Talmud Nedarim, Chapitre 7 (ז) · Daf 46a à 54b

Daf 46a

1. וּשְׁנֵיהֶם אֲסוּרִים לְהַעֲמִיד רֵיחַיִם וְתַנּוּר וּלְגַדֵּל תַּרְנְגוֹלִים. ouchnéhem asourim lehaamid ré'hayim vetanour oulgadél tarnegolim.
2. הָיָה אֶחָד מֵהֶם מוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ — לֹא יִכָּנֵס לֶחָצֵר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, יָכוֹל הוּא לוֹמַר לוֹ: לְתוֹךְ שֶׁלִּי אֲנִי נִכְנָס, וְאֵינִי נִכְנָס לְתוֹךְ שֶׁלְּךָ. וְכוֹפִין אֶת הַנּוֹדֵר לִמְכּוֹר אֶת חֶלְקוֹ. haya e'had méhem moudar hanaa mé'havéro — lo yikanés le'hatsér. rabi eliezer ben yaakov omér, yakhol hou lomar lo: letokh cheli ani nikhnas, veéni nikhnas letokh chelekha. vekhofin et hanodér limkor et 'helko.
3. הָיָה אֶחָד מִן הַשּׁוּק מוּדָּר בְּאֶחָד מֵהֶם הֲנָאָה — לֹא יִכָּנֵס לֶחָצֵר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר, יָכוֹל לוֹמַר לוֹ: לְתוֹךְ שֶׁל חֲבֵירְךָ אֲנִי נִכְנָס, וְאֵינִי נִכְנָס לְתוֹךְ שֶׁלְּךָ. haya e'had min hachouk moudar bee'had méhem hanaa — lo yikanés le'hatsér. rabi eliezer ben yaakov omér, yakhol lomar lo: letokh chel 'havérkha ani nikhnas, veéni nikhnas letokh chelekha.
4. הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ וְיֵשׁ לוֹ מֶרְחָץ וּבֵית הַבַּד מוּשְׂכָּרִין בָּעִיר, אִם יֵשׁ לוֹ בָּהֶן תְּפִיסַת יָד — אָסוּר, אֵין לוֹ בָּהֶן תְּפִיסַת יָד — מוּתָּר. hamoudar hanaa mé'havéro veyéch lo mer'hats ouvét habad mouskarin bair, im yéch lo bahen tefisat yad — asour, én lo bahen tefisat yad — moutar.
5. הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ: ״קֻוֽנָּם לְבֵיתְךָ שֶׁאֲנִי נִכְנָס, וְשָׂדְךָ שֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ״, מֵת אוֹ שֶׁמְּכָרוֹ לְאַחֵר — מוּתָּר. ״קֻוֽנָּם בַּיִת זֶה שֶׁאֲנִי נִכְנָס״, ״שָׂדֶה זוֹ שֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ״, מֵת אוֹ שֶׁמְּכָרוֹ לְאַחֵר — אָסוּר. haomér la'havéro: "kounam levétkha cheani nikhnas, vesadkha cheani loké'ha", mét o chemekharo lea'hér — moutar. "kounam bayit ze cheani nikhnas", "sade zo cheani loké'ha", mét o chemekharo lea'hér — asour.
6. גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: בְּנָדְרוּ פְּלִיגִי, הִדִּירוּ זֶה אֶת זֶה מַאי? מִי אָמְרִינַן: בְּנָדְרוּ הוּא דִּפְלִיגִי, אֲבָל בְּהִדִּירוּ זֶה אֶת זֶה — מוֹדוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב דְּכִי אֲנוּסִין דָּמוּ. אוֹ דִילְמָא: אֲפִילּוּ בְּהִדִּירוּ זֶה אֶת זֶה פְּלִיגִי רַבָּנַן? gema' ibaya leou: benadrou peligi, hidirou ze et ze ma? mi amrinan: benadrou hou difligi, aval behidirou ze et ze — modou léh rabanan lerabi eliezer ben yaakov dekhi anousin damou. o dilma: afilou behidirou ze et ze peligi rabanan?
7. תָּא שְׁמַע: הָיָה אֶחָד מֵהֶן מוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ, וּפְלִיגִי רַבָּנַן! תָּנֵי: נָדוּר מֵחֲבֵירוֹ הֲנָאָה. ta chema: haya e'had méhen moudar hanaa mé'havéro, oufligi rabanan! tané: nadour mé'havéro hanaa.
8. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּקָתָנֵי סֵיפָא: וְכוֹפִין אֶת הַנּוֹדֵר לִמְכּוֹר אֶת חֶלְקוֹ. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא דִּנְדַר הוּא, הַיְינוּ דְּקָתָנֵי כּוֹפִין. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ דְּאַדְּרֵיהּ, אַמַּאי כּוֹפִין אוֹתוֹ? הָא מֵינָס אֲנִיס? hakhi namé mistabera, dekatané séfa: vekhofin et hanodér limkor et 'helko. i amrate bichlama dindar hou, haynou dekatané kofin. ela i amrate deaderéh, ama kofin oto? ha ménas anis?
9. אָמַר רַבָּה אָמַר זְעֵירִי: amar raba amar zeéri:

Daf 46b

1. מַחְלוֹקֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי חֲלוּקָּה. אֲבָל אֵין בָּהּ כְּדֵי חֲלוּקָּה — דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר. ma'hloket cheyéch bah kedé 'halouka. aval én bah kedé 'halouka — divré hakol moutar.
2. אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף: הֲרֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת, דִּכְמִי שֶׁאֵין בּוֹ כְּדֵי חֲלוּקָּה דָּמֵי, וּתְנַן: שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין בְּדָבָר שֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר! amar léh rav yoséf: haré bét hakeneset, dikhmi cheén bo kedé 'halouka damé, outnan: chenéhen asourin bedavar chel otah hair!
3. אֶלָּא, אָמַר רַב יוֹסֵף, אָמַר זְעֵירִי: מַחְלוֹקֶת שֶׁאֵין בָּהּ כְּדֵי חֲלוּקָּה, אֲבָל יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי חֲלוּקָּה — דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר. ela, amar rav yoséf, amar zeéri: ma'hloket cheén bah kedé 'halouka, aval yéch bah kedé 'halouka — divré hakol asour.
4. אָמַר רַב הוּנָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. וְכֵן אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. amar rav houna: halakha kerabi eliezer ben yaakov. vekhén amar rabi elazar: halakha kerabi eliezer ben yaakov.
5. הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ וְיֵשׁ לוֹ שָׁם מֶרְחָץ וְכוּ׳. וְכַמָּה תְּפִיסַת יָד? אָמַר רַב נַחְמָן: לְמֶחֱצָה לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ. אֲבָל בִּבְצִיר — לָא. אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ בִּבְצִיר — אָסוּר. הֵיכִי דָּמֵי דִּשְׁרֵי — דִּמְקַבֵּל בְּטַסְקָא. hamoudar hanaa mé'havéro veyéch lo cham mer'hats vekhou'. vekhama tefisat yad? amar rav na'hman: leme'hetsa lichlich velirvia. aval bivtsir — la. abayé amar: afilou bivtsir — asour. hékhi damé dichré — dimkabél betaska.

Daf 47a

1. הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ וְכוּ׳. בָּעֵי אֲבִימִי: ״קֻוֽנָּם לְבַיִת זֶה שֶׁאַתָּה נִכְנָס״, מֵת אוֹ שֶׁמְּכָרוֹ לְאַחֵר, מַהוּ? אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ לִכְשֶׁיֵּצֵא מֵרְשׁוּתוֹ, אוֹ לָא? haomér la'havéro vekhou'. baé avimi: "kounam levayit ze cheata nikhnas", mét o chemekharo lea'hér, maou? adam osér davar chebirchouto likhcheyétsé mérchouto, o la?
2. אָמַר רָבָא, תָּא שְׁמַע: הָאוֹמֵר לִבְנוֹ ״קֻוֽנָּם שֶׁאִי אַתָּה נֶהֱנֶה לִי״, וּמֵת — יִירָשֶׁנּוּ. ״בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ״, וּמֵת — לֹא יִירָשֶׁנּוּ. שְׁמַע מִינַּהּ אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ לִכְשֶׁיֵּצֵא מֵרְשׁוּתוֹ. שְׁמַע מִינַּהּ. amar rava, ta chema: haomér livno "kounam chei ata nehene li", oumét — yirachenou. "be'haya ouvmoto", oumét — lo yirachenou. chema minah adam osér davar chebirchouto likhcheyétsé mérchouto. chema minah.
3. תְּנַן הָתָם: ״קֻוֽנָּם פֵּירוֹת הָאֵלּוּ עָלַי״, ״קֻוֽנָּם הֵן עַל פִּי״, ״קֻוֽנָּם הֵן לְפִי״ — אָסוּר בְּחִילּוּפֵיהֶן וּבְגִידּוּלֵיהֶן. tenan hatam: "kounam pérot haélou ala", "kounam hén al pi", "kounam hén lefi" — asour be'hilouféhen ouvgidouléhen.
4. בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: אָמַר ״קֻוֽנָּם פֵּירוֹת הָאֵלּוּ עַל פְּלוֹנִי״, מַהוּ בְּחִילּוּפֵיהֶן? מִי אָמְרִינַן גַּבֵּי דִילֵיהּ, הוֹאִיל וְאָדָם אוֹסֵר פֵּירוֹת חֲבֵירוֹ עַל עַצְמוֹ, אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁלֹּא בָא לְעוֹלָם עַל עַצְמוֹ. גַּבֵּי חֲבֵירוֹ, הוֹאִיל וְאֵין אָדָם אוֹסֵר פֵּירוֹת חֲבֵירוֹ עַל חֲבֵירוֹ, אֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁלֹּא בָא לְעוֹלָם עַל חֲבֵירוֹ. baé ramé bar 'hama: amar "kounam pérot haélou al peloni", maou be'hilouféhen? mi amrinan gabé diléh, hoil veadam osér pérot 'havéro al atsmo, adam osér davar chelo va leolam al atsmo. gabé 'havéro, hoil veén adam osér pérot 'havéro al 'havéro, én adam osér davar chelo va leolam al 'havéro.

Daf 47b

1. אוֹ דִילְמָא מִשּׁוּם דְּחִילּוּפִין כְּגִידּוּלִין דָּמֵי, לָא שְׁנָא הוּא וְלָא שְׁנָא חֲבֵרוֹ. o dilma michoum de'hiloufin kegidoulin damé, la chena hou vela chena 'havéro.
2. אָמַר רַב אַחָא בַּר מִנְיוֹמֵי, תָּא שְׁמַע: הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ ״קֻוֽנָּם שֶׁאֲנִי נֶהֱנֶה לִיךְ״, לוֹוָה וּבַעְלֵי חוֹבִין בָּאִין וְנִפְרָעִין. מַאי טַעְמָא בַּעְלֵי חוֹבִין נִפְרָעִין — לָאו מִשּׁוּם דְּחִילּוּפִין לָאו כְּגִידּוּלִין דָּמֵי? amar rav a'ha bar minomé, ta chema: haomér leichto "kounam cheani nehene likh", lova ouvalé 'hovin bain venifrain. ma tama balé 'hovin nifrain — la michoum de'hiloufin la kegidoulin damé?
3. אָמַר רָבָא: דִּילְמָא לְכַתְּחִילָּה הוּא דְּלָא, וְאִי עֲבַד — עֲבַד. amar rava: dilma lekhate'hila hou dela, vei avad — avad.
4. אֶלָּא, תָּא שְׁמַע: הַמְקַדֵּשׁ בְּעׇרְלָה — אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. מְכָרָן וְקִידֵּשׁ בִּדְמֵיהֶן — הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת. הָכָא נָמֵי: לְכַתְּחִילָּה הוּא דְּלָא, וְאִי עֲבַד — עֲבַד. ela, ta chema: hamkadéch beorla — énah mekoudechet. mekharan vekidéch bidméhen — haré zo mekoudechet. hakha namé: lekhate'hila hou dela, vei avad — avad.
5. מַתְנִי׳ ״הֲרֵינִי עָלֶיךָ חֵרֶם״ — הַמּוּדָּר אָסוּר. ״הֲרֵי אַתְּ עָלַי חֵרֶם״ — הַנּוֹדֵר אָסוּר. ״הֲרֵינִי עָלֶיךָ וְאַתְּ עָלַי״ — שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִין, וּשְׁנֵיהֶם מוּתָּרִין בְּדָבָר שֶׁל עוֹלֵי בָּבֶל, matni' "haréni alekha 'hérem" — hamoudar asour. "haré ate ala 'hérem" — hanodér asour. "haréni alekha veate ala" — chenéhem asourin, ouchnéhem moutarin bedavar chel olé bavel,

