Talmud Sanhedrin, Chapitre 4 (ד) · Daf 32a à 39b

Daf 32a

1. מַתְנִי׳ אֶחָד דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֶחָד דִּינֵי נְפָשׁוֹת בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם״. matni' e'had diné mamonot vee'had diné nefachot bidricha ouva'hakira, cheneemar: "michpat e'had yihye lakhem".
2. מָה בֵּין דִּינֵי מָמוֹנוֹת לְדִינֵי נְפָשׁוֹת? דִּינֵי מָמוֹנוֹת – בִּשְׁלֹשָׁה, וְדִינֵי נְפָשׁוֹת – בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. דִּינֵי מָמוֹנוֹת – פּוֹתְחִין בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה, וְדִינֵי נְפָשׁוֹת – פּוֹתְחִין לִזְכוּת וְאֵין פּוֹתְחִין לְחוֹבָה. ma bén diné mamonot lediné nefachot? diné mamonot – bichlocha, vediné nefachot – beesrim ouchlocha. diné mamonot – pot'hin bén lizkhout bén le'hova, vediné nefachot – pot'hin lizkhout veén pot'hin le'hova.
3. דִּינֵי מָמוֹנוֹת – מַטִּין עַל פִּי אֶחָד, בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה, וְדִינֵי נְפָשׁוֹת – מַטִּין עַל פִּי אֶחָד לִזְכוּת, וְעַל פִּי שְׁנַיִם לְחוֹבָה. diné mamonot – matin al pi e'had, bén lizkhout bén le'hova, vediné nefachot – matin al pi e'had lizkhout, veal pi chenayim le'hova.
4. דִּינֵי מָמוֹנוֹת – מַחְזִירִין בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה, דִּינֵי נְפָשׁוֹת – מַחְזִירִין לִזְכוּת וְאֵין מַחְזִירִין לְחוֹבָה. diné mamonot – ma'hzirin bén lizkhout bén le'hova, diné nefachot – ma'hzirin lizkhout veén ma'hzirin le'hova.
5. דִּינֵי מָמוֹנוֹת – הַכֹּל מְלַמְּדִין זְכוּת וְחוֹבָה, דִּינֵי נְפָשׁוֹת – הַכֹּל מְלַמְּדִין זְכוּת, וְאֵין הַכֹּל מְלַמְּדִין חוֹבָה. diné mamonot – hakol melamedin zekhout ve'hova, diné nefachot – hakol melamedin zekhout, veén hakol melamedin 'hova.
6. דִּינֵי מָמוֹנוֹת – הַמְלַמֵּד חוֹבָה מְלַמֵּד זְכוּת, וְהַמְלַמֵּד זְכוּת מְלַמֵּד חוֹבָה. דִּינֵי נְפָשׁוֹת – הַמְלַמֵּד חוֹבָה מְלַמֵּד זְכוּת, אֲבָל הַמְלַמֵּד זְכוּת אֵין יָכוֹל לַחְזוֹר וּלְלַמֵּד חוֹבָה. diné mamonot – hamlaméd 'hova melaméd zekhout, vehamlaméd zekhout melaméd 'hova. diné nefachot – hamlaméd 'hova melaméd zekhout, aval hamlaméd zekhout én yakhol la'hzor oullaméd 'hova.
7. דִּינֵי מָמוֹנוֹת – דָּנִין בַּיּוֹם, וְגוֹמְרִין בַּלַּיְלָה. דִּינֵי נְפָשׁוֹת – דָּנִין בַּיּוֹם, וְגוֹמְרִין בַּיּוֹם. diné mamonot – danin bayom, vegomrin balayla. diné nefachot – danin bayom, vegomrin bayom.
8. דִּינֵי מָמוֹנוֹת – גּוֹמְרִין בּוֹ בַּיּוֹם, בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה. דִּינֵי נְפָשׁוֹת – גּוֹמְרִין בּוֹ בַּיּוֹם לִזְכוּת, וּבַיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו לְחוֹבָה. לְפִיכָךְ, אֵין דָּנִין לֹא בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְלֹא בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב. diné mamonot – gomrin bo bayom, bén lizkhout bén le'hova. diné nefachot – gomrin bo bayom lizkhout, ouvayom chelea'hara le'hova. lefikhakh, én danin lo beerev chabat velo beerev yom tov.
9. דִּינֵי מָמוֹנוֹת, הַטְּמָאוֹת וְהַטְּהָרוֹת – מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל. דִּינֵי נְפָשׁוֹת – מַתְחִילִין מִן הַצַּד. diné mamonot, hatemaot vehateharot – mat'hilin min hagadol. diné nefachot – mat'hilin min hatsad.
10. הַכֹּל כְּשֵׁרִין לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת, וְאֵין הַכֹּל כְּשֵׁרִין לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת, אֶלָּא כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים הַמַּשִּׂיאִין לַכְּהוּנָּה. hakol kechérin ladoun diné mamonot, veén hakol kechérin ladoun diné nefachot, ela kohanim leviyim veyisreélim hamasiin lakeouna.
11. גְּמָ׳ דִּינֵי מָמוֹנוֹת מִי בָּעֵינַן דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה? וּרְמִינְהוּ: שְׁטָר שֶׁזְּמַנּוֹ כָּתוּב בְּאֶחָד בְּנִיסָן בַּשְּׁמִיטָּה, וּבָאוּ עֵדִים וְאָמְרוּ: ״הֵיאַךְ אַתֶּם מְעִידִין עַל שְׁטָר זֶה? וַהֲלֹא בְּיוֹם פְּלוֹנִי עִמָּנוּ הֱיִיתֶם בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי!״ שְׁטָר כָּשֵׁר וְעֵדָיו כְּשֵׁרִין. חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא אִיחֲרוּהוּ וּכְתָבוּהוּ. gema' diné mamonot mi baénan dericha va'hakira? ourminou: chetar chezemano katouv bee'had benisan bachemita, ouvaou édim veamrou: "héakh atem meidin al chetar ze? vahalo beom peloni imanou heyitem bemakom peloni!" chetar kachér veéda kechérin. 'haychinan chema i'harouou oukhtavouou.
12. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בָּעֵינַן דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה, הֵיכִי חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא אִיחֲרוּהוּ וּכְתָבוּהוּ? vei salka datakh baénan dericha va'hakira, hékhi 'haychinan chema i'harouou oukhtavouou?
13. וְלִיטַעְמָיךְ, תִּיקְשֵׁי לָךְ מַתְנִיתִין: שִׁטְרֵי חוֹב הַמּוּקְדָּמִין פְּסוּלִים, וְהַמְאוּחָרִים כְּשֵׁרִין. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בָּעֵינַן דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה, מְאוּחָרִין אַמַּאי כְּשֵׁרִין? velitamakh, tikché lakh matnitin: chitré 'hov hamoukdamin pesoulim, vehamou'harim kechérin. vei salka datakh baénan dericha va'hakira, meou'harin ama kechérin?
14. הָא לָא קַשְׁיָא, דַּעֲדִיפָא מִינַּהּ קָאָמְרִינַן. דַּאֲפִילּוּ אֶחָד בְּנִיסָן בִּשְׁמִיטָּה, דְּלָא שְׁכִיחִי אִינָשֵׁי דְּמוֹזְפִי, דְּלֵיכָּא לְמֵימַר שֶׁמָּא אִיחֲרוּהוּ וּכְתָבוּהוּ דְּלָא מַרַע לִשְׁטָרֵיהּ, אֲפִילּוּ הָכִי, כֵּיוָן דִּשְׁבִיעִית סוֹפָהּ מְשַׁמֶּטֶת – מַכְשְׁרִינַן. ha la kachya, daadifa minah kaamrinan. daafilou e'had benisan bichmita, dela chekhi'hi inaché demozfi, deléka lemémar chema i'harouou oukhtavouou dela mara lichtaréh, afilou hakhi, kévan dichviit sofah mechametet – makhcherinan.
15. מִכׇּל מָקוֹם, קַשְׁיָא. סִימָן: חרפ״ש. mikol makom, kachya. siman: 'hrf"ch.
16. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: דְּבַר תּוֹרָה, אֶחָד דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֶחָד דִּינֵי נְפָשׁוֹת בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם״. וּמָה טַעַם אָמְרוּ דִּינֵי מָמוֹנוֹת לָא בָּעֵינַן דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה? כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּנְעוֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי לֹוִין. amar rabi 'hanina: devar tora, e'had diné mamonot vee'had diné nefachot bidricha ouva'hakira, cheneemar: "michpat e'had yihye lakhem". ouma taam amrou diné mamonot la baénan dericha va'hakira? kedé chelo tinol delet bifné lovin.
17. אֶלָּא מֵעַתָּה ela méata

Daf 32b

1. טָעוּ – לֹא יְשַׁלְּמוּ? כׇּל שֶׁכֵּן שֶׁתִּנְעוֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי לוֹוִין! taou – lo yechalemou? kol chekén chetinol delet bifné lovin!
2. רָבָא אָמַר: מַתְנִיתִין דְּהָכָא בְּדִינֵי קְנָסוֹת, וְאִידַּךְ בְּהוֹדָאוֹת וְהַלְוָאוֹת. rava amar: matnitin dehakha bediné kenasot, veidakh beodaot vehalvaot.
3. רַב פָּפָּא אָמַר: אִידֵּי וְאִידֵּי בְּהוֹדָאָה וְהַלְוָאָה. כָּאן – בְּדִין מְרוּמֶּה, כָּאן – בְּדִין שֶׁאֵינוֹ מְרוּמֶּה. rav papa amar: idé veidé beodaa vehalvaa. kan – bedin meroume, kan – bedin cheéno meroume.
4. כִּדְרֵישׁ לָקִישׁ, דְּרֵישׁ לָקִישׁ רָמֵי: כְּתִיב ״בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ״, וּכְתִיב ״צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף״. הָא כֵּיצַד? כָּאן – בְּדִין מְרוּמֶּה, כָּאן – בְּדִין שֶׁאֵין מְרוּמֶּה. kidréch lakich, deréch lakich ramé: ketiv "betsedek tichpot amitekha", oukhtiv "tsedek tsedek tirdof". ha kétsad? kan – bedin meroume, kan – bedin cheén meroume.
5. רַב אָשֵׁי אָמַר: מַתְנִיתִין כִּדְשַׁנִּין, קְרָאֵי אֶחָד לְדִין וְאֶחָד לִפְשָׁרָה. rav aché amar: matnitin kidchanin, keraé e'had ledin vee'had lifchara.
6. כִּדְתַנְיָא: ״צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף״ – אֶחָד לְדִין וְאֶחָד לִפְשָׁרָה. כֵּיצַד? שְׁתֵּי סְפִינוֹת עוֹבְרוֹת בַּנָּהָר וּפָגְעוּ זֶה בָּזֶה, אִם עוֹבְרוֹת שְׁתֵּיהֶן – שְׁתֵּיהֶן טוֹבְעוֹת, בְּזֶה אַחַר זֶה – שְׁתֵּיהֶן עוֹבְרוֹת. וְכֵן שְׁנֵי גְּמַלִּים שֶׁהָיוּ עוֹלִים בְּמַעֲלוֹת בֵּית חוֹרוֹן וּפָגְעוּ זֶה בָּזֶה, אִם עָלוּ שְׁנֵיהֶן – שְׁנֵיהֶן נוֹפְלִין, בְּזֶה אַחַר זֶה – שְׁנֵיהֶן עוֹלִין. kidtanya: "tsedek tsedek tirdof" – e'had ledin vee'had lifchara. kétsad? cheté sefinot ovrot banahar oufagou ze baze, im ovrot chetéhen – chetéhen tovot, beze a'har ze – chetéhen ovrot. vekhén chené gemalim chehaou olim bemaalot bét 'horon oufagou ze baze, im alou chenéhen – chenéhen noflin, beze a'har ze – chenéhen olin.
7. הָא כֵּיצַד? טְעוּנָה וְשֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה – תִּידָּחֶה שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה מִפְּנֵי טְעוּנָה. קְרוֹבָה וְשֶׁאֵינָהּ קְרוֹבָה – תִּידָּחֶה קְרוֹבָה מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ קְרוֹבָה. הָיוּ שְׁתֵּיהֶן קְרוֹבוֹת, שְׁתֵּיהֶן רְחוֹקוֹת – הָטֵל פְּשָׁרָה בֵּינֵיהֶן, וּמֵעֲלוֹת שָׂכָר זוֹ לָזוֹ. ha kétsad? teouna vecheénah teouna – tida'he cheénah teouna mipené teouna. kerova vecheénah kerova – tida'he kerova mipené cheénah kerova. haou chetéhen kerovot, chetéhen re'hokot – hatél pechara bénéhen, ouméalot sakhar zo lazo.
8. תָּנוּ רַבָּנַן: ״צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף״ – הַלֵּךְ אַחַר בֵּית דִּין יָפֶה, אַחַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְלוֹד, אַחַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לִבְרוּר חַיִל. tanou rabanan: "tsedek tsedek tirdof" – halékh a'har bét din yafe, a'har rabi eliezer lelod, a'har raban yo'hanan ben zaka livrour 'hayil.
9. תָּנָא: קוֹל רֵיחַיִם בְּבוּרְנִי – שְׁבוּעַ הַבֵּן, שְׁבוּעַ הַבֵּן. אוֹר הַנֵּר בִּבְרוּר חַיִל – מִשְׁתֶּה שָׁם, מִשְׁתֶּה שָׁם. tana: kol ré'hayim bevourni – chevoua habén, chevoua habén. or hanér bivrour 'hayil – michte cham, michte cham.
10. תָּנוּ רַבָּנַן: ״צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף״ – הַלֵּךְ אַחַר חֲכָמִים לִישִׁיבָה. אַחַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְלוֹד, אַחַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי לִבְרוּר חַיִל, אַחַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לִפְקִיעִין, אַחַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְיַבְנֶה, אַחַר רַבִּי עֲקִיבָא לִבְנֵי בְרָק, אַחַר רַבִּי מַתְיָא לְרוֹמִי, אַחַר רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן תְּרַדְיוֹן לְסִיכְנִי, אַחַר רַבִּי יוֹסֵי לְצִיפּוֹרִי, אַחַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה לִנְצִיבִין, אַחַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לַגּוֹלָה, אַחַר רַבִּי לְבֵית שְׁעָרִים, אַחַר חֲכָמִים לְלִשְׁכַּת הַגָּזִית. tanou rabanan: "tsedek tsedek tirdof" – halékh a'har 'hakhamim lichiva. a'har rabi eliezer lelod, a'har raban yo'hanan ben zaka livrour 'hayil, a'har rabi yeochoua lifkiin, a'har raban gamliél leyavne, a'har rabi akiva livné verak, a'har rabi matya leromi, a'har rabi 'hananya ben teradon lesikhni, a'har rabi yosé letsipori, a'har rabi yeouda ben betira lintsivin, a'har rabi yeochoua lagola, a'har rabi levét chearim, a'har 'hakhamim lelichkat hagazit.
11. דִּינֵי מָמוֹנוֹת פּוֹתְחִין כּוּ׳. הֵיכִי אָמְרִינַן? אָמַר רַב יְהוּדָה: הָכִי אָמְרִינַן לְהוּ: מִי יֵימַר כִּדְקָאָמְרִיתוּ? diné mamonot pot'hin kou'. hékhi amrinan? amar rav yeouda: hakhi amrinan leou: mi yémar kidkaamritou?
12. אֲמַר לֵיהּ עוּלָּא: וְהָא חָסְמִינַן לְהוּ? וְלִיחַסְמוּ! מִי לָא תַּנְיָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, מַסִּיעִין אֶת הָעֵדִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם כְּדֵי שֶׁתִּיטָּרֵף דַּעְתָּן וְיַחְזְרוּ בָּהֶן? amar léh oula: veha 'hasminan leou? veli'hasmou! mi la tanya: rabi chimon ben eliezer omér, masiin et haédim mimakom lemakom kedé chetitaréf datan veya'hzerou bahen?
13. מִי דָּמֵי? הָתָם מִמֵּילָא קָא מִידְּחוּ, הָכָא קָא דָחֵינַן לְהוּ בְּיָדַיִם. mi damé? hatam miméla ka mide'hou, hakha ka da'hénan leou beyadayim.
14. אֶלָּא אָמַר עוּלָּא: הָכִי אָמְרִינַן, ״יֵשׁ לְךָ עֵדִים לַהֲזִימָּם?״ אֲמַר לֵיהּ רַבָּה: וְכִי פּוֹתְחִין בִּזְכוּתוֹ שֶׁל זֶה שֶׁהִיא חוֹבָתוֹ שֶׁל זֶה? ela amar oula: hakhi amrinan, "yéch lekha édim lahazimam?" amar léh raba: vekhi pot'hin bizkhouto chel ze chehi 'hovato chel ze?
15. וּמִי הָוְיָא חוֹבָתוֹ? וְהָתְנַן: אֵין עֵדִים זוֹמְמִין נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין. oumi havya 'hovato? vehatnan: én édim zommin neheragin ad cheyigamér hadin.
16. הָכִי אָמֵינָא: אִילּוּ שָׁתֵיק הַאי עַד דְּמִיגְמָר דִּינֵיהּ, וּמַיְיתִי עֵדִים וּמַזֵּים לְהוּ, הָוְיָא לֵיהּ חוֹבָתוֹ שֶׁל זֶה. אֶלָּא אָמַר רַבָּה: אָמְרִינַן לֵיהּ, ״יֵשׁ לְךָ עֵדִים לְהַכְחִישָׁן?״ hakhi aména: ilou chaték ha ad demigmar dinéh, oumayti édim oumazém leou, havya léh 'hovato chel ze. ela amar raba: amrinan léh, "yéch lekha édim lehakh'hichan?"
17. רַב כָּהֲנָא אָמַר: ״מִדִּבְרֵיכֶם נִזְדַּכָּה פְּלוֹנִי״. אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: אָמְרִינַן לֵיהּ, ״אִי לָא קְטַלְתְּ לָא תִּדְחַל״. רַב אָשֵׁי אָמַר: ״כׇּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לוֹ זְכוּת יָבֹא וִילַמֵּד עָלָיו״. rav kahana amar: "midivrékhem nizdaka peloni". abayé verava deamri tarvayou: amrinan léh, "i la ketalte la tid'hal". rav aché amar: "kol mi cheyodéa lo zekhout yavo vilaméd ala".
18. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּאַבָּיֵי וְרָבָא. רַבִּי אוֹמֵר: ״אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אוֹתָךְ וְאִם לֹא שָׂטִית וְגוֹ׳״ – tanya kevatéh deabayé verava. rabi omér: "im lo chakhav ich otakh veim lo satit vego'" –

