Talmud Niddah, Chapitre 8 (ח) · Daf 52b à 56a

Daf 52b

1. אִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה וַיֹּאמַר״ אֵלָיו: שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם, הַרְבֵּה נִימִין בָּרָאתִי בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם, וּלְכֹל נִימָא וְנִימָא בָּרָאתִי לוֹ גּוּמָּא בִּפְנֵי עַצְמָהּ שֶׁלֹּא יִהְיוּ שְׁתַּיִם יוֹנְקוֹת מִגּוּמָּא אַחַת, שֶׁאִלְמָלֵא שְׁתַּיִם יוֹנְקוֹת מִגּוּמָּא אַחַת מַכְחִישׁ מְאוֹר עֵינָיו שֶׁל אָדָם. גּוּמָּא בְּגוּמָּא לֹא נִתְחַלֵּף לִי, ״אִיּוֹב״ בְּ״אוֹיֵב״ נִתְחַלֵּף לִי?! iyov min haseara vayomar" éla: chote chebaolam, harbé nimin barati berocho chel adam, oulkhol nima venima barati lo gouma bifné atsmah chelo yihou chetayim yonkot migouma a'hat, cheilmalé chetayim yonkot migouma a'hat makh'hich meor éna chel adam. gouma begouma lo nit'haléf li, "iyov" be"oyév" nit'haléf li?!
2. לָא קַשְׁיָא: הָא בְּגוּפָא, הָא בְּרֵישָׁא. la kachya: ha begoufa, ha berécha.
3. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר שְׁמוּאֵל: שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת שֶׁאָמְרוּ, אֲפִילּוּ אַחַת עַל הַכַּף וְאַחַת עַל הַבֵּיצִים. amar rav yeouda, amar chemouél: cheté searot cheamrou, afilou a'hat al hakaf vea'hat al habétsim.
4. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת שֶׁאָמְרוּ, אֲפִילּוּ אַחַת בְּגַבָּהּ וְאַחַת בִּכְרֵיסָהּ, אַחַת עַל גַּבֵּי קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתֶיהָ שֶׁל יָד וְאַחַת עַל גַּבֵּי קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתֶיהָ שֶׁל רֶגֶל — דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר עַכּוֹ שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן. וְרַבָּנַן? אָמַר רַב חִסְדָּא: עַד שֶׁיְּהוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת בְּמָקוֹם אֶחָד. tanya namé hakhi: cheté searot cheamrou, afilou a'hat begabah vea'hat bikhrésah, a'hat al gabé kichré etsbeoteha chel yad vea'hat al gabé kichré etsbeoteha chel regel — divré rabi chimon ben yeouda ich kefar ako cheamar michoum rabi chimon. verabanan? amar rav 'hisda: ad cheyeou cheté searot bemakom e'had.
5. תָּנוּ רַבָּנַן: עַד מָתַי הַבַּת מְמָאֶנֶת? עַד שֶׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיִּרְבֶּה הַשָּׁחוֹר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: עַד שֶׁתַּקִּיף הָעֲטָרָה. בֶּן שְׁלָקוֹת אוֹמֵר: עַד שֶׁתְּכַלְכֵּל. tanou rabanan: ad mata habat memaenet? ad chetavi cheté searot, divré rabi méir. rabi yeouda omér: ad cheyirbe hacha'hor. rabi yosé omér: ad chetakif haatara. ben chelakot omér: ad chetekhalkél.
6. וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מְצָאַנִי חֲנִינָא בֶּן חֲכִינַאי בְּצַיְדָּן, וְאָמַר: כְּשֶׁאַתָּה מַגִּיעַ אֵצֶל רַבִּי עֲקִיבָא, אֱמוֹר לוֹ: עַד מָתַי הַבַּת מְמָאֶנֶת? אִם יֹאמַר לָךְ: עַד שֶׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, אֱמוֹר לוֹ: וַהֲלֹא בֶּן שְׁלָקוֹת הֵעִיד בְּמַעֲמַד כּוּלְּכֶם בְּיַבְנֶה עַד שֶׁתְּכַלְכֵּל, וְלֹא אֲמַרְתֶּם לוֹ דָּבָר! veamar rabi chimon: metsaani 'hanina ben 'hakhina betsaydan, veamar: kecheata magia étsel rabi akiva, emor lo: ad mata habat memaenet? im yomar lakh: ad chetavi cheté searot, emor lo: vahalo ben chelakot héid bemaamad koulekhem beyavne ad chetekhalkél, velo amartem lo davar!
7. כְּשֶׁבָּאתִי אֵצֶל רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לִי: כִּלְכּוּל זֶה — אֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּ, בֶּן שְׁלָקוֹת — אֵינִי מַכִּיר, עַד מָתַי הַבַּת מְמָאֶנֶת — עַד שֶׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. kechebati étsel rabi akiva, amar li: kilkoul ze — éni yodéa maou, ben chelakot — éni makir, ad mata habat memaenet — ad chetavi cheté searot.
8. מַתְנִי' שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּפָּרָה, וּבַנְּגָעִים, וְהָאֲמוּרוֹת בְּכׇל מָקוֹם — כְּדֵי לָכוֹף רֹאשָׁן לְעִיקָּרָן, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כְּדֵי לִקְרוֹץ בַּצִּיפּוֹרֶן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁיְּהוּ נִיטָּלוֹת בְּזוּג. matni' cheté searot haamourot bapara, ouvanegaim, vehaamourot bekhol makom — kedé lakhof rochan leikaran, divré rabi yichmaél. rabi eliezer omér: kedé likrots batsiporen. rabi akiva omér: kedé cheyeou nitalot bezoug.
9. גְּמָ' אָמַר רַב חִסְדָּא, אָמַר מָר עוּקְבָא: הֲלָכָה כְּדִבְרֵי כּוּלָּן לְהַחֲמִיר. gema' amar rav 'hisda, amar mar oukva: halakha kedivré koulan leha'hamir.
10. מַתְנִי' הָרוֹאֶה כֶּתֶם — הֲרֵי זוֹ מְקוּלְקֶלֶת matni' haroe ketem — haré zo mekoulkelet
11. וְחוֹשֶׁשֶׁת מִשּׁוּם זוֹב, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין בִּכְתָמִים מִשּׁוּם זוֹב. ve'hochechet michoum zov, divré rabi méir. va'hakhamim omrim: én bikhtamim michoum zov.
12. גְּמָ' מַאן חֲכָמִים? רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס הִיא, דְּתַנְיָא: רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר: כְּתָמִים אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם זוֹב. וּפְעָמִים שֶׁהַכְּתָמִים מְבִיאִין לִידֵי זִיבָה. gema' man 'hakhamim? rabi 'hanina ben antignos hi, detanya: rabi 'hanina ben antignos omér: ketamim én bahen michoum zov. oufamim chehaketamim meviin lidé ziva.
13. כֵּיצַד? לָבְשָׁה שְׁלֹשָׁה חֲלוּקוֹת הַבְּדוּקוֹת לָהּ, וּמָצְאָה עֲלֵיהֶם כֶּתֶם, אוֹ שֶׁרָאֲתָה שְׁנֵי יָמִים וְחָלוּק אֶחָד — הֵן הֵן הַכְּתָמִים הַמְּבִיאִין לִידֵי זִיבָה. kétsad? lavcha chelocha 'haloukot habedoukot lah, oumatsa aléhem ketem, o cheraata chené yamim ve'halouk e'had — hén hén haketamim hameviin lidé ziva.
14. הַשְׁתָּא שְׁלֹשָׁה חֲלוּקוֹת, דְּלָאו מִגּוּפַהּ קָחָזְיָא — חָיְישִׁינַן, שְׁנֵי יָמִים וְחָלוּק אֶחָד מִיבַּעְיָא? hachta chelocha 'haloukot, dela migoufah ka'hazya — 'haychinan, chené yamim ve'halouk e'had mibaya?
15. מַהוּ דְּתֵימָא, כֹּל כִּי הַאי גַוְונָא מְבִיאָה קׇרְבָּן וְנֶאֱכָל? קָא מַשְׁמַע לַן. maou detéma, kol ki ha gavna mevia korban veneekhal? ka machma lan.
16. אָמַר רָבָא: בְּהָא זַכִּנְהוּ רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס לְרַבָּנַן, מַאי שְׁנָא פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה גְּרִיסִין בְּמָקוֹם אֶחָד דְּלָא חָיְישִׁינַן, דְּאָמְרִינַן בִּתְרֵי יוֹמֵי חֲזִיתֵיהּ, שְׁלֹשָׁה גְּרִיסִין בְּמָקוֹם אֶחָד נָמֵי נֵימָא: תַּרְתֵּי וּפַלְגָא מִגּוּפַהּ חֲזֵיתֵיהּ, וְאִידָּךְ אַגַּב זוּהֲמָא דַּם מַאֲכוֹלֶת הוּא. amar rava: beha zakinou rabi 'hanina ben antignos lerabanan, ma chena pa'hot michelocha gerisin bemakom e'had dela 'haychinan, deamrinan bitré yomé 'hazitéh, chelocha gerisin bemakom e'had namé néma: tarté oufalga migoufah 'hazétéh, veidakh agav zouhama dam maakholet hou.
17. וְרַבָּנַן, כֵּיוָן דְּאִיכָּא לְפַלּוֹגֵי בִּגְרִיס וָעוֹד לְכֹל יוֹמָא — לָא תָּלֵינַן. verabanan, kévan deika lefalogé bigris vaod lekhol yoma — la talénan.
18. וְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס, שְׁלֹשָׁה גְּרִיסִין בְּמָקוֹם אֶחָד הוּא דְּלָא חָיְישִׁינַן, הָא בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת — חָיְישִׁינַן. הָא אָמְרַתְּ: בִּשְׁלֹשָׁה חֲלוּקוֹת — אִין, בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת — לָא! verabi 'hanina ben antignos, chelocha gerisin bemakom e'had hou dela 'haychinan, ha bichlocha mekomot — 'haychinan. ha amrate: bichlocha 'haloukot — in, bichlocha mekomot — la!
19. לְדִבְרֵיהֶם דְּרַבָּנַן קָאָמַר לְהוּ, לְדִידִי — בִּשְׁלֹשָׁה חֲלוּקוֹת — אִין, בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת — לָא, אֶלָּא לְדִידְכוּ אוֹדוֹ לִי מִיהַת דְּהֵיכָא דַּחֲזַאי שְׁלֹשָׁה גְּרִיסִין בְּמָקוֹם אֶחָד, דְּאָמְרִינַן: תְּרֵי וּפַלְגָא מִגּוּפַהּ חֲזֵיתֵיהּ, וְאִידָּךְ — אַגַּב זוּהֲמָא דַּם מַאֲכוֹלֶת הוּא! ledivréhem derabanan kaamar leou, ledidi — bichlocha 'haloukot — in, bichlocha mekomot — la, ela ledidkhou odo li mihat dehékha da'haza chelocha gerisin bemakom e'had, deamrinan: teré oufalga migoufah 'hazétéh, veidakh — agav zouhama dam maakholet hou!
20. וְרַבָּנַן, כֵּיוָן דְּאִיכָּא לְפַלּוֹגֵי בִּגְרִיס וָעוֹד לְכֹל יוֹמָא — לָא תָּלֵינַן. verabanan, kévan deika lefalogé bigris vaod lekhol yoma — la talénan.
21. תָּנוּ רַבָּנַן: הָרוֹאֶה כֶּתֶם, אִם יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְחַלֵּק שְׁלֹשָׁה גְּרִיסִין, שֶׁהֵן כִּגְרִיס וָעוֹד — חוֹשֶׁשֶׁת, וְאִם לָאו — אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת. tanou rabanan: haroe ketem, im yéch bo kedé le'halék chelocha gerisin, chehén kigris vaod — 'hochechet, veim la — énah 'hochechet.
22. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי: אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ חוֹשֶׁשֶׁת. rabi yeouda ben agra omér michoum rabi yosé: a'hat zo vea'hat zo 'hochechet.

