Talmud Nazir, Chapitre 6 (ו) · Daf 43a à 54a

Daf 43a

1. אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב: נִקְטַע רֹאשׁוֹ שֶׁל אָבִיו — אֵינוֹ מִטַּמֵּא לוֹ. מַאי טַעְמָא — אָמַר קְרָא: ״לְאָבִיו״, בִּזְמַן שֶׁהוּא שָׁלֵם, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא חָסֵר. אֲמַר לֵיהּ רַב הַמְנוּנָא: אֶלָּא מֵעַתָּה, קָאָזֵיל בְּפַקְתָּא דַּעֲרָבוֹת, וּפַסְקוּהּ גַּנָּבֵי לְרֵישֵׁיהּ, הָכִי נָמֵי דְּלָא לִיטַמֵּא לֵיהּ? amar rav 'hisda amar rav: nikta rocho chel avi — éno mitamé lo. ma tama — amar kera: "leavi", bizman cheou chalém, velo bizman cheou 'hasér. amar léh rav hamnouna: ela méata, kaazél befakta daaravot, oufaskouh ganavé leréchéh, hakhi namé dela litamé léh?
2. אֲמַר לֵיהּ: מֵת מִצְוָה קָאָמְרַתְּ? הַשְׁתָּא יֵשׁ לוֹמַר: בְּאַחְרִינֵי מִיחַיַּיב, בְּאָבִיו לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? amar léh: mét mitsva kaamrate? hachta yéch lomar: bea'hriné mi'hayav, beavi lo kol chekén?
3. וְהַאי מֵת מִצְוָה הוּא? וְהָתַנְיָא: אֵיזֶהוּ מֵת מִצְוָה — כֹּל שֶׁאֵין לוֹ קוֹבְרִין. קוֹרֵא וַאֲחֵרִים עוֹנִין אוֹתוֹ — אֵין זֶה מֵת מִצְוָה. וְהָא אִית לֵיהּ בְּרָא! כֵּיוָן דְּקָאָזֵיל בְּאוֹרְחָא — כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ קוֹבְרִים דָּמֵי. veha mét mitsva hou? vehatanya: ézeou mét mitsva — kol cheén lo kovrin. koré vaa'hérim onin oto — én ze mét mitsva. veha it léh bera! kévan dekaazél beor'ha — kemi cheén lo kovrim damé.
4. מֵיתִיבִי: ״לָהּ יִטַּמָּא״, לָהּ הוּא מִטַּמֵּא, וְאֵינוֹ מִטַּמֵּא לְאֵיבָרֶיהָ. לְפִי שֶׁאֵינוֹ מִטַּמֵּא לְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁל אָבִיו. אֲבָל מְחַזֵּיר הוּא עַל עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה. métivi: "lah yitama", lah hou mitamé, veéno mitamé leévareha. lefi cheéno mitamé leéver min ha'ha chel avi. aval me'hazér hou al etsem kisora.
5. מַאי ״מְחַזֵּיר הוּא עַל עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה״? לָאו לְמֵימְרָא דְּאִי מִיחַסַּר פּוּרְתָּא? ma "me'hazér hou al etsem kisora"? la lemémra dei mi'hasar pourta?
6. לָא, הָהִיא רַבִּי יְהוּדָה הִיא. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לָהּ מִיטַּמֵּא, וְאֵינוֹ מִיטַּמֵּא לְאֵבָרֶיהָ. שֶׁאֵינוֹ מִיטַּמֵּא עַל אֵבֶר מִן הַחַי שֶׁל אָבִיו, אֲבָל מִיטַּמֵּא הוּא לְאֵבֶר מִן הַמֵּת שֶׁל אָבִיו. la, hahi rabi yeouda hi. detanya, rabi yeouda omér: lah mitamé, veéno mitamé leévareha. cheéno mitamé al éver min ha'ha chel avi, aval mitamé hou leéver min hamét chel avi.
7. וְהָתַנְיָא, רַב כָּהֲנָא בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: לָהּ מִיטַּמֵּא, וְאֵינוֹ מִיטַּמֵּא לְאֵבָרִים. פְּרָט לִכְזַיִת מִן הַמֵּת, וּכְזַיִת נֶצֶל, וּמְלֹא תַרְווֹד רָקָב. vehatanya, rav kahana berabi eliezer ben yaakov: lah mitamé, veéno mitamé leévarim. perat likhzayit min hamét, oukhzayit netsel, oumlo tarod rakav.
8. יָכוֹל לֹא יִטַּמֵּא לַשִּׁדְרָה וְלַגּוּלְגּוֹלֶת וּלְרוֹב בִּנְיָינָהּ וּלְרוֹב מִנְיָינָהּ — כְּתִיב: ״וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם״, הוֹסִיף לְךָ הַכָּתוּב טוּמְאָה אַחֶרֶת. yakhol lo yitamé lachidra velagoulgolet oulrov binyanah oulrov minyanah — ketiv: "veamarta aléhem", hosif lekha hakatouv touma a'heret.

Daf 43b

1. יָכוֹל לֹא יִטַּמֵּא לַשִּׁדְרָה וְלַגּוּלְגּוֹלֶת וּלְרוֹב בִּנְיָינוֹ וּלְרוֹב מִנְיָינוֹ שֶׁל אֲחֵרִים. אָמַרְתָּ: מָה אֲחוֹתוֹ מְיוּחֶדֶת שֶׁגּוּפָה תָּלוּי בּוֹ, וּמִיטַּמֵּא לַשִּׁדְרָה וְלַגּוּלְגּוֹלֶת וּלְרוֹב בִּנְיָינָהּ וּלְרוֹב מִנְיָינָהּ, אַף כֹּל שֶׁגּוּפוֹ תָּלוּי בּוֹ — מִיטַּמֵּא לַשִּׁדְרָה וְלַגּוּלְגּוֹלֶת וּלְרוֹב בִּנְיָינוֹ וּלְרוֹב מִנְיָינוֹ. yakhol lo yitamé lachidra velagoulgolet oulrov binyano oulrov minyano chel a'hérim. amarta: ma a'hoto meou'hedet chegoufa talou bo, oumitamé lachidra velagoulgolet oulrov binyanah oulrov minyanah, af kol chegoufo talou bo — mitamé lachidra velagoulgolet oulrov binyano oulrov minyano.
2. הָהִיא נָמֵי רַבִּי יְהוּדָה הִיא. וְרַב דְּאָמַר כִּי הַאי תַּנָּא דְּתַנְיָא: מַעֲשֶׂה שֶׁמֵּת אָבִיו שֶׁל רַבִּי יִצְחָק בְּגִינְזַק, וּבָאוּ וְהוֹדִיעוּהוּ לְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וּבָא וְשָׁאַל אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן אֱלִישָׁע וְאַרְבָּעָה זְקֵנִים [שֶׁעִמּוֹ], hahi namé rabi yeouda hi. verav deamar ki ha tana detanya: maase chemét avi chel rabi yits'hak beginzak, ouvaou veodiouou lea'har chaloch chanim, ouva vechaal et rabi yeochoua ben elicha vearbaa zekénim [cheimo],
3. וְאָמְרוּ: ״לְאָבִיו״ — בִּזְמַן שֶׁהוּא שָׁלֵם, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא חָסֵר. veamrou: "leavi" — bizman cheou chalém, velo bizman cheou 'hasér.
4. מַתְנִי׳ שְׁלֹשָׁה מִינִין אֲסוּרִין בַּנָּזִיר: הַטּוּמְאָה, וְהַתִּגְלַחַת, וְהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן. חוֹמֶר בַּטּוּמְאָה וּבַתִּגְלַחַת מִבַּיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן, שֶׁהַטּוּמְאָה וְהַתִּגְלַחַת — סוֹתְרִין, וְהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן — אֵינוֹ סוֹתֵר. matni' chelocha minin asourin banazir: hatouma, vehatigla'hat, vehayotsé min hagefen. 'homer batouma ouvatigla'hat mibayotsé min hagefen, chehatouma vehatigla'hat — sotrin, vehayotsé min hagefen — éno sotér.
5. חוֹמֶר בַּיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן מִבַּטּוּמְאָה וּבַתִּגְלַחַת, שֶׁהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן לֹא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ, וְטוּמְאָה וְתִגְלַחַת הוּתְּרוּ מִכְּלָלָן בְּתִגְלַחַת מִצְוָה וּבְמֵת מִצְוָה. 'homer bayotsé min hagefen mibatouma ouvatigla'hat, chehayotsé min hagefen lo houtar mikelalo, vetouma vetigla'hat houterou mikelalan betigla'hat mitsva ouvmét mitsva.
6. וְחוֹמֶר בַּטּוּמְאָה מִבַּתִּגְלַחַת, שֶׁהַטּוּמְאָה סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל, וְחַיָּיבִין עָלֶיהָ קׇרְבָּן. וְתִגְלַחַת אֵינָהּ סוֹתֶרֶת אֶלָּא שְׁלֹשִׁים, וְאֵין חַיָּיבִין עָלֶיהָ קׇרְבָּן. ve'homer batouma mibatigla'hat, chehatouma soteret et hakol, ve'hayavin aleha korban. vetigla'hat énah soteret ela chelochim, veén 'hayavin aleha korban.
7. גְּמָ׳ וְטוּמְאָה לֹא תּוּתַּר מִכְּלָלָהּ, קַל וָחוֹמֶר מִיַּיִן: וּמָה יַיִן שֶׁאֵינוֹ סוֹתֵר לֹא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ, טוּמְאָה שֶׁסּוֹתֶרֶת — אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תּוּתַּר מִכְּלָלָהּ? gema' vetouma lo toutar mikelalah, kal va'homer miyayin: ouma yayin cheéno sotér lo houtar mikelalo, touma chesoteret — éno din chelo toutar mikelalah?
8. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא״. לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא, אֲבָל מִיטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. talmoud lomar: "leavi oulimo lo yitama". leavi oulimo lo yitama, aval mitamé hou lemét mitsva.
9. וְיַיִן יוּתַּר מִכְּלָלוֹ, קַל וָחוֹמֶר מִטּוּמְאָה: מַה טוּמְאָה שֶׁהִיא סוֹתֶרֶת — הוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ, יַיִן שֶׁאֵינוֹ סוֹתֵר — אֵינוֹ דִּין שֶׁיּוּתַּר מִכְּלָלוֹ? אָמַר קְרָא: ״מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר״, לֶאֱסוֹר יֵין מִצְוָה כְּיֵין רְשׁוּת. veyayin youtar mikelalo, kal va'homer mitouma: ma touma chehi soteret — houtera mikelalah, yayin cheéno sotér — éno din cheyoutar mikelalo? amar kera: "miyayin vechékhar yazir", leesor yén mitsva keyén rechout.
10. וְיַיִן יִסְתּוֹר אֶת הַכֹּל, קַל וָחוֹמֶר מִטּוּמְאָה: מָה טוּמְאָה שֶׁהוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ — סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל, יַיִן שֶׁלֹּא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן שֶׁיִּסְתּוֹר? veyayin yistor et hakol, kal va'homer mitouma: ma touma cheoutera mikelalah — soteret et hakol, yayin chelo houtar mikelalo — lo kol chekén cheyistor?
11. אָמַר קְרָא: ״וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ כִּי טָמֵא נִזְרוֹ״, טוּמְאָה סוֹתֶרֶת וְאֵין הַיַּיִן סוֹתֵר. amar kera: "vehayamim harichonim yipelou ki tamé nizro", touma soteret veén hayayin sotér.
12. וְהַתִּגְלַחַת תִּסְתּוֹר אֶת הַכֹּל, קַל וָחוֹמֶר מִטּוּמְאָה: וּמָה טוּמְאָה שֶׁלֹּא עָשׂוּ בָּהּ מְטַמֵּא כַּמִּיטַּמֵּא — סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל, תִּגְלַחַת, שֶׁעָשׂוּ בָּהּ מְגַלֵּחַ כַּמִּתְגַּלֵּחַ — אֵינוֹ דִּין שֶׁתִּסְתּוֹר אֶת הַכֹּל? vehatigla'hat tistor et hakol, kal va'homer mitouma: ouma touma chelo asou bah metamé kamitamé — soteret et hakol, tigla'hat, cheasou bah megalé'ha kamitgalé'ha — éno din chetistor et hakol?
13. אָמַר קְרָא: ״וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ כִּי טָמֵא נִזְרוֹ״, טוּמְאָה סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל, וְאֵין תִּגְלַחַת סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל. amar kera: "vehayamim harichonim yipelou ki tamé nizro", touma soteret et hakol, veén tigla'hat soteret et hakol.
14. וְטוּמְאָה נַעֲשֶׂה בָּהּ מְטַמֵּא כַּמִּיטַּמֵּא, קַל וָחוֹמֶר מִתִּגְלַחַת: וּמָה תִּגְלַחַת שֶׁאֵינָהּ סוֹתֶרֶת אֶלָּא שְׁלֹשִׁים — עָשָׂה בָּהּ מְגַלֵּחַ כַּמִּתְגַּלֵּחַ, טוּמְאָה, שֶׁהִיא סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל — אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּעֲשֶׂה בָּהּ מְטַמֵּא כַּמִּיטַּמֵּא? vetouma naase bah metamé kamitamé, kal va'homer mitigla'hat: ouma tigla'hat cheénah soteret ela chelochim — asa bah megalé'ha kamitgalé'ha, touma, chehi soteret et hakol — éno din chenaase bah metamé kamitamé?
15. אָמַר קְרָא: ״וְטִמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ״, לִמְטַמֵּא רֹאשׁ נִזְרוֹ. amar kera: "vetimé roch nizro", limtamé roch nizro.
16. וְתִגְלַחַת לֹא נַעֲשֶׂה בָּהּ מְגַלֵּחַ כַּמִּתְגַּלֵּחַ, קַל וָחוֹמֶר מִטּוּמְאָה: וּמָה טוּמְאָה, שֶׁהִיא סוֹתֶרֶת אֶת הַכֹּל — לֹא עָשׂוּ בָּהּ מְטַמֵּא כַּמִּיטַּמֵּא, תִּגְלַחַת, שֶׁאֵינָהּ סוֹתֶרֶת אֶלָּא שְׁלֹשִׁים יוֹם — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה מְגַלֵּחַ כַּמִּתְגַּלֵּחַ? vetigla'hat lo naase bah megalé'ha kamitgalé'ha, kal va'homer mitouma: ouma touma, chehi soteret et hakol — lo asou bah metamé kamitamé, tigla'hat, cheénah soteret ela chelochim yom — lo kol chekén chelo naase megalé'ha kamitgalé'ha?
17. אָמַר קְרָא: ״תַּעַר לֹא יַעֲבוֹר עַל רֹאשׁוֹ״, קְרִי בֵּיהּ: לֹא יַעֲבוֹר הוּא, וְלֹא יַעֲבוֹר לְאַחֵר. amar kera: "taar lo yaavor al rocho", keri béh: lo yaavor hou, velo yaavor lea'hér.
18. וְתִגְלַחַת לֹא תּוּתַּר מִכְּלָלָהּ, קַל וָחוֹמֶר מִיַּיִן: וּמָה יַיִן שֶׁאֵינוֹ סוֹתֵר — לֹא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ, תִּגְלַחַת שֶׁסּוֹתֶרֶת — אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תּוּתַּר מִכְּלָלָהּ? אָמַר רַחֲמָנָא: ״רֹאשׁוֹ״, וְאָמַר רַחֲמָנָא: ״זְקָנוֹ״. vetigla'hat lo toutar mikelalah, kal va'homer miyayin: ouma yayin cheéno sotér — lo houtar mikelalo, tigla'hat chesoteret — éno din chelo toutar mikelalah? amar ra'hamana: "rocho", veamar ra'hamana: "zekano".
19. וְתִגְלַחַת לֹא תִּסְתּוֹר כְּלָל, קַל וָחוֹמֶר מִיַּיִן: וּמָה יַיִן שֶׁלֹּא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ — אֵינוֹ סוֹתֵר, תִּגְלַחַת שֶׁהוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ — אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא תִּסְתּוֹר? בָּעִינַן גִּידּוּל שֵׂעָר, וְהָא לֵיכָּא. vetigla'hat lo tistor kelal, kal va'homer miyayin: ouma yayin chelo houtar mikelalo — éno sotér, tigla'hat cheoutera mikelalah — éno din chelo tistor? bainan gidoul séar, veha léka.
20. וְיַיִן יִסְתּוֹר שְׁלֹשִׁים יוֹם, קַל וָחוֹמֶר מִתִּגְלַחַת: וּמָה תִּגְלַחַת שֶׁהוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ — סוֹתֶרֶת, יַיִן, שֶׁלֹּא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ — אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּסְתּוֹר? מִידֵּי הוּא טַעְמָא אֶלָּא מִשּׁוּם גִּידּוּל שֵׂעָר, גַּבֵּי יַיִן הָא קָאֵים שְׂעָרוֹ. veyayin yistor chelochim yom, kal va'homer mitigla'hat: ouma tigla'hat cheoutera mikelalah — soteret, yayin, chelo houtar mikelalo — éno din cheyistor? midé hou tama ela michoum gidoul séar, gabé yayin ha kaém searo.

