Talmud Shevuot, Chapitre 1 (א) · Daf 2a à 7a

Daf 2a

1. מַתְנִי׳ שְׁבוּעוֹת – שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע. matni' chevouot – chetayim chehén arba.
2. יְדִיעוֹת הַטּוּמְאָה – שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע. yediot hatouma – chetayim chehén arba.
3. יְצִיאוֹת הַשַּׁבָּת – שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע. yetsiot hachabat – chetayim chehén arba.
4. מַרְאוֹת נְגָעִים – שְׁנַיִם שֶׁהֵן אַרְבָּעָה. marot negaim – chenayim chehén arbaa.
5. אֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וִידִיעָה בַּסּוֹף וְהֶעְלֵם בֵּינָתַיִם – הֲרֵי זֶה בְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד. et cheyéch bah yedia bate'hila vidia basof vehelém bénatayim – haré ze beole veoréd.
6. יֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וְאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף – שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים וְיוֹם הַכִּפּוּרִים תּוֹלֶה, עַד שֶׁיִּוָּדַע לוֹ וְיָבִיא בְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד. yéch bah yedia bate'hila veén bah yedia basof – sair hanaase bifnim veom hakipourim tole, ad cheyivada lo veyavi beole veoréd.
7. אֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה אֲבָל יֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף – שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִלְּבַד חַטַּאת הַכִּפּוּרִים״ – עַל מַה שֶּׁזֶּה מְכַפֵּר, זֶה מְכַפֵּר; מַה הַפְּנִימִי אֵין מְכַפֵּר אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יְדִיעָה, אַף הַחִיצוֹן אֵין מְכַפֵּר אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יְדִיעָה. én bah yedia bate'hila aval yéch bah yedia basof – sair hanaase ba'houts veom hakipourim mekhapér. cheneemar: "milevad 'hatat hakipourim" – al ma cheze mekhapér, ze mekhapér; ma hapenimi én mekhapér ela al davar cheyéch bah yedia, af ha'hitson én mekhapér ela al davar cheyéch bah yedia.
8. וְעַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף – שְׂעִירֵי הָרְגָלִים וּשְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים מְכַפְּרִין, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׂעִירֵי הָרְגָלִים מְכַפְּרִין, אֲבָל לֹא שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים. וְעַל מַה שְּׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים מְכַפְּרִין? veal cheén bah yedia lo bate'hila velo basof – seiré hargalim ousiré raché 'hodachim mekhaperin, divré rabi yeouda. rabi chimon omér: seiré hargalim mekhaperin, aval lo seiré raché 'hodachim. veal ma seiré raché 'hodachim mekhaperin?

Daf 2b

1. עַל הַטָּהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא. al hataor cheakhal et hatamé.
2. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל הַשְׂעִירִין כַּפָּרָתָן שָׁוָה, עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. rabi méir omér: kal hasirin kaparatan chava, al toumat mikdach vekadacha.
3. הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים מְכַפְּרִים עַל הַטָּהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא, וְשֶׁל רְגָלִים מְכַפְּרִין עַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף, וְשֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר עַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה אֲבָל יֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף. haya rabi chimon omér: seiré raché 'hodachim mekhaperim al hataor cheakhal et hatamé, vechel regalim mekhaperin al cheén bah yedia lo bate'hila velo basof, vechel yom hakipourim mekhapér al cheén bah yedia bate'hila aval yéch bah yedia basof.
4. אָמְרוּ לוֹ: מַהוּ שֶׁיִּקְרְבוּ זֶה בָּזֶה? אָמַר לָהֶן: יִקְרְבוּ. אָמְרוּ לוֹ: הוֹאִיל וְאֵין כַּפָּרָתָן שָׁוָה, הֵיאַךְ קְרֵבִין זֶה בְּזֶה? אָמַר לָהֶם: כּוּלָּן בָּאִין לְכַפֵּר עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. amrou lo: maou cheyikrevou ze baze? amar lahen: yikrevou. amrou lo: hoil veén kaparatan chava, héakh kerévin ze beze? amar lahem: koulan bain lekhapér al toumat mikdach vekadacha.
5. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים – מְכַפְּרִין עַל הַטָּהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא. מוֹסִיף עֲלֵיהֶן שֶׁל רְגָלִים – שֶׁמְּכַפְּרִין עַל טָהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא, וְעַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף. rabi chimon ben yeouda omér michemo: seiré raché 'hodachim – mekhaperin al hataor cheakhal et hatamé. mosif aléhen chel regalim – chemekhaperin al taor cheakhal et hatamé, veal cheén bah yedia lo bate'hila velo basof.
6. מוֹסִיף עֲלֵיהֶן שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים – שֶׁהֵן מְכַפְּרִין עַל הַטָּהוֹר שֶׁאָכַל אֶת הַטָּמֵא, וְעַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסּוֹף, וְעַל שֶׁאֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה אֲבָל יֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף. mosif aléhen chel yom hakipourim – chehén mekhaperin al hataor cheakhal et hatamé, veal cheén bah yedia lo bate'hila velo basof, veal cheén bah yedia bate'hila aval yéch bah yedia basof.
7. אָמְרוּ לוֹ: מַהוּ שֶׁיִּקְרְבוּ זֶה בָּזֶה? אָמַר לָהֶם: הֵן. אָמְרוּ לוֹ: אִם כֵּן, יִהְיוּ שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים קְרֵבִין בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים; אֲבָל הֵיאַךְ שֶׁל רָאשֵׁי חֳדָשִׁים קְרֵבִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים – לְכַפֵּר כַּפָּרָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלָּהּ? אָמַר לָהֶם: כּוּלָּן בָּאִין לְכַפֵּר עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. amrou lo: maou cheyikrevou ze baze? amar lahem: hén. amrou lo: im kén, yihou chel yom hakipourim kerévin beraché 'hodachim; aval héakh chel raché 'hodachim kerévin beom hakipourim – lekhapér kapara cheénah chelah? amar lahem: koulan bain lekhapér al toumat mikdach vekadacha.
8. וְעַל זְדוֹן טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו – שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפְּרִין. veal zedon toumat mikdach vekadacha – sair hanaase bifnim veom hakipourim mekhaperin.
9. עַל שְׁאָר עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה; הַקַּלּוֹת וְהַחֲמוּרוֹת, הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת, הוֹדַע וְלֹא הוֹדַע, עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, כָּרֵיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין – שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר. al chear avérot chebatora; hakalot veha'hamourot, hazedonot vehachegagot, hoda velo hoda, asé velo taase, karétot oumitot bét din – sair hamichtalé'ha mekhapér.
10. אֶחָד יִשְׂרְאֵלִים וְאֶחָד כֹּהֲנִים וְאֶחָד כֹּהֵן מָשׁוּחַ. מָה בֵּין יִשְׂרְאֵלִים לְכֹהֲנִים וּלְכֹהֵן מָשׁוּחַ? אֶלָּא שֶׁהַפָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים – עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. e'had yisreélim vee'had kohanim vee'had kohén machou'ha. ma bén yisreélim lekhohanim oulkhohén machou'ha? ela chehapar mekhapér al hakohanim – al toumat mikdach vekadacha.
11. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁדַּם הַשָּׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל, כָּךְ דַּם הַפָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים; כְּשֵׁם שֶׁוִּידּוּיוֹ שֶׁל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל, כָּךְ וִידּוּיוֹ שֶׁל פָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים. rabi chimon omér: kechém chedam hasair hanaase bifnim mekhapér al yisraél, kakh dam hapar mekhapér al hakohanim; kechém chevidouo chel sair hamichtalé'ha mekhapér al yisraél, kakh vidouo chel par mekhapér al hakohanim.
12. גְּמָ׳ מִכְּדֵי תַּנָּא מִמַּכּוֹת סָלֵיק, מַאי שְׁנָא דְּתָנֵי שְׁבוּעוֹת? מִשּׁוּם דְּתָנֵי: חַיָּיב עַל הָרֹאשׁ שְׁתַּיִם – אַחַת מִיכָּן וְאַחַת מִיכָּן, gema' mikedé tana mimakot salék, ma chena detané chevouot? michoum detané: 'hayav al haroch chetayim – a'hat mikan vea'hat mikan,