Daf 53a

1. אָמַר רַבִּי: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא בְּשֶׁלֹּא בָּדְקָה, וְדִבְרֵי חֲכָמִים בְּשֶׁבָּדְקָה. amar rabi: nirin divré rabi yeouda ben agra bechelo badka, vedivré 'hakhamim bechebadka.
2. מַאי ״בָּדְקָה״, וּמַאי ״לֹא בָּדְקָה״? אֲמַר רָבָא: אַשְׁכַּחְתִּינְהוּ לְרַבָּנַן דְּבֵי רַב דְּיָתְבִי וְקָאָמְרִי — הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן שֶׁבָּדְקָה עַצְמָהּ, וְלֹא בָּדְקָה חֲלוּקָהּ, וְאַף עַצְמָהּ לֹא בָּדְקָה אֶלָּא בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יְהוּדָה, וּבְבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יוֹסֵי לֹא בָּדְקָה. ma "badka", ouma "lo badka"? amar rava: achka'htinou lerabanan devé rav deyatvi vekaamri — hakha vema askinan? kegon chebadka atsmah, velo badka 'haloukah, veaf atsmah lo badka ela bén hachemachot derabi yeouda, ouvvén hachemachot derabi yosé lo badka.
3. דְּרַבָּנַן סָבְרִי בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יוֹסֵי לֵילְיָא הוּא, וְהָא בָּדְקָה בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יְהוּדָה, וְרַבִּי יוֹסֵי לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת סְפֵיקָא הָוֵי. derabanan savri bevén hachemachot derabi yosé lélya hou, veha badka bevén hachemachot derabi yeouda, verabi yosé letaméh, deamar bén hachemachot seféka havé.
4. וְאָמֵינָא לְהוּ אֲנָא: אִילְמָלֵי יָדֶיהָ בְּעֵינֶיהָ כׇּל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת — יָפֶה אַתֶּם אוֹמְרִים, עַכְשָׁיו שֶׁמָּא עִם סִלּוּק יָדֶיהָ רָאֲתָה? וְאָמְרוּ לִי: כִּי קָאָמְרִינַן כְּשֶׁנָּתְנָה יָדֶיהָ בְּעֵינֶיהָ כׇּל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. veaména leou ana: ilmalé yadeha beéneha kol bén hachemachot — yafe atem omrim, akhcha chema im silouk yadeha raata? veamrou li: ki kaamrinan kechenatna yadeha beéneha kol bén hachemachot.
5. אָמַר רַבִּי: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא כְּשֶׁלֹּא בָּדְקָה. מַאי ״לֹא בָּדְקָה״? amar rabi: nirin divré rabi yeouda ben agra kechelo badka. ma "lo badka"?
6. אִילֵּימָא דְּבָדְקָה בִּדְרַבִּי יְהוּדָה, וְלֹא בָּדְקָה בִּדְרַבִּי יוֹסֵי, מִכְּלָל דְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: אַף עַל גַּב דְּבָדְקָה בְּתַרְוַיְיהוּ חָיְישָׁא? הָא בָּדְקָה! iléma devadka bidrabi yeouda, velo badka bidrabi yosé, mikelal derabi yeouda savar: af al gav devadka betarvayou 'haycha? ha badka!
7. אֶלָּא פְּשִׁיטָא דְּלֹא בָּדְקָה, לָא בִּדְרַבִּי יְהוּדָה וְלָא בִּדְרַבִּי יוֹסֵי, אֲבָל בָּדְקָה בִּדְרַבִּי יְהוּדָה וְלֹא בָּדְקָה בִּדְרַבִּי יוֹסֵי — לָא חָיְישָׁא. ela pechita delo badka, la bidrabi yeouda vela bidrabi yosé, aval badka bidrabi yeouda velo badka bidrabi yosé — la 'haycha.
8. אַלְמָא, בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי לֵילְיָא הוּא. אֵימָא סֵיפָא: ״וְדִבְרֵי חֲכָמִים כְּשֶׁבָּדְקָה״. מַאי ״בָּדְקָה״? alma, bén hachemachot derabi yosé lerabi lélya hou. éma séfa: "vedivré 'hakhamim kechebadka". ma "badka"?
9. אִילֵּימָא דְּבָדְקָה בִּדְרַבִּי יְהוּדָה, וְלֹא בָּדְקָה בִּדְרַבִּי יוֹסֵי, מִכְּלָל דְּרַבָּנַן סָבְרִי אַף עַל גַּב דְּלֹא בָּדְקָה בְּתַרְוַיְיהוּ — לָא חָיְישִׁינַן, הָא לֹא בָּדְקָה! iléma devadka bidrabi yeouda, velo badka bidrabi yosé, mikelal derabanan savri af al gav delo badka betarvayou — la 'haychinan, ha lo badka!
10. אֶלָּא פְּשִׁיטָא דְּבָדְקָה בֵּין בִּדְרַבִּי יְהוּדָה, וּבֵין בִּדְרַבִּי יוֹסֵי, אֲבָל בָּדְקָה בִּדְרַבִּי יְהוּדָה וְלֹא בָּדְקָה בִּדְרַבִּי יוֹסֵי — חָיְישִׁינַן. ela pechita devadka bén bidrabi yeouda, ouvén bidrabi yosé, aval badka bidrabi yeouda velo badka bidrabi yosé — 'haychinan.
11. אַלְמָא, בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי סְפֵקָא הָוֵי, קַשְׁיָא דְּרַבִּי אַדְּרַבִּי! alma, bén hachemachot derabi yosé lerabi seféka havé, kachya derabi aderabi!
12. הָכִי קָאָמַר: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא לְרַבָּנַן, דְּלָא בָּדְקָה כְּלָל — לֹא בִּדְרַבִּי יְהוּדָה וְלֹא בִּדְרַבִּי יוֹסֵי, שֶׁאַף חֲכָמִים לֹא נֶחְלְקוּ עָלָיו אֶלָּא דְּבָדְקָה בִּדְרַבִּי יְהוּדָה וְלֹא בָּדְקָה בִּדְרַבִּי יוֹסֵי. אֲבָל הֵיכָא דְּלֹא בָּדְקָה כְּלָל — מוֹדוּ לֵיהּ. hakhi kaamar: nirin divré rabi yeouda ben agra lerabanan, dela badka kelal — lo bidrabi yeouda velo bidrabi yosé, cheaf 'hakhamim lo ne'hlekou ala ela devadka bidrabi yeouda velo badka bidrabi yosé. aval hékha delo badka kelal — modou léh.
13. וּרְמִינְהוּ: הָרוֹאָה כֶּתֶם, לִרְאִיָּה מְרוּבָּה — חוֹשֶׁשֶׁת, לִרְאִיָּה מוּעֶטֶת — אֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת. זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי. ourminou: haroa ketem, liriya merouba — 'hochechet, liriya mouetet — énah 'hochechet. zo divré rabi yeouda ben agra cheamar michoum rabi yosé.
14. אָמַר רַבִּי: אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ שֶׁאַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ חוֹשֶׁשֶׁת, וּמִן הַטַּעַם הַזֶּה אָמַר לִי: וּמָה אִילּוּ נִדָּה שֶׁלֹּא הִפְרִישָׁה בְּטָהֳרָה מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה — לֹא תְּהֵא בְּחֶזְקַת טְמֵאָה? וְנִרְאִין דְּבָרָיו כְּשֶׁבָּדְקָה. amar rabi: ani chamati mimenou chea'hat zo vea'hat zo 'hochechet, oumin hataam haze amar li: ouma ilou nida chelo hifricha betahora min hamin'ha oulmala — lo tehé be'hezkat teméa? venirin devara kechebadka.
15. מַאי בָּדְקָה? אִילֵּימָא דְּבָדְקָה בִּדְרַבִּי יְהוּדָה, וְלֹא בָּדְקָה בִּדְרַבִּי יוֹסֵי, מִכְּלָל דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא סָבַר אַף עַל גַּב דְּלֹא בָּדְקָה לָא בִּדְרַבִּי יְהוּדָה וְלָא בִּדְרַבִּי יוֹסֵי — לָא חָיְישָׁא? וְהָא לֹא בָּדְקָה! ma badka? iléma devadka bidrabi yeouda, velo badka bidrabi yosé, mikelal derabi yeouda ben agra savar af al gav delo badka la bidrabi yeouda vela bidrabi yosé — la 'haycha? veha lo badka!
16. אֶלָּא פְּשִׁיטָא דְּבָדְקָה בֵּין בִּדְרַבִּי יְהוּדָה וּבֵין בִּדְרַבִּי יוֹסֵי, מִכְּלָל דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא סָבַר: בָּדְקָה בִּדְרַבִּי יְהוּדָה וְלֹא בָּדְקָה בִּדְרַבִּי יוֹסֵי — לָא חָיְישָׁא. ela pechita devadka bén bidrabi yeouda ouvén bidrabi yosé, mikelal derabi yeouda ben agra savar: badka bidrabi yeouda velo badka bidrabi yosé — la 'haycha.
17. אַלְמָא, בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא — לֵילְיָא הוּא. קַשְׁיָא דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא אַדְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא! alma, bén hachemachot derabi yosé lerabi yeouda ben agra — lélya hou. kachya derabi yeouda ben agra aderabi yeouda ben agra!
18. בִּשְׁלָמָא בְּלֹא רַבִּי — לָא קַשְׁיָא: הָתָם דְּבָדְקָה בִּדְרַבִּי יְהוּדָה וְלֹא בָּדְקָה בִּדְרַבִּי יוֹסֵי, הָכָא דְּבָדְקָה נָמֵי בִּדְרַבִּי יְהוּדָה וּבִדְרַבִּי יוֹסֵי, אֶלָּא בִּדְרַבִּי קַשְׁיָא! bichlama belo rabi — la kachya: hatam devadka bidrabi yeouda velo badka bidrabi yosé, hakha devadka namé bidrabi yeouda ouvidrabi yosé, ela bidrabi kachya!
19. תְּרֵי תַּנָּאֵי וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן אַגְרָא: הַאי תַּנָּא סָבַר, שָׁלֵים בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יְהוּדָה, teré tanaé vealiba derabi yeouda ben agra: ha tana savar, chalém bén hachemachot derabi yeouda,

