Talmud Pesachim, Chapitre 3 (ג) · Daf 22a à 32b

Daf 22a

1. אוֹתוֹ אַתָּה מַשְׁלִיךְ לַכֶּלֶב, וְאִי אַתָּה מַשְׁלִיךְ לַכֶּלֶב כׇּל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה. וְרַבִּי מֵאִיר? אוֹתוֹ אַתָּה מַשְׁלִיךְ לַכֶּלֶב, וְאִי אַתָּה מַשְׁלִיךְ לַכֶּלֶב חוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה. oto ata machlikh lakelev, vei ata machlikh lakelev kol isourin chebatora. verabi méir? oto ata machlikh lakelev, vei ata machlikh lakelev 'houlin chenich'hatou baazara.
2. וְאִידַּךְ? חוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה לָאו דְּאוֹרָיְיתָא הִיא. veidakh? 'houlin chenich'hatou baazara la deorayta hi.
3. מֵתִיב רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא: וַהֲרֵי גִּיד הַנָּשֶׁה, דְּרַחֲמָנָא אָמַר: ״עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה״, וּתְנַן: שׁוֹלֵחַ אָדָם יָרֵךְ לְגוֹי, וְגִיד הַנָּשֶׁה בְּתוֹכוֹ, מִפְּנֵי שֶׁמְּקוֹמוֹ נִיכָּר! métiv rabi yits'hak napa'ha: vaharé gid hanache, dera'hamana amar: "al kén lo yokhlou vené yisraél et gid hanache", outnan: cholé'ha adam yarékh lego, vegid hanache betokho, mipené chemekomo nikar!
4. קָסָבַר רַבִּי אֲבָהוּ: כְּשֶׁהוּתְּרָה נְבֵילָה — הִיא וְחֶלְבָּהּ וְגִידָהּ הוּתְּרָה. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר ״יֵשׁ בְּגִידִין בְּנוֹתֵן טַעַם״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר ״אֵין בְּגִידִין בְּנוֹתֵן טַעַם״, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? kasavar rabi avaou: kecheoutera nevéla — hi ve'helbah vegidah houtera. hani'ha leman deamar "yéch begidin benotén taam". ela leman deamar "én begidin benotén taam", ma ika lemémar?
5. מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר ״אֵין בְּגִידִין בְּנוֹתֵן טַעַם״ רַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּתַנְיָא: הָאוֹכֵל מִגִּיד הַנָּשֶׁה שֶׁל בְּהֵמָה טְמֵאָה, רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּיב שְׁתַּיִם, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. man chamate léh deamar "én begidin benotén taam" rabi chimon, detanya: haokhél migid hanache chel behéma teméa, rabi yeouda me'hayév chetayim, verabi chimon potér.
6. רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי נָמֵי דְּאָסַר בַּהֲנָאָה, דְּתַנְיָא: גִּיד הַנָּשֶׁה מוּתָּר בַּהֲנָאָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר. rabi chimon hakhi namé deasar bahanaa, detanya: gid hanache moutar bahanaa, divré rabi yeouda, verabi chimon osér.
7. וַהֲרֵי דָּם, דְּרַחֲמָנָא אָמַר: ״כׇּל נֶפֶשׁ מִכֶּם לֹא תֹאכַל דָּם״, וּתְנַן: אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִתְעָרְבִין בָּאַמָּה, וְיוֹצְאִין לְנַחַל קִדְרוֹן, וְנִמְכָּרִין לַגַּנָּנִין לְזַבֵּל, וּמוֹעֲלִין בּוֹ! vaharé dam, dera'hamana amar: "kol nefech mikem lo tokhal dam", outnan: élou vaélou mitarvin baama, veotsin lena'hal kidron, venimkarin lagananin lezabél, oumoalin bo!
8. שָׁאנֵי דָּם דְּאִיתַּקַּשׁ לְמַיִם, דִּכְתִיב ״לֹא תֹּאכְלֶנּוּ עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם״ — מָה מַיִם מוּתָּרִין, אַף דָּם מוּתָּר. chané dam deitakach lemayim, dikhtiv "lo tokhlenou al haarets tichpekhenou kamayim" — ma mayim moutarin, af dam moutar.
9. וְאֵימָא, כַּמַּיִם הַמִּתְנַסְּכִים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ! אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ ״כַּמַּיִם״ — רוֹב מַיִם. מִידֵּי ״רוֹב מַיִם״ כְּתִיב?! אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: כַּמַּיִם הַנִּשְׁפָּכִין, וְלֹא כַּמַּיִם הַנִּיסָּכִין. veéma, kamayim hamitnasekhim al gabé hamizbé'ha! amar rabi avaou "kamayim" — rov mayim. midé "rov mayim" ketiv?! ela amar rav aché: kamayim hanichpakhin, velo kamayim hanisakhin.
10. וְאֵימָא: כַּמַּיִם הַנִּשְׁפָּכִין לִפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה! הָתָם נָמֵי נִיסּוּךְ אִיקְּרִי, דִּכְתִיב ״יִשְׁתּוּ יֵין נְסִיכָם״. veéma: kamayim hanichpakhin lifné avoda zara! hatam namé nisoukh ikeri, dikhtiv "yichtou yén nesikham".

Daf 22b

1. וּלְחִזְקִיָּה, לְמַאי הִלְכְתָא אִיתַּקַּשׁ דָּם לְמַיִם? לְכִדְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִנַּיִן לְדַם קָדָשִׁים שֶׁאֵינוֹ מַכְשִׁיר — שֶׁנֶּאֱמַר ״לֹא תֹּאכְלֶנּוּ עַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ כַּמָּיִם״, דָּם שֶׁנִּשְׁפָּךְ כַּמַּיִם — מַכְשִׁיר, שֶׁאֵינוֹ נִשְׁפָּךְ כַּמַּיִם — אֵינוֹ מַכְשִׁיר. oul'hizkiya, lema hilkheta itakach dam lemayim? lekhidrabi 'hiya bar aba, deamar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: minayin ledam kadachim cheéno makhchir — cheneemar "lo tokhlenou al haarets tichpekhenou kamayim", dam chenichpakh kamayim — makhchir, cheéno nichpakh kamayim — éno makhchir.
2. וַהֲרֵי אֵבֶר מִן הַחַי, דִּכְתִיב ״לֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר״, וְתַנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁלֹּא יוֹשִׁיט אָדָם כּוֹס יַיִן לְנָזִיר וְאֵבֶר מִן הַחַי לִבְנֵי נֹחַ — תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל״, הָא לִכְלָבִים — שְׁרֵי! vaharé éver min ha'ha, dikhtiv "lo tokhal hanefech im habasar", vetanya, rabi natan omér: minayin chelo yochit adam kos yayin lenazir veéver min ha'ha livné no'ha — talmoud lomar "velifné ivér lo titén mikhchol", ha likhlavim — cheré!
3. שָׁאנֵי אֵבֶר מִן הַחַי דְּאִיתַּקַּשׁ לְדָם, דִּכְתִיב: ״רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ״. chané éver min ha'ha deitakach ledam, dikhtiv: "rak 'hazak levilti akhol hadam ki hadam hou hanafech".
4. וּלְחִזְקִיָּה, לְמַאי הִלְכְתָא אִיתַּקַּשׁ אֵבֶר מִן הַחַי לְדָם? אָמַר לָךְ, דָּם הוּא דְּאִיתַּקַּשׁ לְאֵבֶר מִן הַחַי: מָה אֵבֶר מִן הַחַי אָסוּר — אַף דָּם מִן הַחַי אָסוּר. וְאִי זֶה — זֶה דַּם הַקָּזָה, שֶׁהַנֶּפֶשׁ יוֹצְאָה בּוֹ. oul'hizkiya, lema hilkheta itakach éver min ha'ha ledam? amar lakh, dam hou deitakach leéver min ha'ha: ma éver min ha'ha asour — af dam min ha'ha asour. vei ze — ze dam hakaza, chehanefech yotsa bo.
5. וַהֲרֵי שׁוֹר הַנִּסְקָל, דְּרַחֲמָנָא אָמַר: ״לֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ״, וְתַנְיָא: מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר ״סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר״ אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא נְבֵלָה, וּנְבֵלָה אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה?! וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֹא יֵאָכֵל״? מַגִּיד לְךָ הַכָּתוּב שֶׁאִם שְׁחָטוֹ לְאַחַר שֶׁנִּגְמַר (אֶת) דִּינוֹ — אָסוּר. vaharé chor haniskal, dera'hamana amar: "lo yéakhél et besaro", vetanya: mimachma cheneemar "sakol yisakél hachor" éni yodéa chehi nevéla, ounvéla asoura baakhila?! ouma talmoud lomar "lo yéakhél"? magid lekha hakatouv cheim che'hato lea'har chenigmar (et) dino — asour.
6. אֵין לִי אֶלָּא בַּאֲכִילָה, בַּהֲנָאָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי״. מַאי מַשְׁמַע? שִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר: כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ״יָצָא פְּלוֹנִי נָקִי מִנְּכָסָיו״, וְאֵין לוֹ בָּהֶם הֲנָאָה שֶׁל כְּלוּם. én li ela baakhila, bahanaa minayin? talmoud lomar "ouvaal hachor naki". ma machma? chimon ben zoma omér: keadam cheomér la'havéro "yatsa peloni naki minekhasa", veén lo bahem hanaa chel keloum.
7. טַעְמָא דִּכְתַב ״וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי״, דְּאִי מִ״לֹּא יֵאָכֵל״, אִיסּוּר אֲכִילָה — מַשְׁמַע, אִיסּוּר הֲנָאָה — לָא מַשְׁמַע! tama dikhtav "ouvaal hachor naki", dei mi"lo yéakhél", isour akhila — machma, isour hanaa — la machma!
8. לְעוֹלָם ״לֹא יֵאָכֵל״ אִיסּוּר אֲכִילָה וְאִיסּוּר הֲנָאָה מַשְׁמַע, ״וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי״ לַהֲנָאַת עוֹרוֹ הוּא דַּאֲתָא. וְאִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: ״לֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ״ כְּתִיב: בְּשָׂרוֹ — אִין, עוֹרוֹ — לָא, קָא מַשְׁמַע לַן. leolam "lo yéakhél" isour akhila veisour hanaa machma, "ouvaal hachor naki" lahanaat oro hou daata. veitsterikh, salka datakh aména: "lo yéakhél et besaro" ketiv: besaro — in, oro — la, ka machma lan.
9. וּלְהָנָךְ תַּנָּאֵי דְּמַפְּקִי לֵיהּ לְהַאי קְרָא לִדְרָשָׁה אַחֲרִינָא, לַחֲצִי כּוֹפֶר וְלִדְמֵי וְולָדוֹת, הֲנָאַת עוֹרוֹ מְנָא לְהוּ? נָפְקָא לְהוּ מֵ״אֶת בְּשָׂרוֹ״ — אֶת הַטָּפֵל לִבְשָׂרוֹ. oulhanakh tanaé demapeki léh leha kera lidracha a'harina, la'hatsi kofer velidmé veladot, hanaat oro mena leou? nafka leou mé"et besaro" — et hatafél livsaro.
10. וְאִידַּךְ? ״אֶת״ לָא דָּרֵישׁ. veidakh? "et" la daréch.
11. כִּדְתַנְיָא: שִׁמְעוֹן הָעַמְסוֹנִי, וְאָמְרִי לַהּ נְחֶמְיָה הָעַמְסוֹנִי, הָיָה דּוֹרֵשׁ כׇּל ׳אֶתִּים׳ שֶׁבַּתּוֹרָה, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְ״אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא״ פֵּירַשׁ. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: רַבִּי, כׇּל ׳אֶתִּים׳ שֶׁדָּרַשְׁתָּ מָה תְּהֵא עֲלֵיהֶן? אָמַר לָהֶם: כְּשֵׁם שֶׁקִּבַּלְתִּי שָׂכָר עַל הַדְּרִישָׁה, כָּךְ אֲנִי מְקַבֵּל שָׂכָר עַל הַפְּרִישָׁה. עַד שֶׁבָּא רַבִּי עֲקִיבָא וְדָרַשׁ: ״אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא״ — לְרַבּוֹת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. kidtanya: chimon haamsoni, veamri lah ne'hemya haamsoni, haya doréch kol 'etim' chebatora, kévan chehigia le"et h' elohekha tira" pérach. amrou lo talmida: rabi, kol 'etim' chedarachta ma tehé aléhen? amar lahem: kechém chekibalti sakhar al hadericha, kakh ani mekabél sakhar al hapericha. ad cheba rabi akiva vedarach: "et h' elohekha tira" — lerabot talmidé 'hakhamim.
12. וַהֲרֵי עׇרְלָה, דְּרַחֲמָנָא אָמַר: ״עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל״, וְתַנְיָא: ״עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל״, אֵין לִי אֶלָּא אִיסּוּר אֲכִילָה. מִנַּיִן שֶׁלֹּא יֵהָנֶה מִמֶּנּוּ, שֶׁלֹּא יִצְבַּע בּוֹ, וְלֹא יַדְלִיק בּוֹ אֶת הַנֵּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וַעֲרַלְתֶּם עׇרְלָתוֹ ... עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל״ — לְרַבּוֹת אֶת כּוּלָּם. vaharé orla, dera'hamana amar: "arélim lo yéakhél", vetanya: "arélim lo yéakhél", én li ela isour akhila. minayin chelo yéhane mimenou, chelo yitsba bo, velo yadlik bo et hanér? talmoud lomar: "vaaraltem orlato ... arélim lo yéakhél" — lerabot et koulam.
13. טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״וַעֲרַלְתֶּם עׇרְלָתוֹ ... עֲרֵלִים״, הָא לָאו הָכִי, הֲוָה אָמֵינָא: אִיסּוּר אֲכִילָה — מַשְׁמַע, אִיסּוּר הֲנָאָה — לָא מַשְׁמַע! tama dikhtav ra'hamana "vaaraltem orlato ... arélim", ha la hakhi, hava aména: isour akhila — machma, isour hanaa — la machma!
14. לְעוֹלָם ״לֹא יֵאָכֵל״ מַשְׁמַע בֵּין אִיסּוּר אֲכִילָה בֵּין אִיסּוּר הֲנָאָה, וְשָׁאנֵי הָתָם דִּכְתִיב ״לָכֶם״. וְאִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּכְתַב ״לָכֶם״ — שֶׁלָּכֶם יְהֵא, קָמַשְׁמַע לַן. leolam "lo yéakhél" machma bén isour akhila bén isour hanaa, vechané hatam dikhtiv "lakhem". veitsterikh, salka datakh aména: hoil oukhtav "lakhem" — chelakhem yehé, kamachma lan.
15. וְאֶלָּא הַשְׁתָּא דִּכְתִיבִי הָנָךְ קְרָאֵי, ״לָכֶם״ לְמָה לִי? לְכִדְתַנְיָא: ״לָכֶם״, לְרַבּוֹת אֶת הַנָּטוּעַ veela hachta dikhtivi hanakh keraé, "lakhem" lema li? lekhidtanya: "lakhem", lerabot et hanatoua

Daf 23a

1. לְרַבִּים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לְהוֹצִיא אֶת הַנָּטוּעַ לְרַבִּים. lerabim. rabi yeouda omér: leotsi et hanatoua lerabim.
2. מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא — דִּכְתִיב ״וּנְטַעְתֶּם״, לְיָחִיד מַשְׁמַע, לְרַבִּים לָא מַשְׁמַע. כְּתַב רַחֲמָנָא ״לָכֶם״ — לְהָבִיא אֶת הַנָּטוּעַ לְרַבִּים. וְרַבִּי יְהוּדָה: ״וּנְטַעְתֶּם״ מַשְׁמַע בֵּין לְרַבִּים בֵּין לְיָחִיד, וְ״לָכֶם״ בֵּין יָחִיד בֵּין רַבִּים מַשְׁמַע. הָוֵי רִבּוּי אַחַר רִבּוּי — וְאֵין רִבּוּי אַחַר רִבּוּי אֶלָּא לְמַעֵט. ma tama detana kama — dikhtiv "ountatem", leya'hid machma, lerabim la machma. ketav ra'hamana "lakhem" — lehavi et hanatoua lerabim. verabi yeouda: "ountatem" machma bén lerabim bén leya'hid, ve"lakhem" bén ya'hid bén rabim machma. havé ribou a'har ribou — veén ribou a'har ribou ela lemaét.
3. וַהֲרֵי תְּרוּמָה, דְּרַחֲמָנָא אָמַר: ״וְכׇל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ״, וּתְנַן: מְעָרְבִין לְנָזִיר בְּיַיִן, וּלְיִשְׂרָאֵל בִּתְרוּמָה! vaharé terouma, dera'hamana amar: "vekhol zar lo yokhal kodech", outnan: mearvin lenazir beyayin, oulyisraél bitrouma!
4. אָמַר רַב פָּפָּא: שָׁאנֵי הָתָם דְּאָמַר קְרָא ״תְּרוּמַתְכֶם״ — שֶׁלָּכֶם תְּהֵא. וְאִידַּךְ? ״תְּרוּמַתְכֶם״ — דְּכׇל יִשְׂרָאֵל קָאָמַר. amar rav papa: chané hatam deamar kera "teroumatkhem" — chelakhem tehé. veidakh? "teroumatkhem" — dekhol yisraél kaamar.
5. וַהֲרֵי נָזִיר, דְּרַחֲמָנָא אָמַר: ״מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג לֹא יֹאכֵל״, וּתְנַן: מְעָרְבִין לַנָּזִיר בְּיַיִן. אָמַר מָר זוּטְרָא: שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא ״נִזְרוֹ״ — שֶׁלּוֹ יְהֵא. vaharé nazir, dera'hamana amar: "mé'hartsanim vead zag lo yokhél", outnan: mearvin lanazir beyayin. amar mar zoutra: chané hatam, deamar kera "nizro" — chelo yehé.
6. רַב אָשֵׁי אָמַר: ״קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ״, גִּידּוּלוֹ קָדוֹשׁ, וְאֵין דָּבָר אַחֵר קָדוֹשׁ. מִידֵּי ״וְאֵין דָּבָר אַחֵר״ כְּתִיב?! אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא כִּדְמָר זוּטְרָא. rav aché amar: "kadoch yihye gadél pera sear rocho", gidoulo kadoch, veén davar a'hér kadoch. midé "veén davar a'hér" ketiv?! ela me'havarta kidmar zoutra.
7. וַהֲרֵי חָדָשׁ, דְּרַחֲמָנָא אָמַר: ״לֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה״, וּתְנַן: קוֹצֵר לְשַׁחַת, וּמַאֲכִיל לַבְּהֵמָה! vaharé 'hadach, dera'hamana amar: "le'hem vekali vekharmel lo tokhlou ad etsem hayom haze", outnan: kotsér lecha'hat, oumaakhil labehéma!
8. אָמַר רַב שְׁמַעְיָה: שָׁאנֵי הָתָם דְּאָמַר קְרָא: ״קְצִירְכֶם״ — קְצִירְכֶם שֶׁלָּכֶם יְהֵא. וְאִידַּךְ? ״קְצִירְכֶם״ — דְּכׇל יִשְׂרָאֵל מַשְׁמַע. amar rav chemaya: chané hatam deamar kera: "ketsirkhem" — ketsirkhem chelakhem yehé. veidakh? "ketsirkhem" — dekhol yisraél machma.
9. וַהֲרֵי שְׁרָצִים, דְּרַחֲמָנָא אָמַר: ״שֶׁקֶץ הוּא לֹא יֵאָכֵל״, וּתְנַן: צַיָּידֵי חַיָּה וְעוֹפוֹת וְדָגִים שֶׁנִּזְדַּמְּנוּ לָהֶם מִינִין טְמֵאִין — מוּתָּרִין לְמוֹכְרָן לְגוֹיִם. שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא: ״לָכֶם״ — שֶׁלָּכֶם יְהֵא. vaharé cheratsim, dera'hamana amar: "chekets hou lo yéakhél", outnan: tsayadé 'haya veofot vedagim chenizdamenou lahem minin teméin — moutarin lemokhran legoyim. chané hatam, deamar kera: "lakhem" — chelakhem yehé.
10. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ לְכַתְּחִלָּה נָמֵי! שָׁאנֵי הָכָא, דְּאָמַר קְרָא: ״יִהְיוּ״ — בַּהֲוָיָיתָן יְהוּ. i hakhi, afilou lekhate'hila namé! chané hakha, deamar kera: "yihou" — bahavayatan yeou.
11. וּלְחִזְקִיָּה, לְמָה לִי לְמִיכְתַּב ״לֹא יֵאָכֵל״, וּמַיְיתֵי ״לָכֶם״ לְמִישְׁרְיֵיהּ? לָא לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״לֹא יֵאָכֵל״, וְלָא בָּעֵי ״לָכֶם״! אָמַר לָךְ חִזְקִיָּה, טַעְמָא דִּידִי נָמֵי מֵהָכָא. oul'hizkiya, lema li lemikhtav "lo yéakhél", oumayté "lakhem" lemichreyéh? la likhtov ra'hamana "lo yéakhél", vela baé "lakhem"! amar lakh 'hizkiya, tama didi namé méhakha.
12. וַהֲרֵי חָמֵץ, דְּרַחֲמָנָא אָמַר: ״לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ״, וְתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: תְּמַהּ עַל עַצְמְךָ הֵיאַךְ חָמֵץ אָסוּר בַּהֲנָאָה כׇּל שִׁבְעָה? שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר קְרָא: ״וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאוֹר״ — שֶׁלְּךָ יְהֵא. vaharé 'haméts, dera'hamana amar: "lo yéakhél 'haméts", vetanya, rabi yosé hagelili omér: temah al atsmekha héakh 'haméts asour bahanaa kol chiva? chané hatam, deamar kera: "velo yérae lekha seor" — chelekha yehé.
13. וְרַבָּנַן? שֶׁלְּךָ אִי אַתָּה רוֹאֶה, אֲבָל אַתָּה רוֹאֶה שֶׁל אֲחֵרִים וְשֶׁל גָּבוֹהַּ. וְאִידַּךְ? תְּרֵי ״לְךָ״ כְּתִיבִי. verabanan? chelekha i ata roe, aval ata roe chel a'hérim vechel gavoha. veidakh? teré "lekha" ketivi.
14. וְאִידַּךְ? חַד — בְּגוֹי שֶׁכִּיבַּשְׁתּוֹ, וְחַד — בְּגוֹי שֶׁלֹּא כִּיבַּשְׁתּוֹ. וְאִידַּךְ? תְּלָתָא ״לְךָ״ כְּתִיבִי. וְאִידַּךְ? חַד — בִּשְׂאוֹר, וְחַד — בְּחָמֵץ. וּצְרִיכִי. veidakh? 'had — bego chekibachto, ve'had — bego chelo kibachto. veidakh? telata "lekha" ketivi. veidakh? 'had — bisor, ve'had — be'haméts. outsrikhi.
15. לֵימָא כְּתַנָּאֵי. ״יֵעָשֶׂה לְכׇל מְלָאכָה״, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְכׇל מְלָאכָה״, שֶׁיָּכוֹל לִמְלֶאכֶת גָּבוֹהַּ יְהֵא מוּתָּר, לִמְלֶאכֶת הֶדְיוֹט יְהֵא אָסוּר, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְכׇל מְלָאכָה״ — דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. léma ketanaé. "yéase lekhol melakha", ma talmoud lomar: "lekhol melakha", cheyakhol limlekhet gavoha yehé moutar, limlekhet hedot yehé asour, talmoud lomar: "lekhol melakha" — divré rabi yosé hagelili.
16. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: שֶׁיָּכוֹל לִמְלֶאכֶת הֶדְיוֹט יְהֵא טָהוֹר, לִמְלֶאכֶת גָּבוֹהַּ יְהֵא טָמֵא, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְכׇל מְלָאכָה״. rabi akiva omér: cheyakhol limlekhet hedot yehé taor, limlekhet gavoha yehé tamé, talmoud lomar: "lekhol melakha".
17. וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, לְטוּמְאָה וּלְטׇהֳרָה לָא אִיצְטְרִיךְ קְרָא. כִּי אִיצְטְרִיךְ קְרָא — לְאִיסּוּר וּלְהֶיתֵּר. וְרַבִּי עֲקִיבָא, אִיסּוּר וְהֶיתֵּר לָא צְרִיךְ קְרָא, כִּי אִיצְטְרִיךְ קְרָא — לְטוּמְאָה וּלְטׇהֳרָה. verabi yosé hagelili, letouma oultohora la itsterikh kera. ki itsterikh kera — leisour oulhetér. verabi akiva, isour vehetér la tserikh kera, ki itsterikh kera — letouma oultohora.

