Talmud Sanhedrin, Chapitre 5 (ה) · Daf 40a à 47a

Daf 40a

1. מַתְנִי׳ הָיוּ בּוֹדְקִין אוֹתָן בְּשֶׁבַע חֲקִירוֹת: בְּאֵיזוֹ שָׁבוּעַ, בְּאֵיזוֹ שָׁנָה, בְּאֵיזוֹ חוֹדֶשׁ, בְּכַמָּה בַּחֹדֶשׁ, בְּאֵיזֶה יוֹם, בְּאֵיזוֹ שָׁעָה, בְּאֵיזֶה מְקוֹם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּאֵיזֶה יוֹם, בְּאֵיזוֹ שָׁעָה, בְּאֵיזֶה מָקוֹם. matni' haou bodkin otan becheva 'hakirot: beézo chavoua, beézo chana, beézo 'hodech, bekhama ba'hodech, beéze yom, beézo chaa, beéze mekom. rabi yosé omér: beéze yom, beézo chaa, beéze makom.
2. מַכִּירִין אַתֶּם אוֹתוֹ? הִתְרֵתֶם בּוֹ? הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה: אֶת מִי עָבַד, וּבַמֶּה עָבַד? makirin atem oto? hitrétem bo? haovéd avoda zara: et mi avad, ouvame avad?
3. כָּל הַמַּרְבֶּה בִּבְדִיקוֹת – הֲרֵי זֶה מְשׁוּבָּח. מַעֲשֶׂה וּבָדַק בֶּן זַכַּאי בְּעוּקְצֵי תְּאֵנִים. kal hamarbe bivdikot – haré ze mechouba'h. maase ouvadak ben zaka beouktsé teénim.
4. מָה בֵּין חֲקִירוֹת לִבְדִיקוֹת? חֲקִירוֹת – אֶחָד אוֹמֵר ״אֵינִי יוֹדֵעַ״, עֵדוּתָן בְּטֵילָה. בְּדִיקוֹת – אֶחָד אוֹמֵר ״אֵינִי יוֹדֵעַ״, וַאֲפִילּוּ שְׁנַיִם אוֹמְרִים ״אֵין אָנוּ יוֹדְעִין״, עֵדוּתָן קַיֶּימֶת. אֶחָד חֲקִירוֹת וְאֶחָד בְּדִיקוֹת, בִּזְמַן שֶׁמַּכְחִישִׁין זֶה אֶת זֶה – עֵדוּתָן בְּטֵילָה. ma bén 'hakirot livdikot? 'hakirot – e'had omér "éni yodéa", édoutan betéla. bedikot – e'had omér "éni yodéa", vaafilou chenayim omrim "én anou yodin", édoutan kayemet. e'had 'hakirot vee'had bedikot, bizman chemakh'hichin ze et ze – édoutan betéla.
5. אֶחָד אוֹמֵר: ״בִּשְׁנַיִם בְּחֹדֶשׁ״, וְאֶחָד אוֹמֵר: ״בִּשְׁלֹשָׁה בַּחֹדֶשׁ״ – עֵדוּתָן קַיֶּימֶת, שֶׁזֶּה יוֹדֵעַ בְּעִיבּוּרוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ, וְזֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּעִיבּוּרוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ. e'had omér: "bichnayim be'hodech", vee'had omér: "bichlocha ba'hodech" – édoutan kayemet, cheze yodéa beibouro chel 'hodech, veze éno yodéa beibouro chel 'hodech.
6. אֶחָד אוֹמֵר: ״בִּשְׁלֹשָׁה״, וְאֶחָד אוֹמֵר ״בַּחֲמִשָּׁה״ – עֵדוּתָן בְּטֵילָה. e'had omér: "bichlocha", vee'had omér "ba'hamicha" – édoutan betéla.
7. אֶחָד אוֹמֵר: ״בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת״, וְאֶחָד אוֹמֵר: ״בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת״ – עֵדוּתָן קַיֶּימֶת. אֶחָד אוֹמֵר: ״בְּשָׁלֹשׁ״, וְאֶחָד אוֹמֵר: ״בְּחָמֵשׁ״ – עֵדוּתָן בְּטֵילָה. e'had omér: "bichté chaot", vee'had omér: "bechaloch chaot" – édoutan kayemet. e'had omér: "bechaloch", vee'had omér: "be'haméch" – édoutan betéla.
8. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: קַיֶּימֶת. אֶחָד אוֹמֵר ״בְּחָמֵשׁ״, וְאֶחָד אוֹמֵר ״בְּשֶׁבַע״ – עֵדוּתָן בְּטֵילָה, שֶׁבְּחָמֵשׁ חַמָּה בַּמִּזְרָח וּבְשֶׁבַע חַמָּה בַּמַּעֲרָב. rabi yeouda omér: kayemet. e'had omér "be'haméch", vee'had omér "becheva" – édoutan betéla, chebe'haméch 'hama bamizra'h ouvcheva 'hama bamaarav.
9. וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיסִין אֶת הַשֵּׁנִי וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ. אִם נִמְצְאוּ דִּבְרֵיהֶם מְכֻוָּונִים, פּוֹתְחִין בִּזְכוּת. אָמַר אֶחָד מִן הָעֵדִים: ״יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת״, אוֹ אֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים: ״יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה״ – מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. אָמַר אֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים: ״יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת״ – מַעֲלִין אוֹתוֹ וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בֵּינֵיהֶם, וְלֹא הָיָה יוֹרֵד מִשָּׁם כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ. vea'har kakh makhnisin et hachéni ouvodkin oto. im nimtseou divréhem mekhouvanim, pot'hin bizkhout. amar e'had min haédim: "yéch li lelaméd ala zekhout", o e'had min hatalmidim: "yéch li lelaméd ala 'hova" – mechatekin oto. amar e'had min hatalmidim: "yéch li lelaméd ala zekhout" – maalin oto oumochivin oto bénéhem, velo haya yoréd micham kol hayom koulo.
10. אִם יֵשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו, שׁוֹמְעִין לוֹ. וַאֲפִילּוּ הוּא אוֹמֵר: ״יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עַל עַצְמִי זְכוּת״, שׁוֹמְעִין לוֹ, וּבִלְבַד שֶׁיֵּשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו. im yéch mamach bidvara, chomin lo. vaafilou hou omér: "yéch li lelaméd al atsmi zekhout", chomin lo, ouvilvad cheyéch mamach bidvara.
11. וְאִם מָצְאוּ לוֹ זְכוּת, פְּטָרוּהוּ. וְאִם לָאו, מַעֲבִירִין אוֹתוֹ לְמָחָר, וּמִזְדַּוְּוגִין זוּגוֹת זוּגוֹת. הָיוּ מְמַעֲטִין מִמַּאֲכָל, וְלֹא הָיוּ שׁוֹתִין יַיִן כׇּל הַיּוֹם, וְנוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין כׇּל הַלַּיְלָה. וְלַמׇּחֳרָת מַשְׁכִּימִין וּבָאִין לְבֵית דִּין. veim matsou lo zekhout, petarouou. veim la, maavirin oto lema'har, oumizdaougin zougot zougot. haou memaatin mimaakhal, velo haou chotin yayin kol hayom, venosin venotnin kol halayla. velamo'horat machkimin ouvain levét din.
12. הַמְזַכֶּה אוֹמֵר: ״אֲנִי מְזַכֶּה, וּמְזַכֶּה אֲנִי בִּמְקוֹמִי״. וְהַמְחַיֵּיב אוֹמֵר: ״אֲנִי מְחַיֵּיב, וּמְחַיֵּיב אֲנִי בִּמְקוֹמִי״. הַמְלַמֵּד חוֹבָה מְלַמֵּד זְכוּת, אֲבָל הַמְלַמֵּד זְכוּת אֵינוֹ יָכוֹל לַחְזוֹר וּלְלַמֵּד חוֹבָה. טָעוּ בַּדָּבָר – שְׁנֵי סוֹפְרֵי הַדַּיָּינִין מַזְכִּירִין אוֹתוֹ. אִם מָצְאוּ לוֹ זְכוּת – פְּטָרוּהוּ, וְאִם לָאו – עוֹמְדִים לַמִּנְיָן. שְׁנֵים עָשָׂר מְזַכִּין וְאַחַד עָשָׂר מְחַיְּיבִין – זַכַּאי. hamzake omér: "ani mezake, oumzake ani bimkomi". veham'hayév omér: "ani me'hayév, oum'hayév ani bimkomi". hamlaméd 'hova melaméd zekhout, aval hamlaméd zekhout éno yakhol la'hzor oullaméd 'hova. taou badavar – chené sofré hadayanin mazkirin oto. im matsou lo zekhout – petarouou, veim la – omdim laminyan. cheném asar mezakin vea'had asar me'hayevin – zaka.
13. שְׁנֵים עָשָׂר מְחַיְּיבִין וְאַחַד עָשָׂר מְזַכִּין, וַאֲפִילּוּ אַחַד עָשָׂר מְזַכִּין וְאַחַד עָשָׂר מְחַיְּיבִין וְאֶחָד אוֹמֵר ״אֵינִי יוֹדֵעַ״, וַאֲפִילּוּ עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם מְזַכִּין אוֹ מְחַיְּיבִין וְאֶחָד אוֹמֵר ״אֵינִי יוֹדֵעַ״ – יוֹסִיפוּ הַדַּיָּינִין. וְכַמָּה מוֹסִיפִין? שְׁנַיִם שְׁנַיִם, עַד שִׁבְעִים וְאֶחָד. cheném asar me'hayevin vea'had asar mezakin, vaafilou a'had asar mezakin vea'had asar me'hayevin vee'had omér "éni yodéa", vaafilou esrim ouchnayim mezakin o me'hayevin vee'had omér "éni yodéa" – yosifou hadayanin. vekhama mosifin? chenayim chenayim, ad chivim vee'had.
14. שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מְזַכִּין וּשְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה מְחַיְּיבִין – זַכַּאי. שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מְחַיְּיבִין וּשְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה מְזַכִּין – דָּנִין אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, עַד שֶׁיִּרְאֶה אֶחָד מִן הַמְחַיְּיבִין דִּבְרֵי הַמְזַכִּין. chelochim vechicha mezakin ouchlochim va'hamicha me'hayevin – zaka. chelochim vechicha me'hayevin ouchlochim va'hamicha mezakin – danin élou keneged élou, ad cheyire e'had min ham'hayevin divré hamzakin.
15. גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב יְהוּדָה: דְּאָמַר קְרָא ״וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב״, וְאוֹמֵר ״וְהֻגַּד לְךָ וְשָׁמָעְתָּ וְדָרַשְׁתָּ הֵיטֵב״, וְאוֹמֵר ״וְדָרְשׁוּ הַשּׁוֹפְטִים הֵיטֵב״. gema' mena hané milé? amar rav yeouda: deamar kera "vedarachta ve'hakarta vechaalta hétév", veomér "vehougad lekha vechamata vedarachta hétév", veomér "vedarchou hachoftim hétév".

Daf 40b

1. וְאֵימָא: חֲדָא חֲדָא כְּדִכְתִיבָא? דְּאִם כֵּן, לִיכְתְּבִינְהוּ רַחֲמָנָא בַּחֲדָא! כֵּיוָן דְּכוּלְּהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי כְּתִיבָא, מֵהֲדָדֵי יָלְפִי, וְכֵיוָן דְּיָלְפִי מֵהֲדָדֵי, כְּמַאן דִּכְתִיב בַּחֲדָא דָּמֵי. veéma: 'hada 'hada kedikhtiva? deim kén, likhtevinou ra'hamana ba'hada! kévan dekhouleou bahadé hadadé ketiva, méhadadé yalfi, vekhévan deyalfi méhadadé, keman dikhtiv ba'hada damé.
2. וְהָא לָא דָּמְיָאן לַהֲדָדֵי? (סִימָן: פָּלֵט, סַיִיף, הַתְרָאָה.) veha la damyan lahadadé? (siman: palét, sayif, hatraa.)
3. עִיר הַנִּדַּחַת לְהָנָךְ תַּרְתֵּי לָא דָּמְיָא, שֶׁכֵּן מָמוֹנָן פָּלֵט. עֲבוֹדָה זָרָה לְהָנָךְ תַּרְתֵּי לָא דָּמְיָא, שֶׁכֵּן בְּסַיִיף. עֵדִים זוֹמְמִין לְהָנָךְ תַּרְתֵּי לָא דָּמְיָא, שֶׁכֵּן צְרִיכִים הַתְרָאָה. ir hanida'hat lehanakh tarté la damya, chekén mamonan palét. avoda zara lehanakh tarté la damya, chekén besayif. édim zommin lehanakh tarté la damya, chekén tserikhim hatraa.
4. בְּ״הֵיטֵב״ ״הֵיטֵב״ יָלְפִינַן מֵהֲדָדֵי, וּגְזֵירָה שָׁוָה מוּפְנָה. דְּאִי לָא מוּפְנָה, אִיכָּא לְמִיפְרַךְ. לָאיֵי, אַפְנוֹיֵי מוּפְנֵי. מִדַּהֲוָה לֵיהּ לְמִיכְתַּב ״וְדָרְשׁוּ וְחָקְרוּ״, וְשַׁנִּי קְרָא בְּדִיבּוּרֵיהּ בְּ״הֵיטֵב״, שְׁמַע מִינַּהּ לְאַפְנוֹיֵי. be"hétév" "hétév" yalfinan méhadadé, ougzéra chava moufna. dei la moufna, ika lemifrakh. layé, afnoyé moufné. midahava léh lemikhtav "vedarchou ve'hakrou", vechani kera bedibouréh be"hétév", chema minah leafnoyé.
5. וְאַכַּתִּי מוּפְנֶה מִצַּד אֶחָד הוּא! בִּשְׁלָמָא הָנָךְ תַּרְתֵּי מוּפְנֶה הוּא, מִשּׁוּם דַּהֲוָה לֵיהּ לְמִכְתַּב. אֶלָּא עִיר הַנִּדַּחַת, מַאי הֲוָה לֵיהּ לְמִכְתַּב? הָא כְּתִיבָא כּוּלְּהוּ! veakati moufne mitsad e'had hou! bichlama hanakh tarté moufne hou, michoum dahava léh lemikhtav. ela ir hanida'hat, ma hava léh lemikhtav? ha ketiva kouleou!
6. הָתָם נָמֵי אַפְנוֹיֵי מוּפְנֵה, מִדַּהֲוָה לֵיהּ לְמִכְתַּב ״דָּרוֹשׁ תִּדְרֹשׁ״ אוֹ ״חָקוֹר תַּחְקֹר״, וְשַׁנִּי קְרָא בְּדִיבּוּרֵיהּ בְּ״הֵיטֵב״ – שְׁמַע מִינַּהּ לְאַפְנוֹיֵי. hatam namé afnoyé moufné, midahava léh lemikhtav "daroch tidroch" o "'hakor ta'hkor", vechani kera bedibouréh be"hétév" – chema minah leafnoyé.
7. וְאָתוּ נֶחְנָקִין בְּקַל וָחוֹמֶר מִנִּסְקָלִין וּמִנֶּהֱרָגִין, וְאָתוּ נִשְׂרָפִין בְּקַל וָחוֹמֶר מִנִּסְקָלִין. veatou ne'hnakin bekal va'homer miniskalin oumineheragin, veatou nisrafin bekal va'homer miniskalin.
8. הָנִיחָא לְרַבָּנַן דְּאָמְרִי סְקִילָה חֲמוּרָה, אֶלָּא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר שְׂרֵיפָה חֲמוּרָה, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hani'ha lerabanan deamri sekila 'hamoura, ela lerabi chimon deamar seréfa 'hamoura, ma ika lemémar?
9. אֶלָּא אָמַר רַב יְהוּדָה: ״וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן״, ״וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן״ – הָא חַד סְרֵי. שֶׁבַע – לְשֶׁבַע חֲקִירוֹת, דַּל תְּלָת – לִגְזֵירָה שָׁוָה, פָּשָׁא לְהוּ חֲדָא. ela amar rav yeouda: "vehiné emet nakhon", "vehiné emet nakhon" – ha 'had seré. cheva – lecheva 'hakirot, dal telat – ligzéra chava, pacha leou 'hada.
10. לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, לְאֵתוֹיֵי נִשְׂרָפִין. לְרַבָּנַן, מִילְּתָא דְּאָתְיָא בְּקַל וָחוֹמֶר – טָרַח וְכָתַב לַהּ קְרָא. lerabi chimon, leétoyé nisrafin. lerabanan, mileta deatya bekal va'homer – tara'h vekhatav lah kera.
11. מְגַדֵּף בַּהּ רַבִּי אֲבָהוּ: אֵימָא לְאֵתוֹיֵי שְׁמֹנֶה חֲקִירוֹת! וּשְׁמֹנֶה חֲקִירוֹת מִי אִיכָּא?! אַלְּמָה לָא? וְהָאִיכָּא לְאֵתוֹיֵי בְּכַמָּה בְּשָׁעָה. וְתַנְיָא נָמֵי הָכִי: הָיוּ בּוֹדְקִין אוֹתוֹ בִּשְׁמֹנֶה חֲקִירוֹת. megadéf bah rabi avaou: éma leétoyé chemone 'hakirot! ouchmone 'hakirot mi ika?! alema la? vehaika leétoyé bekhama bechaa. vetanya namé hakhi: haou bodkin oto bichmone 'hakirot.
12. הָנִיחָא לְאַבָּיֵי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: אֵין אָדָם טוֹעֶה וְלֹא כְּלוּם, וּלְהַךְ לִישָּׁנָא נָמֵי דְּאָמַר: אָדָם טוֹעֶה מַשֶּׁהוּ – שַׁפִּיר. אֶלָּא לְאַבָּיֵי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: אָדָם טוֹעֶה חֲצִי שָׁעָה, וּלְרָבָא דְּאָמַר: טָעוּ אִינָשֵׁי טוּבָא – מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hani'ha leabayé aliba derabi méir, deamar: én adam toe velo keloum, oulhakh lichana namé deamar: adam toe macheou – chapir. ela leabayé aliba derabi yeouda, deamar: adam toe 'hatsi chaa, oulrava deamar: taou inaché touva – ma ika lemémar?
13. אֶלָּא, לְאֵתוֹיֵי בְּכַמָּה בַּיּוֹבֵל. ela, leétoyé bekhama bayovél.
14. הַיְינוּ בְּאֵיזֶה שָׁבוּעַ! אֶלָּא, לְאֵתוֹיֵי בְּאֵיזֶה יוֹבֵל. וְאִידַּךְ: כֵּיוָן דְּאָמַר בְּאֵיזֶה שָׁבוּעַ, לָא בָּעֵי בְּאֵיזֶה יוֹבֵל. haynou beéze chavoua! ela, leétoyé beéze yovél. veidakh: kévan deamar beéze chavoua, la baé beéze yovél.
15. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. תַּנְיָא, אָמַר לָהֶם רַבִּי יוֹסֵי לַחֲכָמִים: לְדִבְרֵיכֶם, מִי שֶׁבָּא וְאָמַר ״אֶמֶשׁ הֲרָגוֹ״, אוֹמֵר לוֹ ״בְּאֵיזוֹ שָׁבוּעַ?״, ״בְּאֵיזוֹ שָׁנָה?״, ״בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ?״, ״בְּכַמָּה בַּחֹדֶשׁ?״ rabi yosé omér. tanya, amar lahem rabi yosé la'hakhamim: ledivrékhem, mi cheba veamar "emech harago", omér lo "beézo chavoua?", "beézo chana?", "beéze 'hodech?", "bekhama ba'hodech?"
16. אָמְרוּ לוֹ: לִדְבָרֶיךָ, מִי שֶׁבָּא וְאָמַר ״עַכְשָׁו הֲרָגוֹ״, אוֹמֵר לוֹ ״בְּאֵיזֶה יוֹם?״, ״בְּאֵיזֶה שָׁעָה?״, ״בְּאֵיזֶה מָקוֹם?״ amrou lo: lidvarekha, mi cheba veamar "akhcha harago", omér lo "beéze yom?", "beéze chaa?", "beéze makom?"
17. אֶלָּא, אַף עַל גַּב דְּלָא צָרִיךְ, רָמֵינַן עֲלֵיהּ כִּדְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. הָכָא נָמֵי, אַף עַל גַּב דְּלָא צָרִיךְ, רָמֵינַן עֲלֵיהּ כִּדְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר. ela, af al gav dela tsarikh, raménan aléh kidrabi chimon ben elazar. hakha namé, af al gav dela tsarikh, raménan aléh kidrabi chimon ben elazar.
18. וְרַבִּי יוֹסֵי: ״אֶמֶשׁ הֲרָגוֹ״ – שְׁכִיחַ בְּרוֹב עֵדִיּוֹת, ״עַכְשָׁיו הֲרָגוֹ״ – לָא שְׁכִיחַ בְּרוֹב עֵדִיּוֹת. verabi yosé: "emech harago" – chekhi'ha berov édiyot, "akhcha harago" – la chekhi'ha berov édiyot.
19. מַכִּירִים אַתֶּם אוֹתוֹ. תָּנוּ רַבָּנַן: מַכִּירִים אַתֶּם אוֹתוֹ? נׇכְרִי הָרַג? יִשְׂרָאֵל הָרַג? הִתְרִיתֶם בּוֹ? קִיבֵּל עָלָיו הַתְרָאָה? הִתִּיר עַצְמוֹ לְמִיתָה? הֵמִית בְּתוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר? makirim atem oto. tanou rabanan: makirim atem oto? nokhri harag? yisraél harag? hitritem bo? kibél ala hatraa? hitir atsmo lemita? hémit betokh kedé dibour?
20. הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. אֶת מִי עָבַד: לִפְעוֹר עָבַד? לְמַרְקוּלִיס עָבַד? וּבַמָּה עָבַד: בְּזִיבּוּחַ? בְּקִיטּוּר? בְּנִיסּוּךְ? בְּהִשְׁתַּחֲוָאָה? haovéd avoda zara. et mi avad: lifor avad? lemarkoulis avad? ouvama avad: bezibou'ha? bekitour? benisoukh? behichta'havaa?
21. אָמַר עוּלָּא: מִנַּיִין לְהַתְרָאָה מִן הַתּוֹרָה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ וְרָאָה אֶת עֶרְוָתָהּ״. אַטּוּ בִּרְאִיָּה תַּלְיָא מִילְּתָא? אֶלָּא עַד שֶׁיַּרְאוּהוּ טַעְמוֹ שֶׁל דָּבָר. אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְכָרֵת – amar oula: minayin lehatraa min hatora? cheneemar: "veich acher yika'h et a'hoto bat avi o vat imo veraa et ervatah". atou biriya talya mileta? ela ad cheyarouou tamo chel davar. im éno inyan lekharét –

