Talmud Nedarim, Chapitre 5 (ה) · Daf 30a à 35b

Daf 30a

1. תִּפְשׁוֹט דְּבָעֵי רַב הוֹשַׁעְיָא: הַנּוֹתֵן שְׁתֵּי פְרוּטוֹת לְאִשָּׁה וְאָמַר לָהּ: ״בְּאַחַת הִתְקַדְּשִׁי לִי הַיּוֹם, וּבְאַחַת הִתְקַדְּשִׁי לִי לְאַחַר שֶׁאֲגָרְשֵׁיךְ״, הָכִי נָמֵי דְּהָווּ קִידּוּשֵׁי. tifchot devaé rav hochaya: hanotén cheté feroutot leicha veamar lah: "bea'hat hitkadechi li hayom, ouva'hat hitkadechi li lea'har cheagarchékh", hakhi namé dehaou kidouché.
2. אִיתְּעַר בְּהוּ רַבִּי יִרְמְיָה, אֲמַר לְהוּ: מַאי קָא מְדַּמֵּיתוּן פְּדָאָן הוּא לִפְדָאוּם אֲחֵרִים? הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פְּדָאָן הוּא — חוֹזְרוֹת וּקְדוֹשׁוֹת, פְּדָאוּם אֲחֵרִים — אֵין חוֹזְרוֹת וּקְדוֹשׁוֹת. וְאִשָּׁה כִּפְדָאוּהָ אֲחֵרִים דָּמְיָא. itear beou rabi yirmeya, amar leou: ma ka medamétoun pedaan hou lifdaoum a'hérim? hakhi amar rabi yo'hanan: pedaan hou — 'hozrot oukdochot, pedaoum a'hérim — én 'hozrot oukdochot. veicha kifdaouha a'hérim damya.
3. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַבִּי אַמֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁפְּדָאָן הוּא, אֲבָל פְּדָאוּם אֲחֵרִים — אֵין חוֹזְרוֹת וּקְדוֹשׁוֹת. itemar namé, amar rabi amé amar rabi yo'hanan: lo chanou ela chepedaan hou, aval pedaoum a'hérim — én 'hozrot oukdochot.
4. מַתְנִי׳ הַנּוֹדֵר מִיּוֹרְדֵי הַיָּם — מוּתָּר בְּיוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה. מִיּוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה — אָסוּר מִיּוֹרְדֵי הַיָּם, שֶׁיּוֹרְדֵי הַיָּם בִּכְלַל יוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה. לֹא כְּאֵלּוּ שֶׁהוֹלְכִים מֵעַכּוֹ לְיָפוֹ, אֶלָּא בְּמִי שֶׁדַּרְכּוֹ לְפָרֵשׁ. matni' hanodér miyordé hayam — moutar beochvé hayabacha. miyochvé hayabacha — asour miyordé hayam, cheyordé hayam bikhlal yochvé hayabacha. lo keélou cheolkhim méako leyafo, ela bemi chedarko lefaréch.
5. גְּמָ׳ רַב פָּפָּא וְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא, חַד מַתְנֵי אַרֵישָׁא וְחַד מַתְנֵי אַסֵּיפָא. מַאן דְּתָנֵי אַרֵישָׁא, מַתְנֵי הָכִי: הַנּוֹדֵר מִיּוֹרְדֵי הַיָּם — מוּתָּר בְּיוֹשְׁבֵי יַבָּשָׁה, הָא בְּיוֹרְדֵי הַיָּם — אָסוּר, וְלֹא כְּאֵלּוּ gema' rav papa verav a'ha beréh derav ika, 'had matné arécha ve'had matné aséfa. man detané arécha, matné hakhi: hanodér miyordé hayam — moutar beochvé yabacha, ha beordé hayam — asour, velo keélou

Daf 30b

1. הַהוֹלְכִים מֵעַכּוֹ לְיָפוֹ, דְּהָלֵין יוֹשְׁבֵי הַיַּבָּשָׁה נִינְהוּ, אֶלָּא מִמִּי שֶׁדַּרְכָּן לְפָרֵשׁ. haolkhim méako leyafo, dehalén yochvé hayabacha ninou, ela mimi chedarkan lefaréch.
2. וּמַאן דְּמַתְנֵי אַסֵּיפָא, מַתְנֵי הָכִי: הַנּוֹדֵר מִיּוֹשְׁבֵי יַבָּשָׁה — אָסוּר בְּיוֹרְדֵי הַיָּם, וְלֹא בְּאֵלּוּ הַהוֹלְכִים מֵעַכּוֹ לְיָפוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא אֲפִילּוּ בְּמִי שֶׁדַּרְכּוֹ לְפָרֵשׁ, הוֹאִיל וְסוֹפוֹ לְיַבָּשָׁה סָלֵיק. ouman dematné aséfa, matné hakhi: hanodér miyochvé yabacha — asour beordé hayam, velo beélou haolkhim méako leyafo bilvad, ela afilou bemi chedarko lefaréch, hoil vesofo leyabacha salék.
3. מַתְנִי׳ הַנּוֹדֵר מֵרוֹאֵי הַחַמָּה — אָסוּר אַף בַּסּוֹמִין, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּון זֶה אֶלָּא לְמִי שֶׁהַחַמָּה רוֹאָה אוֹתָן. matni' hanodér méroé ha'hama — asour af basomin, chelo nitkavén ze ela lemi cheha'hama roa otan.
4. גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא? מִדְּלָא קָאָמַר ״מִן הָרוֹאִין״. לְאַפּוֹקֵי דָּגִים וְעוּבָּרִים. gema' ma tama? midela kaamar "min haroin". leapoké dagim veoubarim.
5. מַתְנִי׳ הַנּוֹדֵר מִשְּׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ — אָסוּר בַּקֵּרְחִין, וּבַעֲלִי שֵׂיבוֹת. וּמוּתָּר בַּנָּשִׁים וּבַקְּטַנִּים, שֶׁאֵין נִקְרָאִין ״שְׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ״ אֶלָּא אֲנָשִׁים. matni' hanodér miche'horé haroch — asour bakér'hin, ouvaali sévot. oumoutar banachim ouvaketanim, cheén nikrain "che'horé haroch" ela anachim.
6. גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא — מִדְּלָא קָאָמַר ״מִבַּעְלֵי שֵׂעָר״. gema' ma tama — midela kaamar "mibalé séar".
7. וּמוּתָּר בְּנָשִׁים וּבִקְטַנִּים, שֶׁאֵין נִקְרָאִין ״שְׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ״ אֶלָּא אֲנָשִׁים. מַאי טַעְמָא — אֲנָשִׁים זִימְנִין דְּמִיכַּסּוּ רֵישַׁיְיהוּ וְזִימְנִין דְּמִגַּלּוּ רֵישַׁיְיהוּ. אֲבָל נָשִׁים לְעוֹלָם מִיכַּסּוּ, וּקְטַנִּים לְעוֹלָם מִיגַּלּוּ. oumoutar benachim ouviktanim, cheén nikrain "che'horé haroch" ela anachim. ma tama — anachim zimnin demikasou réchayou vezimnin demigalou réchayou. aval nachim leolam mikasou, ouktanim leolam migalou.
8. מַתְנִי׳ הַנּוֹדֵר מִן הַיְּלוּדִים — מוּתָּר בְּנוֹלָדִים. מִן הַנּוֹלָדִים — אָסוּר מִן הַיְּלוּדִים. רַבִּי מֵאִיר מַתִּיר אַף בַּיְּלוּדִים. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא נִתְכַּוֵּון זֶה אֶלָּא בְּמִי שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִוּוֹלֵד. matni' hanodér min hayeloudim — moutar benoladim. min hanoladim — asour min hayeloudim. rabi méir matir af bayeloudim. va'hakhamim omrim: lo nitkavén ze ela bemi chedarko lehiouoléd.
9. גְּמָ׳ לְרַבִּי מֵאִיר וְלָא מִיבַּעְיָא נוֹלָדִים. אֶלָּא מִמַּאן אָסוּר? gema' lerabi méir vela mibaya noladim. ela miman asour?
10. חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: הַנּוֹדֵר מִן הַיְּלוּדִים — מוּתָּר בַּנּוֹלָדִים, מִן הַנּוֹלָדִים — אָסוּר בַּיְּלוּדִים, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף הַנּוֹדֵר מִן הַנּוֹלָדִים מוּתָּר בַּיְּלוּדִים, כִּי הֵיכִי דְּנוֹדֵר מִן הַיְּלוּדִים מוּתָּר בַּנּוֹלָדִים. 'hasoré mi'hasera vehakhi katané: hanodér min hayeloudim — moutar banoladim, min hanoladim — asour bayeloudim, rabi méir omér: af hanodér min hanoladim moutar bayeloudim, ki hékhi denodér min hayeloudim moutar banoladim.
11. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: לְמֵימְרָא דְּ״נוֹלָדִים״ דְּמִתְיַילְּדָן מַשְׁמַע? אֶלָּא מֵעַתָּה ״שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם״, הָכִי נָמֵי דְאִיתְיַילְדָן הוּא? amar léh rav papa leabayé: lemémra de"noladim" demityaledan machma? ela méata "chené vanekha hanoladim lekha beerets mitsrayim", hakhi namé deityaldan hou?
12. וְאֶלָּא מַאי דִּיילִידוּ מַשְׁמַע, אֶלָּא מֵעַתָּה דִּכְתִיב ״הִנֵּה בֵן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ״, הָכִי נָמֵי דַּהֲוָה? וְהָא עֲדַיִין מְנַשֶּׁה לֹא בָּא? אֶלָּא מַשְׁמַע הָכִי וּמַשְׁמַע הָכִי, וּבִנְדָרִים הַלֵּךְ אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. veela ma dilidou machma, ela méata dikhtiv "hiné vén nolad levét david yochiyaou chemo", hakhi namé dahava? veha adayin menache lo ba? ela machma hakhi oumachma hakhi, ouvindarim halékh a'har lechon bené adam.
13. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא נִתְכַּוֵּין זֶה אֶלָּא מִמִּי שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִוּוֹלֵד. לְאַפּוֹקֵי מַאי — לְאַפּוֹקֵי דָּגִים וְעוֹפוֹת. va'hakhamim omrim, lo nitkavén ze ela mimi chedarko lehiouoléd. leapoké ma — leapoké dagim veofot.

