Talmud Nedarim, Chapitre 8 (ח) · Daf 55a à 61b

Daf 55a

1. מַתְנִי׳ הַנּוֹדֵר מִן הַדָּגָן — אָסוּר בְּפוֹל הַמִּצְרִי יָבֵשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא בַּחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הַנּוֹדֵר מִן הַתְּבוּאָה — אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. אֲבָל הַנּוֹדֵר מִן הַדָּגָן — אָסוּר בַּכֹּל, וּמוּתָּר בְּפֵירוֹת הָאִילָן וּבַיָּרָק. matni' hanodér min hadagan — asour befol hamitsri yavéch, divré rabi méir. va'hakhamim omrim: éno asour ela ba'haméchet haminin. rabi méir omér: hanodér min hatevoua — éno asour ela mé'haméchet haminin. aval hanodér min hadagan — asour bakol, oumoutar beférot hailan ouvayarak.
2. גְּמָ׳ לְמֵימְרָא דְּ״דָגָן״ — כֹּל דְּמִידְּגַן מַשְׁמַע. מֵתִיב רַב יוֹסֵף: ״וְכִפְרֹץ הַדָּבָר הִרְבּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל [רֵאשִׁית] דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר וְכֹל תְּבוּאַת שָׂדֶה לָרֹב וְגוֹ׳״, וְאִי אָמְרַתְּ דָּגָן — כֹּל דְּמִידְּגַן מַשְׁמַע, מַאי ״כִּפְרֹץ הַדָּבָר הִרְבּוּ״? אָמַר אַבָּיֵי: לְאֵתוֹיֵי פֵּירוֹת הָאִילָן וְיָרָק. gema' lemémra de"dagan" — kol demidegan machma. métiv rav yoséf: "vekhifrots hadavar hirbou vené yisraél [réchit] dagan tiroch veyitshar vekhol tevouat sade larov vego'", vei amrate dagan — kol demidegan machma, ma "kifrots hadavar hirbou"? amar abayé: leétoyé pérot hailan veyarak.
3. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הַנּוֹדֵר מִן הַתְּבוּאָה וְכוּ׳. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַכֹּל מוֹדִים בְּנוֹדֵר מִן הַתְּבוּאָה שֶׁאֵין אָסוּר אֶלָּא מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: שָׁוִין בַּנּוֹדֵר מִן הַתְּבוּאָה שֶׁאֵין אָסוּר אֶלָּא מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: ״תְּבוּאָה״ — כׇּל מִלֵּי מַשְׁמַע, קָמַשְׁמַע לַן דְּלָא מַשְׁמַע כׇּל מִלִּי. rabi méir omér: hanodér min hatevoua vekhou'. amar rabi yo'hanan: hakol modim benodér min hatevoua cheén asour ela mé'haméchet haminin. tanya namé hakhi: chavin banodér min hatevoua cheén asour ela mé'haméchet haminin. pechita! maou detéma: "tevoua" — kol milé machma, kamachma lan dela machma kol mili.
4. מֵתִיב רַב יוֹסֵף: ״וְכִפְרֹץ הַדָּבָר הִרְבּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כּוּ׳״, אָמַר רָבָא: ״תְּבוּאָה״ לְחוּד, ״תְּבוּאַת שָׂדֶה״ לְחוּד. métiv rav yoséf: "vekhifrots hadavar hirbou vené yisraél kou'", amar rava: "tevoua" le'houd, "tevouat sade" le'houd.
5. בַּר מָר שְׁמוּאֵל פַּקֵּיד דְּלִיתְּנוּן תְּלֵיסַר אַלְפֵי זוּזִי לְרָבָא מִן עֲלַלְתָּא דִּנְהַר פַּנְיָא. שַׁלְחַהּ רָבָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף: ״עֲלַלְתָּא״ הֵיכִי מִיקַּרְיָא? אָמַר רַב יוֹסֵף, מַתְנִיתִין הִיא: וְשָׁוִין בַּנּוֹדֵר מִן הַתְּבוּאָה שֶׁאֵין אָסוּר אֶלָּא מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִי דָּמֵי? ״תְּבוּאָה״ — לָא מַשְׁמַע אֶלָּא מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין, ״עֲלַלְתָּא״ — כׇּל מִילֵּי מַשְׁמַע. bar mar chemouél pakéd delitenoun telésar alfé zouzi lerava min alalta dinhar panya. chal'hah rava lekaméh derav yoséf: "alalta" hékhi mikarya? amar rav yoséf, matnitin hi: vechavin banodér min hatevoua cheén asour ela mé'haméchet haminin. amar léh abayé: mi damé? "tevoua" — la machma ela mé'haméchet haminin, "alalta" — kol milé machma.
6. אַהְדְּרוּהוּ לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא. אֲמַר: הָא לָא קָא מִיבַּעְיָא לִי דַּ״עֲלַלְתָּא״ כׇּל מִילֵּי מַשְׁמַע. הָדָא הוּא דְּאִיבַּעְיָא לִי: שְׂכַר בָּתִּים וּשְׂכַר סְפִינוֹת מַאי? מִי אָמְרִינַן: כֵּיוָן דְּפָחֲתָן, לָאו עֲלַלְתָּא הִיא. אוֹ דִילְמָא: כֵּיוָן דְּלָא יְדִיעַ פְּחָתַיְיהוּ — עֲלַלְתָּא הִיא. אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף, אָמַר: וְכִי מֵאַחַר דְּלָא צְרִיךְ לַן, אַמַּאי שְׁלַח לַן? אִיקְּפַד רַב יוֹסֵף. ahderouou lekaméh derava. amar: ha la ka mibaya li da"alalta" kol milé machma. hada hou deibaya li: sekhar batim ouskhar sefinot ma? mi amrinan: kévan defa'hatan, la alalta hi. o dilma: kévan dela yedia pe'hatayou — alalta hi. amrouha rabanan kaméh derav yoséf, amar: vekhi méa'har dela tserikh lan, ama chela'h lan? ikefad rav yoséf.
7. שְׁמַע רָבָא, וַאֲתָא לְקַמֵּיהּ בְּמַעֲלֵי יוֹמָא דְכִפּוּרֵי. אַשְׁכְּחֵיהּ לְשַׁמָּעֵיהּ דַּהֲוָה קָא מָזֵיג קַמֵּיהּ כָּסָא דְחַמְרָא. אֲמַר לֵיהּ: הַב לִי דְּאֶמְזִיג לֵיהּ אֲנָא. יְהַב לֵיהּ, וְקָא מָזֵיג אִיהוּ כָּסָא דְחַמְרָא. כִּי קָא שָׁתֵי אֲמַר: הָדֵין מִיזְגָּא דָּמֵי לְמִיזְגָּא דְּרָבָא בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף בַּר חָמָא. אֲמַר לֵיהּ: הוּא נִיהוּ. chema rava, vaata lekaméh bemaalé yoma dekhipouré. achke'héh lechamaéh dahava ka mazég kaméh kasa de'hamra. amar léh: hav li deemzig léh ana. yehav léh, veka mazég iou kasa de'hamra. ki ka chaté amar: hadén mizga damé lemizga derava beréh derav yoséf bar 'hama. amar léh: hou niou.
8. אֲמַר לֵיהּ: לָא תִּיתֵּיב אַכַּרְעָךְ עַד דְּאָמְרַתְּ לִי פֵּירוּשָׁא דְּהָדֵין מִילְּתָא: מַאי דִּכְתִיב: ״וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת״? amar léh: la titév akarakh ad deamrate li péroucha dehadén mileta: ma dikhtiv: "oumimidbar matana oumimatana na'haliél oumina'haliél bamot"?
9. אֲמַר לֵיהּ: כֵּיוָן שֶׁעוֹשֶׂה אָדָם אֶת עַצְמוֹ כַּמִּדְבָּר, שֶׁהוּא מוּפְקָר לַכֹּל — תּוֹרָה נִיתְּנָה לוֹ בְּמַתָּנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה״. וְכֵיוָן שֶׁנִּיתְּנָה לוֹ בְּמַתָּנָה — נְחָלוֹ אֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל״. וְכֵיוָן שֶׁנְּחָלוֹ אֵל — עוֹלֶה לִגְדוּלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת״. וְאִם הִגְבִּיהַּ עַצְמוֹ — הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּילוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמִבָּמוֹת הַגַּיְא״, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁשּׁוֹקְעִין אוֹתוֹ בַּקַּרְקַע, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנִשְׁקָפָה עַל פְּנֵי הַיְשִׁימוֹן״. וְאִם חוֹזֵר בּוֹ — הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהוֹ amar léh: kévan cheose adam et atsmo kamidbar, cheou moufkar lakol — tora nitena lo bematana, cheneemar: "oumimidbar matana". vekhévan chenitena lo bematana — ne'halo él, cheneemar: "oumimatana na'haliél". vekhévan chene'halo él — ole ligdoula, cheneemar: "oumina'haliél bamot". veim higbiha atsmo — hakadoch baroukh hou machpilo, cheneemar: "oumibamot hagay", velo od ela chechokin oto bakarka, cheneemar: "venichkafa al pené haychimon". veim 'hozér bo — hakadoch baroukh hou magbio

