִיצְטְרִיךְ ״אוֹ״ לְרַבּוֹת הֲטָבַת אֲחֵרִים – שְׁמַע מִינַּהּ בִּדְבַר הָרְשׁוּת כְּתִיבִי. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בִּדְבַר מִצְוָה כְּתִיבִי; הַשְׁתָּא הֲרָעַת אֲחֵרִים אִיתְרַבַּי, הֲטָבַת אֲחֵרִים מִיבַּעְיָא?! ela mideitsterikh "o" lerabot hatavat a'hérim – chema minah bidvar harchout ketivi. dei salka datakh bidvar mitsva ketivi; hachta haraat a'hérim itraba, hatavat a'hérim mibaya?!
13. וְהַאי ״אוֹ״ – מִיבְּעֵי לֵיהּ לְחַלֵּק! לְחַלֵּק לָא צְרִיךְ קְרָא. veha "o" – mibeé léh le'halék! le'halék la tserikh kera.
14. הָנִיחָא לְרַבִּי יוֹנָתָן, אֶלָּא לְרַבִּי יֹאשִׁיָּה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hani'ha lerabi yonatan, ela lerabi yochiya ma ika lemémar?
15. דְּתַנְיָא: ״אִישׁ אֲשֶׁר יְקַלֵּל אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ״ – אֵין לִי אֶלָּא אָבִיו וְאִמּוֹ; אָבִיו וְלֹא אִמּוֹ, אִמּוֹ וְלֹא אָבִיו – מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אָבִיו וְאִמּוֹ קִלֵּל״ – אָבִיו קִלֵּל, אִמּוֹ קִלֵּל. דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. detanya: "ich acher yekalél et avi veet imo" – én li ela avi veimo; avi velo imo, imo velo avi – minayin? talmoud lomar: "avi veimo kilél" – avi kilél, imo kilél. divré rabi yochiya.
16. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מַשְׁמָע שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד וּמַשְׁמָע אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, rabi yonatan omér: machma chenéhem kee'had oumachma e'had bifné atsmo,

Daf 27b

1. עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב ״יַחְדָּיו״. ad cheyifrot lekha hakatouv "ya'hda".
2. אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יֹאשִׁיָּה; וְסָבַר לַהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּדָרֵישׁ רִבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי, וְאִיַּיתַּר לֵיהּ ״אוֹ״ לְחַלֵּק. afilou téma rabi yochiya; vesavar lah kerabi akiva dedaréch ribouyé oumiouté, veiyatar léh "o" le'halék.
3. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בִּדְבַר הָרְשׁוּת כְּתִיב, מְמַעֵט דְּבַר מִצְוָה; אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ בִּדְבַר מִצְוָה כְּתִיב, מִמַּאי קָא מְמַעֵט? i amrate bichlama bidvar harchout ketiv, memaét devar mitsva; ela i amrate bidvar mitsva ketiv, mima ka memaét?
4. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא: מָה אִם הָרְשׁוּת כּוּ׳. וְרַבָּנַן – שַׁפִּיר קָאָמְרִי לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא! amar rabi yeouda ben betéra: ma im harchout kou'. verabanan – chapir kaamri léh lerabi yeouda ben betéra!
5. וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אָמַר לָךְ: אַטּוּ הֲטָבַת אֲחֵרִים – לָאו אַף עַל גַּב דְּלֵיתַהּ בִּכְלַל הֲרָעַת אֲחֵרִים, וְרַבִּי רַחֲמָנָא? הָכָא נָמֵי בְּקִיּוּם מִצְוָה – אַף עַל גַּב דְּלֵיתֵיהּ בְּבִיטּוּל מִצְוָה, רַבְּיֵיהּ רַחֲמָנָא. verabi yeouda ben betéra amar lakh: atou hatavat a'hérim – la af al gav delétah bikhlal haraat a'hérim, verabi ra'hamana? hakha namé bekiyoum mitsva – af al gav delétéh bevitoul mitsva, rabeyéh ra'hamana.
6. וְרַבָּנַן – הָתָם, אִיתֵיהּ בְּ״לֹא אֵיטִיב״; הָכָא מִי אִיתֵיהּ בְּ״לֹא אֲקַיֵּים״?! verabanan – hatam, itéh be"lo étiv"; hakha mi itéh be"lo akayém"?!
7. מַתְנִי׳ ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל כִּכָּר זוֹ״; ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה״; ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה״; וַאֲכָלָהּ – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. matni' "chevoua chelo okhal kikar zo"; "chevoua chelo okhlena"; "chevoua chelo okhlena"; vaakhalah – éno 'hayav ela a'hat.
8. זוֹ הִיא שְׁבוּעַת בִּטּוּי – שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת, וְעַל שִׁגְגָתָהּ קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. zo hi chevouat bitou – che'hayavin al zedonah makot, veal chiggatah korban ole veoréd.
9. שְׁבוּעַת שָׁוְא – חַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת, וְעַל שִׁגְגָתָהּ פָּטוּר. chevouat chav – 'hayavin al zedonah makot, veal chiggatah patour.
