Talmud Nazir, Chapitre 5 (ה) · Daf 35b à 42b

Daf 35b

1. זְעֵירִי אָמַר: אַף שְׂאוֹר בְּבַל תַּקְטִירוּ. כְּמַאן — כְּרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּדָרֵישׁ ״כֹּל״? zeéri amar: af seor beval taktirou. keman — kerabi elazar, dedaréch "kol"?
2. אִי הָכִי לְעִנְיַן חָמֵץ נָמֵי! אִין הָכִי נָמֵי. אֶלָּא לְאַפּוֹקֵי מֵאַבָּיֵי דְּאָמַר: יֵשׁ הַקְטָרָה בְּפָחוֹת מִכְּזַיִת, קָא מַשְׁמַע לַן: אֵין הַקְטָרָה בְּפָחוֹת מִכְּזַיִת. i hakhi leinyan 'haméts namé! in hakhi namé. ela leapoké méabayé deamar: yéch haktara befa'hot mikezayit, ka machma lan: én haktara befa'hot mikezayit.
3. יָתֵיב רַב דִּימִי וְקָאָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: הַמִּקְפָּה שֶׁל תְּרוּמָה, וְהַשּׁוּם וְהַשֶּׁמֶן שֶׁל חוּלִּין, וְנָגַע טְבוּל יוֹם בְּמִקְצָתָן — פָּסַל אֶת כּוּלָּן. מִקְפָּה שֶׁל חוּלִּין, וְהַשּׁוּם וְהַשֶּׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה, וְנָגַע טְבוּל יוֹם בְּמִקְצָתָן — לֹא פָּסַל אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעוֹ. yatév rav dimi vekaamar lah leha chemata. étivéh abayé: hamikpa chel terouma, vehachoum vehachemen chel 'houlin, venaga tevoul yom bemiktsatan — pasal et koulan. mikpa chel 'houlin, vehachoum vehachemen chel terouma, venaga tevoul yom bemiktsatan — lo pasal ela mekom magao.
4. וְהָוֵינַן בַּהּ: מְקוֹם מַגָּעוֹ אַמַּאי פָּסוּל? וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מָה טַעַם — הוֹאִיל וְזָר לוֹקֶה עָלֶיהָ בִּכְזַיִת. vehavénan bah: mekom magao ama pasoul? veamar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: ma taam — hoil vezar loke aleha bikhzayit.
5. מַאי טַעְמֵיהּ? ma taméh?

Daf 36a

1. לָאו מִשּׁוּם דְּהֶיתֵּר מִצְטָרֵף לְאִיסּוּר? אֲמַר לֵיהּ: לָא, מַאי ״כְּזַיִת״ — דְּאִיכָּא כְּזַיִת בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס. la michoum dehetér mitstaréf leisour? amar léh: la, ma "kezayit" — deika kezayit bikhdé akhilat peras.
2. וַאֲכִילַת פְּרָס דְּאוֹרָיְיתָא הִיא? אֲמַר לֵיהּ: אִין. אִי הָכִי, אַמַּאי פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּכוּתָּח הַבַּבְלִי? vaakhilat peras deorayta hi? amar léh: in. i hakhi, ama peligi rabanan aléh derabi elazar bekhouta'h habavli?
3. אֲמַר לֵיהּ: הַנַּח לְכוּתָּח הַבַּבְלִי, דְּלֵיכָּא כְּזַיִת בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס. אִי דְּקָא שָׂרֵיף לֵיהּ מִישְׂרָף — בָּטְלָה דַּעְתּוֹ אֵצֶל כׇּל אָדָם. אִי מִישְׁטָר קָא שָׁטַר — לָא מַשְׁכַּחַתְּ כְּזַיִת בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס. amar léh: hana'h lekhouta'h habavli, deléka kezayit bikhdé akhilat peras. i deka saréf léh misraf — batla dato étsel kol adam. i michtar ka chatar — la machka'hate kezayit bikhdé akhilat peras.
4. אֵיתִיבֵיהּ: שְׁתֵּי מְדוֹכוֹת, אַחַת שֶׁל תְּרוּמָה וְאַחַת שֶׁל חוּלִּין. וּלְפָנָיו שְׁתֵּי קְדֵירוֹת, אַחַת שֶׁל תְּרוּמָה וְאַחַת שֶׁל חוּלִּין, וְנָפְלוּ אֵלּוּ לְתוֹךְ אֵלּוּ — שְׁתֵּיהֶן מוּתָּרוֹת, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: חוּלִּין לְתוֹךְ חוּלִּין נָפְלוּ, וּתְרוּמָה לְתוֹךְ תְּרוּמָה נָפְלָה. étivéh: cheté medokhot, a'hat chel terouma vea'hat chel 'houlin. oulfana cheté kedérot, a'hat chel terouma vea'hat chel 'houlin, venaflou élou letokh élou — chetéhen moutarot, cheani omér: 'houlin letokh 'houlin naflou, outrouma letokh terouma nafla.
5. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כְּזַיִת בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס דְּאוֹרָיְיתָא, אַמַּאי אָמְרִינַן ״שֶׁאֲנִי אוֹמֵר״? vei salka datakh kezayit bikhdé akhilat peras deorayta, ama amrinan "cheani omér"?
6. אֶלָּא מַאי, הֶיתֵּר מִצְטָרֵף לְאִיסּוּר? אַמַּאי אָמְרִינַן ״שֶׁאֲנִי אוֹמֵר״?! אֶלָּא הַנַּח לִתְרוּמַת תַּבְלִין דְּרַבָּנַן הִיא. ela ma, hetér mitstaréf leisour? ama amrinan "cheani omér"?! ela hana'h litroumat tavlin derabanan hi.
7. אֵיתִיבֵיהּ: שְׁתֵּי קוּפּוֹת, אַחַת שֶׁל תְּרוּמָה וְאַחַת שֶׁל חוּלִּין. וּלְפָנֵיהֶן שְׁתֵּי סְאִין, אַחַת שֶׁל חוּלִּין וְאַחַת שֶׁל תְּרוּמָה, וְנָפְלוּ אֵלּוּ לְתוֹךְ אֵלּוּ — שְׁנֵיהֶן מוּתָּרִין. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: חוּלִּין לְתוֹךְ חוּלִּין נָפְלוּ, תְּרוּמָה לְתוֹךְ תְּרוּמָה נָפְלָה. étivéh: cheté koupot, a'hat chel terouma vea'hat chel 'houlin. oulfanéhen cheté sein, a'hat chel 'houlin vea'hat chel terouma, venaflou élou letokh élou — chenéhen moutarin. cheani omér: 'houlin letokh 'houlin naflou, terouma letokh terouma nafla.
8. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כְּזַיִת בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס אָסוּר, אַמַּאי אָמְרִינַן ״שֶׁאֲנִי אוֹמֵר״? vei salka datakh kezayit bikhdé akhilat peras asour, ama amrinan "cheani omér"?