Daf 55b

1. שֶׁנֶּאֱמַר: ״כׇּל גֶּיא יִנָּשֵׂא״. cheneemar: "kol ge yinasé".
2. תַּנְיָא: הַנּוֹדֵר מִן הַדָּגָן — אָסוּר אַף בְּפוֹל הַמִּצְרִי יָבֵשׁ, וּמוּתָּר בַּלַּח. וּמוּתָּר בְּאוֹרֶז, בְּחִילְקָא, בְּטַרְגִּיס וּבְטִיסְנֵי. הַנּוֹדֵר מִן פֵּירוֹת הַשָּׁנָה — אָסוּר בְּכׇל פֵּירוֹת הַשָּׁנָה, וּמוּתָּר בִּגְדָיִים וּבִטְלָאִים וּבְחָלָב וּבְבֵיצִים וּבְגוֹזָלוֹת. וְאִם אָמַר ״גִּידּוּלֵי שָׁנָה עָלַי״ — אָסוּר בְּכוּלָּן. tanya: hanodér min hadagan — asour af befol hamitsri yavéch, oumoutar bala'h. oumoutar beorez, be'hilka, betargis ouvtisné. hanodér min pérot hachana — asour bekhol pérot hachana, oumoutar bigdayim ouvitlaim ouv'halav ouvvétsim ouvgozalot. veim amar "gidoulé chana ala" — asour bekhoulan.
3. הַנּוֹדֵר מִן פֵּירוֹת הָאָרֶץ — אָסוּר בְּכׇל פֵּירוֹת הָאָרֶץ, וּמוּתָּר בִּכְמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת. וְאִם אָמַר ״גִּידּוּלֵי קַרְקַע עָלַי״ — אָסוּר בְּכוּלָּן. hanodér min pérot haarets — asour bekhol pérot haarets, oumoutar bikhméhin oufitriyot. veim amar "gidoulé karka ala" — asour bekhoulan.
4. וּרְמִינְהִי: עַל דָּבָר שֶׁאֵין גִּידּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ — אוֹמֵר ״שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ״, וְתַנְיָא: עַל הַמֶּלַח וְעַל הַזָּמִית וְעַל כְּמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת — אוֹמֵר ״שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ״. אָמַר אַבָּיֵי: מִירְבָּא רָבוּ מֵאַרְעָא, מֵינָק מֵאַוֵּירָא יָנְקִי וְלָא מֵאַרְעָא. וְהָא קָתָנֵי ״עַל דָּבָר שֶׁאֵין גִּידּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ״! תְּנִי: עַל דָּבָר שֶׁאֵין יוֹנֵק מִן הָאָרֶץ. ourminhi: al davar cheén gidoulo min haarets — omér "chehakol nihye bidvaro", vetanya: al hamela'h veal hazamit veal keméhin oufitriyot — omér "chehakol nihye bidvaro". amar abayé: mirba ravou méara, ménak méavéra yanki vela méara. veha katané "al davar cheén gidoulo min haarets"! teni: al davar cheén yonék min haarets.
5. מַתְנִי׳ הַנּוֹדֵר מִן הַכְּסוּת מוּתָּר בְּשַׂק, וּבִירִיעָה, וּבַחֲמִילָה. אָמַר: ״קֻוֽנָּם צֶמֶר עוֹלֶה עָלַי״ — מוּתָּר לְהִתְכַּסּוֹת בְּגִיזֵּי צֶמֶר. ״הַפִּשְׁתָּן עוֹלֶה עָלַי״ — מוּתָּר לְהִתְכַּסּוֹת בַּאֲנִיצֵי פִּשְׁתָּן. matni' hanodér min hakesout moutar besak, ouviria, ouva'hamila. amar: "kounam tsemer ole ala" — moutar lehitkasot begizé tsemer. "hapichtan ole ala" — moutar lehitkasot baanitsé pichtan.
6. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַכֹּל לְפִי הַנּוֹדֵר: טָעַן וְהִזִּיעַ וְהָיָה רֵיחוֹ קָשֶׁה, אָמַר: ״קֻוֽנָּם צֶמֶר וּפִשְׁתִּים עוֹלֶה עָלַי״ — מוּתָּר לְהִתְכַּסּוֹת, וְאָסוּר לְהַפְשִׁיל לַאֲחוֹרָיו. rabi yeouda omér, hakol lefi hanodér: taan vehizia vehaya ré'ho kache, amar: "kounam tsemer oufichtim ole ala" — moutar lehitkasot, veasour lehafchil laa'hora.
7. גְּמָ׳ תַּנְיָא: הַנּוֹדֵר מִן הַכְּסוּת — מוּתָּר בְּשַׂק וּבִירִיעָה וּבַחֲמִילָה, וְאָסוּר בְּפוּנְדָּא וּבִפְסִקְיָא וּבִסְקוּרְטְיָא וּבְקָטָבֻלְיָא וְאַנְפִּלְיָא וּפְלִינְיָא וּמִכְנָסַיִם וְכוֹבַע. מַאי ״אִיסְקוּרְטֵי״? אָמַר רַבָּה בַּר חָנָה: כִּיתּוּנָא דְצַלָּא. gema' tanya: hanodér min hakesout — moutar besak ouviria ouva'hamila, veasour befounda ouvifsikya ouviskourteya ouvkatavoulya veanpilya ouflinya oumikhnasayim vekhova. ma "iskourté"? amar raba bar 'hana: kitouna detsala.
8. תַּנְיָא: יוֹצְאִין בְּשַׂק עָבֶה וּבְסָגוֹס עָבֶה וּבִירִיעָה וּבַחֲמִילָה מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים, אֲבָל לֹא בְּתֵיבָה וְלֹא בְּקוּפָּה וְלֹא בְּמַחְצֶלֶת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. הָרוֹעִים יוֹצְאִין בְּשַׂקִּים. וְלֹא רוֹעִים בִּלְבַד אָמְרוּ, אֶלָּא כׇּל אָדָם, אֶלָּא שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים בַּהוֹוֶה. tanya: yotsin besak ave ouvsagos ave ouviria ouva'hamila mipené hagechamim, aval lo betéva velo bekoupa velo bema'htselet mipené hagechamim. haroim yotsin besakim. velo roim bilvad amrou, ela kol adam, ela chediberou 'hakhamim baove.
9. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַכֹּל לְפִי הַנּוֹדֵר כּוּ׳. תַּנְיָא: כֵּיצַד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה הַכֹּל לְפִי הַנּוֹדֵר? הָיָה לָבוּשׁ צֶמֶר וְהֵצַר, וְאָמַר ״קֻוֽנָּם צֶמֶר עוֹלֶה עָלַי״ — אָסוּר לִלְבּוֹשׁ וּמוּתָּר לִטְעוֹן. הָיָה טָעוּן פִּשְׁתָּן וְהִזִּיעַ, וְאָמַר: ״קֻוֽנָּם פִּשְׁתָּן עוֹלֶה עָלַי״ — מוּתָּר לִלְבּוֹשׁ וְאָסוּר לִטְעוֹן. rabi yeouda omér hakol lefi hanodér kou'. tanya: kétsad amar rabi yeouda hakol lefi hanodér? haya lavouch tsemer vehétsar, veamar "kounam tsemer ole ala" — asour lilboch oumoutar liton. haya taoun pichtan vehizia, veamar: "kounam pichtan ole ala" — moutar lilboch veasour liton.

