Talmud Nazir, Chapitre 4 (ד) · Daf 28a à 35a

Daf 28a

1. בִּזְמַן שֶׁהֵן סְתוּמִין וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהֵן מְפוֹרָשִׁין — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״קׇרְבָּנוֹ״. בְּקׇרְבָּנוֹ הוּא יוֹצֵא, וְאֵינוֹ יוֹצֵא בְּקׇרְבַּן אָבִיו. bizman chehén setoumin velo bizman chehén meforachin — talmoud lomar: "korbano". bekorbano hou yotsé, veéno yotsé bekorban avi.
2. יָכוֹל לֹא יֵצֵא בְּמָעוֹת שֶׁהִפְרִישׁ אֲפִילּוּ מִן הַקַּלָּה עַל הַקַּלָּה, מִן הַחֲמוּרָה עַל הַחֲמוּרָה, אֲבָל יוֹצֵא בְּקׇרְבָּן שֶׁהִפְרִישׁ לְעַצְמוֹ מִן הַקַּלָּה עַל הַחֲמוּרָה, מִן הַחֲמוּרָה עַל הַקַּלָּה — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״קׇרְבָּנוֹ ... עַל חַטָּאתוֹ״, עַד שֶׁיְּהֵא קׇרְבָּנוֹ לְשׁוּם חֶטְאוֹ. yakhol lo yétsé bemaot chehifrich afilou min hakala al hakala, min ha'hamoura al ha'hamoura, aval yotsé bekorban chehifrich leatsmo min hakala al ha'hamoura, min ha'hamoura al hakala — talmoud lomar: "korbano ... al 'hatato", ad cheyehé korbano lechoum 'heto.
3. יָכוֹל לֹא יֵצֵא בִּבְהֵמָה שֶׁהִפְרִישׁ לְעַצְמוֹ מִן הַקַּלָּה עַל הַקַּלָּה אוֹ מִן הַחֲמוּרָה עַל הַחֲמוּרָה, אֲפִילּוּ מִן הַקַּלָּה עַל הַחֲמוּרָה אוֹ מִן הַחֲמוּרָה עַל הַקַּלָּה, yakhol lo yétsé bivhéma chehifrich leatsmo min hakala al hakala o min ha'hamoura al ha'hamoura, afilou min hakala al ha'hamoura o min ha'hamoura al hakala,
4. שֶׁכֵּן אִם הִפְרִישׁ בְּהֵמָה עַל הַחֵלֶב וְהֵבִיא עַל הַדָּם, אוֹ עַל הַדָּם וְהֵבִיא עַל הַחֵלֶב — שֶׁהֲרֵי לֹא מָעַל וְלֹא כִּיפֵּר, chekén im hifrich behéma al ha'hélev vehévi al hadam, o al hadam vehévi al ha'hélev — cheharé lo maal velo kipér,
5. אֲבָל יוֹצֵא בְּמָעוֹת שֶׁהִפְרִישׁ לְעַצְמוֹ מִן הַקַּלָּה לַקַּלָּה, וּמִן הַחֲמוּרָה לַחֲמוּרָה, מִן הַחֲמוּרָה לַקַּלָּה, וּמִן הַקַּלָּה לַחֲמוּרָה, aval yotsé bemaot chehifrich leatsmo min hakala lakala, oumin ha'hamoura la'hamoura, min ha'hamoura lakala, oumin hakala la'hamoura,
6. שֶׁכֵּן אִם הִפְרִישׁ לְעַצְמוֹ מָעוֹת מִן הַחֵלֶב וְהֵבִיא עַל הַדָּם, עַל הַדָּם וְהֵבִיא עַל הַחֵלֶב, שֶׁהֲרֵי מָעַל וְכִיפֵּר — chekén im hifrich leatsmo maot min ha'hélev vehévi al hadam, al hadam vehévi al ha'hélev, cheharé maal vekhipér —
7. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עַל חַטָּאתוֹ״ — עַד שֶׁיְּהֵא קׇרְבָּנוֹ לְשֵׁם חֶטְאוֹ. talmoud lomar: "al 'hatato" — ad cheyehé korbano lechém 'heto.
8. קָתָנֵי מִיהַת בְּהֵמָה, מַאי לָאו אֲפִילּוּ בַּעֲלַת מוּם? לָא, תְּמִימָה. katané mihat behéma, ma la afilou baalat moum? la, temima.