Daf 36b

1. בִּשְׁלָמָא לְדִידִי דְּאָמֵינָא מִשּׁוּם דְּהֶיתֵּר מִצְטָרֵף לְאִיסּוּר, כְּגוֹן דִּנְפִישִׁי חוּלִּין. אֶלָּא לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ מִשּׁוּם דְּאִיכָּא כְּזַיִת בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס — כִּי נְפִישִׁי חוּלִּין מַאי הָוֵי? bichlama ledidi deaména michoum dehetér mitstaréf leisour, kegon dinfichi 'houlin. ela ledidakh deamrate michoum deika kezayit bikhdé akhilat peras — ki nefichi 'houlin ma havé?
2. אֲמַר לֵיהּ: הַנַּח לִתְרוּמָה בַּזְּמַן הַזֶּה דְּרַבָּנַן. amar léh: hana'h litrouma bazeman haze derabanan.
3. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִמַּאי דְּהַאי ״מִשְׁרַת״ לְהֶיתֵּר מִצְטָרֵף לְאִיסּוּר הוּא דַּאֲתָא? דִּילְמָא לִיתֵּן טַעַם כְּעִיקָּר הוּא דַּאֲתָא! amar léh abayé: mima deha "michrat" lehetér mitstaréf leisour hou daata? dilma litén taam keikar hou daata!
4. וּלְאַבָּיֵי, מֵעִיקָּרָא קָא קַשְׁיָא לֵיהּ מַאי דְּקָאָמַר רַב דִּימִי, וְקָא מוֹתֵיב לֵיהּ כׇּל הָלֵין תְּיוּבָתָא. הֲדַר אֲמַר לֵיהּ, לִיתֵּן טַעַם כְּעִיקָּר? oulabayé, méikara ka kachya léh ma dekaamar rav dimi, veka motév léh kol halén teouvata. hadar amar léh, litén taam keikar?
5. בָּתַר דְּשַׁנִּי לֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: דִּילְמָא לִיתֵּן טַעַם כָּעִיקָּר הוּא דַּאֲתָא? batar dechani léh, amar léh: dilma litén taam kaikar hou daata?
6. לְכִדְתַנְיָא: ״מִשְׁרַת״ לִיתֵּן טַעַם כְּעִיקָּר, שֶׁאִם שָׁרָה עֲנָבִים בְּמַיִם וְיֵשׁ בָּהֶן טַעַם יַיִן — חַיָּיב. וּמִכָּאן אַתָּה דָּן כׇּל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה. lekhidtanya: "michrat" litén taam keikar, cheim chara anavim bemayim veyéch bahen taam yayin — 'hayav. oumikan ata dan kol isourin chebatora.
7. וּמָה נָזִיר שֶׁאֵין אִיסּוּרוֹ אִיסּוּר עוֹלָם, וְאֵין אִיסּוּרוֹ אִיסּוּר הֲנָאָה, וְיֵשׁ הֶיתֵּר לְאִיסּוּרוֹ — עָשָׂה בּוֹ טַעַם כְּעִיקָּר. כִּלְאֵי הַכֶּרֶם, שֶׁאִיסּוּרָן אִיסּוּר עוֹלָם, וְאִיסּוּרָן אִיסּוּר הֲנָיָיה, וְאֵין הֶיתֵּר לְאִיסּוּרָן — אֵינוֹ דִּין שֶׁיַּעֲשֶׂה בּוֹ טַעַם כְּעִיקָּר?! ouma nazir cheén isouro isour olam, veén isouro isour hanaa, veyéch hetér leisouro — asa bo taam keikar. kilé hakerem, cheisouran isour olam, veisouran isour hanaya, veén hetér leisouran — éno din cheyaase bo taam keikar?!
8. וְהוּא הַדִּין לְעׇרְלָה בִּשְׁתַּיִם. veou hadin leorla bichtayim.
9. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מֵרַבָּנַן: רַבִּי אֲבָהוּ כִּי קָאָמַר לְרַבִּי עֲקִיבָא, הֵי רַבִּי עֲקִיבָא? אִילֵימָא רַבִּי עֲקִיבָא דְּהָכָא, דִּתְנַן: רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ שָׁרָה פִּיתּוֹ בְּיַיִן וְיֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְצָרֵף כְּזַיִת — חַיָּיב, וּמִמַּאי? דִּילְמָא הוּא דְּאִיכָּא כְּזַיִת בָּעֵינָא! amar léh haou mérabanan: rabi avaou ki kaamar lerabi akiva, hé rabi akiva? iléma rabi akiva dehakha, ditnan: rabi akiva omér: afilou chara pito beyayin veyéch bo kedé letsaréf kezayit — 'hayav, oumima? dilma hou deika kezayit baéna!
10. וְכִי תֵּימָא: מַאי לְמֵימְרָא? לְאַפּוֹקֵי מִתַּנָּא קַמָּא, דְּאָמַר: עַד שֶׁיִּשְׁתֶּה רְבִיעִית יַיִן! vekhi téma: ma lemémra? leapoké mitana kama, deamar: ad cheyichte reviit yayin!
11. אֶלָּא, רַבִּי עֲקִיבָא דְּבָרַיְיתָא. דְּתַנְיָא, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: נָזִיר שֶׁשָּׁרָה פִּתּוֹ בְּיַיִן, וְאָכַל כְּזַיִת מִפַּת וּמִיַּיִן — חַיָּיב. ela, rabi akiva devarayta. detanya, rabi akiva omér: nazir chechara pito beyayin, veakhal kezayit mipat oumiyayin — 'hayav.
12. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא לְרַב אָשֵׁי: לְרַבִּי עֲקִיבָא דְּקָא מוֹקֵים לֵיהּ לְהַאי ״וְכׇל מִשְׁרַת״ לְהֶיתֵּר מִצְטָרֵף לְאִיסּוּר, לִיתֵּן טַעַם כְּעִיקָּר מְנָא לֵיהּ? יָלֵיף מִבָּשָׂר בְּחָלָב. לָאו טַעַם בְּעָלְמָא הוּא, וְאָסוּר? הָכָא נָמֵי לָא שְׁנָא. amar léh rav a'ha beréh derav avya lerav aché: lerabi akiva deka mokém léh leha "vekhol michrat" lehetér mitstaréf leisour, litén taam keikar mena léh? yaléf mibasar be'halav. la taam bealma hou, veasour? hakha namé la chena.
13. וְרַבָּנַן, מִבָּשָׂר בְּחָלָב לָא גָּמְרִינַן, דְּחִידּוּשׁ הוּא. verabanan, mibasar be'halav la gamrinan, de'hidouch hou.
14. מַאי חִידּוּשֵׁיהּ? אִילֵּימָא דְּהַאי לְחוֹדֵיהּ וְהַאי לְחוֹדֵיהּ שְׁרֵי, וּבַהֲדֵי הֲדָדֵי אָסוּר, כִּלְאַיִם נָמֵי: הַאי לְחוֹדֵיהּ שְׁרֵי וְהַאי לְחוֹדֵיהּ שְׁרֵי, וּבַהֲדֵי הֲדָדֵי אָסוּר! ma 'hidouchéh? iléma deha le'hodéh veha le'hodéh cheré, ouvahadé hadadé asour, kilayim namé: ha le'hodéh cheré veha le'hodéh cheré, ouvahadé hadadé asour!
15. אֶלָּא: דְּאִי תָּרוּ לֵיהּ כּוּלֵּי יוֹמָא בַּחֲלָבָא — שְׁרֵי, וּמְבַשֵּׁיל לֵיהּ בַּשּׁוֹלֵי — אָסוּר. ela: dei tarou léh koulé yoma ba'halava — cheré, oumvachél léh bacholé — asour.
16. וְרַבִּי עֲקִיבָא נָמֵי, בָּשָׂר בְּחָלָב חִידּוּשׁ הוּא? אֶלָּא verabi akiva namé, basar be'halav 'hidouch hou? ela

Daf 37a

1. יָלֵיף מִגִּיעוּלֵי גוֹיִם, דְּאָמַר רַחֲמָנָא: ״כׇּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ״, לְמֵימְרָא דַּאֲסִירִי. גִּיעוּלֵי גוֹיִם לָאו טַעְמָא בְּעָלְמָא הוּא וְאָסוּר, הָכָא נָמֵי לָא שְׁנָא. yaléf migioulé goyim, deamar ra'hamana: "kol davar acher yavo vaéch", lemémra daasiri. gioulé goyim la tama bealma hou veasour, hakha namé la chena.
2. וּלְרַבָּנַן נָמֵי תִּיפּוֹק לְהוּ מִגִּיעוּלֵי גוֹיִם? אֲמַר לֵיהּ: הָתָם חִידּוּשׁ הוּא. דְּהָא בְּכׇל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם מוּתָּר, oulrabanan namé tipok leou migioulé goyim? amar léh: hatam 'hidouch hou. deha bekhol hatora koulah notén taam lifgam moutar,
3. וְגַבֵּי גִּיעוּלֵי גוֹיִם אָסוּר. vegabé gioulé goyim asour.
4. וּלְרַבִּי עֲקִיבָא נָמֵי הָא חִידּוּשׁ הוּא! אָמַר רַב הוּנָא בַּר חִיָּיא: לֹא אָסְרָה תּוֹרָה אֶלָּא לִקְדֵירָה בַּת יוֹמָא, דְּלָאו נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם הוּא. oulrabi akiva namé ha 'hidouch hou! amar rav houna bar 'hiya: lo asra tora ela likdéra bat yoma, dela notén taam lifgam hou.
5. וְרַבָּנַן? קְדֵירָה בַּת יוֹמָא נָמֵי, אִי אֶפְשָׁר דְּלָא פָּגְמָה פּוּרְתָּא. verabanan? kedéra bat yoma namé, i efchar dela pagma pourta.
6. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא לְרַב אָשֵׁי: מִדְּרַבָּנַן נִשְׁמַע לְרַבִּי עֲקִיבָא. לָאו אָמְרִי רַבָּנַן הַאי ״מִשְׁרַת״ — לִיתֵּן טַעַם כְּעִיקָּר, וּמִכָּאן אַתָּה דָּן לְכׇל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה. לְרַבִּי עֲקִיבָא נָמֵי, דְּקָא מוֹקֵים לֵיהּ לְהַאי ״מִשְׁרַת״ לְהֶיתֵּר מִצְטָרֵף לְאִיסּוּר — לֵימָא מִכָּאן אַתָּה דָּן לְכׇל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה! amar léh rav a'ha beréh derav avya lerav aché: miderabanan nichma lerabi akiva. la amri rabanan ha "michrat" — litén taam keikar, oumikan ata dan lekhol isourin chebatora. lerabi akiva namé, deka mokém léh leha "michrat" lehetér mitstaréf leisour — léma mikan ata dan lekhol isourin chebatora!
7. אֲמַר לֵיהּ: מִשּׁוּם דְּהָוֵי נָזִיר וְחַטָּאת שְׁנֵי כְתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד, וְכׇל שְׁנֵי כְתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד אֵין מְלַמְּדִין: נָזִיר — הָא דַּאֲמַרַן. חַטָּאת מַאי הִיא? amar léh: michoum dehavé nazir ve'hatat chené khetouvin habain kee'had, vekhol chené khetouvin habain kee'had én melamedin: nazir — ha daamaran. 'hatat ma hi?
8. דְּתַנְיָא: ״כֹּל אֲשֶׁר יִגַּע בִּבְשָׂרָהּ יִקְדָּשׁ״. יָכוֹל אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא בָּלַע — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בִּבְשָׂרָהּ״, עַד שֶׁיִּבָּלַע בִּבְשָׂרָהּ. detanya: "kol acher yiga bivsarah yikdach". yakhol afilou chelo bala — talmoud lomar: "bivsarah", ad cheyibala bivsarah.
9. ״יִקְדָּשׁ״ — לִהְיוֹת כָּמוֹהָ, שֶׁאִם פְּסוּלָה הִיא — יִפָּסֵל, וְאִם כְּשֵׁרָה — תֵּאָכֵל כֶּחָמוּר שֶׁבָּהּ. "yikdach" — lihot kamoha, cheim pesoula hi — yipasél, veim kechéra — téakhél ke'hamour chebah.
10. וְרַבָּנַן: צְרִיכִי, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא גַּבֵּי חַטָּאת, הֲוָה אָמֵינָא: נָזִיר לָא אָתֵי מִינַּהּ, מִשּׁוּם דְּנָזִיר מִקֳּדָשִׁים לָא יָלְפִינַן. verabanan: tserikhi, dei ketav ra'hamana gabé 'hatat, hava aména: nazir la até minah, michoum denazir mikodachim la yalfinan.
11. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא גַּבֵּי נָזִיר, הֲוָה אָמֵינָא: מִנָּזִיר לָא יָלְפִינַן, מִשּׁוּם דַּחֲמִיר אִיסּוּרֵיהּ, דַּאֲפִילּוּ חַרְצָן אֲסִיר לֵיהּ, הִלְכָּךְ לָא אָתְיָא מִינֵּיהּ. vei ketav ra'hamana gabé nazir, hava aména: minazir la yalfinan, michoum da'hamir isouréh, daafilou 'hartsan asir léh, hilkakh la atya minéh.
12. וְרַבִּי עֲקִיבָא אָמַר לָךְ: לְמַאי צְרִיכִי? בִּשְׁלָמָא אִי כְּתַב רַחֲמָנָא חַטָּאת, לָא גָּמַר נָזִיר מִינַּהּ — דְּחוּלִּין מִקֳּדָשִׁים לָא גָּמְרִינַן. אֶלָּא לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא בְּנָזִיר, וְתֵיתֵי חַטָּאת מִינֵּיהּ, דְּהָא כׇּל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה קָא גָמְרִי מִנָּזִיר. verabi akiva amar lakh: lema tserikhi? bichlama i ketav ra'hamana 'hatat, la gamar nazir minah — de'houlin mikodachim la gamrinan. ela likhtov ra'hamana benazir, vetété 'hatat minéh, deha kol isourin chebatora ka gamri minazir.
13. וְרַבָּנַן אָמְרִי לָךְ: חַטָּאת לְהֶיתֵּר מִצְטָרֵף לְאִיסּוּר, וְחוּלִּין מִקֳּדָשִׁים לָא גָּמְרִינַן. verabanan amri lakh: 'hatat lehetér mitstaréf leisour, ve'houlin mikodachim la gamrinan.
14. וּ״מִשְׁרַת״ — לִיתֵּן טַעַם כְּעִיקָּר, מִכָּאן אַתָּה דָּן לְכׇל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה. ou"michrat" — litén taam keikar, mikan ata dan lekhol isourin chebatora.
15. וְרַבִּי עֲקִיבָא, תַּרְוַיְיהוּ לְהֶיתֵּר מִצְטָרֵף לְאִיסּוּר, וְהָווּ לְהוּ שְׁנֵי כְתוּבִין הַבָּאִין כְּאֶחָד, וְכׇל שְׁנֵי כְתוּבִין הַבָּאִים כְּאֶחָד — אֵין מְלַמְּדִין. verabi akiva, tarvayou lehetér mitstaréf leisour, vehaou leou chené khetouvin habain kee'had, vekhol chené khetouvin habaim kee'had — én melamedin.
16. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב כָּהֲנָא: אֶלָּא הָא דְּתַנְיָא: ״מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן״, לִימֵּד עַל אִיסּוּרֵי נָזִיר שֶׁהֵן מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, לְרַבִּי עֲקִיבָא, הַשְׁתָּא יֵשׁ לוֹמַר הֶיתֵּר מִצְטָרֵף לְאִיסּוּר, אִיסּוּר לְאִיסּוּר מִבַּעְיָא? amar léh rav aché lerav kahana: ela ha detanya: "mikol acher yéase migefen hayayin", liméd al isouré nazir chehén mitstarfin ze im ze, lerabi akiva, hachta yéch lomar hetér mitstaréf leisour, isour leisour mibaya?
17. אֲמַר לֵיהּ: הֶיתֵּר לְאִיסּוּר — בְּבַת אַחַת, אִיסּוּר לְאִיסּוּר — אֲפִילּוּ בְּזֶה אַחַר זֶה. amar léh: hetér leisour — bevat a'hat, isour leisour — afilou beze a'har ze.
18. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן verabi chimon