Daf 44a

1. מַתְנִי׳ תִּגְלַחַת טוּמְאָה כֵּיצַד? הָיָה מַזֶּה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וּמְגַלֵּחַ בַּשְּׁבִיעִי, וּמֵבִיא קׇרְבְּנוֹתָיו בַּשְּׁמִינִי. וְאִם גִּילַּח בַּשְּׁמִינִי — מֵבִיא קׇרְבְּנוֹתָיו בּוֹ בַּיּוֹם, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי טַרְפוֹן: מָה בֵּין זֶה לִמְצוֹרָע? matni' tigla'hat touma kétsad? haya maze bachelichi ouvachevii oumgalé'ha bachevii, oumévi korbenota bachemini. veim gila'h bachemini — mévi korbenota bo bayom, divré rabi akiva. amar lo rabi tarfon: ma bén ze limtsora?
2. אָמַר לוֹ: זֶה טׇהֳרָתוֹ תְּלוּיָה בְּיָמָיו, וּמְצוֹרָע טׇהֳרָתוֹ תְּלוּיָה בְּתִגְלַחְתּוֹ. וְאֵינוֹ מֵבִיא קׇרְבָּן אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה מְעוֹרַב שֶׁמֶשׁ. amar lo: ze tohorato telouya beyama, oumtsora tohorato telouya betigla'hto. veéno mévi korban ela im kén haya meorav chemech.
3. גְּמָ׳ קַיבְּלַהּ מִינֵּיהּ אוֹ לָא? תָּא שְׁמַע: דְּתָנֵי הִלֵּל: גִּילַּח בַּשְּׁמִינִי — מֵבִיא קׇרְבְּנוֹתָיו בַּתְּשִׁיעִי. וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ קַיבְּלַהּ מִינֵּיהּ, לַיְתֵי קׇרְבְּנוֹתָיו בַּשְּׁמִינִי! gema' kabelah minéh o la? ta chema: detané hilél: gila'h bachemini — mévi korbenota batechii. vei salka datakh kabelah minéh, layté korbenota bachemini!
4. אָמַר רָבָא, לָא קַשְׁיָא: הָא — דְּטָבַל בַּשְּׁבִיעִי, הָא — דְּלֹא טָבַל בַּשְּׁבִיעִי. amar rava, la kachya: ha — detaval bachevii, ha — delo taval bachevii.
5. אָמַר אַבָּיֵי: אַשְׁכַּחְתִּינְהוּ לְחַבְרֵיהּ דְּרַב נָתָן בַּר הוֹשַׁעְיָא דְּיָתְבִין וְקָאָמְרִין: ״וּבָא לִפְנֵי ה׳ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וּנְתָנָם אֶל הַכֹּהֵן״, אֵימָתַי הוּא [בָּא]? בִּזְמַן שֶׁהוּא טָבַל וְעָשָׂה הֶעֱרֵב שֶׁמֶשׁ — אִין, לֹא טָבַל וְעָשָׂה הֶעֱרֵב שֶׁמֶשׁ — לָא. amar abayé: achka'htinou le'havréh derav natan bar hochaya deyatvin vekaamrin: "ouva lifné h' el peta'h ohel moéd ountanam el hakohén", émata hou [ba]? bizman cheou taval veasa heerév chemech — in, lo taval veasa heerév chemech — la.
6. אַלְמָא קָסָבַר טְבוּל יוֹם שֶׁל זָב — כְּזָב דָּמֵי. alma kasavar tevoul yom chel zav — kezav damé.
7. אָמֵינָא לְהוֹן אֲנָא: אֶלָּא מֵעַתָּה גַּבֵּי נָזִיר טָמֵא נָמֵי, דִּכְתִיב: ״(וְהֵבִיא אוֹתָם) אֶל הַכֹּהֵן אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״. אֵימָתַי הוּא [בָּא] — בִּזְמַן שֶׁטָּבַל וְעָשָׂה הֶעֱרֵב שֶׁמֶשׁ. aména leon ana: ela méata gabé nazir tamé namé, dikhtiv: "(vehévi otam) el hakohén el peta'h ohel moéd". émata hou [ba] — bizman chetaval veasa heerév chemech.

Daf 44b

1. מִכְּדֵי שַׁעֲרֵי נִיקָנוֹר הֵיכָא קָיְימִין — בְּשַׁעֲרֵי לְוִיָּיה. mikedé chaaré nikanor hékha kaymin — bechaaré leviya.
2. וְהָתַנְיָא: טְמֵא מֵת מוּתָּר לִיכָּנֵס בְּמַחֲנֵה לְוִיָּיה, וְלֹא טְמֵא מֵת בִּלְבַד אֶלָּא אֲפִילּוּ מֵת עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ״, מַאי ״עִמּוֹ״ — עִמּוֹ בִּמְחִיצָתוֹ, עִמּוֹ בְּמַחֲנֵה לְוִיָּיה. vehatanya: temé mét moutar likanés bema'hané leviya, velo temé mét bilvad ela afilou mét atsmo, cheneemar: "vayika'h moche et atsmot yoséf imo", ma "imo" — imo bim'hitsato, imo bema'hané leviya.
3. אֶלָּא (אָמַר אַבָּיֵי): טְבוּל יוֹם שֶׁל זָב — כְּזָב דָּמֵי. וַאֲפִילּוּ הָכִי, כֵּיוָן דִּמְחוּסַּר כַּפָּרָה — לָא עָיֵיל. ela (amar abayé): tevoul yom chel zav — kezav damé. vaafilou hakhi, kévan dim'housar kapara — la ayél.
4. וְאִי בְּמַחֲנֵה לְוִיָּיה קָאֵי, אַמַּאי קָא קָרֵי לֵיהּ ״אֹהֶל מוֹעֵד״? לְמֵימְרָא: מָה הָתָם — מְחוּסַּר כַּפָּרָה לָא עָיֵיל, אַף לְמַחֲנֵה לְוִיָּיה נָמֵי — מְחוּסַּר כַּפָּרָה לָא עָיֵיל. vei bema'hané leviya kaé, ama ka karé léh "ohel moéd"? lemémra: ma hatam — me'housar kapara la ayél, af lema'hané leviya namé — me'housar kapara la ayél.
5. וְהָתָם מְנָלַן? דְּתַנְיָא: ״טָמֵא יִהְיֶה״ — לְרַבּוֹת טְבוּל יוֹם, ״עוֹד טוּמְאָתוֹ בּוֹ״ — לְרַבּוֹת מְחוּסַּר כַּפָּרָה. vehatam menalan? detanya: "tamé yihye" — lerabot tevoul yom, "od toumato bo" — lerabot me'housar kapara.
6. מַתְנִי׳ תִּגְלַחַת הַטׇּהֳרָה כֵּיצַד? הָיָה מֵבִיא שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת: חַטָּאת, עוֹלָה, וּשְׁלָמִים. וְשׁוֹחֵט אֶת הַשְּׁלָמִים וּמְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶם, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לֹא הָיָה מְגַלֵּחַ אֶלָּא עַל הַחַטָּאת, שֶׁהַחַטָּאת קוֹדֶמֶת בְּכׇל מָקוֹם. וְאִם גִּלַּח עַל אַחַת מִשְּׁלׇשְׁתָּן — יָצָא. matni' tigla'hat hatohora kétsad? haya mévi chaloch behémot: 'hatat, ola, ouchlamim. vecho'hét et hachelamim oumgalé'ha aléhem, divré rabi yeouda. rabi elazar omér: lo haya megalé'ha ela al ha'hatat, cheha'hatat kodemet bekhol makom. veim gila'h al a'hat michelochtan — yatsa.
7. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הֵבִיא שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת וְלֹא פֵּירֵשׁ, הָרְאוּיָה לְחַטָּאת — תִּקְרַב חַטָּאת, לְעוֹלָה — תִּקְרַב עוֹלָה, לִשְׁלָמִים — תִּקְרַב שְׁלָמִים. raban chimon ben gamliél omér: hévi chaloch behémot velo péréch, harouya le'hatat — tikrav 'hatat, leola — tikrav ola, lichlamim — tikrav chelamim.
8. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְגוֹ׳״, בִּשְׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״. gema' tanou rabanan: "vegila'h hanazir peta'h ohel moéd vego'", bichlamim hakatouv medabér, cheneemar: "ouch'hato peta'h ohel moéd".
9. אַתָּה אוֹמֵר בִּשְׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד מַמָּשׁ? אָמַרְתָּ: אִם כֵּן — דֶּרֶךְ בִּזָּיוֹן הוּא. ata omér bichlamim hakatouv medabér, o éno ela peta'h ohel moéd mamach? amarta: im kén — derekh bizaon hou.
10. רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה ״לֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלוֹת עַל מִזְבְּחִי״, קַל וָחוֹמֶר לְדֶרֶךְ בִּזָּיוֹן. rabi yochiya omér: éno tsarikh, haré amra tora "lo taale vemaalot al mizbe'hi", kal va'homer lederekh bizaon.
11. [נ״‎א בַּמִּדְרָשׁ בְּפָרָשָׁה נָשֹׂא (דַּף רמ״‎ב): ״וְגִלַּח הַנָּזִיר״, רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: בִּשְׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ וְכוּ׳. אִם כָּךְ, אָמְרָה תּוֹרָה ״לֹא תַעֲלֶה וְכוּ׳״ — קַל וָחוֹמֶר לַדָּבָר שֶׁלֹּא יְגַלֵּחַ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, אֶלָּא בִּשְׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר.] [n" bamidrach befaracha naso (daf rm"v): "vegila'h hanazir", rabi yochiya omér: bichlamim hakatouv medabér. o éno vekhou'. im kakh, amra tora "lo taale vekhou'" — kal va'homer ladavar chelo yegalé'ha peta'h ohel moéd, ela bichlamim hakatouv medabér.]
12. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״וְלָקַח אֶת שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ וְנָתַן עַל הָאֵשׁ וְגוֹ׳״, מִי שֶׁאֵינוֹ מְחוּסָּר אֶלָּא לְקִיחָה וּנְתִינָה. יָצָא זֶה, שֶׁהוּא מְחוּסָּר לְקִיחָה, הֲבָאָה, וּנְתִינָה. rabi yits'hak omér: éno tsarikh, haré hou omér: "velaka'h et sear roch nizro venatan al haéch vego'", mi cheéno me'housar ela leki'ha ountina. yatsa ze, cheou me'housar leki'ha, havaa, ountina.
13. אִיכָּא דְּאָמְרִי, רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: בִּשְׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בִּשְׁלָמִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד מַמָּשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְלָקַח אֶת שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ״, מְקוֹם שֶׁהָיָה מְבַשֵּׁל — שָׁם הָיָה מְגַלֵּחַ. ika deamri, rabi yits'hak omér: bichlamim hakatouv medabér. ata omér bichlamim hakatouv medabér, o éno ela peta'h ohel moéd mamach? talmoud lomar: "velaka'h et sear roch nizro", mekom chehaya mevachél — cham haya megalé'ha.
14. אַבָּא חָנָן אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: ״וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״, כׇּל זְמַן שֶׁאֵין פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד פָּתוּחַ — אֵינוֹ מְגַלֵּחַ. aba 'hanan omér michoum rabi eliezer: "vegila'h hanazir peta'h ohel moéd", kol zeman cheén peta'h ohel moéd patou'ha — éno megalé'ha.
15. רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי אוֹמֵר: ״וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״, וְלֹא נְזִירָה, rabi chimon chézouri omér: "vegila'h hanazir peta'h ohel moéd", velo nezira,

Daf 45a

1. שֶׁמָּא יִתְגָּרוּ בָּהּ פִּרְחֵי כְהוּנָּה. אָמַר לוֹ: לִדְבָרֶיךָ סוֹטָה תּוֹכִיחַ, דִּכְתִיב בָּהּ ״וְהֶעֱמִידָהּ לִפְנֵי ה׳״, וְלָא חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא יִתְגָּרוּ בָּהּ פִּרְחֵי כְהוּנָּה! chema yitgarou bah pir'hé kheouna. amar lo: lidvarekha sota tokhi'ha, dikhtiv bah "veheemidah lifné h'", vela 'haychinan chema yitgarou bah pir'hé kheouna!
2. אָמַר לָהֶן: זוֹ כּוֹחֶלֶת וּפוֹקֶסֶת, זוֹ אֵינָהּ כּוֹחֶלֶת וּפוֹקֶסֶת. amar lahen: zo ko'helet oufokeset, zo énah ko'helet oufokeset.
3. מַתְנִי׳ הָיָה נוֹטֵל שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ וּמְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד. וְאִם גִּילַּח בַּמְּדִינָה — לֹא הָיָה מְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּתִגְלַחַת הַטׇּהֳרָה, אֲבָל בְּתִגְלַחַת הַטּוּמְאָה — לֹא הָיָה מְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד. matni' haya notél sear roch nizro oumchalé'ha ta'hat hadoud. veim gila'h bamedina — lo haya mechalé'ha ta'hat hadoud. bame devarim amourim? betigla'hat hatohora, aval betigla'hat hatouma — lo haya mechalé'ha ta'hat hadoud.
4. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הַכֹּל מְשַׁלְּחִין תַּחַת הַדּוּד, חוּץ מִן הַטָּמֵא שֶׁבַּמְּדִינָה בִּלְבַד. rabi méir omér: hakol mechale'hin ta'hat hadoud, 'houts min hatamé chebamedina bilvad.
5. גְּמָ׳ נוֹטֵל שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ. תָּנוּ רַבָּנַן: וְאַחַר כָּךְ נוֹטֵל אֶת הָרוֹטֶב וְנוֹתֵן עַל שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ, וּמְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד שֶׁל שְׁלָמִים. וְאִם שִׁילַּח תַּחַת הַדּוּד שֶׁל חַטָּאת וְאָשָׁם — יָצָא. אָשָׁם בְּנָזִיר [טָהוֹר] מִי אִיכָּא? אָמַר רָבָא, הָכִי קָאָמַר: וְאִם נָזִיר טָמֵא מְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד שֶׁל אָשָׁם — יָצָא. gema' notél sear roch nizro. tanou rabanan: vea'har kakh notél et harotev venotén al sear roch nizro, oumchalé'ha ta'hat hadoud chel chelamim. veim chila'h ta'hat hadoud chel 'hatat veacham — yatsa. acham benazir [taor] mi ika? amar rava, hakhi kaamar: veim nazir tamé mechalé'ha ta'hat hadoud chel acham — yatsa.
6. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רָבָא, אָמַר קְרָא: ״אֲשֶׁר תַּחַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים״, מִזִּבְחוֹ יְהֵא תַּחְתָּיו. mena hané milé? amar rava, amar kera: "acher ta'hat zeva'h hachelamim", miziv'ho yehé ta'hta.
7. וְאִם שִׁילַּח תַּחַת הַדּוּד שֶׁל חַטָּאת — יָצָא. מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״זֶבַח״, לְרַבּוֹת אֶת הַחַטָּאת וְאָשָׁם. וְהָא אַפֵּיקְתֵּיהּ לְהַאי ״זֶבַח״ מֵרוֹטֶב! אִם כֵּן לֵימָא קְרָא ״מֵרוֹטֶב הַשְּׁלָמִים״, מַאי ״זֶבַח״ — שְׁמַע מִינַּהּ לְרַבּוֹת חַטָּאת וְאָשָׁם. veim chila'h ta'hat hadoud chel 'hatat — yatsa. ma tama? amar kera: "zeva'h", lerabot et ha'hatat veacham. veha apéktéh leha "zeva'h" mérotev! im kén léma kera "mérotev hachelamim", ma "zeva'h" — chema minah lerabot 'hatat veacham.
8. וְאֵימָא כּוּלָּהּ לְחַטָּאת וְאָשָׁם הוּא דַּאֲתָא! אִם כֵּן, לֵימָא ״שְׁלָמִים וְזֶבַח״, מַאי ״זֶבַח הַשְּׁלָמִים״ — שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי. veéma koulah le'hatat veacham hou daata! im kén, léma "chelamim vezeva'h", ma "zeva'h hachelamim" — chema minah tarté.
9. תָּנוּ רַבָּנַן: הַכֹּל הָיוּ מְשַׁלְּחִין תַּחַת הַדּוּד, חוּץ מִטָּמֵא שֶׁגִּילַּח בִּמְדִינָה, מִפְּנֵי שֶׁשְּׂעָרוֹ נִקְבָּר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: טְהוֹרִים כָּאן וְכָאן — הָיוּ מְשַׁלְּחִין. טְמֵאִים כָּאן וְכָאן — לֹא הָיוּ מְשַׁלְּחִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַכֹּל לֹא הָיוּ מְשַׁלְּחִין תַּחַת הַדּוּד, חוּץ מִן טָהוֹר שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ, מִפְּנֵי שֶׁנַּעֲשָׂה כְּמִצְוָתוֹ. tanou rabanan: hakol haou mechale'hin ta'hat hadoud, 'houts mitamé chegila'h bimdina, mipené chesearo nikbar, divré rabi méir. rabi yeouda omér: teorim kan vekhan — haou mechale'hin. teméim kan vekhan — lo haou mechale'hin. va'hakhamim omrim: hakol lo haou mechale'hin ta'hat hadoud, 'houts min taor chebamikdach, mipené chenaasa kemitsvato.
10. מַתְנִי׳ הָיָה מְבַשֵּׁל אֶת הַשְּׁלָמִים אוֹ שׁוֹלְקָן. הַכֹּהֵן נוֹטֵל אֶת הַזְּרוֹעַ בְּשֵׁלָה מִן הָאַיִל, וְחַלָּה מַצָּה אַחַת מִן הַסַּל, וּרְקִיק מַצָּה אַחַת, וְנוֹתֵן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר, וּמְנִיפָן, וְאַחַר כָּךְ הוּתַּר הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת יַיִן וּלְהִטַּמֵּא לַמֵּתִים. matni' haya mevachél et hachelamim o cholkan. hakohén notél et hazeroa bechéla min haayil, ve'hala matsa a'hat min hasal, ourkik matsa a'hat, venotén al kapé hanazir, oumnifan, vea'har kakh houtar hanazir lichtot yayin oulhitamé lamétim.