10. גְּמָ׳ לְמָה לִי לְמִיתְנֵי ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל״, ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה״? gema' lema li lemitné "chevoua chelo okhal", "chevoua chelo okhlena"?
11. הָא קָא מַשְׁמַע לַן: טַעְמָא דְּאָמַר ״שֶׁלֹּא אוֹכַל״ וַהֲדַר אָמַר ״שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה״ – דְּלָא מִיחַיַּיב אֶלָּא חֲדָא; אֲבָל אָמַר ״שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה״ וַהֲדַר אָמַר ״שֶׁלֹּא אוֹכַל״ – מִיחַיַּיב תַּרְתֵּי. ha ka machma lan: tama deamar "chelo okhal" vahadar amar "chelo okhlena" – dela mi'hayav ela 'hada; aval amar "chelo okhlena" vahadar amar "chelo okhal" – mi'hayav tarté.
12. כִּדְרָבָא – דְּאָמַר רָבָא: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל כִּכָּר זוֹ״, כֵּיוָן שֶׁאָכַל מִמֶּנָּה כְּזַיִת – חַיָּיב. ״שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה״ – אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיֹּאכַל אֶת כּוּלָּהּ. kidrava – deamar rava: "chevoua chelo okhal kikar zo", kévan cheakhal mimena kezayit – 'hayav. "chelo okhlena" – éno 'hayav ad cheyokhal et koulah.
13. ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה״, וַאֲכָלָהּ – אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת כּוּ׳. הָא תּוּ לְמָה לִי? "chevoua chelo okhlena", vaakhalah – éno 'hayav ela a'hat kou'. ha tou lema li?
14. הָא קָא מַשְׁמַע לַן: חִיּוּבָא הוּא דְּלֵיכָּא – הָא שְׁבוּעָה אִיכָּא; דְּאִי מַשְׁכַּחַת רַוְוחָא – חָיְילָא. ha ka machma lan: 'hiyouva hou deléka – ha chevoua ika; dei machka'hat rav'ha – 'hayla.
15. לְמַאי הִלְכְתָא? לְכִדְרָבָא – דְּאָמַר רָבָא: שֶׁאִם נִשְׁאַל עַל הָרִאשׁוֹנָה – עָלְתָה לוֹ שְׁנִיָּה תַּחְתֶּיהָ. lema hilkheta? lekhidrava – deamar rava: cheim nichal al harichona – alta lo cheniya ta'hteha.
16. לֵימָא מְסַיְּיעָא לֵיהּ: מִי שֶׁנָּדַר שְׁתֵּי נְזִירוֹת, וּמָנָה רִאשׁוֹנָה וְהִפְרִישׁ עָלֶיהָ קׇרְבָּן, וְאַחַר כָּךְ נִשְׁאַל עַל הָרִאשׁוֹנָה – עָלְתָה לוֹ שְׁנִיָּה בָּרִאשׁוֹנָה. léma mesayea léh: mi chenadar cheté nezirot, oumana richona vehifrich aleha korban, vea'har kakh nichal al harichona – alta lo cheniya barichona.
17. הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם נְזִירוּת מִיהָא אִיתַאּ, דְּכִי מָנֵי לְרִאשׁוֹנָה, בָּעֵי מִיהְדָּר מִימְנָא לִשְׁנִיָּה בְּלָא שְׁאֵלָה. הָכָא, שְׁבוּעָה שְׁנִיָּה מִי אִיתַאּ כְּלָל?! hakhi hachta?! hatam nezirout miha ita, dekhi mané lerichona, baé mihdar mimna lichniya bela cheéla. hakha, chevoua cheniya mi ita kelal?!
18. אָמַר רָבָא: נִשְׁבַּע עַל כִּכָּר וַאֲכָלָהּ – אִם שִׁיֵּיר מִמֶּנָּה כְּזַיִת, נִשְׁאַל עָלֶיהָ; אֲכָלָהּ כּוּלָּהּ, אֵין נִשְׁאָל עָלֶיהָ. amar rava: nichba al kikar vaakhalah – im chiyér mimena kezayit, nichal aleha; akhalah koulah, én nichal aleha.
19. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאָמַר ״שֶׁלֹּא אוֹכַל״ – מִכְּזַיִת קַמָּא עַבְדֵּיהּ לְאִיסּוּרֵיהּ! אִי דְּאָמַר ״שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה״ – מַאי אִירְיָא כְּזַיִת? amar léh rav a'ha beréh derava lerav aché: hékhi damé? i deamar "chelo okhal" – mikezayit kama avdéh leisouréh! i deamar "chelo okhlena" – ma irya kezayit?

Daf 28a

1. אֲפִילּוּ כָּל שֶׁהוּא נָמֵי! afilou kal cheou namé!