Daf 37b

1. דְּלֵית לֵיהּ צֵירוּף, ״מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה״, מַאי דָּרֵישׁ בֵּיהּ? אָמַר לָךְ: הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ: לְעוֹלָם אֵינוֹ נָזִיר עַד שֶׁיַּזִּיר מִכּוּלָּן. delét léh tsérouf, "mikol acher yéase", ma daréch béh? amar lakh: haou mibeé léh: leolam éno nazir ad cheyazir mikoulan.
2. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כׇּל רְבִיעִיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, אֵין הֶיתֵּר מִצְטָרֵף לְאִיסּוּר, חוּץ מֵרְבִיעִית שֶׁבַּנָּזִיר, שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה ״מִשְׁרַת״. מַאי אִיכָּא בֵּין רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי אֶלְעָזָר? amar rabi avaou amar rabi elazar: kol reviiyot chebatora, én hetér mitstaréf leisour, 'houts mérviit chebanazir, cheharé amra tora "michrat". ma ika bén rabi yo'hanan lerabi elazar?
3. אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, דְּרַבִּי יוֹחָנָן מֵרַבִּי אֲפִילּוּ אוֹכָלִין, וְרַבִּי אֶלְעָזָר, מַשְׁקִין — אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא — לָא. ika bénayou, derabi yo'hanan mérabi afilou okhalin, verabi elazar, machkin — in, midé a'harina — la.
4. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עֶשֶׂר רְבִיעִיּוֹת הֵן, וְנָקֵיט רַב כָּהֲנָא בִּידֵיהּ חֲמֵשׁ סוּמָּקָתָא וַחֲמֵשׁ חִיוּוֹרָתָא. חֲמֵשׁ סוּמָּקָתָא: ״נָזִיר וְעוֹשֵׂה פֶסַח שֶׁהוֹרוּ בַּמִּקְדָּשׁ וָמֵתוּ״. amar rabi elazar: eser reviiyot hén, venakét rav kahana bidéh 'haméch soumakata va'haméch 'hiouorata. 'haméch soumakata: "nazir veosé fesa'h cheorou bamikdach vamétou".
5. ״נָזִיר״ — רְבִיעִית יַיִן לְנָזִיר. ״עוֹשֵׂה פֶסַח״ — דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: אַרְבַּע כּוֹסוֹת הַלָּלוּ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בָּהֶן כְּדֵי רְבִיעִית. ״שֶׁהוֹרוּ״ — שָׁתָה רְבִיעִית יַיִן אַל יוֹרֶה. ״בַּמִּקְדָּשׁ״ — שָׁתָה רְבִיעִית יַיִן וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּיב מִיתָה. "nazir" — reviit yayin lenazir. "osé fesa'h" — deamar rav yeouda amar chemouél: arba kosot halalou tsarikh cheyehé bahen kedé reviit. "cheorou" — chata reviit yayin al yore. "bamikdach" — chata reviit yayin venikhnas lamikdach 'hayav mita.
6. ״וּמֵתוּ״ — דְּתַנְיָא: מִנַּיִן לִרְבִיעִית דָּם שֶׁיּוֹצְאָה מִשְּׁנֵי מֵתִים שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּאֹהֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעַל כׇּל נַפְשׁוֹת מֵת לֹא יָבֹא״. "oumétou" — detanya: minayin lirviit dam cheyotsa michené métim chehi metamea beohel, cheneemar: "veal kol nafchot mét lo yavo".
7. וַחֲמֵשׁ חִיוּוֹרָתָא: ״חַלַּת נָזִיר וּמְצוֹרָע שֶׁנִּפְסְלוּ בְּשַׁבָּת״. ״חַלַּת״ — רְבִיעִית שֶׁמֶן לְחַלָּה. ״נָזִיר״ — רְבִיעִית שֶׁמֶן לְנָזִיר. מְצוֹרָע — רְבִיעִית מַיִם לִמְצוֹרָע. ״שֶׁנִּפְסְלוּ״ — דִּתְנַן: וּשְׁאָר כׇּל הַמַּשְׁקִין טְמֵאִין פּוֹסְלִין אֶת הַגְּוִיָּיה בִּרְבִיעִית. va'haméch 'hiouorata: "'halat nazir oumtsora chenifselou bechabat". "'halat" — reviit chemen le'hala. "nazir" — reviit chemen lenazir. metsora — reviit mayim limtsora. "chenifselou" — ditnan: ouchar kol hamachkin teméin poslin et hageviya birviit.
8. ״בְּשַׁבָּת״ — דִּתְנַן: וּשְׁאָר כׇּל הַמַּשְׁקִין — בִּרְבִיעִית, וּשְׁאָר כׇּל הַשּׁוֹפְכִים — בִּרְבִיעִית. "bechabat" — ditnan: ouchar kol hamachkin — birviit, ouchar kol hachofkhim — birviit.
9. וְתוּ לֵיכָּא? וְהָאִיכָּא: מֵרְבִיעִית נוֹטְלִין לַיָּדַיִם לְאֶחָד וַאֲפִילּוּ לִשְׁנַיִם. בִּפְלוּגְתָּא לָא קָא מַיְירֵי. vetou léka? vehaika: mérviit notlin layadayim lee'had vaafilou lichnayim. biflougta la ka mayré.
10. וְהָא אִיכָּא: הָיָה מֵבִיא פְּיָילֵי שֶׁל חֶרֶס וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ חֲצִי לוֹג מַיִם מִן הַכִּיּוֹר, וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: רְבִיעִית. בִּפְלוּגְתָּא לָא קָא מַיְירֵי. veha ika: haya mévi peyalé chel 'heres venotén letokhah 'hatsi log mayim min hakiyor, verabi yeouda omér: reviit. biflougta la ka mayré.
11. וְהָאִיכָּא: כַּמָּה מַיִם נוֹתֵן לְתוֹכָהּ — כׇּל שֶׁהוּא, רַבִּי זַכַּאי אוֹמֵר: רְבִיעִית! בִּפְלוּגְתָּא לָא קָא מַיְירֵי. וְהָאִיכָּא מִקְוֶה! בַּר מֵהַהִיא, דְּבַטְּלוּהָ רַבָּנַן. vehaika: kama mayim notén letokhah — kol cheou, rabi zaka omér: reviit! biflougta la ka mayré. vehaika mikve! bar méhahi, devatelouha rabanan.