Daf 45b

1. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כֵּיוָן שֶׁנִּזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים — הוּתַּר הַנָּזִיר לִשְׁתּוֹת בְּיַיִן וּלְהִיטַּמֵּא לְמֵתִים. rabi chimon omér: kévan chenizrak ala e'had min hadamim — houtar hanazir lichtot beyayin oulhitamé lemétim.
2. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יַיִן״ — אַחַר הַמַּעֲשִׂים כּוּלָּן, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַחַר מַעֲשֶׂה יְחִידִי. gema' tanou rabanan: "vea'har yichte hanazir yayin" — a'har hamaasim koulan, divré rabi eliezer. va'hakhamim omrim: a'har maase ye'hidi.
3. מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן? כְּתִיב הָכָא ״וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יָיִן״, וּכְתִיב הָתָם ״אַחַר הִתְגַּלְּחוֹ אֶת נִזְרוֹ״. מָה הָתָם ״אַחַר״ — מַעֲשֶׂה יְחִידִי, אַף כָּאן ״אַחַר״ — מַעֲשֶׂה יְחִידִי. ma tamayou derabanan? ketiv hakha "vea'har yichte hanazir yayin", oukhtiv hatam "a'har hitgale'ho et nizro". ma hatam "a'har" — maase ye'hidi, af kan "a'har" — maase ye'hidi.
4. אֵימָא עַד דְּאִיכָּא תַּרְוַויְיהוּ! אִי הָכִי, גְּזֵירָה שָׁוָה לְמָה לִי? éma ad deika tarvayou! i hakhi, gezéra chava lema li?
5. אָמַר רַב: תְּנוּפָה בְּנָזִיר מְעַכֶּבֶת. אַלִּיבָּא דְמַאן? אִילֵימָא אַלִּיבָּא דְרַבָּנַן — תִּגְלַחַת אָמְרִי רַבָּנַן לָא מְעַכְּבָא, תְּנוּפָה מִיבַּעְיָא? amar rav: tenoufa benazir meakevet. aliba deman? iléma aliba derabanan — tigla'hat amri rabanan la meakeva, tenoufa mibaya?
6. אֶלָּא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר — פְּשִׁיטָא, הָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אַחַר מַעֲשִׂים כּוּלָּם! מַהוּ דְּתֵימָא: כֵּיוָן דִּלְעִנְיַן כַּפָּרָה שְׁיָרֵי מִצְוָה הִיא, הָכָא נָמֵי לָא תְּעַכֵּב, קָא מַשְׁמַע לַן. ela aliba derabi eliezer — pechita, haamar rabi eliezer: a'har maasim koulam! maou detéma: kévan dilinyan kapara cheyaré mitsva hi, hakha namé la teakév, ka machma lan.

Daf 46a

1. וּמֵי מְעַכְּבָא? וְהָתַנְיָא: ״זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר״, בֵּין שֶׁיֵּשׁ לוֹ כַּפַּיִם, בֵּין שֶׁאֵין לוֹ כַּפַּיִם! oumé meakeva? vehatanya: "zot torat hanazir", bén cheyéch lo kapayim, bén cheén lo kapayim!
2. וְאֶלָּא הָא דְּתַנְיָא: ״זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר״, בֵּין שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂעָר, בֵּין שֶׁאֵין לוֹ שֵׂעָר — הָכִי נָמֵי דְּלָא מְעַכְּבָא? וְהָתַנְיָא: נָזִיר מְמוֹרָט, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַעֲבִיר תַּעַר עַל רֹאשׁוֹ, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: צָרִיךְ לְהַעֲבִיר תַּעַר עַל רֹאשׁוֹ. veela ha detanya: "zot torat hanazir", bén cheyéch lo séar, bén cheén lo séar — hakhi namé dela meakeva? vehatanya: nazir memorat, bét chama omrim: éno tsarikh lehaavir taar al rocho, ouvét hilél omrim: tsarikh lehaavir taar al rocho.
3. וְאָמַר רָבִינָא: מַאי ״אֵינוֹ צָרִיךְ״ לְבֵית שַׁמַּאי: אֵינוֹ צָרִיךְ — אֵין לוֹ תַּקָּנָה. הָא לְבֵית הִלֵּל יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה! veamar ravina: ma "éno tsarikh" levét chama: éno tsarikh — én lo takana. ha levét hilél yéch lo takana!
4. וְהַיְינוּ דְּרַבִּי פְּדָת. דְּאָמַר רַבִּי פְּדָת: בֵּית שַׁמַּאי וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד. vehaynou derabi pedat. deamar rabi pedat: bét chama verabi eliezer amrou davar e'had.
5. מַאי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּתַנְיָא: אֵין לוֹ בֹּהֶן יָד וָרֶגֶל — אֵין לוֹ טׇהֳרָה עוֹלָמִית, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יַנִּיחֶנּוּ עַל מְקוֹמוֹ וְיֵצֵא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יַנִּיחַ עַל שֶׁל שְׂמֹאל וְיֵצֵא. ma rabi eliezer, detanya: én lo bohen yad varegel — én lo tohora olamit, divré rabi eliezer. rabi chimon omér: yani'henou al mekomo veyétsé. va'hakhamim omrim: yani'ha al chel semol veyétsé.
6. לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא אָמְרִי לַהּ, אָמַר רַב: תְּנוּפָה בְּנָזִיר מְעַכֶּבֶת. אַלִּיבָּא דְּמַאן? אִילֵימָא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר — פְּשִׁיטָא, הָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אַחַר מַעֲשִׂים כּוּלָּם! אֶלָּא אַלִּיבָּא דְרַבָּנַן: הַשְׁתָּא יֵשׁ לוֹמַר תִּגְלַחַת אָמְרִי רַבָּנַן לָא מְעַכְּבָא, תְּנוּפָה מִיבַּעְיָא? lichana a'harina amri lah, amar rav: tenoufa benazir meakevet. aliba deman? iléma aliba derabi eliezer — pechita, haamar rabi eliezer a'har maasim koulam! ela aliba derabanan: hachta yéch lomar tigla'hat amri rabanan la meakeva, tenoufa mibaya?
7. וּמִי לָא מְעַכְּבָא? וְהָתַנְיָא: ״זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר״ — בֵּין שֶׁיֵּשׁ לוֹ כַּפַּיִם וּבֵין שֶׁאֵין לוֹ כַּפַּיִם! וְאֶלָּא הָא דְּתַנְיָא: ״זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר״ — בֵּין שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂעָר וּבֵין שֶׁאֵין לוֹ שֵׂעָר, הָכִי נָמֵי דִּמְעַכְּבָא? oumi la meakeva? vehatanya: "zot torat hanazir" — bén cheyéch lo kapayim ouvén cheén lo kapayim! veela ha detanya: "zot torat hanazir" — bén cheyéch lo séar ouvén cheén lo séar, hakhi namé dimakeva?
8. וְהָתַנְיָא: נָזִיר מְמוֹרָט, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַעֲבִיר תַּעַר עַל רֹאשׁוֹ, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: צָרִיךְ! אָמַר רַבִּי אֲבִינָא: מַאי ״צָרִיךְ״ לְבֵית הִלֵּל — צָרִיךְ, וְאֵין לוֹ תַּקָּנָה, vehatanya: nazir memorat, bét chama omrim: éno tsarikh lehaavir taar al rocho, ouvét hilél omrim: tsarikh! amar rabi avina: ma "tsarikh" levét hilél — tsarikh, veén lo takana,
9. לְבֵית שַׁמַּאי יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי פְּדָת. levét chama yéch lo takana. oufliga derabi pedat.
10. מַתְנִי׳ גִּילַּח עַל הַזֶּבַח, וְנִמְצָא פָּסוּל — תִּגְלַחְתּוֹ פְּסוּלָה, וּזְבָחָיו לֹא עָלוּ לוֹ. גִּילַּח עַל הַחַטָּאת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא קׇרְבְּנוֹתָיו לִשְׁמָן, תִּגְלַחְתּוֹ פְּסוּלָה, וּזְבָחָיו לֹא עָלוּ לוֹ. גִּילַּח עַל הָעוֹלָה אוֹ עַל הַשְּׁלָמִים שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא קׇרְבְּנוֹתָיו לִשְׁמָן — תִּגְלַחְתּוֹ פְּסוּלָה, וּזְבָחָיו לֹא עָלוּ לוֹ. matni' gila'h al hazeva'h, venimtsa pasoul — tigla'hto pesoula, ouzva'ha lo alou lo. gila'h al ha'hatat chelo lichmah, vea'har kakh hévi korbenota lichman, tigla'hto pesoula, ouzva'ha lo alou lo. gila'h al haola o al hachelamim chelo lichman, vea'har kakh hévi korbenota lichman — tigla'hto pesoula, ouzva'ha lo alou lo.
11. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אוֹתוֹ הַזֶּבַח לֹא עָלָה לוֹ, אֲבָל שְׁאָר זְבָחִים עָלוּ. וְאִם גִּילַּח עַל שְׁלָשְׁתָּן, וְנִמְצָא אֶחָד מֵהֶן כָּשֵׁר — תִּגְלַחְתּוֹ כְּשֵׁרָה, וְיָבִיא שְׁאָר זְבָחִים. rabi chimon omér: oto hazeva'h lo ala lo, aval chear zeva'him alou. veim gila'h al chelachtan, venimtsa e'had méhen kachér — tigla'hto kechéra, veyavi chear zeva'him.
12. גְּמָ׳ אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: זֹאת אוֹמֶרֶת, קָסָבַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: נָזִיר שֶׁגִּילַּח עַל שַׁלְמֵי נְדָבָה יָצָא. מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר קְרָא: ״וְנָתַן עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר תַּחַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים״, וְלֹא כָּתַב ״עַל שְׁלָמָיו״. gema' amar rav ada bar ahava: zot omeret, kasavar rabi chimon: nazir chegila'h al chalmé nedava yatsa. ma tama? deamar kera: "venatan al haéch acher ta'hat zeva'h hachelamim", velo katav "al chelama".

Daf 46b

1. מַתְנִי׳ מִי שֶׁנִּזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים וְנִטְמָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יָבִיא שְׁאָר קׇרְבְּנוֹתָיו וְיִטְהָר. אָמְרוּ לוֹ: מַעֲשֶׂה בְּמִרְיָם הַתַּרְמוֹדִית שֶׁנִּזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ עַל בִּתָּהּ שֶׁהָיְתָה מְסוּכֶּנֶת, וְהָלְכָה וּמָצְאָה שֶׁמֵּתָה. וְאָמְרוּ חֲכָמִים: תָּבִיא שְׁאָר קׇרְבְּנוֹתֶיהָ וְתִטְהָר. matni' mi chenizrak ala e'had min hadamim venitma, rabi eliezer omér: sotér et hakol. va'hakhamim omrim: yavi chear korbenota veyithar. amrou lo: maase bemiryam hatarmodit chenizrak aleha e'had min hadamim, ouvaou veamrou lah al bitah chehayta mesoukenet, vehalkha oumatsa cheméta. veamrou 'hakhamim: tavi chear korbenoteha vetithar.
2. גְּמָ׳ קָתָנֵי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. וְהָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כׇּל אַחַר מְלֹאת שִׁבְעָה סוֹתֵר! אָמַר רַב: מַאי ״סוֹתֵר״ נָמֵי דְּקָאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר — סוֹתֵר קׇרְבְּנוֹתָיו. gema' katané, rabi eliezer omér: sotér et hakol. vehaamar rabi eliezer: kol a'har melot chiva sotér! amar rav: ma "sotér" namé dekaamar rabi eliezer — sotér korbenota.
3. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּקָתָנֵי: וַחֲכָמִים אוֹמְרִים תָּבִיא שְׁאָר קׇרְבְּנוֹתֶיהָ וְתִטְהָר, שְׁמַע מִינַּהּ. hakhi namé mistabera, dekatané: va'hakhamim omrim tavi chear korbenoteha vetithar, chema minah.
4. וּמַעֲשֶׂה נָמֵי בְּמִרְיָם הַתַּרְמוֹדִית שֶׁנְּזָרֵק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים, וּבָאוּ וְהוֹדִיעוּהָ עַל בִּתָּהּ שֶׁהָיְתָה מְסוּכֶּנֶת, וְהָלְכָה וּמָצְאָה שֶׁמֵּתָה, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: תָּבִיא שְׁאָר קׇרְבְּנוֹתֶיהָ וְתִטְהָר. שְׁמַע מִינַּהּ. oumaase namé bemiryam hatarmodit chenezarék aleha e'had min hadamim, ouvaou veodiouha al bitah chehayta mesoukenet, vehalkha oumatsa cheméta, veamrou 'hakhamim: tavi chear korbenoteha vetithar. chema minah.
5. הַדְרָן עֲלָךְ שְׁלֹשָׁה מִינִין hadran alakh chelocha minin
6. כֹּהֵן גָּדוֹל וְנָזִיר אֵין מִיטַּמְּאִין לִקְרוֹבֵיהֶן, אֲבָל מִיטַּמְּאִין לְמֵת מִצְוָה. הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ וּמָצְאוּ מֵת מִצְוָה — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יִטַּמֵּא כֹּהֵן גָּדוֹל, וְאַל יִטַּמֵּא נָזִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יִטַּמֵּא נָזִיר, וְאַל יִטַּמֵּא כֹּהֵן הֶדְיוֹט. kohén gadol venazir én mitamein likrovéhen, aval mitamein lemét mitsva. haou mehalekhin baderekh oumatsou mét mitsva — rabi eliezer omér: yitamé kohén gadol, veal yitamé nazir. va'hakhamim omrim: yitamé nazir, veal yitamé kohén hedot.
7. אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: יִטַּמֵּא כֹּהֵן — שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא קׇרְבָּן עַל טוּמְאָתוֹ, וְאַל יִטַּמֵּא נָזִיר — שֶׁהוּא מֵבִיא קׇרְבָּן עַל טוּמְאָתוֹ. אָמְרוּ לוֹ: יִטַּמֵּא נָזִיר — שֶׁאֵין קְדוּשָּׁתוֹ קְדוּשַּׁת עוֹלָם, וְאַל יִטַּמֵּא כֹּהֵן — שֶׁקְּדוּשָּׁתוֹ קְדוּשַּׁת עוֹלָם. amar lahem rabi eliezer: yitamé kohén — cheéno mévi korban al toumato, veal yitamé nazir — cheou mévi korban al toumato. amrou lo: yitamé nazir — cheén kedouchato kedouchat olam, veal yitamé kohén — chekedouchato kedouchat olam.
8. גְּמָ׳ בִּשְׁלָמָא כֹּהֵן גָּדוֹל וְנָזִיר, הַאי סָבַר: כֹּהֵן גָּדוֹל עָדִיף, וְהַאי סָבַר: נָזִיר עָדִיף. gema' bichlama kohén gadol venazir, ha savar: kohén gadol adif, veha savar: nazir adif.
9. מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה machou'ha bechemen hamich'ha