Daf 53b

1. וַהֲדַר חָיֵיל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יוֹסֵי, וְהַאי תַּנָּא סָבַר, בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת דְּרַבִּי יוֹסֵי מֵישָׁךְ שָׁיֵיךְ בִּדְרַבִּי יְהוּדָה. vahadar 'hayél bén hachemachot derabi yosé, veha tana savar, bén hachemachot derabi yosé méchakh chayékh bidrabi yeouda.
2. תָּנוּ רַבָּנַן: הָרוֹאָה כֶּתֶם — מְטַמְּאָה עַצְמָהּ וְקָדָשִׁים לְמַפְרֵעַ, דִּבְרֵי רַבִּי. tanou rabanan: haroa ketem — metamea atsmah vekadachim lemafréa, divré rabi.
3. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: קָדָשִׁים — מְטַמְּאָה, עַצְמָהּ — אֵינָהּ מְטַמְּאָה, שֶׁלֹּא יְהֵא כִּתְמָהּ חָמוּר מֵרְאִיָּיתָהּ. rabi chimon ben elazar omér: kadachim — metamea, atsmah — énah metamea, chelo yehé kitmah 'hamour mériyatah.
4. וְהָא מָצִינוּ, כִּתְמָהּ חָמוּר מֵרְאִיָּיתָהּ לְעִנְיַן קָדָשִׁים! veha matsinou, kitmah 'hamour mériyatah leinyan kadachim!
5. אֶלָּא תָּנֵי הָכִי: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אַף קָדָשִׁים אֵינָהּ מְטַמְּאָה, שֶׁלֹּא יְהֵא כִּתְמָהּ חָמוּר מֵרְאִיָּיתָהּ לְכׇל דָּבָר. ela tané hakhi: rabi chimon ben elazar omér: af kadachim énah metamea, chelo yehé kitmah 'hamour mériyatah lekhol davar.
6. תָּנוּ רַבָּנַן: רָאֲתָה כֶּתֶם, וְאַחַר כָּךְ רָאֲתָה דָּם — תּוֹלָה כִּתְמָהּ בִּרְאִיָּיתָהּ מֵעֵת לְעֵת, דִּבְרֵי רַבִּי. tanou rabanan: raata ketem, vea'har kakh raata dam — tola kitmah biriyatah méét leét, divré rabi.
7. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: יוֹמוֹ. אָמַר רַבִּי: נִרְאִין דְּבָרָיו מִדְּבָרַי, שֶׁהוּא — מְתַקְּנָהּ, וַאֲנִי — מְעַוְּותָהּ. rabi chimon ben elazar omér: yomo. amar rabi: nirin devara midevara, cheou — metakenah, vaani — meaoutah.
8. מְתַקְּנָהּ? עַוּוֹתֵי מְעַוֵּית לַהּ! אָמַר רָבִינָא: אֵיפוֹךְ. metakenah? aouoté meavét lah! amar ravina: éfokh.
9. רַב נַחְמָן אָמַר: לְעוֹלָם לָא תֵּיפוֹךְ, שֶׁהוּא מְתַקֵּן הִלְכוֹתֶיהָ לִידֵי זִיבָה, rav na'hman amar: leolam la téfokh, cheou metakén hilkhoteha lidé ziva,
10. וַאֲנִי מְעַוֵּות הִלְכוֹתֶיהָ לִידֵי זִיבָה. vaani meavét hilkhoteha lidé ziva.
11. בָּעֵי מִינֵּיהּ רַבִּי זֵירָא מֵרַבִּי אַסִּי: כְּתָמִים צְרִיכִין הֶפְסֵק טׇהֳרָה אוֹ לָא? אִשְׁתִּיק, וְלָא אֲמַר לֵיהּ וְלָא מִידֵי. baé minéh rabi zéra mérabi asi: ketamim tserikhin hefsék tohora o la? ichtik, vela amar léh vela midé.
12. זִימְנִין אַשְׁכְּחֵיהּ דְּיָתֵיב וְקָאָמַר: תּוֹלָה כִּתְמָהּ בִּרְאִיָּיתָהּ מֵעֵת לְעֵת, דִּבְרֵי רַבִּי. zimnin achke'héh deyatév vekaamar: tola kitmah biriyatah méét leét, divré rabi.
13. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: וְהוּא שֶׁבָּדְקָה, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בָּדְקָה. amar réch lakich: veou chebadka, verabi yo'hanan amar: af al pi chelo badka.
14. אֲמַר לֵיהּ: מִכְּלָל דִּכְתָמִים צְרִיכִין (הפסקת) [הֶפְסֵק] טׇהֳרָה? אֲמַר לֵיהּ: אִין. וְהָא זִימְנִין סַגִּיאִין (בעא) [בְּעַאי] מִינָּךְ, וְלָא אֲמַרְתְּ וְלָא מִידֵּי, דִּלְמָא אַגַּב שִׁיטְפָךְ אָתְיָא לָךְ? אֲמַר לֵיהּ: אִין, אַגַּב שִׁיטְפַאי אָתְיָא לִי. amar léh: mikelal dikhtamim tserikhin (hfskt) [hefsék] tohora? amar léh: in. veha zimnin sagiin (v) [bea] minakh, vela amarte vela midé, dilma agav chitfakh atya lakh? amar léh: in, agav chitfa atya li.
15. מַתְנִי' הָרוֹאָה יוֹם אַחַד עָשָׂר בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת — תְּחִלַּת נִדָּה וְסוֹף נִדָּה, תְּחִלַּת זִיבָה וְסוֹף זִיבָה. matni' haroa yom a'had asar bén hachemachot — te'hilat nida vesof nida, te'hilat ziva vesof ziva.
16. יוֹם אַרְבָּעִים לַזָּכָר, וְיוֹם שְׁמוֹנִים לַנְּקֵבָה, בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת לְכוּלָּן — הֲרֵי אֵלּוּ טוֹעוֹת. yom arbaim lazakhar, veom chemonim lanekéva, bén hachemachot lekhoulan — haré élou toot.
17. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: עַד שֶׁאַתֶּם מְתַקְּנִים אֶת הַשּׁוֹטוֹת, בֹּאוּ וְתַקְּנוּ אֶת הַפִּקְּחוֹת. amar rabi yeochoua: ad cheatem metakenim et hachotot, boou vetakenou et hapike'hot.
18. גְּמָ' תְּחִלַּת נִדָּה וְסוֹף נִדָּה? תְּחִלַּת נִדָּה וְסוֹף זִיבָה הִיא! gema' te'hilat nida vesof nida? te'hilat nida vesof ziva hi!
19. אָמַר רַב חִסְדָּא: הָכִי קָאָמַר — הָרוֹאָה יוֹם אַחַד עָשָׂר בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, תְּחִילַּת נִדָּה וְסוֹף זִיבָה. amar rav 'hisda: hakhi kaamar — haroa yom a'had asar bén hachemachot, te'hilat nida vesof ziva.
20. וּבַשְּׁבִיעִי לְנִדָּתָהּ — סוֹף נִדָּה וּתְחִלַּת זִיבָה. ouvachevii lenidatah — sof nida out'hilat ziva.
21. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: עַד שֶׁאַתֶּם מְתַקְּנִין אֶת הַשּׁוֹטוֹת כּוּ׳. הָנֵי amar rabi yeochoua: ad cheatem metakenin et hachotot kou'. hané