Daf 31a

1. מַתְנִי׳ הַנּוֹדֵר מִשּׁוֹבְתֵי שַׁבָּת — אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בַּכּוּתִים. מֵאוֹכְלֵי שׁוּם — אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בַּכּוּתִים. מֵעוֹלֵי יְרוּשָׁלַיִם — אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וּמוּתָּר בַּכּוּתִים. matni' hanodér michovté chabat — asour beyisraél veasour bakoutim. méokhlé choum — asour beyisraél veasour bakoutim. méolé yerouchalayim — asour beyisraél oumoutar bakoutim.
2. גְּמָ׳ מַאי ״שׁוֹבְתֵי שַׁבָּת״? אִילֵּימָא מִמְּקַיְּימֵי שַׁבָּת, מַאי אִירְיָא בַּכּוּתִים? אֲפִילּוּ גּוֹיִם נָמֵי! אֶלָּא מִמְּצֻוִּוים עַל הַשַּׁבָּת. gema' ma "chovté chabat"? iléma mimekayemé chabat, ma irya bakoutim? afilou goyim namé! ela mimetsouvim al hachabat.
3. אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: ״מֵעוֹלֵי יְרוּשָׁלַיִם״ — אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וּמוּתָּר בַּכּוּתִים, אַמַּאי? וְהָא מְצֻוִּוים נִינְהוּ! i hakhi, éma séfa: "méolé yerouchalayim" — asour beyisraél oumoutar bakoutim, ama? veha metsouvim ninou!
4. אָמַר אַבָּיֵי: מְצֻוֶּוה וְעוֹשֶׂה קָתָנֵי. בְּתַרְתֵּי בָּבֵי קַמָּיָיתָא: יִשְׂרָאֵל וְכוּתִים — מְצֻוִּוין וְעוֹשִׂין, גּוֹיִם הָהוּא דְּעָבְדִי — עוֹשִׂין וְאֵינָם מְצֻוִּוין. בְּעוֹלֵי יְרוּשָׁלַיִם: יִשְׂרָאֵל — מְצֻוִּוין וְעוֹשִׂין, כּוּתִים — מְצֻוִּוין וְאֵינָם עוֹשִׂין. amar abayé: metsouve veose katané. betarté bavé kamayata: yisraél vekhoutim — metsouvin veosin, goyim haou deavdi — osin veénam metsouvin. beolé yerouchalayim: yisraél — metsouvin veosin, koutim — metsouvin veénam osin.
5. מַתְנִי׳ ״קֻוֽנָּם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לִבְנֵי נֹחַ״ — מוּתָּר בְּיִשְׂרָאֵל וְאָסוּר בְּאוּמּוֹת הָעוֹלָם. matni' "kounam cheéni nehene livné no'ha" — moutar beyisraél veasour beoumot haolam.
6. גְּמָ׳ וְיִשְׂרָאֵל מִי נָפֵיק מִכְּלָל בְּנֵי נֹחַ? כֵּיוָן דְּאִיקַּדַּשׁ אַבְרָהָם, אִיתְקְרוֹ עַל שְׁמֵיהּ. gema' veyisraél mi nafék mikelal bené no'ha? kévan deikadach avraham, itkero al cheméh.
7. מַתְנִי׳ ״שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְזֶרַע אַבְרָהָם״ — אָסוּר בְּיִשְׂרָאֵל וּמוּתָּר בְּאוּמּוֹת הָעוֹלָם. matni' "cheéni nehene lezera avraham" — asour beyisraél oumoutar beoumot haolam.
8. גְּמָ׳ וְהָאִיכָּא יִשְׁמָעֵאל! ״כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״ כְּתִיב. וְהָאִיכָּא עֵשָׂו! ״בְּיִצְחָק״, וְלֹא כׇּל יִצְחָק. gema' vehaika yichmaél! "ki veyits'hak yikaré lekha zara" ketiv. vehaika ésa! "beyits'hak", velo kol yits'hak.
9. מַתְנִי׳ ״שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה מִיִּשְׂרָאֵל״ — לוֹקֵחַ בְּיוֹתֵר וּמוֹכֵר בְּפָחוֹת. ״שֶׁיִּשְׂרָאֵל נֶהֱנִין לִי״ — לוֹקֵחַ בְּפָחוֹת וּמוֹכֵר בְּיוֹתֵר, וְאֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. ״שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָהֶן וְהֵן לִי״ — יֵהָנֶה לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם. matni' "cheéni nehene miyisraél" — loké'ha beotér oumokhér befa'hot. "cheyisraél nehenin li" — loké'ha befa'hot oumokhér beotér, veén chomin lo. "cheéni nehene lahen vehén li" — yéhane leoumot haolam.
10. גְּמָ׳ אָמַר שְׁמוּאֵל: הַלּוֹקֵחַ כְּלִי מִן הָאוּמָּן לְבַקְּרוֹ וְנֶאֱנַס בְּיָדוֹ — חַיָּיב. אַלְמָא קָסָבַר הֲנָאַת לוֹקֵחַ הִיא. gema' amar chemouél: haloké'ha keli min haouman levakero veneenas beyado — 'hayav. alma kasavar hanaat loké'ha hi.
11. תְּנַן: ״שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה מִיִּשְׂרָאֵל״ — מוֹכֵר בְּפָחוֹת, אֲבָל שָׁוֶה בְּשָׁוֶה — לָא. וְאִי הֲנָאַת לוֹקֵחַ הִיא — אֲפִילּוּ שָׁוֶה בְּשָׁוֶה! מַתְנִיתִין בִּזְבִינָא דִּרְמֵי עַל אַפֵּיהּ. tenan: "cheéni nehene miyisraél" — mokhér befa'hot, aval chave bechave — la. vei hanaat loké'ha hi — afilou chave bechave! matnitin bizvina dirmé al apéh.
12. אִם כֵּן אֵימָא רֵישָׁא: לוֹקֵחַ בְּיוֹתֵר. וְעוֹד, אֵימָא סֵיפָא: ״שֶׁיִּשְׂרָאֵל נֶהֱנִין לִי״ — [לוֹקֵחַ בְּפָחוֹת] וּמוֹכֵר בְּיוֹתֵר. וְאִי בִּזְבִינָא דִּרְמֵי עַל אַפֵּיהּ — אֲפִילּוּ שָׁוֶה בְּשָׁוֶה! im kén éma récha: loké'ha beotér. veod, éma séfa: "cheyisraél nehenin li" — [loké'ha befa'hot] oumokhér beotér. vei bizvina dirmé al apéh — afilou chave bechave!
13. סֵיפָא בִּזְבִינָא חֲרִיפָא. אִי הָכִי לוֹקֵחַ בְּפָחוֹת? אֲפִילּוּ שָׁוֶה בְּשָׁוֶה! אֶלָּא séfa bizvina 'harifa. i hakhi loké'ha befa'hot? afilou chave bechave! ela