Daf 41a

1. תְּנֵהוּ עִנְיָן לְמַלְקוּת. tenéou inyan lemalkout.
2. דְּבֵי חִזְקִיָּה תָּנָא: ״וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהׇרְגוֹ בְעׇרְמָה״ – שֶׁהִתְרוּ בּוֹ, וַעֲדַיִין הוּא מֵזִיד. devé 'hizkiya tana: "vekhi yazid ich al rééou lehorgo veorma" – chehitrou bo, vaadayin hou mézid.
3. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: ״הַמֹּצְאִים אִתּוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים״ – שֶׁהִתְרוּ בּוֹ, וַעֲדַיִין הוּא מְקוֹשֵׁשׁ. devé rabi yichmaél tana: "hamotsim ito mekochéch étsim" – chehitrou bo, vaadayin hou mekochéch.
4. דְּבֵי רַבִּי תָּנָא: ״עַל דְּבַר אֲשֶׁר עִנָּה״ – עַל עִסְקֵי דִּיבּוּר. devé rabi tana: "al devar acher ina" – al iské dibour.
5. וּצְרִיכָא, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״אֲחֹתוֹ״ – הֲוָה אָמֵינָא: חַיָּיבֵי מַלְקוֹת – אִין, חַיָּיבֵי מִיתוֹת – לָא. כְּתַב רַחֲמָנָא ״כִּי יָזִד״. outsrikha, dei ketav ra'hamana "a'hoto" – hava aména: 'hayavé malkot – in, 'hayavé mitot – la. ketav ra'hamana "ki yazid".
6. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״וְכִי יָזִד״, הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי – סַיִיף דְּקִיל, אֲבָל סְקִילָה דַּחֲמוּרָה – אֵימָא לָא. צְרִיכָא. vei ketav ra'hamana "vekhi yazid", hava aména: hané milé – sayif dekil, aval sekila da'hamoura – éma la. tserikha.
7. וְתַרְתֵּי בְּנִסְקָלִין לְמָה לִי? לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, לְאֵתוֹיֵי נִשְׂרָפִין. vetarté beniskalin lema li? lerabi chimon, leétoyé nisrafin.
8. לְרַבָּנַן, מִילְּתָא דְּאָתְיָא בְּקַל וָחוֹמֶר טָרַח וְכָתַב לַהּ קְרָא. וְלִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בְּנִסְקָלִין, וְלֵיתוֹ הָנָךְ וְלִיגְמְרוּ מִינֵּיהּ? הָכָא נָמֵי, מִילְּתָא דְּאָתְיָא בְּקַל וָחוֹמֶר טָרַח וְכָתַב לַהּ קְרָא. lerabanan, mileta deatya bekal va'homer tara'h vekhatav lah kera. velikhtov ra'hamana beniskalin, veléto hanakh veligmerou minéh? hakha namé, mileta deatya bekal va'homer tara'h vekhatav lah kera.
9. הִתִּיר עַצְמוֹ לְמִיתָה, מְנָא לַן? אָמַר רָבָא, וְאִיתֵּימָא חִזְקִיָּה, אָמַר קְרָא: ״יוּמַת הַמֵּת״ – עַד שֶׁיַּתִּיר עַצְמוֹ לְמִיתָה. hitir atsmo lemita, mena lan? amar rava, veitéma 'hizkiya, amar kera: "youmat hamét" – ad cheyatir atsmo lemita.
10. אָמַר רַב חָנָן: עֵדֵי נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה שֶׁהוּזַּמּוּ אֵין נֶהֱרָגִין, מִתּוֹךְ שֶׁיְּכוֹלִים לוֹמַר ״לְאוֹסְרָהּ עַל בַּעְלָהּ בָּאנוּ״. amar rav 'hanan: édé naara hamorasa cheouzamou én neheragin, mitokh cheyekholim lomar "leosrah al balah banou".
11. וְהָא אַתְרוֹ בַּהּ? דְּלָא אַתְרוֹ בַּהּ. וְאִי לָא אַתְרוֹ בַּהּ, הֵיכִי מִיקַּטְלָא? veha atro bah? dela atro bah. vei la atro bah, hékhi mikatla?
12. בְּאִשָּׁה חֲבֵירָה, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה. דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חָבֵר אֵין צָרִיךְ הַתְרָאָה, לְפִי שֶׁלֹּא נִתְּנָה הַתְרָאָה אֶלָּא לְהַבְחִין בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד. beicha 'havéra, vealiba derabi yosé berabi yeouda. detanya, rabi yosé berabi yeouda omér: 'havér én tsarikh hatraa, lefi chelo nitena hatraa ela lehav'hin bén chogég lemézid.
13. וְכֵיוָן דְּאִינְהוּ לָא מִיקַּטְלִי, אִיהִי הֵיכִי מִיקַּטְלָא? הָוְיָא לַהּ עֵדוּת שֶׁאִי אַתָּה יָכוֹל לַהֲזִימָּהּ, וְכׇל עֵדוּת שֶׁאִי אַתָּה יָכוֹל לַהֲזִימָּהּ לֹא שְׁמָהּ עֵדוּת. vekhévan deinou la mikatli, ihi hékhi mikatla? havya lah édout chei ata yakhol lahazimah, vekhol édout chei ata yakhol lahazimah lo chemah édout.
14. הָכִי נָמֵי קָאָמַר: מִתּוֹךְ שֶׁאֵין נֶהֱרָגִין, שֶׁיְּכוֹלִין לוֹמַר ״לְאוֹסְרָהּ עַל בַּעְלָהּ בָּאנוּ״, אַף הִיא אֵינָהּ נֶהֱרֶגֶת, דְּהָוְיָא לַהּ עֵדוּת שֶׁאִי אַתָּה יָכוֹל לַהֲזִימָּהּ. hakhi namé kaamar: mitokh cheén neheragin, cheyekholin lomar "leosrah al balah banou", af hi énah nehereget, dehavya lah édout chei ata yakhol lahazimah.
15. אֶלָּא בְּאִשָּׁה חֲבֵירָה, דְּקַיְימָא לַן דְּמִיקַּטְלָא, אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? כְּשֶׁזִּינְּתָה, וְחָזְרָה וְזִינְּתָה. ela beicha 'havéra, dekayma lan demikatla, aliba derabi yosé berabi yeouda hékhi machka'hate lah? kechezineta, ve'hazra vezineta.
16. וְהָא יְכוֹלִין לוֹמַר: ״לְאוֹסְרָהּ עַל בּוֹעֲלָהּ שֵׁנִי בָּאנוּ״! שֶׁזִּינְּתָה מִבּוֹעֵל רִאשׁוֹן, אִי נָמֵי שֶׁזִּינְּתָה מִקְּרוֹבֶיהָ. veha yekholin lomar: "leosrah al boalah chéni banou"! chezineta miboél richon, i namé chezineta mikeroveha.
17. מַאי שְׁנָא נַעֲרָה מְאוֹרָסָה דְּנָקֵט? אֲפִילּוּ נְשׂוּאָה נָמֵי! אִין, אֶלָּא אֲפִילּוּ הַאי דְּלָא יָתְבָא תּוּתֵיהּ יְכוֹלִין לוֹמַר: ״לְאוֹסְרָהּ עַל בַּעְלָהּ בָּאנוּ״. ma chena naara meorasa denakét? afilou nesoua namé! in, ela afilou ha dela yatva toutéh yekholin lomar: "leosrah al balah banou".
18. אָמַר רַב חִסְדָּא: אֶחָד אוֹמֵר ״בְּסַיִיף הֲרָגוֹ״, וְאֶחָד אוֹמֵר ״בַּאֲרִירָן הֲרָגוֹ״ – אֵין זֶה ״נָכוֹן״. אֶחָד אוֹמֵר ״כֵּלָיו שְׁחוֹרִין״, וְאֶחָד אוֹמֵר ״כֵּלָיו לְבָנִים״ – הֲרֵי זֶה ״נָכוֹן״. amar rav 'hisda: e'had omér "besayif harago", vee'had omér "baariran harago" – én ze "nakhon". e'had omér "kéla che'horin", vee'had omér "kéla levanim" – haré ze "nakhon".
19. מֵיתִיבִי: ״נָכוֹן״ – שֶׁיְּהֵא נָכוֹן. אֶחָד אוֹמֵר: ״בְּסַיִיף הֲרָגוֹ״, וְאֶחָד אוֹמֵר: ״בַּאֲרִירָן הֲרָגוֹ״. אֶחָד אוֹמֵר: ״כֵּלָיו שְׁחוֹרִין״, וְאֶחָד אוֹמֵר: ״כֵּלָיו לְבָנִים״ – אֵין זֶה ״נָכוֹן״. תַּרְגְּמַהּ רַב חִסְדָּא: בְּסוּדָר שֶׁחֲנָקוֹ בּוֹ, דְּהַיְינוּ סַיִיף וַאֲרִירָן. métivi: "nakhon" – cheyehé nakhon. e'had omér: "besayif harago", vee'had omér: "baariran harago". e'had omér: "kéla che'horin", vee'had omér: "kéla levanim" – én ze "nakhon". targemah rav 'hisda: besoudar che'hanako bo, dehaynou sayif vaariran.
20. תָּא שְׁמַע: אֶחָד אוֹמֵר ״סַנְדָּלָיו שְׁחוֹרִין״, וְאֶחָד אוֹמֵר ״סַנְדָּלָיו לְבָנִים״ – אֵין זֶה ״נָכוֹן״. הָתָם נָמֵי, כְּגוֹן שֶׁבָּעַט בּוֹ בְּסַנְדָּלוֹ וַהֲרָגוֹ. ta chema: e'had omér "sandala che'horin", vee'had omér "sandala levanim" – én ze "nakhon". hatam namé, kegon chebaat bo besandalo vaharago.
21. תָּא שְׁמַע: מַעֲשֶׂה, וּבָדַק בֶּן זַכַּאי בְּעוּקְצֵי תְּאֵנָה. אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: כְּגוֹן שֶׁעָקַץ תְּאֵנָה בְּשַׁבָּת, דַּעֲלַהּ קָא מִיקְּטִיל. ta chema: maase, ouvadak ben zaka beouktsé teéna. amar ramé bar 'hama: kegon cheakats teéna bechabat, daalah ka miketil.
22. וְהָא תַּנְיָא: אָמְרוּ לוֹ ״תַּחַת תְּאֵנָה הֲרָגוֹ״? אֶלָּא אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: כְּגוֹן שֶׁשִּׁפְּדוֹ בְּיִיחוּר שֶׁל תְּאֵנָה. veha tanya: amrou lo "ta'hat teéna harago"? ela amar ramé bar 'hama: kegon chechipedo beyi'hour chel teéna.
23. תָּא שְׁמַע, אָמַר לָהֶן: תְּאֵנָה זוֹ עֳקָצֶיהָ דַּקִּין? עֳקָצֶיהָ גַּסִּין? תְּאֵנִים שְׁחוֹרוֹת? תְּאֵנִים לְבָנוֹת? אֶלָּא, אָמַר רַב יוֹסֵף: מִבֶּן זַכַּאי לוֹתֵיב אִינִישׁ? שָׁאנֵי בֶּן זַכַּאי, דִּבְדִיקוֹת כַּחֲקִירוֹת מְשַׁוֵּי לֵיהּ. ta chema, amar lahen: teéna zo okatseha dakin? okatseha gasin? teénim che'horot? teénim levanot? ela, amar rav yoséf: miben zaka lotév inich? chané ben zaka, divdikot ka'hakirot mechavé léh.
24. מַאן בֶּן זַכַּאי? אִילֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, מִי הֲוָה בְּסַנְהֶדְרִי? וְהָתַנְיָא: כׇּל שְׁנוֹתָיו שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. אַרְבָּעִים שָׁנָה עָסַק בִּפְרַקְמַטְיָא, אַרְבָּעִים שָׁנָה לָמַד, אַרְבָּעִים שָׁנָה לִימֵּד. man ben zaka? iléma rabi yo'hanan ben zaka, mi hava besanhedri? vehatanya: kol chenota chel rabi yo'hanan ben zaka méa veesrim chana. arbaim chana asak bifrakmatya, arbaim chana lamad, arbaim chana liméd.
25. וְתַנְיָא: אַרְבָּעִים שָׁנָה קוֹדֶם חוּרְבַּן הַבַּיִת, גָּלְתָה סַנְהֶדְרִין וְיָשְׁבָה לָהּ בַּחֲנוּת. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אֲבוּדִימִי: לוֹמַר שֶׁלֹּא דָּנוּ דִּינֵי קְנָסוֹת. דִּינֵי קְנָסוֹת סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא שֶׁלֹּא דָּנוּ דִּינֵי נְפָשׁוֹת. vetanya: arbaim chana kodem 'hourban habayit, galta sanhedrin veyachva lah ba'hanout. veamar rabi yits'hak bar avoudimi: lomar chelo danou diné kenasot. diné kenasot salka datakh? ela chelo danou diné nefachot.
26. וּתְנַן: מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. outnan: miche'harav bét hamikdach, hitkin raban yo'hanan ben zaka.
27. אֶלָּא, בֶּן זַכַּאי דְּעָלְמָא. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, קָרֵי לֵיהּ רַבִּי ״בֶּן זַכַּאי״? ela, ben zaka dealma. hakhi namé mistabera, dei salka datakh raban yo'hanan ben zaka, karé léh rabi "ben zaka"?
28. וְהָתַנְיָא: מַעֲשֶׂה וּבָדַק רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי בְּעוּקְצֵי תְּאֵנִים! אֶלָּא, תַּלְמִיד הַיּוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ הֲוָה, וַאֲמַר מִילְּתָא וּמִסְתַּבַּר לְהוּ טַעְמֵיהּ, vehatanya: maase ouvadak raban yo'hanan ben zaka beouktsé teénim! ela, talmid hayochév lifné rabo hava, vaamar mileta oumistabar leou taméh,

Daf 41b

1. וְקַבְעוּהָ בִּשְׁמֵיהּ. כִּי הֲוָה לָמַד, ״בֶּן זַכַּאי״ הֲוָה קָרֵי לֵיהּ, כְּתַלְמִיד הַיּוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ. כִּי הֲוָה לִימֵּד, הֲוָה קָרֵי לֵיהּ ״רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי״. כִּי קָרֵי לֵיהּ ״בֶּן זַכַּאי״ – עַל שֵׁם דְּמֵעִיקָּרָא, וְכִי קָרֵי לֵיהּ ״רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי״ – עַל שֵׁם דְּהַשְׁתָּא. vekavouha bichméh. ki hava lamad, "ben zaka" hava karé léh, ketalmid hayochév lifné rabo. ki hava liméd, hava karé léh "raban yo'hanan ben zaka". ki karé léh "ben zaka" – al chém deméikara, vekhi karé léh "raban yo'hanan ben zaka" – al chém dehachta.
2. מַעֲשֶׂה וּבָדַק כּוּ׳. מָה בֵּין חֲקִירוֹת כּוּ׳. מַאי ״אֲפִילּוּ שְׁנַיִם אוֹמְרִים״? פְּשִׁיטָא! כִּי אָמַר אֶחָד ״אֵינִי יוֹדֵעַ״ – עֵדוּתָן קַיֶּימֶת, כִּי אָמְרִי בֵּי תְרֵי נָמֵי עֵדוּתָן קַיֶּימֶת! maase ouvadak kou'. ma bén 'hakirot kou'. ma "afilou chenayim omrim"? pechita! ki amar e'had "éni yodéa" – édoutan kayemet, ki amri bé teré namé édoutan kayemet!
3. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: אַרֵישָׁא קָאֵי, וְהָכִי קָאָמַר: בַּחֲקִירוֹת, אֲפִילּוּ שְׁנַיִם אוֹמְרִים ״יָדַעְנוּ״ וְאֶחָד אוֹמֵר ״אֵינִי יוֹדֵעַ״ – עֵדוּתָן בְּטֵילָה. כְּמַאן? כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּמַקֵּישׁ שְׁלֹשָׁה לִשְׁנַיִם. amar rav chéchet: arécha kaé, vehakhi kaamar: ba'hakirot, afilou chenayim omrim "yadanou" vee'had omér "éni yodéa" – édoutan betéla. keman? kerabi akiva, demakéch chelocha lichnayim.
4. אָמַר רָבָא: וְהָא ״עֵדוּתָן קַיֶּימֶת״ קָתָנֵי! אֶלָּא אָמַר רָבָא: הָכִי קָאָמַר: אֲפִילּוּ בַּחֲקִירוֹת, שְׁנַיִם אוֹמְרִים ״יָדַעְנוּ״ וְאֶחָד אוֹמֵר ״אֵינִי יוֹדֵעַ״ – עֵדוּתָן קַיֶּימֶת. כְּמַאן? דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא. amar rava: veha "édoutan kayemet" katané! ela amar rava: hakhi kaamar: afilou ba'hakirot, chenayim omrim "yadanou" vee'had omér "éni yodéa" – édoutan kayemet. keman? dela kerabi akiva.
5. רַב כָּהֲנָא וְרַב סָפְרָא תָּנוּ סַנְהֶדְרִין בֵּי רַבָּה. פְּגַע בְּהוּ רָמֵי בַּר חָמָא. אֲמַר לְהוּ: מַאי אָמְרִיתוּ בַּהּ בְּסַנְהֶדְרִין דְּבֵי רַבָּה? אָמְרִי לֵיהּ: וּמַאי אָמְרִינַן בַּהּ בְּסַנְהֶדְרִין גְּרֵידְתָּא? וּמַאי קַשְׁיָא לָךְ? rav kahana verav safra tanou sanhedrin bé raba. pega beou ramé bar 'hama. amar leou: ma amritou bah besanhedrin devé raba? amri léh: ouma amrinan bah besanhedrin gerédta? ouma kachya lakh?
6. אֲמַר לְהוּ, מֵהָא דְּקָתָנֵי: מָה בֵּין חֲקִירוֹת לִבְדִיקוֹת? חֲקִירוֹת – אֶחָד אוֹמֵר ״אֵינִי יוֹדֵעַ״, עֵדוּתָן בְּטֵילָה, בְּדִיקוֹת – אָמַר אֶחָד ״אֵינִי יוֹדֵעַ״, וַאֲפִילּוּ שְׁנַיִם אוֹמְרִים ״אֵין אָנוּ יוֹדְעִים״, עֵדוּתָן קַיֶּימֶת. מִכְּדֵי, אִידֵּי וְאִידֵּי דְּאוֹרָיְיתָא הִיא, מַאי שְׁנָא חֲקִירוֹת וּמַאי שְׁנָא בְּדִיקוֹת? amar leou, méha dekatané: ma bén 'hakirot livdikot? 'hakirot – e'had omér "éni yodéa", édoutan betéla, bedikot – amar e'had "éni yodéa", vaafilou chenayim omrim "én anou yodim", édoutan kayemet. mikedé, idé veidé deorayta hi, ma chena 'hakirot ouma chena bedikot?
7. אָמְרִי לֵיהּ: הָכִי הַשְׁתָּא? בַּחֲקִירוֹת, אָמַר אֶחָד ״אֵינִי יוֹדֵעַ״ – עֵדוּתָן בְּטֵילָה, דְּהָוְיָא לַהּ עֵדוּת שֶׁאִי אַתָּה יָכוֹל לַהֲזִימָּהּ. בְּדִיקוֹת, אָמַר אֶחָד מֵהֶן ״אֵינִי יוֹדֵעַ״ – עֵדוּתָן קַיֶּימֶת, עֵדוּת שֶׁאַתָּה יָכוֹל לַהֲזִימָּהּ הוּא. amri léh: hakhi hachta? ba'hakirot, amar e'had "éni yodéa" – édoutan betéla, dehavya lah édout chei ata yakhol lahazimah. bedikot, amar e'had méhen "éni yodéa" – édoutan kayemet, édout cheata yakhol lahazimah hou.
8. אֲמַר לְהוּ: אִי הָכִי אָמְרִיתוּ בַּהּ, טוּבָא אָמְרִיתוּ בַּהּ. אָמְרִי לֵיהּ: מִטֵּיבוּתֵיהּ דְּמָר אָמְרִינַן בַּהּ טוּבָא, מִנְּזִיהוּתֵיהּ דְּמָר לָא אָמְרִינַן בַּהּ וְלָא חֲדָא. amar leou: i hakhi amritou bah, touva amritou bah. amri léh: mitévoutéh demar amrinan bah touva, minezioutéh demar la amrinan bah vela 'hada.
9. אֶחָד אוֹמֵר כּוּ׳. עַד כַּמָּה? אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא, אָמַר רַבִּי אַסִּי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עַד רוּבּוֹ שֶׁל חוֹדֶשׁ. e'had omér kou'. ad kama? amar rabi a'ha bar 'hanina, amar rabi asi, amar rabi yo'hanan: ad roubo chel 'hodech.
10. אָמַר רָבָא: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא, אֶחָד אוֹמֵר ״בִּשְׁלֹשָׁה״ וְאֶחָד אוֹמֵר ״בַּחֲמִשָּׁה״ – עֵדוּתָן בְּטֵילָה. וְאַמַּאי? נֵימָא שֶׁזֶּה יוֹדֵעַ בִּשְׁנֵי עִיבּוּרִין וְזֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ בִּשְׁנֵי עִיבּוּרִין? אֶלָּא לָאו, מִשּׁוּם דִּבְרוּבָּה יָדַע! amar rava: af anan namé tenéna, e'had omér "bichlocha" vee'had omér "ba'hamicha" – édoutan betéla. veama? néma cheze yodéa bichné ibourin veze éno yodéa bichné ibourin? ela la, michoum divrouba yada!
11. לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ: בְּרוּבָּה נָמֵי לָא יָדַע, וּבְשִׁיפּוּרָא יָדַע. בְּחַד שִׁיפּוּרָא אָמַר דְּטָעֵי, בִּתְרֵי שִׁיפּוּרֵי לָא אָמַר דְּטָעֵי. leolam éma lakh: berouba namé la yada, ouvchipoura yada. be'had chipoura amar detaé, bitré chipouré la amar detaé.
12. וְאָמַר רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עַד כַּמָּה מְבָרְכִין עַל הַחֹדֶשׁ? עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא פְּגִימָתָהּ. וְכַמָּה? אָמַר רַב יַעֲקֹב בַּר אִידִי אָמַר רַב יְהוּדָה: עַד שִׁבְעָה. נְהַרְדָּעֵי אָמְרִי: עַד שִׁשָּׁה עָשָׂר. veamar rabi a'ha bar 'hanina amar rav asi amar rabi yo'hanan: ad kama mevarkhin al ha'hodech? ad chetitmalé pegimatah. vekhama? amar rav yaakov bar idi amar rav yeouda: ad chiva. nehardaé amri: ad chicha asar.