Daf 54a

1. שׁוֹטוֹת נִינְהוּ? טוֹעוֹת נִינְהוּ! אֶלָּא תְּנִי: טוֹעוֹת. chotot ninou? toot ninou! ela teni: toot.
2. דְּתַנְיָא: יוֹם אֶחָד טָמֵא, וְיוֹם אֶחָד טָהוֹר — מְשַׁמֶּשֶׁת שְׁמִינִי וְלֵילוֹ עִמּוֹ. detanya: yom e'had tamé, veom e'had taor — mechamechet chemini velélo imo.
3. וְאַרְבָּעָה לֵילוֹת מִתּוֹךְ שְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם. וְאִם הָיְתָה רוֹאָה מִבָּעֶרֶב — אֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת אֶלָּא שְׁמִינִי בִּלְבַד. vearbaa lélot mitokh chemona asar yom. veim hayta roa mibaerev — énah mechamechet ela chemini bilvad.
4. שְׁנֵי יָמִים טְמֵאִין, וּשְׁנֵי יָמִים טְהוֹרִין — מְשַׁמֶּשֶׁת שְׁמִינִי, וּשְׁנֵים עָשָׂר, וְשִׁשָּׁה עָשָׂר, וְעֶשְׂרִים. chené yamim teméin, ouchné yamim teorin — mechamechet chemini, ouchném asar, vechicha asar, veesrim.
5. וּתְשַׁמֵּשׁ נָמֵי בִּתְשַׁסַר! אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: זֹאת אוֹמֶרֶת, ״גַּרְגְּרָן״ דִּתְנַן — אָסוּר. outchaméch namé bitchasar! amar rav chéchet: zot omeret, "gargeran" ditnan — asour.
6. רַב אָשֵׁי אָמַר: נְהִי דְּחַד עֲשַׂר לָא בָּעֵי שִׁימּוּר, עֲשִׂירִי מִיהָא בָּעֵי שִׁימּוּר. rav aché amar: nehi de'had asar la baé chimour, asiri miha baé chimour.
7. שְׁלֹשָׁה יָמִים טְמֵאִין וּשְׁלֹשָׁה יָמִים טְהוֹרִין, מְשַׁמֶּשֶׁת שְׁנֵי יָמִים, וְשׁוּב אֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת לְעוֹלָם. chelocha yamim teméin ouchlocha yamim teorin, mechamechet chené yamim, vechouv énah mechamechet leolam.
8. אַרְבָּעָה יָמִים טְמֵאִים, וְאַרְבָּעָה יָמִים טְהוֹרִין — מְשַׁמֶּשֶׁת יוֹם אֶחָד, וְשׁוּב אֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת לְעוֹלָם. arbaa yamim teméim, vearbaa yamim teorin — mechamechet yom e'had, vechouv énah mechamechet leolam.
9. חֲמִשָּׁה יָמִים טְמֵאִים, וַחֲמִשָּׁה יָמִים טְהוֹרִין — מְשַׁמֶּשֶׁת שְׁלֹשָׁה יָמִים, וְשׁוּב אֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת לְעוֹלָם. שִׁשָּׁה יָמִים טְמֵאִין, וְשִׁשָּׁה יָמִים טְהוֹרִין — מְשַׁמֶּשֶׁת חֲמִשָּׁה יָמִים, וְשׁוּב אֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת לָעוֹלָם. 'hamicha yamim teméim, va'hamicha yamim teorin — mechamechet chelocha yamim, vechouv énah mechamechet leolam. chicha yamim teméin, vechicha yamim teorin — mechamechet 'hamicha yamim, vechouv énah mechamechet laolam.
10. שִׁבְעָה יָמִים טְמֵאִין, וְשִׁבְעָה יָמִים טְהוֹרִין — מְשַׁמֶּשֶׁת רְבִיעַ יָמֶיהָ, מִתּוֹךְ עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה יָמִים. chiva yamim teméin, vechiva yamim teorin — mechamechet revia yameha, mitokh esrim ouchmona yamim.
11. שְׁמוֹנָה יָמִים טְמֵאִין, וּשְׁמוֹנָה יָמִים טְהוֹרִין — מְשַׁמֶּשֶׁת חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם מִתּוֹךְ אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. chemona yamim teméin, ouchmona yamim teorin — mechamechet 'hamicha asar yom mitokh arbaim ouchmona.
12. הָנֵי אַרְבֵּיסַר הָווּ! hané arbésar haou!
13. אָמַר רַב אַדָּא בַּר יִצְחָק: זֹאת אוֹמֶרֶת, יְמֵי נִדָּתָהּ שֶׁאֵין רוֹאָה בָּהֶן עוֹלִין לִסְפִירַת זִיבָתָהּ, דְּאִיבַּעְיָא לְהוּ: amar rav ada bar yits'hak: zot omeret, yemé nidatah cheén roa bahen olin lisfirat zivatah, deibaya leou:

