Talmud Shevuot, Chapitre 3 (ג) · Daf 11b à 19b

Daf 11b

1. וְכֵן שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאָבְדוּ וְהִפְרִישׁ אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן – כּוּלָּן יָמוּתוּ. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ, וְיִמָּכְרוּ וְיִפְּלוּ דְּמֵיהֶן לִנְדָבָה. שֶׁאֵין חַטַּאת צִבּוּר מֵתָה. vekhén seiré avoda zara cheavdou vehifrich a'hérim ta'htéhen – koulan yamoutou. divré rabi yeouda. rabi elazar verabi chimon omrim: yirou ad cheyistaavou, veyimakhrou veyipelou deméhen lindava. cheén 'hatat tsibour méta.
2. וְאַמַּאי? לֵימָא לֵב בֵּית דִּין מַתְנֶה עֲלֵיהֶן! veama? léma lév bét din matne aléhen!
3. אֲבוּדִין קָאָמְרַתְּ? שָׁאנֵי אֲבוּדִין, דְּלָא שְׁכִיחִי. avoudin kaamrate? chané avoudin, dela chekhi'hi.
4. הֲרֵי פָּרָה, דְּלָא שְׁכִיחָא, וְתַנְיָא: פָּרָה נִפְדֵּית עַל כׇּל פְּסוּל שֶׁבָּהּ – מֵתָה תִּפָּדֶה, נִשְׁחֲטָה תִּפָּדֶה, מָצָא אַחֶרֶת נָאָה הֵימֶנָּה תִּפָּדֶה. שְׁחָטָהּ עַל גַּבֵּי מַעֲרַכְתָּהּ – אֵין לָהּ פְּדִיָּיה עוֹלָמִית! שָׁאנֵי פָּרָה, דְּקׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת הִיא. haré para, dela chekhi'ha, vetanya: para nifdét al kol pesoul chebah – méta tipade, nich'hata tipade, matsa a'heret naa hémena tipade. che'hatah al gabé maarakhtah – én lah pediya olamit! chané para, dekodché bedek habayit hi.
5. אִי הָכִי, מֵתָה אוֹ נִשְׁחֲטָה תִּפָּדֶה?! הָא בָּעֵינַן הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה! הָא מַנִּי – רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ הָיוּ בִּכְלַל הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה, קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת לָא הָיוּ בִּכְלַל הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה. i hakhi, méta o nich'hata tipade?! ha baénan haamada vehaarakha! ha mani – rabi chimon hi, deamar: kodché mizbé'ha haou bikhlal haamada vehaarakha, kodché bedek habayit la haou bikhlal haamada vehaarakha.
6. אִי רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֵימָא סֵיפָא: שְׁחָטָהּ עַל גַּבֵּי מַעֲרַכְתָּהּ, אֵין לָהּ פְּדִיָּיה עוֹלָמִית. i rabi chimon, éma séfa: che'hatah al gabé maarakhtah, én lah pediya olamit.
7. וְהָתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: פָּרָה מְטַמְּאָה טוּמְאַת אֳוכָלִין, הוֹאִיל וְהָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר; וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אוֹמֵר הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן, פָּרָה נִפְדֵּית עַל גַּב מַעֲרַכְתָּהּ! vehatanya, rabi chimon omér: para metamea toumat okhalin, hoil vehayta lah cheat hakocher; veamar réch lakich: omér haya rabi chimon, para nifdét al gav maarakhtah!
8. אֶלָּא שָׁאנֵי פָּרָה, הוֹאִיל וְדָמֶיהָ יְקָרִין. ela chané para, hoil vedameha yekarin.
9. אָמַר מָר: מֵתָה תִּפָּדֶה. וְכִי פּוֹדִין אֶת הַקֳּדָשִׁים לְהַאֲכִילָן לִכְלָבִים?! אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: מִשּׁוּם עוֹרָהּ. וְקָיְימִי בֵּית דִּין וּמַתְנוּ אַדַּעְתָּא דְּעוֹרָהּ?! אָמַר רַב כָּהֲנָא, אָמְרִי אִינָשֵׁי: מִגַּמְלָא אוּנַּהּ. amar mar: méta tipade. vekhi podin et hakodachim lehaakhilan likhlavim?! amar rav mecharcheya: michoum orah. vekaymi bét din oumatnou adata deorah?! amar rav kahana, amri inaché: migamla ounah.
10. אֵיתִיבֵיהּ: אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, מַהוּ שֶׁיִּקְרְבוּ זֶה בָּזֶה? אָמַר לְהוּ: יִקְרְבוּ. אָמְרוּ לוֹ: הוֹאִיל וְאֵין כַּפָּרָתָן שָׁוָה, הֵיאַךְ הֵן קְרֵיבִין? אָמַר לָהֶן: כּוּלָּן בָּאִין לְכַפֵּר עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. étivéh: amrou lo lerabi chimon, maou cheyikrevou ze baze? amar leou: yikrevou. amrou lo: hoil veén kaparatan chava, héakh hén kerévin? amar lahen: koulan bain lekhapér al toumat mikdach vekadacha.
11. וְאַמַּאי? לֵימָא לֵב בֵּית דִּין מַתְנֶה עֲלֵיהֶן! רַבִּי שִׁמְעוֹן קָאָמְרַתְּ? רַבִּי שִׁמְעוֹן לֵית לֵיהּ לֵב בֵּית דִּין מַתְנֶה עֲלֵיהֶן. דְּאָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין, אָמַר רַב עַמְרָם, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תְּמִידִין שֶׁלֹּא הוּצְרְכוּ לַצִּבּוּר, לְדִבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן אֵין נִפְדִּין תְּמִימִים, לְדִבְרֵי חֲכָמִים נִפְדִּין תְּמִימִים. veama? léma lév bét din matne aléhen! rabi chimon kaamrate? rabi chimon lét léh lév bét din matne aléhen. deamar rav idi bar avin, amar rav amram, amar rabi yo'hanan: temidin chelo houtsrekhou latsibour, ledivré rabi chimon én nifdin temimim, ledivré 'hakhamim nifdin temimim.
12. וְרַבָּנַן דִּפְלִיגִי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן – מַאן נִינְהוּ? אִי נֵימָא רַבָּנַן דִּקְטוֹרֶת – verabanan difligi aléh derabi chimon – man ninou? i néma rabanan diktoret –

Daf 12a

1. שָׁאנֵי קְטוֹרֶת דְּלָא בַּר רְעִיָּה הִיא! chané ketoret dela bar reiya hi!
2. אֶלָּא רַבָּנַן דְּפָרָה – דִּלְמָא שָׁאנֵי פָּרָה דְּדָמֶיהָ יְקָרִין! ela rabanan defara – dilma chané para dedameha yekarin!
3. וְאֶלָּא רַבָּנַן דְּ״אָמְרוּ לוֹ״ – veela rabanan de"amrou lo" –
4. מִמַּאי דְּרַבִּי יְהוּדָה הִיא – וְהָכִי קָאָמַר לֵיהּ: בִּשְׁלָמָא לְדִידִי דְּאָמֵינָא לֵב בֵּית דִּין מַתְנֶה עֲלֵיהֶן – אַמְּטוּ לְהָכִי יִקְרְבוּ; אֶלָּא לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ לָא – אַמַּאי יִקְרְבוּ? mima derabi yeouda hi – vehakhi kaamar léh: bichlama ledidi deaména lév bét din matne aléhen – ametou lehakhi yikrevou; ela ledidakh deamrate la – ama yikrevou?
5. וְדִלְמָא רַבִּי מֵאִיר הִיא – וְהָכִי קָאָמַר לֵיהּ: בִּשְׁלָמָא לְדִידִי, דְּאָמֵינָא כׇּל הַשְּׂעִירִים כַּפָּרָתָן שָׁוָה – מִשּׁוּם הָכִי יִקְרְבוּ; אֶלָּא לְדִידָךְ, אַמַּאי יִקְרְבוּ? vedilma rabi méir hi – vehakhi kaamar léh: bichlama ledidi, deaména kol haseirim kaparatan chava – michoum hakhi yikrevou; ela ledidakh, ama yikrevou?
6. אֶלָּא רַבִּי יוֹחָנָן גְּמָרָא גְּמִיר לַהּ: לְדִבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן – אֵין נִפְדִּין, לְדִבְרֵי חֲכָמִים – נִפְדִּין. ela rabi yo'hanan gemara gemir lah: ledivré rabi chimon – én nifdin, ledivré 'hakhamim – nifdin.
7. וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּלֵית לֵיהּ לֵב בֵּית דִּין מַתְנֶה עֲלֵיהֶן, מַאי עָבְדִין לְהוּ? אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מְקַיְּצִין בָּהֶן אֶת הַמִּזְבֵּחַ. oulrabi chimon delét léh lév bét din matne aléhen, ma avdin leou? amar rabi yits'hak amar rabi yo'hanan: mekayetsin bahen et hamizbé'ha.
8. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: וּמוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בִּשְׂעִירֵי חַטָּאת, שֶׁאֵין מְקַיְּצִין בְּגוּפָן אֶלָּא בִּדְמֵיהֶן. amar rabi chemouél bar rav yits'hak: oumode rabi chimon bisiré 'hatat, cheén mekayetsin begoufan ela bidméhen.
9. הָכָא הוּא דְּמֵעִיקָּרָא עוֹלָה וְהַשְׁתָּא עוֹלָה; אֲבָל הָתָם דְּמֵעִיקָּרָא חַטָּאת וְהַשְׁתָּא עוֹלָה – גְּזֵירָה לְאַחַר כַּפָּרָה אַטּוּ לִפְנֵי כַפָּרָה. hakha hou deméikara ola vehachta ola; aval hatam deméikara 'hatat vehachta ola – gezéra lea'har kapara atou lifné khapara.
10. אָמַר אַבָּיֵי: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: פַּר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁאָבְדוּ וְהִפְרִישׁ אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם, וְכֵן שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאָבְדוּ וְהִפְרִישׁ אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶן – כּוּלָּן יָמוּתוּ. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ, וְיִמָּכְרוּ וְיִפְּלוּ דְּמֵיהֶן לִנְדָבָה; שֶׁאֵין חַטַּאת צִבּוּר מֵתָה. amar abayé: af anan namé tenéna: par vesair chel yom hakipourim cheavdou vehifrich a'hérim ta'htéhem, vekhén seiré avoda zara cheavdou vehifrich a'hérim ta'htéhen – koulan yamoutou. divré rabi yeouda. rabi elazar verabi chimon omrim: yirou ad cheyistaavou, veyimakhrou veyipelou deméhen lindava; cheén 'hatat tsibour méta.
11. וְאַמַּאי? נִקְרְבוּ אִינְהוּ גּוּפַיְיהוּ עוֹלָה! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: גְּזֵירָה לְאַחַר כַּפָּרָה אַטּוּ לִפְנֵי כַפָּרָה? veama? nikrevou inou goufayou ola! ela la chema minah: gezéra lea'har kapara atou lifné khapara?
12. אָמַר רָבָא, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: וְהַשֵּׁנִי יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב, וְיִמָּכֵר וְיִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה. amar rava, af anan namé tenéna: vehachéni yire ad cheyistaév, veyimakhér veyipelou dama lindava.
13. וְאַמַּאי? יִקְרַב אִיהוּ גּוּפֵיהּ עוֹלָה! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: גְּזֵרָה אַחַר כַּפָּרָה אַטּוּ לִפְנֵי כַפָּרָה? veama? yikrav iou gouféh ola! ela la chema minah: gezéra a'har kapara atou lifné khapara?
14. אָמַר רָבִינָא, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: אָשָׁם שֶׁמֵּתוּ בְּעָלָיו אוֹ שֶׁנִּתְכַּפְּרוּ בְּעָלָיו – יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב, וְיִמָּכֵר וְיִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יָמוּת. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: יָבִיא בְּדָמָיו עוֹלָה. amar ravina, af anan namé tenéna: acham chemétou beala o chenitkaperou beala – yire ad cheyistaév, veyimakhér veyipelou dama lindava. rabi eliezer omér: yamout. rabi yeochoua omér: yavi bedama ola.
15. וְלִיקְרַב הָא גּוּפַאּ עוֹלָה! אֶלָּא לָאו גְּזֵירָה לְאַחַר כַּפָּרָה אַטּוּ לִפְנֵי כַּפָּרָה? שְׁמַע מִינַּהּ. velikrav ha goufa ola! ela la gezéra lea'har kapara atou lifné kapara? chema minah.
16. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: מָה הֵן מְבִיאִין מִן הַמּוֹתָרוֹת? tanya namé hakhi: ma hén meviin min hamotarot?

Daf 12b

1. קַיִץ כִּבְנוֹת שׁוּחַ לַמִּזְבֵּחַ. וְהָכְתִיב: ״כִּי כׇל שְׂאֹר וְכׇל דְּבַשׁ וְגוֹ׳״! תָּנֵי רַב חֲנִינָא: כִּבְנוֹת שׁוּחַ לְאָדָם. kayits kivnot chou'ha lamizbé'ha. vehakhtiv: "ki khol seor vekhol devach vego'"! tané rav 'hanina: kivnot chou'ha leadam.
2. דָּרַשׁ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא: אֵין מְקַיְּצִין בְּעוֹלַת הָעוֹף. אָמַר רָבָא: הָא בּוּרְכָא! אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְרָבָא: מַאי בּוּרְכְתָא? אֲנָא אַמְרִיתַהּ נִיהֲלֵיהּ, וּמִשְּׁמֵיהּ דְּרַב שִׁימִי מִנְּהַרְדְּעָא אַמְרִיתַהּ נִיהֲלֵיהּ – דְּאָמַר רַב שִׁימִי מִנְּהַרְדְּעָא: מוֹתָרוֹת לְנִדְבַת צִבּוּר אָזְלִי, וְאֵין עוֹלַת עוֹף בְּצִבּוּר. darach rav na'hman bar rav 'hisda: én mekayetsin beolat haof. amar rava: ha bourkha! amar léh rav na'hman bar yits'hak lerava: ma bourkheta? ana amritah nihaléh, oumicheméh derav chimi minehardea amritah nihaléh – deamar rav chimi minehardea: motarot lenidvat tsibour azli, veén olat of betsibour.
3. וְאַף שְׁמוּאֵל סָבַר לְהָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: קׇרְבְּנוֹת צִבּוּר – סַכִּין מוֹשַׁכְתָּן לְמַה שֶּׁהֵן. veaf chemouél savar leha derabi yo'hanan, deamar rav yeouda amar chemouél: korbenot tsibour – sakin mochakhtan lema chehén.
4. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: וּמוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּשָׂעִיר, שֶׁאִם לֹא קָרַב בָּרֶגֶל יִקְרַב בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וְאִם לֹא קָרַב בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ יִקְרַב בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְאִם לֹא קָרַב בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים יִקְרַב בָּרֶגֶל, וְאִם לֹא קָרַב בְּרֶגֶל זֶה יִקְרַב בְּרֶגֶל אַחֵר; שֶׁמִּתְּחִלָּתוֹ לֹא בָּא אֶלָּא לְכַפֵּר עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. tanya namé hakhi: oumode rabi chimon besair, cheim lo karav baregel yikrav beroch 'hodech, veim lo karav beroch 'hodech yikrav beom hakipourim, veim lo karav beom hakipourim yikrav baregel, veim lo karav beregel ze yikrav beregel a'hér; chemite'hilato lo ba ela lekhapér al mizbé'ha ha'hitson.
5. תָּנָא: לֹא הוּקְדַּשׁ אֶלָּא לְכַפֵּר עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. tana: lo houkdach ela lekhapér al mizbé'ha ha'hitson.
6. וְעַל זְדוֹן טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים כּוּ׳. מְנָהָנֵי מִילֵּי? veal zedon toumat mikdach vekadacha, sair hanaase bifnim kou'. menahané milé?
7. דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳״; פְּשָׁעִים – אֵלּוּ הַמְּרָדִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״מֶלֶךְ מוֹאָב פָּשַׁע בִּי״, וְאוֹמֵר: ״אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה בָּעֵת הַהִיא״. חַטָּאוֹת – אֵלּוּ הַשְּׁגָגוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה״. detanou rabanan: "vekhiper al hakodech mitoumot bené yisraél vego'"; pechaim – élou hameradim, vekhén hou omér: "melekh moav pacha bi", veomér: "az tifcha livna baét hahi". 'hataot – élou hachegagot, vekhén hou omér: "nefech ki te'heta vichgaga".
8. עַל שְׁאָר עֲבֵירוֹת שֶׁבְּתוֹרָה, הַקַּלּוֹת וְהַחֲמוּרוֹת, הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת כּוּ׳. al chear avérot chebetora, hakalot veha'hamourot, hazedonot vehachegagot kou'.
9. הַיְינוּ קַלּוֹת הַיְינוּ עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה! חֲמוּרוֹת – הַיְינוּ כָּרֵיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין! הוֹדַע – הַיְינוּ מֵזִיד! לֹא הוֹדַע – הַיְינוּ שׁוֹגֵג! haynou kalot haynou asé velo taase! 'hamourot – haynou karétot oumitot bét din! hoda – haynou mézid! lo hoda – haynou chogég!
10. אָמַר רַב יְהוּדָה, הָכִי קָאָמַר: עַל שְׁאָר עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה – בֵּין קַלּוֹת בֵּין חֲמוּרוֹת, בֵּין שֶׁעֲשָׂאָן בְּשׁוֹגֵג בֵּין שֶׁעֲשָׂאָן בְּמֵזִיד. אוֹתָן שֶׁעֲשָׂאָן בְּשׁוֹגֵג – בֵּין נוֹדַע לוֹ סְפֵיקָן, בֵּין לֹא נוֹדַע לוֹ סְפֵיקָן. וְאֵלּוּ הֵן קַלּוֹת – עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, וְאֵלּוּ הֵן חֲמוּרוֹת – כָּרֵיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין. amar rav yeouda, hakhi kaamar: al chear avérot chebatora – bén kalot bén 'hamourot, bén cheasaan bechogég bén cheasaan bemézid. otan cheasaan bechogég – bén noda lo sefékan, bén lo noda lo sefékan. veélou hén kalot – asé velo taase, veélou hén 'hamourot – karétot oumitot bét din.
11. הַאי עֲשֵׂה הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּלָא עֲבַד תְּשׁוּבָה – ״זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה״! אִי דַּעֲבַד תְּשׁוּבָה – כֹּל יוֹמָא נָמֵי, דְּתַנְיָא: עָבַר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה, לָא זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ! ha asé hékhi damé? i dela avad techouva – "zeva'h rechaim toéva"! i daavad techouva – kol yoma namé, detanya: avar al mitsvat asé veasa techouva, la zaz micham ad chemo'halin lo!
12. אָמַר רַבִּי זֵירָא: amar rabi zéra:

Daf 13a

1. בְּעוֹמֵד בְּמִרְדּוֹ, וְרַבִּי הִיא. דְּתַנְיָא: רַבִּי אוֹמֵר, עַל כׇּל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, בֵּין עָשָׂה תְּשׁוּבָה בֵּין לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה – יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר; חוּץ מִפּוֹרֵק עוֹל וּמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה וּמֵפֵר בְּרִית בְּבָשָׂר – שֶׁאִם עָשָׂה תְּשׁוּבָה, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר; וְאִם לָאו, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. beoméd bemirdo, verabi hi. detanya: rabi omér, al kol avérot chebatora, bén asa techouva bén lo asa techouva – yom hakipourim mekhapér; 'houts miporék ol oumgale panim batora ouméfér berit bevasar – cheim asa techouva, yom hakipourim mekhapér; veim la, én yom hakipourim mekhapér.
2. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? דְּתַנְיָא: ״כִּי דְבַר ה׳ בָּזָה״ – זֶה הַפּוֹרֵק עוֹל וּמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה. ״וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפֵר״ – זֶה הַמֵּפֵר בְּרִית בַּבָּשָׂר. ״הִכָּרֵת תִּכָּרֵת״ – הִכָּרֵת לִפְנֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, תִּכָּרֵת לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים. ma tama derabi? detanya: "ki devar h' baza" – ze haporék ol oumgale panim batora. "veet mitsvato héfér" – ze haméfér berit babasar. "hikarét tikarét" – hikarét lifné yom hakipourim, tikarét lea'har yom hakipourim.
3. יָכוֹל אֲפִילּוּ עָשָׂה תְּשׁוּבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עֲוֹנָהּ בָּהּ״ – לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁעֲוֹנָהּ בָּהּ. yakhol afilou asa techouva? talmoud lomar: "aonah bah" – lo amarti ela bizman cheaonah bah.
4. וְרַבָּנַן – ״הִכָּרֵת״ בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״תִּכָּרֵת״ לָעוֹלָם הַבָּא, ״עֲוֹנָהּ בָּהּ״ – שֶׁאִם עָשָׂה תְּשׁוּבָה וָמֵת, מִיתָה מְמָרֶקֶת. verabanan – "hikarét" baolam haze, "tikarét" laolam haba, "aonah bah" – cheim asa techouva vamét, mita memareket.
5. וּמִי מָצֵית מוֹקְמַתְּ לַהּ כְּרַבִּי?! וְהָא מִדְּסֵיפָא רַבִּי יְהוּדָה הִיא, רֵישָׁא נָמֵי רַבִּי יְהוּדָה הִיא! דְּקָתָנֵי סֵיפָא: אֶחָד יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד כֹּהֲנִים וְאֶחָד כֹּהֵן מָשׁוּחַ; וּמַאן אִית לֵיהּ הַאי סְבָרָא – רַבִּי יְהוּדָה; מִכְּלָל דְּרֵישָׁא רַבִּי יְהוּדָה. oumi matsét mokmate lah kerabi?! veha mideséfa rabi yeouda hi, récha namé rabi yeouda hi! dekatané séfa: e'had yisraél vee'had kohanim vee'had kohén machou'ha; ouman it léh ha sevara – rabi yeouda; mikelal derécha rabi yeouda.
6. אָמַר רַב יוֹסֵף: רַבִּי הִיא, וְסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה. amar rav yoséf: rabi hi, vesavar lah kerabi yeouda.
7. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: דַּוְקָא קָאָמַר מָר – רַבִּי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, אֲבָל רַבִּי יְהוּדָה לָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי? אוֹ דִלְמָא, מִדְּרַבִּי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, אַף רַבִּי יְהוּדָה סָבַר לַהּ נָמֵי כְּרַבִּי; מִיהוּ אוֹרְחָא דְמִילְּתָא קָתָנֵי – לְמֵימַר דְּתַלְמִיד סָבַר לַהּ כְּרַבֵּיהּ? amar léh abayé: davka kaamar mar – rabi savar lah kerabi yeouda, aval rabi yeouda la savar lah kerabi? o dilma, miderabi savar lah kerabi yeouda, af rabi yeouda savar lah namé kerabi; miou or'ha demileta katané – lemémar detalmid savar lah kerabéh?
8. אֲמַר לֵיהּ: אִין, דַּוְקָא קָאָמֵינָא – רַבִּי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, אֲבָל רַבִּי יְהוּדָה לָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי. amar léh: in, davka kaaména – rabi savar lah kerabi yeouda, aval rabi yeouda la savar lah kerabi.
9. דְּתַנְיָא: יָכוֹל יְהֵא יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַל שָׁבִים וְעַל שֶׁאֵינָן שָׁבִים? וְדִין הוּא – הוֹאִיל וְחַטָּאת וְאָשָׁם מְכַפְּרִין, וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר; מָה חַטָּאת וְאָשָׁם – אֵין מְכַפְּרִין אֶלָּא עַל הַשָּׁבִים, אַף יוֹם הַכִּפּוּרִים – אֵין מְכַפֵּר אֶלָּא עַל הַשָּׁבִים! מָה לְחַטָּאת וְאָשָׁם – שֶׁאֵין מְכַפְּרִין עַל הַמֵּזִיד כַּשּׁוֹגֵג; תֹּאמַר לְיוֹם הַכִּפּוּרִים – שֶׁמְּכַפֵּר עַל הַמֵּזִיד כַּשּׁוֹגֵג?! detanya: yakhol yehé yom hakipourim mekhapér al chavim veal cheénan chavim? vedin hou – hoil ve'hatat veacham mekhaperin, veom hakipourim mekhapér; ma 'hatat veacham – én mekhaperin ela al hachavim, af yom hakipourim – én mekhapér ela al hachavim! ma le'hatat veacham – cheén mekhaperin al hamézid kachogég; tomar leom hakipourim – chemekhapér al hamézid kachogég?!
10. הוֹאִיל וּמְכַפֵּר עַל הַמֵּזִיד כַּשּׁוֹגֵג, יְכַפֵּר עַל שָׁבִים וְעַל שֶׁאֵינָן שָׁבִים! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אַךְ״ – חָלַק. hoil oumkhapér al hamézid kachogég, yekhapér al chavim veal cheénan chavim! talmoud lomar: "akh" – 'halak.
11. סְתָם סִיפְרָא מַנִּי – רַבִּי יְהוּדָה; וְקָאָמַר: שָׁבִים אִין, לֹא שָׁבִים לָא. setam sifra mani – rabi yeouda; vekaamar: chavim in, lo chavim la.
12. וְרָמֵי סְתָם סִיפְרָא אַסְּתַם סִיפְרָא – דְּתַנְיָא: יָכוֹל לֹא יְהֵא יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, אֶלָּא אִם כֵּן הִתְעַנָּה בּוֹ, וּקְרָאוֹ מִקְרָא קֹדֶשׁ, וְלֹא עָשָׂה בּוֹ מְלָאכָה; לֹא הִתְעַנָּה בּוֹ, וְלֹא קְרָאוֹ מִקְרָא קֹדֶשׁ, וְעָשָׂה בּוֹ מְלָאכָה – מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יוֹם כִּפֻּרִים הוּא״ מִכׇּל מָקוֹם! veramé setam sifra asetam sifra – detanya: yakhol lo yehé yom hakipourim mekhapér, ela im kén hitana bo, oukrao mikra kodech, velo asa bo melakha; lo hitana bo, velo kerao mikra kodech, veasa bo melakha – minayin? talmoud lomar: "yom kipourim hou" mikol makom!
13. אָמַר אַבָּיֵי: לָא קַשְׁיָא; הָא רַבִּי, וְהָא רַבִּי יְהוּדָה. amar abayé: la kachya; ha rabi, veha rabi yeouda.
14. רָבָא אָמַר: הָא וְהָא רַבִּי, וּמוֹדֶה רַבִּי בְּכָרֵת דְּיוֹמָא. דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, כָּרֵת דְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לְרַבִּי לֵית לֵיהּ. rava amar: ha veha rabi, oumode rabi bekharét deoma. dei la téma hakhi, karét deom hakipourim lerabi lét léh.
15. אַלְּמָה לָא? מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ – כְּגוֹן דַּעֲבַד בְּלֵילְיָא וּמִית, דְּלָא אֲתָא יְמָמָא לְכַפּוֹרֵי לֵיהּ! alema la? machka'hate lah – kegon daavad belélya oumit, dela ata yemama lekhaporé léh!
16. אֶלָּא אֵימָא: ela éma:

Daf 13b

1. כָּרֵת דִּימָמָא לְרַבִּי לֵית לֵיהּ. karét dimama lerabi lét léh.
2. אַלְּמָה לָא? מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ דַּאֲכַל אוּמְצָא וְחַנְקֵיהּ וּמִית; אִי נָמֵי דַּאֲכַל סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה – דְּלָא הֲוָה שְׁהוּת לְכַפּוֹרֵי לֵיהּ! alema la? machka'hate lah daakhal oumtsa ve'hankéh oumit; i namé daakhal samoukh lichkiat ha'hama – dela hava cheout lekhaporé léh!
3. אֶחָד יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד כֹּהֲנִים וְאֶחָד כֹּהֵן מָשׁוּחַ. e'had yisraél vee'had kohanim vee'had kohén machou'ha.
4. הָא גּוּפַאּ קַשְׁיָא – קָתָנֵי: אֶחָד יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד כֹּהֲנִים וְאֶחָד כֹּהֵן מָשׁוּחַ; וַהֲדַר תָּנֵי: מָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לְכֹהֲנִים וּלְכֹהֵן מָשׁוּחַ! אָמַר רַב יְהוּדָה, הָכִי קָאָמַר: אֶחָד יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד כֹּהֲנִים וְאֶחָד כֹּהֵן מָשׁוּחַ מִתְכַּפְּרִין בְּשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ בִּשְׁאָר עֲבֵירוֹת, וְאֵין חִילּוּק בֵּינֵיהֶן. וּמָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לְכֹהֲנִים וּלְכֹהֵן מָשׁוּחַ? אֶלָּא שֶׁהַפָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו וְכוּ׳. ha goufa kachya – katané: e'had yisraél vee'had kohanim vee'had kohén machou'ha; vahadar tané: ma bén yisraél lekhohanim oulkhohén machou'ha! amar rav yeouda, hakhi kaamar: e'had yisraél vee'had kohanim vee'had kohén machou'ha mitkaperin besair hamichtalé'ha bichar avérot, veén 'hilouk bénéhen. ouma bén yisraél lekhohanim oulkhohén machou'ha? ela chehapar mekhapér al hakohanim al toumat mikdach vekadacha vekhou'.
5. וּמַנִּי – רַבִּי יְהוּדָה הִיא. דְּתַנְיָא: ״וְכִפֶּר אֶת מִקְדַּשׁ הַקֹּדֶשׁ״ – זֶה לִפְנַי וְלִפְנִים; ״אֶת אֹהֶל מוֹעֵד״ – זֶה הֵיכָל; ״מִזְבֵּחַ״ – כְּמַשְׁמָעוֹ; ״יְכַפֵּר״ – אֵלּוּ עֲזָרוֹת; ״כֹּהֲנִים״ – כְּמַשְׁמָעוֹ; ״עַם הַקָּהָל״ – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל; ״יְכַפֵּר״ – אֵלּוּ הַלְוִיִּם; oumani – rabi yeouda hi. detanya: "vekhiper et mikdach hakodech" – ze lifna velifnim; "et ohel moéd" – ze hékhal; "mizbé'ha" – kemachmao; "yekhapér" – élou azarot; "kohanim" – kemachmao; "am hakahal" – élou yisraél; "yekhapér" – élou halviyim;
6. הוּשְׁווּ כּוּלָּן לְכַפָּרָה אַחַת, שֶׁמִּתְכַּפְּרִין בְּשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ בִּשְׁאָר עֲבֵירוֹת. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. houchou koulan lekhapara a'hat, chemitkaperin besair hamichtalé'ha bichar avérot. divré rabi yeouda.
7. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁדַּם שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, כָּךְ דַּם הַפָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. וּכְשֵׁם שֶׁוִּידּוּיוֹ שֶׁל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל בִּשְׁאָר עֲבֵירוֹת, כָּךְ וִידּוּיוֹ שֶׁל פָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים בִּשְׁאָר עֲבֵירוֹת. rabi chimon omér: kechém chedam sair hanaase bifnim mekhapér al yisraél al toumat mikdach vekadacha, kakh dam hapar mekhapér al hakohanim al toumat mikdach vekadacha. oukhchém chevidouo chel sair hamichtalé'ha mekhapér al yisraél bichar avérot, kakh vidouo chel par mekhapér al hakohanim bichar avérot.
8. וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן, הָא וַדַּאי הוּשְׁווּ! מַאי הוּשְׁווּ – דִּבְנֵי כַּפָּרָה נִינְהוּ; מִיהוּ כֹּל חַד וְחַד מְכַפַּר בִּדְנַפְשֵׁיהּ. oulrabi chimon, ha vada houchou! ma houchou – divné kapara ninou; miou kol 'had ve'had mekhapar bidnafchéh.
9. מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? דִּכְתִיב: ״וְלָקַח אֶת שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם״ – אִיתַּקַּשׁ שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ לְשָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים; מָה שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים אֵינוֹ מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״אֲשֶׁר לָעָם״; אַף שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ אֵינוֹ מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים בִּשְׁאָר עֲבֵירוֹת. ma taméh derabi chimon? dikhtiv: "velaka'h et chené haseirim" – itakach sair hamichtalé'ha lesair hanaase bifnim; ma sair hanaase bifnim éno mekhapér al hakohanim al toumat mikdach vekadacha, dikhtiv béh: "acher laam"; af sair hamichtalé'ha éno mekhapér al hakohanim bichar avérot.
10. וְרַבִּי יְהוּדָה אָמַר לָךְ: לְהָכִי אִיתַּקּוּשׁ – שֶׁיִּהְיוּ שָׁוִים בְּמַרְאֶה וּבְקוֹמָה וּבְדָמִים הוּא דַּאֲתָא. verabi yeouda amar lakh: lehakhi itakouch – cheyihou chavim bemare ouvkoma ouvdamim hou daata.
11. מַאן תְּנָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״וְשָׁחַט אֶת שְׂעִיר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לָעָם״ – שֶׁאֵין הַכֹּהֲנִים מִתְכַּפְּרִין בּוֹ. וּבַמֶּה מִתְכַּפְּרִין? בְּפָרוֹ שֶׁל אַהֲרֹן. man tena leha detanou rabanan: "vecha'hat et seir ha'hatat acher laam" – cheén hakohanim mitkaperin bo. ouvame mitkaperin? befaro chel aharon.
12. יָכוֹל לֹא יִתְכַּפְּרוּ בְּפָרוֹ שֶׁל אַהֲרֹן; שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: ״אֲשֶׁר לוֹ״ – מֵעַתָּה אֵין לָהֶן כַּפָּרָה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״יְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים״ – מָצִינוּ לָהֶן כַּפָּרָה. yakhol lo yitkaperou befaro chel aharon; cheharé kevar neemar: "acher lo" – méata én lahen kapara? kecheou omér: "yekhapér al hakohanim" – matsinou lahen kapara.
13. בַּמָּה הֵן מִתְכַּפְּרִין? מוּטָב שֶׁיִּתְכַּפְּרוּ בְּפָרוֹ שֶׁל אַהֲרֹן – שֶׁהֲרֵי הוּתַּר מִכְּלָלוֹ אֵצֶל בֵּיתוֹ, וְאַל יִתְכַּפְּרוּ בְּשָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים – שֶׁלֹּא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ אֵצֶל בֵּיתוֹ. bama hén mitkaperin? moutav cheyitkaperou befaro chel aharon – cheharé houtar mikelalo étsel béto, veal yitkaperou besair hanaase bifnim – chelo houtar mikelalo étsel béto.
14. וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר – הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״בֵּית אַהֲרֹן בָּרְכוּ אֶת ה׳, בֵּית הַלֵּוִי בָּרְכוּ אֶת ה׳, יִרְאֵי ה׳ בָּרְכוּ אֶת ה׳״. veim nafchekha lomar – haré hou omér: "bét aharon barkhou et h', bét halévi barkhou et h', yiré h' barkhou et h'".
15. מַאן תַּנָּא? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה; דְּאִי רַבִּי יְהוּדָה, הָאָמַר: ״כֹּהֲנִים יֵשׁ לָהֶן כַּפָּרָה בְּשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ״. וּמַנִּי? רָבָא אָמַר: רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: ״כֹּהֲנִים אֵין לָהֶם כַּפָּרָה בְּשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ״. man tana? amar rabi yirmeya: dela kerabi yeouda; dei rabi yeouda, haamar: "kohanim yéch lahen kapara besair hamichtalé'ha". oumani? rava amar: rabi chimon hi, deamar: "kohanim én lahem kapara besair hamichtalé'ha".
16. אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה, הָכִי קָאָמַר: מֵעַתָּה אֵין לָהֶם כַּפָּרָה בְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״יְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים״, מָצִינוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶן כַּפָּרָה בִּשְׁאָר עֲבֵירוֹת; וּכְמוֹ דְּמָצִינוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶן כַּפָּרָה בִּשְׁאָר עֲבֵירוֹת, כָּךְ יֵשׁ לָהֶן כַּפָּרָה abayé amar: afilou téma rabi yeouda, hakhi kaamar: méata én lahem kapara betoumat mikdach vekadacha? kecheou omér: "yekhapér al hakohanim", matsinou cheyéch lahen kapara bichar avérot; oukhmo dematsinou cheyéch lahen kapara bichar avérot, kakh yéch lahen kapara

Daf 14a

1. בְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. בַּמָּה הֵם מִתְכַּפְּרִין? מוּטָב שֶׁיִּתְכַּפְּרוּ בְּפָרוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, שֶׁהֲרֵי הוּתַּר מִכְּלָלוֹ אֵצֶל בֵּיתוֹ; וְאַל יִתְכַּפְּרוּ בְּשָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים, שֶׁהֲרֵי לֹא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ. betoumat mikdach vekadacha. bama hém mitkaperin? moutav cheyitkaperou befaro chel aharon, cheharé houtar mikelalo étsel béto; veal yitkaperou besair hanaase bifnim, cheharé lo houtar mikelalo.
2. וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר – הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״בֵּית אַהֲרֹן בָּרְכוּ אֶת ה׳ וְגוֹ׳״. veim nafchekha lomar – haré hou omér: "bét aharon barkhou et h' vego'".
3. וּמַאי ״אִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר״? וְכִי תֵּימָא ״בֵּיתוֹ״ כְּתִיב – כּוּלָּן קְרוּיִין ״בֵּיתוֹ״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בֵּית אַהֲרֹן בָּרְכוּ אֶת ה׳, יִרְאֵי ה׳ בָּרְכוּ אֶת ה׳״. ouma "im nafchekha lomar"? vekhi téma "béto" ketiv – koulan kerouyin "béto", cheneemar: "bét aharon barkhou et h', yiré h' barkhou et h'".
4. וְהַאי ״אֲשֶׁר לָעָם״ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא?! הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ דְּקָאָמַר רַחֲמָנָא: מִדְּעַם לֶיהֱוֵי! הָהוּא מִ״וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ נָפְקָא. veha "acher laam" lehakhi hou daata?! ha mibeé léh dekaamar ra'hamana: mideam lehevé! haou mi"ouméét adat bené yisraél" nafka.
5. וְהַאי ״אֲשֶׁר לוֹ״ – לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא?! הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: מִשֶּׁלּוֹ הוּא מֵבִיא, וְאֵינוֹ מֵבִיא מִשֶּׁל צִבּוּר. veha "acher lo" – lehakhi hou daata?! ha mibeé léh lekhidtanya: michelo hou mévi, veéno mévi michel tsibour.
6. יָכוֹל לֹא יָבִיא מִשֶּׁל צִבּוּר, שֶׁאֵין הַצִּבּוּר מִתְכַּפְּרִין בּוֹ; אֲבָל יָבִיא מִשֶּׁל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים, שֶׁאֶחָיו הַכֹּהֲנִים מִתְכַּפְּרִין בּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר לוֹ״. יָכוֹל לֹא יָבִיא, וְאִם הֵבִיא כָּשֵׁר? תַּלְמוּד לוֹמַר שׁוּב ״אֲשֶׁר לוֹ״ – הַכָּתוּב שָׁנָה עָלָיו לְעַכֵּב. yakhol lo yavi michel tsibour, cheén hatsibour mitkaperin bo; aval yavi michel e'ha hakohanim, chee'ha hakohanim mitkaperin bo? talmoud lomar: "acher lo". yakhol lo yavi, veim hévi kachér? talmoud lomar chouv "acher lo" – hakatouv chana ala leakév.
7. תַּנָּא הָכִי קָא קַשְׁיָא לֵיהּ: מַאי שְׁנָא בִּדְעַם – דְּלָא מִכַּפְּרִי, דְּלָא קָא חָסְרִי בֵּיהּ מָמוֹנָא, דִּכְתִיב ״אֲשֶׁר לָעָם״; בִּדְאַהֲרֹן נָמֵי לָא קָא חָסְרִי בֵּיהּ מָמוֹנָא! וְקָאָמַר: כּוּלָּן קְרוּיִין ״בֵּיתוֹ״. tana hakhi ka kachya léh: ma chena bidam – dela mikaperi, dela ka 'hasri béh mamona, dikhtiv "acher laam"; bidaharon namé la ka 'hasri béh mamona! vekaamar: koulan kerouyin "béto".
8. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, הַיְינוּ דִּכְתִיב תְּרֵי וִידּוּיִן וְדַם הַפָּר, חַד כְּנֶגֶד שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים, וְחַד כְּנֶגֶד שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ, וְחַד כְּנֶגֶד שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ; bichlama lerabi chimon, haynou dikhtiv teré vidouyin vedam hapar, 'had keneged sair hanaase bifnim, ve'had keneged sair hanaase ba'houts, ve'had keneged sair hamichtalé'ha;
9. אֶלָּא לְרַבִּי יְהוּדָה, תְּרֵי וִידּוּיִן וְדַם הַפָּר לְמָה לִי? בְּחַד וִידּוּי וְדָמוֹ סַגְיָא! ela lerabi yeouda, teré vidouyin vedam hapar lema li? be'had vidou vedamo sagya!
10. אֶחָד לוֹ, וְאֶחָד לְבֵיתוֹ. כִּדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: כָּךְ הִיא מִדַּת הַדִּין נוֹהֶגֶת: מוּטָב יָבוֹא זַכַּאי וִיכַפֵּר עַל הַחַיָּיב, וְאַל יָבוֹא חַיָּיב וִיכַפֵּר עַל הַחַיָּיב. e'had lo, vee'had levéto. kidtana devé rabi yichmaél: kakh hi midat hadin noheget: moutav yavo zaka vikhapér al ha'hayav, veal yavo 'hayav vikhapér al ha'hayav.
11. הֲדַרַן עֲלָךְ שְׁבוּעוֹת שְׁתַּיִם hadaran alakh chevouot chetayim
12. מַתְנִי׳ יְדִיעוֹת הַטּוּמְאָה שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע: נִטְמָא וְיָדַע, וְנֶעֶלְמָה מִמֶּנּוּ הַטּוּמְאָה וְזָכוּר אֶת הַקֹּדֶשׁ; matni' yediot hatouma chetayim chehén arba: nitma veyada, veneelma mimenou hatouma vezakhour et hakodech;
13. נֶעְלַם מִמֶּנּוּ הַקֹּדֶשׁ וְזָכוּר אֶת הַטּוּמְאָה; נֶעֶלְמוּ מִמֶּנּוּ זֶה וָזֶה; וְאָכַל אֶת הַקֹּדֶשׁ וְלֹא יָדַע, וּמִשֶּׁאָכַל יָדַע – הֲרֵי זֶה בְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד. nelam mimenou hakodech vezakhour et hatouma; neelmou mimenou ze vaze; veakhal et hakodech velo yada, oumicheakhal yada – haré ze beole veoréd.
14. נִטְמָא וְיָדַע, וְנֶעֶלְמָה מִמֶּנּוּ טוּמְאָה וְזָכוּר אֶת הַמִּקְדָּשׁ; נֶעְלַם מִמֶּנּוּ מִקְדָּשׁ וְזָכוּר אֶת הַטּוּמְאָה; נֶעְלַם מִמֶּנּוּ זֶה וָזֶה; וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ וְלֹא יָדַע, וּמִשֶּׁיָּצָא יָדַע – הֲרֵי זֶה בְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד. nitma veyada, veneelma mimenou touma vezakhour et hamikdach; nelam mimenou mikdach vezakhour et hatouma; nelam mimenou ze vaze; venikhnas lamikdach velo yada, oumicheyatsa yada – haré ze beole veoréd.
15. אֶחָד הַנִּכְנָס לָעֲזָרָה וְאֶחָד הַנִּכְנָס לְתוֹסֶפֶת הָעֲזָרָה, שֶׁאֵין מוֹסִיפִין עַל הָעִיר וְעַל הָעֲזָרוֹת אֶלָּא בְּמֶלֶךְ וְנָבִיא וְאוּרִים וְתוּמִּים וְסַנְהֶדְרִין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד, וּבִשְׁתֵּי תּוֹדוֹת וּבְשִׁיר. e'had hanikhnas laazara vee'had hanikhnas letosefet haazara, cheén mosifin al hair veal haazarot ela bemelekh venavi veourim vetoumim vesanhedrin chel chivim vee'had, ouvichté todot ouvchir.
16. וּבֵית דִּין מְהַלְּכִין, וּשְׁתֵּי תּוֹדוֹת אַחֲרֵיהֶן, וְכׇל יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵיהֶם. ouvét din mehalekhin, ouchté todot a'haréhen, vekhol yisraél a'haréhem.

Daf 14b

1. הַפְּנִימִית נֶאֱכֶלֶת, וְהַחִיצוֹנָה נִשְׂרֶפֶת. וְכׇל שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית בְּכׇל אֵלּוּ – הַנִּכְנָס לְשָׁם אֵין חַיָּיב עָלֶיהָ. hapenimit neekhelet, veha'hitsona nisrefet. vekhol chelo naasét bekhol élou – hanikhnas lecham én 'hayav aleha.
2. נִטְמָא בָּעֲזָרָה, וְנֶעֶלְמָה מִמֶּנּוּ טוּמְאָה וְזָכוּר אֶת הַמִּקְדָּשׁ; נֶעְלַם הֵימֶנּוּ מִקְדָּשׁ וְזָכוּר הַטּוּמְאָה; נֶעְלַם מִמֶּנּוּ זֶה וָזֶה; וְהִשְׁתַּחֲוָה אוֹ שֶׁשָּׁהָה בִּכְדֵי הִשְׁתַּחֲוָאָה אוֹ בָּא לוֹ בָּאֲרֻוכָּה – חַיָּיב. בַּקְּצָרָה – פָּטוּר. nitma baazara, veneelma mimenou touma vezakhour et hamikdach; nelam hémenou mikdach vezakhour hatouma; nelam mimenou ze vaze; vehichta'hava o chechaha bikhdé hichta'havaa o ba lo baarouka – 'hayav. baketsara – patour.
3. זוֹ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ שֶׁאֵין חַיָּיבִין עָלֶיהָ. zo hi mitsvat asé chebamikdach cheén 'hayavin aleha.
4. וְאֵיזוֹ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁבַּנִּדָּה שֶׁחַיָּיבִין עָלֶיהָ? הָיָה מְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּהוֹרָה וְאָמְרָה לוֹ ״נִטְמֵאתִי״, וּפֵירַשׁ מִיָּד – חַיָּיב, מִפְּנֵי שֶׁיְּצִיאָתוֹ הֲנָאָה לוֹ כְּבִיאָתוֹ. veézo hi mitsvat asé chebanida che'hayavin aleha? haya mechaméch im hateora veamra lo "nitméti", ouférach miyad – 'hayav, mipené cheyetsiato hanaa lo keviato.
5. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: ״הַשֶּׁרֶץ״ – ״וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ״, עַל הֶעְלֵם שֶׁרֶץ חַיָּיב, וְאֵינוֹ חַיָּיב עַל הֶעְלֵם מִקְדָּשׁ. rabi eliezer omér: "hacherets" – "venelam mimenou", al helém cherets 'hayav, veéno 'hayav al helém mikdach.
6. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא טָמֵא״ – עַל הֶעְלֵם טוּמְאָה חַיָּיב, וְאֵינוֹ חַיָּיב עַל הֶעְלֵם מִקְדָּשׁ. rabi akiva omér: "venelam mimenou veou tamé" – al helém touma 'hayav, veéno 'hayav al helém mikdach.
7. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: ״וְנֶעְלַם״ ״וְנֶעְלַם״ שְׁתֵּי פְּעָמִים, לְחַיֵּיב עַל הֶעְלֵם טוּמְאָה וְעַל הֶעְלֵם מִקְדָּשׁ. rabi yichmaél omér: "venelam" "venelam" cheté peamim, le'hayév al helém touma veal helém mikdach.
8. גְּמָ׳ אָמַר רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע?! שְׁתַּיִם שֶׁהֵן שֵׁשׁ הָוְיָין – יְדִיעוֹת הַטּוּמְאָה תְּחִלָּה וָסוֹף, יְדִיעוֹת הַקּוֹדֶשׁ תְּחִלָּה וָסוֹף, יְדִיעוֹת מִקְדָּשׁ תְּחִלָּה וָסוֹף! gema' amar rav papa leabayé: chetayim chehén arba?! chetayim chehén chéch havyan – yediot hatouma te'hila vasof, yediot hakodech te'hila vasof, yediot mikdach te'hila vasof!
9. וּלְטַעְמָיךְ, תַּמְנֵי הָוְיָין – דְּהָא אִיכָּא טוּמְאָה דְּקוֹדֶשׁ וְטוּמְאָה דְּמִקְדָּשׁ תְּחִלָּה וָסוֹף! oultamakh, tamné havyan – deha ika touma dekodech vetouma demikdach te'hila vasof!
10. הָא לָא קַשְׁיָא, שֵׁם טוּמְאָה אַחַת הִיא. מִכׇּל מָקוֹם שֵׁית הָוְיָין! ha la kachya, chém touma a'hat hi. mikol makom chét havyan!
11. אָמַר רַב פָּפָּא: לְעוֹלָם תַּמְנֵי הָוְיָין, אַרְבְּעֵי קַמָּיָיתָא, דְּלָא מַיְיתַן לֵיהּ לִידֵי קׇרְבָּן – לָא קָא חָשֵׁיב; אַרְבְּעֵה בָּתְרָיָיתָא, דְּמַיְיתַן לֵיהּ לִידֵי קׇרְבָּן – קָא חָשֵׁיב. amar rav papa: leolam tamné havyan, arbeé kamayata, dela maytan léh lidé korban – la ka 'hachév; arbeé batrayata, demaytan léh lidé korban – ka 'hachév.
12. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב פָּפָּא: לְעוֹלָם תַּמְנֵי הָוְיָין; וְאַרְבְּעֵי קַמָּיָיתָא, דְּלֵיתַנְהוּ בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ – קָא חָשֵׁיב; אַרְבְּעֵי בָּתְרָיָיתָא, דְּאִיתַנְהוּ בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ – לָא קָא חָשֵׁיב. veika deamri, amar rav papa: leolam tamné havyan; vearbeé kamayata, delétanou bekhol hatora koulah – ka 'hachév; arbeé batrayata, deitanou bekhol hatora koulah – la ka 'hachév.
13. בָּעֵי רַב פָּפָּא: נֶעֶלְמוּ מִמֶּנּוּ הִלְכוֹת טוּמְאָה, מַהוּ? הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּלָא יָדַע אִי שֶׁרֶץ טָמֵא אִי צְפַרְדֵּעַ טָמֵא – זִיל קְרִי בֵּי רַב הוּא! baé rav papa: neelmou mimenou hilkhot touma, maou? hékhi damé? iléma dela yada i cherets tamé i tsefardéa tamé – zil keri bé rav hou!
14. לְעוֹלָם דְּיָדַע בְּטוּמְאַת שֶׁרֶץ; וּכְגוֹן דִּנְגַע בְּכַעֲדָשָׁה, וְלָא יָדַע כַּעֲדָשָׁה אִי מְטַמֵּא אִי לָא מְטַמֵּא. מַאי? כֵּיוָן דְּיָדַע דִּמְטַמֵּא שֶׁרֶץ בָּעוֹלָם – יְדִיעָה הִיא; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דְּכַעֲדָשָׁה לָא יָדַע אִי מְטַמֵּא אִי לָא מְטַמֵּא – הַעֲלָמָה הִיא? תֵּיקוּ. leolam deyada betoumat cherets; oukhgon dinga bekhaadacha, vela yada kaadacha i metamé i la metamé. ma? kévan deyada dimtamé cherets baolam – yedia hi; o dilma, kévan dekhaadacha la yada i metamé i la metamé – haalama hi? tékou.
15. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: בֶּן בָּבֶל שֶׁעָלָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ מְקוֹם מִקְדָּשׁ – מַהוּ? baé rabi yirmeya: ben bavel cheala leerets yisraél, venelam mimenou mekom mikdach – maou?
16. אַלִּיבָּא דְּמַאן? אִי אַלִּיבָּא דְרַבִּי עֲקִיבָא דְּבָעֵי יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה – הָא לָא מְחַיֵּיב עַל הֶעְלֵם מִקְדָּשׁ! אִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל דִּמְחַיֵּיב עַל הֶעְלֵם מִקְדָּשׁ – הָא לָא בָּעֵי יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה! aliba deman? i aliba derabi akiva devaé yedia bate'hila – ha la me'hayév al helém mikdach! i aliba derabi yichmaél dim'hayév al helém mikdach – ha la baé yedia bate'hila!
17. לָא צְרִיכָא; אַלִּיבָּא דְּרַבִּי – דְּבָעֵי יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה, וּמְחַיֵּיב עַל הֶעְלֵם מִקְדָּשׁ, וְאָמַר יְדִיעַת בֵּית רַבּוֹ שְׁמָהּ יְדִיעָה. מַאי? כֵּיוָן דְּיָדַע דְּאִיכָּא מִקְדָּשׁ בָּעוֹלָם – יְדִיעָה הִיא; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דִּמְקוֹמוֹ לָא יְדַע לֵיהּ – הַעֲלָמָה הִיא? תֵּיקוּ. la tserikha; aliba derabi – devaé yedia bate'hila, oum'hayév al helém mikdach, veamar yediat bét rabo chemah yedia. ma? kévan deyada deika mikdach baolam – yedia hi; o dilma, kévan dimkomo la yeda léh – haalama hi? tékou.
18. אֶחָד הַנִּכְנָס לָעֲזָרָה וְכוּ׳. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב שִׁימִי בַּר חִיָּיא, דְּאָמַר קְרָא: ״כְּכׇל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ, אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כׇּל כֵּלָיו e'had hanikhnas laazara vekhou'. mena hané milé? amar rav chimi bar 'hiya, deamar kera: "kekhol acher ani mare otkha, ét tavnit hamichkan veét tavnit kol kéla