Daf 31b

1. מַתְנִיתִין בִּזְבִינָא מִיצְעָא, וְדִשְׁמוּאֵל בִּזְבִינָא חֲרִיפָא. matnitin bizvina mitsa, vedichmouél bizvina 'harifa.
2. תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל: הַלּוֹקֵחַ כֵּלִים מִן הַתַּגָּר לְשַׁגְּרָן לְבֵית חָמִיו, וְאָמַר לוֹ: אִם מְקַבְּלִין אוֹתָן מִמֶּנִּי — אֲנִי נוֹתֵן לְךָ דְּמֵיהֶם, וְאִם לָאו — אֲנִי נוֹתֵן לְךָ לְפִי טוֹבַת הֲנָאָה שֶׁבָּהֶן. נֶאֶנְסוּ בַּהֲלִיכָה — חַיָּיב. tanya kevatéh dichmouél: haloké'ha kélim min hatagar lechageran levét 'hami, veamar lo: im mekabelin otan mimeni — ani notén lekha deméhem, veim la — ani notén lekha lefi tovat hanaa chebahen. neensou bahalikha — 'hayav.
3. בַּחֲזָרָה — פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּנוֹשֵׂא שָׂכָר. ba'hazara — patour, mipené cheou kenosé sakhar.
4. הָהוּא סַפְסִירָא דִּשְׁקַל חֲמָרָא לְזַבּוֹנֵי וְלָא אִיזַּבַּן. בַּהֲדֵי דַּהֲדַר, אִיתְּנִיס חַמְרָא, חַיְּיבֵיהּ רַב נַחְמָן לְשַׁלּוֹמֵי. אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: נֶאֶנְסוּ בַּהֲלִיכָה חַיָּיב, בַּחֲזָרָה פָּטוּר. haou safsira dichkal 'hamara lezaboné vela izaban. bahadé dahadar, itenis 'hamra, 'hayevéh rav na'hman lechalomé. étivéh rava lerav na'hman: neensou bahalikha 'hayav, ba'hazara patour.
5. אֲמַר לֵיהּ: חֲזָרָה דְסַפְסִירָא — הוֹלָכָה הִיא. דְּאִילּוּ מַשְׁכַּח לְזַבּוֹנֵי — אֲפִילּוּ אַבָּבָא דְבֵיתֵיהּ מִי לָא מְזַבֵּין לֵיהּ? amar léh: 'hazara desafsira — holakha hi. deilou machka'h lezaboné — afilou abava devétéh mi la mezabén léh?
6. מַתְנִי׳ ״קֻוֽנָּם שֶׁאֲנִי נֶהֱנֶה לָעֲרֵלִים״ — מוּתָּר בְּעַרְלֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָסוּר בְּמוּלֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם. matni' "kounam cheani nehene laarélim" — moutar bearlé yisraél, veasour bemoulé oumot haolam.
7. ״שֶׁאֲנִי נֶהֱנֶה לַמּוּלִים״ — אָסוּר בְּעַרְלֵי יִשְׂרָאֵל, וּמוּתָּר בְּמוּלֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם. שֶׁאֵין הָעׇרְלָה קְרוּיָה אֶלָּא לְשֵׁם אוּמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי כׇל הַגּוֹיִם עֲרֵלִים וְכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַרְלֵי לֵב״. וְאוֹמֵר: ״וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה״. וְאוֹמֵר: ״פֶּן תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים פֶּן תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים״. "cheani nehene lamoulim" — asour bearlé yisraél, oumoutar bemoulé oumot haolam. cheén haorla kerouya ela lechém oumot haolam, cheneemar: "ki khol hagoyim arélim vekhol bét yisraél arlé lév". veomér: "vehaya hapelichti hearél haze". veomér: "pen tisma'hna benot pelichtim pen taalozna benot haarélim".
8. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: מְאוּסָה הִיא הָעׇרְלָה, שֶׁנִּתְגַּנּוּ בָּהּ רְשָׁעִים שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי כׇל הַגּוֹיִם עֲרֵלִים״. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁנִּכְרְתוּ עָלֶיהָ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְּרִיתוֹת. rabi elazar ben azarya omér: meousa hi haorla, chenitganou bah rechaim cheneemar: "ki khol hagoyim arélim". rabi yichmaél omér: gedola mila, chenikhretou aleha cheloch esré beritot.
9. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה שֶׁדּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת חֲמוּרָה. rabi yosé omér: gedola mila chedo'ha et hachabat 'hamoura.
10. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה — שֶׁלֹּא נִתְלָה לוֹ לְמֹשֶׁה הַצַּדִּיק עָלֶיהָ מְלֹא שָׁעָה. rabi yeochoua ben kor'ha omér: gedola mila — chelo nitla lo lemoche hatsadik aleha melo chaa.
11. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה — שֶׁדּוֹחָה אֶת הַנְּגָעִים. רַבִּי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁכׇּל הַמִּצְוֹת שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא נִקְרָא שָׁלֵם עַד שֶׁמָּל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים״. rabi ne'hemya omér: gedola mila — chedo'ha et hanegaim. rabi omér: gedola mila, chekol hamitsot cheasa avraham avinou lo nikra chalém ad chemal, cheneemar: "hithalékh lefana vehyé tamim".
12. דָּבָר אַחֵר: גְּדוֹלָה מִילָה — שֶׁאִלְמָלֵא הִיא, לֹא בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כֹּה אָמַר ה׳ אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי״. davar a'hér: gedola mila — cheilmalé hi, lo bara hakadoch baroukh hou et olamo, cheneemar: "ko amar h' im lo veriti yomam valayla 'houkot chamayim vaarets lo samti".
13. גְּמָ׳ תַּנְיָא, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁכׇּל זְכִיּוֹת שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לֹא עָמְדוּ לוֹ כְּשֶׁנִּתְרַשֵּׁל מִן הַמִּילָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּפְגְּשֵׁהוּ ה׳ וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ״. gema' tanya, rabi yeochoua ben kor'ha omér: gedola mila, chekol zekhiyot cheasa moche rabénou lo amdou lo kechenitrachél min hamila, cheneemar: "vayifgechéou h' vayvakéch hamito".
14. אָמַר רַבִּי: חַס וְשָׁלוֹם שֶׁמּשֶׁה רַבֵּינוּ נִתְרַשֵּׁל מִן הַמִּילָה, אֶלָּא כָּךְ אָמַר: אָמוּל וְאֵצֵא — סַכָּנָה הִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים וְגוֹ׳״. אָמוּל וְאֶשְׁהֶא שְׁלֹשָׁה יָמִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לִי ״לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם״. אֶלָּא מִפְּנֵי מָה נֶעֱנַשׁ מֹשֶׁה — amar rabi: 'has vechalom chemche rabénou nitrachél min hamila, ela kakh amar: amoul veétsé — sakana hi, cheneemar: "vayhi vayom hachelichi bihotam koavim vego'". amoul veechhe chelocha yamim, hakadoch baroukh hou amar li "lékh chouv mitsrayim". ela mipené ma neenach moche —