Daf 54b

1. יְמֵי לֵידָה שֶׁאֵינָהּ רוֹאָה בָּהֶן מַהוּ שֶׁיַּעֲלוּ לִסְפִירַת זִיבָתָהּ? yemé léda cheénah roa bahen maou cheyaalou lisfirat zivatah?
2. אָמַר רַב כָּהֲנָא: תָּא שְׁמַע, רָאֲתָה שְׁנַיִם, וְלַשְּׁלִישִׁי הִפִּילָה, וְאֵינָהּ יוֹדַעַת מָה הִפִּילָה — amar rav kahana: ta chema, raata chenayim, velachelichi hipila, veénah yodaat ma hipila —
3. הֲרֵי זוֹ סְפֵק זִיבָה, סְפֵק לֵידָה. haré zo sefék ziva, sefék léda.
4. מְבִיאָה קׇרְבָּן, וְאֵינוֹ נֶאֱכָל, וִימֵי לֵידָתָהּ שֶׁאֵין רוֹאָה בָּהֶן — עוֹלִין לָהּ לִסְפִירַת זִיבָתָהּ. mevia korban, veéno neekhal, vimé lédatah cheén roa bahen — olin lah lisfirat zivatah.
5. אָמַר רַב פָּפָּא: שָׁאנֵי הָתָם, כֵּיוָן דְּאִיכָּא לְמֵימַר יוֹלֶדֶת זָכָר הִיא, וְכֹל הָנֵי שִׁבְעָה יַתִּירֵי דְּקָיָהֲבִינַן לַהּ סָלְקִי לַהּ לִסְפִירַת זִיבָתָהּ. amar rav papa: chané hatam, kévan deika lemémar yoledet zakhar hi, vekhol hané chiva yatiré dekayahavinan lah salki lah lisfirat zivatah.
6. אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרַב פָּפָּא: בְּיוֹלֶדֶת זָכָר אִיכָּא לְסַפּוֹקֵי, בְּיוֹלֶדֶת נְקֵבָה לֵיכָּא לְסַפּוֹקֵי? אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ עוֹלִין, שְׁמַע מִינַּהּ. amar léh rav houna beréh derav yeochoua lerav papa: beoledet zakhar ika lesapoké, beoledet nekéva léka lesapoké? ela la chema minah olin, chema minah.
7. תִּשְׁעָה יָמִים טְמֵאִין, וְתִשְׁעָה יָמִים טְהוֹרִין — מְשַׁמֶּשֶׁת שְׁמוֹנָה יָמִים מִתּוֹךְ שְׁמוֹנָה עָשָׂר. ticha yamim teméin, veticha yamim teorin — mechamechet chemona yamim mitokh chemona asar.
8. עֲשָׂרָה יָמִים טְמֵאִין וַעֲשָׂרָה יָמִים טְהוֹרִים — יְמֵי שִׁמּוּשָׁהּ כִּימֵי זִיבָתָהּ, וְכֵן לְמֵאָה וְכֵן לְאֶלֶף. asara yamim teméin vaasara yamim teorim — yemé chimouchah kimé zivatah, vekhén leméa vekhén leelef.
9. הֲדַרַן עֲלָךְ בָּא סִימָן. hadaran alakh ba siman.
10. מַתְנִי' דַּם הַנִּדָּה, וּבְשַׂר הַמֵּת — מְטַמְּאִין לַחִין, וּמְטַמְּאִין יְבֵשִׁין. אֲבָל הַזּוֹב, וְהַנִּיעַ, וְהָרוֹק, וְהַשֶּׁרֶץ, וְהַנְּבֵלָה, (והשכבת) [וְשִׁכְבַת] זֶרַע — מְטַמְּאִין לַחִין, וְאֵין מְטַמְּאִין יְבֵשִׁין. וְאִם יְכוֹלִין לְהִשָּׁרוֹת וְלַחְזוֹר לִכְמוֹת שֶׁהֵן — מְטַמְּאִין לַחִין וּמְטַמְּאִין יְבֵשִׁין. matni' dam hanida, ouvsar hamét — metamein la'hin, oumtamein yevéchin. aval hazov, vehania, veharok, vehacherets, vehanevéla, (vchkhvt) [vechikhvat] zera — metamein la'hin, veén metamein yevéchin. veim yekholin lehicharot vela'hzor likhmot chehén — metamein la'hin oumtamein yevéchin.
11. וְכַמָּה הִיא שְׁרִיָּיתָן? בְּפוֹשְׁרִין מֵעֵת לְעֵת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּשַׂר הַמֵּת יָבֵשׁ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִשָּׁרוֹת וְלַחְזוֹר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה — טָהוֹר. vekhama hi cheriyatan? befochrin méét leét. rabi yosé omér: besar hamét yavéch, veéno yakhol lehicharot vela'hzor likhmot chehaya — taor.
12. גְּמָ' מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר חִזְקִיָּה: דְּאָמַר קְרָא ״וְהַדָּוָה בְּנִדָּתָהּ״ — מַדְוֶהָ כְּמוֹתָהּ, מָה הִיא מְטַמְּאָה, אַף מַדְוֶהָ מְטַמְּאָה. gema' mena hané milé? amar 'hizkiya: deamar kera "vehadava benidatah" — madveha kemotah, ma hi metamea, af madveha metamea.
13. אַשְׁכְּחַן לַח, יָבֵשׁ מְנָלַן? אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אָמַר קְרָא ״יִהְיֶה״ — בַּהֲוָיָתוֹ יְהֵא. achke'han la'h, yavéch menalan? amar rabi yits'hak: amar kera "yihye" — bahavayato yehé.
14. וְאֵימָא: הָנֵי מִילֵּי בְּלַח וְנַעֲשָׂה יָבֵשׁ, יָבֵשׁ מֵעִיקָּרוֹ מְנָלַן? וְתוּ, הָא דִּתְנַן: הַמַּפֶּלֶת כְּמִין קְלִיפָּה, כְּמִין עָפָר, כְּמִין שַׂעֲרָה, כְּמִין יַבְחוּשִׁין אֲדוּמִּים — תָּטִיל לַמַּיִם, אִם נִמּוֹחוּ טָמֵא, מְנָלַן? ״יִהְיֶה״ — רִבּוּיָא הוּא. veéma: hané milé bela'h venaasa yavéch, yavéch méikaro menalan? vetou, ha ditnan: hamapelet kemin kelipa, kemin afar, kemin saara, kemin yav'houchin adoumim — tatil lamayim, im nimo'hou tamé, menalan? "yihye" — ribouya hou.
15. אִי מָה הִיא עוֹשָׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים, אַף דָּמָהּ נָמֵי עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים? אַטּוּ דָּמָה בַּר מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב הוּא?! i ma hi osa michkav oumochav letamé adam oultamé begadim, af damah namé ose michkav oumochav letamé adam oultamé begadim? atou dama bar michkav oumochav hou?!
16. וּלְטַעְמָיךְ, אֶבֶן מְנוּגַּעַת בַּת מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב הִיא, דְּאִיצְטְרִיךְ קְרָא לְמַעוֹטֵי? דְּתַנְיָא: יָכוֹל תְּהֵא אֶבֶן מְנוּגַּעַת עוֹשָׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים. oultamakh, even menougaat bat michkav oumochav hi, deitsterikh kera lemaoté? detanya: yakhol tehé even menougaat osa michkav oumochav, letamé adam letamé begadim.
17. וְדִין הוּא: וּמָה זָב, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּבִיאָה, עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים. אֶבֶן מְנוּגַּעַת, שֶׁמְּטַמְּאָה בְּבִיאָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁמְּטַמְּאָה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים! vedin hou: ouma zav, cheéno metamé bevia, ose michkav oumochav letamé adam letamé begadim. even menougaat, chemetamea bevia, éno din chemetamea michkav oumochav letamé adam letamé begadim!
18. תַּלְמוּד לוֹמַר ״הַזָּב״ — ״הַזָּב״ וְלֹא אֶבֶן מְנוּגַּעַת. טַעְמָא דְּמַעֲטַיהּ קְרָא, הָא לָאו הָכִי מְטַמְּאָה. talmoud lomar "hazav" — "hazav" velo even menougaat. tama demaatah kera, ha la hakhi metamea.
19. וּמִינַּהּ: לָאו מִי אָמְרַתְּ ״הַזָּב״ — וְלֹא אֶבֶן מְנוּגַּעַת, הָכִי נָמֵי אָמַר קְרָא ״אֲשֶׁר הִיא יוֹשֶׁבֶת עָלָיו״ — הִיא, וְלֹא דָּמָהּ. ouminah: la mi amrate "hazav" — velo even menougaat, hakhi namé amar kera "acher hi yochevet ala" — hi, velo damah.