Daf 56a

1. מַתְנִי׳ הַנּוֹדֵר מִן הַבַּיִת — מוּתָּר בַּעֲלִיָּיה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עֲלִיָּיה בִּכְלַל הַבַּיִת. הַנּוֹדֵר מִן עֲלִיָּיה — מוּתָּר בְּבַיִת. matni' hanodér min habayit — moutar baaliya, divré rabi méir. va'hakhamim omrim: aliya bikhlal habayit. hanodér min aliya — moutar bevayit.
2. גְּמָ׳ מַאן תְּנָא ״בְּבֵית״ לְרַבּוֹת אֶת הַיָּצִיעַ, ״בְּבֵית״ לְרַבּוֹת אֶת הָעֲלִיָּיה? אָמַר רַב חִסְדָּא: רַבִּי מֵאִיר הִיא, דְּאִי רַבָּנַן, הָאָמְרִי רַבָּנַן: עֲלִיָּיה בִּכְלַל הַבַּיִת, לְמָה לִי קְרָא ״בְּבֵית״ לְרִיבּוּיָא? gema' man tena "bevét" lerabot et hayatsia, "bevét" lerabot et haaliya? amar rav 'hisda: rabi méir hi, dei rabanan, haamri rabanan: aliya bikhlal habayit, lema li kera "bevét" leribouya?
3. אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, בָּעֲיָא קְרָא. דְּסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא ״בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם״ כְּתִיב. דִּמְחַבַּר בְּאַרְעָא — שְׁמֵיהּ בַּיִת, עֲלִיָּיה — הָא לָא מְחַבַּר בְּאַרְעָא. abayé amar: afilou téma rabanan, baaya kera. desalka datakh aména "bevét erets a'houzatkhem" ketiv. dim'habar beara — cheméh bayit, aliya — ha la me'habar beara.
4. כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא: ״בַּיִת בְּבֵיתִי אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״ — מַרְאֵהוּ עֲלִיָּיה. טַעְמָא דַּאֲמַר לֵיהּ ״בַּיִת שֶׁבְּבֵיתִי אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״, אֲבָל ״בַּיִת״ סְתָם — אֵינוֹ מַרְאֵהוּ עֲלִיָּיה. לֵימָא, רַבִּי מֵאִיר הִיא? אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, מַאי ״עֲלִיָּיה״ — מְעוּלָּה שֶׁבַּבָּתִּים. keman azla ha deamar rav houna bar 'hiya micheméh deoula: "bayit bevéti ani mokhér lakh" — maréou aliya. tama daamar léh "bayit chebevéti ani mokhér lakh", aval "bayit" setam — éno maréou aliya. léma, rabi méir hi? afilou téma rabanan, ma "aliya" — meoula chebabatim.
5. מַתְנִי׳ הַנּוֹדֵר מִן הַמִּטָּה — מוּתָּר בַּדַּרְגֵּשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: דַּרְגֵּשׁ בִּכְלַל מִטָּה. הַנּוֹדֵר מִן הַדַּרְגֵּשׁ — מוּתָּר בַּמִּטָּה. matni' hanodér min hamita — moutar badargéch, divré rabi méir. va'hakhamim omrim: dargéch bikhlal mita. hanodér min hadargéch — moutar bamita.
6. גְּמָ׳ מַאי דַּרְגֵּשׁ? אָמַר עוּלָּא: עַרְסָא דְגַדָּא. אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְעוּלָּא, הָא דִּתְנַן: כְּשֶׁהֵן מַבְרִין אוֹתוֹ, כׇּל הָעָם מְסוּבִּין עַל הָאָרֶץ וְהוּא מֵיסֵב עַל הַדַּרְגֵּשׁ. כּוּלָּהּ שַׁתָּא לָא יָתֵיב עֲלֵהּ, הָהוּא יוֹמָא יָתֵיב עֲלֵהּ? מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא: מִידֵּי דְּהָוֵה אַבָּשָׂר וְיַיִן, דְּכוּלַּהּ שַׁתָּא אִי בָּעֵי — אָכֵיל, וְאִי בָּעֵי — לָא אָכֵיל, הָהוּא יוֹמָא אֲנַן יָהֲבִינַן לֵיהּ! gema' ma dargéch? amar oula: arsa degada. amarou léh rabanan leoula, ha ditnan: kechehén mavrin oto, kol haam mesoubin al haarets veou mésév al hadargéch. koulah chata la yatév aléh, haou yoma yatév aléh? matkéf lah ravina: midé dehavé abasar veyayin, dekhoulah chata i baé — akhél, vei baé — la akhél, haou yoma anan yahavinan léh!
7. אֶלָּא הָא קַשְׁיָא, דְּתַנְיָא: דַּרְגֵּשׁ לֹא הָיָה כּוֹפֵהוּ, אֶלָּא זוֹקְפוֹ. וְאִי אָמְרַתְּ עַרְסָא דְגַדָּא הוּא, וְהָתַנְיָא: הַכּוֹפֶה אֶת מִטָּתוֹ — לֹא מִטָּתוֹ בִּלְבַד הוּא כּוֹפֶה, אֶלָּא כׇּל מִטּוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת הוּא כּוֹפֶה! הָא לָא קַשְׁיָא, ela ha kachya, detanya: dargéch lo haya koféou, ela zokfo. vei amrate arsa degada hou, vehatanya: hakofe et mitato — lo mitato bilvad hou kofe, ela kol mitot cheyéch lo betokh habayit hou kofe! ha la kachya,

Daf 56b

1. מִידֵּי דְּהָוֵה אַמִּטָּה הַמְיוּחֶדֶת לְכֵלִים, דְּתַנְיָא: אִם הָיְתָה מִטָּה הַמְיוּחֶדֶת לְכֵלִים — אֵין צָרִיךְ לִכְפּוֹתָהּ. midé dehavé amita hamou'hedet lekhélim, detanya: im hayta mita hamou'hedet lekhélim — én tsarikh likhpotah.
2. אֶלָּא אִי קַשְׁיָא — הָא קַשְׁיָא, דְּתַנְיָא, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: דַּרְגֵּשׁ — מַתִּיר קַרְבִּיטָיו וְהוּא נוֹפֵל מֵאֵלָיו. וְאִי דַּרְגֵּשׁ עַרְסָא דְגַדָּא הוּא, קַרְבִּיטִין מִי אִית לֵיהּ? כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר: שְׁאֵילְתֵּיהּ לְהָהוּא מֵרַבָּנַן וְרַב תַּחְלִיפָא בַּר מַעְרְבָא שְׁמֵיהּ, דַּהֲוָה שְׁכִיחַ בְּשׁוּקָא דְצַלָּעֵי, וְאָמַר לִי: מַאי דַּרְגֵּשׁ — עַרְסָא דְצַלָּא. ela i kachya — ha kachya, detanya, raban chimon ben gamliél omér: dargéch — matir karbita veou nofél mééla. vei dargéch arsa degada hou, karbitin mi it léh? ki ata ravin, amar: cheéltéh lehaou mérabanan verav ta'hlifa bar mareva cheméh, dahava chekhi'ha bechouka detsalaé, veamar li: ma dargéch — arsa detsala.
3. אִיתְּמַר, אֵיזֶהוּ מִטָּה וְאֵיזֶהוּ דַּרְגֵּשׁ? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: מִטָּה — מְסָרְגִין אוֹתָהּ עַל גַּבָּהּ, דַּרְגֵּשׁ — מְסָרְגִין אוֹתוֹ מִגּוּפוֹ. מֵיתִיבִי: כְּלֵי עֵץ מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין טוּמְאָה? הַמִּטָּה וְהָעֲרִיסָה — מִשֶּׁיְּשׁוּפֵם בְּעוֹר הַדָּג. וְאִי מִטָּה מִסְתָּרֶגֶת עַל גַּבָּהּ, לְמָה לִי שִׁיפַת עוֹר הַדָּג? itemar, ézeou mita veézeou dargéch? amar rabi yirmeya: mita — mesargin otah al gabah, dargéch — mesargin oto migoufo. métivi: kelé éts méémata mekabelin touma? hamita vehaarisa — micheyechoufém beor hadag. vei mita mistareget al gabah, lema li chifat or hadag?
4. אֶלָּא הָא וְהָא מִגּוּפָן. מִטָּה — אַעוֹלֵי וְאַפּוֹקֵי בְּבִזְיָנֵי, דַּרְגֵּשׁ — אַעוֹלֵי וְאַפּוֹקֵי בַּאֲבַקְתָּא. ela ha veha migoufan. mita — aolé veapoké bevizyané, dargéch — aolé veapoké baavakta.
5. אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא אָמַר רַבִּי: מִטָּה שֶׁנַּקְלִיטֶיהָ יוֹצְאִין, זוֹקְפָהּ וְדַיּוֹ. אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידֵּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. amar rabi yaakov bar a'ha amar rabi: mita chenakliteha yotsin, zokfah vedayo. amar rabi yaakov bar idé amar rabi yeochoua ben lévi: halakha keraban chimon ben gamliél.
6. מַתְנִי׳ הַנּוֹדֵר מִן הָעִיר — מוּתָּר לִיכָּנֵס לִתְחוּמָהּ שֶׁל עִיר, וְאָסוּר לִיכָּנֵס לְעִיבּוּרָהּ. אֲבָל הַנּוֹדֵר מִן הַבַּיִת — אָסוּר מִן הָאֲגַף וְלִפְנִים. matni' hanodér min hair — moutar likanés lit'houmah chel ir, veasour likanés leibourah. aval hanodér min habayit — asour min haagaf velifnim.
7. גְּמָ׳ מְנָלַן דְּעִיבּוּרָא דְמָתָא כְּמָתָא דָּמֵי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר קְרָא: ״וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ וְגוֹ׳״, מַאי בִּירִיחוֹ? אִילֵּימָא בִּירִיחוֹ מַמָּשׁ, וְהָכְתִיב: ״וִירִיחוֹ סֹגֶרֶת וּמְסֻגֶּרֶת״! אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ בְּעִיבּוּרָהּ. gema' menalan deiboura demata kemata damé? amar rabi yo'hanan, deamar kera: "vayhi bihot yeochoua biri'ho vego'", ma biri'ho? iléma biri'ho mamach, vehakhtiv: "viri'ho sogeret oumsougeret"! ela chema minah beibourah.
8. אֵימָא אֲפִילּוּ בִּתְחוּמָהּ! הָא כְּתִיב בִּתְחוּמָהּ ״וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר״. éma afilou bit'houmah! ha ketiv bit'houmah "oumadotem mi'houts lair".
9. הַנּוֹדֵר מִן הַבַּיִת — אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הָאֲגַף וְלִפְנִים. אֲבָל מִן הָאֲגַף וְלַחוּץ — לֹא. מֵתִיב רַב מָרִי: ״וְיָצָא הַכֹּהֵן מִן הַבַּיִת״, יָכוֹל יֵלֵךְ לְבֵיתוֹ וְיַסְגִּיר — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֶל פֶּתַח הַבָּיִת״. אִי אֶל פֶּתַח הַבָּיִת, יָכוֹל יַעֲמוֹד תַּחַת הַמַּשְׁקוֹף וְיַסְגִּיר — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִן הַבַּיִת״, עַד שֶׁיֵּצֵא מִן הַבַּיִת כּוּלּוֹ. hanodér min habayit — éno asour ela min haagaf velifnim. aval min haagaf vela'houts — lo. métiv rav mari: "veyatsa hakohén min habayit", yakhol yélékh levéto veyasgir — talmoud lomar: "el peta'h habayit". i el peta'h habayit, yakhol yaamod ta'hat hamachkof veyasgir — talmoud lomar: "min habayit", ad cheyétsé min habayit koulo.
10. הָא כֵּיצַד? עוֹמֵד בְּצַד הַמַּשְׁקוֹף וְיַסְגִּיר. וּמִנַּיִן שֶׁאִם הָלַךְ לְבֵיתוֹ וְהִסְגִּיר, אוֹ שֶׁעָמַד תַּחַת הַשָּׁקוֹף וְהִסְגִּיר, שֶׁהֶסְגֵּירוֹ מוּסְגָּר — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהִסְגִּיר אֶת הַבַּיִת״, מִכׇּל מָקוֹם. שָׁאנֵי גַּבֵּי בַּיִת, דִּכְתִיב: ״מִן הַבַּיִת״, עַד שֶׁיֵּצֵא מִן הַבַּיִת כּוּלּוֹ. ha kétsad? oméd betsad hamachkof veyasgir. ouminayin cheim halakh levéto vehisgir, o cheamad ta'hat hachakof vehisgir, chehesgéro mousgar — talmoud lomar: "vehisgir et habayit", mikol makom. chané gabé bayit, dikhtiv: "min habayit", ad cheyétsé min habayit koulo.