Daf 42a

1. וְתַרְוַיְיהוּ כְּרַבִּי יוֹחָנָן סְבִירָא לְהוּ: הָא לְמִיהְוֵי כִּי יִתְרָא, הָא לְמִיהְוֵי כִּי נָפְיָא. vetarvayou kerabi yo'hanan sevira leou: ha lemihvé ki yitra, ha lemihvé ki nafya.
2. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא: וְלִיבָרֵיךְ ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״! אֲמַר לֵיהּ: אַטּוּ כִּי חָסַר מִי מְבָרְכִינַן ״דַּיַּין הָאֱמֶת״, דִּלְבָרֵיךְ ״הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב״? וְלִיבָרְכִינְהוּ לְתַרְוַיְיהוּ? כֵּיוָן דְּהַיְינוּ אוֹרְחֵיהּ, לָא מְבָרְכִינַן. amar léh rav a'ha midifti leravina: velivarékh "hatov vehamétiv"! amar léh: atou ki 'hasar mi mevarkhinan "dayan haemet", dilvarékh "hatov vehamétiv"? velivarkhinou letarvayou? kévan dehaynou or'héh, la mevarkhinan.
3. וְאָמַר רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַמְבָרֵךְ עַל הַחֹדֶשׁ בִּזְמַנּוֹ כְּאִילּוּ מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה. כְּתִיב הָכָא ״הַחֹדֶשׁ הַזֶּה״, וּכְתִיב הָתָם ״זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ״. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אִילְמָלֵא לֹא זָכוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְהַקְבִּיל פְּנֵי אֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם כָּל חֹדֶשׁ וָחֹדֶשׁ, דַּיָּים. אָמַר אַבָּיֵי: הִלְכָּךְ נֵימְרִינְהוּ מְעוּמָּד. veamar rabi a'ha bar 'hanina amar rabi asi amar rabi yo'hanan: kol hamvarékh al ha'hodech bizmano keilou mekabél pené chekhina. ketiv hakha "ha'hodech haze", oukhtiv hatam "ze éli veanvéou". tana devé rabi yichmaél: ilmalé lo zakhou yisraél ela lehakbil pené avihen chebachamayim kal 'hodech va'hodech, dayam. amar abayé: hilkakh némrinou meoumad.
4. מָרִימָר וּמָר זוּטְרָא מְכַתְּפִי אַהֲדָדֵי וּמְבָרְכִי. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא לְרַב אָשֵׁי: בְּמַעְרְבָא מְבָרְכִי ״בָּרוּךְ מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים״. אֲמַר לֵיהּ: הַאי נְשֵׁי דִּידַן נָמֵי מְבָרְכִי. marimar oumar zoutra mekhatefi ahadadé oumvarkhi. amar léh rav a'ha lerav aché: bemareva mevarkhi "baroukh me'hadéch 'hodachim". amar léh: ha neché didan namé mevarkhi.
5. אֶלָּא כִּדְרַב יְהוּדָה, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: ״בָּרוּךְ [וְכוּ׳] אֲשֶׁר בְּמַאֲמָרוֹ בָּרָא שְׁחָקֵים, וּבְרוּחַ פִּיו כׇּל צְבָאָם. חֹק וּזְמַן נָתַן לָהֶם שֶׁלֹּא יְשַׁנּוּ אֶת תַּפְקִידָם, שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָם. פּוֹעֲלֵי אֱמֶת שֶׁפְּעוּלָּתָן אֱמֶת. וְלַלְּבָנָה אָמַר שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת לַעֲמוּסֵי בָטֶן, שֶׁהֵן עֲתִידִין לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹתָהּ וּלְפָאֵר לְיוֹצְרָם עַל שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה ה׳ מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים״. ela kidrav yeouda, deamar rav yeouda: "baroukh [vekhou'] acher bemaamaro bara che'hakém, ouvrou'ha pi kol tsevaam. 'hok ouzman natan lahem chelo yechanou et tafkidam, sasim ousmé'him laasot retson konam. poalé emet chepeoulatan emet. velalevana amar chetit'hadéch ateret tiferet laamousé vaten, chehén atidin lehit'hadéch kemotah oulfaér leotsram al chém kevod malkhouto. baroukh ata h' me'hadéch 'hodachim".
6. כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה. אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּמִי אַתָּה מוֹצֵא מִלְחַמְתָּהּ שֶׁל תּוֹרָה? בְּמִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ חֲבִילוֹת שֶׁל מִשְׁנָה. קָרֵי רַב יוֹסֵף אַנַּפְשֵׁיהּ: ״וְרׇב תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר״. ki veta'hboulot taase lekha mil'hama. amar rabi a'ha bar 'hanina amar rabi asi amar rabi yo'hanan: bemi ata motsé mil'hamtah chel tora? bemi cheyéch beyado 'havilot chel michna. karé rav yoséf anafchéh: "verov tevouot bekho'ha chor".
7. אֶחָד אוֹמֵר בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת כּוּ׳. אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שָׁעוֹת, אֲבָל אֶחָד אוֹמֵר קוֹדֶם הָנֵץ הַחַמָּה וְאֶחָד אוֹמֵר לְאַחַר הָנֵץ הַחַמָּה – עֵדוּתָן בְּטֵילָה. e'had omér bichté chaot kou'. amar rav chimi bar aché: lo chanou ela chaot, aval e'had omér kodem hanéts ha'hama vee'had omér lea'har hanéts ha'hama – édoutan betéla.
8. פְּשִׁיטָא! אֶלָּא: אֶחָד אוֹמֵר ״קוֹדֶם הָנֵץ״, וְאֶחָד אוֹמֵר ״בְּתוֹךְ הָנֵץ״. הָא נָמֵי פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: הָא בְּגִילּוּיָא קָאֵי, וְזַהֲרוּרֵי בְּעָלְמָא הוּא דַּחֲזָא – קָא מַשְׁמַע לַן. pechita! ela: e'had omér "kodem hanéts", vee'had omér "betokh hanéts". ha namé pechita! maou detéma: ha begilouya kaé, vezaharouré bealma hou da'haza – ka machma lan.
9. וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיסִין כּוּ׳. אוֹתוֹ הַיּוֹם וְתוּ לָא? וְהָתַנְיָא: אִם יֵשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו – לֹא הָיָה יוֹרֵד מִשָּׁם לְעוֹלָם, וְאִם אֵין מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו – אֵין יוֹרֵד כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא עֲלִיָּיתוֹ יְרִידָה לוֹ. אָמַר אַבָּיֵי: תַּרְגּוּמַהּ אַאִם אֵין מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו. vea'har kakh makhnisin kou'. oto hayom vetou la? vehatanya: im yéch mamach bidvara – lo haya yoréd micham leolam, veim én mamach bidvara – én yoréd kol hayom koulo, kedé chelo tehé aliyato yerida lo. amar abayé: targoumah aim én mamach bidvara.
10. מָצְאוּ לוֹ זְכוּת כּוּ׳. יַיִן מַאי טַעְמָא לָא? אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא: אָמַר קְרָא ״וּלְרוֹזְנִים אֵי שֵׁכָר״ – הָעוֹסְקִין בְּרָזוֹ שֶׁל עוֹלָם אַל יִשְׁתַּכְּרוּ. matsou lo zekhout kou'. yayin ma tama la? amar rabi a'ha bar 'hanina: amar kera "oulroznim é chékhar" – haoskin berazo chel olam al yichtakerou.
11. מָצְאוּ לוֹ זְכוּת כּוּ׳. לֹא רָאוּ, מַאי? matsou lo zekhout kou'. lo raou, ma?
12. אָמַר רַבִּי אַחָא: פּוֹטְרִין אוֹתוֹ. וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פּוֹטְרִין אוֹתוֹ. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: וְלִיפְטְרֵיהּ מֵעִיקָּרָא! אָמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ מִבֵּית דִּין מְעוּרְבָּבִין. amar rabi a'ha: potrin oto. vekhén amar rabi yo'hanan: potrin oto. amar léh rav papa leabayé: velifteréh méikara! amar léh: hakhi amar rabi yo'hanan: kedé chelo yétsou mibét din meourbavin.
13. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי, וּלְמָה לִי יוֹסִיפוּ? לִיפְטְרֵיהּ מִבֵּי דִּינָא קַמָּא! אֲמַר לֵיהּ: רַבִּי יוֹסֵי קָאֵי כְּוָותָךְ, דְּתַנְיָא: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, כְּשֵׁם שֶׁאֵין מוֹסִיפִין עַל בֵּית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד, כָּךְ אֵין מוֹסִיפִין עַל בֵּית דִּין שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. ika deamri: amar léh rav papa leabayé, oulma li yosifou? lifteréh mibé dina kama! amar léh: rabi yosé kaé kevatakh, detanya: rabi yosé omér, kechém cheén mosifin al bét din chel chivim vee'had, kakh én mosifin al bét din chel esrim ouchlocha.
14. תָּנוּ רַבָּנַן: אוֹמֵר בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת ״נִזְדַּקֵּן הַדִּין״, וְאֵין אוֹמֵר בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת ״נִזְדַּקֵּן הַדִּין״. tanou rabanan: omér bediné mamonot "nizdakén hadin", veén omér bediné nefachot "nizdakén hadin".
15. מַאי ״נִזְדַּקֵּן הַדִּין״? אִילֵּימָא קַשׁ דִּינָא, אִיפְּכָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ! אָמַר רַב הוּנָא בַּר מָנוֹחַ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: אֵיפוֹךְ. רַב אָשֵׁי אָמַר: לְעוֹלָם לָא תֵּיפוֹךְ, וּמַאי ״נִזְדַּקֵּן הַדִּין״ – חֲכַם דִּינָא. ma "nizdakén hadin"? iléma kach dina, ipekha mibaya léh! amar rav houna bar mano'ha micheméh derav a'ha beréh derav ika: éfokh. rav aché amar: leolam la téfokh, ouma "nizdakén hadin" – 'hakham dina.
16. מֵיתִיבִי: גָּדוֹל שֶׁבַּדַּיָּינִין אוֹמֵר ״נִזְדַּקֵּן הַדִּין״. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא חֲכַם דִּינָא, הַיְינוּ דְּאָמַר גָּדוֹל. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ קַשׁ דִּינָא, לָא סַגִּיא דְּלָא אָמַר גָּדוֹל? כַּסּוֹפֵי הוּא דְּקָא מְיכַסֵּיף נַפְשֵׁיהּ? métivi: gadol chebadayanin omér "nizdakén hadin". i amrate bichlama 'hakham dina, haynou deamar gadol. ela i amrate kach dina, la sagi dela amar gadol? kasofé hou deka mekhaséf nafchéh?
17. אִין. אֵינוֹ דּוֹמֶה מִתְבַּיֵּישׁ מֵעַצְמוֹ, לְמִתְבַּיֵּישׁ מֵאֲחֵרִים. in. éno dome mitbayéch méatsmo, lemitbayéch méa'hérim.
18. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא קַשׁ דִּינָא, הַיְינוּ דְּאֵינוֹ דּוֹמֶה מִתְבַּיֵּישׁ מֵעַצְמוֹ לְמִתְבַּיֵּישׁ מֵאֲחֵרִים. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ חֲכַם דִּינָא, גָּדוֹל אַשְׁבּוֹחֵי מַשְׁבַּח נַפְשֵׁיהּ? וְהָכְתִיב: ״יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא פִיךָ״! ika deamri: i amrate bichlama kach dina, haynou deéno dome mitbayéch méatsmo lemitbayéch méa'hérim. ela i amrate 'hakham dina, gadol achbo'hé machba'h nafchéh? vehakhtiv: "yehalelkha zar velo fikha"!
19. שָׁאנֵי מִילְּתָא דְּבֵי דִינָא, דְּאַגָּדוֹל רַמְיָא. כְּדִתְנַן: גָּמְרוּ אֶת הַדָּבָר, הָיוּ מַכְנִיסִין אוֹתָן. גָּדוֹל שֶׁבַּדַּיָּינִין אוֹמֵר: ״אִישׁ פְּלוֹנִי אַתָּה זַכַּאי״, ״אִישׁ פְּלוֹנִי אַתָּה חַיָּיב״. chané mileta devé dina, deagadol ramya. keditnan: gamrou et hadavar, haou makhnisin otan. gadol chebadayanin omér: "ich peloni ata zaka", "ich peloni ata 'hayav".
20. הֲדַרַן עֲלָיךְ הָיוּ בּוֹדְקִין hadaran alakh haou bodkin

Daf 42b

1. מַתְנִי׳ נִגְמַר הַדִּין, מוֹצִיאִין אוֹתוֹ לְסוֹקְלוֹ. בֵּית הַסְּקִילָה הָיָה חוּץ לְבֵית דִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הוֹצֵא אֶת הַמְקַלֵּל״. matni' nigmar hadin, motsiin oto lesoklo. bét hasekila haya 'houts levét din, cheneemar: "hotsé et hamkalél".
2. אֶחָד עוֹמֵד עַל פֶּתַח בֵּית דִּין, וְהַסּוּדָרִין בְּיָדוֹ, וְסוּס רָחוֹק מִמֶּנּוּ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רוֹאֵהוּ. אוֹמֵר אֶחָד: ״יֵשׁ לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת״, הַלָּה מֵנִיף בְּסוּדָרִין, וְהַסּוּס רָץ וּמַעֲמִידָן. וַאֲפִילּוּ הוּא אוֹמֵר: ״יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עַל עַצְמִי זְכוּת״, מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, אֲפִילּוּ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ פְּעָמִים, וּבִלְבַד שֶׁיֵּשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו. e'had oméd al peta'h bét din, vehasoudarin beyado, vesous ra'hok mimenou kedé cheyehé roéou. omér e'had: "yéch lelaméd ala zekhout", hala ménif besoudarin, vehasous rats oumaamidan. vaafilou hou omér: "yéch li lelaméd al atsmi zekhout", ma'hazirin oto, afilou arba ve'haméch peamim, ouvilvad cheyéch mamach bidvara.
3. גְּמָ׳ וּבֵית הַסְּקִילָה חוּץ לְבֵית דִּין הֲוָה, וְתוּ לָא? וְהָא תַּנְיָא: בֵּית הַסְּקִילָה הָיָה חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת. gema' ouvét hasekila 'houts levét din hava, vetou la? veha tanya: bét hasekila haya 'houts lechaloch ma'hanot.
4. אִין, כִּדְקָאָמְרַתְּ. וְהָא דְּקָתָנֵי הָכִי, נָפְקָא מִינַּהּ דְּאִי נָפֵיק בֵּי דִינָא וְיָתֵיב חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת, עָבְדִינַן בֵּית הַסְּקִילָה חוּץ לְבֵית דִּין, כִּי הֵיכִי דְּלָא מִיתְחֲזֵי בֵּית דִּין רוֹצְחִין. אִי נָמֵי, כִּי הֵיכִי דְּתִיהְוֵי לֵיהּ הַצָּלָה. in, kidkaamrate. veha dekatané hakhi, nafka minah dei nafék bé dina veyatév 'houts lechaloch ma'hanot, avdinan bét hasekila 'houts levét din, ki hékhi dela mit'hazé bét din rots'hin. i namé, ki hékhi detihvé léh hatsala.
5. מְנָהָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״הוֹצֵא אֶת הַמְקַלֵּל אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״ – חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת. אַתָּה אוֹמֵר חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא חוּץ לְמַחֲנֶה אַחַת? נֶאֱמַר כָּאן ״מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״, וְנֶאֱמַר בְּפָרִים הַנִּשְׂרָפִין ״חוּץ לְמַחֲנֶה״. מָה לְהַלָּן – חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת, אַף כָּאן – חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת. menahané milé? detanou rabanan: "hotsé et hamkalél el mi'houts lama'hane" – 'houts lechaloch ma'hanot. ata omér 'houts lechaloch ma'hanot, o éno ela 'houts lema'hane a'hat? neemar kan "mi'houts lama'hane", veneemar befarim hanisrafin "'houts lema'hane". ma lehalan – 'houts lechaloch ma'hanot, af kan – 'houts lechaloch ma'hanot.
6. וְהָתָם מְנָלַן? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״וְהוֹצִיא אֶת כׇּל הַפָּר אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״ – חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת. אַתָּה אוֹמֵר חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא חוּץ לְמַחֲנֶה אַחַת? vehatam menalan? detanou rabanan: "veotsi et kol hapar el mi'houts lama'hane" – 'houts lechaloch ma'hanot. ata omér 'houts lechaloch ma'hanot, o éno ela 'houts lema'hane a'hat?
7. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״ בְּפַר הָעֵדָה, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ״וְשָׂרַף אֹתוֹ כַּאֲשֶׁר שָׂרַף אֵת הַפָּר הָרִאשׁוֹן״ – לִיתֵּן לוֹ מַחֲנֶה שְׁנִיָּה. kecheou omér "el mi'houts lama'hane" befar haéda, cheén talmoud lomar, cheharé kevar neemar "vesaraf oto kaacher saraf ét hapar harichon" – litén lo ma'hane cheniya.
8. וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר ״אַל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״ בְּדֶשֶׁן, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ״עַל שֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן יִשָּׂרֵף״ – לִיתֵּן לוֹ מַחֲנֶה שְׁלִישִׁית. oukhcheou omér "al mi'houts lama'hane" bedechen, cheén talmoud lomar, cheharé kevar neemar "al chefekh hadechen yisaréf" – litén lo ma'hane chelichit.
9. וְלֵילַף מִשְּׁחוּטֵי חוּץ? מָה לְהַלָּן חוּץ לְמַחֲנֶה אַחַת, אַף כָּאן חוּץ לְמַחֲנֶה אַחַת. velélaf miche'houté 'houts? ma lehalan 'houts lema'hane a'hat, af kan 'houts lema'hane a'hat.
10. מִסְתַּבְּרָא, מִפָּרִים הַנִּשְׂרָפִין הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, mistabera, miparim hanisrafin hava léh lemélaf,
11. שֶׁכֵּן ״הוֹצֵא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״, מַכְשִׁיר וּמְכַפֵּר. chekén "hotsé el mi'houts lama'hane", makhchir oumkhapér.
12. אַדְּרַבָּה, מִשְּׁחוּטֵי חוּץ הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, aderaba, miche'houté 'houts hava léh lemélaf,
13. שֶׁכֵּן אָדָם חוֹטֵא, בִּנְשָׁמָה, פִּיגּוּל. chekén adam 'hoté, binchama, pigoul.
14. מַכְשִׁיר מִמַּכְשִׁיר עֲדִיף לֵיהּ. makhchir mimakhchir adif léh.
15. רַב פָּפָּא אָמַר: מֹשֶׁה הֵיכָא הֲוָה יָתֵיב? בְּמַחֲנֵה לְוִיָּיה. וַאֲמַר לֵיהּ רַחֲמָנָא: ״הוֹצֵא אֶת הַמְקַלֵּל אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״ – חוּץ לְמַחֲנֵה לְוִיָּיה. ״וַיּוֹצִיאוּ אֶת הַמְקַלֵּל אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״ – חוּץ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. rav papa amar: moche hékha hava yatév? bema'hané leviya. vaamar léh ra'hamana: "hotsé et hamkalél el mi'houts lama'hane" – 'houts lema'hané leviya. "vayotsiou et hamkalél el mi'houts lama'hane" – 'houts lema'hané yisraél.
16. הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לַעֲשִׂיָּיה? עֲשִׂיָּיה בְּהֶדְיָא כְּתִיבָא: ha mibeé léh laasiya? asiya behedya ketiva:

Daf 43a

1. ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה״. "ouvné yisraél asou kaacher tsiva h' et moche".
2. אֶלָּא מֵעַתָּה: ״וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ אָבֶן״ מַאי עָבְדִי לֵיהּ? הָהוּא מִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ בָּאָבֶן״ – ״אֹתוֹ״ וְלֹא בִּכְסוּתוֹ, ״אָבֶן״ שֶׁאִם מֵת בְּאֶבֶן אַחַת יָצָא. ela méata: "vayirgemou oto aven" ma avdi léh? haou mibeé léh lekhidtanya: "vayirgemou oto baaven" – "oto" velo bikhsouto, "aven" cheim mét beeven a'hat yatsa.
3. וְאִצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב ״אָבֶן״, וְאִיצְטְרִיךְ לְמִיכְתַּב ״אֲבָנִים״. דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״אָבֶן״, הֲוָה אָמֵינָא: הֵיכָא דְּלָא מֵת בַּחֲדָא, לָא נַיְתֵי אַחֲרִיתִי וְנִיקְטְלֵיהּ. כְּתַב רַחֲמָנָא ״אֲבָנִים״. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״אֲבָנִים״, הֲוָה אָמֵינָא: מֵעִיקָּרָא נַיְיתֵי תַּרְתֵּי. כְּתַב רַחֲמָנָא ״אָבֶן״. veitsterikh lemikhtav "aven", veitsterikh lemikhtav "avanim". dei ketav ra'hamana "aven", hava aména: hékha dela mét ba'hada, la nayté a'hariti venikteléh. ketav ra'hamana "avanim". vei ketav ra'hamana "avanim", hava aména: méikara nayté tarté. ketav ra'hamana "aven".
4. וְהָא הַאי תַּנָּא ״נֶאֱמַר״ קָאָמַר? ״אִילּוּ לֹא נֶאֱמַר״ קָאָמַר, וְהָכִי קָאָמַר: אִילּוּ לֹא נֶאֱמַר קְרָא, הָיִיתִי אוֹמֵר גְּזֵירָה שָׁוָה. עַכְשָׁיו שֶׁנֶּאֱמַר קְרָא, גְּזֵירָה שָׁוָה לָא צְרִיךְ. veha ha tana "neemar" kaamar? "ilou lo neemar" kaamar, vehakhi kaamar: ilou lo neemar kera, hayiti omér gezéra chava. akhcha cheneemar kera, gezéra chava la tserikh.
5. רַב אָשֵׁי אָמַר: מֹשֶׁה הֵיכָא הֲוָה יָתֵיב? בְּמַחֲנֵה לְוִיָּיה. וַאֲמַר לֵיהּ רַחֲמָנָא: ״הוֹצֵא אֶת הַמְקַלֵּל״ – חוּץ לְמַחֲנֵה לְוִיָּיה. ״אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה״ – חוּץ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. ״וַיּוֹצִיאוּ אֶת הַמְקַלֵּל״ – לַעֲשִׂיָּיה. rav aché amar: moche hékha hava yatév? bema'hané leviya. vaamar léh ra'hamana: "hotsé et hamkalél" – 'houts lema'hané leviya. "el mi'houts lama'hane" – 'houts lema'hané yisraél. "vayotsiou et hamkalél" – laasiya.
6. עֲשִׂיָּיה בְּהֶדְיָא כְּתִיב בְּהוּ: ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה״. הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ, חַד לִסְמִיכָה וְחַד לִדְחִיָּיה. asiya behedya ketiv beou: "ouvné yisraél asou kaacher tsiva h' et moche". haou mibeé léh, 'had lismikha ve'had lid'hiya.
7. אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרַב אָשֵׁי: לְדִידָךְ, כֹּל הָנֵי ״הוֹצִיא״ דִּכְתִיבִי בְּפָרִים הַנִּשְׂרָפִים, מַאי דָּרְשַׁתְּ בְּהוּ? קַשְׁיָא. amarou léh rabanan lerav aché: ledidakh, kol hané "hotsi" dikhtivi befarim hanisrafim, ma darchate beou? kachya.
8. אֶחָד עוֹמֵד כּוּ׳. אָמַר רַב הוּנָא: פְּשִׁיטָא לִי, אֶחָד אֶבֶן שֶׁנִּסְקָל בָּהּ, וְאֶחָד עֵץ שֶׁנִּתְלֶה בּוֹ, וְאֶחָד סַיִיף שֶׁנֶּהֱרָג בּוֹ, וְאֶחָד סוּדָר שֶׁנֶּחְנָק בּוֹ – כּוּלָּן מִשֶּׁל צִבּוּר. מַאי טַעְמָא? דְּמִדִּידֵיהּ לָא אָמְרִינַן לֵיהּ: ״זִיל וְלֵיתֵיהּ וְלִיקְטוֹל נַפְשֵׁיהּ״. e'had oméd kou'. amar rav houna: pechita li, e'had even cheniskal bah, vee'had éts chenitle bo, vee'had sayif cheneherag bo, vee'had soudar chene'hnak bo – koulan michel tsibour. ma tama? demididéh la amrinan léh: "zil velétéh veliktol nafchéh".
9. בָּעֵי רַב הוּנָא: סוּדָר שֶׁמְּנִיפִין בּוֹ, וְסוּס שֶׁרָץ וּמַעֲמִידָן – מִשֶּׁל מִי הוּא? כֵּיוָן דְּהַצָּלָה דִּידֵיהּ, מִדִּידֵיהּ הוּא? אוֹ דִילְמָא, כֵּיוָן דְּבֵי דִּינָא מְחַיְּיבִין לְמֶעְבַּד לֵיהּ הַצָּלָה, מִדִּידְהוּ? baé rav houna: soudar chemenifin bo, vesous cherats oumaamidan – michel mi hou? kévan dehatsala didéh, mididéh hou? o dilma, kévan devé dina me'hayevin lemebad léh hatsala, mididou?
10. וְתוּ, הָא דְּאָמַר רַב חִיָּיא בַּר רַב אָשֵׁי אָמַר רַב חִסְדָּא: הַיּוֹצֵא לֵיהָרֵג מַשְׁקִין אוֹתוֹ קוֹרֶט שֶׁל לְבוֹנָה בְּכוֹס שֶׁל יַיִן כְּדֵי שֶׁתִּטָּרֵף דַּעְתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ״. וְתַנְיָא: נָשִׁים יְקָרוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם הָיוּ מִתְנַדְּבוֹת וּמְבִיאוֹת אוֹתָן. לֹא הִתְנַדְּבוּ נָשִׁים יְקָרוֹת, מִשֶּׁל מִי? הָא וַדַּאי מִסְתַּבְּרָא מִשֶּׁל צִבּוּר, כֵּיוָן דִּכְתִיב ״תְּנוּ״ – מִדִּידְהוּ. vetou, ha deamar rav 'hiya bar rav aché amar rav 'hisda: hayotsé léharég machkin oto koret chel levona bekhos chel yayin kedé chetitaréf dato, cheneemar: "tenou chékhar leovéd veyayin lemaré nafech". vetanya: nachim yekarot chebirouchalayim haou mitnadevot oumviot otan. lo hitnadevou nachim yekarot, michel mi? ha vada mistabera michel tsibour, kévan dikhtiv "tenou" – mididou.
11. בְּעָא מִינֵּיהּ רַב אַחָא בַּר הוּנָא מֵרַב שֵׁשֶׁת: אָמַר אֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים ״יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת״, וְנִשְׁתַּתֵּק, מַהוּ? מְנַפַּח רַב שֵׁשֶׁת בִּידֵיהּ. נִשְׁתַּתֵּק? אֲפִילּוּ אֶחָד בְּסוֹף הָעוֹלָם נָמֵי! הָתָם לָא קָאָמַר, הָכָא קָאָמַר. מַאי? bea minéh rav a'ha bar houna mérav chéchet: amar e'had min hatalmidim "yéch li lelaméd ala zekhout", venichtaték, maou? menapa'h rav chéchet bidéh. nichtaték? afilou e'had besof haolam namé! hatam la kaamar, hakha kaamar. ma?
12. תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: אֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים שֶׁזִּיכָּה וָמֵת, רוֹאִין אוֹתוֹ כְּאִילּוּ חַי וְעוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ. זִיכָּה – אִין, לֹא זִיכָּה – לָא. ta chema, deamar rabi yosé bar 'hanina: e'had min hatalmidim chezika vamét, roin oto keilou 'ha veoméd bimkomo. zika – in, lo zika – la.
13. זִיכָּה – פְּשִׁיטָא לִי; אָמַר – תִּיבְּעֵי לָךְ. zika – pechita li; amar – tibeé lakh.
14. אֲפִילּוּ הוּא כּוּ׳. וַאֲפִילּוּ פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה? וְהָתַנְיָא: פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה, בֵּין שֶׁיֵּשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו בֵּין שֶׁאֵין מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו – מַחְזִירִין אוֹתוֹ. מִכָּאן וָאֵילָךְ, אִם יֵשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו – מַחְזִירִין אוֹתוֹ, אֵין מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו – אֵין מַחְזִירִין אוֹתוֹ. afilou hou kou'. vaafilou paam richona ouchniya? vehatanya: paam richona ouchniya, bén cheyéch mamach bidvara bén cheén mamach bidvara – ma'hzirin oto. mikan vaélakh, im yéch mamach bidvara – ma'hzirin oto, én mamach bidvara – én ma'hzirin oto.
15. אָמַר רַב פָּפָּא: תַּרְגּוּמַהּ מִפַּעַם שְׁנִיָּה וְאֵילָךְ. amar rav papa: targoumah mipaam cheniya veélakh.
16. מְנָא יָדְעִי? אָמַר אַבָּיֵי: דְּמָסְרִינַן לֵיהּ זוּגָא דְּרַבָּנַן. אִי אִיכָּא מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו – אִין, אִי לָא – לָא. mena yadi? amar abayé: demasrinan léh zouga derabanan. i ika mamach bidvara – in, i la – la.
17. וְלִימְסַר לֵיהּ מֵעִיקָּרָא? אַגַּב דִּבְעִית, לָא מָצֵי אָמַר כֹּל מַאי דְּאִית לֵיהּ. velimsar léh méikara? agav divit, la matsé amar kol ma deit léh.
18. מַתְנִי׳ מָצְאוּ לוֹ זְכוּת – פְּטָרוּהוּ, וְאִם לָאו – יוֹצֵא לִיסָּקֵל. וְכָרוֹז יוֹצֵא לְפָנָיו: ״אִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי יוֹצֵא לִיסָּקֵל עַל שֶׁעָבַר עֲבֵירָה פְּלוֹנִית, וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵדָיו. כׇּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לוֹ זְכוּת יָבֹא וִילַמֵּד עָלָיו״. matni' matsou lo zekhout – petarouou, veim la – yotsé lisakél. vekharoz yotsé lefana: "ich peloni ben peloni yotsé lisakél al cheavar avéra pelonit, oufloni oufloni éda. kol mi cheyodéa lo zekhout yavo vilaméd ala".
19. גְּמָ׳ אָמַר אַבָּיֵי: וְצָרִיךְ לְמֵימַר בְּיוֹם פְּלוֹנִי, וּבְשָׁעָה פְּלוֹנִית, וּבְמָקוֹם פְּלוֹנִי. דִּילְמָא אִיכָּא דְּיָדַעי וְאָתֵי וּמַזֵּים לְהוּ. gema' amar abayé: vetsarikh lemémar beom peloni, ouvchaa pelonit, ouvmakom peloni. dilma ika deyada veaté oumazém leou.
20. וְכָרוֹז יוֹצֵא לְפָנָיו. לְפָנָיו – אִין, מֵעִיקָּרָא – לָא. וְהָתַנְיָא: בְּעֶרֶב הַפֶּסַח תְּלָאוּהוּ לְיֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי, וְהַכָּרוֹז יוֹצֵא לְפָנָיו אַרְבָּעִים יוֹם: ״יֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי יוֹצֵא לִיסָּקֵל עַל שֶׁכִּישֵּׁף וְהֵסִית וְהִדִּיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל. כׇּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לוֹ זְכוּת יָבוֹא וִילַמֵּד עָלָיו״. וְלֹא מָצְאוּ לוֹ זְכוּת, וּתְלָאוּהוּ בְּעֶרֶב הַפֶּסַח. vekharoz yotsé lefana. lefana – in, méikara – la. vehatanya: beerev hapesa'h telaouou leyéchou hanotsri, vehakaroz yotsé lefana arbaim yom: "yéchou hanotsri yotsé lisakél al chekichéf vehésit vehidi'ha et yisraél. kol mi cheyodéa lo zekhout yavo vilaméd ala". velo matsou lo zekhout, outlaouou beerev hapesa'h.
21. אָמַר עוּלָּא: וְתִסְבְּרָא? יֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי בַּר הַפּוֹכֵי זְכוּת הוּא? מֵסִית הוּא, וְרַחֲמָנָא אָמַר: ״לֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו!״ אֶלָּא שָׁאנֵי יֵשׁוּ, דְּקָרוֹב לְמַלְכוּת הֲוָה. amar oula: vetisbera? yéchou hanotsri bar hapokhé zekhout hou? mésit hou, vera'hamana amar: "lo ta'hmol velo tekhase ala!" ela chané yéchou, dekarov lemalkhout hava.
22. תָּנוּ רַבָּנַן: חֲמִשָּׁה תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְיֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי – מַתַּאי, נַקַּאי, נֶצֶר, וּבוּנִי, וְתוֹדָה. אַתְיוּהּ לְמַתַּי. אֲמַר לְהוּ: מַתַּי יֵהָרֵג? הָכְתִיב ״מַתַּי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹהִים״? אָמְרוּ לוֹ: אִין, מַתַּי יֵהָרֵג, דִּכְתִיב: ״מָתַי יָמוּת וְאָבַד שְׁמוֹ״. tanou rabanan: 'hamicha talmidim haou lo leyéchou hanotsri – mata, naka, netser, ouvouni, vetoda. atouh lemata. amar leou: mata yéharég? hakhtiv "mata avo veérae pené elohim"? amrou lo: in, mata yéharég, dikhtiv: "mata yamout veavad chemo".
23. אַתְיוּהּ לְנַקַּאי. אֲמַר לְהוּ: נַקַּאי יֵהָרֵג? הָכְתִיב ״וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג״? אָמְרוּ לוֹ: אִין, נַקַּאי יֵהָרֵג, דִּכְתִיב: ״בַּמִּסְתָּרִים יַהֲרֹג נָקִי״. atouh lenaka. amar leou: naka yéharég? hakhtiv "venaki vetsadik al taharog"? amrou lo: in, naka yéharég, dikhtiv: "bamistarim yaharog naki".
24. אַתְיוּהּ לְנֶצֶר. אָמַר: נֶצֶר יֵהָרֵג? הָכְתִיב ״וְנֵצֶר מִשׇּׁרָשָׁיו יִפְרֶה״? אָמְרוּ לוֹ: אִין, נֶצֶר יֵהָרֵג, דִּכְתִיב: ״וְאַתָּה הׇשְׁלַכְתָּ מִקִּבְרְךָ כְּנֵצֶר נִתְעָב״. atouh lenetser. amar: netser yéharég? hakhtiv "venétser michoracha yifre"? amrou lo: in, netser yéharég, dikhtiv: "veata hochlakhta mikivrekha kenétser nitav".
25. אַתְיוּהּ לְבוּנִי. אָמַר: בּוּנִי יֵהָרֵג? הָכְתִיב ״בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל״! אָמְרוּ לוֹ: אִין, בּוּנִי יֵהָרֵג, דִּכְתִיב: ״הִנֵּה אָנֹכִי הוֹרֵג אֶת בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ״. atouh levouni. amar: bouni yéharég? hakhtiv "beni vekhori yisraél"! amrou lo: in, bouni yéharég, dikhtiv: "hiné anokhi horég et binkha bekhorekha".
26. אַתְיוּהּ לְתוֹדָה. אָמַר: תּוֹדָה יֵהָרֵג? הָכְתִיב ״מִזְמוֹר לְתוֹדָה״? אָמְרוּ לוֹ: אִין, תּוֹדָה יֵהָרֵג, דִּכְתִיב: ״זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי״. atouh letoda. amar: toda yéharég? hakhtiv "mizmor letoda"? amrou lo: in, toda yéharég, dikhtiv: "zové'ha toda yekhabedanni".

Daf 43b

1. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כׇּל הַזּוֹבֵחַ אֶת יִצְרוֹ וּמִתְוַדֶּה עָלָיו, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ כִּיבְּדוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁנֵי עוֹלָמִים – הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, דִּכְתִיב: ״זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי״. amar rabi yeochoua ben lévi: kol hazové'ha et yitsro oumitvade ala, maale ala hakatouv keilou kibedo lehakadoch baroukh hou bichné olamim – haolam haze vehaolam haba, dikhtiv: "zové'ha toda yekhabedanni".
2. וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים, אָדָם מַקְרִיב עוֹלָה – שְׂכַר עוֹלָה בְּיָדוֹ, מִנְחָה – שְׂכַר מִנְחָה בְּיָדוֹ. אֲבָל מִי שֶׁדַּעְתּוֹ שְׁפָלָה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ הִקְרִיב כׇּל הַקָּרְבָּנוֹת כּוּלָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה״. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֵין תְּפִלָּתוֹ נִמְאֶסֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה״. veamar rabi yeochoua ben lévi: bizman chebét hamikdach kayam, adam makriv ola – sekhar ola beyado, min'ha – sekhar min'ha beyado. aval mi chedato chefala, maale ala hakatouv keilou hikriv kol hakarbanot koulan, cheneemar: "ziv'hé elohim rou'ha nichbara". velo od, ela cheén tefilato nimeset, cheneemar: "lév nichbar venidke elohim lo tivze".
3. מַתְנִי׳ הָיָה רָחוֹק מִבֵּית הַסְּקִילָה כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת, אוֹמְרִים לוֹ: ״הִתְוַדֵּה״, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ כׇּל הַמּוּמָתִין מִתְוַדִּין. שֶׁכׇּל הַמִּתְוַדֶּה יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּעָכָן שֶׁאָמַר לוֹ יְהוֹשֻׁעַ: ״בְּנִי שִׂים נָא כָבוֹד לַה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתֶן לוֹ תוֹדָה״. ״וַיַּעַן עָכָן אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמַר אׇמְנָה אָנֹכִי חָטָאתִי וְכָזֹאת וְכָזֹאת וְגוֹ׳״. וּמִנַּיִן שֶׁכִּיפֵּר לוֹ וִידּוּיוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ מֶה עֲכַרְתָּנוּ יַעְכֳּרְךָ ה׳ בַּיּוֹם הַזֶּה״. בְּיוֹם הַזֶּה אַתָּה עָכוּר, וְאִי אַתָּה עָכוּר לָעוֹלָם הַבָּא. matni' haya ra'hok mibét hasekila keeser amot, omrim lo: "hitvadé", chekén derekh kol hamoumatin mitvadin. chekol hamitvade yéch lo 'hélek laolam haba, chekén matsinou beakhan cheamar lo yeochoua: "beni sim na khavod la' elohé yisraél veten lo toda". "vayaan akhan et yeochoua vayomar omna anokhi 'hatati vekhazot vekhazot vego'". ouminayin chekipér lo vidouo? cheneemar: "vayomer yeochoua me akhartanou yakorkha h' bayom haze". beom haze ata akhour, vei ata akhour laolam haba.
4. וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְוַודּוֹת, אוֹמְרִים לוֹ, אֱמוֹר: ״תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כׇּל עֲוֹנוֹתַי״. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מְזוּמָּם, אוֹמֵר: ״תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כׇּל עֲוֹנוֹתַי חוּץ מֵעָוֹן זֶה״. אָמְרוּ לוֹ: אִם כֵּן, יְהוּ כׇּל אָדָם אוֹמְרִין כֵּן כְּדֵי לְנַקּוֹת עַצְמָן. veim éno yodéa lehitvadot, omrim lo, emor: "tehé mitati kapara al kol aonota". rabi yeouda omér: im haya yodéa cheou mezoumam, omér: "tehé mitati kapara al kol aonota 'houts méaon ze". amrou lo: im kén, yeou kol adam omrin kén kedé lenakot atsman.
5. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״נָא״ – אֵין ״נָא״ אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה. gema' tanou rabanan: "na" – én "na" ela lechon bakacha.
6. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיהוֹשֻׁעַ: ״חָטָא יִשְׂרָאֵל״, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִי חָטָא? אֲמַר לֵיהּ: וְכִי דֵּילָטוֹר אֲנִי? לֵךְ הַפֵּל גּוֹרָלוֹת. הָלַךְ וְהִפִּיל גּוֹרָלוֹת, וְנָפַל הַגּוֹרָל עַל עָכָן. אָמַר לוֹ: יְהוֹשֻׁעַ, בְּגוֹרָל אַתָּה בָּא עָלַי? אַתָּה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן שְׁנֵי גְּדוֹלֵי הַדּוֹר אַתֶּם. אִם אֲנִי מַפִּיל עֲלֵיכֶם גּוֹרָל, עַל אֶחָד מִכֶּם הוּא נוֹפֵל. אָמַר לוֹ: בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, אַל תּוֹצִיא לַעַז עַל הַגּוֹרָלוֹת, שֶׁעֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁתִּתְחַלֵּק בְּגוֹרָל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ״. bechaa cheamar hakadoch baroukh hou liochoua: "'hata yisraél", amar lefana: ribono chel olam, mi 'hata? amar léh: vekhi délator ani? lékh hapél goralot. halakh vehipil goralot, venafal hagoral al akhan. amar lo: yeochoua, begoral ata ba ala? ata veelazar hakohén chené gedolé hador atem. im ani mapil alékhem goral, al e'had mikem hou nofél. amar lo: bevakacha mimekha, al totsi laaz al hagoralot, cheatida erets yisraél chetit'halék begoral, cheneemar: "akh begoral yé'halék et haarets".
7. ״תֵּן תּוֹדָה״. אָמַר רָבִינָא, שַׁחוֹדֵי שַׁחֲדֵיהּ בְּמִילֵּי: כְּלוּם נְבַקֵּשׁ מִמְּךָ אֶלָּא הוֹדָאָה? תֵּן לוֹ תּוֹדָה וְהִיפָּטֵר. מִיָּד: ״וַיַּעַן עָכָן אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמַר אׇמְנָה אָנֹכִי חָטָאתִי לַה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְכָזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתִי״. "tén toda". amar ravina, cha'hodé cha'hadéh bemilé: keloum nevakéch mimekha ela hodaa? tén lo toda vehipatér. miyad: "vayaan akhan et yeochoua vayomar omna anokhi 'hatati la' elohé yisraél vekhazot vekhazot asiti".
8. אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מְלַמֵּד שֶׁמָּעַל עָכָן בִּשְׁלֹשָׁה חֲרָמִים, שְׁנַיִם בִּימֵי מֹשֶׁה וְאֶחָד בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כָּזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתִי״. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: חֲמִשָּׁה, אַרְבָּעָה בִּימֵי מֹשֶׁה וְאֶחָד בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָנֹכִי חָטָאתִי וְכָזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתִי״. amar rav asi amar rabi 'hanina: melaméd chemaal akhan bichlocha 'haramim, chenayim bimé moche vee'had bimé yeochoua, cheneemar: "kazot vekhazot asiti". rabi yo'hanan amar michoum rabi elazar berabi chimon: 'hamicha, arbaa bimé moche vee'had bimé yeochoua, cheneemar: "anokhi 'hatati vekhazot vekhazot asiti".
9. וְעַד הַשְׁתָּא, מַאי טַעְמָא לָא אִיעֲנוּשׁ? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: לְפִי שֶׁלֹּא עָנַשׁ עַל הַנִּסְתָּרוֹת עַד שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן. vead hachta, ma tama la ianouch? amar rabi yo'hanan michoum rabi elazar berabi chimon: lefi chelo anach al hanistarot ad cheavrou yisraél et hayardén.
10. כְּתַנָּאֵי: ״הַנִּסְתָּרֹת לַה׳ אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם״. לָמָּה נָקוּד עַל ״לָנוּ וּלְבָנֵינוּ״ וְעַל עַיִן שֶׁבְּ״עַד״? מְלַמֵּד שֶׁלֹּא עָנַשׁ עַל הַנִּסְתָּרוֹת עַד שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. ketanaé: "hanistarot la' elohénou vehaniglot lanou oulvanénou ad olam". lama nakoud al "lanou oulvanénou" veal ayin chebe"ad"? melaméd chelo anach al hanistarot ad cheavrou yisraél et hayardén, divré rabi yeouda.
11. אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה: וְכִי עָנַשׁ עַל הַנִּסְתָּרוֹת לְעוֹלָם? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״עַד עוֹלָם״! אֶלָּא, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא עָנַשׁ עַל הַנִּסְתָּרוֹת, כָּךְ לֹא עָנַשׁ עַל עוֹנָשִׁין שֶׁבַּגָּלוּי עַד שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן. אֶלָּא amar lo rabi ne'hemya: vekhi anach al hanistarot leolam? vahalo kevar neemar "ad olam"! ela, kechém chelo anach al hanistarot, kakh lo anach al onachin chebagalou ad cheavrou yisraél et hayardén. ela