9. אֲבָל בַּעֲלַת מוּם מַאי — כִּסְתוּמָה דָּמְיָא? מַאי אִירְיָא דְּקָתָנֵי מָעוֹת שֶׁהִפְרִישׁ אָבִיו? לִיתְנֵי בַּעֲלַת מוּם! הָכִי נָמֵי, דִּלְמַאי חַזְיָא — לִדְמֵי, דְּמֵי הַיְינוּ מָעוֹת. aval baalat moum ma — kistouma damya? ma irya dekatané maot chehifrich avi? litné baalat moum! hakhi namé, dilma 'hazya — lidmé, demé haynou maot.
10. מַתְנִי׳ נִזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים, אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ נִשְׁחֲטָה עָלֶיהָ אַחַת מִכׇּל הַבְּהֵמוֹת — אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. matni' nizrak aleha e'had min hadamim, éno yakhol lehafér. rabi akiva omér: afilou nich'hata aleha a'hat mikol habehémot — éno yakhol lehafér.
11. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּתִגְלַחַת הַטׇּהֳרָה, אֲבָל בְּתִגְלַחַת הַטּוּמְאָה — יָפֵר, שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר: אִי אֶפְשִׁי בְּאִשָּׁה מְנֻוֶּולֶת. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף בְּתִגְלַחַת הַטׇּהֳרָה יָפֵר, שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר: אִי אֶפְשִׁי בְּאִשָּׁה מְגַלַּחַת. bame devarim amourim — betigla'hat hatohora, aval betigla'hat hatouma — yafér, cheou yakhol lomar: i efchi beicha menouvelet. rabi méir omér: af betigla'hat hatohora yafér, cheou yakhol lomar: i efchi beicha megala'hat.
12. גְּמָ׳ מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, דְּאִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הָאָמַר: תִּגְלַחַת מְעַכֶּבֶת. וְכֵיוָן דְּלָא גִּילְּחָה — אֲסִירָה בְּחַמְרָא. וְכֵיוָן דְּאִית לַהּ נִיוּוּל — מָצֵי מֵיפַר (וּבְהָא פְּלִיגִי), gema' matnitin dela kerabi eliezer, dei rabi eliezer, haamar: tigla'hat meakevet. vekhévan dela gile'ha — asira be'hamra. vekhévan deit lah niououl — matsé méfar (ouvha peligi),

Daf 28b

1. תַּנָּא דִידַן סָבַר: כֵּיוָן דְּאִיזְדְּרִיק עֲלַהּ דָּם, לְאַלְתַּר שַׁרְיָא בְּחַמְרָא, וְהָא לֵית לַהּ נִיוּוּל. וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: אֲפִילּוּ אִישְׁתְּחִיטַת בְּהֵמָה — אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר, מִשּׁוּם הֶפְסֵד קָדָשִׁים. tana didan savar: kévan deizderik alah dam, lealtar charya be'hamra, veha lét lah niououl. verabi akiva savar: afilou ichte'hitat behéma — éno yakhol lehafér, michoum hefséd kadachim.
2. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי זֵירָא: וְאַמַּאי? לִזְרוֹק דָּמָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, וְיַתִּיר בָּשָׂר בַּאֲכִילָה! מִי לָא תַּנְיָא: כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, אוֹ שֶׁשְּׁחָטָן לִפְנֵי זְמַנָּן אוֹ לְאַחַר זְמַנָּן — הַדָּם יִזָּרֵק וְהַבָּשָׂר יֵאָכֵל. matkéf lah rabi zéra: veama? lizrok daman chelo lichman, veyatir basar baakhila! mi la tanya: kivsé atseret cheche'hatan chelo lichman, o cheche'hatan lifné zemanan o lea'har zemanan — hadam yizarék vehabasar yéakhél.
3. וְאִם הָיְתָה שַׁבָּת — לֹא יִזָּרֵק. וְאִם זָרַק — הוּרְצָה, לְהַקְטִיר אֵימוּרִין לָעֶרֶב! veim hayta chabat — lo yizarék. veim zarak — hourtsa, lehaktir émourin laerev!
4. אָמְרִי: אִי דִּשְׁחַט עוֹלָה אוֹ שְׁלָמִים — הָכִי נָמֵי. אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, כְּגוֹן שֶׁשָּׁחַט חַטָּאת בְּרֵישָׁא. amri: i dich'hat ola o chelamim — hakhi namé. ela hakha bema askinan, kegon checha'hat 'hatat berécha.
5. כְּדִתְנַן: אִם גִּילַּח עַל אַחַת מִשְּׁלׇשְׁתָּן — יָצָא. keditnan: im gila'h al a'hat michelochtan — yatsa.
6. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּתִגְלַחַת טׇהֳרָה. אֲבָל בְּתִגְלַחַת טוּמְאָה — יָפֵר (מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר: אִי אֶפְשִׁי בְּאִשָּׁה מְנֻוֶּולֶת). וְרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ בְּתִגְלַחַת טׇהֳרָה — יָפֵר, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר: אִי אֶפְשִׁי בְּאִשָּׁה מְגַלַּחַת. bame devarim amourim — betigla'hat tohora. aval betigla'hat touma — yafér (mipené cheyakhol lomar: i efchi beicha menouvelet). verabi méir omér: afilou betigla'hat tohora — yafér, mipené cheyakhol lomar: i efchi beicha megala'hat.
7. וְתַנָּא קַמָּא אָמַר לָךְ: אֶפְשָׁר בְּפֵאָה נׇכְרִית. וְרַבִּי מֵאִיר סָבַר: בְּפֵאָה נׇכְרִית, אַיְּידֵי דְּזוּהֲמָא — לָא נִיחָא לֵיהּ. vetana kama amar lakh: efchar beféa nokhrit. verabi méir savar: beféa nokhrit, ayedé dezouhama — la ni'ha léh.
8. מַתְנִי׳ הָאִישׁ מַדִּיר אֶת בְּנוֹ בְּנָזִיר, וְאֵין הָאִשָּׁה מַדֶּרֶת אֶת בְּנָהּ בְּנָזִיר. כֵּיצַד? גִּילַּח, אוֹ שֶׁגִּילְּחוּהוּ קְרוֹבָיו. מִיחָה, אוֹ שֶׁמִּיחוּ קְרוֹבָיו. matni' haich madir et beno benazir, veén haicha maderet et benah benazir. kétsad? gila'h, o chegile'houou kerova. mi'ha, o chemi'hou kerova.
9. הָיְתָה לוֹ בְּהֵמָה מוּפְרֶשֶׁת, הַחַטָּאת — תָּמוּת, וְהָעוֹלָה — תִּקְרַב עוֹלָה. וּשְׁלָמִים — יִקְרְבוּ שְׁלָמִים, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם. hayta lo behéma moufrechet, ha'hatat — tamout, vehaola — tikrav ola. ouchlamim — yikrevou chelamim, veneekhalin leom e'had, veénan teounin le'hem.
10. הָיוּ לוֹ מָעוֹת סְתוּמִין — יִפְּלוּ לִנְדָבָה. מָעוֹת מְפוֹרָשִׁים, דְּמֵי חַטָּאת — יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח, לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. דְּמֵי עוֹלָה — יָבִיאוּ עוֹלָה, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן, דְּמֵי שְׁלָמִים — יָבִיאוּ שְׁלָמִים וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם. haou lo maot setoumin — yipelou lindava. maot meforachim, demé 'hatat — yélkhou leyam hamela'h, lo nehenin velo moalin. demé ola — yaviou ola, oumoalin bahen, demé chelamim — yaviou chelamim veneekhalin leom e'had, veénan teounin le'hem.
11. גְּמָ׳ אִישׁ — אִין, אֲבָל אִשָּׁה — לָא. מַאי טַעְמָא? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: הֲלָכָה הִיא בְּנָזִיר. וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא gema' ich — in, aval icha — la. ma tama? rabi yo'hanan amar: halakha hi benazir. verabi yosé berabi 'hanina

Daf 29a

1. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בְּמִצְוֹת. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ אִשָּׁה נָמֵי! סָבַר: אִישׁ חַיָּיב לְחַנֵּךְ בְּנוֹ בְּמִצְוֹת, וְאֵין הָאִשָּׁה חַיֶּיבֶת לְחַנֵּךְ אֶת בְּנָהּ. amar réch lakich: kedé le'hanekho bemitsot. i hakhi, afilou icha namé! savar: ich 'hayav le'hanékh beno bemitsot, veén haicha 'hayevet le'hanékh et benah.
2. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: הֲלָכָה הִיא בְּנָזִיר, אַמְּטוּ לְהָכִי: בְּנוֹ — אִין, בִּתּוֹ — לָא. אֶלָּא לְרֵישׁ לָקִישׁ, אֲפִילּוּ בִּתּוֹ! קָסָבַר: בְּנוֹ — חַיָּיב לְחַנְּכוֹ, בִּתּוֹ — אֵינוֹ חַיָּיב לְחַנְּכָהּ. bichlama lerabi yo'hanan, deamar: halakha hi benazir, ametou lehakhi: beno — in, bito — la. ela leréch lakich, afilou bito! kasavar: beno — 'hayav le'hanekho, bito — éno 'hayav le'hanekhah.
3. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: הֲלָכָה הִיא בְּנָזִיר, אַהָכִי: בִּנְזִירוּת — אִין, בִּנְדָרִים — לָא. אֶלָּא לְרֵישׁ לָקִישׁ — אֲפִילּוּ נְדָרִים נָמֵי! bichlama lerabi yo'hanan, deamar: halakha hi benazir, ahakhi: binzirout — in, bindarim — la. ela leréch lakich — afilou nedarim namé!
4. לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר: לָא מִיבַּעְיָא בִּנְדָרִים, דְּלֵית לֵיהּ נִיוּוּל, אֶלָּא אֲפִילּוּ בִּנְזִירוּת, דְּאִית לֵיהּ נִיוּוּל — אֲפִילּוּ הָכִי חַיָּיב לְחַנְּכוֹ. la mibaya kaamar: la mibaya bindarim, delét léh niououl, ela afilou binzirout, deit léh niououl — afilou hakhi 'hayav le'hanekho.
5. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: הֲלָכָה הִיא בְּנָזִיר, הַיְינוּ דְּקָתָנֵי: מִיחָה אוֹ שֶׁמִּיחוּהוּ קְרוֹבָיו. bichlama lerabi yo'hanan, deamar: halakha hi benazir, haynou dekatané: mi'ha o chemi'houou kerova.
6. אֶלָּא לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כׇּל כְּמִינֵיהוֹן קְרוֹבִים דְּאָמְרִין לֵיהּ: לָא תַּיגְמְרֵיהּ מִצְוֹת?! קָסָבַר: כֹּל חִינּוּךְ דְּלָא חֲשִׁיב — לָא נִיחָא לֵיהּ. ela lerabi yosé berabi 'hanina amar réch lakich, kol keminéon kerovim deamrin léh: la tagmeréh mitsot?! kasavar: kol 'hinoukh dela 'hachiv — la ni'ha léh.
7. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: הֲלָכָה הִיא בְּנָזִיר, מִשּׁוּם הָכִי מְגַלֵּחַ וְעָבֵיד הַקָּפָה. bichlama lerabi yo'hanan, deamar: halakha hi benazir, michoum hakhi megalé'ha veavéd hakafa.
8. אֶלָּא לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בְּמִצְוֹת, הָא קָעָבֵיד הַקָּפָה! ela lerabi yosé berabi 'hanina amar réch lakich kedé le'hanekho bemitsot, ha kaavéd hakafa!
9. קָסָבַר: הַקָּפַת כׇּל הָרֹאשׁ מִדְּרַבָּנַן, וְחִינּוּךְ מִדְּרַבָּנַן. וְאָתֵי חִינּוּךְ דְּרַבָּנַן, וְדָחֵי הַקָּפָה דְּרַבָּנַן. kasavar: hakafat kol haroch miderabanan, ve'hinoukh miderabanan. veaté 'hinoukh derabanan, veda'hé hakafa derabanan.
10. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: הֲלָכָה הִיא בְּנָזִיר, אַהָכִי מְגַלֵּחַ מַיְיתֵי קׇרְבָּן. bichlama lerabi yo'hanan, deamar: halakha hi benazir, ahakhi megalé'ha mayté korban.
11. אֶלָּא לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בְּמִצְוֹת — הָא קָא מַיְיתֵי חוּלִּין לָעֲזָרָה! קָסָבַר: חוּלִּין בַּעֲזָרָה לָאו דְּאוֹרָיְיתָא. ela lerabi yosé berabi 'hanina amar réch lakich, kedé le'hanekho bemitsot — ha ka mayté 'houlin laazara! kasavar: 'houlin baazara la deorayta.
12. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: הֲלָכָה הִיא בְּנָזִיר, אַהָכִי כִּי מִיטַּמֵּא מַיְיתֵי קׇרְבַּן צִיפֳּרִין, וְאָכֵיל כֹּהֵן מְלִיקָה. bichlama lerabi yo'hanan, deamar: halakha hi benazir, ahakhi ki mitamé mayté korban tsiporin, veakhél kohén melika.
13. אֶלָּא לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, הָא קָאָכֵיל נְבֵילָה! ela lerabi yosé berabi 'hanina amar réch lakich, ha kaakhél nevéla!