Daf 48a

1. וַאֲסוּרִים בְּדָבָר שֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר. וְאֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁל עוֹלֵי בָּבֶל — כְּגוֹן הַר הַבַּיִת, וְהָעֲזָרוֹת, וְהַבּוֹר שֶׁבְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ. וְאֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר — כְּגוֹן הָרְחָבָה, וְהַמֶּרְחָץ, וּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְהַתֵּיבָה, וְהַסְּפָרִים. וְהַכּוֹתֵב חֶלְקוֹ לַנָּשִׂיא. vaasourim bedavar chel otah hair. veézeou davar chel olé bavel — kegon har habayit, vehaazarot, vehabor chebeemtsa haderekh. veézeou davar chel otah hair — kegon har'hava, vehamer'hats, ouvét hakeneset, vehatéva, vehasefarim. vehakotév 'helko lanasi.
2. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֶחָד כּוֹתֵב לַנָּשִׂיא, וְאֶחָד כּוֹתֵב לַהֶדְיוֹט. מָה בֵּין כּוֹתֵב לַנָּשִׂיא לַכּוֹתֵב לַהֶדְיוֹט? שֶׁהַכּוֹתֵב לַנָּשִׂיא אֵין צָרִיךְ לְזַכּוֹת, לַהֶדְיוֹט צָרִיךְ לְזַכּוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה צְרִיכִין לְזַכּוֹת, לֹא דִּבְּרוּ בְּנָשִׂיא אֶלָּא בַּהֹוֶה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין אַנְשֵׁי גָלִיל צְרִיכִין לִכְתּוֹב, שֶׁכְּבָר כָּתְבוּ אֲבוֹתֵיהֶן עַל יְדֵיהֶן. rabi yeouda omér: e'had kotév lanasi, vee'had kotév lahedot. ma bén kotév lanasi lakotév lahedot? chehakotév lanasi én tsarikh lezakot, lahedot tsarikh lezakot. va'hakhamim omrim: e'had ze vee'had ze tserikhin lezakot, lo diberou benasi ela bahove. rabi yeouda omér: én anché galil tserikhin likhtov, chekevar katvou avotéhen al yedéhen.
3. גְּמָ׳ אַמַּאי מִיתְּסַר? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת, הָכִי קָתָנֵי: וּמָה תַּקָּנָתָן — יִכְתְּבוּ חֶלְקָן לַנָּשִׂיא. gema' ama mitesar? amar rav chéchet, hakhi katané: ouma takanatan — yikhtevou 'helkan lanasi.
4. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֶחָד כּוֹתֵב לַנָּשִׂיא וְאֶחָד כּוֹתֵב לַהֶדְיוֹט, וּמָה בֵּין כּוֹתֵב לַנָּשִׂיא לְכוֹתֵב לַהֶדְיוֹט? הַכּוֹתֵב לַנָּשִׂיא אֵין צָרִיךְ לְזַכּוֹת, וְהַכּוֹתֵב לַהֶדְיוֹט צָרִיךְ לְזַכּוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה — צְרִיכִים לְזַכּוֹת, לֹא דִּבְּרוּ בְּנָשִׂיא אֶלָּא בַּהֹוֶה. rabi yeouda omér: e'had kotév lanasi vee'had kotév lahedot, ouma bén kotév lanasi lekhotév lahedot? hakotév lanasi én tsarikh lezakot, vehakotév lahedot tsarikh lezakot. va'hakhamim omrim: e'had ze vee'had ze — tserikhim lezakot, lo diberou benasi ela bahove.
5. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין אַנְשֵׁי גָלִיל צְרִיכִין לְזַכּוֹת, שֶׁכְּבָר כָּתְבוּ אֲבוֹתֵיהֶן עַל יְדֵיהֶן. תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַנְשֵׁי גָלִיל קַנְטְרָנִין הָיוּ, וְהָיוּ נוֹדְרִין הֲנָאָה זֶה מִזֶּה, עָמְדוּ אֲבוֹתֵיהֶם וְכָתְבוּ חֶלְקֵיהֶן לַנָּשִׂיא. rabi yeouda omér: én anché galil tserikhin lezakot, chekevar katvou avotéhen al yedéhen. tanya, rabi yeouda omér: anché galil kanteranin haou, vehaou nodrin hanaa ze mize, amdou avotéhem vekhatvou 'helkéhen lanasi.
6. מַתְנִי׳ הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ וְאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל — נוֹתְנוֹ לְאַחֵר לְשׁוּם מַתָּנָה, וְהַלָּה מוּתָּר בָּהּ. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד בְּבֵית חוֹרוֹן שֶׁהָיָה אָבִיו נוֹדֵר הֵימֶנּוּ הֲנָאָה, וְהָיָה מַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ. וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ: חָצֵר וּסְעוּדָה נְתוּנִים הִינָּן לְפָנֶיךָ, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיָּבֹא אַבָּא וְיֹאכַל עִמָּנוּ בִּסְעוּדָה. matni' hamoudar hanaa mé'havéro veén lo ma yokhal — notno lea'hér lechoum matana, vehala moutar bah. maase bee'had bevét 'horon chehaya avi nodér hémenou hanaa, vehaya masi et beno. veamar la'havéro: 'hatsér ousouda netounim hinan lefanekha, ela kedé cheyavo aba veyokhal imanou bisouda.
7. אָמַר: אִם שֶׁלִּי הֵם — הֲרֵי הֵם מוּקְדָּשִׁין לַשָּׁמַיִם. אָמַר לוֹ: נָתַתִּי לְךָ אֶת שֶׁלִּי שֶׁתַּקְדִּישֵׁם לַשָּׁמַיִם?! אָמַר לוֹ: נָתַתָּ לִי אֶת שֶׁלְּךָ אֶלָּא שֶׁתְּהֵא אַתָּה וְאָבִיךְ אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּמִתְרַצִּין זֶה לָזֶה, וִיהֵא עָוֹן תָּלוּי בְּרֹאשׁוֹ. אָמְרוּ חֲכָמִים: כׇּל מַתָּנָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁאִם הִקְדִּישָׁהּ תְּהֵא מְקוּדֶּשֶׁת — אֵינָהּ מַתָּנָה. amar: im cheli hém — haré hém moukdachin lachamayim. amar lo: natati lekha et cheli chetakdichém lachamayim?! amar lo: natata li et chelekha ela chetehé ata veavikh okhlin vechotin oumitratsin ze laze, vihé aon talou berocho. amrou 'hakhamim: kol matana cheénah cheim hikdichah tehé mekoudechet — énah matana.
8. גְּמָ׳ מַעֲשֶׂה לִסְתּוֹר! חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: וְאִם הוֹכִיחַ סוֹפוֹ עַל תְּחִילָּתוֹ — אָסוּר. וּמַעֲשֶׂה נָמֵי בְּבֵית חוֹרוֹן בְּאֶחָד, דַּהֲוָה סוֹפוֹ מוֹכִיחַ עַל תְּחִילָּתוֹ. gema' maase listor! 'hasoré mi'hasera vehakhi katané: veim hokhi'ha sofo al te'hilato — asour. oumaase namé bevét 'horon bee'had, dahava sofo mokhi'ha al te'hilato.
9. אָמַר רָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דְּאָמַר לֵיהּ ״וְהִינָּן לְפָנֶיךָ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיָּבֹא אַבָּא״. אֲבָל אָמַר לֵיהּ: ״שֶׁיְּהוּ לְפָנֶיךָ, שֶׁיָּבֹא אַבָּא״ — ״מִדַּעְתְּךָ״ הוּא דְּאָמַר לֵיהּ. amar rava: lo chanou ela deamar léh "vehinan lefanekha ela kedé cheyavo aba". aval amar léh: "cheyeou lefanekha, cheyavo aba" — "midatekha" hou deamar léh.
10. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא: אָמְרִין לַהּ, אָמַר רָבָא: לָא תֵּימָא טַעְמָא דְּאָמַר לֵיהּ ״וְהִינָּן לְפָנֶיךָ״ הוּא דְּאָסוּר, אֲבָל אֲמַר לֵיהּ ״הֵן לְפָנֶיךָ שֶׁיָּבֹא אַבָּא וְיֹאכַל״ — מוּתָּר. אֶלָּא אֲפִילּוּ אָמַר לֵיהּ ״הֵן לְפָנֶיךָ יָבֹא אַבָּא וְיֹאכַל״ — אָסוּר. מַאי טַעְמָא — סְעוּדָתוֹ מוֹכַחַת עָלָיו. lichana a'harina: amrin lah, amar rava: la téma tama deamar léh "vehinan lefanekha" hou deasour, aval amar léh "hén lefanekha cheyavo aba veyokhal" — moutar. ela afilou amar léh "hén lefanekha yavo aba veyokhal" — asour. ma tama — seoudato mokha'hat ala.

Daf 48b

1. הָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה לֵיהּ בְּרָא דַּהֲוָה שָׁמֵיט כִּיפֵּי דְכִיתָּנָא. אַסְרִינְהוּ לְנִכְסֵיהּ עֲלֵיהּ. אָמְרוּ לֵיהּ: וְאִי הֲוַאי בַּר בְּרָךְ צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן, מַאי? אֲמַר לְהוֹן: לִיקְנֵי הָדֵין, וְאִי הֲוַאי בַּר בְּרִי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן, לִקְנְיֵיהּ. מַאי? haou gavra dahava léh bera dahava chamét kipé dekhitana. asrinou lenikhséh aléh. amrou léh: vei hava bar berakh tsourba mérabanan, ma? amar leon: likné hadén, vei hava bar beri tsourba mérabanan, likneyéh. ma?
2. אָמְרִי פּוּמְבְּדִיתָאֵי: ״קְנִי עַל מְנָת לְהַקְנוֹת״ הוּא, וְכׇל ״קְנִי עַל מְנָת לְהַקְנוֹת״ — לָא קָנֵי. amri poumbeditaé: "keni al menat lehaknot" hou, vekhol "keni al menat lehaknot" — la kané.
3. וְרַב נַחְמָן אָמַר: קָנֵי, דְּהָא סוּדָרָא ״קָנֵי עַל מְנָת לְהַקְנוֹת״ הוּא. verav na'hman amar: kané, deha soudara "kané al menat lehaknot" hou.
4. אָמַר רַב אָשֵׁי: וּמַאן לֵימָא לַן דְּסוּדָרָא אִי תָּפֵיס לֵיהּ לָא מִיתְּפִיס? וְעוֹד: ״סוּדָרָא קָנֵי עַל מְנָת לְהַקְנוֹת וְקָנֵי מִן הַשְׁתָּא״. הָלֵין נִיכְסִין דְּהָדֵין לְאִימַתִּי קָנֵי — לְכִי הָוֵי בַּר בְּרֵיהּ צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן, לְכִי הֲוָה — הָדַר סוּדָרָא לְמָרֵיהּ! amar rav aché: ouman léma lan desoudara i tafés léh la mitefis? veod: "soudara kané al menat lehaknot vekané min hachta". halén nikhsin dehadén leimati kané — lekhi havé bar beréh tsourba mérabanan, lekhi hava — hadar soudara lemaréh!
5. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: וְהָא מַתְּנַת בֵּית חוֹרוֹן ״דִּקְנִי עַל מְנָת לְהַקְנוֹת״ הוּא, וְלָא קָא קָנֵי! amar léh rava lerav na'hman: veha matenat bét 'horon "dikni al menat lehaknot" hou, vela ka kané!
6. זִימְנִין אֲמַר לֵיהּ: מִשּׁוּם דִּסְעוּדָתוֹ מוֹכַחַת עָלָיו, וְזִימְנִין אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא, דְּאָמַר: אֲפִילּוּ וִיתּוּר אָסוּר בְּמוּדָּר הֲנָאָה. zimnin amar léh: michoum disoudato mokha'hat ala, vezimnin amar léh rabi eliezer hi, deamar: afilou vitour asour bemoudar hanaa.
7. תְּנַן, אָמְרוּ חֲכָמִים: כׇּל מַתָּנָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁאִם הִקְדִּישָׁהּ תְּהֵא מְקוּדֶּשֶׁת — אֵינָהּ מַתָּנָה. ״כׇּל״ לְאֵיתוֹיֵי מַאי? לָאו לְאֵתוֹיֵי הָא מִילְּתָא דְּשַׁדְיָא בְּכִיפֵּי? לָא, לְאֵתוֹיֵי לִישָּׁנָא בָּתְרָאָה דִּשְׁמַעְתֵּיהּ דְּרָבָא. tenan, amrou 'hakhamim: kol matana cheénah cheim hikdichah tehé mekoudechet — énah matana. "kol" leétoyé ma? la leétoyé ha mileta dechadya bekhipé? la, leétoyé lichana batraa dichmatéh derava.
8. הַדְרָן עֲלָךְ הַשּׁוּתָּפִין hadran alakh hachoutafin