Daf 57a

1. מַתְנִי׳ ״קֻוֽנָּם פֵּירוֹת הָאֵלּוּ עָלַי״, ״קֻוֽנָּם הֵן עַל פִּי״, ״קֻוֽנָּם הֵן לְפִי״ — אָסוּר בְּחִילּוּפֵיהֶן וּבְגִידּוּלֵיהֶן. ״שֶׁאֲנִי אוֹכֵל״, וְ״שֶׁאֲנִי טוֹעֵם — מוּתָּר בְּחִילּוּפֵיהֶן וּבְגִידּוּלֵיהֶן, בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה. אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה — אֲפִילּוּ גִּידּוּלֵי גִידּוּלִין אֲסוּרִין. matni' "kounam pérot haélou ala", "kounam hén al pi", "kounam hén lefi" — asour be'hilouféhen ouvgidouléhen. "cheani okhél", ve"cheani toém — moutar be'hilouféhen ouvgidouléhen, bedavar chezaro kale. aval bedavar cheén zaro kale — afilou gidoulé gidoulin asourin.
2. הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ ״קֻוֽנָּם מַעֲשֵׂה יָדַיִךְ עָלַי״, ״קֻוֽנָּם הֵן עַל פִּי״, ״קֻוֽנָּם הֵן לְפִי״ — אָסוּר בְּחִילּוּפֵיהֶן וּבְגִידּוּלֵיהֶן. ״שֶׁאֲנִי אוֹכֵל״, ״שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — מוּתָּר בְּחִילּוּפֵיהֶן וּבְגִידּוּלֵיהֶן, בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה. אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה — אֲפִילּוּ גִּידּוּלֵי גִידּוּלִין אֲסוּרִין. haomér leichto "kounam maasé yadayikh ala", "kounam hén al pi", "kounam hén lefi" — asour be'hilouféhen ouvgidouléhen. "cheani okhél", "cheani toém" — moutar be'hilouféhen ouvgidouléhen, bedavar chezaro kale. aval davar cheén zaro kale — afilou gidoulé gidoulin asourin.
3. ״שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה אֵינִי אוֹכֵל עַד הַפֶּסַח״, ״שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה אֵינִי מִתְכַּסֶּה עַד הַפֶּסַח״, עָשְׂתָה לִפְנֵי הַפֶּסַח — מוּתָּר לֶאֱכוֹל וּלְהִתְכַּסּוֹת אַחַר הַפֶּסַח. ״שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עַד הַפֶּסַח אֵינִי אוֹכֵל״, וְ״שֶׁאַתְּ עוֹשָׂה עַד הַפֶּסַח אֵינִי מִתְכַּסֶּה״, עָשְׂתָה לִפְנֵי הַפֶּסַח — אָסוּר לֶאֱכוֹל וּלְהִתְכַּסּוֹת אַחַר הַפֶּסַח. ״שֶׁאַתְּ נֶהֱנֵית לִי עַד הַפֶּסַח אִם הוֹלֶכֶת אַתְּ לְבֵית אָבִיךְ עַד הֶחָג״, הָלְכָה לִפְנֵי הַפֶּסַח — אֲסוּרָה בַּהֲנָאָתוֹ עַד הַפֶּסַח. "cheate osa éni okhél ad hapesa'h", "cheate osa éni mitkase ad hapesa'h", asta lifné hapesa'h — moutar leekhol oulhitkasot a'har hapesa'h. "cheate osa ad hapesa'h éni okhél", ve"cheate osa ad hapesa'h éni mitkase", asta lifné hapesa'h — asour leekhol oulhitkasot a'har hapesa'h. "cheate nehenét li ad hapesa'h im holekhet ate levét avikh ad he'hag", halkha lifné hapesa'h — asoura bahanaato ad hapesa'h.