14. קָסָבַר כְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאֵין שְׁחִיטָה לָעוֹף מִן הַתּוֹרָה. וְחוּלִּין בַּעֲזָרָה לָאו דְּאוֹרָיְיתָא. kasavar kerabi yosé berabi yeouda, deén che'hita laof min hatora. ve'houlin baazara la deorayta.
15. וְסָבַר רַבִּי יוֹסֵי הָכִי? וְהָתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִנַּיִן לְחַטַּאת הָעוֹף שֶׁהִיא בָּאָה עַל הַסָּפֵק שֶׁאֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהַזָּב אֶת זוֹבוֹ לַזָּכָר וְלַנְּקֵבָה״, מַקִּישׁ נְקֵבָה לְזָכָר: מָה זָכָר מֵבִיא קׇרְבָּן עַל הַוַּדַּאי — אַף נְקֵבָה מְבִיאָה קׇרְבָּן עַל הַוַּדַּאי, וּמָה זָכָר מֵבִיא עַל הַסָּפֵק — אַף נְקֵבָה מְבִיאָה עַל הַסָּפֵק. vesavar rabi yosé hakhi? vehatanya, rabi yosé berabi yeouda omér: minayin le'hatat haof chehi baa al hasafék cheénah neekhelet — talmoud lomar: "vehazav et zovo lazakhar velanekéva", makich nekéva lezakhar: ma zakhar mévi korban al havada — af nekéva mevia korban al havada, ouma zakhar mévi al hasafék — af nekéva mevia al hasafék.
16. וּמָה זָכָר, מִמִּין שֶׁהוּא מֵבִיא עַל הַוַּדַּאי מֵבִיא עַל הַסָּפֵק — אַף נְקֵבָה מִמִּין שֶׁהִיא מְבִיאָה עַל הַוַּדַּאי מְבִיאָה עַל הַסָּפֵק. אִי: מָה זָכָר מֵבִיא קׇרְבָּן וְנֶאֱכָל — אַף נְקֵבָה מְבִיאָה קׇרְבָּן וְנֶאֱכָל! אָמַרְתָּ: ouma zakhar, mimin cheou mévi al havada mévi al hasafék — af nekéva mimin chehi mevia al havada mevia al hasafék. i: ma zakhar mévi korban veneekhal — af nekéva mevia korban veneekhal! amarta:

Daf 29b

1. לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּזָכָר — שֶׁכֵּן אִיסּוּר אֶחָד, תֹּאמַר בִּנְקֵבָה — שֶׁשְּׁנֵי אִיסּוּרִין. lo, im amarta bezakhar — chekén isour e'had, tomar binkéva — chechené isourin.
2. מַאי שְׁנֵי אִיסּוּרִין? לָאו אִיסּוּר נְבֵילָה וְחוּלִּין בַּעֲזָרָה? מַתְקֵיף לַהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: וְדִילְמָא מִיחַיַּיב עֲלֵיהּ, מִשּׁוּם דְּמִיתְחֲזֵי כִּתְרֵין אִיסּוּרִין מִדְּרַבָּנַן! ma chené isourin? la isour nevéla ve'houlin baazara? matkéf lah rav a'ha beréh derav ika: vedilma mi'hayav aléh, michoum demit'hazé kitrén isourin miderabanan!
3. לֵימָא כְּתַנָּאֵי: עַד מָתַי מַדִּיר אֶת בְּנוֹ בְּנָזִיר — עַד שֶׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְעוֹנַת נְדָרִים. léma ketanaé: ad mata madir et beno benazir — ad cheyavi cheté searot, divré rabi. rabi yosé berabi yeouda omér: ad cheyagia leonat nedarim.
4. מַאי לָאו תַּנָּאֵי הִיא? דְּרַבִּי סָבַר הֲלָכָה הִיא בְּנָזִיר, וְאַף עַל גַּב דְּהִגִּיעַ לְעוֹנַת נְדָרִים, מַדִּיר לֵיהּ וְאָזֵיל עַד דְּמַיְיתֵי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְעוֹנַת נְדָרִים, סָבַר כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בְּמִצְוֹת, וְכֵיוָן דְּנָפֵיק מֵרְשׁוּתֵיהּ — תּוּ לָא מִיחַיַּיב? ma la tanaé hi? derabi savar halakha hi benazir, veaf al gav dehigia leonat nedarim, madir léh veazél ad demayté cheté searot. verabi yosé berabi yeouda, deamar: ad cheyagia leonat nedarim, savar kedé le'hanekho bemitsot, vekhévan denafék mérchoutéh — tou la mi'hayav?