Daf 49a

1. הַנּוֹדֵר מִן הַמְבוּשָּׁל — מוּתָּר בְּצָלִי וּבְשָׁלוּק. אָמַר: ״קֻוֽנָּם תַּבְשִׁיל שֶׁאֵינִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה רַךְ, וּמוּתָּר בְּעָבֶה, וּמוּתָּר בְּבֵיצָה טוֹרְמוֹטָא וּבַדַּלַּעַת הָרְמוּצָה. הַנּוֹדֵר מִמַּעֲשֵׂה קְדֵרָה — אֵין אָסוּר אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂה רְתַחְתָּה, אָמַר: ״קֻוֽנָּם הַיּוֹרֵד לִקְדֵרָה שֶׁאֵינִי טוֹעֵם — אָסוּר בְּכׇל הַמִּתְבַּשְּׁלִין בִּקְדֵרָה. hanodér min hamvouchal — moutar betsali ouvchalouk. amar: "kounam tavchil cheéni toém" — asour bemaasé kedéra rakh, oumoutar beave, oumoutar bevétsa tormota ouvadalaat harmoutsa. hanodér mimaasé kedéra — én asour ela mimaasé reta'hta, amar: "kounam hayoréd likdéra cheéni toém — asour bekhol hamitbachelin bikdéra.
2. גְּמָ׳ תַּנְיָא: רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹסֵר, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לְדָבָר — זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְבַשְּׁלוּ אֶת הַפֶּסַח בָּאֵשׁ כַּמִּשְׁפָּט״. gema' tanya: rabi yochiya osér, veaf al pi cheén reaya ledavar — zékher ladavar, cheneemar: "vayvachelou et hapesa'h baéch kamichpat".
3. לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה סָבַר: הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן תּוֹרָה, וְתַנָּא דִילַן סָבַר: בִּנְדָרִים הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם? léma beha kamipalgi, derabi yochiya savar: halékh a'har lechon tora, vetana dilan savar: bindarim halékh a'har lechon bené adam?
4. לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא בִּנְדָרִים הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, מָר כִּי אַתְרֵיהּ וּמָר כִּי אַתְרֵיהּ. בְּאַתְרָא דְּתַנָּא דִילַן — לְצָלִי קָרוּ לֵיהּ צָלִי, וְלִמְבוּשָּׁל קָרוּ לֵיהּ מְבוּשָּׁל. בְּאַתְרָא דְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה — אֲפִילּוּ צָלִי קָרוּ מְבוּשָּׁל. la, dekhoulé alma bindarim halékh a'har lechon bené adam, mar ki atréh oumar ki atréh. beatra detana dilan — letsali karou léh tsali, velimvouchal karou léh mevouchal. beatra derabi yochiya — afilou tsali karou mevouchal.
5. וְהָא קְרָא נָסֵיב לַהּ! אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא. veha kera nasév lah! asmakhta bealma.
6. קֻוֽנָּם תַּבְשִׁיל כּוּ׳. וְהָא מִתַּבְשִׁיל נְדַר! kounam tavchil kou'. veha mitavchil nedar!
7. אָמַר אַבָּיֵי: הַאי תַּנָּא כֹּל מִידֵּי דְּמִתְאֲכֵל בֵּיהּ רִיפְתָּא — תַּבְשִׁיל קָרוּ לֵיהּ. וְהָתַנְיָא: הַנּוֹדֵר מִן הַתַּבְשִׁיל — אָסוּר בְּכׇל מִינֵי תַּבְשִׁיל, וְאָסוּר בְּצָלִי וּבְשָׁלוּק וּבִמְבוּשָּׁל, וְאָסוּר בְּהִיטְרִיּוֹת רַכּוֹת שֶׁהַחוֹלִין אוֹכְלִין בָּהֶן פִּיתָּן. amar abayé: ha tana kol midé demitakhél béh rifta — tavchil karou léh. vehatanya: hanodér min hatavchil — asour bekhol miné tavchil, veasour betsali ouvchalouk ouvimvouchal, veasour behitriyot rakot cheha'holin okhlin bahen pitan.
8. אִינִי?! וְהָא רַבִּי יִרְמְיָה חֲלַשׁ, עַל לְגַבֵּיהּ הָהוּא אָסְיָא לְאַסּוֹיֵהּ, חֲזָא קַרָא דְּמַחֵת בְּבֵיתֵיהּ, שַׁבְקֵיהּ וּנְפַק. אֲמַר: מַלְאַךְ מוֹתָא אִית לֵיהּ לְדֵין בְּבֵיתֵיהּ, וַאֲנָא אֵיעוּל לְאַסָּאָה יָתֵיהּ?! ini?! veha rabi yirmeya 'halach, al legabéh haou asya leasoyéh, 'haza kara dema'hét bevétéh, chavkéh ounfak. amar: malakh mota it léh ledén bevétéh, vaana éoul leasaa yatéh?!
9. לָא קַשְׁיָא: הָא — בְּרַכִּיכֵי, הָא — בְּאַשּׁוּנֵי. רָבָא בַּר עוּלָּא אָמַר: הָא — בְּקַרָא גּוּפֵיהּ, וְהָא — בְּגַוֵּויהּ דִּקְרָא. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: לוּלִיבָּא דְקַרָא בְּסִילְקָא, לוּלִיבָּא דְכִיתָּנָא בְּכוּתָּחָא. וְדָבָר זֶה אָסוּר לְאוֹמְרוֹ בִּפְנֵי עַם הָאָרֶץ. la kachya: ha — berakikhé, ha — beachouné. rava bar oula amar: ha — bekara gouféh, veha — begavéh dikra. deamar rav yeouda: louliba dekara besilka, louliba dekhitana bekhouta'ha. vedavar ze asour leomro bifné am haarets.
10. רָבָא אָמַר: מַאן חוֹלִין — רַבָּנַן. רָבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רָבָא: rava amar: man 'holin — rabanan. rava letaméh, deamar rava:

Daf 49b

1. כְּמַאן מְצַלִּינַן עַל קְצִירֵי וְעַל מְרִיעֵי [כְּמַאן — כְּרַבִּי יוֹסֵי]. מִדְּאָמַר קְצִירֵי וּמְרִיעֵי, שְׁמַע מִינַּהּ: קְצִירֵי — קְצִירֵי מַמָּשׁ, מְרִיעֵי — רַבָּנַן. keman metsalinan al ketsiré veal merié [keman — kerabi yosé]. mideamar ketsiré oumrié, chema minah: ketsiré — ketsiré mamach, merié — rabanan.
2. וּמוּתָּר בְּעָבָה. מַתְנִיתִין דְּלָא כְּבַבְלָאֵי, דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא: בַּבְלָאֵי טַפְשָׁאֵי, דְּאָכְלִי לַחְמָא בְּלַחְמָא. oumoutar beava. matnitin dela kevavlaé, deamar rabi zéra: bavlaé tafchaé, deakhli la'hma bela'hma.
3. אָמַר רַב חִסְדָּא: דִּמְשַׁאֵיל לְהוֹן לְהָלֵין נַקְדָּנֵי דְּהוּצַל: הָדֵין דַּיְיסָא, הֵיכֵין מְעַלֵּי לְמֵיכְלַהּ? דְּחִיטֵּי — בְּלַחְמָא דְחִיטֵּי, וְדִשְׂעָרֵי — בְּלַחְמָא דִשְׂעָרֵי, אוֹ דִּלְמָא: דְּחִיטֵּי — בְּדִשְׂעָרֵי, וְדִשְׂעָרֵי — בִּדְחִיטֵּי? amar rav 'hisda: dimchaél leon lehalén nakdané deoutsal: hadén daysa, hékhén mealé lemékhlah? de'hité — bela'hma de'hité, vedisaré — bela'hma disaré, o dilma: de'hité — bedisaré, vedisaré — bid'hité?
4. רָבָא אַכְלֵיהּ בַּחֲסִיסֵי. רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב הוּנָא דְּקָאָכֵיל דַּיְיסָא בְּאֶצְבְּעָתֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: אַמַּאי קָאָכֵיל מָר בִּידֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַב: דַּיְיסָא בְּאֶצְבְּעָתָא בְּסִים, וְכֹל דְּכֵן בְּתַרְתֵּין, וְכֹל דְּכֵן בִּתְלָת. rava akhléh ba'hasisé. raba bar rav houna achke'héh lerav houna dekaakhél daysa beetsbeatéh. amar léh: ama kaakhél mar bidéh? amar léh: hakhi amar rav: daysa beetsbeata besim, vekhol dekhén betartén, vekhol dekhén bitlat.
5. אֲמַר לֵיהּ רַב לְחִיָּיא בְּרֵיהּ, וְכֵן אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא לְרַבָּה בְּרֵיהּ: מְזַמְּנִים לָךְ לְמֵיכַל דַּיְיסָא עַד פַּרְסָה. לְמֵיכַל בִּישְׂרָא דְתוֹרָא עַד תְּלָתָא פַּרְסִין. אֲמַר לֵיהּ רַב לְחִיָּיא בְּרֵיהּ, וְכֵן אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא לְרַבָּה בְּרֵיהּ: כֹּל מִידַּעַם לָא תִּפְלוֹט קַמֵּיהּ רַבָּךְ, לְבַר מִן קַרָא וְדַיְיסָא, שֶׁהֵן דּוֹמִין לִפְתִילְתָּא שֶׁל אֲבָר, וַאֲפִילּוּ קַמֵּי שַׁבּוּר מַלְכָּא פְּלוֹט. amar léh rav le'hiya beréh, vekhén amar léh rav houna leraba beréh: mezamenim lakh lemékhal daysa ad parsa. lemékhal bisra detora ad telata parsin. amar léh rav le'hiya beréh, vekhén amar léh rav houna leraba beréh: kol midaam la tiflot kaméh rabakh, levar min kara vedaysa, chehén domin liftilta chel avar, vaafilou kamé chabour malka pelot.
6. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יְהוּדָה, חַד אָכֵיל דַּיְיסָא בְּאֶצְבְּעָתֵיהּ וְחַד אָכֵיל בְּהוּצָא. אֲמַר לֵיהּ דְּאָכֵיל בְּהוּצָא לִדְאָכֵיל בְּאֶצְבְּעָתֵיהּ: עַד מָתַי אַתָּה מַאֲכִילֵנִי צוֹאָתְךָ! אֲמַר לֵיהּ דְּאָכֵיל בְּאֶצְבְּעָתֵיהּ לִדְאָכֵיל בְּהוּצָא: עַד מָתַי אַתָּה מַאֲכִילֵנִי רוּקְּךָ! rabi yosé verabi yeouda, 'had akhél daysa beetsbeatéh ve'had akhél beoutsa. amar léh deakhél beoutsa lidakhél beetsbeatéh: ad mata ata maakhiléni tsoatkha! amar léh deakhél beetsbeatéh lidakhél beoutsa: ad mata ata maakhiléni roukekha!
7. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אַיְיתוֹ לְקַמַּיְיהוּ בְּלוּסְפִיין. רַבִּי יְהוּדָה אֲכַל, רַבִּי שִׁמְעוֹן לָא אֲכַל. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה: מַאי טַעְמָא לָא אָכֵיל מָר? אֲמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֵלּוּ אֵין יוֹצְאִין מִבְּנֵי מֵעַיִם כׇּל עִיקָּר. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה: כׇּל שֶׁכֵּן שֶׁנִּסְמוֹךְ עֲלֵיהֶן לְמָחָר. rabi yeouda verabi chimon ayto lekamayou belousfin. rabi yeouda akhal, rabi chimon la akhal. amar léh rabi yeouda: ma tama la akhél mar? amar léh rabi chimon: élou én yotsin mibené méayim kol ikar. amar léh rabi yeouda: kol chekén chenismokh aléhen lema'har.
8. רַבִּי יְהוּדָה הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ דְּרַבִּי טַרְפוֹן. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי טַרְפוֹן: הַיּוֹם פָּנֶיךָ צְהוּבִּין. אֲמַר לֵיהּ: אֶמֶשׁ יָצְאוּ עֲבָדֶיךָ לַשָּׂדֶה, וְהֵבִיאוּ לָנוּ תְּרָדִין, וַאֲכַלְנוּם בְּלֹא מֶלַח. וְאִם אֲכַלְנוּם בְּמֶלַח — כׇּל שֶׁכֵּן שֶׁהָיוּ פָּנֵינוּ צְהוּבִּין. rabi yeouda hava yatév kaméh derabi tarfon. amar léh rabi tarfon: hayom panekha tseoubin. amar léh: emech yatsou avadekha lasade, vehéviou lanou teradin, vaakhalnoum belo mela'h. veim akhalnoum bemela'h — kol chekén chehaou panénou tseoubin.
9. אֲמַרָה הָהִיא מַטְרוֹנִיתָא לְרַבִּי יְהוּדָה: מוֹרֶה וְרָוֵי? אֲמַר לַהּ: הֵימָנוּתָא בִּידָא דְּהָהִיא אִיתְּתָא, אִי טָעֵימְנָא אֶלָּא קִידּוּשָׁא וְאַבְדָּלְתָּא וְאַרְבְּעָה כָּסֵי דְפִסְחָא, וְחוֹגְרַנִי צִידְעַי מִן הַפֶּסַח עַד הָעֲצֶרֶת, אֶלָּא: ״חׇכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו״. amara hahi matronita lerabi yeouda: more veravé? amar lah: hémanouta bida dehahi iteta, i taémna ela kidoucha veavdalta vearbea kasé defis'ha, ve'hograni tsida min hapesa'h ad haatseret, ela: "'hokhmat adam tair pana".
10. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִינָא לְרַבִּי יְהוּדָה: פָּנֶיךָ דּוֹמִין אִי כְּמַלְוֵי רִבִּית אִי כִּמְגַדְּלֵי חֲזִירִין. אֲמַר לֵיהּ: בִּיהוּדָאֵי תַּרְוַיְיהוּ אֲסִירָן. אֶלָּא — עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בֵּית הַכִּסֵּא אִית לִי מִן בֵּיתָא עַד בֵּי מִדְרְשָׁא, וְכׇל שָׁעָה וְשָׁעָה אֲנִי נִכְנָס לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד. amar léh haou mina lerabi yeouda: panekha domin i kemalvé ribit i kimgadelé 'hazirin. amar léh: bioudaé tarvayou asiran. ela — esrim vearbaa bét hakisé it li min béta ad bé midrecha, vekhol chaa vechaa ani nikhnas lekhol e'had vee'had.
11. רַבִּי יְהוּדָה כַּד אָזֵיל לְבֵי מִדְרְשָׁא שָׁקֵיל גּוּלְפָּא עַל כַּתְפֵּיהּ, אָמַר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה שֶׁמְּכַבֶּדֶת אֶת בְּעָלֶיהָ. רַבִּי שִׁמְעוֹן שָׁקֵיל צַנָּא עַל כַּתְפֵּיהּ, אָמַר: גְּדוֹלָה מְלָאכָה שֶׁמְּכַבֶּדֶת אֶת בְּעָלֶיהָ. rabi yeouda kad azél levé midrecha chakél goulpa al katpéh, amar: gedola melakha chemekhabedet et bealeha. rabi chimon chakél tsana al katpéh, amar: gedola melakha chemekhabedet et bealeha.
12. דְּבֵיתְהוּ דְּרַבִּי יְהוּדָה נְפַקַת, נְקַטַת עַמְרָא, עֲבַדָה גְּלִימָא דְּהוּטְבֵי. כַּד נְפַקַת לְשׁוּקָא מִיכַּסְּיָא בֵּיהּ, וְכַד נָפֵיק רַבִּי יְהוּדָה לְצַלּוֹיֵי הֲוָה מִכַּסֵּי וּמְצַלֵּי. וְכַד מִיכַּסֵּי בֵּיהּ הֲוָה מְבָרַךְ ״בָּרוּךְ שֶׁעָטַנִי מְעִיל״. devétou derabi yeouda nefakat, nekatat amra, avada gelima deoutvé. kad nefakat lechouka mikaseya béh, vekhad nafék rabi yeouda letsaloyé hava mikasé oumtsalé. vekhad mikasé béh hava mevarakh "baroukh cheatani meil".
13. זִימְנָא חֲדָא גְּזַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל תַּעֲנִיתָא, רַבִּי יְהוּדָה לָא אֲתָא לְבֵי תַעֲנִיתָא. אָמְרִין לֵיהּ: לָא אִית לֵיהּ כִּסּוּיָא. שַׁדַּר לֵיהּ גְּלִימָא וְלָא קַבֵּיל. zimna 'hada gezar raban chimon ben gamliél taanita, rabi yeouda la ata levé taanita. amrin léh: la it léh kisouya. chadar léh gelima vela kabél.