Daf 3a

1. וְעַל הַזָּקָן שְׁתַּיִם מִיכָּן וּשְׁתַּיִם מִיכָּן וְאַחַת מִלְּמַטָּה; veal hazakan chetayim mikan ouchtayim mikan vea'hat milemata;
2. חֲדָא דְּמִיחַיַּיב עֲלַהּ תַּרְתֵּי; תָּנֵא שְׁבוּעוֹת שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע. 'hada demi'hayav alah tarté; tané chevouot chetayim chehén arba.
3. מַאי שְׁנָא הָכָא דְּתָנֵי לְהוּ לְכוּלְּהוּ, וּמַאי שְׁנָא גַּבֵּי יְצִיאוֹת שַׁבָּת וּמַרְאוֹת נְגָעִים, דְּלָא קָתָנֵי לְהוּ לְכוּלְּהוּ? ma chena hakha detané leou lekhouleou, ouma chena gabé yetsiot chabat oumarot negaim, dela katané leou lekhouleou?
4. אָמְרִי: שְׁבוּעוֹת וִידִיעוֹת הַטּוּמְאָה דְּגַבֵּי הֲדָדֵי כְּתִיבָן, וְדָמְיָין אַהֲדָדֵי בְּקׇרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד – תָּנֵי לְהוּ גַּבֵּי הֲדָדֵי; וְאַיְּידֵי דִּתְנָא תַּרְתֵּי – תְּנָא כּוּלְּהוּ. amri: chevouot vidiot hatouma degabé hadadé ketivan, vedamyan ahadadé bekorban ole veoréd – tané leou gabé hadadé; veayedé ditna tarté – tena kouleou.
5. פְּתַח בִּשְׁבוּעוֹת, וּמְפָרֵשׁ יְדִיעוֹת הַטּוּמְאָה! אַיְּידֵי דְּזוּטְרָן מִילַּיְיהוּ, פָּסֵיק שָׁרֵי לְהוּ; וַהֲדַר תָּנֵי שְׁבוּעוֹת דִּנְפִישָׁן מִילַּיְיהוּ. peta'h bichvouot, oumfaréch yediot hatouma! ayedé dezoutran milayou, pasék charé leou; vahadar tané chevouot dinfichan milayou.
6. שְׁבוּעוֹת שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע: שְׁתַּיִם – ״שֶׁאוֹכַל״ וְ״שֶׁלֹּא אוֹכַל״; שֶׁהֵן אַרְבַּע – ״אָכַלְתִּי״ וְ״שֶׁלֹּא אָכַלְתִּי״. chevouot chetayim chehén arba: chetayim – "cheokhal" ve"chelo okhal"; chehén arba – "akhalti" ve"chelo akhalti".
7. יְדִיעוֹת הַטּוּמְאָה שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע: שְׁתַּיִם – יְדִיעַת טוּמְאַת קֹדֶשׁ וִידִיעַת טוּמְאַת מִקְדָּשׁ; שֶׁהֵן אַרְבַּע – קֹדֶשׁ וּמִקְדָּשׁ. yediot hatouma chetayim chehén arba: chetayim – yediat toumat kodech vidiat toumat mikdach; chehén arba – kodech oumikdach.
8. יְצִיאוֹת שַׁבָּת שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע: שְׁתַּיִם – הוֹצָאָה דְעָנִי וְהוֹצָאָה דְּבַעַל הַבַּיִת; שֶׁהֵן אַרְבַּע – הַכְנָסָה דְעָנִי וְהַכְנָסָה דְּבַעַל הַבַּיִת. yetsiot chabat chetayim chehén arba: chetayim – hotsaa deani veotsaa devaal habayit; chehén arba – hakhnasa deani vehakhnasa devaal habayit.
9. מַרְאוֹת נְגָעִים שְׁנַיִם שֶׁהֵן אַרְבָּעָה: שְׁנַיִם – שְׂאֵת וּבַהֶרֶת; שֶׁהֵן אַרְבָּעָה – שְׂאֵת וְתוֹלַדְתָּהּ, בַּהֶרֶת וְתוֹלַדְתָּהּ. marot negaim chenayim chehén arbaa: chenayim – seét ouvaheret; chehén arbaa – seét vetoladtah, baheret vetoladtah.
10. מַנִּי מַתְנִיתִין? לֹא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְלָא רַבִּי עֲקִיבָא! אִי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל – הָאָמַר: אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל הֶעָתִיד לָבוֹא. אִי רַבִּי עֲקִיבָא – הָאָמַר: עַל הֶעְלֵם טוּמְאָה הוּא חַיָּיב, וְאֵינוֹ חַיָּיב עַל הֶעְלֵם מִקְדָּשׁ. mani matnitin? lo rabi yichmaél vela rabi akiva! i rabi yichmaél – haamar: éno 'hayav ela al heatid lavo. i rabi akiva – haamar: al helém touma hou 'hayav, veéno 'hayav al helém mikdach.
11. אִיבָּעֵית אֵימָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אִיבָּעֵית אֵימָא רַבִּי עֲקִיבָא. אִיבָּעֵית אֵימָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל – מֵהֶן לְחִיּוּב וּמֵהֶן לִפְטוּר. וְאִיבָּעֵית אֵימָא רַבִּי עֲקִיבָא – מֵהֶן לְחִיּוּב וּמֵהֶן לִפְטוּר. ibaét éma rabi yichmaél, ibaét éma rabi akiva. ibaét éma rabi yichmaél – méhen le'hiyouv ouméhen liftour. veibaét éma rabi akiva – méhen le'hiyouv ouméhen liftour.
12. לִפְטוּר?! liftour?!

Daf 3b

1. הָא דּוּמְיָא דְּמַרְאוֹת נְגָעִים קָתָנֵי – מָה הָתָם כּוּלְּהוּ לְחִיּוּבָא, אַף הָכָא נָמֵי כּוּלְּהוּ לְחִיּוּבָא! ha doumya demarot negaim katané – ma hatam kouleou le'hiyouva, af hakha namé kouleou le'hiyouva!
2. לְעוֹלָם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל; וְכִי לָא מְחַיֵּיב רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לְשֶׁעָבַר – קׇרְבָּן; אֲבָל מַלְקוֹת חַיּוֹבֵי מְחַיֵּיב. leolam rabi yichmaél; vekhi la me'hayév rabi yichmaél lecheavar – korban; aval malkot 'hayové me'hayév.
3. וְכִדְרָבָא – דְּאָמַר רָבָא: בְּפֵירוּשׁ רִיבְּתָה תּוֹרָה שְׁבוּעַת שֶׁקֶר דּוּמְיָא דִּשְׁבוּעַת שָׁוְא; מָה שָׁוְא לְשֶׁעָבַר, אַף שֶׁקֶר נָמֵי לְשֶׁעָבַר. vekhidrava – deamar rava: beférouch ribeta tora chevouat cheker doumya dichvouat chav; ma chav lecheavar, af cheker namé lecheavar.
4. בִּשְׁלָמָא ״אָכַלְתִּי״ וְ״לֹא אָכַלְתִּי״ – כִּדְרָבָא; ״שֶׁלֹּא אוֹכַל״ וְאָכַל נָמֵי – לָאו שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲשֶׂה הוּא; אֶלָּא ״אוֹכַל״ וְלֹא אָכַל – אַמַּאי? לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה הוּא! bichlama "akhalti" ve"lo akhalti" – kidrava; "chelo okhal" veakhal namé – la cheyéch bo maase hou; ela "okhal" velo akhal – ama? la cheén bo maase hou!
5. קָסָבַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה – לוֹקִין עָלָיו. kasavar rabi yichmaél: la cheén bo maase – lokin ala.
6. אִי הָכִי, קַשְׁיָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַדְּרַבִּי יוֹחָנָן! i hakhi, kachya derabi yo'hanan aderabi yo'hanan!
7. דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כִּסְתַם מִשְׁנָה; deamar rabi yo'hanan: halakha kistam michna;
8. וְאִתְּמַר: ״שְׁבוּעָה שֶׁאוֹכַל כִּכָּר זוֹ הַיּוֹם״, וְעָבַר הַיּוֹם וְלֹא אֲכָלָהּ – רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: אֵינוֹ לוֹקֶה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵינוֹ לוֹקֶה – מִשּׁוּם דְּהָוֵה לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה, וְכׇל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה אֵין לוֹקִין עָלָיו. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר אֵינוֹ לוֹקֶה – הַתְרָאַת סָפֵק הִיא, וְהַתְרָאַת סָפֵק לֹא שְׁמָהּ הַתְרָאָה. veitemar: "chevoua cheokhal kikar zo hayom", veavar hayom velo akhalah – rabi yo'hanan veréch lakich deamri tarvayou: éno loke. rabi yo'hanan amar éno loke – michoum dehavé la cheén bo maase, vekhol la cheén bo maase én lokin ala. veréch lakich amar éno loke – hatraat safék hi, vehatraat safék lo chemah hatraa.
9. רַבִּי יוֹחָנָן סְתָמָא אַחֲרִינָא אַשְׁכַּח. rabi yo'hanan setama a'harina achka'h.
10. הֵי סְתָמָא? אִילֵּימָא הַאי סְתָמָא – דִּתְנַן: אֲבָל הַמּוֹתִיר בַּטָּהוֹר וְהַשּׁוֹבֵר בַּטָּמֵא – אֵינוֹ לוֹקֶה אֶת הָאַרְבָּעִים; hé setama? iléma ha setama – ditnan: aval hamotir bataor vehachovér batamé – éno loke et haarbaim;
11. בִּשְׁלָמָא שׁוֹבֵר בַּטָּמֵא, דִּכְתִיב ״וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בּוֹ״ – בְּכָשֵׁר וְלֹא בְּפָסוּל. אֲבָל הַמּוֹתִיר בַּטָּהוֹר, מַאי טַעְמָא? לָאו מִשּׁוּם דְּהָוֵי לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה, וְכׇל לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה אֵין לוֹקִים עָלָיו? bichlama chovér batamé, dikhtiv "veetsem lo tichberou bo" – bekhachér velo befasoul. aval hamotir bataor, ma tama? la michoum dehavé la cheén bo maase, vekhol la cheén bo maase én lokim ala?
12. וּמִמַּאי דְּרַבִּי יַעֲקֹב הִיא – דְּאָמַר לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה אֵין לוֹקִין עָלָיו? דִּלְמָא רַבִּי יְהוּדָה הִיא – וּמִשּׁוּם דְּבָא הַכָּתוּב לִיתֵּן עֲשֵׂה אַחַר לֹא תַעֲשֶׂה; הָא לָאו הָכִי, לָקֵי! oumima derabi yaakov hi – deamar la cheén bo maase én lokin ala? dilma rabi yeouda hi – oumichoum deva hakatouv litén asé a'har lo taase; ha la hakhi, laké!
13. דְּתַנְיָא: ״לֹא תוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר, וְהַנֹּתָר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר בָּאֵשׁ תִּשְׂרֹפוּ״ – בָּא הַכָּתוּב לִיתֵּן עֲשֵׂה אַחַר לֹא תַּעֲשֶׂה, לוֹמַר שֶׁאֵין לוֹקִין עָלָיו; דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: לֹא מִן הַשֵּׁם הוּא זֶה, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּהָוֵה לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה, וְלָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה אֵין לוֹקִים עָלָיו. detanya: "lo totirou mimenou ad boker, vehanotar mimenou ad boker baéch tisrofou" – ba hakatouv litén asé a'har lo taase, lomar cheén lokin ala; divré rabi yeouda. rabi yaakov omér: lo min hachém hou ze, ela michoum dehavé la cheén bo maase, vela cheén bo maase én lokim ala.
14. אֶלָּא הַאי סְתָמָא אַשְׁכַּח: ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל כִּכָּר זוֹ״, ״שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכְלֶנָּה״, וַאֲכָלָהּ – ela ha setama achka'h: "chevoua chelo okhal kikar zo", "chevoua chelo okhlena", vaakhalah –