Daf 47a

1. וּמְרוּבֵּה בְגָדִים — מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה עָדִיף, דְּאִילּוּ מָשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה — מֵבִיא פַּר הַבָּא עַל כׇּל הַמִּצְוֹת, וְאִילּוּ מְרוּבֵּה בְגָדִים — אֵין מֵבִיא. oumroubé vegadim — machou'ha bechemen hamich'ha adif, deilou machou'ha bechemen hamich'ha — mévi par haba al kol hamitsot, veilou meroubé vegadim — én mévi.
2. מָשׁוּחַ שֶׁעָבַר וּמְרוּבֵּה בְגָדִים — מְרוּבֵּה בְגָדִים עָדִיף, דִּמְרוּבֵּה בְגָדִים — עָבֵיד עֲבוֹדָה, וְאִילּוּ מָשׁוּחַ שֶׁעָבַר — לָאו בַּר עֲבוֹדָה הוּא. machou'ha cheavar oumroubé vegadim — meroubé vegadim adif, dimroubé vegadim — avéd avoda, veilou machou'ha cheavar — la bar avoda hou.
3. עָבַר מֵחֲמַת קֵירוּיוֹ וְעָבַר מֵחֲמַת מוּמוֹ — עָבַר מֵחֲמַת קֵירוּיוֹ עָדִיף, דְּאִילּוּ הַאי חֲזִי לַעֲבוֹדָה לְמָחָר, וְאִילּוּ עָבַר מֵחֲמַת מוּמוֹ לֹא חֲזִי לָעֲבוֹדָה. avar mé'hamat kérouo veavar mé'hamat moumo — avar mé'hamat kérouo adif, deilou ha 'hazi laavoda lema'har, veilou avar mé'hamat moumo lo 'hazi laavoda.
4. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מְשׁוּחַ מִלְחָמָה וּסְגָן, הֵי מִינַּיְיהוּ עֲדִיף? מְשׁוּחַ מִלְחָמָה עֲדִיף — דַּחֲזֵי לְמִלְחָמָה, אוֹ דִּלְמָא סְגָן עֲדִיף — דַּחֲזֵי לַעֲבוֹדָה? ibaya leou: mechou'ha mil'hama ousgan, hé minayou adif? mechou'ha mil'hama adif — da'hazé lemil'hama, o dilma segan adif — da'hazé laavoda?
5. תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: אֵין בֵּין מְשׁוּחַ מִלְחָמָה לִסְגָן, אֶלָּא שֶׁאִם הָיוּ מְהַלְּכִין בְּדֶרֶךְ וּמָצְאוּ מֵת מִצְוָה — יִטַּמֵּא מְשׁוּחַ מִלְחָמָה וְאַל יִטַּמֵּא הַסְּגָן. ta chema, detanya: én bén mechou'ha mil'hama lisgan, ela cheim haou mehalekhin bederekh oumatsou mét mitsva — yitamé mechou'ha mil'hama veal yitamé hasegan.
6. וְהָתַנְיָא: מְשׁוּחַ מִלְחָמָה קוֹדֵם לִסְגָן! אָמַר מָר זוּטְרָא: לְעִנְיַן הַחֲיוֹתוֹ — מְשׁוּחַ מִלְחָמָה עֲדִיף, מַאי טַעְמָא — דִּתְלוּ בֵּיהּ רַבִּים, vehatanya: mechou'ha mil'hama kodém lisgan! amar mar zoutra: leinyan ha'haoto — mechou'ha mil'hama adif, ma tama — ditlou béh rabim,
7. וּלְעִנְיַן טוּמְאָה סְגָן עֲדִיף. דְּתַנְיָא, רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר: לָמָּה תִּקְּנוּ סְגָן לְכֹהֵן גָּדוֹל — שֶׁאִם אֵירַע בּוֹ פְּסוּל הֲרֵי נִכְנָס וּמְשַׁמֵּשׁ תַּחְתָּיו. oulinyan touma segan adif. detanya, rabi 'hanina ben antignos omér: lama tikenou segan lekhohén gadol — cheim éra bo pesoul haré nikhnas oumchaméch ta'hta.
8. עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי אֶלָּא בְּכֹהֵן גָּדוֹל וְנָזִיר כִּי קָא אָזְלִי בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, אֲבָל חַד חַד לְחוֹדֵיהּ בַּר אִיטַּמּוֹיֵי אִינּוּן. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? ad kan la peligi ela bekhohén gadol venazir ki ka azli bahadé hadadé, aval 'had 'had le'hodéh bar itamoyé inoun. mena hané milé?
9. דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״עַל כׇּל נַפְשׁוֹת מֵת לֹא יָבֹא״, בַּמָּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר? אִי בִּרְחוֹקִים — קַל וָחוֹמֶר הוּא: וּמָה כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁהוּא מִיטַּמֵּא לִקְרוֹבִים אֵינוֹ מִיטַּמֵּא לִרְחוֹקִים, כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ מִיטַּמֵּא לִקְרוֹבִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁאֵינוֹ מִיטַּמֵּא לִרְחוֹקִים? אֶלָּא בִּקְרוֹבִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. detanou rabanan: "al kol nafchot mét lo yavo", bama hakatouv medabér? i bir'hokim — kal va'homer hou: ouma kohén hedot cheou mitamé likrovim éno mitamé lir'hokim, kohén gadol cheéno mitamé likrovim, éno din cheéno mitamé lir'hokim? ela bikrovim hakatouv medabér.
10. וּלְאָבִיו הוּא דְּאֵינוֹ מִיטַּמֵּא, הָא מִיטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. oulavi hou deéno mitamé, ha mitamé hou lemét mitsva.

Daf 47b

1. ״וּלְאִמּוֹ״ — לִגְזֵירָה שָׁוָה, לְכִדְרַבִּי. דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: גַּבֵּי נָזִיר ״בְּמוֹתָם״ אֵינוֹ מִיטַּמֵּא, אֲבָל מִיטַּמֵּא הוּא לְנִגְעָם וּלְזִיבָתָם. וְאֵין לִי אֶלָּא בְּנָזִיר, בְּכֹהֵן גָּדוֹל מִנַּיִן? "oulimo" — ligzéra chava, lekhidrabi. detanya, rabi omér: gabé nazir "bemotam" éno mitamé, aval mitamé hou lenigam oulzivatam. veén li ela benazir, bekhohén gadol minayin?
2. אָמַרְתָּ: לֹא יֵאָמֵר ״אִמּוֹ״ בְּכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר, שֶׁהֲרֵי קַל וָחוֹמֶר הוּא: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁכֹּהֵן הֶדְיוֹט מִיטַּמֵּא לְאָחִיו מֵאָבִיו — אֵין כֹּהֵן גָּדוֹל מִיטַּמֵּא לְאָבִיו, מָקוֹם שֶׁאֵין כֹּהֵן הֶדְיוֹט מִיטַּמֵּא לְאָחִיו מֵאִמּוֹ — אֵינוֹ דִּין שֶׁאֵין כֹּהֵן גָּדוֹל מִיטַּמֵּא לְאִמּוֹ? amarta: lo yéamér "imo" bekhohén gadol, cheén talmoud lomar, cheharé kal va'homer hou: ouma im bemakom chekohén hedot mitamé lea'hi méavi — én kohén gadol mitamé leavi, makom cheén kohén hedot mitamé lea'hi méimo — éno din cheén kohén gadol mitamé leimo?
3. אִם זָכִיתָה מֵהַדִּין, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִמּוֹ״ בְּכֹהֵן גָּדוֹל? מוּפְנֶה לְהַקִּישׁ וְלָדוּן הֵימֶנּוּ גְּזֵירָה שָׁוָה: נֶאֱמַר ״אִמּוֹ״ בְּנָזִיר, וְנֶאֱמַר ״אִמּוֹ״ בְּכֹהֵן גָּדוֹל, im zakhita méhadin, ma talmoud lomar "imo" bekhohén gadol? moufne lehakich veladoun hémenou gezéra chava: neemar "imo" benazir, veneemar "imo" bekhohén gadol,
4. מָה ״אִמּוֹ״ הָאָמוּר בְּנָזִיר — בְּמוֹתָם אֵינוֹ מִיטַּמֵּא אֲבָל מִיטַּמֵּא הוּא לְנִגְעָם וּלְזִיבָתָם, אַף ״אִמּוֹ״ הָאָמוּר בְּכֹהֵן גָּדוֹל — בְּמוֹתָם אֵינוֹ מִיטַּמֵּא אֲבָל מִיטַּמֵּא לְנִגְעָם וּלְזִיבָתָם. ma "imo" haamour benazir — bemotam éno mitamé aval mitamé hou lenigam oulzivatam, af "imo" haamour bekhohén gadol — bemotam éno mitamé aval mitamé lenigam oulzivatam.
5. אַשְׁכְּחַן כֹּהֵן גָּדוֹל. נָזִיר מְנָלַן? דְּתַנְיָא: ״כׇּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַה׳ עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא״, achke'han kohén gadol. nazir menalan? detanya: "kol yemé haziro la' al nefech mét lo yavo",
6. שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֲפִילּוּ נֶפֶשׁ בְּהֵמָה בַּמַּשְׁמָע, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר ״מַכֵּה נֶפֶשׁ בְּהֵמָה״, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא״, בְּנֶפֶשׁ אָדָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״לֹא יָבֹא״ — בִּנְפָשׁוֹת הַמְטַמְּאוֹת בְּבִיאָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. choméa ani afilou nefech behéma bamachma, keinyan cheneemar "maké nefech behéma", talmoud lomar: "al nefech mét lo yavo", benefech adam hakatouv medabér. rabi yichmaél omér: éno tsarikh, haré hou omér "lo yavo" — binfachot hamtameot bevia hakatouv medabér.
7. ״לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ״ אֵינוֹ מִיטַּמֵּא, אֲבָל מִיטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. "leavi oulimo" éno mitamé, aval mitamé hou lemét mitsva.
8. עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר, יֵשׁ לִי בַּדִּין: וּמָה כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁקְּדוּשָּׁתוֹ קְדוּשַּׁת עוֹלָם, מִיטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה, נָזִיר שֶׁאֵין קְדוּשָּׁתוֹ קְדוּשַּׁת עוֹלָם — אֵינוֹ דִּין שֶׁמִּיטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה? ad chelo yéamér, yéch li badin: ouma kohén gadol chekedouchato kedouchat olam, mitamé lemét mitsva, nazir cheén kedouchato kedouchat olam — éno din chemitamé lemét mitsva?
9. לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּכֹהֵן גָּדוֹל, שֶׁכֵּן אֵינוֹ מֵבִיא קׇרְבָּן עַל טוּמְאָתוֹ, תֹּאמַר בְּנָזִיר, שֶׁמֵּבִיא קׇרְבָּן עַל טוּמְאָתוֹ. הוֹאִיל וּמֵבִיא קׇרְבָּן עַל טוּמְאָתוֹ לֹא יִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא״, אֲבָל מִיטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה. lo: im amarta bekhohén gadol, chekén éno mévi korban al toumato, tomar benazir, chemévi korban al toumato. hoil oumévi korban al toumato lo yitamé lemét mitsva? talmoud lomar: "leavi oulimo lo yitama", aval mitamé lemét mitsva.
10. אוֹ: אֵינוֹ מִיטַּמֵּא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, אֲבָל יִטַּמֵּא לִשְׁאָר מֵתִים! אָמַרְתָּ קַל וָחוֹמֶר: וּמָה כֹּהֵן הֶדְיוֹט, שֶׁמִּיטַּמֵּא לִקְרוֹבִין — אֵינוֹ מִיטַּמֵּא לִשְׁאָר מֵתִים, נָזִיר, שֶׁאֵינוֹ מִיטַּמֵּא לִקְרוֹבִין — אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא לִשְׁאָר מֵתִים? o: éno mitamé leavi oulimo, aval yitamé lichar métim! amarta kal va'homer: ouma kohén hedot, chemitamé likrovin — éno mitamé lichar métim, nazir, cheéno mitamé likrovin — éno din chelo yitamé lichar métim?