Daf 57b

1. לְאַחַר הַפֶּסַח — בְּ״בַל יַחֵל״. ״שֶׁאַתְּ נֶהֱנֵית לִי עַד הֶחָג אִם הוֹלֶכֶת אַתְּ לְבֵית אָבִיךָ עַד הַפֶּסַח״, הָלְכָה לִפְנֵי הַפֶּסַח — אֲסוּרָה בַּהֲנָאָתוֹ עַד הֶחָג, וּמוּתֶּרֶת לֵילֵךְ אַחַר הַפֶּסַח. lea'har hapesa'h — be"val ya'hél". "cheate nehenét li ad he'hag im holekhet ate levét avikha ad hapesa'h", halkha lifné hapesa'h — asoura bahanaato ad he'hag, oumouteret lélékh a'har hapesa'h.
2. גְּמָ׳ הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ ״קֻוֽנָּם מַעֲשֵׂה יָדַיִךְ עָלַי״, ״קֻוֽנָּם הֵן עַל פִּי״, ״קֻוֽנָּם הֵן לְפִי וְכוּ׳״, יִשְׁמָעֵאל אִישׁ כְּפַר יַמָּא, וְאָמְרִי לַהּ אִישׁ כְּפַר דְּיַמָּא, הֶעֱלָה בְּיָדוֹ בָּצָל שֶׁעֲקָרוֹ בַּשְּׁבִיעִית, וּנְטָעוֹ בַּשְּׁמִינִית, וְרַבּוּ גִּידּוּלָיו עַל עִיקָּרוֹ. וְהָכִי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ: גִּידּוּלָיו הֶיתֵּר וְעִיקָּרוֹ אָסוּר, כֵּיוָן דְּרָבוּ גִּידּוּלָיו מֵעִיקָּרוֹ — אוֹתָן גִּידּוּלֵי הֶיתֵּר מַעֲלִין אֶת הָאִיסּוּר, אוֹ לָא? אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי לָא הֲוָה בִּידֵיהּ. gema' haomér leichto "kounam maasé yadayikh ala", "kounam hén al pi", "kounam hén lefi vekhou'", yichmaél ich kefar yama, veamri lah ich kefar deyama, heela beyado batsal cheakaro bacheviit, ountao bacheminit, verabou gidoula al ikaro. vehakhi ka mibaya léh: gidoula hetér veikaro asour, kévan deravou gidoula méikaro — otan gidoulé hetér maalin et haisour, o la? ata lekaméh derabi amé la hava bidéh.
3. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא, פְּשַׁט לֵיהּ מִן הָדָא דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא תְּרִיתָאָה אָמַר רַבִּי יַנַּאי: בָּצָל שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנְּטָעוֹ, וְרַבּוּ גִּידּוּלָיו עַל עִיקָּרוֹ — מוּתָּר. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה וְאִיתֵּימָא רַבִּי זְרִיקָא: שָׁבֵיק מָר תְּרֵין וְעָבֵיד כְּחַד?! ata lekaméh derabi yits'hak napa'ha, pechat léh min hada deamar rabi 'hanina teritaa amar rabi yana: batsal chel terouma chenetao, verabou gidoula al ikaro — moutar. amar léh rabi yirmeya veitéma rabi zerika: chavék mar terén veavéd ke'had?!
4. מַאן נִינְהוּ תְּרֵין? דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יַלְדָּה שֶׁסִּיבְּכָהּ בִּזְקֵינָהּ, וּבָהּ פֵּירוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהוֹסִיפָה מָאתַיִם — אָסוּר. man ninou terén? deamar rabi avaou amar rabi yo'hanan: yalda chesibekhah bizkénah, ouvah pérot, af al pi cheosifa matayim — asour.
5. וְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַבִּי נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: בָּצָל שֶׁנְּטָעוֹ בַּכֶּרֶם, וְנֶעֱקַר הַכֶּרֶם — אָסוּר. veamar rabi chemouél bar rabi na'hmani amar rabi yonatan: batsal chenetao bakerem, veneekar hakerem — asour.
6. הֲדַר אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי וּפְשַׁיט לֵיהּ מִן הָדָא דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לִיטְרָא בְּצָלִים שֶׁתִּיקְּנָה וּזְרָעָהּ, מִתְעַשֶּׂרֶת לְפִי כוּלָּהּ. אַלְמָא אוֹתָן גִידּוּלִין מְבַטְּלִין עִיקָּר. hadar ata lekaméh derabi amé oufchat léh min hada deamar rabi yits'hak amar rabi yo'hanan: litra betsalim chetikena ouzraah, mitaseret lefi khoulah. alma otan gidoulin mevatelin ikar.
7. דִּלְמָא לְחוּמְרָא שָׁאנֵי. dilma le'houmra chané.
8. אֶלָּא, מִן הָדָא דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ela, min hada detanya, rabi chimon omér:

Daf 58a

1. כׇּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין, כְּגוֹן טֶבֶל וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ וְחָדָשׁ — לֹא נָתְנוּ בָּהֶן חֲכָמִים שִׁיעוּר. וְכׇל דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מַתִּירִין, כְּגוֹן תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה וְעׇרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם — נָתְנוּ בָּהֶם חֲכָמִים שִׁיעוּר. kol davar cheyéch lo matirin, kegon tevel oumaasér chéni vehekdéch ve'hadach — lo natnou bahen 'hakhamim chiour. vekhol davar cheén lo matirin, kegon terouma outroumat maasér ve'hala veorla vekhilé hakerem — natnou bahem 'hakhamim chiour.
2. אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא שְׁבִיעִית אֵין לָהּ מַתִּירִין, וְלֹא נָתְנוּ בָּהּ חֲכָמִים שִׁיעוּר. דִּתְנַן: הַשְּׁבִיעִית אוֹסֶרֶת כׇּל שֶׁהוּא בְּמִינָהּ! אָמַר לָהֶן: אַף אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא לְבִיעוּר. amrou lo: vahalo cheviit én lah matirin, velo natnou bah 'hakhamim chiour. ditnan: hacheviit oseret kol cheou beminah! amar lahen: af ani lo amarti ela leviour.
3. אֲבָל לַאֲכִילָה בְּנוֹתֵן טַעַם. וְדִלְמָא הָא נָמֵי לְחוּמְרָא שָׁאנֵי! aval laakhila benotén taam. vedilma ha namé le'houmra chané!
4. אֶלָּא מִן הָדָא פַּשְׁטַהּ, דִּתְנַן: בְּצָלִים שֶׁיָּרְדוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים וְצָמְחוּ, אִם הָיוּ עָלִין שֶׁלָּהֶן שְׁחוֹרִין — אֲסוּרִין. הוֹרִיקוּ — מוּתָּרִין. ela min hada pachtah, ditnan: betsalim cheyardou aléhem gechamim vetsam'hou, im haou alin chelahen che'horin — asourin. horikou — moutarin.
5. רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר: אִם יְכוֹלִין לִיתָּלֵשׁ בֶּעָלִין שֶׁלָּהֶן — אֲסוּרִין. וּכְנֶגְדָּן, לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית — מוּתָּרִין. לְמֵימְרָא דְּגִידּוּלֵי הֶיתֵּר מַעֲלִין אֶת הָאִיסּוּר. וְדִלְמָא בִּמְדוּכָּנִין. rabi 'hananya ben antignos omér: im yekholin litaléch bealin chelahen — asourin. oukhnegdan, lemotsaé cheviit — moutarin. lemémra degidoulé hetér maalin et haisour. vedilma bimdoukanin.
6. אֶלָּא מִן הָדָא, דְּתַנְיָא: ela min hada, detanya:

Daf 58b

1. הַמְנַכֵּשׁ עִם הַכּוּתִי בַּחֲסִיּוֹת — אוֹכֵל מֵהֶן אֲכִילַת עֲרַאי, וּמְעַשְּׂרָן וַדַּאי. hamnakéch im hakouti ba'hasiyot — okhél méhen akhilat ara, oumaseran vada.
2. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אִם יִשְׂרָאֵל חָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית, לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית — מוּתָּר. לְמֵימְרָא דְּגִידּוּלֵי הֶיתֵּר מַעֲלִין אֶת הָאִיסּוּר, וְדִלְמָא בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה? הָא תַּנְיָא: אֵלּוּ הֵן חֲסִיּוֹת — כְּגוֹן הַלּוּף הַשּׁוּם וְהַבְּצָלִים. rabi chimon ben elazar omér: im yisraél 'hachoud al hacheviit, lemotsaé cheviit — moutar. lemémra degidoulé hetér maalin et haisour, vedilma bedavar chezaro kale? ha tanya: élou hén 'hasiyot — kegon halouf hachoum vehabetsalim.
3. וְדִלְמָא בִּמְדוּכָּנִין? ״חָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית״ קָתָנֵי. וְדִלְמָא בְּתַעֲרוֹבֶת? הַמְנַכֵּשׁ קָתָנֵי. vedilma bimdoukanin? "'hachoud al hacheviit" katané. vedilma betaarovet? hamnakéch katané.
4. לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן וּדְרַבִּי יוֹנָתָן! אָמַר רַבִּי יִצְחָק: שַׁנְיָא שְׁבִיעִית, הוֹאִיל וְאִיסּוּרָהּ עַל יְדֵי קַרְקַע — בְּטִילָתָהּ נָמֵי עַל יְדֵי קַרְקַע. léma tehvé teouvtéh derabi yo'hanan oudrabi yonatan! amar rabi yits'hak: chanya cheviit, hoil veisourah al yedé karka — betilatah namé al yedé karka.
5. הֲרֵי מַעֲשֵׂר, דְּאִיסּוּרוֹ עַל יְדֵי קַרְקַע, וְאֵין בְּטִילָתוֹ עַל יְדֵי קַרְקַע. דְּתַנְיָא: לִיטְרָא מַעֲשֵׂר טֶבֶל שֶׁזְּרָעָהּ בַּקַּרְקַע וְהִשְׁבִּיחָה, וַהֲרֵי הִיא כְּעֶשֶׂר לִיטְרִין — חַיֶּיבֶת בְּמַעֲשֵׂר וּבִשְׁבִיעִית. וְאוֹתָהּ לִיטְרָא, מְעַשֵּׂר עָלֶיהָ מִמָּקוֹם אַחֵר לְפִי חֶשְׁבּוֹן! haré maasér, deisouro al yedé karka, veén betilato al yedé karka. detanya: litra maasér tevel chezeraah bakarka vehichbi'ha, vaharé hi keeser litrin — 'hayevet bemaasér ouvichviit. veotah litra, measér aleha mimakom a'hér lefi 'hechbon!

Daf 59a

1. אָמְרִי: מַעֲשֵׂר, דִּיגּוּן הוּא דְּקָא גָרֵים לֵיהּ. amri: maasér, digoun hou deka garém léh.
2. מֵתִיב רָמֵי בַּר חָמָא: ״קֻוֽנָּם פֵּירוֹת הָאֵלּוּ עָלַי״, ״קֻוֽנָּם הֵן עַל פִּי״, ״קֻוֽנָּם הֵן לְפִי״ — אָסוּר בְּחִילּוּפֵיהֶן וּבְגִידּוּלֵיהֶן. ״שֶׁאֲנִי אוֹכֵל״, וְ״שֶׁאֲנִי טוֹעֵם״ — מוּתָּר בְּחִילּוּפֵיהֶן וּבְגִידּוּלֵיהֶן בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה, אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה — אֲפִילּוּ גִּידּוּלֵי גִידּוּלִין אֲסוּרִין. métiv ramé bar 'hama: "kounam pérot haélou ala", "kounam hén al pi", "kounam hén lefi" — asour be'hilouféhen ouvgidouléhen. "cheani okhél", ve"cheani toém" — moutar be'hilouféhen ouvgidouléhen bedavar chezaro kale, aval bedavar cheén zaro kale — afilou gidoulé gidoulin asourin.
3. אָמַר רַבִּי אַבָּא: שָׁאנֵי קוֹנָמוֹת, הוֹאִיל וְאִי בָּעֵי מִתְּשִׁיל עֲלַיְיהוּ — הָווּ לְהוּ כְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין, וְאֵין בָּטֵיל בָּרוֹב. amar rabi aba: chané konamot, hoil vei baé mitechil alayou — haou leou kedavar cheyéch lo matirin, veén batél barov.
4. וַהֲרֵי תְּרוּמָה, דְּאִי בָּעֵי מִיתְּשִׁיל עֲלַהּ, וּבָטְלִי בְּרוֹב. דִּתְנַן: סְאָה תְּרוּמָה טְמֵאָה שֶׁנָּפְלָה לְפָחוֹת מִמֵּאָה חוּלִּין — תֵּרָקֵב. הָא לְמֵאָה — תַּעֲלֶה! אָמְרִי: בִּתְרוּמָה בְּיַד כֹּהֵן עָסְקִינַן, דְּלָא מָצֵי מִיתְּשִׁיל עֲלַהּ. vaharé terouma, dei baé mitechil alah, ouvatli berov. ditnan: sea terouma teméa chenafla lefa'hot miméa 'houlin — térakév. ha leméa — taale! amri: bitrouma beyad kohén askinan, dela matsé mitechil alah.
5. אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: אִם הָיְתָה טְהוֹרָה תִּמָּכֵר לְכֹהֵן! אֶלָּא בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁנָּפְלוּ לוֹ מִבֵּית אֲבִי אִמּוֹ כֹּהֵן עָסְקִינַן. i hakhi, éma séfa: im hayta teora timakhér lekhohén! ela beyisraél chenaflou lo mibét avi imo kohén askinan.
6. [וְהָא] קָתָנֵי סֵיפָא: תִּימָּכֵר לְכֹהֵן חוּץ מִדְּמֵי אוֹתָהּ סְאָה? [veha] katané séfa: timakhér lekhohén 'houts midemé otah sea?
7. אֶלָּא אֵימָא: בִּשְׁלָמָא קוּנָּמוֹת — מִצְוָה לְאִיתְּשׁוֹלֵי עֲלֵיהֶן, מִשּׁוּם דְּרַבִּי נָתָן. דְּאָמַר רַבִּי נָתָן: כׇּל הַנּוֹדֵר — כְּאִילּוּ בָּנָה בָּמָה, וְהַמְקַיְּימוֹ — כְּאִילּוּ מַקְטִיר עָלֶיהָ. תְּרוּמָה מַאי מִצְוָה לְאִיתְּשׁוֹלֵי עֲלַהּ? ela éma: bichlama kounamot — mitsva leitecholé aléhen, michoum derabi natan. deamar rabi natan: kol hanodér — keilou bana bama, vehamkayemo — keilou maktir aleha. terouma ma mitsva leitecholé alah?
8. גּוּפָא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לִיטְרָא בְּצָלִים שֶׁתִּיקְּנָהּ וּזְרָעָהּ — מִתְעַשֶּׂרֶת לְפִי כוּלָּהּ. יָתֵיב רַבָּה וְקָאָמַר לְהָא שְׁמַעְתָּא. אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא: מַאן צָאֵית לָךְ וּלְרַבִּי יוֹחָנָן רַבָּךְ! הֶיתֵּר שֶׁבָּהֶן לְהֵיכָן הָלַךְ? אֲמַר לֵיהּ: מִי לָא תְּנַן דִּכְווֹתַהּ: בְּצָלִים שֶׁיָּרְדוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים וְצִימְּחוּ, goufa, amar rabi yo'hanan: litra betsalim chetikenah ouzraah — mitaseret lefi khoulah. yatév raba vekaamar leha chemata. amar léh rav 'hisda: man tsaét lakh oulrabi yo'hanan rabakh! hetér chebahen lehékhan halakh? amar léh: mi la tenan dikhotah: betsalim cheyardou aléhem gechamim vetsime'hou,

Daf 59b

1. אִם הָיוּ עָלִין שֶׁלָּהֶן שְׁחוֹרִין — אֲסוּרִין, הוֹרִיקוּ — מוּתָּרִין. וְכִי שְׁחוֹרִין אַמַּאי אֲסוּרִין? לֵימָא: הֶיתֵּר שֶׁבָּהֶן לְהֵיכָן הָלַךְ? אֲמַר לֵיהּ: מִי סָבְרַתְּ עַל עִיקָּר קָתָנֵי? אַתּוֹסֶפֶת קָתָנֵי אֲסוּרִין. אִי הָכִי, מַאי אֲתָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל לְמֵימַר? דְּתַנְיָא, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַגָּדֵל בְּחִיּוּב — חַיָּיב, הַגָּדֵל בִּפְטוּר — פָּטוּר. תַּנָּא קַמָּא נָמֵי הָכִי אָמַר! im haou alin chelahen che'horin — asourin, horikou — moutarin. vekhi che'horin ama asourin? léma: hetér chebahen lehékhan halakh? amar léh: mi savrate al ikar katané? atosefet katané asourin. i hakhi, ma ata raban chimon ben gamliél lemémar? detanya, raban chimon ben gamliél omér: hagadél be'hiyouv — 'hayav, hagadél biftour — patour. tana kama namé hakhi amar!
2. כּוּלָּהּ מַתְנִיתִין רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל קָתָנֵי לַהּ. וְעַד כָּאן לָא שָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דְּלָא קָא טָרַח, אֲבָל הֵיכָא דְּקָא טָרַח — בָּטֵיל בְּרוּבָּא. koulah matnitin raban chimon ben gamliél katané lah. vead kan la chamate léh leraban chimon ben gamliél dela ka tara'h, aval hékha deka tara'h — batél berouba.
3. וְכֹל הֵיכָא דְּקָא טָרַח בָּטֵיל בְּרוּבָּא? וַהֲרֵי לִיטְרָא מַעֲשֵׂר טֶבֶל, דְּקָטָרַח, וְקָתָנֵי: וְאוֹתָהּ לִיטְרָא מְעַשֵּׂר עָלָיו מִמָּקוֹם אַחֵר לְפִי חֶשְׁבּוֹן! שָׁאנֵי גַּבֵּי מַעֲשֵׂר, דְּאָמַר קְרָא ״עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר וְגוֹ׳״, וְהֶיתֵּירָא — זָרְעִי אִינָשֵׁי, אִיסּוּרָא — לָא זָרְעִי אִינָשֵׁי. vekhol hékha deka tara'h batél berouba? vaharé litra maasér tevel, dekatara'h, vekatané: veotah litra measér ala mimakom a'hér lefi 'hechbon! chané gabé maasér, deamar kera "asér teasér vego'", vehetéra — zari inaché, isoura — la zari inaché.
4. גּוּפָא, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא תִּירְתָּאָה אָמַר רַבִּי יַנַּאי: בָּצָל שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנְּטָעוֹ, וְרַבּוּ גִּידּוּלָיו עַל עִיקָּרוֹ — מוּתָּר. לְמֵימְרָא דְּגִידּוּלֵי goufa, amar rabi 'hanina tirtaa amar rabi yana: batsal chel terouma chenetao, verabou gidoula al ikaro — moutar. lemémra degidoulé