2. אִי בָּעֵית אֵימָא ״שֶׁלֹּא אוֹכַל״, אִי בָּעֵית אֵימָא ״שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה״. אִיבָּעֵית אֵימָא ״שֶׁלֹּא אוֹכַל״ – מִיגּוֹ דְּמַהְנְיָא לֵיהּ שְׁאֵלָה אַכְּזַיִת בָּתְרָא, מַהְנְיָא לֵיהּ שְׁאֵלָה נָמֵי אַכְּזַיִת קַמָּא. i baét éma "chelo okhal", i baét éma "chelo okhlena". ibaét éma "chelo okhal" – migo demahneya léh cheéla akezayit batra, mahneya léh cheéla namé akezayit kama.
3. וְאִיבָּעֵית אֵימָא ״שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה״ – אִי שַׁיַּיר כְּזַיִת, חֲשִׁיב לְאִיתְּשׁוֹלֵי עֲלֵיהּ; וְאִי לָא, לָא חֲשִׁיב לְאִיתְּשׁוֹלֵי עֲלֵיהּ. veibaét éma "chelo okhlena" – i chayar kezayit, 'hachiv leitecholé aléh; vei la, la 'hachiv leitecholé aléh.
4. מֵיתִיבִי: מִי שֶׁנָּדַר שְׁתֵּי נְזִירוֹת, וּמָנָה רִאשׁוֹנָה וְהִפְרִישׁ עָלֶיהָ קׇרְבָּן, וְאַחַר כָּךְ נִשְׁאַל עַל הָרִאשׁוֹנָה – עָלְתָה לוֹ שְׁנִיָּה בָּרִאשׁוֹנָה! métivi: mi chenadar cheté nezirot, oumana richona vehifrich aleha korban, vea'har kakh nichal al harichona – alta lo cheniya barichona!
5. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּשֶׁלֹּא כִּיפֵּר. hakha bema askinan – bechelo kipér.
6. וְהָתַנְיָא: כִּיפֵּר! בְּשֶׁלֹּא גִּלַּח – וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא, דְּאָמַר תִּגְלַחַת מְעַכְּבָא. vehatanya: kipér! bechelo gila'h – verabi eliezer hi, deamar tigla'hat meakeva.
7. וְהָתַנְיָא: גִּלַּח! אָמַר רַב אָשֵׁי: נְזִירוֹת קָא רָמֵית? מִי גָּרַם לַשְּׁנִיָּה שֶׁלֹּא תָּחוּל – רִאשׁוֹנָה; וְאֵינָהּ. vehatanya: gila'h! amar rav aché: nezirot ka ramét? mi garam lacheniya chelo ta'houl – richona; veénah.
8. אַמֵּימָר אָמַר: אֲפִילּוּ אֲכָלָהּ כּוּלָּהּ, נִשְׁאָל עָלֶיהָ; אִי בְּשׁוֹגֵג – מְחוּסָּר קׇרְבָּן, אִי בְּמֵזִיד – מְחוּסָּר מַלְקוֹת. אֲבָל כְּפָתוּהוּ עַל הָעַמּוּד – לָא; כְּדִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: כְּפָתוּהוּ עַל הָעַמּוּד וְרָץ מִבֵּית דִּין – פָּטוּר. amémar amar: afilou akhalah koulah, nichal aleha; i bechogég – me'housar korban, i bemézid – me'housar malkot. aval kefatouou al haamoud – la; kedichmouél, deamar chemouél: kefatouou al haamoud verats mibét din – patour.
9. וְלָא הִיא; הָתָם רָץ, הָכָא לָא רָץ. vela hi; hatam rats, hakha la rats.
10. אָמַר רָבָא: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל כִּכָּר זוֹ אִם אוֹכַל זוֹ״, וְאָכַל אֶת הָרִאשׁוֹנָה בְּשׁוֹגֵג וְהַשְּׁנִיָּה בְּמֵזִיד – פָּטוּר. רִאשׁוֹנָה בְּמֵזִיד וּשְׁנִיָּה בְּשׁוֹגֵג – חַיָּיב. שְׁתֵּיהֶן בְּשׁוֹגֵג – פָּטוּר. amar rava: "chevoua chelo okhal kikar zo im okhal zo", veakhal et harichona bechogég vehacheniya bemézid – patour. richona bemézid ouchniya bechogég – 'hayav. chetéhen bechogég – patour.

Daf 28b

1. שְׁתֵּיהֶן בְּמֵזִיד – אַכְלֵיהּ לִתְנָאֵיהּ וַהֲדַר אַכְלֵיהּ לְאִיסּוּרֵיהּ, מִיחַיַּיב; אַכְלֵיהּ לְאִיסּוּרֵיהּ וַהֲדַר אַכְלֵיהּ לִתְנָאֵיהּ, פְּלוּגְתָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ – לְמַאן דְּאָמַר הַתְרָאַת סָפֵק שְׁמָהּ הַתְרָאָה, חַיָּיב; לְמַאן דְּאָמַר לָאו שְׁמָהּ הַתְרָאָה, פָּטוּר. chetéhen bemézid – akhléh litnaéh vahadar akhléh leisouréh, mi'hayav; akhléh leisouréh vahadar akhléh litnaéh, pelougta derabi yo'hanan veréch lakich – leman deamar hatraat safék chemah hatraa, 'hayav; leman deamar la chemah hatraa, patour.