Daf 55a

1. אִי מָה הִיא מְטַמְּאָה בְּאֶבֶן מְסָמָא, אַף מַדְוֶהָ נָמֵי מְטַמְּאָה בְּאֶבֶן מְסָמָא? i ma hi metamea beeven mesama, af madveha namé metamea beeven mesama?
2. אָמַר רַב אָשֵׁי: אָמַר קְרָא ״וְהַנּוֹשֵׂא אוֹתָם״ — ״אוֹתָם״ מִיעוּטָא הוּא. amar rav aché: amar kera "vehanosé otam" — "otam" miouta hou.
3. וּבְשַׂר הַמֵּת, מְנָלַן? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אָמַר קְרָא ״לְכֹל טֻמְאָתוֹ״ — לְכׇל טְמָאוֹת הַפּוֹרְשׁוֹת מִמֶּנּוּ. ouvsar hamét, menalan? amar réch lakich: amar kera "lekhol toumato" — lekhol temaot haporchot mimenou.
4. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: ״אוֹ בְעֶצֶם אָדָם אוֹ בְקָבֶר״ — אָדָם דּוּמְיָא דְּעֶצֶם: מָה עֶצֶם יָבֵשׁ, אַף כָּאן יָבֵשׁ. rabi yo'hanan amar: "o veetsem adam o vekaver" — adam doumya deetsem: ma etsem yavéch, af kan yavéch.
5. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּאִפְּרִיךְ אִפְּרוֹכֵי. ma bénayou? ika bénayou deiperikh iperokhé.
6. מֵיתִיבִי: בְּשַׂר הַמֵּת שֶׁהוּפְרַךְ טָהוֹר! הָתָם דְּאַקְמַח וְהָוֵי עַפְרָא. métivi: besar hamét cheoufrakh taor! hatam deakma'h vehavé afra.
7. מֵיתִיבִי: כֹּל שֶׁבַּמֵּת מְטַמֵּא, חוּץ מִן הַשִּׁינַּיִם, וְהַשֵּׂעָר, וְהַצִּפּוֹרֶן, וּבִשְׁעַת חִבּוּרָן — הַכֹּל טָמֵא! métivi: kol chebamét metamé, 'houts min hachinayim, vehaséar, vehatsiporen, ouvichat 'hibouran — hakol tamé!
8. אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: דּוּמְיָא דְּעֶצֶם, מָה עֶצֶם שֶׁנִּבְרָא עִמּוֹ, אַף כֹּל שֶׁנִּבְרָא עִמּוֹ. וְהָאִיכָּא שֵׂעָר וְצִפּוֹרֶן, שֶׁנִּבְרְאוּ עִמּוֹ וּטְהוֹרִין! amar rav ada bar ahava: doumya deetsem, ma etsem chenivra imo, af kol chenivra imo. vehaika séar vetsiporen, chenivreou imo outorin!
9. אֶלָּא אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: דּוּמְיָא דְּעֶצֶם, מָה עֶצֶם שֶׁנִּבְרָא עִמּוֹ וְאֵין גִּזְעוֹ מַחְלִיף, אַף כֹּל שֶׁנִּבְרָא עִמּוֹ וְאֵין גִּזְעוֹ מַחְלִיף. יָצְאוּ הַשִּׁינַּיִם — שֶׁלֹּא נִבְרְאוּ עִמּוֹ, יָצְאוּ שֵׂעָר וְצִפּוֹרֶן — שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּבְרְאוּ עִמּוֹ, גִּזְעוֹ מַחְלִיף. ela amar rav ada bar ahava: doumya deetsem, ma etsem chenivra imo veén gizo ma'hlif, af kol chenivra imo veén gizo ma'hlif. yatsou hachinayim — chelo nivreou imo, yatsou séar vetsiporen — cheaf al pi chenivreou imo, gizo ma'hlif.
10. וַהֲרֵי עוֹר, דְּגִזְעוֹ מַחְלִיף, וּתְנַן: הַגְּלוּדָה — רַבִּי מֵאִיר מַכְשִׁיר וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין. וַאֲפִילּוּ רַבָּנַן לָא קָפָסְלִי אֶלָּא דְּאַדְּהָכֵי וְהָכֵי שָׁלֵיט בַּהּ אַוֵּירָא וּמִתָה, וּלְעוֹלָם גִּזְעוֹ מַחְלִיף. וּתְנֵינַן: אֵלּוּ שֶׁעוֹרוֹתֵיהֶם כִּבְשָׂרָן — עוֹר הָאָדָם! vaharé or, degizo ma'hlif, outnan: hagelouda — rabi méir makhchir va'hakhamim poslin. vaafilou rabanan la kafasli ela deadehakhé vehakhé chalét bah avéra oumita, oulolam gizo ma'hlif. outnénan: élou cheorotéhem kivsaran — or haadam!
11. הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר עוּלָּא: דְּבַר תּוֹרָה — עוֹר אָדָם טָהוֹר, וּמַאי טַעְמָא אָמְרוּ טָמֵא? גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה אָדָם עוֹרוֹת אָבִיו וְאִמּוֹ שְׁטִיחִין לַחֲמוֹר. ha itemar alah, amar oula: devar tora — or adam taor, ouma tama amrou tamé? gezéra chema yaase adam orot avi veimo cheti'hin la'hamor.
12. וְאִיכָּא דְאָמְרִי: הֲרֵי עוֹר, דְּאֵין גִּזְעוֹ מַחְלִיף, וּתְנַן: וַחֲכָמִים פּוֹסְלִין, וַאֲפִילּוּ רַבִּי מֵאִיר לָא קָא מַכְשַׁר אֶלָּא דְּקָרִיר בִּשְׂרָא וְחָיֵיא, וּלְעוֹלָם אֵין גִּזְעוֹ מַחְלִיף. וְאָמַר עוּלָּא: דְּבַר תּוֹרָה עוֹר אָדָם טָהוֹר! veika deamri: haré or, deén gizo ma'hlif, outnan: va'hakhamim poslin, vaafilou rabi méir la ka makhchar ela dekarir bisra ve'hayé, oulolam én gizo ma'hlif. veamar oula: devar tora or adam taor!
13. כִּי אִיתְּמַר דְּעוּלָּא אַסֵּיפָא אִיתְּמַר, ״וְכוּלָּן שֶׁעִבְּדָן אוֹ שֶׁהִילֵּךְ בָּהֶן כְּדֵי עֲבוֹדָה טְהוֹרִין, חוּץ מֵעוֹר אָדָם״, וְאָמַר עוּלָּא: דְּבַר תּוֹרָה עוֹר אָדָם כִּי עִבְּדּוֹ טָהוֹר, וּמָה טַעַם אָמְרוּ טָמֵא? גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה אָדָם עוֹר אָבִיו וְאִמּוֹ שְׁטִיחִין. ki itemar deoula aséfa itemar, "vekhoulan cheibedan o chehilékh bahen kedé avoda teorin, 'houts méor adam", veamar oula: devar tora or adam ki ibedo taor, ouma taam amrou tamé? gezéra chema yaase adam or avi veimo cheti'hin.
14. וַהֲרֵי בָּשָׂר, דְּגִזְעוֹ מַחְלִיף, וְטָמֵא! אָמַר מָר בַּר רַב אָשֵׁי: בָּשָׂר נַעֲשֶׂה מְקוֹמוֹ צַלֶּקֶת. vaharé basar, degizo ma'hlif, vetamé! amar mar bar rav aché: basar naase mekomo tsaleket.
15. אֲבָל הַזּוֹב. זוֹב מְנָלַן? דְּתַנְיָא: ״זוֹבוֹ טָמֵא״ — לִימֵּד עַל הַזּוֹב שֶׁהוּא טָמֵא. aval hazov. zov menalan? detanya: "zovo tamé" — liméd al hazov cheou tamé.
16. וַהֲלֹא דִין הוּא: לַאֲחֵרִים גּוֹרֵם טוּמְאָה, לְעַצְמוֹ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ יוֹכִיחַ, שֶׁגּוֹרֵם טוּמְאָה לַאֲחֵרִים, וְהוּא עַצְמוֹ טָהוֹר. אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל זֶה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁגּוֹרֵם טוּמְאָה לַאֲחֵרִים — הוּא עַצְמוֹ טָהוֹר. תַּלְמוּד לוֹמַר ״זוֹבוֹ טָמֵא״ — לִימֵּד עַל הַזּוֹב שֶׁהוּא טָמֵא. vahalo din hou: laa'hérim gorém touma, leatsmo lo kol chekén? sair hamichtalé'ha yokhi'ha, chegorém touma laa'hérim, veou atsmo taor. af ata al titmah al ze, cheaf al pi chegorém touma laa'hérim — hou atsmo taor. talmoud lomar "zovo tamé" — liméd al hazov cheou tamé.
17. וְאֵימָא: הָנֵי מִילֵּי בְּמַגָּע, אֲבָל בְּמַשָּׂא לָא, מִידֵּי דְּהָוֵה אַשֶּׁרֶץ! אָמַר רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי: בְּמַגָּע לָא אִיצְטְרִיךְ קְרָא, דְּלָא גָּרַע מִשִּׁכְבַת זֶרַע, veéma: hané milé bemaga, aval bemasa la, midé dehavé acherets! amar rav bivi bar abayé: bemaga la itsterikh kera, dela gara michikhvat zera,