Daf 44a

1. עָכָן, מַאי טַעְמָא אִיעֲנוּשׁ? מִשּׁוּם דַּהֲווֹ יָדְעִי בֵּיהּ אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו. akhan, ma tama ianouch? michoum dahao yadi béh ichto ouvana.
2. ״חָטָא יִשְׂרָאֵל״. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא: אַף עַל פִּי שֶׁחָטָא, יִשְׂרָאֵל הוּא. אָמַר רַבִּי אַבָּא: הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: אָסָא דְּקָאֵי בֵּינֵי חִלְפֵי, אָסָא שְׁמֵיהּ, וְאָסָא קָרוּ לֵיהּ. "'hata yisraél". amar rabi aba bar zavda: af al pi che'hata, yisraél hou. amar rabi aba: haynou deamri inaché: asa dekaé béné 'hilfé, asa cheméh, veasa karou léh.
3. ״וְגַם עָבְרוּ אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתָם גַּם לָקְחוּ מִן הַחֵרֶם גַּם גָּנְבוּ גַּם כִּחֲשׁוּ גַּם שָׂמוּ בִּכְלֵיהֶם״. אָמַר רַבִּי אִילְעָא מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה בַּר מַסְפַּרְתָּא: מְלַמֵּד שֶׁעָבַר עָכָן עַל חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר חֲמִשָּׁה ״גַּם״. "vegam avrou et beriti acher tsiviti otam gam lak'hou min ha'hérem gam ganvou gam ki'hachou gam samou bikhléhem". amar rabi ila michoum rabi yeouda bar masparta: melaméd cheavar akhan al 'hamicha 'houmché tora, cheneemar 'hamicha "gam".
4. וְאָמַר רַבִּי אִילְעָא מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה בַּר מַסְפַּרְתָּא: עָכָן מוֹשֵׁךְ בְּעׇרְלָתוֹ הָיָה. כְּתִיב הָכָא ״וְגַם עָבְרוּ אֶת בְּרִיתִי״, וּכְתִיב הָתָם ״אֶת בְּרִיתִי הֵפַר״. veamar rabi ila michoum rabi yeouda bar masparta: akhan mochékh beorlato haya. ketiv hakha "vegam avrou et beriti", oukhtiv hatam "et beriti héfar".
5. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: בְּמִצְוָה גּוּפֵיהּ לָא פְּקַר? קָא מַשְׁמַע לַן. pechita! maou detéma: bemitsva gouféh la pekar? ka machma lan.
6. וְכִי עָשָׂה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא: מְלַמֵּד שֶׁבָּעַל עָכָן נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה. כְּתִיב הָכָא ״וְכִי עָשָׂה נְבָלָה״, וּכְתִיב הָתָם ״כִּי עָשְׂתָה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל״. vekhi asa nevala beyisraél. amar rabi aba bar zavda: melaméd chebaal akhan naara hamorasa. ketiv hakha "vekhi asa nevala", oukhtiv hatam "ki asta nevala beyisraél".
7. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא כּוּלֵּי הַאי לָא פְּקַר נַפְשֵׁיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן. רָבִינָא אָמַר: דִּינֵיהּ כְּנַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה, דְּבִסְקִילָה. pechita! maou detéma koulé ha la pekar nafchéh, ka machma lan. ravina amar: dinéh kenaara hamorasa, deviskila.
8. אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ גָּלוּתָא לְרַב הוּנָא: כְּתִיב: ״וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת עָכָן בֶּן זֶרַח וְאֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאַדֶּרֶת וְאֶת לְשׁוֹן הַזָּהָב וְאֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֹתָיו וְאֶת שׁוֹרוֹ וְאֶת חֲמֹרוֹ וְאֶת צֹאנוֹ וְאֶת אׇהֳלוֹ וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר לוֹ״. אִם הוּא חָטָא, בָּנָיו וּבְנוֹתָיו מֶה חָטְאוּ? amar léh réch galouta lerav houna: ketiv: "vayika'h yeochoua et akhan ben zera'h veet hakesef veet haaderet veet lechon hazahav veet bana veet benota veet choro veet 'hamoro veet tsono veet oholo veet kol acher lo". im hou 'hata, bana ouvnota me 'hatou?
9. אֲמַר לֵיהּ: וְלִיטַעְמָיךְ, אִם הוּא חָטָא – כָּל יִשְׂרָאֵל מֶה חָטְאוּ? דִּכְתִיב: ״וְכׇל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ״. אֶלָּא לִרְדּוֹתָן. הָכִי נָמֵי, כְּדֵי לִרְדּוֹתָן. amar léh: velitamakh, im hou 'hata – kal yisraél me 'hatou? dikhtiv: "vekhol yisraél imo". ela lirdotan. hakhi namé, kedé lirdotan.
10. ״וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם בָּאֵשׁ וַיִּסְקְלוּ אֹתָם בָּאֲבָנִים״. בְּתַרְתֵּי? אָמַר רָבִינָא: הָרָאוּי לִשְׂרֵיפָה – לִשְׂרֵיפָה, הָרָאוּי לִסְקִילָה – לִסְקִילָה. "vayisrefou otam baéch vayiskelou otam baavanim". betarté? amar ravina: haraou lisréfa – lisréfa, haraou liskila – liskila.
11. ״וָאֵרֶא בַשָּׁלָל אַדֶּרֶת שִׁנְעָר אַחַת טוֹבָה וּמָאתַיִם שְׁקָלִים כֶּסֶף״. רַב אָמַר: אִיצְטְלָא דְּמֵילָתָא, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: סַרְבָּלָא דִּצְרִיפָא. "vaére vachalal aderet chinar a'hat tova oumatayim chekalim kesef". rav amar: itstela demélata, ouchmouél amar: sarbala ditsrifa.
12. ״וַיַּצִּיקוּם לִפְנֵי ה׳״. אָמַר רַב נַחְמָן: בָּא וַחֲבָטָם לִפְנֵי הַמָּקוֹם. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַל אֵלּוּ תֵּיהָרֵג רוּבָּהּ שֶׁל סַנְהֶדְרִין? דִּכְתִיב: ״וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ״. וְתַנְיָא: שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מַמָּשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה: וְכִי שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה הָיוּ? וַהֲלֹא לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ״! אֶלָּא זֶה יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגֶד רוּבָּהּ שֶׁל סַנְהֶדְרִין. "vayatsikoum lifné h'". amar rav na'hman: ba va'havatam lifné hamakom. amar lefana: ribono chel olam, al élou téharég roubah chel sanhedrin? dikhtiv: "vayakou méhem anché haa kichlochim vechicha ich". vetanya: chelochim vechicha mamach, divré rabi yeouda. amar lo rabi ne'hemya: vekhi chelochim vechicha haou? vahalo lo neemar ela "kichlochim vechicha ich"! ela ze yair ben menache chechakoul keneged roubah chel sanhedrin.
13. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַב: מַאי דִּכְתִיב ״תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת״? ״תַּחֲנוּנִים יְדַבֵּר רָשׁ״ – זֶה מֹשֶׁה, ״וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת״ – זֶה יְהוֹשֻׁעַ. amar rav na'hman amar rav: ma dikhtiv "ta'hanounim yedaber rach veachir yaane azot"? "ta'hanounim yedabér rach" – ze moche, "veachir yaane azot" – ze yeochoua.
14. מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב ״וַיַּצִּיקוּם לִפְנֵי ה׳״, וְאָמַר רַב נַחְמָן: בָּא וַחֲבָטָן לִפְנֵי הַמָּקוֹם. אַטּוּ פִּנְחָס לָא עֲבַד הָכִי? דִּכְתִיב: ״וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה״, וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: ״וַיִּתְפַּלֵּל״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״וַיְפַלֵּל״, מְלַמֵּד שֶׁעָשָׂה פְּלִילוּת עִם קוֹנוֹ. בָּא וַחֲבָטָן לִפְנֵי הַמָּקוֹם, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עַל אֵלּוּ יִפְּלוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף מִיִּשְׂרָאֵל? דִּכְתִיב: ״וְיִהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף״. ma tama? iléma michoum dikhtiv "vayatsikoum lifné h'", veamar rav na'hman: ba va'havatan lifné hamakom. atou pin'has la avad hakhi? dikhtiv: "vayaamod pin'has vayfalél vatéatsar hamagéfa", veamar rabi elazar: "vayitpalél" lo neemar ela "vayfalél", melaméd cheasa pelilout im kono. ba va'havatan lifné hamakom, amar lefana: ribono chel olam, al élou yipelou esrim vearbaa elef miyisraél? dikhtiv: "veyihou hamétim bamagéfa arbaa veesrim alef".
15. וְאֶלָּא מֵהָכָא: ״לָמָּה הֵעֲבַרְתָּ הַעֲבִיר אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הַיַּרְדֵּן״. מֹשֶׁה נָמֵי מֵימָר אֲמַר: ״לְמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה״. אֶלָּא מֵהָכָא: ״וְלוּ הוֹאַלְנוּ וַנֵּשֶׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן״. veela méhakha: "lama héavarta haavir et haam haze et hayardén". moche namé mémar amar: "lema haréota laam haze". ela méhakha: "velou hoalnou vanéchev beéver hayardén".
16. ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל יְהוֹשֻׁעַ קוּם לָךְ״. דָּרֵישׁ רַבִּי שֵׁילָא: אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שֶׁלְּךָ קָשָׁה מִשֶּׁלָּהֶם. אֲנִי אָמַרְתִּי ״וְהָיָה בְּעׇבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ״, וְאַתֶּם רִיחַקְתֶּם שִׁשִּׁים מִיל. "vayomer h' el yeochoua koum lakh". daréch rabi chéla: amar léh hakadoch baroukh hou: chelekha kacha michelahem. ani amarti "vehaya beovrekhem et hayardén takimou", veatem ri'haktem chichim mil.
17. בָּתַר דִּנְפַק, אוֹקֵים רַב אָמוֹרָא עֲלֵיהּ וּדְרַשׁ: ״כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה עַבְדּוֹ כֵּן צִוָּה מֹשֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְכֵן עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ לֹא הֵסִיר דָּבָר מִכׇּל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ אֶת מֹשֶׁה״. batar dinfak, okém rav amora aléh oudrach: "kaacher tsiva h' et moche avdo kén tsiva moche et yeochoua vekhén asa yeochoua lo hésir davar mikol acher tsiva h' et moche".
18. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״קוּם לָךְ״? אָמַר לוֹ: אַתָּה גָּרַמְתָּ לָהֶם. וְהַיְינוּ דְּקָאָמַר לֵיהּ בְּעַי: ״וְעָשִׂיתָ לָעַי וּלְמַלְכָּהּ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ וְגוֹ׳״. im kén, ma talmoud lomar "koum lakh"? amar lo: ata garamta lahem. vehaynou dekaamar léh bea: "veasita laa oulmalkah kaacher asita liri'ho oulmalkah vego'".
19. ״וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְגוֹ׳ וַיֹּאמֶר לֹא כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא ה׳ עַתָּה בָאתִי [וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל פָּנָיו אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ]״. הֵיכִי עָבֵיד הָכִי? וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָסוּר לוֹ לְאָדָם שֶׁיִּתֵּן שָׁלוֹם לַחֲבֵירוֹ בַּלַּיְלָה, חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא שֵׁד הוּא! "vayhi bihot yeochoua biri'ho vayisa éna vayar vego' vayomer lo ki ani sar tseva h' ata vati [vayipol yeochoua el pana artsa vayichta'hou]". hékhi avéd hakhi? vehaamar rabi yo'hanan: asour lo leadam cheyitén chalom la'havéro balayla, 'haychinan chema chéd hou!
20. שָׁאנֵי הָתָם, דְּקָאָמַר לֵיהּ: ״אֲנִי שַׂר צְבָא ה׳ עַתָּה בָאתִי וְגוֹ׳״. וְדִילְמָא מְשַׁקְּרִי? גְּמִירִי דְּלָא מַפְּקִי שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה. chané hatam, dekaamar léh: "ani sar tseva h' ata vati vego'". vedilma mechakeri? gemiri dela mapeki chém chamayim levatala.