Daf 4a

1. אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. זוֹ הִיא שְׁבוּעַת בִּיטּוּי, שֶׁחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת, וְעַל שִׁגְגָתָהּ קׇרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. éno 'hayav ela a'hat. zo hi chevouat bitou, che'hayavin al zedonah makot, veal chiggatah korban ole veoréd.
2. ״זוֹ הִיא דְּחַיָּיבִין עַל זְדוֹנָהּ מַכּוֹת״ – אֲבָל ״אוֹכַל״ וְלֹא אָכַל, לָא לָקֵי! "zo hi de'hayavin al zedonah makot" – aval "okhal" velo akhal, la laké!
3. מִכְּדִי הַאי סְתָמָא וְהַאי סְתָמָא; מַאי חָזֵי דְּעָבֵיד כִּי הַאי סְתָמָא? לֶעְבֵּיד כִּי הַאי סְתָמָא! mikedi ha setama veha setama; ma 'hazé deavéd ki ha setama? lebéd ki ha setama!
4. וּלְטַעְמָיךְ – רַבִּי גּוּפֵיהּ, הֵיכִי סְתַם לַן הָכָא הָכִי וְהָכָא הָכִי? oultamakh – rabi gouféh, hékhi setam lan hakha hakhi vehakha hakhi?
5. אֶלָּא מֵעִיקָּרָא סָבַר לָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה לוֹקִין עָלָיו, וְסַתְמַהּ, וַהֲדַר סָבַר אֵין לוֹקִין עָלָיו, וְסַתְמַהּ; וּמִשְׁנָה לֹא זָזָה מִמְּקוֹמָהּ. ela méikara savar la cheén bo maase lokin ala, vesatmah, vahadar savar én lokin ala, vesatmah; oumichna lo zaza mimekomah.
6. בְּמַאי אוֹקֵימְתָּא – כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וּלְמַלְקוֹת; מַרְאוֹת נְגָעִים – מַאי מַלְקוֹת אִיכָּא? בְּקוֹצֵץ בַּהַרְתּוֹ, וּכְרַבִּי אָבִין אָמַר רַבִּי אִילְעָא; דְּאָמַר רַבִּי אָבִין אָמַר רַבִּי אִילְעָא: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״הִשָּׁמֶר״, ״פֶּן״ וְ״אַל״ – אֵינוֹ אֶלָּא לֹא תַעֲשֶׂה. bema okémta – kerabi yichmaél, oulmalkot; marot negaim – ma malkot ika? bekotséts baharto, oukhrabi avin amar rabi ila; deamar rabi avin amar rabi ila: kol makom cheneemar "hichamer", "pen" ve"al" – éno ela lo taase.
7. יְצִיאוֹת שַׁבָּת, מַאי מַלְקוֹת אִיכָּא? לָאו שֶׁנִּיתַּן לְאַזְהָרַת מִיתַת בֵּית דִּין הוּא – וְכׇל לָאו שֶׁנִּיתַּן לְאַזְהָרַת מִיתַת בֵּית דִּין, אֵין לוֹקִין עָלָיו! מִשּׁוּם הָכִי קָא מוֹקֵימְנָא כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּאָמַר: לָאו שֶׁנִּיתַּן לְאַזְהָרַת מִיתַת בֵּית דִין – לוֹקִין עָלָיו. yetsiot chabat, ma malkot ika? la chenitan leazharat mitat bét din hou – vekhol la chenitan leazharat mitat bét din, én lokin ala! michoum hakhi ka mokémna kerabi yichmaél, deamar: la chenitan leazharat mitat bét din – lokin ala.
8. הָא לָאו הָכִי, קָיְימָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא?! קַשְׁיָא יְדִיעוֹת! לָאו אָמְרַתְּ: רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא – וּלְמַלְקוּת? רַבִּי עֲקִיבָא נָמֵי – וּלְמַלְקוּת. ha la hakhi, kayma kerabi akiva?! kachya yediot! la amrate: rabi yichmaél hi – oulmalkout? rabi akiva namé – oulmalkout.
9. אִי הָכִי, ״יְדִיעוֹת״?! ״הַתְרָאוֹת״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! הָא לָא קַשְׁיָא, תְּנִי ״יְדִיעוֹת דְּהַתְרָאוֹת״. i hakhi, "yediot"?! "hatraot" mibeé léh! ha la kachya, teni "yediot dehatraot".
10. אִי הָכִי, ״שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע״?! תַּרְתֵּי הוּא דְּהָוְיָין! וְתוּ, ״אֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וִידִיעָה בַּסּוֹף וְהֶעְלֵם בֵּינָתַיִם״ – הַעֲלָמָה לְמַלְקוּת מַאי עֲבִידְתֵּיהּ? וְתוּ, ״הֲרֵי זֶה בְּעוֹלֶה וְיוֹרֵד״! i hakhi, "chetayim chehén arba"?! tarté hou dehavyan! vetou, "et cheyéch bah yedia bate'hila vidia basof vehelém bénatayim" – haalama lemalkout ma avidtéh? vetou, "haré ze beole veoréd"!
11. אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף: רַבִּי הִיא, וְנָסֵיב לַהּ אַלִּיבָּא דְתַנָּאֵי. בִּידִיעוֹת – נָסֵיב לַהּ כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, בִּשְׁבוּעוֹת – נָסֵיב לַהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא. ela amar rav yoséf: rabi hi, venasév lah aliba detanaé. bidiot – nasév lah kerabi yichmaél, bichvouot – nasév lah kerabi akiva.
12. אָמַר רַב אָשֵׁי: אַמְרִיתָא לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב כָּהֲנָא, וְאָמַר לִי: לָא תֵּימָא רַבִּי נָסֵיב לַהּ אַלִּיבָּא דְתַנָּאֵי – וְלֵיהּ לָא סְבִירָא לֵיהּ; amar rav aché: amrita lichmata kaméh derav kahana, veamar li: la téma rabi nasév lah aliba detanaé – veléh la sevira léh;
13. אֶלָּא רַבִּי טַעְמֵיהּ דְּנַפְשֵׁיהּ מְפָרֵשׁ, דְּתַנְיָא: מִנַּיִן שֶׁאֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וִידִיעָה בַּסּוֹף וְהֶעְלֵם בֵּינָתַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְנֶעְלַם״ ״וְנֶעְלַם״ שְׁנֵי פְּעָמִים, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. ela rabi taméh denafchéh mefaréch, detanya: minayin cheéno 'hayav ela al cheyéch bah yedia bate'hila vidia basof vehelém bénatayim? talmoud lomar: "venelam" "venelam" chené peamim, divré rabi akiva.
14. רַבִּי אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: rabi omér: éno tsarikh, haré hou omér:

Daf 4b

1. ״וְנֶעְלַם״ – מִכְּלָל דְּיָדַע, ״וְהוּא יָדַע״ – הֲרֵי כָּאן שְׁתֵּי יְדִיעוֹת. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְנֶעְלַם״ ״וְנֶעְלַם״? לְחַיֵּיב עַל הֶעְלֵם טוּמְאָה וְעַל הֶעְלֵם מִקְדָּשׁ. "venelam" – mikelal deyada, "veou yada" – haré kan cheté yediot. im kén, ma talmoud lomar: "venelam" "venelam"? le'hayév al helém touma veal helém mikdach.
2. אַשְׁכְּחַן בִּידִיעוֹת דְּאִית לֵיהּ טַעְמֵיהּ דְּנַפְשֵׁיהּ, שְׁבוּעוֹת דְּלֵית לֵיהּ טַעְמֵיהּ דְּנַפְשֵׁיהּ מְנָלַן? סְבָרָא הוּא. achke'han bidiot deit léh taméh denafchéh, chevouot delét léh taméh denafchéh menalan? sevara hou.
3. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: אַשְׁכְּחַן בִּידִיעוֹת דְּסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, בִּשְׁבוּעוֹת דְּסָבַר לַהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא מְנָלַן? סְבָרָא הוּא, lichana a'harina: achke'han bidiot desavar lah kerabi yichmaél, bichvouot desavar lah kerabi akiva menalan? sevara hou,
4. רַבִּי עֲקִיבָא מַאי טַעְמָא קָא מְחַיֵּיב לְשֶׁעָבַר – דְּדָרֵישׁ רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי; רַבִּי נָמֵי דָּרֵישׁ רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי. rabi akiva ma tama ka me'hayév lecheavar – dedaréch ribouyé oumiouté; rabi namé daréch ribouyé oumiouté.
5. דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: בַּכֹּל פּוֹדִין בְּכוֹר אָדָם, חוּץ מִן הַשְּׁטָרוֹת. וְרַבָּנַן אָמְרִי: בַּכֹּל פּוֹדִין בְּכוֹר אָדָם, חוּץ מֵעֲבָדִים וּשְׁטָרוֹת וְקַרְקָעוֹת. detanya, rabi omér: bakol podin bekhor adam, 'houts min hachetarot. verabanan amri: bakol podin bekhor adam, 'houts méavadim ouchtarot vekarkaot.
6. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? דָּרֵישׁ רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי: ״וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ״ – רִיבָּה, ״בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים״ – מִיעֵט, ״תִּפְדֶּה״ – חָזַר וְרִיבָּה. ma tama derabi? daréch ribouyé oumiouté: "oufdouya miben 'hodech" – riba, "beerkekha kesef 'haméchet chekalim" – miét, "tifde" – 'hazar veriba.
7. רִיבָּה וּמִיעֵט וְרִיבָּה – רִיבָּה הַכֹּל; מַאי רִיבָּה – כׇּל מִילֵּי, וּמַאי מִיעֵט – מִיעֵט שְׁטָרוֹת. riba oumiét veriba – riba hakol; ma riba – kol milé, ouma miét – miét chetarot.
8. וְרַבָּנַן דָּרְשִׁי כְּלָלֵי וּפְרָטֵי: ״וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ״ – כָּלַל, ״בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים״ – פָּרַט, ״תִּפְדֶּה״ – חָזַר וְכָלַל. verabanan darchi kelalé oufraté: "oufdouya miben 'hodech" – kalal, "beerkekha kesef 'haméchet chekalim" – parat, "tifde" – 'hazar vekhalal.
9. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל – אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט; מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן, אַף כׇּל דָּבָר הַמִּטַּלְטֵל וְגוּפוֹ מָמוֹן. יָצְאוּ קַרְקָעוֹת – שֶׁאֵינָן מִטַּלְטְלִין; יָצְאוּ עֲבָדִים – שֶׁהוּקְּשׁוּ לְקַרְקָעוֹת; יָצְאוּ שְׁטָרוֹת – אַף עַל פִּי שֶׁמִּטַּלְטְלִין, אֵין גּוּפָן מָמוֹן. kelal oufrat oukhlal – i ata dan ela keén haperat; ma haperat meforach – davar hamitaltél vegoufo mamon, af kol davar hamitaltél vegoufo mamon. yatsou karkaot – cheénan mitaltelin; yatsou avadim – cheoukechou lekarkaot; yatsou chetarot – af al pi chemitaltelin, én goufan mamon.
10. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְאַמֵּימָר: רַבִּי דָּרֵישׁ רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי?! וְהָא רַבִּי כְּלָלֵי וּפְרָטֵי דָּרֵישׁ! amar léh ravina leamémar: rabi daréch ribouyé oumiouté?! veha rabi kelalé oufraté daréch!
11. דְּתַנְיָא: ״מַרְצֵעַ״ – אֵין לִי אֶלָּא מַרְצֵעַ, מִנַּיִן לְרַבּוֹת הַסּוֹל וְהַסִּירָה, הַמַּחַט וְהַמַּקְדֵּחַ וְהַמַּכְתֵּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְלָקַחְתָּ״ – כׇּל דָּבָר שֶׁנִּלְקָח בַּיָּד, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי אוֹמֵר: ״מַרְצֵעַ״ – מָה מַרְצֵעַ מְיוּחָד, שֶׁל מַתֶּכֶת; אַף כֹּל שֶׁל מַתֶּכֶת. detanya: "martséa" – én li ela martséa, minayin lerabot hasol vehasira, hama'hat vehamakdé'ha vehamakhtév? talmoud lomar: "velaka'hta" – kol davar chenilka'h bayad, divré rabi yosé berabi yeouda. rabi omér: "martséa" – ma martséa meou'had, chel matekhet; af kol chel matekhet.
12. וְאָמְרִינַן: בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? רַבִּי דָּרֵישׁ כְּלָלֵי וּפְרָטֵי, וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה דָּרֵישׁ veamrinan: bema ka mipalgi? rabi daréch kelalé oufraté, verabi yosé berabi yeouda daréch