2. תְּלָאָן זוֹ בָּזוֹ – ״לֹא אוֹכַל זוֹ אִם אוֹכַל זוֹ״, ״לֹא אוֹכַל זוֹ אִם אוֹכַל זוֹ״; וְאָכַל זוֹ בִּזְדוֹן עַצְמָהּ וּבְשִׁגְגַת חֲבֶירְתָּהּ, וְזוֹ בִּזְדוֹן עַצְמָהּ וּבְשִׁגְגַת חֲבֶירְתָּהּ – פָּטוּר. telaan zo bazo – "lo okhal zo im okhal zo", "lo okhal zo im okhal zo"; veakhal zo bizdon atsmah ouvchiggat 'havertah, vezo bizdon atsmah ouvchiggat 'havertah – patour.
3. זוֹ בְּשִׁגְגַת עַצְמָהּ וּבְזָדוֹן חֲבֶירְתָּהּ, וְזוֹ בְּשִׁגְגַת עַצְמָהּ וּבִזְדוֹן חֲבֶירְתָּהּ – חַיָּיב. zo bechiggat atsmah ouvzadon 'havertah, vezo bechiggat atsmah ouvizdon 'havertah – 'hayav.
4. שְׁתֵּיהֶן בְּשׁוֹגֵג – פָּטוּר. chetéhen bechogég – patour.
5. שְׁתֵּיהֶן בְּמֵזִיד – אַשְּׁנִיָּה מִיחַיַּיב, אַרִאשׁוֹנָה פְּלוּגְתָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ. chetéhen bemézid – acheniya mi'hayav, arichona pelougta derabi yo'hanan veréch lakich.
6. אָמַר רַב מָרִי, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: אַרְבָּעָה נְדָרִים הִתִּירוּ חֲכָמִים – נִדְרֵי זֵרוּזִין, נִדְרֵי הֲבַאי, נִדְרֵי שְׁגָגוֹת, נִדְרֵי אֳונָסִין. amar rav mari, af anan namé tenéna: arbaa nedarim hitirou 'hakhamim – nidré zérouzin, nidré hava, nidré chegagot, nidré onasin.
7. נִדְרֵי שְׁגָגוֹת כֵּיצַד? ״קוּנָּם אִם אָכַלְתִּי וְאִם שָׁתִיתִי״, וְנִזְכַּר שֶׁאָכַל וְשָׁתָה; ״שֶׁאֵינִי אוֹכֵל שֶׁאֵינִי שׁוֹתֶה״, שָׁכַח וְאָכַל וְשָׁתָה – מוּתָּר. וְתָנֵי עֲלַהּ: כְּשֵׁם שֶׁנִּדְרֵי שְׁגָגוֹת מוּתָּרִין, כָּךְ שְׁבוּעוֹת שְׁגָגוֹת מוּתָּרוֹת. nidré chegagot kétsad? "kounam im akhalti veim chatiti", venizkar cheakhal vechata; "cheéni okhél cheéni chote", chakha'h veakhal vechata – moutar. vetané alah: kechém chenidré chegagot moutarin, kakh chevouot chegagot moutarot.
8. שְׁבוּעוֹת שְׁגָגוֹת הֵיכִי דָּמֵי – לָאו כִּי הַאי גַּוְונָא? שְׁמַע מִינַּהּ. chevouot chegagot hékhi damé – la ki ha gavna? chema minah.
9. עֵיפָא תָּנֵי שְׁבוּעוֹת בֵּי רַבָּה. פְּגַע בֵּיהּ אֲבִימִי אֲחוּהּ, אֲמַר לֵיהּ: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי״ ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי״, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. אֲמַר לֵיהּ: אִישְׁתַּבַּשְׁתְּ, הֲרֵי יָצְאָה שְׁבוּעָה לַשֶּׁקֶר! éfa tané chevouot bé raba. pega béh avimi a'houh, amar léh: "chevoua chelo akhalti" "chevoua chelo akhalti", maou? amar léh: éno 'hayav ela a'hat. amar léh: ichtabachte, haré yatsa chevoua lacheker!
10. ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל תֵּשַׁע וְעֶשֶׂר״, מַהוּ? חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. אֲמַר לֵיהּ: אִישְׁתַּבַּשְׁתְּ, אִי תֵּשַׁע לָא אָכֵיל, עֶשֶׂר לָא אָכֵיל! "chevoua chelo okhal técha veeser", maou? 'hayav al kol a'hat vea'hat. amar léh: ichtabachte, i técha la akhél, eser la akhél!
11. ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל עֶשֶׂר וָתֵשַׁע״, מַהוּ? אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. אֲמַר לֵיהּ: אִישְׁתַּבַּשְׁתְּ, עֶשֶׂר הוּא דְּלָא אָכֵיל, הָא תֵּשַׁע מִיהָא אָכֵיל! "chevoua chelo okhal eser vatécha", maou? éno 'hayav ela a'hat. amar léh: ichtabachte, eser hou dela akhél, ha técha miha akhél!