Daf 44b

1. אֲמַר לֵיהּ: אֶמֶשׁ בִּיטַּלְתֶּם תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, וְעַכְשָׁיו בִּיטַּלְתֶּם תַּלְמוּד תּוֹרָה. עַל אֵיזֶה מֵהֶן בָּאתָ? אֲמַר לֵיהּ: ״עַתָּה בָּאתִי״. amar léh: emech bitaltem tamid chel bén haarbayim, veakhcha bitaltem talmoud tora. al éze méhen bata? amar léh: "ata bati".
2. מִיָּד ״וַיָּלֶן יְהוֹשֻׁעַ בַּלַּיְלָה הַהוּא בְּתוֹךְ הָעֵמֶק״, וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מְלַמֵּד שֶׁלָּן בְּעוּמְקָהּ שֶׁל הֲלָכָה. miyad "vayalen yeochoua balayla haou betokh haémek", veamar rabi yo'hanan: melaméd chelan beoumkah chel halakha.
3. אָמַר שְׁמוּאֵל בַּר אִינְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: גָּדוֹל תַּלְמוּד תּוֹרָה יוֹתֵר מֵהַקְרָבַת תְּמִידִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַתָּה בָאתִי״. amar chemouél bar inya micheméh derav: gadol talmoud tora yotér méhakravat temidin, cheneemar: "ata vati".
4. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב דִּימִי: הַאי קְרָא בְּמַעְרְבָא בְּמַאי מוֹקְמִיתוּ לֵיהּ: ״אַל תֵּצֵא לָרִיב מַהֵר פֶּן מַה תַּעֲשֶׂה בְּאַחֲרִיתָהּ בְּהַכְלִים אֹתְךָ רֵעֶךָ. רִיבְךָ רִיב אֶת רֵעֶךָ וְסוֹד אַחֵר אַל תְּגָל״? amar léh abayé lerav dimi: ha kera bemareva bema mokmitou léh: "al tétsé lariv mahér pen ma taase bea'haritah behakhlim otkha réekha. rivkha riv et réekha vesod a'hér al tegal"?
5. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיחֶזְקֵאל: לֵךְ אֱמוֹר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל ״אָבִיךְ הָאֱמֹרִי וְאִמֵּךְ חִתִּית״, אָמְרָה רוּחַ פִּסְקוֹנִית לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם יָבוֹאוּ אַבְרָהָם וְשָׂרָה וְיַעַמְדוּ לְפָנֶיךָ, אַתָּה אוֹמֵר לָהֶם וּמַכְלִים אוֹתָם? ״רִיבְךָ רִיב אֶת רֵעֶךָ וְסוֹד אַחֵר אַל תְּגָל״! bechaa cheamar lo hakadoch baroukh hou li'hezkél: lékh emor lahem leyisraél "avikh haemori veimékh 'hitit", amra rou'ha piskonit lifné hakadoch baroukh hou: ribono chel olam, im yavoou avraham vesara veyaamdou lefanekha, ata omér lahem oumakhlim otam? "rivkha riv et réekha vesod a'hér al tegal"!
6. וּמִי אִית לֵיהּ רְשׁוּתָא כּוּלֵּי הַאי? אִין, דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: שָׁלֹשׁ שֵׁמוֹת יֵשׁ לוֹ – פִּיסְקוֹן, אִיטְמוֹן, סִיגְרוֹן. פִּיסְקוֹן – שֶׁפּוֹסֵק דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה, אִיטְמוֹן – שֶׁאוֹטֵם עֲוֹנוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, סִיגְרוֹן – כֵּיוָן שֶׁסּוֹגֵר שׁוּב אֵינוֹ פּוֹתֵחַ. oumi it léh rechouta koulé ha? in, deamar rabi yosé berabi 'hanina: chaloch chémot yéch lo – piskon, itmon, sigron. piskon – cheposék devarim kelapé mala, itmon – cheotém aonotéhen chel yisraél, sigron – kévan chesogér chouv éno poté'ha.
7. ״הֲיַעֲרֹךְ שׁוּעֲךָ לֹא בְצָר״, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לְעוֹלָם יַקְדִּים אָדָם תְּפִלָּה לַצָּרָה, שֶׁאִילְמָלֵא לֹא הִקְדִּים אַבְרָהָם תְּפִלָּה לַצָּרָה בֵּין בֵּית אֵל וּבֵין הָעַי, לֹא נִשְׁתַּיֵּיר מִשּׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שָׂרִיד וּפָלִיט. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: כׇּל הַמְאַמֵּץ עַצְמוֹ בִּתְפִלָּה מִלְּמַטָּה, אֵין לוֹ צָרִים מִלְּמַעְלָה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לְעוֹלָם יְבַקֵּשׁ אָדָם רַחֲמִים שֶׁיְּהוּ הַכֹּל מְאַמְּצִין אֶת כֹּחוֹ, וְאַל יְהוּ לוֹ צָרִים מִלְּמַעְלָה. "hayaarokh chouakha lo vetsar", amar rabi elazar: leolam yakdim adam tefila latsara, cheilmalé lo hikdim avraham tefila latsara bén bét él ouvén haa, lo nichtayér misonéhen chel yisraél sarid oufalit. réch lakich amar: kol hamaméts atsmo bitfila milemata, én lo tsarim milemala. rabi yo'hanan amar: leolam yevakéch adam ra'hamim cheyeou hakol meametsin et ko'ho, veal yeou lo tsarim milemala.
8. מִנַּיִן שֶׁכִּיפֵּר לוֹ וִידּוּיוֹ וְכוּ׳? תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִן שֶׁכִּיפֵּר לוֹ וִידּוּיוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוֹשֻׁעַ מֶה עֲכַרְתָּנוּ יַעְכֳּרְךָ ה׳ הַיּוֹם הַזֶּה״. הַיּוֹם הַזֶּה אַתָּה עָכוּר, וְאִי אַתָּה עָכוּר לָעוֹלָם הַבָּא. וּכְתִיב: ״וּבְנֵי זֶרַח זִמְרִי וְאֵיתָן וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע כֻּלָּם חֲמִשָּׁה״. מַאי ״כּוּלָּם חֲמִשָּׁה״? כּוּלָּן חֲמִשָּׁה הֵן לָעוֹלָם הַבָּא. minayin chekipér lo vidouo vekhou'? tanou rabanan: minayin chekipér lo vidouo? cheneemar: "vayomer lo yeochoua me akhartanou yakorkha h' hayom haze". hayom haze ata akhour, vei ata akhour laolam haba. oukhtiv: "ouvné zera'h zimri veétan vehéman vekhalkol vedarda koulam 'hamicha". ma "koulam 'hamicha"? koulan 'hamicha hén laolam haba.
9. כְּתִיב ״זִמְרִי״, וּכְתִיב ״עָכָן״. רַב וּשְׁמוּאֵל: חַד אָמַר, עָכָן שְׁמוֹ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ זִמְרִי? שֶׁעָשָׂה מַעֲשֵׂה זִמְרִי. וְחַד אָמַר, זִמְרִי שְׁמוֹ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ עָכָן? שֶׁעִיכֵּן עֲוֹנוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. ketiv "zimri", oukhtiv "akhan". rav ouchmouél: 'had amar, akhan chemo, velama nikra chemo zimri? cheasa maasé zimri. ve'had amar, zimri chemo, velama nikra chemo akhan? cheikén aonotéhen chel yisraél.
10. אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְוַודּוֹת כּוּ׳. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כּוּ׳. לְנַקּוֹת עַצְמָן, וִינַקּוּ עַצְמָן! כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לַעַז עַל בָּתֵּי דִינִין וְעַל הָעֵדִים. im éno yodéa lehitvadot kou'. rabi yeouda omér kou'. lenakot atsman, vinakou atsman! kedé chelo leotsi laaz al baté dinin veal haédim.
11. תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁיָּצָא לֵיהָרֵג. אָמַר: אִם יֵשׁ בִּי עָוֹן זֶה, לֹא תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה לְכׇל עֲוֹנוֹתַי. וְאִם אֵין בִּי עָוֹן זֶה, תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה לְכׇל עֲוֹנוֹתַי, וּבֵית דִּין וְכׇל יִשְׂרָאֵל מְנוּקִּין, וְהָעֵדִים לֹא תְּהֵא לָהֶם מְחִילָה לְעוֹלָם. וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר, אָמְרוּ: לְהַחְזִירוֹ אִי אֶפְשָׁר, שֶׁכְּבָר נִגְזְרָה גְּזֵירָה. אֶלָּא יֵהָרֵג, וִיהֵא קוֹלָר תָּלוּי בְּצַוַּאר עֵדִים. tanou rabanan: maase beadam e'had cheyatsa léharég. amar: im yéch bi aon ze, lo tehé mitati kapara lekhol aonota. veim én bi aon ze, tehé mitati kapara lekhol aonota, ouvét din vekhol yisraél menoukin, vehaédim lo tehé lahem me'hila leolam. oukhchechamou 'hakhamim badavar, amrou: leha'hziro i efchar, chekevar nigzera gezéra. ela yéharég, vihé kolar talou betsavar édim.
12. פְּשִׁיטָא, כֹּל כְּמִינֵּיהּ? לָא צְרִיכָא דְּקָא הָדְרִי בְּהוּ סָהֲדִי. pechita, kol keminéh? la tserikha deka hadri beou sahadi.
13. וְכִי הָדְרִי בְּהוּ, מַאי הָוֵי? כֵּיוָן שֶׁהִגִּיד, שׁוּב אֵינוֹ חוֹזֵר וּמַגִּיד! לָא צְרִיכָא, דְּאַף עַל גַּב דְּקָא יָהֲבִי טַעְמָא לְמִילְּתַיְיהוּ, כִּי הָהוּא מַעֲשֶׂה דְּבַעְיָא מֹכְסָא. vekhi hadri beou, ma havé? kévan chehigid, chouv éno 'hozér oumagid! la tserikha, deaf al gav deka yahavi tama lemiletayou, ki haou maase devaya mokhsa.
14. מַתְנִי׳ הָיָה רָחוֹק מִבֵּית הַסְּקִילָה אַרְבַּע אַמּוֹת, מַפְשִׁיטִין אוֹתוֹ אֶת בְּגָדָיו. הָאִישׁ מְכַסִּין אוֹתוֹ מִלְּפָנָיו, וְהָאִשָּׁה מִלְּפָנֶיהָ וּמֵאַחֲרֶיהָ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הָאִישׁ נִסְקָל עָרוֹם, וְאֵין הָאִשָּׁה נִסְקֶלֶת עֲרוּמָּה. matni' haya ra'hok mibét hasekila arba amot, mafchitin oto et begada. haich mekhasin oto milefana, vehaicha milefaneha ouméa'hareha, divré rabi yeouda. va'hakhamim omrim: haich niskal arom, veén haicha niskelet arouma.

Daf 45a

1. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: הָאִישׁ מְכַסִּין אוֹתוֹ פֶּרֶק אֶחָד מִלְּפָנָיו, וְאִשָּׁה שְׁנֵי פְּרָקִים – בֵּין מִלְּפָנֶיהָ בֵּין מִלְּאַחֲרֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁכּוּלָּהּ עֶרְוָה. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הָאִישׁ נִסְקָל עָרוֹם, וְאֵין הָאִשָּׁה נִסְקֶלֶת עֲרוּמָּה. gema' tanou rabanan: haich mekhasin oto perek e'had milefana, veicha chené perakim – bén milefaneha bén milea'hareha, mipené chekoulah erva. divré rabi yeouda. va'hakhamim omrim: haich niskal arom, veén haicha niskelet arouma.
2. מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן? אָמַר קְרָא: ״וְרָגְמוּ אֹתוֹ״. מַאי ״אוֹתוֹ״? ma tamayou derabanan? amar kera: "veragmou oto". ma "oto"?
3. אִילֵּימָא אוֹתוֹ וְלֹא אוֹתָהּ, וְהָכְתִיב: ״וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת הָאִשָּׁה הָהִיא״? אֶלָּא מַאי ״אוֹתוֹ״? אוֹתוֹ בְּלֹא כְּסוּתוֹ, הָא אוֹתָהּ בִּכְסוּתָהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אוֹתוֹ בְּלֹא כְּסוּתוֹ, לָא שְׁנָא אִישׁ וְלָא שְׁנָא אִשָּׁה. iléma oto velo otah, vehakhtiv: "veotséta et haich haou o et haicha hahi"? ela ma "oto"? oto belo kesouto, ha otah bikhsoutah. rabi yeouda omér: oto belo kesouto, la chena ich vela chena icha.
4. לְמֵימְרָא דְּרַבָּנַן חָיְישִׁי לְהִרְהוּרָא, וְרַבִּי יְהוּדָה לָא חָיֵישׁ לְהִרְהוּרָא? וְהָא אִיפְּכָא שְׁמַעְנָא לְהוּ, דִּתְנַן: הַכֹּהֵן אוֹחֵז בִּבְגָדֶיהָ – אִם נִקְרְעוּ נִקְרְעוּ, וְאִם נִפְרְמוּ נִפְרְמוּ, עַד שֶׁמְּגַלֶּה אֶת לִבָּהּ וְסוֹתֵר אֶת שְׂעָרָהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה לִבָּהּ נָאֶה לֹא הָיָה מְגַלֵּהוּ, וְאִם הָיָה שְׂעָרָהּ נָאֶה לֹא הָיָה סוֹתְרוֹ. lemémra derabanan 'haychi lehiroura, verabi yeouda la 'hayéch lehiroura? veha ipekha chemana leou, ditnan: hakohén o'héz bivgadeha – im nikreou nikreou, veim nifremou nifremou, ad chemegale et libah vesotér et searah. rabi yeouda omér: im haya libah nae lo haya megaléou, veim haya searah nae lo haya sotro.
5. אָמַר רַבָּה: הָתָם הַיְינוּ טַעְמָא, שֶׁמָּא תֵּצֵא מִבֵּית דִּין זַכָּאָה וְיִתְגָּרוּ בָּהּ פִּירְחֵי כְּהוּנָּה. הָכָא הָא מִקַּטְלָא. וְכִי תֵּימָא: אָתֵי לְאִיתְגָּרוֹיֵי בְּאַחְרָנְיָיתָא? אָמַר רַבָּה: גְּמִירִי, אֵין יֵצֶר הָרָע שׁוֹלֵט אֶלָּא בְּמִי שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת. amar raba: hatam haynou tama, chema tétsé mibét din zakaa veyitgarou bah pir'hé keouna. hakha ha mikatla. vekhi téma: até leitgaroyé bea'hranyata? amar raba: gemiri, én yétser hara cholét ela bemi cheéna root.
6. אָמַר רָבָא: דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה קַשְׁיָא, דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן לָא קַשְׁיָא? אֶלָּא אָמַר רָבָא: דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה לָא קַשְׁיָא, כִּדְשַׁנִּין. amar rava: derabi yeouda aderabi yeouda kachya, derabanan aderabanan la kachya? ela amar rava: derabi yeouda aderabi yeouda la kachya, kidchanin.
7. דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן נָמֵי לָא קַשְׁיָא. אָמַר קְרָא: ״וְנִוַּסְּרוּ כׇּל הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה״. הָכָא, אֵין לְךָ יִיסּוּר גָּדוֹל מִזֶּה. derabanan aderabanan namé la kachya. amar kera: "venivaserou kol hanachim velo taasena kezimatkhena". hakha, én lekha yisour gadol mize.
8. וְכִי תֵּימָא: לֶיעְבֵּיד בַּהּ תַּרְתֵּי? אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: אָמַר קְרָא ״וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ״ – בְּרוֹר לוֹ מִיתָה יָפָה. vekhi téma: lebéd bah tarté? amar rav na'hman amar raba bar avouh: amar kera "veahavta leréakha kamokha" – beror lo mita yafa.
9. לֵימָא: דְּרַב נַחְמָן תַּנָּאֵי הִיא? לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַב נַחְמָן, וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי: מָר סָבַר בִּזְיוֹנֵי דְאִינִישׁ עֲדִיף לֵיהּ טְפֵי מִנְּיָחָא דְגוּפֵיהּ, וּמָר סָבַר נְיָחָא דְגוּפֵיהּ עֲדִיף מִבִּזְיוֹנֵיהּ. léma: derav na'hman tanaé hi? la, dekhoulé alma it leou derav na'hman, vehakha beha kamipalgi: mar savar bizoné deinich adif léh tefé mineya'ha degouféh, oumar savar neya'ha degouféh adif mibizonéh.
10. מַתְנִי׳ בֵּית הַסְּקִילָה הָיָה גָּבוֹהַּ שְׁתֵּי קוֹמוֹת. אֶחָד מִן הָעֵדִים דּוֹחֲפוֹ עַל מׇתְנָיו. נֶהְפַּךְ עַל לִבּוֹ, הוֹפְכוֹ עַל מׇתְנָיו. וְאִם מֵת בָּהּ – יָצָא. matni' bét hasekila haya gavoha cheté komot. e'had min haédim do'hafo al motna. nehpakh al libo, hofkho al motna. veim mét bah – yatsa.
11. וְאִם לָאו, הַשֵּׁנִי נוֹטֵל אֶת הָאֶבֶן וְנוֹתְנוֹ עַל לִבּוֹ. אִם מֵת בָּהּ – יָצָא, וְאִם לָאו – רְגִימָתוֹ בְּכׇל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשׁוֹנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כׇּל הָעָם בָּאַחֲרוֹנָה״. veim la, hachéni notél et haeven venotno al libo. im mét bah – yatsa, veim la – regimato bekhol yisraél, cheneemar: "yad haédim tihye bo varichona lahamito veyad kol haam baa'harona".
12. גְּמָ׳ תָּנָא: וְקוֹמָה שֶׁלּוֹ, הֲרֵי כָּאן שָׁלֹשׁ. וּמִי בָּעֵינַן כּוּלֵּי הַאי? וּרְמִינְהוּ: מָה בּוֹר שֶׁהוּא כְּדֵי לְהָמִית – עֲשָׂרָה טְפָחִים, אַף כֹּל כְּדֵי לְהָמִית – עֲשָׂרָה טְפָחִים. gema' tana: vekoma chelo, haré kan chaloch. oumi baénan koulé ha? ourminou: ma bor cheou kedé lehamit – asara tefa'him, af kol kedé lehamit – asara tefa'him.
13. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: אָמַר קְרָא ״וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ״, בְּרוֹר לוֹ מִיתָה יָפָה. אִי הָכִי, לַיגְבְּהֵיהּ טְפֵי! מִשּׁוּם דְּמִינַּוַּל. amar rav na'hman amar raba bar avouh: amar kera "veahavta leréakha kamokha", beror lo mita yafa. i hakhi, lagbehéh tefé! michoum deminaval.
14. אֶחָד מִן הָעֵדִים דּוֹחֲפוֹ. תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִין שֶׁבִּדְחִיָּיה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״יָרֹה״. וּמִנַּיִן שֶׁבִּסְקִילָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״סָקוֹל״. e'had min haédim do'hafo. tanou rabanan: minayin chebid'hiya? talmoud lomar "yaro". ouminayin chebiskila? talmoud lomar "sakol".
15. וּמִנַּיִן שֶׁבִּסְקִילָה וּבִדְחִיָּיה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה״. וּמִנַּיִן שֶׁאִם מֵת בִּדְחִיָּיה יָצָא? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה״. מִנַּיִין שֶׁאַף לְדוֹרוֹת כֵּן? ouminayin chebiskila ouvid'hiya? talmoud lomar: "sakol yisakél o yaro yiyare". ouminayin cheim mét bid'hiya yatsa? talmoud lomar: "o yaro yiyare". minayin cheaf ledorot kén?

Daf 45b

1. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״סָקוֹל יִסָּקֵל״. talmoud lomar: "sakol yisakél".
2. וְאִם לָאו, עֵד הַשֵּׁנִי נוֹטֵל אֶת הָאֶבֶן. נוֹטֵל? וְהָתַנְיָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר, אֶבֶן הָיְתָה שָׁם מַשּׂוֹי שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם, נוֹטְלָהּ וְנוֹתְנָהּ עַל לִבּוֹ. אִם מֵת בָּהּ – יָצָא. וְלִיטַעְמָיךְ, תִּיקְשֵׁי לָךְ הִיא גּוּפַהּ: מַשּׂוֹי שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם, נוֹטְלָהּ וְנוֹתְנָהּ עַל לִבּוֹ? veim la, éd hachéni notél et haeven. notél? vehatanya: rabi chimon ben elazar omér, even hayta cham maso chené bené adam, notlah venotnah al libo. im mét bah – yatsa. velitamakh, tikché lakh hi goufah: maso chené bené adam, notlah venotnah al libo?
3. אֶלָּא, דְּמַדְלֵי לַהּ בַּהֲדֵי חַבְרֵיהּ, וְשָׁדֵי לַהּ אִיהוּ, כִּי הֵיכִי דְּתֵיתֵי מֵרַזְיָא. ela, demadlé lah bahadé 'havréh, vechadé lah iou, ki hékhi detété mérazya.
4. וְאִם לָאו, רְגִימָתוֹ כּוּ׳. וְהָתַנְיָא: מֵעוֹלָם לֹא שָׁנָה בָּהּ אָדָם! מִי קָאָמֵינָא דְּעָבֵיד? דְּאִי מִצְּרִיךְ קָאָמֵינָא. veim la, regimato kou'. vehatanya: méolam lo chana bah adam! mi kaaména deavéd? dei mitserikh kaaména.
5. אָמַר מָר: אֶבֶן הָיְתָה כּוּ׳. וְהָתַנְיָא: אַחַת אֶבֶן שֶׁנִּסְקָל בָּהּ, וְאַחַת עֵץ שֶׁנִּתְלֶה עָלָיו, וְאֶחָד סַיִיף שֶׁנֶּהֱרָג בּוֹ, וְאֶחָד סוּדָר שֶׁנֶּחְנָק בּוֹ – כּוּלָּן נִקְבָּרִין עִמּוֹ. לָא צְרִיכָא דִּמְתַקְּנִי וּמַיְיתִי אַחֲרִינֵי חִלּוּפַיְיהוּ. amar mar: even hayta kou'. vehatanya: a'hat even cheniskal bah, vea'hat éts chenitle ala, vee'had sayif cheneherag bo, vee'had soudar chene'hnak bo – koulan nikbarin imo. la tserikha dimtakeni oumayti a'hariné 'hiloufayou.
6. נִקְבָּרִין עִמּוֹ. וְהָתַנְיָא: אֵין נִקְבָּרִין עִמּוֹ? אָמַר רַב פָּפָּא: מַאי ״עִמּוֹ״? עִמּוֹ בִּתְפִיסָתוֹ. nikbarin imo. vehatanya: én nikbarin imo? amar rav papa: ma "imo"? imo bitfisato.
7. אָמַר שְׁמוּאֵל: נִקְטְעָה יַד הָעֵדִים – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? דְּבָעֵינָא ״יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשׁוֹנָה,״ וְלֵיכָּא. amar chemouél: niktea yad haédim – patour. ma tama? devaéna "yad haédim tihye bo varichona," veléka.
8. אֶלָּא מֵעַתָּה, עֵדִים גִּידְמִין דְּמֵעִיקָּרָא, הָכִי נָמֵי דִּפְסִילִי? שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא: ״יַד הָעֵדִים״, שֶׁהָיְתָה כְּבָר. ela méata, édim gidmin deméikara, hakhi namé difsili? chané hatam, deamar kera: "yad haédim", chehayta kevar.
9. מֵיתִיבִי: כׇּל מָקוֹם שֶׁיְּעִידוּהוּ שְׁנַיִם וְיֹאמְרוּ, ״מְעִידִין אָנוּ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ בְּבֵית דִּין פְּלוֹנִי, וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵדָיו״ – הֲרֵי זֶה יֵהָרֵג. תַּרְגְּמָא שְׁמוּאֵל בְּ״הֵּן הֵן עֵדָיו״. métivi: kol makom cheyeidouou chenayim veyomrou, "meidin anou beich peloni chenigmar dino bevét din peloni, oufloni oufloni éda" – haré ze yéharég. targema chemouél be"hén hén éda".
10. וּמִי בָּעֵינַן קְרָא כְּדִכְתִיב? וְהָתַנְיָא: ״מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה רוֹצֵחַ הוּא״ – אֵין לִי אֶלָּא בְּמִיתָה הַכְּתוּבָה בּוֹ. מִנַּיִן שֶׁאִם אִי אַתָּה יָכוֹל לַהֲמִיתוֹ בְּמִיתָה הַכְּתוּבָה בּוֹ שֶׁאַתָּה מְמִיתוֹ בְּכׇל מִיתָה שֶׁאַתָּה יָכוֹל לַהֲמִיתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה״ – מִכׇּל מָקוֹם. oumi baénan kera kedikhtiv? vehatanya: "mot youmat hamake rotsé'ha hou" – én li ela bemita haketouva bo. minayin cheim i ata yakhol lahamito bemita haketouva bo cheata memito bekhol mita cheata yakhol lahamito? talmoud lomar: "mot youmat hamake" – mikol makom.
11. שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא: ״מוֹת יוּמַת״. chané hatam, deamar kera: "mot youmat".
12. וְלִיגְמַר מִינֵּיהּ? מִשּׁוּם דְּהָוֵה רוֹצֵחַ וְגוֹאֵל הַדָּם שְׁנֵי כְּתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד, וְכׇל שְׁנֵי כְּתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד אֵין מְלַמְּדִין. veligmar minéh? michoum dehavé rotsé'ha vegoél hadam chené ketouvin habain kee'had, vekhol chené ketouvin habain kee'had én melamedin.
13. רוֹצֵחַ – הָא דַּאֲמַרַן. גּוֹאֵל הַדָּם מַאי הִיא? דְּתַנְיָא: ״גֹּאֵל הַדָּם יָמִית אֶת הָרֹצֵחַ״ – מִצְוָה בְּגוֹאֵל הַדָּם. וּמִנַּיִין שֶׁאִם אֵין לוֹ גּוֹאֵל שֶׁבֵּית דִּין מַעֲמִידִין לוֹ גּוֹאֵל? שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּפִגְעוֹ בּוֹ״ – מִכׇּל מָקוֹם. rotsé'ha – ha daamaran. goél hadam ma hi? detanya: "goél hadam yamit et harotsé'ha" – mitsva begoél hadam. ouminayin cheim én lo goél chebét din maamidin lo goél? cheneemar: "befigo bo" – mikol makom.
14. אֲמַר לֵיהּ מָר קַשִּׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא לְרַב אָשֵׁי: וּמִי לָא בָּעֵינַן קְרָא כְּדִכְתִיב? וְהָתְנַן: הָיָה אֶחָד מֵהֶן גִּידֵּם, אוֹ אִילֵּם, אוֹ חִיגֵּר, אוֹ סוֹמֵא, אוֹ חֵרֵשׁ – אֵינוֹ נַעֲשָׂה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה. amar léh mar kachicha beréh derav 'hisda lerav aché: oumi la baénan kera kedikhtiv? vehatnan: haya e'had méhen gidém, o ilém, o 'higér, o somé, o 'héréch – éno naasa bén sorér oumore.
15. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְתָפְשׂוּ בוֹ״ – וְלֹא גִּידְמִין, ״וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ״ – וְלֹא חִיגְּרִין, ״וְאָמְרוּ״ – וְלֹא אִילְּמִין, ״בְּנֵנוּ זֶה״ – וְלֹא סוֹמִין, ״אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ״ – וְלֹא חֵרְשִׁין. cheneemar: "vetafsou vo" – velo gidmin, "veotsiou oto" – velo 'higerin, "veamrou" – velo ilemin, "benénou ze" – velo somin, "énenou choméa bekolénou" – velo 'hérchin.
16. מַאי טַעְמָא? לָאו מִשּׁוּם דְּבָעֵינַן קְרָא כְּדִכְתִיב? לָא, שָׁאנֵי הָתָם, דְּכוּלֵּיהּ קְרָא יַתִּירָא הוּא. ma tama? la michoum devaénan kera kedikhtiv? la, chané hatam, dekhouléh kera yatira hou.
17. תָּא שְׁמַע: אֵין לָהּ רְחוֹב – אֵין נַעֲשֵׂית עִיר הַנִּדַּחַת, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵין לָהּ רְחוֹב – עוֹשִׂין לָהּ רְחוֹב. ta chema: én lah re'hov – én naasét ir hanida'hat, divré rabi yichmaél. rabi akiva omér: én lah re'hov – osin lah re'hov.
18. עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי, אֶלָּא דְּמָר סָבַר: ״רְחוֹבָהּ״ דְּמֵעִיקָּרָא בָּעִינַן, וּמָר סָבַר: רְחוֹבָהּ דְּהַשְׁתָּא נָמֵי כִּדְמֵעִיקָּרָא דָּמֵי. אֲבָל דְּכוּלֵּי עָלְמָא בָּעֵינַן קְרָא כְּדִכְתִיב. ad kan la peligi, ela demar savar: "re'hovah" deméikara bainan, oumar savar: re'hovah dehachta namé kidméikara damé. aval dekhoulé alma baénan kera kedikhtiv.
19. תַּנָּאֵי הִיא, דִּתְנַן: אֵין לוֹ בֹּהֶן יָד, בֹּהֶן רֶגֶל, אֹזֶן יָמָנִית – אֵין לוֹ טׇהֳרָה עוֹלָמִית. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נוֹתֵן עַל מְקוֹמוֹ וְיוֹצֵא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נוֹתֵן עַל שְׂמֹאלוֹ וְיוֹצֵא. tanaé hi, ditnan: én lo bohen yad, bohen regel, ozen yamanit – én lo tohora olamit. rabi eliezer omér: notén al mekomo veotsé. rabi chimon omér: notén al semolo veotsé.
20. מַתְנִי׳ כׇּל הַנִּסְקָלִין נִתְלִין, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ נִתְלֶה אֶלָּא הַמְגַדֵּף וְהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. matni' kol haniskalin nitlin, divré rabi eliezer. va'hakhamim omrim: éno nitle ela hamgadéf vehaovéd avoda zara.
21. הָאִישׁ תּוֹלִין אוֹתוֹ פָּנָיו כְּלַפֵּי הָעָם, וְהָאִשָּׁה פָּנֶיהָ כְּלַפֵּי הָעֵץ; דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הָאִישׁ נִתְלֶה וְאֵין הָאִשָּׁה נִתְלֵית. אָמַר לָהֶן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וַהֲלֹא שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח תָּלָה נָשִׁים בְּאַשְׁקְלוֹן? אָמְרוּ לוֹ: שְׁמוֹנִים נָשִׁים תָּלָה, וְאֵין דָּנִין שְׁנַיִם בְּיוֹם אֶחָד. haich tolin oto pana kelapé haam, vehaicha paneha kelapé haéts; divré rabi eliezer. va'hakhamim omrim: haich nitle veén haicha nitlét. amar lahen rabi eliezer: vahalo chimon ben chata'h tala nachim beachkelon? amrou lo: chemonim nachim tala, veén danin chenayim beom e'had.
22. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְהוּמָת וְתָלִיתָ״ – יָכוֹל כׇּל הַמּוּמָתִין נִתְלִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי״. מָה מְקַלֵּל זֶה שֶׁבִּסְקִילָה, אַף כֹּל שֶׁבִּסְקִילָה. דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. gema' tanou rabanan: "veoumat vetalita" – yakhol kol hamoumatin nitlin? talmoud lomar: "ki killat elohim talou". ma mekalél ze chebiskila, af kol chebiskila. divré rabi eliezer.
23. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מָה מְקַלֵּל זֶה שֶׁכָּפַר בָּעִיקָּר, אַף כֹּל שֶׁכָּפַר בָּעִיקָּר. va'hakhamim omrim: ma mekalél ze chekafar baikar, af kol chekafar baikar.
24. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? רַבָּנַן דָּרְשִׁי כְּלָלֵי וּפְרָטֵי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דָּרֵישׁ רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי. bema ka mipalgi? rabanan darchi kelalé oufraté, rabi eliezer daréch ribouyé oumiouté.
25. רַבָּנַן דָּרְשִׁי כְּלָלֵי וּפְרָטֵי: ״וְהוּמָת וְתָלִיתָ״ – כְּלָל, ״כִּי קִלְלַת״ – פְּרָט. אִי הֲווֹ מְקָרְבִי לַהֲדָדֵי, אָמְרִינַן: אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט. הָנֵי – אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא – לָא. rabanan darchi kelalé oufraté: "veoumat vetalita" – kelal, "ki killat" – perat. i hao mekarvi lahadadé, amrinan: én bakelal ela ma chebaperat. hané – in, midé a'harina – la.