Daf 60a

1. הֶיתֵּר מַעֲלִין אֶת הָאִיסּוּר? וְהָתְנַן: גִּידּוּלֵי תְרוּמָה תְּרוּמָה! בְּגִידּוּלֵי גִידּוּלִין קָאָמְרִינַן. הָא נָמֵי תְּנֵינָא: גִּידּוּלֵי גִידּוּלִין חוּלִּין! הָא קָא מַשְׁמַע לַן: אֲפִילּוּ בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה. hetér maalin et haisour? vehatnan: gidoulé terouma terouma! begidoulé gidoulin kaamrinan. ha namé tenéna: gidoulé gidoulin 'houlin! ha ka machma lan: afilou bedavar cheén zaro kale.
2. וְהָתְנַן: הַטֶּבֶל — גִּידּוּלָיו מוּתָּרִין בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה. אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה — גִּידּוּלֵי גִידּוּלִין אֲסוּרִין! רִבּוּיָא דְּרַבּוּ גִידּוּלִין עַל עִיקָּרוֹ מוּתָּר קָא מַשְׁמַע לַן. vehatnan: hatevel — gidoula moutarin bedavar chezaro kale. aval davar cheén zaro kale — gidoulé gidoulin asourin! ribouya derabou gidoulin al ikaro moutar ka machma lan.
3. הַדְרָן עֲלָךְ הַנּוֹדֵר מִן הַיָּרָק hadran alakh hanodér min hayarak
4. ״קוּנָּם יַיִן שֶׁאֲנִי טוֹעֵם הַיּוֹם״ — אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ. ״שַׁבָּת זוֹ״ — אָסוּר בְּכׇל הַשַּׁבָּת, וְשַׁבָּת שֶׁעָבְרָה. ״חֹדֶשׁ זֶה״ — אָסוּר בְּכׇל הַחֹדֶשׁ, וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ לְהַבָּא. "kounam yayin cheani toém hayom" — éno asour ela ad chete'hchakh. "chabat zo" — asour bekhol hachabat, vechabat cheavra. "'hodech ze" — asour bekhol ha'hodech, veroch 'hodech lehaba.
5. ״שָׁנָה זוֹ״ — אָסוּר בְּכׇל הַשָּׁנָה, וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה לֶעָתִיד לָבֹא. ״שָׁבוּעַ זֶה״ — אָסוּר בְּכׇל הַשָּׁבוּעַ, וּשְׁבִיעִית שֶׁעָבְרָה. "chana zo" — asour bekhol hachana, veroch hachana leatid lavo. "chavoua ze" — asour bekhol hachavoua, ouchviit cheavra.
6. וְאִם אָמַר ״יוֹם אֶחָד״, ״שַׁבָּת אַחַת״, ״חֹדֶשׁ אֶחָד״, ״שָׁנָה אַחַת״, ״שָׁבוּעַ אֶחָד״ — אָסוּר מִיּוֹם לְיוֹם. veim amar "yom e'had", "chabat a'hat", "'hodech e'had", "chana a'hat", "chavoua e'had" — asour miyom leom.
7. ״עַד הַפֶּסַח״ — אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ, ״עַד שֶׁיְּהֵא״ — אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא. ״עַד לִפְנֵי הַפֶּסַח״, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא. "ad hapesa'h" — asour ad cheyagia, "ad cheyehé" — asour ad cheyétsé. "ad lifné hapesa'h", rabi méir omér: asour ad cheyagia, rabi yosé omér: asour ad cheyétsé.
8. גְּמָ׳ קוּנָּם יַיִן שֶׁאֲנִי טוֹעֵם כּוּ׳. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: לִכְשֶׁתֶּחֱשַׁךְ צָרִיךְ שְׁאֵלָה לְחָכָם. gema' kounam yayin cheani toém kou'. amar rabi yirmeya: likhchete'hechakh tsarikh cheéla le'hakham.
9. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב יוֹסֵף: גְּזֵירָה ״הַיּוֹם״ מִשּׁוּם ״יוֹם אֶחָד״. ma tama? amar rav yoséf: gezéra "hayom" michoum "yom e'had".

Daf 60b

1. אֲמַר לֵיהּ: אִי הָכִי, לִיגְזוֹר בְּ״יוֹם אֶחָד״ מִשּׁוּם ״הַיּוֹם״! amar léh: i hakhi, ligzor be"yom e'had" michoum "hayom"!
2. אֲמַר לֵיהּ: ״הַיּוֹם״ בְּ״יוֹם אֶחָד״ מִיחַלַּף, ״יוֹם אֶחָד״ בְּ״הַיּוֹם״ לָא מִיחַלַּף. amar léh: "hayom" be"yom e'had" mi'halaf, "yom e'had" be"hayom" la mi'halaf.
3. אָמַר רָבִינָא: אֲמַר לִי מָרִימָר, הָכִי אֲמַר אֲבוּךְ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב [יוֹסֵף]: כְּמַאן אָזְלָא שְׁמַעְתֵּיהּ דְּרַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא — כְּרַבִּי נָתָן. דְּתַנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: כֹּל הַנּוֹדֵר — כְּאִילּוּ בָּנָה בָּמָה, וְהַמְקַיְּימוֹ — כְּאִילּוּ מַקְטִיר עָלֶיהָ. amar ravina: amar li marimar, hakhi amar avoukh micheméh derav [yoséf]: keman azla chematéh derav yirmeya bar aba — kerabi natan. detanya, rabi natan omér: kol hanodér — keilou bana bama, vehamkayemo — keilou maktir aleha.
4. ״שַׁבָּת זוֹ״ — אָסוּר בְּכׇל הַשַּׁבָּת כּוּלָּהּ. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא: יוֹמֵי דְשַׁבְּתָא קָאָמַר, קָא מַשְׁמַע לַן. "chabat zo" — asour bekhol hachabat koulah. pechita! maou detéma: yomé dechabeta kaamar, ka machma lan.
5. ״חֹדֶשׁ זֶה״ — אָסוּר בְּכׇל הַחֹדֶשׁ, וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ לְהַבָּא. פְּשִׁיטָא! כִּי אִיצְטְרִיכָא לְחֹדֶשׁ חָסֵר, "'hodech ze" — asour bekhol ha'hodech, veroch 'hodech lehaba. pechita! ki itsterikha le'hodech 'hasér,
6. מַהוּ דְּתֵימָא: רֹאשׁ חֹדֶשׁ לְשֶׁעָבַר הָוֵי, וְלָא לִיתְּסַר, קָא מַשְׁמַע לַן קָרוּ אִינָשֵׁי רֵישׁ יַרְחָא. maou detéma: roch 'hodech lecheavar havé, vela litesar, ka machma lan karou inaché réch yar'ha.
7. ״שָׁנָה זוֹ״ — אָסוּר בְּכׇל הַשָּׁנָה כּוּלָּהּ. "chana zo" — asour bekhol hachana koulah.
8. אִיבַּעְיָא לְהוּ, אָמַר: ״קֻוֽנָּם יַיִן שֶׁאֲנִי טוֹעֵם יוֹם״ — מַאי דִּינֵיהּ? כְּ״הַיּוֹם״, אוֹ כְּ״יוֹם אֶחָד״? ibaya leou, amar: "kounam yayin cheani toém yom" — ma dinéh? ke"hayom", o ke"yom e'had"?
9. תָּא שְׁמַע מִמַּתְנִיתִין: ״קֻוֽנָּם יַיִן שֶׁאֲנִי טוֹעֵם הַיּוֹם״ — אֵין אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ. הָא ״יוֹם״ כְּ״יוֹם אֶחָד״ דָּמֵי. ta chema mimatnitin: "kounam yayin cheani toém hayom" — én asour ela ad chete'hchakh. ha "yom" ke"yom e'had" damé.
10. אֵימָא סֵיפָא, אָמַר: ״יוֹם אֶחָד״ — אָסוּר מִיּוֹם לְיוֹם. הָא ״יוֹם״ כְּ״הַיּוֹם״ דָּמֵי. אֶלָּא מֵהָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינַּהּ. éma séfa, amar: "yom e'had" — asour miyom leom. ha "yom" ke"hayom" damé. ela méha léka lemichma minah.
11. אָמַר רַב אָשֵׁי, תָּא שְׁמַע: ״קֻוֽנָּם יַיִן שֶׁאֲנִי טוֹעֵם הַשָּׁנָה״, נִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה — אָסוּר בָּהּ וּבְעִיבּוּרָהּ. הֵיכִי דָּמֵי? amar rav aché, ta chema: "kounam yayin cheani toém hachana", nitabera hachana — asour bah ouvibourah. hékhi damé?