12. אָמַר אַבָּיֵי: זִימְנִין דְּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ לְהָא דְּעֵיפָא, כִּדְמָר. דְּאָמַר רַבָּה: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל תְּאֵנִים וַעֲנָבִים״, וְחָזַר וְאָמַר: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל תְּאֵנִים״; amar abayé: zimnin demachka'hate lah leha deéfa, kidmar. deamar raba: "chevoua chelo okhal teénim vaanavim", ve'hazar veamar: "chevoua chelo okhal teénim";

Daf 29a

1. וְאָכַל תְּאֵנִים וְהִפְרִישׁ קׇרְבָּן, וְאַחַר כָּךְ אָכַל עֲנָבִים לְחוֹדַיְיהוּ – הָוְיָא לְהוּ עֲנָבִים חֲצִי שִׁיעוּר, וְאַחֲצִי שִׁיעוּר לָא מִיחַיַּיב קׇרְבָּן. הָכָא נָמֵי, כְּגוֹן דְּאָמַר: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל עֶשֶׂר״, וְחָזַר וְאָמַר: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל תֵּשַׁע״, וְאָכַל תֵּשַׁע וְהִפְרִישׁ קׇרְבָּן, וְאַחַר כָּךְ אָכַל עֲשִׂירִית; הָוְיָא לַהּ עֲשִׂירִית חֲצִי שִׁיעוּר, וְאַחֲצִי שִׁיעוּר לָא מִיחַיַּיב. veakhal teénim vehifrich korban, vea'har kakh akhal anavim le'hodayou – havya leou anavim 'hatsi chiour, vea'hatsi chiour la mi'hayav korban. hakha namé, kegon deamar: "chevoua chelo okhal eser", ve'hazar veamar: "chevoua chelo okhal técha", veakhal técha vehifrich korban, vea'har kakh akhal asirit; havya lah asirit 'hatsi chiour, vea'hatsi chiour la mi'hayav.
2. מַתְנִי׳ אֵיזוֹ הִיא שְׁבוּעַת שָׁוְא? נִשְׁבַּע לְשַׁנּוֹת אֶת הַיָּדוּעַ לָאָדָם – אָמַר עַל הָעַמּוּד שֶׁל אֶבֶן שֶׁהוּא שֶׁל זָהָב, וְעַל הָאִישׁ שֶׁהוּא אִשָּׁה, וְעַל הָאִשָּׁה שֶׁהִיא אִישׁ; matni' ézo hi chevouat chav? nichba lechanot et hayadoua laadam – amar al haamoud chel even cheou chel zahav, veal haich cheou icha, veal haicha chehi ich;
3. נִשְׁבַּע עַל דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ – ״אִם לֹא רָאִיתִי גָּמָל שֶׁפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר״ וְ״אִם לֹא רָאִיתִי נָחָשׁ כְּקוֹרַת בֵּית הַבַּד״; nichba al davar chei efchar lo – "im lo raiti gamal cheporé'ha baavir" ve"im lo raiti na'hach kekorat bét habad";
4. אָמַר לְעֵדִים: ״בּוֹאוּ וְהַעִידוּנִי״, ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא נְעִידֶךָ״; נִשְׁבַּע לְבַטֵּל אֶת הַמִּצְוָה – שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת סוּכָּה וְשֶׁלֹּא לִיטּוֹל לוּלָב וְשֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ תְּפִילִּין; זוֹ הִיא שְׁבוּעַת שָׁוְא, שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת וְעַל שִׁגְגָתָהּ פָּטוּר. amar leédim: "boou vehaidouni", "chevoua chelo neidekha"; nichba levatél et hamitsva – chelo laasot souka vechelo litol loulav vechelo lehani'ha tefilin; zo hi chevouat chav, che'hayavin al zedonah makot veal chiggatah patour.
5. ״שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל כִּכָּר זוֹ״, ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה״ – הָרִאשׁוֹנָה שְׁבוּעַת בִּיטּוּי, וְהַשְּׁנִיָּה שְׁבוּעַת שָׁוְא. "chevoua cheokhal kikar zo", "chevoua chelo okhlena" – harichona chevouat bitou, vehacheniya chevouat chav.
6. אֲכָלָהּ – עָבַר עַל שְׁבוּעַת שָׁוְא. לֹא אֲכָלָהּ – עָבַר עַל שְׁבוּעַת בִּיטּוּי. akhalah – avar al chevouat chav. lo akhalah – avar al chevouat bitou.
7. גְּמָ׳ אָמַר עוּלָּא: וְהוּא שֶׁנִּיכָּר לִשְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם. gema' amar oula: veou chenikar lichlocha bené adam.