Daf 46a

1. הַשְׁתָּא דִּמְרַחֲקִי מֵהֲדָדֵי, אַהֲנִי לְרַבּוֹיֵי עֲבוֹדָה זָרָה, דְּדָמֵי לֵיהּ בְּכֹל מִילֵּי. hachta dimra'haki méhadadé, ahani leraboyé avoda zara, dedamé léh bekhol milé.
2. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דָּרֵישׁ רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי, ״וְהוּמָת וְתָלִיתָ״ – רִבּוּי, ״כִּי קִלְלַת״ – מִיעוּט. אִי הֲווֹ מְקָרְבִי לַהֲדָדֵי, לָא הֲווֹ מְרַבִּינַן אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה דְּדָמֵי לֵהּ בְּכֹל מִילֵּי. הַשְׁתָּא דִּמְרַחֲקִי מֵהֲדָדֵי, אַהֲנִי לְרַבּוֹיֵי שְׁאָר הַנִּסְקָלִין. verabi eliezer daréch ribouyé oumiouté, "veoumat vetalita" – ribou, "ki killat" – miout. i hao mekarvi lahadadé, la hao merabinan ela avoda zara dedamé léh bekhol milé. hachta dimra'haki méhadadé, ahani leraboyé chear haniskalin.
3. הָאִישׁ תּוֹלִין וְכוּ׳. מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן? אָמַר קְרָא: ״וְתָלִיתָ אֹתוֹ״ – אוֹתוֹ, וְלֹא אוֹתָהּ. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: ״אוֹתוֹ״ – בְּלֹא כְּסוּתוֹ. haich tolin vekhou'. ma tama derabanan? amar kera: "vetalita oto" – oto, velo otah. verabi eliezer: "oto" – belo kesouto.
4. וְרַבָּנַן, אִין הָכִי נָמֵי. אֶלָּא אָמַר קְרָא: ״וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא״ – אִישׁ, וְלֹא אִשָּׁה. verabanan, in hakhi namé. ela amar kera: "vekhi yihye veich 'hét" – ich, velo icha.
5. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הַאי ״וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ״ מַאי דָּרֵישׁ בֵּיהּ? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הָהוּא לְמַעוֹטֵי בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה. וְהָתַנְיָא: בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה נִסְקָל וְנִתְלֶה, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר! אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לְרַבּוֹת בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה. מַאי טַעְמָא? verabi eliezer, ha "vekhi yihye veich" ma daréch béh? amar réch lakich: haou lemaoté bén sorér oumore. vehatanya: bén sorér oumore niskal venitle, divré rabi eliezer! ela amar rav na'hman bar yits'hak: lerabot bén sorér oumore. ma tama?
6. דְּאָמַר קְרָא: ״וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא״ – אִישׁ, וְלֹא בֵּן. ״חֵטְא״ – מִי שֶׁעַל חֶטְאוֹ נֶהֱרָג, יָצָא בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה שֶׁעַל שׁוּם סוֹפוֹ נֶהֱרָג. הָוֵי מִיעוּט אַחַר מִיעוּט, וְאֵין מִיעוּט אַחַר מִיעוּט אֶלָּא לְרַבּוֹת. deamar kera: "vekhi yihye veich 'hét" – ich, velo bén. "'hét" – mi cheal 'heto neherag, yatsa bén sorér oumore cheal choum sofo neherag. havé miout a'har miout, veén miout a'har miout ela lerabot.
7. אָמַר לָהֶן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וַהֲלֹא שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח תָּלָה נָשִׁים כּוּ׳? אָמַר רַב חִסְדָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּשְׁתֵּי מִיתוֹת, אֲבָל בְּמִיתָה אַחַת – דָּנִין. וְהָא מַעֲשֶׂה דְּשִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח דְּמִיתָה אַחַת הֲוַאי, וְקָא אָמְרוּ לֵיהּ דְּאֵין דָּנִין! amar lahen rabi eliezer: vahalo chimon ben chata'h tala nachim kou'? amar rav 'hisda: lo chanou ela bichté mitot, aval bemita a'hat – danin. veha maase dechimon ben chata'h demita a'hat hava, veka amrou léh deén danin!
8. אֶלָּא, אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּמִיתָה אַחַת כְּעֵין שְׁתֵּי מִיתוֹת. וְהֵיכִי דָּמֵי? כְּגוֹן שְׁתֵּי עֲבֵירוֹת. אֲבָל בְּמִיתָה אַחַת וַעֲבֵירָה אַחַת – דָּנִין. ela, i itemar hakhi itemar: lo chanou ela bemita a'hat keén cheté mitot. vehékhi damé? kegon cheté avérot. aval bemita a'hat vaavéra a'hat – danin.
9. מֵתִיב רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: אֵין דָּנִין שְׁנַיִם בְּיוֹם אֶחָד, וַאֲפִילּוּ בְּנוֹאֵף וְנוֹאֶפֶת. תַּרְגְּמָא רַב חִסְדָּא: בְּבַת כֹּהֵן וּבוֹעֲלָהּ, métiv rav ada bar ahava: én danin chenayim beom e'had, vaafilou benoéf venoefet. targema rav 'hisda: bevat kohén ouvoalah,
10. אוֹ בְּבַת כֹּהֵן וְזוֹמְמֵי זוֹמְמֶיהָ. o bevat kohén vezommé zommeha.
11. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: שָׁמַעְתִּי שֶׁבֵּית דִּין מַכִּין וְעוֹנְשִׁין שֶׁלֹּא מִן הַתּוֹרָה, וְלֹא לַעֲבוֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה, אֶלָּא כְּדֵי לַעֲשׂוֹת סְיָיג לַתּוֹרָה. tanya, rabi eliezer ben yaakov omér: chamati chebét din makin veonchin chelo min hatora, velo laavor al divré tora, ela kedé laasot seyag latora.
12. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁרָכַב עַל סוּס בְּשַׁבָּת בִּימֵי יְוָנִים, וֶהֱבִיאוּהוּ לְבֵית דִּין וּסְקָלוּהוּ, לֹא מִפְּנֵי שֶׁרָאוּי לְכָךְ, אֶלָּא שֶׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכָךְ. שׁוּב מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהֵטִיחַ אֶת אִשְׁתּוֹ תַּחַת הַתְּאֵנָה, וֶהֱבִיאוּהוּ לְבֵית דִּין וְהִלְקוּהוּ, לֹא מִפְּנֵי שֶׁרָאוּי לְכָךְ, אֶלָּא שֶׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה לְכָךְ. oumaase bee'had cherakhav al sous bechabat bimé yevanim, veheviouou levét din ouskalouou, lo mipené cheraou lekhakh, ela chehachaa tserikha lekhakh. chouv maase beadam e'had chehéti'ha et ichto ta'hat hateéna, veheviouou levét din vehilkouou, lo mipené cheraou lekhakh, ela chehachaa tserikha lekhakh.
13. מַתְנִי׳ כֵּיצַד תּוֹלִין אוֹתוֹ? מְשַׁקְּעִין אֶת הַקּוֹרָה בָּאָרֶץ, וְהָעֵץ יוֹצֵא וּמַקִּיף שְׁתֵּי יָדָיו זוֹ עַל גַּב זוֹ, וְתוֹלֶה אוֹתוֹ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הַקּוֹרָה מוּטָּה עַל הַכּוֹתֶל, וְתוֹלֶה אוֹתוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁהַטַּבָּחִין עוֹשִׂין. matni' kétsad tolin oto? mechakein et hakora baarets, vehaéts yotsé oumakif cheté yada zo al gav zo, vetole oto. rabi yosé omér: hakora mouta al hakotel, vetole oto kederekh chehataba'hin osin.
14. וּמַתִּירִין אוֹתוֹ מִיָּד, וְאִם לָן – עוֹבֵר עָלָיו בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי וְגוֹ׳״. כְּלוֹמַר, מִפְּנֵי מָה זֶה תָּלוּי? מִפְּנֵי שֶׁבֵּירַךְ אֶת הַשֵּׁם, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל. oumatirin oto miyad, veim lan – ovér ala belo taase, cheneemar: "lo talin nivlato al haéts ki kavor tikberenou ki killat elohim talou vego'". kelomar, mipené ma ze talou? mipené chebérakh et hachém, venimtsa chém chamayim mit'halél.
15. אָמַר רַבִּי מֵאִיר: בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם מִצְטַעֵר, שְׁכִינָה מָה לָשׁוֹן אוֹמֶרֶת? ״קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי, קַלַּנִי מִזְּרוֹעִי״. אִם כֵּן הַמָּקוֹם מִצְטַעֵר עַל דָּמָן שֶׁל רְשָׁעִים שֶׁנִּשְׁפָּךְ, קַל וְחוֹמֶר עַל דָּמָן שֶׁל צַדִּיקִים. amar rabi méir: bechaa cheadam mitstaér, chekhina ma lachon omeret? "kalani mérochi, kalani mizeroi". im kén hamakom mitstaér al daman chel rechaim chenichpakh, kal ve'homer al daman chel tsadikim.
16. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אָמְרוּ, אֶלָּא כָּל הַמֵּלִין אֶת מֵתוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. הֱלִינוֹ לִכְבוֹדוֹ, לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִים – אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו. velo zo bilvad amrou, ela kal hamélin et méto ovér belo taase. helino likhvodo, lehavi lo aron vetakhrikhim – éno ovér ala.
17. וְלֹא הָיוּ קוֹבְרִין אוֹתוֹ בְּקִבְרוֹת אֲבוֹתָיו, אֶלָּא שְׁתֵּי בָּתֵּי קְבָרוֹת הָיוּ מְתוּקָּנִין לְבֵית דִּין: אַחַת לַנֶּהֱרָגִין וְלַנֶּחְנָקִין, וְאַחַת לַנִּסְקָלִין וְלַנִּשְׂרָפִין. נִתְעַכֵּל הַבָּשָׂר, מְלַקְּטִין אֶת הָעֲצָמוֹת וְקוֹבְרִין אוֹתָן בִּמְקוֹמָן. וְהַקְּרוֹבִים בָּאִים וְשׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹם הַדַּיָּינִין וּבִשְׁלוֹם הָעֵדִים, כְּלוֹמַר שֶׁאֵין בְּלִבֵּנוּ עֲלֵיכֶם שֶׁדִּין אֱמֶת דַּנְתֶּם. velo haou kovrin oto bekivrot avota, ela cheté baté kevarot haou metoukanin levét din: a'hat laneheragin velane'hnakin, vea'hat laniskalin velanisrafin. nitakél habasar, melaketin et haatsamot vekovrin otan bimkoman. vehakerovim baim vechoalim bichlom hadayanin ouvichlom haédim, kelomar cheén belibénou alékhem chedin emet dantem.