Daf 50a

1. דַּלִּי צִיפְּתָא וַאֲמַר לֵיהּ לִשְׁלוּחָא: חֲזִי מַאי אִיכָּא. מִיהוּ, לָא נִיחָא לִי דְּאִיתְהֲנֵי בְּהָדֵין עָלְמָא. dali tsipeta vaamar léh lichlou'ha: 'hazi ma ika. miou, la ni'ha li deithané behadén alma.
2. רַבִּי עֲקִיבָא אִיתְקַדַּשַׁת לֵיהּ בְּרַתֵּיה (דְּבַר) דְּכַלְבָּא שָׂבוּעַ. שְׁמַע (בַּר) כַּלְבָּא שָׂבוּעַ, אַדְּרַהּ הֲנָאָה מִכׇּל נִכְסֵיהּ. אֲזַלָא וְאִיתְנְסִיבָה לֵיהּ. rabi akiva itkadachat léh beraté (devar) dekhalba savoua. chema (bar) kalba savoua, aderah hanaa mikol nikhséh. azala veitnesiva léh.
3. בְּסִיתְוָא הֲוָה גָּנוּ בֵּי תִיבְנָא, הֲוָה קָא מְנַקֵּיט לַיהּ תִּיבְנָא מִן מַזְּיַיהּ. אֲמַר לַהּ: אִי הֲוַאי לִי, רָמֵינָא לִיךְ יְרוּשָׁלַיִם דְּדַהֲבָא. אֲתָא אֵלִיָּהוּ אִידְּמִי לְהוֹן כֶּאֱנָשָׁא וְקָא קָרֵי אַבָּבָא. אֲמַר לְהוּ: הַבוּ לִי פּוּרְתָּא דְתִיבְנָא דִּילֵדַת אִתְּתִי, וְלֵית לִי מִידַּעַם לְאַגְנוֹיַהּ. אֲמַר לַהּ רַבִּי עֲקִיבָא לְאִנְתְּתֵיהּ: חֲזִי גַּבְרָא דַּאֲפִילּוּ תִּיבְנָא לָא אִית לֵיהּ. besitva hava ganou bé tivna, hava ka menakét lah tivna min mazeyah. amar lah: i hava li, raména likh yerouchalayim dedahava. ata éliyaou idemi leon keenacha veka karé abava. amar leou: havou li pourta detivna dilédat iteti, velét li midaam leagnoyah. amar lah rabi akiva leintetéh: 'hazi gavra daafilou tivna la it léh.
4. אֲמַרָה לֵיהּ: זִיל הֱוֵי בֵּי רַב. אֲזַל תַּרְתֵּי סְרֵי שְׁנִין קַמֵּי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. לְמִישְׁלַם תַּרְתֵּי סְרֵי שְׁנִין קָא אֲתָא לְבֵיתֵיהּ, שְׁמַע מִן אֲחוֹרֵי בֵּיתֵיהּ דְּקָאָמַר לַהּ חַד רָשָׁע לִדְבֵיתְהוּ: שַׁפִּיר עָבֵיד לִיךְ אֲבוּךְ חֲדָא דְּלָא דָּמֵי לִיךְ. וְעוֹד: [שַׁבְקִךְ] אַרְמְלוּת חַיּוּת כּוּלְּהוֹן שְׁנִין. אֲמַרָה לֵיהּ: אִי צָאֵית לְדִילִי — לֶיהֱוֵי תַּרְתֵּי סְרֵי שְׁנִין אַחְרָנְיָיתָא. אָמַר: הוֹאִיל וִיהַבַת לִי רְשׁוּתָא, אֶיהְדַּר לַאֲחוֹרַי. הֲדַר אֲזַל הֲוָה תַּרְתֵּי סְרֵי שְׁנֵי אַחְרָנְיָיתָא. amara léh: zil hevé bé rav. azal tarté seré chenin kamé derabi eliezer verabi yeochoua. lemichlam tarté seré chenin ka ata levétéh, chema min a'horé bétéh dekaamar lah 'had racha lidvétou: chapir avéd likh avoukh 'hada dela damé likh. veod: [chavkikh] armelout 'hayout kouleon chenin. amara léh: i tsaét ledili — lehevé tarté seré chenin a'hranyata. amar: hoil vihavat li rechouta, ehdar laa'hora. hadar azal hava tarté seré chené a'hranyata.
5. אֲתָא בְּעֶשְׂרִין וְאַרְבְּעָה אַלְפִין זוּגֵי תַלְמִידֵי. נְפוּק כּוּלֵּי עָלְמָא לְאַפֵּיהּ, וְאַף הִיא קָמַת לְמִיפַּק לְאַפֵּיהּ. אֲמַר לַהּ הַהוּא רַשִּׁיעָא: וְאַתְּ לְהֵיכָא? אֲמַרָה לֵיהּ: ״יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ״. אֲתָת לְאִיתְחֲזוֹיֵי לֵיהּ, קָא מְדַחִן לַהּ רַבָּנַן. אֲמַר לְהוֹן: הַנִּיחוּ לָהּ, שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם שֶׁלָּהּ הוּא. שְׁמַע (בַּר) כַּלְבָּא שָׂבוּעַ, אֲתָא וְאִיתְּשִׁיל עַל נִידְרֵיהּ וְאִשְׁתְּרַיי, וְאִשְׁתְּרִי. ata beesrin vearbea alfin zougé talmidé. nefouk koulé alma leapéh, veaf hi kamat lemipak leapéh. amar lah haou rachia: veate lehékha? amara léh: "yodéa tsadik nefech behemto". atat leit'hazoyé léh, ka meda'hin lah rabanan. amar leon: hani'hou lah, cheli vechelakhem chelah hou. chema (bar) kalba savoua, ata veitechil al nidréh veichtera, veichteri.
6. מִן שֵׁית מִילֵּי אִיעַתַּר רַבִּי עֲקִיבָא: מִן כַּלְבָּא שָׂבוּעַ, מִן אַיָּלָא דִסְפִינְתָּא. דְּכֹל סְפִינָתָא עָבְדִין לֵיהּ מִין עָינָא. זִימְנָא חֲדָא אַנְשְׁיוּהּ עַל כֵּיף יַמָּא אֲתָא הוּא, אַשְׁכְּחֵיהּ. min chét milé iatar rabi akiva: min kalba savoua, min ayala disfinta. dekhol sefinata avdin léh min ana. zimna 'hada ancheouh al kéf yama ata hou, achke'héh.
7. וּמִן גְּווֹזָא, דְּזִימְנָא חֲדָא יְהֵיב אַרְבָּעָה זוּזֵי לְסָפוֹנָאֵי, אֲמַר לְהוּ: אַיְיתֵי לִי מִדַּעַם, וְלָא אַשְׁכַּחוּ אֶלָּא גְּווֹזָא עַל כֵּיף יַמָּא. אַתְיוּהּ לֵיהּ. אֲמַרוּ לֵיהּ: עֲבֵיד מָרַנָא עֲלֵיהּ, אִישְׁתְּכַח דַּהֲוָה מְלֵי דִּינָרֵי. דְּזִימְנָא חֲדָא טְבַעַת סְפִינְתָּא, וְכוּלֵּי עִיסְקָא הֲוָה מַחֵית בְּהָהוּא גְּווֹזָא, וְאִישְׁתְּכַח בְּהָהוּא זִימְנָא. oumin geoza, dezimna 'hada yehév arbaa zouzé lesafonaé, amar leou: ayté li midaam, vela achka'hou ela geoza al kéf yama. atouh léh. amarou léh: avéd marana aléh, ichtekha'h dahava melé dinaré. dezimna 'hada tevaat sefinta, vekhoulé iska hava ma'hét behaou geoza, veichtekha'h behaou zimna.
8. דְּמִן דִּסְרוּקִיתָא, וּמִן מַטְרוֹנִיתָא, demin disroukita, oumin matronita,