Daf 23b

1. מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי סָבַר: ״לֹא תֹאכְלוּ״ מַשְׁמַע בֵּין אִיסּוּר אֲכִילָה בֵּין אִיסּוּר הֲנָאָה, וְכִי אֲתָא קְרָא לְמִישְׁרְיַיהּ לִנְבֵילָה — בַּהֲנָאָה הוּא דַּאֲתָא. וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: אִיסּוּר אֲכִילָה — מַשְׁמַע, אִיסּוּר הֲנָאָה לָא מַשְׁמַע. וְכִי אֲתָא קְרָא — לְטוּמְאָה וְטׇהֳרָה. ma la beha kamipalgi, derabi yosé hagelili savar: "lo tokhlou" machma bén isour akhila bén isour hanaa, vekhi ata kera lemichreyah linvéla — bahanaa hou daata. verabi akiva savar: isour akhila — machma, isour hanaa la machma. vekhi ata kera — letouma vetohora.
2. לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא ״לֹא תֹאכְלוּ״ מַשְׁמַע בֵּין אִיסּוּר אֲכִילָה בֵּין אִיסּוּר הֲנָאָה. וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי סָבַר: כְּשֶׁהוּתְּרָה נְבֵילָה — הִיא הוּתְּרָה, חֶלְבָּהּ וְגִידָהּ — לֹא הוּתְּרוּ. וְכִי אִיצְטְרִיךְ קְרָא — לְהֶיתֵּר הֲנָאָה הוּא דַּאֲתָא. וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: כְּשֶׁהוּתְּרָה נְבֵילָה — חֶלְבָּהּ וְגִידָהּ נָמֵי הוּתְּרוּ. וְכִי אִיצְטְרִיךְ קְרָא — לְטוּמְאָה וְטׇהֳרָה. la, dekhoulé alma "lo tokhlou" machma bén isour akhila bén isour hanaa. vehakha beha kamipalgi, rabi yosé hagelili savar: kecheoutera nevéla — hi houtera, 'helbah vegidah — lo houterou. vekhi itsterikh kera — lehetér hanaa hou daata. verabi akiva savar: kecheoutera nevéla — 'helbah vegidah namé houterou. vekhi itsterikh kera — letouma vetohora.
3. וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, אַשְׁכְּחַן חֵלֶב דְּשַׁרְיֵיהּ רַחֲמָנָא בַּהֲנָאָה, אֶלָּא גִּיד נֵימָא דְּאָסוּר! אִיבָּעֵית אֵימָא: הָכִי נָמֵי דְּאָסוּר. אִיבָּעֵית אֵימָא, מַיְיתֵי לַהּ בְּקַל וָחוֹמֶר: וּמָה חֵלֶב שֶׁעָנוּשׁ כָּרֵת — מוּתָּר בַּהֲנָאָה, גִּיד שֶׁאֵינוֹ עָנוּשׁ כָּרֵת — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן. verabi yosé hagelili, achke'han 'hélev decharyéh ra'hamana bahanaa, ela gid néma deasour! ibaét éma: hakhi namé deasour. ibaét éma, mayté lah bekal va'homer: ouma 'hélev cheanouch karét — moutar bahanaa, gid cheéno anouch karét — lo kol chekén.
4. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָסַר? אִיכָּא לְמִיפְרַךְ, מָה לְחֵלֶב שֶׁכֵּן הוּתַּר מִכְּלָלוֹ אֵצֶל חַיָּה, תֹּאמַר בְּגִיד שֶׁלֹּא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ אֵצֶל חַיָּה. verabi chimon deasar? ika lemifrakh, ma le'hélev chekén houtar mikelalo étsel 'haya, tomar begid chelo houtar mikelalo étsel 'haya.
5. וְאִידַּךְ? בִּבְהֵמָה קָאָמְרִינַן — בִּבְהֵמָה מִיהַת לָא אִישְׁתְּרִי. veidakh? bivhéma kaamrinan — bivhéma mihat la ichteri.
6. מִכְּדֵי אוֹתְבִינְהוּ כׇּל הָנֵי קְרָאֵי וְשַׁנִּינְהוּ. חִזְקִיָּה וְרַבִּי אֲבָהוּ בְּמַאי פְּלִיגִי! בְּחָמֵץ בַּפֶּסַח וְאַלִּיבָּא דְרַבָּנַן, בְּשׁוֹר הַנִּסְקָל וְאַלִּיבָּא דְּדִבְרֵי הַכֹּל. חִזְקִיָּה נָפֵיק לֵיהּ מִ״לֹּא יֵאָכֵל״, וְרַבִּי אֲבָהוּ נָפֵיק לֵיהּ מִנְּבֵילָה. mikedé otvinou kol hané keraé vechaninou. 'hizkiya verabi avaou bema peligi! be'haméts bapesa'h vealiba derabanan, bechor haniskal vealiba dedivré hakol. 'hizkiya nafék léh mi"lo yéakhél", verabi avaou nafék léh minevéla.
7. מִכְּדִי בֵּין לְמָר וּבֵין לְמָר אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה, מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ חוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָּעֲזָרָה. חִזְקִיָּה סָבַר: ״לֹא יֵאָכֵל״ — לְמַעוֹטֵי הָנֵי, ״אֹתוֹ״ — לְמַעוֹטֵי חוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה. mikedi bén lemar ouvén lemar asourin bahanaa, ma bénayou? ika bénayou 'houlin chenich'hatou baazara. 'hizkiya savar: "lo yéakhél" — lemaoté hané, "oto" — lemaoté 'houlin chenich'hatou baazara.
8. רַבִּי אֲבָהוּ סָבַר: ״אֹתוֹ״ — לְמַעוֹטֵי הָנֵי, חוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה לָאו דְּאוֹרָיְיתָא נִינְהוּ. rabi avaou savar: "oto" — lemaoté hané, 'houlin chenich'hatou baazara la deorayta ninou.
9. יָתֵיב הָהוּא מֵרַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, וְיָתֵיב וְקָאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מִנַּיִן לְכׇל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה דְּכִי הֵיכִי דַּאֲסוּרִין בַּאֲכִילָה הָכִי נָמֵי אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה? וּמַאי נִיהוּ — חָמֵץ בַּפֶּסַח וְשׁוֹר הַנִּסְקָל. מִנַּיִן?! תִּיפּוֹק לֵיהּ מִ״לֹּא יֵאָכֵל״! ״לֹא יֵאָכֵל״, אִיסּוּר אֲכִילָה — מַשְׁמַע לֵיהּ, אִיסּוּר הֲנָאָה — לָא מַשְׁמַע לֵיהּ. yatév haou mérabanan kaméh derabi chemouél bar na'hmani, veyatév vekaamar micheméh derabi yeochoua ben lévi: minayin lekhol isourin chebatora dekhi hékhi daasourin baakhila hakhi namé asourin bahanaa? ouma niou — 'haméts bapesa'h vechor haniskal. minayin?! tipok léh mi"lo yéakhél"! "lo yéakhél", isour akhila — machma léh, isour hanaa — la machma léh.
10. תִּיפּוֹק לֵיהּ מִנְּבֵילָה?! סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: דְּבָרִים כִּכְתָבָן. tipok léh minevéla?! savar lah kerabi yeouda, deamar: devarim kikhtavan.
11. אִי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, תִּיפּוֹק לֵיהּ מֵהֵיכָא דְּנָפְקָא לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה, מִ״לַּכֶּלֶב תַּשְׁלִיכוּן אֹתוֹ״! i savar lah kerabi yeouda, tipok léh méhékha denafka léh lerabi yeouda, mi"lakelev tachlikhoun oto"!
12. קָסָבַר: חוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בָּעֲזָרָה דְּאוֹרָיְיתָא. מִנַּיִן, דִּכְתִיב: ״כׇּל חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ וְגוֹ׳״. kasavar: 'houlin chenich'hatou baazara deorayta. minayin, dikhtiv: "kol 'hatat acher youva midamah vego'".
13. שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף״, וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף״? אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְגוּפוֹ, דִּכְתִיב ״וְהִנֵּה שֹׂרָף״, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְכׇל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה. cheén talmoud lomar "baéch tisaréf", ouma talmoud lomar "baéch tisaréf"? im éno inyan legoufo, dikhtiv "vehiné soraf", tenéou inyan lekhol isourin chebatora.

Daf 24a

1. וְאִם אֵינוֹ עִנְיָן לַאֲכִילָה, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְאִיסּוּר הֲנָאָה. veim éno inyan laakhila, tenéou inyan leisour hanaa.
2. אִי, מָה כָּאן בִּשְׂרֵיפָה — אַף כׇּל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה בִּשְׂרֵיפָה! אָמַר קְרָא ״בַּקֹּדֶשׁ ... בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף״, בַּקֹּדֶשׁ — בִּשְׂרֵיפָה, וְאֵין כׇּל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה בִּשְׂרֵיפָה. i, ma kan bisréfa — af kol isourin chebatora bisréfa! amar kera "bakodech ... baéch tisaréf", bakodech — bisréfa, veén kol isourin chebatora bisréfa.
3. וְהַאי ״בַּקֹּדֶשׁ ... בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף״ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא?! הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי שִׁמְעוֹן! דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ״בַּקֹּדֶשׁ ... בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף״ — לִימֵּד עַל חַטָּאת שֶׁשּׂוֹרְפִין אוֹתָהּ בַּקֹּדֶשׁ. וְאֵין לִי אֶלָּא זוֹ בִּלְבַד, פְּסוּלֵי קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים וְאֵמוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״(וְכׇל) בַּקֹּדֶשׁ ... בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף״. veha "bakodech ... baéch tisaréf" lehakhi hou daata?! ha mibeé léh lekhidrabi chimon! detanya, rabi chimon omér: "bakodech ... baéch tisaréf" — liméd al 'hatat chesorfin otah bakodech. veén li ela zo bilvad, pesoulé kodché kadachim veémouré kadachim kalim minayin? talmoud lomar: "(vekhol) bakodech ... baéch tisaréf".
4. אֲמַר לֵיהּ, רַבִּי יוֹנָתָן רַבָּךְ מֵהַאי קְרָא קָאָמַר לַהּ: ״וְאִם יִוָּתֵר מִבְּשַׂר הַמִּלֻּאִים וּמִן הַלֶּחֶם עַד הַבֹּקֶר וְגוֹ׳״, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֹא יֵאָכֵל״, וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֹא יֵאָכֵל״ — אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְגוּפֵיהּ, דְּהָא כְּתִיב ״וְשָׂרַפְתָּ אֶת הַנּוֹתָר בָּאֵשׁ״, תְּנֵהוּ עִנְיָן לִשְׁאָר אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה. וְאִם אֵינוֹ עִנְיָן לַאֲכִילָה, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְאִיסּוּר הֲנָאָה. amar léh, rabi yonatan rabakh méha kera kaamar lah: "veim yivatér mibesar hamilouim oumin hale'hem ad haboker vego'", cheén talmoud lomar "lo yéakhél", ouma talmoud lomar "lo yéakhél" — im éno inyan legouféh, deha ketiv "vesarafta et hanotar baéch", tenéou inyan lichar isourin chebatora. veim éno inyan laakhila, tenéou inyan leisour hanaa.
5. אִי, מָה כָּאן בִּשְׂרֵיפָה, אַף כׇּל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה בִּשְׂרֵיפָה! אָמַר קְרָא ״וְשָׂרַפְתָּ אֶת הַנּוֹתָר״ — נוֹתָר בִּשְׂרֵיפָה, וְאֵין כׇּל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה בִּשְׂרֵיפָה. i, ma kan bisréfa, af kol isourin chebatora bisréfa! amar kera "vesarafta et hanotar" — notar bisréfa, veén kol isourin chebatora bisréfa.
6. וְהַאי ״לֹא יֵאָכֵל״ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא? הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי אֶלְעָזָר. דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: ״לֹא יֵאָכֵל כִּי קֹדֶשׁ הוּא״ — כׇּל שֶׁבַּקֹּדֶשׁ פָּסוּל, בָּא הַכָּתוּב לִיתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתוֹ. veha "lo yéakhél" lehakhi hou daata? ha mibeé léh lekhidrabi elazar. deamar rabi elazar: "lo yéakhél ki kodech hou" — kol chebakodech pasoul, ba hakatouv litén lo taase al akhilato.
7. אָמַר אַבָּיֵי: לְעוֹלָם מִקְרָא קַמָּא, וְאֵיפוֹךְ: דְּלִיכְתּוֹב ״בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף״, וְלָא בָּעֵי ״לֹא תֵאָכֵל״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֹא תֵאָכֵל״ — אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְגוּפוֹ, דְּנָפְקָא לֵיהּ מִדְּרַבִּי אֶלְעָזָר, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְכׇל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה. וְאִם אֵינוֹ עִנְיָן לַאֲכִילָה, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְאִיסּוּר הֲנָאָה. amar abayé: leolam mikra kama, veéfokh: delikhtov "baéch tisaréf", vela baé "lo téakhél", ma talmoud lomar "lo téakhél" — im éno inyan legoufo, denafka léh miderabi elazar, tenéou inyan lekhol isourin chebatora. veim éno inyan laakhila, tenéou inyan leisour hanaa.
8. אִי מָה כָּאן בִּשְׂרֵיפָה, אַף כׇּל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה בִּשְׂרֵיפָה. אָמַר קְרָא ״הַנּוֹתָר״ — הַנּוֹתָר בִּשְׂרֵיפָה, וְאֵין כׇּל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה בִּשְׂרֵיפָה. i ma kan bisréfa, af kol isourin chebatora bisréfa. amar kera "hanotar" — hanotar bisréfa, veén kol isourin chebatora bisréfa.
9. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: וְאֵימָא לְיַחוֹדֵי לֵיהּ לָאו לְגוּפֵיהּ הוּא דַּאֲתָא, דְּאִי מִדְּרַבִּי אֶלְעָזָר — אֵין לוֹקִין עַל לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת. amar léh rav papa leabayé: veéma leya'hodé léh la legouféh hou daata, dei miderabi elazar — én lokin al la chebikhlalot.
10. אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא, מֵהָכָא: ״וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכׇל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף״, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֹא יֵאָכֵל״, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֹא יֵאָכֵל״? ela amar rav papa, méhakha: "vehabasar acher yiga bekhol tamé lo yéakhél baéch yisaréf", cheén talmoud lomar "lo yéakhél", ma talmoud lomar "lo yéakhél"?
11. אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְגוּפוֹ, דְּהָא נָפְקָא לֵיהּ מִקַּל וָחוֹמֶר מִמַּעֲשֵׂר הַקַּל: וּמָה מַעֲשֵׂר הַקַּל, אָמְרָה תּוֹרָה ״לֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא״ — בְּשַׂר קֹדֶשׁ חָמוּר לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! im éno inyan legoufo, deha nafka léh mikal va'homer mimaasér hakal: ouma maasér hakal, amra tora "lo viarti mimenou betamé" — besar kodech 'hamour lo kol chekén?!
12. וְכִי תֵּימָא ״אֵין מַזְהִירִין מִן הַדִּין״. הֶקֵּישָׁא הוּא, דִּכְתִיב: ״לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְגוֹ׳״ — vekhi téma "én mazhirin min hadin". hekécha hou, dikhtiv: "lo toukhal leekhol bicharekha masar degankha tirochkha veyitsharekha ouvkhorot bekarkha vego'" —
13. מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֹא יֵאָכֵל״? אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְגוּפוֹ, תְּנֵהוּ עִנְיָן לְכׇל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה. וְאִם אֵינוֹ עִנְיָן לַאֲכִילָה, תְּנֵהוּ עִנְיָן לַהֲנָאָה. ma talmoud lomar "lo yéakhél"? im éno inyan legoufo, tenéou inyan lekhol isourin chebatora. veim éno inyan laakhila, tenéou inyan lahanaa.
14. אִי, מָה כָּאן בִּשְׂרֵיפָה — אַף כׇּל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה בִּשְׂרֵיפָה! אָמַר קְרָא ״הַנּוֹתָר״ — הַנּוֹתָר בִּשְׂרֵיפָה, וְאֵין כׇּל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה בִּשְׂרֵיפָה. i, ma kan bisréfa — af kol isourin chebatora bisréfa! amar kera "hanotar" — hanotar bisréfa, veén kol isourin chebatora bisréfa.
15. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: וְאֵימָא, לַעֲבוֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין. לָאו מִי אָמַר אַבָּיֵי: אָכַל פּוּטִיתָא — לוֹקֶה אַרְבַּע. amar léh ravina lerav aché: veéma, laavor ala bichné lavin. la mi amar abayé: akhal poutita — loke arba.
16. נְמָלָה — לוֹקֶה חָמֵשׁ. nemala — loke 'haméch.