Daf 38a

1. וְאֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַד שֶׁיֹּאכַל מִן הָעֲנָבִים כְּזַיִת וְכוּ׳. תַּנָּא קַמָּא לָא מְדַמֵּי לְהוֹן לְכׇל אִיסּוּרֵי נָזִיר לִשְׁתִיָּה, וְרַבִּי עֲקִיבָא, כֵּיוָן דִּכְתִיב ״וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל״, מָה אֲכִילָה כְּזַיִת — אַף כֹּל אִיסּוּרִין כְּזַיִת. veéno 'hayav ela ad cheyokhal min haanavim kezayit vekhou'. tana kama la medamé leon lekhol isouré nazir lichtiya, verabi akiva, kévan dikhtiv "vaanavim la'him vivéchim lo yokhél", ma akhila kezayit — af kol isourin kezayit.
2. [וְחַיָּיב עַל הַיַּיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ כּוּ׳.] תָּנוּ רַבָּנַן: ״וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל״, לְחַיֵּיב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. מִכָּאן אַתָּה דָּן לְכׇל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה: מָה כָּאן שֶׁהוּא מִין אֶחָד, וְהֵן שְׁנֵי שֵׁמוֹת, וְחַיָּיב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ; אַף כֹּל שֶׁהוּא מִין אֶחָד, וְהֵן שְׁנֵי שֵׁמוֹת — חַיָּיב עַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. [ve'hayav al hayayin bifné atsmo kou'.] tanou rabanan: "vaanavim la'him vivéchim lo yokhél", le'hayév al ze bifné atsmo veal ze bifné atsmo. mikan ata dan lekhol isourin chebatora: ma kan cheou min e'had, vehén chené chémot, ve'hayav al ze bifné atsmo veal ze bifné atsmo; af kol cheou min e'had, vehén chené chémot — 'hayav al ze bifné atsmo veal ze bifné atsmo.
3. לְאֵיתוֹיֵי חַמְרָא חַדְתָּא וְעִינְבֵי. leétoyé 'hamra 'hadta veinvé.
4. אָמַר אַבָּיֵי: אָכַל חַרְצָן — לוֹקֶה שְׁתַּיִם. אָכַל זָג — לוֹקֶה שְׁתַּיִם. אָכַל חַרְצָן וְזָג — לוֹקֶה שָׁלֹשׁ. רָבָא אָמַר: אֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא אַחַת, שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה אַלָּאו שֶׁבִּכְלָלוֹת. amar abayé: akhal 'hartsan — loke chetayim. akhal zag — loke chetayim. akhal 'hartsan vezag — loke chaloch. rava amar: éno loke ela a'hat, cheéno loke ala chebikhlalot.
5. מֵתִיב רַב פָּפָּא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נָזִיר שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה יַיִן כׇּל הַיּוֹם אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. אָמְרוּ לוֹ: ״אַל תִּשְׁתֶּה״ ״אַל תִּשְׁתֶּה״, וְהוּא שׁוֹתֶה — חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. אָכַל עֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים, חַרְצַנִּים וְזַגִּים, וְסָחַט אֶשְׁכּוֹל שֶׁל עֲנָבִים וְשָׁתָה — לוֹקֶה חָמֵשׁ. אִי הָכִי — לִילְקֵי שֵׁשׁ, אַחַת עַל ״מִכׇּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה״. métiv rav papa, rabi eliezer omér: nazir chehaya chote yayin kol hayom éno 'hayav ela a'hat. amrou lo: "al tichte" "al tichte", veou chote — 'hayav al kol a'hat vea'hat. akhal anavim la'him vivéchim, 'hartsanim vezagim, vesa'hat echkol chel anavim vechata — loke 'haméch. i hakhi — lilké chéch, a'hat al "mikol acher yaase".
6. תְּנָא וְשַׁיַּיר. מַאי שַׁיֵּיר דְּהַאי שַׁיַּיר? שַׁיַּיר ״לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ״. tena vechayar. ma chayér deha chayar? chayar "lo ya'hél devaro".
7. אִי מִשּׁוּם הַאי — לָאו שִׁיּוּרָא הוּא, כִּי קָתָנֵי מִידֵּי דְּלָא אִיתֵיהּ בְּדוּכְתָּא אַחֲרִיתִי, ״לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ״ אִיתֵיהּ בִּנְדָרִים. i michoum ha — la chiyoura hou, ki katané midé dela itéh bedoukhta a'hariti, "lo ya'hél devaro" itéh bindarim.
8. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא מִפַּרְזִקְיָא לְרַב אָשֵׁי: וְהָא שַׁיַּיר דְּבֵין הַבֵּינַיִים. אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא: לָא תַּנְיָא מִידֵּי חָמֵשׁ. וְהָא amar léh ravina miparzikya lerav aché: veha chayar devén habénayim. ela amar rav papa: la tanya midé 'haméch. veha

Daf 38b

1. אוֹתְבֵיהּ חָמֵשׁ, וּמֵאַחַר דְּלָא תַּנְיָא חָמֵשׁ, מַאי טַעְמָא אוֹתְבֵיהּ? אָמַר רַב פָּפָּא: אֲנָא סְבַרִי לָאו גְּמָרָא הִיא בִּידֵיהּ, וְהָדַר בֵּיהּ. וְלָא יָדַעְנָא דִּגְמָרָא הִיא בִּידֵיהּ, וְלָא הָדַר בֵּיהּ. otvéh 'haméch, ouméa'har dela tanya 'haméch, ma tama otvéh? amar rav papa: ana sevari la gemara hi bidéh, vehadar béh. vela yadana digmara hi bidéh, vela hadar béh.
2. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר כּוּ׳. אָמַר רַב יוֹסֵף: כְּמַאן מְתַרְגְּמִינַן ״מִפּוּרְצְנִין וְעַד עִיצּוּרִין״ — כְּרַבִּי יוֹסֵי. rabi elazar ben azarya omér kou'. amar rav yoséf: keman metargeminan "mipourtsenin vead itsourin" — kerabi yosé.
3. מַתְנִי׳ סְתַם נְזִירוּת — שְׁלֹשִׁים יוֹם. גִּילַּח אוֹ שֶׁגִּילְּחוּהוּ לִסְטִים — סוֹתֵר שְׁלֹשִׁים יוֹם. נָזִיר שֶׁגִּילַּח בֵּין בְּזוּג בֵּין בְּתַעַר, אוֹ שֶׁסִּיפְסֵף כׇּל שֶׁהוּא — חַיָּיב. matni' setam nezirout — chelochim yom. gila'h o chegile'houou listim — sotér chelochim yom. nazir chegila'h bén bezoug bén betaar, o chesifséf kol cheou — 'hayav.
4. גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: הַאי מַזְיָא מִלְּתַחַת רָבֵי אוֹ מִלְּעֵיל? לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְנָזִיר שֶׁגִּילְּחוּהוּ לִיסְטִים וְשִׁיְּירוּ בּוֹ כְּדֵי לָכוֹף רֹאשׁוֹ לְעִיקָּרוֹ. gema' ibaya leou: ha mazya mileta'hat ravé o mileél? lema nafka minah? lenazir chegile'houou listim vechiyerou bo kedé lakhof rocho leikaro.
5. אִי אָמְרַתְּ מִלְּתַחַת רָבֵי — נְזִירוּת הָא שַׁקְלֵיהּ. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ מִלְּעֵיל רָבֵי — מַאי דְּאַקְדֵּישׁ הָא קָאֵים. i amrate mileta'hat ravé — nezirout ha chakléh. ela i amrate mileél ravé — ma deakdéch ha kaém.
6. תָּא שְׁמַע מֵהָא אִינְבָּא חַיָּה דְּקָאֵים בְּעִיקְבָּא דְבִינְתָּא, וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מִלְּתַחַת רָבֵי — בְּרֵישָׁא דְבִינְתָּא בָּעֵי לְמֵיקַם. לְעוֹלָם מִלְּתַחַת רָבֵי וְאַגַּב חַיּוּתָא נָחֵית וְאָזֵיל אִינְבָּא. ta chema méha inba 'haya dekaém beikba devinta, vei salka datakh mileta'hat ravé — berécha devinta baé lemékam. leolam mileta'hat ravé veagav 'hayouta na'hét veazél inba.
7. תָּא שְׁמַע אִינְבָּא מֵתָה בְּרֵישָׁא דְבִינְתָּא, וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מִלְּעֵיל רָבֵי — בְּעִיקְבָּא דְבִינְתָּא בָּעֵי לְמֵיקַם. הָתָם נָמֵי, מִשּׁוּם דְּלֵית בַּהּ חֵילָא שָׂרוֹגֵי שָׂרֵיגָא וְאָזֵיל. ta chema inba méta berécha devinta, vei salka datakh mileél ravé — beikba devinta baé lemékam. hatam namé, michoum delét bah 'héla sarogé saréga veazél.
8. תָּא שְׁמַע מִבְּלוֹרִית דְּכוּשִׁיִּים, דְּבָתַר דִּמְגַדְּלִין לַהּ רָפְיָא מִלְּתַחַת. הָתָם נָמֵי, אַיְּידֵי דְּקָמְטָא הִיא מִשִּׁיכְבָא דְּרָפְיָא. ta chema mibelorit dekhouchiyim, devatar dimgadelin lah rafya mileta'hat. hatam namé, ayedé dekamta hi michikhva derafya.
9. תָּא שְׁמַע מִסְּקַרְתָּא, דְּרָפֵי עַמְרָא מִלְּתַחַת, וְתַנְיָא. וְתוּ: כַּד צָבְעִי סָבַיָּא דִּיקְנְהוֹן חָוְורָן ta chema misekarta, derafé amra mileta'hat, vetanya. vetou: kad tsavi savaya dikneon 'havran