8. נִשְׁבַּע עַל דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ – ״אִם לֹא רָאִיתִי גָּמָל פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר״. ״שְׁבוּעָה שֶׁרָאִיתִי״ לָא קָאָמַר, מַאי ״אִם לֹא רָאִיתִי״? אַבָּיֵי אָמַר: תָּנֵי ״שְׁבוּעָה שֶׁרָאִיתִי״. רָבָא אָמַר: בְּאוֹמֵר ״יֵאָסְרוּ כׇּל פֵּירוֹת שֶׁבְּעוֹלָם עָלַי, אִם לֹא רָאִיתִי גָּמָל פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר״. nichba al davar chei efchar lo – "im lo raiti gamal poré'ha baavir". "chevoua cheraiti" la kaamar, ma "im lo raiti"? abayé amar: tané "chevoua cheraiti". rava amar: beomér "yéasrou kol pérot chebeolam ala, im lo raiti gamal poré'ha baavir".
9. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: וְדִלְמָא הַאי גַּבְרָא צִיפּוֹרָא רַבָּא חֲזִי, וְאַסֵּיק לֵיהּ שְׁמָא ״גַּמְלָא״, וְכִי קָא מִשְׁתְּבַע – אַדַּעְתֵּיהּ דִּידֵיהּ אִישְׁתְּבַע? amar léh ravina lerav aché: vedilma ha gavra tsipora raba 'hazi, veasék léh chema "gamla", vekhi ka michteva – adatéh didéh ichteva?
10. וְכִי תֵּימָא: בָּתַר פּוּמֵּיהּ אָזְלִינַן, וְלָא אָזְלִינַן בָּתַר דַּעְתֵּיהּ – וְהָא תַּנְיָא: כְּשֶׁמַּשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ אוֹמְרִים לוֹ: ״הֱוֵי יוֹדֵעַ, שֶׁלֹּא עַל דַּעְתְּךָ אָנוּ מַשְׁבִּיעִין אוֹתְךָ, אֶלָּא עַל דַּעְתֵּנוּ וְעַל דַּעַת בֵּית דִּין״. מַאי טַעְמָא? לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן: דִּלְמָא אִיסְקוּנְדְּרֵי יְהַיב לֵיהּ וְאַסֵּיק לְהוּ ״זוּזֵי״, דְּכִי קָא מִשְׁתְּבַע – אַדַּעְתֵּיהּ דִּידֵיהּ קָא מִשְׁתְּבַע? vekhi téma: batar pouméh azlinan, vela azlinan batar datéh – veha tanya: kechemachbiin oto omrim lo: "hevé yodéa, chelo al datekha anou machbiin otkha, ela al daténou veal daat bét din". ma tama? la michoum deamrinan: dilma iskounderé yehav léh veasék leou "zouzé", dekhi ka michteva – adatéh didéh ka michteva?
11. לָא, הָתָם מִשּׁוּם קַנְיָא דְּרָבָא. la, hatam michoum kanya derava.
12. תָּא שְׁמַע: וְכֵן מָצִינוּ כְּשֶׁהִשְׁבִּיעַ מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל, אָמַר לָהֶן: ״דְּעוּ שֶׁלֹּא עַל דַּעְתְּכֶם אֲנִי מַשְׁבִּיעַ אֶתְכֶם, אֶלָּא עַל דַּעַת הַמָּקוֹם וְעַל דַּעְתִּי״. וְאַמַּאי? לֵימָא לְהוּ: ״קַיִּימוּ מַאי דַּאֲמַר אֱלוֹהַּ״! לָאו מִשּׁוּם דְּמַסְּקִי אַדַּעְתַּיְיהוּ עֲבוֹדָה זָרָה? ta chema: vekhén matsinou kechehichbia moche et yisraél, amar lahen: "deou chelo al datekhem ani machbia etkhem, ela al daat hamakom veal dati". veama? léma leou: "kayimou ma daamar eloha"! la michoum demaseki adatayou avoda zara?
13. לָא; מִשּׁוּם דַּעֲבוֹדָה זָרָה נָמֵי אִיקְּרִי ״אֱלוֹהַּ״, דִּכְתִיב: ״אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב״. la; michoum daavoda zara namé ikeri "eloha", dikhtiv: "elohé khesef vélohé zahav".
14. וְלֵימָא לְהוּ: ״קַיִּימוּ תּוֹרָה״! חֲדָא תּוֹרָה. וְלֵימָא: ״קַיִּימוּ שְׁתֵּי תּוֹרוֹת״! ״תּוֹרַת חַטָּאת״ ״תּוֹרַת אָשָׁם״. ״קַיִּימוּ כׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ״! עֲבוֹדָה זָרָה, דְּאָמַר מָר: חֲמוּרָה עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁכׇּל הַכּוֹפֵר בָּהּ כְּמוֹדֶה בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ. veléma leou: "kayimou tora"! 'hada tora. veléma: "kayimou cheté torot"! "torat 'hatat" "torat acham". "kayimou kol hatora koulah"! avoda zara, deamar mar: 'hamoura avoda zara, chekol hakofér bah kemode bekhol hatora koulah.