Daf 24b

1. צִירְעָה — לוֹקֶה שֵׁשׁ! אֲמַר לֵיהּ: כֹּל הֵיכָא דְּאִיכָּא לְמִדְרַשׁ — דָּרְשִׁינַן, וְלָא מוֹקְמִינַן בְּלָאוֵי יַתִּירֵי. tsira — loke chéch! amar léh: kol hékha deika lemidrach — darchinan, vela mokminan belavé yatiré.
2. ״וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכׇל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל״ דְּרֵישֵׁיהּ לְמָה לִי? לְרַבּוֹת עֵצִים וּלְבוֹנָה. ״וְהַבָּשָׂר כׇּל טָהוֹר יֹאכַל בָּשָׂר״ דְּסֵיפֵיהּ לְמָה לִי? לְרַבּוֹת אֵימוּרִין. "vehabasar acher yiga bekhol tamé lo yéakhél" deréchéh lema li? lerabot étsim oulvona. "vehabasar kol taor yokhal basar" deséféh lema li? lerabot émourin.
3. אֵימוּרִין מֵהָתָם נָפְקָא, דְּתַנְיָא: ״וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל בָּשָׂר מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַה׳״ — לְרַבּוֹת אֶת הָאֵימוּרִין! émourin méhatam nafka, detanya: "vehanefech acher tokhal basar mizeva'h hachelamim acher la'" — lerabot et haémourin!
4. הָתָם טוּמְאַת הַגּוּף — בְּכָרֵת, הָכָא טוּמְאַת בָּשָׂר — בְּלָאו. hatam toumat hagouf — bekharét, hakha toumat basar — bela.
5. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה אֵין לוֹקִין עֲלֵיהֶן אֶלָּא דֶּרֶךְ אֲכִילָתָן. לְמַעוֹטֵי מַאי? אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: לְמַעוֹטֵי שֶׁאִם אָכַל חֵלֶב חַי, שֶׁפָּטוּר. amar rabi avaou amar rabi yo'hanan: kol isourin chebatora én lokin aléhen ela derekh akhilatan. lemaoté ma? amar rav chimi bar aché: lemaoté cheim akhal 'hélev 'ha, chepatour.
6. אִיכָּא דְאָמְרִי, אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה אֵין לוֹקִין עֲלֵיהֶן אֶלָּא דֶּרֶךְ הֲנָאָתָן. לְמַעוֹטֵי מַאי? אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: לְמַעוֹטֵי שֶׁאִם הִנִּיחַ חֵלֶב שֶׁל שׁוֹר הַנִּסְקָל עַל גַּבֵּי מַכָּתוֹ, שֶׁהוּא פָּטוּר. וְכׇל שֶׁכֵּן אוֹכֵל חֵלֶב חַי, שֶׁהוּא פָּטוּר. ika deamri, amar rabi avaou amar rabi yo'hanan: kol isourin chebatora én lokin aléhen ela derekh hanaatan. lemaoté ma? amar rav chimi bar aché: lemaoté cheim hini'ha 'hélev chel chor haniskal al gabé makato, cheou patour. vekhol chekén okhél 'hélev 'ha, cheou patour.
7. אִתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַב אַחָא בַּר עַוְיָה אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הִנִּיחַ חֵלֶב שֶׁל שׁוֹר הַנִּסְקָל עַל גַּבֵּי מַכָּתוֹ — פָּטוּר, לְפִי שֶׁכׇּל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה אֵין לוֹקִין עֲלֵיהֶם אֶלָּא דֶּרֶךְ הֲנָאָתָן. itemar namé, amar rav a'ha bar avya amar rav asi amar rabi yo'hanan: hini'ha 'hélev chel chor haniskal al gabé makato — patour, lefi chekol isourin chebatora én lokin aléhem ela derekh hanaatan.
8. אָמַר רַבִּי זֵירָא, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: אֵין סוֹפְגִין אֶת הָאַרְבָּעִים מִשּׁוּם עׇרְלָה, אֶלָּא עַל הַיּוֹצֵא מִן הַזֵּיתִים וּמִן הָעֲנָבִים בִּלְבַד. וְאִילּוּ מִתּוּתִים תְּאֵנִים וְרִמּוֹנִים — לָא. מַאי טַעְמָא — לָאו מִשּׁוּם דְּלָא קָאָכֵיל לְהוּ דֶּרֶךְ הֲנָאָתָן?! amar rabi zéra, af anan namé tenéna: én sofgin et haarbaim michoum orla, ela al hayotsé min hazétim oumin haanavim bilvad. veilou mitoutim teénim verimonim — la. ma tama — la michoum dela kaakhél leou derekh hanaatan?!
9. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: בִּשְׁלָמָא אִי אַשְׁמְעִינַן פְּרִי גּוּפָא דְּלָא קָאָכֵיל לֵיהּ דֶּרֶךְ הֲנָאָתוֹ — שַׁפִּיר, אֶלָּא הָכָא, מִשּׁוּם דְּזֵיעָה בְּעָלְמָא הוּא. amar léh abayé: bichlama i achmeinan peri goufa dela kaakhél léh derekh hanaato — chapir, ela hakha, michoum dezéa bealma hou.
10. אָמַר אַבָּיֵי: הַכֹּל מוֹדִים בְּכִלְאֵי הַכֶּרֶם שֶׁלּוֹקִין עֲלֵיהֶן אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הֲנָאָתָן, מַאי טַעְמָא — מִשּׁוּם דְּלָא כְּתִיב בְּהוּ אֲכִילָה. amar abayé: hakol modim bekhilé hakerem chelokin aléhen afilou chelo kederekh hanaatan, ma tama — michoum dela ketiv beou akhila.
11. מֵיתִיבִי, אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: מִנַּיִן לְבָשָׂר בְּחָלָב שֶׁהוּא אָסוּר? נֶאֱמַר כָּאן ״כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי״. מָה לְהַלָּן אָסוּר, אַף כָּאן אָסוּר. métivi, isi ben yeouda omér: minayin levasar be'halav cheou asour? neemar kan "ki am kadoch ata", veneemar lehalan "veanché kodech tihoun li". ma lehalan asour, af kan asour.
12. וְאֵין לִי אֶלָּא בַּאֲכִילָה, בַּהֲנָאָה מִנַּיִן? אָמַרְתָּ, קַל וָחוֹמֶר: וּמָה עׇרְלָה שֶׁלֹּא נֶעֶבְדָה בָּהּ עֲבֵירָה, אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה. בָּשָׂר בְּחָלָב שֶׁנֶּעֶבְדָה בּוֹ עֲבֵירָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא אָסוּר בַּהֲנָאָה? veén li ela baakhila, bahanaa minayin? amarta, kal va'homer: ouma orla chelo neevda bah avéra, asoura bahanaa. basar be'halav cheneevda bo avéra, éno din cheyehé asour bahanaa?

Daf 25a

1. מָה לְעׇרְלָה שֶׁכֵּן לֹא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר — תֹּאמַר בְּבָשָׂר בְּחָלָב שֶׁהָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר! חָמֵץ בַּפֶּסַח יוֹכִיחַ — שֶׁהָיָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר, וְאָסוּר בַּהֲנָאָה. ma leorla chekén lo hayta lah cheat hakocher — tomar bevasar be'halav chehayta lo cheat hakocher! 'haméts bapesa'h yokhi'ha — chehaya lo cheat hakocher, veasour bahanaa.
2. מָה לְחָמֵץ בַּפֶּסַח — שֶׁכֵּן עָנוּשׁ כָּרֵת, תֹּאמַר בְּבָשָׂר בְּחָלָב שֶׁאֵינוֹ עָנוּשׁ כָּרֵת! כִּלְאֵי הַכֶּרֶם יוֹכִיחוּ, שֶׁאֵין עָנוּשׁ כָּרֵת — וְאָסוּר בַּהֲנָאָה. ma le'haméts bapesa'h — chekén anouch karét, tomar bevasar be'halav cheéno anouch karét! kilé hakerem yokhi'hou, cheén anouch karét — veasour bahanaa.
3. וְאִם אִיתָא, נִיפְרוֹךְ: מָה לְכִלְאֵי הַכֶּרֶם — שֶׁכֵּן לוֹקִין עֲלֵיהֶן אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הֲנָאָתָן. veim ita, nifrokh: ma lekhilé hakerem — chekén lokin aléhen afilou chelo kederekh hanaatan.
4. וְאַבָּיֵי, ״תֹּאמַר״ בְּמַאי?! תֹּאמַר בְּבָשָׂר בְּחָלָב שֶׁאֵין לוֹקִין עָלָיו אֶלָּא דֶּרֶךְ הֲנָאָתוֹ — אַטּוּ בְּבָשָׂר בְּחָלָב אֲכִילָה כְּתִיבָה בֵּיהּ?! veabayé, "tomar" bema?! tomar bevasar be'halav cheén lokin ala ela derekh hanaato — atou bevasar be'halav akhila ketiva béh?!
5. וְאִידַּךְ דְּקָא מוֹתֵיב לַהּ! סָבַר, לְהָכִי קָא גָּמַר מִנְּבֵילָה. מָה נְבֵילָה דֶּרֶךְ הֲנָאָתָהּ — אַף בָּשָׂר בְּחָלָב דֶּרֶךְ הֲנָאָתוֹ. veidakh deka motév lah! savar, lehakhi ka gamar minevéla. ma nevéla derekh hanaatah — af basar be'halav derekh hanaato.
6. וְאַבָּיֵי: לְהָכִי לֹא כָּתַב אֲכִילָה בְּגוּפוֹ, לוֹמַר שֶׁלּוֹקִין עָלָיו אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הֲנָאָתוֹ. veabayé: lehakhi lo katav akhila begoufo, lomar chelokin ala afilou chelo kederekh hanaato.
7. וְלִיפְרוֹךְ: מָה לְכִלְאֵי הַכֶּרֶם שֶׁכֵּן לֹא הָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר! אָמַר רַבִּי אַדָּא בַּר אַהֲבָה: זֹאת אוֹמֶרֶת כִּלְאֵי הַכֶּרֶם עִיקָּרָן נֶאֱסָרִין, הוֹאִיל וְהָיְתָה לָהֶן שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר קוֹדֶם הַשְׁרָשָׁה. velifrokh: ma lekhilé hakerem chekén lo hayta lo cheat hakocher! amar rabi ada bar ahava: zot omeret kilé hakerem ikaran neesarin, hoil vehayta lahen cheat hakocher kodem hachracha.
8. מֵתִיב רַב שְׁמַעְיָה: הַמַּעֲבִיר עָצִיץ נָקוּב בַּכֶּרֶם, אִם הוֹסִיף מָאתַיִם — אָסוּר. הוֹסִיף אִין, לֹא הוֹסִיף לָא! métiv rav chemaya: hamaavir atsits nakouv bakerem, im hosif matayim — asour. hosif in, lo hosif la!
9. אָמַר רָבָא, תְּרֵי קְרָאֵי כְּתִיבִי: כְּתִיב ״הַזָּרַע״ וּכְתִיב ״הַמְּלֵאָה״, הָא כֵּיצַד? זָרוּעַ מֵעִיקָּרוֹ — בְּהַשְׁרָשָׁה. זָרוּעַ וּבָא, הוֹסִיף — אִין, לֹא הוֹסִיף — לָא. amar rava, teré keraé ketivi: ketiv "hazara" oukhtiv "hameléa", ha kétsad? zaroua méikaro — behachracha. zaroua ouva, hosif — in, lo hosif — la.
10. אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בַּכֹּל מִתְרַפְּאִין, חוּץ מֵעֲצֵי אֲשֵׁירָה. הֵיכִי דָמֵי? אִי נֵימָא דְּאִיכָּא סַכָּנָה — אֲפִילּוּ עֲצֵי אֲשֵׁירָה נָמֵי! וְאִי דְּלֵיכָּא סַכָּנָה — אֲפִילּוּ כׇּל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה נָמֵי לָא?! amar rabi yaakov amar rabi yo'hanan: bakol mitrapein, 'houts méatsé achéra. hékhi damé? i néma deika sakana — afilou atsé achéra namé! vei deléka sakana — afilou kol isourin chebatora namé la?!
11. לְעוֹלָם דְּאִיכָּא סַכָּנָה, וַאֲפִילּוּ הָכִי עֲצֵי אֲשֵׁירָה לָא. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִם נֶאֱמַר ״בְּכׇל נַפְשְׁךָ״, לָמָּה נֶאֱמַר ״בְּכׇל מְאֹדֶךָ״. וְאִם נֶאֱמַר ״בְּכׇל מְאֹדֶךָ״, לָמָּה נֶאֱמַר ״בְּכׇל נַפְשְׁךָ״? leolam deika sakana, vaafilou hakhi atsé achéra la. detanya, rabi eliezer omér: im neemar "bekhol nafchekha", lama neemar "bekhol meodekha". veim neemar "bekhol meodekha", lama neemar "bekhol nafchekha"?
12. אֶלָּא לוֹמַר לָךְ: אִם יֵשׁ אָדָם שֶׁגּוּפוֹ חָבִיב עָלָיו מִמָּמוֹנוֹ — לְכָךְ נֶאֱמַר ״בְּכׇל נַפְשְׁךָ״. וְיֵשׁ אָדָם שֶׁמָּמוֹנוֹ חָבִיב עָלָיו מִגּוּפוֹ — לְכָךְ נֶאֱמַר ״בְּכׇל מְאֹדֶךָ״. ela lomar lakh: im yéch adam chegoufo 'haviv ala mimamono — lekhakh neemar "bekhol nafchekha". veyéch adam chemamono 'haviv ala migoufo — lekhakh neemar "bekhol meodekha".
13. כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בַּכֹּל מִתְרַפְּאִין, חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה וְגִילּוּי עֲרָיוֹת ki ata ravin amar rabi yo'hanan: bakol mitrapein, 'houts méavoda zara vegilou araot

Daf 25b

1. וּשְׁפִיכוּת דָּמִים. ouchfikhout damim.
2. עֲבוֹדָה זָרָה — הָא דַּאֲמַרַן. גִּילּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: ״כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה״. וְכִי מָה עִנְיַן רוֹצֵחַ אֵצֶל נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה? avoda zara — ha daamaran. gilou araot ouchfikhout damim, detanya, rabi omér: "ki kaacher yakoum ich al rééou ourtsa'ho nefech kén hadavar haze". vekhi ma inyan rotsé'ha étsel naara hamorasa?
3. הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד, וְנִמְצָא לָמֵד. מַקִּישׁ רוֹצֵחַ לְנַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה: מָה נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה — נִיתָּן לְהַצִּילָהּ בְּנַפְשׁוֹ, אַף רוֹצֵחַ — נִיתָּן לְהַצִּילוֹ בְּנַפְשׁוֹ. וְנַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה מֵרוֹצֵחַ: מָה רוֹצֵחַ — יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבוֹר, אַף נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה — תֵּהָרֵג וְאַל תַּעֲבוֹר. haré ze ba lelaméd, venimtsa laméd. makich rotsé'ha lenaara hamorasa: ma naara hamorasa — nitan lehatsilah benafcho, af rotsé'ha — nitan lehatsilo benafcho. venaara hamorasa mérotsé'ha: ma rotsé'ha — yéharég veal yaavor, af naara hamorasa — téharég veal taavor.
4. וּשְׁפִיכוּת דָּמִים גּוּפֵיהּ מְנָלַן? סְבָרָא הוּא: כִּי הָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לֵיהּ: מָרֵי דּוּרַאי אֲמַר לִי: זִיל קַטְלֵיהּ לִפְלָנְיָא, וְאִי לָא — קָטְלִינָא לָךְ. אֲמַר לֵיהּ: לִיקְטְלוּךְ וְלָא תִּיקְטוֹל, מַאי חָזֵית דִּדְמָא דִידָךְ סוּמָּק טְפֵי? דִּילְמָא דְּמָא דְּהָהוּא גַּבְרָא סוּמָּק טְפֵי. ouchfikhout damim gouféh menalan? sevara hou: ki haou daata lekaméh derava, amar léh: maré doura amar li: zil katléh liflanya, vei la — katlina lakh. amar léh: likteloukh vela tiktol, ma 'hazét didma didakh soumak tefé? dilma dema dehaou gavra soumak tefé.
5. מָר בַּר רַב אָשֵׁי אַשְׁכְּחֵיהּ לְרָבִינָא דְּשָׁיֵיף לַהּ לִבְרַתֵּיהּ בְּגוּהַרְקֵי דְעׇרְלָה. אֲמַר לֵיהּ: אֵימוֹר דַּאֲמוּר רַבָּנַן בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה, שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה מִי אֲמוּר? mar bar rav aché achke'héh leravina dechayéf lah livratéh begouharké deorla. amar léh: émor daamour rabanan bichat hasakana, chelo bichat hasakana mi amour?
6. אֲמַר לֵיהּ: הַאי אִישָּׁתָא צְמִירְתָּא נָמֵי כִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה דָּמְיָא. אִיכָּא דְאָמְרִי, אֲמַר לֵיהּ: מִידֵּי דֶּרֶךְ הֲנָאָה קָא עָבֵידְנָא? amar léh: ha ichata tsemirta namé kichat hasakana damya. ika deamri, amar léh: midé derekh hanaa ka avédna?
7. אִיתְּמַר: הֲנָאָה הַבָּאָה לוֹ לְאָדָם בְּעַל כׇּרְחוֹ, אַבָּיֵי אָמַר: מוּתֶּרֶת, וְרָבָא אָמַר: אֲסוּרָה. itemar: hanaa habaa lo leadam beal kor'ho, abayé amar: mouteret, verava amar: asoura.
8. אֶפְשָׁר וְקָא מִיכַּוֵּין, לָא אֶפְשָׁר וְקָמִיכַּוֵין — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּאָסוּר. לָא אֶפְשָׁר וְלָא מִיכַּוֵּין — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּשְׁרֵי. כִּי פְּלִיגִי דְּאֶפְשָׁר וְלָא מִיכַּוֵּין. efchar veka mikavén, la efchar vekamikavén — koulé alma la peligi deasour. la efchar vela mikavén — koulé alma la peligi dichré. ki peligi deefchar vela mikavén.
9. וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין אָסוּר — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּאָסוּר. כִּי פְּלִיגִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר: דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין מוּתָּר. אַבָּיֵי כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, וְרָבָא אָמַר: עַד כָּאן לָא קָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן — אֶלָּא הֵיכָא דְּלָא אֶפְשָׁר, אֲבָל הֵיכָא דְּאֶפְשָׁר — לָא. vealiba derabi yeouda, deamar: davar cheén mitkavén asour — koulé alma la peligi deasour. ki peligi aliba derabi chimon, deamar: davar cheén mitkavén moutar. abayé kerabi chimon, verava amar: ad kan la ka amar rabi chimon — ela hékha dela efchar, aval hékha deefchar — la.
10. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אֶפְשָׁר וְלָא מִיכַּוֵּין — הַיְינוּ פְּלוּגְתַּיְיהוּ דְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן. לָא אֶפְשָׁר וְלָא קָא מִיכַּוֵּין — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּשְׁרֵי. כִּי פְּלִיגִי, דְּלָא אֶפְשָׁר וְקָא מִיכַּוֵּין. וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָזֵיל בָּתַר כַּוּוֹנָה — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּאָסוּר, כִּי פְּלִיגִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: לָא שְׁנָא מִתְכַּוֵּין וְלָא שְׁנָא שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין, אֶפְשָׁר אָסוּר. ika deamri: efchar vela mikavén — haynou pelougtayou derabi yeouda verabi chimon. la efchar vela ka mikavén — koulé alma la peligi dichré. ki peligi, dela efchar veka mikavén. vealiba derabi chimon deazél batar kaouona — koulé alma la peligi deasour, ki peligi aliba derabi yeouda, deamar: la chena mitkavén vela chena cheén mitkavén, efchar asour.
11. אַבָּיֵי כְּרַבִּי יְהוּדָה. abayé kerabi yeouda.