Daf 55b

1. כִּי אִיצְטְרִיךְ קְרָא לְמַשָּׂא. וְאֵימָא: בְּמַשָּׂא מְטַמֵּא אָדָם וּבְגָדִים, וּבְמַגָּע אָדָם מְטַמֵּא בְּגָדִים לָא לְטַמֵּא, מִידֵּי דְּהָוֵה אַמַּגַּע נְבֵלָה! ki itsterikh kera lemasa. veéma: bemasa metamé adam ouvgadim, ouvmaga adam metamé begadim la letamé, midé dehavé amaga nevéla!
2. לָא סָלְקָא דַעְתָּךְ, דְּתַנְיָא: אֲחֵרִים אוֹמְרִים: ״הַזָּב אֶת זוֹבוֹ לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה״ — מַקִּישׁ זוֹבוֹ לוֹ, מָה הוּא לֹא חִלַּקְתָּ בֵּין מַגָּעוֹ לְמַשָּׂאוֹ לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים, אַף זוֹבוֹ כֵּן. la salka datakh, detanya: a'hérim omrim: "hazav et zovo lazakhar velanekéva" — makich zovo lo, ma hou lo 'hilakta bén magao lemasao letamé adam oultamé begadim, af zovo kén.
3. וְהַשְׁתָּא דְּנָפְקָא לַן מֵ״הַזָּב אֶת זוֹבוֹ״, ״זוֹבוֹ טָמֵא״ לְמָה לִי? vehachta denafka lan mé"hazav et zovo", "zovo tamé" lema li?
4. אָמַר רַב יְהוּדָה מִדִּסְקַרְתָּא: אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ יוֹכִיחַ, שֶׁגּוֹרֵם טוּמְאָה לַאֲחֵרִים וְהוּא עַצְמוֹ טָהוֹר. וְאִי מִשּׁוּם ״הַזָּב אֶת זוֹבוֹ״, לְמִנְיָינָא הוּא דַּאֲתָא. amar rav yeouda midiskarta: itsterikh, salka datakh aména sair hamichtalé'ha yokhi'ha, chegorém touma laa'hérim veou atsmo taor. vei michoum "hazav et zovo", leminyana hou daata.
5. ״זוֹב״ — חַד, ״זוֹבוֹ״ — תַּרְתֵּי, וּבַשְּׁלִישִׁי אַקְּשֵׁיהּ רַחֲמָנָא לִנְקֵבָה! "zov" — 'had, "zovo" — tarté, ouvachelichi akechéh ra'hamana linkéva!
6. כְּתַב רַחֲמָנָא ״זוֹבוֹ טָמֵא״. וְהַשְׁתָּא דְּאָמַר רַחֲמָנָא ״זוֹבוֹ טָמֵא הוּא״, דְּרוֹשׁ בֵּיהּ נָמֵי הַאי. ketav ra'hamana "zovo tamé". vehachta deamar ra'hamana "zovo tamé hou", deroch béh namé ha.
7. וְהָרוֹק. רוֹק מְנָלַן? דְּתַנְיָא: ״וְכִי יָרוֹק״ — יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגַע? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּטָּהוֹר״ — עַד שֶׁיִּגַּע בַּטָּהוֹר. veharok. rok menalan? detanya: "vekhi yarok" — yakhol af al pi chelo naga? talmoud lomar: "bataor" — ad cheyiga bataor.
8. אֵין לִי אֶלָּא רוּקּוֹ, כִּיחוֹ וְנִיעוֹ וּמֵי הָאַף שֶׁלּוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְכִי יָרוֹק״. én li ela rouko, ki'ho venio oumé haaf chelo minayin? talmoud lomar "vekhi yarok".
9. אָמַר מָר: יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָגַע? מֵהֵיכָא תֵּיתֵי? amar mar: yakhol af al pi chelo naga? méhékha tété?
10. סָלְקָא דַעְתָּךְ אָמֵינָא, נֵילַף ״רוֹק״ ״רוֹק״ מִיבָמָה — מָה הָתָם, אַף עַל פִּי דְּלָא נְגַע, אַף הָכָא נָמֵי דְּלָא נְגַע, קָא מַשְׁמַע לַן. salka datakh aména, nélaf "rok" "rok" mivama — ma hatam, af al pi dela nega, af hakha namé dela nega, ka machma lan.
11. וְאֵימַר: הָנֵי מִילֵּי בְּמַגָּע, אֲבָל בְּמַשָּׂא — לָא, מִידֵי דְּהָוֵה אַשֶּׁרֶץ! אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אָמַר קְרָא: ״בַּטָּהוֹר״ — מַה שֶּׁבְּיַד טָהוֹר טִמֵּאתִי לָךְ. veémar: hané milé bemaga, aval bemasa — la, midé dehavé acherets! amar réch lakich: tana devé rabi yichmaél, amar kera: "bataor" — ma chebeyad taor timéti lakh.
12. וְאֵימָא: בְּמַשָּׂא מְטַמֵּא אָדָם וּבְגָדִים, בְּמַגָּע אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים לָא לְטַמֵּא, מִידֵּי דְּהָוֵה אַמַּגַּע נְבֵלָה! veéma: bemasa metamé adam ouvgadim, bemaga adam letamé begadim la letamé, midé dehavé amaga nevéla!
13. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, וְכֵן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אָמַר קְרָא ״בַּטָּהוֹר״ — טׇהֳרָה שֶׁטִּהַרְתִּי לְךָ בְּמָקוֹם אַחֵר, טִמֵּאתִי לְךָ כָּאן, וְאֵיזֶה זֶה? מַגַּע נְבֵלָה. amar réch lakich, vekhén tana devé rabi yichmaél: amar kera "bataor" — tohora chetiharti lekha bemakom a'hér, timéti lekha kan, veéze ze? maga nevéla.
14. וְאֵימָא כְּמַשָּׂא דְּשֶׁרֶץ! אִם כֵּן נִכְתּוֹב קְרָא ״בָּאָדָם״, מַאי ״בַּטָּהוֹר״? שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי. veéma kemasa decherets! im kén nikhtov kera "baadam", ma "bataor"? chema minah tarté.
15. וּמֵי הָאַף. מַאי מֵי הָאַף? אָמַר רַב: בְּנִגְרָרִין דֶּרֶךְ הַפֶּה, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְמֵי הָאַף בְּלֹא צִחְצוּחֵי הָרוֹק. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ בְּנִגְרָרִין דֶּרֶךְ הַחוֹטֶם. אַלְמָא קָסָבַר: מַעְיָין הוּא, וְרַחֲמָנָא רַבְּיֵיהּ. oumé haaf. ma mé haaf? amar rav: benigrarin derekh hape, lefi chei efchar lemé haaf belo tsi'htsou'hé harok. verabi yo'hanan amar: afilou benigrarin derekh ha'hotem. alma kasavar: mayan hou, vera'hamana rabeyéh.
16. וְרַב, נַחְשׁוֹב נָמֵי דִּמְעַת עֵינוֹ! דְּאָמַר רַב: הַאי מָאן דְּבָעֵי דְּלִסְתַּמֵּיה (לְעֵינֵיהּ) — לִיכְחוֹל מִגּוֹי. וְלֵוִי אֲמַר: הַאי מָאן דְּבָעֵי דְּלֵימוּת — לִיכְחוֹל מִגּוֹי. verav, na'hchov namé dimat éno! deamar rav: ha man devaé delistamé (leénéh) — likh'hol migo. velévi amar: ha man devaé delémout — likh'hol migo.
17. וְאָמַר רַב חִיָּיא בַּר גּוּרְיָא: מַאי טַעְמָא דְּרַב דְּלָא אָמַר הָא ״מַאן דְּבָעֵי דְּלֵימוּת״, הוֹאִיל וְיָכוֹל לְגוֹרְרָן וּלְהוֹצִיאָן דֶּרֶךְ הַפֶּה? וְרַב: נְהִי דְּזִיהֲרָא נָפֵיק, דִּמְעֲתָא גּוּפַאּ לָא נָפֵיק. veamar rav 'hiya bar gourya: ma tama derav dela amar ha "man devaé delémout", hoil veyakhol legorran oulotsian derekh hape? verav: nehi dezihara nafék, dimata goufa la nafék.
18. תָּא שְׁמַע: תִּשְׁעָה מַשְׁקֵה הַזָּב הֵן — הַזֵּיעָה, וְהַלֵּיחָה סְרוּחָה, וְהָרֶיעִי — טְהוֹרִין מִכְּלוּם; דִּמְעַת עֵינוֹ, וְדַם מַגֵּפָתוֹ, וַחֲלֵב הָאִשָּׁה — מְטַמְּאִין טוּמְאַת מַשְׁקִין בִּרְבִיעִית; אֲבָל זוֹבוֹ, רוּקּוֹ, וּמֵימֵי רַגְלָיו — מְטַמְּאִין טוּמְאָה חֲמוּרָה; וְאִילּוּ ״מֵי הָאַף״ לָא קָתָנֵי. ta chema: ticha machké hazav hén — hazéa, vehalé'ha serou'ha, veharei — teorin mikeloum; dimat éno, vedam magéfato, va'halév haicha — metamein toumat machkin birviit; aval zovo, rouko, oumémé ragla — metamein touma 'hamoura; veilou "mé haaf" la katané.
19. בִּשְׁלָמָא לְרַב, לָא קָתָנֵי דְּלָא פְּסִיקָא לֵיהּ לְמִתְנֵי, זִימְנִין דְּאָתֵי דֶּרֶךְ הַפֶּה, וְזִימְנִין דְּאָתֵי דֶּרֶךְ הַחוֹטֶם, אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן לִיתְנֵי. bichlama lerav, la katané dela pesika léh lemitné, zimnin deaté derekh hape, vezimnin deaté derekh ha'hotem, ela lerabi yo'hanan litné.
20. וּלְטַעְמָיךְ, ״כִּיחוֹ וְנִיעוֹ״ מִי קָתָנֵי? אֶלָּא תְּנָא רוֹק, וְכֹל דְּאָתֵי מֵרִבּוּיָא. הָכָא נָמֵי תְּנָא רוּקּוֹ, וְכֹל דְּאָתֵי מֵרִבּוּיָא. oultamakh, "ki'ho venio" mi katané? ela tena rok, vekhol deaté méribouya. hakha namé tena rouko, vekhol deaté méribouya.
21. דִּמְעַת עֵינוֹ — דִּכְתִיב ״וַתַּשְׁקֵמוֹ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ״. וְדַם מַגֵּפָתוֹ — דִּכְתִיב ״וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה״. מָה לִי קַטְלֵיהּ כּוּלֵּיהּ, מָה לִי קַטְלֵיהּ פַּלְגֵיהּ. חֲלֵב הָאִשָּׁה — דִּכְתִיב ״וַתִּפְתַּח אֶת נֹאוֹד הֶחָלָב וַתַּשְׁקֵהוּ״. dimat éno — dikhtiv "vatachkémo bidmaot chalich". vedam magéfato — dikhtiv "vedam 'halalim yichte". ma li katléh kouléh, ma li katléh palgéh. 'halév haicha — dikhtiv "vatifta'h et nood he'halav vatachkéou".
22. מֵימֵי רַגְלָיו — מְנָלַן? דְּתַנְיָא: ״זוֹבוֹ טָמֵא... וְזֹאת״ — לְרַבּוֹת מֵימֵי רַגְלָיו לְטוּמְאָה. וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה רוֹק הַבָּא מִמְּקוֹם טׇהֳרָה טָמֵא, מֵימֵי רַגְלָיו הַבָּאִין mémé ragla — menalan? detanya: "zovo tamé... vezot" — lerabot mémé ragla letouma. vahalo din hou: ouma rok haba mimekom tohora tamé, mémé ragla habain