Daf 33a

1. מִיכָּן שֶׁפּוֹתְחִין בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת תְּחִלָּה לִזְכוּת. mikan chepot'hin bediné nefachot te'hila lizkhout.
2. דִּינֵי מָמוֹנוֹת מַחֲזִירִין כּוּ׳. וּרְמִינְהוּ: דָּן אֶת הַדִּין, זִיכָּה אֶת הַחַיָּיב, חִיֵּיב אֶת הַזַּכַּאי, טִימֵּא אֶת הַטָּהוֹר, טִיהֵר אֶת הַטָּמֵא – מַה שֶּׁעָשָׂה עָשׂוּי, וִישַׁלֵּם מִבֵּיתוֹ. diné mamonot ma'hazirin kou'. ourminou: dan et hadin, zika et ha'hayav, 'hiyév et hazaka, timé et hataor, tihér et hatamé – ma cheasa asou, vichalém mibéto.
3. אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא קַשְׁיָא, כָּאן בְּמוּמְחֶה, כָּאן בְּשֶׁאֵינוֹ מוּמְחֶה. וּבְמוּמְחֶה מַחְזִירִין? וְהָקָתָנֵי: אִם הָיָה מוּמְחֶה לְבֵית דִּין – פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם! amar rav yoséf: la kachya, kan bemoum'he, kan becheéno moum'he. ouvmoum'he ma'hzirin? vehakatané: im haya moum'he levét din – patour milechalém!
4. אָמַר רַב נַחְמָן: כָּאן שֶׁיֵּשׁ גָּדוֹל הֵימֶנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן, כָּאן שֶׁאֵין גָּדוֹל הֵימֶנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן. amar rav na'hman: kan cheyéch gadol hémenou be'hakhma ouvminyan, kan cheén gadol hémenou be'hakhma ouvminyan.
5. רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: כָּאן שֶׁטָּעָה בִּדְבַר מִשְׁנָה, כָּאן שֶׁטָּעָה בְּשִׁיקּוּל הַדַּעַת. דְּאָמַר רַב שֵׁשֶׁת אָמַר רַב אַסִּי: טָעָה בִּדְבַר מִשְׁנָה – חוֹזֵר, טָעָה בְּשִׁיקּוּל הַדַּעַת – אֵינוֹ חוֹזֵר. rav chéchet amar: kan chetaa bidvar michna, kan chetaa bechikoul hadaat. deamar rav chéchet amar rav asi: taa bidvar michna – 'hozér, taa bechikoul hadaat – éno 'hozér.
6. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: אֲפִילּוּ טָעָה בְּרַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא? אֲמַר לֵיהּ: אִין. אֲפִילּוּ בִּדְרַב וּשְׁמוּאֵל? אֲמַר לֵיהּ: אִין. אֲפִילּוּ בְּדִידִי וְדִידָךְ? אֲמַר לֵיהּ: אַטּוּ אֲנַן קָטְלֵי קְנֵי בְּאַגְמָא אֲנַן? amar léh ravina lerav aché: afilou taa berabi 'hiya verabi ochaya? amar léh: in. afilou bidrav ouchmouél? amar léh: in. afilou bedidi vedidakh? amar léh: atou anan katlé kené beagma anan?
7. הֵיכִי דָּמֵי שִׁיקּוּל הַדַּעַת? אָמַר רַב פָּפָּא: כְּגוֹן תְּרֵי תַּנָּאֵי אוֹ תְּרֵי אָמוֹרָאֵי דִּפְלִיגִי אַהֲדָדֵי, וְלָא אִיתְּמַר הִלְכְתָא לָא כְּמָר וְלָא כְּמָר, וְאִיקְּרִי וַעֲבַד כְּחַד מִינַּיְיהוּ, וְסוּגְיָא דִּשְׁמַעְתָּא אָזְלִי כְּאִידַּךְ – הַיְינוּ שִׁיקּוּל הַדַּעַת. hékhi damé chikoul hadaat? amar rav papa: kegon teré tanaé o teré amoraé difligi ahadadé, vela itemar hilkheta la kemar vela kemar, veikeri vaavad ke'had minayou, vesougya dichmata azli keidakh – haynou chikoul hadaat.
8. אֵיתִיבֵיהּ רַב הַמְנוּנָא לְרַב שֵׁשֶׁת: מַעֲשֶׂה בְּפָרָה שֶׁל בֵּית מְנַחֵם שֶׁנִּיטְּלָה הָאֵם שֶׁלָּהּ, וְהֶאֱכִילָהּ רַבִּי טַרְפוֹן לִכְלָבִים. étivéh rav hamnouna lerav chéchet: maase befara chel bét mena'hém chenitela haém chelah, veheekhilah rabi tarfon likhlavim.
9. וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים בְּיַבְנֶה, וְהִתִּירוּהָ. שֶׁאָמַר תּוֹדוֹס הָרוֹפֵא: אֵין פָּרָה וַחֲזִירָה יוֹצֵאת מֵאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם אֶלָּא אִם כֵּן חוֹתְכִין הָאֵם שֶׁלָּהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּלֵד. אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: הָלְכָה חֲמוֹרְךָ, טַרְפוֹן! אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: פָּטוּר אַתָּה, שֶׁכׇּל הַמּוּמְחֶה לָרַבִּים פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. ouva maase lifné 'hakhamim beyavne, vehitirouha. cheamar todos harofé: én para va'hazira yotsét méalekesanderiya chel mitsrayim ela im kén 'hotkhin haém chelah, kedé chelo téléd. amar rabi tarfon: halkha 'hamorkha, tarfon! amar lo rabi akiva: patour ata, chekol hamoum'he larabim patour milechalém.
10. וְאִי אִיתָא, לֵימָא לֵיהּ: טוֹעֶה בִּדְבַר מִשְׁנָה אַתָּה, וְטוֹעֶה בִּדְבַר מִשְׁנָה חוֹזֵר. vei ita, léma léh: toe bidvar michna ata, vetoe bidvar michna 'hozér.
11. חֲדָא וְעוֹד קָאָמַר: חֲדָא, דְּטוֹעֶה בִּדְבַר מִשְׁנָה אַתָּה, וְטוֹעֶה בִּדְבַר מִשְׁנָה חוֹזֵר. וְעוֹד: אִי נָמֵי בְּשִׁיקּוּל הַדַּעַת טָעִיתָ – מוּמְחֶה לָרַבִּים אַתָּה, וְכׇל הַמּוּמְחֶה לָרַבִּים פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. 'hada veod kaamar: 'hada, detoe bidvar michna ata, vetoe bidvar michna 'hozér. veod: i namé bechikoul hadaat taita – moum'he larabim ata, vekhol hamoum'he larabim patour milechalém.
12. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְרָבָא: מַאי קָא מוֹתֵיב רַב הַמְנוּנָא לְרַב שֵׁשֶׁת מִפָּרָה? פָּרָה הֲרֵי הֶאֱכִילָהּ לִכְלָבִים, וְלֵיתָא דְּתֶהְדַּר. amar rav na'hman bar yits'hak lerava: ma ka motév rav hamnouna lerav chéchet mipara? para haré heekhilah likhlavim, veléta detehdar.
13. הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא טָעָה בִּדְבַר מִשְׁנָה אֵינוֹ חוֹזֵר, אַלְמָא קָם דִּינָא – הַיְינוּ דְּקָא מְפַחֵיד רַבִּי טַרְפוֹן, וְקָאָמַר לֵיהּ אִיהוּ: מוּמְחֶה לְבֵית דִּין אַתָּה וְאַתָּה פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ טָעָה בִּדְבַר מִשְׁנָה חוֹזֵר, לֵימָא לֵיהּ: כֵּיוָן דְּאִילּוּ הֲוַאי פָּרָה, דִּינָךְ לָאו דִּינָא וְלָא כְּלוּם עֲבַדְתְּ, הַשְׁתָּא נָמֵי לָא כְּלוּם עֲבַדְתְּ. hakhi kaamar léh: i amrate bichlama taa bidvar michna éno 'hozér, alma kam dina – haynou deka mefa'héd rabi tarfon, vekaamar léh iou: moum'he levét din ata veata patour milechalém. ela i amrate taa bidvar michna 'hozér, léma léh: kévan deilou hava para, dinakh la dina vela keloum avadte, hachta namé la keloum avadte.
14. רַב חִסְדָּא אָמַר: כָּאן – שֶׁנָּטַל וְנָתַן בַּיָּד, כָּאן – שֶׁלֹּא נָטַל וְנָתַן בַּיָּד. rav 'hisda amar: kan – chenatal venatan bayad, kan – chelo natal venatan bayad.
15. בִּשְׁלָמָא חִיֵּיב אֶת הַזַּכַּאי, כְּגוֹן שֶׁנָּטַל וְנָתַן בַּיָּד. אֶלָּא זִיכָּה אֶת הַחַיָּיב, הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? דַּאֲמַר לֵיהּ: ״פָּטוּר אַתָּה״, וְהָא לֹא נָטַל וְנָתַן בַּיָּד! כֵּיוָן דְּאָמַר ״פָּטוּר אַתָּה״, כְּמוֹ שֶׁנָּטַל וְנָתַן בַּיָּד דָּמֵי. bichlama 'hiyév et hazaka, kegon chenatal venatan bayad. ela zika et ha'hayav, hékhi machka'hate lah? daamar léh: "patour ata", veha lo natal venatan bayad! kévan deamar "patour ata", kemo chenatal venatan bayad damé.
16. אֶלָּא מַתְנִיתִין דְּקָתָנֵי: דִּינֵי מָמוֹנוֹת מַחְזִירִין בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה, בִּשְׁלָמָא לִזְכוּת מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, דַּאֲמַר לֵיהּ מֵעִיקָּרָא: ״חַיָּיב אַתָּה״, וְלֹא נָטַל וְלֹא נָתַן בַּיָּד. אֶלָּא לְחוֹבָה הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? דְּאָמַר לֵיהּ: ״פָּטוּר אַתָּה״? וְהָאָמְרַתְּ: כֵּיוָן דְּאָמַר לֵיהּ ״פָּטוּר אַתָּה״, כְּמוֹ שֶׁנָּטַל וְנָתַן בַּיָּד דָּמֵי! ela matnitin dekatané: diné mamonot ma'hzirin bén lizkhout bén le'hova, bichlama lizkhout machka'hate lah, daamar léh méikara: "'hayav ata", velo natal velo natan bayad. ela le'hova hékhi machka'hate lah? deamar léh: "patour ata"? vehaamrate: kévan deamar léh "patour ata", kemo chenatal venatan bayad damé!
17. חֲדָא קָתָנֵי: דִּינֵי מָמוֹנוֹת מַחְזִירִין לִזְכוּת, שֶׁהִיא חוֹבָה. דִּכְוָותַהּ גַּבֵּי נְפָשׁוֹת: מַחְזִירִין לִזְכוּת, 'hada katané: diné mamonot ma'hzirin lizkhout, chehi 'hova. dikhvatah gabé nefachot: ma'hzirin lizkhout,

Daf 33b

1. וְאֵין מַחְזִירִין לְחוֹבָה. מַחְזִירִין לִזְכוּת – זְכוּת גְּרֵידְתָּא, וְאֵין מַחְזִירִין לְחוֹבָה – לִזְכוּת שֶׁהִיא חוֹבָה. veén ma'hzirin le'hova. ma'hzirin lizkhout – zekhout gerédta, veén ma'hzirin le'hova – lizkhout chehi 'hova.
2. חוֹבְתֵיהּ דְּמַאן? הָא לָא קַשְׁיָא, חוֹבְתֵיהּ דְּגוֹאֵל הַדָּם. מִשּׁוּם חוֹבְתֵיהּ דְּגוֹאֵל הַדָּם קָטְלִינַן לֵיהּ לְהַאי? וְעוֹד, מַאי ״בֵּין״ ״בֵּין״? קַשְׁיָא. 'hovtéh deman? ha la kachya, 'hovtéh degoél hadam. michoum 'hovtéh degoél hadam katlinan léh leha? veod, ma "bén" "bén"? kachya.
3. רָבִינָא אָמַר: כְּגוֹן שֶׁהָיָה לוֹ בְּיָדוֹ מַשְׁכּוֹן, וּנְטָלוֹ מִמֶּנּוּ. ravina amar: kegon chehaya lo beyado machkon, ountalo mimenou.
4. טִימֵּא אֶת הַטָּהוֹר, דְּאַגַּע בֵּיהּ שֶׁרֶץ. טִיהֵר אֶת הַטָּמֵא, שֶׁעֵירְבָן בֵּין פֵּירוֹתָיו. timé et hataor, deaga béh cherets. tihér et hatamé, cheérvan bén pérota.
5. דִּינֵי נְפָשׁוֹת כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִין לְיוֹצֵא מִבֵּית דִּין חַיָּיב, וְאָמַר אֶחָד ״יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת״, מִנַּיִין שֶׁמַּחְזִירִין אוֹתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר ״נָקִי אַל תַּהֲרֹג״. diné nefachot kou'. tanou rabanan: minayin leotsé mibét din 'hayav, veamar e'had "yéch li lelaméd ala zekhout", minayin chema'hzirin oto? talmoud lomar "naki al taharog".
6. וּמִנַּיִין לְיוֹצֵא מִבֵּית דִּין זַכַּאי, וְאָמַר אֶחָד: ״יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה״, מִנַּיִין שֶׁאֵין מַחְזִירִין אוֹתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״צַדִּיק אַל תַּהֲרֹג״. ouminayin leotsé mibét din zaka, veamar e'had: "yéch li lelaméd ala 'hova", minayin cheén ma'hzirin oto? talmoud lomar: "tsadik al taharog".
7. אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: וְחִילּוּפָא לְמֵסִית, דִּכְתִיב ״לֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו״. רַב כָּהֲנָא מַתְנֵי מִ״כִּי הָרֹג תַּהַרְגֶנּוּ״. amar rav chimi bar aché: ve'hiloufa lemésit, dikhtiv "lo ta'hmol velo tekhase ala". rav kahana matné mi"ki harog tahargenou".
8. בְּעָא מִנֵּיהּ רַבִּי זֵירָא מֵרַב שֵׁשֶׁת: חַיָּיבֵי גָּלִיּוֹת מִנַּיִין? אָתְיָא ״רֹצֵחַ״ ״רֹצֵחַ״. bea minéh rabi zéra mérav chéchet: 'hayavé galiyot minayin? atya "rotsé'ha" "rotsé'ha".
9. חַיָּיבֵי מַלְקִיּוֹת מִנַּיִין? אָתְיָא ״רָשָׁע״ ״רָשָׁע״. 'hayavé malkiyot minayin? atya "racha" "racha".
10. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: חַיָּיבֵי גָּלִיּוֹת מִנַּיִין? אַתְיָא ״רֹצֵחַ״ ״רֹצֵחַ״. חַיָּיבֵי מַלְקוֹת מִנַּיִין? אָתְיָא ״רָשָׁע״ ״רָשָׁע״. tanya namé hakhi: 'hayavé galiyot minayin? atya "rotsé'ha" "rotsé'ha". 'hayavé malkot minayin? atya "racha" "racha".
11. וְאֵין מַחְזִירִין לְחוֹבָה. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וְהוּא שֶׁטָּעָה בְּדָבָר שֶׁאֵין הַצַּדּוּקִין מוֹדִין בּוֹ, אֲבָל טָעָה בִּדְבַר שֶׁהַצַּדּוּקִין מוֹדִין בּוֹ – זִיל קְרִי בֵּי רַב הוּא. veén ma'hzirin le'hova. amar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: veou chetaa bedavar cheén hatsadoukin modin bo, aval taa bidvar chehatsadoukin modin bo – zil keri bé rav hou.
12. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא מֵרַבִּי יוֹחָנָן: טָעָה בְּנוֹאֵף וְנוֹאֶפֶת מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: אַדְּמוֹקְדָךְ יְקִיד, זִיל קוּץ קָרָךְ וּצְלִי. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַבִּי אַמֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: טָעָה בְּנוֹאֵף – חוֹזֵר. bea minéh rabi 'hiya bar aba mérabi yo'hanan: taa benoéf venoefet maou? amar léh: ademokdakh yekid, zil kouts karakh outsli. itemar namé, amar rabi amé amar rabi yo'hanan: taa benoéf – 'hozér.
13. אֶלָּא הֵיכִי דָּמֵי אֵין חוֹזְרִין? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּגוֹן שֶׁטָּעָה שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ. ela hékhi damé én 'hozrin? amar rabi avaou amar rabi yo'hanan: kegon chetaa chelo kedarkah.
14. דִּינֵי מָמוֹנוֹת הַכֹּל כּוּ׳. הַכֹּל, וַאֲפִילּוּ עֵדִים? נֵימָא מַתְנִיתִין רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה הִיא, וְלָא רַבָּנַן? diné mamonot hakol kou'. hakol, vaafilou édim? néma matnitin rabi yosé berabi yeouda hi, vela rabanan?
15. דְּתַנְיָא: ״וְעֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה בְנֶפֶשׁ״ – בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עוֹנֶה לִזְכוּת, וְאֵין עוֹנֶה לְחוֹבָה. detanya: "veéd e'had lo yaane venefech" – bén lizkhout bén le'hova. rabi yosé berabi yeouda omér: one lizkhout, veén one le'hova.
16. אָמַר רַב פָּפָּא: בְּאֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים, וְדִבְרֵי הַכֹּל. amar rav papa: bee'had min hatalmidim, vedivré hakol.

Daf 34a

1. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה? דְּאָמַר קְרָא: ״עֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה בְנֶפֶשׁ לָמוּת״. לָמוּת הוּא דְּאֵינוֹ עוֹנֶה, אֲבָל לִזְכוּת עוֹנֶה. וְרַבָּנַן? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מִשּׁוּם דְּמִיחֲזֵי כְּנוֹגֵעַ בְּעֵדוּתוֹ. ma tama derabi yosé bar yeouda? deamar kera: "éd e'had lo yaane venefech lamout". lamout hou deéno one, aval lizkhout one. verabanan? amar réch lakich: michoum demi'hazé kenogéa beédouto.
2. וְרַבָּנַן, הַאי ״לָמוּת״ מַאי דָּרְשִׁי בֵּיהּ? מוֹקְמִי לֵיהּ בְּאֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים. כִּדְתַנְיָא: אָמַר אֶחָד מִן הָעֵדִים ״יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת״, מִנַּיִין שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין לוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה״. מִנַּיִין לְאֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים שֶׁאָמַר ״יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה״, מִנַּיִין שֶׁאֵין שׁוֹמְעִין לוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֶחָד לֹא יַעֲנֶה בְנֶפֶשׁ לָמוּת״. verabanan, ha "lamout" ma darchi béh? mokmi léh bee'had min hatalmidim. kidtanya: amar e'had min haédim "yéch li lelaméd ala zekhout", minayin cheén chomin lo? talmoud lomar: "éd e'had lo yaane". minayin lee'had min hatalmidim cheamar "yéch li lelaméd ala 'hova", minayin cheén chomin lo? talmoud lomar: "e'had lo yaane venefech lamout".
3. דִּינֵי נְפָשׁוֹת: הַמְלַמֵּד כּוּ׳. אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּשְׁעַת מַשָּׂא וּמַתָּן, אֲבָל בִּשְׁעַת גְּמַר דִּין – מְלַמֵּד זְכוּת חוֹזֵר וּמְלַמֵּד חוֹבָה. diné nefachot: hamlaméd kou'. amar rav: lo chanou ela bichat masa oumatan, aval bichat gemar din – melaméd zekhout 'hozér oumlaméd 'hova.
4. מֵיתִיבִי: לְמׇחֳרָת מַשְׁכִּימִין וּבָאִין. הַמְזַכֶּה אוֹמֵר: ״אֲנִי הַמְזַכֶּה, וּמְזַכֶּה אֲנִי בִּמְקוֹמִי״. הַמְחַיֵּיב אוֹמֵר: ״אֲנִי הַמְחַיֵּיב, וּמְחַיֵּיב אֲנִי בִּמְקוֹמִי״. הַמְלַמֵּד חוֹבָה מְלַמֵּד זְכוּת, אֲבָל הַמְלַמֵּד זְכוּת אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹר וּלְלַמֵּד חוֹבָה. métivi: lemo'horat machkimin ouvain. hamzake omér: "ani hamzake, oumzake ani bimkomi". ham'hayév omér: "ani ham'hayév, oum'hayév ani bimkomi". hamlaméd 'hova melaméd zekhout, aval hamlaméd zekhout éno yakhol la'hazor oullaméd 'hova.
5. וְהָא לַמׇּחֳרָת גְּמַר דִּין הוּא, וְלִיטַעְמָיךְ, לַמׇּחֳרָת מַשָּׂא וּמַתָּן מִי לֵיכָּא? כִּי קָתָנֵי בִּשְׁעַת מַשָּׂא וּמַתָּן. veha lamo'horat gemar din hou, velitamakh, lamo'horat masa oumatan mi léka? ki katané bichat masa oumatan.
6. תָּא שְׁמַע: דָּנִין אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, עַד שֶׁיִּרְאֶה אֶחָד מִן הַמְחַיְּיבִין דִּבְרֵי הַמְזַכִּין. וְאִם אִיתַהּ, לִיתְנֵי נָמֵי אִיפְּכָא! תַּנָּא אַזְּכוּת קָא מְהַדַּר, אַחוֹבָה לָא קָא מְהַדַּר. ta chema: danin élou keneged élou, ad cheyire e'had min ham'hayevin divré hamzakin. veim itah, litné namé ipekha! tana azekhout ka mehadar, a'hova la ka mehadar.
7. תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: אֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים שֶׁזִּיכָּה וָמֵת – רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ חַי וְעוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ. וְאַמַּאי? נֵימָא: אִילּוּ הֲוָה קַיָּים, [הֲוָה] הָדַר בֵּיהּ! הַשְׁתָּא מִיהָא לָא הֲדַר בֵּיהּ. ta chema, deamar rabi yosé bar 'hanina: e'had min hatalmidim chezika vamét – roin oto keilou 'ha veoméd bimkomo. veama? néma: ilou hava kayam, [hava] hadar béh! hachta miha la hadar béh.
8. וְהָא שְׁלַחוּ מִתָּם: לְדִבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, מוּצָא מִכְּלַל רַבֵּינוּ! ״אֵין מוּצָא״ אִיתְּמַר. veha chela'hou mitam: ledivré rabi yosé bar 'hanina, moutsa mikelal rabénou! "én moutsa" itemar.
9. תָּא שְׁמַע: שְׁנֵי סוֹפְרֵי הַדַּיָּינִין עוֹמְדִין לִפְנֵיהֶן, אֶחָד מִן הַיָּמִין וְאֶחָד מִן הַשְּׂמֹאל, וְכוֹתְבִין דִּבְרֵי הַמְזַכִּין וְדִבְרֵי הַמְחַיְּיבִין. ta chema: chené sofré hadayanin omdin lifnéhen, e'had min hayamin vee'had min hasemol, vekhotvin divré hamzakin vedivré ham'hayevin.
10. בִּשְׁלָמָא דִּבְרֵי הַמְחַיְּיבִין, לִמְחַר חָזוּ טַעְמָא אַחֲרִינָא וּבָעוּ לְמֶעְבַּד הֲלָנַת דִּין. אֶלָּא דִּבְרֵי הַמְזַכִּין, מַאי טַעְמָא? לָאו מִשּׁוּם דְּאִי חָזוּ טַעְמָא אַחֲרִינָא לְחוֹבָה, לָא מַשְׁגְּחִינַן בְּהוּ? bichlama divré ham'hayevin, lim'har 'hazou tama a'harina ouvaou lemebad halanat din. ela divré hamzakin, ma tama? la michoum dei 'hazou tama a'harina le'hova, la machge'hinan beou?
11. לֹא, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שְׁנַיִם טַעַם אֶחָד מִשְּׁנֵי מִקְרָאוֹת. כְּדִבְעָא מִינֵּיהּ רַבִּי אַסִּי מֵרַבִּי יוֹחָנָן: אָמְרוּ שְׁנַיִם טַעַם אֶחָד מִשְּׁנֵי מִקְרָאוֹת, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: אֵין מוֹנִין לָהֶן אֶלָּא אֶחָד. lo, kedé chelo yomrou chenayim taam e'had michené mikraot. kediva minéh rabi asi mérabi yo'hanan: amrou chenayim taam e'had michené mikraot, maou? amar léh: én monin lahen ela e'had.
12. מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר אַבָּיֵי: דְּאָמַר קְרָא ״אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי כִּי עֹז לֵאלֹהִים״. מִקְרָא אֶחָד יוֹצֵא לְכַמָּה טְעָמִים, וְאֵין טַעַם אֶחָד יוֹצֵא מִכַּמָּה מִקְרָאוֹת. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: ״וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע״ – מָה פַּטִּישׁ זֶה מִתְחַלֵּק לְכַמָּה נִיצוֹצוֹת, אַף מִקְרָא אֶחָד יוֹצֵא לְכַמָּה טְעָמִים. menahané milé? amar abayé: deamar kera "a'hat diber elohim chetayim zou chamati ki oz lélohim". mikra e'had yotsé lekhama teamim, veén taam e'had yotsé mikama mikraot. devé rabi yichmaél tana: "oukhfatich yefotséts sala" – ma patich ze mit'halék lekhama nitsotsot, af mikra e'had yotsé lekhama teamim.
13. הֵיכִי דָּמֵי טַעַם אֶחָד מִשְּׁנֵי מִקְרָאוֹת? אָמַר רַב זְבִיד, כְּדִתְנַן: מִזְבֵּחַ מְקַדֵּשׁ אֶת הָרָאוּי לוֹ. hékhi damé taam e'had michené mikraot? amar rav zevid, keditnan: mizbé'ha mekadéch et haraou lo.
14. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כׇּל הָרָאוּי לָאִשִּׁים, אִם עָלָה – לֹא יֵרֵד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה״. מָה עוֹלָה שֶׁהִיא רְאוּיָה לָאִשִּׁים, אִם עָלְתָה – לֹא תֵּרֵד, אַף כֹּל שֶׁהוּא רָאוּי לָאִשִּׁים, אִם עָלָה – לֹא יֵרֵד. rabi yeochoua omér: kol haraou laichim, im ala – lo yéréd, cheneemar: "haola al mokda". ma ola chehi reouya laichim, im alta – lo téréd, af kol cheou raou laichim, im ala – lo yéréd.
15. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כׇּל הָרָאוּי לַמִּזְבֵּחַ, אִם עָלָה – לֹא יֵרֵד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִיא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ״. מָה עוֹלָה שֶׁהִיא רְאוּיָה לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ – אִם עָלְתָה לֹא תֵּרֵד, אַף כֹּל שֶׁהוּא רָאוּי לְמִזְבֵּחַ – אִם עָלָה לֹא יֵרֵד. raban gamliél omér: kol haraou lamizbé'ha, im ala – lo yéréd, cheneemar: "hi haola al mokda al hamizbé'ha". ma ola chehi reouya legabé mizbé'ha – im alta lo téréd, af kol cheou raou lemizbé'ha – im ala lo yéréd.
16. וְתַרְוַיְיהוּ מַאי קָמְרַבּוּ? פְּסוּלִין. מָר מַיְיתֵי לַהּ מִ״מּוֹקְדָה״, וּמָר מַיְיתֵי לַהּ מִ״מִּזְבֵּחַ״. vetarvayou ma kamrabou? pesoulin. mar mayté lah mi"mokda", oumar mayté lah mi"mizbé'ha".
17. וְהָא הָתָם מִיפְלָג פְּלִיגִי, דְּקָתָנֵי סֵיפָא: אֵין בֵּין דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל לְדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֶלָּא הַדָּם וְהַנְּסָכִים, שֶׁרַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא יֵרְדוּ, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: יֵרְדוּ. veha hatam miflag peligi, dekatané séfa: én bén divré raban gamliél ledivré rabi yeochoua ela hadam vehanesakhim, cheraban gamliél omér: lo yérdou, verabi yeochoua omér: yérdou.
18. אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא: כִּדְתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר ela amar rav papa: kidtanya, rabi yosé hagelili omér: mitokh cheneemar