Daf 26a

1. וְרָבָא אָמַר לָךְ: עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין כְּמִתְכַּוֵּין — אֶלָּא לְחוּמְרָא, אֲבָל מִתְכַּוֵּין כְּשֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין לְקוּלָּא — לָא. verava amar lakh: ad kan la kaamar rabi yeouda cheén mitkavén kemitkavén — ela le'houmra, aval mitkavén kecheén mitkavén lekoula — la.
2. אָמַר אַבָּיֵי: מְנָא אָמֵינָא לַהּ — דְּתַנְיָא: אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּצִילּוֹ שֶׁל הֵיכָל, וְדוֹרֵשׁ כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ. וְהָא הָכָא דְּלָא אֶפְשָׁר וּמִיכַּוֵין, וְשָׁרֵי. amar abayé: mena aména lah — detanya: amrou ala al raban yo'hanan ben zaka chehaya yochév betsilo chel hékhal, vedoréch kol hayom koulo. veha hakha dela efchar oumikavén, vecharé.
3. וְרָבָא אָמַר: שָׁאנֵי הֵיכָל דִּלְתוֹכוֹ עָשׂוּי. verava amar: chané hékhal diltokho asou.
4. אָמַר רָבָא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ, (דְּתַנְיָא) לוּלִין הָיוּ פְּתוּחִין בַּעֲלִיַּית בֵּית קׇדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, שֶׁבָּהֶן מְשַׁלְשְׁלִין אֶת הָאוּמָּנִים בְּתֵיבוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יָזוּנוּ עֵינֵיהֶם מִבֵּית קׇדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. וְהָא הָכָא דְּלָא אֶפְשָׁר וְקָא מִיכַּוֵּין — וְאָסוּר. amar rava: mena aména lah, (detanya) loulin haou petou'hin baaliyat bét kodché hakodachim, chebahen mechalchelin et haoumanim betévot kedé chelo yazounou énéhem mibét kodché hakodachim. veha hakha dela efchar veka mikavén — veasour.
5. וְתִסְבְּרָא?! וְהָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא: קוֹל וּמַרְאֶה וָרֵיחַ אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם מְעִילָה! אֶלָּא, מַעֲלָה עָשׂוּ בְּבֵית קׇדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. vetisbera?! vehaamar rabi chimon ben pazi amar rabi yeochoua ben lévi michoum bar kapara: kol oumare varé'ha én bahen michoum meila! ela, maala asou bevét kodché hakodachim.
6. אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רָבָא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דְּתַנְיָא: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא: קוֹל וּמַרְאֶה וָרֵיחַ אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם מְעִילָה. מְעִילָה — הוּא דְּלֵיכָּא, הָא אִיסּוּרָא — אִיכָּא. ika deamri, amar rava: mena aména lah? detanya: amar rabi chimon ben pazi amar rabi yeochoua ben lévi michoum bar kapara: kol oumare varé'ha én bahen michoum meila. meila — hou deléka, ha isoura — ika.
7. מַאי לָאו, לְאוֹתָן הָעוֹמְדִין בִּפְנִים, דְּלָא אֶפְשָׁר וְקָא מִיכַּוֵּין — וְאָסוּר! לָא, לְאוֹתָן הָעוֹמְדִין בַּחוּץ. ma la, leotan haomdin bifnim, dela efchar veka mikavén — veasour! la, leotan haomdin ba'houts.
8. גּוּפָא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא: קוֹל וּמַרְאֶה וָרֵיחַ אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם מְעִילָה. וְרֵיחַ אֵין בּוֹ מִשּׁוּם מְעִילָה? וְהָא תַּנְיָא: הַמְפַטֵּם אֶת הַקְּטוֹרֶת לְהִתְלַמֵּד בָּהּ, אוֹ לְמוֹסְרָהּ לַצִּיבּוּר — פָּטוּר. לְהָרִיחַ בָּהּ — חַיָּיב. וְהַמֵּרִיחַ בָּהּ — פָּטוּר, אֶלָּא שֶׁמָּעַל! goufa. amar rabi chimon ben pazi amar rabi yeochoua ben lévi michoum bar kapara: kol oumare varé'ha én bahen michoum meila. veré'ha én bo michoum meila? veha tanya: hamfatém et haketoret lehitlaméd bah, o lemosrah latsibour — patour. lehari'ha bah — 'hayav. vehaméri'ha bah — patour, ela chemaal!
9. אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא: קוֹל וּמַרְאֶה אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם מְעִילָה, לְפִי שֶׁאֵין בָּהֶן מַמָּשׁ. וְרֵיחַ לְאַחַר שֶׁתַּעֲלֶה תִּמְרוֹתוֹ — אֵין בּוֹ מִשּׁוּם מְעִילָה, הוֹאִיל וְנַעֲשֵׂית מִצְוָתוֹ. ela amar rav papa: kol oumare én bahen michoum meila, lefi cheén bahen mamach. veré'ha lea'har chetaale timroto — én bo michoum meila, hoil venaasét mitsvato.
10. לְמֵימְרָא דְּכֹל הֵיכָא דְּנַעֲשֵׂית מִצְוָתוֹ אֵין בּוֹ מִשּׁוּם מְעִילָה?! וַהֲרֵי תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן, דְּנַעֲשֵׂית מִצְוָתָהּ — וְיֵשׁ בָּהּ מִשּׁוּם מְעִילָה. דִּכְתִיב: ״וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ״ — שֶׁלֹּא יְפַזֵּר, ״וְשָׂמוֹ״ — שֶׁלֹּא יֵהָנֶה. lemémra dekhol hékha denaasét mitsvato én bo michoum meila?! vaharé teroumat hadechen, denaasét mitsvatah — veyéch bah michoum meila. dikhtiv: "vesamo étsel hamizbé'ha" — chelo yefazér, "vesamo" — chelo yéhane.
11. מִשּׁוּם דְּהָווּ תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן וּבִגְדֵי כְהוּנָּה שְׁנֵי כְתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד, וְכׇל שְׁנֵי כְתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד אֵין מְלַמְּדִין. michoum dehaou teroumat hadechen ouvigdé kheouna chené khetouvin habain kee'had, vekhol chené khetouvin habain kee'had én melamedin.
12. תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן — הָא דַּאֲמַרַן. בִּגְדֵי כְהוּנָּה, דִּכְתִיב: ״וְהִנִּיחָם שָׁם״ — מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִין גְּנִיזָה. teroumat hadechen — ha daamaran. bigdé kheouna, dikhtiv: "vehini'ham cham" — melaméd cheteounin geniza.
13. הָנִיחָא לְרַבָּנַן דְּאָמְרִי מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִין גְּנִיזָה, אֶלָּא לְרַבִּי דּוֹסָא דִּפְלִיג עֲלַיְיהוּ, דְּאָמַר: אֲבָל רְאוּיִין הֵן לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, וּמַאי ״וְהִנִּיחָם שָׁם״ — שֶׁלֹּא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּיוֹם כִּפּוּרִים אַחֵר, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? hani'ha lerabanan deamri melaméd cheteounin geniza, ela lerabi dosa diflig alayou, deamar: aval reouyin hén lekhohén hedot, ouma "vehini'ham cham" — chelo yichtaméch bahem beom kipourim a'hér, ma ika lemémar?
14. מִשּׁוּם דְּהָווּ תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן וְעֶגְלָה עֲרוּפָה שְׁנֵי כְתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד, וְכׇל שְׁנֵי כְתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד אֵין מְלַמְּדִין. michoum dehaou teroumat hadechen veegla aroufa chené khetouvin habain kee'had, vekhol chené khetouvin habain kee'had én melamedin.
15. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר אֵין מְלַמְּדִין, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מְלַמְּדִין — מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? תְּרֵי מִיעוּטֵי כְּתִיבִי: כְּתִיב ״וְשָׂמוֹ״, וּכְתִיב ״הָעֲרוּפָה״. hani'ha leman deamar én melamedin, ela leman deamar melamedin — ma ika lemémar? teré miouté ketivi: ketiv "vesamo", oukhtiv "haaroufa".
16. תָּא שְׁמַע: הִכְנִיסָה לְרִבְקָה וְדָשָׁה — כְּשֵׁירָה. בִּשְׁבִיל שֶׁתִּינַק וְתָדוּשׁ — פְּסוּלָה. ta chema: hikhnisa lerivka vedacha — kechéra. bichvil chetinak vetadouch — pesoula.
17. וְהָא הָכָא דְּלָא אֶפְשָׁר וְקָא מִיכַּוֵּין, וְקָתָנֵי פְּסוּלָה! שָׁאנֵי הָתָם, דִּכְתִיב: ״אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ״, מִכׇּל מָקוֹם. veha hakha dela efchar veka mikavén, vekatané pesoula! chané hatam, dikhtiv: "acher lo oubad bah", mikol makom.
18. אִי הָכִי אֲפִילּוּ רֵישָׁא נָמֵי! i hakhi afilou récha namé!

Daf 26b

1. הָא לָא דָּמְיָא אֶלָּא לְהָא: שָׁכַן עָלֶיהָ עוֹף — כְּשֵׁירָה, עָלָה עָלֶיהָ זָכָר — פְּסוּלָה. מַאי טַעְמָא? ha la damya ela leha: chakhan aleha of — kechéra, ala aleha zakhar — pesoula. ma tama?
2. אָמַר רַב פָּפָּא: אִי כְּתִיב ״עָבַד״ וְקָרֵינַן ״עָבַד״ — עַד דְּעָבֵיד בָּהּ אִיהוּ. אִי כְּתִיב ״עוּבַּד״ וְקָרֵינַן ״עוּבַּד״ — אֲפִילּוּ מִמֵּילָא נָמֵי. amar rav papa: i ketiv "avad" vekarénan "avad" — ad deavéd bah iou. i ketiv "oubad" vekarénan "oubad" — afilou miméla namé.
3. הַשְׁתָּא דִּכְתִיב ״עָבַד״ וְקָרֵינַן ״עוּבַּד״ — עוּבַּד דּוּמְיָא דְּעָבַד. מָה עָבַד דְּנִיחָא לֵיהּ, אַף עוּבַּד דְּנִיחָא לֵיהּ. hachta dikhtiv "avad" vekarénan "oubad" — oubad doumya deavad. ma avad deni'ha léh, af oubad deni'ha léh.
4. תָּא שְׁמַע: אֲבֵידָה, לֹא יִשְׁטָחֶנָּה לֹא עַל גַּבֵּי מִטָּה וְלֹא עַל גַּבֵּי מַגּוֹד לְצוֹרְכּוֹ, אֲבָל שׁוֹטְחָהּ לְצוֹרְכָּהּ עַל גַּבֵּי מִטָּה וְעַל גַּבֵּי מַגּוֹד. נִזְדַּמְּנוּ לוֹ אוֹרְחִין, לֹא יִשְׁטָחֶנָּה לֹא עַל גַּבֵּי מִטָּה וְלֹא עַל גַּבֵּי מַגּוֹד, בֵּין לְצוֹרְכָּהּ בֵּין לְצוֹרְכּוֹ. ta chema: avéda, lo yichta'hena lo al gabé mita velo al gabé magod letsorko, aval chot'hah letsorkah al gabé mita veal gabé magod. nizdamenou lo or'hin, lo yichta'hena lo al gabé mita velo al gabé magod, bén letsorkah bén letsorko.
5. שָׁאנֵי הָתָם דְּקָלֵי לַהּ, אִי מִשּׁוּם עֵינָא בִּישָׁא, אִי מִשּׁוּם גַּנָּבֵי. chané hatam dekalé lah, i michoum éna bicha, i michoum ganavé.
6. תָּא שְׁמַע: מוֹכְרֵי כְסוּת מוֹכְרִין כְּדַרְכָּן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּין בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה, וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. וְהַצְּנוּעִין מַפְשִׁילִין לַאֲחוֹרֵיהֶם בְּמַקֵּל. ta chema: mokhré khesout mokhrin kedarkan, ouvilvad chelo yitkavén ba'hama mipené ha'hama, ouvagechamim mipené hagechamim. vehatsenouin mafchilin laa'horéhem bemakél.
7. וְהָא הָכָא דְּאֶפְשָׁר לְמֶעְבַּד כִּצְנוּעִין, וְכִי לָא מְכַוֵּין — שְׁרֵי. תְּיוּבְתָּא לְמַאן דְּמַתְנֵי לִישָּׁנָא קַמָּא דְּרָבָא, תְּיוּבְתָּא. veha hakha deefchar lemebad kitsnouin, vekhi la mekhavén — cheré. teouvta leman dematné lichana kama derava, teouvta.
8. וְלֹא יַסִּיק בּוֹ וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוֹ בִּקְלִיפֵּי עׇרְלָה אוֹ בְּקַשִּׁין שֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם, חָדָשׁ — יוּתַּץ, יָשָׁן — יוּצַן. velo yasik bo vekhou'. tanou rabanan: tanour chehisiko biklipé orla o bekachin chel kilé hakerem, 'hadach — youtats, yachan — youtsan.
9. אָפָה בּוֹ אֶת הַפַּת, רַבִּי אוֹמֵר: הַפַּת אֲסוּרָה, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַפַּת מוּתֶּרֶת. בִּישְּׁלָהּ עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים — דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר. afa bo et hapat, rabi omér: hapat asoura, va'hakhamim omrim: hapat mouteret. bichelah al gabé ge'halim — divré hakol moutar.
10. וְהָא תַּנְיָא: בֵּין חָדָשׁ וּבֵין יָשָׁן יוּצַן! לָא קַשְׁיָא: הָא — רַבִּי, וְהָא — רַבָּנַן. veha tanya: bén 'hadach ouvén yachan youtsan! la kachya: ha — rabi, veha — rabanan.
11. אֵימוֹר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי מִשּׁוּם דְּיֵשׁ שֶׁבַח עֵצִים בַּפַּת. זֶה וָזֶה גּוֹרֵם מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ? אֶלָּא, לָא קַשְׁיָא: הָא — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הָא — רַבָּנַן. émor dechamate léh lerabi michoum deyéch cheva'h étsim bapat. ze vaze gorém mi chamate léh? ela, la kachya: ha — rabi eliezer, ha — rabanan.
12. הֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר? אִילֵימָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דִּשְׂאוֹר, דִּתְנַן: שְׂאוֹר שֶׁל חוּלִּין וְשֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹךְ עִיסָּה, וְאֵין בָּזֶה כְּדֵי לְהַחְמִיץ וְאֵין בָּזֶה כְּדֵי לְהַחְמִיץ, וְנִצְטָרְפוּ וְחִמְּצוּ — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַחַר אַחֲרוֹן אֲנִי בָּא, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין שֶׁנָּפַל אִיסּוּר לְכַתְּחִלָּה, וּבֵין שֶׁנָּפַל אִיסּוּר לְבַסּוֹף — לְעוֹלָם אֵינוֹ אוֹסֵר hé rabi eliezer? iléma rabi eliezer disor, ditnan: seor chel 'houlin vechel terouma chenaflou letokh isa, veén baze kedé leha'hmits veén baze kedé leha'hmits, venitstarfou ve'himetsou — rabi eliezer omér: a'har a'haron ani ba, va'hakhamim omrim: bén chenafal isour lekhate'hila, ouvén chenafal isour levasof — leolam éno osér

Daf 27a

1. עַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ כְּדֵי לְהַחְמִיץ. וְאָמַר אַבָּיֵי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁקָּדַם וְסִילֵּק אֶת הָאִיסּוּר, אֲבָל לֹא קָדַם וְסִילֵּק אֶת הָאִיסּוּר — אָסוּר, אַלְמָא זֶה וְזֶה גּוֹרֵם אָסוּר. ad cheyehé bo kedé leha'hmits. veamar abayé: lo chanou ela chekadam vesilék et haisour, aval lo kadam vesilék et haisour — asour, alma ze veze gorém asour.
2. וּמִמַּאי דְּטַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּאַבָּיֵי? דִּילְמָא טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִשּׁוּם דְּאַחַר אַחֲרוֹן אֲנִי בָּא — לָא שְׁנָא קָדַם וְסִילֵּק אֶת הָאִיסּוּר, לָא שְׁנָא לֹא קָדַם וְסִילֵּק אֶת הָאִיסּוּר. אֲבָל בְּבַת אַחַת, הָכִי נָמֵי דִּשְׁרֵי! oumima detama derabi eliezer keabayé? dilma tama derabi eliezer michoum dea'har a'haron ani ba — la chena kadam vesilék et haisour, la chena lo kadam vesilék et haisour. aval bevat a'hat, hakhi namé dichré!
3. אֶלָּא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר דַּעֲצֵי אֲשֵׁירָה, דִּתְנַן: נָטַל הֵימֶנָּה עֵצִים — אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה. הִסִּיק בָּהֶן אֶת הַתַּנּוּר, חָדָשׁ — יוּתַּץ, יָשָׁן — יוּצַן. ela rabi eliezer daatsé achéra, ditnan: natal hémena étsim — asourin bahanaa. hisik bahen et hatanour, 'hadach — youtats, yachan — youtsan.
4. אָפָה בּוֹ אֶת הַפַּת — אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה. נִתְעָרְבָה בְּאַחֲרוֹת וַאֲחֵרוֹת בַּאֲחֵרוֹת — כּוּלָּן אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יוֹלִיךְ הֲנָאָה לְיָם הַמֶּלַח. (אָמַר) לוֹ: אֵין פִּדְיוֹן לַעֲבוֹדָה זָרָה. afa bo et hapat — asourin bahanaa. nitarva bea'harot vaa'hérot baa'hérot — koulan asourin bahanaa. rabi eliezer omér: yolikh hanaa leyam hamela'h. (amar) lo: én pidon laavoda zara.
5. אֵימוֹר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּעֲבוֹדָה זָרָה — דַּחֲמִיר אִיסּוּרַהּ, בִּשְׁאָר אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ? אֶלָּא אִם כֵּן, אַמַּאן תִּרְמְיַיהּ? וְעוֹד, הָא תַּנְיָא בְּהֶדְיָא: וְכֵן הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹסֵר בְּכׇל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה. émor dechamate léh lerabi eliezer baavoda zara — da'hamir isourah, bichar isourin chebatora mi chamate léh? ela im kén, aman tirmeyah? veod, ha tanya behedya: vekhén haya rabi eliezer osér bekhol isourin chebatora.
6. אָמַר אַבָּיֵי: אִם תִּמְצָא לוֹמַר ״זֶה וָזֶה גּוֹרֵם אָסוּר״ — רַבִּי הַיְינוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר ״זֶה וָזֶה גּוֹרֵם מוּתָּר״, וְהָכָא מִשּׁוּם דְּיֵשׁ שֶׁבַח עֵצִים בְּפַת הוּא — הָנֵי קְעָרוֹת וְכוֹסוֹת וּצְלוֹחִיּוֹת אֲסִירִי. amar abayé: im timtsa lomar "ze vaze gorém asour" — rabi haynou rabi eliezer, veim timtsé lomar "ze vaze gorém moutar", vehakha michoum deyéch cheva'h étsim befat hou — hané kearot vekhosot outslo'hiyot asiri.
7. כִּי פְּלִיגִי בְּתַנּוּר וּקְדֵירָה: לְמַאן דְּאָמַר ״זֶה וָזֶה גּוֹרֵם אָסוּר״ — אָסוּר. לְמַאן דְּאָמַר ״זֶה וָזֶה גּוֹרֵם מוּתָּר״ — שְׁרֵי. ki peligi betanour oukdéra: leman deamar "ze vaze gorém asour" — asour. leman deamar "ze vaze gorém moutar" — cheré.
8. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר ״זֶה וָזֶה גּוֹרֵם מוּתָּר״, קְדֵירָה — אֲסוּרָה, דְּהָא קַבְּלָה בִּישּׁוּלָא מִקַּמֵּי דְּנִיתֵּן עֵצִים דְּהֶיתֵּירָא. ika deamri: afilou leman deamar "ze vaze gorém moutar", kedéra — asoura, deha kabela bichoula mikamé denitén étsim dehetéra.
9. אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוֹ בִּקְלִיפֵּי עׇרְלָה, אוֹ בְּקַשִּׁין שֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם, חָדָשׁ — יוּתַּץ, יָשָׁן — יוּצַן. אָפָה בּוֹ אֶת הַפַּת, רַבִּי אוֹמֵר: הַפַּת מוּתֶּרֶת, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַפַּת אֲסוּרָה. וְהָתַנְיָא אִיפְּכָא! שְׁמוּאֵל אִיפְּכָא תָּנֵי. amar rav yoséf amar rav yeouda amar chemouél: tanour chehisiko biklipé orla, o bekachin chel kilé hakerem, 'hadach — youtats, yachan — youtsan. afa bo et hapat, rabi omér: hapat mouteret, va'hakhamim omrim: hapat asoura. vehatanya ipekha! chemouél ipekha tané.
10. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: בְּעָלְמָא קָסָבַר שְׁמוּאֵל הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵחֲבֵירוֹ וְלֹא מֵחֲבֵירָיו, וּבְהָא — אֲפִילּוּ מֵחֲבֵירָיו. וְסָבַר אַתְנְיַיהּ אִיפְּכָא, כִּי הֵיכִי דְּנֵיקוּם רַבָּנַן לְאִיסּוּרָא. veibaét éma: bealma kasavar chemouél halakha kerabi mé'havéro velo mé'havéra, ouvha — afilou mé'havéra. vesavar atneyah ipekha, ki hékhi denékoum rabanan leisoura.
11. בִּישְּׁלָהּ עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים — דִּבְרֵי הַכֹּל הַפַּת מוּתֶּרֶת. (אָמַר) רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל, וְרַבִּי חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, חַד אָמַר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא גֶּחָלִים עוֹמְמוֹת, אֲבָל גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת — אֲסוּרִין, וְחַד אָמַר: אֲפִילּוּ גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת נָמֵי מוּתָּרִין. bichelah al gabé ge'halim — divré hakol hapat mouteret. (amar) rav yeouda amar chemouél, verabi 'hiya bar aché amar rabi yo'hanan, 'had amar: lo chanou ela ge'halim ommot, aval ge'halim lo'hachot — asourin, ve'had amar: afilou ge'halim lo'hachot namé moutarin.
12. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר לוֹחֲשׁוֹת אֲסוּרִין, מִשּׁוּם דְּיֵשׁ שֶׁבַח עֵצִים בַּפַּת. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אֲפִילּוּ לוֹחֲשׁוֹת מוּתָּרוֹת, פַּת דְּאָסַר דְּיֵשׁ שֶׁבַח עֵצִים בַּפַּת לְרַבִּי הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לֵיהּ? אָמַר רַב פָּפָּא: כְּשֶׁאֲבוּקָה כְּנֶגְדּוֹ. bichlama leman deamar lo'hachot asourin, michoum deyéch cheva'h étsim bapat. ela leman deamar afilou lo'hachot moutarot, pat deasar deyéch cheva'h étsim bapat lerabi hékhi machka'hate léh? amar rav papa: kecheavouka kenegdo.