Daf 56a

1. מִמָּקוֹם טָמֵא — אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ טְמֵאִין? דָּם הַיּוֹצֵא מִפִּי הָאַמָּה יוֹכִיחַ, שֶׁבָּא מִמָּקוֹם טָמֵא וְטָהוֹר. אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל זֶה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבָּא מִמְּקוֹם טוּמְאָה יִהְיֶה טָהוֹר. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זוֹבוֹ טָמֵא... וְזֹאת״ — לְרַבּוֹת מֵימֵי רַגְלָיו לְטוּמְאָה. mimakom tamé — éno din cheyeou teméin? dam hayotsé mipi haama yokhi'ha, cheba mimakom tamé vetaor. af ata al titmah al ze, cheaf al pi cheba mimekom touma yihye taor. talmoud lomar: "zovo tamé... vezot" — lerabot mémé ragla letouma.
2. דָּם הַיּוֹצֵא מִפִּי הָאַמָּה, מְנָלַן דְּטָהוֹר? דְּתַנְיָא: יָכוֹל יְהֵא דָּם הַיּוֹצֵא מִפִּיו וּמִפִּי הָאַמָּה טְמֵאִין? תַּלְמוּד לוֹמַר ״זוֹבוֹ טָמֵא הוּא״ — הוּא טָמֵא, וְאֵין דָּם הַיּוֹצֵא מִפִּיו וּמִפִּי הָאַמָּה טָמֵא, אֶלָּא טָהוֹר. dam hayotsé mipi haama, menalan detaor? detanya: yakhol yehé dam hayotsé mipi oumipi haama teméin? talmoud lomar "zovo tamé hou" — hou tamé, veén dam hayotsé mipi oumipi haama tamé, ela taor.
3. וְאֵיפוֹךְ אֲנָא! אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: דּוּמְיָא דְּרוֹק, מָה רוֹק שֶׁמִּתְעַגֵּל וְיוֹצֵא, אַף כֹּל שֶׁמִּתְעַגֵּל וְיוֹצֵא. יָצָא דָּם שֶׁאֵין מִתְעַגֵּל וְיוֹצֵא. veéfokh ana! amar rabi yo'hanan michoum rabi chimon ben yo'ha: doumya derok, ma rok chemitagél veotsé, af kol chemitagél veotsé. yatsa dam cheén mitagél veotsé.
4. וַהֲרֵי חָלָב שֶׁבָּאִשָּׁה, שֶׁמִּתְעַגֵּל וְיוֹצֵא, וְאָמַר מָר: חָלָב שֶׁבָּאִשָּׁה מְטַמֵּא טוּמְאַת מַשְׁקִין. טוּמְאַת מַשְׁקִין — אִין, אֲבָל לָא טוּמְאָה חֲמוּרָה! vaharé 'halav chebaicha, chemitagél veotsé, veamar mar: 'halav chebaicha metamé toumat machkin. toumat machkin — in, aval la touma 'hamoura!
5. אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: דּוּמְיָא דְּרוֹק, מָה רוֹק מִתְעַגֵּל וְיוֹצֵא, וְחוֹזֵר וְנִבְלָע — אַף כׇּל מִתְעַגֵּל וְיוֹצֵא, וְחוֹזֵר וְנִבְלָע. יָצָא דָּם, שֶׁאֵינוֹ מִתְעַגֵּל וְיוֹצֵא. יָצָא חָלָב שֶׁבָּאִשָּׁה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמִּתְעַגֵּל וְיוֹצֵא — אֵינוֹ חוֹזֵר וְנִבְלָע. ela amar rabi yo'hanan michoum rabi chimon ben yo'ha: doumya derok, ma rok mitagél veotsé, ve'hozér venivla — af kol mitagél veotsé, ve'hozér venivla. yatsa dam, cheéno mitagél veotsé. yatsa 'halav chebaicha, cheaf al pi chemitagél veotsé — éno 'hozér venivla.
6. וְנֵילַף מִ״זּוֹבוֹ״, מָה ״זוֹבוֹ״ שֶׁאֵין מִתְעַגֵּל וְיוֹצֵא מְטַמֵּא, אַף כֹּל! אָמַר רָבָא: מִ״זּוֹבוֹ״ לֵיכָּא לְמֵילַף, שֶׁכֵּן גּוֹרֵם טוּמְאָה לַאֲחֵרִים. venélaf mi"zovo", ma "zovo" cheén mitagél veotsé metamé, af kol! amar rava: mi"zovo" léka lemélaf, chekén gorém touma laa'hérim.
7. וְהַשֶּׁרֶץ. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: ״שֶׁרֶץ שֶׁיָּבַשׁ וְשִׁלְדּוֹ קַיֶּימֶת״ — טָמֵא. וְהָאֲנַן תְּנַן: מְטַמְּאִין לַחִין וְאֵין מְטַמְּאִין יְבֵשִׁין! אָמַר רַבִּי זֵירָא: לָא קַשְׁיָא, הָא — בְּכוּלָּן, הָא — בְּמִקְצָתָן. vehacherets. amar réch lakich: "cherets cheyavach vechildo kayemet" — tamé. vehaanan tenan: metamein la'hin veén metamein yevéchin! amar rabi zéra: la kachya, ha — bekhoulan, ha — bemiktsatan.
8. דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּרַבִּי בִּיסְנָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: ״בָּהֶם״ — יָכוֹל בְּכוּלָּן, תַּלְמוּד לוֹמַר ״מֵהֶם״. detanya, amar rabi yits'hak berabi bisna, amar rabi chimon ben yo'ha: "bahem" — yakhol bekhoulan, talmoud lomar "méhem".
9. אִי מֵהֶם — יָכוֹל בְּמִקְצָתָן, תַּלְמוּד לוֹמַר ״בָּהֶם״. הָא כֵּיצַד? כָּאן — בְּלַח, כָּאן — בְּיָבֵשׁ. i méhem — yakhol bemiktsatan, talmoud lomar "bahem". ha kétsad? kan — bela'h, kan — beyavéch.
10. אָמַר רָבָא: הָנֵי זְבוּגֵי דְּמָחוֹזָא, כִּי שִׁלְדָּן קַיֶּימֶת — טְמֵאִין. וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: שֶׁרֶץ שֶׁנִּשְׂרַף וְשִׁלְדּוֹ קַיֶּימֶת — טָמֵא. amar rava: hané zevougé dema'hoza, ki childan kayemet — teméin. veamar réch lakich: cherets chenisraf vechildo kayemet — tamé.
11. מֵיתִיבִי: נִמְצָא שֶׁרֶץ שָׂרוּף עַל גַּבֵּי הַזֵּיתִים, וְכֵן מַטְלֵית הַמְּהוּהָא — טְהוֹרִין, שֶׁכׇּל הַטְּמָאוֹת כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן! אָמַר רַבִּי זֵירָא: לָא קַשְׁיָא — הָא בְּכוּלָּן, הָא בְּמִקְצָתָן. métivi: nimtsa cherets sarouf al gabé hazétim, vekhén matlét hameouha — teorin, chekol hatemaot kichat metsiatan! amar rabi zéra: la kachya — ha bekhoulan, ha bemiktsatan.
12. דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּרַבִּי בִּיסְנָא מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: ״בָּהֶם״ — יָכוֹל בְּכוּלָּן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״מֵהֶם״. detanya, amar rabi yits'hak berabi bisna michoum rabi chimon ben yo'ha: "bahem" — yakhol bekhoulan? talmoud lomar "méhem".
13. אִי ״מֵהֶם״ — יָכוֹל בְּמִקְצָתָן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״בָּהֶם״. הָא כֵּיצַד? כָּאן — בְּשָׂרוּף, כָּאן — בְּשֶׁאֵינוֹ שָׂרוּף. i "méhem" — yakhol bemiktsatan? talmoud lomar "bahem". ha kétsad? kan — besarouf, kan — becheéno sarouf.
14. מְטַמְּאִין לַחִין. זָב — דִּכְתִיב ״רָר בְּשָׂרוֹ״, כִּיחוֹ וְנִיעוֹ וְרוּקּוֹ — דִּכְתִיב ״כִּי יָרוֹק הַזָּב״, כְּעֵין רוֹק. metamein la'hin. zav — dikhtiv "rar besaro", ki'ho venio verouko — dikhtiv "ki yarok hazav", keén rok.
15. שֶׁרֶץ — ״בְּמוֹתָם״ אָמַר רַחֲמָנָא, כְּעֵין מִיתָה. שִׁכְבַת זֶרַע הָרְאוּיָה לְהַזְרִיעַ, נְבֵלָה — דִּכְתִיב ״כִּי יָמוּת״ — כְּעֵין מִיתָה. cherets — "bemotam" amar ra'hamana, keén mita. chikhvat zera harouya lehazria, nevéla — dikhtiv "ki yamout" — keén mita.
16. אִם יְכוֹלִין לְהִשָּׁרוֹת. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: תְּחִילָּתוֹ וְסוֹפוֹ בְּפוֹשְׁרִין, אוֹ דִלְמָא תְּחִילָּתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין סוֹפוֹ? im yekholin lehicharot. baé rabi yirmeya: te'hilato vesofo befochrin, o dilma te'hilato af al pi cheén sofo?
17. תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: כַּמָּה הִיא שְׁרִיָּיתָן בְּפוֹשְׁרִין? יְהוּדָה בֶּן נָקוֹסָא אוֹמֵר: מֵעֵת לְעֵת, תְּחִילָּתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין סוֹפוֹ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: צְרִיכִין שֶׁיְּהוּ פּוֹשְׁרִין מֵעֵת לְעֵת. ta chema, detanya: kama hi cheriyatan befochrin? yeouda ben nakosa omér: méét leét, te'hilato af al pi cheén sofo. raban chimon ben gamliél omér: tserikhin cheyeou pochrin méét leét.
18. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּשַׂר הַמֵּת כּוּ׳. אָמַר שְׁמוּאֵל: טָהוֹר מִלְּטַמֵּא בִּכְזַיִת, אֲבָל מְטַמֵּא טוּמְאַת רָקָב. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּשַׂר הַמֵּת שֶׁיָּבַשׁ וְאֵין יָכוֹל לִשְׁרוֹת וְלַחֲזוֹר כְּמוֹת שֶׁהָיָה — טָהוֹר מִלְּטַמֵּא בִּכְזַיִת, אֲבָל טָמֵא טוּמְאַת רָקָב. rabi yosé omér: besar hamét kou'. amar chemouél: taor miletamé bikhzayit, aval metamé toumat rakav. tanya namé hakhi: rabi yosé omér: besar hamét cheyavach veén yakhol lichrot vela'hazor kemot chehaya — taor miletamé bikhzayit, aval tamé toumat rakav.
19. מַתְנִי' הַשֶּׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא בַּמָּבוֹי — מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ, עַד שֶׁיֹּאמַר: ״בָּדַקְתִּי אֶת הַמָּבוֹי הַזֶּה וְלֹא הָיָה בּוֹ שֶׁרֶץ״, אוֹ עַד שְׁעַת כִּבּוּד. matni' hacherets chenimtsa bamavo — metamé lemafréa, ad cheyomar: "badakti et hamavo haze velo haya bo cherets", o ad cheat kiboud.
20. וְכֵן כֶּתֶם שֶׁנִּמְצָא בֶּחָלוּק — מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ, עַד שֶׁיֹּאמַר ״בָּדַקְתִּי אֶת הֶחָלוּק הַזֶּה וְלֹא הָיָה בּוֹ כֶּתֶם״, אוֹ עַד שְׁעַת הַכִּבּוּס. vekhén ketem chenimtsa be'halouk — metamé lemafréa, ad cheyomar "badakti et he'halouk haze velo haya bo ketem", o ad cheat hakibous.
21. וּמְטַמֵּא בֵּין לַח, בֵּין יָבֵשׁ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַיָּבֵשׁ מְטַמֵּא לְמַפְרֵעַ, וְהַלַּח אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא עַד שְׁעַת שֶׁיְּהֵא יָכוֹל לַחֲזוֹר וְלִהְיוֹת לַח. oumtamé bén la'h, bén yavéch. rabi chimon omér: hayavéch metamé lemafréa, vehala'h éno metamé ela ad cheat cheyehé yakhol la'hazor velihot la'h.
22. גְּמָ' אִיבַּעְיָא לְהוּ: ״עַד שְׁעַת כִּבּוּד״ — חֶזְקָתוֹ בָּדוּק, אוֹ דִלְמָא חֶזְקָתוֹ מִתְכַּבֵּד? gema' ibaya leou: "ad cheat kiboud" — 'hezkato badouk, o dilma 'hezkato mitkabéd?
23. וּמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? דְּאָמַר: ״כַּבֻּיד וְלָא בְּדֻיק״. אִי אָמְרַתְּ חֶזְקָתוֹ בָּדוּק — הָא לָא בְּדִק, אִי אָמְרַתְּ חֶזְקָתוֹ מִתְכַּבֵּד — הָא מִתְכַּבֵּד. ouma nafka minah? deamar: "kaboud vela bedouk". i amrate 'hezkato badouk — ha la bedik, i amrate 'hezkato mitkabéd — ha mitkabéd.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Niddah
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)