15. וְלֵימָא לְהוּ: ״קַיִּימוּ מִצְוָה״! חֲדָא מִצְוָה. ״קַיִּימוּ מִצְוֹת!״ תַּרְתֵּי. ״כׇּל הַמִּצְוֹת כּוּלָּן״! מִצְוַת צִיצִית, דְּאָמַר מָר: שְׁקוּלָה מִצְוַת צִיצִית כְּנֶגֶד כׇּל הַמִּצְוֹת כּוּלָּן. veléma leou: "kayimou mitsva"! 'hada mitsva. "kayimou mitsot!" tarté. "kol hamitsot koulan"! mitsvat tsitsit, deamar mar: chekoula mitsvat tsitsit keneged kol hamitsot koulan.
16. וְלֵימָא לְהוּ: ״קַיִּימוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְוֹת״! וּלְטַעֲמֵיךְ, לֵימָא לְהוּ: ״עַל דַּעְתִּי״; ״עַל דַּעַת הַמָּקוֹם״ לְמָה לִי? veléma leou: "kayimou chéch méot ouchloch esré mitsot"! oultaamékh, léma leou: "al dati"; "al daat hamakom" lema li?

Daf 29b

1. אֶלָּא כִּי הֵיכִי דְּלָא תִּהְוֵי הֲפָרָה לִשְׁבוּעֲתַיְיהוּ. ela ki hékhi dela tihvé hafara lichvouatayou.
2. וְ״אִם לֹא רָאִיתִי נָחָשׁ כְּקוֹרַת בֵּית הַבַּד״. וְלָא?! וְהָא הַהוּא דַּהֲוָה בִּשְׁנֵי שַׁבּוּר מַלְכָּא, הֲוָה חַד דְּאַחְזֵיק תְּלֵיסַר אוּרָוָותָא תִּיבְנָא! ve"im lo raiti na'hach kekorat bét habad". vela?! veha haou dahava bichné chabour malka, hava 'had dea'hzék telésar ouravata tivna!
3. אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּטָרוּף. כּוּלְּהוּ נָמֵי מִיטְרָף טְרִיפִין! בְּשֶׁגַּבּוֹ טָרוּף. amar chemouél: betarouf. kouleou namé mitraf terifin! bechegabo tarouf.
4. ״שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל כִּכָּר זוֹ״, ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה״ כּוּ׳. הַשְׁתָּא מִשּׁוּם שְׁבוּעַת בִּיטּוּי מִיחַיַּיב, מִשּׁוּם שְׁבוּעַת שָׁוְא לָא מִיחַיַּיב?! הֲרֵי יָצְתָה שְׁבוּעָה לַשָּׁוְא! "chevoua cheokhal kikar zo", "chevoua chelo okhlena" kou'. hachta michoum chevouat bitou mi'hayav, michoum chevouat chav la mi'hayav?! haré yatsta chevoua lachav!
5. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה, תָּנֵי: אַף עַל שְׁבוּעַת בִּיטּוּי. amar rabi yirmeya, tané: af al chevouat bitou.
6. מַתְנִי׳ שְׁבוּעַת בִּיטּוּי נוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וּבְנָשִׁים, בִּקְרוֹבִים וּבִרְחוֹקִים, בִּכְשֵׁרִין וּבִפְסוּלִין, בִּפְנֵי בֵּית דִּין וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין – מִפִּי עַצְמוֹ. וְחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת, וְעַל שִׁגְגָתָהּ קׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. matni' chevouat bitou noheget baanachim ouvnachim, bikrovim ouvir'hokim, bikhchérin ouvifsoulin, bifné bét din vechelo bifné bét din – mipi atsmo. ve'hayavin al zedonah makot, veal chiggatah korban ole veoréd.
7. שְׁבוּעַת שָׁוְא נוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וּבְנָשִׁים, בִּרְחוֹקִים וּבִקְרוֹבִים, בִּכְשֵׁרִין וּבִפְסוּלִין, בִּפְנֵי בֵּית דִּין וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין – וּמִפִּי עַצְמוֹ. וְחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת, וְעַל שִׁגְגָתָהּ פָּטוּר. chevouat chav noheget baanachim ouvnachim, bir'hokim ouvikrovim, bikhchérin ouvifsoulin, bifné bét din vechelo bifné bét din – oumipi atsmo. ve'hayavin al zedonah makot, veal chiggatah patour.
8. אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ, הַמּוּשְׁבָּע מִפִּי אֲחֵרִים חַיָּיב – ״אִם לֹא אָכַלְתִּי הַיּוֹם״ וְ״לֹא הִנַּחְתִּי תְּפִלִּין הַיּוֹם״; ״מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי״, וְאָמַר ״אָמֵן״ – חַיָּיב. a'hat zo vea'hat zo, hamouchba mipi a'hérim 'hayav – "im lo akhalti hayom" ve"lo hina'hti tefilin hayom"; "machbiakha ani", veamar "amén" – 'hayav.