Daf 39a

1. עִיקְבֵי נִימְהוֹן, שְׁמַע מִינַּהּ מִלְּתַחַת רָבֵי. שְׁמַע מִינַּהּ. ikvé nimon, chema minah mileta'hat ravé. chema minah.
2. וְאֶלָּא הָא דְּתַנְיָא: נָזִיר שֶׁגִּילְּחוּהוּ לִסְטִים, וְשִׁיְּירוּ בּוֹ כְּדֵי לָכוֹף רֹאשׁוֹ לְעִיקָּרוֹ — אֵינוֹ סוֹתֵר. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מִלְּתַחַת רָבֵי, לִיסְתּוֹר! כְּגוֹן שֶׁגִּילְּחוּהוּ אַחַר מְלֹאת. וּמַנִּי — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא, דְּאָמַר: כׇּל אַחַר מְלֹאת שִׁבְעָה סוֹתֵר. veela ha detanya: nazir chegile'houou listim, vechiyerou bo kedé lakhof rocho leikaro — éno sotér. vei salka datakh mileta'hat ravé, listor! kegon chegile'houou a'har melot. oumani — rabi eliezer hi, deamar: kol a'har melot chiva sotér.
3. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? יָלֵיף תִּגְלַחַת טׇהֳרָה מִתִּגְלַחַת טוּמְאָה. מַה תִּגְלַחַת טוּמְאָה שִׁבְעָה, אַף תִּגְלַחַת טׇהֳרָה — שִׁבְעָה. ma tama derabi eliezer? yaléf tigla'hat tohora mitigla'hat touma. ma tigla'hat touma chiva, af tigla'hat tohora — chiva.
4. וְקִים לְהוּ לְרַבָּנַן כׇּל שִׁבְעָה יוֹמִין אָתְיָא מַזְיָיא כְּדֵי לָכוֹף רֹאשׁוֹ לְעִיקָּרוֹ. vekim leou lerabanan kol chiva yomin atya mazya kedé lakhof rocho leikaro.
5. נָזִיר שֶׁגִּילַּח בֵּין בְּתַעַר בֵּין בְּזוּג, אוֹ שֶׁסִּיפְסֵף כׇּל שֶׁהוּא — חַיָּיב. תָּנוּ רַבָּנַן: ״תַּעַר״, אֵין לִי אֶלָּא תַּעַר. תָּלַשׁ, מֵירַט, סִיפְסֵף כׇּל שֶׁהוּא, מִנַּיִן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״קָדוֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ״, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. nazir chegila'h bén betaar bén bezoug, o chesifséf kol cheou — 'hayav. tanou rabanan: "taar", én li ela taar. talach, mérat, sifséf kol cheou, minayin — talmoud lomar: "kadoch yihye gadél pera sear rocho", divré rabi yochiya.
6. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: ״תַּעַר״, אֵין לִי אֶלָּא תַּעַר. מֵירַט, תָּלַשׁ, סִיפְסֵף כׇּל שֶׁהוּא — פָּטוּר. וְהָכְתִיב ״קָדוֹשׁ יִהְיֶה״! מֵימְרָא דְּאִם גִּילַּח לֵיהּ בְּתַעַר — קָאֵים עֲלֵיהּ בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה. rabi yonatan omér: "taar", én li ela taar. mérat, talach, sifséf kol cheou — patour. vehakhtiv "kadoch yihye"! mémra deim gila'h léh betaar — kaém aléh baasé velo taase.
7. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״תַּעַר״, אֵין לִי אֶלָּא תַּעַר. תָּלַשׁ, מֵירַט, סִיפְסֵף כׇּל שֶׁהוּא, מִנַּיִן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא יַעֲבוֹר עַל רֹאשׁוֹ״. וּמֵאַחַר שֶׁסּוֹפֵינוּ לְרַבּוֹת כֹּל דָּבָר, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״תַּעַר לֹא יַעֲבוֹר עַל רֹאשׁוֹ״? tanya idakh: "taar", én li ela taar. talach, mérat, sifséf kol cheou, minayin — talmoud lomar: "lo yaavor al rocho". ouméa'har chesofénou lerabot kol davar, ma talmoud lomar "taar lo yaavor al rocho"?
8. לְפִי שֶׁלֹּא לָמַדְנוּ לְתִגְלַחַת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁיִּהְיֶה בְּתַעַר. לְלַמְּדוֹ מִמְּצוֹרָע — אִי אֶפְשָׁר, lefi chelo lamadnou letigla'hat haa'harona cheyihye betaar. lelamedo mimetsora — i efchar,

Daf 39b

1. שֶׁאֵין דָּנִין קַל מֵחָמוּר לְהַחְמִיר עָלָיו. cheén danin kal mé'hamour leha'hmir ala.
2. רַבִּי אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״תַּעַר לֹא יַעֲבוֹר עַל רֹאשׁוֹ עַד מְלֹאת״, הַתּוֹרָה אָמְרָה: ״אַחַר מְלֹאת״ — לֹא תְּהֵא תִּגְלַחַת אֶלָּא בְּתַעַר. rabi omér: éno tsarikh, haré hou omér "taar lo yaavor al rocho ad melot", hatora amra: "a'har melot" — lo tehé tigla'hat ela betaar.
3. וְהָכְתִיב ״תַּעַר לֹא יַעֲבוֹר עַל רֹאשׁוֹ״! vehakhtiv "taar lo yaavor al rocho"!
4. לַעֲבוֹר עָלָיו בִּשְׁנֵי לָאוִין. laavor ala bichné lavin.
5. אָמַר רַב חִסְדָּא: לִלְקוֹת — בְּאַחַת, לְעַכֵּב — בִּשְׁתַּיִם, לִסְתּוֹר — אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא בְּרוֹב רֹאשׁוֹ וּבְתַעַר. amar rav 'hisda: lilkot — bea'hat, leakév — bichtayim, listor — éno sotér ela berov rocho ouvtaar.
6. בְּתַעַר — אִין, בְּמִידֵּי אַחֲרִינָא — לָא? וְהָקָתָנֵי: מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת כׇּל הַמַּעֲבִירִין! אֶלָּא אֵימָא: כְּעֵין תַּעַר. betaar — in, bemidé a'harina — la? vehakatané: minayin lerabot et kol hamaavirin! ela éma: keén taar.
7. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: נָזִיר שֶׁתָּלַשׁ, מֵירַט, סִיפְסֵף כׇּל שֶׁהוּא — אֵינוֹ סוֹתֵר אֶלָּא בְּרוֹב רֹאשׁוֹ וּבְתַעַר. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: כְּשֵׁם שֶׁשְׁתֵּי שְׂעָרוֹת מְעַכְּבוֹת בּוֹ, כָּךְ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת סוֹתְרוֹת בּוֹ. tanya namé hakhi: nazir chetalach, mérat, sifséf kol cheou — éno sotér ela berov rocho ouvtaar. rabi chimon ben yeouda omér michoum rabi chimon: kechém chechté searot meakevot bo, kakh cheté searot sotrot bo.
8. תְּנַן הָתָם: שְׁלֹשָׁה מְגַלְּחִין, וְתִגְלַחְתָּן מִצְוָה: נָזִיר, וּמְצוֹרָע, וּלְוִיִּם. וְכוּלָּן שֶׁגִּילְּחוּ שֶׁלֹּא בְּתַעַר, אוֹ שֶׁשִּׁיְּירוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת — לֹא עָשׂוּ וְלֹא כְּלוּם. tenan hatam: chelocha megale'hin, vetigla'htan mitsva: nazir, oumtsora, oulviyim. vekhoulan chegile'hou chelo betaar, o chechiyerou cheté searot — lo asou velo keloum.
9. אָמַר מָר: שְׁלֹשָׁה מְגַלְּחִין וְתִגְלַחְתָּן מִצְוָה. פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְּתֵימָא מִשּׁוּם עַבּוֹרֵי שֵׂעָר הוּא, וַאֲפִילּוּ סָךְ נָשָׁא, קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא. amar mar: chelocha megale'hin vetigla'htan mitsva. pechita! maou detéma michoum aboré séar hou, vaafilou sakh nacha, ka machma lan dela.
10. קָתָנֵי: וְכוּלָּן שֶׁגִּילְּחוּ שֶׁלֹּא בְּתַעַר. בִּשְׁלָמָא גַּבֵּי נָזִיר, כְּתִיב: ״תַּעַר לֹא יַעֲבוֹר עַל רֹאשׁוֹ״. וְגַבֵּי לְוִיִּם כְּתִיב: ״וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כׇּל בְּשָׂרָם״. אֶלָּא מְצוֹרָע בְּתַעַר, מְנָלַן? katané: vekhoulan chegile'hou chelo betaar. bichlama gabé nazir, ketiv: "taar lo yaavor al rocho". vegabé leviyim ketiv: "veheevirou taar al kol besaram". ela metsora betaar, menalan?
11. וְכִי תֵימָא, תֵּיתֵי מִלְּוִיִּם: מָה לְוִיִּם שֶׁכֵּן טְעוּנִין תִּגְלַחַת, וְאֵין תִּגְלַחְתָּן אֶלָּא בְּתַעַר — אַף אֲנִי אָבִיא אֶת הַמְצוֹרָע שֶׁהוּא טָעוּן תִּגְלַחַת, וְאֵין תִּגְלַחְתּוֹ אֶלָּא בְּתַעַר. אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לִלְוִיִּם שֶׁכֵּן טְעוּנִין תְּנוּפָה בְּגוּפָם, תֹּאמַר בִּמְצוֹרָע דְּלָא! vekhi téma, tété mileviyim: ma leviyim chekén teounin tigla'hat, veén tigla'htan ela betaar — af ani avi et hamtsora cheou taoun tigla'hat, veén tigla'hto ela betaar. ika lemifrakh: ma lilviyim chekén teounin tenoufa begoufam, tomar bimtsora dela!
12. אֶלָּא תֵּיתֵי מִנָּזִיר: מָה לְנָזִיר שֶׁכֵּן קׇרְבָּנוֹ טָעוּן לֶחֶם, תֹּאמַר בִּמְצוֹרָע דְּלָא. אֶלָּא מֵחֲדָא לָא אָתְיָא, תֵּיתֵי מִתַּרְוֵיהוֹן. ela tété minazir: ma lenazir chekén korbano taoun le'hem, tomar bimtsora dela. ela mé'hada la atya, tété mitarvéon.
13. מֵהֵי תֵּיתֵי? תֵּיתֵי מִלְּוִיִּם, מָה לִלְוִיִּם שֶׁכֵּן טְעוּנִין תְּנוּפָה בְּגוּפָן. נָזִיר יוֹכִיחַ, מָה לְנָזִיר שֶׁכֵּן קׇרְבָּנוֹ טָעוּן לֶחֶם. לְוִיִּם יוֹכִיחוּ. méhé tété? tété mileviyim, ma lilviyim chekén teounin tenoufa begoufan. nazir yokhi'ha, ma lenazir chekén korbano taoun le'hem. leviyim yokhi'hou.
14. וְחָזַר הַדִּין, לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה. הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶם שֶׁהֵן טְעוּנִין תִּגְלַחַת, וְתִגְלַחְתָּן בְּתַעַר. אַף אֲנִי אָבִיא אֶת הַמְצוֹרָע שֶׁהוּא טָעוּן תִּגְלַחַת, וְתִגְלַחְתּוֹ בְּתַעַר. ve'hazar hadin, lo rei ze kiri ze, velo rei ze kiri ze. hatsad hachave chebahem chehén teounin tigla'hat, vetigla'htan betaar. af ani avi et hamtsora cheou taoun tigla'hat, vetigla'hto betaar.
15. אֲמַר לֵיהּ רָבָא מִבַּרְנִישׁ לְרַב אָשֵׁי, וְלִיפְרוֹךְ: מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁכֵּן amar léh rava mibarnich lerav aché, velifrokh: ma lehatsad hachave chebahen, chekén