Daf 27b

1. מִכְּלָל דְּרַבָּנַן דִּפְלִיגִי עֲלֵיהּ — שָׁרוּ אֲפִילּוּ כְּשֶׁאֲבוּקָה כְּנֶגְדּוֹ, אֶלָּא עֵצִים דְּאִיסּוּרָא לְרַבָּנַן הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לְהוּ? אָמַר רַב אַמֵּי בַּר חָמָא: בְּשַׁרְשִׁיפָא. mikelal derabanan difligi aléh — charou afilou kecheavouka kenegdo, ela étsim deisoura lerabanan hékhi machka'hate leou? amar rav amé bar 'hama: becharchifa.
2. בְּעָא מִינֵּיהּ רָמֵי בַּר חָמָא מֵרַב חִסְדָּא: תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוֹ בַּעֲצֵי הֶקְדֵּשׁ, וְאָפָה בּוֹ הַפַּת, לְרַבָּנַן דְּשָׁרוּ בְּקַמַּיְיתָא, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: הַפַּת אֲסוּרָה. וּמָה בֵּין זוֹ לְעׇרְלָה?! אָמַר רָבָא: הָכִי הַשְׁתָּא?! עׇרְלָה בְּטֵילָה בְּמָאתַיִם, הֶקְדֵּשׁ אֲפִילּוּ בְּאֶלֶף לֹא בָּטֵיל. bea minéh ramé bar 'hama mérav 'hisda: tanour chehisiko baatsé hekdéch, veafa bo hapat, lerabanan decharou bekamayta, ma? amar léh: hapat asoura. ouma bén zo leorla?! amar rava: hakhi hachta?! orla betéla bematayim, hekdéch afilou beelef lo batél.
3. אֶלָּא אָמַר רָבָא: אִי קַשְׁיָא לֵיהּ — הָא קַשְׁיָא: וַהֲלֹא מָעַל הַמַּסִּיק, וְכׇל הֵיכָא דְּמָעַל הַמַּסִּיק נָפְקוּ לְהוּ לְחוּלִּין! ela amar rava: i kachya léh — ha kachya: vahalo maal hamasik, vekhol hékha demaal hamasik nafkou leou le'houlin!
4. אָמַר רַב פָּפָּא: הָכָא בַּעֲצֵי שְׁלָמִים עָסְקִינַן, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: הֶקְדֵּשׁ בְּשׁוֹגֵג מִתְחַלֵּל, בְּמֵזִיד אֵינוֹ מִתְחַלֵּל. amar rav papa: hakha baatsé chelamim askinan, vealiba derabi yeouda, deamar: hekdéch bechogég mit'halél, bemézid éno mit'halél.
5. בְּמֵזִיד מַאי טַעְמָא לָא? כֵּיוָן דְּלָאו בַּר מְעִילָה — הוּא לָא נָפֵיק לְחוּלִּין. שְׁלָמִים נָמֵי, כֵּיוָן דְּלָאו בַּר מְעִילָה נִינְהוּ — לָא נָפְקָא לְחוּלִּין. bemézid ma tama la? kévan dela bar meila — hou la nafék le'houlin. chelamim namé, kévan dela bar meila ninou — la nafka le'houlin.
6. וְכׇל הֵיכָא דְּמָעַל הַמַּסִּיק נָפְקִי לְחוּלִּין? וְהָא תַּנְיָא: כׇּל הַנִּשְׂרָפִין — אֶפְרָן מוּתָּר, חוּץ מֵעֲצֵי אֲשֵׁירָה. וְאֵפֶר הֶקְדֵּשׁ — לְעוֹלָם אָסוּר. vekhol hékha demaal hamasik nafki le'houlin? veha tanya: kol hanisrafin — efran moutar, 'houts méatsé achéra. veéfer hekdéch — leolam asour.
7. אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: כְּגוֹן שֶׁנָּפְלָה דְּלֵיקָה מֵאֵילֶיהָ בַּעֲצֵי הֶקְדֵּשׁ, דְּלֵיכָּא אִינָשׁ דְּנִמְעוֹל. רַב שְׁמַעְיָה אָמַר: בְּאוֹתָן שֶׁטְּעוּנִין גְּנִיזָה. דְּתַנְיָא: ״וְשָׂמוֹ״ בְּנַחַת, ״וְשָׂמוֹ״ כּוּלּוֹ, ״וְשָׂמוֹ״ שֶׁלֹּא יְפַזֵּר. amar ramé bar 'hama: kegon chenafla deléka mééleha baatsé hekdéch, deléka inach denimol. rav chemaya amar: beotan cheteounin geniza. detanya: "vesamo" bena'hat, "vesamo" koulo, "vesamo" chelo yefazér.
8. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין בִּיעוּר וְכוּ׳. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵין בִּיעוּר חָמֵץ אֶלָּא שְׂרֵיפָה, וְהַדִּין נוֹתֵן: וּמָה נוֹתָר שֶׁאֵינוֹ בְּ״בַל יֵרָאֶה״ וּ״בַל יִמָּצֵא״ — טָעוּן שְׂרֵיפָה, חָמֵץ שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּ״בַל יֵרָאֶה״ וּ״בַל יִמָּצֵא״ — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן שֶׁטָּעוּן שְׂרֵיפָה! rabi yeouda omér én biour vekhou'. tanya, amar rabi yeouda: én biour 'haméts ela seréfa, vehadin notén: ouma notar cheéno be"val yérae" ou"val yimatsé" — taoun seréfa, 'haméts cheyechno be"val yérae" ou"val yimatsé" — lo kol chekén chetaoun seréfa!
9. אָמְרוּ לוֹ: כׇּל דִּין שֶׁאַתָּה דָּן תְּחִלָּתוֹ לְהַחְמִיר וְסוֹפוֹ לְהָקֵל אֵינוֹ דִּין. לֹא מָצָא עֵצִים לְשׂוֹרְפוֹ יְהֵא יוֹשֵׁב וּבָטֵל? וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאוֹר מִבָּתֵּיכֶם״, בְּכׇל דָּבָר שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהַשְׁבִּיתוֹ! amrou lo: kol din cheata dan te'hilato leha'hmir vesofo lehakél éno din. lo matsa étsim lesorfo yehé yochév ouvatél? vehatora amra: "tachbitou seor mibatékhem", bekhol davar cheata yakhol lehachbito!
10. חָזַר רַבִּי יְהוּדָה וְדָנוֹ דִּין אַחֵר: נוֹתָר אָסוּר בַּאֲכִילָה וְחָמֵץ אָסוּר בַּאֲכִילָה. מָה נוֹתָר בִּשְׂרֵיפָה — אַף חָמֵץ בִּשְׂרֵיפָה. 'hazar rabi yeouda vedano din a'hér: notar asour baakhila ve'haméts asour baakhila. ma notar bisréfa — af 'haméts bisréfa.
11. אָמְרוּ לוֹ: נְבֵילָה תּוֹכִיחַ, שֶׁאֲסוּרָה בַּאֲכִילָה וְאֵינָהּ טְעוּנָה שְׂרֵיפָה! אָמַר לָהֶן, הֶפְרֵשׁ: נוֹתָר אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבַהֲנָאָה, וְחָמֵץ אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבַהֲנָאָה. מָה נוֹתָר טָעוּן שְׂרֵיפָה — אַף חָמֵץ טָעוּן שְׂרֵיפָה. amrou lo: nevéla tokhi'ha, cheasoura baakhila veénah teouna seréfa! amar lahen, hefréch: notar asour baakhila ouvahanaa, ve'haméts asour baakhila ouvahanaa. ma notar taoun seréfa — af 'haméts taoun seréfa.
12. אָמְרוּ לוֹ: שׁוֹר הַנִּסְקָל יוֹכִיחַ, שֶׁאָסוּר בַּאֲכִילָה וּבַהֲנָאָה — וְאֵינוֹ טָעוּן שְׂרֵיפָה. אָמַר לָהֶן, הֶפְרֵשׁ: נוֹתָר אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבַהֲנָאָה וְעָנוּשׁ כָּרֵת, וְחָמֵץ אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבַהֲנָאָה וְעָנוּשׁ כָּרֵת, מָה נוֹתָר בִּשְׂרֵיפָה — אַף חָמֵץ בִּשְׂרֵיפָה. אָמְרוּ לוֹ: חֶלְבּוֹ שֶׁל שׁוֹר הַנִּסְקָל יוֹכִיחַ, שֶׁאָסוּר בַּאֲכִילָה וּבַהֲנָאָה וְעָנוּשׁ כָּרֵת — וְאֵין טָעוּן שְׂרֵיפָה! amrou lo: chor haniskal yokhi'ha, cheasour baakhila ouvahanaa — veéno taoun seréfa. amar lahen, hefréch: notar asour baakhila ouvahanaa veanouch karét, ve'haméts asour baakhila ouvahanaa veanouch karét, ma notar bisréfa — af 'haméts bisréfa. amrou lo: 'helbo chel chor haniskal yokhi'ha, cheasour baakhila ouvahanaa veanouch karét — veén taoun seréfa!

Daf 28a

1. חָזַר רַבִּי יְהוּדָה וְדָנוֹ דִּין אַחֵר: נוֹתָר יֶשְׁנוֹ בְּ״בַל תּוֹתִירוּ״, וְחָמֵץ בְּ״בַל תּוֹתִירוּ״. מָה נוֹתָר בִּשְׂרֵיפָה — אַף חָמֵץ בִּשְׂרֵיפָה. 'hazar rabi yeouda vedano din a'hér: notar yechno be"val totirou", ve'haméts be"val totirou". ma notar bisréfa — af 'haméts bisréfa.
2. אָמְרוּ לוֹ: אָשָׁם תָּלוּי וְחַטַּאת הָעוֹף הַבָּא עַל הַסָּפֵק לִדְבָרֶיךָ יוֹכִיחוּ, שֶׁהֵן בְּ״בַל תּוֹתִירוּ״. שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בִּשְׂרֵיפָה, וְאַתָּה אוֹמֵר בִּקְבוּרָה! שָׁתַק רַבִּי יְהוּדָה. amrou lo: acham talou ve'hatat haof haba al hasafék lidvarekha yokhi'hou, chehén be"val totirou". cheanou omrim bisréfa, veata omér bikvoura! chatak rabi yeouda.
3. אָמַר רַב יוֹסֵף, הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: כַּפָּא דַּחֲטָא נַגָּרָא — בְּגַוַּוהּ נִשְׂרוֹף חַרְדְּלָא. amar rav yoséf, haynou deamri inaché: kapa da'hata nagara — begavah nisrof 'hardela.
4. (אָמַר אַבָּיֵי:) סַדָּנָא בְּסַדָּנֵי יְתֵיב — מִדְּוִיל יְדֵיהּ מִשְׁתַּלֵּים. (amar abayé:) sadana besadané yetév — midevil yedéh michtalém.
5. רָבָא אָמַר: גִּירָאָה בְּגִירֵיהּ מִקְּטִיל — מִדְּוִיל יְדֵיהּ מִשְׁתַּלֵּים. rava amar: giraa begiréh miketil — midevil yedéh michtalém.
6. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מְפָרֵר וְזוֹרֶה וְכוּ׳. אִיבַּעְיָא לְהוּ, הֵיכִי קָאָמַר: מְפָרֵר וְזוֹרֶה לָרוּחַ, וּמְפָרֵר וּמֵטִיל לַיָּם. אוֹ דִילְמָא: מְפָרֵר וְזוֹרֶה לָרוּחַ, אֲבָל מֵטִיל לַיָּם בְּעֵינֵיהּ. תְּנַן נָמֵי גַּבֵּי עֲבוֹדָה זָרָה כִּי הַאי גַוְונָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שׁוֹחֵק וְזוֹרֶה לָרוּחַ, אוֹ מֵטִיל לַיָּם. וְאִיבַּעְיָא לְהוּ: הֵיכִי קָאָמַר? שׁוֹחֵק וְזוֹרֶה לָרוּחַ, וְשׁוֹחֵק וּמֵטִיל לַיָּם. אוֹ דִילְמָא שׁוֹחֵק וְזוֹרֶה לָרוּחַ, אֲבָל מֵטִיל לַיָּם בְּעֵינֵיהּ. va'hakhamim omrim mefarér vezore vekhou'. ibaya leou, hékhi kaamar: mefarér vezore larou'ha, oumfarér oumétil layam. o dilma: mefarér vezore larou'ha, aval métil layam beénéh. tenan namé gabé avoda zara ki ha gavna, rabi yosé omér: cho'hék vezore larou'ha, o métil layam. veibaya leou: hékhi kaamar? cho'hék vezore larou'ha, vecho'hék oumétil layam. o dilma cho'hék vezore larou'ha, aval métil layam beénéh.
7. אָמַר רַבָּה: מִסְתַּבְּרָא עֲבוֹדָה זָרָה דִּלְיָם הַמֶּלַח קָא אָזְלָא — לָא בָּעֵי שְׁחִיקָה. חָמֵץ דְּלִשְׁאָר נְהָרוֹת קָאָזֵיל — בָּעֵי פֵּירוּר. אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף: אַדְּרַבָּה, אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא: עֲבוֹדָה זָרָה דְּלָא מִמִּיסָּה — בָּעֵי שְׁחִיקָה. חָמֵץ דְּמִמִּיס — לָא בָּעֵי פֵּירוּר. amar raba: mistabera avoda zara dilyam hamela'h ka azla — la baé che'hika. 'haméts delichar neharot kaazél — baé pérour. amar léh rav yoséf: aderaba, ipekha mistabera: avoda zara dela mimisa — baé che'hika. 'haméts demimis — la baé pérour.
8. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבָּה, תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבָּה: הָיָה מְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר — מְפָרֵר וְזוֹרֶה לָרוּחַ. הָיָה מְהַלֵּךְ בִּסְפִינָה — מְפָרֵר וּמֵטִיל לַיָּם. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף: הָיָה מְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר — שׁוֹחֵק וְזוֹרֶה לָרוּחַ. הָיָה מְהַלֵּךְ בִּסְפִינָה — שׁוֹחֵק וּמֵטִיל לַיָּם. tanya keotéh deraba, tanya keotéh derav yoséf. tanya keotéh deraba: haya mehalékh bamidbar — mefarér vezore larou'ha. haya mehalékh bisfina — mefarér oumétil layam. tanya keotéh derav yoséf: haya mehalékh bamidbar — cho'hék vezore larou'ha. haya mehalékh bisfina — cho'hék oumétil layam.
9. שְׁחִיקָה קַשְׁיָא לְרַבָּה, פֵּירוּר קַשְׁיָא לְרַב יוֹסֵף. שְׁחִיקָה לְרַבָּה לָא קַשְׁיָא: הָא — לְיָם הַמֶּלַח, הָא — לִשְׁאָר נְהָרוֹת. פֵּירוּר לְרַב יוֹסֵף לָא קַשְׁיָא: הָא — בְּחִיטֵּי, הָא — בְּנַהֲמָא. che'hika kachya leraba, pérour kachya lerav yoséf. che'hika leraba la kachya: ha — leyam hamela'h, ha — lichar neharot. pérour lerav yoséf la kachya: ha — be'hité, ha — benahama.
10. מַתְנִי׳ חָמֵץ שֶׁל גּוֹי שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח — מוּתָּר בַּהֲנָאָה, וְשֶׁל יִשְׂרָאֵל — אָסוּר בַּהֲנָאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאוֹר״. matni' 'haméts chel go cheavar ala hapesa'h — moutar bahanaa, vechel yisraél — asour bahanaa, cheneemar: "lo yérae lekha seor".
11. גְּמָ׳ מַנִּי מַתְנִיתִין? לָא רַבִּי יְהוּדָה וְלָא רַבִּי שִׁמְעוֹן וְלָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. מַאי הִיא? דְּתַנְיָא: חָמֵץ, בֵּין לִפְנֵי זְמַנּוֹ בֵּין לְאַחַר זְמַנּוֹ — עוֹבֵר עָלָיו בְּלָאו. תּוֹךְ זְמַנּוֹ — עוֹבֵר עָלָיו בְּלָאו וְכָרֵת, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. gema' mani matnitin? la rabi yeouda vela rabi chimon vela rabi yosé hagelili. ma hi? detanya: 'haméts, bén lifné zemano bén lea'har zemano — ovér ala bela. tokh zemano — ovér ala bela vekharét, divré rabi yeouda.

Daf 28b

1. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: חָמֵץ לִפְנֵי זְמַנּוֹ וּלְאַחַר זְמַנּוֹ — אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו בְּלֹא כְּלוּם. תּוֹךְ זְמַנּוֹ — עוֹבֵר עָלָיו בְּכָרֵת וּבְלָאו. וּמִשָּׁעָה שֶׁאָסוּר בַּאֲכִילָה אָסוּר בַּהֲנָאָה, אֲתָאן לְתַנָּא קַמָּא. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: תְּמַהּ עַל עַצְמְךָ, הֵיאַךְ חָמֵץ אָסוּר בַּהֲנָאָה כׇּל שִׁבְעָה! rabi chimon omér: 'haméts lifné zemano oula'har zemano — éno ovér ala belo keloum. tokh zemano — ovér ala bekharét ouvla. oumichaa cheasour baakhila asour bahanaa, atan letana kama. rabi yosé hagelili omér: temah al atsmekha, héakh 'haméts asour bahanaa kol chiva!
2. וּמִנַּיִן לָאוֹכֵל חָמֵץ מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה שֶׁהוּא עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה — שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ״, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. ouminayin laokhél 'haméts michéch chaot oulmala cheou ovér belo taase — cheneemar: "lo tokhal ala 'haméts", divré rabi yeouda.
3. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: וְכִי אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת״! אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ״? בְּשָׁעָה שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּקוּם אֱכוֹל מַצָּה — יֶשְׁנוֹ בְּבַל תֹּאכַל חָמֵץ, וּבְשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ בְּקוּם אֱכוֹל מַצָּה — אֵינוֹ בְּבַל תֹּאכַל חָמֵץ. amar lo rabi chimon: vekhi efchar lomar kén? vahalo kevar neemar "lo tokhal ala 'haméts chivat yamim tokhal ala matsot"! im kén, ma talmoud lomar "lo tokhal ala 'haméts"? bechaa cheyechno bekoum ekhol matsa — yechno beval tokhal 'haméts, ouvchaa cheéno bekoum ekhol matsa — éno beval tokhal 'haméts.
4. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? תְּלָתָא קְרָאֵי כְּתִיבִי: ״לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ״, ״וְכׇל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ״, ״לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ״. חַד לִפְנֵי זְמַנּוֹ, וְחַד לְאַחַר זְמַנּוֹ, וְחַד לְתוֹךְ זְמַנּוֹ. ma tama derabi yeouda? telata keraé ketivi: "lo yéakhél 'haméts", "vekhol ma'hmetset lo tokhélou", "lo tokhal ala 'haméts". 'had lifné zemano, ve'had lea'har zemano, ve'had letokh zemano.
5. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן: חַד לְתוֹךְ זְמַנּוֹ. ״וְכׇל מַחְמֶצֶת״ מִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: אֵין לִי אֶלָּא שֶׁנִּתְחַמֵּץ מֵאֵלָיו. מֵחֲמַת דָּבָר אַחֵר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כׇּל מַחְמֶצֶת לֹא תֹאכֵלוּ״. verabi chimon: 'had letokh zemano. "vekhol ma'hmetset" mibeé léh lekhidtanya: én li ela chenit'haméts mééla. mé'hamat davar a'hér minayin? talmoud lomar: "kol ma'hmetset lo tokhélou".
6. ״לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִנַּיִן לְפֶסַח מִצְרַיִם שֶׁאֵין חִימּוּצוֹ נוֹהֵג אֶלָּא יוֹם אֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ״, וּסְמִיךְ לֵיהּ: ״הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים״. "lo yéakhél 'haméts" mibeé léh lekhidtanya, rabi yosé hagelili omér: minayin lefesa'h mitsrayim cheén 'himoutso nohég ela yom e'had? talmoud lomar: "lo yéakhél 'haméts", ousmikh léh: "hayom atem yotsim".
7. וְרַבִּי יְהוּדָה, מֵחֲמַת דָּבָר אַחֵר מְנָא לֵיהּ? מִדְּאַפְּקֵיהּ רַחֲמָנָא בִּלְשׁוֹן מַחְמֶצֶת. verabi yeouda, mé'hamat davar a'hér mena léh? mideapekéh ra'hamana bilchon ma'hmetset.
8. דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי מְנָא לֵיהּ? אִי בָּעֵית אֵימָא: מִדִּסְמִיךְ לֵיהּ ״הַיּוֹם״. אִי בָּעֵית אֵימָא: סְמוּכִין לָא דָּרֵישׁ. derabi yosé hagelili mena léh? i baét éma: midismikh léh "hayom". i baét éma: semoukhin la daréch.
9. אָמַר מָר: וּמִנַּיִן לְאוֹכֵל חָמֵץ מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה שֶׁהוּא עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ״, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: וְכִי אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת״. amar mar: ouminayin leokhél 'haméts michéch chaot oulmala cheou ovér belo taase, cheneemar: "lo tokhal ala 'haméts", divré rabi yeouda. amar lo rabi chimon: vekhi efchar lomar kén? vahalo kevar neemar "lo tokhal ala 'haméts chivat yamim tokhal ala matsot".
10. וְרַבִּי יְהוּדָה, שַׁפִּיר קָאָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן? וְרַבִּי יְהוּדָה אָמַר לָךְ: הָהוּא — לְקוֹבְעוֹ חוֹבָה אֲפִילּוּ בַּזְּמַן הַזֶּה הוּא דַּאֲתָא. verabi yeouda, chapir kaamar léh rabi chimon? verabi yeouda amar lakh: haou — lekovo 'hova afilou bazeman haze hou daata.
11. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, לְקוֹבְעוֹ חוֹבָה מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מִ״בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ״. וְרַבִּי יְהוּדָה, מִיבְּעֵי לֵיהּ לְטָמֵא וְשֶׁהָיָה בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּבְפֶסַח לֹא יֹאכַל — מַצָּה וּמָרוֹר נָמֵי לָא נֵיכוֹל. קָא מַשְׁמַע לַן. verabi chimon, lekovo 'hova mena léh? nafka léh mi"baerev tokhlou". verabi yeouda, mibeé léh letamé vechehaya bederekh re'hoka. salka datakh aména: hoil ouvfesa'h lo yokhal — matsa oumaror namé la nékhol. ka machma lan.
12. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, טָמֵא וְשֶׁהָיָה בְּדֶרֶךְ רְחוֹקָה לָא אִיצְטְרִיךְ קְרָא, דְּלָא גָּרַע מֵעָרֵל וּבֶן נֵכָר. דִּכְתִיב: ״וְכׇל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ״ — בּוֹ הוּא אֵינוֹ אוֹכֵל, אֲבָל אוֹכֵל הוּא בְּמַצָּה וּבְמָרוֹר. וְרַבִּי יְהוּדָה: כְּתִיב בְּהַאי וּכְתִיב בְּהַאי. verabi chimon, tamé vechehaya bederekh re'hoka la itsterikh kera, dela gara méarél ouven nékhar. dikhtiv: "vekhol arél lo yokhal bo" — bo hou éno okhél, aval okhél hou bematsa ouvmaror. verabi yeouda: ketiv beha oukhtiv beha.
13. מַנִּי מַתְנִיתִין? אִי רַבִּי יְהוּדָה — חָמֵץ סְתָמָא קָאָמַר, אֲפִילּוּ דְּגוֹי. וְאִי רַבִּי שִׁמְעוֹן — mani matnitin? i rabi yeouda — 'haméts setama kaamar, afilou dego. vei rabi chimon —