9. גְּמָ׳ אָמַר שְׁמוּאֵל: כׇּל הָעוֹנֶה ״אָמֵן״ אַחַר שְׁבוּעָה – כְּמוֹצִיא שְׁבוּעָה בְּפִיו דָּמֵי, דִּכְתִיב: ״וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן״. gema' amar chemouél: kol haone "amén" a'har chevoua – kemotsi chevoua befi damé, dikhtiv: "veamra haicha amén amén".
10. אָמַר רַב פָּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: מַתְנִיתִין וּבָרָיְיתָא נָמֵי דַּיְקָא, דְּקָתָנֵי: שְׁבוּעַת הָעֵדוּת נוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וְלֹא בְּנָשִׁים, בִּרְחוֹקִים וְלֹא בִּקְרוֹבִים, בִּכְשֵׁרִין וְלֹא בִּפְסוּלִין; וְאֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בִּרְאוּיִן לְהָעִיד, וּבִפְנֵי בֵּית דִּין וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין – מִפִּי עַצְמוֹ; וּמִפִּי אֲחֵרִים אֵינָן חַיָּיבִין, עַד שֶׁיִּכְפְּרוּ בָּהֶן בְּבֵית דִּין. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. amar rav papa micheméh derava: matnitin ouvarayta namé dayka, dekatané: chevouat haédout noheget baanachim velo benachim, bir'hokim velo bikrovim, bikhchérin velo bifsoulin; veénah noheget ela birouyin lehaid, ouvifné bét din vechelo bifné bét din – mipi atsmo; oumipi a'hérim énan 'hayavin, ad cheyikhperou bahen bevét din. divré rabi méir.
11. וְתַנְיָא בְּבָרַיְיתָא: שְׁבוּעַת הָעֵדוּת כֵּיצַד? אָמַר לְעֵדִים: ״בּוֹאוּ וְהַעִידוּנִי״; ״שְׁבוּעָה שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין לְךָ עֵדוּת״, אוֹ שֶׁאָמְרוּ: ״אֵין אָנוּ יוֹדְעִין לָךְ עֵדוּת״; ״מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עֲלֵיכֶם״, וְאָמְרוּ (לוֹ) ״אָמֵן״ – בֵּין בִּפְנֵי בֵּית דִּין בֵּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין, בֵּין מִפִּי עַצְמוֹ בֵּין מִפִּי אֲחֵרִים, כֵּיוָן שֶׁכָּפְרוּ בָּהֶם – חַיָּיבִין. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. vetanya bevarayta: chevouat haédout kétsad? amar leédim: "boou vehaidouni"; "chevoua cheén anou yodin lekha édout", o cheamrou: "én anou yodin lakh édout"; "machbia ani alékhem", veamrou (lo) "amén" – bén bifné bét din bén chelo bifné bét din, bén mipi atsmo bén mipi a'hérim, kévan chekafrou bahem – 'hayavin. divré rabi méir.
12. קַשְׁיָין אַהֲדָדֵי! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: הָא דְּעָנָה ״אָמֵן״, הָא דְּלָא עָנָה ״אָמֵן״? שְׁמַע מִינַּהּ. kachyan ahadadé! ela la chema minah: ha deana "amén", ha dela ana "amén"? chema minah.
13. אָמַר רָבִינָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: מַתְנִיתִין דְּהָכָא נָמֵי דַּיְקָא – דְּקָא תָּנֵי: ״שְׁבוּעַת בִּיטּוּי נוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וּבְנָשִׁים, בִּרְחוֹקִים וּבִקְרוֹבִים, בִּכְשֵׁרִין וּבִפְסוּלִין, בִּפְנֵי בֵּית דִּין וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין – מִפִּי עַצְמוֹ אִין, מִפִּי אֲחֵרִים לָא; וְקָתָנֵי סֵיפָא: ״זֶה וָזֶה מוּשְׁבָּע מִפִּי אֲחֵרִים – חַיָּיב״. amar ravina micheméh derava: matnitin dehakha namé dayka – deka tané: "chevouat bitou noheget baanachim ouvnachim, bir'hokim ouvikrovim, bikhchérin ouvifsoulin, bifné bét din vechelo bifné bét din – mipi atsmo in, mipi a'hérim la; vekatané séfa: "ze vaze mouchba mipi a'hérim – 'hayav".
14. קַשְׁיָין אַהֲדָדֵי! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: הָא דְּעָנָה ״אָמֵן״, הָא דְּלָא עָנָה ״אָמֵן״? kachyan ahadadé! ela la chema minah: ha deana "amén", ha dela ana "amén"?
15. וְאֶלָּא שְׁמוּאֵל – מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? דּוּקְיָא דְּמַתְנִיתִין קָא מַשְׁמַע לַן. veela chemouél – ma ka machma lan? doukya dematnitin ka machma lan.
16. הֲדַרַן עֲלָךְ שְׁבוּעוֹת שְׁתַּיִם hadaran alakh chevouot chetayim

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Shevuot
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)