Daf 40a

1. אֵין קׇרְבָּנוֹ בְּדַלּוּת. תֹּאמַר בִּמְצוֹרָע שֶׁקׇּרְבָּנוֹ בְּדַלּוּת! én korbano bedalout. tomar bimtsora chekorbano bedalout!
2. אֲמַר לֵיהּ רָבָא בַּר מְשַׁרְשְׁיָא לְרָבָא: הַאי תַּנָּא, מֵעִיקָּרָא אָמַר: לְלׇמְדוֹ מִמְּצוֹרָע אִי אֶפְשָׁר, שֶׁאֵין דָּנִין קַל מֵחָמוּר לְהַחְמִיר עָלָיו. וַהֲדַר אָמַר: נֵילַף מִדִּינָא, וּמִדִּינָא נָמֵי לָא יָלֵיף? amar léh rava bar mecharcheya lerava: ha tana, méikara amar: lelomdo mimetsora i efchar, cheén danin kal mé'hamour leha'hmir ala. vahadar amar: nélaf midina, oumidina namé la yaléf?
3. אֲמַר לֵיהּ: הָהוּא — אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן. הָא — אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. דִּתְנַן: וְאֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיְּלַקְּטֶנּוּ בְּתַעַר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ לִיקְּטוֹ בְּמַלְקֵט וּבְרָהִיטְנֵי — חַיָּיב. amar léh: haou — aliba derabanan. ha — aliba derabi eliezer. ditnan: veéno 'hayav ad cheyelaketenou betaar. rabi eliezer omér: afilou liketo bemalkét ouvrahitné — 'hayav.
4. מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן? דְּתַנְיָא: ״זְקָנוֹ״ מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ״, יָכוֹל אֲפִילּוּ מְצוֹרָע כֵּן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זְקָנוֹ״. ma tamayou derabanan? detanya: "zekano" ma talmoud lomar? lefi cheneemar "oufat zekanam lo yegalé'hou", yakhol afilou metsora kén — talmoud lomar: "zekano".
5. וּמְנָלַן דִּבְתַעַר? דְּתַנְיָא: ״וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ״, יָכוֹל אֲפִילּוּ גִּילְּחוֹ בְּמִסְפָּרַיִם יְהֵא חַיָּיב, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְלֹא תַשְׁחִית״. oumnalan divtaar? detanya: "oufat zekanam lo yegalé'hou", yakhol afilou gile'ho bemisparayim yehé 'hayav, talmoud lomar: "velo tach'hit".
6. יָכוֹל לִיקְּטוֹ בְּמַלְקֵט וּבְרָהִיטְנֵי יְהֵא חַיָּיב, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ״. הָא כֵּיצַד? אֵיזֶהוּ גִּילּוּחַ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַשְׁחָתָה — הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה תַּעַר. yakhol liketo bemalkét ouvrahitné yehé 'hayav, talmoud lomar: "oufat zekanam lo yegalé'hou". ha kétsad? ézeou gilou'ha cheyéch bo hach'hata — hevé omér: ze taar.
7. מִמַּאי? דִּילְמָא לְעוֹלָם אֲפִילּוּ לִיקְּטוֹ בְּמַלְקֵט וּבְרָהִיטְנֵי נָמֵי מִצְוָה קָעָבֵיד, וְהָא קָאָתֵי לְאַשְׁמוֹעִינַן דַּאֲפִילּוּ בְּתַעַר לָא מִיחַיַּיב עֲלֵיהּ! mima? dilma leolam afilou liketo bemalkét ouvrahitné namé mitsva kaavéd, veha kaaté leachmoinan daafilou betaar la mi'hayav aléh!
8. אָמְרִי: אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ כִּי עָבֵיד נָמֵי בְּמַלְקֵט וּבְרָהִיטְנֵי שַׁפִּיר דָּמֵי, לִישְׁתּוֹק קְרָא מִינֵּיהּ, וַאֲנָא אָמֵינָא: וּמָה גַּבֵּי נָזִיר דְּאִיסּוּרָא קָא עָבֵיד, אֲפִילּוּ הָכִי מִחַיַּיב, הָכָא דְּמִצְוָה — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? amri: i salka datakh ki avéd namé bemalkét ouvrahitné chapir damé, lichtok kera minéh, vaana aména: ouma gabé nazir deisoura ka avéd, afilou hakhi mi'hayav, hakha demitsva — lo kol chekén?

Daf 40b

1. וְתוּ, אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ כִּי עָבֵיד בְּמַלְקֵט וּבְרָהִיטְנֵי — מִצְוָה קָא עָבֵיד, מִדְּלָא כְּתִיב ״תַּעַר״, כְּרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר: vetou, i salka datakh ki avéd bemalkét ouvrahitné — mitsva ka avéd, midela ketiv "taar", keréch lakich, deamar:
2. כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, אִם אַתָּה יָכוֹל לְקַיֵּים אֶת שְׁנֵיהֶם — מוּטָב, וְאִם לָאו — יָבֹא עֲשֵׂה וְיִדְחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה. kol makom cheata motsé asé velo taase, im ata yakhol lekayém et chenéhem — moutav, veim la — yavo asé veyid'he et lo taase.
3. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַאי טַעְמָא? יָלֵיף מֵ״רֹאשׁוֹ״. דְּתַנְיָא: ״רֹאשׁוֹ״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר גַּבֵּי נָזִיר ״תַּעַר לֹא יַעֲבוֹר עַל רֹאשׁוֹ״, יָכוֹל אַף נָזִיר מְצוֹרָע כֵּן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״רֹאשׁוֹ״. verabi eliezer ma tama? yaléf mé"rocho". detanya: "rocho", ma talmoud lomar? lefi cheneemar gabé nazir "taar lo yaavor al rocho", yakhol af nazir metsora kén — talmoud lomar: "rocho".
4. מִמַּאי? דִּלְמָא לְעוֹלָם אֲפִילּוּ לִיקְּטוֹ בְּמַלְקֵט וּבְרָהִיטְנֵי — מִצְוָה קָעָבֵיד. וְכִי תֵּימָא: תַּעַר לְמָה לִי — לְמֵימְרָא דַּאֲפִילּוּ בְּתַעַר. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, הוֹאִיל וְגַבֵּי נָזִיר כִּי עָבֵיד בְּתַעַר מִיחַיַּיב, גַּבֵּי מְצוֹרָע נָמֵי לִיחַיַּיב, קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא! mima? dilma leolam afilou liketo bemalkét ouvrahitné — mitsva kaavéd. vekhi téma: taar lema li — lemémra daafilou betaar. salka datakh aména, hoil vegabé nazir ki avéd betaar mi'hayav, gabé metsora namé li'hayav, ka machma lan dela!
5. אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ כִּי עָבֵיד בְּמַלְקֵט וּבְרָהִיטְנֵי מִצְוָה קָעָבֵיד, מִדְּלָא כְּתַב ״תַּעַר״, כְּרֵישׁ לָקִישׁ. i salka datakh ki avéd bemalkét ouvrahitné mitsva kaavéd, midela ketav "taar", keréch lakich.
6. וְרַבָּנַן הַאי ״רֹאשׁוֹ״, מַאי דָּרְשִׁי בֵּיהּ? מִיבְּעֵי לְהוּ לְמִידְחֵי לָאו דְּהַקָּפָה. דְּתַנְיָא: ״לֹא תַקִּיפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם״, יָכוֹל אַף מְצוֹרָע כֵּן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״רֹאשׁוֹ״. verabanan ha "rocho", ma darchi béh? mibeé leou lemid'hé la dehakafa. detanya: "lo takifou peat rochkhem", yakhol af metsora kén — talmoud lomar: "rocho".
7. לְמָה לִי לְמִכְתַּב ״רֹאשׁוֹ״? וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִ״זְּקָנוֹ״. דְּתַנְיָא: ״זְקָנוֹ״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ״, יָכוֹל אַף מְצוֹרָע כֵּן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זְקָנוֹ״. lema li lemikhtav "rocho"? vetipok léh mi"zekano". detanya: "zekano", ma talmoud lomar? lefi cheneemar "oufat zekanam lo yegalé'hou", yakhol af metsora kén — talmoud lomar: "zekano".
8. לְמָה לִי לְמִכְתַּב ״רֹאשׁוֹ״ וּלְמָה לִי לְמִכְתַּב ״זְקָנוֹ״? צְרִיכִי, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״זְקָנוֹ״ וְלָא כְּתַב ״רֹאשׁוֹ״, הֲוָה אָמֵינָא: הַקָּפַת כׇּל הָרֹאשׁ לֹא שְׁמָהּ הַקָּפָה. לְהָכִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״רֹאשׁוֹ״. lema li lemikhtav "rocho" oulma li lemikhtav "zekano"? tserikhi, dei ketav ra'hamana "zekano" vela ketav "rocho", hava aména: hakafat kol haroch lo chemah hakafa. lehakhi ketav ra'hamana "rocho".