Daf 34b

1. ״כָּל הַנּוֹגֵעַ בַּמִּזְבֵּחַ יִקְדָּשׁ״ – שׁוֹמֵעַ אֲנִי, בֵּין רָאוּי בֵּין שֶׁאֵינוֹ רָאוּי? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כְּבָשִׂים״ – מָה כְּבָשִׂים רְאוּיִין, אַף כֹּל רָאוּי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״עוֹלָה״ – מָה עוֹלָה רְאוּיָה, אַף כֹּל רָאוּי. "kal hanogéa bamizbé'ha yikdach" – choméa ani, bén raou bén cheéno raou? talmoud lomar: "kevasim" – ma kevasim reouyin, af kol raou. rabi akiva omér: "ola" – ma ola reouya, af kol raou.
2. וְתַרְוַיְיהוּ מַאי קָא מְמַעֲטוּ? פְּסוּלֵי. מָר מַיְיתֵי לַהּ מִ״כְּבָשִׂים״, וּמָר מַיְיתֵי לַהּ מֵ״עוֹלָה״. vetarvayou ma ka memaatou? pesoulé. mar mayté lah mi"kevasim", oumar mayté lah mé"ola".
3. וְהָאָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: עוֹלַת הָעוֹף פְּסוּלָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. מַאן דְּמַיְיתֵי לַהּ מִ״כְּבָשִׂים״ – כְּבָשִׂים אִין, אֲבָל עוֹלַת הָעוֹף לָא. וּמַאן דְּמַיְיתֵי לַהּ מֵ״עוֹלָה״ – אֲפִילּוּ עוֹלַת הָעוֹף נָמֵי. vehaamar rav ada bar ahava: olat haof pesoula ika bénayou. man demayté lah mi"kevasim" – kevasim in, aval olat haof la. ouman demayté lah mé"ola" – afilou olat haof namé.
4. אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: כִּדְתַנְיָא, ״דָּם יֵחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא דָּם שָׁפָךְ״ – לְרַבּוֹת אֶת הַזּוֹרֵק, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. ela amar rav aché: kidtanya, "dam yé'hachév laich haou dam chafakh" – lerabot et hazorék, divré rabi yichmaél.
5. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״אוֹ זָבַח״ – לְרַבּוֹת אֶת הַזּוֹרֵק. וְתַרְוַיְיהוּ מַאי קָא מְרַבּוּ? זְרִיקָה. מָר מַיְיתֵי לַהּ מִ״דָּם יֵחָשֵׁב״, וּמָר מַיְיתֵי לַהּ מֵ״אוֹ זָבַח״. rabi akiva omér: "o zava'h" – lerabot et hazorék. vetarvayou ma ka merabou? zerika. mar mayté lah mi"dam yé'hachév", oumar mayté lah mé"o zava'h".
6. וְהָאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: שָׁחַט וְזָרַק אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. לְדִבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת; לְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא, חַיָּיב שְׁתַּיִם. vehaamar rabi avaou: cha'hat vezarak ika bénayou. ledivré rabi yichmaél, éno 'hayav ela a'hat; ledivré rabi akiva, 'hayav chetayim.
7. הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר אַבָּיֵי: אַף לְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא נָמֵי אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת, דְּאָמַר קְרָא ״שָׁם תַּעֲלֶה עֹלוֹתֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה״. עָרְבִינְהוּ רַחֲמָנָא לְכוּלְּהוּ עֲשִׂיּוֹת. ha itemar alah, amar abayé: af ledivré rabi akiva namé éno 'hayav ela a'hat, deamar kera "cham taale olotekha vecham taase". arvinou ra'hamana lekhouleou asiyot.
8. דִּינֵי מָמוֹנוֹת דָּנִין בַּיּוֹם וְכוּ׳. (סִימָן: מִשְׁפָּט, מַעֲנֶה, מַטֶּה.) מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר פָּפָּא: דְּאָמַר קְרָא ״וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכׇל עֵת״. diné mamonot danin bayom vekhou'. (siman: michpat, maane, mate.) menahané milé? amar rabi 'hiya bar papa: deamar kera "vechaftou et haam bekhol ét".
9. אִי הָכִי, תְּחִלַּת דִּין נָמֵי? כִּדְרָבָא, דְּרָבָא רָמֵי: כְּתִיב ״וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכׇל עֵת״, וּכְתִיב ״וְהָיָה בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת בָּנָיו״. הָא כֵּיצַד? יוֹם לִתְחִלַּת דִּין, לַיְלָה לִגְמַר דִּין. i hakhi, te'hilat din namé? kidrava, derava ramé: ketiv "vechaftou et haam bekhol ét", oukhtiv "vehaya beom han'hilo et bana". ha kétsad? yom lit'hilat din, layla ligmar din.
10. מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּתַנְיָא: הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״עַל פִּיהֶם יִהְיֶה כׇּל רִיב וְכׇל נָגַע״? וְכִי מָה עִנְיַן רִיבִים אֵצֶל נְגָעִים? matnitin dela kerabi méir, detanya: haya rabi méir omér, ma talmoud lomar "al pihem yihye kol riv vekhol naga"? vekhi ma inyan rivim étsel negaim?
11. אֶלָּא מַקִּישׁ רִיבִים לִנְגָעִים: מָה נְגָעִים בַּיּוֹם, דִּכְתִיב ״וּבְיוֹם הֵרָאוֹת בּוֹ״, אַף רִיבִים בַּיּוֹם. וּמָה נְגָעִים שֶׁלֹּא בְּסוֹמִין, דִּכְתִיב ״לְכׇל מַרְאֵה עֵינֵי הַכֹּהֵן״, אַף רִיבִים שֶׁלֹּא בְּסוֹמִין. וּמַקִּישׁ נְגָעִים לְרִיבִים: מָה רִיבִים שֶׁלֹּא בִּקְרוֹבִים, אַף נְגָעִים שֶׁלֹּא בִּקְרוֹבִים. ela makich rivim lingaim: ma negaim bayom, dikhtiv "ouvom héraot bo", af rivim bayom. ouma negaim chelo besomin, dikhtiv "lekhol maré éné hakohén", af rivim chelo besomin. oumakich negaim lerivim: ma rivim chelo bikrovim, af negaim chelo bikrovim.
12. אִי מָה רִיבִים בִּשְׁלֹשָׁה – אַף נְגָעִים בִּשְׁלֹשָׁה? וְדִין הוּא: מָמוֹנוֹ בִּשְׁלֹשָׁה, גּוּפוֹ לָא כׇּל שֶׁכֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהוּבָא אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹ אֶל אֶחָד וְגוֹ׳״. הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֲפִילּוּ כֹּהֵן אֶחָד רוֹאֶה אֶת הַנְּגָעִים. i ma rivim bichlocha – af negaim bichlocha? vedin hou: mamono bichlocha, goufo la kol chekén? talmoud lomar: "veouva el aharon hakohén o el e'had vego'". ha lamadta cheafilou kohén e'had roe et hanegaim.
13. הָהוּא סַמְיָא דַּהֲוָה בְּשִׁבְבוּתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, דַּהֲוָה דָּאֵין דִּינָא, וְלָא אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן וְלָא מִידֵּי. הֵיכִי עָבֵיד הָכִי? וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כִּסְתַם מִשְׁנָה, וּתְנַן: כׇּל הַכָּשֵׁר לָדוּן כָּשֵׁר לְהָעִיד, וְיֵשׁ שֶׁכָּשֵׁר לְהָעִיד וְאֵין כָּשֵׁר לָדוּן. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְאֵתוֹיֵי סוֹמֵא בְּאַחַת מֵעֵינָיו. haou samya dahava bechivvoutéh derabi yo'hanan, dahava daén dina, vela amar léh rabi yo'hanan vela midé. hékhi avéd hakhi? veha amar rabi yo'hanan: halakha kistam michna, outnan: kol hakachér ladoun kachér lehaid, veyéch chekachér lehaid veén kachér ladoun. veamar rabi yo'hanan: leétoyé somé bea'hat mééna.
14. רַבִּי יוֹחָנָן סְתָמָא אַחְרִיתָא אַשְׁכַּח: דִּינֵי מָמוֹנוֹת דָּנִין בַּיּוֹם, וְגוֹמְרִין בַּלַּיְלָה. rabi yo'hanan setama a'hrita achka'h: diné mamonot danin bayom, vegomrin balayla.
15. מַאי אוּלְמֵיהּ דְּהַאי סְתָמָא מֵהַאי סְתָמָא? אִי בָּעֵית אֵימָא: סְתָמָא דְּרַבִּים עֲדִיף, וְאִי בָּעֵית אֵימָא: מִשּׁוּם דְּקָתָנֵי לַהּ גַּבֵּי הִלְכְתָא דְּדִינָא. ma oulméh deha setama méha setama? i baét éma: setama derabim adif, vei baét éma: michoum dekatané lah gabé hilkheta dedina.
16. וְרַבִּי מֵאִיר, הַאי ״וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכׇל עֵת״ מַאי דָּרֵישׁ בֵּיהּ? אָמַר רָבָא: לְאֵיתוֹיֵי יוֹם הַמְעוּנָּן. דִּתְנַן: אֵין רוֹאִין אֶת הַנְּגָעִים שַׁחֲרִית, וּבֵין הָעַרְבַּיִם, וְלֹא בְּתוֹךְ הַבַּיִת, וְלֹא בְּיוֹם הַמְעוּנָּן, מִפְּנֵי שֶׁכֵּהָה נִרְאֵית עַזָּה. וְלֹא בַּצׇּהֳרַיִם, מִפְּנֵי שֶׁעַזָּה נִרְאֵית כֵּהָה. verabi méir, ha "vechaftou et haam bekhol ét" ma daréch béh? amar rava: leétoyé yom hamounan. ditnan: én roin et hanegaim cha'harit, ouvén haarbayim, velo betokh habayit, velo beom hamounan, mipené chekéha nirét aza. velo batsohorayim, mipené cheaza nirét kéha.
17. וְרַבִּי מֵאִיר, הַאי ״בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת בָּנָיו״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתָנֵי רַבָּה בַּר חֲנִינָא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן: ״וְהָיָה בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת בָּנָיו״ – בַּיּוֹם אַתָּה מַפִּיל נַחֲלוֹת, וְאִי אַתָּה מַפִּיל נַחֲלוֹת בַּלַּיְלָה. אֲמַר לֵיהּ: אֶלָּא מֵעַתָּה, מַאן דְּשָׁכֵיב בִּימָמָא יִרְתוּן לֵיהּ בְּנֵיהּ, וּמַאן דְּשָׁכֵיב בְּלֵילְיָא לָא יִרְתוּן לֵיהּ בְּנֵיהּ? verabi méir, ha "beom han'hilo et bana" ma avéd léh? haou mibeé léh lekhidtané raba bar 'hanina kaméh derav na'hman: "vehaya beom han'hilo et bana" – bayom ata mapil na'halot, vei ata mapil na'halot balayla. amar léh: ela méata, man dechakhév bimama yirtoun léh benéh, ouman dechakhév belélya la yirtoun léh benéh?
18. דִּילְמָא דִּין נַחֲלוֹת קָאָמְרַתְּ? דְּתַנְיָא: ״וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְחֻקַּת מִשְׁפָּט״ – אוֹרְעָה כָּל הַפָּרָשָׁה כֻּולָּהּ לִהְיוֹת דִּין. dilma din na'halot kaamrate? detanya: "vehayta livné yisraél le'houkat michpat" – ora kal haparacha koulah lihot din.
19. כִּדְרַב יְהוּדָה אָמַר רַב, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: שְׁלֹשָׁה שֶׁנִּכְנְסוּ לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה, רָצוּ – כּוֹתְבִין, רָצוּ – עוֹשִׂין דִּין. שְׁנַיִם – כּוֹתְבִין וְאֵין עוֹשִׂין דִּין. kidrav yeouda amar rav, deamar rav yeouda amar rav: chelocha chenikhnesou levakér et ha'hole, ratsou – kotvin, ratsou – osin din. chenayim – kotvin veén osin din.
20. וְאָמַר רַב חִסְדָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בַּיּוֹם, אֲבָל בַּלַּיְלָה כּוֹתְבִין וְאֵין עוֹשִׂין דִּין, מִשּׁוּם דְּהָווּ לְהוּ עֵדִים, וְאֵין עֵד נַעֲשֶׂה דַּיָּין. אֲמַר לֵיהּ: אִין, הָכִי קָאָמֵינָא. veamar rav 'hisda: lo chanou ela bayom, aval balayla kotvin veén osin din, michoum dehaou leou édim, veén éd naase dayan. amar léh: in, hakhi kaaména.
21. דִּינֵי נְפָשׁוֹת דָּנִין בַּיּוֹם וְכוּ׳. מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב שִׁימִי בַּר חִיָּיא: אָמַר קְרָא, ״וְהוֹקַע אוֹתָם לַה׳ נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ״. אָמַר רַב חִסְדָּא: מִנַּיִין לְהוֹקָעָה שֶׁהִיא תְּלִיָּיה? דִּכְתִיב: ״וְהוֹקַעֲנוּם לַה׳ בְּגִבְעַת שָׁאוּל בְּחִיר ה׳״. diné nefachot danin bayom vekhou'. menahané milé? amar rav chimi bar 'hiya: amar kera, "veoka otam la' neged hachamech". amar rav 'hisda: minayin leokaa chehi teliya? dikhtiv: "veokaanoum la' begivat chaoul be'hir h'".

Daf 35a

1. וּכְתִיב: ״וַתִּקַּח רִצְפָּה בַת אַיָּה אֶת הַשַּׂק וַתַּטֵּהוּ לָהּ אֶל הַצּוּר בִּתְחִלַּת קָצִיר״. oukhtiv: "vatika'h ritspa vat aya et hasak vatatéou lah el hatsour bit'hilat katsir".
2. וּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה קַח אֶת כׇּל רָאשֵׁי הָעָם״. אִם הָעָם חָטְאוּ, רָאשֵׁי הָעָם מָה חָטְאוּ? oukhtiv: "vayomer h' el moche ka'h et kol raché haam". im haam 'hatou, raché haam ma 'hatou?
3. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, חַלֵּק לָהֶם בָּתֵּי דִינִין. מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם שֶׁאֵין דָּנִין שְׁנַיִם בְּיוֹם אֶחָד? וְהָאָמַר רַב חִסְדָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּשְׁתֵּי מִיתוֹת, אֲבָל בְּמִיתָה אַחַת דָּנִין! amar rav yeouda amar rav: amar lo hakadoch baroukh hou lemoche, 'halék lahem baté dinin. ma tama? iléma michoum cheén danin chenayim beom e'had? vehaamar rav 'hisda: lo chanou ela bichté mitot, aval bemita a'hat danin!
4. אֶלָּא, כְּדֵי שֶׁיָּשׁוּב חֲרוֹן אַף מִיִּשְׂרָאֵל. ela, kedé cheyachouv 'haron af miyisraél.
5. דִּינֵי מָמוֹנוֹת גּוֹמְרִין בּוֹ בַּיּוֹם כּוּ׳. מְנָהָנֵי מִילֵּי? diné mamonot gomrin bo bayom kou'. menahané milé?
6. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: דְּאָמַר קְרָא, ״מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים״. וְרָבָא אָמַר מֵהָכָא: ״אַשְּׁרוּ חָמוֹץ״ – אַשְּׁרוּ דַּיָּין שֶׁמְּחַמֵּץ אֶת דִּינוֹ. amar rabi 'hanina: deamar kera, "meléati michpat tsedek yalin bah veata meratse'him". verava amar méhakha: "acherou 'hamots" – acherou dayan cheme'haméts et dino.
7. וְאִידַּךְ: ״אַשְּׁרוּ חָמוֹץ״, וְלֹא חוֹמֵץ. וְאִידַּךְ, הַאי ״מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? veidakh: "acherou 'hamots", velo 'hométs. veidakh, ha "meléati michpat" ma avéd léh?
8. כִּדְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי יִצְחָק, דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי יִצְחָק: כׇּל תַּעֲנִית שֶׁמְּלִינִין בּוֹ אֶת הַצְּדָקָה – כְּאִילּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק וְגוֹ׳״. וְהָנֵי מִילֵּי – בְּרִיפְתָּא וְתַמְרֵי, אֲבָל בְּזוּזֵי, חִיטֵּי וּשְׂעָרֵי – לֵית לַן בַּהּ. kidrabi elazar amar rabi yits'hak, deamar rabi elazar amar rabi yits'hak: kol taanit chemelinin bo et hatsedaka – keilou chofékh damim, cheneemar: "meléati michpat tsedek vego'". vehané milé – berifta vetamré, aval bezouzé, 'hité ousaré – lét lan bah.
9. לְפִיכָךְ אֵין דָּנִין כּוּ׳. מַאי טַעְמָא? lefikhakh én danin kou'. ma tama?
10. מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר. הֵיכִי לֶיעְבַּד? לִידַיְּינֵיהּ בְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא וְלִיגְמְרֵיהּ לְדִינֵיהּ בְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא? דִּילְמָא חָזוּ טַעַם לְחוֹבָה, וּבָעוּ לְמִיעְבַּד הֲלָנַת דִּין. לְדַיְּינֵיהּ בְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא וְלִיגְמְרֵיהּ בְּשַׁבְּתָא, וְלִיקְטְלֵיהּ בְּשַׁבְּתָא? אֵין רְצִיחָה דּוֹחָה אֶת שַׁבָּת. וְלִיקְטְלֵיהּ לְאוּרְתָּא? נֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ בָּעֵינַן. michoum dela efchar. hékhi lebad? lidayenéh bemaalé chabeta veligmeréh ledinéh bemaalé chabeta? dilma 'hazou taam le'hova, ouvaou lemibad halanat din. ledayenéh bemaalé chabeta veligmeréh bechabeta, velikteléh bechabeta? én retsi'ha do'ha et chabat. velikteléh leourta? neged hachemech baénan.
11. וְלִיגְמְרֵיהּ לְדִינֵיהּ בְּשַׁבְּתָא, וְלִיקְטְלֵיהּ בְּחַד בְּשַׁבְּתָא? נִמְצָא אַתָּה מְעַנֶּה אֶת דִּינוֹ. נִידַיְּינֵיהּ בְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא וְנִגְמְרֵיהּ בְּחַד בְּשַׁבְּתָא? מִינְּשׁוּ טַעְמַיְיהוּ. אַף עַל גַּב דִּשְׁנֵי סוֹפְרֵי הַדַּיָּינִין עוֹמְדִים לִפְנֵיהֶם, וְכוֹתְבִין דִּבְרֵי הַמְזַכִּין וְדִבְרֵי הַמְחַיְּיבִין, נְהִי דִּבְפוּמָּא כָּתְבִין, לִיבָּא דְּאִינְּשִׁי אִינְּשִׁי. הִלְכָּךְ לָא אֶפְשָׁר. veligmeréh ledinéh bechabeta, velikteléh be'had bechabeta? nimtsa ata meane et dino. nidayenéh bemaalé chabeta venigmeréh be'had bechabeta? minechou tamayou. af al gav dichné sofré hadayanin omdim lifnéhem, vekhotvin divré hamzakin vedivré ham'hayevin, nehi divfouma katvin, liba deinechi inechi. hilkakh la efchar.
12. אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: וּתְהֵא קְבוּרַת מֵת מִצְוָה דּוֹחָה שַׁבָּת מִקַּל וָחוֹמֶר: וּמָה עֲבוֹדָה שֶׁדּוֹחָה שַׁבָּת – קְבוּרַת מֵת מִצְוָה דּוֹחָה אוֹתָהּ, מִ״וּלְאַחֹתוֹ״. amar léh réch lakich lerabi yo'hanan: outhé kevourat mét mitsva do'ha chabat mikal va'homer: ouma avoda chedo'ha chabat – kevourat mét mitsva do'ha otah, mi"oula'hoto".
13. כִּדְתַנְיָא: ״לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לְאָחִיו וּלְאַחֹתוֹ״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? הֲרֵי שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לִשְׁחוֹט אֶת פִּסְחוֹ וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ kidtanya: "leavi oulimo lea'hi oula'hoto" – ma talmoud lomar? haré chehaya holékh lich'hot et pis'ho velamoul et beno