Daf 32a

1. מִפְּנֵי שֶׁנִּתְעַסֵּק בַּמָּלוֹן תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיְהִי בַּדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן״. mipené chenitasék bamalon te'hila, cheneemar "vayhi baderekh bamalon".
2. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ בִּקֵּשׁ שָׂטָן לַהֲרוֹג, אֶלָּא לְאוֹתוֹ תִּינוֹק, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי״, צֵא וּרְאֵה מִי קָרוּי חָתָן — הֱוֵי אוֹמֵר זֶה הַתִּינוֹק. raban chimon ben gamliél omér: lo lemoche rabénou bikéch satan laharog, ela leoto tinok, cheneemar: "ki 'hatan damim ata li", tsé ouré mi karou 'hatan — hevé omér ze hatinok.
3. דָּרֵשׁ רַבִּי יְהוּדָה בַּר בִּיזְנָא: בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְרַשֵּׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ מִן הַמִּילָה, בָּאוּ ״אַף״ וְ״חֵימָה״ וּבְלָעוּהוּ, וְלֹא שִׁיְּירוּ מִמֶּנּוּ אֶלָּא רַגְלָיו. מִיָּד ״וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עׇרְלַת בְּנָהּ״, מִיָּד ״וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ״. daréch rabi yeouda bar bizna: bechaa chenitrachél moche rabénou min hamila, baou "af" ve"'héma" ouvlaouou, velo chiyerou mimenou ela ragla. miyad "vatika'h tsipora tsor vatikhrot et orlat benah", miyad "vayiref mimenou".
4. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בִּיקֵּשׁ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לְהוֹרְגָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֶרֶף מֵאַף וַעֲזֹב חֵמָה״. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: לְחֵימָה הֲרָגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חֵמָה אֵין לִי״. וְהָכְתִיב: ״כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה״! תְּרֵי חֵימָה הֲווֹ. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: גּוּנְדָּא דְחֵימָה. beotah chaa bikéch moche rabénou leorgan, cheneemar: "heref méaf vaazov 'héma". veyéch omrim: le'héma harago, cheneemar: "'héma én li". vehakhtiv: "ki yagorti mipené haaf veha'héma"! teré 'héma hao. veibaét éma: gounda de'héma.
5. תַּנְיָא רַבִּי אוֹמֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁאֵין לָךְ מִי שֶׁנִּתְעַסֵּק בְּמִצְוֹת כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, וְלֹא נִקְרָא תָּמִים אֶלָּא עַל שֵׁם מִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים״, וּכְתִיב: ״וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ״. tanya rabi omér: gedola mila, cheén lakh mi chenitasék bemitsot keavraham avinou, velo nikra tamim ela al chém mila, cheneemar: "hithalékh lefana vehyé tamim", oukhtiv: "veetena veriti béni ouvénekha".
6. דָּבָר אַחֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד כׇּל הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְגוֹ׳״, דָּבָר אַחֵר: גְּדוֹלָה מִילָה, שֶׁאִילְמָלֵא מִילָה לֹא נִתְקַיְּימוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם לֹא בְּרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה וְגוֹ׳״. davar a'hér: gedola mila, chechekoula keneged kol hamitsot chebatora, cheneemar: "ki al pi hadevarim haéle vego'", davar a'hér: gedola mila, cheilmalé mila lo nitkayemou chamayim vaarets, cheneemar: "im lo beriti yomam valayla vego'".
7. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: גְּדוֹלָה תּוֹרָה, שֶׁאִילְמָלֵא תּוֹרָה לֹא נִתְקַיְּימוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי וְגוֹ׳״. oufliga derabi eliezer, deamar rabi eliezer: gedola tora, cheilmalé tora lo nitkayemou chamayim vaarets, cheneemar: "im lo veriti yomam valayla 'houkot chamayim vaarets lo samti vego'".
8. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ ״הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים״ אֲחָזַתּוּ רְעָדָה. אָמַר: שֶׁמָּא יֵשׁ בִּי דָּבָר מְגוּנֶּה. כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ: ״וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ״, נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ. amar rav yeouda amar rav: bechaa cheamar lo hakadoch baroukh hou leavraham avinou "hithalékh lefana vehyé tamim" a'hazatou reada. amar: chema yéch bi davar megoune. kévan cheamar lo: "veetena veriti béni ouvénekha", nitkarra dato.
9. ״וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה״, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הִסְתַּכַּלְתִּי בַּמַּזָּל שֶׁלִּי וְאֵין לִי אֶלָּא בֵּן אֶחָד. אָמַר לוֹ: צֵא מֵאִיצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ, אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל. "vayotsé oto ha'houtsa", amar lefana: ribono chel olam, histakalti bamazal cheli veén li ela bén e'had. amar lo: tsé méitstagninout chelekha, én mazal leyisraél.
10. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: כׇּל הַמְתַמֵּים עַצְמוֹ — הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתַּמֵּים עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד עִם גִּבּוֹר תָּמִים תִּתַּמָּם״. amar rabi yits'hak: kol hamtamém atsmo — hakadoch baroukh hou mitamém imo, cheneemar: "im 'hasid tit'hasad im gibor tamim titamam".
11. אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא: כׇּל הַמְתַמֵּים עַצְמוֹ — שָׁעָה עוֹמֶדֶת לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים״, וּכְתִיב: ״וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם״. amar rabi hochaya: kol hamtamém atsmo — chaa omedet lo, cheneemar: "hithalékh lefana vehyé tamim", oukhtiv: "vehayita leav hamon goyim".
12. אָמַר רַבִּי: כֹּל הַמְנַחֵשׁ — לוֹ נַחַשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב״. וְהָא בְּלָמֶד אָלֶף כְּתִיב! אֶלָּא מִשּׁוּם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. amar rabi: kol hamna'héch — lo na'hach, cheneemar: "ki lo na'hach beyaakov". veha belamed alef ketiv! ela michoum mida keneged mida.
13. תָּנֵי אַהֲבָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי זֵירָא: כׇּל אָדָם שֶׁאֵינוֹ מְנַחֵשׁ, מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִיצָה שֶׁאֲפִילּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אֵין יְכוֹלִין לִיכָּנֵס בְּתוֹכָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳״. tané ahava beréh derabi zéra: kol adam cheéno mena'héch, makhnisin oto bim'hitsa cheafilou malakhé hacharét én yekholin likanés betokhah, cheneemar: "ki lo na'hach beyaakov velo kesem beyisraél vego'".
14. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מִפְּנֵי מָה נֶעֱנַשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ וְנִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּנָיו לְמִצְרַיִם מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים — מִפְּנֵי שֶׁעָשָׂה אַנְגַּרְיָיא בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ״. amar rabi avaou amar rabi elazar: mipené ma neenach avraham avinou venichtabedou bana lemitsrayim matayim veeser chanim — mipené cheasa angarya betalmidé 'hakhamim, cheneemar: "vayarek et 'hanikha yelidé véto".
15. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁהִפְרִיז עַל מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה״. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: שֶׁהִפְרִישׁ בְּנֵי אָדָם מִלְּהִכָּנֵס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ״. ouchmouél amar: mipené chehifriz al midota chel hakadoch baroukh hou, cheneemar: "bama éda ki irachena". verabi yo'hanan amar: chehifrich bené adam milehikanés ta'hat kanfé hachekhina, cheneemar: "ten li hanefech veharkhouch ka'h lakh".
16. ״וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ״, רַב אָמַר: שֶׁהוֹרִיקָן בַּתּוֹרָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: שֶׁהוֹרִיקָן בְּזָהָב. "vayarek et 'hanikha yelidé véto", rav amar: cheorikan batora. ouchmouél amar: cheorikan bezahav.
17. ״שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת״, אָמַר רַבִּי אַמֵּי בַּר אַבָּא: אֱלִיעֶזֶר כְּנֶגֶד כּוּלָּם. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אֱלִיעֶזֶר הוּא, דְּחוּשְׁבָּנֵיהּ הָכִי הָוֵי. "chemona asar ouchloch méot", amar rabi amé bar aba: eliezer keneged koulam. ika deamri: eliezer hou, de'houchbanéh hakhi havé.
18. וְאָמַר רַבִּי אַמֵּי בַּר אַבָּא: בֵּן שָׁלֹשׁ שָׁנִים הִכִּיר אַבְרָהָם אֶת בּוֹרְאוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי״ — חוּשְׁבָּנֵיהּ מְאָה וְשִׁבְעִין וּתְרֵין. veamar rabi amé bar aba: bén chaloch chanim hikir avraham et boro, cheneemar: "ékev acher chama avraham bekoli" — 'houchbanéh mea vechivin outrén.
19. וְאָמַר רָמֵי בַּר אַבָּא: veamar ramé bar aba:

Daf 32b

1. ״הַשָּׂטָן״ בְּחוּשְׁבָּנֵיהּ תְּלָת מְאָה וְשִׁיתִּין וְאַרְבְּעָה. וְאָמַר רָמֵי בַּר אַבָּא: כְּתִיב ״אַבְרָם״, וּכְתִיב ״אַבְרָהָם״. בַּתְּחִלָּה הִמְלִיכוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָׁה אֵבָרִים, וּלְבַסּוֹף הִמְלִיכוֹ עַל מָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה אֵבָרִים, "hasatan" be'houchbanéh telat mea vechitin vearbea. veamar ramé bar aba: ketiv "avram", oukhtiv "avraham". bate'hila himlikho hakadoch baroukh hou al matayim vearbaim ouchlocha évarim, oulvasof himlikho al matayim vearbaim ouchmone évarim,
2. אֵלּוּ הֵן: שְׁתֵּי עֵינַיִם, וּשְׁתֵּי אׇזְנַיִם, וְרֹאשׁ הַגְּוִיָּיה. élou hén: cheté énayim, ouchté oznayim, veroch hageviya.
3. וְאָמַר רָמֵי בַּר אַבָּא, מַאי דִּכְתִיב: ״עִיר קְטַנָּה וַאֲנָשִׁים וְגוֹ׳״. ״עִיר קְטַנָּה״ — זֶה הַגּוּף, ״וַאֲנָשִׁים בָּהּ מְעַט״ — אֵלּוּ אֵבָרִים, ״וּבָא אֵלֶיהָ מֶלֶךְ גָּדוֹל וְסָבַב אֹתָהּ״ — זֶה יֵצֶר הָרָע, ״וּבָנָה עָלֶיהָ מְצוֹדִים וַחֲרָמִים״ — אֵלּוּ עֲוֹנוֹת, veamar ramé bar aba, ma dikhtiv: "ir ketana vaanachim vego'". "ir ketana" — ze hagouf, "vaanachim bah meat" — élou évarim, "ouva éleha melekh gadol vesavav otah" — ze yétser hara, "ouvana aleha metsodim va'haramim" — élou aonot,
4. ״וּמָצָא בָהּ אִישׁ מִסְכֵּן וְחָכָם״ — זֶה יֵצֶר טוֹב, ״וּמִלַּט הוּא אֶת הָעִיר בְּחׇכְמָתוֹ״ — זוֹ תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. ״וְאָדָם לֹא זָכַר אֶת הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן הַהוּא״ — דְּבִשְׁעַת יֵצֶר הָרָע לֵית דְּמִדְּכַר לֵיהּ לְיֵצֶר טוֹב. "oumatsa vah ich miskén ve'hakham" — ze yétser tov, "oumilat hou et hair be'hokhmato" — zo techouva oumaasim tovim. "veadam lo zakhar et haich hamiskén haou" — devichat yétser hara lét demidekhar léh leyétser tov.
5. ״הַחׇכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים״. ״הַחׇכְמָה תָּעֹז לֶחָכָם״ — זוֹ תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, ״מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים״ — שְׁתֵּי עֵינַיִם, וּשְׁתֵּי אׇזְנַיִם, וּשְׁתֵּי יָדַיִם, וּשְׁתֵּי רַגְלַיִם, וְרֹאשׁ הַגְּוִיָּיה, וּפֶה. "ha'hokhma taoz le'hakham méasara chalitim". "ha'hokhma taoz le'hakham" — zo techouva oumaasim tovim, "méasara chalitim" — cheté énayim, ouchté oznayim, ouchté yadayim, ouchté raglayim, veroch hageviya, oufe.
6. אָמַר רַבִּי זְכַרְיָה מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בִּיקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹצִיא כְּהוּנָּה מִשֵּׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן״. כֵּיוָן שֶׁהִקְדִּים בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְבִרְכַּת הַמָּקוֹם — הוֹצִיאָהּ מֵאַבְרָהָם. amar rabi zekharya michoum rabi yichmaél: bikéch hakadoch baroukh hou leotsi keouna michém, cheneemar: "veou khohén leél elon". kévan chehikdim birkat avraham levirkat hamakom — hotsiah méavraham.
7. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן״. אָמַר לוֹ אַבְרָהָם: וְכִי מַקְדִּימִין בִּרְכַּת עֶבֶד לְבִרְכַּת קוֹנוֹ? מִיָּד נְתָנָהּ לְאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נְאֻם ה׳ לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי עַד אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ״, וּבָתְרֵיהּ כְּתִיב: ״נִשְׁבַּע ה׳ וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק״. עַל דִּיבּוּרוֹ שֶׁל מַלְכִּי צֶדֶק. cheneemar: "vayvarkhéou vayomar baroukh avram leél elon koné chamayim vaarets ouvaroukh él elon". amar lo avraham: vekhi makdimin birkat eved levirkat kono? miyad netanah leavraham, cheneemar: "neoum h' ladoni chév limini ad achit oyvekha hadom leraglekha", ouvatréh ketiv: "nichba h' velo yina'hém ata khohén leolam al divrati malki tsedek". al dibouro chel malki tsedek.
8. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב ״וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן״: הוּא כֹּהֵן, וְאֵין זַרְעוֹ כֹּהֵן. vehaynou dikhtiv "veou khohén leél elon": hou kohén, veén zaro kohén.
9. הַדְרָן עֲלָךְ אַרְבָּעָה נְדָרִים hadran alakh arbaa nedarim
10. אֵין בֵּין הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ לַמּוּדָּר הֵימֶנּוּ מַאֲכָל אֶלָּא דְּרִיסַת הָרֶגֶל וְכֵלִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין בָּהֶם אוֹכֶל נֶפֶשׁ. én bén hamoudar hanaa mé'havéro lamoudar hémenou maakhal ela derisat haregel vekhélim cheén osin bahem okhel nefech.
11. הַמּוּדָּר מַאֲכָל מֵחֲבֵירוֹ לֹא יַשְׁאִילֶנּוּ נָפָה וּכְבָרָה וְרֵיחַיִם וְתַנּוּר, אֲבָל מַשְׁאִיל לוֹ חָלוּק וְטַבַּעַת וְטַלִּית וּנְזָמִים. hamoudar maakhal mé'havéro lo yachilenou nafa oukhvara veré'hayim vetanour, aval machil lo 'halouk vetabaat vetalit ounzamim.
12. גְּמָ׳ מַאן תְּנָא? אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא, דְּתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ וִיתּוּר אָסוּר בְּמוּדַּר הֲנָאָה. gema' man tena? amar rav ada bar ahava: rabi eliezer hi, detanya rabi eliezer omér: afilou vitour asour bemoudar hanaa.
13. הַמּוּדָּר מַאֲכָל מֵחֲבֵירוֹ לֹא יַשְׁאִילֶנּוּ וְכוּ׳. hamoudar maakhal mé'havéro lo yachilenou vekhou'.