Daf 29a

1. דְּיִשְׂרָאֵל נָמֵי מִישְׁרֵא קָא שָׁרֵי! וְאִי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי — אֲפִילּוּ תּוֹךְ זְמַנּוֹ נָמֵי מִישְׁרֵא קָא שָׁרֵי בַּהֲנָאָה. deyisraél namé michré ka charé! vei rabi yosé hagelili — afilou tokh zemano namé michré ka charé bahanaa.
2. אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: לְעוֹלָם רַבִּי יְהוּדָה הִיא, וְיָלֵיף שְׂאוֹר דַּאֲכִילָה מִשְּׂאוֹר דִּרְאִיָּיה. מָה שְׂאוֹר דִּרְאִיָּיה — שֶׁלְּךָ אִי אַתָּה רוֹאֶה, אֲבָל אַתָּה רוֹאֶה שֶׁל אֲחֵרִים וְשֶׁל גָּבוֹהַּ. אַף שְׂאוֹר דַּאֲכִילָה — שֶׁלְּךָ אִי אַתָּה אוֹכֵל, אֲבָל אַתָּה אוֹכֵל שֶׁל אֲחֵרִים וְשֶׁל גָּבוֹהַּ. amar rav a'ha bar yaakov: leolam rabi yeouda hi, veyaléf seor daakhila miseor diriya. ma seor diriya — chelekha i ata roe, aval ata roe chel a'hérim vechel gavoha. af seor daakhila — chelekha i ata okhél, aval ata okhél chel a'hérim vechel gavoha.
3. וּבְדִין הוּא דְּאִיבְּעִי לֵיהּ לְמִיתְנֵא דַּאֲפִילּוּ בַּאֲכִילָה נָמֵי שְׁרֵי, וְאַיְּידֵי דִּתְנָא דְּיִשְׂרָאֵל אָסוּר בַּהֲנָאָה — תְּנָא נָמֵי דְּגוֹי מוּתָּר בַּהֲנָאָה. וּבְדִין הוּא דְּאִיבְּעִי לֵיהּ לְמִיתְנֵא דַּאֲפִילּוּ בְּתוֹךְ זְמַנּוֹ מוּתָּר בַּהֲנָאָה, וְאַיְּידֵי דִּתְנָא דְּיִשְׂרָאֵל לְאַחַר זְמַנּוֹ — תְּנָא נָמֵי דְּגוֹי לְאַחַר זְמַנּוֹ. ouvdin hou deibei léh lemitné daafilou baakhila namé cheré, veayedé ditna deyisraél asour bahanaa — tena namé dego moutar bahanaa. ouvdin hou deibei léh lemitné daafilou betokh zemano moutar bahanaa, veayedé ditna deyisraél lea'har zemano — tena namé dego lea'har zemano.
4. רָבָא אָמַר: לְעוֹלָם רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, קְנָסָא קָנֵיס, הוֹאִיל וְעָבַר עֲלֵיהּ בְּבַל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא. rava amar: leolam rabi chimon hi. verabi chimon, kenasa kanés, hoil veavar aléh beval yérae ouval yimatsé.
5. בִּשְׁלָמָא לְרָבָא, הַיְינוּ דְּקָתָנֵי: שֶׁל יִשְׂרָאֵל אָסוּר, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר ״לֹא יֵרָאֶה״. אֶלָּא לְרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב, מִשּׁוּם ״לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! bichlama lerava, haynou dekatané: chel yisraél asour, michoum cheneemar "lo yérae". ela lerav a'ha bar yaakov, michoum "lo yéakhél 'haméts" mibeé léh!
6. מִי סָבְרַתְּ אַסֵּיפָא קָאֵי?! אַרֵישָׁא קָאֵי וְהָכִי קָאָמַר: חָמֵץ שֶׁל גּוֹי שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח מוּתָּר בַּהֲנָאָה, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר ״לֹא יֵרָאֶה לְךָ״ — שֶׁלְּךָ אִי אַתָּה רוֹאֶה, אֲבָל אַתָּה רוֹאֶה שֶׁל אֲחֵרִים וְשֶׁל גָּבוֹהַּ. וְיָלֵיף שְׂאוֹר דַּאֲכִילָה מִשְּׂאוֹר דִּרְאִיָּיה. mi savrate aséfa kaé?! arécha kaé vehakhi kaamar: 'haméts chel go cheavar ala hapesa'h moutar bahanaa, michoum cheneemar "lo yérae lekha" — chelekha i ata roe, aval ata roe chel a'hérim vechel gavoha. veyaléf seor daakhila miseor diriya.
7. וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ: דְּאִיתְּמַר, הָאוֹכֵל שְׂאוֹר שֶׁל גּוֹי שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח, לְדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, רָבָא אָמַר: לוֹקֶה, וְרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: אֵינוֹ לוֹקֶה. veazdou letamayou: deitemar, haokhél seor chel go cheavar ala hapesa'h, ledivré rabi yeouda, rava amar: loke, verav a'ha bar yaakov amar: éno loke.
8. רָבָא אָמַר: לוֹקֶה, לָא יָלֵיף רַבִּי יְהוּדָה שְׂאוֹר דַּאֲכִילָה מִשְּׂאוֹר דִּרְאִיָּיה. וְרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: אֵינוֹ לוֹקֶה, יָלֵיף שְׂאוֹר דַּאֲכִילָה מִשְּׂאוֹר דִּרְאִיָּיה. rava amar: loke, la yaléf rabi yeouda seor daakhila miseor diriya. verav a'ha bar yaakov amar: éno loke, yaléf seor daakhila miseor diriya.
9. וַהֲדַר בֵּיהּ רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב מֵהַהִיא, דְּתַנְיָא: הָאוֹכֵל חָמֵץ שֶׁל הֶקְדֵּשׁ בַּמּוֹעֵד — מָעַל. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לֹא מָעַל. vahadar béh rav a'ha bar yaakov méhahi, detanya: haokhél 'haméts chel hekdéch bamoéd — maal. veyéch omrim: lo maal.
10. מַאן יֵשׁ אוֹמְרִים? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה הִיא. דְּתַנְיָא: רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה הָיָה עוֹשֶׂה אֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים כַּשַּׁבָּת לְתַשְׁלוּמִין. man yéch omrim? amar rabi yo'hanan: rabi ne'hounya ben hakana hi. detanya: rabi ne'hounya ben hakana haya ose et yom hakipourim kachabat letachloumin.
11. מָה שַׁבָּת מִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ וּפָטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין, אַף יוֹם הַכִּפּוּרִים מִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ וּפָטוּר מִתַּשְׁלוּמִין. ma chabat mit'hayév benafcho oufatour min hatachloumin, af yom hakipourim mit'hayév benafcho oufatour mitachloumin.
12. רַב יוֹסֵף אָמַר: בְּפוֹדִין אֶת הַקֳּדָשִׁים לְהַאֲכִילָן לִכְלָבִים קָמִיפַּלְגִי. rav yoséf amar: befodin et hakodachim lehaakhilan likhlavim kamipalgi.
13. מַאן דְּאָמַר מָעַל, קָסָבַר: פּוֹדִין אֶת הַקֳּדָשִׁים לְהַאֲכִילָן לִכְלָבִים. וּמַאן דְּאָמַר לֹא מָעַל, קָסָבַר: אֵין פּוֹדִין. man deamar maal, kasavar: podin et hakodachim lehaakhilan likhlavim. ouman deamar lo maal, kasavar: én podin.
14. רַב אַחָא בַּר רָבָא תְּנָא לָהּ rav a'ha bar rava tena lah

Daf 29b

1. לְהָא שְׁמַעְתָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף בְּהָא לִישָּׁנָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא אֵין פּוֹדִין אֶת הַקֳּדָשִׁים לְהַאֲכִילָן לִכְלָבִים, וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי: בְּדָבָר הַגּוֹרֵם לְמָמוֹן כְּמָמוֹן דָּמֵי. leha chemata micheméh derav yoséf beha lichana: dekhoulé alma én podin et hakodachim lehaakhilan likhlavim, vehakha beha kamipalgi: bedavar hagorém lemamon kemamon damé.
2. מַאן דְּאָמַר מָעַל, קָסָבַר: דָּבָר הַגּוֹרֵם לְמָמוֹן — כְּמָמוֹן דָּמֵי. וּמַאן דְּאָמַר לֹא מָעַל, קָסָבַר: דָּבָר הַגּוֹרֵם לְמָמוֹן — לָאו כְּמָמוֹן דָּמֵי. man deamar maal, kasavar: davar hagorém lemamon — kemamon damé. ouman deamar lo maal, kasavar: davar hagorém lemamon — la kemamon damé.
3. רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: דְּכוּלֵּי עָלְמָא דָּבָר הַגּוֹרֵם לְמָמוֹן — כְּמָמוֹן דָּמֵי, וְהָכָא בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן קָמִיפַּלְגִי: מַאן דְּאָמַר לֹא מָעַל — כְּרַבִּי יְהוּדָה. וּמַאן דְּאָמַר מָעַל — כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. rav a'ha bar yaakov amar: dekhoulé alma davar hagorém lemamon — kemamon damé, vehakha biflougta derabi yeouda verabi chimon kamipalgi: man deamar lo maal — kerabi yeouda. ouman deamar maal — kerabi chimon.
4. וְהָא רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב הוּא דְּאָמַר דְּרַבִּי יְהוּדָה יָלֵיף שְׂאוֹר דַּאֲכִילָה מִשְּׂאוֹר דִּרְאִיָּיה! אֶלָּא הֲדַר בֵּיהּ רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב מֵהַהִיא. veha rav a'ha bar yaakov hou deamar derabi yeouda yaléf seor daakhila miseor diriya! ela hadar béh rav a'ha bar yaakov méhahi.
5. רַב אָשֵׁי אֲמַר: דְּכוּלֵּי עָלְמָא — אֵין פּוֹדִין, וְדָבָר הַגּוֹרֵם לְמָמוֹן — לָאו כְּמָמוֹן דָּמֵי, וְהָכָא בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְרַבָּנַן קָמִיפַּלְגִי. מַאן דְּאָמַר מָעַל — כְּרַבִּי יוֹסֵי. וּמַאן דְּאָמַר לֹא מָעַל — כְּרַבָּנַן. rav aché amar: dekhoulé alma — én podin, vedavar hagorém lemamon — la kemamon damé, vehakha biflougta derabi yosé hagelili verabanan kamipalgi. man deamar maal — kerabi yosé. ouman deamar lo maal — kerabanan.
6. אָמַר רַב: חָמֵץ בִּזְמַנּוֹ, בֵּין בְּמִינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ — אָסוּר. שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ, בְּמִינוֹ — אָסוּר, שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ — מוּתָּר. amar rav: 'haméts bizmano, bén bemino bén chelo bemino — asour. chelo bizmano, bemino — asour, chelo bemino — moutar.
7. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּנוֹתֵן טַעַם, שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ מוּתָּר? הָא יְהֵיב טַעְמָא! bema askinan? iléma benotén taam, chelo bizmano chelo bemino moutar? ha yehév tama!
8. אֶלָּא בְּמַשֶּׁהוּ. חָמֵץ בִּזְמַנּוֹ, בֵּין בְּמִינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ אָסוּר, רַב לְטַעְמֵיהּ, דְּרַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: כׇּל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה, בְּמִינוֹ — בְּמַשֶּׁהוּ, שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ — בְּנוֹתֵן טַעַם. ela bemacheou. 'haméts bizmano, bén bemino bén chelo bemino asour, rav letaméh, derav ouchmouél deamri tarvayou: kol isourin chebatora, bemino — bemacheou, chelo bemino — benotén taam.
9. רַב גָּזַר חָמֵץ בִּזְמַנּוֹ שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ אַטּוּ מִינוֹ. וְשֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ בְּמִינוֹ — אָסוּר, כְּרַבִּי יְהוּדָה. rav gazar 'haméts bizmano chelo bemino atou mino. vechelo bizmano bemino — asour, kerabi yeouda.
10. וְשֶׁלֹּא בְּמִינוֹ — מוּתָּר, דְּשֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ וְשֶׁלֹּא בְּמִינוֹ אַטּוּ מִינוֹ — כּוּלֵּי הַאי לָא גָּזְרִינַן. vechelo bemino — moutar, dechelo bizmano vechelo bemino atou mino — koulé ha la gazrinan.
11. שְׁמוּאֵל אָמַר: חָמֵץ בִּזְמַנּוֹ, בְּמִינוֹ — אָסוּר, שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ — מוּתָּר. שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ, בֵּין בְּמִינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ — מוּתָּר. חָמֵץ בִּזְמַנּוֹ, בְּמִינוֹ — אָסוּר, שְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ — דְּרַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: כׇּל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה, בְּמִינוֹ — אֲסוּרִין בְּמַשֶּׁהוּ, שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ — בְּנוֹתֵן טַעַם. chemouél amar: 'haméts bizmano, bemino — asour, chelo bemino — moutar. chelo bizmano, bén bemino bén chelo bemino — moutar. 'haméts bizmano, bemino — asour, chemouél letaméh — derav ouchmouél deamri tarvayou: kol isourin chebatora, bemino — asourin bemacheou, chelo bemino — benotén taam.
12. שֶׁלֹּא בְּמִינָן אַטּוּ מִינָן לָא גָּזַר. שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ, בֵּין בְּמִינָן בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינָן — מוּתָּרִין, כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. chelo beminan atou minan la gazar. chelo bizmano, bén beminan bén chelo beminan — moutarin, kerabi chimon.
13. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: חָמֵץ בִּזְמַנּוֹ, בֵּין בְּמִינוֹ וּבֵין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ — אָסוּר בְּנוֹתֵן טַעַם. שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ, בֵּין בְּמִינָן בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינָן — מוּתָּר. verabi yo'hanan amar: 'haméts bizmano, bén bemino ouvén chelo bemino — asour benotén taam. chelo bizmano, bén beminan bén chelo beminan — moutar.
14. חָמֵץ בִּזְמַנּוֹ, בֵּין בְּמִינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם — רַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ, דְּרַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: כׇּל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה, בֵּין בְּמִינָן בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינָן — בְּנוֹתֵן טַעַם. שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ, בֵּין בְּמִינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ מוּתָּרִין, כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. 'haméts bizmano, bén bemino bén chelo bemino benotén taam — rabi yo'hanan letaméh, derabi yo'hanan veréch lakich deamri tarvayou: kol isourin chebatora, bén beminan bén chelo beminan — benotén taam. chelo bizmano, bén bemino bén chelo bemino moutarin, kerabi chimon.

Daf 30a

1. אָמַר רָבָא: הִלְכְתָא חָמֵץ בִּזְמַנּוֹ, בֵּין בְּמִינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ — אָסוּר בְּמַשֶּׁהוּ, כְּרַב. שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ, בֵּין בְּמִינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ — מוּתָּר, כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. amar rava: hilkheta 'haméts bizmano, bén bemino bén chelo bemino — asour bemacheou, kerav. chelo bizmano, bén bemino bén chelo bemino — moutar, kerabi chimon.
2. וּמִי אָמַר רָבָא הָכִי? וְהָאָמַר רָבָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן קְנָסָא קָנֵיס, הוֹאִיל וְעָבַר עָלָיו בְּ״בַל יֵרָאֶה״ וּ״בַל יִמָּצֵא״! oumi amar rava hakhi? vehaamar rava: rabi chimon kenasa kanés, hoil veavar ala be"val yérae" ou"val yimatsé"!
3. הָנֵי מִילֵּי בְּעֵינֵיהּ, אֲבָל עַל יְדֵי תַּעֲרוֹבֶת — לָא. וְאַזְדָּא רָבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רָבָא: כִּי הֲוֵינַן בֵּי רַב נַחְמָן, כִּי הֲווֹ נָפְקִי שִׁבְעָה יוֹמֵי דְפִסְחָא אֲמַר לַן: פּוּקוּ וּזְבִינוּ חֲמִירָא דִּבְנֵי חֵילָא. hané milé beénéh, aval al yedé taarovet — la. veazda rava letaméh, deamar rava: ki havénan bé rav na'hman, ki hao nafki chiva yomé defis'ha amar lan: poukou ouzvinou 'hamira divné 'héla.
4. אָמַר רַב: קְדֵירוֹת בַּפֶּסַח יִשָּׁבְרוּ. וְאַמַּאי? לַשְׁהִינְהוּ אַחַר הַפֶּסַח, וְלֶיעְבַּד בְּהוּ שֶׁלֹּא בְּמִינָן! גְּזֵירָה דִּילְמָא אָתוּ לְמֶיעְבַּד בְּהוּ בְּמִינוֹ. amar rav: kedérot bapesa'h yichavrou. veama? lachhinou a'har hapesa'h, velebad beou chelo beminan! gezéra dilma atou lemebad beou bemino.
5. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: לֹא יִשָּׁבְרוּ, אֲבָל מַשְׁהֵי לְהוּ לְאַחַר זְמַנּוֹ, וְעָבֵיד בְּהוּ בֵּין בְּמִינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ. ouchmouél amar: lo yichavrou, aval machhé leou lea'har zemano, veavéd beou bén bemino bén chelo bemino.
6. וְאַזְדָּא שְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל לְהָנְהוּ דִּמְזַבְּנֵי כַּנְדֵי: אַשְׁווֹ זְבִינֵי אַכַּנְדַיְכִי, וְאִי לָא — דָּרְשִׁינָא לְכוּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. veazda chemouél letaméh, deamar chemouél lehanou dimzabené kandé: acho zeviné akandaykhi, vei la — darchina lekhou kerabi chimon.
7. וְלִידְרוֹשׁ לְהוּ, דְּהָא שְׁמוּאֵל כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ! אַתְרֵיהּ דְּרַב הֲוָה. velidroch leou, deha chemouél kerabi chimon sevira léh! atréh derav hava.
8. הָהוּא תַּנּוּרָא דִּטְחוֹ בֵּיהּ טִיחְיָא. אַסְרֵהּ רָבָא בַּר אֲהִילַאי לְמֵיכְלֵיהּ לְרִיפְתָּא אֲפִילּוּ בְּמִילְחָא לְעוֹלָם, דִּילְמָא אָתֵי לְמֵיכְלֵיהּ בְּכוּתָּחָא. haou tanoura dit'ho béh ti'hya. asréh rava bar ahila lemékhléh lerifta afilou bemil'ha leolam, dilma até lemékhléh bekhouta'ha.
9. מֵיתִיבִי: אֵין לָשִׁין אֶת הָעִיסָּה בְּחָלָב, וְאִם לָשׁ — כׇּל הַפַּת כּוּלָּהּ אֲסוּרָה, מִפְּנֵי הֶרְגֵּל עֲבֵירָה. כַּיּוֹצֵא בוֹ, métivi: én lachin et haisa be'halav, veim lach — kol hapat koulah asoura, mipené hergél avéra. kayotsé vo,