Daf 35b

1. וְשָׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת, יָכוֹל יִטַּמֵּא? אָמַרְתָּ: ״לֹא יִטַּמֵּא״. vechama chemét lo mét, yakhol yitamé? amarta: "lo yitamé".
2. יָכוֹל, כְּשֵׁם שֶׁאֵינוֹ מִטַּמֵּא לַאֲחוֹתוֹ כָּךְ אֵינוֹ מִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּלְאַחֹתוֹ״. לַאֲחוֹתוֹ הוּא דְּאֵינוֹ מִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה. yakhol, kechém cheéno mitamé laa'hoto kakh éno mitamé lemét mitsva? talmoud lomar: "oula'hoto". laa'hoto hou deéno mitamé, aval mitamé lemét mitsva.
3. שַׁבָּת שֶׁנִּידְחֵת מִפְּנֵי עֲבוֹדָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא קְבוּרַת מֵת מִצְוָה דּוֹחָה אוֹתָהּ? chabat chenid'hét mipené avoda, éno din chetehé kevourat mét mitsva do'ha otah?
4. אֲמַר לֵיהּ: רְצִיחָה תּוֹכִיחַ, שֶׁדּוֹחָה אֶת הָעֲבוֹדָה וְאֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. amar léh: retsi'ha tokhi'ha, chedo'ha et haavoda veénah do'ha et hachabat.
5. רְצִיחָה גּוּפָהּ תִּדְחֶה אֶת הַשַּׁבָּת מִקַּל וָחוֹמֶר: מָה עֲבוֹדָה שֶׁדּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, רְצִיחָה דּוֹחָה אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר ״מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת״; שַׁבָּת שֶׁנִּידְחֵת מִפְּנֵי עֲבוֹדָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא רְצִיחָה דּוֹחָה אוֹתָהּ? retsi'ha goufah tid'he et hachabat mikal va'homer: ma avoda chedo'he et hachabat, retsi'ha do'ha otah, cheneemar "méim mizbe'hi tika'henou lamout"; chabat chenid'hét mipené avoda, éno din chetehé retsi'ha do'ha otah?
6. אָמַר רָבָא: כְּבָר פַּסְקַהּ תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? amar rava: kevar paskah tana devé rabi yichmaél, detana devé rabi yichmaél: "lo tevaarou éch" – ma talmoud lomar?
7. מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? אִי לְרַבִּי יוֹסֵי – לְלָאו יָצָאת, אִי לְרַבִּי נָתָן – לְחַלֵּק יָצָאת. כִּדְתַנְיָא: הַבְעָרָה לְלָאו יָצָאת, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: לְחַלֵּק יָצָאת. ma talmoud lomar? i lerabi yosé – lela yatsat, i lerabi natan – le'halék yatsat. kidtanya: havara lela yatsat, divré rabi yosé. rabi natan omér: le'halék yatsat.
8. אֶלָּא אָמַר רָבָא: תְּנָא ״מוֹשָׁבוֹת״ קַשְׁיָא לֵיהּ. ״מוֹשָׁבוֹת״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? מִכְּדֵי שַׁבָּת חוֹבַת הַגּוּף הִיא, וְחוֹבַת הַגּוּף נוֹהֶגֶת בֵּין בְּאָרֶץ בֵּין בְּחוּץ לָאָרֶץ. ״מוֹשָׁבוֹת״ דִּכְתַב רַחֲמָנָא לְמָה לִי? ela amar rava: tena "mochavot" kachya léh. "mochavot" – ma talmoud lomar? mikedé chabat 'hovat hagouf hi, ve'hovat hagouf noheget bén bearets bén be'houts laarets. "mochavot" dikhtav ra'hamana lema li?
9. מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר תַּלְמִיד אֶחָד: לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת״, שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין בַּחוֹל בֵּין בַּשַּׁבָּת. וְהָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״מְחַלְּלֶיהָ מוֹת יוּמָת״? בִּשְׁאָר מְלָאכוֹת, חוּץ מִמִּיתַת בֵּית דִּין. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֲפִילּוּ מִיתַת בֵּית דִּין? וּמָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וְהוּמָת״? בְּחוֹל אֲבָל לֹא בְּשַׁבָּת. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֲפִילּוּ בַּשַּׁבָּת? michoum rabi yichmaél amar talmid e'had: lefi cheneemar "ki yihye veich 'hét michpat mavet veoumat", choméa ani bén ba'hol bén bachabat. veha ma ani mekayém "me'haleleha mot youmat"? bichar melakhot, 'houts mimitat bét din. o éno ela afilou mitat bét din? ouma ani mekayém "veoumat"? be'hol aval lo bechabat. o éno ela afilou bachabat?
10. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם״, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ״וְהָיוּ אֵלֶּה לָכֶם לְחֻקַּת מִשְׁפָּט לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם״. מָה ״מוֹשָׁבוֹת״ הָאָמוּר לְהַלָּן – בֵּית דִּין, אַף ״מוֹשָׁבוֹת״ הָאָמוּר כָּאן – בֵּית דִּין. וְאָמַר רַחֲמָנָא: ״לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם״. talmoud lomar: "lo tevaarou éch bekhol mochvotékhem", oulhalan hou omér: "vehaou éle lakhem le'houkat michpat ledorotékhem bekhol mochvotékhem". ma "mochavot" haamour lehalan – bét din, af "mochavot" haamour kan – bét din. veamar ra'hamana: "lo tevaarou éch bekhol mochvotékhem".
11. אָמַר אַבָּיֵי: הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ אֵין רְצִיחָה דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, אֵין רְצִיחָה דּוֹחָה אֶת הָעֲבוֹדָה מִקַּל וָחוֹמֶר. וּמָה שַׁבָּת שֶׁנִּידְחֵית מִפְּנֵי הָעֲבוֹדָה – אֵין רְצִיחָה דּוֹחָה אוֹתָהּ, עֲבוֹדָה שֶׁהִיא דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תְּהֵא רְצִיחָה דּוֹחָה אוֹתָהּ? amar abayé: hachta deamrate én retsi'ha do'ha et hachabat, én retsi'ha do'ha et haavoda mikal va'homer. ouma chabat chenid'hét mipené haavoda – én retsi'ha do'ha otah, avoda chehi do'ha et hachabat – éno din chelo tehé retsi'ha do'ha otah?
12. אֶלָּא, הָא דִּכְתִיב: ״מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת״? הָהוּא לְקׇרְבַּן יָחִיד, דְּלָא דָּחֵי שַׁבָּת. ela, ha dikhtiv: "méim mizbe'hi tika'henou lamout"? haou lekorban ya'hid, dela da'hé chabat.
13. אָמַר רָבָא: אִי הָכִי, לָא תְּהֵא רְצִיחָה דּוֹחָה קׇרְבַּן יָחִיד מִקַּל וָחוֹמֶר: amar rava: i hakhi, la tehé retsi'ha do'ha korban ya'hid mikal va'homer:

Daf 36a

1. מָה יוֹם טוֹב שֶׁנִּדְחֶה מִפְּנֵי קׇרְבַּן יָחִיד, אֵין רְצִיחָה דּוֹחָה אוֹתוֹ. קׇרְבַּן יָחִיד שֶׁהוּא דּוֹחֶה אֶת יוֹם טוֹב, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תְּהֵא רְצִיחָה דּוֹחָה אוֹתוֹ? ma yom tov chenid'he mipené korban ya'hid, én retsi'ha do'ha oto. korban ya'hid cheou do'he et yom tov, éno din chelo tehé retsi'ha do'ha oto?
2. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר אֵין נְדָרִים וּנְדָבוֹת קְרֵיבִין בְּיוֹם טוֹב, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר נְדָרִים וּנְדָבוֹת קְרֵיבִין בְּיוֹם טוֹב – מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hani'ha leman deamar én nedarim oundavot kerévin beom tov, ela leman deamar nedarim oundavot kerévin beom tov – ma ika lemémar?
3. אֶלָּא אָמַר רָבָא: לָא מִיבַּעְיָא לְמַאן דְּאָמַר נְדָרִים וּנְדָבוֹת קְרֵיבִין בְּיוֹם טוֹב, דְּהָא לָא מִתְקַיֵּים ״מֵעִם מִזְבְּחִי״ כְּלָל. ela amar rava: la mibaya leman deamar nedarim oundavot kerévin beom tov, deha la mitkayém "méim mizbe'hi" kelal.
4. אֶלָּא אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר: נְדָרִים וּנְדָבוֹת אֵין קְרֵיבִין בְּיוֹם טוֹב, הָכְתִיב ״מֵעִם מִזְבְּחִי״ – מִזְבְּחִי הַמְיוּחָד לִי, וּמַאי נִינְהוּ? תָּמִיד. וְאָמַר רַחֲמָנָא: ״מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת״. ela afilou leman deamar: nedarim oundavot én kerévin beom tov, hakhtiv "méim mizbe'hi" – mizbe'hi hamou'had li, ouma ninou? tamid. veamar ra'hamana: "méim mizbe'hi tika'henou lamout".
5. דִּינֵי מָמוֹנוֹת, הַטְּמָאוֹת וְהַטְּהָרוֹת כּוּ׳. אָמַר רַב: אֲנָא הֲוַאי בְּמִנְיָנָא דְּבֵי רַבִּי, וּמִינַּאי דִּידִי הֲווֹ מַתְחֲלִי בְּרֵישָׁא. וְהָא אֲנַן ״מַתְחִילִין מִן הַגָּדוֹל״ תְּנַן! diné mamonot, hatemaot vehateharot kou'. amar rav: ana hava beminyana devé rabi, oumina didi hao mat'hali berécha. veha anan "mat'hilin min hagadol" tenan!
6. אָמַר רַבָּה בְּרֵיהּ דְּרָבָא, וְאִיתֵּימָא רַבִּי הִלֵּל בְּרֵיהּ דְּרַבִּי וָולֶס: שָׁאנֵי מִנְיָינָא דְּבֵי רַבִּי, דְּכוּלְּהוּ מִנְיָנַיְיהוּ מִן הַצַּד הֲווֹ מַתְחֲלִי. amar raba beréh derava, veitéma rabi hilél beréh derabi vales: chané minyana devé rabi, dekhouleou minyanayou min hatsad hao mat'hali.
7. וְאָמַר רַבָּה בְּרֵיהּ דְּרָבָא, וְאִיתֵּימָא רַבִּי הִלֵּל בְּרֵיהּ דְּרַבִּי וָולֶס: מִימוֹת מֹשֶׁה וְעַד רַבִּי לֹא מָצִינוּ תּוֹרָה וּגְדוּלָּה בְּמָקוֹם אֶחָד. veamar raba beréh derava, veitéma rabi hilél beréh derabi vales: mimot moche vead rabi lo matsinou tora ougdoula bemakom e'had.
8. וְלָא? הָא הֲוָה יְהוֹשֻׁעַ! הֲוָה אֶלְעָזָר. וְהָא הֲוָה פִּנְחָס! הֲווֹ זְקֵנִים. vela? ha hava yeochoua! hava elazar. veha hava pin'has! hao zekénim.
9. וְהָא הֲוָה שָׁאוּל! הֲוָה שְׁמוּאֵל. וְהָא נָח נַפְשֵׁיהּ! כּוּלְּהוּ שְׁנֵיהּ קָאָמְרִינַן. veha hava chaoul! hava chemouél. veha na'h nafchéh! kouleou chenéh kaamrinan.
10. וְהָא הֲוָה דָּוִד! הֲוָה עִירָא הַיָּאִירִי. וְהָא נָח נַפְשֵׁיהּ! כּוּלְּהוּ שְׁנֵיהּ קָאָמְרִינַן. veha hava david! hava ira hayairi. veha na'h nafchéh! kouleou chenéh kaamrinan.
11. וְהָא הֲוָה שְׁלֹמֹה! הֲוָה שִׁמְעִי בֶּן גֵּרָא. וְהָא קַטְלֵיהּ! כּוּלֵּיהּ שְׁנֵיהּ קָאָמְרִינַן. veha hava chelomo! hava chimi ben géra. veha katléh! kouléh chenéh kaamrinan.
12. הָא הֲוָה חִזְקִיָּה! הֲוָה שֶׁבְנָא. וְהָא אִיקְּטִיל! כּוּלְּהוּ שְׁנֵיהּ קָאָמְרִינַן. וְהָא הֲוָה עֶזְרָא! הֲוָה נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה. ha hava 'hizkiya! hava chevna. veha iketil! kouleou chenéh kaamrinan. veha hava ezra! hava ne'hemya ben 'hakhalya.
13. אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: אַף אֲנִי אוֹמֵר, מִימוֹת רַבִּי עַד רַב אָשֵׁי לֹא מָצִינוּ תּוֹרָה וּגְדוּלָּה בְּמָקוֹם אֶחָד. וְלָא? וְהָא הֲוָה הוּנָא בַּר נָתָן! הוּנָא בַּר נָתָן מִיכָּף הֲוָה כַּיִיף לֵיהּ לְרַב אָשֵׁי. amar rav ada bar ahava: af ani omér, mimot rabi ad rav aché lo matsinou tora ougdoula bemakom e'had. vela? veha hava houna bar natan! houna bar natan mikaf hava kayif léh lerav aché.
14. דִּינֵי נְפָשׁוֹת מַתְחִילִין מִן הַצַּד. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב אַחָא בַּר פָּפָּא: אָמַר קְרָא, ״לֹא תַעֲנֶה עַל רִב״. לֹא תַעֲנֶה עַל רַב. diné nefachot mat'hilin min hatsad. mena hané milé? amar rav a'ha bar papa: amar kera, "lo taane al riv". lo taane al rav.
15. רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מֵהָכָא: ״וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲנָשָׁיו חִגְרוּ אִישׁ [אֶת] חַרְבּוֹ וַיַּחְגְּרוּ אִישׁ [אֶת] חַרְבּוֹ וַיַּחְגֹּר גַּם דָּוִד אֶת חַרְבּוֹ״. raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan, méhakha: "vayomer david laanacha 'higrou ich [et] 'harbo vaya'hgerou ich [et] 'harbo vaya'hgor gam david et 'harbo".
16. אָמַר רַב: שׁוֹנֶה אָדָם לְתַלְמִידוֹ, וְדָן עִמּוֹ בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת. מֵיתִיבִי: הַטְּהָרוֹת וְהַטְּמָאוֹת, הָאָב וּבְנוֹ, הָרַב וְתַלְמִידוֹ – מוֹנִין לָהֶם שְׁנַיִם. דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְדִינֵי נְפָשׁוֹת וְדִינֵי מַכּוֹת, קִידּוּשׁ הַחֹדֶשׁ וְעִיבּוּר שָׁנָה – אָב וּבְנוֹ, הָרַב וְתַלְמִידוֹ, אֵין מוֹנִין לָהֶן אֶלָּא אֶחָד. amar rav: chone adam letalmido, vedan imo bediné nefachot. métivi: hateharot vehatemaot, haav ouvno, harav vetalmido – monin lahem chenayim. diné mamonot vediné nefachot vediné makot, kidouch ha'hodech veibour chana – av ouvno, harav vetalmido, én monin lahen ela e'had.

Daf 36b

1. כִּי קָאָמַר רַב, כְּגוֹן רַב כָּהֲנָא וְרַב אַסִּי, דְּלִגְמָרֵיהּ דְּרַב הֲווֹ צְרִיכִי, וְלִסְבָרֵיהּ דְּרַב לָא הֲווֹ צְרִיכִי. ki kaamar rav, kegon rav kahana verav asi, deligmaréh derav hao tserikhi, velisvaréh derav la hao tserikhi.
2. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: עֲשָׂרָה דְּבָרִים יֵשׁ בֵּין דִּינֵי מָמוֹנוֹת לְדִינֵי נְפָשׁוֹת, וְכוּלָּן אֵין נוֹהֲגִין בְּשׁוֹר הַנִּסְקָל, חוּץ מֵעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. amar rabi avaou: asara devarim yéch bén diné mamonot lediné nefachot, vekhoulan én nohagin bechor haniskal, 'houts méesrim ouchlocha.
3. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב אַחָא בַּר פָּפָּא: דְּאָמַר קְרָא ״לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ בְּרִיבוֹ״. מִשְׁפַּט אֶבְיוֹנְךָ אִי אַתָּה מַטֶּה, אֲבָל אַתָּה מַטֶּה מִשְׁפָּט שֶׁל שׁוֹר הַנִּסְקָל. mena hané milé? amar rav a'ha bar papa: deamar kera "lo tate michpat evyonkha berivo". michpat evonkha i ata mate, aval ata mate michpat chel chor haniskal.
4. עֲשָׂרָה? הָא תִּשְׁעָה הָווּ! הָא עֲשָׂרָה קָתָנֵי! מִשּׁוּם דְּאֵין הַכֹּל כְּשֵׁרִין, וְעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה – חֲדָא הִיא. asara? ha ticha haou! ha asara katané! michoum deén hakol kechérin, veesrim ouchlocha – 'hada hi.
5. הָא אִיכָּא אַחֲרִיתִי, דְּתַנְיָא: אֵין מוֹשִׁיבִין בְּסַנְהֶדְרִין זָקֵן וְסָרִיס וּמִי שֶׁאֵין לוֹ בָּנִים. רַבִּי יְהוּדָה מוֹסִיף: אַף אַכְזָרִי. וְחִילּוּפֵיהֶן בְּמֵסִית, דְּרַחֲמָנָא אָמַר: ״לֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו״. ha ika a'hariti, detanya: én mochivin besanhedrin zakén vesaris oumi cheén lo banim. rabi yeouda mosif: af akhzari. ve'hilouféhen bemésit, dera'hamana amar: "lo ta'hmol velo tekhase ala".
6. הַכֹּל כְּשֵׁרִין לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת. הַכֹּל לְאֵתוֹיֵי מַאי? אָמַר רַב יְהוּדָה: לְאֵתוֹיֵי מַמְזֵר. hakol kechérin ladoun diné mamonot. hakol leétoyé ma? amar rav yeouda: leétoyé mamzér.
7. הָא תְּנֵינָא חֲדָא זִימְנָא: כׇּל הָרָאוּי לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת רָאוּי לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת, וְיֵשׁ רָאוּי לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֵין רָאוּי לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת. וְהָוֵינַן בַּהּ: לְאֵתוֹיֵי מַאי? וְאָמַר רַב יְהוּדָה: לְאֵתוֹיֵי מַמְזֵר. חֲדָא לְאֵתוֹיֵי גֵּר, וַחֲדָא לְאֵתוֹיֵי מַמְזֵר. ha tenéna 'hada zimna: kol haraou ladoun diné nefachot raou ladoun diné mamonot, veyéch raou ladoun diné mamonot veén raou ladoun diné nefachot. vehavénan bah: leétoyé ma? veamar rav yeouda: leétoyé mamzér. 'hada leétoyé gér, va'hada leétoyé mamzér.
8. וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן גֵּר – דְּרָאוּי לָבֹא בַּקָּהָל, אֲבָל מַמְזֵר אֵימָא לָא. וְאִי אַשְׁמְעִינַן מַמְזֵר – דְּבָא מִטִּיפָּה כְּשֵׁרָה, אֲבָל גֵּר דְּלֹא בָּא מִטִּיפָּה כְּשֵׁרָה אֵימָא לָא. צְרִיכָא. outsrikha, dei achmeinan gér – deraou lavo bakahal, aval mamzér éma la. vei achmeinan mamzér – deva mitipa kechéra, aval gér delo ba mitipa kechéra éma la. tserikha.
9. וְאֵין הַכֹּל כְּשֵׁרִין לָדוּן דִּינֵי נְפָשׁוֹת. מַאי טַעְמָא? דְּתָנֵי רַב יוֹסֵף: כְּשֵׁם שֶׁבֵּית דִּין מְנוּקִּין בְּצֶדֶק, כָּךְ מְנוּקִּין מִכׇּל מוּם. אָמַר אַמֵּימָר, מַאי קְרָא: ״כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ״. veén hakol kechérin ladoun diné nefachot. ma tama? detané rav yoséf: kechém chebét din menoukin betsedek, kakh menoukin mikol moum. amar amémar, ma kera: "koulakh yafa rayati oumoum én bakh".
10. וְדִילְמָא מוּם מַמָּשׁ? אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: אָמַר קְרָא, ״וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ״ – עִמָּךְ בְּדוֹמִין לָךְ. vedilma moum mamach? amar rav a'ha bar yaakov: amar kera, "vehityatsevou cham imakh" – imakh bedomin lakh.
11. וְדִילְמָא הָתָם מִשּׁוּם שְׁכִינָה? אֶלָּא, אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אָמַר קְרָא ״וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ״ – אִתָּךְ בְּדוֹמִין לָךְ לֶיהֱוֵי. vedilma hatam michoum chekhina? ela, amar rav na'hman bar yits'hak: amar kera "venasou itakh" – itakh bedomin lakh lehevé.
12. מַתְנִי׳ סַנְהֶדְרִין הָיְתָה כַּחֲצִי גּוֹרֶן עֲגוּלָּה, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה. וּשְׁנֵי סוֹפְרֵי הַדַּיָּינִין עוֹמְדִים לִפְנֵיהֶם, אֶחָד מִיָּמִין וְאֶחָד מִשְּׂמֹאל, וְכוֹתְבִין דִּבְרֵי מְחַיְּיבִין וְדִבְרֵי מְזַכִּין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה, אֶחָד כּוֹתֵב דִּבְרֵי הַמְזַכִּין, וְאֶחָד כּוֹתֵב דִּבְרֵי הַמְחַיְּיבִין, וְהַשְּׁלִישִׁי כּוֹתֵב דִּבְרֵי הַמְזַכִּין וְדִבְרֵי הַמְחַיְּיבִין. matni' sanhedrin hayta ka'hatsi goren agoula, kedé cheyeou roin ze et ze. ouchné sofré hadayanin omdim lifnéhem, e'had miyamin vee'had misemol, vekhotvin divré me'hayevin vedivré mezakin. rabi yeouda omér: chelocha, e'had kotév divré hamzakin, vee'had kotév divré ham'hayevin, vehachelichi kotév divré hamzakin vedivré ham'hayevin.

Daf 37a

1. וְשָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים יוֹשְׁבִין לִפְנֵיהֶן, כׇּל אֶחָד וְאֶחָד מַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ. הוּצְרְכוּ לִסְמוֹךְ – סוֹמְכִין מִן הָרִאשׁוֹנָה. אֶחָד מִן הַשְּׁנִיָּה בָּא לוֹ לָרִאשׁוֹנָה, אֶחָד מִן הַשְּׁלִישִׁית בָּא לוֹ לַשְּׁנִיָּה. בּוֹרְרִים לָהֶן עוֹד אֶחָד מִן הַקָּהָל וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בַּשְּׁלִישִׁית. וְלֹא הָיָה יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן, אֶלָּא יוֹשֵׁב בְּמָקוֹם הָרָאוּי לוֹ. vechaloch chourot chel talmidé 'hakhamim yochvin lifnéhen, kol e'had vee'had makir et mekomo. houtsrekhou lismokh – somkhin min harichona. e'had min hacheniya ba lo larichona, e'had min hachelichit ba lo lacheniya. borrim lahen od e'had min hakahal oumochivin oto bachelichit. velo haya yochév bimkomo chel richon, ela yochév bemakom haraou lo.
2. גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא: דְּאָמַר קְרָא ״שׇׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג וְגוֹ׳״. gema' mena hané milé? amar rabi a'ha bar 'hanina: deamar kera "chorrékh agan hasahar al ye'hsar hamazeg vego'".
3. ״שׇׁרְרֵךְ״ – זוֹ סַנְהֶדְרִין. לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ ״שׇׁרְרֵךְ״? שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת בְּטִיבּוּרוֹ שֶׁל עוֹלָם. ״אַגַּן״ – שֶׁהִיא מְגִינָּה עַל כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. ״הַסַּהַר״ – שֶׁהִיא דּוֹמָה לַסַּהַר. "chorrékh" – zo sanhedrin. lama nikra chemah "chorrékh"? chehi yochevet betibouro chel olam. "agan" – chehi megina al kol haolam koulo. "hasahar" – chehi doma lasahar.
4. ״אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג״ – שֶׁאִם הוּצְרַךְ אֶחָד מֵהֶם לָצֵאת, רוֹאִין: אִם יֵשׁ עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה, כְּנֶגֶד סַנְהֶדְרִי קְטַנָּה – יוֹצֵא, וְאִם לָאו – אֵינוֹ יוֹצֵא. "al ye'hsar hamazeg" – cheim houtsrakh e'had méhem latsét, roin: im yéch esrim ouchlocha, keneged sanhedri ketana – yotsé, veim la – éno yotsé.
5. ״בִּטְנְךָ עֲרֵמַת חִטִּים״ – מָה עֲרֵימַת חִטִּים הַכֹּל נֶהֱנִין מִמֶּנָּה, אַף סַנְהֶדְרִין הַכֹּל נֶהֱנִין מִטַּעֲמֵיהֶן. ״סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים״ – שֶׁאֲפִילּוּ כְּסוּגָה שֶׁל שׁוֹשַׁנִּים לֹא יִפְרְצוּ בָּהֶן פְּרָצוֹת. "bitnekha arémat 'hitim" – ma arémat 'hitim hakol nehenin mimena, af sanhedrin hakol nehenin mitaaméhen. "souga bachochanim" – cheafilou kesouga chel chochanim lo yifretsou bahen peratsot.
6. וְהַיְינוּ דַּאֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא לְרַב כָּהֲנָא: אָמְרִיתוּ נִדָּה שְׁרֵי לְיַיחוֹדֵי בַּהֲדֵי גַּבְרָא. אֶפְשָׁר אֵשׁ בִּנְעוֹרֶת וְאֵינָהּ מְהַבְהֶבֶת? אֲמַר לֵיהּ: הַתּוֹרָה הֵעִידָה עָלֵינוּ ״סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים״, שֶׁאֲפִילּוּ כְּסוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים לֹא יִפְרְצוּ בָּהֶן פְּרָצוֹת. vehaynou daamar léh haou mina lerav kahana: amritou nida cheré leya'hodé bahadé gavra. efchar éch binoret veénah mehavhevet? amar léh: hatora héida alénou "souga bachochanim", cheafilou kesouga bachochanim lo yifretsou bahen peratsot.
7. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מֵהָכָא, ״כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ״ – אֲפִילּוּ רֵיקָנִין שֶׁבָּךְ מְלֵאִין מִצְוֹת כְּרִמּוֹן. רַבִּי זֵירָא אָמַר: מֵהָכָא, ״וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו״. אַל תִּיקְרֵי ״בְּגָדָיו״ אֶלָּא ״בּוֹגְדָיו״. réch lakich amar: méhakha, "kefela'h harimon rakatékh" – afilou rékanin chebakh meléin mitsot kerimon. rabi zéra amar: méhakha, "vayara'h et ré'ha begada". al tikré "begada" ela "bogda".
8. הָנְהוּ בִּרְיוֹנֵי דַּהֲווֹ בְּשִׁיבָבוּתֵיהּ דְּרַבִּי זֵירָא, דַּהֲוָה מְקָרֵב לְהוּ כִּי הֵיכִי דְּנֶיהְדְּרוּ לְהוּ בִּתְיוּבְתָּא, וַהֲווֹ קָפְדִי רַבָּנַן. כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי זֵירָא, אָמְרִי: עַד הָאִידָּנָא הֲוָה חֲרִיכָא קַטִּין שָׁקֵיהּ דַּהֲוָה בָּעֵי עֲלַן רַחֲמֵי, הַשְׁתָּא מַאן בָּעֵי עֲלַן רַחֲמֵי? הַרְהֲרוּ בְּלִבַּיְיהוּ וַעֲבַדוּ תְּשׁוּבָה. hanou bironé dahao bechivavoutéh derabi zéra, dahava mekarév leou ki hékhi denehderou leou bitouvta, vahao kafdi rabanan. ki na'h nafchéh derabi zéra, amri: ad haidana hava 'harikha katin chakéh dahava baé alan ra'hamé, hachta man baé alan ra'hamé? harharou belibayou vaavadou techouva.
9. שָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת כּוּ׳. אָמַר אַבָּיֵי: שְׁמַע מִינַּהּ כִּי נָיְידִי, כּוּלְּהוּ נָיְידִי. וְלֵימָא לְהוּ: עַד הָאִידָּנָא הֲוָה יָתֵיבְנָא בְּרֵישָׁא, הַשְׁתָּא מוֹתְבִיתוּ לִי בְּדַנְבֵי? אָמַר אַבָּיֵי: דְּאָמְרִי לֵיהּ הָכִי, ״הֱוֵי זָנָב לָאֲרָיוֹת וְאַל תְּהִי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים״. chaloch chourot kou'. amar abayé: chema minah ki naydi, kouleou naydi. veléma leou: ad haidana hava yatévna berécha, hachta motvitou li bedanvé? amar abayé: deamri léh hakhi, "hevé zanav laaraot veal tehi roch lachoualim".
10. מַתְנִי׳ כֵּיצַד מְאַיְּימִין אֶת הָעֵדִים עַל עֵידֵי נְפָשׁוֹת? הָיוּ מַכְנִיסִין אוֹתָן וּמְאַיְּימִין עֲלֵיהֶן: שֶׁמָּא תֹּאמְרוּ מֵאוֹמֶד וּמִשְּׁמוּעָה, עֵד מִפִּי עֵד וּמִפִּי אָדָם נֶאֱמָן, שֶׁמָּא אִי אַתֶּם יוֹדְעִין שֶׁסּוֹפֵנוּ לִבְדּוֹק אֶתְכֶם בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה. matni' kétsad meayemin et haédim al édé nefachot? haou makhnisin otan oumayemin aléhen: chema tomrou méomed oumichemoua, éd mipi éd oumipi adam neeman, chema i atem yodin chesofénou livdok etkhem bidricha ouva'hakira.
11. הֱווּ יוֹדְעִין, שֶׁלֹּא כְּדִינֵי מָמוֹנוֹת דִּינֵי נְפָשׁוֹת. דִּינֵי מָמוֹנוֹת – אָדָם נוֹתֵן מָמוֹן וּמִתְכַּפֵּר לוֹ. דִּינֵי נְפָשׁוֹת – דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו תְּלוּיִין בּוֹ עַד סוֹף הָעוֹלָם. heou yodin, chelo kediné mamonot diné nefachot. diné mamonot – adam notén mamon oumitkapér lo. diné nefachot – damo vedam zariyota telouyin bo ad sof haolam.
12. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּקַיִן שֶׁהָרַג אֶת אָחִיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים״. אֵינוֹ אוֹמֵר ״דַּם אָחִיךָ״ אֶלָּא ״דְּמֵי אָחִיךָ״ – דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו. דָּבָר אַחֵר: ״דְּמֵי אָחִיךָ״ – שֶׁהָיָה דָּמוֹ מוּשְׁלָךְ עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים. chekén matsinou bekayin cheharag et a'hi, cheneemar: "demé a'hikha tsoakim". éno omér "dam a'hikha" ela "demé a'hikha" – damo vedam zariyota. davar a'hér: "demé a'hikha" – chehaya damo mouchlakh al haétsim veal haavanim.
13. לְפִיכָךְ נִבְרָא אָדָם יְחִידִי, לְלַמֶּדְךָ שֶׁכׇּל הַמְאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ אִיבֵּד עוֹלָם מָלֵא. וְכׇל הַמְקַיֵּים נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ קִיֵּים עוֹלָם מָלֵא. lefikhakh nivra adam ye'hidi, lelamedkha chekol hamabéd nefech a'hat miyisraél, maale ala hakatouv keilou ibéd olam malé. vekhol hamkayém nefech a'hat miyisraél, maale ala hakatouv keilou kiyém olam malé.
14. וּמִפְּנֵי שְׁלוֹם הַבְּרִיּוֹת, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵירוֹ: ״אַבָּא גָּדוֹל מֵאָבִיךָ״, וְשֶׁלֹּא יְהוּ הַמִּינִים אוֹמְרִים: ״הַרְבֵּה רְשׁוּיוֹת בַּשָּׁמַיִם״. oumipené chelom haberiyot, chelo yomar adam la'havéro: "aba gadol méavikha", vechelo yeou haminim omrim: "harbé rechouot bachamayim".
15. וּלְהַגִּיד גְּדוּלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאָדָם טוֹבֵעַ כַּמָּה מַטְבְּעוֹת בְּחוֹתָם אֶחָד – כּוּלָּן דּוֹמִין זֶה לָזֶה, וּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טָבַע כׇּל אָדָם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְאֵין אֶחָד מֵהֶן דּוֹמֶה לַחֲבֵירוֹ. לְפִיכָךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד חַיָּיב לוֹמַר: בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם. oulhagid gedoulato chel hakadoch baroukh hou, cheadam tovéa kama matbeot be'hotam e'had – koulan domin ze laze, oumelekh malkhé hamelakhim hakadoch baroukh hou tava kol adam be'hotamo chel adam harichon, veén e'had méhen dome la'havéro. lefikhakh kal e'had vee'had 'hayav lomar: bichvili nivra haolam.
16. וְשֶׁמָּא תֹּאמְרוּ: vechema tomrou:

Daf 37b

1. מָה לָנוּ וְלַצָּרָה הַזֹּאת? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לוֹא יַגִּיד וְגוֹ׳״. וְשֶׁמָּא תֹּאמְרוּ: מָה לָנוּ לָחוּב בְּדָמוֹ שֶׁל זֶה? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״בַּאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה״. ma lanou velatsara hazot? vahalo kevar neemar: "veou éd o raa o yada im lo yagid vego'". vechema tomrou: ma lanou la'houv bedamo chel ze? vahalo kevar neemar: "baavod rechaim rina".
2. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: כֵּיצַד מֵאוֹמֶד? אוֹמֵר לָהֶן: שֶׁמָּא כָּךְ רְאִיתֶם? שֶׁרָץ אַחַר חֲבֵירוֹ לְחוּרְבָּה, וְרַצְתֶּם אַחֲרָיו, וּמְצָאתֶם סַיִיף בְּיָדוֹ וְדָמוֹ מְטַפְטֵף, וְהָרוּג מְפַרְפֵּר. אִם כָּךְ רְאִיתֶם – לֹא רְאִיתֶם כְּלוּם. gema' tanou rabanan: kétsad méomed? omér lahen: chema kakh reitem? cherats a'har 'havéro le'hourba, veratstem a'hara, oumtsatem sayif beyado vedamo metaftéf, veharoug mefarpér. im kakh reitem – lo reitem keloum.
3. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח: אֶרְאֶה בְּנֶחָמָה אִם לֹא רָאִיתִי אֶחָד שֶׁרָץ אַחַר חֲבֵירוֹ לְחוּרְבָּה, וְרַצְתִּי אַחֲרָיו וְרָאִיתִי סַיִיף בְּיָדוֹ וְדָמוֹ מְטַפְטֵף וְהָרוּג מְפַרְפֵּר. וְאָמַרְתִּי לוֹ: רָשָׁע, מִי הֲרָגוֹ לָזֶה? אוֹ אֲנִי אוֹ אַתָּה. אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁאֵין דָּמְךָ מָסוּר בְּיָדִי, שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה ״עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים יוּמַת הַמֵּת״. הַיּוֹדֵעַ מַחְשָׁבוֹת יִפָּרַע מֵאוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁהָרַג אֶת חֲבֵירוֹ. אָמְרוּ: לֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁבָּא נָחָשׁ וְהִכִּישׁוֹ וָמֵת. tanya, amar rabi chimon ben chata'h: ere bene'hama im lo raiti e'had cherats a'har 'havéro le'hourba, veratsti a'hara veraiti sayif beyado vedamo metaftéf veharoug mefarpér. veamarti lo: racha, mi harago laze? o ani o ata. aval ma eese cheén damkha masour beyadi, cheharé amra tora "al pi chenayim édim youmat hamét". hayodéa ma'hchavot yipara méoto haich cheharag et 'havéro. amrou: lo zazou micham ad cheba na'hach vehikicho vamét.
4. וְהַאי בַּר נָחָשׁ הוּא? וְהָאָמַר רַב יוֹסֵף, וְכֵן תָּנֵי דְּבֵי חִזְקִיָּה: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁבָּטְלָה סַנְהֶדְרִי, אַרְבַּע מִיתוֹת לֹא בָּטְלוּ. לֹא בָּטְלוּ? וְהָא בָּטְלוּ! אֶלָּא, דִּין אַרְבַּע מִיתוֹת לֹא בָּטְלוּ. veha bar na'hach hou? vehaamar rav yoséf, vekhén tané devé 'hizkiya: miyom che'harav bét hamikdach, af al pi chebatla sanhedri, arba mitot lo batlou. lo batlou? veha batlou! ela, din arba mitot lo batlou.
5. מִי שֶׁנִּתְחַיֵּיב סְקִילָה – אוֹ נוֹפֵל מִן הַגָּג, אוֹ חַיָּה דּוֹרַסְתּוֹ. מִי שֶׁנִּתְחַיֵּיב שְׂרֵיפָה – אוֹ נוֹפֵל בִּדְלֵיקָה, אוֹ נָחָשׁ מַכִּישׁוֹ. מִי שֶׁנִּתְחַיֵּיב הֲרִיגָה – אוֹ נִמְסָר לַמַּלְכוּת, אוֹ לִיסְטִין בָּאִין עָלָיו. מִי שֶׁנִּתְחַיֵּיב חֶנֶק – אוֹ טוֹבֵעַ בַּנָּהָר, אוֹ מֵת בִּסְרוֹנְכֵי. mi chenit'hayév sekila – o nofél min hagag, o 'haya dorasto. mi chenit'hayév seréfa – o nofél bidléka, o na'hach makicho. mi chenit'hayév hariga – o nimsar lamalkhout, o listin bain ala. mi chenit'hayév 'henek – o tovéa banahar, o mét bisronkhé.
6. אָמְרִי: הָהוּא חֵטְא אַחֲרִיתִי הֲוָה בֵּיהּ, דְּאָמַר מָר: מִי שֶׁנִּתְחַיֵּיב שְׁתֵּי מִיתוֹת בֵּית דִּין – נִידּוֹן בַּחֲמוּרָה. amri: haou 'hét a'hariti hava béh, deamar mar: mi chenit'hayév cheté mitot bét din – nidon ba'hamoura.
7. מֵאוֹמֶד וְכוּ׳. בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת הוּא דְּלָא אָמְדִינַן, הָא בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת אָמְדִינַן. כְּמַאן? כְּרַבִּי אַחָא, דְּתַנְיָא, רַבִּי אַחָא אוֹמֵר: גָּמָל הָאוֹחֵר בֵּין הַגְּמַלִּים וְנִמְצָא גָּמָל הָרוּג בְּצִידּוֹ – בְּיָדוּעַ שֶׁזֶּה הֲרָגוֹ. méomed vekhou'. bediné nefachot hou dela amdinan, ha bediné mamonot amdinan. keman? kerabi a'ha, detanya, rabi a'ha omér: gamal hao'hér bén hagemalim venimtsa gamal haroug betsido – beyadoua cheze harago.
8. וְלִיטַעְמָיךְ, עֵד מִפִּי עֵד דְּקָתָנֵי בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת הוּא דְּלָא אָמְרִינַן, הָא בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת אָמְרִינַן? וְהָתְנַן: אִם אָמַר ״הוּא אָמַר לִי שֶׁאֲנִי חַיָּיב לוֹ״, ״אִישׁ פְּלוֹנִי אָמַר לִי שֶׁהוּא חַיָּיב לוֹ״ – לֹא אָמַר כְּלוּם, עַד שֶׁיֹּאמַר ״בְּפָנֵינוּ הוֹדָה לוֹ שֶׁהוּא חַיָּיב לוֹ מָאתַיִם זוּז״. velitamakh, éd mipi éd dekatané bediné nefachot hou dela amrinan, ha bediné mamonot amrinan? vehatnan: im amar "hou amar li cheani 'hayav lo", "ich peloni amar li cheou 'hayav lo" – lo amar keloum, ad cheyomar "befanénou hoda lo cheou 'hayav lo matayim zouz".
9. אַלְמָא, אַף עַל גַּב דִּפְסִילִי בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, אָמְרִינַן לְהוּ בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת. הָכָא נָמֵי, אַף עַל גַּב דִּפְסִילִי בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, אָמְרִינַן לְהוּ בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת. alma, af al gav difsili bediné mamonot, amrinan leou bediné nefachot. hakha namé, af al gav difsili bediné mamonot, amrinan leou bediné nefachot.
10. הֱווּ יוֹדְעִים כּוּ׳. אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא: מְלַמֵּד שֶׁעָשָׂה קַיִן בְּהֶבֶל אָחִיו חַבּוּרוֹת חַבּוּרוֹת, פְּצִיעוֹת פְּצִיעוֹת, שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן נְשָׁמָה יוֹצְאָה, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְצַוָּארוֹ. heou yodim kou'. amar rav yeouda beréh derabi 'hiya: melaméd cheasa kayin behevel a'hi 'habourot 'habourot, petsiot petsiot, chelo haya yodéa méhékhan nechama yotsa, ad chehigia letsavaro.
11. וְאָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא: מִיּוֹם שֶׁפָּתְחָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וְקִיבְּלַתּוּ לְדָמוֹ שֶׁל הֶבֶל, שׁוּב לֹא פָּתְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק״ – מִכְּנַף הָאָרֶץ וְלֹא מִפִּי הָאָרֶץ. אֵיתִיבֵיהּ חִזְקִיָּה אָחִיו: ״וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ״! אֲמַר לֵיהּ: לְרָעָה פָּתְחָה, לְטוֹבָה לֹא פָּתְחָה. veamar rav yeouda beréh derabi 'hiya: miyom chepat'ha haarets et piha vekibelatou ledamo chel hevel, chouv lo pat'ha, cheneemar: "mikenaf haarets zemirot chamanou tsevi latsadik" – mikenaf haarets velo mipi haarets. étivéh 'hizkiya a'hi: "vatifta'h haarets et piha"! amar léh: leraa pat'ha, letova lo pat'ha.
12. וְאָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא: גָּלוּת מְכַפֶּרֶת עָוֹן מֶחֱצָה. מֵעִיקָּרָא כְּתִיב: ״וְהָיִיתִי נָע וְנָד״, וּלְבַסּוֹף כְּתִיב: ״וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד״. veamar rav yeouda beréh derabi 'hiya: galout mekhaperet aon me'hetsa. méikara ketiv: "vehayiti na venad", oulvasof ketiv: "vayéchev beerets nod".
13. אָמַר רַב יְהוּדָה: גָּלוּת מְכַפֶּרֶת שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹּה אָמַר ה׳ וְגוֹ׳ הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת יָמוּת בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר וְהַיּוֹצֵא וְנָפַל עַל הַכַּשְׂדִּים הַצָּרִים עֲלֵיכֶם וְחָיָה וְהָיְתָה לּוֹ נַפְשׁוֹ לְשָׁלָל״. amar rav yeouda: galout mekhaperet chelocha devarim, cheneemar: "ko amar h' vego' hayochév bair hazot yamout ba'herev baraav ouvadaver vehayotsé venafal al hakasdim hatsarim alékhem ve'haya vehayta lo nafcho lechalal".
14. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: גָּלוּת מְכַפֶּרֶת עַל הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹּה אָמַר ה׳ כִּתְבוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי גֶּבֶר לֹא יִצְלַח בְּיָמָיו כִּי לֹא יִצְלַח מִזַּרְעוֹ אִישׁ יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דָוִד וּמֹשֵׁל עוֹד בִּיהוּדָה״. וּבָתַר דִּגְלָה כְּתִיב: ״וּבְנֵי יְכָנְיָה אַסִּר (בְּנוֹ) שַׁלְתִּיאֵל בְּנוֹ״. אַסִּר – שֶׁעִיבְּרַתּוּ אִמּוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִין. שַׁלְתִּיאֵל – שֶׁשְּׁתָלוֹ אֵל שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַנִּשְׁתָּלִין: גְּמִירִי שֶׁאֵין הָאִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת מְעוּמָּד, rabi yo'hanan amar: galout mekhaperet al hakol, cheneemar: "ko amar h' kitvou et haich haze ariri gever lo yitsla'h beyama ki lo yitsla'h mizaro ich yochév al kisé david oumochél od biouda". ouvatar digla ketiv: "ouvné yekhanya asir (beno) chaltiél beno". asir – cheiberatou imo bevét haasourin. chaltiél – chechetalo él chelo kederekh hanichtalin: gemiri cheén haicha mitaberet meoumad,

Daf 38a

1. וְהִיא נִתְעַבְּרָה מְעוּמָּד. דָּבָר אַחֵר: שַׁלְתִּיאֵל – שֶׁנִּשְׁאַל עַל אָלָתוֹ אֵל. זְרוּבָּבֶל – שֶׁנִּזְרַע בְּבָבֶל. וּמָה שְׁמוֹ? נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה שְׁמוֹ. vehi nitabera meoumad. davar a'hér: chaltiél – chenichal al alato él. zeroubavel – chenizra bevavel. ouma chemo? ne'hemya ben 'hakhalya chemo.
2. יְהוּדָה וְחִזְקִיָּה בְּנֵי רַבִּי חִיָּיא הֲווֹ יָתְבִי בִּסְעוּדְתָּא קַמֵּי רַבִּי, וְלָא הֲווֹ קָא אָמְרִי וְלָא מִידֵּי. אֲמַר לְהוּ: אַגְבַּרוּ חַמְרָא אַדַּרְדְּקֵי כִּי הֵיכִי דְּלֵימְרוּ מִילְּתָא. כֵּיוָן דְּאִיבַּסּוּם, פָּתְחוּ וַאֲמַרוּ: אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּכְלוּ שְׁנֵי בָּתֵּי אָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, וְאֵלּוּ הֵן: רֹאשׁ גּוֹלָה שֶׁבְּבָבֶל וְנָשִׂיא שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה לְמִקְדָּשׁ וּלְאֶבֶן נֶגֶף וּלְצוּר מִכְשׁוֹל לִשְׁנֵי בָתֵּי יִשְׂרָאֵל״. yeouda ve'hizkiya bené rabi 'hiya hao yatvi bisoudta kamé rabi, vela hao ka amri vela midé. amar leou: agbarou 'hamra adardeké ki hékhi delémrou mileta. kévan deibasoum, pat'hou vaamarou: én ben david ba ad cheyikhlou chené baté avot miyisraél, veélou hén: roch gola chebevavel venasi chebeerets yisraél, cheneemar: "vehaya lemikdach ouleven negef oultsour mikhchol lichné vaté yisraél".
3. אָמַר לָהֶם: בָּנַיי, קוֹצִים אַתֶּם מְטִילִין לִי בְּעֵינַיי? אָמַר לוֹ רַבִּי חִיָּיא: רַבִּי, אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ. ״יַיִן״ נִיתַּן בְּשִׁבְעִים אוֹתִיּוֹת, וְ״סוֹד״ נִיתַּן בְּשִׁבְעִים אוֹתִיּוֹת. נִכְנַס יַיִן – יָצָא סוֹד. amar lahem: bana, kotsim atem metilin li beéna? amar lo rabi 'hiya: rabi, al yéra beénekha. "yayin" nitan bechivim otiyot, ve"sod" nitan bechivim otiyot. nikhnas yayin – yatsa sod.
4. אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר מָר עוּקְבָא, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב חִסְדָּא: דָּרֵשׁ מָרִי בַּר מָר, מַאי דִּכְתִיב: ״וַיִּשְׁקֹד ה׳ עַל הָרָעָה וַיְבִיאֶהָ עָלֵינוּ כִּי צַדִּיק ה׳ אֱלֹהֵינוּ״? מִשּׁוּם דְּצַדִּיק ה׳ – ״וַיִּשְׁקֹד ה׳ עַל הָרָעָה וַיְבִיאֶהָ עָלֵינוּ״? אִין, צְדָקָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם יִשְׂרָאֵל שֶׁהִקְדִּים גָּלוּת צִדְקִיָּהוּ וְעוֹד גָּלוּת יְכׇנְיָה קַיֶּימֶת. amar rav 'hisda amar mar oukva, veamri lah amar rav 'hisda: daréch mari bar mar, ma dikhtiv: "vayichkod h' al haraa vayvieha alénou ki tsadik h' elohénou"? michoum detsadik h' – "vayichkod h' al haraa vayvieha alénou"? in, tsedaka asa hakadoch baroukh hou im yisraél chehikdim galout tsidkiyaou veod galout yekhonya kayemet.
5. דִּכְתִיב בֵּיהּ בְּגָלוּת יְכׇנְיָה: ״הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר אֶלֶף״. חָרָשׁ – כֵּיוָן שֶׁפּוֹתְחִין, הַכֹּל נַעֲשׂוּ כְּחֵרְשִׁין. מַסְגֵּר – כֵּיוָן שֶׁסּוֹגְרִין בַּהֲלָכָה, שׁוּב אֵין פּוֹתְחִין. וְכַמָּה הָיוּ? אֶלֶף. dikhtiv béh begalout yekhonya: "he'harach vehamasgér elef". 'harach – kévan chepot'hin, hakol naasou ke'hérchin. masgér – kévan chesogrin bahalakha, chouv én pot'hin. vekhama haou? elef.
6. עוּלָּא אָמַר: שֶׁהִקְדִּים שְׁתֵּי שָׁנִים לִ״וְנוֹשַׁנְתֶּם״. oula amar: chehikdim cheté chanim li"venochantem".
7. אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: שְׁמַע מִינַּהּ, ״מְהֵרָה״ דְּמָרֵי עָלְמָא תַּמְנֵי מְאָה וְחַמְשִׁין וְתַרְתֵּין הָווּ. amar rav a'ha bar yaakov: chema minah, "mehéra" demaré alma tamné mea ve'hamchin vetartén haou.
8. לְפִיכָךְ כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: אָדָם יְחִידִי נִבְרָא, וּמִפְּנֵי מָה? שֶׁלֹּא יְהוּ מִינִים אוֹמְרִין ״הַרְבֵּה רְשׁוּיוֹת בַּשָּׁמַיִם״. דָּבָר אַחֵר: מִפְּנֵי הַצַּדִּיקִים וּמִפְּנֵי הָרְשָׁעִים, שֶׁלֹּא יְהוּ הַצַּדִּיקִים אוֹמְרִים ״אָנוּ בְּנֵי צַדִּיק״, וּרְשָׁעִים אוֹמְרִים ״אָנוּ בְּנֵי רָשָׁע״. lefikhakh kou'. tanou rabanan: adam ye'hidi nivra, oumipené ma? chelo yeou minim omrin "harbé rechouot bachamayim". davar a'hér: mipené hatsadikim oumipené harchaim, chelo yeou hatsadikim omrim "anou bené tsadik", ourchaim omrim "anou bené racha".
9. דָּבָר אַחֵר: מִפְּנֵי הַמִּשְׁפָּחוֹת, שֶׁלֹּא יְהוּ מִשְׁפָּחוֹת מִתְגָּרוֹת זוֹ בָּזוֹ. וּמָה עַכְשָׁיו שֶׁנִּבְרָא יָחִיד מִתְגָּרוֹת, נִבְרְאוּ שְׁנַיִם – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! דָּבָר אַחֵר: מִפְּנֵי הַגַּזְלָנִין וּמִפְּנֵי הַחַמְסָנִין. וּמָה עַכְשָׁו שֶׁנִּבְרָא יְחִידִי גּוֹזְלִין וְחוֹמְסִין, נִבְרְאוּ שְׁנַיִם – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! davar a'hér: mipené hamichpa'hot, chelo yeou michpa'hot mitgarot zo bazo. ouma akhcha chenivra ya'hid mitgarot, nivreou chenayim – al a'hat kama vekhama! davar a'hér: mipené hagazlanin oumipené ha'hamsanin. ouma akhcha chenivra ye'hidi gozlin ve'homsin, nivreou chenayim – al a'hat kama vekhama!
10. וּלְהַגִּיד גְּדוּלָּתוֹ כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן, לְהַגִּיד גְּדוּלָּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאָדָם טוֹבֵעַ כַּמָּה מַטְבְּעוֹת בְּחוֹתָם אֶחָד וְכוּלָּן דּוֹמִין זֶה לְזֶה, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טוֹבֵעַ כׇּל אָדָם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵין אֶחָד מֵהֶן דּוֹמֶה לַחֲבֵירוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תִּתְהַפֵּךְ כְּחֹמֶר חוֹתָם וְיִתְיַצְּבוּ כְּמוֹ לְבוּשׁ״. oulhagid gedoulato kou'. tanou rabanan, lehagid gedoulato chel melekh malkhé hamelakhim hakadoch baroukh hou, cheadam tovéa kama matbeot be'hotam e'had vekhoulan domin ze leze, aval hakadoch baroukh hou tovéa kol adam be'hotamo chel adam harichon veén e'had méhen dome la'havéro, cheneemar: "tithapékh ke'homer 'hotam veyityatsevou kemo levouch".
11. וּמִפְּנֵי מָה אֵין פַּרְצוּפֵיהֶן דּוֹמִין זֶה לָזֶה? שֶׁלֹּא יִרְאֶה אָדָם דִּירָה נָאָה וְאִשָּׁה נָאָה וְיֹאמַר: ״שֶׁלִּי הִיא״. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵר״. oumipené ma én partsouféhen domin ze laze? chelo yire adam dira naa veicha naa veyomar: "cheli hi". cheneemar: "veyimana mérchaim oram ouzroa rama tichavér".
12. תַּנְיָא, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אָדָם מִשְׁתַּנֶּה מֵחֲבֵירוֹ: בְּקוֹל, בְּמַרְאֶה, וּבְדַעַת. בְּקוֹל וּבְמַרְאֶה – מִשּׁוּם עֶרְוָה, וּבְדַעַת – מִפְּנֵי הַגַּזְלָנִין וְהַחַמְסָנִין. tanya, haya rabi méir omér: bichlocha devarim adam michtane mé'havéro: bekol, bemare, ouvdaat. bekol ouvmare – michoum erva, ouvdaat – mipené hagazlanin veha'hamsanin.
13. תָּנוּ רַבָּנַן: אָדָם נִבְרָא בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וּמִפְּנֵי מָה? שֶׁלֹּא יְהוּ מִינִים אוֹמְרִים: שׁוּתָּף הָיָה לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. דָּבָר אַחֵר: שֶׁאִם תָּזוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו, אוֹמֵר לוֹ: יַתּוּשׁ קְדָמְךָ בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. דָּבָר אַחֵר: כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לַמִּצְוָה מִיָּד. tanou rabanan: adam nivra beerev chabat, oumipené ma? chelo yeou minim omrim: choutaf haya lo lehakadoch baroukh hou bemaasé veréchit. davar a'hér: cheim tazou'ha dato ala, omér lo: yatouch kedamkha bemaasé veréchit. davar a'hér: kedé cheyikanés lamitsva miyad.
14. דָּבָר אַחֵר: כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לַסְּעוּדָה מִיָּד. מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁבְּנָהּ פַּלְטֵרִין וְשִׁיכְלְלָן, וְהִתְקִין סְעוּדָה, וְאַחַר כָּךְ הִכְנִיס אוֹרְחִין. שֶׁנֶּאֱמַר: ״חׇכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה. טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ. שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת.״ davar a'hér: kedé cheyikanés laseouda miyad. machal lemelekh basar vadam chebenah paltérin vechikhlelan, vehitkin seouda, vea'har kakh hikhnis or'hin. cheneemar: "'hokhmot banta vétah 'hatsva amoudeha chiva. tav'ha tiv'hah maskha yénah af arkha choul'hanah. chal'ha naaroteha tikra al gapé meromé karet."
15. ״חׇכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ״ – זוֹ מִידָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבָּרָא אֶת כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ בְּחׇכְמָה. ״חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה״ – אֵלּוּ שִׁבְעַת יְמֵי בְּרֵאשִׁית. ״טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ״ – אֵלּוּ יַמִּים וּנְהָרוֹת וְכׇל צוֹרְכֵי עוֹלָם. ״שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא״ – זֶה אָדָם וְחַוָּה. "'hokhmot banta vétah" – zo midato chel hakadoch baroukh hou, chebara et kal haolam koulo be'hokhma. "'hatsva amoudeha chiva" – élou chivat yemé beréchit. "tav'ha tiv'hah maskha yénah af arkha choul'hanah" – élou yamim ounharot vekhol tsorkhé olam. "chal'ha naaroteha tikra" – ze adam ve'hava.
16. ״עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת״ – רַבָּה בַּר בַּר חָנָה רָמֵי: כְּתִיב ״עַל גַּפֵּי״, וּכְתִיב ״עַל כִּסֵּא״. בַּתְּחִלָּה – עַל גַּפֵּי, וּלְבַסּוֹף – עַל כִּסֵּא. "al gapé meromé karet" – raba bar bar 'hana ramé: ketiv "al gapé", oukhtiv "al kisé". bate'hila – al gapé, oulvasof – al kisé.
17. ״מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה חֲסַר לֵב אָמְרָה לּוֹ״. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִי פִּיתָּהוּ לָזֶה? אִשָּׁה אָמְרָה לוֹ. דִּכְתִיב: ״נֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר לֵב״. "mi feti yasour héna 'hasar lév amra lo". amar hakadoch baroukh hou: mi pitaou laze? icha amra lo. dikhtiv: "noéf icha 'hasar lév".
18. תַּנְיָא, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אָדָם הָרִאשׁוֹן מִכׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ הוּצְבַּר עֲפָרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״גׇּלְמִי רָאוּ עֵינֶיךָ״, וּכְתִיב: ״כִּי ה׳ עֵינָיו מְשֹׁטְטוֹת בְּכׇל הָאָרֶץ״. אָמַר רַב אוֹשַׁעְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: אָדָם הָרִאשׁוֹן tanya, haya rabi méir omér: adam harichon mikol haolam koulo houtsbar afaro, cheneemar: "golmi raou énekha", oukhtiv: "ki h' éna mechottot bekhol haarets". amar rav ochaya micheméh derav: adam harichon

Daf 38b

1. גּוּפוֹ מִבָּבֶל, וְרֹאשׁוֹ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵבָרָיו מִשְּׁאָר אֲרָצוֹת. עַגְבוֹתָיו, אָמַר רַב אַחָא: מֵאַקְרָא דְאַגְמָא. goufo mibavel, verocho méerets yisraél, veévara michear aratsot. agvota, amar rav a'ha: méakra deagma.
2. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בַּר חֲנִינָא: שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת הָוֵי הַיּוֹם. שָׁעָה רִאשׁוֹנָה – הוּצְבַּר עֲפָרוֹ, שְׁנִיָּה – נַעֲשָׂה גּוֹלֶם, שְׁלִישִׁית – נִמְתְּחוּ אֵבָרָיו, רְבִיעִית – נִזְרְקָה בּוֹ נְשָׁמָה, חֲמִישִׁית – עָמַד עַל רַגְלָיו, שִׁשִּׁית – קָרָא שֵׁמוֹת, שְׁבִיעִית – נִזְדַּוְּוגָה לוֹ חַוָּה, שְׁמִינִית – עָלוּ לַמִּטָּה שְׁנַיִם וְיָרְדוּ אַרְבָּעָה, תְּשִׁיעִית – נִצְטַוָּוה שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל מִן הָאִילָן, עֲשִׂירִית – סָרַח, אַחַת עֶשְׂרֵה – נִידּוֹן, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה – נִטְרַד וְהָלַךְ לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין״. amar rabi yo'hanan bar 'hanina: chetém esré chaot havé hayom. chaa richona – houtsbar afaro, cheniya – naasa golem, chelichit – nimte'hou évara, reviit – nizreka bo nechama, 'hamichit – amad al ragla, chichit – kara chémot, cheviit – nizdaouga lo 'hava, cheminit – alou lamita chenayim veyardou arbaa, techiit – nitstava chelo leekhol min hailan, asirit – sara'h, a'hat esré – nidon, chetém esré – nitrad vehalakh lo, cheneemar: "adam bikar bal yalin".
3. אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: אֵין חַיָּה רָעָה שׁוֹלֶטֶת בְּאָדָם אֶלָּא אִם כֵּן נִדְמָה לוֹ כִּבְהֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ״. amar ramé bar 'hama: én 'haya raa choletet beadam ela im kén nidma lo kivhéma, cheneemar: "nimchal kabehémot nidmou".
4. (שָׁעָה, בַּסּוֹף, אֲרַמִּי – סִימָן.) אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּשָׁעָה שֶׁבִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְראוֹת אֶת הָאָדָם, בָּרָא כַּת אַחַת שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. אָמַר לָהֶם: רְצוֹנְכֶם נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ? אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָה מַעֲשָׂיו? אָמַר לָהֶן: כָּךְ וְכָךְ מַעֲשָׂיו. (chaa, basof, arami – siman.) amar rav yeouda amar rav: bechaa chebikéch hakadoch baroukh hou livrot et haadam, bara kat a'hat chel malakhé hacharét. amar lahem: retsonkhem naase adam betsalménou? amrou lefana: ribono chel olam, ma maasa? amar lahen: kakh vekhakh maasa.
5. אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, ״מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ וּבֶן אָדָם כִּי תִפְקְדֶנּוּ״? הוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ קְטַנָּה בֵּינֵיהֶן וּשְׂרָפָם. וְכֵן כַּת שְׁנִיָּה. כַּת שְׁלִישִׁית אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רִאשׁוֹנִים שֶׁאָמְרוּ לְפָנֶיךָ מָה הוֹעִילוּ? כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ שֶׁלְּךָ הוּא. כׇּל מָה שֶׁאַתָּה רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת בְּעוֹלָמְךָ – עֲשֵׂה. amrou lefana: ribono chel olam, "ma enoch ki tizkerenou ouven adam ki tifkedenou"? hochit etsbao ketana bénéhen ousrafam. vekhén kat cheniya. kat chelichit amrou lefana: ribono chel olam, richonim cheamrou lefanekha ma hoilou? kal haolam koulo chelekha hou. kol ma cheata rotse laasot beolamkha – asé.
6. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְאַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל וְאַנְשֵׁי דּוֹר הַפְּלַגָּה שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶן מְקוּלְקָלִין, אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לֹא יָפֶה אָמְרוּ רִאשׁוֹנִים לְפָנֶיךָ? אָמַר לָהֶן: ״וְעַד זִקְנָה אֲנִי הוּא וְעַד שֵׂיבָה אֲנִי אֶסְבֹּל וְגוֹ׳״. kévan chehigia leanché dor hamaboul veanché dor hapelaga chemaaséhen mekoulkalin, amrou lefana: ribono chel olam, lo yafe amrou richonim lefanekha? amar lahen: "vead zikna ani hou vead séva ani esbol vego'".
7. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אָדָם הָרִאשׁוֹן מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם״. כֵּיוָן שֶׁסָּרַח, הִנִּיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָדוֹ עָלָיו וּמִיעֲטוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה״. amar rav yeouda amar rav: adam harichon misof haolam vead sofo haya, cheneemar: "lemin hayom acher bara elohim adam al haarets oulmiktsé hachamayim vead ketsé hachamayim". kévan chesara'h, hini'ha hakadoch baroukh hou yado ala oumiato, cheneemar: "a'hor vakedem tsartani vatachet ala kapekha".
8. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אָדָם הָרִאשׁוֹן מִן הָאָרֶץ עַד לָרָקִיעַ הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם עַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם״. כֵּיוָן שֶׁסָּרַח, הִנִּיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָדוֹ עָלָיו וּמִיעֲטוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי וְגוֹ׳״. קָשׁוּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי? אִידֵּי וְאִידֵּי חֲדָא מִידָּה הִיא. amar rabi elazar: adam harichon min haarets ad larakia haya, cheneemar: "lemin hayom acher bara elohim adam al haarets oulmiktsé hachamayim ad ketsé hachamayim". kévan chesara'h, hini'ha hakadoch baroukh hou yado ala oumiato, cheneemar: "a'hor vakedem tsartani vego'". kachou keraé ahadadé? idé veidé 'hada mida hi.
9. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אָדָם הָרִאשׁוֹן בְּלָשׁוֹן אֲרַמִּי סִפֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל״. veamar rav yeouda amar rav: adam harichon belachon arami sipér, cheneemar: "veli ma yakrou réekha él".
10. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב ״זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם״? מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דּוֹר דּוֹר וְדוֹרְשָׁיו, דּוֹר דּוֹר וַחֲכָמָיו. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְדוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא, שָׂמַח בְּתוֹרָתוֹ וְנִתְעַצֵּב בְּמִיתָתוֹ. אָמַר: ״וְלִי מַה יָּקְרוּ רֵעֶיךָ אֵל״. vehaynou deamar réch lakich: ma dikhtiv "ze séfer toldot adam"? melaméd cheheraou hakadoch baroukh hou dor dor vedorcha, dor dor va'hakhama. kévan chehigia ledoro chel rabi akiva, sama'h betorato venitatsév bemitato. amar: "veli ma yakrou réekha él".
11. וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: אָדָם הָרִאשׁוֹן מִין הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקְרָא ה׳ אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה״ – אָן נָטָה לִבֶּךָ? רַבִּי יִצְחָק אָמַר: מוֹשֵׁךְ בְּעׇרְלָתוֹ הָיָה. כְּתִיב הָכָא: ״וְהֵמָּה כְּאָדָם עָבְרוּ בְרִית״, וּכְתִיב הָתָם: ״אֶת בְּרִיתִי הֵפַר״. veamar rav yeouda amar rav: adam harichon min haya, cheneemar: "vayikra h' elohim el haadam vayomer lo ayeka" – an nata libekha? rabi yits'hak amar: mochékh beorlato haya. ketiv hakha: "vehéma keadam avrou verit", oukhtiv hatam: "et beriti héfar".
12. רַב נַחְמָן אָמַר: כּוֹפֵר בָּעִיקָּר הָיָה. כְּתִיב הָכָא: ״עָבְרוּ בְרִית״, וּכְתִיב הָתָם: ״אֶת בְּרִיתִי הֵפַר״, וְאָמְרוּ: ״עַל אֲשֶׁר עָזְבוּ אֶת בְּרִית ה׳ אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם״. rav na'hman amar: kofér baikar haya. ketiv hakha: "avrou verit", oukhtiv hatam: "et beriti héfar", veamrou: "al acher azvou et berit h' elohé avotam".
13. תְּנַן הָתָם, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הֱוֵי שָׁקוּד לִלְמוֹד תּוֹרָה, וְדַע מָה שֶׁתָּשִׁיב לָאֶפִּיקוֹרוֹס. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא אֶפִּיקוֹרוֹס נׇכְרִי, אֲבָל אֶפִּיקוֹרוֹס יִשְׂרָאֵל – כׇּל שֶׁכֵּן דְּפָקַר טְפֵי. tenan hatam, rabi eliezer omér: hevé chakoud lilmod tora, veda ma chetachiv laepikoros. amar rabi yo'hanan: lo chanou ela epikoros nokhri, aval epikoros yisraél – kol chekén defakar tefé.
14. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל מָקוֹם שֶׁפָּקְרוּ הַמִּינִים, תְּשׁוּבָתָן בְּצִידָּן. ״נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ״, וְאוֹמֵר: ״וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ״. ״הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם״ – ״וַיֵּרֶד ה׳ לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל״. ״כִּי שָׁם נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹהִים״ – ״לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי״. amar rabi yo'hanan: kol makom chepakrou haminim, techouvatan betsidan. "naase adam betsalménou", veomér: "vayivra elohim et haadam betsalmo". "hava nérda venavla cham sefatam" – "vayéred h' lirot et hair veet hamigdal". "ki cham niglou éla haelohim" – "laél haone oti beom tsarati".
15. ״כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּה׳ אֱלֹהֵינוּ בְּכׇל קׇרְאֵנוּ אֵלָיו״. ״וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים לִפְדּוֹת לוֹ לְעָם״. ״עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו, וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִיב״. "ki mi go gadol acher lo elohim kerovim éla ka' elohénou bekhol korénou éla". "oumi kheamekha keyisraél go e'had baarets acher halkhou elohim lifdot lo leam". "ad di khorsavan remi, veatik yomin yetiv".
16. הָנָךְ לְמָה לִי? כִּדְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה דָּבָר אֶלָּא אִם כֵּן נִמְלָךְ בְּפָמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָמָא וּבְמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתָא״. hanakh lema li? kidrabi yo'hanan, deamar rabi yo'hanan: én hakadoch baroukh hou ose davar ela im kén nimlakh befamalya chel mala, cheneemar "bigzérat irin pitgama ouvmémar kadichin cheélta".
17. הָתִינַח כּוּלְּהִי, ״עַד דִּי כׇרְסָוָן רְמִיו״ מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לְדָוִד, דְּתַנְיָא: אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לְדָוִד, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: עֲקִיבָא, עַד מָתַי אַתָּה עוֹשֶׂה שְׁכִינָה חוֹל? אֶלָּא אֶחָד לְדִין וְאֶחָד לִצְדָקָה. hatina'h koulehi, "ad di khorsavan remi" ma ika lemémar? e'had lo vee'had ledavid, detanya: e'had lo vee'had ledavid, divré rabi akiva. amar lo rabi yosé: akiva, ad mata ata ose chekhina 'hol? ela e'had ledin vee'had litsdaka.
18. קַבְּלַהּ מִינֵּיהּ אוֹ לָא קַבְּלַהּ מִינֵּיהּ? תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: אֶחָד לְדִין וְאֶחָד לִצְדָקָה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: עֲקִיבָא, מָה לְךָ אֵצֶל הַגָּדָה? כְּלָךְ אֵצֶל נְגָעִים וְאֹהָלוֹת! אֶלָּא, אֶחָד לְכִסֵּא וְאֶחָד לִשְׁרַפְרַף: כִּסֵּא לֵישֵׁב עָלָיו, שְׁרַפְרַף לַהֲדוֹם רַגְלָיו. kabelah minéh o la kabelah minéh? ta chema, detanya: e'had ledin vee'had litsdaka, divré rabi akiva. amar lo rabi elazar ben azarya: akiva, ma lekha étsel hagada? kelakh étsel negaim veohalot! ela, e'had lekhisé vee'had lichrafraf: kisé léchév ala, cherafraf lahadom ragla.
19. אָמַר רַב נַחְמָן: הַאי מַאן דְּיָדַע לְאַהְדּוֹרֵי לְמִינֵי כְּרַב אִידִית – לַיהְדַּר, וְאִי לָא – לָא לַיהְדַּר. אָמַר הָהוּא מִינָא לְרַב אִידִית, כְּתִיב: ״וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל ה׳״. ״עֲלֵה אֵלַי״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אֲמַר לֵיהּ: זֶהוּ מְטַטְרוֹן שֶׁשְּׁמוֹ כְּשֵׁם רַבּוֹ, דִּכְתִיב ״כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ״. amar rav na'hman: ha man deyada leahdoré leminé kerav idit – lahdar, vei la – la lahdar. amar haou mina lerav idit, ketiv: "veel moche amar alé el h'". "alé éla" mibeé léh! amar léh: zeou metatron chechemo kechém rabo, dikhtiv "ki chemi bekirbo".
20. אִי הָכִי, נִיפְלְחוּ לֵיהּ! כְּתִיב: ״אַל תַּמֵּר בּוֹ״ – אַל תְּמִירֵנִי בּוֹ. אִם כֵּן, ״לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם״ לְמָה לִּי? אֲמַר לֵיהּ: הֵימָנוּתָא בִּידַן, דַּאֲפִילּוּ בְּפַרְוָונְקָא נָמֵי לָא קַבֵּילְנֵיהּ, דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים וְגוֹ׳״. i hakhi, nifle'hou léh! ketiv: "al tamér bo" – al temiréni bo. im kén, "lo yisa lefichakhem" lema li? amar léh: hémanouta bidan, daafilou befarvanka namé la kabélnéh, dikhtiv: "vayomer éla im én panekha holkhim vego'".
21. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי: כְּתִיב ״וַה׳ הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גׇּפְרִית וָאֵשׁ מֵאֵת ה׳״, ״מֵאִתּוֹ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אֲמַר לֵיהּ הָהוּא כּוֹבֵס: שִׁבְקֵיהּ, אֲנָא מַהְדַּרְנָא לֵיהּ. דִּכְתִיב ״וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעַן קוֹלִי נְשֵׁי לֶמֶךְ״, נָשַׁיי מִיבְּעֵי לֵיהּ! אֶלָּא מִשְׁתַּעֵי קְרָא הָכִי, הָכָא נָמֵי מִשְׁתַּעֵי קְרָא הָכִי. אֲמַר לֵיהּ: מְנָא לָךְ הָא? מִפִּירְקֵיהּ דְּרַבִּי מֵאִיר שְׁמִיעַ לִי. amar léh haou mina lerabi yichmaél berabi yosé: ketiv "va' himtir al sedom veal amora gofrit vaéch méét h'", "méito" mibeé léh! amar léh haou kovés: chivkéh, ana mahdarna léh. dikhtiv "vayomer lemekh lenacha ada vetsila chemaan koli neché lemekh", nacha mibeé léh! ela michtaé kera hakhi, hakha namé michtaé kera hakhi. amar léh: mena lakh ha? mipirkéh derabi méir chemia li.
22. דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כִּי הֲוָה דָּרֵישׁ רַבִּי מֵאִיר בְּפִירְקֵיהּ, הֲוָה דָּרֵישׁ תִּילְתָּא שְׁמַעְתָּא, תִּילְתָּא אַגָּדְתָּא, תִּילְתָּא מַתְלֵי. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שָׁלֹשׁ מֵאוֹת מִשְׁלוֹת שׁוּעָלִים הָיוּ לוֹ לְרַבִּי מֵאִיר, וְאָנוּ אֵין לָנוּ אֶלָּא שָׁלֹשׁ. deamar rabi yo'hanan: ki hava daréch rabi méir befirkéh, hava daréch tilta chemata, tilta agadta, tilta matlé. veamar rabi yo'hanan: chaloch méot michlot choualim haou lo lerabi méir, veanou én lanou ela chaloch.

Daf 39a

1. ״אָבוֹת יֹאכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה״, ״מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק״, ״צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו״. "avot yokhlou voser vechiné vanim tikhena", "mozné tsedek avné tsedek", "tsadik mitsara ne'helats vayavo racha ta'hta".
2. אֲמַר לֵיהּ קֵיסָר לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: אֱלֹהֵיכֶם גַּנָּב הוּא, דִּכְתִיב: ״וַיַּפֵּל ה׳ אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן״. אֲמַרָה לֵיהּ בְּרַתֵּיה: שִׁבְקֵיהּ, דַּאֲנָא מַהְדַּרְנָא לֵיהּ. אֲמַרָה לֵיהּ: תְּנוּ לִי דּוּכּוֹס אֶחָד. אֲמַר לַהּ: לְמָה לִיךְ? לִיסְטִין בָּאוּ עָלֵינוּ הַלַּיְלָה וְנָטְלוּ מִמֶּנּוּ קִיתוֹן שֶׁל כֶּסֶף וְהִנִּיחוּ לָנוּ קִיתוֹן שֶׁל זָהָב. אָמַר לָהּ: וּלְוַואי שֶׁיָּבֹאוּ עָלֵינוּ בְּכׇל יוֹם. וְלֹא יָפֶה הָיָה לוֹ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנָּטְלוּ מִמֶּנּוּ צֵלָע אַחַת וְנָתְנוּ לוֹ שִׁפְחָה לְשַׁמְּשׁוֹ? amar léh késar leraban gamliél: elohékhem ganav hou, dikhtiv: "vayapél h' elohim tardéma al haadam vayichan". amara léh beraté: chivkéh, daana mahdarna léh. amara léh: tenou li doukos e'had. amar lah: lema likh? listin baou alénou halayla venatlou mimenou kiton chel kesef vehini'hou lanou kiton chel zahav. amar lah: oulva cheyavoou alénou bekhol yom. velo yafe haya lo leadam harichon, chenatlou mimenou tséla a'hat venatnou lo chif'ha lechamecho?
3. אֲמַר לַהּ: הָכִי קָאָמֵינָא, אֶלָּא לִשְׁקְלַיהּ בְּהֶדְיָא? אֲמַרָה לֵיהּ: אַיְיתוֹ לִי אוּמְצָא דְּבִישְׂרָא. אַיְיתוֹ לַהּ. אוֹתְבַהּ תּוּתֵי בַּחְשָׁא, אַפִּיקְתַּהּ. אֲמַרָה לֵיהּ: אֱכוֹל (מֵהַאי). אֲמַר לַהּ: מְאִיסָא לִי. אֲמַרָה לֵיהּ: וְאָדָם הָרִאשׁוֹן נָמֵי, אִי הֲוָת שְׁקִילָה בְּהֶדְיָא, הֲוָה מְאִיסָא לֵיהּ. amar lah: hakhi kaaména, ela lichkelah behedya? amara léh: ayto li oumtsa devisra. ayto lah. otvah touté ba'hcha, apiktah. amara léh: ekhol (méha). amar lah: meisa li. amara léh: veadam harichon namé, i havat chekila behedya, hava meisa léh.
4. אֲמַר לֵיהּ קֵיסָר לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: יָדַעְנָא אֱלָהַיְיכוּ מַאי קָא עָבֵיד וְהֵיכָן יָתֵיב. אִיתְנְגִיד וְאִיתְּנַח. אֲמַר לֵיהּ: מַאי הַאי? אֲמַר לֵיהּ: בֵּן אֶחָד יֵשׁ לִי בִּכְרַכֵּי הַיָּם וְיֵשׁ לִי גִּיעֲגוּעִים עָלָיו. בָּעֵינָא דְּמַחְוֵית לֵיהּ נִיהֲלִי. אָמַר: מִי יָדַעְנָא הֵיכָא נִיהוּ? אֲמַר לֵיהּ: דְּאִיכָּא בְּאַרְעָא לָא יָדְעַתְּ, דְּאִיכָּא בִּשְׁמַיָּא יָדְעַתְּ? amar léh késar leraban gamliél: yadana elahaykhou ma ka avéd vehékhan yatév. itnegid veitena'h. amar léh: ma ha? amar léh: bén e'had yéch li bikhraké hayam veyéch li giagouim ala. baéna dema'hvét léh nihali. amar: mi yadana hékha niou? amar léh: deika beara la yadate, deika bichmaya yadate?
5. אֲמַר לֵיהּ קֵיסָר לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: כְּתִיב ״מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים״, מַאי רְבוּתֵיהּ? אֲנָא מָצֵינָא לְמִימְנֵי כּוֹכְבֵי! אַיְיתִי חֲבוּשֵׁי, שְׁדִינְהוּ בְּאַרְבֵּילָא, וְקָא מְהַדַּר לְהוּ. אֲמַר לֵיהּ: מְנִינְהוּ. אֲמַר לֵיהּ: אוֹקְמִינְהוּ! אֲמַר לֵיהּ: רָקִיעַ נָמֵי הָכִי הָדְרָא. amar léh késar leraban gamliél: ketiv "mone mispar lakokhavim", ma revoutéh? ana matséna lemimné kokhvé! ayti 'havouché, chedinou bearbéla, veka mehadar leou. amar léh: meninou. amar léh: okminou! amar léh: rakia namé hakhi hadra.
6. אִיכָּא דְּאָמְרִי, הָכִי אֲמַר לֵיהּ: מְנִי לִי כּוֹכְבֵי. אֲמַר לֵיהּ: אֵימָא לִי כַּכָּיךְ וְשִׁינָּיךְ כַּמָּה הָוֵי? שְׁדָא יְדֵיהּ לְפוּמֵּיהּ וְקָא מָנֵי לְהוּ. אֲמַר לֵיהּ: דְּאִיכָּא בְּפוּמָּיךְ לָא יָדְעַתְּ, דְּאִיכָּא בִּרְקִיעָא יָדְעַתְּ? ika deamri, hakhi amar léh: meni li kokhvé. amar léh: éma li kakakh vechinakh kama havé? cheda yedéh lefouméh veka mané leou. amar léh: deika befoumakh la yadate, deika birkia yadate?
7. אֲמַר לֵיהּ קֵיסָר לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: מִי שֶׁבָּרָא הָרִים לֹא בָּרָא רוּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבֹרֵא רוּחַ״. אֶלָּא מֵעַתָּה, גַּבֵּי אָדָם דִּכְתִיב ״וַיִּבְרָא״ ״וַיִּיצֶר״, הָכִי נָמֵי מִי שֶׁבָּרָא זֶה לֹא בָּרָא זֶה? amar léh késar leraban gamliél: mi chebara harim lo bara rou'ha, cheneemar "ki hiné yotsér harim ouvoré rou'ha". ela méata, gabé adam dikhtiv "vayivra" "vayitser", hakhi namé mi chebara ze lo bara ze?
8. טֶפַח עַל טֶפַח יֵשׁ בּוֹ בָּאָדָם, וּשְׁנֵי נְקָבִים יֵשׁ בּוֹ. מִי שֶׁבָּרָא זֶה לֹא בָּרָא זֶה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲנֹטַע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע וְאִם יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט״. אֲמַר לֵיהּ: אִין. אֲמַר לֵיהּ: וּבִשְׁעַת מִיתָה כּוּלָּן נִתְפַּיְּיסוּ? tefa'h al tefa'h yéch bo baadam, ouchné nekavim yéch bo. mi chebara ze lo bara ze? cheneemar: "hanota ozen halo yichma veim yotsér ayin halo yabit". amar léh: in. amar léh: ouvichat mita koulan nitpayesou?
9. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא אַמְגּוּשָׁא לְאַמֵּימָר: מִפַּלְגָךְ לְעִילַּאי דְּהוֹרְמִיז, מִפַּלְגָךְ לְתַתַּאי דְּאַהוֹרְמִיז. אֲמַר לֵיהּ: אִם כֵּן, הֵיכִי שָׁבֵיק לֵיהּ אַהוֹרְמִיז לְהוֹרְמִיז לְעַבּוֹרֵי מַיָּא בְּאַרְעֵיהּ? amar léh haou amgoucha leamémar: mipalgakh leila deormiz, mipalgakh letata deaormiz. amar léh: im kén, hékhi chavék léh aormiz leormiz leaboré maya bearéh?
10. אֲמַר לֵיהּ קֵיסָר לְרַבִּי תַּנְחוּם: תָּא לִיהְווֹ כּוּלָּן לְעַמָּא חַד. אֲמַר: לְחַיֵּי, אֲנַן דְּמָהֲלִינַן לָא מָצֵינַן מִיהְוֵי כְּוָותַיְיכוּ. אַתּוּן מָהֲלִיתוּ וֶהֱווֹ כְּוָותַן! אֲמַר לֵיהּ: מֵימָר שַׁפִּיר קָאָמְרַתְּ, מִיהוּ כֹּל דְּזָכֵי לְמַלְכָּא לִשְׁדְּיוּהּ לְבֵיבָר. שַׁדְיוּהּ לְבֵיבָר וְלָא אַכְלוּהּ. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא: הַאי דְּלָא אַכְלוּהּ מִשּׁוּם דְּלָא כְּפוּן הוּא. שַׁדְיוּהּ לֵיהּ לְדִידֵיהּ וְאַכְלוּהּ. amar léh késar lerabi tan'houm: ta liho koulan leama 'had. amar: le'hayé, anan demahalinan la matsénan mihvé kevataykhou. atoun mahalitou veheo kevatan! amar léh: mémar chapir kaamrate, miou kol dezakhé lemalka lichdeouh levévar. chadouh levévar vela akhlouh. amar léh haou mina: ha dela akhlouh michoum dela kefoun hou. chadouh léh ledidéh veakhlouh.
11. אֲמַר לֵיהּ קֵיסָר לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל: אָמְרִיתוּ כֹּל בֵּי עַשְׂרָה שְׁכִינְתָּא שָׁרְיָא, כַּמָּה שְׁכִינְתָּא אִיכָּא? קַרְיֵיהּ לְשַׁמָּעֵיהּ, מְחָא בֵּיהּ בְּאַפָּתְקָא. אֲמַר לֵיהּ: אַמַּאי עָל שִׁמְשָׁא בְּבֵיתֵיהּ דְּקֵיסָר? אֲמַר לֵיהּ: שִׁמְשָׁא אַכּוּלֵּי עָלְמָא נָיְחָא. וּמָה שִׁמְשָׁא דְּחַד מִן אֶלֶף אַלְפֵי רִבּוֹא שַׁמָּשֵׁי דְּקַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָיְחָא אַכּוּלֵּי עָלְמָא, שְׁכִינְתָּא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. amar léh késar leraban gamliél: amritou kol bé asra chekhinta charya, kama chekhinta ika? karyéh lechamaéh, me'ha béh beapatka. amar léh: ama al chimcha bevétéh dekésar? amar léh: chimcha akoulé alma nay'ha. ouma chimcha de'had min elef alfé ribo chamaché dekamé koudcha berikh hou nay'ha akoulé alma, chekhinta dekoudcha berikh hou al a'hat kama vekhama.
12. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא לְרַבִּי אֲבָהוּ: אֱלֹהֵיכֶם גַּחֲכָן הוּא, דְּקָאָמַר לֵיהּ לִיחֶזְקֵאל ״שְׁכַב עַל צִדְּךָ הַשְּׂמָאלִי״, וּכְתִיב ״וְשָׁכַבְתָּ עַל צִדְּךָ הַיְמָנִי״! אֲתָא הָהוּא תַּלְמִידָא, אֲמַר לֵיהּ: מַאי טַעְמָא דִּשְׁבִיעֲתָא? אֲמַר לְהוּ: הַשְׁתָּא אָמֵינָא לְכוּ מִילְּתָא דְּשָׁוְיָא לְתַרְוַיְיכוּ. amar léh haou mina lerabi avaou: elohékhem ga'hakhan hou, dekaamar léh li'hezkél "chekhav al tsidekha hasemali", oukhtiv "vechakhavta al tsidekha haymani"! ata haou talmida, amar léh: ma tama dichviata? amar leou: hachta aména lekhou mileta dechavya letarvaykhou.
13. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: זִרְעוּ שֵׁשׁ וְהַשְׁמִיטוּ שֶׁבַע, כְּדֵי שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁהָאָרֶץ שֶׁלִּי הִיא. וְהֵן לֹא עָשׂוּ כֵּן, אֶלָּא חָטְאוּ וְגָלוּ. מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם: מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁסָּרְחָה עָלָיו מְדִינָה – אִם אַכְזָרִי הוּא, הוֹרֵג אֶת כּוּלָּן; אִם רַחְמָן הוּא, הוֹרֵג חֶצְיָם; אִם רַחְמָן מָלֵא רַחֲמִים הוּא, מְיַיסֵּר הַגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶן בְּיִסּוּרִין. אַף כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַיסֵּר אֶת יְחֶזְקֵאל כְּדֵי לְמָרֵק עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. amar hakadoch baroukh hou leyisraél: zirou chéch vehachmitou cheva, kedé chetédou chehaarets cheli hi. vehén lo asou kén, ela 'hatou vegalou. minhago chel olam: melekh basar vadam chesar'ha ala medina – im akhzari hou, horég et koulan; im ra'hman hou, horég 'hetsyam; im ra'hman malé ra'hamim hou, meyasér hagedolim chebahen beyisourin. af kakh hakadoch baroukh hou meyasér et ye'hezkél kedé lemarék aonotéhem chel yisraél.
14. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא לְרַבִּי אֲבָהוּ: אֱלֹהֵיכֶם כֹּהֵן הוּא, דִּכְתִיב ״וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה״. כִּי קַבְרֵיהּ לְמֹשֶׁה, בְּמַאי טְבֵיל? וְכִי תֵּימָא בְּמַיָּא, וְהָכְתִיב ״מִי מָדַד בְּשׇׁעֳלוֹ מַיִם״? amar léh haou mina lerabi avaou: elohékhem kohén hou, dikhtiv "veyik'hou li terouma". ki kavréh lemoche, bema tevél? vekhi téma bemaya, vehakhtiv "mi madad bechoolo mayim"?
15. אֲמַר לֵיהּ: בְּנוּרָא טְבֵיל, דִּכְתִיב ״כִּי הִנֵּה ה׳ בָּאֵשׁ יָבוֹא״. וּמִי סָלְקָא טְבִילוּתָא בְּנוּרָא? אֲמַר לֵיהּ: אַדְּרַבָּה, עִיקַּר טְבִילוּתָא בְּנוּרָא הוּא, דִּכְתִיב ״וְכׇל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם״. amar léh: benoura tevél, dikhtiv "ki hiné h' baéch yavo". oumi salka tevilouta benoura? amar léh: aderaba, ikar tevilouta benoura hou, dikhtiv "vekhol acher lo yavo baéch taavirou vamayim".
16. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא לְרַבִּי אֲבִינָא: כְּתִיב ״וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ״, מַאי רְבוּתַיְיהוּ? אַתּוּן נָמֵי עָרְבִיתוּ בַּהֲדַן, דִּכְתִיב ״כׇּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ״. אֲמַר לֵיהּ: מִדִּידְכוּ אַסְהִידוּ עֲלַן, דִּכְתִיב amar léh haou mina lerabi avina: ketiv "oumi kheamekha keyisraél go e'had baarets", ma revoutayou? atoun namé arvitou bahadan, dikhtiv "kol hagoyim keayin negdo". amar léh: mididkhou ashidou alan, dikhtiv

Daf 39b

1. ״וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב״. "ouvagoyim lo yit'hachav".
2. רַבִּי אֶלְעָזָר רָמֵי: כְּתִיב ״טוֹב ה׳ לַכֹּל״, וּכְתִיב ״טוֹב ה׳ לְקֹוָויו״. מָשָׁל לְאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּרְדֵּס: כְּשֶׁהוּא מַשְׁקֶה – מַשְׁקֶה אֶת כּוּלּוֹ, כְּשֶׁהוּא עוֹדֵר – אֵינוֹ עוֹדֵר אֶלָּא טוֹבִים שֶׁבָּהֶם. rabi elazar ramé: ketiv "tov h' lakol", oukhtiv "tov h' lekova". machal leadam cheyéch lo pardés: kecheou machke – machke et koulo, kecheou odér – éno odér ela tovim chebahem.
3. לְפִיכָךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד כּוּ׳. ״וַיַּעֲבֹר הָרִנָּה בַּמַּחֲנֶה״. אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא: ״בַּאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה״ – בַּאֲבוֹד אַחְאָב בֶּן עָמְרִי רִנָּה. lefikhakh kal e'had vee'had kou'. "vayaavor harina bama'hane". amar rabi a'ha bar 'hanina: "baavod rechaim rina" – baavod a'hav ben amri rina.
4. וּמִי חָדֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמַפַּלְתָּן שֶׁל רְשָׁעִים? הָכְתִיב: ״בְּצֵאת לִפְנֵי הֶחָלוּץ וְאֹמְרִים הוֹדוּ לַה׳ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ״. וְאָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מִפְּנֵי מָה לֹא נֶאֱמַר בְּהוֹדָאָה זוֹ ״כִּי טוֹב״? לְפִי שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂמֵחַ בְּמַפַּלְתָּן שֶׁל רְשָׁעִים. oumi 'hadé koudcha berikh hou bemapaltan chel rechaim? hakhtiv: "betsét lifné he'halouts veomrim hodou la' ki leolam 'hasdo". veamar rabi yonatan: mipené ma lo neemar beodaa zo "ki tov"? lefi cheén hakadoch baroukh hou samé'ha bemapaltan chel rechaim.
5. דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מַאי דִּכְתִיב ״וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כׇּל הַלָּיְלָה״? בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בִּקְּשׁוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לוֹמַר שִׁירָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מַעֲשֵׂה יָדַי טוֹבְעִין בַּיָּם וְאַתֶּם אוֹמְרִים שִׁירָה לְפָנַי? deamar rabi chemouél bar na'hman amar rabi yonatan: ma dikhtiv "velo karav ze el ze kol halayla"? beotah chaa bikechou malakhé hacharét lomar chira lifné hakadoch baroukh hou. amar lahen hakadoch baroukh hou: maasé yada tovin bayam veatem omrim chira lefana?
6. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: הוּא אֵינוֹ שָׂשׂ, אֲבָל אֲחֵרִים מֵשִׂישׂ. דַּיְקָא נָמֵי, דִּכְתִיב ״יָשִׂישׂ״ וְלָא כְּתִיב ״יָשׂוּשׂ״. שְׁמַע מִינַּהּ. amar rabi yosé bar 'hanina: hou éno sas, aval a'hérim mésis. dayka namé, dikhtiv "yasis" vela ketiv "yasous". chema minah.
7. ״וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ וְגוֹ׳״, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לְמָרֵק שְׁתֵּי חֶזְיוֹנוֹת, אַחַת שֶׁל מִיכָיְהוּ וְאַחַת שֶׁל אֵלִיָּהוּ. בְּמִיכָיְהוּ כְּתִיב: ״אִם שׁוֹב תָּשׁוּב בְּשָׁלוֹם לֹא דִבֶּר ה׳ בִּי״; בְּאֵלִיָּהוּ כְּתִיב: ״בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת דַּם נָבוֹת״. "vehazonot ra'hatsou vego'", amar rabi elazar: lemarék cheté 'hezonot, a'hat chel mikhayou vea'hat chel éliyaou. bemikhayou ketiv: "im chov tachouv bechalom lo diber h' bi"; beéliyaou ketiv: "bimkom acher lakkou hakelavim et dam navot".
8. רָבָא אָמַר: זוֹנוֹת מַמָּשׁ. אַחְאָב אִישׁ מְצוּנָּן הָיָה, וְעָשְׂתָה לוֹ אִיזֶבֶל שְׁתֵּי צוּרֵי זוֹנוֹת בְּמֶרְכַּבְתּוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה אוֹתָן וְיִתְחַמֵּם. rava amar: zonot mamach. a'hav ich metsounan haya, veasta lo izevel cheté tsouré zonot bemerkavto, kedé cheyire otan veyit'hamém.
9. ״וְאִישׁ מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת לְתֻמּוֹ וַיַּכֶּה״. רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: לְפִי תּוּמּוֹ. רָבָא אָמַר: לְתַמֵּם שְׁתֵּי חֶזְיוֹנוֹת, אַחַת שֶׁל מִיכָיְהוּ וְאַחַת שֶׁל אֵלִיָּהוּ. "veich machakh bakechet letoumo vayake". rabi elazar amar: lefi toumo. rava amar: letamém cheté 'hezonot, a'hat chel mikhayou vea'hat chel éliyaou.
10. (סִימָן: קָרָא, וְזָכָה, בֶּאֱדוֹם.) כְּתִיב: ״וַיִּקְרָא אַחְאָב אֶל עֹבַדְיָהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת וְעֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא [אֶת] ה׳ מְאֹד״. מַאי קָאָמַר קְרָא? (siman: kara, vezakha, beedom.) ketiv: "vayikra a'hav el ovadyaou acher al habayit veovadyaou haya yaré [et] h' meod". ma kaamar kera?
11. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אָמַר לֵיהּ, בְּיַעֲקֹב כְּתִיב ״נִחַשְׁתִּי וַיְבָרְכֵנִי ה׳ בִּגְלָלֶךָ״, בְּיוֹסֵף כְּתִיב ״וַיְבָרֶךְ ה׳ אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף״. בֵּיתָא דְּהָהוּא גַּבְרָא לָא הֲוָה מִיבְּרִיךְ. שֶׁמָּא לֹא יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה? יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: ״וְעֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא אֶת ה׳ מְאֹד״, אֲבָל בֵּיתוֹ שֶׁל אַחְאָב אֵינוֹ מְזוּמָּן לִבְרָכָה. amar rabi yits'hak: amar léh, beyaakov ketiv "ni'hachti vayvarkhéni h' biglalekha", beoséf ketiv "vayvarekh h' et bét hamitsri biglal yoséf". béta dehaou gavra la hava miberikh. chema lo yeré elohim ata? yatsta bat kol veamra: "veovadyaou haya yaré et h' meod", aval béto chel a'hav éno mezouman livrakha.
12. אָמַר רַבִּי אַבָּא: גָּדוֹל שֶׁנֶּאֱמַר בְּעוֹבַדְיָהוּ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּאַבְרָהָם, דְּאִילּוּ בְּאַבְרָהָם לָא כְּתִיב ״מְאֹד״, וּבְעוֹבַדְיָהוּ כְּתִיב ״מְאֹד״. amar rabi aba: gadol cheneemar beovadyaou yotér mima cheneemar beavraham, deilou beavraham la ketiv "meod", ouvovadyaou ketiv "meod".
13. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִפְּנֵי מָה זָכָה עוֹבַדְיָהוּ לִנְבִיאוּת? מִפְּנֵי שֶׁהֶחְבִּיא מֵאָה נְבִיאִים בַּמְּעָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי בְּהַכְרִית אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי ה׳ וַיִּקַּח עֹבַדְיָהוּ מֵאָה נְבִיאִים וַיַּחְבִּיאֵם חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה וְגוֹ״. מַאי שְׁנָא חֲמִשִּׁים אִישׁ? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִיַּעֲקֹב לָמַד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה״. רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר: לְפִי שֶׁאֵין מְעָרָה מַחְזֶקֶת יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים. amar rabi yits'hak: mipené ma zakha ovadyaou linviout? mipené chehe'hbi méa neviim bameara, cheneemar: "vayhi behakhrit izevel ét nevié h' vayika'h ovadyaou méa neviim vaya'hbiém 'hamichim ich bameara vego". ma chena 'hamichim ich? amar rabi elazar: miyaakov lamad, cheneemar: "vehaya hama'hane hanichar lifléta". rabi avaou amar: lefi cheén meara ma'hzeket yotér mé'hamichim.
14. ״חֲזוֹן עֹבַדְיָהוּ כֹּה אָמַר ה׳ אֱלֹהִים לֶאֱדוֹם וְגוֹ׳״. מַאי שְׁנָא עוֹבַדְיָה לֶאֱדוֹם? "'hazon ovadyaou ko amar h' elohim leedom vego'". ma chena ovadya leedom?
15. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יָבֹא עוֹבַדְיָהוּ הַדָּר בֵּין שְׁנֵי רְשָׁעִים וְלֹא לָמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶם, וְיִנָּבֵא עַל עֵשָׂו הָרָשָׁע שֶׁדָּר בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים וְלֹא לָמַד מִמַּעֲשֵׂיהֶם. אָמַר אֶפְרַיִם מִקְשָׁאָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: עוֹבַדְיָה גֵּר אֲדוֹמִי הָיָה. וְהַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: מִנֵּיהּ וּבֵיהּ אִבָּא נֵיזִיל בֵּיהּ נַרְגָּא. amar rabi yits'hak: amar hakadoch baroukh hou, yavo ovadyaou hadar bén chené rechaim velo lamad mimaaséhem, veyinavé al ésa haracha chedar bén chené tsadikim velo lamad mimaaséhem. amar efrayim mikchaa talmido chel rabi méir michoum rabi méir: ovadya gér adomi haya. vehaynou deamri inaché: minéh ouvéh iba nézil béh narga.
16. ״וַיַּךְ אֶת מוֹאָב וַיְמַדְּדֵם בַּחֶבֶל הַשְׁכֵּב אוֹתָם אַרְצָה״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי, הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: מִינֵּיהּ וּבֵיהּ אִבָּא לֵיזִיל בֵּיהּ נַרְגָּא. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: יָרֵךְ מִתּוֹכָהּ מַסְרַחַת. "vayakh et moav vaymadedém ba'hevel hachkév otam artsa". amar rabi yo'hanan michoum rabi chimon ben yo'ha, haynou deamri inaché: minéh ouvéh iba lézil béh narga. ki ata rav dimi amar: yarékh mitokhah masra'hat.
17. ״וַיִּקַּח אֶת בְּנוֹ הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִמְלֹךְ תַּחְתָּיו וַיַּעֲלֵהוּ עֹלָה עַל הַחֹמָה״. רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְחַד אָמַר: לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה. "vayika'h et beno habekhor acher yimlokh ta'hta vayaaléou ola al ha'homa". rav ouchmouél, 'had amar: lechém chamayim, ve'had amar: lechém avoda zara.
18. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לְשֵׁם שָׁמַיִם, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״וַיְהִי קֶצֶף גָּדוֹל עַל יִשְׂרָאֵל״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה, אַמַּאי ״וַיְהִי קֶצֶף״? bichlama leman deamar lechém chamayim, haynou dikhtiv "vayhi ketsef gadol al yisraél". ela leman deamar lechém avoda zara, ama "vayhi ketsef"?
19. כִּדְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי רָמֵי: כְּתִיב ״וּכְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם לֹא עֲשִׂיתֶם״, וּכְתִיב ״וּכְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם עֲשִׂיתֶם״. כַּמְתוּקָּנִין שֶׁבָּהֶם – לֹא עֲשִׂיתֶם, כַּמְקוּלְקָלִין שֶׁבָּהֶם – עֲשִׂיתֶם. kidrabi yeochoua ben lévi, derabi yeochoua ben lévi ramé: ketiv "oukhmichpeté hagoyim acher sevivotékhem lo asitem", oukhtiv "oukhmichpeté hagoyim acher sevivotékhem asitem". kamtoukanin chebahem – lo asitem, kamkoulkalin chebahem – asitem.
20. ״וַיִּסְעוּ מֵעָלָיו וַיָּשׁוּבוּ לָאָרֶץ״. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא: בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרְדוּ שׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְמַדְרֵיגָה הַתַּחְתּוֹנָה. "vayisou méala vayachouvou laarets". amar rabi 'hanina bar papa: beotah chaa yardou sonéhen chel yisraél lemadréga hata'htona.
21. ״וְהַנַּעֲרָה יָפָה עַד מְאֹד״. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא: עֲדַיִין לֹא הִגִּיעָה לַחֲצִי יוֹפִי שֶׁל שָׂרָה, דִּכְתִיב ״עַד מְאֹד״ – וְלֹא מְאֹד בַּכְּלָל. "vehanaara yafa ad meod". amar rabi 'hanina bar papa: adayin lo higia la'hatsi yofi chel sara, dikhtiv "ad meod" – velo meod bakelal.
22. הֲדַרַן עֲלָךְ אֶחָד דִּינֵי מָמוֹנוֹת hadaran alakh e'had diné mamonot

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Sanhedrin
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)