Daf 46b

1. וְלֹא הָיוּ מִתְאַבְּלִין, אֲבָל אוֹנְנִין, שֶׁאֵין אֲנִינוּת אֶלָּא בַּלֵּב. velo haou mitabelin, aval onnin, cheén aninout ela balév.
2. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: אִילּוּ נֶאֱמַר ״חֵטְא וְתָלִיתָ״, הָיִיתִי אוֹמֵר תּוֹלִין אוֹתוֹ וְאַחַר כָּךְ מְמִיתִין אוֹתוֹ, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמַּלְכוּת עוֹשָׂה. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהוּמָת וְתָלִיתָ״ – מְמִיתִין אוֹתוֹ וְאַחַר כָּךְ תּוֹלִין אוֹתוֹ. הָא כֵּיצַד? מְשַׁהִין אוֹתוֹ עַד סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה, וְגוֹמְרִין אֶת דִּינוֹ, וּמְמִיתִין אוֹתוֹ, וְאַחַר כָּךְ תּוֹלִין אוֹתוֹ. אֶחָד קוֹשֵׁר וְאֶחָד מַתִּיר, כְּדֵי לְקַיֵּים מִצְוַת תְּלִיָּיה. gema' tanou rabanan: ilou neemar "'hét vetalita", hayiti omér tolin oto vea'har kakh memitin oto, kederekh chehamalkhout osa. talmoud lomar: "veoumat vetalita" – memitin oto vea'har kakh tolin oto. ha kétsad? mechahin oto ad samoukh lichkiat ha'hama, vegomrin et dino, oummitin oto, vea'har kakh tolin oto. e'had kochér vee'had matir, kedé lekayém mitsvat teliya.
3. תָּנוּ רַבָּנַן: ״עֵץ״ – שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין בְּתָלוּשׁ בֵּין בִּמְחוּבָּר. תַּלְמוּד לוֹמַר ״כִּי קָבוֹר״ – מִי שֶׁאֵינוֹ מְחוּסָּר אֶלָּא קְבוּרָה, יָצָא זֶה שֶׁמְחוּסָּר קְצִיצָה וּקְבוּרָה. tanou rabanan: "éts" – choméa ani bén betalouch bén bim'houbar. talmoud lomar "ki kavor" – mi cheéno me'housar ela kevoura, yatsa ze chem'housar ketsitsa oukvoura.
4. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מִי שֶׁאֵינוֹ מְחוּסָּר אֶלָּא קְבוּרָה – יָצָא זֶה שֶׁמְחוּסָּר תְּלִישָׁה וּקְבוּרָה. וְרַבָּנַן: תְּלִישָׁה לָאו כְּלוּם הִיא. rabi yosé omér: mi cheéno me'housar ela kevoura – yatsa ze chem'housar telicha oukvoura. verabanan: telicha la keloum hi.
5. כְּלוֹמַר: מִפְּנֵי מָה זֶה תָּלוּי? מִפְּנֵי שֶׁבֵּירַךְ כּוּ׳. תַּנְיָא, אוֹמֵר רַבִּי מֵאִיר: מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִשְׁנֵי אַחִים תְּאוֹמִים בְּעִיר אַחַת. אֶחָד מִינּוּהוּ מֶלֶךְ, וְאֶחָד יָצָא לְלִיסְטִיּוּת. צִוָּה הַמֶּלֶךְ וּתְלָאוּהוּ. כׇּל הָרוֹאֶה אוֹתוֹ אוֹמֵר: הַמֶּלֶךְ תָּלוּי. צִוָּה הַמֶּלֶךְ וְהוֹרִידוּהוּ. kelomar: mipené ma ze talou? mipené chebérakh kou'. tanya, omér rabi méir: machlou machal, lema hadavar dome? lichné a'him teomim beir a'hat. e'had minouou melekh, vee'had yatsa lelistiyout. tsiva hamelekh outlaouou. kol haroe oto omér: hamelekh talou. tsiva hamelekh veoridouou.
6. אָמַר רַבִּי מֵאִיר כּוּ׳. מַאי מַשְׁמַע? אָמַר אַבָּיֵי: כְּמַאן דְּאָמַר ״קַל לֵית״. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִם כֵּן, ״כָּבֵד עָלַי רֹאשִׁי״ ״כָּבֵד עָלַי זְרוֹעִי״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אֶלָּא אָמַר רָבָא: כְּמַאן דְּאָמַר ״קִיל לִי עָלְמָא״. amar rabi méir kou'. ma machma? amar abayé: keman deamar "kal lét". amar léh rava: im kén, "kavéd ala rochi" "kavéd ala zeroi" mibeé léh! ela amar rava: keman deamar "kil li alma".
7. הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְגוּפֵהּ? אִם כֵּן, נֵימָא קְרָא ״מְקַלֵּל״. מַאי ״קִלְלַת״? וְאֵימָא: כּוּלֵּיהּ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא? אִם כֵּן, נֵימָא קְרָא ״קַלַּת״. מַאי ״קִלְלַת״? שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי. ha mibeé léh legouféh? im kén, néma kera "mekalél". ma "killat"? veéma: kouléh lehakhi hou daata? im kén, néma kera "kalat". ma "killat"? chema minah tarté.
8. וְלֹא זוֹ בִּלְבַד כּוּ׳. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: מִנַּיִן לַמֵּלִין אֶת מֵתוֹ שֶׁעוֹבֵר עָלָיו בְּלֹא תַעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ״. מִכָּאן לַמֵּלִין אֶת מֵתוֹ שֶׁעוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. velo zo bilvad kou'. amar rabi yo'hanan michoum rabi chimon ben yo'ha: minayin lamélin et méto cheovér ala belo taase? talmoud lomar: "ki kavor tikberenou". mikan lamélin et méto cheovér belo taase.
9. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי, רֶמֶז לִקְבוּרָה מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ״. מִכָּאן רֶמֶז לִקְבוּרָה מִן הַתּוֹרָה. ika deamri: amar rabi yo'hanan michoum rabi chimon ben yo'ha, remez likvoura min hatora minayin? talmoud lomar: "ki kavor tikberenou". mikan remez likvoura min hatora.
10. אֲמַר לֵיהּ שַׁבּוּר מַלְכָּא לְרַב חָמָא: קְבוּרָה מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִין? אִישְׁתִּיק וְלָא אֲמַר לֵיהּ וְלָא מִידֵּי. אֲמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: אִימְּסַר עָלְמָא בִּידָא דְּטַפְשָׁאֵי, דְּאִיבְּעִי לֵיהּ לְמֵימַר ״כִּי קָבוֹר״. amar léh chabour malka lerav 'hama: kevoura min hatora minayin? ichtik vela amar léh vela midé. amar rav a'ha bar yaakov: imesar alma bida detafchaé, deibei léh lemémar "ki kavor".
11. דְּלֶיעֱבֵד לֵיהּ אָרוֹן. ״תִּקְבְּרֶנּוּ״! לָא מַשְׁמַע לֵיהּ. deleevéd léh aron. "tikberenou"! la machma léh.
12. וְנֵימָא: מִדְּאִיקְּבוּר צַדִּיקֵי? מִנְהֲגָא בְּעָלְמָא! מִדְּקַבְרֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה? דְּלָא לִישְׁתַּנֵּי מִמִּנְהֲגָא. venéma: mideikevour tsadiké? minhaga bealma! midekavréh hakadoch baroukh hou lemoche? dela lichtané miminhaga.
13. תָּא שְׁמַע: ״וְסָפְדוּ לוֹ כׇל יִשְׂרָאֵל וְקָבְרוּ אֹתוֹ״. דְּלָא לִישְׁתַּנֵּי מִמִּנְהֲגָא. ta chema: "vesafdou lo khol yisraél vekavrou oto". dela lichtané miminhaga.
14. ״לֹא יִסָּפְדוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ לְדֹמֶן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה יִהְיוּ״. דְּלִישְׁתַּנּוֹ מִמִּנְהֲגָא. "lo yisafdou velo yikavérou ledomen al pené haadama yihou". delichtano miminhaga.
15. אִיבַּעְיָא לְהוּ: קְבוּרָה מִשּׁוּם בִּזְיוֹנָא הוּא, אוֹ מִשּׁוּם כַּפָּרָה הוּא? ibaya leou: kevoura michoum bizona hou, o michoum kapara hou?
16. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? דְּאָמַר: לָא בָּעֵינָא דְּלִיקְבְּרוּהּ לְהָהוּא גַּבְרָא. אִי אָמְרַתְּ מִשּׁוּם בִּזְיוֹנָא הוּא – לָא כֹּל כְּמִינֵּיהּ, וְאִי אָמְרַתְּ מִשּׁוּם כַּפָּרָה הוּא – הָא אָמַר: לָא בָּעֵינָא כַּפָּרָה. מַאי? lema nafka minah? deamar: la baéna delikberouh lehaou gavra. i amrate michoum bizona hou – la kol keminéh, vei amrate michoum kapara hou – ha amar: la baéna kapara. ma?
17. תָּא שְׁמַע: מִדְּאִיקְּבוּר צַדִּיקֵי, וְאִי אָמְרַתְּ מִשּׁוּם כַּפָּרָה – צַדִּיקֵי לְכַפָּרָה צְרִיכִי? אִין, דִּכְתִיב: ״אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא״. ta chema: mideikevour tsadiké, vei amrate michoum kapara – tsadiké lekhapara tserikhi? in, dikhtiv: "adam én tsadik baarets acher yaase tov velo ye'heta".
18. תָּא שְׁמַע: ״וְסָפְדוּ לוֹ כׇל יִשְׂרָאֵל וְקָבְרוּ אֹתוֹ״. וְאִי אָמְרַתְּ, כִּי הֵיכִי דְּתֶיהֱוֵי לֵיהּ כַּפָּרָה, הָנָךְ נָמֵי לִיקַּבְרוּ כִּי הֵיכִי דְּתֶיהֱוֵי לְהוּ כַּפָּרָה? הַאי דְּצַדִּיק הוּא – תֶּיהֱוֵי לֵיהּ כַּפָּרָה, הָנָךְ – לָא לֶיהֱוֵי לְהוּ כַּפָּרָה. ta chema: "vesafdou lo khol yisraél vekavrou oto". vei amrate, ki hékhi detehevé léh kapara, hanakh namé likavrou ki hékhi detehevé leou kapara? ha detsadik hou – tehevé léh kapara, hanakh – la lehevé leou kapara.
19. תָּא שְׁמַע: ״לֹא יִסָּפְדוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ״, דְּלָא תֶּיהֱוֵי לְהוּ כַּפָּרָה. ta chema: "lo yisafdou velo yikavérou", dela tehevé leou kapara.
20. אִיבַּעְיָא לְהוּ: הֶסְפֵּידָא, יְקָרָא דְּחָיֵי הָוֵי אוֹ יְקָרָא דְּשָׁכְבֵי הָוֵי? לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? דְּאָמַר: לָא תִּסְפְּדוּהּ לְהָהוּא גַּבְרָא. אִי נָמֵי, לְאַפּוֹקֵי מִיּוֹרְשִׁין. ibaya leou: hespéda, yekara de'hayé havé o yekara dechakhvé havé? lema nafka minah? deamar: la tispedouh lehaou gavra. i namé, leapoké miyorchin.
21. תָּא שְׁמַע: ״וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ״. וְאִי אָמְרַתְּ מִשּׁוּם יְקָרָא דְּחַיֵּי הוּא, מִשּׁוּם יְקָרָא דְּאַבְרָהָם מְשַׁהוּ לַהּ לְשָׂרָה? שָׂרָה גּוּפַהּ נִיחָא לָהּ, כִּי הֵיכִי דְּמִיַּיקַּר בַּהּ אַבְרָהָם. ta chema: "vayavo avraham lispod lesara velivkotah". vei amrate michoum yekara de'hayé hou, michoum yekara deavraham mechaou lah lesara? sara goufah ni'ha lah, ki hékhi demiyakar bah avraham.
22. תָּא שְׁמַע: ״וְסָפְדוּ לוֹ כׇל יִשְׂרָאֵל וְקָבְרוּ אֹתוֹ״. וְאִי אָמְרַתְּ מִשּׁוּם יְקָרָא דְּחַיֵּי הוּא, הָנָךְ בְּנֵי יְקָרָא נִינְהוּ? נִיחָא לְהוּ לְצַדִּיקַיָּא דְּמִיַּיקְּרִי בְּהוּ אִינָשֵׁי. ta chema: "vesafdou lo khol yisraél vekavrou oto". vei amrate michoum yekara de'hayé hou, hanakh bené yekara ninou? ni'ha leou letsadikaya demiyakeri beou inaché.
23. תָּא שְׁמַע: ״לֹא יִסָּפְדוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ״. לָא נִיחָא לְצַדִּיקַיָּא דְּמִיַּיקְּרִי בַּרְשִׁיעִיָּיא. ta chema: "lo yisafdou velo yikavérou". la ni'ha letsadikaya demiyakeri barchiiya.
24. תָּא שְׁמַע: ״בְּשָׁלוֹם תָּמוּת וּבְמִשְׂרְפוֹת אֲבוֹתֶיךָ הַמְּלָכִים הָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ כֵּן יִשְׂרְפוּ לָךְ וְהוֹי אָדוֹן יִסְפְּדוּ לָךְ״. וְאִי אָמְרַתְּ מִשּׁוּם יְקָרָא דְּחָיֵי הוּא, מַאי נָפְקָא לֵיהּ מִינֵּיהּ? הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: לִיַּיקְּרוּ בָּיךְ יִשְׂרָאֵל כִּי הֵיכִי דְּמִתְיַיקְּרִי בַּאֲבָהָתָךְ. ta chema: "bechalom tamout ouvmisrefot avotekha hamelakhim harichonim acher haou lefanekha kén yisrefou lakh veo adon yispedou lakh". vei amrate michoum yekara de'hayé hou, ma nafka léh minéh? hakhi kaamar léh: liyakerou bakh yisraél ki hékhi demityakeri baavahatakh.

Daf 47a

1. תָּא שְׁמַע: ״נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס״ – זֶה חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, שֶׁגֵּירַר עַצְמוֹת אָבִיו עַל מִטָּה שֶׁל חֲבָלִים. וְאִי מִשּׁוּם יְקָרָא דְחַיֵּי הוּא, מַאי טַעְמָא? ta chema: "nivze beéna nimas" – ze 'hizkiyaou melekh yeouda, chegérar atsmot avi al mita chel 'havalim. vei michoum yekara de'hayé hou, ma tama?
2. כִּי הֵיכִי דְּתִיהְוֵי לֵיהּ כַּפָּרָה לַאֲבוּהּ, וּמִשּׁוּם כַּפָּרָה דַּאֲבוּהּ מְשַׁהוּ לֵיהּ לִיקָרָא דְיִשְׂרָאֵל? יִשְׂרָאֵל גּוּפַיְיהוּ נִיחָא לְהוּ דְּמַחֲלִי יְקָרַיְיהוּ לְגַבֵּיהּ. ki hékhi detihvé léh kapara laavouh, oumichoum kapara daavouh mechaou léh likara deyisraél? yisraél goufayou ni'ha leou dema'hali yekarayou legabéh.
3. תָּא שְׁמַע, אָמַר לָהֶן: אַל תִּסְפְּדוּנִי בָּעֲיָירוֹת. וְאִי אָמְרַתְּ יְקָרָא דְחַיֵּי, מַאי נָפְקָא לֵיהּ מִינַּהּ? קָסָבַר: לִיתְיַיקְּרוּ בֵּיהּ יִשְׂרָאֵל טְפֵי. ta chema, amar lahen: al tispedouni baayarot. vei amrate yekara de'hayé, ma nafka léh minah? kasavar: lityakerou béh yisraél tefé.
4. תָּא שְׁמַע: הֱלִינוֹ לִכְבוֹדוֹ, לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין – אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו. מַאי לָאו לִכְבוֹדוֹ שֶׁל מֵת? לֹא, לִכְבוֹדוֹ שֶׁל חַי. ta chema: helino likhvodo, lehavi lo aron vetakhrikhin – éno ovér ala. ma la likhvodo chel mét? lo, likhvodo chel 'ha.
5. וּמִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ שֶׁל חַי מֵבִית לֵיהּ לְמֵת? אִין, כִּי אָמַר רַחֲמָנָא: ״לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ״, דּוּמְיָא דְּתָלוּי דְּאִית בֵּיהּ בִּזָּיוֹן. אֲבָל הָכָא, כֵּיוָן דְּלֵית בֵּיהּ בִּזָּיוֹן – לָא. oumichoum kevodo chel 'ha mévit léh lemét? in, ki amar ra'hamana: "lo talin nivlato al haéts", doumya detalou deit béh bizaon. aval hakha, kévan delét béh bizaon – la.
6. תָּא שְׁמַע: הֱלִינוֹ לִכְבוֹדוֹ, לְשַׁמֵּעַ עָלָיו עֲיָירוֹת, לְהָבִיא לוֹ מְקוֹנְנוֹת, לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין – אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו, שֶׁכׇּל הָעוֹשֶׂה אֵינוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ שֶׁל מֵת. הָכִי קָאָמַר: כׇּל הָעוֹשֶׂה לִכְבוֹדוֹ שֶׁל חַי, אֵין בּוֹ בִּזָּיוֹן לַמֵּת. ta chema: helino likhvodo, lechaméa ala ayarot, lehavi lo mekonnot, lehavi lo aron vetakhrikhin – éno ovér ala, chekol haose éno ela likhvodo chel mét. hakhi kaamar: kol haose likhvodo chel 'ha, én bo bizaon lamét.
7. תָּא שְׁמַע, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: סִימָן יָפֶה לַמֵּת שֶׁנִּפְרָעִין מִמֶּנּוּ לְאַחַר מִיתָה. מֵת שֶׁלֹּא נִסְפַּד וְלֹא נִקְבַּר, אוֹ שֶׁחַיָּה גּוֹרַרְתּוֹ, אוֹ שֶׁהָיוּ גְּשָׁמִים מְזַלְּפִין עַל מִטָּתוֹ – זֶהוּ סִימָן יָפֶה לַמֵּת. שְׁמַע מִינַּהּ: יְקָרָא דְשָׁכְבֵי הוּא. שְׁמַע מִינַּהּ. ta chema, rabi natan omér: siman yafe lamét chenifrain mimenou lea'har mita. mét chelo nispad velo nikbar, o che'haya gorarto, o chehaou gechamim mezalefin al mitato – zeou siman yafe lamét. chema minah: yekara dechakhvé hou. chema minah.
8. לֹא הָיוּ קוֹבְרִין כּוּ׳. וְכׇל כָּךְ לָמָּה? לְפִי שֶׁאֵין קוֹבְרִין רָשָׁע אֵצֶל צַדִּיק, דְּאָמַר רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא: מִנַּיִן שֶׁאֵין קוֹבְרִין רָשָׁע אֵצֶל צַדִּיק? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי הֵם קֹבְרִים אִישׁ וְהִנֵּה רָאוּ אֶת הַגְּדוּד וַיַּשְׁלִיכוּ אֶת הָאִישׁ בְּקֶבֶר אֱלִישָׁע וַיִּגַּע הָאִישׁ בְּעַצְמוֹת אֱלִישָׁע וַיְחִי וַיָּקׇם עַל רַגְלָיו״. lo haou kovrin kou'. vekhol kakh lama? lefi cheén kovrin racha étsel tsadik, deamar rabi a'ha bar 'hanina: minayin cheén kovrin racha étsel tsadik? cheneemar: "vayhi hém kovrim ich vehiné raou et hagedoud vayachlikhou et haich bekever elicha vayiga haich beatsmot elicha vay'hi vayakom al ragla".
9. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא: וְדִילְמָא לְאִיקְּיוֹמֵי ״וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי״? אֲמַר לֵיהּ: אִי הָכִי, הַיְינוּ דְּתַנְיָא: עַל רַגְלָיו עָמַד, וּלְבֵיתוֹ לֹא הָלַךְ. amar léh rav papa: vedilma leikeomé "vihi na pi chenayim berou'hakha éla"? amar léh: i hakhi, haynou detanya: al ragla amad, oulvéto lo halakh.
10. אֶלָּא ״וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם״, הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ דְּאַחֲיֵיא? אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁרִיפֵּא צָרַעַת נַעֲמָן, שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּמֵת, דִּכְתִיב ״אַל נָא תְהִי כַּמֵּת״. ela "vihi na pi chenayim", hékhi machka'hate lah dea'hayé? amar léh rabi yo'hanan: cheripé tsaraat naaman, chehi chekoula kemét, dikhtiv "al na tehi kamét".
11. וּכְשֵׁם שֶׁאֵין קוֹבְרִין רָשָׁע אֵצֶל צַדִּיק, כָּךְ אֵין קוֹבְרִין רָשָׁע חָמוּר אֵצֶל רָשָׁע קַל. וְלִיתְקוֹן אַרְבַּע קְבָרוֹת! שְׁנֵי קְבָרוֹת גְּמָרָא גְּמִירִי לַהּ. oukhchém cheén kovrin racha étsel tsadik, kakh én kovrin racha 'hamour étsel racha kal. velitkon arba kevarot! chené kevarot gemara gemiri lah.
12. אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָכַל חֵלֶב וְהִפְרִישׁ קׇרְבָּן, וְהִשְׁתַּמֵּד וְחָזַר בּוֹ – הוֹאִיל וְנִדְחָה, יִדָּחֶה. amar oula amar rabi yo'hanan: akhal 'hélev vehifrich korban, vehichtaméd ve'hazar bo – hoil venid'ha, yida'he.
13. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָכַל חֵלֶב וְהִפְרִישׁ קׇרְבָּן, וְנִשְׁתַּטָּה, וְחָזַר וְנִשְׁתַּפָּה – הוֹאִיל וְנִדְחָה, יִדָּחֶה. itemar namé, amar rabi yirmeya amar rabi avaou amar rabi yo'hanan: akhal 'hélev vehifrich korban, venichtata, ve'hazar venichtapa – hoil venid'ha, yida'he.
14. וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן קַמַּיְיתָא – מִשּׁוּם דְּאִיהוּ דְּחָה נַפְשֵׁיהּ בְּיָדַיִם, אֲבָל הַאי דְּמִמֵּילָא קָא דָחֵי – אֵימָא כְּיָשֵׁן דָּמֵי. outsrikha, dei achmeinan kamayta – michoum deiou de'ha nafchéh beyadayim, aval ha demiméla ka da'hé – éma keyachén damé.
15. וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָכָא, מִשּׁוּם דְּאֵין בְּיָדוֹ לַחְזוֹר, אֲבָל הָתָם דִּבְיָדוֹ לַחְזוֹר, אֵימָא לָא. צְרִיכָא. vei achmeinan hakha, michoum deén beyado la'hzor, aval hatam divyado la'hzor, éma la. tserikha.
16. אָמַר רַב יוֹסֵף: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא, הָיוּ בָּהּ קֳדָשִׁים, קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ יָמוּתוּ, קׇדְשֵׁי בֶּדֶק הַבַּיִת יִפָּדוּ. וְהָוֵינַן בַּהּ: אַמַּאי יָמוּתוּ? כֵּיוָן דְּאִיקְּטוּל הָוְיָא לְהוּ כַּפָּרָה, וְלִיסְּקוּ לְגָבוֹהַּ! לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן: הוֹאִיל וְנִדְחוּ, יִדָּחוּ? amar rav yoséf: af anan namé tenéna, haou bah kodachim, kodché mizbé'ha yamoutou, kodché bedek habayit yipadou. vehavénan bah: ama yamoutou? kévan deiketoul havya leou kapara, velisekou legavoha! la michoum deamrinan: hoil venid'hou, yida'hou?
17. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִי סָבְרַתְּ מֵת מִתּוֹךְ רִשְׁעוֹ הָוְיָא לֵיהּ כַּפָּרָה? מֵת מִתּוֹךְ רִשְׁעוֹ לָא הָוְיָא לֵיהּ כַּפָּרָה, דְּתָנֵי רַב שְׁמַעְיָה: יָכוֹל אֲפִילּוּ פֵּירְשׁוּ אֲבוֹתָיו מִדַּרְכֵי צִיבּוּר יִטַּמֵּא? תַּלְמוּד לוֹמַר ״בְּעַמָּיו״ – בְּעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה עַמָּיו. amar léh abayé: mi savrate mét mitokh richo havya léh kapara? mét mitokh richo la havya léh kapara, detané rav chemaya: yakhol afilou pérchou avota midarkhé tsibour yitamé? talmoud lomar "beama" – beose maasé ama.
18. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: מִי קָא מְדַמֵּית נֶהֱרָג מִתּוֹךְ רִשְׁעוֹ לְמֵת מִתּוֹךְ רִשְׁעוֹ? מֵת מִתּוֹךְ רִשְׁעוֹ, כֵּיוָן דְּכִי אוֹרְחֵיהּ קָמָיֵית – לָא הָוְיָא לֵיהּ כַּפָּרָה. נֶהֱרָג מִתּוֹךְ רִשְׁעוֹ, כֵּיוָן דְּלָאו כִּי אוֹרְחֵיהּ מָיֵית – הָוְיָא לֵיהּ כַּפָּרָה. amar léh rava: mi ka medamét neherag mitokh richo lemét mitokh richo? mét mitokh richo, kévan dekhi or'héh kamayét – la havya léh kapara. neherag mitokh richo, kévan dela ki or'héh mayét – havya léh kapara.
19. תִּדַּע, דִּכְתִיב: מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קׇדְשֶׁךָ [וְגוֹ׳] נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ״. מַאי ״עֲבָדֶיךָ״ וּמַאי ״חֲסִידֶיךָ״? לָאו ״חֲסִידֶיךָ״ – חֲסִידֶיךָ מַמָּשׁ, ״עֲבָדֶיךָ״ – הָנָךְ דִּמְחַיְּיבִי דִּינָא דְּמֵעִיקָּרָא, וְכֵיוָן דְּאִיקְּטוּל קָרֵי לְהוּ ״עֲבָדֶיךָ״. tida, dikhtiv: mizmor leasaf elohim baou goyim bena'halatekha timeou et hékhal kodchekha [vego'] natnou et nivlat avadekha maakhal leof hachamayim besar 'hasidekha le'hayto arets". ma "avadekha" ouma "'hasidekha"? la "'hasidekha" – 'hasidekha mamach, "avadekha" – hanakh dim'hayevi dina deméikara, vekhévan deiketoul karé leou "avadekha".
20. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִי קָא מְדַמֵּית amar léh abayé: mi ka medamét

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Sanhedrin
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)