Daf 30b

1. אֵין טָשִׁין אֶת הַתַּנּוּר בְּאַלְיָה. וְאִם טָשׁ — כׇּל הַפַּת כּוּלָּהּ אֲסוּרָה, עַד שֶׁיַּסִּיק אֶת הַתַּנּוּר. הָא הוּסַּק הַתַּנּוּר — מִיהָא שְׁרֵי. תְּיוּבְתָּא דְּרָבָא בַּר אֲהִילַאי, תְּיוּבְתָּא. én tachin et hatanour bealya. veim tach — kol hapat koulah asoura, ad cheyasik et hatanour. ha housak hatanour — miha cheré. teouvta derava bar ahila, teouvta.
2. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: וְכִי מֵאַחַר דְּאִיתּוֹתַב רָבָא בַּר אֲהִילַאי, אַמַּאי קָאָמַר רַב: קְדֵירוֹת בַּפֶּסַח יִשָּׁבְרוּ? אֲמַר לֵיהּ: הָתָם תַּנּוּר שֶׁל מַתֶּכֶת, הָכָא בִּקְדֵירָה שֶׁל חֶרֶס. amar léh ravina lerav aché: vekhi méa'har deitotav rava bar ahila, ama kaamar rav: kedérot bapesa'h yichavrou? amar léh: hatam tanour chel matekhet, hakha bikdéra chel 'heres.
3. וְאִיבָּעֵית אֵימָא הָא וְהָא בְּשֶׁל חֶרֶס. זֶה — הֶסֵּיקָן מִבִּפְנִים, וְזֶה — הֶסֵּיקָן מִבַּחוּץ. וְכִי תֵּימָא: הָכִי נָמֵי לֶיעְבַּד לֵיהּ הַסָּקָה מִבִּפְנִים — חָיֵיס עֲלֵיהּ מִשּׁוּם דְּפָקְעָה. veibaét éma ha veha bechel 'heres. ze — hesékan mibifnim, veze — hesékan miba'houts. vekhi téma: hakhi namé lebad léh hasaka mibifnim — 'hayés aléh michoum defaka.
4. הִלְכָּךְ הַאי בּוּכְיָא הֶסֵּיקוֹ מִבַּחוּץ הוּא — וְאָסוּר, וְאִי מַלְּיֵיהּ גּוּמְרֵי — שַׁפִּיר דָּמֵי. hilkakh ha boukhya heséko miba'houts hou — veasour, vei maleyéh goumré — chapir damé.
5. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: הָנֵי סַכִּינֵי בְּפִסְחָא הֵיכִי עָבְדִינַן לְהוּ? אֲמַר לֵיהּ: לְדִידִי חַדְתָּא קָא עָבְדִינַן. אֲמַר לֵיהּ: תִּינַח מָר דְּאֶפְשָׁר לֵיהּ, דְּלָא אֶפְשָׁר לֵיהּ מַאי? אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא, כְּעֵין חַדְתָּא קָאָמֵינָא: קַתַּיְיהוּ בְּטִינָא, וּפַרְזְלַיְיהוּ בְּנוּרָא, וַהֲדַר מְעַיֵּילְנָא לְקַתַּיְיהוּ בְּרוֹתְחִין. וְהִלְכְתָא: אִידֵּי וְאִידֵּי בְּרוֹתְחִין וּבִכְלִי רִאשׁוֹן. amar léh ravina lerav aché: hané sakiné befis'ha hékhi avdinan leou? amar léh: ledidi 'hadta ka avdinan. amar léh: tina'h mar deefchar léh, dela efchar léh ma? amar léh: ana, keén 'hadta kaaména: katayou betina, oufarzelayou benoura, vahadar meayélna lekatayou berot'hin. vehilkheta: idé veidé berot'hin ouvikhli richon.
6. אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: עֵץ פָּרוּר מַגְעִילוֹ בְּרוֹתְחִין וּבִכְלִי רִאשׁוֹן. קָסָבַר: כְּבוֹלְעוֹ כָּךְ פּוֹלְטוֹ. amar rav houna beréh derav yeochoua: éts parour magilo berot'hin ouvikhli richon. kasavar: kevolo kakh polto.
7. בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵאַמֵּימָר: הָנֵי מָאנֵי דְקוּנְיָא, מַהוּ לְאִישְׁתַּמּוֹשֵׁי בְּהוּ בְּפִסְחָא? יְרוּקָּא לָא תִּיבְּעֵי לָךְ — דְּוַדַּאי אֲסִירִי. כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ אוּכָּמֵי וְחִיוָּרֵי, מַאי? וְהֵיכָא דְּאִית בְּהוּ קַרְטוּפָנֵי, לָא תִּיבְּעֵי לָךְ, דְּוַדַּאי אֲסִירִי. כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ דְּשִׁיעִי, מַאי? beo minéh méamémar: hané mané dekounya, maou leichtamoché beou befis'ha? yerouka la tibeé lakh — devada asiri. ki tibeé lakh oukamé ve'hivaré, ma? vehékha deit beou kartoufané, la tibeé lakh, devada asiri. ki tibeé lakh dechii, ma?
8. אֲמַר לֵיהּ: חֲזֵינָא לְהוּ דְּמִידַיְּיתֵי, אַלְמָא בָּלְעִי, וַאֲסִירִי. וְהַתּוֹרָה הֵעִידָה עַל כְּלִי חֶרֶס שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי דּוֹפְיוֹ לְעוֹלָם. amar léh: 'hazéna leou demidayeté, alma bali, vaasiri. vehatora héida al keli 'heres cheéno yotsé midé dofo leolam.
9. וּמַאי שְׁנָא לְעִנְיַן יֵין נֶסֶךְ, דְּדָרֵישׁ מָרִימָר: מָאנֵי דְקוּנְיָא, בֵּין אוּכָּמֵא בֵּין חִיוָּרֵי וּבֵין יְרוּקֵּי — שְׁרֵי? וְכִי תֵּימָא: יֵין נֶסֶךְ — דְּרַבָּנַן, חָמֵץ — דְּאוֹרָיְיתָא, כׇּל דְּתַקּוּן רַבָּנַן — כְּעֵין דְּאוֹרָיְיתָא תַּקּוּן. אֲמַר לֵיהּ: זֶה תַּשְׁמִישׁוֹ עַל יְדֵי חַמִּין, וְזֶה תַּשְׁמִישׁוֹ עַל יְדֵי צוֹנֵן. ouma chena leinyan yén nesekh, dedaréch marimar: mané dekounya, bén oukamé bén 'hivaré ouvén yerouké — cheré? vekhi téma: yén nesekh — derabanan, 'haméts — deorayta, kol detakoun rabanan — keén deorayta takoun. amar léh: ze tachmicho al yedé 'hamin, veze tachmicho al yedé tsonén.
10. אָמַר רָבָא בַּר אַבָּא אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר שְׁמוּאֵל: כׇּל הַכֵּלִים שֶׁנִּשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶן חָמֵץ בְּצוֹנֵן — מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן מַצָּה, חוּץ מִן בֵּית שְׂאוֹר, הוֹאִיל שֶׁחִימּוּצוֹ קָשֶׁה. אָמַר רַב אָשֵׁי: וּבֵית חֲרוֹסֶת — כְּבֵית שְׂאוֹר שֶׁחִימּוּצוֹ קָשֶׁה דָּמֵי. amar rava bar aba amar rav 'hiya bar aché amar chemouél: kol hakélim chenichtamechou bahen 'haméts betsonén — michtaméch bahen matsa, 'houts min bét seor, hoil che'himoutso kache. amar rav aché: ouvét 'haroset — kevét seor che'himoutso kache damé.
11. אָמַר רָבָא: הָנֵי אַגָּנֵי דְמָחוֹזָא, הוֹאִיל וּתְדִירִי לְמֵילַשׁ בְּהוּ חֲמִירָא, וּמְשַׁהוּ בְּהוּ חֲמִירָא — כְּבֵית שְׂאוֹר שֶׁחִימּוּצוֹ קָשֶׁה דָּמֵי. פְּשִׁיטָא? מַהוּ דְּתֵימָא: כֵּיוָן דִּרְוִיחָא, שָׁלֵיט בְּהוּ אַוֵּירָא וְלָא בָּלְעִי, קָא מַשְׁמַע לַן. amar rava: hané agané dema'hoza, hoil outdiri lemélach beou 'hamira, oumchaou beou 'hamira — kevét seor che'himoutso kache damé. pechita? maou detéma: kévan dirvi'ha, chalét beou avéra vela bali, ka machma lan.
12. מַתְנִי׳ גּוֹי שֶׁהִלְוָה אֶת יִשְׂרָאֵל עַל חֲמֵצוֹ, אַחַר הַפֶּסַח — מוּתָּר בַּהֲנָאָה. וְיִשְׂרָאֵל שֶׁהִלְוָה אֶת גּוֹי עַל חֲמֵצוֹ, אַחַר הַפֶּסַח — אָסוּר בַּהֲנָאָה. matni' go chehilva et yisraél al 'hamétso, a'har hapesa'h — moutar bahanaa. veyisraél chehilva et go al 'hamétso, a'har hapesa'h — asour bahanaa.
13. גְּמָ׳ אִיתְּמַר: בַּעַל חוֹב, אַבָּיֵי אָמַר: לְמַפְרֵעַ הוּא גּוֹבֶה. וְרָבָא אָמַר: מִכָּאן וּלְהַבָּא הוּא גּוֹבֶה. כׇּל הֵיכָא דְּאַקְדֵּישׁ לֹוֶה וְזַבֵּין לֹוֶה — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּאָתֵי מַלְוֶה וְטָרֵיף, gema' itemar: baal 'hov, abayé amar: lemafréa hou gove. verava amar: mikan oulhaba hou gove. kol hékha deakdéch love vezabén love — koulé alma la peligi deaté malve vetaréf,

Daf 31a

1. וְאָתֵי מַלְוֶה וּפָרֵיק. דִּתְנַן: מוֹסִיף עוֹד דִּינָר וּפוֹדֶה אֶת הַנְּכָסִים הָאֵלּוּ. כִּי פְּלִיגִי דְּזַבֵּין מַלְוֶה, וְקַדֵּישׁ מַלְוֶה. veaté malve oufarék. ditnan: mosif od dinar oufode et hanekhasim haélou. ki peligi dezabén malve, vekadéch malve.
2. אַבָּיֵי אָמַר, לְמַפְרֵעַ הוּא גּוֹבֶה: כֵּיוָן דִּמְטָא זִמְנֵיהּ וְלָא פַּרְעֵיהּ, אִיגַּלַּאי מִילְּתָא לְמַפְרֵעַ דְּמֵעִיקָּרָא בִּרְשׁוּתֵיהּ הֲוָה קָאֵי, וְשַׁפִּיר אַקְדֵּישׁ, וְשַׁפִּיר זַבֵּין. וְרָבָא אָמַר, מִכָּאן וּלְהַבָּא הוּא גּוֹבֶה: כֵּיוָן דְּאִילּוּ הֲווֹ לֵיהּ זוּזֵי, הֲוָה מְסַלֵּיק לְהוּ בְּזוּזֵי — אִישְׁתְּכַח דְּהַשְׁתָּא קָא קָנֵי. abayé amar, lemafréa hou gove: kévan dimta zimnéh vela paréh, igala mileta lemafréa deméikara birchoutéh hava kaé, vechapir akdéch, vechapir zabén. verava amar, mikan oulhaba hou gove: kévan deilou hao léh zouzé, hava mesalék leou bezouzé — ichtekha'h dehachta ka kané.
3. וּמִי אָמַר רָבָא הָכִי? וְהָאָמַר רָמֵי בַּר חָמָא: רְאוּבֵן שֶׁמָּכַר שָׂדֶה לְשִׁמְעוֹן בְּאַחְרָיוּת וּזְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוֶה, וּמֵת רְאוּבֵן, וַאֲתָא בַּעַל חוֹב דִּרְאוּבֵן וְטָרֵיף לֵיהּ מִשִּׁמְעוֹן, וַאֲתָא שִׁמְעוֹן וּפַיְּיסֵיהּ בְּזוּזֵי — oumi amar rava hakhi? vehaamar ramé bar 'hama: reouvén chemakhar sade lechimon bea'hraout ouzkafan ala bemilve, oumét reouvén, vaata baal 'hov dirouvén vetaréf léh michimon, vaata chimon oufayeséh bezouzé —
4. דִּינָא הוּא דְּאָתוּ בְּנֵי רְאוּבֵן וְאָמְרִי לֵיהּ לְשִׁמְעוֹן: אֲנַן, מִטַּלְטְלֵי שְׁבַק אֲבוּן גַּבָּךְ, וּמִטַּלְטְלֵי דְיַתְמֵי לְבַעַל חוֹב לָא מִשְׁתַּעְבְּדִי. dina hou deatou bené reouvén veamri léh lechimon: anan, mitaltelé chevak avoun gabakh, oumitaltelé deyatmé levaal 'hov la michtabedi.
5. וְאָמַר רָבָא: אִי פִּיקֵּחַ שִׁמְעוֹן — מַגְבֵּי לְהוּ אַרְעָא, וַהֲדַר גָּבֵי לַהּ מִינַּיְיהוּ. דְּאָמַר רַב נַחְמָן: יְתוֹמִים שֶׁגָּבוּ קַרְקַע בְּחוֹבַת אֲבִיהֶם — בַּעַל חוֹב חוֹזֵר וְגוֹבֶה אוֹתָהּ מֵהֶן. veamar rava: i piké'ha chimon — magbé leou ara, vahadar gavé lah minayou. deamar rav na'hman: yetomim chegavou karka be'hovat avihem — baal 'hov 'hozér vegove otah méhen.
6. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא ״לְמַפְרֵעַ הוּא גּוֹבֶה״, אַמְּטוּ לְהָכִי חוֹזֵר וְגוֹבֶה אוֹתָהּ מֵהֶן — דִּכְמַאן דְּגָבוּ מֵחַיִּים דַּאֲבוּהוֹן דָּמֵי. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ ״מִכָּאן וּלְהַבָּא הוּא גּוֹבֶה״, אַמַּאי חוֹזֵר וְגוֹבֶה אוֹתָהּ מֵהֶן? הָא הָוֵי כְּמַאן דִּזְבֵין יַתְמֵי נִכְסֵי דָּמֵי, וְאִילּוּ קָנֵי יַתְמֵי נִכְסֵי, מִי קָא מִשְׁתַּעְבְּדִי לְבַעַל חוֹב? i amrate bichlama "lemafréa hou gove", ametou lehakhi 'hozér vegove otah méhen — dikhman degavou mé'hayim daavouon damé. ela i amrate "mikan oulhaba hou gove", ama 'hozér vegove otah méhen? ha havé keman dizvén yatmé nikhsé damé, veilou kané yatmé nikhsé, mi ka michtabedi levaal 'hov?
7. שָׁאנֵי הָתָם, דְּאָמַר לְהוּ: כִּי הֵיכִי דְּמִשְׁתַּעְבַּדְנָא לֵיהּ לַאֲבוּכוֹן, מִשְׁתַּעְבַּדְנָא נָמֵי לְבַעַל חוֹב דַּאֲבוּכוֹן — מִדְּרַבִּי נָתָן. דְּתַנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִנַּיִן לַנּוֹשֶׁה בַּחֲבֵירוֹ מָנֶה וַחֲבֵירוֹ בַּחֲבֵירוֹ, שֶׁמּוֹצִיאִין מִזֶּה וְנוֹתְנִין לָזֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ״. chané hatam, deamar leou: ki hékhi demichtabadna léh laavoukhon, michtabadna namé levaal 'hov daavoukhon — miderabi natan. detanya, rabi natan omér: minayin lanoche ba'havéro mane va'havéro ba'havéro, chemotsiin mize venotnin laze? talmoud lomar: "venatan laacher acham lo".
8. תְּנַן: גּוֹי שֶׁהִלְוָה אֶת יִשְׂרָאֵל עַל חֲמֵצוֹ — אַחַר הַפֶּסַח מוּתָּר בַּהֲנָאָה. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא ״לְמַפְרֵעַ הוּא גּוֹבֶה״ — אַמְּטוּ לְהָכִי מוּתָּר בַּהֲנָאָה. tenan: go chehilva et yisraél al 'hamétso — a'har hapesa'h moutar bahanaa. i amrate bichlama "lemafréa hou gove" — ametou lehakhi moutar bahanaa.
9. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ ״מִכָּאן וּלְהַבָּא הוּא גּוֹבֶה״, אַמַּאי מוּתָּר בַּהֲנָאָה? בִּרְשׁוּתָא דְיִשְׂרָאֵל הֲוָה קָאֵי! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — כְּשֶׁהִרְהִינוֹ אֶצְלוֹ. ela i amrate "mikan oulhaba hou gove", ama moutar bahanaa? birchouta deyisraél hava kaé! hakha bema askinan — kechehirhino etslo.
10. לֵימָא כְּתַנָּאֵי: יִשְׂרָאֵל שֶׁהִלְוָה לְגוֹי עַל חֲמֵצוֹ — לְאַחַר הַפֶּסַח אֵינוֹ עוֹבֵר. מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר אָמְרוּ: עוֹבֵר. מַאי לָאו, בְּהָא קָמִיפַּלְגִי: דְּמָר סָבַר לְמַפְרֵעַ הוּא גּוֹבֶה, וּמָר סָבַר מִכָּאן וּלְהַבָּא הוּא גּוֹבֶה? léma ketanaé: yisraél chehilva lego al 'hamétso — lea'har hapesa'h éno ovér. michoum rabi méir amrou: ovér. ma la, beha kamipalgi: demar savar lemafréa hou gove, oumar savar mikan oulhaba hou gove?
11. וְתִסְבְּרָא? אֵימָא סֵיפָא: אֲבָל גּוֹי שֶׁהִלְוָה לְיִשְׂרָאֵל עַל חֲמֵצוֹ — לְאַחַר הַפֶּסַח דִּבְרֵי הַכֹּל עוֹבֵר. וְהָא אִיפְּכָא מִיבְּעֵי לֵיהּ: לְמַאן דְּאָמַר הָתָם ״אֵינוֹ עוֹבֵר״ — הָכָא עוֹבֵר. לְמַאן דְּאָמַר הָתָם ״עוֹבֵר״ — הָכָא אֵינוֹ עוֹבֵר! vetisbera? éma séfa: aval go chehilva leyisraél al 'hamétso — lea'har hapesa'h divré hakol ovér. veha ipekha mibeé léh: leman deamar hatam "éno ovér" — hakha ovér. leman deamar hatam "ovér" — hakha éno ovér!

Daf 31b

1. אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — כְּגוֹן שֶׁהִרְהִינוֹ אֶצְלוֹ, וְקָמִיפַּלְגִי בִּדְרַבִּי יִצְחָק. דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִנַּיִן לְבַעַל חוֹב שֶׁקּוֹנֶה מַשְׁכּוֹן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה״. אִם אֵינוֹ קוֹנֶה מַשְׁכּוֹן — צְדָקָה מִנַּיִן? מִכָּאן לְבַעַל חוֹב שֶׁקּוֹנֶה מַשְׁכּוֹן. ela hakha bema askinan — kegon chehirhino etslo, vekamipalgi bidrabi yits'hak. deamar rabi yits'hak: minayin levaal 'hov chekone machkon? cheneemar: "oulkha tihye tsedaka". im éno kone machkon — tsedaka minayin? mikan levaal 'hov chekone machkon.
2. תַּנָּא קַמָּא סָבַר: הָנֵי מִילֵּי יִשְׂרָאֵל מִיִּשְׂרָאֵל הוּא, דְּקָרֵינָא בֵּיהּ ״וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה״, אֲבָל יִשְׂרָאֵל מִגּוֹי — לָא קָנֵי. tana kama savar: hané milé yisraél miyisraél hou, dekaréna béh "oulkha tihye tsedaka", aval yisraél migo — la kané.
3. וְרַבִּי מֵאִיר סָבַר, קַל וָחוֹמֶר: יִשְׂרָאֵל מִיִּשְׂרָאֵל קָנֵי, יִשְׂרָאֵל מִגּוֹי לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! אֲבָל גּוֹי שֶׁהִלְוָה אֶת יִשְׂרָאֵל עַל חֲמֵצוֹ — אַחַר הַפֶּסַח דִּבְרֵי הַכֹּל עוֹבֵר. הָתָם וַדַּאי גּוֹי מִיִּשְׂרָאֵל לָא קָנֵי. verabi méir savar, kal va'homer: yisraél miyisraél kané, yisraél migo lo kol chekén?! aval go chehilva et yisraél al 'hamétso — a'har hapesa'h divré hakol ovér. hatam vada go miyisraél la kané.
4. תְּנַן: גּוֹי שֶׁהִלְוָה יִשְׂרָאֵל עַל חֲמֵצוֹ — אַחַר הַפֶּסַח מוּתָּר בַּהֲנָאָה. נְהִי נָמֵי דְּהִרְהִינוֹ אֶצְלוֹ, הָא אָמְרַתְּ גּוֹי מִיִּשְׂרָאֵל לָא קָנֵי? לָא קַשְׁיָא הָא — דְּאָמַר לֵיהּ ״מֵעַכְשָׁיו״, הָא — דְּלָא אָמַר לֵיהּ ״מֵעַכְשָׁיו״. tenan: go chehilva yisraél al 'hamétso — a'har hapesa'h moutar bahanaa. nehi namé dehirhino etslo, ha amrate go miyisraél la kané? la kachya ha — deamar léh "méakhcha", ha — dela amar léh "méakhcha".
5. ומְנָא תֵּימְרָא דְּשָׁנֵי לֵיהּ בֵּין הֵיכָא דְּאָמַר ״מֵעַכְשָׁיו״ וּבֵין הֵיכָא דְּלָא אָמַר ״מֵעַכְשָׁיו״, דְּתַנְיָא: גּוֹי שֶׁהִרְהִין פַּת פּוּרְנִי אֵצֶל יִשְׂרָאֵל — אֵינוֹ עוֹבֵר, וְאִם אָמַר לוֹ ״הִגַּעְתִּיךָ״ — עוֹבֵר. מַאי שְׁנָא רֵישָׁא וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא? אֶלָּא לָאו, שְׁמַע מִינַּהּ: שָׁאנֵי הֵיכָא דְּאָמַר לֵיהּ ״מֵעַכְשָׁיו״ לְהֵיכָא דְּלָא אָמַר לֵיהּ ״מֵעַכְשָׁיו״. שְׁמַע מִינַּהּ. vmna témra dechané léh bén hékha deamar "méakhcha" ouvén hékha dela amar "méakhcha", detanya: go chehirhin pat pourni étsel yisraél — éno ovér, veim amar lo "higatikha" — ovér. ma chena récha ouma chena séfa? ela la, chema minah: chané hékha deamar léh "méakhcha" lehékha dela amar léh "méakhcha". chema minah.
6. תָּנוּ רַבָּנַן: חֲנוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּמְלַאי שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּפוֹעֲלֵי גוֹיִם נִכְנָסִין לְשָׁם — חָמֵץ שֶׁנִּמְצָא שָׁם אַחַר הַפֶּסַח אָסוּר בַּהֲנָאָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בַּאֲכִילָה. חֲנוּת שֶׁל גּוֹי וּמְלַאי שֶׁל גּוֹי וּפוֹעֲלֵי יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין לְשָׁם — חָמֵץ שֶׁנִּמְצָא שָׁם אַחַר הַפֶּסַח מוּתָּר בַּאֲכִילָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בַּהֲנָאָה. tanou rabanan: 'hanout chel yisraél oumla chel yisraél, oufoalé goyim nikhnasin lecham — 'haméts chenimtsa cham a'har hapesa'h asour bahanaa, veén tsarikh lomar baakhila. 'hanout chel go oumla chel go oufoalé yisraél nikhnasin veotsin lecham — 'haméts chenimtsa cham a'har hapesa'h moutar baakhila, veén tsarikh lomar bahanaa.
7. מַתְנִי׳ חָמֵץ שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפּוֹלֶת הֲרֵי הוּא כִּמְבוֹעָר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כׇּל שֶׁאֵין הַכֶּלֶב יָכוֹל לְחַפֵּשׂ אַחֲרָיו. matni' 'haméts chenafla ala mapolet haré hou kimvoar. raban chimon ben gamliél omér: kol cheén hakelev yakhol le'hapés a'hara.
8. גְּמָ׳ אָמַר רַב חִסְדָּא: וְצָרִיךְ שֶׁיְּבַטֵּל בְּלִבּוֹ. תָּנָא: כַּמָּה חֲפִישַׂת הַכֶּלֶב — שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. gema' amar rav 'hisda: vetsarikh cheyevatél belibo. tana: kama 'hafisat hakelev — chelocha tefa'him.
9. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף לְרַב אָשֵׁי: הָא דְּאָמַר שְׁמוּאֵל כְּסָפִים אֵין לָהֶם שְׁמִירָה אֶלָּא בַּקַּרְקַע, מִי בָּעֵינַן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים אוֹ לָא? אֲמַר לֵיהּ הָכָא מִשּׁוּם רֵיחָא בָּעֵינַן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. הָתָם מִשּׁוּם אִיכַּסּוֹיֵי מֵעֵינָא הוּא, וְלָא בָּעֵי שְׁלֹשָׁה. וְכַמָּה? אָמַר רַפְרָם בַּר פָּפָּא מִסִּיכְרָא: טֶפַח. amar léh rav a'ha beréh derav yoséf lerav aché: ha deamar chemouél kesafim én lahem chemira ela bakarka, mi baénan chelocha tefa'him o la? amar léh hakha michoum ré'ha baénan chelocha tefa'him. hatam michoum ikasoyé mééna hou, vela baé chelocha. vekhama? amar rafram bar papa misikhra: tefa'h.
10. מַתְנִי׳ הָאוֹכֵל תְּרוּמַת חָמֵץ בַּפֶּסַח, בְּשׁוֹגֵג — מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ, בְּמֵזִיד — פָּטוּר מִתַּשְׁלוּמִין וּמִדְּמֵי עֵצִים. matni' haokhél teroumat 'haméts bapesa'h, bechogég — mechalém keren va'homech, bemézid — patour mitachloumin oumidemé étsim.
11. גְּמָ׳ תְּנַן הָתָם: הָאוֹכֵל תְּרוּמָה בְּשׁוֹגֵג — מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ, אֶחָד הָאוֹכֵל וְאֶחָד הַשּׁוֹתֶה gema' tenan hatam: haokhél terouma bechogég — mechalém keren va'homech, e'had haokhél vee'had hachote