Daf 5a

1. רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי. ribouyé oumiouté.
2. אִין, בְּעָלְמָא כְּלָלֵי וּפְרָטֵי דָּרֵישׁ; וְהָכָא הַיְינוּ טַעְמָא – כִּדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. in, bealma kelalé oufraté daréch; vehakha haynou tama – kidtana devé rabi yichmaél.
3. דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״בְּמַיִם״ ״בַּמַּיִם״ שְׁנֵי פְּעָמִים – אֵין זֶה כְּלָל וּפְרָט, אֶלָּא רִיבָּה וּמִיעֵט. detana devé rabi yichmaél: "bemayim" "bamayim" chené peamim – én ze kelal oufrat, ela riba oumiét.
4. וְרַבָּנַן – אָמַר רָבִינָא, כִּדְאָמְרִי בְּמַעְרְבָא: כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא שְׁתֵּי כְלָלוֹת הַסְּמוּכוֹת זֶה לָזֶה, הַטֵּל פְּרָט בֵּינֵיהֶן, וְדוּנֵם בִּכְלָל וּפְרָט. verabanan – amar ravina, kidamri bemareva: kol makom cheata motsé cheté khelalot hasemoukhot ze laze, hatél perat bénéhen, vedouném bikhlal oufrat.
5. הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ רַבִּי כְּלָלֵי וּפְרָטֵי דָּרֵישׁ, בְּעַל כּוּרְחֵיךְ קַשְׁיָא שָׁבוּעוֹת! אֶלָּא בִּשְׁבוּעוֹת נָסֵיב אַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא, וְלֵיהּ לָא סְבִירָא לֵיהּ. hachta deamrate rabi kelalé oufraté daréch, beal kour'hékh kachya chavouot! ela bichvouot nasév aliba derabi akiva, veléh la sevira léh.
6. גּוּפָא – מִנַּיִן שֶׁאֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וִידִיעָה בַּסּוֹף וְהֶעְלֵם בֵּינָתַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְנֶעְלַם״ ״וְנֶעְלַם״ שְׁנֵי פְּעָמִים. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. goufa – minayin cheéno 'hayav ela al cheyéch bah yedia bate'hila vidia basof vehelém bénatayim? talmoud lomar: "venelam" "venelam" chené peamim. divré rabi akiva.
7. רַבִּי אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״וְנֶעְלַם״ – מִכְּלָל שֶׁיָּדַע, ״וְהוּא יָדַע״ – הֲרֵי כָּאן שְׁתֵּי יְדִיעוֹת. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְנֶעְלַם״? לְחַיֵּיב עַל הֶעְלֵם טוּמְאָה וְעַל הֶעְלֵם מִקְדָּשׁ. rabi omér: éno tsarikh, haré hou omér "venelam" – mikelal cheyada, "veou yada" – haré kan cheté yediot. im kén, ma talmoud lomar: "venelam"? le'hayév al helém touma veal helém mikdach.
8. אָמַר מָר: ״וְנֶעְלַם״ – מִכְּלָל שֶׁיָּדַע. מַאי מַשְׁמַע? אָמַר רָבָא: מִדְּלָא כְּתִיב ״וְהִיא עֲלוּמָה מִמֶּנּוּ״. amar mar: "venelam" – mikelal cheyada. ma machma? amar rava: midela ketiv "vehi alouma mimenou".
9. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, גַּבֵּי סוֹטָה דִּכְתִיב: ״וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ״ – מִכְּלַל דְּהָוֵי יָדַע מֵעִיקָּרָא?! אִי הֲוָה יָדַע, מִי בָּדְקוּ לַהּ מַיָּא? amar léh abayé: ela méata, gabé sota dikhtiv: "venelam mééné ichah" – mikelal dehavé yada méikara?! i hava yada, mi badkou lah maya?
10. וְהָא תַּנְיָא: ״וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ״ – בִּזְמַן שֶׁהָאִישׁ מְנוּקֶּה מֵעָוֹן, הַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת אִשְׁתּוֹ; אֵין הָאִישׁ מְנוּקֶּה מֵעָוֹן, אֵין הַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת אִשְׁתּוֹ! veha tanya: "venika haich méaon vehaicha hahi tisa et aonah" – bizman chehaich menouke méaon, hamayim bodkin et ichto; én haich menouke méaon, én hamayim bodkin et ichto!
11. וְתוּ, גַּבֵּי תוֹרָה דִּכְתִיב: ״וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כׇל חָי וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם נִסְתָּרָה״ – מִכְּלָל דְּאִיכָּא דַּהֲוָה יָדַע בֵּיהּ? וְהָכְתִיב: ״לֹא יָדַע אֱנוֹשׁ עֶרְכָּהּ״! vetou, gabé tora dikhtiv: "veneelma mééné khol 'ha ouméof hachamayim nistara" – mikelal deika dahava yada béh? vehakhtiv: "lo yada enoch erkah"!
12. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: קָסָבַר רַבִּי, יְדִיעַת בֵּית רַבּוֹ שְׁמָהּ יְדִיעָה. ela amar abayé: kasavar rabi, yediat bét rabo chemah yedia.
13. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: אֶלָּא דְּקָתָנֵי ״אֵין בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וְיֵשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּסּוֹף״ – מִי אִיכָּא דְּלֵית לֵיהּ יְדִיעַת בֵּית רַבּוֹ? אָמַר לֵיהּ: אִין, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּתִינוֹק שֶׁנִּשְׁבָּה לְבֵין הַגּוֹיִם. amar léh rav papa leabayé: ela dekatané "én bah yedia bate'hila veyéch bah yedia basof" – mi ika delét léh yediat bét rabo? amar léh: in, machka'hate lah betinok chenichba levén hagoyim.
14. יְצִיאוֹת שַׁבָּת שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע. תְּנַן הָתָם: יְצִיאוֹת שַׁבָּת – שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע בִּפְנִים, וּשְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע בַּחוּץ. מַאי שְׁנָא הָכָא דִּתְנָא ״שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע״ וְתוּ לָא, וּמַאי שְׁנָא הָתָם דְּתָנֵי ״שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע בִּפְנִים וּשְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע בַּחוּץ״? yetsiot chabat chetayim chehén arba. tenan hatam: yetsiot chabat – chetayim chehén arba bifnim, ouchtayim chehén arba ba'houts. ma chena hakha ditna "chetayim chehén arba" vetou la, ouma chena hatam detané "chetayim chehén arba bifnim ouchtayim chehén arba ba'houts"?
15. הָתָם דְּעִיקַּר שַׁבָּת הוּא, תָּנֵי אָבוֹת וְתוֹלָדוֹת. הָכָא דְּלָאו עִיקַּר שַׁבָּת הוּא – אָבוֹת תָּנֵי, וְתוֹלָדוֹת לָא תָּנֵי. hatam deikar chabat hou, tané avot vetoladot. hakha dela ikar chabat hou – avot tané, vetoladot la tané.
16. אָבוֹת מַאי נִינְהוּ – יְצִיאוֹת; יְצִיאוֹת תַּרְתֵּי הָוְיָין! avot ma ninou – yetsiot; yetsiot tarté havyan!
17. וְכִי תֵּימָא: מֵהֶן לְחִיּוּב וּמֵהֶן לִפְטוּר; וְהָא דּוּמְיָא דְּמַרְאוֹת נְגָעִים קָתָנֵי – מָה הָתָם כּוּלְּהוּ לְחִיּוּבָא, אַף הָכָא כּוּלְּהוּ לְחִיּוּבָא! vekhi téma: méhen le'hiyouv ouméhen liftour; veha doumya demarot negaim katané – ma hatam kouleou le'hiyouva, af hakha kouleou le'hiyouva!
18. אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא: הָתָם דְּעִיקַּר שַׁבָּת, תָּנֵי חִיּוּבֵי וּפְטוּרֵי; הָכָא, חִיּוּבֵי תָּנֵי וּפְטוּרֵי לָא תָּנֵי. ela amar rav papa: hatam deikar chabat, tané 'hiyouvé ouftouré; hakha, 'hiyouvé tané ouftouré la tané.
19. חִיּוּבֵי מַאי נִינְהוּ – יְצִיאוֹת; יְצִיאוֹת תַּרְתֵּי הוּא דְּהָוְיָין! שְׁתַּיִם דְּהוֹצָאָה וּשְׁתַּיִם דְּהַכְנָסָה. 'hiyouvé ma ninou – yetsiot; yetsiot tarté hou dehavyan! chetayim deotsaa ouchtayim dehakhnasa.
20. וְהָא ״יְצִיאוֹת״ קָתָנֵי! אָמַר רַב אָשֵׁי: תַּנָּא, הַכְנָסָה נָמֵי ״הוֹצָאָה״ קָרֵי לַהּ. מִמַּאי? veha "yetsiot" katané! amar rav aché: tana, hakhnasa namé "hotsaa" karé lah. mima?