Daf 41a

1. וְאִי כְּתַב ״רֹאשׁוֹ״ וְלָא כְּתַב ״זְקָנוֹ״, הֲוָה אָמֵינָא: מַשְׁמַע תַּרְתֵּי: דְּאָתֵי עֲשֵׂה וְדָחֵי אֶת לֹא תַעֲשֶׂה, וּמַשְׁמַע דְּהַקָּפַת כׇּל הָרֹאשׁ שְׁמָהּ הַקָּפָה. וְאַכַּתִּי בְּתַעַר מְנָלַן? לְהָכִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״זְקָנוֹ״. vei ketav "rocho" vela ketav "zekano", hava aména: machma tarté: deaté asé veda'hé et lo taase, oumachma dehakafat kol haroch chemah hakafa. veakati betaar menalan? lehakhi ketav ra'hamana "zekano".
2. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּאָתֵי עֲשֵׂה וְדָחֵי אֶת לֹא תַעֲשֶׂה מְנָלֵיהּ? יָלֵיף מִ״גְּדִילִים״. דְּתַנְיָא: ״לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז״, verabi eliezer, deaté asé veda'hé et lo taase menaléh? yaléf mi"gedilim". detanya: "lo tilbach chaatnéz",

Daf 41b

1. הָא ״גְּדִילִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ״ מֵהֶם. ha "gedilim taase lakh" méhem.
2. אָמַר מָר: וְכוּלָּם שֶׁגִּילְּחוּ שֶׁלֹּא בְּתַעַר, אוֹ שֶׁשִּׁיְּירוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת — לֹא עָשׂוּ וְלֹא כְלוּם. אָמַר רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: זֹאת אוֹמֶרֶת, רוּבּוֹ כְּכוּלּוֹ מִדְּאוֹרָיְיתָא. amar mar: vekhoulam chegile'hou chelo betaar, o chechiyerou cheté searot — lo asou velo kheloum. amar rav a'ha beréh derav ika: zot omeret, roubo kekhoulo mideorayta.
3. מִמַּאי — מִדְּגַלִּי רַחֲמָנָא גַּבֵּי נָזִיר ״בְּיוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלְּחֶנּוּ״ — הָכָא הוּא דְּעַד דְּאִיכָּא כּוּלּוֹ. הָא בְּעָלְמָא: רוּבּוֹ כְּכוּלּוֹ. mima — midegali ra'hamana gabé nazir "beom hachevii yegale'henou" — hakha hou dead deika koulo. ha bealma: roubo kekhoulo.
4. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: הַאי בְּנָזִיר טָמֵא כְּתִיב! מַחֲכוּ עֲלַהּ בְּמַעְרְבָא: מִכְּדֵי נָזִיר טָמֵא דִּבְתַעַר מְנָלַן — מִנָּזִיר טָהוֹר יָלֵיף, לַיְתֵי נָזִיר טָהוֹר וְלֵילַף מִנָּזִיר טָמֵא: מָה טָמֵא כִּי שַׁיַּיר שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת — וְלָא כְּלוּם עֲבַד, הָכָא נָמֵי, כִּי שַׁיַּיר שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת — וְלָא כְּלוּם עֲבַד. matkéf lah rabi yosé berabi 'hanina: ha benazir tamé ketiv! ma'hakhou alah bemareva: mikedé nazir tamé divtaar menalan — minazir taor yaléf, layté nazir taor velélaf minazir tamé: ma tamé ki chayar cheté searot — vela keloum avad, hakha namé, ki chayar cheté searot — vela keloum avad.
5. בָּעֵי אַבָּיֵי: נָזִיר שֶׁגִּילַּח וְשִׁיֵּיר שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, צָמַח רֹאשׁוֹ וְחָזַר וְגִילְּחָן, מַהוּ? מִי מְעַכְּבִי אוֹ לָא? baé abayé: nazir chegila'h vechiyér cheté searot, tsama'h rocho ve'hazar vegile'han, maou? mi meakevi o la?
6. בָּעֵי רָבָא: נָזִיר שֶׁגִּילַּח וְהִנִּיחַ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, וְגִילַּח אַחַת וְנָשְׁרָה אַחַת, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא: גִּילַּח שַׂעֲרָה שַׂעֲרָה קָא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְרָבָא? baé rava: nazir chegila'h vehini'ha cheté searot, vegila'h a'hat venachra a'hat, maou? amar léh rav a'ha midifti leravina: gila'h saara saara ka mibeé léh lerava?
7. אֶלָּא אֵימָא: נָשְׁרָה אַחַת וְגִילַּח אַחַת, מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: גִּילּוּחַ אֵין כָּאן, שֵׂעָר אֵין כָּאן. אִי שֵׂעָר אֵין כָּאן — גִּילּוּחַ יֵשׁ כָּאן! הָכִי קָאָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁשֵּׂעָר אֵין כָּאן, מִצְוַת גִּילּוּחַ אֵין כָּאן. ela éma: nachra a'hat vegila'h a'hat, maou? amar léh: gilou'ha én kan, séar én kan. i séar én kan — gilou'ha yéch kan! hakhi kaamar: af al pi cheséar én kan, mitsvat gilou'ha én kan.
8. מַתְנִי׳ נָזִיר חוֹפֵף וּמְפַסְפֵּס, אֲבָל לֹא סוֹרֵק. matni' nazir 'hoféf oumfaspés, aval lo sorék.
9. גְּמָ׳ חוֹפֵף וּמְפַסְפֵּס, מַנִּי? רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין — מוּתָּר. אֲבָל לֹא סוֹרֵק — אֲתָאן לְרַבָּנַן. gema' 'hoféf oumfaspés, mani? rabi chimon hi, deamar: davar cheén mitkavén — moutar. aval lo sorék — atan lerabanan.
10. רֵישָׁא רַבִּי שִׁמְעוֹן וְסֵיפָא רַבָּנַן? אָמַר רַבָּה: כּוּלָּהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, כׇּל הַסּוֹרֵק — לְהָסִיר נִימִין מְדוּלְדָּלוֹת מִתְכַּוֵּין. récha rabi chimon veséfa rabanan? amar raba: koulah rabi chimon hi, kol hasorék — lehasir nimin medouldalot mitkavén.
11. מַתְנִי׳ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: לֹא יָחוֹף בַּאֲדָמָה, מִפְּנֵי שֶׁמַּשֶּׁרֶת אֶת הַשֵּׂעָר. matni' rabi yichmaél omér: lo ya'hof baadama, mipené chemacheret et haséar.
12. גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ: ״מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַשֶּׁרֶת אֶת הַשֵּׂעָר״ תְּנַן, אוֹ דִּלְמָא: ״מִפְּנֵי הַמַּשֶּׁרֶת״ תְּנַן? לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? gema' ibaya leou: "mipené chehi macheret et haséar" tenan, o dilma: "mipené hamacheret" tenan? lema nafka minah?
13. כְּגוֹן דְּאִיכָּא אֲדָמָה דְּלָא מַתְּרָא. אִי אָמְרַתְּ ״מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַשֶּׁרֶת״ תְּנַן, הֵיכָא דְּיָדְעִינַן דְּלָא מַתְּרָא — שַׁפִּיר. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ ״מִפְּנֵי הַמַּשֶּׁרֶת״ — כְּלָל כְּלָל לָא. תֵּיקוּ. kegon deika adama dela matera. i amrate "mipené chehi macheret" tenan, hékha deyadinan dela matera — chapir. ela i amrate "mipené hamacheret" — kelal kelal la. tékou.
14. מַתְנִי׳ נָזִיר שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה יַיִן כׇּל הַיּוֹם — אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. אָמְרוּ לוֹ: ״אַל תִּשְׁתֶּה״ ״אַל תִּשְׁתֶּה״, וְהוּא שׁוֹתֶה — חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. הָיָה מְגַלֵּחַ כׇּל הַיּוֹם — אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. אָמְרוּ לוֹ: ״אַל תְּגַלֵּחַ״ ״אַל תְּגַלֵּחַ״, וְהוּא מְגַלֵּחַ — חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. הָיָה מִטַּמֵּא לְמֵתִים כׇּל הַיּוֹם — אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. אָמְרוּ לוֹ: ״אַל תִּטַּמֵּא״ ״אַל תִּטַּמֵּא״, וְהוּא מִטַּמֵּא — חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. matni' nazir chehaya chote yayin kol hayom — éno 'hayav ela a'hat. amrou lo: "al tichte" "al tichte", veou chote — 'hayav al kol a'hat vea'hat. haya megalé'ha kol hayom — éno 'hayav ela a'hat. amrou lo: "al tegalé'ha" "al tegalé'ha", veou megalé'ha — 'hayav al kol a'hat vea'hat. haya mitamé lemétim kol hayom — éno 'hayav ela a'hat. amrou lo: "al titamé" "al titamé", veou mitamé — 'hayav al kol a'hat vea'hat.

