Talmud Nedarim, Chapitre 6 (ו) · Daf 36a à 45b

Daf 36a

1. מֵתִיב רַב שִׁימִי בַּר אַבָּא: אִם הָיָה כֹּהֵן, יִזְרוֹק עָלָיו דַּם חַטָּאתוֹ וְדַם אֲשָׁמוֹ. métiv rav chimi bar aba: im haya kohén, yizrok ala dam 'hatato vedam achamo.
2. דַּם חַטָּאתוֹ שֶׁל מְצוֹרָע וְדַם אֲשָׁמוֹ שֶׁל מְצוֹרָע. דִּכְתִיב: ״זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע״, בֵּין גָּדוֹל וּבֵין קָטָן. dam 'hatato chel metsora vedam achamo chel metsora. dikhtiv: "zot tihye torat hametsora", bén gadol ouvén katan.
3. תְּנַן: הַכֹּהֲנִים שֶׁפִּיגְּלוּ בַּמִּקְדָּשׁ, מְזִידִין — חַיָּיבִין. הָא שׁוֹגְגִין — פְּטוּרִין, אֶלָּא שֶׁפִּיגּוּלָן פִּיגּוּל. tenan: hakohanim chepigelou bamikdach, mezidin — 'hayavin. ha choggin — petourin, ela chepigoulan pigoul.
4. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא שְׁלוּחֵי דִשְׁמַיָּא הָווּ, הַיְינוּ שֶׁפִּיגּוּלָן פִּיגּוּל. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ שְׁלוּחֵי דִידַן הָווּ, אַמַּאי פִּיגּוּלָן פִּיגּוּל? לֵימָא לֵיהּ: שְׁלִיחָא שַׁוֵּיתָיךְ לְתַקּוֹנֵי וְלָא לְעַוּוֹתֵי! i amrate bichlama chelou'hé dichmaya haou, haynou chepigoulan pigoul. ela i amrate chelou'hé didan haou, ama pigoulan pigoul? léma léh: cheli'ha chavétakh letakoné vela leaouoté!
5. אָמְרִי: שָׁאנֵי גַּבֵּי פִּיגּוּל, דְּאָמַר קְרָא ״לֹא יֵחָשֵׁב לוֹ״, מִכׇּל מָקוֹם. amri: chané gabé pigoul, deamar kera "lo yé'hachév lo", mikol makom.
6. גּוּפָא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַכֹּל צְרִיכִין דַּעַת חוּץ מִמְּחוּסַּר כַּפָּרָה, שֶׁהֲרֵי אָדָם מֵבִיא קׇרְבָּן עַל בָּנָיו וְעַל בְּנוֹתָיו הַקְּטַנִּים. אֶלָּא מֵעַתָּה יָבִיא אָדָם חַטַּאת חֵלֶב עַל חֲבֵירוֹ, שֶׁכֵּן אָדָם מֵבִיא עַל אִשְׁתּוֹ שׁוֹטָה, כְּרַבִּי יְהוּדָה. אַלְּמָה אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הִפְרִישׁ חַטַּאת חֵלֶב עַל חֲבֵירוֹ — לֹא עָשָׂה כְּלוּם! goufa, amar rabi yo'hanan: hakol tserikhin daat 'houts mime'housar kapara, cheharé adam mévi korban al bana veal benota haketanim. ela méata yavi adam 'hatat 'hélev al 'havéro, chekén adam mévi al ichto chota, kerabi yeouda. alema amar rabi elazar: hifrich 'hatat 'hélev al 'havéro — lo asa keloum!
7. אִשְׁתּוֹ שׁוֹטָה הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאָכְלָה כְּשֶׁהִיא שׁוֹטָה — לָאו בַּת קׇרְבָּן הִיא. ichto chota hékhi damé? i deakhla kechehi chota — la bat korban hi.
8. וְאִי דְּאָכְלָה כְּשֶׁהִיא פִּקַּחַת, וְנִשְׁתַּטֵּית — הָא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָכַל חֵלֶב וְהִפְרִישׁ קׇרְבָּן, וְנִשְׁתַּטָּה וְחָזַר וְנִשְׁתַּפָּה — פָּסוּל, הוֹאִיל וְנִדְחָה — יִדָּחֶה. vei deakhla kechehi pika'hat, venichtatét — ha amar rabi yirmeya amar rabi avaou amar rabi yo'hanan: akhal 'hélev vehifrich korban, venichtata ve'hazar venichtapa — pasoul, hoil venid'ha — yida'he.
9. אֶלָּא מֵעַתָּה יָבִיא אָדָם פֶּסַח עַל חֲבֵירוֹ, שֶׁכֵּן אָדָם מֵבִיא עַל בָּנָיו וְעַל בְּנוֹתָיו הַקְּטַנִּים. אַלְּמָה אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הִפְרִישׁ פֶּסַח עַל חֲבֵירוֹ לֹא עָשָׂה כְּלוּם! ela méata yavi adam pesa'h al 'havéro, chekén adam mévi al bana veal benota haketanim. alema amar rabi elazar hifrich pesa'h al 'havéro lo asa keloum!
10. אָמַר רַבִּי זֵירָא: ״שֶׂה לְבֵית אָבֹת״ לָאו דְּאוֹרָיְיתָא. amar rabi zéra: "se levét avot" la deorayta.
11. וּמִמַּאי — מִדִּתְנַן: הָאוֹמֵר לְבָנָיו: הֲרֵינִי שׁוֹחֵט אֶת הַפֶּסַח עַל מִי שֶׁיַּעֲלֶה מִכֶּם רִאשׁוֹן לִירוּשָׁלַיִם, כֵּיוָן שֶׁהִכְנִיס רִאשׁוֹן רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ — זָכָה בְּחֶלְקוֹ, וּמְזַכֶּה אֶת אֶחָיו עִמּוֹ. וְאִי אָמְרַתְּ ״שֶׂה לְבֵית״ דְּאוֹרָיְיתָא, עַל בִּישְׂרָא קָאֵי וּמְזַכֵּי לְהוּ?! oumima — miditnan: haomér levana: haréni cho'hét et hapesa'h al mi cheyaale mikem richon lirouchalayim, kévan chehikhnis richon rocho veroubo — zakha be'helko, oumzake et e'ha imo. vei amrate "se levét" deorayta, al bisra kaé oumzaké leou?!
12. אֶלָּא לְמָה לְהוּ דְּאָמַר לְהוֹן אֲבוּהוֹן? כְּדֵי לְזָרְזָן בְּמִצְוֹת. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: מַעֲשֶׂה הָיָה וְקָדְמוּ בָּנוֹת לַבָּנִים, וְנִמְצְאוּ בָּנוֹת זְרִיזוֹת וּבָנִים שְׁפָלִים. ela lema leou deamar leon avouon? kedé lezarzan bemitsot. tanya namé hakhi: maase haya vekadmou banot labanim, venimtseou banot zerizot ouvanim chefalim.
13. וְתוֹרֵם אֶת תְּרוּמָתוֹ כּוּ׳. vetorém et teroumato kou'.

Daf 36b

1. אִיבַּעְיָא לְהוּ: הַתּוֹרֵם מִשֶּׁלּוֹ עַל שֶׁל חֲבֵירוֹ, צָרִיךְ דַּעְתּוֹ אוֹ לָא? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דִּזְכוּת הוּא לוֹ, לֹא צָרִיךְ דַּעַת. אוֹ דִּלְמָא מִצְוָה דִּילֵיהּ הִיא, וְנִיחָא לֵיהּ לְמִיעְבְּדֵיהּ. ibaya leou: hatorém michelo al chel 'havéro, tsarikh dato o la? mi amrinan: kévan dizkhout hou lo, lo tsarikh daat. o dilma mitsva diléh hi, veni'ha léh lemibedéh.
2. תָּא שְׁמַע: תּוֹרֵם אֶת תְּרוּמוֹתָיו וְאֶת מַעְשְׂרוֹתָיו לְדַעְתּוֹ. בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא מִן בַּעַל הַכְּרִי עַל שֶׁל בַּעַל הַכְּרִי, וּלְדַעְתּוֹ דְּמַאן? אִילֵּימָא לְדַעְתּוֹ דִּילֵיהּ — מַאן שַׁוְּויֵהּ שָׁלִיחַ? ta chema: torém et teroumota veet maserota ledato. bema askinan? iléma min baal hakeri al chel baal hakeri, ouldato deman? iléma ledato diléh — man chaouyéh chali'ha?
3. אֶלָּא לְדַעְתּוֹ דְּבַעַל הַכְּרִי. הָא קָמְהַנֵּי לֵיהּ דְּקָעָבֵיד שְׁלִיחוּתֵיהּ! אֶלָּא מִשֶּׁלּוֹ עַל שֶׁל הַכְּרִי. וּלְדַעְתּוֹ דְּמַאן? אִילֵימָא לְדַעְתּוֹ דְּבַעַל הַכְּרִי — הָא קָמְהַנֵּי לֵיהּ! אֶלָּא לָאו, לְדַעְתֵּיהּ דְּנַפְשֵׁיהּ, וּמִשֶּׁלּוֹ תּוֹרֵם עַל שֶׁל חֲבֵירוֹ. וְאִי אָמְרַתְּ צָרִיךְ דַּעַת — הָא קָמְהַנֵּי לֵיהּ! אֶלָּא לָאו, אֵין צָרִיךְ דַּעַת. ela ledato devaal hakeri. ha kamhané léh dekaavéd cheli'houtéh! ela michelo al chel hakeri. ouldato deman? iléma ledato devaal hakeri — ha kamhané léh! ela la, ledatéh denafchéh, oumichelo torém al chel 'havéro. vei amrate tsarikh daat — ha kamhané léh! ela la, én tsarikh daat.
4. לְעוֹלָם מִשֶּׁל בַּעַל הַכְּרִי עַל בַּעַל הַכְּרִי, כִּדְאָמַר רָבָא: בְּאוֹמֵר ״כׇּל הָרוֹצֶה לִתְרוֹם יָבֹא וְיִתְרוֹם״, הָכָא נָמֵי בְּאוֹמֵר וְכוּ׳. leolam michel baal hakeri al baal hakeri, kidamar rava: beomér "kol harotse litrom yavo veyitrom", hakha namé beomér vekhou'.
5. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יִרְמְיָה מֵרַבִּי זֵירָא: הַתּוֹרֵם מִשֶּׁלּוֹ עַל שֶׁל חֲבֵירוֹ, טוֹבַת הֲנָאָה שֶׁל מִי? מִי אָמְרִינַן: אִי לָאו פֵּירֵי דְּהַאיְךְ, מִי מִתַּקְּנָא כַּרְיָא דְּהָהוּא, אוֹ דִּלְמָא: אִי לָאו כַּרְיָא דְּהָהוּא, לָא הָוְיָין פֵּירֵי דְּהָדֵין תְּרוּמָה? bea minéh rabi yirmeya mérabi zéra: hatorém michelo al chel 'havéro, tovat hanaa chel mi? mi amrinan: i la péré dehaykhe, mi mitakena karya dehaou, o dilma: i la karya dehaou, la havyan péré dehadén terouma?
6. אֲמַר לֵיהּ, אָמַר קְרָא: ״אֵת כׇּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ ... וְנָתַתָּ״. amar léh, amar kera: "ét kol tevouat zarekha ... venatata".
7. אֵיתִיבֵיהּ: תּוֹרֵם אֶת תְּרוּמוֹתָיו וְאֶת מַעְשְׂרוֹתָיו לְדַעְתּוֹ. וְאִי אָמְרַתְּ טוֹבַת הֲנָאָה דְּבַעַל הַכְּרִי, הָא קָא מְהַנֵּי לֵיהּ! אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ טוֹבַת הֲנָאָה דִּילֵיהּ. אָמְרִי: לֹא, מִשֶּׁל בַּעַל הַכְּרִי עַל שֶׁל בַּעַל הַכְּרִי, וּלְדַעְתּוֹ דְּבַעַל הַכְּרִי, בְּאוֹמֵר ״כֹּל הָרוֹצֶה לִתְרוֹם יָבֹא וְיִתְרוֹם״. étivéh: torém et teroumota veet maserota ledato. vei amrate tovat hanaa devaal hakeri, ha ka mehané léh! ela chema minah tovat hanaa diléh. amri: lo, michel baal hakeri al chel baal hakeri, ouldato devaal hakeri, beomér "kol harotse litrom yavo veyitrom".
8. תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַמַּקְדִּישׁ מוֹסִיף חוֹמֶשׁ, וּמִתְכַּפֵּר — עוֹשֶׂה תְּמוּרָה. וְהַתּוֹרֵם מִשֶּׁלּוֹ עַל שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ — טוֹבַת הֲנָאָה שֶׁלּוֹ. ta chema, deamar rabi avaou amar rabi yo'hanan: hamakdich mosif 'homech, oumitkapér — ose temoura. vehatorém michelo al cheéno chelo — tovat hanaa chelo.
9. מְלַמְּדוֹ מִדְרָשׁ הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת, אֲבָל לֹא יְלַמְּדֶנּוּ מִקְרָא. מִקְרָא מַאי טַעְמָא לֹא יְלַמְּדֶנּוּ — מִשּׁוּם דְּקָמְהַנֵּי לֵיהּ, מִדְרָשׁ נָמֵי קָמְהַנֵּי לֵיהּ! אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּמָקוֹם שֶׁנּוֹטְלִין שָׂכָר עַל הַמִּקְרָא וְאֵין נוֹטְלִין שָׂכָר עַל הַמִּדְרָשׁ. מַאי פַּסְקָא? melamedo midrach halakhot veagadot, aval lo yelamedenou mikra. mikra ma tama lo yelamedenou — michoum dekamhané léh, midrach namé kamhané léh! amar chemouél: bemakom chenotlin sakhar al hamikra veén notlin sakhar al hamidrach. ma paska?