Daf 5b

1. דִּתְנַן: הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת חַיָּיב. מִי לָא עָסְקִינַן דְּקָא מְעַיֵּיל עַיּוֹלֵי – וְקָא קָרֵי לֵיהּ ״הוֹצָאָה״? ditnan: hamotsi mérchout lirchout 'hayav. mi la askinan deka meayél ayolé – veka karé léh "hotsaa"?
2. וְדִלְמָא קָא מַפֵּיק מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים? אִם כֵּן, נִיתְנֵי ״הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים״; מַאי ״מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת״? דַּאֲפִילּוּ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, vedilma ka mapék mérchout haya'hid lirchout harabim? im kén, nitné "hamotsi mérchout haya'hid lirchout harabim"; ma "mérchout lirchout"? daafilou mérchout harabim lirchout haya'hid,
3. וְקָא קָרֵי לַהּ ״הוֹצָאָה״. וְטַעְמָא מַאי? תַּנָּא, כׇּל עֲקִירַת חֵפֶץ מִמְּקוֹמוֹ – ״הוֹצָאָה״ קָרֵי לַהּ. veka karé lah "hotsaa". vetama ma? tana, kol akirat 'héfets mimekomo – "hotsaa" karé lah.
4. אָמַר רָבִינָא: מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא, דְּקָתָנֵי: ״יְצִיאוֹת שַׁבָּת שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע בִּפְנִים וּשְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע בַּחוּץ״, וְקָא מְפָרֵשׁ הַכְנָסָה. שְׁמַע מִינַּהּ. amar ravina: matnitin namé dayka, dekatané: "yetsiot chabat chetayim chehén arba bifnim ouchtayim chehén arba ba'houts", veka mefaréch hakhnasa. chema minah.
5. רָבָא אָמַר: רְשׁוּיוֹת קָתָנֵי – רְשׁוּיוֹת שַׁבָּת שְׁתַּיִם. rava amar: rechouot katané – rechouot chabat chetayim.
6. מַרְאוֹת נְגָעִים שְׁנַיִם שֶׁהֵן אַרְבָּעָה. תְּנַן הָתָם: מַרְאוֹת נְגָעִים – שְׁנַיִם שֶׁהֵן אַרְבָּעָה: בַּהֶרֶת – עַזָּה כַּשֶּׁלֶג, שְׁנִיָּה לָהּ – כְּסִיד הַהֵיכָל, marot negaim chenayim chehén arbaa. tenan hatam: marot negaim – chenayim chehén arbaa: baheret – aza kacheleg, cheniya lah – kesid hahékhal,
7. שְׂאֵת – כְּצֶמֶר לָבָן, שְׁנִיָּה לָהּ – כִּקְרוּם בֵּיצָה. seét – ketsemer lavan, cheniya lah – kikroum bétsa.
8. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מַאן תַּנָּא מַרְאוֹת נְגָעִים? דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא. דְּאִי רַבִּי עֲקִיבָא, כֵּיוָן דְּאָמַר: זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ וְזוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, אִם כֵּן טִיהַרְתָּ סִיד הֵיכָל מִלְּצָרֵף. amar rabi 'hanina: man tana marot negaim? dela kerabi akiva. dei rabi akiva, kévan deamar: zo lemala mizo vezo lemala mizo, im kén tiharta sid hékhal miletsaréf.
9. בַּהֲדֵי מַאן לִיצָרְפֵיהּ? לִיצָרְפֵיהּ בַּהֲדֵי בַּהֶרֶת – אִיכָּא שְׂאֵת דַּעֲדִיפָא מִינֵּיהּ. לִיצָרְפֵיהּ בַּהֲדֵי שְׂאֵת – לָאו תּוֹלָדָה דִּידֵיהּ הוּא. bahadé man litsarféh? litsarféh bahadé baheret – ika seét daadifa minéh. litsarféh bahadé seét – la tolada didéh hou.
10. אִי הָכִי, קְרוּם בֵּיצָה נָמֵי – בַּהֲדֵי מַאן לִיצָרְפֵיהּ? לִיצָרְפֵיהּ בַּהֲדֵי שְׂאֵת – אִיכָּא סִיד דַּעֲדִיף מִינֵּיהּ, לִיצָרְפֵיהּ בַּהֲדֵי סִיד – לָאו בַּר מִינֵיהּ הוּא! i hakhi, keroum bétsa namé – bahadé man litsarféh? litsarféh bahadé seét – ika sid daadif minéh, litsarféh bahadé sid – la bar minéh hou!

Daf 6a

1. הַאי מַאי? בִּשְׁלָמָא בְּלָא סִיד הֵיכָל, קְרוּם בֵּיצָה לָא קַשְׁיָא – דְּאַף עַל גַּב דִּקְרוּם בֵּיצָה מִתַּתַּאי דִּשְׂאֵת, רַחֲמָנָא אָמַר ״וְלַשְׂאֵת וְלַסַּפַּחַת״ – סַפַּחַת טְפֵילָה לַשְּׂאֵת, אַף עַל גַּב דְּמִנַּחֲתָא מִינַּיהּ טוּבָא. אֶלָּא סִיד הֵיכָל – קַשְׁיָא, אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא. ha ma? bichlama bela sid hékhal, keroum bétsa la kachya – deaf al gav dikroum bétsa mitata disét, ra'hamana amar "velasét velasapa'hat" – sapa'hat teféla laseét, af al gav demina'hata minah touva. ela sid hékhal – kachya, ela me'havarta matnitin dela kerabi akiva.
2. וְהֵיכָא שָׁמְעִינַן לְרַבִּי עֲקִיבָא זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ? vehékha chaminan lerabi akiva zo lemala mizo?
3. אִילֵּימָא מֵהָא – דְּתַנְיָא: אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, שָׁאַל יְהוֹשֻׁעַ בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא מֵרַבִּי עֲקִיבָא: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ מַרְאוֹת נְגָעִים שְׁנַיִם שֶׁהֵן אַרְבָּעָה? אָמַר לוֹ: וְאִם לָאו, מָה יֹאמְרוּ? יֹאמְרוּ מִקְּרוּם בֵּיצָה וּלְמַעְלָה טָמֵא! iléma méha – detanya: amar rabi yosé, chaal yeochoua beno chel rabi akiva mérabi akiva: mipené ma amrou marot negaim chenayim chehén arbaa? amar lo: veim la, ma yomrou? yomrou mikeroum bétsa oulmala tamé!
4. אָמַר לוֹ: לוֹמַר שֶׁמִּצְטָרְפִים זֶה עִם זֶה. אָמַר לוֹ, וְיֹאמְרוּ: ״מִקְּרוּם בֵּיצָה וּלְמַעְלָה טָמֵא, וּמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה״! אָמַר לוֹ: לוֹמַר לָךְ, כׇּל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ בָּקִי בָּהֶן וּבִשְׁמוֹתֵיהֶן, אֵינוֹ רוֹאֶה אֶת הַנְּגָעִים. amar lo: lomar chemitstarfim ze im ze. amar lo, veyomrou: "mikeroum bétsa oulmala tamé, oumitstarfin ze im ze"! amar lo: lomar lakh, kol kohén cheéno baki bahen ouvichmotéhen, éno roe et hanegaim.
5. וְאִילּוּ ״מִסִּיד הֵיכָל וּלְמַעְלָה״ – לָא קָאָמַר; veilou "misid hékhal oulmala" – la kaamar;
6. מִדְּלָא אֲמַר לֵיהּ, שְׁמַע מִינַּהּ דִּשְׁמִיעַ לֵיהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר: כּוּלְּהוּ לְבַהֲדֵי שְׂאֵת מִצְטָרְפִין. midela amar léh, chema minah dichmia léh lerabi akiva deamar: kouleou levahadé seét mitstarfin.
7. וְדִלְמָא ״שְׂאֵת וְתוֹלַדְתָּהּ״, ״בַּהֶרֶת וְתוֹלַדְתָּהּ״? vedilma "seét vetoladtah", "baheret vetoladtah"?
8. אֶלָּא מִדְּרַבִּי חֲנִינָא – דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מָשָׁל דְּרַבִּי עֲקִיבָא לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאַרְבָּעָה כּוֹסוֹת שֶׁל חָלָב, אֶחָד נָפְלוּ לְתוֹכוֹ שְׁתֵּי טִיפִּין שֶׁל דָּם, וְאֶחָד נָפְלוּ לְתוֹכוֹ אַרְבַּע טִיפִּין שֶׁל דָּם, וְאֶחָד נָפְלוּ לְתוֹכוֹ שְׁמוֹנֶה, וְאֶחָד נָפְלוּ לְתוֹכוֹ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה טִיפִּין – וְאָמְרִי לַהּ: שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה טִיפִּין – שֶׁכּוּלָּן מַרְאוֹת לוֹבֶן הֵן, אֶלָּא שֶׁזֶּה לְמַעְלָה מִזֶּה וְזֶה לְמַעְלָה מִזֶּה. ela miderabi 'hanina – deamar rabi 'hanina: machal derabi akiva lema hadavar dome? learbaa kosot chel 'halav, e'had naflou letokho cheté tipin chel dam, vee'had naflou letokho arba tipin chel dam, vee'had naflou letokho chemone, vee'had naflou letokho chetém esré tipin – veamri lah: chéch esré tipin – chekoulan marot loven hén, ela cheze lemala mize veze lemala mize.
9. אֵימוֹר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא – בְּפָתוּךְ; בְּחָלוּק מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ? émor dechamate léh lerabi akiva – befatoukh; be'halouk mi chamate léh?
10. וְכִי תֵּימָא כִּי הֵיכִי דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ בְּפָתוּךְ, הָכִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ בְּחָלוּק; וּבְפָתוּךְ גּוּפֵיהּ מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ? וְהָתַנְיָא, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲדַמְדַּם שֶׁבָּזֶה וְשֶׁבָּזֶה כְּיַיִן הַמָּזוּג בְּמַיִם; אֶלָּא שֶׁל בַּהֶרֶת עַזָּה כַּשֶּׁלֶג, וְשֶׁל סִיד דֵּיהָה הֵימֶנָּה. vekhi téma ki hékhi dechamate léh befatoukh, hakhi chamate léh be'halouk; ouvfatoukh gouféh mi chamate léh? vehatanya, rabi akiva omér: adamdam chebaze vechebaze keyayin hamazoug bemayim; ela chel baheret aza kacheleg, vechel sid déha hémena.