Daf 42a

1. גְּמָ׳ אִיתְּמַר, אָמַר רַבָּה אָמַר רַב הוּנָא: מִקְרָא מָלֵא דִּבֵּר הַכָּתוּב: ״לֹא יִטַּמָּא״. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״לֹא יָבֹא״ — לְהַזְהִירוֹ עַל הַטּוּמְאָה, לְהַזְהִירוֹ עַל הַבִּיאָה. אֲבָל טוּמְאָה וְטוּמְאָה — לֹא. gema' itemar, amar raba amar rav houna: mikra malé dibér hakatouv: "lo yitama". kecheou omér "lo yavo" — lehazhiro al hatouma, lehazhiro al habia. aval touma vetouma — lo.
2. וְרַב יוֹסֵף אָמַר: הָאֱלֹהִים! אָמַר רַב הוּנָא: אֲפִילּוּ טוּמְאָה וְטוּמְאָה. דְּאָמַר רַב הוּנָא: נָזִיר שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, וְהוֹשִׁיטוּ לוֹ מֵתוֹ וּמֵת אַחֵר וְנָגַע בּוֹ — חַיָּיב. אַמַּאי? הָא מִיטַּמֵּא וְקָאֵים! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ, אָמַר רַב הוּנָא: אֲפִילּוּ טוּמְאָה וְטוּמְאָה. verav yoséf amar: haelohim! amar rav houna: afilou touma vetouma. deamar rav houna: nazir chehaya oméd bevét hakevarot, veochitou lo méto oumét a'hér venaga bo — 'hayav. ama? ha mitamé vekaém! ela la chema minah, amar rav houna: afilou touma vetouma.
3. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: כֹּהֵן שֶׁהָיָה לוֹ מֵת מוּנָּח עַל כְּתֵיפוֹ, וְהוֹשִׁיטוּ לוֹ מֵתוֹ וּמֵת אַחֵר וְנָגַע בּוֹ, יָכוֹל יְהֵא חַיָּיב — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְלֹא יְחַלֵּל״, בְּמִי שֶׁאֵינוֹ מְחוּלָּל, יָצָא זֶה שֶׁהוּא מְחוּלָּל וְעוֹמֵד. étivéh abayé: kohén chehaya lo mét mouna'h al ketéfo, veochitou lo méto oumét a'hér venaga bo, yakhol yehé 'hayav — talmoud lomar: "velo ye'halél", bemi cheéno me'houlal, yatsa ze cheou me'houlal veoméd.
4. אֲמַר לֵיהּ: וְתִיקְשֵׁי לָךְ מַתְנִיתִין, דִּתְנַן: הָיָה מִיטַּמֵּא לְמֵתִים כׇּל הַיּוֹם — אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא אַחַת. אָמְרוּ לוֹ ״אַל תִּטַּמֵּא״ ״אַל תִּטַּמֵּא״ — חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. וְאַמַּאי? הָא מִיטַּמֵּא וְקָאֵים! amar léh: vetikché lakh matnitin, ditnan: haya mitamé lemétim kol hayom — éno 'hayav ela a'hat. amrou lo "al titamé" "al titamé" — 'hayav al kol a'hat vea'hat. veama? ha mitamé vekaém!
5. אֶלָּא קַשְׁיָא אַהֲדָדֵי! לָא קַשְׁיָא: כָּאן — בְּחִיבּוּרִין. כָּאן — שֶׁלֹּא בְּחִיבּוּרִין. ela kachya ahadadé! la kachya: kan — be'hibourin. kan — chelo be'hibourin.
6. וְטוּמְאָה בְּחִיבּוּרִין דְּאוֹרָיְיתָא? הָא אָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יַנַּאי: לֹא אָמְרוּ טוּמְאָה בְּחִיבּוּרִין אֶלָּא לִתְרוּמָה וְקָדָשִׁים, אֲבָל לְנָזִיר וְעוֹשֵׂה פֶסַח — לָא. וְאִי אָמְרַתְּ דְּאוֹרָיְיתָא, מַאי שְׁנָא? vetouma be'hibourin deorayta? ha amar rav yits'hak bar yoséf amar rabi yana: lo amrou touma be'hibourin ela litrouma vekadachim, aval lenazir veosé fesa'h — la. vei amrate deorayta, ma chena?
7. כָּאן, בְּחִיבּוּרֵי אָדָם בְּאָדָם. כָּאן, בְּחִיבּוּרֵי אָדָם בְּמֵת. kan, be'hibouré adam beadam. kan, be'hibouré adam bemét.
8. אֲבָל טוּמְאָה וְטוּמְאָה לָא, דְּהָא מִיטַּמֵּא וְקָאֵים. aval touma vetouma la, deha mitamé vekaém.
9. טוּמְאָה וּבִיאָה נָמֵי, הָא מִיטַּמֵּא וְקָאֵי! אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כָּאן בְּבַיִת, touma ouvia namé, ha mitamé vekaé! amar rabi yo'hanan: kan bevayit,
10. כָּאן בְּשָׂדֶה. kan besade.

Daf 42b

1. בְּבַיִת נָמֵי, כֵּיוָן דְּאַעֵיל יְדֵיהּ — אִיסְתָּאַב, כִּי עָיֵיל כּוּלֵּי, הַאי טָמֵא הוּא! bevayit namé, kévan deaél yedéh — istaav, ki ayél koulé, ha tamé hou!
2. אֶלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: צֵירַף יָדוֹ, מִשּׁוּם טוּמְאָה — אִיכָּא, מִשּׁוּם בִּיאָה — לֵיכָּא. וְצֵירַף גּוּפוֹ — טוּמְאָה וּבִיאָה בַּהֲדֵי הֲדָדֵי קָאָתוּ. הָא אִי אֶפְשָׁר דְּלָא עָיֵיל חוֹטְמוֹ בְּרֵישָׁא, וְנָחֵית לֵיהּ טוּמְאָה! ela amar rabi elazar: tséraf yado, michoum touma — ika, michoum bia — léka. vetséraf goufo — touma ouvia bahadé hadadé kaatou. ha i efchar dela ayél 'hotmo berécha, vena'hét léh touma!
3. אֶלָּא אָמַר רָבָא: הִכְנִיס יָדוֹ, מִשּׁוּם טוּמְאָה — אִיכָּא, מִשּׁוּם בִּיאָה — לֵיכָּא. הִכְנִיס גּוּפוֹ — טוּמְאָה וּבִיאָה בַּהֲדֵי הֲדָדֵי קָא אָתְיָין. וְהָא אִי אֶפְשָׁר דְּלָא עָיֵיל אֶצְבְּעָתָא דְכַרְעֵיהּ בְּרֵישָׁא וְנָחֵת לְהוּ טוּמְאָה! ela amar rava: hikhnis yado, michoum touma — ika, michoum bia — léka. hikhnis goufo — touma ouvia bahadé hadadé ka atyan. veha i efchar dela ayél etsbeata dekharéh berécha vena'hét leou touma!
4. אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא: כְּגוֹן שֶׁנִּכְנַס בְּשִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל, וּבָא חֲבֵירוֹ וּפָרַע עָלָיו אֶת הַמַּעֲזִיבָה, דְּטוּמְאָה וּבִיאָה בַּהֲדֵי הֲדָדֵי קָאָתְיָין. מָר בַּר רַב אָשֵׁי אָמַר: כְּגוֹן דְּעָיֵיל כְּשֶׁהוּא גּוֹסֵס, וּנְפַק נִשְׁמְתֵיהּ אַדְּיָתֵיב. דְּטוּמְאָה וּבִיאָה בַּהֲדֵי הֲדָדֵי קָאָתְיָין. ela amar rav papa: kegon chenikhnas bechida téva oumigdal, ouva 'havéro oufara ala et hamaaziva, detouma ouvia bahadé hadadé kaatyan. mar bar rav aché amar: kegon deayél kecheou gosés, ounfak nichmetéh adeyatév. detouma ouvia bahadé hadadé kaatyan.
5. תָּנוּ רַבָּנַן: ״לְהֵחַלּוֹ״, עַד שָׁעָה שֶׁיָּמוּת. רַבִּי אוֹמֵר: ״בְּמוֹתָם יִטַּמָּא״, עַד שֶׁיָּמוּת. tanou rabanan: "lehé'halo", ad chaa cheyamout. rabi omér: "bemotam yitama", ad cheyamout.
6. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַשְׁמָעוּת דּוֹרְשִׁין אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: גּוֹסֵס אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. לְמַאן דְּאָמַר מִ״לְּהֵחַלּוֹ״ — אֲפִילּוּ גּוֹסֵס, לְמַאן דְּאָמַר ״בְּמוֹתָם״ — עַד שֶׁיָּמוּת אִין, גּוֹסֵס לָא. ma bénayou? amar rabi yo'hanan: machmaout dorchin ika bénayou. réch lakich amar: gosés ika bénayou. leman deamar mi"lehé'halo" — afilou gosés, leman deamar "bemotam" — ad cheyamout in, gosés la.
7. וּלְמַאן דְּאָמַר מִ״לְּהֵחַלּוֹ״, הָכְתִיב ״בְּמוֹתָם״! מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי. דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: בְּמוֹתָם אֵינוֹ מִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא בְּנִגְעָתָם וּבְזִיבָתָם. oulman deamar mi"lehé'halo", hakhtiv "bemotam"! mibeé léh lekhidrabi. detanya, rabi omér: bemotam éno mitamé, aval mitamé benigatam ouvzivatam.
8. וּלְמַאן דְּאָמַר ״בְּמוֹתָם״, הָא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְהַאי סְבָרָא! אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא ״בְּמוֹת״, מַאי ״בְּמוֹתָם״ — שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ תַּרְתֵּי. oulman deamar "bemotam", ha mibeé léh leha sevara! im kén, léma kera "bemot", ma "bemotam" — chamate minah tarté.
9. וּלְמַאן דְּאָמַר ״בְּמוֹתָם״, הָכְתִיב ״לְהֵחַלּוֹ״! ״לְהֵחַלּוֹ״ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא, בְּמִי שֶׁאֵינוֹ מְחוּלָּל, יָצָא זֶה שֶׁמְּחוּלָּל וְעוֹמֵד. oulman deamar "bemotam", hakhtiv "lehé'halo"! "lehé'halo" lehakhi hou daata, bemi cheéno me'houlal, yatsa ze cheme'houlal veoméd.
10. וּלְמַאן דְּאָמַר מִ״לְּהֵחַלּוֹ״, הָא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְהַאי סְבָרָא! אִם כֵּן לֵימָא קְרָא ״לְהֵחֵל״, מַאי ״לְהֵחַלּוֹ״ — שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ תַּרְתֵּי. oulman deamar mi"lehé'halo", ha mibeé léh leha sevara! im kén léma kera "lehé'hél", ma "lehé'halo" — chamate minah tarté.
11. מֵיתִיבִי: אָדָם אֵינוֹ מְטַמֵּא (אֶלָּא) עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ. וַאֲפִילּוּ מְגוּיָּיד וַאֲפִילּוּ גּוֹסֵס. וּלְמַאן דְּאָמַר מִ״לְּהֵחַלּוֹ״ הָא קָתָנֵי דְּאֵינוֹ מְטַמֵּא! לְעִנְיַן טַמּוֹיֵי — עַד דְּנָפְקָא נַפְשֵׁיהּ, לְעִנְיַן אִתַּחוֹלֵי — הָא אִיתַּחִיל. métivi: adam éno metamé (ela) ad chetétsé nafcho. vaafilou megouyad vaafilou gosés. oulman deamar mi"lehé'halo" ha katané deéno metamé! leinyan tamoyé — ad denafka nafchéh, leinyan ita'holé — ha ita'hil.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Nazir
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)