Daf 37a

1. הָא קָא מַשְׁמַע לַן דַּאֲפִילּוּ בִּמְקוֹם שֶׁנּוֹטְלִין שָׂכָר, עַל הַמִּקְרָא שְׁרֵי לְמִשְׁקַל, עַל הַמִּדְרָשׁ לָא שְׁרֵי לְמִשְׁקַל. ha ka machma lan daafilou bimkom chenotlin sakhar, al hamikra cheré lemichkal, al hamidrach la cheré lemichkal.
2. מַאי שְׁנָא מִדְרָשׁ דְּלָא — דִּכְתִיב: ״וְאֹתִי צִוָּה ה׳ בָּעֵת הַהִיא לְלַמֵּד אֶתְכֶם״, וּכְתִיב: ״רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה׳״, מָה אֲנִי בְּחִנָּם — אַף אַתֶּם נָמֵי בְּחִנָּם. מִקְרָא נָמֵי בְּחִנָּם! ma chena midrach dela — dikhtiv: "veoti tsiva h' baét hahi lelaméd etkhem", oukhtiv: "reé limadti etkhem 'houkim oumichpatim kaacher tsivani h'", ma ani be'hinam — af atem namé be'hinam. mikra namé be'hinam!
3. רַב אָמַר: שְׂכַר שִׁימּוּר. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: שְׂכַר פִּיסּוּק טְעָמִים. rav amar: sekhar chimour. verabi yo'hanan amar: sekhar pisouk teamim.
4. תְּנַן: לֹא יְלַמְּדֶנּוּ מִקְרָא. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר שְׂכַר פִּיסּוּק טְעָמִים — הַיְינוּ דְּלָא יְלַמְּדֶנּוּ, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר שְׂכַר שִׁימּוּר — גָּדוֹל בַּר שִׁימּוּר הוּא? בְּקָטָן קָתָנֵי. tenan: lo yelamedenou mikra. bichlama leman deamar sekhar pisouk teamim — haynou dela yelamedenou, ela leman deamar sekhar chimour — gadol bar chimour hou? bekatan katané.
5. אִי בְּקָטָן, אֵימָא סֵיפָא: אֲבָל מְלַמֵּד אֶת בָּנָיו מִקְרָא, קָטָן בַּר בָּנִים הוּא?! חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: לֹא יְלַמְּדֶנּוּ מִקְרָא — בְּקָטָן, אִם הָיָה גָּדוֹל — מְלַמְּדוֹ לוֹ וּלְבָנָיו מִקְרָא. i bekatan, éma séfa: aval melaméd et bana mikra, katan bar banim hou?! 'hasoré me'hasera vehakhi katané: lo yelamedenou mikra — bekatan, im haya gadol — melamedo lo oulvana mikra.
6. מֵיתִיבִי: תִּינוֹקוֹת לֹא קוֹרִין בַּתְּחִילָּה בַּשַּׁבָּת, אֶלָּא שׁוֹנִין בָּרִאשׁוֹן. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר שְׂכַר פִּיסּוּק טְעָמִים — הַיְינוּ דְּאֵין קוֹרִין בַּתְּחִילָּה בַּשַּׁבָּת. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר שְׂכַר שִׁימּוּר, אַמַּאי אֵין קוֹרִין בַּתְּחִילָּה בַּשַּׁבָּת, וְאַמַּאי שׁוֹנִין בָּרִאשׁוֹן? הָא אִיכָּא שְׂכַר שִׁימּוּר דְּשַׁבָּת! métivi: tinokot lo korin bate'hila bachabat, ela chonin barichon. bichlama leman deamar sekhar pisouk teamim — haynou deén korin bate'hila bachabat. ela leman deamar sekhar chimour, ama én korin bate'hila bachabat, veama chonin barichon? ha ika sekhar chimour dechabat!
7. וְלִיטַעְמָיךְ שְׂכַר פִּיסּוּק בְּשַׁבָּת מִי אָסוּר? הַבְלָעָה הִיא, וְהַבְלָעָה מִישְׁרֵא שְׁרֵי. דְּתַנְיָא: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לִשְׁמוֹר אֶת הַתִּינוֹק, לִשְׁמוֹר אֶת הַפָּרָה, לִשְׁמוֹר אֶת הַזְּרָעִים — אֵין נוֹתְנִין לוֹ שְׂכַר שַׁבָּת. לְפִיכָךְ velitamakh sekhar pisouk bechabat mi asour? havlaa hi, vehavlaa michré cheré. detanya: hasokhér et hapoél lichmor et hatinok, lichmor et hapara, lichmor et hazeraim — én notnin lo sekhar chabat. lefikhakh

Daf 37b

1. אִם אָבְדוּ — אֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן. וְאִם הָיָה שְׂכִיר שַׁבָּת, שְׂכִיר חֹדֶשׁ, שְׂכִיר שָׁנָה, שְׂכִיר שָׁבוּעַ — נוֹתֵן לוֹ שְׂכַר שַׁבָּת. לְפִיכָךְ אִם אָבְדוּ — חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן. im avdou — éno 'hayav bea'hraoutan. veim haya sekhir chabat, sekhir 'hodech, sekhir chana, sekhir chavoua — notén lo sekhar chabat. lefikhakh im avdou — 'hayav bea'hraoutan.
2. אֶלָּא: גַּבֵּי שַׁבָּת הַיְינוּ טַעְמָא דְּאֵין קוֹרְאִין בַּתְּחִילָּה — מִשּׁוּם דְּיִפְנוּ אֲבָהָתְהוֹן דְּיָנוֹקֵי לְמִצְוְתָא דְשַׁבְּתָא. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: מִשּׁוּם דִּבְשַׁבְּתָא אָכְלִין וְשָׁתִין וְיַקִּיר עֲלֵיהוֹן עָלְמָא. כִּדְאָמַר שְׁמוּאֵל: שִׁינּוּי וֶסֶת תְּחִילַּת חוֹלִי מֵעַיִים. ela: gabé chabat haynou tama deén korin bate'hila — michoum deyifnou avahaton deyanoké lemitsveta dechabeta. veibaét éma: michoum divchabeta akhlin vechatin veyakir aléon alma. kidamar chemouél: chinou veset te'hilat 'holi méayim.
3. וּלְמַאן דְּאָמַר שְׂכַר פִּיסּוּק טְעָמִים, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר שְׂכַר שִׁימּוּר? קָסָבַר בָּנוֹת מִי קָא בָּעֲיָין שִׁימּוּר? oulman deamar sekhar pisouk teamim, ma tama la amar sekhar chimour? kasavar banot mi ka baayan chimour?
4. וּלְמַאן דְּאָמַר שְׂכַר שִׁימּוּר, מַאי טַעְמָא לָא אָמַר שְׂכַר פִּיסּוּק טְעָמִים? קָסָבַר (שְׂכַר) פִּיסּוּק טְעָמִים דְּאוֹרָיְיתָא הוּא. oulman deamar sekhar chimour, ma tama la amar sekhar pisouk teamim? kasavar (sekhar) pisouk teamim deorayta hou.
5. דְּאָמַר רַב אִיקָא בַּר אָבִין אָמַר רַב חֲנַנְאֵל אָמַר רַב: מַאי דִּכְתִיב ״וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא״. ״וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים״ — זֶה מִקְרָא, ״מְפֹרָשׁ״ — זֶה תַּרְגּוּם, ״וְשׂוֹם שֶׂכֶל״ — אֵלּוּ הַפְּסוּקִים, ״וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא״ — זֶה פִּיסּוּק טְעָמִים. וְאָמְרִי לַהּ: אֵלּוּ הַמְּסוֹרוֹת. deamar rav ika bar avin amar rav 'hananél amar rav: ma dikhtiv "vayikreou vaséfer betorat haelohim meforach vesom sekhel vayavinou bamikra". "vayikreou vaséfer betorat haelohim" — ze mikra, "meforach" — ze targoum, "vesom sekhel" — élou hapesoukim, "vayavinou bamikra" — ze pisouk teamim. veamri lah: élou hamesorot.
6. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִקְרָא סוֹפְרִים, וְעִיטּוּר סוֹפְרִים, וְקַרְיָין וְלָא כְּתִיבָן, וּכְתִיבָן וְלָא קַרְיָין — הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. amar rabi yits'hak: mikra sofrim, veitour sofrim, vekaryan vela ketivan, oukhtivan vela karyan — halakha lemoche misina.
7. מִקְרָא סוֹפְרִים: אָרֶץ, שָׁמָיִם, מִצְרָיִם. mikra sofrim: arets, chamayim, mitsrayim.
8. עִיטּוּר סוֹפְרִים: ״אַחַר תַּעֲבֹרוּ״, ״אַחַר תֵּלֵךְ״, ״אַחַר תֵּאָסֵף״, ״קִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נֹגְנִים״, ״צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל״. itour sofrim: "a'har taavorou", "a'har télékh", "a'har téaséf", "kidemou charim a'har nognim", "tsidkatkha keharré él".
9. קַרְיָין וְלָא כְּתִיבָן: ״פְּרָת״ דִּ״בְלֶכְתּוֹ״, ״אִישׁ״ דְּ״כַאֲשֶׁר יִשְׁאַל אִישׁ בִּדְבַר הָאֱלֹהִים״, ״בָּאִים״ דְּ״נִבְנְתָה״, ״לָהּ״ דִּ״פְלֵיטָה״, ״אֵת״ ״דְּהֻגֵּד הֻגַּד״, ״אֵלַי״ דְּ״הַגֹּרֶן״, ״אֵלַי״ דְּ״הַשְּׂעֹרִים״, הָלֵין קַרְיָין וְלָא כְּתִבָן. karyan vela ketivan: "perat" di"velekhto", "ich" de"khaacher yichal ich bidvar haelohim", "baim" de"nivneta", "lah" di"feléta", "ét" "dehougéd hougad", "éla" de"hagoren", "éla" de"haseorim", halén karyan vela ketivan.
10. וּכְתִבָן וְלָא קַרְיָין: ״נָא דְּ״יִסְלַח״, oukhtivan vela karyan: "na de"yisla'h",