Daf 6b

1. וְאִם אִיתָא, ״שֶׁל צֶמֶר דֵּיהָה הֵימֶנָּה״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! veim ita, "chel tsemer déha hémena" mibeé léh!
2. אָמְרִי: אִין הָכִי נָמֵי, וְהָתַנְיָא: רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, לֹא שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא ״שֶׁל סִיד דֵּיהָה הֵימֶנָּה״, אֶלָּא ״שֶׁל צֶמֶר דֵּיהָה הֵימֶנָּה״. amri: in hakhi namé, vehatanya: rabi natan omér, lo cheamar rabi akiva "chel sid déha hémena", ela "chel tsemer déha hémena".
3. וּמְנָלַן דְּבַהֶרֶת עַזָּה הִיא? אָמַר אַבָּיֵי, אָמַר קְרָא: ״אִם בַּהֶרֶת לְבָנָה הִיא״ – הִיא לְבָנָה, וְאֵין אַחֶרֶת לְבָנָה. oumnalan devaheret aza hi? amar abayé, amar kera: "im baheret levana hi" – hi levana, veén a'heret levana.
4. תָּנוּ רַבָּנַן: ״בַּהֶרֶת״ – עֲמוּקָּה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וּמַרְאֶהָ עָמֹק מִן הָעוֹר״; כְּמַרְאֵה חַמָּה הָעֲמוּקָּה מִן הַצֵּל. ״שְׂאֵת״ – אֵין שְׂאֵת אֶלָּא גָּבוֹהַּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״עַל כׇּל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל כׇּל הַגְּבָעוֹת הַנִּשָּׂאוֹת״. ״סַפַּחַת״ – אֵין סַפַּחַת אֶלָּא טְפֵילָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְאָמַר סְפָחֵנִי נָא״. tanou rabanan: "baheret" – amouka, vekhén hou omér: "oumareha amok min haor"; kemaré 'hama haamouka min hatsél. "seét" – én seét ela gavoha, vekhén hou omér: "al kol heharim haramim veal kol hagevaot hanisaot". "sapa'hat" – én sapa'hat ela teféla, vekhén hou omér: "veamar sefa'héni na".
5. אַשְׁכְּחַן טְפֵילָה לַשְּׂאֵת; טְפֵילָה לַבַּהֶרֶת מְנָלַן? אָמַר רַבִּי זֵירָא: נֶאֶמְרָה ״לְבָנָה״ בַּשְּׂאֵת, וְנֶאֶמְרָה ״לְבָנָה״ בַּבַּהֶרֶת; מָה לְבָנָה הָאֲמוּרָה בַּשְּׂאֵת – יֵשׁ לָהּ טְפֵילָה, אַף לְבָנָה הָאֲמוּרָה בַּבַּהֶרֶת – יֵשׁ לָהּ טְפֵילָה. achke'han teféla laseét; teféla labaheret menalan? amar rabi zéra: neemra "levana" baseét, veneemra "levana" babaheret; ma levana haamoura baseét – yéch lah teféla, af levana haamoura babaheret – yéch lah teféla.
6. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: הֵטִיל הַכָּתוּב לַסַּפַּחַת בֵּין שְׂאֵת לַבַּהֶרֶת, לוֹמַר לָךְ: כְּשֵׁם שֶׁטְּפֵילָה לַשְּׂאֵת, כָּךְ טְפֵילָה לַבַּהֶרֶת. bematnita tana: hétil hakatouv lasapa'hat bén seét labaheret, lomar lakh: kechém cheteféla laseét, kakh teféla labaheret.
7. שְׂאֵת כְּצֶמֶר לָבָן. מַאי ״צֶמֶר לָבָן״? אָמַר רַב בִּיבִי אָמַר רַב אַסִּי: צֶמֶר נָקִי בֶּן יוֹמוֹ, שֶׁמְכַבְּנִין בּוֹ לְמֵילָת. seét ketsemer lavan. ma "tsemer lavan"? amar rav bivi amar rav asi: tsemer naki ben yomo, chemkhabenin bo lemélat.
8. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מָשָׁל דְּרַבָּנַן – לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִתְרֵי מַלְכֵי וְלִתְרֵי אִיפַּרְכֵי; מַלְכּוֹ שֶׁל זֶה לְמַעְלָה מִמַּלְכּוֹ שֶׁל זֶה, וְאִיפַּרְכוֹ שֶׁל זֶה לְמַעְלָה מֵאִיפַּרְכוֹ שֶׁל זֶה. amar rabi 'hanina: machal derabanan – lema hadavar dome? litré malkhé velitré iparkhé; malko chel ze lemala mimalko chel ze, veiparkho chel ze lemala méiparkho chel ze.
9. הַאי זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה וְזֶה לְמַעְלָה מִזֶּה הוּא! ha ze lemala mize veze lemala mize hou!
10. אֶלָּא מַלְכּוֹ שֶׁל זֶה לְמַעְלָה מֵאִיפַּרְכֵיהּ דְּנַפְשֵׁיהּ, וּמַלְכּוֹ שֶׁל זֶה לְמַעְלָה מֵאִיפַּרְכֵיהּ דְּנַפְשֵׁיהּ. ela malko chel ze lemala méiparkhéh denafchéh, oumalko chel ze lemala méiparkhéh denafchéh.
11. רַב אַדָּא בַּר אַבָּא אָמַר: כְּגוֹן מַלְכָּא וְאַלְקַפְטָא, רוּפִילָא וְרֵישׁ גָּלוּתָא. הַאי זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה הוּא! אֶלָּא כְּגוֹן מַלְכָּא וְרוּפִילָא, וְאַלְקַפְטָא וְרֵישׁ גָּלוּתָא. rav ada bar aba amar: kegon malka vealkafta, roufila veréch galouta. ha ze lemala mize hou! ela kegon malka veroufila, vealkafta veréch galouta.
12. רָבָא אָמַר: כְּגוֹן שַׁבּוּר מַלְכָּא וְקֵיסָר. rava amar: kegon chabour malka vekésar.
13. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא: הֵי מִינַּיְיהוּ עֲדִיף? אֲמַר לֵיהּ: בְּחוּרְשַׁיָּא קָא אָכֵיל לֵיהּ. פּוֹק חֲזִי טִיבְעָא דְּמַאן סַגִּי בְּעָלְמָא – דִּכְתִיב: ״וְתֵאכֻל כׇּל אַרְעָא וּתְדוּשִׁנַּהּ וְתַדְּקִנַּהּ״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זוֹ רוֹמִי חַיֶּיבֶת, שֶׁטִּיבְעָהּ יָצָא בְּכׇל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. amar léh rav papa lerava: hé minayou adif? amar léh: be'hourchaya ka akhél léh. pok 'hazi tiva deman sagi bealma – dikhtiv: "vetékhoul kol ara outdouchinah vetadekinah". amar rabi yo'hanan: zo romi 'hayevet, chetivah yatsa bekhol haolam koulo.
14. רָבִינָא אָמַר: כְּגוֹן גְּלִימָא דַּעֲמַר וְשַׁחְקֵיהּ, סְדִינָא דְּכִיתָּנָא וְשַׁחְקֵיהּ. ravina amar: kegon gelima daamar vecha'hkéh, sedina dekhitana vecha'hkéh.
15. אֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יְדִיעָה בַּתְּחִלָּה וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִן שֶׁאֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶלָּא בְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו? et cheyéch bah yedia bate'hila vekhou'. tanou rabanan: minayin cheén hakatouv medabér ela betoumat mikdach vekadacha?
16. וְדִין הוּא – הוֹאִיל וְהִזְהִיר וְעָנַשׁ עַל הַטּוּמְאָה, וְחַיָּיב קׇרְבָּן עַל הַטּוּמְאָה; מָה כְּשֶׁהִזְהִיר וְעָנַשׁ עַל הַטּוּמְאָה – לֹא הִזְהִיר וְעָנַשׁ אֶלָּא עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, אַף כְּשֶׁחִיֵּיב קׇרְבָּן עַל הַטּוּמְאָה – לֹא חִיֵּיב אֶלָּא עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. vedin hou – hoil vehizhir veanach al hatouma, ve'hayav korban al hatouma; ma kechehizhir veanach al hatouma – lo hizhir veanach ela al toumat mikdach vekadacha, af keche'hiyév korban al hatouma – lo 'hiyév ela al toumat mikdach vekadacha.
17. וְאֵימָא תְּרוּמָה – שֶׁהִזְהִיר וְעָנַשׁ! לָא אַשְׁכְּחַן עֲוֹן מִיתָה דְּחַיָּיב עָלֶיהָ קׇרְבָּן. veéma terouma – chehizhir veanach! la achke'han aon mita de'hayav aleha korban.
18. אֵימָא: הָנֵי מִילֵּי קׇרְבָּן קָבוּעַ, אֲבָל éma: hané milé korban kavoua, aval