Daf 32a

1. וְאֶחָד הַסָּךְ, אֶחָד תְּרוּמָה טְמֵאָה וְאֶחָד תְּרוּמָה טְהוֹרָה — מְשַׁלֵּם חוֹמֶשׁ וְחוּמְשָׁא דְחוּמְשָׁא. vee'had hasakh, e'had terouma teméa vee'had terouma teora — mechalém 'homech ve'houmcha de'houmcha.
2. אִיבַּעְיָא לְהוּ: כְּשֶׁהוּא מְשַׁלֵּם, לְפִי מִדָּה מְשַׁלֵּם אוֹ לְפִי דָמִים מְשַׁלֵּם? כׇּל הֵיכָא דְּמֵעִיקָּרָא שָׁוְיָא אַרְבְּעָה זוּזֵי וּלְבַסּוֹף שָׁוְיָא זוּזָא — לָא תִּיבְּעֵי לָךְ, דְּוַדַּאי כִּדְמֵעִיקָּרָא מְשַׁלֵּם לְפִי דָּמִים, דְּלָא גָּרַע מִגַּזְלָן. דִּתְנַן: כׇּל הַגַּזְלָנִין מְשַׁלְּמִין כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה, ibaya leou: kecheou mechalém, lefi mida mechalém o lefi damim mechalém? kol hékha deméikara chavya arbea zouzé oulvasof chavya zouza — la tibeé lakh, devada kidméikara mechalém lefi damim, dela gara migazlan. ditnan: kol hagazlanin mechalemin kichat hagezéla,
3. כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ דְּמֵעִיקָּרָא שָׁוְיָא זוּזָא וּלְבַסּוֹף שָׁוְיָא אַרְבְּעָה, מַאי? לְפִי מִדָּה מְשַׁלֵּם, דְּאָמַר לֵיהּ: גְּרִיוָא אֲכַל — גְּרִיוָא מְשַׁלֵּם. אוֹ דִילְמָא לְפִי דָמִים מְשַׁלֵּם: בְּזוּזָא אֲכַל — בְּזוּזָא מְשַׁלֵּם. ki tibeé lakh deméikara chavya zouza oulvasof chavya arbea, ma? lefi mida mechalém, deamar léh: geriva akhal — geriva mechalém. o dilma lefi damim mechalém: bezouza akhal — bezouza mechalém.
4. אָמַר רַב יוֹסֵף, תָּא שְׁמַע: אָכַל גְּרוֹגְרוֹת וְשִׁילֵּם לוֹ תְּמָרִים תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לְפִי מִדָּה מְשַׁלֵּם — אַמְּטוּ לְהָכִי תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה, דְּאָכֵיל גְּרִיוָא דִגְרוֹגְרוֹת דְּשָׁוְיָא זוּזָא, וְקָא יָהֵיב גְּרִיוָא דִתְמָרִים דְּשָׁוְיָא אַרְבְּעָה. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לְפִי דָמִים מְשַׁלֵּם — אַמַּאי תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה? בְּזוּזָא אֲכַל — בְּזוּזָא קָא מְשַׁלֵּם! amar rav yoséf, ta chema: akhal gerogrot vechilém lo temarim tavo ala berakha. i amrate bichlama lefi mida mechalém — ametou lehakhi tavo ala berakha, deakhél geriva digrogrot dechavya zouza, veka yahév geriva ditmarim dechavya arbea. ela i amrate lefi damim mechalém — ama tavo ala berakha? bezouza akhal — bezouza ka mechalém!
5. אָמַר אַבָּיֵי: לְעוֹלָם לְפִי דָמִים מְשַׁלֵּם, וְאַמַּאי תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה? דַּאֲכַל מִידֵּי דְּלָא קָפֵיץ עֲלֵיהּ זָבֹינֵיהּ, וְקָא מְשַׁלֵּם מִידֵּי דְּקָפֵיץ עֲלֵיהּ זָבֹינֵיהּ. amar abayé: leolam lefi damim mechalém, veama tavo ala berakha? daakhal midé dela kaféts aléh zavonéh, veka mechalém midé dekaféts aléh zavonéh.
6. תְּנַן: הָאוֹכֵל תְּרוּמַת חָמֵץ בַּפֶּסַח, בְּשׁוֹגֵג מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לְפִי מִדָּה מְשַׁלֵּם — שַׁפִּיר. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לְפִי דָמִים מְשַׁלֵּם, חָמֵץ בַּפֶּסַח בַּר דָּמִים הוּא? אִין, הָא מַנִּי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הִיא, דְּאָמַר חָמֵץ בַּפֶּסַח מוּתָּר בַּהֲנָאָה. tenan: haokhél teroumat 'haméts bapesa'h, bechogég mechalém keren va'homech. i amrate bichlama lefi mida mechalém — chapir. ela i amrate lefi damim mechalém, 'haméts bapesa'h bar damim hou? in, ha mani rabi yosé hagelili hi, deamar 'haméts bapesa'h moutar bahanaa.
7. אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: בְּמֵזִיד פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין וּמִדְּמֵי עֵצִים, אִי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, אַמַּאי פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין וּמִדְּמֵי עֵצִים?! i hakhi, éma séfa: bemézid patour min hatachloumin oumidemé étsim, i rabi yosé hagelili, ama patour min hatachloumin oumidemé étsim?!
8. סָבַר לַהּ כְּרַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה. דְּתַנְיָא: רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה הָיָה עוֹשֶׂה אֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים כַּשַּׁבָּת לְתַשְׁלוּמִין וְכוּ׳. savar lah kerabi ne'hounya ben hakana. detanya: rabi ne'hounya ben hakana haya ose et yom hakipourim kachabat letachloumin vekhou'.
9. כְּתַנָּאֵי: הָאוֹכֵל תְּרוּמַת חָמֵץ בַּפֶּסַח — פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין וּמִדְּמֵי עֵצִים, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְחַיֵּיב. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא לְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: וְכִי מָה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ בָּהּ? אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי לְרַבִּי עֲקִיבָא: וּמָה הֲנָאָה יֵשׁ לָאוֹכֵל תְּרוּמָה טְמֵאָה בִּשְׁאָר כׇּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, שֶׁמְּשַׁלֵּם! ketanaé: haokhél teroumat 'haméts bapesa'h — patour min hatachloumin oumidemé étsim, divré rabi akiva. rabi yo'hanan ben nouri me'hayév. amar lo rabi akiva lerabi yo'hanan ben nouri: vekhi ma hanaa yéch lo bah? amar lo rabi yo'hanan ben nouri lerabi akiva: ouma hanaa yéch laokhél terouma teméa bichar kol yemot hachana, chemechalém!
10. אָמַר לוֹ: לֹא! אִם אָמַרְתָּ בִּתְרוּמָה טְמֵאָה בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ הֶיתֵּר אֲכִילָה, יֵשׁ לוֹ בָּהּ הֶיתֵּר הַסָּקָה, תֹּאמַר בָּזֶה — שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ לֹא הֶיתֵּר אֲכִילָה וְלֹא הֶיתֵּר הַסָּקָה! הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה — לִתְרוּמַת תּוּתִים וַעֲנָבִים שֶׁנִּטְמְאָה, שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ לֹא הֶיתֵּר אֲכִילָה וְלֹא הֶיתֵּר הַסָּקָה. amar lo: lo! im amarta bitrouma teméa bichar yemot hachana, cheaf al pi cheén lo bah hetér akhila, yéch lo bah hetér hasaka, tomar baze — cheén lo bah lo hetér akhila velo hetér hasaka! ha lema ze dome — litroumat toutim vaanavim chenitmea, cheén lo bah lo hetér akhila velo hetér hasaka.
11. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּמַפְרִישׁ תְּרוּמָה וְהֶחֱמִיצָה, אֲבָל מַפְרִישׁ תְּרוּמַת חָמֵץ — דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינָהּ קְדוֹשָׁה. bame devarim amourim — bemafrich terouma vehe'hemitsa, aval mafrich teroumat 'haméts — divré hakol énah kedocha.
12. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת הַקֹּדֶשׁ״ — דָּבָר הָרָאוּי לִהְיוֹת קֹדֶשׁ. פְּרָט לָאוֹכֵל תְּרוּמַת חָמֵץ בַּפֶּסַח, שֶׁפָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִים וּמִדְּמֵי עֵצִים, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. וְרַבִּי אֶלְעָזָר חַסָּמָא מְחַיֵּיב. אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב לְרַבִּי אֶלְעָזָר חַסָּמָא: וְכִי מָה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ בָּהּ? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר חַסָּמָא לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: וְכִי מָה הֲנָאָה יֵשׁ לוֹ לָאוֹכֵל תְּרוּמָה טְמֵאָה בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, שֶׁמְּשַׁלֵּם? tanya idakh: "venatan lakohén et hakodech" — davar haraou lihot kodech. perat laokhél teroumat 'haméts bapesa'h, chepatour min hatachloumim oumidemé étsim, divré rabi eliezer ben yaakov. verabi elazar 'hasama me'hayév. amar lo rabi eliezer ben yaakov lerabi elazar 'hasama: vekhi ma hanaa yéch lo bah? amar lo rabi elazar 'hasama lerabi eliezer ben yaakov: vekhi ma hanaa yéch lo laokhél terouma teméa bichar yemot hachana, chemechalém?
13. אָמַר לוֹ: לֹא! אִם אָמַרְתָּ בִּתְרוּמָה טְמֵאָה בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ הֶיתֵּר אֲכִילָה יֵשׁ לוֹ בָּהּ הֶיתֵּר הַסָּקָה, תֹּאמַר בָּזוֹ — שֶׁאֵין לוֹ בָּהּ לֹא הֶיתֵּר אֲכִילָה וְלֹא הֶיתֵּר הַסָּקָה! אָמַר לוֹ: אַף בְּזוֹ יֵשׁ לוֹ בָּהּ הֶיתֵּר הַסָּקָה, שֶׁאִם רָצָה הַכֹּהֵן — מְרִיצָהּ לִפְנֵי כַּלְבּוֹ, אוֹ מַסִּיקָהּ תַּחַת תַּבְשִׁילוֹ. amar lo: lo! im amarta bitrouma teméa bichar yemot hachana, cheaf al pi cheén lo bah hetér akhila yéch lo bah hetér hasaka, tomar bazo — cheén lo bah lo hetér akhila velo hetér hasaka! amar lo: af bezo yéch lo bah hetér hasaka, cheim ratsa hakohén — meritsah lifné kalbo, o masikah ta'hat tavchilo.

Daf 32b

1. אָמַר אַבָּיֵי: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי כּוּלְּהוּ סְבִירָא לְהוּ חָמֵץ בַּפֶּסַח אָסוּר בַּהֲנָאָה, וּבְהָא פְּלִיגִי, דְּרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: לְפִי דָמִים מְשַׁלֵּם, וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי סָבַר: לְפִי מִדָּה מְשַׁלֵּם. amar abayé: rabi eliezer ben yaakov verabi akiva verabi yo'hanan ben nouri kouleou sevira leou 'haméts bapesa'h asour bahanaa, ouvha peligi, derabi akiva savar: lefi damim mechalém, verabi yo'hanan ben nouri savar: lefi mida mechalém.
2. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי נָמֵי כְּרַבִּי עֲקִיבָא סְבִירָא לֵיהּ, דְּאָמַר לְפִי דָמִים מְשַׁלֵּם. וְהָתָם הַיְינוּ טַעְמָא דְּקָא מְחַיֵּיב — מִשּׁוּם דְּסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, דְּאָמַר: חָמֵץ בַּפֶּסַח מוּתָּר בַּהֲנָאָה, קָא מַשְׁמַע לַן. pechita! maou detéma: rabi yo'hanan ben nouri namé kerabi akiva sevira léh, deamar lefi damim mechalém. vehatam haynou tama deka me'hayév — michoum desavar lah kerabi yosé hagelili, deamar: 'haméts bapesa'h moutar bahanaa, ka machma lan.
3. וְאֵימָא הָכִי נָמֵי? אִם כֵּן, נַהְדַּר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי לְרַבִּי עֲקִיבָא כִּי הֵיכִי דְּמַהְדַּר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר חַסָּמָא לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. veéma hakhi namé? im kén, nahdar léh rabi yo'hanan ben nouri lerabi akiva ki hékhi demahdar léh rabi elazar 'hasama lerabi eliezer ben yaakov.
4. תָּנוּ רַבָּנַן: הָאוֹכֵל כְּזַיִת תְּרוּמָה מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ, אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: עַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה. מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא — אָמַר קְרָא: ״וְאִישׁ כִּי יֹאכַל קֹדֶשׁ בִּשְׁגָגָה״, וַאֲכִילָה בִּכְזַיִת. tanou rabanan: haokhél kezayit terouma mechalém keren va'homech, aba chaoul omér: ad cheyehé bo chave perouta. ma tama detana kama — amar kera: "veich ki yokhal kodech bichgaga", vaakhila bikhzayit.
5. וְאַבָּא שָׁאוּל, מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״וְנָתַן״, וְאֵין נְתִינָה פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה. וְאִידַּךְ נָמֵי, הָא כְּתִיב ״יֹאכַל״! הָהוּא, פְּרָט לְמַזִּיק הוּא דַּאֲתָא. veaba chaoul, ma tama? amar kera: "venatan", veén netina pa'hot michave perouta. veidakh namé, ha ketiv "yokhal"! haou, perat lemazik hou daata.
6. וְתַנָּא קַמָּא, הָכְתִיב ״וְנָתַן״! הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְדָבָר הָרָאוּי לִהְיוֹת קֹדֶשׁ (פְּרָט לָאוֹכֵל תְּרוּמַת חָמֵץ בַּפֶּסַח). vetana kama, hakhtiv "venatan"! haou mibeé léh ledavar haraou lihot kodech (perat laokhél teroumat 'haméts bapesa'h).
7. תָּנוּ רַבָּנַן: הָאוֹכֵל תְּרוּמָה פָּחוֹת מִכְּזַיִת — מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַחוֹמֶשׁ. הֵיכִי דָּמֵי? אִי דְּלֵית בֵּיהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה — קֶרֶן נָמֵי לָא לִישַׁלֵּם, וְאִי דְּאִית בֵּהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה — חוֹמֶשׁ נָמֵי לִישַׁלֵּם! לְעוֹלָם דְּאִית בֵּהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה, וַאֲפִילּוּ הָכִי, כֵּיוָן דְּלֵית בֵּיהּ כְּזַיִת — מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַחוֹמֶשׁ. tanou rabanan: haokhél terouma pa'hot mikezayit — mechalém et hakeren veéno mechalém et ha'homech. hékhi damé? i delét béh chave perouta — keren namé la lichalém, vei deit béh chave perouta — 'homech namé lichalém! leolam deit béh chave perouta, vaafilou hakhi, kévan delét béh kezayit — mechalém et hakeren veéno mechalém et ha'homech.
8. אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא הָא דְּלָא כְּאַבָּא שָׁאוּל, דְּאִי כְּאַבָּא שָׁאוּל, הָאָמַר: כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה, אַף עַל גַּב דְּלֵית בֵּיהּ כְּזַיִת. אָמַר לְהוּ רַב פָּפָּא: אֲפִילּוּ תֵּימָא אַבָּא שָׁאוּל, אַבָּא שָׁאוּל תַּרְתֵּי בָּעֵי. amrouha rabanan kaméh derav papa ha dela keaba chaoul, dei keaba chaoul, haamar: kévan cheyéch bah chave perouta, af al gav delét béh kezayit. amar leou rav papa: afilou téma aba chaoul, aba chaoul tarté baé.
9. וּמִי בָּעֵי אַבָּא שָׁאוּל תַּרְתֵּי? וְהָא תְּנַן, אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: אֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה — חַיָּיב בְּתַשְׁלוּמִין, אֶת שֶׁאֵין בּוֹ שָׁוֶה פְּרוּטָה — אֵינוֹ חַיָּיב בְּתַשְׁלוּמִין. אָמְרוּ לוֹ: לֹא אָמְרוּ שָׁוֶה פְּרוּטָה אֶלָּא לְעִנְיַן מְעִילָה בִּלְבַד, אֲבָל לִתְרוּמָה — אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ כְּזַיִת. וְאִם אִיתָא, ״כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּזַיִת״ מִיבְּעֵי לֵיהּ. תְּיוּבְתָּא. oumi baé aba chaoul tarté? veha tenan, aba chaoul omér: et cheyéch bo chave perouta — 'hayav betachloumin, et cheén bo chave perouta — éno 'hayav betachloumin. amrou lo: lo amrou chave perouta ela leinyan meila bilvad, aval litrouma — éno 'hayav ad cheyehé bo kezayit. veim ita, "kévan cheyéch bo kezayit" mibeé léh. teouvta.
10. וְאַף רַב פָּפָּא הֲדַר בֵּיהּ, דְּתַנְיָא: ״וְחָטְאָה בִּשְׁגָגָה״ — פְּרָט לְמֵזִיד. וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה שְׁאָר מִצְוֹת שֶׁחַיָּיב בָּהֶן כָּרֵת — פּוֹטֵר בָּהֶן אֶת הַמֵּזִיד, מְעִילָה שֶׁאֵין בָּהּ כָּרֵת — אֵינוֹ דִּין שֶׁפָּטַר אֶת הַמֵּזִיד? veaf rav papa hadar béh, detanya: "ve'hata bichgaga" — perat lemézid. vahalo din hou: ouma chear mitsot che'hayav bahen karét — potér bahen et hamézid, meila cheén bah karét — éno din chepatar et hamézid?
11. לֹא! אִם אָמַרְתָּ בִּשְׁאָר מִצְוֹת שֶׁכֵּן לֹא חִיֵּיב בָּהֶן מִיתָה, תֹּאמַר בִּמְעִילָה, שֶׁחִיֵּיב בָּהּ מִיתָה! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בִּשְׁגָגָה״ — פְּרָט לְמֵזִיד. lo! im amarta bichar mitsot chekén lo 'hiyév bahen mita, tomar bimila, che'hiyév bah mita! talmoud lomar: "bichgaga" — perat lemézid.
12. וַאֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְרַב חִיָּיא בַּר אָבִין: הַאי תַּנָּא מֵעִיקָּרָא אַלִּימָא לֵיהּ כָּרֵת, וּלְבַסּוֹף אַלִּימָא לֵיהּ מִיתָה! vaamar léh rav na'hman bar yits'hak lerav 'hiya bar avin: ha tana méikara alima léh karét, oulvasof alima léh mita!
13. וַאֲמַר לֵיהּ, הָכִי קָאָמַר: לֹא! אִם אָמַרְתָּ בִּשְׁאָר מִצְוֹת — שֶׁכֵּן לֹא חִיֵּיב בָּהֶן מִיתָה בְּפָחוֹת מִכְּזַיִת, תֹּאמַר בִּמְעִילָה — שֶׁחִיֵּיב בָּהּ מִיתָה בְּפָחוֹת מִכְּזַיִת. וַאֲמַר לֵיהּ: תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ שֶׁהִנַּחְתָּ אֶת דַּעְתִּי. וַאֲמַר לֵיהּ: מַאי נִיחוּתָא, דְּרַבָּה וְרַב שֵׁשֶׁת שָׁדוּ בֵּיהּ נַרְגָּא: מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר vaamar léh, hakhi kaamar: lo! im amarta bichar mitsot — chekén lo 'hiyév bahen mita befa'hot mikezayit, tomar bimila — che'hiyév bah mita befa'hot mikezayit. vaamar léh: tanou'ha datekha chehina'hta et dati. vaamar léh: ma ni'houta, deraba verav chéchet chadou béh narga: man chamate léh deamar

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Pesachim
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)