Daf 50b

1. וּמִן אִשְׁתּוֹ שֶׁל טוֹרָנוּסְרוּפוּס, וּמִן קְטִיעָא בַּר שָׁלוֹם. oumin ichto chel toranousroufous, oumin ketia bar chalom.
2. רַב גַּמָּדָא יְהֵיב אַרְבָּעָה זוּזִי לְסָפוֹנָאֵי לְאֵתוֹיֵי בְּהוֹן מִידַּעַם. לָא אַשְׁכַּחוּ, אַתְיוּהּ לֵיהּ בְּהוֹן קוֹפָא. אִישְׁתְּמִיט עַל לְחָרְתָא, חֲפַרוּ בָּתְרֵיהּ, אַשְׁכְּחוּהּ דִּרְבִיעַ עַל מַרְגָּלְיָיתָא, אַיְּיתִינּוּן לֵיהּ כּוּלְּהוֹן. rav gamada yehév arbaa zouzi lesafonaé leétoyé beon midaam. la achka'hou, atouh léh beon kofa. ichtemit al le'harta, 'hafarou batréh, achke'houh dirvia al margalyata, ayetinoun léh kouleon.
3. אֲמַרָה לֵיהּ בַּת קֵיסָר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה: תּוֹרָה מְפוֹאָרָה, בִּכְלִי מְכוֹעָר. אֲמַר לַהּ: לִמְדִי מִבֵּית אֲבוּךְ, בַּמֶּה מַנִּיחִין יַיִן? אֲמַרָה לֵיהּ: בְּמָאנֵי דְפַחְרָא. אֲמַר לַהּ: כּוּלֵּי עָלְמָא בְּפַחְרָא, וְאַתּוּן בְּמָאנֵי דְפַחְרָא?! אַתּוּן אַחִיתוּן בְּמָאנֵי דְּכַסְפָּא וְדַהֲבָא! amara léh bat késar lerabi yeochoua ben 'hananya: tora mefoara, bikhli mekhoar. amar lah: limdi mibét avoukh, bame mani'hin yayin? amara léh: bemané defa'hra. amar lah: koulé alma befa'hra, veatoun bemané defa'hra?! atoun a'hitoun bemané dekhaspa vedahava!
4. אֲזַלַת וּרְמָת חַמְרָא בְּמָאנֵי דְּכַסְפָּא וְדַהֲבָא, וּסְרִי. אֲמַר לַהּ: אַף אוֹרָיְיתָא כֵּן. וְהָאִיכָּא שַׁפִּירִין וּגְמִירִין! אֲמַר לַהּ: אִי הֲווֹ סְנוּ, הֲווֹ גְּמִירִין טְפֵי. azalat ourmat 'hamra bemané dekhaspa vedahava, ousri. amar lah: af orayta kén. vehaika chapirin ougmirin! amar lah: i hao senou, hao gemirin tefé.
5. הָהִיא דְּאָתְיָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה מִנְּהַרְדְּעָא לְדִינָא וְאִיתְחַיַּיבַת מִן דִּינָא. אֲמַרָה לֵיהּ: שְׁמוּאֵל רַבָּךְ הָכִי דָּנַן?! אֲמַר לַהּ: יָדְעַתְּ לֵיהּ? אֲמַרָה לֵיהּ: אִין, גּוּצָּא וְרַבָּה כְּרֵיסֵיהּ אוּכָּם וְרַבָּה שִׁינֵּיהּ. אֲמַר לַהּ: לְבַזּוֹיֵיהּ קָאָתֵית? תֶּיהְוֵי הַהִיא אִתְּתָא בְּשַׁמְתָּא. פְּקַעָה וּמִתָה. hahi deatya lekaméh derav yeouda minehardea ledina veit'hayavat min dina. amara léh: chemouél rabakh hakhi danan?! amar lah: yadate léh? amara léh: in, goutsa veraba keréséh oukam veraba chinéh. amar lah: levazoyéh kaatét? tehvé hahi iteta bechamta. pekaa oumita.
6. וּמוּתָּר בְּבֵיצָה טוֹרְמִיטָא. מַאי בֵּיצָה טוֹרְמִיטָא? אָמַר שְׁמוּאֵל: עַבְדָּא דְּעָבֵיד לַהּ שָׁוֵי אַלְפָּא דִּינָרֵי, וּמְעַיֵּיל לַהּ אַלְפָּא זִימְנֵי בְּמַיָּא חַמִּימֵי וְאַלְפָּא זִימְנֵי בְּמַיָּא קָרִירֵי עַד דְּמִתְזוּטְרָא כִּי הֵיכִי דְּבָלַע יָתַהּ, וְאִם אִית כֵּיבָא — סָרֵיךְ עֲלַהּ, וְכַד נָפְקָא וְאָתְיָא, יָדַע אָסְיָא מַאי סַמָּא מִתְבְּעֵי לֵיהּ וּבְמַאי מִתַּסִּי. oumoutar bevétsa tormita. ma bétsa tormita? amar chemouél: avda deavéd lah chavé alpa dinaré, oumayél lah alpa zimné bemaya 'hamimé vealpa zimné bemaya kariré ad demitzoutra ki hékhi devala yatah, veim it kéva — sarékh alah, vekhad nafka veatya, yada asya ma sama mitbeé léh ouvma mitasi.
7. שְׁמוּאֵל הֲוָה בָּדֵיק נַפְשֵׁיהּ בְּקוּלְחָא, עַד דִּמְסַתְּרִין אִינָשֵׁי בֵּיתֵיהּ עֲלֵיהּ שַׂעְרֵיהוֹן. chemouél hava badék nafchéh bekoul'ha, ad dimsaterin inaché bétéh aléh saréon.
8. תְּנַן הָתָם: הָיָה עוֹשֶׂה בִּכְלוּפְסִין — לֹא יֹאכַל בִּבְנוֹת שֶׁבַע. בִּבְנוֹת שֶׁבַע — לֹא יֹאכַל בִּכְלוּפְסִין. מַאי כְּלוּפְסִין? מִינָא דִתְאֵינֵי דְּעָבְדִין מִנְּהוֹן לַפְדֵי. tenan hatam: haya ose bikhloufsin — lo yokhal bivnot cheva. bivnot cheva — lo yokhal bikhloufsin. ma keloufsin? mina diténé deavdin mineon lafdé.
9. הָהוּא גַּבְרָא דִּיהַב עַבְדָּא לְחַבְרֵיהּ לְאַגְמוֹרֵיהּ אַלְפָּא מִינֵי לַפְדֵי, אַגְמְרֵיהּ תַּמְנֵי מְאָה. אַזְמְנֵיהּ לְדִינָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי. אָמַר רַבִּי: אֲבוֹתֵינוּ אָמְרוּ ״נָשִׁינוּ טוֹבָה״, אָנוּ אֲפִילּוּ בְּעֵינֵינוּ לֹא רָאִינוּ. haou gavra dihav avda le'havréh leagmoréh alpa miné lafdé, agmeréh tamné mea. azmenéh ledina lekaméh derabi. amar rabi: avoténou amrou "nachinou tova", anou afilou beénénou lo rainou.
10. רַבִּי עֲבַד לֵיהּ הִלּוּלָא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי, כְּתַב עַל בֵּית גְּנָנָא: עֶשְׂרִין וְאַרְבְּעָה אַלְפִין רִיבּוֹאִין דִּינָרִין נְפַקוּ עַל בֵּית גְּנָנָא דֵּין, וְלָא אַזְמְנֵיהּ לְבַר קַפָּרָא. אֲמַר לֵיהּ: אִם לְעוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ כָּךְ — לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אַזְמְנֵיהּ, אֲמַר: לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה כָּךְ — לָעוֹלָם הַבָּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. rabi avad léh hiloula lerabi chimon berabi, ketav al bét genana: esrin vearbea alfin riboin dinarin nefakou al bét genana dén, vela azmenéh levar kapara. amar léh: im leovré retsono kakh — leosé retsono al a'hat kama vekhama. azmenéh, amar: leosé retsono baolam haze kakh — laolam haba al a'hat kama vekhama.
11. יוֹמָא דִּמְחַיֵּיךְ בֵּיהּ רַבִּי, אָתְיָא פּוּרְעָנוּתָא לְעָלְמָא. אֲמַר לֵיהּ לְבַר קַפָּרָא: לָא תְּבַדְּיחַן וְיָהֵיבְנָא לָךְ אַרְבְּעִין גְּרִיוֵי חִיטֵּי. אֲמַר לֵיהּ: לִיחְזֵי מָר yoma dim'hayékh béh rabi, atya pouranouta lealma. amar léh levar kapara: la tevade'han veyahévna lakh arbein gerivé 'hité. amar léh: li'hzé mar

Daf 51a

1. דְּכֹל גְּרִיוָא דְּבָעֵינָא שָׁקֵילְנָא. שְׁקַל דִּיקּוּלָא רַבָּה, חַפְיֵיהּ כּוּפְרָא וְסַחְפֵיהּ עַל רֵישֵׁיהּ, וַאֲזַל וַאֲמַר לֵיהּ: לֵיכִיל לִי מָר אַרְבְּעִין גְּרִיוֵי חִיטֵּי דְּרָשֵׁינָא בָּךְ. אַחוּךְ רַבִּי. אֲמַר לֵיהּ: לָאו אַזְהַרְתָּךָ דְּלָא תְּבַדְּחַן? אֲמַר לֵיהּ: חִיטֵּי דְּרָשֵׁינָא קָא נָסֵיבְנָא. dekhol geriva devaéna chakélna. chekal dikoula raba, 'hafyéh koufra vesa'hféh al réchéh, vaazal vaamar léh: lékhil li mar arbein gerivé 'hité derachéna bakh. a'houkh rabi. amar léh: la azhartakha dela tevade'han? amar léh: 'hité derachéna ka nasévna.
2. אֲמַר לַהּ בַּר קַפָּרָא לְבַרְתֵּיהּ דְּרַבִּי: לִמְחַר שָׁתֵינָא חַמְרָא בְּרִיקּוּדָא דַּאֲבוּךְ וּבְקִירְקָנֵי דְאִמִּךְ. בֶּן אֶלְעָשָׂה חַתְנֵיהּ דְּרַבִּי הֲוָה, וְעָשִׁיר גָּדוֹל הֲוָה. אַזְמְנֵיהּ לְבֵי הִילּוּלָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי. amar lah bar kapara levartéh derabi: lim'har chaténa 'hamra berikouda daavoukh ouvkirkané deimikh. ben elasa 'hatnéh derabi hava, veachir gadol hava. azmenéh levé hiloula derabi chimon berabi.
3. אֲמַר לֵיהּ בַּר קַפָּרָא לְרַבִּי: מַאי ״תּוֹעֵבָה״? כֹּל דַּאֲמַר לֵיהּ רַבִּי דְּהָכֵין הוּא ״תּוֹעֵבָה״, פַּרְכַהּ בַּר קַפָּרָא. אֲמַר לֵיהּ: פָּרְשֵׁיהּ אַתְּ. אֲמַר לֵיהּ: תֵּיתֵי דְּבֵיתְכִי תִּירְמֵי לִי נַטְלָא. אֲתָת רָמְיָא לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ לְרַבִּי: קוּם רְקוֹד לִי, דְּאֵימַר לָךְ: הָכִי אָמַר רַחֲמָנָא: ״תּוֹעֵבָה״ — תּוֹעֶה אַתָּה בָּהּ. amar léh bar kapara lerabi: ma "toéva"? kol daamar léh rabi dehakhén hou "toéva", parkhah bar kapara. amar léh: parchéh ate. amar léh: tété devétkhi tirmé li natla. atat ramya léh. amar léh lerabi: koum rekod li, deémar lakh: hakhi amar ra'hamana: "toéva" — toe ata bah.
4. לְכָסָא אַחֲרִינָא אֲמַר לֵיהּ: מַאי ״תֶּבֶל״? אֲמַר לֵיהּ כִּי עִנְיָינָא קַדְמָאָה. אֲמַר לֵיהּ: עִיבֵיד לִי דְּאוֹמַר לָךְ. עֲבַד. אֲמַר לֵיהּ: ״תֶּבֶל הוּא״ — תַּבְלִין יֵשׁ בָּהּ. מִי שָׁנְיָא הָדָא בִּיאָה מִן כּוּלְּהוֹן בִּיאוֹת? lekhasa a'harina amar léh: ma "tevel"? amar léh ki inyana kadmaa. amar léh: ivéd li deomar lakh. avad. amar léh: "tevel hou" — tavlin yéch bah. mi chanya hada bia min kouleon biot?
5. אֲמַר לֵיהּ: וּמַאי ״זִימָּה״? אֲמַר לֵיהּ: עִיבֵיד כִּי עִנְיָינָא קַדְמָאָה. עֲבַד וַאֲמַר לֵיהּ: זוֹ מָה הִיא. לָא יְכֵיל בֶּן אֶלְעָשָׂה לְמִיסְבַּל, קָם וּנְפַק הוּא וְאִינְתְּתֵיהּ מִתַּמָּן. amar léh: ouma "zima"? amar léh: ivéd ki inyana kadmaa. avad vaamar léh: zo ma hi. la yekhél ben elasa lemisbal, kam ounfak hou veintetéh mitaman.
6. מַאי בֶּן אֶלְעָשָׂה? דְּתַנְיָא: לֹא לְחִנָּם פִּיזֵּר בֶּן אֶלְעָשָׂה אֶת מְעוֹתָיו, אֶלָּא לְהַרְאוֹת בָּהֶן תִּסְפּוֹרֶת שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל. ma ben elasa? detanya: lo le'hinam pizér ben elasa et meota, ela leharot bahen tisporet chel kohén gadol.
7. דִּכְתִיב: ״כָּסוֹם יִכְסְמוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם״. תָּנָא: כְּעֵין לוּלְיָנִית. מַאי ״לוּלְיָנִית״? אָמַר רַב יְהוּדָה: תִּסְפֻּרְתָּא יְחִידְתָּא. הֵיכִי דָּמֵי? אָמַר רָבָא: רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה בְּצַד עִיקָּרוֹ שֶׁל זֶה. וְהַיְינוּ תִּסְפּוֹרֶת שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל. dikhtiv: "kasom yikhsemou et rachéhem". tana: keén loulyanit. ma "loulyanit"? amar rav yeouda: tispourta ye'hidta. hékhi damé? amar rava: rocho chel ze betsad ikaro chel ze. vehaynou tisporet chel kohén gadol.
8. וּבַדַּלַּעַת הָרְמוּצָה. מַאי ״דַּלַּעַת הָרְמוּצָה״? אָמַר שְׁמוּאֵל: קַרָּא קַרְקוּזַאי. רַב אָשֵׁי אָמַר: דַּלַּעַת הַטְּמוּנָה בְּרֶמֶץ. ouvadalaat harmoutsa. ma "dalaat harmoutsa"? amar chemouél: kara karkouza. rav aché amar: dalaat hatemouna beremets.
9. אֵיתִיבֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי, רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: דַּלַּעַת אֲרַמִּית הִיא דַּלַּעַת הַמִּצְרִית, כִּלְאַיִם עִם הַיְּוָנִית, כִּלְאַיִם עִם הָרְמוּצָה. תְּיוּבְתָּא. étivéh ravina lerav aché, rabi ne'hemya omér: dalaat aramit hi dalaat hamitsrit, kilayim im hayevanit, kilayim im harmoutsa. teouvta.
10. מַתְנִי׳ הַנּוֹדֵר מִמַּעֲשֵׂה קְדֵרָה — אֵין אָסוּר אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂה רְתַחְתָּא. אָמַר ״קֻוֽנָּם הַיּוֹרֵד לִקְדֵרָה שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בְּכׇל הַנַּעֲשֶׂה בִּקְדֵרָה. matni' hanodér mimaasé kedéra — én asour ela mimaasé reta'hta. amar "kounam hayoréd likdéra cheani toém" — asour bekhol hanaase bikdéra.
11. גְּמָ׳ תַּנְיָא: הַנּוֹדֵר מִן הַיּוֹרֵד לִקְדֵרָה — אָסוּר בַּיּוֹרֵד לְאִלְפָּס, שֶׁכְּבָר יָרַד לִקְדֵרָה קוֹדֶם שֶׁיּוֹרַד לְאִלְפָּס. מִן הַיּוֹרֵד לְאִלְפָּס — מוּתָּר בְּיוֹרֵד לִקְדֵרָה. מִן הַנַּעֲשֶׂה בִּקְדֵרָה — מוּתָּר בְּנַעֲשֶׂה בְּאִלְפָּס. מִן הַנַּעֲשֶׂה בְּאִלְפָּס — מוּתָּר בְּנַעֲשֶׂה בִּקְדֵרָה. gema' tanya: hanodér min hayoréd likdéra — asour bayoréd leilpas, chekevar yarad likdéra kodem cheyorad leilpas. min hayoréd leilpas — moutar beoréd likdéra. min hanaase bikdéra — moutar benaase beilpas. min hanaase beilpas — moutar benaase bikdéra.
12. הַנּוֹדֵר מִן הַיּוֹרֵד לְתַנּוּר — אֵין אָסוּר אֶלָּא בְּפַת. וְאִם אָמַר: ״כׇּל מַעֲשֵׂה תַנּוּר עָלַי״ — אָסוּר בְּכׇל הַנַּעֲשִׂים בְּתַנּוּר. hanodér min hayoréd letanour — én asour ela befat. veim amar: "kol maasé tanour ala" — asour bekhol hanaasim betanour.