Daf 33a

1. וְהָא מִן מַאֲכָל נָדַר! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: בְּאוֹמֵר ״הֲנָאַת מַאֲכָלְךָ עָלַי״. veha min maakhal nadar! amar rabi chimon ben lakich: beomér "hanaat maakhalkha ala".
2. אֵימָא שֶׁלֹּא יִלְעוֹס חִיטִּין וְיִתֵּן עַל מַכָּתוֹ! אָמַר רָבָא: בְּאוֹמֵר ״הֲנָאָה הַמְּבִיאָה לִידֵי מַאֲכָלְךָ עָלַי״. éma chelo yilos 'hitin veyitén al makato! amar rava: beomér "hanaa hamevia lidé maakhalkha ala".
3. אָמַר רַב פָּפָּא: שַׂק לְהָבִיא פֵּירוֹת, וַחֲמוֹר לְהָבִיא עָלָיו פֵּירוֹת, וַאֲפִילּוּ צַנָּא בְּעָלְמָא, הֲנָאָה הַמְּבִיאָה לִידֵי מַאֲכָל הוּא. בָּעֵי רַב פָּפָּא: סוּס לִרְכּוֹב עָלָיו וְטַבַּעַת לֵירָאוֹת בָּהּ, מַהוּ? מִיפְסַק וּמֵיזַל בְּאַרְעֵיהּ, מַאי? amar rav papa: sak lehavi pérot, va'hamor lehavi ala pérot, vaafilou tsana bealma, hanaa hamevia lidé maakhal hou. baé rav papa: sous lirkov ala vetabaat léraot bah, maou? mifsak oumézal bearéh, ma?
4. תָּא שְׁמַע: אֲבָל מַשְׁאִיל לוֹ חָלוּק וְטַלִּית נְזָמִים וְטַבָּעוֹת. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא שֶׁלֹּא לֵירָאוֹת בָּהֶן, צְרִיכָא לְמֵימַר? אֶלָּא לָאו, אֲפִילּוּ לֵירָאוֹת בָּהֶן, וְקָתָנֵי ״מַשְׁאִילוֹ״! ta chema: aval machil lo 'halouk vetalit nezamim vetabaot. hékhi damé? iléma chelo léraot bahen, tserikha lemémar? ela la, afilou léraot bahen, vekatané "machilo"!
5. לָא, לְעוֹלָם שֶׁלֹּא לֵירָאוֹת, וְאַיְּידֵי דְּקָתָנֵי רֵישָׁא ״לֹא יַשְׁאִילֶנּוּ״, תְּנָא סֵיפָא ״מַשְׁאִילוֹ״. la, leolam chelo léraot, veayedé dekatané récha "lo yachilenou", tena séfa "machilo".
6. מַתְנִי׳ וְכׇל דָּבָר שֶׁאֵין עוֹשִׂין בּוֹ אוֹכֶל נֶפֶשׁ, מָקוֹם שֶׁמַּשְׂכִּירִין כְּיוֹצֵא בָּהֶן — אָסוּר. matni' vekhol davar cheén osin bo okhel nefech, makom chemaskirin keotsé bahen — asour.
7. גְּמָ׳ מִכְּלָל דְּרֵישָׁא, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מַשְׂכִּירִין. מַאן תַּנָּא? אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא. gema' mikelal derécha, af al pi cheén maskirin. man tana? amar rav ada bar ahava: rabi eliezer hi.
8. מַתְנִי׳ הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ, שׁוֹקֵל לוֹ אֶת שִׁקְלוֹ וּפוֹרֵעַ אֶת חוֹבוֹ, וּמַחֲזִיר לוֹ אֶת אֲבֵידָתוֹ. מָקוֹם שֶׁנּוֹטְלִין עָלֶיהָ שָׂכָר — תִּפּוֹל הֲנָאָה לַהֶקְדֵּשׁ. matni' hamoudar hanaa mé'havéro, chokél lo et chiklo ouforéa et 'hovo, ouma'hazir lo et avédato. makom chenotlin aleha sakhar — tipol hanaa lahekdéch.
9. גְּמָ׳ אַלְמָא אַבְרוֹחֵי אֲרִי בְּעָלְמָא הוּא, וּשְׁרֵי. gema' alma avro'hé ari bealma hou, ouchré.
10. מַאן תַּנָּא? אָמַר רַב הוֹשַׁעְיָא: זוֹ man tana? amar rav hochaya: zo

Daf 33b

1. דִּבְרֵי חָנָן הִיא. divré 'hanan hi.
2. רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא דִּבְרֵי הַכֹּל, גַּבֵּי מוּדָּר הֲנָאָה דְּיָהֵיב עַל מְנָת שֶׁלֹּא לִפְרוֹעַ. rava amar: afilou téma divré hakol, gabé moudar hanaa deyahév al menat chelo lifroa.
3. מַאי חָנָן? דִּתְנַן: מִי שֶׁהָלַךְ לִמְדִינַת הַיָּם, וְעָמַד אֶחָד וּפִירְנֵס אֶת אִשְׁתּוֹ. חָנָן אָמַר: אִיבֵּד אֶת מְעוֹתָיו. ma 'hanan? ditnan: mi chehalakh limdinat hayam, veamad e'had oufirnés et ichto. 'hanan amar: ibéd et meota.
4. נֶחְלְקוּ עָלָיו בְּנֵי כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים, וְאָמְרוּ: יִשָּׁבַע כַּמָּה הוֹצִיא, וְיִטּוֹל. אָמַר רַבִּי דּוֹסָא בֶּן הַרְכִּינָס כְּדִבְרֵיהֶם. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: יָפֶה אָמַר חָנָן, הִנִּיחַ מְעוֹתָיו עַל קֶרֶן הַצְּבִי. ne'hlekou ala bené kohanim gedolim, veamrou: yichava kama hotsi, veyitol. amar rabi dosa ben harkinas kedivréhem. amar rabi yo'hanan ben zaka: yafe amar 'hanan, hini'ha meota al keren hatsevi.
5. רָבָא לָא אָמַר כְּרַב הוֹשַׁעְיָא, דְּקָא מוֹקֵים לָהּ לְמַתְנִיתִין כְּדִבְרֵי הַכֹּל. רַב הוֹשַׁעְיָא לָא אָמַר כְּרָבָא, גְּזֵירָה שֶׁלֹּא לִיפָּרַע מִשּׁוּם לִיפָּרַע. rava la amar kerav hochaya, deka mokém lah lematnitin kedivré hakol. rav hochaya la amar kerava, gezéra chelo lipara michoum lipara.
6. מַחֲזִיר לוֹ אֶת אֲבֵידָתוֹ. פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי, חַד אָמַר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּשֶׁנִּכְסֵי מַחְזִיר אֲסוּרִין עַל בַּעַל אֲבֵידָה, דְּכִי מַהְדַּר לֵיהּ — מִידַּעַם דְּנַפְשֵׁיהּ קָא מַהְדַּר לֵיהּ. אֲבָל נִכְסֵי בַּעַל אֲבֵידָה אֲסוּרִין עַל מַחְזִיר — לָא קָא מַהְדַּר לֵיהּ, דְּקָא מְהַנֵּי לֵיהּ פְּרוּטָה דְּרַב יוֹסֵף. ma'hazir lo et avédato. peligi bah rabi amé verabi asi, 'had amar: lo chanou ela bechenikhsé ma'hzir asourin al baal avéda, dekhi mahdar léh — midaam denafchéh ka mahdar léh. aval nikhsé baal avéda asourin al ma'hzir — la ka mahdar léh, deka mehané léh perouta derav yoséf.
7. וְחַד אָמַר: אֲפִילּוּ נִכְסֵי בַּעַל אֲבֵידָה אֲסוּרִין עַל מַחְזִיר מַהְדַּר לֵיהּ, וּמִשּׁוּם פְּרוּטָה דְּרַב יוֹסֵף לָא שְׁכִיחַ. ve'had amar: afilou nikhsé baal avéda asourin al ma'hzir mahdar léh, oumichoum perouta derav yoséf la chekhi'ha.