Daf 61a

1. אִילֵּימָא כִּדְקָתָנֵי — לְמָה לִי לְמֵימְרָא? אֶלָּא לָאו, דַּאֲמַר ״שָׁנָה״. אַלְמָא ״שָׁנָה״ כְּ״הַשָּׁנָה״ דָּמֵי, וְ״יוֹם״ נָמֵי כְּ״הַיּוֹם״ דִּינֵיהּ. iléma kidkatané — lema li lemémra? ela la, daamar "chana". alma "chana" ke"hachana" damé, ve"yom" namé ke"hayom" dinéh.
2. לָא, לְעוֹלָם דְּאָמַר ״הַשָּׁנָה״, וּמַהוּ דְּתֵימָא: הַלֵּךְ אַחַר רוֹב הַשָּׁנִים, וְלָא אִית בְּהוּ עִיבּוּר, קָא מַשְׁמַע לַן. la, leolam deamar "hachana", oumaou detéma: halékh a'har rov hachanim, vela it beou ibour, ka machma lan.
3. אִיבַּעְיָא לְהוּ: אָמַר ״יַיִן שֶׁאֲנִי טוֹעֵם יוֹבֵל״ מַאי? שְׁנַת חֲמִשִּׁים כְּלִפְנֵי חֲמִשִּׁים, אוֹ כִּלְאַחַר חֲמִשִּׁים? ibaya leou: amar "yayin cheani toém yovél" ma? chenat 'hamichim kelifné 'hamichim, o kila'har 'hamichim?
4. תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא פְּלוּגְתָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבָּנַן: ״וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה״. שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים אַתָּה מוֹנֶה, וְאִי אַתָּה מוֹנֶה שְׁנַת חֲמִשִּׁים וְאַחַת. מִכָּאן אָמְרוּ: יוֹבֵל אֵינוֹ עוֹלֶה לְמִנְיַן שָׁבוּעַ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יוֹבֵל עוֹלֶה לְמִנְיַן שָׁבוּעַ. ta chema, detanya pelougta derabi yeouda verabanan: "vekidachtem ét chenat ha'hamichim chana". chenat ha'hamichim ata mone, vei ata mone chenat 'hamichim vea'hat. mikan amrou: yovél éno ole leminyan chavoua. rabi yeouda omér: yovél ole leminyan chavoua.
5. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי יְהוּדָה: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ״, וְאֵין כָּאן אֶלָּא חָמֵשׁ! amrou lo lerabi yeouda: haré hou omér "chéch chanim tizra sadekha", veén kan ela 'haméch!
6. אָמַר לָהֶם: לְדִבְרֵיכֶם, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים״. הֲרֵי כָּאן אַרְבַּע! amar lahem: ledivrékhem, haré hou omér "veasat et hatevoua lichloch hachanim". haré kan arba!
7. אֶלָּא — אִיכָּא לְאוֹקֹמַהּ בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ, דִילִי נָמֵי אִיכָּא לְאוֹקֹמַהּ בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ. ela — ika leokomah bichar chené chavoua, dili namé ika leokomah bichar chené chavoua.
8. ״עַד הַפֶּסַח״ — אָסוּר כּוּ׳. לְמֵימְרָא דְּרַבִּי מֵאִיר סָבַר: לָא מְעַיֵּיל אִינִישׁ נַפְשֵׁיהּ "ad hapesa'h" — asour kou'. lemémra derabi méir savar: la meayél inich nafchéh

Daf 61b

1. לִסְפֵיקָא, וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: מְעַיֵּיל אִינִישׁ נַפְשֵׁיהּ לִסְפֵיקָא. lisféka, verabi yosé savar: meayél inich nafchéh lisféka.
2. וּרְמִינְהִי: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי כִּיתֵּי בָנוֹת מִשְׁתֵּי נָשִׁים, וְאָמַר: קִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי הַגְּדוֹלָה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם גְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת, אִם גְּדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת, וְאִם קְטַנָּה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת שֶׁהִיא גְּדוֹלָה מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת — כּוּלָּן אֲסוּרוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. חוּץ מִן הַקְּטַנָּה שֶׁבַּקְּטַנּוֹת. ourminhi: mi cheyéch lo cheté kité vanot michté nachim, veamar: kidachti et biti hagedola, veéni yodéa im gedola chebagedolot, im gedola chebaketanot, veim ketana chebagedolot chehi gedola min hagedola chebaketanot — koulan asourot, divré rabi méir. 'houts min haketana chebaketanot.
3. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כּוּלָּן מוּתָּרוֹת, חוּץ מִן הַגְּדוֹלָה שֶׁבַּגְּדוֹלוֹת. rabi yosé omér: koulan moutarot, 'houts min hagedola chebagedolot.
4. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר אַבְדִּימִי אָמַר רַב: מוּחְלֶפֶת הַשִּׁיטָה. וְהָתַנְיָא, זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ וְאָמַר ״עַד לִפְנֵי״ — רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: עַד שֶׁיֵּצֵא, וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּגִּיעַ. amar rabi 'hanina bar avdimi amar rav: mou'hlefet hachita. vehatanya, ze hakelal: kol chezemano kavoua veamar "ad lifné" — rabi méir omér: ad cheyétsé, verabi yosé omér: ad cheyagia.
5. מַתְנִי׳ ״עַד הַקָּצִיר״, ״עַד הַבָּצִיר״, ״עַד הַמָּסִיק״ — אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ. זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ, וְאָמַר: ״עַד שֶׁיַּגִּיעַ״ — אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ. אָמַר: ״עַד שֶׁיְּהֵא״ — אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא. וְכֹל שֶׁאֵין זְמַנּוֹ קָבוּעַ, בֵּין אָמַר ״עַד שֶׁיְּהֵא״, בֵּין אָמַר ״עַד שֶׁיַּגִּיעַ״ — אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ. matni' "ad hakatsir", "ad habatsir", "ad hamasik" — éno asour ela ad cheyagia. ze hakelal: kol chezemano kavoua, veamar: "ad cheyagia" — asour ad cheyagia. amar: "ad cheyehé" — asour ad cheyétsé. vekhol cheén zemano kavoua, bén amar "ad cheyehé", bén amar "ad cheyagia" — éno asour ela ad cheyagia.
6. ״עַד הַקַּיִץ״, ״עַד שֶׁיְּהֵא הַקַּיִץ״ — עַד שֶׁיַּתְחִילוּ הָעָם לְהַכְנִיס בְּכַלְכַּלּוֹת. ״עֵד שֶׁיַּעֲבוֹר הַקַּיִץ״ — עַד שֶׁיַּקְפִּילוּ הַמִּקְצוֹעוֹת. "ad hakayits", "ad cheyehé hakayits" — ad cheyat'hilou haam lehakhnis bekhalkalot. "éd cheyaavor hakayits" — ad cheyakpilou hamiktsoot.
7. גְּמָ׳ תָּנָא: ״כַּלְכַּלָּה״ שֶׁאָמְרוּ — כַּלְכַּלָּה שֶׁל תְּאֵנִים, וְלֹא כַּלְכַּלָּה שֶׁל עֲנָבִים. תַּנְיָא: הַנּוֹדֵר מִפֵּירוֹת הַקַּיִץ — אֵין אָסוּר אֶלָּא בִּתְאֵנִים. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: עֲנָבִים בִּכְלַל תְּאֵנִים. gema' tana: "kalkala" cheamrou — kalkala chel teénim, velo kalkala chel anavim. tanya: hanodér mipérot hakayits — én asour ela biténim. raban chimon ben gamliél omér: anavim bikhlal teénim.
8. מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא? קָסָבַר: תְּאֵנִים מִיקַּצְצָן בִּידָא, עֲנָבִים לָא מִיקַּצְצָן בִּידָא. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר: עֲנָבִים נָמֵי, כִּי מִירַדְּדָן — מִיקַּצְצָן בִּידָא. ma tama detana kama? kasavar: teénim mikatstsan bida, anavim la mikatstsan bida. raban chimon ben gamliél savar: anavim namé, ki miradedan — mikatstsan bida.
9. ״עַד שֶׁיַּעֲבוֹר הַקַּיִץ״, עַד שֶׁיִּכָּפְלוּ הַמַּקְצוּעוֹת. תָּנָא: עַד שֶׁיַּכְפִּילוּ רוֹב הַמַּקְצוּעוֹת. "ad cheyaavor hakayits", ad cheyikaflou hamaktsouot. tana: ad cheyakhpilou rov hamaktsouot.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Nedarim
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)