Daf 48a

1. הָא מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ״, לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ הוּא דְּלֹא מִיטַּמֵּא, אֲבָל מִיטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. ha ma talmoud lomar "leavi oulimo", leavi oulimo hou delo mitamé, aval mitamé hou lemét mitsva.
2. עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בַּדִּין: נֶאֶמְרוּ כְּלָלוֹת בְּכֹהֵן גָּדוֹל, וְנֶאֶמְרוּ כְּלָלוֹת בְּנָזִיר. מָה כְּלָלוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּכֹהֵן גָּדוֹל — לְאָבִיו אֵינוֹ מִיטַּמֵּא, אֲבָל מִיטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה, אַף כְּלָלוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּנָזִיר — לְאָבִיו אֵינוֹ מִיטַּמֵּא, אֲבָל מִיטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה. ad chelo yéamér yéch li badin: neemrou kelalot bekhohén gadol, veneemrou kelalot benazir. ma kelalot haamourot bekhohén gadol — leavi éno mitamé, aval mitamé lemét mitsva, af kelalot haamourot benazir — leavi éno mitamé, aval mitamé lemét mitsva.
3. אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: נֶאֶמְרוּ כְּלָלוֹת בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט, וְנֶאֶמְרוּ כְּלָלוֹת בְּנָזִיר. מָה כְּלָלוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּכֹהֵן הֶדְיוֹט — מִיטַּמֵּא לְאָבִיו, אַף כְּלָלוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּנָזִיר — מִיטַּמֵּא לְאָבִיו. o kelakh lederekh zo: neemrou kelalot bekhohén hedot, veneemrou kelalot benazir. ma kelalot haamourot bekhohén hedot — mitamé leavi, af kelalot haamourot benazir — mitamé leavi.
4. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא״, הָא לְמֵת מִצְוָה מִיטַּמֵּא. הָא מִיבְּעֵי לֵיהּ לוֹמַר שֶׁאֵין מִיטַּמֵּא לְאָבִיו? talmoud lomar: "leavi oulimo lo yitama", ha lemét mitsva mitamé. ha mibeé léh lomar cheén mitamé leavi?
5. אֶלָּא: ״לְאָבִיו״ — לוֹמַר שֶׁאֵין מִיטַּמֵּא לְאָבִיו. ״לְאָחִיו״ אֵינוֹ מִיטַּמֵּא — הָא לְמֵת מִצְוָה מִיטַּמֵּא. ״וּלְאִמּוֹ״ — לִגְזֵרָה שָׁוָה, לְכִדְרַבִּי. ela: "leavi" — lomar cheén mitamé leavi. "lea'hi" éno mitamé — ha lemét mitsva mitamé. "oulimo" — ligzéra chava, lekhidrabi.
6. ״וּלְאַחוֹתוֹ״, לְכִדְתַנְיָא. דְּתַנְיָא: ״לְאַחוֹתוֹ״ מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? "oula'hoto", lekhidtanya. detanya: "lea'hoto" ma talmoud lomar?
7. הֲרֵי שֶׁהָלַךְ לִשְׁחוֹט אֶת פִּסְחוֹ וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ, וְשָׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת — יָכוֹל יִטַּמֵּא? אָמַרְתָּ: ״לֹא יִטַּמֵּא״. haré chehalakh lich'hot et pis'ho velamoul et beno, vechama chemét lo mét — yakhol yitamé? amarta: "lo yitamé".
8. יָכוֹל לֹא יִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לְאַחוֹתוֹ״ — לַאֲחוֹתוֹ הוּא דְּאֵינוֹ מִיטַּמֵּא, הָא לְמֵת מִצְוָה — מִיטַּמֵּא. yakhol lo yitamé lemét mitsva, talmoud lomar: "lea'hoto" — laa'hoto hou deéno mitamé, ha lemét mitsva — mitamé.
9. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״נְפָשׁוֹת״ — אֵלּוּ הָרְחוֹקִין, ״מֵת״ — אֵלּוּ הַקְּרוֹבִין, ״לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ״ אֵינוֹ מִיטַּמֵּא, אֲבָל מִיטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. rabi akiva omér: "nefachot" — élou har'hokin, "mét" — élou hakerovin, "leavi oulimo" éno mitamé, aval mitamé hou lemét mitsva.
10. ״לְאָחִיו״ — שֶׁאִם הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל וְהוּא נָזִיר, לְאָחִיו אֵינוֹ מִיטַּמֵּא, אֲבָל מִיטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה. ״לְאַחוֹתוֹ״, כִּדְתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לִשְׁחוֹט אֶת פִּסְחוֹ וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ כּוּ׳. "lea'hi" — cheim haya kohén gadol veou nazir, lea'hi éno mitamé, aval mitamé hou lemét mitsva. "lea'hoto", kidtanya: haré chehaya holékh lich'hot et pis'ho velamoul et beno kou'.
11. וּלְרַבִּי עֲקִיבָא, גְּזֵירָה שָׁוָה דְּרַבִּי, מְנָלֵיהּ? oulrabi akiva, gezéra chava derabi, menaléh?
12. אָמַר לָךְ: כֵּיוָן דְּאָמַר מָר אִם הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל וְנָזִיר, לְאָחִיו אֵינוֹ מִיטַּמֵּא, אֲבָל מִיטַּמֵּא הוּא לְמֵת מִצְוָה — מָה לִי כֹּהֵן גָּדוֹל לְחוֹדֵיהּ, מָה לִי נָזִיר וְכֹהֵן גָּדוֹל. amar lakh: kévan deamar mar im haya kohén gadol venazir, lea'hi éno mitamé, aval mitamé hou lemét mitsva — ma li kohén gadol le'hodéh, ma li nazir vekhohén gadol.
13. וּלְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, כֹּהֵן גָּדוֹל וְהוּא נָזִיר מְנָלֵיהּ? כֵּיוָן דִּשְׁרָא רַחֲמָנָא חַד לָאו גַּבֵּי מֵת מִצְוָה — מָה לִי חַד לָאו, מָה לִי תְּרֵין לָאוִין. oulrabi yichmaél, kohén gadol veou nazir menaléh? kévan dichra ra'hamana 'had la gabé mét mitsva — ma li 'had la, ma li terén lavin.
14. ״אַחוֹתוֹ״ לְמָה לִי? סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא כִּי שְׁרָא רַחֲמָנָא לְמֵת מִצְוָה — נָזִיר וְכֹהֵן, דְּאִיסּוּר לָאוֵי הוּא. אֲבָל מִילָה וּפֶסַח, דְּכָרֵת — לֹא יִטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה, קָא מַשְׁמַע לַן. "a'hoto" lema li? salka datakh aména ki chera ra'hamana lemét mitsva — nazir vekhohén, deisour lavé hou. aval mila oufesa'h, dekharét — lo yitamé lemét mitsva, ka machma lan.

Daf 48b

1. וּלְרַבִּי עֲקִיבָא, מִכְּדֵי לָא שְׁנָא כֹּהֵן גָּדוֹל לְחוֹדֵיהּ וְלָא שְׁנָא כֹּהֵן גָּדוֹל וְהוּא נָזִיר, נָפְקָא מִ״לְּאָחִיו״, ״לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ״ לְמָה לִי? oulrabi akiva, mikedé la chena kohén gadol le'hodéh vela chena kohén gadol veou nazir, nafka mi"lea'hi", "leavi oulimo" lema li?
2. צְרִיכִי: דְּאִי כְּתַב ״אָבִיו״, הֲוָה אָמֵינָא: הַיְינוּ טַעְמָא דְּלָא מִיטַּמֵּא לֵיהּ — מִשּׁוּם דַּחֲזָקָה בְּעָלְמָא הוּא. אֲבָל אִמּוֹ דְּיָדְעִין דִּילֵידְתֵּיהּ — לִיטַמֵּא לַהּ. tserikhi: dei ketav "avi", hava aména: haynou tama dela mitamé léh — michoum da'hazaka bealma hou. aval imo deyadin dilédtéh — litamé lah.
3. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״אִמּוֹ״, הֲוָה אָמֵינָא: אִמּוֹ לָא לִיטַמֵּא לַהּ, דְּלָאו אָזֵיל זַרְעַהּ בָּתְרַהּ. אֲבָל אָבִיו, כֵּיוָן דְּאָמַר מָר ״לְמִשְׁפְּחוֹתָם לְבֵית אֲבוֹתָם״, אֵימָא לִיטַמֵּא לֵיהּ — קָא מַשְׁמַע לַן. vei ketav ra'hamana "imo", hava aména: imo la litamé lah, dela azél zarah batrah. aval avi, kévan deamar mar "lemichpe'hotam levét avotam", éma litamé léh — ka machma lan.
4. ״וְעַל כׇּל נַפְשׁוֹת מֵת לֹא יָבֹא״, לְמָה לִי? "veal kol nafchot mét lo yavo", lema li?

Daf 49a

1. ״עַל כׇּל״ — לְאַפּוֹקֵי רְחוֹקִים, ״מֵת״ — לְאַפּוֹקֵי קְרוֹבִים, ״נַפְשׁוֹת״ — לְאַפּוֹקֵי רְבִיעִית דָּם שֶׁיָּצָא מִשְּׁנֵי מֵתִים, שֶׁמְּטַמֵּא בְּאֹהֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל כׇּל נַפְשׁוֹת מֵת לֹא יָבֹא״. "al kol" — leapoké re'hokim, "mét" — leapoké kerovim, "nafchot" — leapoké reviit dam cheyatsa michené métim, chemetamé beohel, cheneemar: "al kol nafchot mét lo yavo".
2. מַתְנִי׳ עַל אֵלּוּ טוּמְאוֹת הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ: עַל הַמֵּת, וְעַל כְּזַיִת מִן הַמֵּת, וְעַל כְּזַיִת נֶצֶל, וְעַל מְלֹא תַּרְווֹד רָקָב. עַל הַשִּׁדְרָה, וְעַל הַגּוּלְגּוֹלֶת, וְעַל אֵבֶר מִן הַמֵּת, וְעַל אֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עָלָיו בָּשָׂר כָּרָאוּי, וְעַל חֲצִי קַב עֲצָמוֹת, וְעַל חֲצִי לוֹג דָּם. matni' al élou toumot hanazir megalé'ha: al hamét, veal kezayit min hamét, veal kezayit netsel, veal melo tarod rakav. al hachidra, veal hagoulgolet, veal éver min hamét, veal éver min ha'ha cheyéch ala basar karaou, veal 'hatsi kav atsamot, veal 'hatsi log dam.
3. וְעַל מַגָּעָן וְעַל מַשָּׂאָן וְעַל אֲהִילָן. וְעַל עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה עַל מַגָּעוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ. veal magaan veal masaan veal ahilan. veal etsem kisora al magao veal masao.
4. עַל אֵלּוּ הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ, וּמַזֶּה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וְסוֹתֵר אֶת הַקּוֹדְמִין, וְאֵינוֹ מַתְחִיל לִמְנוֹת אֶלָּא עַד שֶׁיִּטְהַר וּמֵבִיא אֶת קׇרְבְּנוֹתָיו. al élou hanazir megalé'ha, oumaze bachelichi ouvachevii vesotér et hakodmin, veéno mat'hil limnot ela ad cheyithar oumévi et korbenota.
5. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: אַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר אָמַר לָהֶן רַבִּי יְהוּדָה לְתַלְמִידָיו: אַל יִכָּנְסוּ תַּלְמִידֵי רַבִּי מֵאִיר לְכָאן, מִפְּנֵי שֶׁקַּנְתְּרָנִין הֵן, וְלֹא לִלְמוֹד תּוֹרָה הֵן בָּאִין, אֶלָּא לְקַפְּחֵנִי בַּהֲלָכוֹת הֵן בָּאִין. דָּחַק סוֹמְכוֹס וְנִכְנַס. gema' tanou rabanan: a'har petirato chel rabi méir amar lahen rabi yeouda letalmida: al yikansou talmidé rabi méir lekhan, mipené chekanteranin hén, velo lilmod tora hén bain, ela lekape'héni bahalakhot hén bain. da'hak somkhos venikhnas.
6. אָמַר לָהֶם, כָּךְ שָׁנָה לִי רַבִּי מֵאִיר: עַל אֵלּוּ טוּמְאוֹת הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ: עַל הַמֵּת, וְעַל כַּזַּיִת מִן הַמֵּת. כָּעַס רַבִּי יְהוּדָה וְאָמַר לָהֶן, לֹא כָּךְ אָמַרְתִּי לָכֶם: אַל יִכָּנְסוּ תַּלְמִידֵי רַבִּי מֵאִיר לְכָאן, מִפְּנֵי שֶׁקַּנְתְּרָנִין הֵן? עַל כַּזַּיִת מִן הַמֵּת מְגַלֵּחַ — עַל הַמֵּת לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! amar lahem, kakh chana li rabi méir: al élou toumot hanazir megalé'ha: al hamét, veal kazayit min hamét. kaas rabi yeouda veamar lahen, lo kakh amarti lakhem: al yikansou talmidé rabi méir lekhan, mipené chekanteranin hén? al kazayit min hamét megalé'ha — al hamét lo kol chekén?!

Daf 49b

1. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: יֹאמְרוּ מֵאִיר שָׁכַב, יְהוּדָה כָּעַס, יוֹסֵי שָׁתַק — תּוֹרָה מַה תְּהֵא עָלֶיהָ? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְמֵת שֶׁאֵין עָלָיו כְּזַיִת בָּשָׂר. וַעֲדַיִין יֹאמַר: עַל אֵבֶר מִמֶּנּוּ מְגַלֵּחַ, עַל כּוּלּוֹ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! amar rabi yosé: yomrou méir chakhav, yeouda kaas, yosé chatak — tora ma tehé aleha? amar rabi yosé: lo nitsrekha ela lemét cheén ala kezayit basar. vaadayin yomar: al éver mimenou megalé'ha, al koulo lo kol chekén?!
2. אֶלָּא, כִּדְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְנֵפֶל שֶׁלֹּא נִתְקַשְּׁרוּ אֵבָרָיו בְּגִידִין. הָכָא נָמֵי: בְּנֵפֶל שֶׁלֹּא נִתְקַשְּׁרוּ אֵבָרָיו בְּגִידִין. ela, kidamar rabi yo'hanan: lo nitsrekha ela lenéfel chelo nitkacherou évara begidin. hakha namé: benéfel chelo nitkacherou évara begidin.
3. רָבָא אָמַר: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְרוֹב בִּנְיָינוֹ וּלְרוֹב מִנְיָינוֹ, שֶׁאֵין בָּהֶן רוֹבַע עֲצָמוֹת. rava amar: lo nitsrekha ela lerov binyano oulrov minyano, cheén bahen rova atsamot.
4. עַל כְּזַיִת מֵת וְעַל כְּזַיִת נֶצֶל. וְאֵיזֶהוּ נֶצֶל — בְּשַׂר הַמֵּת שֶׁקָּרַשׁ, וּמוֹהַל שֶׁהִרְתִּיחַ. al kezayit mét veal kezayit netsel. veézeou netsel — besar hamét chekarach, oumohal chehirti'ha.
5. הֵיכִי דָּמֵי? אִילֵּימָא דְּלָא יָדְעִינַן דְּדִידֵיהּ הוּא, כִּי קָרַשׁ מַאי הָוֵי? אֶלָּא דְּיָדְעִינַן דְּדִידֵיהּ הוּא, אַף עַל גַּב דְּלֹא קָרַשׁ! hékhi damé? iléma dela yadinan dedidéh hou, ki karach ma havé? ela deyadinan dedidéh hou, af al gav delo karach!
6. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: בִּסְתָם. אִי קָרַשׁ — מוֹהֵל הוּא, לֹא קָרַשׁ — דִּלְמָא כִּיחוֹ וְנִיעוֹ הוּא. amar rabi yirmeya: bistam. i karach — mohél hou, lo karach — dilma ki'ho venio hou.
7. בְּעָא מִינֵּיהּ אַבָּיֵי מֵרַבָּה: יֵשׁ נֶצֶל לִבְהֵמָה אוֹ אֵין נֶצֶל לִבְהֵמָה? מִי אָמְרִינַן גְּמִירִי נֶצֶל דְּאָתֵי מֵאָדָם, אֲבָל דְּאָתֵי מִבְּהֵמָה — לָא. אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא? bea minéh abayé méraba: yéch netsel livhéma o én netsel livhéma? mi amrinan gemiri netsel deaté méadam, aval deaté mibehéma — la. o dilma la chena?
8. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר טוּמְאָה חֲמוּרָה עַד לְגֵר, וְטוּמְאָה קַלָּה עַד לְכֶלֶב — שַׁפִּיר. hani'ha leman deamar touma 'hamoura ad legér, vetouma kala ad lekhelev — chapir.
9. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר טוּמְאָה חֲמוּרָה עַד לְכֶלֶב, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? ela leman deamar touma 'hamoura ad lekhelev, ma ika lemémar?
10. תָּא שְׁמַע: הִמְחוּהוּ בָּאוּר — טָמֵא, בַּחַמָּה — טָהוֹר. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ עַד לְכֶלֶב, אֲפִילּוּ בַּחַמָּה נָמֵי! ta chema: him'houou baour — tamé, ba'hama — taor. vei salka datakh ad lekhelev, afilou ba'hama namé!
11. אֵימַת מַמְחֵי לֵיהּ — בָּתַר דְּאַסְרַח בְּחַמָּה, כֵּיוָן דְּאַסְרַח — הָוֵה לֵיהּ עָפָר. émat mam'hé léh — batar deasra'h be'hama, kévan deasra'h — havé léh afar.
12. תְּנַן: כׇּל הַנִּצּוֹק — טָהוֹר. tenan: kol hanitsok — taor.
13. חוּץ מִדְּבַשׁ הַזִּיפִים וְהַצַּפִּיחִית. 'houts midevach hazifim vehatsapi'hit.

Daf 50a

1. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אַף הַמִּקְפָּה שֶׁל גְּרִיסִין וְשֶׁל פּוֹל, מִפְּנֵי שֶׁהִיא סוֹלֶדֶת לַאֲחוֹרֶיהָ. bét chama omrim: af hamikpa chel gerisin vechel pol, mipené chehi soledet laa'horeha.
2. בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: יֵשׁ נִצּוֹק לָאוֹכָלִין, אוֹ אֵין נִצּוֹק לָאוֹכָלִין. מִי אָמְרִינַן מִשּׁוּם דְּאִית בְּהוּ רִירֵי, וְהָנֵי לֵית בְּהוּ רִירֵי. אוֹ דִּלְמָא מִשּׁוּם דִּסְמִיכִין הוּא, וְהָכָא הָא סְמִיכִין? baé ramé bar 'hama: yéch nitsok laokhalin, o én nitsok laokhalin. mi amrinan michoum deit beou riré, vehané lét beou riré. o dilma michoum dismikhin hou, vehakha ha semikhin?
3. אָמַר רָבָא, תָּא שְׁמַע: חֵלֶב הַמֵּת שֶׁהוּא שָׁלֵם וְהִתִּיכוֹ — טָמֵא, הָיָה מְפוֹרָד וְהִתִּיכוֹ — טָהוֹר. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ אֵין נִצּוֹק לָאוֹכָלִין, שָׁלֵם וְהִתִּיכוֹ נָמֵי לִיטְהַר! amar rava, ta chema: 'hélev hamét cheou chalém vehitikho — tamé, haya meforad vehitikho — taor. vei salka datakh én nitsok laokhalin, chalém vehitikho namé lithar!
4. אָמַר רַבִּי זֵירָא: אֲנָא וּמָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא תַּרְגֵּימְנָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — כְּגוֹן דְּבַהֲדֵי דְּמַרְתַּח לֵיהּ, סָלֵיק עַמּוּדָא דְנוּרָא לְפוּמֵּיהּ דְּמָנָא וְקָרֵשׁ, דְּאִיתֵיהּ כּוּלֵּא גַּבֵּי הֲדָדֵי. amar rabi zéra: ana oumar beréh deravina targémna: hakha bema askinan — kegon devahadé demarta'h léh, salék amouda denoura lefouméh demana vekaréch, deitéh koulé gabé hadadé.
5. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי, תָּא שְׁמַע: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אַף הַמִּקְפָּה שֶׁל גְּרִיסִין וְשֶׁל פּוֹל — מִפְּנֵי שֶׁהֵן סוֹלְדִין לַאֲחוֹרֵיהֶן. מִידֵּי אִירְיָא? הָתָם, מִשּׁוּם דִּסְמִיכִין. הָכָא, מִשּׁוּם רִירֵי. amar léh ravina lerav aché, ta chema: bét chama omrim: af hamikpa chel gerisin vechel pol — mipené chehén soldin laa'horéhen. midé irya? hatam, michoum dismikhin. hakha, michoum riré.
6. וְעַל מְלֹא תַּרְווֹד רָקָב. וְכַמָּה שִׁיעוּרוֹ? חִזְקִיָּה אָמַר: מְלֹא פִּיסַּת הַיָּד, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מְלֹא חׇפְנָיו. תְּנַן: מְלֹא תַּרְווֹד רָקָב שֶׁאָמְרוּ, יֶשְׁנָן מֵעִיקַּר אֶצְבָּעוֹת וּלְמַעְלָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מְלֹא חׇפְנָיו. veal melo tarod rakav. vekhama chiouro? 'hizkiya amar: melo pisat hayad, rabi yo'hanan amar: melo 'hofna. tenan: melo tarod rakav cheamrou, yechnan méikar etsbaot oulmala, divré rabi méir. va'hakhamim omrim: melo 'hofna.
7. בִּשְׁלָמָא רַבִּי יוֹחָנָן הוּא דְּאָמַר כְּרַבָּנַן. אֶלָּא חִזְקִיָּה כְּמַאן? לָא כְּרַבִּי מֵאִיר וְלָא כְּרַבָּנַן! אָמְרִי: מְלֹא פִּיסַּת הַיָּד וּמְלֹא קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו לְמַעְלָה — חַד שִׁיעוּרָא הוּא. bichlama rabi yo'hanan hou deamar kerabanan. ela 'hizkiya keman? la kerabi méir vela kerabanan! amri: melo pisat hayad oumlo kichré etsbeota lemala — 'had chioura hou.
8. אֲמַר לֵיהּ רַב שִׁימִי בַּר אַדָּא לְרַב פָּפָּא: מִמַּאי דְּהַאי מִקִּשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו וּלְמַעְלָה לְרֹאשׁ? דִּלְמָא לְמַטָּה מִדִּידֵיהּ, דְּהָוֵה לֵיהּ מְלֹא פִּיסַּת הַיָּד? תֵּיקוּ. amar léh rav chimi bar ada lerav papa: mima deha mikichré etsbeota oulmala leroch? dilma lemata mididéh, dehavé léh melo pisat hayad? tékou.

Daf 50b

1. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵיזֶהוּ מֵת שֶׁיֵּשׁ לוֹ רָקָב? מֵת שֶׁנִּקְבַּר עָרוֹם בְּאָרוֹן שֶׁל שַׁיִשׁ אוֹ עַל גַּבֵּי רִצְפָּה שֶׁל אֲבָנִים — זֶהוּ מֵת שֶׁיֵּשׁ לוֹ רָקָב. נִקְבַּר בִּכְסוּתוֹ, בְּאָרוֹן שֶׁל עֵץ, אוֹ עַל גַּבֵּי רִצְפָּה שֶׁל לְבֵנִים — זֶהוּ מֵת שֶׁאֵין לוֹ רָקָב. tanou rabanan: ézeou mét cheyéch lo rakav? mét chenikbar arom bearon chel chayich o al gabé ritspa chel avanim — zeou mét cheyéch lo rakav. nikbar bikhsouto, bearon chel éts, o al gabé ritspa chel levénim — zeou mét cheén lo rakav.
2. אָמַר עוּלָּא: אֵין רָקָב, אֶלָּא הַבָּא מִן הַבָּשָׂר וּמִן הַגִּידִים וּמִן הָעֲצָמוֹת. אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְעוּלָּא: רָקָב הַבָּא מִן הַבָּשָׂר טָהוֹר. הָא מִן הָעֶצֶם — טָמֵא, וְאַף עַל גַּב דְּלֵיכָּא בָּשָׂר! אֵימָא הָכִי: רָקָב הַבָּא מִן הַבָּשָׂר — טָהוֹר, עַד שֶׁיֵּשׁ עֶצֶם בַּבָּשָׂר. amar oula: én rakav, ela haba min habasar oumin hagidim oumin haatsamot. étivéh rava leoula: rakav haba min habasar taor. ha min haetsem — tamé, veaf al gav deléka basar! éma hakhi: rakav haba min habasar — taor, ad cheyéch etsem babasar.
3. הָא לֵיכָּא גִּידִים! אִי אֶפְשָׁר לְבָשָׂר וְלַעֲצָמוֹת בְּלֹא גִּידִים. ha léka gidim! i efchar levasar velaatsamot belo gidim.
4. אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁנֵי מֵתִים שֶׁקְּבָרָן זֶה עִם זֶה — נַעֲשׂוּ גַּלְגַּלִּין זֶה לָזֶה. מֵתִיב רַב נָתָן: רָקָב הַבָּא מִשְּׁנֵי מֵתִים — טָמֵא! amar rav chemouél bar aba amar rabi yo'hanan: chené métim chekevaran ze im ze — naasou galgalin ze laze. métiv rav natan: rakav haba michené métim — tamé!
5. אָמַר רָבָא: שֶׁקָּבְרוּ זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְהִרְקִיבוּ, וְעָמְדוּ עַל מְלֹא תַּרְווֹד רָקָב. amar rava: chekavrou ze bifné atsmo veze bifné atsmo, vehirkivou, veamdou al melo tarod rakav.
6. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גָּזַז שְׂעָרוֹ וּקְבָרוֹ עִמּוֹ — נַעֲשָׂה לוֹ גַּלְגַּלִּין. תְּנַן הָתָם: כׇּל שֶׁבַּמֵּת טָמֵא, חוּץ מִן הַשִּׁינַּיִם וְהַשֵּׂעָר וְהַצִּפּוֹרֶן. וּבִשְׁעַת חִיבּוּרָן — כּוּלָּן טְמֵאִין. amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: gazaz searo oukvaro imo — naasa lo galgalin. tenan hatam: kol chebamét tamé, 'houts min hachinayim vehaséar vehatsiporen. ouvichat 'hibouran — koulan teméin.
7. בָּעֵי חִזְקִיָּה: שְׂעָרוֹ הָעוֹמֵד לְגַלֵּחַ, צִפּוֹרֶן הָעוֹמֵד לִיגָּזֵז, מַאי? מִי אָמְרִינַן: כׇּל הָעוֹמֵד לִיגָּזֵז כְּגָזוּז דָּמֵי, אוֹ דִלְמָא הַשְׁתָּא מִיהָא הָא מְחוּבָּרִין? baé 'hizkiya: searo haoméd legalé'ha, tsiporen haoméd ligazéz, ma? mi amrinan: kol haoméd ligazéz kegazouz damé, o dilma hachta miha ha me'houbarin?
8. וְנִיפְשׁוֹט לֵיהּ מִדְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה: טַעְמָא מִשּׁוּם דְּגָזַז, הָא לֹא גָּזַז — לָא! הָכִי קָאָמַר: גָּזַז — הֲרֵי זֶה גַּלְגַּלִּים. לֹא גָּזַז — מִיבְּעֵי לֵיהּ. venifchot léh mideraba bar bar 'hana: tama michoum degazaz, ha lo gazaz — la! hakhi kaamar: gazaz — haré ze galgalim. lo gazaz — mibeé léh.
9. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: רָקָב הַבָּא מִן הֶעָקֵב מַהוּ? כִּי גָּמְרִינַן רָקָב הַבָּא מִכּוּלֵּיהּ מֵת, אֲבָל דְּאָתֵי מִן עָקֵב — לָא, אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא? baé rabi yirmeya: rakav haba min heakév maou? ki gamrinan rakav haba mikouléh mét, aval deaté min akév — la, o dilma la chena?
10. תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי רַבִּי נָתָן בְּרַבִּי אוֹשַׁעְיָא: רָקָב הַבָּא מִשְּׁנֵי מֵתִים — טָמֵא. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ הַבָּא מִן הֶעָקֵב לָא, זִיל הָכָא — דִּלְמָא דֶּרֶךְ עָקֵב קָאָתֵי, וְהָכָא — דִּלְמָא דֶּרֶךְ עָקֵב קָאָתֵי? ta chema, detané rabi natan berabi ochaya: rakav haba michené métim — tamé. vei salka datakh haba min heakév la, zil hakha — dilma derekh akév kaaté, vehakha — dilma derekh akév kaaté?
11. אִי דְּאִירְקִיב כּוּלֵּיהּ מֵת וְקָאָתֵי דֶּרֶךְ עָקֵב — הָכִי נָמֵי. אֶלָּא הָכָא כְּגוֹן דְּאִירְקִיב חַד אֵבֶר, וְקָאָתֵי דֶּרֶךְ עָקֵב. מַאי? תֵּיקוּ. i deirkiv kouléh mét vekaaté derekh akév — hakhi namé. ela hakha kegon deirkiv 'had éver, vekaaté derekh akév. ma? tékou.
12. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: עוּבָּר בִּמְעֵי אִשָּׁה, הָוֵי גַּלְגַּלִּים, אוֹ לָא? כֵּיוָן דְּאָמַר מָר עוּבָּר יֶרֶךְ אִמּוֹ — הִלְכָּךְ גּוּפַהּ הוּא, וְלָא הָוֵי גַּלְגַּלִּין, אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּסוֹפוֹ לָצֵאת — מִיפְרָשׁ פָּרֵישׁ מִינַּהּ. וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר עוּבָּר דְּסוֹפוֹ לָצֵאת מִיפְרָשׁ פָּרֵישׁ מִינַּהּ, baé rabi yirmeya: oubar bimé icha, havé galgalim, o la? kévan deamar mar oubar yerekh imo — hilkakh goufah hou, vela havé galgalin, o dilma kévan desofo latsét — mifrach paréch minah. veim timtsé lomar oubar desofo latsét mifrach paréch minah,

Daf 51a

1. שִׁכְבַת זֶרַע בִּמְעֵי אִשָּׁה, מַהוּ? מִי אָמְרִינַן כֵּיוָן דְּלָא אִיתְּצַר — כִּי גוּפַהּ דָּמֵי, אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּמֵעָלְמָא קָאָתֵי — לָא? chikhvat zera bimé icha, maou? mi amrinan kévan dela itetsar — ki goufah damé, o dilma kévan deméalma kaaté — la?
2. בָּעֵי רַב פָּפָּא: פִּירְשָׁהּ, מַהוּ? כֵּיוָן דְּלָא מִקַּיְימָא בִּדְלָא אָכְלָה — חַיּוּתָא הוּא, אוֹ דִלְמָא הָא נָמֵי מֵעָלְמָא אָתֵי? בָּעֵי רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: עוֹרוֹ מַהוּ? בָּעֵי רַב הוּנָא בַּר מָנוֹחַ: כִּיחוֹ וְנִיעוֹ מַהוּ? baé rav papa: pirchah, maou? kévan dela mikayma bidla akhla — 'hayouta hou, o dilma ha namé méalma até? baé rav a'ha beréh derav ika: oro maou? baé rav houna bar mano'ha: ki'ho venio maou?
3. אֲמַר לֵיהּ רַב שְׁמוּאֵל בַּר אַחָא לְרַב פָּפָּא: וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כׇּל הָנֵי דְּקָאָמַר הָוֵי גַּלְגַּלִּין, רָקָב דִּמְטַמֵּא הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ! דְּאַשְׁקְיֵיהּ מֵי דְקָלִים, וְסַכְיֵא נָשָׁא, וּשְׁלָקוֹ בְּמֵי טְבֶרְיָא. amar léh rav chemouél bar a'ha lerav papa: vei salka datakh kol hané dekaamar havé galgalin, rakav dimtamé hékhi machka'hate lah! deachkeyéh mé dekalim, vesakhyé nacha, ouchlako bemé teverya.
4. אָמַר אַבָּיֵי, נָקְטִינַן: מֵת שֶׁטְּחָנוֹ — אֵין לוֹ רָקָב. אִיבַּעְיָא לְהוּ: טְחָנוֹ וְחָזַר וְהִרְקִיב, מַהוּ? מִידֵּי הוּא טַעְמָא אֶלָּא דְּאִיכָּא בָּשָׂר וְגִידִים וַעֲצָמוֹת, וְהָאִיכָּא. אוֹ דִּלְמָא כִּבְרִיָּיתוֹ בָּעִינַן, וְלֵיכָּא? תֵּיקוּ. amar abayé, naktinan: mét chete'hano — én lo rakav. ibaya leou: te'hano ve'hazar vehirkiv, maou? midé hou tama ela deika basar vegidim vaatsamot, vehaika. o dilma kivriyato bainan, veléka? tékou.
5. תָּנֵי עוּלָּא בַּר חֲנִינָא: מֵת שֶׁחָסַר — אֵין לוֹ רָקָב וְלֹא תְּפוּסָה וְלֹא שְׁכוּנַת קְבָרוֹת. tané oula bar 'hanina: mét che'hasar — én lo rakav velo tefousa velo chekhounat kevarot.
6. מֵיתִיבִי: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּמֵת שֶׁיֵּשׁ לוֹ רוֹב וְרוֹבַע אוֹ מְלֹא תַרְווֹד רָקָב — תֹּאמַר בְּחַי, שֶׁאֵין לוֹ לֹא רוֹב, וְלֹא רוֹבַע, וְלֹא מְלֹא תַרְווֹד רָקָב?! métivi: lo, im amarta bemét cheyéch lo rov verova o melo tarod rakav — tomar be'ha, cheén lo lo rov, velo rova, velo melo tarod rakav?!
7. הֵיכִי דָּמֵי — דְּאַרְקִיב חַד אֵבֶר, דִּכְווֹתֵיהּ גַּבֵּי מֵת: אֲפִילּוּ חַד אֵבֶר אִיכָּא רָקָב! מִי קָתָנֵי הָא מֵת? הָא קָא מַשְׁמַע לַן: שׁוּם מֵת — יֵשׁ לוֹ רָקָב, שׁוּם חַי — אֵין לוֹ רָקָב. hékhi damé — dearkiv 'had éver, dikhotéh gabé mét: afilou 'had éver ika rakav! mi katané ha mét? ha ka machma lan: choum mét — yéch lo rakav, choum 'ha — én lo rakav.
8. בָּעֵי רָבָא: הִרְקִיב כְּשֶׁהוּא חַי, וְחָזַר וּמֵת, מַהוּ? כִּי גְּמִירִי רָקָב, דְּאִירְקִיב כְּשֶׁהוּא מֵת. אוֹ דִלְמָא הַשְׁתָּא מִיהָא הָא מָיֵית? baé rava: hirkiv kecheou 'ha, ve'hazar oumét, maou? ki gemiri rakav, deirkiv kecheou mét. o dilma hachta miha ha mayét?
9. תָּא שְׁמַע: לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּמֵת שֶׁיֵּשׁ לוֹ רוֹב וְרוֹבַע וּמְלֹא תַרְווֹד רָקָב, תֹּאמַר בְּחַי כּוּ׳. ta chema: lo im amarta bemét cheyéch lo rov verova oumlo tarod rakav, tomar be'ha kou'.
10. טַעְמָא מִשּׁוּם חַי, הָא מֵת יֵשׁ לוֹ רָקָב! מִי קָתָנֵי הָא מֵת? הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּשׁוּם מֵת — יֵשׁ לוֹ רָקָב, שׁוּם חַי — אֵין לוֹ רָקָב. tama michoum 'ha, ha mét yéch lo rakav! mi katané ha mét? ha ka machma lan dechoum mét — yéch lo rakav, choum 'ha — én lo rakav.
11. בָּעֵי רָבָא: נְמָלָה שֶׁחָסְרָה, מַהוּ? שִׁיעוּרָא גְּמִירִין לַהּ — וְהָא חֲסַר. אוֹ בְּרִיָּה גְּמִירִי לַהּ — וְהָאִיכָּא. baé rava: nemala che'hasra, maou? chioura gemirin lah — veha 'hasar. o beriya gemiri lah — vehaika.

Daf 51b

1. אָמַר רַב יְהוּדָה מִדִּיסְקַרְתָּא: תָּא שְׁמַע: ״בָּהֶם״, יָכוֹל בְּכוּלָּן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מֵהֶם״. אִי ״מֵהֶם״, יָכוֹל מִקְצָתָן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בָּהֶם״. amar rav yeouda midiskarta: ta chema: "bahem", yakhol bekhoulan — talmoud lomar: "méhem". i "méhem", yakhol miktsatan — talmoud lomar: "bahem".
2. הָא כֵּיצַד? עַד שֶׁיִּגַּע בְּמִקְצָתָן שֶׁהוּא כְּכוּלָּן. וְשִׁיעֲרוּ חֲכָמִים בְּכַעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן הַחוֹמֶט תְּחִלַּת בְּרִיָּיתוֹ בְּכַעֲדָשָׁה. שְׁמַע מִינַּהּ שִׁיעוּרָא גְּמִירִי לַהּ. ha kétsad? ad cheyiga bemiktsatan cheou kekhoulan. vechiarou 'hakhamim bekhaadacha, chekén ha'homet te'hilat beriyato bekhaadacha. chema minah chioura gemiri lah.
3. אָמַר רַב שְׁמַעְיָה: כִּי בָּעִינַן שִׁיעוּרָא דְּבִדְלָא הָוְיָא כַּעֲדָשָׁה לָא מְטַמָּא, דְּלָא נָפְלָה בַּהּ נְשָׁמָה. אֲבָל נָפְלָה בַּהּ נְשָׁמָה — לָא. תִּיבְּעֵי לָךְ. amar rav chemaya: ki bainan chioura devidla havya kaadacha la metama, dela nafla bah nechama. aval nafla bah nechama — la. tibeé lakh.
4. הַשִּׁדְרָה וְהַגּוּלְגּוֹלֶת. אִיבַּעְיָא לְהוּ: שִׁדְרָה וְגוּלְגּוֹלֶת תְּנַן, אוֹ דִּלְמָא: אוֹ שִׁדְרָה אוֹ גוּלְגּוֹלֶת? אָמַר רָבָא: תָּא שְׁמַע: שִׁדְרָה שֶׁגֵּירַד רוֹב עִילְעִין שֶׁבָּהּ — טְהוֹרָה. וּבְקֶבֶר אֲפִילּוּ מְשׁוּבֶּרֶת אוֹ מְפוֹרֶקֶת — טְמֵאָה, מִפְּנֵי הַקֶּבֶר. hachidra vehagoulgolet. ibaya leou: chidra vegoulgolet tenan, o dilma: o chidra o goulgolet? amar rava: ta chema: chidra chegérad rov ilin chebah — teora. ouvkever afilou mechouberet o meforeket — teméa, mipené hakever.
5. טַעְמָא מִשּׁוּם דְּגֵירַד, הָא לָא גֵּירַד — טָמֵא, שְׁמַע מִינַּהּ: אוֹ שִׁדְרָה אוֹ גוּלְגּוֹלֶת קָתָנֵי. הָא לָא קָתָנֵי. הָא קָא מַשְׁמַע לַן: דְּכִי גֵּירַד — טְהוֹרָה, אִידַּךְ, תִּיבְּעֵי לָךְ. tama michoum degérad, ha la gérad — tamé, chema minah: o chidra o goulgolet katané. ha la katané. ha ka machma lan: dekhi gérad — teora, idakh, tibeé lakh.
6. תָּא שְׁמַע, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שִׁשָּׁה דְּבָרִים רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין, וְחָזַר בּוֹ רַבִּי עֲקִיבָא. וּמַעֲשֶׂה שֶׁהֵבִיאוּ קוּפָּה מְלֵאָה עֲצָמוֹת לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁל טַרְסִיִּים, וְהִנִּיחוּהָ בַּאֲוִיר, וְנִכְנַס תּוֹדוֹס הָרוֹפֵא וְכׇל הָרוֹפְאִים [עִמּוֹ], וְאָמְרוּ: אֵין כָּאן שִׁדְרָה מִמֵּת אֶחָד. ta chema, rabi yeouda omér: chicha devarim rabi akiva metamé va'hakhamim metaharin, ve'hazar bo rabi akiva. oumaase chehéviou koupa meléa atsamot levét hakeneset chel tarsiyim, vehini'houha baavir, venikhnas todos harofé vekhol harofim [imo], veamrou: én kan chidra mimét e'had.
7. טַעְמָא דְּלֵיכָּא שִׁדְרָה דְּמֵחֲדָא. הָאִיכָּא אוֹ שִׁדְרָה אוֹ גוּלְגּוֹלֶת דְּמֵחֲדָא — נָזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ, שְׁמַע מִינַּהּ אוֹ שִׁדְרָה אוֹ גוּלְגּוֹלֶת תְּנַן. לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר: לָא מִיבַּעְיָא שִׁדְרָה וְגוּלְגּוֹלֶת, דְּמִמֵּת אֶחָד לֵיכָּא, אֶלָּא אֲפִילּוּ אוֹ שִׁדְרָה מִמֵּת אֶחָד אוֹ גוּלְגּוֹלֶת מִמֵּת אֶחָד לֵיכָּא. tama deléka chidra demé'hada. haika o chidra o goulgolet demé'hada — nazir megalé'ha aleha, chema minah o chidra o goulgolet tenan. la mibaya kaamar: la mibaya chidra vegoulgolet, demimét e'had léka, ela afilou o chidra mimét e'had o goulgolet mimét e'had léka.
8. תָּא שְׁמַע מִמִּנְיָינָא: וּמָה הֵן שִׁשָּׁה דְּבָרִים שֶׁרַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין: עַל אֵבֶר מִן הַמֵּת שֶׁבָּא מִשְּׁנֵי מֵתִים, וְעַל אֵבֶר מִן הַחַי שֶׁבָּא מִשְּׁנֵי בְּנֵי אָדָם, וְעַל חֲצִי קַב עֲצָמוֹת שֶׁבָּא מִשְּׁנֵי מֵתִים, וְעַל רְבִיעִית דָּם הַבָּא מִשְּׁנַיִם, וְעַל עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה שֶׁנֶּחְלַק לִשְׁנַיִם, וְהַשִּׁדְרָה וְהַגּוּלְגּוֹלֶת. ta chema miminyana: ouma hén chicha devarim cherabi akiva metamé va'hakhamim metaharin: al éver min hamét cheba michené métim, veal éver min ha'ha cheba michené bené adam, veal 'hatsi kav atsamot cheba michené métim, veal reviit dam haba michenayim, veal etsem kisora chene'hlak lichnayim, vehachidra vehagoulgolet.

Daf 52a

1. וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ אוֹ שִׁדְרָה אוֹ גוּלְגּוֹלֶת, הָנֵי שִׁבְעָה הָוְיָין! כִּי קָתָנֵי (סִימָן: יָחִיד, שֶׁהוּא, גִּילַּח, וְאֶחָד) — vei salka datakh o chidra o goulgolet, hané chiva havyan! ki katané (siman: ya'hid, cheou, gila'h, vee'had) —
2. כׇּל הֵיכָא דִּפְלִיגִי עֲלֵיהּ רַבִּים. לְאַפּוֹקֵי עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, דְּיָחִיד הוּא דִּפְלִיג עֲלֵיהּ. דְּתַנְיָא: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה שֶׁנֶּחְלַק לִשְׁנַיִם, רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַהֵר. kol hékha difligi aléh rabim. leapoké etsem kisora, deya'hid hou diflig aléh. detanya: etsem kisora chene'hlak lichnayim, rabi akiva metamé verabi yo'hanan ben nouri metahér.
3. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: כִּי קָתָנֵי, אֵבֶר מִן הַמֵּת, אֵבֶר מִן הַחַי לָא קָתָנֵי. vei baét éma: ki katané, éver min hamét, éver min ha'ha la katané.
4. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: כִּי קָתָנֵי, כׇּל הֵיכָא דְּנָזִיר מְגַלֵּחַ עַל אֲהִילוֹ, לְאַפּוֹקֵי עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה דְּלָא. veibaét éma: ki katané, kol hékha denazir megalé'ha al ahilo, leapoké etsem kisora dela.
5. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: כִּי קָתָנֵי, כׇּל הֵיכָא דַּהֲדַר בֵּיהּ, לְאַפּוֹקֵי רְבִיעִית דָּם דְּלָא הֲדַר בֵּיהּ. דַּאֲמַר לֵיהּ רַבִּי לְבַר קַפָּרָא: לֹא תִּשְׁנֶה רְבִיעִית דָּם בַּחֲזָרָה, שֶׁהֲרֵי לִמּוּדוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא בְּיָדוֹ. veibaét éma: ki katané, kol hékha dahadar béh, leapoké reviit dam dela hadar béh. daamar léh rabi levar kapara: lo tichne reviit dam ba'hazara, cheharé limoudo chel rabi akiva beyado.
6. וְעוֹד, הַמִּקְרָא מְסַיְּיעוֹ: ״וְעַל כׇּל נַפְשׁוֹת מֵת לֹא יָבֹא״. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: עַד יָמָיו הָיָה מְטַמֵּא, אִם מִשֶּׁמֵּת חָזַר בּוֹ — אֵינִי יוֹדֵעַ. תָּנָא: הוּשְׁחֲרוּ שִׁינָּיו מִפְּנֵי תַּעֲנִיּוֹתָיו. veod, hamikra mesayeo: "veal kol nafchot mét lo yavo". rabi chimon omér: ad yama haya metamé, im michemét 'hazar bo — éni yodéa. tana: houch'harou china mipené taaniyota.
7. תָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: רוֹבַע עֲצָמוֹת — מִן הָעֲצָמִים אוֹ מִשְּׁנַיִם אוֹ מִשְּׁלֹשָׁה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: רוֹבַע מִן הַגְּוִיָּה, מֵרוֹב הַבִּנְיָן אוֹ מֵרוֹב הַמִּנְיָן. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: יָכוֹלְנִי לַעֲשׂוֹת דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי וְדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל כְּאֶחָד. ta chema detanya, bét chama omrim: rova atsamot — min haatsamim o michenayim o michelocha. ouvét hilél omrim: rova min hageviya, mérov habinyan o mérov haminyan. amar rabi yeochoua: yakholni laasot divré bét chama vedivré bét hilél kee'had.
8. שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מִשְּׁנַיִם אוֹ מִשְּׁלֹשָׁה — אוֹ מִשְּׁנֵי שׁוֹקַיִים וְיָרֵךְ אֶחָד, אוֹ מִשְּׁנֵי יְרֵכַיִים וְשׁוֹק אֶחָד, הוֹאִיל וְרוֹב גּוֹבְהוֹ שֶׁל אָדָם מִגּוֹבַהּ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מִן הַגְּוִיָּה אוֹ מֵרוֹב בִּנְיָן, אוֹ מֵרוֹב מִנְיָן — הוֹאִיל וְיֶשְׁנָן בְּמִפְרְקֵי יָדַיִם וְרַגְלַיִם. שַׁמַּאי אוֹמֵר: אֲפִילּוּ עֶצֶם מִן הַשִּׁדְרָה אוֹ מִן הַגּוּלְגּוֹלֶת. chebét chama omrim: michenayim o michelocha — o michené chokayim veyarékh e'had, o michené yerékhayim vechok e'had, hoil verov govo chel adam migovah. ouvét hilél omrim: min hageviya o mérov binyan, o mérov minyan — hoil veyechnan bemifreké yadayim veraglayim. chama omér: afilou etsem min hachidra o min hagoulgolet.
9. שָׁאנֵי שַׁמַּאי דְּמַחְמִיר. לִיפְשׁוֹט מִינַּהּ: טַעְמָא דְּבֵית שַׁמַּאי דְּמַחְמִיר, הָא רַבָּנַן עַד דְּאִיכָּא שִׁדְרָה וְגוּלְגּוֹלֶת! לָא, עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּשַׁמַּאי אֶלָּא בְּעֶצֶם אֶחָד דְּאָתֵי מִן הַשִּׁדְרָה וּמִן הַגּוּלְגּוֹלֶת, אֲבָל הֵיכָא דְּאִיתֵיהּ בְּעֵינֵיהּ, אֲפִילּוּ חֲדָא מִינְּהוֹן. chané chama dema'hmir. lifchot minah: tama devét chama dema'hmir, ha rabanan ad deika chidra vegoulgolet! la, ad kan la peligi rabanan aléh dechama ela beetsem e'had deaté min hachidra oumin hagoulgolet, aval hékha deitéh beénéh, afilou 'hada mineon.
10. בְּעַי רָמֵי בַּר חָמָא: רוֹבַע עֲצָמוֹת מִן שִׁדְרָה וְגוּלְגּוֹלֶת, מַאי? כִּי קָתָנֵי חֲצִי קַב עֲצָמוֹת — הֵיכָא דְּאִיכָּא מִשְּׁאָר אֵבָרָיו, אֲבָל מִן שִׁדְרָה וְגוּלְגּוֹלֶת דַּחֲמִירִי — אֲפִילּוּ רוֹבַע עֲצָמוֹת. אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא? bea ramé bar 'hama: rova atsamot min chidra vegoulgolet, ma? ki katané 'hatsi kav atsamot — hékha deika michear évara, aval min chidra vegoulgolet da'hamiri — afilou rova atsamot. o dilma la chena?
11. אָמַר רָבָא, תָּא שְׁמַע: הַשִּׁדְרָה וְהַגּוּלְגּוֹלֶת. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ רוֹבַע עֲצָמוֹת דְּאָתֵי מִן שִׁדְרָה וְגוּלְגּוֹלֶת חֲמִיר — לִיתְנֵי: עַל רוֹבַע עֲצָמוֹת הַבָּא מִן הַשִּׁדְרָה כּוּ׳! amar rava, ta chema: hachidra vehagoulgolet. vei salka datakh rova atsamot deaté min chidra vegoulgolet 'hamir — litné: al rova atsamot haba min hachidra kou'!

Daf 52b

1. וְהָא רָבָא הוּא דְּאָמַר: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְשִׁדְרָה וְגוּלְגּוֹלֶת שֶׁאֵין בָּהֶן רוֹבַע עֲצָמוֹת! בָּתַר דְּשַׁמְעַהּ מֵרַבִּי עֲקִיבָא. veha rava hou deamar: lo nitsrekha ela lechidra vegoulgolet cheén bahen rova atsamot! batar dechamah mérabi akiva.
2. תָּא שְׁמַע, שַׁמַּאי אוֹמֵר: עֶצֶם אֶחָד מִן שִׁדְרָה אוֹ מִן גּוּלְגּוֹלֶת! שָׁאנֵי שַׁמַּאי דְּמַחְמִיר טְפֵי. ta chema, chama omér: etsem e'had min chidra o min goulgolet! chané chama dema'hmir tefé.
3. לִיפְשׁוֹט מִינַּהּ: טַעְמָא דְּשַׁמַּאי, דְּמַחְמִיר, הָא לְרַבָּנַן — עַד דְּאִיכָּא חֲצִי קַב עֲצָמוֹת! lifchot minah: tama dechama, dema'hmir, ha lerabanan — ad deika 'hatsi kav atsamot!
4. דִּילְמָא עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּשַׁמַּאי אֶלָּא בְּעֶצֶם אֶחָד, אֲבָל בְּרוֹבַע עֲצָמוֹת — אֲפִילּוּ רַבָּנַן מוֹדוּ. dilma ad kan la peligi rabanan aléh dechama ela beetsem e'had, aval berova atsamot — afilou rabanan modou.
5. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: זְקֵנִים הָרִאשׁוֹנִים, מִקְצָתָן הָיוּ אוֹמְרִים: חֲצִי קַב עֲצָמוֹת וַחֲצִי לוֹג דָּם — לַכֹּל. רוֹבַע עֲצָמוֹת, וּרְבִיעִית דָּם — לֹא לַכֹּל. וּמִקְצָתָן הָיוּ אוֹמְרִים: אַף רוֹבַע עֲצָמוֹת וּרְבִיעִית דָּם — לַכֹּל. amar rabi eliezer: zekénim harichonim, miktsatan haou omrim: 'hatsi kav atsamot va'hatsi log dam — lakol. rova atsamot, ourviit dam — lo lakol. oumiktsatan haou omrim: af rova atsamot ourviit dam — lakol.
6. בֵּית דִּין שֶׁלְּאַחֲרֵיהֶם אָמְרוּ: חֲצִי קַב עֲצָמוֹת וַחֲצִי לוֹג דָּם — לַכֹּל, רוֹבַע עֲצָמוֹת וּרְבִיעִית דָּם — לִתְרוּמָה וְקָדָשִׁים. אֲבָל לֹא לְנָזִיר וְעוֹשֵׂה פֶסַח. bét din chelea'haréhem amrou: 'hatsi kav atsamot va'hatsi log dam — lakol, rova atsamot ourviit dam — litrouma vekadachim. aval lo lenazir veosé fesa'h.
7. מִכְּדִי אֵין הַכְרָעַת שְׁלִישִׁית מַכְרַעַת! אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי, מִפִּי שְׁמוּעָה אָמְרוּ: מִפִּי חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי. mikedi én hakhraat chelichit makhraat! amar rabi yaakov bar idi, mipi chemoua amrou: mipi 'haga zekharya oumalakhi.
8. עַל אֵלּוּ הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ. ״עַל אֵלּוּ״ דְּרֵישָׁא לְמַעוֹטֵי עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, דְּעַל מַגָּעוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ — אִין, וְעַל אֲהִילוֹ — לָא. וְ״עַל אֵלּוּ״ דְּסֵיפָא — לְמַעוֹטֵי אֶבֶן הַסָּכוֹכִית. al élou hanazir megalé'ha. "al élou" derécha lemaoté etsem kisora, deal magao veal masao — in, veal ahilo — la. ve"al élou" deséfa — lemaoté even hasakhokhit.
9. וַחֲצִי קַב עֲצָמוֹת. va'hatsi kav atsamot.

Daf 53a

1. חֲצִי קַב עֲצָמוֹת — אִין, רוֹבַע עֲצָמוֹת — לָא. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּאִית בְּהוֹן עֲצָמוֹת כִּשְׂעוֹרָה — תִּיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה! אֶלָּא דְּאַקְמַח אַקְמוֹחֵי. 'hatsi kav atsamot — in, rova atsamot — la. hékhi damé? iléma deit beon atsamot kisora — tipok léh michoum etsem kisora! ela deakma'h akmo'hé.
2. עַל אֵבֶר מִן הַמֵּת וְעַל אֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי. אֵין עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי, מַאי? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן. al éver min hamét veal éver min ha'ha cheyéch aléhen basar karaou. én aléhen basar karaou, ma? rabi yo'hanan amar: én hanazir megalé'ha aléhen. réch lakich amar: hanazir megalé'ha aléhen.
3. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן, דְּהָא קָתָנֵי בְּרֵישָׁא: עַל אֵבֶר מִן הַמֵּת וְעַל אֵבֶר מִן הַחַי וְכוּ׳ שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן כְּזַיִת בָּשָׂר — אִין, אֲבָל אֵין עֲלֵיהֶם — לָא. rabi yo'hanan amar: én hanazir megalé'ha aléhen, deha katané berécha: al éver min hamét veal éver min ha'ha vekhou' cheyéch aléhen kezayit basar — in, aval én aléhem — la.
4. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר: מְגַלֵּחַ. מִדְּלָא קָתָנֵי בְּסֵיפָא. verabi chimon ben lakich omér: megalé'ha. midela katané beséfa.
5. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לָךְ: כׇּל הֵיכָא דְּמַשְׁמַע מִכְּלָלָא, לָא קָתָנֵי בְּסֵיפָא. verabi yo'hanan amar lakh: kol hékha demachma mikelala, la katané beséfa.
6. וְהָא חֲצִי קַב עֲצָמוֹת, דְּמַשְׁמַע חֲצִי קַב עֲצָמוֹת — אִין, רוֹבַע עֲצָמוֹת — לָא, וְקָתָנֵי בְּסֵיפָא רוֹבַע עֲצָמוֹת. veha 'hatsi kav atsamot, demachma 'hatsi kav atsamot — in, rova atsamot — la, vekatané beséfa rova atsamot.
7. הָתָם אִי לָאו רוֹבַע עֲצָמוֹת, הֲוָה אָמֵינָא: אֲפִילּוּ עַל מַגָּעוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ לָא, לְהָכִי אִיצְטְרִיךְ לְמִיתְנֵי רוֹבַע עֲצָמוֹת, דְּעַל אֲהִילָן הוּא דְּאֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ. hatam i la rova atsamot, hava aména: afilou al magao veal masao la, lehakhi itsterikh lemitné rova atsamot, deal ahilan hou deén hanazir megalé'ha.
8. וְהָא חֲצִי לוֹג דָּם, דְּשָׁמְעַתְּ מִינַּהּ חֲצִי לוֹג דָּם — אִין, רְבִיעִית דָּם — לָא, וְקָתָנֵי בְּסֵיפָא רְבִיעִית דָּם! הָתָם, לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: רְבִיעִית דָּם הַבָּא מִשְּׁנֵי מֵתִים מְטַמֵּא בְּאֹהֶל. veha 'hatsi log dam, dechamate minah 'hatsi log dam — in, reviit dam — la, vekatané beséfa reviit dam! hatam, leapoké miderabi akiva, deamar rabi akiva: reviit dam haba michené métim metamé beohel.
9. הַאי אֵבֶר מִן הַמֵּת, הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאִית בֵּיהּ עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן? וְאִי דְּלֵית בֵּיהּ עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, מַאי טַעְמָא דְּרֵישׁ לָקִישׁ? אָמַר לָךְ רֵישׁ לָקִישׁ: לְעוֹלָם דְּלֵית בֵּיהּ עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, וַאֲפִילּוּ הָכִי רַחֲמָנָא רַבְּיֵיהּ. ha éver min hamét, hékhi damé? i deit béh etsem kisora, ma tama derabi yo'hanan? vei delét béh etsem kisora, ma tama deréch lakich? amar lakh réch lakich: leolam delét béh etsem kisora, vaafilou hakhi ra'hamana rabeyéh.
10. דְּתַנְיָא: ״וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בַּחֲלַל חֶרֶב אוֹ בְמֵת״, ״עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה״ — זֶה הַמַּאֲהִיל עַל פְּנֵי הַמֵּת, ״בַּחֲלַל״ — זֶה אֵבֶר מִן הַחַי וְיֵשׁ לוֹ לְהַעֲלוֹת אֲרוּכָה. detanya: "vekhol acher yiga al pené hasade ba'halal 'herev o vemét", "al pené hasade" — ze hamaahil al pené hamét, "ba'halal" — ze éver min ha'ha veyéch lo lehaalot aroukha.
11. ״חֶרֶב״ הֲרֵי זֶה כְּחָלָל, ״אוֹ בְּמֵת״ — זֶה אֵבֶר הַנֶחְלָל מִן הַמֵּת, ״אוֹ בְּעֶצֶם אָדָם״ — זֶה רוֹבַע עֲצָמוֹת, ״אוֹ בְּקֶבֶר״ — זֶה קֶבֶר סָתוּם. "'herev" haré ze ke'halal, "o bemét" — ze éver hane'hlal min hamét, "o beetsem adam" — ze rova atsamot, "o bekever" — ze kever satoum.

Daf 53b

1. דְּאָמַר מָר: טוּמְאָה בּוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת. וְאִילּוּ גַּבֵּי נְגִיעָה, אָמַר רַב יְהוּדָה, תַּנְיָא: ״(וְכׇל) הַנּוֹגֵעַ בַּעֶצֶם אוֹ בֶחָלָל״, ״בַּעֶצֶם״ — זֶה עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, ״אוֹ בֶחָלָל״ — זֶה אֵבֶר הַנֶחְלָל מִן הַחַי וְאֵין בּוֹ לְהַעֲלוֹת אֲרוּכָה, deamar mar: touma bokaat veola, bokaat veoredet. veilou gabé negia, amar rav yeouda, tanya: "(vekhol) hanogéa baetsem o ve'halal", "baetsem" — ze etsem kisora, "o ve'halal" — ze éver hane'hlal min ha'ha veén bo lehaalot aroukha,
2. ״אוֹ בְּמֵת״ — זֶה אֵבֶר הַנֶחְלָל מִן הַמֵּת, ״אוֹ בְקָבֶר״ — אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: זֶה קֶבֶר שֶׁלִּפְנֵי הַדִּיבּוּר. "o bemét" — ze éver hane'hlal min hamét, "o vekaver" — amar réch lakich: ze kever chelifné hadibour.
3. הַאי אֵבֶר מִן הַמֵּת, הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאִית בֵּיהּ עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה הַיְינוּ הַנּוֹגֵעַ בַּעֶצֶם! אֶלָּא דְּלֵית בֵּיהּ עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, וַאֲפִילּוּ הָכִי רַחֲמָנָא רַבְּיֵיהּ! ha éver min hamét, hékhi damé? i deit béh etsem kisora haynou hanogéa baetsem! ela delét béh etsem kisora, vaafilou hakhi ra'hamana rabeyéh!
4. אָמַר לָךְ רַבִּי יוֹחָנָן: לְעוֹלָם דְּאִית בֵּיהּ. וְאִם אֵינוֹ עִנְיָן לְמַגָּעוֹ — תְּנֵהוּ עִנְיָן לְמַשָּׂאוֹ. amar lakh rabi yo'hanan: leolam deit béh. veim éno inyan lemagao — tenéou inyan lemasao.
5. וּמַזֶּה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וְסוֹתֵר וְכוּ׳. oumaze bachelichi ouvachevii vesotér vekhou'.
6. אִיבַּעְיָא לְהוּ: הָא דְּקָתָנֵי ״עַד שֶׁיִּטְהַר״, בַּשְּׁבִיעִי קָאֵי — עַד דְּעָבֵיד הֶעֱרֵב שֶׁמֶשׁ, וּמַנִּי — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא. אוֹ דִילְמָא בַּשְּׁמִינִי קָאֵי, וּמַאי ״עַד שֶׁיִּטְהַר״ — עַד שֶׁיָּבִיא קׇרְבְּנוֹתָיו. וּמַנִּי — רַבָּנַן הִיא? ibaya leou: ha dekatané "ad cheyithar", bachevii kaé — ad deavéd heerév chemech, oumani — rabi eliezer hi. o dilma bachemini kaé, ouma "ad cheyithar" — ad cheyavi korbenota. oumani — rabanan hi?
7. תָּא שְׁמַע, מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: ״מַתְחִיל וּמוֹנֶה מִיָּד״, הָא רֵישָׁא מַאי ״עַד שֶׁיִּטְהַר״ — עַד שֶׁיָּבִיא קׇרְבְּנוֹתָיו, וּמַנִּי — רַבָּנַן הִיא דְּאָמְרִי: נְזִירוּת דְּטׇהֳרָה עַד שְׁמִינִי לָא חָיְילָא. ta chema, midekatané séfa: "mat'hil oumone miyad", ha récha ma "ad cheyithar" — ad cheyavi korbenota, oumani — rabanan hi deamri: nezirout detohora ad chemini la 'hayla.
8. מַתְנִי׳ אֲבָל הַסְּכָכוֹת, וְהַפְּרָעוֹת, וּבֵית הַפְּרָס, matni' aval hasekhakhot, vehaperaot, ouvét haperas,
9. וְאֶרֶץ הָעַמִּים, וְהַגּוֹלֵל, וְהַדּוֹפֵק, וּרְבִיעִית דָּם, וְאֹהֶל, וְרוֹבַע עֲצָמוֹת, וְכֵלִים הַנּוֹגְעִים בְּמֵת, וּבִימֵי סְפָרוֹ, וּבִימֵי גְמָרוֹ — עַל אֵלּוּ אֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ. veerets haamim, vehagolél, vehadofék, ourviit dam, veohel, verova atsamot, vekhélim hanogim bemét, ouvimé sefaro, ouvimé gemaro — al élou én hanazir megalé'ha.
10. וּמַזֶּה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי, oumaze bachelichi ouvachevii,

Daf 54a

1. וְאֵינוֹ סוֹתֵר אֶת הַקּוֹדְמִים, וּמַתְחִיל וּמוֹנֶה מִיָּד, וְקׇרְבָּן אֵין לוֹ. בֶּאֱמֶת אָמְרוּ: יְמֵי הַזָּב וְהַזָּבָה וִימֵי הֶסְגֵּרוֹ שֶׁל מְצוֹרָע, הֲרֵי אֵלּוּ עוֹלִין לוֹ. veéno sotér et hakodmim, oumat'hil oumone miyad, vekorban én lo. beemet amrou: yemé hazav vehazava vimé hesgéro chel metsora, haré élou olin lo.
2. גְּמָ׳ וְאֵלּוּ הֵן הַסְּכָכוֹת — אִילָן הַמֵּיסֵךְ עַל הָאָרֶץ. וּפְרָעוֹת — הַיּוֹצְאוֹת מִן הַגָּדֵר. gema' veélou hén hasekhakhot — ilan hamésékh al haarets. oufraot — hayotsot min hagadér.
3. וְאֶרֶץ הָעַמִּים. אִיבַּעְיָא לְהוּ: אֶרֶץ הָעַמִּים, מִשּׁוּם אַוֵּירָא גָּזְרוּ עָלֶיהָ, אוֹ דִילְמָא מִשּׁוּם גּוּשָּׁא גָּזְרוּ עָלֶיהָ? veerets haamim. ibaya leou: erets haamim, michoum avéra gazrou aleha, o dilma michoum goucha gazrou aleha?
4. תָּא שְׁמַע: וּמַזֶּה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי. וְאִי אָמְרַתְּ מִשּׁוּם אַוֵּירָא, הַזָּאָה לְמָה לִי? ta chema: oumaze bachelichi ouvachevii. vei amrate michoum avéra, hazaa lema li?
5. אֶלָּא לָאו, מִשּׁוּם גּוּשָּׁא? לָא, לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ מִשּׁוּם אַוֵּירָא, וְכִי קָתָנֵי — אַשְּׁאָרָא. ela la, michoum goucha? la, leolam éma lakh michoum avéra, vekhi katané — acheara.
6. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, מִדְּקָתָנֵי: וְכֵלִים הַנּוֹגְעִים בְּמֵת. הָנֵי כֵּלִים בְּנֵי הַזָּאָה אִינּוּן? אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ אַשְּׁאָרָא. hakhi namé mistabera, midekatané: vekhélim hanogim bemét. hané kélim bené hazaa inoun? ela chema minah acheara.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Nazir
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)