5. אָמְרִי: לָא. דְּכוּלֵּי עָלְמָא הֲלָכָה הִיא בְּנָזִיר, וְהָכָא בְּ״מוּפְלָא הַסָּמוּךְ לְאִישׁ״ קָמִיפַּלְגִי. amri: la. dekhoulé alma halakha hi benazir, vehakha be"moufla hasamoukh leich" kamipalgi.
6. רַבִּי סָבַר: מוּפְלָא הַסָּמוּךְ לְאִישׁ — דְּרַבָּנַן, וְאָתְיָא דְּאוֹרָיְיתָא דָּחֲיָא דְּרַבָּנַן. וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: מוּפְלָא הַסָּמוּךְ לְאִישׁ — דְּאוֹרָיְיתָא. rabi savar: moufla hasamoukh leich — derabanan, veatya deorayta da'haya derabanan. verabi yosé berabi yeouda savar: moufla hasamoukh leich — deorayta.
7. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בְּמִצְוֹת, וּמוּפְלָא הַסָּמוּךְ לְאִישׁ — דְּרַבָּנַן הִיא. רַבִּי סָבַר: אָתֵי חִינּוּךְ דְּרַבָּנַן וְדָחֵי מוּפְלָא הַסָּמוּךְ לְאִישׁ דְּרַבָּנַן. veibaét éma: dekhoulé alma kedé le'hanekho bemitsot, oumoufla hasamoukh leich — derabanan hi. rabi savar: até 'hinoukh derabanan veda'hé moufla hasamoukh leich derabanan.
8. וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְעוֹנַת נְדָרִים, קָסָבַר: לָא אָתֵי חִינּוּךְ דְּרַבָּנַן וְדָחֵי מוּפְלָא הַסָּמוּךְ לְאִישׁ. verabi yosé berabi yeouda deamar ad cheyagia leonat nedarim, kasavar: la até 'hinoukh derabanan veda'hé moufla hasamoukh leich.
9. לֵימָא הָנֵי תַּנָּאֵי כִּי הָנֵי תַּנָּאֵי, דְּתַנְיָא: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי חֲנִינָא שֶׁהִדִּירוֹ אָבִיו בְּנָזִיר, וֶהֱבִיאוֹ לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל. וְהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל בּוֹדְקוֹ לֵידַע אִם הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, אִם לֹא הֵבִיא. léma hané tanaé ki hané tanaé, detanya: maase berabi 'hanina chehidiro avi benazir, vehevio lifné raban gamliél. vehaya raban gamliél bodko léda im hévi cheté searot, im lo hévi.
10. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֵידַע אִם הִגִּיעַ לְעוֹנַת נְדָרִים, אִם לָאו. אָמַר לוֹ: רַבִּי, אַל תִּצְטַעֵר לְבוֹדְקֵנִי, אִם קָטָן אֲנִי — אֶהְיֶה בִּשְׁבִיל אַבָּא, אִם גָּדוֹל אֲנִי — אֶהְיֶה בִּשְׁבִיל עַצְמִי. עָמַד רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ, אָמַר: מוּבְטָח אֲנִי בָּזֶה שֶׁמּוֹרֶה הֲלָכָה בְּיִשְׂרָאֵל. אָמְרוּ: לֹא הָיוּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁהוֹרָה הוֹרָאָה בְּיִשְׂרָאֵל. rabi yosé omér: léda im higia leonat nedarim, im la. amar lo: rabi, al titstaér levodkéni, im katan ani — ehye bichvil aba, im gadol ani — ehye bichvil atsmi. amad raban gamliél ounchako al rocho, amar: mouvta'h ani baze chemore halakha beyisraél. amrou: lo haou yamim mouatim ad cheora horaa beyisraél.
11. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְעוֹנַת נְדָרִים, הַיְינוּ דְּקָאָמַר ״אִם קָטָן אֲנִי אֶהְיֶה בִּשְׁבִיל אַבָּא״. אֶלָּא לְרַבִּי, דְּאָמַר: עַד שֶׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת — ״וְאִם גָּדוֹל אֲנִי אֶהְיֶה בִּשְׁבִיל עַצְמִי״, bichlama lerabi yosé berabi yeouda, deamar: ad cheyagia leonat nedarim, haynou dekaamar "im katan ani ehye bichvil aba". ela lerabi, deamar: ad cheyavi cheté searot — "veim gadol ani ehye bichvil atsmi",

Daf 30a

1. הָא בִּרְשׁוּתֵיהּ דַּאֲבוּהּ קָאֵים! אֶלָּא דְּאָמַר: אֱהֵא בִּשְׁבִיל אַבָּא, אֱהֵא בִּשְׁבִיל עַצְמִי. ha birchoutéh daavouh kaém! ela deamar: ehé bichvil aba, ehé bichvil atsmi.
2. אִי אַיְיתִי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת מֵעִיקָּרָא — קָאֵים בִּנְזִירוּת דִּילֵיהּ, וּלְבַסּוֹף — קָאֵים בִּנְזִירוּת דַּאֲבוּהּ. וְאִי אַיְיתִי בְּמִצְעֵי מַאי? i ayti cheté searot méikara — kaém binzirout diléh, oulvasof — kaém binzirout daavouh. vei ayti bemitsé ma?
3. הָנִיחָא לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר: עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְעוֹנַת נְדָרִים. hani'ha lerabi yosé berabi yeouda deamar: ad cheyagia leonat nedarim.
4. אֶלָּא לְרַבִּי דְּאָמַר: עַד שֶׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אָמְרִי: לְרַבִּי לֵיכָּא תַּקַּנְתָּא עַד דְּיָתֵיב דִּילֵיהּ וְיָתֵיב דַּאֲבוּהִי. ela lerabi deamar: ad cheyavi cheté searot, ma ika lemémar? amri: lerabi léka takanta ad deyatév diléh veyatév daavouhi.
5. מַתְנִי׳ הָאִישׁ מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו, וְאֵין הָאִשָּׁה מְגַלַּחַת עַל נְזִירוּת אָבִיהָ. כֵּיצַד? מִי שֶׁהָיָה אָבִיו נָזִיר, וְהִפְרִישׁ מָעוֹת סְתוּמִים עַל נְזִירוּתוֹ וָמֵת, וְאָמַר: ״הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֲגַלֵּחַ עַל מְעוֹת אַבָּא״. matni' haich megalé'ha al nezirout avi, veén haicha megala'hat al nezirout aviha. kétsad? mi chehaya avi nazir, vehifrich maot setoumim al nezirouto vamét, veamar: "haréni nazir al menat cheagalé'ha al meot aba".
6. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: הֲרֵי אֵלּוּ יִפְּלוּ לִנְדָבָה, אֵין זֶה מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו. אֵיזֶהוּ שֶׁמְּגַלֵּח עַל נְזִירוּת אָבִיו? מִי שֶׁהָיָה הוּא וְאָבִיו נְזִירִים, וְהִפְרִישׁ אָבִיו מָעוֹת סְתוּמִים לִנְזִירוּתוֹ וָמֵת — זֶה הוּא שֶׁמְּגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו. amar rabi yosé: haré élou yipelou lindava, én ze megalé'ha al nezirout avi. ézeou chemegalé'h al nezirout avi? mi chehaya hou veavi nezirim, vehifrich avi maot setoumim linzirouto vamét — ze hou chemegalé'ha al nezirout avi.
7. גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה הִיא בְּנָזִיר. פְּשִׁיטָא! מַאי לְמֵימְרָא: דְּבֵן יוֹרֵשׁ אֶת אָבִיו, בַּת לָא? gema' ma tama? amar rabi yo'hanan: halakha hi benazir. pechita! ma lemémra: devén yoréch et avi, bat la?
8. לָא צְרִיכָא, דְּלֵית לֵיהּ אֶלָּא בַּת. מַהוּ דְּתֵימָא: יוֹרְשִׁין גְּמִירִין לָהּ, la tserikha, delét léh ela bat. maou detéma: yorchin gemirin lah,

Daf 30b

1. קָא מַשְׁמַע לַן הֲלָכָה. ka machma lan halakha.
2. אִיבַּעְיָא לְהוּ: פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי, אוֹ לָא פְּלִיגִי? וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר פְּלִיגִי, אַרֵישָׁא אוֹ אַסֵּיפָא? תָּא שְׁמַע: כֵּיצַד אָמְרוּ הָאִישׁ מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו? ibaya leou: peligi rabanan aléh derabi yosé, o la peligi? veim timtsé lomar peligi, arécha o aséfa? ta chema: kétsad amrou haich megalé'ha al nezirout avi?
3. מִי שֶׁהָיָה אָבִיו נָזִיר, וְהִפְרִישׁ אָבִיו מָעוֹת לִנְזִירוּתוֹ וָמֵת, וְאָמַר: ״הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֲגַלֵּחַ עַל מְעוֹת אַבָּא״ — זֶהוּ שֶׁמְּגַלֵּחַ עַל מְעוֹת אָבִיו. אֲבָל מִי שֶׁהָיָה הוּא וְאָבִיו נְזִירִים, וְהִפְרִישׁ אָבִיו מָעוֹת לִנְזִירוּתוֹ וָמֵת — הֲרֵי אֵלּוּ יִפְּלוּ לִנְדָבָה, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי. mi chehaya avi nazir, vehifrich avi maot linzirouto vamét, veamar: "haréni nazir al menat cheagalé'ha al meot aba" — zeou chemegalé'ha al meot avi. aval mi chehaya hou veavi nezirim, vehifrich avi maot linzirouto vamét — haré élou yipelou lindava, divré rabi yosé.
4. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה אָמְרוּ: זֶה הוּא שֶׁמְּגַלֵּחַ עַל מְעוֹת אָבִיו. rabi eliezer verabi méir verabi yeouda amrou: ze hou chemegalé'ha al meot avi.
5. בָּעֵי רַבָּה: יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי בָנִים נְזִירִים, מַהוּ? הִילְכְתָא גְּמִירִין לַהּ: כֹּל דִּקְדֵים גַּלַּח — גַּלַּח, אוֹ דִילְמָא: יְרוּשָּׁה גְּמִירִין לַהּ, וּפַלְגָא הָוֵי? baé raba: yéch lo chené vanim nezirim, maou? hilkheta gemirin lah: kol dikdém gala'h — gala'h, o dilma: yeroucha gemirin lah, oufalga havé?
6. בָּעֵי רָבָא: בְּכוֹר וּפָשׁוּט, מַאי? הִילְכְתָא גְּמִירִין לַהּ, וְהִילְכָּךְ לָא בָּעֵי גַּלּוֹחֵי לְפוּם מַאי דְּשָׁקֵיל. אוֹ דִילְמָא: יְרוּשָּׁה הִיא, וְכִי הֵיכִי דְּשָׁקֵיל פִּי שְׁנַיִם, הָכִי מְגַלַּח? baé rava: bekhor oufachout, ma? hilkheta gemirin lah, vehilkakh la baé galo'hé lefoum ma dechakél. o dilma: yeroucha hi, vekhi hékhi dechakél pi chenayim, hakhi megala'h?
7. וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר: יְרוּשָּׁה הִיא, וּלְפוּם דְּשָׁקֵיל מְגַלַּח, וּבְחוּלִּין הוּא דְּאִית לֵיהּ פִּי שְׁנַיִם, אֲבָל בְּהֶקְדֵּשׁ לָא. אוֹ דִילְמָא: כֵּיוָן דְּקָנֵי לֵיהּ לְגִלּוּחַ, לָא שְׁנָא? veim timtsé lomar: yeroucha hi, oulfoum dechakél megala'h, ouv'houlin hou deit léh pi chenayim, aval behekdéch la. o dilma: kévan dekané léh legilou'ha, la chena?
8. אָבִיו נְזִיר עוֹלָם וְהוּא נָזִיר סְתָם, אָבִיו נָזִיר סְתָם וְהוּא נְזִיר עוֹלָם, מַאי? כִּי גְּמִירִין הִילְכְתָא, בִּסְתָם נְזִירוּת, אוֹ דִילְמָא לָא שְׁנָא? avi nezir olam veou nazir setam, avi nazir setam veou nezir olam, ma? ki gemirin hilkheta, bistam nezirout, o dilma la chena?
9. וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר: הָכָא אִידֵּי וְאִידֵּי, נְזִירוּת טׇהֳרָה, בָּעֵי רַב אָשֵׁי: אָבִיו נָזִיר טָמֵא, וְהוּא נָזִיר טָהוֹר. אָבִיו נָזִיר טָהוֹר, וְהוּא נָזִיר טָמֵא, מַאי? תֵּיקוּ. veim timtsé lomar: hakha idé veidé, nezirout tohora, baé rav aché: avi nazir tamé, veou nazir taor. avi nazir taor, veou nazir tamé, ma? tékou.
10. הַדְרָן עֲלָךְ מִי שֶׁאָמַר hadran alakh mi cheamar
11. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הֶקְדֵּשׁ טָעוּת — הֶקְדֵּשׁ, bét chama omrim: hekdéch taout — hekdéch,

Daf 31a

1. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵין הֶקְדֵּשׁ. כֵּיצַד? אָמַר ״שׁוֹר שָׁחוֹר שֶׁיֵּצֵא מִבֵּיתִי רִאשׁוֹן הֲרֵי הוּא הֶקְדֵּשