Talmud Shevuot, Chapitre 2 (ב) · Daf 7b à 11a

Daf 7b

1. וּכְתִיב הָתָם: ״טָמֵא יִהְיֶה עוֹד טֻמְאָתוֹ בּוֹ״; מָה לְהַלָּן טוּמְאַת מִקְדָּשׁ, אַף כָּאן טוּמְאַת מִקְדָּשׁ. oukhtiv hatam: "tamé yihye od toumato bo"; ma lehalan toumat mikdach, af kan toumat mikdach.
2. וְאֶלָּא ״בָּהּ״ לְמָה לִי? veela "bah" lema li?
3. לְרַבּוֹת נִבְלַת עוֹף טָהוֹר. lerabot nivlat of taor.
4. הָא אָמְרַתְּ: ״בָּהּ״ מִיעוּטָא הוּא! מִשּׁוּם דְּמִיעוּטָא הוּא – אִיַּיתַּר; כְּתִיב: ״אוֹ כִּי יִגַּע״ – דְּבַר נְגִיעָה אִין דְּלָאו בַּר נְגִיעָה לָא, וּכְתִיב ״בָּהּ״ – מִיעוּטָא; הָוֵי מִיעוּט אַחַר מִיעוּט, וְאֵין מִיעוּט אַחַר מִיעוּט אֶלָּא לְרַבּוֹת. ha amrate: "bah" miouta hou! michoum demiouta hou – iyatar; ketiv: "o ki yiga" – devar negia in dela bar negia la, oukhtiv "bah" – miouta; havé miout a'har miout, veén miout a'har miout ela lerabot.
5. יֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וְאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף – שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳״ – yéch bah yedia bate'hila veén bah yedia basof – sair hanaase bifnim vekhou'. tanou rabanan: "vekhiper al hakodech mitoumot bené yisraél vego'" –
6. יֵשׁ לִי בְּעִנְיָן זֶה לְהָבִיא שָׁלֹשׁ טְומָאוֹת: טוּמְאַת עֲבוֹדָה זָרָה, וְטוּמְאַת גִּילּוּי עֲרָיוֹת, וְטוּמְאַת שְׁפִיכוּת דָּמִים. yéch li beinyan ze lehavi chaloch temaot: toumat avoda zara, vetoumat gilou araot, vetoumat chefikhout damim.
7. בַּעֲבוֹדָה זָרָה הוּא אוֹמֵר: ״לְמַעַן טַמֵּא אֶת מִקְדָּשִׁי״; בְּגִילּוּי עֲרָיוֹת הוּא אוֹמֵר: ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת וְגוֹ׳ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם״; בִּשְׁפִיכוּת דָּמִים הוּא אוֹמֵר: ״וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ״. יָכוֹל עַל שָׁלֹשׁ טְומָאוֹת הַלָּלוּ יְהֵא שָׂעִיר מְכַפֵּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ – וְלֹא כׇּל טוּמְאוֹת. baavoda zara hou omér: "lemaan tamé et mikdachi"; begilou araot hou omér: "ouchmartem et michmarti levilti asot mé'houkot hatoévot vego' velo titameou bahem"; bichfikhout damim hou omér: "velo tetamé et haarets". yakhol al chaloch temaot halalou yehé sair mekhapér? talmoud lomar: "mitoumot bené yisraél" – velo kol toumot.
8. מָה מָצִינוּ שֶׁחִלֵּק הַכָּתוּב מִכְּלַל כׇּל טוּמְאוֹת – הֱוֵי אוֹמֵר טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו; אַף כָּאן – בְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. ma matsinou che'hilék hakatouv mikelal kol toumot – hevé omér toumat mikdach vekadacha; af kan – betoumat mikdach vekadacha. divré rabi yeouda.
9. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִמְּקוֹמוֹ הוּא מוּכְרָע; הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ מִטֻּמְאֹת״ – מִטּוּמְאוֹת שֶׁל קוֹדֶשׁ. rabi chimon omér: mimekomo hou moukhra; haré hou omér: "vekhiper al hakodech mitoumot" – mitoumot chel kodech.
10. יָכוֹל עַל כׇּל טוּמְאָה שֶׁבַּקּוֹדֶשׁ יְהֵא שָׂעִיר זֶה מְכַפֵּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּמִפִּשְׁעֵיהֶם לְכׇל חַטֹּאתָם״ – חֲטָאִים דּוּמְיָא דִּפְשָׁעִים; מָה פְּשָׁעִים שֶׁאֵינָם בְּנֵי קׇרְבָּן, אַף חֲטָאִים שֶׁאֵינָם בְּנֵי קׇרְבָּן. yakhol al kol touma chebakodech yehé sair ze mekhapér? talmoud lomar: "oumipichéhem lekhol 'hatotam" – 'hataim doumya difchaim; ma pechaim cheénam bené korban, af 'hataim cheénam bené korban.
11. וּמִנַּיִן לְיֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וְאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף, שֶׁשָּׂעִיר זֶה תּוֹלֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְכׇל חַטֹּאתָם״ – חַיָּיבֵי חַטָּאוֹת בַּמַּשְׁמָע. ouminayin leyéch bah yedia bate'hila veén bah yedia basof, chesair ze tole? talmoud lomar: "lekhol 'hatotam" – 'hayavé 'hataot bamachma.
12. אָמַר מָר: יֵשׁ לִי בְּעִנְיָן זֶה לְהָבִיא שָׁלֹשׁ טוּמְאוֹת – טוּמְאַת עֲבוֹדָה זָרָה, וְטוּמְאַת גִּילּוּי עֲרָיוֹת, וְטוּמְאַת שְׁפִיכוּת דָּמִים. amar mar: yéch li beinyan ze lehavi chaloch toumot – toumat avoda zara, vetoumat gilou araot, vetoumat chefikhout damim.
13. הַאי עֲבוֹדָה זָרָה, הֵיכִי דָּמֵי? אִי בְּמֵזִיד – בַּר קְטָלָא הוּא! אִי בְּשׁוֹגֵג – בַּר קׇרְבָּן הוּא! ha avoda zara, hékhi damé? i bemézid – bar ketala hou! i bechogég – bar korban hou!
14. בְּמֵזִיד – וְלָא אַתְרוֹ בֵּיהּ, בְּשׁוֹגֵג – וְלָא אִתְיְידַע לֵיהּ. bemézid – vela atro béh, bechogég – vela ityeda léh.

Daf 8a

1. גִּילּוּי עֲרָיוֹת נָמֵי, הֵיכִי דָמֵי? אִי בְּמֵזִיד – בַּר קְטָלָא הוּא! אִי בְּשׁוֹגֵג – בַּר קׇרְבָּן הוּא! gilou araot namé, hékhi damé? i bemézid – bar ketala hou! i bechogég – bar korban hou!
2. בְּמֵזִיד – וְלָא אַתְרוֹ בֵּיהּ, בְּשׁוֹגֵג – וְלָא אִתְיְדַע לֵיהּ. bemézid – vela atro béh, bechogég – vela ityeda léh.
3. שְׁפִיכוּת דָּמִים נָמֵי, הֵיכִי דָּמֵי? אִי בְּמֵזִיד – בַּר קְטָלָא הוּא! אִי בְּשׁוֹגֵג – בַּר גָּלוּת הוּא! chefikhout damim namé, hékhi damé? i bemézid – bar ketala hou! i bechogég – bar galout hou!
4. בְּמֵזִיד – וְלָא אַתְרוֹ בֵּיהּ, בְּשׁוֹגֵג – וְלָא אִתְיְדַע לֵיהּ. אִי נָמֵי, בְּהָנָךְ דְּלָאו בְּנֵי גָלוּת נִינְהוּ. bemézid – vela atro béh, bechogég – vela ityeda léh. i namé, behanakh dela bené galout ninou.
5. אָמַר מָר: יָכוֹל עַל שָׁלֹשׁ טְומָאוֹת הַלָּלוּ יְהֵא שָׂעִיר מְכַפֵּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִטֻּמְאוֹת״ – וְלֹא כׇּל טוּמְאוֹת; מָה מָצִינוּ שֶׁחָלַק הַכָּתוּב מִכְּלָל כׇּל הַטְּומָאוֹת – בְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו; אַף כָּאן – בְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. amar mar: yakhol al chaloch temaot halalou yehé sair mekhapér? talmoud lomar: "mitoumot" – velo kol toumot; ma matsinou che'halak hakatouv mikelal kol hatemaot – betoumat mikdach vekadacha; af kan – betoumat mikdach vekadacha. divré rabi yeouda.
6. מַאי חָלַק? דְּמַיְיתֵי בְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד. אֵימָא עֲבוֹדָה זָרָה, וּמַאי חָלַק – ma 'halak? demayté beole veoréd. éma avoda zara, ouma 'halak –
7. (סִימַן: עֲבוֹדָה זָרָה, יוֹלֶדֶת, מְצוֹרָע, נָזִיר וְכוּ׳) (siman: avoda zara, yoledet, metsora, nazir vekhou')
8. דְּמַיְיתֵי שְׂעִירָה וְלֹא כִּשְׂבָּה! demayté seira velo kisba!
9. אָמַר רַב כָּהֲנָא: אֲנַן חָלַק לְהָקֵל קָאָמְרִינַן, וְהַאי חָלַק לְהַחְמִיר הוּא. amar rav kahana: anan 'halak lehakél kaamrinan, veha 'halak leha'hmir hou.
10. אֵימָא יוֹלֶדֶת – דְּחָלַק, דְּמַיְיתָא עוֹלֶה וְיוֹרֵד! אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָא: ״לְכׇל חַטֹּאתָם״ – וְלֹא לְכׇל טוּמְאֹתָם. éma yoledet – de'halak, demayta ole veoréd! amar rav hochaya: "lekhol 'hatotam" – velo lekhol toumotam.
11. וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי דְּאָמַר יוֹלֶדֶת נָמֵי חוֹטֵאת הִיא, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? רַבִּי שִׁמְעוֹן לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: מִמְּקוֹמוֹ הוּא מוּכְרָע. oulrabi chimon ben yo'ha deamar yoledet namé 'hotét hi, ma ika lemémar? rabi chimon letaméh, deamar: mimekomo hou moukhra.
12. אֵימָא מְצוֹרָע! אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָא: ״לְכׇל חַטֹּאתָם״ – וְלֹא לְכׇל טוּמְאֹתָם. éma metsora! amar rav hochaya: "lekhol 'hatotam" – velo lekhol toumotam.
13. וּלְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, דְּאָמַר: עַל שִׁבְעָה דְּבָרִים נְגָעִים בָּאִין – מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? הָתָם נִגְעֵיהּ דְּאִכַּפַּר לֵיהּ, וְקׇרְבָּן לְאִישְׁתְּרוֹיֵי בַּקָּהָל. oulrabi chemouél bar na'hmani, deamar: al chiva devarim negaim bain – ma ika lemémar? hatam nigéh deikapar léh, vekorban leichteroyé bakahal.
14. וְאֵימָא נָזִיר טָמֵא – דְּחָלַק, דְּמַיְיתֵי תּוֹרִים וּבְנֵי יוֹנָה! אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָא: ״לְכׇל חַטֹּאתָם״ – וְלֹא לְכׇל טוּמְאֹתָם. veéma nazir tamé – de'halak, demayté torim ouvné yona! amar rav hochaya: "lekhol 'hatotam" – velo lekhol toumotam.
15. וּלְרַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר, דְּאָמַר נָזִיר נָמֵי חוֹטֵא הוּא, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? סָבַר לַהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר: מִמְּקוֹמוֹ הוּא מוּכְרָע. oulrabi elazar hakapar, deamar nazir namé 'hoté hou, ma ika lemémar? savar lah kerabi chimon, deamar: mimekomo hou moukhra.
16. אָמַר מָר, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִמְּקוֹמוֹ הוּא מוּכְרָע; הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ מִטֻּמְאוֹת״ – מִטּוּמְאָתוֹ שֶׁל קוֹדֶשׁ כּוּ׳. שַׁפִּיר קָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן! וְרַבִּי יְהוּדָה אָמַר לָךְ: הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ – כִּי הֵיכִי דְּעָבֵיד לִפְנַי וְלִפְנִים, הָכִי נַעֲבֵיד בַּהֵיכָל. amar mar, rabi chimon omér: mimekomo hou moukhra; haré hou omér: "vekhiper al hakodech mitoumot" – mitoumato chel kodech kou'. chapir kaamar rabi chimon! verabi yeouda amar lakh: haou mibeé léh – ki hékhi deavéd lifna velifnim, hakhi naavéd bahékhal.
17. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן – הַהוּא מִ״וְּכֵן יַעֲשֶׂה״ נָפְקָא. וְרַבִּי יְהוּדָה – אִי מֵהַהִיא, הֲוָה אָמֵינָא נַיְתֵי פַּר וְשָׂעִיר אַחֲרִינֵי וְנַעֲבֵיד; קָא מַשְׁמַע לַן. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, ״וְכֵן יַעֲשֶׂה לְאֹהֶל מוֹעֵד״ – מִינֵּיהּ מַשְׁמַע. verabi chimon – haou mi"oukhén yaase" nafka. verabi yeouda – i méhahi, hava aména nayté par vesair a'hariné venaavéd; ka machma lan. verabi chimon, "vekhén yaase leohel moéd" – minéh machma.
18. אָמַר מָר: יָכוֹל עַל כׇּל טוּמְאוֹת שֶׁבַּקּוֹדֶשׁ יְהֵא שָׂעִיר זֶה מְכַפֵּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִפִּשְׁעֵיהֶם לְכׇל חַטֹּאתָם וְגוֹ׳״. מַאי נִיהוּ – יֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וְיֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף; הַאי בַּר קׇרְבָּן הוּא! amar mar: yakhol al kol toumot chebakodech yehé sair ze mekhapér? talmoud lomar: "mipichéhem lekhol 'hatotam vego'". ma niou – yéch bah yedia bate'hila veyéch bah yedia basof; ha bar korban hou!
19. לָא צְרִיכָא, דְּאִתְיְדַע לֵיהּ סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: אַדְּמַיְיתֵי la tserikha, deityeda léh samoukh lichkiat ha'hama. salka datakh aména: ademayté

Daf 8b

1. נִיתְלֵי לֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן. nitlé léh, ka machma lan.
2. אָמַר מָר: מִנַּיִן שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וְאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף שֶׁשָּׂעִיר זֶה תּוֹלֶה? מִנַּיִן?! מַאי קָא קַשְׁיָא לֵיהּ? amar mar: minayin cheyéch bah yedia bate'hila veén bah yedia basof chesair ze tole? minayin?! ma ka kachya léh?
3. הָכִי קָא קַשְׁיָא לֵיהּ: הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ חֲטָאִים דּוּמְיָא דִּפְשָׁעִים – מָה פְּשָׁעִים דְּלָאו בְּנֵי קׇרְבָּן, אַף חַטָּאִים נָמֵי דְּלָאו בְּנֵי קׇרְבָּן; אֵימָא: מָה פְּשָׁעִים דְּלָאו בְּנֵי קׇרְבָּן לְעוֹלָם, אַף חַטָּאִים דְּלָאו בְּנֵי קׇרְבָּן לְעוֹלָם; וּמַאי נִינְהוּ – אִין בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וְיֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף; אֲבָל יֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וְאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף, כֵּיוָן דְּכִי מִתְיְדַע לֵיהּ בַּר קׇרְבָּן הוּא – אֵימָא לָא לִיתְלֵי! hakhi ka kachya léh: hachta deamrate 'hataim doumya difchaim – ma pechaim dela bené korban, af 'hataim namé dela bené korban; éma: ma pechaim dela bené korban leolam, af 'hataim dela bené korban leolam; ouma ninou – in bah yedia bate'hila veyéch bah yedia basof; aval yéch bah yedia bate'hila veén bah yedia basof, kévan dekhi mityeda léh bar korban hou – éma la litlé!
4. וְכִי תֵימָא: אֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וְיֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף – שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר; vekhi téma: én bah yedia bate'hila veyéch bah yedia basof – sair hanaase ba'houts veom hakipourim mekhapér;
5. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא נֵיפוֹךְ מֵיפָךְ, אָמַר קְרָא ״לְכׇל חַטֹּאתָם״ – מִכְּלָל דִּבְנֵי חַטָּאוֹת נִינְהוּ. salka datakh aména néfokh méfakh, amar kera "lekhol 'hatotam" – mikelal divné 'hataot ninou.
6. וְנִתְכַּפַּר [וּנְכַפַּר] כַּפָּרָה גְּמוּרָה! אִי כְּתִיב ״מֵחַטֹּאתָם״ – כִּדְקָא אָמְרַתְּ, הַשְׁתָּא דִּכְתִיב ״לְכׇל חַטֹּאתָם״ – לְהָנָךְ דְּאָתוּ לִכְלַל חַטָּאת. venitkapar [ounkhapar] kapara gemoura! i ketiv "mé'hatotam" – kidka amrate, hachta dikhtiv "lekhol 'hatotam" – lehanakh deatou likhlal 'hatat.
7. וְכִי מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מְכַפֵּר, לָמָּה תּוֹלֶה? אָמַר רַבִּי זֵירָא: לוֹמַר שֶׁאִם מֵת – מֵת בְּלֹא עָוֹן. אָמַר לֵיהּ רָבָא: אִם מֵת – מִיתָה מְמָרֶקֶת! אֶלָּא אָמַר רָבָא: לְהָגֵן עָלָיו מִן הַיִּסּוּרִין. vekhi méa'har cheéno mekhapér, lama tole? amar rabi zéra: lomar cheim mét – mét belo aon. amar léh rava: im mét – mita memareket! ela amar rava: lehagén ala min hayisourin.
8. אֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וְיֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף – שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר כּוּ׳. én bah yedia bate'hila veyéch bah yedia basof – sair hanaase ba'houts veom hakipourim mekhapér kou'.
9. מִכְּדֵי אִיתַּקּוֹשֵׁי אִיתַּקּוּשׁ לַהֲדָדֵי, וּנְכַפַּר פְּנִימִי אַדִּידֵיהּ וְאַדְּחִיצוֹן – וְנָפְקָא מִינַּהּ לְהֵיכָא דְּלָא עֲבַד חִיצוֹן! אָמַר קְרָא: ״אַחַת״ – כַּפָּרָה אַחַת מְכַפֵּר, וְאֵינוֹ מְכַפֵּר שְׁתֵּי כַּפָּרוֹת. mikedé itakoché itakouch lahadadé, ounkhapar penimi adidéh veade'hitson – venafka minah lehékha dela avad 'hitson! amar kera: "a'hat" – kapara a'hat mekhapér, veéno mekhapér cheté kaparot.
10. וּנְכַפַּר חִיצוֹן אַדִּידֵיהּ, וְאַמַּאי דְּעָבֵיד פְּנִימִי – נָפְקָא מִינַּהּ לְטוּמְאָה דְּאֵירְעָה בֵּין זֶה לְזֶה! אָמַר קְרָא: ״אַחַת בַּשָּׁנָה״ – כַּפָּרָה זוֹ לֹא תְּהֵא ounkhapar 'hitson adidéh, veama deavéd penimi – nafka minah letouma deéra bén ze leze! amar kera: "a'hat bachana" – kapara zo lo tehé

Daf 9a

1. אֶלָּא אַחַת בַּשָּׁנָה. ela a'hat bachana.
2. וּלְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל דְּאָמַר אֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וְיֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף בַּר קׇרְבָּן הוּא, שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ אַמַּאי מְכַפֵּר? עַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף. oulrabi yichmaél deamar én bah yedia bate'hila veyéch bah yedia basof bar korban hou, sair hanaase ba'houts ama mekhapér? al cheén bah yedia lo bate'hila velo basof.
3. הַאי שְׂעִירֵי הָרְגָלִים וּשְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים מְכַפְּרִין! סָבַר לַהּ כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: כׇּל הַשְּׂעִירִים כַּפָּרָתָן שָׁוָה – עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. ha seiré hargalim ousiré raché 'hodachim mekhaperin! savar lah kerabi méir, deamar: kol haseirim kaparatan chava – al toumat mikdach vekadacha.
4. אֶלָּא לְמַאי הִלְכְתָא אִיתַּקַּשׁ חִיצוֹן לִפְנִימִי? מָה פְּנִימִי אֵינוֹ מְכַפֵּר בִּשְׁאָר עֲבֵירוֹת, אַף חִיצוֹן אֵינוֹ מְכַפֵּר בִּשְׁאָר עֲבֵירוֹת. ela lema hilkheta itakach 'hitson lifnimi? ma penimi éno mekhapér bichar avérot, af 'hitson éno mekhapér bichar avérot.
5. עַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף, שְׂעִירֵי רְגָלִים וּשְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים מְכַפְּרִין. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. al cheén bah yedia bate'hila velo basof, seiré regalim ousiré raché 'hodachim mekhaperin. divré rabi yeouda.
6. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? אָמַר קְרָא: ״וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַה׳״ – חֵטְא שֶׁאֵין מַכִּיר בּוֹ אֶלָּא ה׳, יְהֵא שָׂעִיר זֶה מְכַפֵּר. amar rav yeouda amar chemouél: ma tama derabi yeouda? amar kera: "ousir izim e'had le'hatat la'" – 'hét cheén makir bo ela h', yehé sair ze mekhapér.
7. וְהַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרֵישׁ לָקִישׁ – דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מָה נִשְׁתַּנָּה שָׂעִיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״לַה׳״? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שָׂעִיר זֶה יְהֵא כַּפָּרָה עַל שֶׁמִּיעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ. veha mibeé léh lekhidréch lakich – deamar réch lakich: ma nichtana sair chel roch 'hodech cheneemar bo "la'"? amar hakadoch baroukh hou: sair ze yehé kapara al chemiatti et hayaré'ha.
8. אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא ״עַל ה׳״; מַאי ״לַה׳״? לִכְדַאֲמַרַן. im kén, léma kera "al h'"; ma "la'"? likhdaamaran.
9. וְאֵימָא כּוּלֵּיהּ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא! אִם כֵּן, נֵימָא קְרָא: ״חַטָּאת ה׳״; מַאי ״לַה׳״? שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ תַּרְתֵּי. veéma kouléh lehakhi hou daata! im kén, néma kera: "'hatat h'"; ma "la'"? chamate minah tarté.
10. וּנְכַפַּר נָמֵי אֲפִילּוּ בִּשְׁאָר עֲבֵירוֹת! תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: הוֹאִיל וְזֶה בָּא בִּזְמַן קָבוּעַ וְזֶה בָּא בִּזְמַן קָבוּעַ; מָה זֶה אֵינוֹ מְכַפֵּר אֶלָּא עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, אַף זֶה אֵינוֹ מְכַפֵּר אֶלָּא עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. ounkhapar namé afilou bichar avérot! tana devé rabi yichmaél: hoil veze ba bizman kavoua veze ba bizman kavoua; ma ze éno mekhapér ela al toumat mikdach vekadacha, af ze éno mekhapér ela al toumat mikdach vekadacha.
11. אַשְׁכְּחַן שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים, שְׂעִירֵי הָרְגָלִים מְנָלַן? וְכִי תֵּימָא הָא נָמֵי כִּדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: אִי מִדְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ – שֶׁכֵּן תָּדִיר, אִי מִדְּיוֹם הַכִּפּוּרִים – שֶׁכֵּן מְרוּבָּה כַּפָּרָתוֹ! וְכִי תֵּימָא achke'han seiré raché 'hodachim, seiré hargalim menalan? vekhi téma ha namé kidtana devé rabi yichmaél, ika lemifrakh: i mideroch 'hodech – chekén tadir, i mideom hakipourim – chekén merouba kaparato! vekhi téma

Daf 9b

1. הָא גָּמְרִינַן רֹאשׁ חֹדֶשׁ מִדְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְלָא פָּרְכִינַן; הָתָם – כַּפָּרָה מִיכְתָּב כְּתִיבָא, גַּלּוֹיֵי מִילְּתָא בְּעָלְמָא הוּא; אֲבָל הָכָא – אִיכָּא לְמֵימַר כּוּלַּהּ מִילְּתָא לָא גָּמְרִינַן! ha gamrinan roch 'hodech mideom hakipourim vela parkhinan; hatam – kapara mikhtav ketiva, galoyé mileta bealma hou; aval hakha – ika lemémar koulah mileta la gamrinan!
2. אֶלָּא כִּדְאָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: ״שְׂעִיר״–״וּשְׂעִיר״; הָכָא נָמֵי ״שְׂעִיר״–״וּשְׂעִיר״, וְאִיתַּקּוּשׁ שְׂעִירֵי רְגָלִים לִשְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים; מַה שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים אֵינָן מְכַפְּרִין אֶלָּא עַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף, אַף שְׂעִירֵי הָרְגָלִים אֵינָן מְכַפְּרִין אֶלָּא עַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף. ela kidamar rabi 'hama berabi 'hanina: "seir"–"ousir"; hakha namé "seir"–"ousir", veitakouch seiré regalim lisiré raché 'hodachim; ma seiré raché 'hodachim énan mekhaperin ela al cheén bah yedia lo bate'hila velo basof, af seiré hargalim énan mekhaperin ela al cheén bah yedia lo bate'hila velo basof.
3. אִיבַּעְיָא לְהוּ: כִּי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה עַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף – הָנֵי מִילֵּי בְּחֵטְא שֶׁאֵין סוֹפוֹ לִיוָּדַע, אֲבָל חֵטְא שֶׁסּוֹפוֹ לִיוָּדַע – כְּמִי שֶׁיֵּשׁ יְדִיעָה בַּסּוֹף דָּמֵי, וְשָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר; אוֹ דִלְמָא אֲפִילּוּ חֵטְא שֶׁסּוֹפוֹ לִיוָּדַע – הַשְׁתָּא מִיהָא, חֵטְא שֶׁאֵין מַכִּיר בּוֹ אֶלָּא ה׳ קָרֵינָא בֵּיהּ? ibaya leou: ki amar rabi yeouda al cheén bah yedia lo bate'hila velo basof – hané milé be'hét cheén sofo livada, aval 'hét chesofo livada – kemi cheyéch yedia basof damé, vesair hanaase ba'houts veom hakipourim mekhapér; o dilma afilou 'hét chesofo livada – hachta miha, 'hét cheén makir bo ela h' karéna béh?
4. תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: עַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף, וְחֵטְא שֶׁסּוֹפוֹ לִיוָּדַע – שְׂעִירֵי הָרְגָלִים וּשְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים מְכַפְּרִים. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. ta chema, detanya: al cheén bah yedia lo bate'hila velo basof, ve'hét chesofo livada – seiré hargalim ousiré raché 'hodachim mekhaperim. divré rabi yeouda.
5. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׂעִירֵי הָרְגָלִים מְכַפְּרִין, אֲבָל לֹא שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְכוּ׳. rabi chimon omér: seiré hargalim mekhaperin, aval lo seiré raché 'hodachim vekhou'.
6. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? אָמַר קְרָא: ״וְאֹתָהּ נָתַן לָכֶם לָשֵׂאת אֶת עֲוֹן הָעֵדָה״, וְהַאי קְרָא בְּשָׂעִיר דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ כְּתִיב; וְיָלֵיף ״עָוֹן״–״עָוֹן״ מִצִּיץ – נֶאֱמַר כָּאן ״עֲוֹן״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״עֲוֹן״; מָה לְהַלָּן טוּמְאַת בָּשָׂר, אַף כָּאן טוּמְאַת בָּשָׂר. amar rabi elazar amar rabi ochaya: ma taméh derabi chimon? amar kera: "veotah natan lakhem lasét et aon haéda", veha kera besair deroch 'hodech ketiv; veyaléf "aon"–"aon" mitsits – neemar kan "aon", veneemar lehalan "aon"; ma lehalan toumat basar, af kan toumat basar.
7. אִי מָה לְהַלָּן עוֹלִין, אַף כָּאן עוֹלִין?! ״עֲוֹן הָעֵדָה״ כְּתִיב. i ma lehalan olin, af kan olin?! "aon haéda" ketiv.
8. מִכְּדֵי מִיגְמָר גָּמְרִי מֵהֲדָדֵי; נְכַפַּר דְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אַדִּידֵיהּ וְאַדְּצִיץ – נָפְקָא מִינַּהּ לְהֵיכָא דְּנִשְׁבַּר הַצִּיץ! אָמַר קְרָא: ״עֲוֹן״ – עָוֹן אֶחָד הוּא נוֹשֵׂא, וְאֵין נוֹשֵׂא שְׁנֵי עֲוֹנוֹת. mikedé migmar gamri méhadadé; nekhapar deroch 'hodech adidéh veadetsits – nafka minah lehékha denichbar hatsits! amar kera: "aon" – aon e'had hou nosé, veén nosé chené aonot.
9. וּנְכַפַּר צִיץ אַדִּידֵיהּ וְאַדְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ – נָפְקָא מִינַּהּ לְטוּמְאָה דְּאֵירְעָה בֵּין זֶה לְזֶה! אָמַר קְרָא: ״אוֹתָהּ״ – אוֹתָהּ נוֹשֵׂא עָוֹן, וְאֵין אַחֶרֶת נוֹשֵׂא עָוֹן. ounkhapar tsits adidéh veaderoch 'hodech – nafka minah letouma deéra bén ze leze! amar kera: "otah" – otah nosé aon, veén a'heret nosé aon.
10. רַב אָשֵׁי אָמַר: כְּתִיב הָכָא ״עֲוֹן הָעֵדָה״ – עֵדָה וְלֹא קָדָשִׁים, וְהָתָם כְּתִיב ״עֲוֹן הַקֳּדָשִׁים״ – קָדָשִׁים וְלֹא עֵדָה. rav aché amar: ketiv hakha "aon haéda" – éda velo kadachim, vehatam ketiv "aon hakodachim" – kadachim velo éda.
11. אַשְׁכְּחַן שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים דִּמְכַפְּרִי עַל טָהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא; שְׂעִירֵי רְגָלִים דִּמְכַפְּרִי עַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף – מְנָלַן? achke'han seiré raché 'hodachim dimkhaperi al taor cheakhal et hatamé; seiré regalim dimkhaperi al cheén bah yedia lo bate'hila velo basof – menalan?
12. כִּדְאָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: ״שְׂעִיר״–״וּשְׂעִיר״, הָכָא נָמֵי ״שְׂעִיר״–״וּשְׂעִיר״, kidamar rabi 'hama berabi 'hanina: "seir"–"ousir", hakha namé "seir"–"ousir",

Daf 10a

1. וְאִיתַּקּוּשׁ שְׂעִירֵי הָרְגָלִים לִשְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים; מָה שָׂעִיר דְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ בְּמִילְּתָא דְּקוֹדֶשׁ מְכַפְּרִי, אַף שְׂעִירֵי רְגָלִים בְּמִילְּתָא דְּקוֹדֶשׁ מְכַפְּרִי. veitakouch seiré hargalim lisiré raché 'hodachim; ma sair deroch 'hodech bemileta dekodech mekhaperi, af seiré regalim bemileta dekodech mekhaperi.
2. וְכִי תֵּימָא נִיכַפְּרוּ אַדְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ – הָא אָמְרִינַן: ״אוֹתָהּ״ – אוֹתָהּ נוֹשֵׂא עָוֹן, וְאֵין אַחֵר נוֹשֵׂא עָוֹן. vekhi téma nikhaperou aderoch 'hodech – ha amrinan: "otah" – otah nosé aon, veén a'hér nosé aon.
3. וְכִי תֵּימָא נִיכַפְּרוּ אַדְּיוֹם הַכִּפּוּרִים – הָא אָמְרִינַן: ״אַחַת בַּשָּׁנָה״ – כַּפָּרָה זוֹ לֹא תְּהֵא אֶלָּא אַחַת בַּשָּׁנָה. vekhi téma nikhaperou adeom hakipourim – ha amrinan: "a'hat bachana" – kapara zo lo tehé ela a'hat bachana.
4. אַמַּאי מְכַפְּרִי? ama mekhaperi?
5. אִי עַל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וְיֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף – הַאי בַּר קׇרְבָּן הוּא! אִי עַל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וְאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף – הַאי שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים וְיוֹם הַכִּפּוּרִים תּוֹלֶה! אִי עַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה אֲבָל יֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף – הַאי שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר! i al cheyéch bah yedia bate'hila veyéch bah yedia basof – ha bar korban hou! i al cheyéch bah yedia bate'hila veén bah yedia basof – ha sair hanaase bifnim veom hakipourim tole! i al cheén bah yedia bate'hila aval yéch bah yedia basof – ha sair hanaase ba'houts veom hakipourim mekhapér!
6. עַל כׇּרְחָךְ, אֵינוֹ מְכַפֵּר אֶלָּא עַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף. al kor'hakh, éno mekhapér ela al cheén bah yedia lo bate'hila velo basof.
7. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כׇּל הַשְּׂעִירִים כַּפָּרָתָן שָׁוָה כּוּ׳. rabi méir omér: kol haseirim kaparatan chava kou'.
8. אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר רַבִּי חֲנִינָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי מֵאִיר? אָמַר קְרָא ״שְׂעִיר״–״וּשְׂעִיר״, הוּקְּשׁוּ כׇּל הַשְּׂעִירִים זֶה לָזֶה – וָי״ו מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן. amar rabi 'hama bar rabi 'hanina: ma tama derabi méir? amar kera "seir"–"ousir", houkechou kol haseirim ze laze – va"v mosif al inyan richon.
9. קָסָלְקָא דַּעְתָּךְ כֹּל חַד וְחַד מֵחַבְרֵיהּ גָּמַר?! וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ לְמֵידִין לָמֵד מִלָּמֵד, חוּץ מִקֳּדָשִׁים שֶׁאֵין לְמֵידִין לָמֵד מִלָּמֵד! kasalka datakh kol 'had ve'had mé'havréh gamar?! vehaamar rabi yo'hanan: kol hatora koulah lemédin laméd milaméd, 'houts mikodachim cheén lemédin laméd milaméd!
10. הָא לָא קַשְׁיָא, כּוּלְּהוּ מִקַּמָּא גָּמְרִי. ha la kachya, kouleou mikama gamri.
11. תִּינַח כֹּל דִּכְתִב בֵּיהּ ״וּשְׂעִיר״, עֲצֶרֶת וְיוֹם הַכִּפּוּרִים דְּלָא כְּתִב בֵּיהּ ״וּשְׂעִיר״ – מְנָלַן? tina'h kol dikhtiv béh "ousir", atseret veom hakipourim dela ketiv béh "ousir" – menalan?
12. אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹנָה, אָמַר קְרָא: ״אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַה׳ בְּמוֹעֲדֵיכֶם״ – הוּקְּשׁוּ כׇּל הַמּוֹעֲדִים כּוּלָּן זֶה לָזֶה. וְהָא רֹאשׁ חֹדֶשׁ לָאו מוֹעֵד הוּא! ela amar rabi yona, amar kera: "éle taasou la' bemoadékhem" – houkechou kol hamoadim koulan ze laze. veha roch 'hodech la moéd hou!
13. אִיבְרָא, רֹאשׁ חֹדֶשׁ נָמֵי אִיקְּרִי מוֹעֵד, כִּדְאָמַר אַבָּיֵי – דְּאָמַר אַבָּיֵי: תַּמּוּז דְּהַהִיא שַׁתָּא מַלּוֹיֵי מַלְּיוּהּוֹ, דִּכְתִיב: ״קָרָא עָלַי מוֹעֵד לִשְׁבֹּר בַּחוּרָי״. ivra, roch 'hodech namé ikeri moéd, kidamar abayé – deamar abayé: tamouz dehahi chata maloyé maleouho, dikhtiv: "kara ala moéd lichbor ba'houra".
14. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּמוֹדֶה רַבִּי מֵאִיר בְּשָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים, שֶׁהוּא אֵינוֹ מְכַפֵּר כַּפָּרָתָן, וְהֵן אֵינָן מְכַפְּרִין כַּפָּרָתוֹ. amar rabi yo'hanan: oumode rabi méir besair hanaase bifnim, cheou éno mekhapér kaparatan, vehén énan mekhaperin kaparato.
15. הוּא אֵינוֹ מְכַפֵּר כַּפָּרָתָן – כַּפָּרָה אַחַת מְכַפֵּר, וְאֵינוֹ מְכַפֵּר שְׁתֵּי כַּפָּרוֹת. הֵן אֵינָן מְכַפְּרִין כַּפָּרָתוֹ – אָמַר קְרָא ״אַחַת בַּשָּׁנָה״, כַּפָּרָה זוֹ לֹא תְּהֵא אֶלָּא אַחַת בַּשָּׁנָה. hou éno mekhapér kaparatan – kapara a'hat mekhapér, veéno mekhapér cheté kaparot. hén énan mekhaperin kaparato – amar kera "a'hat bachana", kapara zo lo tehé ela a'hat bachana.
16. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: עַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף, וְעַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה אֲבָל יֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף, וְעַל טָהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא – שְׂעִירֵי הָרְגָלִים וּשְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ מְכַפְּרִין. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. tanya namé hakhi: al cheén bah yedia lo bate'hila velo basof, veal cheén bah yedia bate'hila aval yéch bah yedia basof, veal taor cheakhal et hatamé – seiré hargalim ousiré raché 'hodachim vesair hanaase ba'houts mekhaperin. divré rabi méir.
17. וְאִילּוּ שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים שַׁיְּירֵהּ, (וכפרתן) [וְכַפָּרָתוֹ] נָמֵי שַׁיְּירַהּ. veilou sair hanaase bifnim chayeréh, (vkhfrtn) [vekhaparato] namé chayerah.
18. הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים מְכַפְּרִין עַל טָהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא כּוּ׳. haya rabi chimon omér: seiré raché 'hodachim mekhaperin al taor cheakhal et hatamé kou'.
19. בִּשְׁלָמָא דְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים לָא מְכַפְּרִי אַדִּרְגָלִים, דְּאָמַר קְרָא: ״עֲוֹן״ – עָוֹן אֶחָד הוּא נוֹשֵׂא, וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא שְׁנֵי עֲוֹנוֹת. אֶלָּא דִּרְגָלִים נִיכַפְּרוּ אַדְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים! אָמַר קְרָא: ״אוֹתָהּ״ – אוֹתָהּ נוֹשֵׂא עָוֹן, וְאֵין אַחֵר נוֹשֵׂא עָוֹן. bichlama deraché 'hodachim la mekhaperi adirgalim, deamar kera: "aon" – aon e'had hou nosé, veéno nosé chené aonot. ela dirgalim nikhaperou aderaché 'hodachim! amar kera: "otah" – otah nosé aon, veén a'hér nosé aon.
20. בִּשְׁלָמָא דִּרְגָלִים לָא מְכַפְּרִין אַדְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, דְּאָמַר קְרָא ״אַחַת בַּשָּׁנָה״ – כַּפָּרָה זוֹ לֹא תְּהֵא אֶלָּא אַחַת בַּשָּׁנָה. אֶלָּא דְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נִיכַפְּרוּ אַדִּרְגָלִים! אָמַר קְרָא ״אַחַת״ – כַּפָּרָה אַחַת מְכַפֵּר, וְאֵינוֹ מְכַפֵּר שְׁתֵּי כַּפָּרוֹת. bichlama dirgalim la mekhaperin adeom hakipourim, deamar kera "a'hat bachana" – kapara zo lo tehé ela a'hat bachana. ela deom hakipourim nikhaperou adirgalim! amar kera "a'hat" – kapara a'hat mekhapér, veéno mekhapér cheté kaparot.
21. וְהָא כִּי כְּתִיב ״אַחַת״ – בְּשָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים הוּא דִּכְתִיב! אָמַר קְרָא: ״מִלְּבַד veha ki ketiv "a'hat" – besair hanaase bifnim hou dikhtiv! amar kera: "milevad

Daf 10b

1. חַטַּאת הַכִּפּוּרִים״, וְאִיתַּקּוּשׁ חִיצוֹן לִפְנִימִי. 'hatat hakipourim", veitakouch 'hitson lifnimi.
2. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ כּוּ׳. rabi chimon ben yeouda omér michemo kou'.
3. מַאי שְׁנָא דְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים דְּלָא מְכַפְּרִי אַדִּרְגָלִים – דְּאָמַר קְרָא ״עֲוֹן״, עָוֹן אֶחָד הוּא נוֹשֵׂא וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא שְׁנֵי עֲוֹנוֹת; דִּרְגָלִים נָמֵי לָא נִיכַפְּרוּ אַדְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים – דְּאָמַר קְרָא ״אוֹתָהּ״, אוֹתָהּ הוּא נוֹשֵׂא עָוֹן וְאֵין אַחֵר נוֹשֵׂא עָוֹן! ״אוֹתָהּ״ לֹא מַשְׁמַע לֵיהּ. ma chena deraché 'hodachim dela mekhaperi adirgalim – deamar kera "aon", aon e'had hou nosé veéno nosé chené aonot; dirgalim namé la nikhaperou aderaché 'hodachim – deamar kera "otah", otah hou nosé aon veén a'hér nosé aon! "otah" lo machma léh.
4. מַאי שְׁנָא דִּרְגָלִים דְּלָא מְכַפְּרִי אַדְּיוֹם הַכִּפּוּרִים – דְּאָמַר קְרָא ״אַחַת בַּשָּׁנָה״, כַּפָּרָה זוֹ לֹא תְּהֵא אֶלָּא אַחַת בַּשָּׁנָה; אִי הָכִי, דְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נָמֵי לָא נִיכַפְּרוּ אַדִּרְגָלִים – ״אַחַת״ כְּתִיב, כַּפָּרָה אַחַת מְכַפֵּר וְאֵינוֹ מְכַפֵּר שְׁתֵּי כַּפָּרוֹת! ״אַחַת״ לָא מַשְׁמַע לֵיהּ. ma chena dirgalim dela mekhaperi adeom hakipourim – deamar kera "a'hat bachana", kapara zo lo tehé ela a'hat bachana; i hakhi, deom hakipourim namé la nikhaperou adirgalim – "a'hat" ketiv, kapara a'hat mekhapér veéno mekhapér cheté kaparot! "a'hat" la machma léh.
5. אַמַּאי? דְּכִי כְּתִיב ״אַחַת״ – בְּשָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים כְּתִיב. אִי הָכִי, דִּרְגָלִים נָמֵי נְכַפְּרוּ אַדְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, דְּכִי כְּתִיב ״אַחַת״ – בְּשָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים כְּתִיב! ama? dekhi ketiv "a'hat" – besair hanaase bifnim ketiv. i hakhi, dirgalim namé nekhaperou adeom hakipourim, dekhi ketiv "a'hat" – besair hanaase bifnim ketiv!
6. לְעוֹלָם ״אַחַת״ מַשְׁמַע לֵיהּ; וְשָׁאנֵי הָכָא, דְּאָמַר קְרָא: ״וְכִפֶּר אַהֲרֹן עַל קַרְנֹתָיו אַחַת בַּשָּׁנָה״ – קַרְנוֹתָיו דְּמִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי הוּא דְּכַפָּרָה אַחַת מְכַפֵּר וְאֵינוֹ מְכַפֵּר שְׁתֵּי כַּפָּרוֹת, הָא דְּחִיצוֹן אֲפִילּוּ שְׁתֵּי כַּפָּרוֹת. leolam "a'hat" machma léh; vechané hakha, deamar kera: "vekhiper aharon al karnota a'hat bachana" – karnota demizbé'ha hapenimi hou dekhapara a'hat mekhapér veéno mekhapér cheté kaparot, ha de'hitson afilou cheté kaparot.
7. אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תְּמִידִין שֶׁלֹּא הוּצְרְכוּ לַצִּבּוּר, נִפְדִּין תְּמִימִים. amar oula amar rabi yo'hanan: temidin chelo houtsrekhou latsibour, nifdin temimim.
8. יָתֵיב רַבָּה וְקָאָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא. אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא: מַאן צָיֵית לָךְ וּלְרַבִּי יוֹחָנָן רַבָּךְ? וְכִי קְדוּשָּׁה שֶׁבָּהֶן לְהֵיכָן הָלְכָה? yatév raba vekaamar lah leha chemata. amar léh rav 'hisda: man tsayét lakh oulrabi yo'hanan rabakh? vekhi kedoucha chebahen lehékhan halkha?
9. אֲמַר לֵיהּ: אַתְּ לָא תִּסְבְּרַהּ דְּלָא אָמְרִינַן ״קְדוּשָּׁה שֶׁבָּהֶן לְהֵיכָן הָלְכָה״?! וְהָתְנַן: מוֹתַר הַקְּטוֹרֶת, מָה הָיוּ עוֹשִׂין בָּהּ? מַפְרִישִׁין מִמֶּנָּה שְׂכַר הָאוּמָּנִין, וּמְחַלְּלִין אוֹתָהּ עַל מְעוֹת הָאוּמָּנִין, וְנוֹתְנִין אוֹתָהּ לָאוּמָּנִין בִּשְׂכָרָן, וְחוֹזְרִין וְלוֹקְחִין אוֹתָהּ מִתְּרוּמָה חֲדָשָׁה. amar léh: ate la tisberah dela amrinan "kedoucha chebahen lehékhan halkha"?! vehatnan: motar haketoret, ma haou osin bah? mafrichin mimena sekhar haoumanin, oum'halelin otah al meot haoumanin, venotnin otah laoumanin biskharan, ve'hozrin velok'hin otah miterouma 'hadacha.
10. וְאַמַּאי? נֵימָא: ״קְדוּשָּׁה שֶׁבָּהֶן לְהֵיכָן הָלְכָה״! veama? néma: "kedoucha chebahen lehékhan halkha"!
11. אֲמַר לֵיהּ: קְטוֹרֶת קָאָמְרַתְּ? שָׁאנֵי קְטוֹרֶת, amar léh: ketoret kaamrate? chané ketoret,

Daf 11a

1. דִּקְדוּשַּׁת דָּמִים הוּא. dikdouchat damim hou.
2. אֶלָּא מֵעַתָּה, לֹא תִּפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם! אַלְּמָה תַּנְיָא: נְתָנָהּ בְּמַכְתֶּשֶׁת – נִפְסֶלֶת בִּטְבוּל יוֹם? ela méata, lo tipasél bitvoul yom! alema tanya: netanah bemakhtechet – nifselet bitvoul yom?
3. וְכִי תֵּימָא כׇּל קְדוּשַּׁת דָּמִים מִיפַּסְלִי בִּטְבוּל יוֹם; וְהָתְנַן: הַמְּנָחוֹת, מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהוּקְדְּשׁוּ; קָדְשׁוּ בִּכְלִי – הוּכְשְׁרוּ לִיפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם וּבִמְחוּסַּר כִּפּוּרִים וּבְלִינָה. vekhi téma kol kedouchat damim mipasli bitvoul yom; vehatnan: hamena'hot, moalin bahen micheoukdechou; kadchou bikhli – houkhcherou lipasél bitvoul yom ouvim'housar kipourim ouvlina.
4. קָדְשׁוּ בִּכְלִי אִין, לֹא קָדְשׁוּ בִּכְלִי לָא! kadchou bikhli in, lo kadchou bikhli la!
5. אֶלָּא מַאי – קְדוּשַּׁת הַגּוּף הִיא?! אֶלָּא מֵעַתָּה, תִּיפָּסֵל בְּלִינָה! אַלְּמָה תְּנַן: הַקּוֹמֶץ וְהַלְּבוֹנָה וְהַקְּטוֹרֶת וּמִנְחַת כֹּהֲנִים וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשׁוּחַ וּמִנְחַת נְסָכִים – מוֹעֲלִים בָּהֶן מִשֶּׁהוּקְדְּשׁוּ, קָדְשׁוּ בִּכְלִי – הוּכְשְׁרוּ לִיפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם וּבִמְחוּסַּר כִּפּוּרִים וּבְלִינָה. ela ma – kedouchat hagouf hi?! ela méata, tipasél belina! alema tenan: hakomets vehalevona vehaketoret oumin'hat kohanim oumin'hat kohén machou'ha oumin'hat nesakhim – moalim bahen micheoukdechou, kadchou bikhli – houkhcherou lipasél bitvoul yom ouvim'housar kipourim ouvlina.
6. קָדְשׁוּ בִּכְלִי – אִין, לֹא קָדְשׁוּ בִּכְלִי – לָא. kadchou bikhli – in, lo kadchou bikhli – la.
7. אֲמַר לֵיהּ: לִינָה קָאָמְרַתְּ? שָׁאנֵי קְטוֹרֶת, הוֹאִיל וְצוּרָתָהּ בְּכׇל הַשָּׁנָה כּוּלָּהּ. amar léh: lina kaamrate? chané ketoret, hoil vetsouratah bekhol hachana koulah.
8. מִכׇּל מָקוֹם קַשְׁיָא: וְכִי קְדוּשָּׁה שֶׁבָּהֶן לְהֵיכָן הָלְכָה? אָמַר רַבָּה: לֵב בֵּית דִּין מַתְנֶה עֲלֵיהֶן; אִם הוּצְרְכוּ הוּצְרְכוּ, וְאִם לָאו יִהְיוּ לִדְמֵיהֶן. mikol makom kachya: vekhi kedoucha chebahen lehékhan halkha? amar raba: lév bét din matne aléhen; im houtsrekhou houtsrekhou, veim la yihou lidméhen.
9. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, וְהָא מָר הוּא דְּאָמַר: הִקְדִּישׁ זָכָר לְדָמָיו – קָדוֹשׁ קְדוּשַּׁת הַגּוּף! לָא קַשְׁיָא; הָא דְּאָמַר ״לִדְמֵי עוֹלָה״, הָא דְּאָמַר ״לִדְמֵי נְסָכִים״. amar léh abayé, veha mar hou deamar: hikdich zakhar ledama – kadoch kedouchat hagouf! la kachya; ha deamar "lidmé ola", ha deamar "lidmé nesakhim".
10. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: פַּר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁאָבְדוּ וְהִפְרִישׁ אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם, étivéh abayé: par vesair chel yom hakipourim cheavdou vehifrich a'hérim ta'htéhem,

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Shevuot
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)