Daf 15a

1. וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ – לְדוֹרוֹת. vekhén taasou" – ledorot.
2. מֵתִיב רָבָא: כׇּל הַכֵּלִים שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה – מְשִׁיחָתָן מְקַדַּשְׁתָּן, מִכָּאן וְאֵילָךְ – עֲבוֹדָתָן מְחַנַּכְתָּן. וְאַמַּאי? וְנֵימָא ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״ – לְדוֹרוֹת! métiv rava: kol hakélim cheasa moche – mechi'hatan mekadachtan, mikan veélakh – avodatan me'hanakhtan. veama? venéma "vekhén taasou" – ledorot!
3. שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא: ״וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם״ – אוֹתָם בִּמְשִׁיחָה, וְלֹא לְדוֹרוֹת בִּמְשִׁיחָה. chané hatam, deamar kera: "vayimcha'hém vaykadéch otam" – otam bimchi'ha, velo ledorot bimchi'ha.
4. אֵימָא אוֹתָם – בִּמְשִׁיחָה, לְדוֹרוֹת – אוֹ בִּמְשִׁיחָה אוֹ בַּעֲבוֹדָה! אָמַר רַב פָּפָּא, אָמַר קְרָא: ״אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָם בַּקֹּדֶשׁ״, תְּלָאָן הַכָּתוּב בְּשֵׁירוּת. éma otam – bimchi'ha, ledorot – o bimchi'ha o baavoda! amar rav papa, amar kera: "acher yechartou vam bakodech", telaan hakatouv bechérout.
5. הַשְׁתָּא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ״, ״אוֹתָם״ לְמָה לִי? אִי לָא כְּתַב רַחֲמָנָא ״אוֹתָם״, הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי הוּא דְּבִמְשִׁיחָה, לְדוֹרוֹת – בִּמְשִׁיחָה וּבַעֲבוֹדָה, דְּהָא כְּתִב ״וְכֵן תַּעֲשׂוּ״; מִיעֵט רַחֲמָנָא ״אוֹתָם״ – אוֹתָם בִּמְשִׁיחָה, וְלֹא לְדוֹרוֹת בִּמְשִׁיחָה. hachta dikhtav ra'hamana "acher yechartou", "otam" lema li? i la ketav ra'hamana "otam", hava aména: hané hou devimchi'ha, ledorot – bimchi'ha ouvaavoda, deha ketiv "vekhén taasou"; miét ra'hamana "otam" – otam bimchi'ha, velo ledorot bimchi'ha.
6. וּבִשְׁתֵּי תּוֹדוֹת. תָּנָא: שְׁתֵּי תּוֹדוֹת שֶׁאָמְרוּ – בְּלַחְמָן וְלֹא בִּבְשָׂרָן. מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב חִסְדָּא, דְּאָמַר קְרָא: ״וָאַעֲמִידָה שְׁתֵּי תוֹדֹת גְּדוֹלֹת וְתַהֲלֻכֹת לַיָּמִין מֵעַל לַחוֹמָה״. ouvichté todot. tana: cheté todot cheamrou – bela'hman velo bivsaran. menahané milé? amar rav 'hisda, deamar kera: "vaaamida cheté todot gedolot vetahaloukhot layamin méal la'homa".
7. מַאי ״גְּדוֹלוֹת״? אִילֵּימָא מִמִּין גָּדוֹל מַמָּשׁ, נֵימָא ״פָּרִים״! אֶלָּא גְּדוֹלוֹת בְּמִינָן. ma "gedolot"? iléma mimin gadol mamach, néma "parim"! ela gedolot beminan.
8. מִי אִיכָּא חֲשִׁיבוּתָא קַמֵּי שְׁמַיָּא? וְהָתַנְיָא: נֶאֱמַר בְּעוֹלַת בְּהֵמָה ״אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ״, בְּעוֹלַת הָעוֹף ״אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ״, בְּמִנְחָה ״אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ״; מְלַמֵּד שֶׁאֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּין אֶת לִבּוֹ לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם! mi ika 'hachivouta kamé chemaya? vehatanya: neemar beolat behéma "iché ré'ha ni'ho'ha", beolat haof "iché ré'ha ni'ho'ha", bemin'ha "iché ré'ha ni'ho'ha"; melaméd chee'had hamarbe vee'had hamamit, ouvilvad cheyekhavén et libo leavi chebachamayim!
9. אֶלָּא גְּדוֹלָה שֶׁבַּתּוֹדָה, וּמַאי נִיהוּ – חָמֵץ. דִּתְנַן: הַתּוֹדָה הָיְתָה בָּאָה מִן חָמֵשׁ סְאִין יְרוּשַׁלְמִיּוֹת, שֶׁהֵן שֵׁשׁ מִדְבָּרִיּוֹת, שֶׁהֵן שְׁתֵּי אֵיפוֹת; וְהָאֵיפָה שָׁלֹשׁ סְאִין, עֶשְׂרִים עִשָּׂרוֹן – עֲשָׂרָה לֶחָמֵץ וַעֲשָׂרָה לַמַּצָּה. וּבַמַּצָּה שְׁלֹשָׁה מִינִין: חַלּוֹת, רְקִיקִין וּרְבוּכָה. ela gedola chebatoda, ouma niou – 'haméts. ditnan: hatoda hayta baa min 'haméch sein yerouchalmiyot, chehén chéch midbariyot, chehén cheté éfot; vehaéfa chaloch sein, esrim isaron – asara le'haméts vaasara lamatsa. ouvamatsa chelocha minin: 'halot, rekikin ourvoukha.
10. אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: אֵין הָעֲזָרָה מִתְקַדֶּשֶׁת, אֶלָּא בִּשְׁיָרֵי מִנְחָה. מַאי טַעְמָא? כִּירוּשָׁלַיִם; מָה יְרוּשָׁלַיִם – דָּבָר הַנֶּאֱכָל בָּהּ מְקַדְּשָׁהּ, אַף עֲזָרָה – דָּבָר הַנֶּאֱכָל בָּהּ מְקַדְּשָׁהּ. amar ramé bar 'hama: én haazara mitkadechet, ela bichyaré min'ha. ma tama? kirouchalayim; ma yerouchalayim – davar haneekhal bah mekadechah, af azara – davar haneekhal bah mekadechah.
11. אַטּוּ לַחְמֵי תוֹדָה, בַּעֲזָרָה מִי לָא מִתְאַכְלִי?! אֶלָּא כִּירוּשָׁלַיִם – מָה יְרוּשָׁלַיִם דָּבָר הַנֶּאֱכָל בָּהּ וְיוֹצֵא מִמֶּנָּה נִפְסָל, אַף עֲזָרָה דָּבָר הַנֶּאֱכָל בָּהּ וְהַיּוֹצֵא מִמֶּנָּה נִפְסָל. atou la'hmé toda, baazara mi la mitakhli?! ela kirouchalayim – ma yerouchalayim davar haneekhal bah veotsé mimena nifsal, af azara davar haneekhal bah vehayotsé mimena nifsal.
12. אִי מָה לְהַלָּן חָמֵץ, אַף כָּאן חָמֵץ?! וְתִסְבְּרַהּ? מִנְחַת חָמֵץ מִי אִיכָּא?! i ma lehalan 'haméts, af kan 'haméts?! vetisberah? min'hat 'haméts mi ika?!

Daf 15b

1. וְכִי תֵּימָא דְּמַחְמֵיץ לְהוּ לְשִׁירַיִם וּמְקַדֵּשׁ בְּהוּ – וְהָכְתִיב ״לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם״, וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אֲפִילּוּ חֶלְקָם לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ! vekhi téma dema'hméts leou lechirayim oumkadéch beou – vehakhtiv "lo téafe 'haméts 'helkam", veamar réch lakich: afilou 'helkam lo téafe 'haméts!
2. אַלְּמָה לָא? אֶפְשָׁר דִּמְקַדֵּשׁ בִּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם בָּעֲצֶרֶת! מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר. alema la? efchar dimkadéch bichté hale'hem baatseret! michoum dela efchar.
3. הֵיכִי נֶיעְבֵּיד? נִבְנְיֵיהּ מֵאֶתְמוֹל וְנִיקַדְּשֵׁיהּ מֵאֶתְמוֹל? שְׁתֵּי הַלֶּחֶם בִּשְׁחִיטַת כְּבָשִׁים הוּא דְּקָדְשִׁי. hékhi nebéd? nivneyéh méetmol venikadechéh méetmol? cheté hale'hem bich'hitat kevachim hou dekadchi.
4. נִבְנְיֵיהּ מֵאֶתְמוֹל, וְנִיקַדְּשֵׁיהּ הָאִידָּנָא? בָּעֵינַן קִידּוּשׁ בִּשְׁעַת הַבִּנְיָן. nivneyéh méetmol, venikadechéh haidana? baénan kidouch bichat habinyan.
5. נִבְנְיֵיהּ בְּיוֹם טוֹב וּנְקַדְּשֵׁיהּ בְּיוֹם טוֹב? אֵין בִּנְיַן מִקְדָּשׁ דּוֹחֶה יוֹם טוֹב. nivneyéh beom tov ounkadechéh beom tov? én binyan mikdach do'he yom tov.
6. נִשְׁבְּקֵהּ לְבָתַר הָכִי, וְנִבְנְיֵיהּ וְנִיקַדְּשֵׁיהּ? אִיפְּסִילָא לֵיהּ בְּלִינָה. nichbekéh levatar hakhi, venivneyéh venikadechéh? ipesila léh belina.
7. נִבְנְיֵיהּ מִמַּעֲלֵי יוֹמָא וּנְשַׁיַּיר בֵּיהּ פּוּרְתָּא – דְּעַד דְּקָדֵישׁ יוֹמָא לְאַלְתַּר נִגְמְרֵיהּ וְנִיקַדְּשֵׁיהּ? אֵין בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בַּלַּיְלָה; דְּאָמַר אַבָּיֵי: מִנַּיִן שֶׁאֵין בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בַּלַּיְלָה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן״ – בְּיוֹם מְקִימוֹ, בַּלַּיְלָה אֵין מְקִימוֹ. הִלְכָּךְ לָא אֶפְשָׁר. nivneyéh mimaalé yoma ounchayar béh pourta – dead dekadéch yoma lealtar nigmeréh venikadechéh? én binyan bét hamikdach balayla; deamar abayé: minayin cheén binyan bét hamikdach balayla? cheneemar: "ouvom hakim et hamichkan" – beom mekimo, balayla én mekimo. hilkakh la efchar.
8. וּבְשִׁיר. תָּנוּ רַבָּנַן: שִׁיר שֶׁל תּוֹדָה – בְּכִנּוֹרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְצֶלְצֶלִים עַל כׇּל פִּינָּה וּפִינָּה וְעַל כׇּל אֶבֶן גְּדוֹלָה שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, וְאוֹמֵר ״אֲרוֹמִמְךָ ה׳ כִּי דִלִּיתָנִי וְגוֹ׳״, וְשִׁיר שֶׁל פְּגָעִים, וְיֵשׁ אוֹמְרִין שִׁיר שֶׁל נְגָעִים. ouvchir. tanou rabanan: chir chel toda – bekhinorot ouvinvalim ouvtseltselim al kol pina oufina veal kol even gedola chebirouchalayim, veomér "aromimkha h' ki dilitani vego'", vechir chel pegaim, veyéch omrin chir chel negaim.
9. מַאן דְּאָמַר דִּנְגָעִים – דִּכְתִיב: ״וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאׇהֳלֶךָ״, וּמַאן דְּאָמַר פְּגָעִים – דִּכְתִיב: ״יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף״. man deamar dingaim – dikhtiv: "venega lo yikrav beoholekha", ouman deamar pegaim – dikhtiv: "yipol mitsidekha elef".
10. וְאוֹמֵר: ״יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן״ עַד ״כִּי אַתָּה ה׳ מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ״; וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר: ״מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבׇרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ, ה׳ מָה רַבּוּ צָרָי״, עַד ״לַה׳ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה״. veomér: "yochév beséter elon betsél chada yitlonan" ad "ki ata h' ma'hsi elon samta meonekha"; ve'hozér veomér: "mizmor ledavid bevor'ho mipené avchalom beno, h' ma rabou tsara", ad "la' haychoua al amekha virkhatekha sela".
11. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר לְהוּ לְהָנֵי קְרָאֵי, וְגָאנֵי. הֵיכִי עָבֵיד הָכִי? וְהָאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אָסוּר לְהִתְרַפְּאוֹת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה! לְהָגֵן שָׁאנֵי. rabi yeochoua ben lévi amar leou lehané keraé, vegané. hékhi avéd hakhi? vehaamar rabi yeochoua ben lévi: asour lehitrapeot bedivré tora! lehagén chané.
12. וְאֶלָּא כִּי אָמַר אָסוּר – דְּאִיכָּא מַכָּה? אִי דְּאִיכָּא מַכָּה אָסוּר, וְתוּ לָא?! וְהָתְנַן: הַלּוֹחֵשׁ עַל הַמַּכָּה, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא! הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּרוֹקֵק שָׁנוּ; לְפִי שֶׁאֵין מַזְכִּירִין שֵׁם שָׁמַיִם עַל הָרְקִיקָה. veela ki amar asour – deika maka? i deika maka asour, vetou la?! vehatnan: halo'héch al hamaka, én lo 'hélek laolam haba! ha itemar alah, amar rabi yo'hanan: berokék chanou; lefi cheén mazkirin chém chamayim al harkika.
13. בֵּית דִּין מְהַלְּכִין וּשְׁתֵּי תּוֹדוֹת אַחֲרֵיהֶן וְכוּ׳. לְמֵימְרָא דְּבֵית דִּין קַמֵּי תּוֹדָה אָזְלִי?! וְהָכְתִיב: ״וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵיהֶם הוֹשַׁעְיָה וַחֲצִי שָׂרֵי יְהוּדָה״! הָכִי קָאָמַר: בֵּית דִּין מְהַלְּכִין, וּשְׁתֵּי תּוֹדוֹת מְהַלְּכוֹת וּבֵית דִּין אַחֲרֵיהֶם. bét din mehalekhin ouchté todot a'haréhen vekhou'. lemémra devét din kamé toda azli?! vehakhtiv: "vayélekh a'haréhem hochaya va'hatsi saré yeouda"! hakhi kaamar: bét din mehalekhin, ouchté todot mehalekhot ouvét din a'haréhem.
14. כֵּיצַד מְהַלְּכוֹת? רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי; חַד אָמַר: זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ, וְחַד אָמַר: זוֹ אַחַר זוֹ. מַאן דְּאָמַר זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ, ״הַפְּנִימִית״ – הָךְ דִּמְקָרְבָא לַחוֹמָה. מַאן דְּאָמַר זוֹ אַחַר זוֹ, ״הַפְּנִימִית״ – הָךְ דִּמְקָרְבָא לְבֵית דִּין. kétsad mehalekhot? rabi 'hiya verabi chimon berabi; 'had amar: zo keneged zo, ve'had amar: zo a'har zo. man deamar zo keneged zo, "hapenimit" – hakh dimkarva la'homa. man deamar zo a'har zo, "hapenimit" – hakh dimkarva levét din.
15. תְּנַן: הַפְּנִימִית נֶאֱכֶלֶת וְהַחִיצוֹנָה נִשְׂרֶפֶת. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר זוֹ אַחַר זוֹ, אַמְּטוּ לְהָכִי פְּנִימִית נֶאֱכֶלֶת – מִשּׁוּם דְּאָתְיָא חִיצוֹנָה קַמַּהּ, וְקַדְּשָׁהּ לַהּ. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ, תַּרְוַיְיהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי קָא מְיקַדְּשִׁי! tenan: hapenimit neekhelet veha'hitsona nisrefet. bichlama leman deamar zo a'har zo, ametou lehakhi penimit neekhelet – michoum deatya 'hitsona kamah, vekadechah lah. ela leman deamar zo keneged zo, tarvayou bahadé hadadé ka mekadechi!
16. וְלִיטַעְמָיךְ, לְמַאן דְּאָמַר זוֹ אַחַר זוֹ, חֲדָא מִי מְיקַדְּשָׁא?! הָא ״כׇּל שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית בְּכׇל אֵלּוּ״ תְּנַן! וַאֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר ״בְּאַחַת מִכׇּל אֵלּוּ״, הָנֵי תַּרְוַיְיהוּ חֲדָא מִצְוָה הִיא! velitamakh, leman deamar zo a'har zo, 'hada mi mekadecha?! ha "kol chelo naasét bekhol élou" tenan! vaafilou leman deamar "bea'hat mikol élou", hané tarvayou 'hada mitsva hi!
17. אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ela amar rabi yo'hanan:

Daf 16a

1. עַל פִּי נָבִיא נֶאֱכֶלֶת וְעַל פִּי נָבִיא נִשְׂרֶפֶת. al pi navi neekhelet veal pi navi nisrefet.
2. כֹּל שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית בְּכׇל אֵלּוּ כּוּ׳. אִיתְּמַר, רַב הוּנָא אָמַר: ״בְּכׇל אֵלּוּ״ תְּנַן, רַב נַחְמָן אָמַר: ״בְּאַחַת מִכׇּל אֵלּוּ״ תְּנַן. kol chelo naasét bekhol élou kou'. itemar, rav houna amar: "bekhol élou" tenan, rav na'hman amar: "bea'hat mikol élou" tenan.
3. רַב הוּנָא אָמַר ״בְּכׇל אֵלּוּ״ תְּנַן – קָסָבַר קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא, וְעֶזְרָא זֵכֶר בְּעָלְמָא הוּא דַּעֲבַד. rav houna amar "bekhol élou" tenan – kasavar kedoucha richona kidecha lichatah vekidecha leatid lavo, veezra zékher bealma hou daavad.
4. רַב נַחְמָן אָמַר ״בְּאַחַת מִכׇּל אֵלּוּ״ תְּנַן – קָסָבַר: קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְלֹא קִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא, וְעֶזְרָא קַדּוֹשֵׁי קַדֵּישׁ אַף עַל גַּב דְּלָא הֲווֹ אוּרִים וְתוּמִּים. rav na'hman amar "bea'hat mikol élou" tenan – kasavar: kedoucha richona kidecha lichatah velo kidecha leatid lavo, veezra kadoché kadéch af al gav dela hao ourim vetoumim.
5. אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: ״כֹּל שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית בְּכׇל אֵלּוּ״! תָּנֵי: ״בְּאַחַת מִכׇּל אֵלּוּ״. étivéh rava lerav na'hman: "kol chelo naasét bekhol élou"! tané: "bea'hat mikol élou".
6. תָּא שְׁמַע, אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: שְׁנֵי בִּיצְעִין הָיוּ בְּהַר הַמִּשְׁחָה, תַּחְתּוֹנָה וְעֶלְיוֹנָה. תַּחְתּוֹנָה – נִתְקַדְּשָׁה בְּכׇל אֵלּוּ; עֶלְיוֹנָה – לֹא נִתְקַדְּשָׁה בְּכׇל אֵלּוּ, אֶלָּא בְּעוֹלֵי גוֹלָה; שֶׁלֹּא בְּמֶלֶךְ וְשֶׁלֹּא בְּאוּרִים וְתוּמִּים. ta chema, aba chaoul omér: chené bitsin haou behar hamich'ha, ta'htona veelona. ta'htona – nitkadecha bekhol élou; elona – lo nitkadecha bekhol élou, ela beolé gola; chelo bemelekh vechelo beourim vetoumim.
7. תַּחְתּוֹנָה שֶׁהָיְתָה קְדוּשָּׁתָהּ גְּמוּרָה – עַמֵּי הָאָרֶץ נִכְנָסִין לְשָׁם, וְאוֹכְלִין שָׁם קָדָשִׁים קַלִּים אֲבָל לֹא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי; וַחֲבֵרִים אוֹכְלִים שָׁם קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי. ta'htona chehayta kedouchatah gemoura – amé haarets nikhnasin lecham, veokhlin cham kadachim kalim aval lo maasér chéni; va'havérim okhlim cham kadachim kalim oumaasér chéni.
8. עֶלְיוֹנָה שֶׁלֹּא הָיְתָה קְדוּשָּׁתָהּ גְּמוּרָה – עַמֵּי הָאָרֶץ הָיוּ נִכְנָסִין שָׁם, וְאוֹכְלִין שָׁם קָדָשִׁים קַלִּים אֲבָל לֹא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי; וַחֲבֵרִים אֵין אוֹכְלִין שָׁם לֹא קָדָשִׁים קַלִּים וְלֹא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. וּמִפְּנֵי מָה לֹא קִידְּשׁוּהָ? שֶׁאֵין מוֹסִיפִין עַל הָעִיר וְעַל הָעֲזָרוֹת אֶלָּא בְּמֶלֶךְ וְנָבִיא וְאוּרִים וְתוּמִּים, וּבְסַנְהֶדְרִין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד, וּבִשְׁתֵּי תּוֹדוֹת וּבְשִׁיר. elona chelo hayta kedouchatah gemoura – amé haarets haou nikhnasin cham, veokhlin cham kadachim kalim aval lo maasér chéni; va'havérim én okhlin cham lo kadachim kalim velo maasér chéni. oumipené ma lo kidechouha? cheén mosifin al hair veal haazarot ela bemelekh venavi veourim vetoumim, ouvsanhedrin chel chivim vee'had, ouvichté todot ouvchir.
9. וְלָמָּה קִידְּשׁוּהָ? לָמָּה קִידְּשׁוּהָ?! הָא אָמְרַתְּ לֹא קִידְּשׁוּהָ! אֶלָּא לָמָה הִכְנִיסוּהָ? מִפְּנֵי שֶׁתּוֹרְפָּהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם הָיְתָה, וְנוֹחָה הִיא לִיכָּבֵשׁ מִשָּׁם. velama kidechouha? lama kidechouha?! ha amrate lo kidechouha! ela lama hikhnisouha? mipené chetorpah chel yerouchalayim hayta, veno'ha hi likavéch micham.
10. תַּנָּאֵי הִיא; דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: שָׁמַעְתִּי כְּשֶׁהָיוּ בּוֹנִין בַּהֵיכָל, עָשׂוּ קְלָעִים לַהֵיכָל וּקְלָעִים לָעֲזָרוֹת. אֶלָּא שֶׁבַּהֵיכָל בּוֹנִין מִבַּחוּץ, וּבָעֲזָרוֹת בּוֹנִין מִבִּפְנִים. tanaé hi; detanya, amar rabi eliezer: chamati kechehaou bonin bahékhal, asou kelaim lahékhal ouklaim laazarot. ela chebahékhal bonin miba'houts, ouvaazarot bonin mibifnim.
11. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שָׁמַעְתִּי שֶׁמַּקְרִיבִין אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בַּיִת, אוֹכְלִין קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים אַף עַל פִּי שֶׁאֵין קְלָעִים, קָדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חוֹמָה; מִפְּנֵי שֶׁקְּדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא. לָאו מִכְּלָל דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: לֹא קִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא? amar rabi yeochoua: chamati chemakrivin af al pi cheén bayit, okhlin kodché kadachim af al pi cheén kelaim, kadachim kalim oumaasér chéni af al pi cheén 'homa; mipené chekedoucha richona kidecha lichatah vekidecha leatid lavo. la mikelal derabi eliezer savar: lo kidecha leatid lavo?
12. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: מִמַּאי? דִּלְמָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא, וּמָר מַאי דִּשְׁמִיעַ לֵיהּ קָאָמַר, וּמָר מַאי דִּשְׁמִיעַ לֵיהּ קָאָמַר. וְכִי תֵּימָא: קְלָעִים לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמָה לִי? לִצְנִיעוּתָא בְּעָלְמָא. amar léh ravina lerav aché: mima? dilma dekhoulé alma kedoucha richona kidecha lichatah vekidecha leatid lavo, oumar ma dichmia léh kaamar, oumar ma dichmia léh kaamar. vekhi téma: kelaim lerabi eliezer lema li? litsniouta bealma.
13. אֶלָּא הָנֵי תַּנָּאֵי – דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: לָמָּה מָנוּ חֲכָמִים אֶת אֵלּוּ? שֶׁכְּשֶׁעָלוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה, מָצְאוּ אֵלּוּ וְקִידְּשׁוּם. אֲבָל רִאשׁוֹנוֹת בָּטְלוּ מִשֶּׁבָּטְלָה הָאָרֶץ. אַלְמָא קָסָבַר: קְדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְלֹא קִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא. ela hané tanaé – detanya, amar rabi yichmaél berabi yosé: lama manou 'hakhamim et élou? chekechealou bené hagola, matsou élou vekidechoum. aval richonot batlou michebatla haarets. alma kasavar: kedoucha richona kidecha lichatah velo kidecha leatid lavo.
14. ורְמִינְהִי, אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: וְכִי אֵלּוּ בִּלְבַד הָיוּ?! וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״שִׁשִּׁים עִיר כׇּל חֶבֶל אַרְגֹּב מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן, כׇּל אֵלֶּה עָרִים בְּצֻרוֹת חוֹמָה גְבֹהָה״! אֶלָּא לָמָּה מָנוּ חֲכָמִים אֶת אֵלּוּ – שֶׁכְּשֶׁעָלוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה מָצְאוּ אֵלּוּ וְקִידְּשׁוּם. vrminhi, amar rabi yichmaél berabi yosé: vekhi élou bilvad haou?! vahalo kevar neemar: "chichim ir kol 'hevel argov mamlekhet og babachan, kol éle arim betsourot 'homa gevoha"! ela lama manou 'hakhamim et élou – chekechealou bené hagola matsou élou vekidechoum.
15. קִידְּשׁוּם הַשְׁתָּא?! הָא אָמְרִינַן לְקַמַּן דְּלָא צְרִיכָא לְקַדּוֹשֵׁי! אֶלָּא מָצְאוּ אֵלּוּ וּמְנָאוּם. kidechoum hachta?! ha amrinan lekaman dela tserikha lekadoché! ela matsou élou oumnaoum.
16. וְלֹא אֵלּוּ בִּלְבַד, אֶלָּא כׇּל שֶׁתַּעֲלֶה בְּיָדְךָ מָסוֹרֶת מֵאֲבוֹתֶיךָ שֶׁמּוּקֶּפֶת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן – כׇּל מִצְוֹת אֵלּוּ נוֹהֲגוֹת בָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁקְּדוּשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִידְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְקִידְּשָׁה לֶעָתִיד לָבֹא. קַשְׁיָא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר יוֹסֵי אַדְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר יוֹסֵי! velo élou bilvad, ela kol chetaale beyadkha masoret méavotekha chemoukefet 'homa mimot yeochoua bin noun – kol mitsot élou nohagot bah, mipené chekedoucha richona kidecha lichatah vekidecha leatid lavo. kachya derabi yichmaél bar yosé aderabi yichmaél bar yosé!
17. אִיבָּעֵית אֵימָא: תְּרֵי תַּנָּאֵי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר יוֹסֵי; אִיבָּעֵית אֵימָא: חֲדָא מִינַּיְיהוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר יוֹסֵי אַמְרַהּ. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר יוֹסֵי אוֹמֵר: ״אֲשֶׁר לוֹא חֹמָה״ – אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ עַכְשָׁיו וְהָיָה לוֹ קוֹדֶם לָכֵן. ibaét éma: teré tanaé aliba derabi yichmaél bar yosé; ibaét éma: 'hada minayou rabi elazar bar yosé amrah. detanya, rabi elazar bar yosé omér: "acher lo 'homa" – af al pi cheén lo akhcha vehaya lo kodem lakhén.

Daf 16b

1. נִטְמָא בָּעֲזָרָה וְנֶעֶלְמָה מִמֶּנּוּ טוּמְאָה וְכוּ׳. טוּמְאָה בַּעֲזָרָה מְנָלַן? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״אֶת מִשְׁכַּן ה׳ טִמֵּא״, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״כִּי אֶת מִקְדַּשׁ ה׳ טִמֵּא״; אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְטוּמְאָה שֶׁבַּחוּץ, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְטוּמְאָה שֶׁבִּפְנִים. nitma baazara veneelma mimenou touma vekhou'. touma baazara menalan? amar rabi elazar, katouv e'had omér: "et michkan h' timé", vekhatouv e'had omér: "ki et mikdach h' timé"; im éno inyan letouma cheba'houts, tenéou inyan letouma chebifnim.
2. וּקְרָאֵי מְיַתְּרִי?! הָא מִיצְרָךְ צְרִיכִי! דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אִם נֶאֱמַר ״מִשְׁכָּן״, לָמָּה נֶאֱמַר ״מִקְדָּשׁ״? וְאִם נֶאֱמַר ״מִקְדָּשׁ״, לָמָּה נֶאֱמַר ״מִשְׁכָּן״? אִילּוּ נֶאֱמַר ״מִשְׁכָּן״ וְלֹא נֶאֱמַר ״מִקְדָּשׁ״, הָיִיתִי אוֹמֵר: עַל מִשְׁכָּן יְהֵא חַיָּיב – שֶׁהֲרֵי מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, וְעַל מִקְדָּשׁ לֹא יְהֵא חַיָּיב. וְאִם נֶאֱמַר ״מִקְדָּשׁ״ וְלֹא נֶאֱמַר ״מִשְׁכָּן״, הָיִיתִי אוֹמֵר: עַל מִקְדָּשׁ יְהֵא חַיָּיב – שֶׁהֲרֵי קְדוּשָּׁתוֹ קְדוּשַּׁת עוֹלָם, וְעַל מִשְׁכָּן לֹא יְהֵא חַיָּיב. לְכָךְ נֶאֱמַר ״מִשְׁכָּן״, לְכָךְ נֶאֱמַר ״מִקְדָּשׁ״. oukraé meyateri?! ha mitsrakh tserikhi! detanya, rabi elazar omér: im neemar "michkan", lama neemar "mikdach"? veim neemar "mikdach", lama neemar "michkan"? ilou neemar "michkan" velo neemar "mikdach", hayiti omér: al michkan yehé 'hayav – cheharé machou'ha bechemen hamich'ha, veal mikdach lo yehé 'hayav. veim neemar "mikdach" velo neemar "michkan", hayiti omér: al mikdach yehé 'hayav – cheharé kedouchato kedouchat olam, veal michkan lo yehé 'hayav. lekhakh neemar "michkan", lekhakh neemar "mikdach".
3. רַבִּי אֶלְעָזָר הָכִי קָא קַשְׁיָא לֵיהּ: מִכְּדִי מִשְׁכָּן אִיקְּרִי ״מִקְדָּשׁ״ וּמִקְדָּשׁ אִיקְּרִי ״מִשְׁכָּן״; נִכְתּוֹב אוֹ אִידֵּי וְאִידֵּי ״מִקְדָּשׁ״, אוֹ אִידֵּי וְאִידֵּי ״מִשְׁכָּן״! ״מִשְׁכָּן״ וּ״מִקְדָּשׁ״ לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי. rabi elazar hakhi ka kachya léh: mikedi michkan ikeri "mikdach" oumikdach ikeri "michkan"; nikhtov o idé veidé "mikdach", o idé veidé "michkan"! "michkan" ou"mikdach" lema li? chema minah tarté.
4. בִּשְׁלָמָא מִקְדָּשׁ אִיקְּרִי מִשְׁכָּן – דִּכְתִיב: ״וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם״; אֶלָּא מִשְׁכָּן דְּאִיקְּרִי מִקְדָּשׁ – מְנָלַן? אִילֵּימָא מִדִּכְתִיב: ״וְנָסְעוּ הַקְּהָתִים נֹשְׂאֵי הַמִּקְדָּשׁ״ – הָהוּא בְּאָרוֹן כְּתִיב! אֶלָּא מֵהָכָא: ״וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם״, וּכְתִיב: ״כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן״. bichlama mikdach ikeri michkan – dikhtiv: "venatati michkani betokhkhem"; ela michkan deikeri mikdach – menalan? iléma midikhtiv: "venasou hakehatim nosé hamikdach" – haou bearon ketiv! ela méhakha: "veasou li mikdach vechakhanti betokham", oukhtiv: "kekhol acher ani mare otkha ét tavnit hamichkan".
5. וְהִשְׁתַּחֲוָה אוֹ שֶׁשָּׁהָה כְּדֵי הִשְׁתַּחֲוָאָה. אָמַר רָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁהִשְׁתַּחֲוָה כְּלַפֵּי פְנִים, אֲבָל הִשְׁתַּחֲוָה כְּלַפֵּי חוּץ – שָׁהָה אִין, לֹא שָׁהָה לָא. vehichta'hava o chechaha kedé hichta'havaa. amar rava: lo chanou ela chehichta'hava kelapé fenim, aval hichta'hava kelapé 'houts – chaha in, lo chaha la.
6. אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַסֵּיפָא: אוֹ שֶׁשָּׁהָה בִּכְדֵי הִשְׁתַּחֲוָאָה – מִכְּלַל דְּהִשְׁתַּחֲוָאָה גּוּפַהּ בָּעֲיָא שְׁהִיָּיה; אָמַר רָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁהִשְׁתַּחֲוָה כְּלַפֵּי חוּץ, אֲבָל כְּלַפֵּי פְנִים – אַף עַל גַּב דְּלֹא שָׁהָה. וְהָכִי קָאָמַר: הִשְׁתַּחֲוָה כְּלַפֵּי פְנִים, אוֹ שֶׁשָּׁהָה כְּדֵי הִשְׁתַּחֲוָאָה בְּהָךְ הִשְׁתַּחֲוָאָה דִּכְלַפֵּי חוּץ – חַיָּיב. ika dematné lah aséfa: o chechaha bikhdé hichta'havaa – mikelal dehichta'havaa goufah baaya chehiya; amar rava: lo chanou ela chehichta'hava kelapé 'houts, aval kelapé fenim – af al gav delo chaha. vehakhi kaamar: hichta'hava kelapé fenim, o chechaha kedé hichta'havaa behakh hichta'havaa dikhlapé 'houts – 'hayav.
7. הֵיכִי דָּמֵי הִשְׁתַּחֲוָאָה דְּאִית בַּהּ שְׁהִיָּיה, וְהֵיכִי דָּמֵי הִשְׁתַּחֲוָאָה דְּלֵית בַּהּ שְׁהִיָּיה? דְּלֵית בַּהּ שְׁהִיָּיה – זוֹ כְּרִיעָה בְּעָלְמָא הִיא, דְּאִית בָּהּ שְׁהִיָּיה – פִּישּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם. hékhi damé hichta'havaa deit bah chehiya, vehékhi damé hichta'havaa delét bah chehiya? delét bah chehiya – zo keria bealma hi, deit bah chehiya – pichout yadayim veraglayim.
8. וְכַמָּה שִׁיעוּר שְׁהִיָּיה? פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָנִי וְחַד דְּעִימֵּיהּ, וּמַנּוּ – רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי; וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי וְחַד דְּעִימֵּיהּ, וּמַנּוּ – רַבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָנִי, וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר נַחְמָנִי. חַד אָמַר: כְּמֵימְרֵיהּ דְּהַאי פְּסוּקָא, וְחַד אָמַר: כְּמִ״וַּיִכְרְעוּ״ לְסֵיפָא. ״וְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רֹאִים בְּרֶדֶת הָאֵשׁ וּכְבוֹד ה׳ עַל הַבָּיִת, וַיִּכְרְעוּ אַפַּיִם אַרְצָה עַל הָרִצְפָה, וַיִּשְׁתַּחֲווּ וְהוֹדוֹת לַה׳ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ״. vekhama chiour chehiya? peligi bah rabi yits'hak bar na'hmani ve'had deiméh, oumanou – rabi chimon ben pazi; veamri lah rabi chimon ben pazi ve'had deiméh, oumanou – rabi yits'hak bar na'hmani, veamri lah rabi chimon bar na'hmani. 'had amar: kemémréh deha pesouka, ve'had amar: kemi"vayikhreou" leséfa. "vekhol bené yisraél roim beredet haéch oukhvod h' al habayit, vayikhreou apayim artsa al haritsfa, vayichta'haou veodot la' ki tov ki leolam 'hasdo".
9. תָּנוּ רַבָּנַן: קִידָּה – עַל אַפַּיִם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וַתִּקֹּד בַּת שֶׁבַע אַפַּיִם אֶרֶץ״. כְּרִיעָה – עַל בִּרְכַּיִם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״מִכְּרֹעַ עַל בִּרְכָּיו״. הִשְׁתַּחֲוָאָה – זוֹ פִּישּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם, וְכֵן אוֹמֵר: ״הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה״. tanou rabanan: kida – al apayim, vekhén hou omér: "vatikod bat cheva apayim erets". keria – al birkayim, vekhén hou omér: "mikeroa al birka". hichta'havaa – zo pichout yadayim veraglayim, vekhén omér: "havo navo ani veimekha vea'hekha lehichta'haot lekha artsa".
10. בָּעֵי רָבָא: צָרִיךְ שְׁהִיָּיה לְמַלְקוּת, אוֹ אֵין צָרִיךְ שְׁהִיָּיה לְמַלְקוּת? לְקׇרְבָּן גְּמִירִי שְׁהִיָּיה, לְמַלְקוּת לָא גְּמִירִי שְׁהִיָּיה; baé rava: tsarikh chehiya lemalkout, o én tsarikh chehiya lemalkout? lekorban gemiri chehiya, lemalkout la gemiri chehiya;

Daf 17a

1. אוֹ דִלְמָא, בִּפְנִים גְּמִירִי שְׁהִיָּיה – לָא שְׁנָא לְקׇרְבָּן וְלָא שְׁנָא לְמַלְקוּת? תֵּיקוּ. o dilma, bifnim gemiri chehiya – la chena lekorban vela chena lemalkout? tékou.
2. בָּעֵי רָבָא: תָּלָה עַצְמוֹ בַּאֲוִיר עֲזָרָה, מַהוּ? כִּי גְּמִירִי שְׁהִיָּיה – שְׁהִיָּיה דְּבַת הִשְׁתַּחֲוָאָה, דְּלָאו בַּת הִשְׁתַּחֲוָאָה לָא גְּמִירִי; אוֹ דִּלְמָא, בִּפְנִים שְׁהִיָּיה גְּמִירִי – לָא שְׁנָא דְּבַת הִשְׁתַּחֲוָאָה וְלָא שְׁנָא דְּלָאו בַּת הִשְׁתַּחֲוָאָה? תֵּיקוּ. baé rava: tala atsmo baavir azara, maou? ki gemiri chehiya – chehiya devat hichta'havaa, dela bat hichta'havaa la gemiri; o dilma, bifnim chehiya gemiri – la chena devat hichta'havaa vela chena dela bat hichta'havaa? tékou.
3. בָּעֵי רַב אָשֵׁי: טִימֵּא עַצְמוֹ בְּמֵזִיד, מַהוּ? בְּאוֹנֶס גְּמִירִי שְׁהִיָּיה, בְּמֵזִיד לָא גְּמִירִי שְׁהִיָּיה; אוֹ דִּלְמָא, בִּפְנִים גְּמִירִי שְׁהִיָּיה – לָא שְׁנָא בְּאוֹנֶס וְלָא שְׁנָא בְּמֵזִיד? תֵּיקוּ. baé rav aché: timé atsmo bemézid, maou? beones gemiri chehiya, bemézid la gemiri chehiya; o dilma, bifnim gemiri chehiya – la chena beones vela chena bemézid? tékou.
4. בָּעֵי רַב אָשֵׁי: נָזִיר בְּקֶבֶר, בָּעֵי שְׁהִיָּיה לְמַלְקוּת אוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ? בִּפְנִים גְּמִירִי שְׁהִיָּיה, בַּחוּץ לָא גְּמִירִי שְׁהִיָּיה; אוֹ דִלְמָא, בְּאוֹנֶס גְּמִירִי שְׁהִיָּיה – לָא שְׁנָא בִּפְנִים וְלָא שְׁנָא בַּחוּץ? תֵּיקוּ. baé rav aché: nazir bekever, baé chehiya lemalkout o éno tsarikh? bifnim gemiri chehiya, ba'houts la gemiri chehiya; o dilma, beones gemiri chehiya – la chena bifnim vela chena ba'houts? tékou.
5. בָּא לוֹ בַּאֲרוּכָּה חַיָּיב, בִּקְצָרָה פָּטוּר וְכוּ׳. אָמַר רָבָא: קְצָרָה שֶׁאָמְרוּ – אֲפִילּוּ עָקֵב בְּצַד גּוּדָל, וַאֲפִילּוּ כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ. ba lo baarouka 'hayav, biktsara patour vekhou'. amar rava: ketsara cheamrou – afilou akév betsad goudal, vaafilou kol hayom koulo.
6. בָּעֵי רָבָא: שְׁהִיּוֹת מַהוּ שֶׁיִּצְטָרְפוּ? וְתִיפְשׁוֹט לֵיהּ מִדִּידֵיהּ! הָתָם בִּדְלָא שְׁהָה. baé rava: chehiyot maou cheyitstarfou? vetifchot léh mididéh! hatam bidla cheha.
7. בְּעָא מִינֵּיהּ אַבָּיֵי מֵרַבָּה: בָּא לוֹ בַּאֲרוּכָּה שִׁיעוּר קְצָרָה, מַהוּ? שִׁיעוּר גְּמִירִי – וְכִי בָּא לוֹ בַּאֲרוּכָּה שִׁיעוּר קְצָרָה פָּטוּר, אוֹ דִּלְמָא דַּוְקָא גְּמִירִי: בַּאֲרוּכָּה – חַיָּיב, בִּקְצָרָה – פָּטוּר? אֲמַר לֵיהּ: לֹא נִתְּנָה אֲרוּכָּה לְהִדָּחוֹת אֶצְלוֹ. bea minéh abayé méraba: ba lo baarouka chiour ketsara, maou? chiour gemiri – vekhi ba lo baarouka chiour ketsara patour, o dilma davka gemiri: baarouka – 'hayav, biktsara – patour? amar léh: lo nitena arouka lehida'hot etslo.
8. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי זֵירָא, אֶלָּא דְּקַיְימָא לַן: טָמֵא שֶׁשִּׁימֵּשׁ – בְּמִיתָה; הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? אִי דְּלָא שְׁהָה – הֵיכִי עָבֵיד עֲבוֹדָה? אִי דִּשְׁהָה – בַּר כָּרֵת הוּא! matkéf lah rabi zéra, ela dekayma lan: tamé chechiméch – bemita; hékhi machka'hate lah? i dela cheha – hékhi avéd avoda? i dichha – bar karét hou!
9. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא שִׁיעוּרָא גְּמִירִי – מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ דְּאָנֵיס נַפְשֵׁיהּ בִּקְצָרָה וְעָבֵד עֲבוֹדָה. i amrate bichlama chioura gemiri – machka'hate lah deanés nafchéh biktsara veavéd avoda.

Daf 17b

1. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ דַּוְקָא גְּמִירִי, הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? ela i amrate davka gemiri, hékhi machka'hate lah?
2. אָמַר אַבָּיֵי: מַאי קוּשְׁיָא? מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ כְּגוֹן שֶׁבָּא בִּקְצָרָה וְהִפֵּךְ בְּצִינּוֹרָא, וְכִדְרַב הוּנָא – דְּאָמַר רַב הוּנָא: זָר שֶׁהִפֵּךְ בְּצִינּוֹרָא, חַיָּיב מִיתָה. amar abayé: ma kouchya? machka'hate lah kegon cheba biktsara vehipékh betsinora, vekhidrav houna – deamar rav houna: zar chehipékh betsinora, 'hayav mita.
3. גּוּפָא – אָמַר רַב הוּנָא: זָר שֶׁהִפֵּךְ בְּצִינּוֹרָא, חַיָּיב מִיתָה. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּלָא הַפֵּךְ לַהּ לָא מִיעַכְּלִי – פְּשִׁיטָא! וְאִי דְּלָא הַפֵּךְ בְּהוּ נָמֵי מִיעַכְּלִי – מַאי קָא עָבֵיד? goufa – amar rav houna: zar chehipékh betsinora, 'hayav mita. hékhi damé? i dela hapékh lah la miakeli – pechita! vei dela hapékh beou namé miakeli – ma ka avéd?
4. לָא צְרִיכָא – דְּאִי לָא הַפֵּךְ בְּהוּ מִיעַכְּלִי בְּתַרְתֵּי שָׁעֵי, וְהַשְׁתָּא מִיעַכְּלִי בְּחַד שַׁעְתָּא; וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן: דְּכֹל קָרוֹבֵי עֲבוֹדָה – עֲבוֹדָה הִיא. la tserikha – dei la hapékh beou miakeli betarté chaé, vehachta miakeli be'had chata; veha ka machma lan: dekhol karové avoda – avoda hi.
5. אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: בָּעֵינָא דְּאֵימָא מִילְּתָא, וּמִסְתְּפֵינָא מֵחַבְרַיָּא. הַנִּכְנָס לְבַיִת הַמְנוּגָּע דֶּרֶךְ אֲחוֹרָיו, וַאֲפִילּוּ כּוּלּוֹ חוּץ מֵחוֹטְמוֹ – טָהוֹר. דִּכְתִיב: ״וְהַבָּא אֶל הַבַּיִת״ – דֶּרֶךְ בִּיאָה אָסְרָה תּוֹרָה. amar rabi ochaya: baéna deéma mileta, oumisteféna mé'havraya. hanikhnas levayit hamnouga derekh a'hora, vaafilou koulo 'houts mé'hotmo – taor. dikhtiv: "vehaba el habayit" – derekh bia asra tora.
6. וּמִסְתְּפֵינָא מֵחַבְרַיָּא – אִי הָכִי כּוּלּוֹ נָמֵי! אָמַר רָבָא: כּוּלּוֹ – לָא גָּרַע מִכֵּלִים שֶׁבְּבַיִת, דִּכְתִיב: ״וְלֹא יִטְמָא כׇּל אֲשֶׁר בַּבָּיִת״. oumisteféna mé'havraya – i hakhi koulo namé! amar rava: koulo – la gara mikélim chebevayit, dikhtiv: "velo yitma kol acher babayit".
7. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: גַּגִּין הַלָּלוּ – אֵין אוֹכְלִין שָׁם קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וְאֵין שׁוֹחֲטִין שָׁם קָדָשִׁים קַלִּים; וְטָמֵא שֶׁנִּכְנָס דֶּרֶךְ גַּגִּין לַהֵיכָל – פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא״ – דֶּרֶךְ בִּיאָה אָסְרָה תּוֹרָה. tanya namé hakhi: gagin halalou – én okhlin cham kodché kadachim, veén cho'hatin cham kadachim kalim; vetamé chenikhnas derekh gagin lahékhal – patour, cheneemar: "veel hamikdach lo tavo" – derekh bia asra tora.
8. זוֹ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ שֶׁאֵין חַיָּיבִין עָלֶיהָ וְכוּ׳. הֵיכָא קָאֵי דְּקָאָמַר ״זוֹ הִיא״? הָתָם קָאֵי – אֵין חַיָּיבִין עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ, zo hi mitsvat asé chebamikdach cheén 'hayavin aleha vekhou'. hékha kaé dekaamar "zo hi"? hatam kaé – én 'hayavin al asé veal lo taase chebamikdach,
9. וְאֵין מְבִיאִין אָשָׁם תָּלוּי עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ. veén meviin acham talou al asé veal lo taase chebamikdach.
10. אֲבָל חַיָּיבִין עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבְּנִדָּה, וּמְבִיאִין אָשָׁם תָּלוּי עַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבְּנִדָּה. aval 'hayavin al asé veal lo taase chebenida, oumviin acham talou al asé veal lo taase chebenida.
11. וְקָאָמַר: זוֹ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ שֶׁאֵין חַיָּיבִין עָלֶיהָ; וְאֵיזוֹ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁבְּנִדָּה שֶׁחַיָּיבִין עָלֶיהָ? הָיָה מְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּהוֹרָה וְאָמְרָה לוֹ ״נִטְמֵאתִי״, וּפֵירַשׁ מִיָּד – חַיָּיב, מִפְּנֵי שֶׁיְּצִיאָתוֹ הֲנָאָה לוֹ כְּבִיאָתוֹ. vekaamar: zo hi mitsvat asé chebamikdach cheén 'hayavin aleha; veézo hi mitsvat asé chebenida che'hayavin aleha? haya mechaméch im hateora veamra lo "nitméti", ouférach miyad – 'hayav, mipené cheyetsiato hanaa lo keviato.
12. אִיתְּמַר, אַבָּיֵי אָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר רַב: חַיָּיב שְׁתַּיִם. וְכֵן אָמַר רָבָא, אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר שֶׁבָּא, אָמַר רַב הוּנָא: חַיָּיב שְׁתַּיִם, חֲדָא אַכְּנִיסָה וַחֲדָא אַפְּרִישָׁה. itemar, abayé amar micheméh derabi 'hiya bar rav: 'hayav chetayim. vekhén amar rava, amar rav chemouél bar cheba, amar rav houna: 'hayav chetayim, 'hada akenisa va'hada apericha.
13. הָוֵי בַּהּ רַבָּה: בְּמַאי? אִילֵימָא סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ – וּבְמַאן? אִילֵּימָא בְּתַלְמִיד חָכָם – בִּשְׁלָמָא אַכְּנִיסָה לִיחַיַּיב, קָסָבַר יָכוֹלְנִי לִבְעוֹל; אֶלָּא אַפְּרִישָׁה אַמַּאי לִיחַיַּיב? מֵזִיד הוּא! havé bah raba: bema? iléma samoukh levistah – ouvman? iléma betalmid 'hakham – bichlama akenisa li'hayav, kasavar yakholni livol; ela apericha ama li'hayav? mézid hou!

Daf 18a

1. וְאִי בְּעַם הָאָרֶץ – אִידֵּי וְאִידֵּי ״אָכַל שְׁנֵי זֵיתֵי חֵלֶב בְּהֶעְלֵם אֶחָד״ הוּא! vei beam haarets – idé veidé "akhal chené zété 'hélev behelém e'had" hou!
2. וְאֶלָּא בְּשֶׁאֵין סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ? וּבְמַאן? אִילֵּימָא בְּתַלְמִיד חָכָם – וְלָא חֲדָא לָא מִיחַיַּיב; אַכְּנִיסָה – אָנוּס, אַפְּרִישָׁה – מֵזִיד! אִי בְּעַם הָאָרֶץ – חֲדָא הוּא דְּמִיחַיַּיב, אַפְּרִישָׁה! veela becheén samoukh levistah? ouvman? iléma betalmid 'hakham – vela 'hada la mi'hayav; akenisa – anous, apericha – mézid! i beam haarets – 'hada hou demi'hayav, apericha!
3. הֲדַר אָמַר רָבָא: לְעוֹלָם בְּסָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, וּבְתַלְמִיד חָכָם, וְתַלְמִיד חָכָם לְזוֹ וְאֵין תַּלְמִיד חָכָם לָזוֹ. hadar amar rava: leolam besamoukh levistah, ouvtalmid 'hakham, vetalmid 'hakham lezo veén talmid 'hakham lazo.
4. אָמַר רָבָא: וְתַרְוַיְיהוּ תְּנַנְהִי; כְּנִיסָה תְּנֵינָא, פְּרִישָׁה תְּנֵינָא. פְּרִישָׁה תְּנֵינָא – דְּקָתָנֵי: הָיָה מְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּהוֹרָה וְאָמְרָה לוֹ ״נִטְמֵאתִי״, וּפֵירַשׁ מִיָּד – חַיָּיב. amar rava: vetarvayou tenanhi; kenisa tenéna, pericha tenéna. pericha tenéna – dekatané: haya mechaméch im hateora veamra lo "nitméti", ouférach miyad – 'hayav.
5. כְּנִיסָה תְּנֵינָא: נִמְצָא עַל שֶׁלּוֹ – טְמֵאִין וְחַיָּיבִין בְּקׇרְבָּן. מַאי, לָאו בְּסָמוּךְ לְוִסְתָּהּ – וְאַכְּנִיסָה? kenisa tenéna: nimtsa al chelo – teméin ve'hayavin bekorban. ma, la besamoukh levistah – veakenisa?
6. אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר מַתְנָא לְרָבָא: לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ, בְּשֶׁלֹּא סָמוּךְ לְוִוסְתָּהּ – וְאַפְּרִישָׁה; וְכִי תֵּימָא: פְּרִישָׁה לְמָה לִי, הָא תְּנָא לֵיהּ; הָא אִיצְטְרִיךְ לְאַשְׁמוֹעִינַן: נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ – טְמֵאִים בְּסָפֵק, וּפְטוּרִין מִן הַקׇּרְבָּן; וְאַיְּידֵי דְּבָעֵי מִיתְנֵא נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ, תְּנָא נָמֵי נִמְצָא עַל שֶׁלּוֹ. amar léh rav ada bar matna lerava: leolam éma lakh, bechelo samoukh levistah – veapericha; vekhi téma: pericha lema li, ha tena léh; ha itsterikh leachmoinan: nimtsa al chelah – teméim besafék, ouftourin min hakorban; veayedé devaé mitné nimtsa al chelah, tena namé nimtsa al chelo.
7. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אַדָּא: מִי מָצֵית לְאוֹקֹמַהּ לְהַהִיא בְּשֶׁלֹּא סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, וְאַפְּרִישָׁה?! וְהָא ״נִמְצָא״ קָתָנֵי, וְ״נִמְצָא״ לְבָתַר הָכִי מַשְׁמַע; וְאִי אַפְּרִישָׁה, מֵעִיקָּרָא כִּי פָּרֵישׁ לֵיהּ – מֵעִיקָּרָא הָוְיָא לֵיהּ יְדִיעָה! amar léh ravina lerav ada: mi matsét leokomah lehahi bechelo samoukh levistah, veapericha?! veha "nimtsa" katané, ve"nimtsa" levatar hakhi machma; vei apericha, méikara ki paréch léh – méikara havya léh yedia!
8. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: צָיֵית מַאי דְּקָאָמַר רַבָּךְ. הֵיכִי אֵצֵית? דְּתַנְיָא עֲלַהּ: זוֹ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁבְּנִדָּה שֶׁחַיָּיבִין עָלֶיהָ, וְאִם אִיתָא – מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה הִיא! amar léh rava: tsayét ma dekaamar rabakh. hékhi étsét? detanya alah: zo hi mitsvat asé chebenida che'hayavin aleha, veim ita – mitsvat lo taase hi!
9. אֲמַר לֵיהּ: אִי תָּנֵיתָא – חַסַּר וּתְנִי הָכִי: זוֹ הִיא מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבְּנִדָּה שֶׁחַיָּיבִין עָלֶיהָ. הָיָה מְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּהוֹרָה וְאָמְרָה לוֹ ״נִטְמֵאתִי״, וּפֵירַשׁ מִיָּד – חַיָּיב, זוֹ הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁבְּנִדָּה כּוּ׳. amar léh: i tanéta – 'hasar outni hakhi: zo hi mitsvat lo taase chebenida che'hayavin aleha. haya mechaméch im hateora veamra lo "nitméti", ouférach miyad – 'hayav, zo hi mitsvat asé chebenida kou'.
10. אָמַר מָר: פֵּירַשׁ מִיָּד – חַיָּיב. הֵיכִי עָבֵיד? אָמַר רַב הוּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: נוֹעֵץ עֶשֶׂר צִפׇּרְנָיו בַּקַּרְקַע עַד שֶׁיָּמוּת, וְטוּבֵיהּ. amar mar: pérach miyad – 'hayav. hékhi avéd? amar rav houna micheméh derava: noéts eser tsiporna bakarka ad cheyamout, vetouvéh.
11. אָמַר רָבָא: זֹאת אוֹמֶרֶת, הַמְשַׁמֵּשׁ מֵת בַּעֲרָיוֹת – פָּטוּר. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ חַיָּיב, הָכָא מַאי טַעְמָא פָּטוּר? מִשּׁוּם דְּאָנוּס הוּא. אִי אָנוּס הוּא, כִּי פֵּירַשׁ מִיָּד נָמֵי נִיפְּטַר – אָנוּס הוּא! amar rava: zot omeret, hamchaméch mét baaraot – patour. dei salka datakh 'hayav, hakha ma tama patour? michoum deanous hou. i anous hou, ki pérach miyad namé nipetar – anous hou!
12. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ, הַמְשַׁמֵּשׁ מֵת בַּעֲרָיוֹת חַיָּיב; וְהָכָא מַאי טַעְמָא פָּטוּר – מִשּׁוּם דְּאָנוּס הוּא. וְהָא דְּאָמְרַתְּ: כִּי פָרֵישׁ מִיָּד אַמַּאי חַיָּיב? שֶׁהָיָה לוֹ לִפְרוֹשׁ בַּהֲנָאָה מוּעֶטֶת, וּפֵירַשׁ בַּהֲנָאָה מְרוּבָּה. amar léh abayé: leolam éma lakh, hamchaméch mét baaraot 'hayav; vehakha ma tama patour – michoum deanous hou. veha deamrate: ki faréch miyad ama 'hayav? chehaya lo lifroch bahanaa mouetet, ouférach bahanaa merouba.
13. אֲמַר לֵיהּ רַבָּה בַּר חָנָן לְאַבָּיֵי: אִם כֵּן מָצִינוּ אֲרוּכָּה וּקְצָרָה בְּנִדָּה, amar léh raba bar 'hanan leabayé: im kén matsinou arouka ouktsara benida,

Daf 18b

1. וַאֲנַן בַּמִּקְדָּשׁ תְּנַן! אֶלָּא מִשּׁוּם דְּלָא דָּמֵי; אֲרוּכָּה דְּהָכָא – קְצָרָה דְּהָתָם, וַאֲרוּכָּה דְּהָתָם – קְצָרָה דְּהָכָא. vaanan bamikdach tenan! ela michoum dela damé; arouka dehakha – ketsara dehatam, vaarouka dehatam – ketsara dehakha.
2. מַתְקֵיף לַהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן: מִי אָמַר אַבָּיֵי אָנוּס הוּא – אַלְמָא בְּשֶׁלֹּא סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ קָאָמְרִינַן?! וְהָא אַבַּיֵּי דְּאָמַר חַיָּיב שְׁתַּיִם – אַלְמָא בְּסָמוּךְ לְוִסְתָּהּ עָסְקִינַן! matkéf lah rav houna beréh derav natan: mi amar abayé anous hou – alma bechelo samoukh levistah kaamrinan?! veha abayé deamar 'hayav chetayim – alma besamoukh levistah askinan!
3. כִּי אִיתְּמַר דְּאַבָּיֵי – בְּעָלְמָא אִיתְּמַר. ki itemar deabayé – bealma itemar.
4. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן יוֹסֵי בֶּן לָקוֹנְיָא מֵרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹסֵי בֶּן לָקוֹנְיָא: אַזְהָרָה לְבוֹעֵל נִדָּה, מִנַּיִן מִן הַתּוֹרָה? שְׁקַל קָלָא פְּתַק בֵּיהּ: אַזְהָרָה לְבוֹעֵל נִדָּה?! ״וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב״! bea minéh rabi yonatan ben yosé ben lakonya mérabi chimon ben yosé ben lakonya: azhara levoél nida, minayin min hatora? chekal kala petak béh: azhara levoél nida?! "veel icha benidat toumatah lo tikrav"!
5. אֶלָּא אַזְהָרָה לִמְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּהוֹרָה וְאָמְרָה לוֹ ״נִטְמֵאתִי״, דְּלָא נִיפְרוֹשׁ מִיָּד – מְנָלַן? אָמַר חִזְקִיָּה, אָמַר קְרָא: ״וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו״ – אֲפִילּוּ בִּשְׁעַת נִדָּתָהּ תְּהֵא עָלָיו. ela azhara limchaméch im hateora veamra lo "nitméti", dela nifroch miyad – menalan? amar 'hizkiya, amar kera: "outhi nidatah ala" – afilou bichat nidatah tehé ala.
6. אַשְׁכְּחַן עֲשֵׂה, לֹא תַעֲשֶׂה מְנָלַן? אָמַר רַב פָּפָּא, אָמַר קְרָא: ״לֹא תִקְרַב״; ״לֹא תִקְרַב״ נָמֵי לָא תִּפְרוֹשׁ הוּא, דִּכְתִיב: ״הָאֹמְרִים קְרַב אֵלֶיךָ אַל תִּגַּשׁ בִּי כִּי קְדַשְׁתִּיךָ״. achke'han asé, lo taase menalan? amar rav papa, amar kera: "lo tikrav"; "lo tikrav" namé la tifroch hou, dikhtiv: "haomrim kerav élekha al tigach bi ki kedachtikha".
7. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם״ – אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה: מִיכָּן אַזְהָרָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּפְרְשׁוּ מִנְּשׁוֹתֵיהֶן סָמוּךְ לְוִסְתָּן. וְכַמָּה? אָמַר רַבָּה: עוֹנָה. tanou rabanan: "vehizartem et bené yisraél mitoumatam" – amar rabi yochiya: mikan azhara livné yisraél cheyifrechou minechotéhen samoukh levistan. vekhama? amar raba: ona.
8. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: כֹּל שֶׁאֵינוֹ פּוֹרֵשׁ מֵאִשְׁתּוֹ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ, אֲפִילּוּ הוֹיִין לוֹ בָּנִים כִּבְנֵי אַהֲרֹן – מֵתִים; דִּכְתִיב: ״וְהִזַּרְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִטֻּמְאָתָם וְהַדָּוָה בְּנִדָּתָהּ״, וּסְמִיךְ לֵיהּ: ״אַחֲרֵי מוֹת״. amar rabi yo'hanan michoum rabi chimon ben yo'ha: kol cheéno poréch méichto samoukh levistah, afilou hoyin lo banim kivné aharon – métim; dikhtiv: "vehizartem et bené yisraél mitoumatam vehadava benidatah", ousmikh léh: "a'haré mot".
9. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַפּוֹרֵשׁ מֵאִשְׁתּוֹ סָמוּךְ לְוִסְתָּהּ – הוֹיִין לוֹ בָּנִים זְכָרִים, דִּכְתִיב: ״לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר״, וּסְמִיךְ לֵיהּ: ״אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר״. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: הוֹיִין לוֹ בָּנִים רְאוּיִין לְהוֹרָאָה, דִּכְתִיב: ״לְהַבְדִּיל... וּלְהוֹרוֹת״. amar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: kol haporéch méichto samoukh levistah – hoyin lo banim zekharim, dikhtiv: "lehavdil bén hatamé ouvén hatahor", ousmikh léh: "icha ki tazria veyalda zakhar". rabi yeochoua ben lévi amar: hoyin lo banim reouyin leoraa, dikhtiv: "lehavdil... oulorot".
10. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַמַּבְדִּיל עַל הַיַּיִן בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּתוֹת – הוֹיִין לוֹ בָּנִים זְכָרִים; דִּכְתִיב: ״לְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחוֹל״, וּכְתִיב הָתָם: ״לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר״, וּסְמִיךְ לֵיהּ: ״אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ״. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: בָּנִים רְאוּיִן לְהוֹרָאָה, דִּכְתִיב: ״לְהַבְדִּיל... וּלְהוֹרוֹת״. amar rabi 'hiya bar aba, amar rabi yo'hanan: kol hamavdil al hayayin bemotsaé chabatot – hoyin lo banim zekharim; dikhtiv: "lehavdil bén hakodech ouvén ha'hol", oukhtiv hatam: "lehavdil bén hatamé ouvén hataor", ousmikh léh: "icha ki tazria". rabi yeochoua ben lévi amar: banim reouyin leoraa, dikhtiv: "lehavdil... oulorot".
11. אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כׇּל הַמְקַדֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּשְׁעַת תַּשְׁמִישׁ – הוֹיִין לוֹ בָּנִים זְכָרִים; שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים״, וּסְמִיךְ לֵיהּ: ״אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ״. amar rabi binyamin bar yefet, amar rabi elazar: kol hamkadéch et atsmo bichat tachmich – hoyin lo banim zekharim; cheneemar: "vehitkadichtem vihyitem kedochim", ousmikh léh: "icha ki tazria".
12. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: ״הַשֶּׁרֶץ וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ״ כּוּ׳. מַאי בֵּינַיְיהוּ? rabi eliezer omér: "hacherets venelam mimenou" kou'. ma bénayou?
13. אָמַר חִזְקִיָּה: שֶׁרֶץ וּנְבֵלָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: בָּעֵינַן עַד דְּיָדַע אִי בְּשֶׁרֶץ אִיטַּמִּי אִי בִּנְבֵלָה אִיטַּמִּי; וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: לָא בָּעֵינַן עַד דְּיָדַע, דְּכֵיוָן דְּיָדַע (דְּאִיטַּמָּא) [דְּאִיטַּמִּי] בָּעוֹלָם, לָא צְרִיךְ אִי בְּשֶׁרֶץ אִיטַּמִּי אִי בִּנְבֵלָה אִיטַּמִּי. amar 'hizkiya: cherets ounvéla ika bénayou – rabi eliezer savar: baénan ad deyada i becherets itami i binvéla itami; verabi akiva savar: la baénan ad deyada, dekhévan deyada (deitama) [deitami] baolam, la tserikh i becherets itami i binvéla itami.
14. וְכֵן אָמַר עוּלָּא: שֶׁרֶץ וּנְבֵלָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. דְּעוּלָּא רָמֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אַדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וּמְשַׁנֵּי – מִי אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בָּעֵינַן עַד דְּיָדַע אִי בְּשֶׁרֶץ אִיטַּמִּי אִי בִּנְבֵלָה אִיטַּמִּי?! vekhén amar oula: cherets ounvéla ika bénayou. deoula ramé derabi eliezer aderabi eliezer, oumchané – mi amar rabi eliezer baénan ad deyada i becherets itami i binvéla itami?!
15. ורְמִינְהִי, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מָה נַפְשָׁךְ? חֵלֶב אָכַל – חַיָּיב; נוֹתָר אָכַל – חַיָּיב; שַׁבָּת חִילֵּל – חַיָּיב; יוֹם הַכִּפּוּרִים חִילֵּל – חַיָּיב; אִשְׁתּוֹ נִדָּה בָּעַל – חַיָּיב; אֲחוֹתוֹ בָּעַל – חַיָּיב! vrminhi, amar rabi eliezer: ma nafchakh? 'hélev akhal – 'hayav; notar akhal – 'hayav; chabat 'hilél – 'hayav; yom hakipourim 'hilél – 'hayav; ichto nida baal – 'hayav; a'hoto baal – 'hayav!
16. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא בָּהּ״ – עַד שֶׁיִּוָּדַע לָךְ בַּמֶּה חָטָא. amar lo rabi yeochoua, haré hou omér: "o hoda éla 'hatato acher 'hata bah" – ad cheyivada lakh bame 'hata.
17. וּמְשַׁנֵּי: הָתָם, ״אֲשֶׁר חָטָא וְהֵבִיא״ אָמַר רַחֲמָנָא – חֵטְא כׇּל שֶׁהוּא. הָכָא, מִכְּדֵי כְּתִיב ״בְּכׇל דָּבָר טָמֵא״; ״אוֹ בְּנִבְלַת שֶׁרֶץ טָמֵא״ לְמָה לִי? שְׁמַע מִינַּהּ: בָּעֵינַן עַד דְּיָדַע אִי בְּשֶׁרֶץ אִיטַּמִּי אִי בִּנְבֵלָה אִיטַּמִּי. oumchané: hatam, "acher 'hata vehévi" amar ra'hamana – 'hét kol cheou. hakha, mikedé ketiv "bekhol davar tamé"; "o benivlat cherets tamé" lema li? chema minah: baénan ad deyada i becherets itami i binvéla itami.
18. וְרַבִּי עֲקִיבָא – אַיְּידֵי verabi akiva – ayedé

Daf 19a

1. דְּבָעֵי לְמִיכְתַּב בְּהֵמָה וְחַיָּה לְכִדְרַבִּי, כָּתֵיב נָמֵי שֶׁרֶץ. כִּדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: כָּל פָּרָשָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה וְנִשְׁנֵית, לֹא נִשְׁנֵית אֶלָּא בִּשְׁבִיל דָּבָר שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ בָּהּ. devaé lemikhtav behéma ve'haya lekhidrabi, katév namé cherets. kidtana devé rabi yichmaél: kal paracha cheneemra venichnét, lo nichnét ela bichvil davar chenit'hadéch bah.
2. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הַאי ״בָּהּ״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? פְּרָט לַמִּתְעַסֵּק. verabi eliezer, ha "bah" ma avéd léh? perat lamitasék.
3. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מַשְׁמָעוּת דּוֹרְשִׁין אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. וְכֵן אָמַר רַב שֵׁשֶׁת מַשְׁמָעוּת דּוֹרְשִׁין אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ – דְּרַב שֵׁשֶׁת מַחְלֵיף דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבִּי עֲקִיבָא וּדְרַבִּי עֲקִיבָא לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. verabi yo'hanan amar: machmaout dorchin ika bénayou. vekhén amar rav chéchet machmaout dorchin ika bénayou – derav chéchet ma'hléf derabi eliezer lerabi akiva oudrabi akiva lerabi eliezer.
4. בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן: הֶעְלֵם זֶה וְזֶה בְּיָדוֹ, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: הֲרֵי הֶעְלֵם טוּמְאָה בְּיָדוֹ, וְחַיָּיב. אַדְּרַבָּה – הֲרֵי הֶעְלֵם מִקְדָּשׁ בְּיָדוֹ, וּפָטוּר! bea minéh rava mérav na'hman: helém ze veze beyado, maou? amar léh: haré helém touma beyado, ve'hayav. aderaba – haré helém mikdach beyado, oufatour!
5. אָמַר רַב אָשֵׁי: חָזֵינַן; אִי מִטּוּמְאָה קָא פָרֵישׁ – הֲרֵי הֶעְלֵם טוּמְאָה בְּיָדוֹ, וְחַיָּיב. אִי מִמִּקְדָּשׁ קָא פָרֵישׁ – הֲרֵי הֶעְלֵם מִקְדָּשׁ בְּיָדוֹ, וּפָטוּר. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: כְּלוּם פֵּרֵישׁ מִמִּקְדָּשׁ – אֶלָּא מִשּׁוּם טוּמְאָה; כְּלוּם פֵּרֵישׁ מִטּוּמְאָה – אֶלָּא מִשּׁוּם מִקְדָּשׁ! אֶלָּא לָא שְׁנָא. amar rav aché: 'hazénan; i mitouma ka faréch – haré helém touma beyado, ve'hayav. i mimikdach ka faréch – haré helém mikdach beyado, oufatour. amar léh ravina lerav aché: keloum péréch mimikdach – ela michoum touma; keloum péréch mitouma – ela michoum mikdach! ela la chena.
6. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁנֵי שְׁבִילִין, אֶחָד טָמֵא וְאֶחָד טָהוֹר; וְהָלַךְ בָּרִאשׁוֹן וְלֹא נִכְנַס, בַּשֵּׁנִי וְנִכְנַס – חַיָּיב. tanou rabanan: chené chevilin, e'had tamé vee'had taor; vehalakh barichon velo nikhnas, bachéni venikhnas – 'hayav.
7. הָלַךְ בָּרִאשׁוֹן וְנִכְנַס, הִזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל, וְאַחַר כָּךְ הָלַךְ בַּשֵּׁנִי וְנִכְנַס – חַיָּיב. רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה פּוֹטֵר בְּכוּלָּן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן. halakh barichon venikhnas, hiza vechana vetaval, vea'har kakh halakh bachéni venikhnas – 'hayav. rabi chimon potér. verabi chimon ben yeouda potér bekhoulan michoum rabi chimon.
8. בְּכוּלָּן – bekhoulan –

Daf 19b

1. וַאֲפִילּוּ בְּקַמַּיְיתָא?! מִמָּה נַפְשָׁךְ טָמֵא הוּא! אָמַר רָבָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁהָלַךְ בָּרִאשׁוֹן, וּבְשָׁעָה שֶׁהָלַךְ בַּשֵּׁנִי שָׁכַח שֶׁהָלַךְ בָּרִאשׁוֹן; דְּהָוְיָא לֵיהּ מִקְצָת יְדִיעָה. vaafilou bekamayta?! mima nafchakh tamé hou! amar rava: hakha bema askinan – kegon chehalakh barichon, ouvchaa chehalakh bachéni chakha'h chehalakh barichon; dehavya léh miktsat yedia.
2. וּבְהָא קָא מִיפַּלְגִי – תַּנָּא קַמָּא סָבַר: אָמְרִינַן מִקְצָת יְדִיעָה כְּכׇל יְדִיעָה; וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר: לָא אָמְרִינַן מִקְצָת יְדִיעָה כְּכׇל יְדִיעָה. ouvha ka mipalgi – tana kama savar: amrinan miktsat yedia kekhol yedia; verabi chimon savar: la amrinan miktsat yedia kekhol yedia.
3. הָלַךְ בָּרִאשׁוֹן וְנִכְנַס, הִזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל, חָזַר וְהָלַךְ בַּשֵּׁנִי וְנִכְנַס – חַיָּיב, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. וְאַמַּאי חַיָּיב? סְפֵק יְדִיעָה הוּא! halakh barichon venikhnas, hiza vechana vetaval, 'hazar vehalakh bachéni venikhnas – 'hayav, verabi chimon potér. veama 'hayav? sefék yedia hou!
4. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּאן עָשׂוּ סְפֵק יְדִיעָה כִּידִיעָה. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: הָא מַנִּי – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא, דְּאָמַר: לָא בָּעֵינַן יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה. amar rabi yo'hanan: kan asou sefék yedia kidia. veréch lakich amar: ha mani – rabi yichmaél hi, deamar: la baénan yedia bate'hila.
5. וּרְמִי דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן, וּרְמִי דְּרֵישׁ לָקִישׁ אַדְּרֵישׁ לָקִישׁ. דְּתַנְיָא: אָכַל סְפֵק חֵלֶב וְנוֹדַע, סְפֵק חֵלֶב וְנוֹדַע – רַבִּי אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁמֵּבִיא חַטָּאת עַל כׇּל אֶחָד וְאֶחָד, כָּךְ מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי עַל כׇּל אֶחָד וְאֶחָד. ourmi derabi yo'hanan aderabi yo'hanan, ourmi deréch lakich aderéch lakich. detanya: akhal sefék 'hélev venoda, sefék 'hélev venoda – rabi omér: kechém chemévi 'hatat al kol e'had vee'had, kakh mévi acham talou al kol e'had vee'had.
6. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמְרוּ מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֵינוֹ מֵבִיא אֶלָּא אָשָׁם תָּלוּי אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל שִׁגְגָתוֹ אֲשֶׁר שָׁגָג״ – הַתּוֹרָה רִיבְּתָה שְׁגָגוֹת הַרְבֵּה וְאָשָׁם תָּלוּי אֶחָד. rabi chimon ben yeouda verabi elazar berabi chimon amrou michoum rabi chimon: éno mévi ela acham talou e'had, cheneemar: "al chiggato acher chagag" – hatora ribeta chegagot harbé veacham talou e'had.
7. וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כָּאן שָׁנָה רַבִּי, יְדִיעוֹת סְפֵיקוֹת מִתְחַלְּקוֹת לְחַטָּאוֹת. veamar réch lakich: kan chana rabi, yediot sefékot mit'halekot le'hataot.
8. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כְּשֵׁם שֶׁיְּדִיעוֹת וַדַּאי בְּעָלְמָא מִתְחַלְּקוֹת לְחַטָּאוֹת, כָּךְ יְדִיעוֹת סָפֵק מִתְחַלְּקוֹת לַאֲשָׁמוֹת. verabi yo'hanan amar: kechém cheyediot vada bealma mit'halekot le'hataot, kakh yediot safék mit'halekot laachamot.
9. בִּשְׁלָמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן לָא קַשְׁיָא – כָּאן עָשׂוּ, וְלֹא בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ עָשׂוּ. הָכָא הוּא דְּלָא כְּתִיבָא יְדִיעָה בְּהֶדְיָא, מִ״וְּנֶעְלַם״ הוּא דְּקָא אָתֵי; וְלֹא בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ עָשׂוּ, דִּכְתִיב: ״אוֹ הוֹדַע אֵלָיו״ – יְדִיעָה מְעַלַּיְיתָא בָּעֵינַן. bichlama derabi yo'hanan aderabi yo'hanan la kachya – kan asou, velo bekhol hatora koulah asou. hakha hou dela ketiva yedia behedya, mi"ounelam" hou deka até; velo bekhol hatora koulah asou, dikhtiv: "o hoda éla" – yedia mealayta baénan.
10. אֶלָּא לְרֵישׁ לָקִישׁ – אַדְּמוֹקֵים לֵיהּ כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, נוֹקְמַהּ כְּרַבִּי! הָא קָא מַשְׁמַע לַן – דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל לָא בָּעֵי יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה. ela leréch lakich – ademokém léh kerabi yichmaél, nokmah kerabi! ha ka machma lan – derabi yichmaél la baé yedia bate'hila.
11. פְּשִׁיטָא דְּלָא בָּעֵי – מִדְּלָא מְיַיתְּרִי לֵיהּ קְרָאֵי; ״וְנֶעְלַם״ – דְּמִיחַיַּיב עַל הֶעְלֵם מִקְדָּשׁ! מַהוּ דְּתֵימָא: כִּי לֵית לֵיהּ – מִקְּרָאֵי, אֲבָל מִגְּמָרָא אִית לֵיהּ; קָא מַשְׁמַע לַן. pechita dela baé – midela meyateri léh keraé; "venelam" – demi'hayav al helém mikdach! maou detéma: ki lét léh – mikeraé, aval migemara it léh; ka machma lan.
12. הֲדַרַן עֲלָךְ יְדִיעוֹת הַטּוּמְאָה hadaran alakh yediot hatouma
13. מַתְנִי׳ שְׁבוּעוֹת שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע: ״שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל״ וְ״שֶׁלֹּא אוֹכַל״, ״שֶׁאָכַלְתִּי״ וְ״שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי״. matni' chevouot chetayim chehén arba: "chevoua cheokhal" ve"chelo okhal", "cheakhalti" ve"chelo akhalti".
14. ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל״, וְאָכַל כׇּל שֶׁהוּא – חַיָּיב. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא: הֵיכָן מָצִינוּ בְּאוֹכֵל כָּל שֶׁהוּא שֶׁהוּא חַיָּיב – שֶׁזֶּה חַיָּיב? אָמַר לָהֶם רַבִּי עֲקִיבָא: וְכִי הֵיכָן מָצִינוּ בִּמְדַבֵּר וּמֵבִיא קׇרְבָּן – שֶׁזֶּה מְדַבֵּר וּמֵבִיא קׇרְבָּן? "chevoua chelo okhal", veakhal kol cheou – 'hayav. divré rabi akiva. amrou lo lerabi akiva: hékhan matsinou beokhél kal cheou cheou 'hayav – cheze 'hayav? amar lahem rabi akiva: vekhi hékhan matsinou bimdabér oumévi korban – cheze medabér oumévi korban?
15. גְּמָ׳ לְמֵימְרָא דְּ״שֶׁאוֹכַל״ – דְּאָכֵילְנָא מַשְׁמַע?! וּרְמִינְהִי: ״שְׁבוּעָה לֹא אוֹכַל לָךְ״, ״שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל לָךְ״, ״לֹא שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל לָךְ״ – אָסוּר. gema' lemémra de"cheokhal" – deakhélna machma?! ourminhi: "chevoua lo okhal lakh", "chevoua cheokhal lakh", "lo chevoua chelo okhal lakh" – asour.
16. אָמַר אַבָּיֵי: לְעוֹלָם דְּאָכֵילְנָא מַשְׁמַע; לָא קַשְׁיָא, כָּאן בִּמְסָרְבִין בּוֹ לֶאֱכוֹל, כָּאן בְּשֶׁאֵין amar abayé: leolam deakhélna machma; la kachya, kan bimsarvin bo leekhol, kan becheén

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Shevuot
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)