Talmud Nazir, Chapitre 7 (ז) · Daf 54b à 58b

Daf 54b

1. לֵימָא כְּתַנָּאֵי: הַנִּכְנָס לְאֶרֶץ הָעַמִּים בְּשִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל, רַבִּי מְטַמֵּא, וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר. מַאי לָאו: רַבִּי סָבַר מִשּׁוּם אַוֵּירָא, וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר מִשּׁוּם גּוּשָּׁא? léma ketanaé: hanikhnas leerets haamim bechida téva oumigdal, rabi metamé, verabi yosé berabi yeouda metahér. ma la: rabi savar michoum avéra, verabi yosé berabi yeouda savar michoum goucha?
2. לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִשּׁוּם גּוּשָּׁא. מָר סָבַר: אֹהֶל זָרוּק — שְׁמֵיהּ אֹהֶל, וּמָר סָבַר: לָא שְׁמֵיהּ אֹהֶל. la, dekhoulé alma michoum goucha. mar savar: ohel zarouk — cheméh ohel, oumar savar: la cheméh ohel.
3. וְהָתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תֵּיבָה שֶׁהִיא מְלֵאָה כֵּלִים, וּזְרָקָהּ עַל פְּנֵי הַמֵּת בְּאֹהֶל — טְמֵאָה, וְאִם הָיְתָה מוּנַּחַת — טְהוֹרָה. vehatanya, rabi yosé berabi yeouda omér: téva chehi meléa kélim, ouzrakah al pené hamét beohel — teméa, veim hayta mouna'hat — teora.
4. אֶלָּא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִשּׁוּם אַוֵּירָא, וּמָר סָבַר: כֵּיוָן דְּלָא שְׁכִיחָא — לָא גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן, וּמָר סָבַר: אַף עַל גַּב דְּלָא שְׁכִיחָא — גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן. ela: dekhoulé alma michoum avéra, oumar savar: kévan dela chekhi'ha — la gezarou béh rabanan, oumar savar: af al gav dela chekhi'ha — gezarou béh rabanan.
5. וְהַתַּנְיָא: הַנִּכְנָס לְאֶרֶץ הָעַמִּים בְּשִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל — טָהוֹר, בְּקָרוֹן וּבִסְפִינָה וּבְאִיסְקַרְיָא — טָמֵא. vehatanya: hanikhnas leerets haamim bechida téva oumigdal — taor, bekaron ouvisfina ouviskarya — tamé.
6. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָכָא שֶׁמָּא יוֹצִיא רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ לְשָׁם פְּלִיגִי. veibaét éma: hakha chema yotsi rocho veroubo lecham peligi.
7. וְהָתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַנִּכְנָס לְאֶרֶץ הָעַמִּים בְּשִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל — טָהוֹר, עַד שֶׁיּוֹצִיא לְשָׁם רֹאשׁוֹ אוֹ רוּבּוֹ. vehatanya, rabi yosé berabi yeouda omér: hanikhnas leerets haamim bechida téva oumigdal — taor, ad cheyotsi lecham rocho o roubo.
8. וּמַתְחִיל וּמוֹנֶה. אָמַר רַב חִסְדָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּנְזִירוּת מוּעֶטֶת. אֲבָל בִּנְזִירוּת מְרוּבָּה — מִיסְלָק נָמֵי סָלְקִין לֵיהּ. oumat'hil oumone. amar rav 'hisda: lo chanou ela binzirout mouetet. aval binzirout merouba — mislak namé salkin léh.
9. מֵתִיב רַב שֵׁרֵבְיָא: מַתְחִיל וּמוֹנֶה מִיָּד, וְאֵין מְבַטֵּל בָּהֶן אֶת הַקּוֹדְמִין. בְּמַאי? אִילֵימָא בִּנְזִירוּת מוּעֶטֶת — קָבָעֵי גִּידּוּל שֵׂיעָר! métiv rav chérévya: mat'hil oumone miyad, veén mevatél bahen et hakodmin. bema? iléma binzirout mouetet — kavaé gidoul séar!

Daf 55a

1. אֶלָּא לָאו, בִּנְזִירוּת מְרוּבָּה, וְקָתָנֵי: מַתְחִיל וּמוֹנֶה מִיָּד! הוּא מוֹתֵיב לַהּ וְהוּא מְפָרֵק לַהּ: בִּנְזִירוּת בַּת חֲמִשִּׁים יוֹם, דְּיָתֵיב עֶשְׂרִין, וְאִיתְיְלִידָא בֵּיהּ צָרַעַת. מְגַלַּח צָרַעְתּוֹ, וַהֲדַר יָתֵיב תְּלָתִין יוֹמִין דְּנָזִיר. דְּהָא אִית לֵיהּ גִּידּוּל שֵׂעָר. ela la, binzirout merouba, vekatané: mat'hil oumone miyad! hou motév lah veou mefarék lah: binzirout bat 'hamichim yom, deyatév esrin, veityelida béh tsaraat. megala'h tsarato, vahadar yatév telatin yomin denazir. deha it léh gidoul séar.
2. מֵתִיב רָמֵי בַּר חָמָא: נָזִיר שֶׁהָיָה טָמֵא בְּסָפֵק, וּמוּחְלָט בְּסָפֵק, métiv ramé bar 'hama: nazir chehaya tamé besafék, oumou'hlat besafék,