Daf 38a

1. ״זֹאת״ ״דְּ״הַמִּצְוָה״, ״יִדְרֹךְ״ דְּ״הַדֹּרֵךְ״, ״חֲמֵשׁ״ דִּ״פְאַת נֶגֶב״, ״אִם״ דְּ״כִי גֹאֵל״ — הָלֵין כְּתִבָן וְלָא קַרְיָין. "zot" "de"hamitsva", "yidrokh" de"hadorékh", "'haméch" di"feat negev", "im" de"khi goél" — halén ketivan vela karyan.
2. אָמַר רַב אַחָא בַּר אַדָּא: בְּמַעְרְבָא פָּסְקִין לְהָדֵין פְּסוּקָא לִתְלָתָא פְּסוּקִין: ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן״. amar rav a'ha bar ada: bemareva paskin lehadén pesouka litlata pesoukin: "vayomer h' el moche hiné anokhi ba élekha beav heanan".
3. אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: לֹא הֶעֱשִׁיר מֹשֶׁה אֶלָּא מִפְּסוֹלְתָּן שֶׁל לוּחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״פְּסׇל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים״ — פְּסוֹלְתָּן שֶׁלְּךָ יְהֵא. amar rabi 'hama berabi 'hanina: lo heechir moche ela mipesoltan chel lou'hot, cheneemar: "pesol lekha chené lou'hot avanim karichonim" — pesoltan chelekha yehé.
4. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: לֹא נִיתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְמֹשֶׁה וּלְזַרְעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כְּתׇב לְךָ״, ״פְּסׇל לְךָ״: מָה פְּסוֹלְתָּן שֶׁלְּךָ — אַף כְּתָבָן שֶׁלְּךָ. מֹשֶׁה נָהַג בָּהּ טוֹבַת עַיִן וּנְתָנָהּ לְיִשְׂרָאֵל, וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ וְגוֹ׳״. amar rabi yosé berabi 'hanina: lo nitena tora ela lemoche oulzaro, cheneemar: "ketov lekha", "pesol lekha": ma pesoltan chelekha — af ketavan chelekha. moche nahag bah tovat ayin ountanah leyisraél, veala hakatouv omér: "tov ayin hou yevorakh vego'".
5. מֵתִיב רַב חִסְדָּא: ״וְאֹתִי צִוָּה ה׳ בָּעֵת הַהִיא לְלַמֵּד אֶתְכֶם״ — וְאוֹתִי צִוָּה, וַאֲנִי לָכֶם. ״רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה׳ אֱלֹהָי״ — אוֹתִי צִוָּה, וַאֲנִי לָכֶם. métiv rav 'hisda: "veoti tsiva h' baét hahi lelaméd etkhem" — veoti tsiva, vaani lakhem. "reé limadti etkhem 'houkim oumichpatim kaacher tsivani h' eloha" — oti tsiva, vaani lakhem.
6. ״וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת״, הַשִּׁירָה לְחוּדַּהּ. ״לְמַעַן תִּהְיֶה לִּי הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְעֵד בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל״! אֶלָּא, פִּילְפּוּלָא בְּעָלְמָא. "veata kitvou lakhem et hachira hazot", hachira le'houdah. "lemaan tihye li hachira hazot leéd bivné yisraél"! ela, pilpoula bealma.
7. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ אֶלָּא עַל גִּבּוֹר וְעָשִׁיר וְחָכָם וְעָנָיו, וְכוּלָּן מִמֹּשֶׁה. גִּבּוֹר, דִּכְתִיב: ״וַיִּפְרֹשׂ אֶת הָאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן״, וְאָמַר מָר: מֹשֶׁה רַבֵּינוּ פְּרָסוֹ, וּכְתִיב: ״עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ וְגוֹ׳״. אֵימָא דַּאֲרִיךְ וְקַטִּין! amar rabi yo'hanan: én hakadoch baroukh hou machre chekhinato ela al gibor veachir ve'hakham veana, vekhoulan mimoche. gibor, dikhtiv: "vayifros et haohel al hamichkan", veamar mar: moche rabénou peraso, oukhtiv: "eser amot orekh hakarech vego'". éma daarikh vekatin!
8. אֶלָּא מִן הָדֵין קְרָא, דִּכְתִיב: ״וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם מֵעַל שְׁתֵּי יָדָי וָאֲשַׁבְּרֵם״, וְתַנְיָא: הַלּוּחוֹת אׇרְכָּן שִׁשָּׁה וְרׇחְבָּן שִׁשָּׁה וְעׇבְיָין שְׁלֹשָׁה. ela min hadén kera, dikhtiv: "vaetpos bichné halou'hot vaachlikhém méal cheté yada vaachaberém", vetanya: halou'hot orkan chicha vero'hban chicha veovyan chelocha.
9. עָשִׁיר — ״פְּסׇל לָךְ״, פְּסוֹלְתָּן שֶׁלְּךָ יְהֵא. חָכָם — רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִינָה נִבְרְאוּ בָּעוֹלָם, וְכוּלָּם נִתְּנוּ לְמֹשֶׁה חָסֵר אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹהִים״. עָנָיו — דִּכְתִיב: ״וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד״. achir — "pesol lakh", pesoltan chelekha yehé. 'hakham — rav ouchmouél deamri tarvayou: 'hamichim chaaré vina nivreou baolam, vekhoulam nitenou lemoche 'hasér a'hat, cheneemar: "vate'haseréou meat méelohim". ana — dikhtiv: "vehaich moche ana meod".
10. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַנְּבִיאִים עֲשִׁירִים הָיוּ, מְנָלַן — מִמֹּשֶׁה וּמִשְּׁמוּאֵל מֵעָמוֹס וּמִיּוֹנָה. amar rabi yo'hanan: kol haneviim achirim haou, menalan — mimoche oumichemouél méamos oumiyona.
11. מֹשֶׁה — דִּכְתִיב: ״לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי״. אִי בְּלָא אַגְרָא, לְאַפּוֹקֵי מַאן דְּשָׁקֵל בְּלָא אַגְרָא? אֶלָּא דַּאֲפִילּוּ בְּאַגְרָא. דִּילְמָא מִשּׁוּם דְּעָנִי הֲוָה. אֶלָּא מִן ״פְּסׇל לָךְ״ — פְּסוֹלְתָּן יְהֵא שֶׁלְּךָ. moche — dikhtiv: "lo 'hamor e'had méhem nasati". i bela agra, leapoké man dechakél bela agra? ela daafilou beagra. dilma michoum deani hava. ela min "pesol lakh" — pesoltan yehé chelekha.
12. שְׁמוּאֵל, דִּכְתִיב: ״הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד ה׳ וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי״. אִי בְּחִנָּם, לְאַפּוֹקֵי מַאן דְּשָׁקֵל בְּחִנָּם?! אֶלָּא, דַּאֲפִילּוּ בְּשָׂכָר. דִּלְמָא דְּעָנִי הֲוָה, אֶלָּא מֵהָכָא: ״וּתְשֻׁבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי שָׁם בֵּיתוֹ״, וְאָמַר רָבָא: כׇּל מָקוֹם שֶׁהָלַךְ — בֵּיתוֹ עִמּוֹ. chemouél, dikhtiv: "hinni anou vi neged h' veneged mechi'ho et chor mi laka'hti va'hamor mi laka'hti". i be'hinam, leapoké man dechakél be'hinam?! ela, daafilou besakhar. dilma deani hava, ela méhakha: "outchouvato haramata ki cham béto", veamar rava: kol makom chehalakh — béto imo.
13. אָמַר רָבָא: גָּדוֹל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בִּשְׁמוּאֵל יוֹתֵר מִשֶּׁנֶּאֱמַר בְּמֹשֶׁה, דְּאִילּוּ בְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ כְּתִיב ״לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי״, דַּאֲפִילּוּ בְּשָׂכָר, וְאִילּוּ גַּבֵּי שְׁמוּאֵל אֲפִילּוּ בְּרָצוֹן לֹא שְׂכָרוֹ, דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמְרוּ לֹא עֲשַׁקְתָּנוּ וְלֹא רַצּוֹתָנוּ וְגוֹ׳״. amar rava: gadol ma cheneemar bichmouél yotér micheneemar bemoche, deilou bemoche rabénou ketiv "lo 'hamor e'had méhem nasati", daafilou besakhar, veilou gabé chemouél afilou beratson lo sekharo, dikhtiv: "vayomrou lo achaktanou velo ratsotanou vego'".
14. עָמוֹס, דִּכְתִיב: ״וַיַּעַן עָמוֹס וַיֹּאמֶר אֶל אֲמַצְיָה לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי כִּי בוֹקֵר אָנֹכִי וּבוֹלֵס שִׁקְמִים״, כְּדִמְתַרְגֵּם רַב יוֹסֵף: אֲרִי מָרֵי גִיתֵּי אֲנָא וְשִׁקְמִין לִי בְּשָׁפֵלְתָּא וְגוֹ׳. amos, dikhtiv: "vayaan amos vayomer el amatsya lo navi anokhi velo ven navi anokhi ki vokér anokhi ouvolés chikmim", kedimtargém rav yoséf: ari maré gité ana vechikmin li bechafélta vego'.
15. יוֹנָה, דִּכְתִיב: ״וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ״, וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁנָּתַן שְׂכָרָהּ שֶׁל סְפִינָה כּוּלָּהּ. אָמַר רַבִּי רוֹמָנוּס: שְׂכָרָהּ שֶׁל סְפִינָה הָוְיָא אַרְבַּעַת אֲלָפִים דִּינָרֵי דַהֲבָא. yona, dikhtiv: "vayitén sekharah vayéred bah", veamar rabi yo'hanan: chenatan sekharah chel sefina koulah. amar rabi romanous: sekharah chel sefina havya arbaat alafim dinaré dahava.
16. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בַּתְּחִלָּה הָיָה מֹשֶׁה לָמֵד תּוֹרָה וּמְשַׁכְּחָה, עַד שֶׁנִּיתְּנָה לוֹ בְּמַתָּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ״. veamar rabi yo'hanan: bate'hila haya moche laméd tora oumchake'ha, ad chenitena lo bematana, cheneemar: "vayitén el moche kekhaloto ledabér ito".
17. מַתְנִי׳ וְזָן אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַיָּיב בִּמְזוֹנוֹתָן. וְלֹא יָזוּן אֶת בְּהֶמְתּוֹ, בֵּין טְמֵאָה בֵּין טְהוֹרָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: זָן אֶת הַטְּמֵאָה, וְאֵינוֹ זָן אֶת הַטְּהוֹרָה. אָמְרוּ לוֹ: מָה בֵּין טְמֵאָה לִטְהוֹרָה? אָמַר לְהוּ: שֶׁהַטְּהוֹרָה נַפְשָׁהּ לַשָּׁמַיִם וְגוּפָהּ שֶׁלּוֹ, וּטְמֵאָה matni' vezan et ichto veet bana, af al pi cheou 'hayav bimzonotan. velo yazoun et behemto, bén teméa bén teora. rabi eliezer omér: zan et hateméa, veéno zan et hateora. amrou lo: ma bén teméa litora? amar leou: chehateora nafchah lachamayim vegoufah chelo, outméa

Daf 38b

1. נַפְשָׁהּ וְגוּפָהּ לַשָּׁמַיִם. אָמְרוּ לוֹ: אַף הַטְּמֵאָה נַפְשָׁהּ לַשָּׁמַיִם וְגוּפָהּ שֶׁלּוֹ, שֶׁאִם יִרְצֶה הֲרֵי הוּא מוֹכְרָהּ לַגּוֹיִם אוֹ מַאֲכִילָהּ לַכְּלָבִים. nafchah vegoufah lachamayim. amrou lo: af hateméa nafchah lachamayim vegoufah chelo, cheim yirtse haré hou mokhrah lagoyim o maakhilah lakelavim.
2. גְּמָ׳ אָמַר רַב יִצְחָק בַּר חֲנַנְיָה אָמַר רַב הוּנָא: הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ — מוּתָּר לְהַשִּׂיא לוֹ בִּתּוֹ. הָוֵי בַּהּ רַבִּי זֵירָא: בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּשֶׁנִּכְסֵי אֲבִי כַלָּה אֲסוּרִין עַל הֶחָתָן, הֲרֵי מוֹסֵר לוֹ שִׁפְחָה לְשַׁמְּשׁוֹ! gema' amar rav yits'hak bar 'hananya amar rav houna: hamoudar hanaa mé'havéro — moutar lehasi lo bito. havé bah rabi zéra: bema askinan? iléma bechenikhsé avi khala asourin al he'hatan, haré mosér lo chif'ha lechamecho!
3. אֶלָּא בְּנִכְסֵי חָתָן אֲסוּרִין עַל אֲבִי כַלָּה. גְּדוֹלָה מִזּוֹ אָמְרוּ: זָן אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַיָּיב בִּמְזוֹנוֹתָן, וְאַתְּ אָמְרַתְּ מוּתָּר לְהַשִּׂיא לוֹ בִּתּוֹ?! ela benikhsé 'hatan asourin al avi khala. gedola mizo amrou: zan et ichto veet bana, veaf al pi cheou 'hayav bimzonotan, veate amrate moutar lehasi lo bito?!
4. לְעוֹלָם בְּשֶׁנִּכְסֵי אֲבִי כַלָּה אֲסוּרִין עַל הֶחָתָן, וּבְבִתּוֹ בּוֹגֶרֶת, וּמִדַּעְתָּהּ. leolam bechenikhsé avi khala asourin al he'hatan, ouvvito bogeret, oumidatah.
5. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ — אָסוּר לְהַשִּׂיא לוֹ בִּתּוֹ, אֲבָל מַשִּׂיאוֹ בִּתּוֹ בּוֹגֶרֶת וּמִדַּעְתָּהּ. tanya namé hakhi: hamoudar hanaa mé'havéro — asour lehasi lo bito, aval masio bito bogeret oumidatah.
6. אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב: הַמַּדִּיר בְּנוֹ לְתַלְמוּד תּוֹרָה — מוּתָּר לְמַלּאוֹת לוֹ חָבִית שֶׁל מַיִם, וּלְהַדְלִיק לוֹ אֶת הַנֵּר. רַבִּי יִצְחָק אָמַר: לִצְלוֹת לוֹ דָּג קָטָן. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ — מוּתָּר לְהַשְׁקוֹתוֹ כּוֹס שֶׁל שָׁלוֹם. מַאי נִיהוּ? הָכָא תַּרְגִּימוּ: כּוֹס שֶׁל בֵּית הָאֵבֶל. בְּמַעְרְבָא אָמְרִי: כּוֹס שֶׁל בֵּית הַמֶּרְחָץ. amar rabi yaakov: hamadir beno letalmoud tora — moutar lemalot lo 'havit chel mayim, oulhadlik lo et hanér. rabi yits'hak amar: litslot lo dag katan. amar rabi yirmeya amar rabi yo'hanan: hamoudar hanaa mé'havéro — moutar lehachkoto kos chel chalom. ma niou? hakha targimou: kos chel bét haével. bemareva amri: kos chel bét hamer'hats.
7. וְלֹא יָזוּן אֶת בְּהֶמְתּוֹ בֵּין כּוּ׳. תַּנְיָא, יְהוֹשֻׁעַ אִישׁ עוּזָּא אוֹמֵר: זָן עֲבָדָיו וְשִׁפְחוֹתָיו הַכְּנַעֲנִים, וְלֹא יָזוּן אֶת בְּהֶמְתּוֹ, בֵּין טְמֵאָה בֵּין טְהוֹרָה. מַאי טַעְמָא? עֲבָדָיו וְשִׁפְחוֹתָיו הַכְּנַעֲנִים — לְמַנְחֲרוּתָא עֲבִידָן, בְּהֵמָה — לְפִטּוּמָא עֲבִידָא. velo yazoun et behemto bén kou'. tanya, yeochoua ich ouza omér: zan avada vechif'hota hakenaanim, velo yazoun et behemto, bén teméa bén teora. ma tama? avada vechif'hota hakenaanim — leman'harouta avidan, behéma — lefitouma avida.
8. מַתְנִי׳ הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ וְנִכְנַס לְבַקְּרוֹ — עוֹמֵד אֲבָל לֹא יוֹשֵׁב. וּמְרַפְּאוֹ רְפוּאַת נֶפֶשׁ, אֲבָל לֹא רְפוּאַת מָמוֹן. matni' hamoudar hanaa mé'havéro venikhnas levakero — oméd aval lo yochév. oumrapeo refouat nefech, aval lo refouat mamon.