Daf 51b

1. מַתְנִי׳ ״מִן הַכָּבוּשׁ״ — אֵין אָסוּר אֶלָּא מִן הַכָּבוּשׁ שֶׁל יָרָק. ״כָּבוּשׁ שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בְּכׇל הַכְּבוּשִׁים. ״מִן הַשָּׁלוּק״ — אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הַשָּׁלוּק שֶׁל בָּשָׂר. ״שָׁלוּק שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בְּכׇל הַשְּׁלוּקִים. matni' "min hakavouch" — én asour ela min hakavouch chel yarak. "kavouch cheani toém" — asour bekhol hakevouchim. "min hachalouk" — éno asour ela min hachalouk chel basar. "chalouk cheani toém" — asour bekhol hacheloukim.
2. גְּמָ׳ אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא לְרַב אָשֵׁי: אָמַר ״דִּכְבִישׁ״, מַאי? ״דִּשְׁלִיק״, מַאי? ״דִּצְלִי״, מַאי? ״דִּמְלִיחַ״, מַאי? הֵיכֵין מַשְׁמַע? תִּיבְּעֵי. gema' amar léh rav a'ha beréh derav avya lerav aché: amar "dikhvich", ma? "dichlik", ma? "ditsli", ma? "dimli'ha", ma? hékhén machma? tibeé.
3. מַתְנִי׳ ״מִן הַצָּלִי״ — אֵין אָסוּר אֶלָּא מִן הַצָּלִי שֶׁל בָּשָׂר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. ״צָלִי שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בְּכׇל הַצְּלוּיִים. ״מִן הַמָּלִיחַ״ — אֵין אָסוּר אֶלָּא מִן הַמָּלִיחַ שֶׁל דָּג. ״מָלִיחַ שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בְּכׇל הַמְּלוּחִים. matni' "min hatsali" — én asour ela min hatsali chel basar, divré rabi yeouda. "tsali cheani toém" — asour bekhol hatselouyim. "min hamali'ha" — én asour ela min hamali'ha chel dag. "mali'ha cheani toém" — asour bekhol hamelou'him.
4. ״דָּג דָּגִים שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בָּהֶן, בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, בֵּין מְלוּחִים בֵּין תְּפֵלִים, בֵּין חַיִּים בֵּין מְבוּשָּׁלִים, וּמוּתָּר בְּטָרִית טְרוּפָה, וּבְצִיר. הַנּוֹדֵר מִן הַצַּחֲנָה — אָסוּר בְּטָרִית טְרוּפָה, וּמוּתָּר בְּצִיר וּבְמוּרְיָיס. הַנּוֹדֵר מִטָּרִית טְרוּפָה — אָסוּר בְּצִיר וּבְמוּרְיָיס. "dag dagim cheani toém" — asour bahen, bén gedolim bén ketanim, bén melou'him bén tefélim, bén 'hayim bén mevouchalim, oumoutar betarit teroufa, ouvtsir. hanodér min hatsa'hana — asour betarit teroufa, oumoutar betsir ouvmouryas. hanodér mitarit teroufa — asour betsir ouvmouryas.
5. גְּמָ׳ תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: ״דָּג שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בִּגְדוֹלִים, וּמוּתָּר בִּקְטַנִּים. ״דָּגָה שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בִּקְטַנִּים וּמוּתָּר בִּגְדוֹלִים. ״דָּג דָּגָה שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בֵּין בִּגְדוֹלִים בֵּין בִּקְטַנִּים. gema' tanya, rabi chimon ben elazar omér: "dag cheani toém" — asour bigdolim, oumoutar biktanim. "daga cheani toém" — asour biktanim oumoutar bigdolim. "dag daga cheani toém" — asour bén bigdolim bén biktanim.
6. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: מִמַּאי דְּ״דָג שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — גָּדוֹל הוּא, דִּכְתִיב: ״וַיְמַן ה׳ דָּג גָּדוֹל לִבְלוֹעַ אֶת יוֹנָה״. וְהָכְתִיב: ״וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה אֶל ה׳ אֱלֹהָיו מִמְּעֵי הַדָּגָה״! amar léh rav papa leabayé: mima de"dag cheani toém" — gadol hou, dikhtiv: "vayman h' dag gadol livloa et yona". vehakhtiv: "vayitpalél yona el h' eloha mimeé hadaga"!
7. הָא לָא קַשְׁיָא: דִּלְמָא פַּלְטֵיהּ דָּג גָּדוֹל, וּבַלְעֵיהּ דָּג קָטָן. אֶלָּא: ״וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאוֹר מֵתָה״, קְטַנִּים מֵתוּ, גְּדוֹלִים לֹא מֵתוּ?! אֶלָּא: ״דָּגָה״ — מַשְׁמַע גְּדוֹלִים וּמַשְׁמַע קְטַנִּים, וּבִנְדָרִים הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. ha la kachya: dilma paltéh dag gadol, ouvaléh dag katan. ela: "vehadaga acher bayor méta", ketanim métou, gedolim lo métou?! ela: "daga" — machma gedolim oumachma ketanim, ouvindarim halékh a'har lechon bené adam.
8. הַנּוֹדֵר מִן הַצַּחֲנָה כּוּ׳. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי, אָמַר: ״הֲרֵי עָלַי צִיחִין״, מַאי? תִּיבְּעֵי. hanodér min hatsa'hana kou'. amar léh ravina lerav aché, amar: "haré ala tsi'hin", ma? tibeé.
9. מַתְנִי׳ הַנּוֹדֵר מִן הֶחָלָב — מוּתָּר בַּקּוֹם, וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר. מִן הַקּוֹם — מוּתָּר בֶּחָלָב. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: הַנּוֹדֵר מִן הַגְּבִינָה — אָסוּר בָּהּ, בֵּין מְלוּחָה וּטְפֵלָה. הַנּוֹדֵר מִן הַבָּשָׂר — matni' hanodér min he'halav — moutar bakom, verabi yosé osér. min hakom — moutar be'halav. aba chaoul omér: hanodér min hagevina — asour bah, bén melou'ha outféla. hanodér min habasar —

Daf 52a

1. מוּתָּר בָּרוֹטֶב וּבַקֵּיפֶה, וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר. moutar barotev ouvakéfe, verabi yeouda osér.
2. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה וְאָסַר עָלֵינוּ רַבִּי טַרְפוֹן בְּבֵיצִים שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִמּוֹ. אָמְרוּ לוֹ: כֵּן הַדָּבָר, אֵימָתַי — בִּזְמַן שֶׁיֹּאמַר: ״בָּשָׂר זֶה עָלַי״, שֶׁהַנּוֹדֵר מִן הַדָּבָר וְנִתְעָרֵב בְּאַחֵר, אִם יֵשׁ בּוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם — אָסוּר. amar rabi yeouda: maase veasar alénou rabi tarfon bevétsim chenitbachelou imo. amrou lo: kén hadavar, émata — bizman cheyomar: "basar ze ala", chehanodér min hadavar venitarév bea'hér, im yéch bo benotén taam — asour.
3. הַנּוֹדֵר מִן הַיַּיִן — מוּתָּר בְּתַבְשִׁיל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טַעַם יַיִן. אָמַר: ״קֻוֽנָּם יַיִן זֶה שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ וְנָפַל לְתַבְשִׁיל, אִם יֵשׁ בּוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם — הֲרֵי זֶה אָסוּר. hanodér min hayayin — moutar betavchil cheyéch bo taam yayin. amar: "kounam yayin ze cheani toém" venafal letavchil, im yéch bo benotén taam — haré ze asour.