Daf 34a

1. תְּנַן: מָקוֹם שֶׁנּוֹטְלִין עָלֶיהָ שָׂכָר — תִּפּוֹל הֲנָאָה לַהֶקְדֵּשׁ. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר אֲפִילּוּ בְּשֶׁנִּכְסֵי בַּעַל אֲבֵידָה אֲסוּרִים עַל מַחְזִיר נָמֵי מַהְדַּר — הַיְינוּ דְּקָתָנֵי מָקוֹם שֶׁנּוֹטְלִין עָלֶיהָ שָׂכָר תִּפּוֹל הֲנָאָה לַהֶקְדֵּשׁ. tenan: makom chenotlin aleha sakhar — tipol hanaa lahekdéch. bichlama leman deamar afilou bechenikhsé baal avéda asourim al ma'hzir namé mahdar — haynou dekatané makom chenotlin aleha sakhar tipol hanaa lahekdéch.
2. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר כְּשֶׁנִּכְסֵי בַּעַל אֲבֵידָה אֲסוּרִים עַל מַחְזִיר לָא מַהְדַּר, אַמַּאי תִּפּוֹל הֲנָאָה לַהֶקְדֵּשׁ? ela leman deamar kechenikhsé baal avéda asourim al ma'hzir la mahdar, ama tipol hanaa lahekdéch?
3. אַחֲדָא קָתָנֵי. a'hada katané.
4. אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ בְּהַאי לִישָּׁנָא: פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי. חַד אָמַר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּשֶׁנִּכְסֵי בַּעַל אֲבֵידָה אֲסוּרִין עַל מַחְזִיר, וּמִשּׁוּם פְּרוּטָה דְּרַב יוֹסֵף לָא שְׁכִיחַ. אֲבָל נִכְסֵי מַחְזִיר אֲסוּרִים עַל בַּעַל אֲבֵדָה — לָא מַהְדַּר לֵיהּ, מִשּׁוּם דְּקָא מְהַנֵּי לֵיהּ. ika dematné lah beha lichana: peligi bah rabi amé verabi asi. 'had amar: lo chanou ela bechenikhsé baal avéda asourin al ma'hzir, oumichoum perouta derav yoséf la chekhi'ha. aval nikhsé ma'hzir asourim al baal avéda — la mahdar léh, michoum deka mehané léh.
5. וְחַד אָמַר: אֲפִילּוּ נִכְסֵי מַחְזִיר אֲסוּרִים עַל בַּעַל אֲבֵידָה — מוּתָּר. דְּכִי מַהְדַּר לֵיהּ — מִידֵּי דְּנַפְשֵׁיהּ קָמַהְדַּר לֵיהּ. ve'had amar: afilou nikhsé ma'hzir asourim al baal avéda — moutar. dekhi mahdar léh — midé denafchéh kamahdar léh.
6. תְּנַן: מָקוֹם שֶׁנּוֹטְלִין עָלֶיהָ שָׂכָר — תִּפּוֹל הֲנָאָה לַהֶקְדֵּשׁ. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר אֲפִילּוּ בְּשֶׁנִּכְסֵי מַחְזִיר אֲסוּרִים עַל בַּעַל אֲבֵידָה מַהְדַּר — הַיְינוּ דִּמְתָרֵץ מָקוֹם. tenan: makom chenotlin aleha sakhar — tipol hanaa lahekdéch. bichlama leman deamar afilou bechenikhsé ma'hzir asourim al baal avéda mahdar — haynou dimtaréts makom.
7. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר בְּשֶׁנִּכְסֵי מַחְזִיר אֲסוּרִין, וְלָא מַהְדַּר, הֵיכִי מְתָרֵץ מָקוֹם? קַשְׁיָא. ela leman deamar bechenikhsé ma'hzir asourin, vela mahdar, hékhi metaréts makom? kachya.

Daf 34b

1. אָמַר רָבָא: הָיְתָה לְפָנָיו כִּכָּר שֶׁל הֶפְקֵר, וְאָמַר: ״כִּכָּר זוֹ הֶקְדֵּשׁ״, נְטָלָהּ לְאוֹכְלָהּ — מָעַל לְפִי כּוּלָּהּ. לְהוֹרִישָׁה לְבָנָיו — מָעַל לְפִי טוֹבַת הֲנָאָה שֶׁבָּהּ. amar rava: hayta lefana kikar chel hefkér, veamar: "kikar zo hekdéch", netalah leokhlah — maal lefi koulah. leoricha levana — maal lefi tovat hanaa chebah.
2. בְּעָא מִינֵּיהּ רַב חִיָּיא בַּר אָבִין מֵרָבָא: ״כִּכָּרִי עָלֶיךָ״ וּנְתָנָהּ לוֹ בְּמַתָּנָה, מַהוּ? ״כִּכָּרִי״ אָמַר לוֹ, כִּי אִיתֵיהּ בִּרְשׁוּתֵיהּ הוּא דְּאָסוּר. אוֹ דִּלְמָא ״עָלֶיךָ״ אֲמַר לֵיהּ, עִילָּוֵיהּ שַׁוִּיתֵיהּ הֶקְדֵּשׁ? bea minéh rav 'hiya bar avin mérava: "kikari alekha" ountanah lo bematana, maou? "kikari" amar lo, ki itéh birchoutéh hou deasour. o dilma "alekha" amar léh, ilavéh chavitéh hekdéch?
3. אֲמַר לֵיהּ: פְּשִׁיטָא דְּאַף עַל גַּב דְּיַהֲבַהּ לֵיהּ בְּמַתָּנָה — אָסוּר. אֶלָּא ״כִּכָּרִי עָלֶיךָ״ לְאַפּוֹקֵי מַאי? לָאו לְאַפּוֹקֵי דְּאִי גַּנְבַהּ מִינֵּיהּ מִיגְנָב? אֲמַר לֵיהּ: לָא, לְאַפּוֹקֵי דְּאִי אַזְמְנֵיהּ עֲלַהּ. amar léh: pechita deaf al gav deyahavah léh bematana — asour. ela "kikari alekha" leapoké ma? la leapoké dei ganvah minéh mignav? amar léh: la, leapoké dei azmenéh alah.