Daf 39a

1. גְּמָ׳ בְּמַאי עָסְקִינַן? אִי בְּשֶׁנִּכְסֵי מְבַקֵּר אֲסוּרִין עַל חוֹלֶה — אֲפִילּוּ יוֹשֵׁב נָמֵי? אִי בְּשֶׁנִּכְסֵי חוֹלֶה אֲסוּרִין עַל הַמְבַקֵּר — אֲפִילּוּ עוֹמֵד נָמֵי לָא! אָמַר שְׁמוּאֵל: לְעוֹלָם בְּשֶׁנִּכְסֵי מְבַקֵּר אֲסוּרִין עַל הַחוֹלֶה, וּבִמְקוֹם שֶׁנּוֹטְלִין שָׂכָר עַל הַיְּשִׁיבָה, וְאֵין נוֹטְלִין שָׂכָר עַל הָעֲמִידָה. gema' bema askinan? i bechenikhsé mevakér asourin al 'hole — afilou yochév namé? i bechenikhsé 'hole asourin al hamvakér — afilou oméd namé la! amar chemouél: leolam bechenikhsé mevakér asourin al ha'hole, ouvimkom chenotlin sakhar al hayechiva, veén notlin sakhar al haamida.
2. מַאי פַּסְקָא? הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּאַף בִּמְקוֹם שֶׁנּוֹטְלִין שָׂכָר, עַל הַיְּשִׁיבָה — בָּעֵי לְמִשְׁקַל, עַל הָעֲמִידָה — לָא בָּעֵי לְמִשְׁקַל. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: כִּדְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְיָקִים, גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִשְׁהֶא בַּעֲמִידָה. הָכָא נָמֵי גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִשְׁהֶא בִּישִׁיבָה. ma paska? ha ka machma lan deaf bimkom chenotlin sakhar, al hayechiva — baé lemichkal, al haamida — la baé lemichkal. veibaét éma: kidrabi chimon ben elyakim, gezéra chema yichhe baamida. hakha namé gezéra chema yichhe bichiva.
3. עוּלָּא אָמַר: לְעוֹלָם בְּשֶׁנִּכְסֵי חוֹלֶה אֲסוּרִין עַל הַמְבַקֵּר, וּכְגוֹן דְּלָא אַדְּרֵיהּ מִן חַיּוּתֵיהּ. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ יוֹשֵׁב נָמֵי! הָא אֶפְשָׁר בַּעֲמִידָה. oula amar: leolam bechenikhsé 'hole asourin al hamvakér, oukhgon dela aderéh min 'hayoutéh. i hakhi, afilou yochév namé! ha efchar baamida.
4. מֵיתִיבִי: חָלָה הוּא — נִכְנָס לְבַקְּרוֹ, חָלָה בְּנוֹ — שׁוֹאֲלוֹ בַּשּׁוּק. בִּשְׁלָמָא לְעוּלָּא דְּאָמַר בְּשֶׁנִּכְסֵי חוֹלֶה אֲסוּרִין עַל הַמְבַקֵּר, וּכְגוֹן דְּלָא אַדְּרֵיהּ מִן חַיּוּתֵיהּ — שַׁפִּיר. métivi: 'hala hou — nikhnas levakero, 'hala beno — choalo bachouk. bichlama leoula deamar bechenikhsé 'hole asourin al hamvakér, oukhgon dela aderéh min 'hayoutéh — chapir.
5. אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר בְּשֶׁנִּכְסֵי מְבַקֵּר אֲסוּרִין עַל הַחוֹלֶה, מַאי שְׁנָא הוּא וּמַאי שְׁנָא בְּנוֹ? אָמַר לָךְ: מַתְנִיתִין בְּשֶׁנִּכְסֵי מְבַקֵּר אֲסוּרִין עַל הַחוֹלֶה, בָּרַיְיתָא בְּשֶׁנִּכְסֵי חוֹלֶה אֲסוּרִין עַל הַמְבַקֵּר. ela lichmouél deamar bechenikhsé mevakér asourin al ha'hole, ma chena hou ouma chena beno? amar lakh: matnitin bechenikhsé mevakér asourin al ha'hole, barayta bechenikhsé 'hole asourin al hamvakér.
6. מַאי פַּסְקָא? אָמַר רָבָא: (אָמַר) שְׁמוּאֵל ma paska? amar rava: (amar) chemouél

Daf 39b

1. מַתְנִיתִין קְשִׁיתֵיהּ; מַאי אִירְיָא דְּתָנֵי עוֹמֵד אֲבָל לֹא יוֹשֵׁב? שְׁמַע מִינַּהּ דְּנִכְסֵי מְבַקֵּר אֲסוּרִין עַל הַחוֹלֶה. matnitin kechitéh; ma irya detané oméd aval lo yochév? chema minah denikhsé mevakér asourin al ha'hole.
2. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: רֶמֶז לְבִיקּוּר חוֹלִין מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם כְּמוֹת כׇּל הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה וּפְקֻדַּת כׇּל הָאָדָם וְגוֹ׳״. מַאי מַשְׁמַע? אָמַר רָבָא: אִם כְּמוֹת כׇּל הָאָדָם יְמוּתוּן אֵלֶּה, שֶׁהֵן חוֹלִים וּמוּטָלִים בַּעֲרִיסָתָן, וּבְנֵי אָדָם מְבַקְּרִים אוֹתָן, מָה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים — ״לֹא ה׳ שְׁלָחַנִי לָזֶה״. amar réch lakich: remez levikour 'holin min hatora minayin? cheneemar: "im kemot kol haadam yemoutoun éle oufkoudat kol haadam vego'". ma machma? amar rava: im kemot kol haadam yemoutoun éle, chehén 'holim oumoutalim baarisatan, ouvné adam mevakerim otan, ma haberiyot omrim — "lo h' chela'hani laze".
3. דָּרֵשׁ רָבָא: ״אִם בְּרִיאָה יִבְרָא ה׳״, ״אִם בְּרִיאָה״ גֵּיהִנָּם — מוּטָב תִּהְיֶה, אִם לָאו — ״יִבְרָא ה׳״. daréch rava: "im beria yivra h'", "im beria" géhinam — moutav tihye, im la — "yivra h'".
4. אִינִי? וְהָא תַּנְיָא: שִׁבְעָה דְּבָרִים נִבְרְאוּ קוֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, אֵלּוּ הֵן: תּוֹרָה, וּתְשׁוּבָה, גַּן עֵדֶן, וְגֵיהִנָּם, כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ. ini? veha tanya: chiva devarim nivreou kodem chenivra haolam, élou hén: tora, outchouva, gan éden, vegéhinam, kisé hakavod, ouvét hamikdach, ouchmo chel machi'ha.
5. תּוֹרָה, דִּכְתִיב ה׳: ״קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ וְגוֹ׳״. tora, dikhtiv h': "kanani réchit darko vego'".
6. תְּשׁוּבָה, דִּכְתִיב: ״בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל וְגוֹ׳ תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וְגוֹ׳״. techouva, dikhtiv: "beterem harim youladou vate'holél vego' tachév enoch ad daka vego'".
7. גַּן עֵדֶן, דִּכְתִיב: ״וַיִּטַּע ה׳ אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וְגוֹ׳״. gan éden, dikhtiv: "vayita h' elohim gan beéden mikedem vego'".
8. גֵּיהִנָּם, דִּכְתִיב: ״כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תׇּפְתֶּה״. géhinam, dikhtiv: "ki aroukh méetmoul tofte".
9. כִּסֵּא כָּבוֹד, דִּכְתִיב: ״נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז״. kisé kavod, dikhtiv: "nakhon kisakha méaz".
10. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, דִּכְתִיב: ״כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן״. bét hamikdach, dikhtiv: "kisé khavod marom mérichon".
11. שְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, דִּכְתִיב: ״יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם וְגוֹ׳״. chemo chel machi'ha, dikhtiv: "yehi chemo leolam vego'".
12. אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: אִי אִיבְּרִי לֵיהּ פּוּמָּא — מוּטָב, וְאִם לָא — ״יִבְרָא ה׳״. וְהָכְתִיב: ״אֵין כׇּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ״! הָכִי קָאָמַר: אִי הָכָא לָא מְקָרַב פּוּמָּא — לְהָכָא לִיקְרַב. ela hakhi kaamar: i iberi léh pouma — moutav, veim la — "yivra h'". vehakhtiv: "én kol 'hadach ta'hat hachamech"! hakhi kaamar: i hakha la mekarav pouma — lehakha likrav.
13. דָּרֵשׁ רָבָא, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַאי דִּכְתִיב ״שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה״. שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ בִּזְבוּל מַאי בָּעֲיָין? וְהָא בְּרָקִיעַ קְבִיעִי! מְלַמֵּד שֶׁעָלוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ מֵרָקִיעַ לִזְבוּל, וְאָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם אַתָּה עוֹשֶׂה דִּין לְבֶן עַמְרָם — אָנוּ מְאִירִים, וְאִם לָאו — אֵין אָנוּ מְאִירִין. daréch rava, veamri lah amar rabi yits'hak: ma dikhtiv "chemech yaré'ha amad zevoula". chemech veyaré'ha bizvoul ma baayan? veha berakia kevii! melaméd chealou chemech veyaré'ha mérakia lizvoul, veamrou lefana: ribono chel olam, im ata ose din leven amram — anou meirim, veim la — én anou meirin.
14. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרָה בָּהֶן חִיצִּים וַחֲנִיתוֹת, אָמַר לָהֶם: בְּכׇל יוֹם וָיוֹם מִשְׁתַּחֲוִים לָכֶם וְאַתֶּם מְאִירִים. בִּכְבוֹדִי לֹא מְחִיתֶם, בִּכְבוֹד בָּשָׂר וָדָם מְחִיתֶם! וּבְכׇל יוֹם וָיוֹם יוֹרִין בָּהֶן חִיצִּין וַחֲנִיתוֹת וּמְאִירִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ וְגוֹ׳״. beotah chaa yara bahen 'hitsim va'hanitot, amar lahem: bekhol yom vaom michta'havim lakhem veatem meirim. bikhvodi lo me'hitem, bikhvod basar vadam me'hitem! ouvkhol yom vaom yorin bahen 'hitsin va'hanitot oumirim, cheneemar: "leor 'hitsekha yehalékhou vego'".
15. תַּנְיָא: בִּיקּוּר חוֹלִים אֵין לָהּ שִׁיעוּר. מַאי ״אֵין לָהּ שִׁיעוּר״? סָבַר רַב יוֹסֵף לְמֵימַר אֵין שִׁיעוּר לְמַתַּן שְׂכָרָהּ. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְכׇל מִצְוֹת מִי יֵשׁ שִׁיעוּר לְמַתַּן שְׂכָרָן? וְהָא תְּנַן: הֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת! אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: אֲפִילּוּ גָּדוֹל אֵצֶל קָטָן. רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ מֵאָה פְּעָמִים בְּיוֹם. tanya: bikour 'holim én lah chiour. ma "én lah chiour"? savar rav yoséf lemémar én chiour lematan sekharah. amar léh abayé: vekhol mitsot mi yéch chiour lematan sekharan? veha tenan: hevé zahir bemitsva kala keva'hamoura, cheén ata yodéa matan sekharan chel mitsot! ela amar abayé: afilou gadol étsel katan. rava amar: afilou méa peamim beom.
16. אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא: כׇּל הַמְבַקֵּר חוֹלֶה, נוֹטֵל אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּצַעֲרוֹ. אָמְרִי לֵיהּ: אִם כֵּן לִיעַלּוּן שִׁיתִּין וְלוֹקְמוּהּ! אֲמַר לֵיהּ: כְּעִישּׂוּרְיָיתָא דְּבֵי רַבִּי, וּבְבֶן גִּילוֹ. amar rabi a'ha bar 'hanina: kol hamvakér 'hole, notél e'had michichim betsaaro. amri léh: im kén lialoun chitin velokmouh! amar léh: keisouryata devé rabi, ouvven gilo.
17. דְּתַנְיָא רַבִּי אוֹמֵר: בַּת הַנִּיזוֹנֶית מִנִּכְסֵי אַחִין — נוֹטֶלֶת עִישּׂוּר נְכָסִים. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי: לִדְבָרֶיךָ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֶשֶׂר בָּנוֹת וּבֵן, אֵין לוֹ לַבֵּן בִּמְקוֹם בָּנוֹת כְּלוּם! אָמַר לָהֶן: רִאשׁוֹנָה נוֹטֶלֶת עִישּׂוּר נְכָסִים, שְׁנִיָּה בַּמֶּה שֶׁשִּׁיְּירָה, שְׁלִישִׁית בַּמֶּה שֶׁשִּׁיְּירָה, וְחוֹזְרוֹת וְחוֹלְקוֹת בְּשָׁוֶה. detanya rabi omér: bat hanizonet minikhsé a'hin — notelet isour nekhasim. amrou lo lerabi: lidvarekha mi cheyéch lo eser banot ouvén, én lo labén bimkom banot keloum! amar lahen: richona notelet isour nekhasim, cheniya bame chechiyera, chelichit bame chechiyera, ve'hozrot ve'holkot bechave.
18. רַב חֶלְבּוֹ חֲלַשׁ, נְפַק אַכְרֵיז רַב כָּהֲנָא: rav 'helbo 'halach, nefak akhréz rav kahana:

Daf 40a

1. רַב חֶלְבּוֹ בְּאֵישׁ. לָא אִיכָּא דְּקָא אָתֵי. אָמַר לְהוּ: לֹא כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה בְּתַלְמִיד אֶחָד מִתַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁחָלָה. לֹא נִכְנְסוּ חֲכָמִים לְבַקְּרוֹ, וְנִכְנָס רַבִּי עֲקִיבָא לְבַקְּרוֹ, וּבִשְׁבִיל שֶׁכִּיבְּדוּ וְרִיבְּצוּ לְפָנָיו, חָיָה. אָמַר לוֹ: רַבִּי, הֶחֱיִיתַנִי. יָצָא רַבִּי עֲקִיבָא וְדָרַשׁ: כׇּל מִי שֶׁאֵין מְבַקֵּר חוֹלִים כְּאִילּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים. rav 'helbo beéch. la ika deka até. amar leou: lo kakh haya maase betalmid e'had mitalmidé rabi akiva che'hala. lo nikhnesou 'hakhamim levakero, venikhnas rabi akiva levakero, ouvichvil chekibedou veribetsou lefana, 'haya. amar lo: rabi, he'heyitani. yatsa rabi akiva vedarach: kol mi cheén mevakér 'holim keilou chofékh damim.
2. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר: כׇּל הַמְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה גּוֹרֵם לוֹ שֶׁיִּחְיֶה, וְכֹל שֶׁאֵינוֹ מְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה גּוֹרֵם לוֹ שֶׁיָּמוּת. מַאי גְּרָמָא? אִילֵּימָא כׇּל הַמְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה מְבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים שֶׁיִּחְיֶה, וְכֹל שֶׁאֵין מְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה מְבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים שֶׁיָּמוּת. שֶׁיָּמוּת סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! אֶלָּא: כֹּל שֶׁאֵין מְבַקֵּר חוֹלֶה, אֵין מְבַקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים, לֹא שֶׁיִּחְיֶה וְלֹא שֶׁיָּמוּת. ki ata rav dimi, amar: kol hamvakér et ha'hole gorém lo cheyi'hye, vekhol cheéno mevakér et ha'hole gorém lo cheyamout. ma gerama? iléma kol hamvakér et ha'hole mevakéch ala ra'hamim cheyi'hye, vekhol cheén mevakér et ha'hole mevakéch ala ra'hamim cheyamout. cheyamout salka datakh?! ela: kol cheén mevakér 'hole, én mevakéch ala ra'hamim, lo cheyi'hye velo cheyamout.
3. רָבָא, יוֹמָא קַדְמָאָה דְּחָלֵישׁ אָמַר לְהוֹן: לָא תִּיגַלּוֹ לְאִינִישׁ, דְּלָא לִתְּרַע מַזָּלֵיהּ. מִכָּאן וְאֵילָךְ אָמַר לְהוֹן: פּוּקוּ וְאַכְרִיזוּ בְּשׁוּקָא, דְּכׇל דְּסָנֵי לִי לִיחְדֵּי לִי, וּכְתִיב: ״בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח וְגוֹ׳״, וּדְרָחֵים לִי לִיבְעֵי עֲלַי רַחֲמֵי. rava, yoma kadmaa de'haléch amar leon: la tigalo leinich, dela litera mazaléh. mikan veélakh amar leon: poukou veakhrizou bechouka, dekhol desané li li'hdé li, oukhtiv: "binfol oyivkha al tisma'h vego'", oudra'hém li livé ala ra'hamé.
4. אָמַר רַב: כׇּל הַמְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה נִיצּוֹל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ ה׳״, אֵין דַּל אֶלָּא חוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִדַּלָּה יְבַצְּעֵנִי״, אִי נָמֵי מִן הָדֵין קְרָא: ״מַדּוּעַ אַתָּה כָּכָה דַּל בֶּן הַמֶּלֶךְ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְגוֹ׳״. אֵין רָעָה אֶלָּא גֵּיהִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹּל פָּעַל ה׳ לַמַּעֲנֵהוּ וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה״. amar rav: kol hamvakér et ha'hole nitsol midinah chel géhinam, cheneemar: "achré maskil el dal beom raa yemaletéou h'", én dal ela 'hole, cheneemar: "midala yevatseéni", i namé min hadén kera: "madoua ata kakha dal ben hamelekh baboker baboker vego'". én raa ela géhinam, cheneemar: "kol paal h' lamaanéou vegam racha leom raa".
5. וְאִם בִּיקֵּר מָה שְׂכָרוֹ? מָה שְׂכָרוֹ?! כִּדְאָמַר: נִיצּוֹל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנָּם! אֶלָּא: מָה שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה — veim bikér ma sekharo? ma sekharo?! kidamar: nitsol midinah chel géhinam! ela: ma sekharo baolam haze —
6. ״ה׳ יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּהוּ וְאֻשַּׁר בָּאָרֶץ וְאַל תִּתְּנֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אֹיְבָיו״. ״ה׳ יִשְׁמְרֵהוּ״ — מִיֵּצֶר הָרָע, ״וִיחַיֵּהוּ״ — מִן הַיִּסּוּרִין, ״וְאֻשַּׁר בָּאָרֶץ״ — שֶׁיְּהוּ הַכֹּל מִתְכַּבְּדִין בּוֹ, ״וְאַל תִּתְּנֵהוּ בְּנֶפֶשׁ אֹיְבָיו״ — שֶׁיִּזְדַּמְּנוּ לוֹ רֵיעִים כְּנַעֲמָן שֶׁרִיפּוּ אֶת צָרַעְתּוֹ, וְאַל יִזְדַּמְּנוּ לוֹ רֵיעִים כִּרְחַבְעָם שֶׁחִילְּקוּ אֶת מַלְכוּתוֹ. "h' yichmeréou vi'hayéou veouchar baarets veal titenéou benefech oyva". "h' yichmeréou" — miyétser hara, "vi'hayéou" — min hayisourin, "veouchar baarets" — cheyeou hakol mitkabedin bo, "veal titenéou benefech oyva" — cheyizdamenou lo réim kenaaman cheripou et tsarato, veal yizdamenou lo réim kir'havam che'hilekou et malkhouto.
7. תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אִם יֹאמְרוּ לָךְ יְלָדִים ״בְּנֵה״ וּזְקֵנִים ״סְתוֹר״ — שְׁמַע לַזְּקֵנִים וְאַל תִּשְׁמַע לַיְּלָדִים. שֶׁבִּנְיַן יְלָדִים סְתִירָה, וּסְתִירַת זְקֵנִים בִּנְיָן. וְסִימָן לַדָּבָר: רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה. tanya, rabi chimon ben elazar omér: im yomrou lakh yeladim "bené" ouzkénim "setor" — chema lazekénim veal tichma layeladim. chebinyan yeladim setira, oustirat zekénim binyan. vesiman ladavar: re'havam ben chelomo.
8. אָמַר רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: לָא לִיסְעוֹד אִינִישׁ קְצִירָא לָא בִּתְלָת שָׁעֵי קַדְמָיָיתָא, וְלָא בִּתְלָת שָׁעֵי בָּתְרָיָיתָא דְּיוֹמָא, כִּי הֵיכִי דְּלָא לַיסַּח דַּעְתֵּיהּ מִן רַחֲמֵי. תְּלָת שָׁעֵי קַדְמָיָיתָא — רָוְוחָא דַּעְתֵּיהּ. בָּתְרָיָיתָא — תָּקֵיף חוּלְשֵׁיהּ. amar rav chicha beréh derav idi: la lisod inich ketsira la bitlat chaé kadmayata, vela bitlat chaé batrayata deoma, ki hékhi dela lasa'h datéh min ra'hamé. telat chaé kadmayata — rav'ha datéh. batrayata — takéf 'houlchéh.
9. אָמַר רָבִין אָמַר רַב: מִנַּיִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זָן אֶת הַחוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״ה׳ יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי וְגוֹ׳״. וְאָמַר רָבִין אָמַר רַב: מִנַּיִין שֶׁהַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה לְמַעְלָה מִמִּטָּתוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״ה׳ יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי״. amar ravin amar rav: minayin chehakadoch baroukh hou zan et ha'hole, cheneemar: "h' yisadenou al eres deva vego'". veamar ravin amar rav: minayin chehachekhina cherouya lemala mimitato chel ha'hole, cheneemar: "h' yisadenou al eres deva".
10. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הַנִּכְנָס לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה, לֹא יֵשֵׁב לֹא עַל גַּבֵּי מִטָּה וְלֹא עַל גַּבֵּי סַפְסָל וְלֹא עַל גַּבֵּי כִּסֵּא, אֶלָּא מִתְעַטֵּף וְיוֹשֵׁב עַל גַּבֵּי קַרְקַע, מִפְּנֵי שֶׁהַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה לְמַעְלָה מִמִּטָּתוֹ שֶׁל חוֹלֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״ה׳ יִסְעָדֶנּוּ עַל עֶרֶשׂ דְּוָי״. tanya namé hakhi: hanikhnas levakér et ha'hole, lo yéchév lo al gabé mita velo al gabé safsal velo al gabé kisé, ela mitatéf veochév al gabé karka, mipené chehachekhina cherouya lemala mimitato chel 'hole, cheneemar: "h' yisadenou al eres deva".
11. וְאָמַר רָבִין אָמַר רַב: מִטְרָא בְּמַעְרְבָא — סָהֲדָא רַבָּה פְּרָת. וּפְלִיגָא דִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: נַהְרָא מִכֵּיפֵיהּ מִתְבָּרֵיךְ. וּפְלִיגָא דִּשְׁמוּאֵל אַדִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין הַמַּיִם מְטַהֲרִין בְּזוֹחֲלִין veamar ravin amar rav: mitra bemareva — sahada raba perat. oufliga dichmouél, deamar chemouél: nahra mikéféh mitbarékh. oufliga dichmouél adichmouél, deamar chemouél: én hamayim metaharin bezo'halin

Daf 40b

1. אֶלָּא פְּרָת בְּיוֹמֵי תִשְׁרֵי בִּלְבַד. ela perat beomé tichré bilvad.
2. אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל עֲבַד לְהוֹן מִקְווֹאוֹת לִבְנָתֵיהּ בְּיוֹמֵי נִיסָן, וּמַפָּצֵי בְּיוֹמֵי תִשְׁרֵי. avouh dichmouél avad leon mikoot livnatéh beomé nisan, oumapatsé beomé tichré.
3. אָמַר רַבִּי אַמֵּי אָמַר רַב: מַאי דִּכְתִיב ״וְאַתָּה בֶן אָדָם עֲשֵׂה לְךָ כְּלֵי גוֹלָה״ — זוֹ נֵר וּקְעָרָה amar rabi amé amar rav: ma dikhtiv "veata ven adam asé lekha kelé gola" — zo nér oukara

Daf 41a

1. וְשָׁטִיחַ. ״בְּחֹסֶר כֹּל״, אָמַר רַבִּי אַמֵּי אָמַר רַב: בְּלֹא נֵר וּבְלֹא שֻׁלְחָן. רַב חִסְדָּא אָמַר: בְּלֹא אִשָּׁה. רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: בְּלֹא שַׁמָּשׁ. רַב נַחְמָן אָמַר: בְּלֹא דֵּעָה. תָּנָא: בְּלֹא מֶלַח וּבְלֹא רְבָב. vechati'ha. "be'hoser kol", amar rabi amé amar rav: belo nér ouvlo choul'han. rav 'hisda amar: belo icha. rav chéchet amar: belo chamach. rav na'hman amar: belo déa. tana: belo mela'h ouvlo revav.
2. אָמַר אַבָּיֵי: נָקְטִינַן — אֵין עָנִי אֶלָּא בְּדֵעָה. בְּמַעְרְבָא אָמְרִי: דְּדָא בֵּיהּ — כּוּלָּא בֵּיהּ, דְּלָא דָּא בֵּיהּ — מָה בֵּיהּ. דָּא קָנֵי — מָה חָסַר, דָּא לָא קָנֵי — מָה קָנֵי. amar abayé: naktinan — én ani ela bedéa. bemareva amri: deda béh — koula béh, dela da béh — ma béh. da kané — ma 'hasar, da la kané — ma kané.
3. אָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: אֵין הַחוֹלֶה עוֹמֵד מֵחׇלְיוֹ עַד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ עַל כֹּל עֲוֹנוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַסֹּלֵחַ לְכׇל עֲוֹנֵכִי הָרֹפֵא לְכׇל תַּחֲלוּאָיְכִי״. רַב הַמְנוּנָא אָמַר: חוֹזֵר לִימֵי עֲלוּמָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רֻטְפַשׁ בְּשָׂרוֹ מִנֹּעַר יָשׁוּב לִימֵי עֲלוּמָיו״. ״כׇּל מִשְׁכָּבוֹ הָפַכְתָּ בְחׇלְיוֹ״, אָמַר רַב יוֹסֵף: לוֹמַר דִּמְשַׁכֵּחַ תַּלְמוּדוֹ. amar rabi alekesanderi amar rabi 'hiya bar aba: én ha'hole oméd mé'holo ad chemo'halin lo al kol aonota, cheneemar: "hasolé'ha lekhol aonékhi harofé lekhol ta'halouaykhi". rav hamnouna amar: 'hozér limé alouma, cheneemar: "routfach besaro minoar yachouv limé alouma". "kol michkavo hafakhta ve'holo", amar rav yoséf: lomar dimchaké'ha talmoudo.
4. רַב יוֹסֵף חֲלַשׁ, אִיעַקַּר לֵיהּ תַּלְמוּדֵיהּ, אַהְדְּרֵיהּ אַבָּיֵי קַמֵּיהּ. הַיְינוּ דִּבְכָל דּוּכְתָּא אָמְרִינַן, אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא שְׁמִיעַ לִי הָדָא שְׁמַעְתָּא, אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אַתְּ אַמְרִיתַהּ נִיהֲלַן, וּמַהָא מַתְנִיתָא אַמְרִיתַהּ נִיהֲלַן. rav yoséf 'halach, iakar léh talmoudéh, ahderéh abayé kaméh. haynou divkhal doukhta amrinan, amar rav yoséf: la chemia li hada chemata, amar léh abayé: ate amritah nihalan, oumaha matnita amritah nihalan.
5. כִּי הֲוָה גְּמִיר רַבִּי תְּלָת עֶשְׂרֵי אַפֵּי הִילְכָתָא, אַגְמְרֵיהּ לְרַבִּי חִיָּיא שִׁבְעָה מִנְּהוֹן. לְסוֹף חֲלַשׁ רַבִּי, אַהְדַּר רַבִּי חִיָּיא קַמֵּיהּ הָנְהוּ שִׁבְעָה אַפֵּי דְּאַגְמְרֵיהּ, שִׁיתָּא אַזְּדּוּ. הֲוָה הָהוּא קַצָּרָא, הֲוָה שְׁמִיעַ לֵיהּ לְרַבִּי כְּדַהֲוָה גָּרֵיס לְהוּ. אֲזַל רַבִּי חִיָּיא וּגְמַר יָתְהוֹן קַמֵּי קַצָּרָא וַאֲתָא וְאַהְדַּר יָתְהוֹן קַמֵּי רַבִּי. כַּד הֲוָה חָזֵי לֵיהּ רַבִּי לְהָהוּא קַצָּרָא אֲמַר לֵיהּ רַבִּי: אַתָּה עָשִׂיתָ אוֹתִי וְאֶת חִיָּיא. אִיכָּא דְאָמְרִי, הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת חִיָּיא, וְחִיָּיא עָשָׂה אוֹתִי. ki hava gemir rabi telat esré apé hilkhata, agmeréh lerabi 'hiya chiva mineon. lesof 'halach rabi, ahdar rabi 'hiya kaméh hanou chiva apé deagmeréh, chita azedou. hava haou katsara, hava chemia léh lerabi kedahava garés leou. azal rabi 'hiya ougmar yaton kamé katsara vaata veahdar yaton kamé rabi. kad hava 'hazé léh rabi lehaou katsara amar léh rabi: ata asita oti veet 'hiya. ika deamri, hakhi kaamar léh: ata asita et 'hiya, ve'hiya asa oti.
6. וְאָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: גָּדוֹל נֵס שֶׁנַּעֲשֶׂה לַחוֹלֶה יוֹתֵר מִן הַנֵּס שֶׁנַּעֲשָׂה לַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. שֶׁל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה אֵשׁ שֶׁל הֶדְיוֹט, וְהַכֹּל יְכוֹלִים לְכַבּוֹתָהּ. וְזוֹ שֶׁל חוֹלֶה — שֶׁל שָׁמַיִם הִיא, וּמִי יָכוֹל לְכַבּוֹתָהּ? veamar rabi alekesanderi amar rabi 'hiya bar aba: gadol nés chenaase la'hole yotér min hanés chenaasa la'hananya michaél vaazarya. chel 'hananya michaél vaazarya éch chel hedot, vehakol yekholim lekhabotah. vezo chel 'hole — chel chamayim hi, oumi yakhol lekhabotah?
7. וְאָמַר רַבִּי אֲלֶכְּסַנְדְּרִי אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ קִיצּוֹ שֶׁל אָדָם הַכֹּל מוֹשְׁלִים בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה כׇל מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי״. רַב אָמַר מִן הָדֵין קְרָא: ״לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ״. veamar rabi alekesanderi amar rabi 'hiya bar aba veamri lah amar rabi yeochoua ben lévi: kévan chehigia kitso chel adam hakol mochlim bo, cheneemar: "vehaya khol motsi yahargéni". rav amar min hadén kera: "lemichpatekha amdou hayom ki hakol avadekha".
8. רַבָּה בַּר שֵׁילָא אֲמַרוּ לֵיהּ: שְׁכֵיב גַּבְרָא. גָּבוֹהַּ הֲוָה, רְכִיב גִּירְדּוֹנָא זוּטְרָא, מְטָא תִּיתּוּרָא אִיסְתְּוִיט, שַׁדְיֵיהּ וְקָא שָׁכֵיב. קָרֵי עַל נַפְשֵׁיהּ: ״לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם״. raba bar chéla amarou léh: chekhév gavra. gavoha hava, rekhiv girdona zoutra, meta titoura istevit, chadyéh veka chakhév. karé al nafchéh: "lemichpatekha amdou hayom".
9. שְׁמוּאֵל חַזְיַיהּ לְהָהוּא קְרוּקִיתָא דְעַקְרַבָּא יְתִיבָא עַל אַקְרוּקְתָּא וְעָבְרָה נַהֲרָא טָרְקָא גַּבְרָא וּמָיֵית. קָרֵי עֲלֵיהּ ״לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם״. chemouél 'hazyah lehaou keroukita deakraba yetiva al akroukta veavra nahara tarka gavra oumayét. karé aléh "lemichpatekha amdou hayom".
10. אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין מְבַקְּרִין אֶת הַחוֹלֶה אֶלָּא לְמִי שֶׁחֲלָצַתּוּ חַמָּה. לְאַפּוֹקֵי מַאי? לְאַפּוֹקֵי הָא דְּתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי בֶּן פְּרָטָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אֵין מְבַקְּרִין לֹא חוֹלֵי מֵעַיִים וְלֹא חוֹלֵי הָעַיִן וְלֹא מְחוּשֵׁי הָרֹאשׁ. בִּשְׁלָמָא חוֹלֵי מֵעַיִים — מִשּׁוּם כִּיסּוּפָא. אֶלָּא חוֹלֵי הָעַיִן וּמְחוּשֵׁי הָרֹאשׁ מַאי טַעְמָא? amar chemouél: én mevakerin et ha'hole ela lemi che'halatsatou 'hama. leapoké ma? leapoké ha detanya, rabi yosé ben perata omér michoum rabi eliezer: én mevakerin lo 'holé méayim velo 'holé haayin velo me'houché haroch. bichlama 'holé méayim — michoum kisoufa. ela 'holé haayin oum'houché haroch ma tama?
11. מִשּׁוּם דְּרַב יְהוּדָה, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: דִּיבּוּרָא קַשְׁיָא לְעֵינָא וּמְעַלֵּי לְאִישָּׁתָא. אָמַר רָבָא: הַאי אִישָּׁתָא, אִי לָאו דְּפַרְווֹנְקָא דְּמַלְאֲכָא דְמוֹתָא, מְעַלֵּי michoum derav yeouda, deamar rav yeouda: diboura kachya leéna oumalé leichata. amar rava: ha ichata, i la defaronka demalakha demota, mealé

Daf 41b

1. כְּחִיזְרָא לְדִיקְלֵי, חַד לִתְלָתִין יוֹמִין, וְכִי תִּירְיָיקִי לְגוּפָא. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: לָא הִיא וְלָא תִּירְיָיקָה. ke'hizra lediklé, 'had litlatin yomin, vekhi tiryaki legoufa. rav na'hman bar yits'hak amar: la hi vela tiryaka.
2. אָמַר רַבָּה בַּר יוֹנָתָן אָמַר רַב יְחִיאֵל: עַרְסָן יָפֶה לַחוֹלֶה לִרְפוּאָתוֹ. מַאי עַרְסָן? אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: חוּשְׁלָא דִּשְׂעָרֵי עַתִּיקָתָא דְּרֵישׁ נָפְיָא, אָמַר אַבָּיֵי: בָּעֲיָין בִּישּׁוּלָא כְּעֵין בִּישְׂרָא דְתוֹרָא. רַב יוֹסֵף אָמַר: סְמִידֵי דִּשְׂעָרֵי עַתִּיקָתָא דְּרֵישׁ נָפְיָא, אָמַר אַבָּיֵי: בָּעֲיָין בִּישּׁוּלָא כְּבִשְׂרָא דְתוֹרָא. amar raba bar yonatan amar rav ye'hiél: arsan yafe la'hole lirfouato. ma arsan? amar rabi yonatan: 'houchla disaré atikata deréch nafya, amar abayé: baayan bichoula keén bisra detora. rav yoséf amar: semidé disaré atikata deréch nafya, amar abayé: baayan bichoula kevisra detora.
3. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בּוֹרְדָם, אֵין מְבַקְּרִים וְאֵין מַזְכִּירִין שְׁמוֹ. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמַעְיָין הַנּוֹבֵעַ. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ ״בּוֹרְדָם״ — שֶׁהוּא כְּמַעְיָין הַנּוֹבֵעַ. amar rabi yo'hanan: bordam, én mevakerim veén mazkirin chemo. ma tama? amar rabi elazar: mipené cheou kemayan hanovéa. veamar rabi elazar: lama nikra chemo "bordam" — cheou kemayan hanovéa.
4. וּמְרַפְּאֵהוּ רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ כּוּ׳. הֵיכִי קָתָנֵי? אִילֵּימָא דִּרְפוּאַת נֶפֶשׁ בְּחִנָּם, רְפוּאַת מָמוֹן בְּשָׂכָר, לִיתְנֵי הָכִי: מְרַפְּאֵהוּ בְּחִנָּם, אֲבָל לֹא בְּשָׂכָר! אֶלָּא: רְפוּאַת נֶפֶשׁ — גּוּפוֹ, רְפוּאַת מָמוֹן — בְּהֶמְתּוֹ. אָמַר רַבִּי זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב: אֲבָל אוֹמֵר לוֹ ״סַם פְּלוֹנִי יָפֶה לָהּ, סַם פְּלוֹנִי רַע לָהּ״. oumrapeéou refouat hanefech kou'. hékhi katané? iléma dirfouat nefech be'hinam, refouat mamon besakhar, litné hakhi: merapeéou be'hinam, aval lo besakhar! ela: refouat nefech — goufo, refouat mamon — behemto. amar rabi zoutra bar toviya amar rav: aval omér lo "sam peloni yafe lah, sam peloni ra lah".
5. מַתְנִי׳ וְרוֹחֵץ עִמּוֹ בְּאַמְבָּטִי גְּדוֹלָה, אֲבָל לֹא בִּקְטַנָּה. וְיָשֵׁן עִמּוֹ בַּמִּטָּה. matni' vero'héts imo beambati gedola, aval lo biktana. veyachén imo bamita.
6. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בִּימוֹת הַחַמָּה, אֲבָל לֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַהֲנֵהוּ. וּמֵיסֵב עִמּוֹ עַל הַמִּטָּה. וְאוֹכֵל עִמּוֹ עַל הַשּׁוּלְחָן, אֲבָל לֹא מִן הַתַּמְחוּי. אֲבָל אוֹכֵל הוּא עִמּוֹ מִן הַתַּמְחוּי הַחוֹזֵר. rabi yeouda omér: bimot ha'hama, aval lo bimot hagechamim, mipené cheou mahanéou. oumésév imo al hamita. veokhél imo al hachoul'han, aval lo min hatam'hou. aval okhél hou imo min hatam'hou ha'hozér.
7. גְּמָ׳ תַּנְיָא: לֹא יִרְחַץ עִמּוֹ בְּאַמְבָּטִי, וְלֹא יִשַׁן עִמּוֹ בַּמִּטָּה, בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: גְּדוֹלָה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, וּקְטַנָּה בִּימוֹת הַחַמָּה — מוּתָּר. רוֹחֵץ עִמּוֹ בְּאַמְבָּטִי גְּדוֹלָה, וּמַזִּיעַ עִמּוֹ בִּקְטַנָּה. אֲבָל מֵיסֵב עִמּוֹ עַל הַמִּטָּה וְאוֹכֵל עִמּוֹ עַל הַשּׁוּלְחָן, אֲבָל לֹא מִן הַתַּמְחוּי. אֲבָל אוֹכֵל הוּא מִן הַתַּמְחוּי הַחוֹזֵר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: מִן הַתַּמְחוּי הַחוֹזֵר לְבַעַל הַבַּיִת. gema' tanya: lo yir'hats imo beambati, velo yichan imo bamita, bén gedola bén ketana, divré rabi méir. rabi yeouda omér: gedola bimot hagechamim, ouktana bimot ha'hama — moutar. ro'héts imo beambati gedola, oumazia imo biktana. aval mésév imo al hamita veokhél imo al hachoul'han, aval lo min hatam'hou. aval okhél hou min hatam'hou ha'hozér. amar rabi yosé bar 'hanina: min hatam'hou ha'hozér levaal habayit.
8. מַתְנִי׳ לֹא יֹאכַל עִמּוֹ מִן הָאֵבוּס שֶׁלִּפְנֵי הַפּוֹעֲלִים, וְלֹא יַעֲשֶׂה עִמּוֹ בָּאוּמָן, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עוֹשֶׂה וְהוּא בָּרָחוֹק מִמֶּנּוּ. matni' lo yokhal imo min haévous chelifné hapoalim, velo yaase imo baouman, divré rabi méir. va'hakhamim omrim: ose veou bara'hok mimenou.
9. גְּמָ׳ בְּקָרוֹב לָא פְּלִיגִי דַּאֲסִיר. כִּי פְּלִיגִי בְּרִחוּק, רַבִּי מֵאִיר סָבַר: גָּזְרִינַן רָחוֹק מִשּׁוּם קָרוֹב, דְּקָא מְרַפֵּי לֵהּ לְאַרְעָא קַמֵּיהּ. וְרַבָּנַן סָבְרִי: לָא גָּזְרִינַן. gema' bekarov la peligi daasir. ki peligi beri'houk, rabi méir savar: gazrinan ra'hok michoum karov, deka merapé léh leara kaméh. verabanan savri: la gazrinan.

Daf 42a

1. מַתְנִי׳ הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ לִפְנֵי שְׁבִיעִית — אֵינוֹ יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַנּוֹטוֹת. וּבַשְּׁבִיעִית — אֵינוֹ יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, אֲבָל אוֹכֵל הוּא מִן הַנְּטִיעוֹת הַנּוֹטוֹת. נָדַר הֵימֶנּוּ מַאֲכָל, לִפְנֵי שְׁבִיעִית — יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַפֵּירוֹת, וּבַשְּׁבִיעִית — יוֹרֵד וְאוֹכֵל. matni' hamoudar hanaa mé'havéro lifné cheviit — éno yoréd letokh sadéou, veéno okhél min hanotot. ouvacheviit — éno yoréd letokh sadéou, aval okhél hou min hanetiot hanotot. nadar hémenou maakhal, lifné cheviit — yoréd letokh sadéou, veéno okhél min hapérot, ouvacheviit — yoréd veokhél.
2. גְּמָ׳ רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: ״נְכָסִים אֵלּוּ עָלֶיךָ״ — לִפְנֵי שְׁבִיעִית אֵין יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, וְאֵינוֹ אוֹכֵל מִן הַנּוֹטוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהִגִּיעַ שְׁבִיעִית. וְאִם בַּשְּׁבִיעִית נָדַר — אֵין יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, אֲבָל אוֹכֵל מִן הַנּוֹטוֹת. gema' rav ouchmouél deamri tarvayou: "nekhasim élou alekha" — lifné cheviit én yoréd letokh sadéou, veéno okhél min hanotot, af al pi chehigia cheviit. veim bacheviit nadar — én yoréd letokh sadéou, aval okhél min hanotot.
3. וְרַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: ״נְכָסַי עָלֶיךָ״ — לִפְנֵי שְׁבִיעִית אֵין יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְאֵין אוֹכֵל מִן הַנּוֹטוֹת, הִגִּיעַ שְׁבִיעִית — אֵינוֹ יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ, אֲבָל אוֹכֵל הוּא אֶת הַנּוֹטוֹת. verabi yo'hanan veréch lakich deamri tarvayou: "nekhasa alekha" — lifné cheviit én yoréd letokh sadéou veén okhél min hanotot, higia cheviit — éno yoréd letokh sadéou, aval okhél hou et hanotot.
4. לֵימָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, דְּרַב וּשְׁמוּאֵל סָבְרִי: אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ אֲפִילּוּ לִכְשֶׁיֵּצֵא מֵרְשׁוּתוֹ. וְרַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ סָבְרִי: אֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ לִכְשֶׁיֵּצֵא מֵרְשׁוּתוֹ. léma beha kamipalgi, derav ouchmouél savri: adam osér davar chebirchouto afilou likhcheyétsé mérchouto. verabi yo'hanan veréch lakich savri: én adam osér davar chebirchouto likhcheyétsé mérchouto.
5. וְתִסְבְּרָא? מִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר אֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ לִכְשֶׁיֵּצֵא מֵרָשׁוּתוֹ? אִם כֵּן, נִיפְלְגֵי בִּ״נְכָסִים אֵלּוּ״, וְכׇל שֶׁכֵּן בִּ״נְכָסַי״! vetisbera? mi ika leman deamar én adam osér davar chebirchouto likhcheyétsé mérachouto? im kén, niflegé bi"nekhasim élou", vekhol chekén bi"nekhasa"!
6. וְתוּ, הָא תְּנַן דְּאָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ לִכְשֶׁיֵּצֵא מֵרְשׁוּתוֹ, דִּתְנַן: הָאוֹמֵר לִבְנוֹ ״קֻוֽנָּם שֶׁאַתָּה נֶהֱנֶה לִי״, מֵת — יִירָשֶׁנּוּ. ״בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ״, vetou, ha tenan deadam osér davar chebirchouto likhcheyétsé mérchouto, ditnan: haomér livno "kounam cheata nehene li", mét — yirachenou. "be'haya ouvmoto",

Daf 42b

1. אִם מֵת — לֹא יִירָשֶׁנּוּ! שָׁאנֵי הָכָא דְּקָא אָמַר לֵיהּ ״בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ״. im mét — lo yirachenou! chané hakha deka amar léh "be'haya ouvmoto".
2. מִכׇּל מָקוֹם קַשְׁיָא? אֶלָּא: בִּ״נְכָסִים אֵלּוּ״ — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי. כִּי פְּלִיגִי בִּ״נְכָסַי״. mikol makom kachya? ela: bi"nekhasim élou" — koulé alma la peligi. ki peligi bi"nekhasa".
3. רַב וּשְׁמוּאֵל סָבְרִי: לָא שְׁנָא ״נְכָסִים אֵלּוּ״, לָא שְׁנָא ״נְכָסַי״, אָדָם אוֹסֵר. וְרַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ סָבְרִי: ״נְכָסִים״ — אָדָם אוֹסֵר, ״נְכָסַי״ — אֵין אָדָם אוֹסֵר. rav ouchmouél savri: la chena "nekhasim élou", la chena "nekhasa", adam osér. verabi yo'hanan veréch lakich savri: "nekhasim" — adam osér, "nekhasa" — én adam osér.
4. וּמִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר לָא שְׁנָא ״נְכָסִים אֵלּוּ״ וְלָא שְׁנָא ״נְכָסַי״? וְהָא תְּנַן: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ״קֻוֽנָּם לְתוֹךְ בֵּיתְךָ שֶׁאֲנִי נִכְנָס״, ״שָׂדְךָ שֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ״, מֵת אוֹ שֶׁמְּכָרוֹ לְאַחֵר — מוּתָּר. ״לְבַיִת זֶה שֶׁאֲנִי נִכְנָס״, ״שָׂדֶה זוֹ שֶׁאֲנִי לוֹקֵחַ״, מֵת אוֹ שֶׁמְּכָרוֹ לְאַחֵר — אָסוּר. oumi ika leman deamar la chena "nekhasim élou" vela chena "nekhasa"? veha tenan: haomér la'havéro "kounam letokh bétkha cheani nikhnas", "sadkha cheani loké'ha", mét o chemekharo lea'hér — moutar. "levayit ze cheani nikhnas", "sade zo cheani loké'ha", mét o chemekharo lea'hér — asour.
5. אֶלָּא: כִּי אָמְרִי רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ, בִּ״נְכָסַי״. וְרַב וּשְׁמוּאֵל, בִּ״נְכָסִים אֵלּוּ״, וְלָא פְּלִיגִי. ela: ki amri rabi yo'hanan veréch lakich, bi"nekhasa". verav ouchmouél, bi"nekhasim élou", vela peligi.
6. וּבַשְּׁבִיעִית אֵין יוֹרֵד לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ כּוּ׳. מַאי שְׁנָא דְּאוֹכֵל מִן הַנּוֹטוֹת — דְּפֵירֵי דְהֶפְקֵירָא אִינּוּן, אַרְעָא נָמֵי אַפְקְרַהּ?! ouvacheviit én yoréd letokh sadéou kou'. ma chena deokhél min hanotot — deféré dehefkéra inoun, ara namé afkerah?!
7. אָמַר עוּלָּא: בְּעוֹמְדִין אִילָנוֹת עַל הַגְּבוּלִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְיָקִים אָמַר: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִשְׁהֶא בַּעֲמִידָה. amar oula: beomdin ilanot al hagevoulim. rabi chimon ben elyakim amar: gezéra chema yichhe baamida.
8. מַתְנִי׳ הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ — לֹא יַשְׁאִילֶנּוּ וְלֹא יִשְׁאַל מִמֶּנּוּ, לֹא יַלְוֶנּוּ וְלֹא יִלְוֶה מִמֶּנּוּ, וְלֹא יִמְכּוֹר לוֹ וְלֹא יִקַּח מִמֶּנּוּ. matni' hamoudar hanaa mé'havéro — lo yachilenou velo yichal mimenou, lo yalvenou velo yilve mimenou, velo yimkor lo velo yika'h mimenou.

Daf 43a

1. גְּמָ׳ בִּשְׁלָמָא לֹא יַלְוֶנּוּ — דְּקָא מַהֲנֵי לֵיהּ. אֶלָּא לָא יִלְוֶה הֵימֶנּוּ, מַאי קָא מַהֲנֵי לֵיהּ? וּבִשְׁלָמָא לֹא יִלְוֶה הֵימֶנּוּ וְלֹא יִקַּח הֵימֶנּוּ — דְּקָמִיתְהֲנֵי מִינֵּיהּ, אֶלָּא לֹא יִשְׁאַל הֵימֶנּוּ, מַאי קָא מִיתְהֲנֵי מִינֵּיהּ! gema' bichlama lo yalvenou — deka mahané léh. ela la yilve hémenou, ma ka mahané léh? ouvichlama lo yilve hémenou velo yika'h hémenou — dekamithané minéh, ela lo yichal hémenou, ma ka mithané minéh!
2. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: כְּגוֹן שֶׁנָּדְרוּ הֲנָאָה זֶה מִזֶּה. אַבָּיֵי אָמַר: גְּזֵירָה לִשְׁאוֹל מִשּׁוּם לְהַשְׁאִיל, וְכֵן בְּכוּלְּהוּ גְּזֵירָה. amar rabi yosé berabi 'hanina: kegon chenadrou hanaa ze mize. abayé amar: gezéra lichol michoum lehachil, vekhén bekhouleou gezéra.
3. מַתְנִי׳ אָמַר לוֹ: ״הַשְׁאִילֵנִי פָּרָתְךָ״. אָמַר לוֹ: אֵינָהּ פְּנוּיָה. אָמַר: ״קֻוֽנָּם שָׂדִי שֶׁאֲנִי חוֹרֵשׁ בָּהּ לְעוֹלָם״. אִם הָיָה דַּרְכּוֹ לַחְרוֹשׁ — הוּא אָסוּר, וְכׇל אָדָם מוּתָּרִים. וְאִם אֵין דַּרְכּוֹ לַחְרוֹשׁ — הוּא וְכׇל אָדָם אֲסוּרִין. matni' amar lo: "hachiléni paratkha". amar lo: énah penouya. amar: "kounam sadi cheani 'horéch bah leolam". im haya darko la'hroch — hou asour, vekhol adam moutarim. veim én darko la'hroch — hou vekhol adam asourin.
4. הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ וְאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל, הוֹלֵךְ אֵצֶל הַחֶנְוָנִי וְאוֹמֵר: אִישׁ פְּלוֹנִי נוֹדֵר מִמֶּנִּי הֲנָאָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה אֶעֱשֶׂה. וְהוּא נוֹתֵן לוֹ, וּבָא וְנוֹטֵל מִזֶּה. hamoudar hanaa mé'havéro veén lo ma yokhal, holékh étsel ha'henvani veomér: ich peloni nodér mimeni hanaa veéni yodéa ma eese. veou notén lo, ouva venotél mize.
5. הָיָה בֵּיתוֹ לִבְנוֹת, גְּדֵרוֹ לִגְדּוֹר, שָׂדֵהוּ לִקְצוֹר, הוֹלֵךְ אֵצֶל הַפּוֹעֲלִים וְאוֹמֵר: אִישׁ פְּלוֹנִי מוּדָּר מִמֶּנִּי הֲנָאָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה אֶעֱשֶׂה. וְהֵן עוֹשִׂין עִמּוֹ, וּבָאִין וְנוֹטְלִין שָׂכָר מִזֶּה. haya béto livnot, gedéro ligdor, sadéou liktsor, holékh étsel hapoalim veomér: ich peloni moudar mimeni hanaa veéni yodéa ma eese. vehén osin imo, ouvain venotlin sakhar mize.
6. הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ וְאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל, נוֹתֵן לְאֶחָד לְשׁוּם מַתָּנָה, וְהַלָּה מוּתָּר בָּהּ. אִם אֵין עִמָּהֶם אַחֵר — מַנִּיחַ עַל הַסֶּלַע אוֹ עַל הַגָּדֵר וְאוֹמֵר: הֲרֵי הֵן מוּפְקָרִים לְכׇל מִי שֶׁיַּחְפּוֹץ, וְהַלָּה נוֹטֵל וְאוֹכֵל. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר. haou mehalekhin baderekh veén lo ma yokhal, notén lee'had lechoum matana, vehala moutar bah. im én imahem a'hér — mani'ha al hasela o al hagadér veomér: haré hén moufkarim lekhol mi cheya'hpots, vehala notél veokhél. verabi yosé osér.
7. גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי? קָסָבַר: הֶפְקֵר כְּמַתָּנָה. מָה מַתָּנָה — עַד דְּאָתְיָא מֵרְשׁוּת נוֹתֵן לִרְשׁוּת מְקַבֵּל, אַף הֶפְקֵר — עַד דְּאָתְיָא לִרְשׁוּת זוֹכֶה. gema' amar rabi yo'hanan: ma tama derabi yosé? kasavar: hefkér kematana. ma matana — ad deatya mérchout notén lirchout mekabél, af hefkér — ad deatya lirchout zokhe.
8. מֵתִיב רַבִּי אַבָּא: וְהַלָּה נוֹטֵל וְאוֹכֵל, וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹסֵר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: אֵימָתַי — בִּזְמַן שֶׁנִּדְרוֹ קוֹדֵם לְהֶפְקֵירוֹ. métiv rabi aba: vehala notél veokhél, verabi yosé osér. amar rabi yosé: émata — bizman chenidro kodém lehefkéro.

Daf 43b

1. אֲבָל אִם הָיָה הֶפְקֵירוֹ קוֹדֵם לְנִדְרוֹ — הֲרֵי זֶה מוּתָּר. וְאִי אָמְרַתְּ עַד דְּאָתֵי לִרְשׁוּת זוֹכֶה, מָה לִי נִדְרוֹ קוֹדֵם לְהֶפְקֵירוֹ, מָה לִי הֶפְקֵירוֹ קוֹדֵם לְנִדְרוֹ? aval im haya hefkéro kodém lenidro — haré ze moutar. vei amrate ad deaté lirchout zokhe, ma li nidro kodém lehefkéro, ma li hefkéro kodém lenidro?
2. הוּא מוֹתֵיב לַהּ וְהוּא מְשַׁנֵּי לַהּ: כׇּל הַנּוֹדֵר אֵין דַּעְתּוֹ עַל מַה שֶּׁהִפְקִיר. hou motév lah veou mechané lah: kol hanodér én dato al ma chehifkir.
3. מֵתִיב רָבָא: מִקְצָתָן לָרִאשׁוֹן וְכוּלָּן לַשֵּׁנִי — רִאשׁוֹן קָנָה, métiv rava: miktsatan larichon vekhoulan lachéni — richon kana,
4. שֵׁנִי לֹא קָנָה! chéni lo kana!
5. אֶלָּא אָמַר רָבָא, הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי: גְּזֵירָה מִשּׁוּם מַתְּנַת בֵּית חוֹרוֹן. ela amar rava, haynou tama derabi yosé: gezéra michoum matenat bét 'horon.
6. תַּנְיָא: הַמַּפְקִיר אֶת שָׂדֵהוּ, כׇּל שְׁלֹשָׁה יָמִים — יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ, מִכָּאן וְאֵילָךְ — אֵין יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. tanya: hamafkir et sadéou, kol chelocha yamim — yakhol la'hazor bo, mikan veélakh — én yakhol la'hazor bo.

Daf 44a

1. אָמַר ״תְּהֵא שָׂדֶה זוֹ מוּפְקֶרֶת לְיוֹם אֶחָד״, ״לְשַׁבָּת אַחַת״, ״לְחֹדֶשׁ אֶחָד״, ״לְשָׁנָה אַחַת״, ״לְשָׁבוּעַ אֶחָת״ — עַד שֶׁלֹּא זָכָה בָּהּ, בֵּין הוּא בֵּין אַחֵר יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. מִשֶּׁזָּכָה בָּהּ — בֵּין הוּא בֵּין אַחֵר, אֵין יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. רֵישָׁא רַבָּנַן, סֵיפָא רַבִּי יוֹסֵי! amar "tehé sade zo moufkeret leom e'had", "lechabat a'hat", "le'hodech e'had", "lechana a'hat", "lechavoua e'hat" — ad chelo zakha bah, bén hou bén a'hér yakhol la'hazor bo. michezakha bah — bén hou bén a'hér, én yakhol la'hazor bo. récha rabanan, séfa rabi yosé!
2. אָמַר עוּלָּא: סֵיפָא נָמֵי רַבָּנַן הִיא. אִי הָכִי, אַמַּאי עַד שֶׁלֹּא זָכָה בָּהּ בֵּין הוּא בֵּין אַחֵר, יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ? שָׁאנֵי שָׁנָה וְשָׁבוּעַ דְּלָא שְׁכִיחִי. amar oula: séfa namé rabanan hi. i hakhi, ama ad chelo zakha bah bén hou bén a'hér, yakhol la'hazor bo? chané chana vechavoua dela chekhi'hi.
3. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מִדְּסֵיפָא רַבִּי יוֹסֵי, רֵישָׁא נָמֵי רַבִּי יוֹסֵי. וְרֵישָׁא, הַיְינוּ טַעְמָא — דְּלָא לִישְׁתַּכַּח תּוֹרַת הֶפְקֵר. réch lakich amar: mideséfa rabi yosé, récha namé rabi yosé. verécha, haynou tama — dela lichtaka'h torat hefkér.
4. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ מִיּוֹם הָרִאשׁוֹן נָמֵי לֶיהֱוֵי הֶפְקֵר! אָמַר רַבָּה: מִפְּנֵי הָרַמָּאִין, דְּמַפְקִירִין וְהָדְרִין בְּהוֹן. i hakhi, afilou miyom harichon namé lehevé hefkér! amar raba: mipené haramain, demafkirin vehadrin beon.
5. אֲבָל דְּאוֹרָיְיתָא לָא הָוֵי הֶפְקֵר? aval deorayta la havé hefkér?

Daf 44b

1. וְדִלְמָא אָתֵי לְעַשּׂוֹרֵי מִן הַחִיּוּב עַל הַפְּטוּר וּמִן הַפְּטוּר עַל הַחִיּוּב. vedilma até leasoré min ha'hiyouv al hapetour oumin hapetour al ha'hiyouv.
2. דְּאָמְרִינַן לֵיהּ: כִּי מְעַשְּׂרַתְּ — עַשַּׂר מִינֵּיהּ וּבֵיהּ. deamrinan léh: ki measerate — asar minéh ouvéh.
3. מֵיתִיבִי: הַמַּפְקִיר אֶת כַּרְמוֹ, וְלַשַּׁחַר עָמַד וּבְצָרוֹ — חַיָּיב בְּפֶרֶט וּבְעוֹלֵלוֹת וּבְשִׁכְחָה וּבְפֵיאָה. וּפָטוּר מִן הַמַּעֲשֵׂר. métivi: hamafkir et karmo, velacha'har amad ouvtsaro — 'hayav beferet ouvolélot ouvchikh'ha ouvféa. oufatour min hamaasér.
4. בִּשְׁלָמָא לְעוּלָּא, דְּרַבָּנַן קָתָנֵי לַהּ וּדְאוֹרָיְיתָא קָתָנֵי לַהּ. אֶלָּא לְרֵישׁ לָקִישׁ, אַמַּאי פָּטוּר מִן הַמַּעֲשֵׂר? bichlama leoula, derabanan katané lah oudorayta katané lah. ela leréch lakich, ama patour min hamaasér?
5. אָמַר לְךָ: כִּי אֲמַרִי אֲנָא — לְרַבִּי יוֹסֵי, הָא — רַבָּנַן הִיא. amar lekha: ki amari ana — lerabi yosé, ha — rabanan hi.

Daf 45a

1. אִיבָּעֵית אֵימָא: הָא דְּאַפְקְרֵיהּ בְּאַנְפֵּי תְרֵין, וְהָא דְּאַפְקְרֵיהּ בְּאַפֵּי תְלָתָא. דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק: כׇּל הַמַּפְקִיר בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה — הָוֵי הֶפְקֵר, בִּפְנֵי שְׁנַיִם — לָא הָוֵי הֶפְקֵר. ibaét éma: ha deafkeréh beanpé terén, veha deafkeréh beapé telata. deamar rabi yo'hanan michoum rabi chimon ben yeotsadak: kol hamafkir bifné chelocha — havé hefkér, bifné chenayim — la havé hefkér.
2. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: דְּבַר תּוֹרָה אֲפִילּוּ בְּאֶחָד — הָוֵי הֶפְקֵר, וּמַה טַּעַם אָמְרוּ בִּשְׁלֹשָׁה, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אֶחָד זוֹכֶה וּשְׁנַיִם מְעִידִין. verabi yeochoua ben lévi amar: devar tora afilou bee'had — havé hefkér, ouma taam amrou bichlocha, kedé cheyehé e'had zokhe ouchnayim meidin.
3. הַדְרָן עֲלָךְ אֵין בֵּין הַמּוּדָּר hadran alakh én bén hamoudar

Daf 45b

1. הַשּׁוּתָּפִין שֶׁנָּדְרוּ הֲנָאָה זֶה מִזֶּה — אֲסוּרִין לִיכָּנֵס לֶחָצֵר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: זֶה נִכְנָס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ, וְזֶה נִכְנָס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ. hachoutafin chenadrou hanaa ze mize — asourin likanés le'hatsér. rabi eliezer ben yaakov omér: ze nikhnas letokh chelo, veze nikhnas letokh chelo.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Nedarim
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)