Daf 55b

1. אוֹכֵל בְּקָדָשִׁים לְאַחַר שִׁשִּׁים יוֹם, okhél bekadachim lea'har chichim yom,
2. וְשׁוֹתֶה יַיִן וּמִיטַּמֵּא לְמֵתִים לְאַחַר מֵאָה וְעֶשְׂרִים יוֹם. vechote yayin oumitamé lemétim lea'har méa veesrim yom.
3. וְתָנֵי עֲלַהּ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בִּנְזִירוּת מוּעֶטֶת, אֲבָל בִּנְזִירוּת בַּת שָׁנָה — אוֹכֵל בְּקָדָשִׁים לְאַחַר שְׁתֵּי שָׁנִים. vetané alah: bame devarim amourim — binzirout mouetet, aval binzirout bat chana — okhél bekadachim lea'har cheté chanim.
4. וְשׁוֹתֶה יַיִן וּמִיטַּמֵּא לְמֵתִים לְאַחַר אַרְבַּע שָׁנִים. vechote yayin oumitamé lemétim lea'har arba chanim.
5. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ סָלְקִין לֵיהּ יוֹמֵי — תִּיסְגֵּי לֵיהּ בְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים וּשְׁלֹשִׁים יוֹם! vei salka datakh salkin léh yomé — tisgé léh bechaloch chanim ouchlochim yom!
6. וְעוֹד מֵתִיב רַב אָשֵׁי: אֵין לִי אֶלָּא יְמֵי טוּמְאָה, שֶׁאֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן. יְמֵי חִלּוּטוֹ, מִנַּיִן? וְדִין הוּא: יְמֵי טוּמְאָה — מְגַלֵּחַ וּמֵבִיא קׇרְבָּן, וִימֵי חִלּוּטוֹ — מְגַלֵּחַ וּמֵבִיא קׇרְבָּן. מָה יְמֵי טוּמְאָתוֹ אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן — אַף יְמֵי חִלּוּטוֹ אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן. veod métiv rav aché: én li ela yemé touma, cheén olin lo min haminyan. yemé 'hilouto, minayin? vedin hou: yemé touma — megalé'ha oumévi korban, vimé 'hilouto — megalé'ha oumévi korban. ma yemé toumato én olin lo min haminyan — af yemé 'hilouto én olin lo min haminyan.
7. לֹא, אִם אָמַרְתָּ בִּימֵי טוּמְאָתוֹ — שֶׁכֵּן מְבַטֵּל בָּהֶן אֶת הַקּוֹדְמִים, תֹּאמַר בִּימֵי חִלּוּטוֹ — שֶׁאֵין מְבַטֵּל בָּהֶן אֶת הַקּוֹדְמִין. lo, im amarta bimé toumato — chekén mevatél bahen et hakodmim, tomar bimé 'hilouto — cheén mevatél bahen et hakodmin.
8. אָמַרְתָּ, קַל וָחוֹמֶר הוּא: וּמָה נָזִיר בְּקֶבֶר, שֶׁשְּׂעָרוֹ רָאוּי לְתִגְלַחַת נְזִירוּת, אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן. יְמֵי חִלּוּטוֹ, שֶׁאֵין שְׂעָרוֹ רָאוּי לְתִגְלַחַת נְזִירוּת — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! amarta, kal va'homer hou: ouma nazir bekever, chesearo raou letigla'hat nezirout, én olin lo min haminyan. yemé 'hilouto, cheén searo raou letigla'hat nezirout — lo kol chekén?!
9. וְאֵין לִי אֶלָּא יְמֵי חִלּוּטוֹ. יְמֵי סְפָרוֹ, מִנַּיִן? וְדִין הוּא: veén li ela yemé 'hilouto. yemé sefaro, minayin? vedin hou:

Daf 56a

1. מָה יְמֵי חִלּוּטוֹ טָעוּן תִּגְלַחַת — אַף יְמֵי סְפָרוֹ. וּמָה יְמֵי חִלּוּטוֹ אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן — אַף יְמֵי סְפָרוֹ. ma yemé 'hilouto taoun tigla'hat — af yemé sefaro. ouma yemé 'hilouto én olin lo min haminyan — af yemé sefaro.
2. יָכוֹל אַף יְמֵי הֶסְגֵּרוֹ כֵּן? וְהַדִּין נוֹתֵן: חָלוּט מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וִימֵי הֶסְגֵּרוֹ מְטַמֵּא מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב. אִם לָמַדְתָּ לִימֵי חִלּוּטוֹ שֶׁאֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן — אַף יְמֵי הֶסְגֵּרוֹ אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן. yakhol af yemé hesgéro kén? vehadin notén: 'halout metamé michkav oumochav, vimé hesgéro metamé michkav oumochav. im lamadta limé 'hilouto cheén olin lo min haminyan — af yemé hesgéro én olin lo min haminyan.
3. אָמַרְתָּ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בִּימֵי חִלּוּטוֹ, שֶׁכֵּן חִלּוּטוֹ טָעוּן תִּגְלַחַת וּמֵבִיא קׇרְבָּן, לְפִיכָךְ אֵין עוֹלִין. תֹּאמַר בִּימֵי הֶסְגֵּרוֹ, שֶׁאֵין טָעוּן תִּגְלַחַת, וְאֵינוֹ מֵבִיא קׇרְבָּן, לְפִיכָךְ יַעֲלוּ לַמִּנְיָן. amarta: lo, im amarta bimé 'hilouto, chekén 'hilouto taoun tigla'hat oumévi korban, lefikhakh én olin. tomar bimé hesgéro, cheén taoun tigla'hat, veéno mévi korban, lefikhakh yaalou laminyan.
4. מִכָּאן אָמְרוּ: יְמֵי סְפָרוֹ וִימֵי גְמָרוֹ — אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן. אֲבָל יְמֵי הַזָּב וְהַזָּבָה וְהֶסְגֵּרוֹ שֶׁל מְצוֹרָע — הֲרֵי אֵלּוּ עוֹלִין לוֹ. mikan amrou: yemé sefaro vimé gemaro — én olin lo min haminyan. aval yemé hazav vehazava vehesgéro chel metsora — haré élou olin lo.
5. קָתָנֵי מִיהַת: לָא, אִם אָמַרְתָּ בִּימֵי טוּמְאָה שֶׁכֵּן מְבַטֵּל בָּהֶן אֶת הַקּוֹדְמִין, תֹּאמַר בִּימֵי חִלּוּטוֹ. בְּמַאי? אִילֵימָא בִּנְזִירוּת מוּעֶטֶת, הָא בָּעִינַן גִּידּוּל שֵׂעָר. katané mihat: la, im amarta bimé touma chekén mevatél bahen et hakodmin, tomar bimé 'hilouto. bema? iléma binzirout mouetet, ha bainan gidoul séar.
6. אֶלָּא לָאו בִּנְזִירוּת מְרוּבָּה, וְקָתָנֵי שֶׁאֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן. אַלְמָא לָא סָלְקִין לֵיהּ! שְׁמַע מִינַּהּ. ela la binzirout merouba, vekatané cheén olin lo min haminyan. alma la salkin léh! chema minah.
7. מַתְנִי׳ אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: כׇּל טוּמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ — חַיָּיבִין עָלֶיהָ עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ. וְכׇל טוּמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁאֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ — אֵין חַיָּיבִין עָלֶיהָ עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ. matni' amar rabi eliezer michoum rabi yeochoua: kol touma min hamét chenazir megalé'ha aleha — 'hayavin aleha al biat mikdach. vekhol touma min hamét cheén hanazir megalé'ha aleha — én 'hayavin aleha al biat mikdach.
8. אָמַר רַבִּי מֵאִיר: לֹא תְּהֵא זוֹ קַלָּה מִן הַשֶּׁרֶץ. amar rabi méir: lo tehé zo kala min hacherets.
9. גְּמָ׳ וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ גְּמַר לַהּ? וְהָא מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר מֶמֶל גְּמַר לָהּ. דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כְּשֶׁהָלַכְתִּי לְעַרְדַּסְקִיָּא, מָצָאתִי אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פֵּתֶר רֹאשׁ שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְדָן לִפְנֵי רַבִּי מֵאִיר בַּהֲלָכָה: כׇּל טוּמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ — חַיָּיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם בִּיאַת מִקְדָּשׁ. וְכׇל טוּמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁאֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ — אֵין חַיָּיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם בִּיאַת מִקְדָּשׁ. אָמַר לוֹ: אַל תְּהֵא זוֹ קַלָּה מִשֶּׁרֶץ. gema' verabi eliezer michoum rabi yeochoua gemar lah? veha michoum rabi yeochoua bar memel gemar lah. detanya, amar rabi eliezer: kechehalakhti leardaskiya, matsati et rabi yeochoua ben péter roch chehaya yochév vedan lifné rabi méir bahalakha: kol touma min hamét chehanazir megalé'ha aleha — 'hayavin aleha michoum biat mikdach. vekhol touma min hamét cheén hanazir megalé'ha aleha — én 'hayavin aleha michoum biat mikdach. amar lo: al tehé zo kala micherets.
10. אָמַרְתִּי לוֹ: כְּלוּם אַתָּה בָּקִי בְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר מֶמֶל? אָמַר לִי: הֵן. כָּךְ אָמַר לִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר מֶמֶל מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: כׇּל טוּמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ — חַיָּיב עָלֶיהָ מִשּׁוּם בִּיאַת מִקְדָּשׁ, וְכׇל טוּמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁאֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ — אֵין חַיָּיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם בִּיאַת מִקְדָּשׁ. הֱוֵי מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר מֶמֶל גְּמִיר לַהּ! amarti lo: keloum ata baki berabi yeochoua bar memel? amar li: hén. kakh amar li rabi yeochoua bar memel michoum rabi yeochoua: kol touma min hamét chehanazir megalé'ha aleha — 'hayav aleha michoum biat mikdach, vekhol touma min hamét cheén hanazir megalé'ha aleha — én 'hayavin aleha michoum biat mikdach. hevé michoum rabi yeochoua bar memel gemir lah!
11. אָמְרוּ, שְׁמַע מִינַּהּ: כֹּל שְׁמַעְתְּתָא דְּמִתְאַמְרָה בְּבֵי תְּלָתָא, קַדְמָאֵי וּבָתְרָאֵי — אָמְרִינַן, מְצִיעָאֵי — לָא אָמְרִינַן. amrou, chema minah: kol chemateta demitamra bevé telata, kadmaé ouvatraé — amrinan, metsiaé — la amrinan.
12. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא, אָמַר נַחוּם הַלַּבְלָר: כָּךְ מְקּוּבְּלַנִי מֵרַבִּי מְיָאשָׁא שֶׁקִּיבֵּל מֵאַבָּא, שֶׁקִּבֵּל מִן הַזּוּגוֹת, שֶׁקִּבְּלוּ מִן הַנְּבִיאִים: הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי בְּזוֹרֵעַ שֶׁבֶת וְחַרְדָּל בִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, שֶׁנּוֹתֵן פֵּאָה מִכׇּל אֶחָד וְאֶחָד. amar rav na'hman bar yits'hak: af anan namé tenéna, amar na'houm halavlar: kakh mekoubelani mérabi meyacha chekibél méaba, chekibél min hazougot, chekibelou min haneviim: halakha lemoche misina bezoréa chevet ve'hardal bichnayim ouchlocha mekomot, chenotén péa mikol e'had vee'had.
13. וְאִילּוּ יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב לָא קָחָשֵׁיב. שְׁמַע מִינַּהּ. veilou yeochoua vekhalév la ka'hachév. chema minah.
14. מַתְנִי׳ אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, דַּנְתִּי לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מָה אִם עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אָדָם בְּאֹהֶל — הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עַל מַגָּעוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ, רְבִיעִית דָּם, שֶׁהוּא מְטַמֵּא אָדָם בְּאֹהֶל — אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עַל מַגָּעָהּ וְעַל מַשָּׂאָהּ? matni' amar rabi akiva, danti lifné rabi eliezer: ma im etsem kisora, cheéno metamé adam beohel — hanazir megalé'ha al magao veal masao, reviit dam, cheou metamé adam beohel — éno din cheyehé hanazir megalé'ha al magaah veal masaah?
15. אָמַר לִי: מָה זֶה עֲקִיבָא?! אֵין דָּנִין כָּאן מִקַּל וָחוֹמֶר. וּכְשֶׁבָּאתִי וְהִרְצֵיתִי דְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לִי: יָפֶה אָמַרְתָּ, אֶלָּא כֵּן אָמְרוּ: הֲלָכָה. amar li: ma ze akiva?! én danin kan mikal va'homer. oukhchebati vehirtséti devarim lifné rabi yeochoua, amar li: yafe amarta, ela kén amrou: halakha.