Daf 52b

1. גְּמָ׳ וּרְמִינְהוּ: ״מִן״ הָעֲדָשִׁים״ — אָסוּר בַּאֲשִׁישִׁים, וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. gema' ourminou: "min" haadachim" — asour baachichim, verabi yosé matir.
2. לָא קַשְׁיָא: מָר כִּי אַתְרֵיהּ וּמָר כִּי אַתְרֵיהּ. בְּאַתְרָא דְרַבָּנַן קָרוּ לַחֲלָבָא חֲלָבָא וּלְקוֹמָא קוֹמָא, בְּאַתְרֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי לְקוֹמָא נָמֵי קָרוּ לֵיהּ ״קוֹמָא דַחֲלָבָא״. la kachya: mar ki atréh oumar ki atréh. beatra derabanan karou la'halava 'halava oulkoma koma, beatréh derabi yosé lekoma namé karou léh "koma da'halava".
3. תַּנְיָא: הַנּוֹדֵר מִן הֶחָלָב — מוּתָּר בַּקּוֹם, מִן הַקּוֹם — מוּתָּר בְּחָלָב. מִן הֶחָלָב — מוּתָּר בִּגְבִינָה, מִן הַגְּבִינָה — מוּתָּר בְּחָלָב. מִן הָרוֹטֶב — מוּתָּר בְּקֵיפֶה, מִן הַקֵּיפֶה — מוּתָּר בְּרוֹטֶב. אִם אָמַר ״בָּשָׂר זֶה עָלַי״ — אָסוּר בּוֹ וּבְרוֹטְבּוֹ וּבְקֵיפוֹ. tanya: hanodér min he'halav — moutar bakom, min hakom — moutar be'halav. min he'halav — moutar bigvina, min hagevina — moutar be'halav. min harotev — moutar bekéfe, min hakéfe — moutar berotev. im amar "basar ze ala" — asour bo ouvrotbo ouvkéfo.
4. הַנּוֹדֵר מִן הַיַּיִן — מוּתָּר בְּתַבְשִׁיל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טַעַם יַיִן. אָמַר: ״קֻוֽנָּם יַיִן זֶה שֶׁאֵינִי טוֹעֵם״ וְנָפַל לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל, אִם יֵשׁ בּוֹ טַעַם יַיִן — הֲרֵי זֶה אָסוּר. hanodér min hayayin — moutar betavchil cheyéch bo taam yayin. amar: "kounam yayin ze cheéni toém" venafal letokh hatavchil, im yéch bo taam yayin — haré ze asour.
5. מַתְנִי׳ הַנּוֹדֵר מִן הָעֲנָבִים — מוּתָּר בְּיַיִן. מִן הַזֵּיתִים — מוּתָּר בְּשֶׁמֶן. אָמַר ״קֻוֽנָּם זֵיתִים וַעֲנָבִים אֵלּוּ שֶׁאֵינִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בָּהֶן וּבְיוֹצֵא מֵהֶן. matni' hanodér min haanavim — moutar beyayin. min hazétim — moutar bechemen. amar "kounam zétim vaanavim élou cheéni toém" — asour bahen ouvotsé méhen.
6. גְּמָ׳ בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: ״אֵלּוּ״ דַּוְקָא, אוֹ ״שֶׁאֵינִי טוֹעֵם״ דַּוְקָא? gema' baé ramé bar 'hama: "élou" davka, o "cheéni toém" davka?
7. אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ ״אֵלּוּ״ דַּוְקָא, ״שֶׁאֵינִי טוֹעֵם״ לְמָה לִי? הָא קָא מַשְׁמַע לַן, דְּאַף עַל גַּב דְּאָמַר ״שֶׁאֵינִי טוֹעֵם״, אִי דְּאָמַר ״אֵלּוּ״ — מִיתְּסַר, וְאִי לָא — לָא. i salka datakh "élou" davka, "cheéni toém" lema li? ha ka machma lan, deaf al gav deamar "cheéni toém", i deamar "élou" — mitesar, vei la — la.
8. אָמַר רָבָא, תָּא שְׁמַע: ״קֻוֽנָּם פֵּירוֹת הָאֵלּוּ עָלַי״, ״קֻוֽנָּם הֵן לְפִי״ — אָסוּר בְּחִילּוּפֵיהֶן וּבְגִידּוּלֵיהֶן, הָא בַּיּוֹצֵא מֵהֶן מוּתָּר! amar rava, ta chema: "kounam pérot haélou ala", "kounam hén lefi" — asour be'hilouféhen ouvgidouléhen, ha bayotsé méhen moutar!
9. הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ בְּיוֹצֵא מֵהֶן אָסוּר. וְהָא עֲדִיפָא לֵיהּ לְאַשְׁמוֹעִינַן דְּחִילּוּפֵיהֶן כְּגִידּוּלֵיהֶן דָּמֵי. hou hadin daafilou beotsé méhen asour. veha adifa léh leachmoinan de'hilouféhen kegidouléhen damé.
10. תָּא שְׁמַע: ״שֶׁאֵינִי אוֹכֵל״, וְ״שֶׁאֵינִי טוֹעֵם״ — מוּתָּר בְּחִילּוּפֵיהֶן וּבְגִידּוּלֵיהֶן. הָא הַיּוֹצֵא מֵהֶן — אָסוּר! אַיְּידֵי דְּלָא נָסֵיב בְּרֵישָׁא ״יוֹצֵא מֵהֶן״, לָא נָסֵיב נָמֵי בְּסֵיפָא ״יוֹצֵא מֵהֶן״. ta chema: "cheéni okhél", ve"cheéni toém" — moutar be'hilouféhen ouvgidouléhen. ha hayotsé méhen — asour! ayedé dela nasév berécha "yotsé méhen", la nasév namé beséfa "yotsé méhen".
11. תָּא שְׁמַע, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה וְאָסַר רַבִּי טַרְפוֹן עָלַי בֵּיצִים שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ עִמּוֹ. אָמְרוּ לוֹ: אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁאָמַר ״בָּשָׂר זֶה עָלַי״, שֶׁהַנּוֹדֵר מִן הַדָּבָר וְנִתְעָרֵב בְּאַחֵר, וְיֵשׁ בּוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם — הֲרֵי זֶה אָסוּר. ta chema, amar rabi yeouda: maase veasar rabi tarfon ala bétsim chenitbachelou imo. amrou lo: émata, bizman cheamar "basar ze ala", chehanodér min hadavar venitarév bea'hér, veyéch bo benotén taam — haré ze asour.
12. בְּ״אֵלּוּ״ — לָא קָא מִיבַּעְיָא לַן דְּדַוְקָא הוּא. כִּי מִיבַּעְיָא לַן בְּ״שֶׁאֵינִי טוֹעֵם״ — דַּוְקָא, אוֹ לָאו דַּוְקָא? be"élou" — la ka mibaya lan dedavka hou. ki mibaya lan be"cheéni toém" — davka, o la davka?
13. תָּא שְׁמַע: ״דָּג דָּגִים שֶׁאֵינִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בָּהֶן, בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, בֵּין חַיִּים בֵּין מְבוּשָּׁלִים, וּמוּתָּר בְּטָרִית טְרוּפָה וּבְצִיר. ta chema: "dag dagim cheéni toém" — asour bahen, bén gedolim bén ketanim, bén 'hayim bén mevouchalim, oumoutar betarit teroufa ouvtsir.
14. אָמַר רָבָא: וּכְבָר יָצָא מֵהֶן. amar rava: oukhvar yatsa méhen.

Daf 53a

1. מַתְנִי׳ הַנּוֹדֵר מִן הַתְּמָרִים — מוּתָּר בִּדְבַשׁ תְּמָרִים. מִסִּתְוָנִיּוֹת — מוּתָּר בְּחוֹמֶץ סִתְוָנִיּוֹת. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: כׇּל שֶׁשֵּׁם תּוֹלַדְתּוֹ קְרוּיָה עָלָיו, וְנוֹדֵר הֵימֶנּוּ — אָסוּר בַּיּוֹצֵא הֵימֶנּוּ, וַחֲכָמִים מַתִּירִים. matni' hanodér min hatemarim — moutar bidvach temarim. misitvaniyot — moutar be'homets sitvaniyot. rabi yeouda ben betéra omér: kol chechém toladto kerouya ala, venodér hémenou — asour bayotsé hémenou, va'hakhamim matirim.
2. גְּמָ׳ [חֲכָמִים] הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא? gema' ['hakhamim] haynou tana kama?
3. אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ הָדָא דְּתַנְיָא: כְּלָל זֶה אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: כֹּל שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל, וְדֶרֶךְ הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ לֶאֱכוֹל. כְּגוֹן תְּמָרִים וּדְבַשׁ תְּמָרִים, נָדַר בּוֹ — אָסוּר בַּיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ, נוֹדֵר מִיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ — אָסוּר בּוֹ. ika bénayou hada detanya: kelal ze amar rabi chimon ben elazar: kol chedarko leekhol, vederekh hayotsé mimenou leekhol. kegon temarim oudvach temarim, nadar bo — asour bayotsé mimenou, nodér miyotsé mimenou — asour bo.
4. כֹּל שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לֶאֱכוֹל, וְדֶרֶךְ הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ לֶאֱכוֹל, נוֹדֵר בּוֹ — אֵין אָסוּר אֶלָּא בַּיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּון זֶה אֶלָּא לַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ. kol cheén darko leekhol, vederekh hayotsé mimenou leekhol, nodér bo — én asour ela bayotsé mimenou, chelo nitkavén ze ela layotsé mimenou.
5. מַתְנִי׳ הַנּוֹדֵר מִן הַיַּיִן — מוּתָּר בְּיֵין תַּפּוּחִים. מִן הַשֶּׁמֶן — מוּתָּר בְּשֶׁמֶן שׁוּמְשְׁמִין. מִן הַדְּבַשׁ — מוּתָּר בִּדְבַשׁ תְּמָרִים. matni' hanodér min hayayin — moutar beyén tapou'him. min hachemen — moutar bechemen choumchemin. min hadevach — moutar bidvach temarim.
6. מִן הַחוֹמֶץ — מוּתָּר בְּחוֹמֶץ סִתְוָנִיּוֹת. מִן הַכְּרֵישִׁין — מוּתָּר בְּקַפְלוֹטוֹת. מִן הַיָּרָק — מוּתָּר בְּיַרְקוֹת הַשָּׂדֶה, שֶׁהוּא שֵׁם לָווּיי. min ha'homets — moutar be'homets sitvaniyot. min hakeréchin — moutar bekaflotot. min hayarak — moutar beyarkot hasade, cheou chém laou.
7. גְּמָ׳ תַּנְיָא: הַנּוֹדֵר מִן הַשֶּׁמֶן, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל — מוּתָּר בְּשֶׁמֶן שׁוּמְשְׁמִין, וְאָסוּר בְּשֶׁמֶן זַיִת. וּבְבָבֶל — אָסוּר בְּשֶׁמֶן שׁוּמְשְׁמִין, וּמוּתָּר בְּשֶׁמֶן זַיִת. מָקוֹם שֶׁמִּסְתַּפְּקִין מִזֶּה וּמִזֶּה — אָסוּר בָּזֶה וּבָזֶה. gema' tanya: hanodér min hachemen, beerets yisraél — moutar bechemen choumchemin, veasour bechemen zayit. ouvvavel — asour bechemen choumchemin, oumoutar bechemen zayit. makom chemistapekin mize oumize — asour baze ouvaze.
8. פְּשִׁיטָא! לָא צְרִיכָא, דְּרוּבָּא מִן חַד מִסְתַּפְּקִין. מַהוּ דְּתֵימָא: אֵיזִיל בָּתַר רוּבָּא, קָא מַשְׁמַע לַן סָפֵק אִיסּוּרָא לְחוּמְרָא. pechita! la tserikha, derouba min 'had mistapekin. maou detéma: ézil batar rouba, ka machma lan safék isoura le'houmra.
9. הַנּוֹדֵר מִן הַיָּרָק, בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ — אָסוּר בְּיַרְקוֹת הַגִּינָּה, וּמוּתָּר בְּיַרְקוֹת הַשָּׂדֶה. וּבַשְּׁבִיעִית — אָסוּר בְּיַרְקוֹת הַשָּׂדֶה, וּמוּתָּר בְּיַרְקוֹת הַגִּינָּה. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל: hanodér min hayarak, bichar chené chavoua — asour beyarkot hagina, oumoutar beyarkot hasade. ouvacheviit — asour beyarkot hasade, oumoutar beyarkot hagina. amar rabi avaou michoum rabi 'hanina ben gamliél:

Daf 53b

1. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּמְקוֹם שֶׁאֵין מְבִיאִין יָרָק מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ. אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁמְּבִיאִין יָרָק מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ — אָסוּר. lo chanou ela bimkom cheén meviin yarak mé'houtsa laarets laarets. aval bemakom chemeviin yarak mé'houtsa laarets laarets — asour.
2. כְּתַנָּאֵי: אֵין מְבִיאִין יָרָק מִן חוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ, רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מְבִיאִין יָרָק מֵחוּצָה לָאָרֶץ לָאָרֶץ. מַאי טַעְמֵיהּ דְּמַאן דְּאָמַר אֵין מְבִיאִין? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: מִשּׁוּם גּוּשׁ. ketanaé: én meviin yarak min 'houtsa laarets laarets, rabi 'hananya ben gamliél omér: meviin yarak mé'houtsa laarets laarets. ma taméh deman deamar én meviin? amar rabi yirmeya: michoum gouch.
3. מַתְנִי׳ מִן הַכְּרוּב — אָסוּר בְּאִיסְפַּרְגוֹס, מִן הָאִיסְפַּרְגוֹס — מוּתָּר בִּכְרוּב. matni' min hakerouv — asour beispargos, min haispargos — moutar bikhrouv.
4. מִן הַגְּרִיסִין — אָסוּר בְּמִקְפָּה, וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. מִן הַמִּקְפָּה — מוּתָּר בִּגְרִיסִין. מִן הַמִּקְפָּה — אָסוּר בִּשּׁוּם, וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. מִן הַשּׁוּם — מוּתָּר בְּמִקְפָּה. min hagerisin — asour bemikpa, verabi yosé matir. min hamikpa — moutar bigrisin. min hamikpa — asour bichoum, verabi yosé matir. min hachoum — moutar bemikpa.
5. מִן הָעֲדָשִׁים — אָסוּר בַּאֲשִׁישִׁים, רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר. מִן הָאֲשִׁישִׁים — מוּתָּר בַּעֲדָשִׁים. min haadachim — asour baachichim, rabi yosé matir. min haachichim — moutar baadachim.
6. ״חִטָּה חִטִּין שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בָּהֶן בֵּין קֶמַח בֵּין הַפַּת. ״גְּרִיס גְּרִיסִין שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בָּהֶן בֵּין חַיִּין בֵּין מְבוּשָּׁלִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״קֻוֽנָּם גְּרִיס אוֹ חִטָּה שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — מוּתָּר לָכוֹס חַיִּים. "'hita 'hitin cheani toém" — asour bahen bén kema'h bén hapat. "geris gerisin cheani toém" — asour bahen bén 'hayin bén mevouchalin. rabi yeouda omér: "kounam geris o 'hita cheani toém" — moutar lakhos 'hayim.
7. גְּמָ׳ תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: ״חִטָּה שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר לֶאֱפוֹת וּמוּתָּר לָכוֹס. ״חִטִּים שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר לָכוֹס וּמוּתָּר לֶאֱפוֹת. ״חִטָּה חִטִּין שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בֵּין לָכוֹס בֵּין לֶאֱפוֹת. gema' tanya rabi chimon ben gamliél omér: "'hita cheani toém" — asour leefot oumoutar lakhos. "'hitim cheani toém" — asour lakhos oumoutar leefot. "'hita 'hitin cheani toém" — asour bén lakhos bén leefot.
8. ״גְּרִיס שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר לְבַשֵּׁל וּמוּתָּר לָכוֹס. ״גְּרִיסִין שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר לָכוֹס וּמוּתָּר לְבַשֵּׁל. ״גְּרִיס גְּרִיסִין שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — אָסוּר בֵּין לְבַשֵּׁל בֵּין לָכוֹס. "geris cheani toém" — asour levachél oumoutar lakhos. "gerisin cheani toém" — asour lakhos oumoutar levachél. "geris gerisin cheani toém" — asour bén levachél bén lakhos.
9. הֲדַרַן עֲלָךְ הַנּוֹדֵר מִן הַמְבוּשָּׁל hadaran alakh hanodér min hamvouchal

Daf 54a

1. הַנּוֹדֵר מִן הַיָּרָק — מוּתָּר בַּדִּלּוּעִין, וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹסֵר. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא: וַהֲלֹא אוֹמֵר אָדָם לִשְׁלוּחוֹ ״קַח לִי יָרָק״, וְהוּא אוֹמֵר: ״לֹא מָצָאתִי אֶלָּא דִּלּוּעִין״. hanodér min hayarak — moutar badilouin, verabi akiva osér. amrou lo lerabi akiva: vahalo omér adam lichlou'ho "ka'h li yarak", veou omér: "lo matsati ela dilouin".
2. אָמַר לָהֶם: כֵּן הַדָּבָר, אוֹ שֶׁמָּא אוֹמֵר הוּא ״לֹא מָצָאתִי אֶלָּא קִיטְנִית״? אֶלָּא, שֶׁהַדִּלּוּעִין בִּכְלַל יָרָק, וְקִיטְנִית אֵינוֹ בִּכְלַל יָרָק. וְאָסוּר בְּפוֹל הַמִּצְרִי לַח, וּמוּתָּר בַּיָּבֵשׁ. amar lahem: kén hadavar, o chema omér hou "lo matsati ela kitnit"? ela, chehadilouin bikhlal yarak, vekitnit éno bikhlal yarak. veasour befol hamitsri la'h, oumoutar bayavéch.
3. גְּמָ׳ הַנּוֹדֵר מִן הַיָּרָק כּוּ׳. וְהָא מִן יָרָק נְדַר! אָמַר עוּלָּא: בְּאוֹמֵר ״יַרְקֵי קְדֵרָה עָלַי״, וְדִילְמָא יָרָק הַנֶּאֱכָל בִּקְדֵרָה קָאָמַר? בְּאוֹמֵר ״יָרָק הַמִּתְבַּשֵּׁל בִּקְדֵרָה עָלַי״. gema' hanodér min hayarak kou'. veha min yarak nedar! amar oula: beomér "yarké kedéra ala", vedilma yarak haneekhal bikdéra kaamar? beomér "yarak hamitbachél bikdéra ala".
4. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? רַבָּנַן סָבְרִי: כֹּל מִילְּתָא דִּצְרִיךְ שְׁלִיחָא לְאִמְּלוֹכֵי עֲלַהּ — לָאו מִינֵיהּ הוּא. וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: כֹּל מִילְּתָא דְּמִימְּלִיךְ שְׁלִיחָא עֲלַהּ — מִינֵיהּ הוּא. אָמַר אַבָּיֵי: מוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא לְעִנְיַן מַלְקוֹת, שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה. bema ka mipalgi? rabanan savri: kol mileta ditsrikh cheli'ha leimelokhé alah — la minéh hou. verabi akiva savar: kol mileta demimelikh cheli'ha alah — minéh hou. amar abayé: mode rabi akiva leinyan malkot, cheéno loke.
5. תְּנַן הָתָם: הַשָּׁלִיחַ שֶׁעָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ — בַּעַל הַבַּיִת מָעַל. לֹא עָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ — שָׁלִיחַ מָעַל. tenan hatam: hachali'ha cheasa cheli'houto — baal habayit maal. lo asa cheli'houto — chali'ha maal.
6. מַאן תַּנָּא? אָמַר רַב חִסְדָּא: מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דִּתְנַן: כֵּיצַד? אָמַר לוֹ: ״תֵּן בָּשָׂר לָאוֹרְחִים״ וְנָתַן לָהֶם כָּבֵד, ״תֵּן כָּבֵד״ וְנָתַן לָהֶם בָּשָׂר — הַשָּׁלִיחַ מָעַל. וְאִי רַבִּי עֲקִיבָא, הָא אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: כֹּל מִילְּתָא דְּמִימְּלִיךְ עֲלַהּ שָׁלִיחַ — מִינֵיהּ הוּא, לִמְעוֹל בַּעַל הַבַּיִת וְלָא לִמְעוֹל שָׁלִיחַ! man tana? amar rav 'hisda: matnitin dela kerabi akiva, ditnan: kétsad? amar lo: "tén basar laor'him" venatan lahem kavéd, "tén kavéd" venatan lahem basar — hachali'ha maal. vei rabi akiva, ha amar rabi akiva: kol mileta demimelikh alah chali'ha — minéh hou, limol baal habayit vela limol chali'ha!
7. אָמַר אַבָּיֵי: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי עֲקִיבָא, amar abayé: afilou téma rabi akiva,

Daf 54b

1. מִי לָא מוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא דִּצְרִיךְ אִימְּלוֹכֵי? אִיתְּמַר שְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרָבָא. אֲמַר לְהוֹן: שַׁפִּיר אָמַר נַחְמָנִי. mi la mode rabi akiva ditsrikh imelokhé? itemar chemata kaméh derava. amar leon: chapir amar na'hmani.
2. מַאן תַּנָּא דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּרַבִּי עֲקִיבָא — רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הִיא. דְּתַנְיָא: הַנּוֹדֵר מִן הַבָּשָׂר — אָסוּר בְּכׇל מִינֵי בָשָׂר, וְאָסוּר בָּרֹאשׁ וּבָרַגְלַיִם וּבַקָּנֶה וּבַכָּבֵד וּבַלֵּב, וּבְעוֹפוֹת, וּמוּתָּר בִּבְשַׂר דָּגִים וַחֲגָבִים. man tana diflig aléh derabi akiva — raban chimon ben gamliél hi. detanya: hanodér min habasar — asour bekhol miné vasar, veasour baroch ouvaraglayim ouvakane ouvakavéd ouvalév, ouvofot, oumoutar bivsar dagim va'hagavim.
3. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַנּוֹדֵר מִן הַבָּשָׂר — אָסוּר בְּכׇל מִינֵי בָשָׂר, וּמוּתָּר בָּרֹאשׁ וּבָרַגְלַיִם וּבַקָּנֶה וּבַכָּבֵד וּבַלֵּב וּבְעוֹפוֹת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּשַׂר דָּגִים וַחֲגָבִים. וְכֵן הָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: קְרָבַיִים לָאו בָּשָׂר, וְאוֹכְלֵיהֶן לָאו בַּר אִינָשׁ. אוֹכְלֵיהֶן כְּבָשָׂר, לְעִנְיַן זְבִינֵי — לָאו בַּר אִינָשׁ. raban chimon ben gamliél omér: hanodér min habasar — asour bekhol miné vasar, oumoutar baroch ouvaraglayim ouvakane ouvakavéd ouvalév ouvofot, veén tsarikh lomar besar dagim va'hagavim. vekhén haya raban chimon ben gamliél omér: keravayim la basar, veokhléhen la bar inach. okhléhen kevasar, leinyan zeviné — la bar inach.
4. מַאי שְׁנָא בְּשַׂר עוֹף לְתַנָּא קַמָּא דַּאֲסִיר — דַּעֲבִיד שְׁלִיחָא דְּמִימְּלִיךְ עֲלֵיהּ. בְּשַׂר דָּגִים נָמֵי עָבֵיד שְׁלִיחָא, דְּאִי לָא מַשְׁכַּח בִּישְׂרָא, מִימְּלִיךְ עֲלֵיהּ, דְּאָמַר: אִי לָא מַשְׁכַּחְנָא בִּישְׂרָא אַיְיתֵי דָּגִים, וְלִיתַּסְרוּ! ma chena besar of letana kama daasir — daavid cheli'ha demimelikh aléh. besar dagim namé avéd cheli'ha, dei la machka'h bisra, mimelikh aléh, deamar: i la machka'hna bisra ayté dagim, velitasrou!
5. אָמַר אַבָּיֵי: כְּגוֹן שֶׁהִקִּיז דָּם, דְּלָא אָכֵיל דָּגִים. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ עוֹפוֹת נָמֵי לָא אָכֵיל. דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: דִּמְסוֹכַר וְאָכֵיל בִּישְׂרָא דְצִפְּרָא — פָּרַח לִבֵּיהּ כְּצִפְּרָא! וְתַנְיָא: אֵין מַקִּיזִין לֹא עַל דָּגִים, וְלֹא עַל עוֹפוֹת, וְלֹא עַל בָּשָׂר מָלִיחַ. וְתַנְיָא: הִקִּיז דָּם — לֹא יֹאכַל לֹא חָלָב, וְלֹא גְּבִינָה, וְלֹא בֵּיצִים, וְלֹא שַׁחֲלַיִים, וְלֹא עוֹפוֹת, וְלֹא בָּשָׂר מָלִיחַ! שָׁאנֵי עוֹפוֹת, דְּאֶפְשָׁר עַל יְדֵי שְׁלִיקָה. amar abayé: kegon chehikiz dam, dela akhél dagim. i hakhi, afilou ofot namé la akhél. deamar chemouél: dimsokhar veakhél bisra detsipera — para'h libéh ketsipera! vetanya: én makizin lo al dagim, velo al ofot, velo al basar mali'ha. vetanya: hikiz dam — lo yokhal lo 'halav, velo gevina, velo bétsim, velo cha'halayim, velo ofot, velo basar mali'ha! chané ofot, deefchar al yedé chelika.
6. אַבָּיֵי אָמַר: כְּגוֹן דְּכָיְיבִין לֵיהּ עֵינֵיהּ, דְּדָגִים קָשִׁין לָעֵינַיִם. אִי הָכִי אָכֵיל דָּגִים, דְּהָא אָמַר שְׁמוּאֵל: נוּן סָמֶךְ עַיִן — נוּנָא סַמָּא לְעֵינַיִם! הָהוּא סוֹף אוּכְלָא. abayé amar: kegon dekhayvin léh énéh, dedagim kachin laénayim. i hakhi akhél dagim, deha amar chemouél: noun samekh ayin — nouna sama leénayim! haou sof oukhla.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Nedarim
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)