Daf 35a

1. אֵיתִיבֵיהּ, אָמַר לוֹ: ״הַשְׁאִילֵנִי פָּרָתְךָ״, אָמַר לוֹ: ״קֻוֽנָּם פָּרָה שֶׁאֲנִי קָנוּי לָךְ״, ״נְכָסַי עָלֶיךָ אִם יֵשׁ לִי פָּרָה אֶלָּא זוֹ״. ״הַשְׁאִילֵנִי קַרְדּוּמְּךָ״, אָמַר לוֹ: ״קֻוֽנָּם קַרְדּוֹם שֶׁיֵּשׁ לִי שֶׁאֲנִי קָנוּי״, ״נְכָסַי עָלַי אִם יֵשׁ לִי קַרְדּוֹם אֶלָּא זֶה״, וְנִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לוֹ — בְּחַיָּיו אָסוּר, מֵת אוֹ שֶׁנִּתְּנָה לוֹ בְּמַתָּנָה — הֲרֵי זֶה מוּתָּר. étivéh, amar lo: "hachiléni paratkha", amar lo: "kounam para cheani kanou lakh", "nekhasa alekha im yéch li para ela zo". "hachiléni kardoumekha", amar lo: "kounam kardom cheyéch li cheani kanou", "nekhasa ala im yéch li kardom ela ze", venimtsa cheyéch lo — be'haya asour, mét o chenitena lo bematana — haré ze moutar.
2. אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: שֶׁנִּיתְּנָה לוֹ עַל יְדֵי אַחֵר. amar rav a'ha beréh derav ika: chenitena lo al yedé a'hér.
3. אָמַר רַב אָשֵׁי: דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי ״שֶׁנִּיתְּנָה לוֹ״, וְלָא קָתָנֵי ״שֶׁנְּתָנָהּ לוֹ״. amar rav aché: dayka namé dekatané "chenitena lo", vela katané "chenetanah lo".
4. בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן: יֵשׁ מְעִילָה בְּקוּנָּמוֹת, אוֹ לָא? bea minéh rava mérav na'hman: yéch meila bekounamot, o la?
5. אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵיתוּהָ: מְקוֹם שֶׁנּוֹטְלִין עָלֶיהָ שָׂכָר — תִּיפּוֹל הֲנָאָה לַהֶקְדֵּשׁ. לְמֵימְרָא כִּי הֶקְדֵּשׁ, מָה הֶקְדֵּשׁ יֵשׁ בּוֹ מְעִילָה — אַף קוּנָּמוֹת יֵשׁ בָּהֶן מְעִילָה. amar léh, tenétouha: mekom chenotlin aleha sakhar — tipol hanaa lahekdéch. lemémra ki hekdéch, ma hekdéch yéch bo meila — af kounamot yéch bahen meila.
6. כְּתַנָּאֵי: ״קֻוֽנָּם כִּכָּר זוֹ הֶקְדֵּשׁ״ וַאֲכָלָהּ, בֵּין הוּא וּבֵין חֲבֵירוֹ — מָעַל, לְפִיכָךְ יֵשׁ לָהּ פִּדְיוֹן. ״כִּכָּר זוֹ עָלַי לְהֶקְדֵּשׁ״ וַאֲכָלָהּ, הוּא — מָעַל, חֲבֵירוֹ — לֹא מָעַל. לְפִיכָךְ אֵין לָהּ פִּדְיוֹן. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. ketanaé: "kounam kikar zo hekdéch" vaakhalah, bén hou ouvén 'havéro — maal, lefikhakh yéch lah pidon. "kikar zo ala lehekdéch" vaakhalah, hou — maal, 'havéro — lo maal. lefikhakh én lah pidon. divré rabi méir.
7. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ לֹא מָעַל, לְפִי שֶׁאֵין מְעִילָה בְּקוּנָּמוֹת. va'hakhamim omrim: bén kakh ouvén kakh lo maal, lefi cheén meila bekounamot.
8. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא לְרַב אָשֵׁי: ״כִּכָּרִי עָלֶיךָ״ וּנְתָנָהּ לוֹ בְּמַתָּנָה, מִי מָעַל? לִמְעוֹל נוֹתֵן — הָא לָא אֲסִירָא עֲלֵיהּ! לִמְעוֹל מְקַבֵּל — יָכוֹל דְּאָמַר: הֶיתֵּירָא בְּעֵיתִי, אִיסּוּרָא לָא בְּעֵיתִי. אֲמַר לֵיהּ: מְקַבֵּל מָעַל לִכְשֶׁיּוֹצִיא, שֶׁכׇּל הַמּוֹצִיא מְעוֹת הֶקְדֵּשׁ לְחוּלִּין, כְּסָבוּר שֶׁל חוּלִּין הוּא — מוֹעֵל. אַף זֶה — מוֹעֵל. amar léh rav a'ha beréh derav avya lerav aché: "kikari alekha" ountanah lo bematana, mi maal? limol notén — ha la asira aléh! limol mekabél — yakhol deamar: hetéra beéti, isoura la beéti. amar léh: mekabél maal likhcheyotsi, chekol hamotsi meot hekdéch le'houlin, kesavour chel 'houlin hou — moél. af ze — moél.

Daf 35b

1. מַתְנִי׳ וְתוֹרֵם אֶת תְּרוּמָתוֹ וּמַעְשְׂרוֹתָיו לְדַעְתּוֹ, וּמַקְרִיב עָלָיו קִינֵּי זָבִין, קִינֵּי זָבוֹת, קִינֵּי יוֹלְדוֹת, חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת. וּמְלַמְּדוֹ מִדְרָשׁ הֲלָכוֹת וְאַגָּדוֹת, אֲבָל לֹא יְלַמְּדֶנּוּ מִקְרָא. אֲבָל מְלַמֵּד הוּא אֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנוֹתָיו מִקְרָא. matni' vetorém et teroumato oumaserota ledato, oumakriv ala kiné zavin, kiné zavot, kiné yoldot, 'hataot vaachamot. oumlamedo midrach halakhot veagadot, aval lo yelamedenou mikra. aval melaméd hou et bana veet benota mikra.
2. גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: הָנֵי כָּהֲנֵי, שְׁלוּחֵי דִידַן הָווּ, אוֹ שְׁלוּחֵי דִשְׁמַיָּא? לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ — לְמוּדָּר הֲנָאָה. אִי אָמְרַתְּ דִּשְׁלוּחֵי דִידַן הָווּ, הָא מְהַנֵּי לֵיהּ וְאָסוּר. וְאִי אָמְרַתְּ שְׁלוּחֵי דִשְׁמַיָּא — שְׁרֵי. מַאי? gema' ibaya leou: hané kahané, chelou'hé didan haou, o chelou'hé dichmaya? lema nafka minah — lemoudar hanaa. i amrate dichlou'hé didan haou, ha mehané léh veasour. vei amrate chelou'hé dichmaya — cheré. ma?
3. תָּא שְׁמַע, דִּתְנַן: מַקְרִיב עָלָיו קִינֵּי זָבִין כּוּ׳. אִי אָמְרַתְּ שְׁלוּחֵי דִידַן, קָא מְהַנֵּי לֵיהּ? ta chema, ditnan: makriv ala kiné zavin kou'. i amrate chelou'hé didan, ka mehané léh?
4. וְלִיטַעְמָיךְ, לִיתְנֵי: מַקְרִיב עָלָיו קׇרְבָּנוֹת! אֶלָּא, מְחוּסְּרֵי כַפָּרָה שָׁאנֵי. דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַכֹּל צְרִיכִין דַּעַת, חוּץ מִמְּחוּסְּרֵי כַפָּרָה. שֶׁהֲרֵי אָדָם מֵבִיא קׇרְבָּן עַל בָּנָיו וְעַל בְּנוֹתָיו הַקְּטַנִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״זֹאת תּוֹרַת הַזָּב״, בֵּין גָּדוֹל בֵּין קָטָן. velitamakh, litné: makriv ala korbanot! ela, me'houseré khapara chané. deamar rabi yo'hanan: hakol tserikhin daat, 'houts mime'houseré khapara. cheharé adam mévi korban al bana veal benota haketanim, cheneemar: "zot torat hazav", bén gadol bén katan.
5. אֶלָּא מֵעַתָּה, לְרַבִּי יוֹחָנָן ״זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת וְגוֹ׳״, בֵּין קְטַנָּה וּבֵין גְּדוֹלָה? קְטַנָּה בַּת לֵידָה הִיא?! וְהָא תָּנֵי רַב בִּיבִי קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן: שָׁלֹשׁ נָשִׁים מְשַׁמְּשׁוֹת בְּמוֹךְ: קְטַנָּה וּמְעוּבֶּרֶת וּמְנִיקָה. קְטַנָּה — שֶׁמָּא תִּתְעַבֵּר וְתָמוּת. ela méata, lerabi yo'hanan "zot torat hayoledet vego'", bén ketana ouvén gedola? ketana bat léda hi?! veha tané rav bivi kaméh derav na'hman: chaloch nachim mechamechot bemokh: ketana oumouberet oumnika. ketana — chema titabér vetamout.
6. הַהִיא ״זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת״, בֵּין פִּקַּחַת בֵּין שׁוֹטָה, שֶׁכֵּן אָדָם מֵבִיא קׇרְבָּן עַל אִשְׁתּוֹ שׁוֹטָה, hahi "zot torat hayoledet", bén pika'hat bén chota, chekén adam mévi korban al ichto chota,
7. כְּדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אָדָם מֵבִיא קׇרְבַּן עָשִׁיר עַל אִשְׁתּוֹ, וְכׇל קׇרְבָּנוֹת שֶׁחַיֶּיבֶת, kedivré rabi yeouda. detanya, rabi yeouda omér: adam mévi korban achir al ichto, vekhol korbanot che'hayevet,
8. שֶׁכָּךְ כּוֹתֵב לָהּ: וְאַחְרָיוּת דְּאִית לִיךְ עֲלַי מִן קַדְמַת דְּנָא. chekakh kotév lah: vea'hraout deit likh ala min kadmat dena.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Nedarim
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)