Daf 7a

1. עוֹלֶה וְיוֹרֵד נַיְתֵי – מִידֵּי דְּהָוֵה אַשְּׁמִיעַת קוֹל וְאַבִּיטּוּי שְׂפָתַיִם! ole veoréd nayté – midé dehavé achemiat kol veabitou sefatayim!
2. אָמַר קְרָא: ״בָּהּ״; ״בָּהּ״ – לְמַעוֹטֵי תְּרוּמָה. amar kera: "bah"; "bah" – lemaoté terouma.
3. אֵימָא: ״בָּהּ״ – לְמַעוֹטֵי מִקְדָּשׁ; דְּלָא סַגִּי לֵיהּ בְּקׇרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד עַד דְּמַיְיתֵי קׇרְבָּן קָבוּעַ! éma: "bah" – lemaoté mikdach; dela sagi léh bekorban ole veoréd ad demayté korban kavoua!
4. קָרֵי רָבָא עֲלֵיהּ דְּרַבִּי: דּוֹלֶה מַיִם מִבּוֹרוֹת עֲמוּקִּים. karé rava aléh derabi: dole mayim miborot amoukim.
5. דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: אֶקְרָא אֲנִי ״חַיָּה״; ״בְּהֵמָה״ לָמָּה נֶאֶמְרָה? נֶאֱמַר כָּאן ״בְּהֵמָה טְמֵאָה״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״בְּהֵמָה טְמֵאָה״; מָה לְהַלָּן טוּמְאַת קוֹדֶשׁ, אַף כָּאן טוּמְאַת קוֹדֶשׁ. detanya, rabi omér: ekra ani "'haya"; "behéma" lama neemra? neemar kan "behéma teméa", veneemar lehalan "behéma teméa"; ma lehalan toumat kodech, af kan toumat kodech.
6. אַשְׁכְּחַן טוּמְאַת קוֹדֶשׁ, טוּמְאַת מִקְדָּשׁ מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ״בְּכׇל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא״ – אִיתַּקַּשׁ מִקְדָּשׁ לְקוֹדֶשׁ. achke'han toumat kodech, toumat mikdach menalan? amar kera: "bekhol kodech lo tiga veel hamikdach lo tavo" – itakach mikdach lekodech.
7. אִי הָכִי, תְּרוּמָה נָמֵי – דְּאָמַר מָר: ״בְּכׇל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע״ – לְרַבּוֹת אֶת הַתְּרוּמָה! i hakhi, terouma namé – deamar mar: "bekhol kodech lo tiga" – lerabot et haterouma!
8. הָא מִיעֵט רַחֲמָנָא ״בָּהּ״. אֵימָא ״בָּהּ״ – לְמַעוֹטֵי מִקְדָּשׁ! מִסְתַּבְּרָא מִקְדָּשׁ לָא מְמַעֲטִינַן, שֶׁכֵּן בְּכָרֵת כְּמוֹתָהּ. ha miét ra'hamana "bah". éma "bah" – lemaoté mikdach! mistabera mikdach la memaatinan, chekén bekharét kemotah.
9. אַדְּרַבָּה, תְּרוּמָה לָא מְמַעֲטִינַן – שֶׁכֵּן אֲכִילָה כְּמוֹתָהּ! aderaba, terouma la memaatinan – chekén akhila kemotah!
10. אֶלָּא אָמַר רָבָא: שָׁלֹשׁ כָּרֵיתוֹת בִּשְׁלָמִים לָמָּה? אַחַת לִכְלָל, וְאַחַת לִפְרָט, וְאַחַת לְטוּמְאָה הַכְּתוּבָה בַּתּוֹרָה סְתָם. וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה הִיא, ela amar rava: chaloch karétot bichlamim lama? a'hat likhlal, vea'hat lifrat, vea'hat letouma haketouva batora setam. veéni yodéa ma hi,
11. הֱוֵי אוֹמֵר: טוּמְאַת קוֹדֶשׁ. וְאִם אֵינוֹ עִנְיָן לְטוּמְאַת קוֹדֶשׁ – דְּנָפְקָא לֵיהּ מִדְּרַבִּי, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְטוּמְאַת מִקְדָּשׁ. hevé omér: toumat kodech. veim éno inyan letoumat kodech – denafka léh miderabi, tenéou inyan letoumat mikdach.
12. וְהַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי אֲבָהוּ! דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: שָׁלֹשׁ כָּרֵיתוֹת בִּשְׁלָמִים לָמָּה? אַחַת לִכְלָל, וְאַחַת לִפְרָט, וְאַחַת לִדְבָרִים שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין. veha mibeé léh lekhidrabi avaou! deamar rabi avaou: chaloch karétot bichlamim lama? a'hat likhlal, vea'hat lifrat, vea'hat lidvarim cheénan neekhalin.
13. וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר: דְּבָרִים שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין אֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן כָּרֵת מִשּׁוּם טוּמְאָה; לְאֵיתוֹיֵי חַטָּאת הַפְּנִימִית. דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, הוֹאִיל וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: כֹּל שֶׁאֵינוֹ קָרֵב עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן כִּשְׁלָמִים אֵין חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל, מִשּׁוּם טוּמְאָה נָמֵי לָא; קָא מַשְׁמַע לַן דְּמִיחַיַּיב. oulrabi chimon deamar: devarim cheénan neekhalin én 'hayavin aléhen karét michoum touma; leétoyé 'hatat hapenimit. desalka datakh aména, hoil veamar rabi chimon: kol cheéno karév al mizbé'ha ha'hitson kichlamim én 'hayavin ala michoum pigoul, michoum touma namé la; ka machma lan demi'hayav.
14. אֶלָּא אָמְרִי נְהַרְדָּעֵי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: שָׁלֹשׁ טוּמְאוֹת בִּשְׁלָמִים לָמָּה? אַחַת לִכְלָל, וְאַחַת לִפְרָט, וְאַחַת לְטוּמְאָה הַכְּתוּבָה בְּתוֹרָה סְתָם. וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה הִיא, ela amri nehardaé micheméh derava: chaloch toumot bichlamim lama? a'hat likhlal, vea'hat lifrat, vea'hat letouma haketouva betora setam. veéni yodéa ma hi,
15. הֱוֵי אוֹמֵר טוּמְאַת קוֹדֶשׁ; וְאִם אֵינוֹ עִנְיָן לְטוּמְאַת קוֹדֶשׁ – דְּנָפְקָא לֵיהּ מִדְּרַבִּי, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְטוּמְאַת מִקְדָּשׁ. hevé omér toumat kodech; veim éno inyan letoumat kodech – denafka léh miderabi, tenéou inyan letoumat mikdach.
16. וְהַאי נָמֵי מִיבְּעֵי לֵיהּ – אַיְּידֵי דְּבָעֵי לְמִכְתַּב כָּרֵת לְכִדְרַבִּי אֲבָהוּ, כְּתַב נָמֵי טְמָאוֹת, דְּלָא סַגִּי לַהּ בְּלָאו הָכִי! veha namé mibeé léh – ayedé devaé lemikhtav karét lekhidrabi avaou, ketav namé temaot, dela sagi lah bela hakhi!
17. אֶלָּא אָמַר רָבָא: אָתְיָא ״טוּמְאָתוֹ״–״טוּמְאָתוֹ״; כְּתִיב הָכָא: ״לְכֹל טוּמְאָתוֹ״, ela amar rava: atya "toumato"–"toumato"; ketiv hakha: "lekhol toumato",

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Shevuot
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)