Daf 56b

1. גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה — הֲלָכָה, וּרְבִיעִית דָּם — קַל וָחוֹמֶר, וְאֵין דָּנִין קַל וָחוֹמֶר מֵהֲלָכָה. gema' ibaya leou: etsem kisora — halakha, ourviit dam — kal va'homer, veén danin kal va'homer méhalakha.
2. אוֹ דִלְמָא: רְבִיעִית דָּם — הֲלָכָה, וְעֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה — קַל וָחוֹמֶר, וְאֵין דָּנִין קַל וָחוֹמֶר מֵהֲלָכָה? תָּא שְׁמַע: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה — הֲלָכָה, וּרְבִיעִית דָּם — קַל וָחוֹמֶר, וְאֵין דָּנִין קַל וָחוֹמֶר מֵהֲלָכָה. o dilma: reviit dam — halakha, veetsem kisora — kal va'homer, veén danin kal va'homer méhalakha? ta chema: etsem kisora — halakha, ourviit dam — kal va'homer, veén danin kal va'homer méhalakha.
3. הֲדַרַן עֲלָךְ כֹּהֵן גָּדוֹל hadaran alakh kohén gadol
4. שְׁנֵי נְזִירִים שֶׁאָמַר לָהֶן אֶחָד ״רָאִיתִי אֶחָד מִכֶּם שֶׁנִּטְמָא, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה מִכֶּם״ — מְגַלְּחִין, וּמְבִיאִין קׇרְבַּן טוּמְאָה וְקׇרְבַּן טׇהֳרָה. וְאוֹמֵר: אִם אֲנִי הוּא טָמֵא — קׇרְבַּן טוּמְאָה שֶׁלִּי וְקׇרְבַּן טׇהֳרָה שֶׁלְּךָ, וְאִם אֲנִי הוּא הַטָּהוֹר — קׇרְבַּן טׇהֳרָה שֶׁלִּי וְקׇרְבַּן טוּמְאָה שֶׁלְּךָ. chené nezirim cheamar lahen e'had "raiti e'had mikem chenitma, veéni yodéa éze mikem" — megale'hin, oumviin korban touma vekorban tohora. veomér: im ani hou tamé — korban touma cheli vekorban tohora chelekha, veim ani hou hataor — korban tohora cheli vekorban touma chelekha.
5. וְסוֹפְרִין שְׁלֹשִׁים יוֹם, וּמְבִיאִין קׇרְבַּן טׇהֳרָה, וְאוֹמֵר: אִם אֲנִי הוּא הַטָּמֵא — קׇרְבַּן טוּמְאָה שֶׁלִּי וְקׇרְבַּן טׇהֳרָה שֶׁלְּךָ, וְזֶה קׇרְבַּן טׇהֳרָתִי. וְאִם אֲנִי הוּא הַטָּהוֹר — קׇרְבַּן טׇהֳרָה שֶׁלִּי וְקׇרְבַּן טוּמְאָה שֶׁלְּךָ, וְזֶה קׇרְבַּן טׇהֳרָתְךָ. vesofrin chelochim yom, oumviin korban tohora, veomér: im ani hou hatamé — korban touma cheli vekorban tohora chelekha, veze korban tohorati. veim ani hou hataor — korban tohora cheli vekorban touma chelekha, veze korban tohoratkha.
6. גְּמָ׳ קָתָנֵי: שְׁנֵי נְזִירִים שֶׁאָמַר לָהֶם ״רָאִיתִי אֶחָד מִכֶּם שֶׁנִּטְמָא, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה מִכֶּם״. וְאַמַּאי? כֹּל סְפֵק טוּמְאָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד מֵהֵיכָא יָלְפִינַן לֵהּ — מִסּוֹטָה. gema' katané: chené nezirim cheamar lahem "raiti e'had mikem chenitma, veéni yodéa éze mikem". veama? kol sefék touma birchout haya'hid méhékha yalfinan léh — misota.
7. מָה סוֹטָה, בּוֹעֵל וְנִבְעֶלֶת, אַף כֹּל סְפֵק טוּמְאָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, כְּגוֹן דְּאִיכָּא בֵּי תְרֵי. אֲבָל הָכָא, שְׁנֵי נְזִירִים וְהַאי דְּקָאֵי גַּבֵּיהוֹן — הָא תְּלָתָא, הָוֵה לֵיהּ סְפֵק טוּמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְכֹל סְפֵק טוּמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים — סְפֵיקוֹ טָהוֹר! ma sota, boél venivelet, af kol sefék touma birchout haya'hid, kegon deika bé teré. aval hakha, chené nezirim veha dekaé gabéon — ha telata, havé léh sefék touma birchout harabim, vekhol sefék touma birchout harabim — seféko taor!
8. אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: בְּאוֹמֵר ״רָאִיתִי טוּמְאָה שֶׁנִּזְרְקָה בֵּינֵיכֶם״. אָמַר רַב אָשֵׁי: דַּיְקָא נָמֵי amar raba bar rav houna: beomér "raiti touma chenizreka bénékhem". amar rav aché: dayka namé

Daf 57a

1. דְּקָתָנֵי ״וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה מִכֶּם״. שְׁמַע מִינַּהּ. dekatané "veéni yodéa éze mikem". chema minah.
2. מְגַלְּחִין וּמְבִיאִין. וְאַמַּאי? דִּילְמָא לָאו טְמֵאִין אִינּוּן, וְקָעָבֵיד הַקָּפָה! אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּאִשָּׁה וְקָטָן. megale'hin oumviin. veama? dilma la teméin inoun, vekaavéd hakafa! amar chemouél: beicha vekatan.
3. וְלוֹקְמָא בְּגָדוֹל, וְהַקָּפַת כׇּל הָרֹאשׁ — לֹא שְׁמָהּ הַקָּפָה! מִדְּלָא מוֹקֵים לַהּ הָכִי, שְׁמַע מִינַּהּ קָסָבַר שְׁמוּאֵל: הַקָּפַת כׇּל הָרֹאשׁ — שְׁמָהּ הַקָּפָה. velokma begadol, vehakafat kol haroch — lo chemah hakafa! midela mokém lah hakhi, chema minah kasavar chemouél: hakafat kol haroch — chemah hakafa.
4. מָר זוּטְרָא מַתְנֵי לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא דִּשְׁמוּאֵל אַסֵּיפָא: נָזִיר שֶׁהָיָה טָמֵא בְּסָפֵק וּמוּחְלָט בְּסָפֵק — אוֹכֵל בְּקָדָשִׁים לְאַחַר שִׁשִּׁים יוֹם, וּמְגַלֵּחַ אַרְבַּע תִּגְלָחוֹת. וְהָא קָעָבֵיד הַקָּפָה! אָמַר שְׁמוּאֵל: בְּאִשָּׁה וְקָטָן. mar zoutra matné lah leha chemata dichmouél aséfa: nazir chehaya tamé besafék oumou'hlat besafék — okhél bekadachim lea'har chichim yom, oumgalé'ha arba tigla'hot. veha kaavéd hakafa! amar chemouél: beicha vekatan.
5. אָמַר רַב הוּנָא: הַמַּקִּיף אֶת הַקָּטָן הֲרֵי הוּא חַיָּיב. אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לְרַב הוּנָא: וְדִידָךְ מַאן מְגַלַּח לְהוֹן? אֲמַר לֵיהּ: חוֹבָה. תִּקְבְּרִינּוּן חוֹבָה לִבְנַיהּ. כּוּלְּהוּ שְׁנֵי דְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לָא אִקַּיַּים לֵיהּ זַרְעָא לְרַב הוּנָא. amar rav houna: hamakif et hakatan haré hou 'hayav. amar léh rav ada bar ahava lerav houna: vedidakh man megala'h leon? amar léh: 'hova. tikberinoun 'hova livnah. kouleou chené derav ada bar ahava la ikayam léh zara lerav houna.
6. מִכְּדִי תַּרְוַיְיהוּ סְבִירָא הַקָּפַת כׇּל הָרֹאשׁ שְׁמָהּ הַקָּפָה, בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רַב הוּנָא, סָבַר ״לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם וְלֹא תַשְׁחִית [אֵת] פְּאַת זְקָנֶךָ״. כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַשְׁחָתָה — יֵשׁ לוֹ הַקָּפָה, וְהָנֵי נְשֵׁי, הוֹאִיל וְלֵיתַנְהוּ בְּהַשְׁחָתָה — לֵיתַנְהוּ נָמֵי בְּהַקָּפָה. mikedi tarvayou sevira hakafat kol haroch chemah hakafa, bema kamipalgi? rav houna, savar "lo takifou peat rochkhem velo tach'hit [ét] peat zekanekha". kol cheyéch lo hach'hata — yéch lo hakafa, vehané neché, hoil velétanou behach'hata — létanou namé behakafa.
7. וְרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה סָבַר: אֶחָד הַמַּקִּיף וְאֶחָד הַנִּיקָּף בַּמַּשְׁמָע. וְאִיתַּקַּשׁ מַקִּיף לְנִיקָּף: כׇּל הֵיכָא דְּנִיקַּף מִיחַיַּיב — מַקִּיף נָמֵי מִיחַיַּיב. וְהַאי קָטָן, הוֹאִיל וְהוּא גּוּפֵיהּ לָאו בַּר עוּנְשִׁין הוּא דְּמִיחַיַּיב, מַקִּיף נָמֵי לָא מִיחַיַּיב. verav ada bar ahava savar: e'had hamakif vee'had hanikaf bamachma. veitakach makif lenikaf: kol hékha denikaf mi'hayav — makif namé mi'hayav. veha katan, hoil veou gouféh la bar ounchin hou demi'hayav, makif namé la mi'hayav.
8. לֵימָא הַקָּפַת כׇּל הָרֹאשׁ תַּנָּאֵי הִיא, דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״רֹאשׁוֹ״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם״, léma hakafat kol haroch tanaé hi, detanou rabanan: "rocho", ma talmoud lomar? lefi cheneemar "lo takifou peat rochkhem",

Daf 57b

1. יָכוֹל אַף מְצוֹרָע כֵּן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״רֹאשׁוֹ״. וְתַנְיָא אִידַּךְ: ״רֹאשׁוֹ״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר גַּבֵּי נָזִיר ״תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ״, יָכוֹל אַף נָזִיר מְצוֹרָע כֵּן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״רֹאשׁוֹ״. yakhol af metsora kén — talmoud lomar: "rocho". vetanya idakh: "rocho", ma talmoud lomar? lefi cheneemar gabé nazir "taar lo yaavor al rocho", yakhol af nazir metsora kén — talmoud lomar: "rocho".
2. מַאי לָאו תַּנָּאֵי הִיא, לְמַאן דְּאָמַר מִנָּזִיר, קָסָבַר: הַקָּפַת כׇּל הָרֹאשׁ — לֹא שְׁמָהּ הַקָּפָה, וְכִי אֲתָא קְרָא — לְמִידְחֵי אֶת לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה. וְאִידַּךְ סָבַר: הַקָּפַת כׇּל הָרֹאשׁ — שְׁמָהּ הַקָּפָה, וְכִי אֲתָא קְרָא — לְמִידְחֵי לָאו גְּרֵידָא? ma la tanaé hi, leman deamar minazir, kasavar: hakafat kol haroch — lo chemah hakafa, vekhi ata kera — lemid'hé et lo taase vaasé. veidakh savar: hakafat kol haroch — chemah hakafa, vekhi ata kera — lemid'hé la geréda?
3. אָמַר רָבָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא הַקָּפַת כׇּל הָרֹאשׁ — לֹא שְׁמָהּ הַקָּפָה. וְכִי אֲתָא קְרָא, כְּגוֹן שֶׁהִקִּיף וּלְבַסּוֹף גִּילַּח. כֵּיוָן דְּאִילּוּ גַּלְּחֵיהּ בְּחַד זִימְנָא — לָא מִיחַיַּיב, כִּי הִקִּיף וּלְבַסּוֹף גִּילַּח — נָמֵי לָא מִיחַיַּיב. amar rava: dekhoulé alma hakafat kol haroch — lo chemah hakafa. vekhi ata kera, kegon chehikif oulvasof gila'h. kévan deilou gale'héh be'had zimna — la mi'hayav, ki hikif oulvasof gila'h — namé la mi'hayav.
4. וּמִי כְּתַב קְרָא הָכִי? וְהָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, אִם אַתָּה יָכוֹל לְקַיֵּים אֶת שְׁנֵיהֶם — מוּטָב, וְאִם לָאו, יָבוֹא עֲשֵׂה וְיִדְחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה. oumi ketav kera hakhi? vehaamar réch lakich: kol makom cheata motsé asé velo taase, im ata yakhol lekayém et chenéhem — moutav, veim la, yavo asé veyid'he et lo taase.
5. אֶלָּא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא הַקָּפַת כׇּל הָרֹאשׁ — שְׁמָהּ הַקָּפָה. וּמַאן דְּמוֹקֵים לִקְרָא לְמִידְחֵי לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה, לָאו גְּרֵידָא מְנָלֵיהּ? ela: dekhoulé alma hakafat kol haroch — chemah hakafa. ouman demokém likra lemid'hé lo taase vaasé, la geréda menaléh?
6. יָלֵיף מִ״גְּדִילִים״. דְּאָמַר קְרָא: ״לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז״, וְתַנְיָא: ״לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז״, הָא ״גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָךְ״ מֵהֶם. yaléf mi"gedilim". deamar kera: "lo tilbach chaatnéz", vetanya: "lo tilbach chaatnéz", ha "gedilim taase lakh" méhem.
7. וּמַאן דְּנָפְקָא לֵיהּ מֵ״רֹאשׁוֹ״, מַאי טַעְמָא לָא נָפְקָא לֵיהּ מִ״גְּדִילִים״? אָמַר לָךְ: לְכִדְרָבָא הוּא דַּאֲתָא. ouman denafka léh mé"rocho", ma tama la nafka léh mi"gedilim"? amar lakh: lekhidrava hou daata.
8. דְּרָבָא רָמֵי: כְּתִיב ״וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף״ — מִין כָּנָף, ״פְּתִיל תְּכֵלֶת״. וּכְתִיב: ״צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו״. derava ramé: ketiv "venatnou al tsitsit hakanaf" — min kanaf, "petil tekhélet". oukhtiv: "tsemer oufichtim ya'hda".
9. הָא כֵיצַד? צֶמֶר וּפִשְׁתִּים — פּוֹטְרִים בֵּין בְּמִינָן, בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינָן. שְׁאָר מִינִין — בְּמִינָן פּוֹטְרִין, שֶׁלֹּא בְּמִינָן אֵין פּוֹטְרִין. ha khétsad? tsemer oufichtim — potrim bén beminan, bén chelo beminan. chear minin — beminan potrin, chelo beminan én potrin.
10. וְהַאי תַּנָּא דְּמַפֵּיק לְ״רֹאשׁוֹ״ לְלָאו גְּרֵידָא, דְּאָתֵי עֲשֵׂה וְדָחֵי אֶת לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה, מְנָלַן? נָפְקָא לֵיהּ מִ״זְּקָנוֹ״. veha tana demapék le"rocho" lela geréda, deaté asé veda'hé et lo taase vaasé, menalan? nafka léh mi"zekano".
11. דְּתַנְיָא: ״זְקָנוֹ״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ״, יָכוֹל אַף כֹּהֵן מְצוֹרָע כֵּן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זְקָנוֹ״. detanya: "zekano", ma talmoud lomar? lefi cheneemar "oufat zekanam lo yegalé'hou", yakhol af kohén metsora kén — talmoud lomar: "zekano".
12. וּמַאן דְּמַפֵּיק לֵיהּ לְ״רֹאשׁוֹ״ לַעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, לֵילַף מִ״זְּקָנוֹ״! וְלִיטַעְמָיךְ, דְּקַיְימָא לַן בְּעָלְמָא ouman demapék léh le"rocho" laasé velo taase, lélaf mi"zekano"! velitamakh, dekayma lan bealma

Daf 58a

1. דְּלָא אָתֵי עֲשֵׂה וְדָחֵי אֶת לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה, לֵילַף מִכֹּהֵן, דְּדָחֵי! dela até asé veda'hé et lo taase vaasé, lélaf mikohén, deda'hé!
2. אֶלָּא, מִכֹּהֵן לָא יָלְפִינַן: מָה לְכֹהֵן שֶׁכֵּן לָאו שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בַּכֹּל. נָזִיר מִכֹּהֵן נָמֵי לָא יָלֵיף, שֶׁכֵּן לָאו שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בַּכֹּל. ela, mikohén la yalfinan: ma lekhohén chekén la cheéno chave bakol. nazir mikohén namé la yaléf, chekén la cheéno chave bakol.
3. וּמַאן דְּמוֹקֵים לְהַאי ״רֹאשׁוֹ״ בְּנָזִיר, לְמָה לִי ״זְקָנוֹ״? ouman demokém leha "rocho" benazir, lema li "zekano"?
4. מִיבְּעֵי לֵיהּ, לְכִדְתַנְיָא: ״זְקָנוֹ״ מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ״, יָכוֹל אַף כֹּהֵן מְצוֹרָע כֵּן, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זְקָנוֹ״. mibeé léh, lekhidtanya: "zekano" ma talmoud lomar? lefi cheneemar "oufat zekanam lo yegalé'hou", yakhol af kohén metsora kén, talmoud lomar: "zekano".
5. וּמְנָלַן דִּבְתַעַר — דְּתַנְיָא: ״וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ״, יָכוֹל אַף גִּילְּחוֹ בְּמִסְפָּרַיִם יְהֵא חַיָּיב, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְלֹא תַשְׁחִית״. אִי לֹא תַשְׁחִית, יָכוֹל לִיקְּטָן בְּמַלְקֵט וּבְרָהִיטְנֵי חַיָּיב — oumnalan divtaar — detanya: "oufat zekanam lo yegalé'hou", yakhol af gile'ho bemisparayim yehé 'hayav, talmoud lomar: "velo tach'hit". i lo tach'hit, yakhol liketan bemalkét ouvrahitné 'hayav —
6. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ״. אֵיזוֹ גִּילּוּחַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַשְׁחָתָה — הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה תַּעַר. talmoud lomar: "oufat zekanam lo yegalé'hou". ézo gilou'ha cheyéch bo hach'hata — hevé omér: ze taar.
7. וּמַאן דְּמַפֵּיק לֵיהּ לְהַאי ״רֹאשׁוֹ״ לְלָאו גְּרֵידָא, לְמָה לִי לְמִיכְתַּב ״רֹאשׁוֹ״, וּלְמָה לִי לְמִיכְתַּב ״זְקָנוֹ״? ouman demapék léh leha "rocho" lela geréda, lema li lemikhtav "rocho", oulma li lemikhtav "zekano"?
8. מַשְׁמַע לְמִידְחֵי לָאו גְּרֵידָא, וּמַשְׁמַע לְמִידְחֵי לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה. הִילְכָּךְ שָׁקוּל הוּא וְיָבוֹאוּ שְׁנֵיהֶן. machma lemid'hé la geréda, oumachma lemid'hé lo taase vaasé. hilkakh chakoul hou veyavoou chenéhen.
9. כֹּהֵן מִנָּזִיר לָא יָלֵיף, שֶׁכֵּן יֶשְׁנוֹ בִּשְׁאֵלָה. נָזִיר מִכֹּהֵן לָא יָלֵיף, שֶׁכֵּן לָאו שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בַּכֹּל. וּבְעָלְמָא לָא יָלְפִינַן מִינַּיְיהוּ, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמִיפְרַךְ כְּדַאֲמַרַן. kohén minazir la yaléf, chekén yechno bichéla. nazir mikohén la yaléf, chekén la cheéno chave bakol. ouvalma la yalfinan minayou, michoum deika lemifrakh kedaamaran.
10. אָמַר רַב: מֵיקֵל אָדָם כׇּל גּוּפוֹ בְּתַעַר. מֵיתִיבִי: הַמַּעֲבִיר בֵּית הַשֶּׁחִי וּבֵית הָעֶרְוָה — הֲרֵי זֶה לוֹקֶה! amar rav: mékél adam kol goufo betaar. métivi: hamaavir bét hache'hi ouvét haerva — haré ze loke!
11. הָא בְּתַעַר, הָא בַּמִּסְפָּרַיִם. וְהָא רַב נָמֵי בְּתַעַר קָאָמַר! כְּעֵין תַּעַר. ha betaar, ha bamisparayim. veha rav namé betaar kaamar! keén taar.
12. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַמַּעֲבִיר בֵּית הַשֶּׁחִי וּבֵית הָעֶרְוָה לוֹקֶה. מֵיתִיבִי: הַעֲבָרַת שֵׂיעָר אֵינָהּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה, אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. מַאי ״לוֹקֶה״ נָמֵי דְּקָאָמַר — מִדְּרַבָּנַן. amar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: hamaavir bét hache'hi ouvét haerva loke. métivi: haavarat séar énah midivré tora, ela midivré sofrim. ma "loke" namé dekaamar — miderabanan.

Daf 58b

1. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַמַּעֲבִיר בֵּית הַשֶּׁחִי וּבֵית הָעֶרְוָה לוֹקֶה מִשּׁוּם ״לֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה״. מֵיתִיבִי: הַעֲבָרַת שֵׂיעָר אֵינָהּ מִדִּבְרֵי תוֹרָה אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. הוּא דְּאָמַר כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא: הַמַּעֲבִיר בֵּית הַשֶּׁחִי וּבֵית הָעֶרְוָה הֲרֵי זֶה עוֹבֵר מִשּׁוּם ״לֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה״. ika deamri: amar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: hamaavir bét hache'hi ouvét haerva loke michoum "lo yilbach gever simlat icha". métivi: haavarat séar énah midivré tora ela midivré sofrim. hou deamar ki ha tana, detanya: hamaavir bét hache'hi ouvét haerva haré ze ovér michoum "lo yilbach gever simlat icha".
2. וְתַנָּא קַמָּא, הַאי ״לֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר״, מַאי דָּרֵישׁ בֵּיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה״. מַאי תַּלְמוּד לוֹמַר? אִם שֶׁלֹּא יִלְבַּשׁ אִישׁ שִׂמְלַת אִשָּׁה וְאִשָּׁה שִׂמְלַת אִישׁ, הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ״תּוֹעֵבָה הִיא״, וְאֵין כָּאן תּוֹעֵבָה. vetana kama, ha "lo yilbach gever", ma daréch béh? mibeé léh lekhidtanya: "lo yihye kheli gever al icha". ma talmoud lomar? im chelo yilbach ich simlat icha veicha simlat ich, haré kevar neemar "toéva hi", veén kan toéva.
3. אֶלָּא שֶׁלֹּא יִלְבַּשׁ אִישׁ שִׂמְלַת אִשָּׁה וְיֵשֵׁב בֵּין הַנָּשִׁים, וְאִשָּׁה שִׂמְלַת אִישׁ וְתֵשֵׁב בֵּין הָאֲנָשִׁים. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁלֹּא תֵּצֵא אִשָּׁה בִּכְלֵי זַיִין לְמִלְחָמָה — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה״, שֶׁלֹּא יִתַּקֵּן אִישׁ בְּתִיקּוּנֵי אִשָּׁה. ela chelo yilbach ich simlat icha veyéchév bén hanachim, veicha simlat ich vetéchév bén haanachim. rabi eliezer ben yaakov omér: minayin chelo tétsé icha bikhlé zayin lemil'hama — talmoud lomar: "lo yihye kheli gever al icha velo yilbach gever simlat icha", chelo yitakén ich betikouné icha.
4. אָמַר רַב נַחְמָן: בְּנָזִיר מוּתָּר. וְלֵית הִילְכְתָא כְּווֹתֵיהּ. אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא: חֲזֵינָא לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן דְּלֵית לֵיהּ! אֲמַר לְהוֹן: מֵחֲמַת זִקְנָה נָשְׁרוּ. amar rav na'hman: benazir moutar. velét hilkheta keotéh. amarou léh rabanan lerabi chimon bar aba: 'hazéna léh lerabi yo'hanan delét léh! amar leon: mé'hamat zikna nachrou.
5. הָהוּא דְּאִיתְחַיַּיב נְגִידָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי. אִיגַּלַּאי בֵּית הַשֶּׁחִי, חַזְיֵיהּ דְּלָא מְגַלַּח, אֲמַר לְהוֹן רַבִּי אַמֵּי: שִׁיבְקוּהּ, דֵּין מִן חַבְרַיָּא הוּא. haou deit'hayav negida kaméh derabi amé. igala bét hache'hi, 'hazyéh dela megala'h, amar leon rabi amé: chivkouh, dén min 'havraya hou.
6. בְּעָא מִינֵּיהּ רַב מֵרַבִּי חִיָּיא: מַהוּ לְגַלֵּחַ? אֲמַר לֵיהּ: אָסוּר. אֲמַר לֵיהּ וְהָא קָא גָדֵל! אֲמַר לֵיהּ: בַּר פַּחֲתֵי, זְמַן יֵשׁ לוֹ, כׇּל זְמַן שֶׁהוּא גָּדֵל — נוֹשֵׁר. bea minéh rav mérabi 'hiya: maou legalé'ha? amar léh: asour. amar léh veha ka gadél! amar léh: bar pa'haté, zeman yéch lo, kol zeman cheou gadél — nochér.
7. בְּעָא מִינֵּיהּ רַב מֵרַבִּי חִיָּיא: מַהוּ לָחוֹךְ? אֲמַר לֵיהּ: אָסוּר. בְּבִגְדוֹ, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: מוּתָּר. אִיכָּא דְּאָמְרִי, בְּעָא מִינֵּיהּ: בִּתְפִלָּה בְּבִגְדוֹ, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: אָסוּר. וְלֵית הִילְכְתָא כְּווֹתֵיהּ. bea minéh rav mérabi 'hiya: maou la'hokh? amar léh: asour. bevigdo, maou? amar léh: moutar. ika deamri, bea minéh: bitfila bevigdo, ma? amar léh: asour. velét hilkheta keotéh.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Nazir
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)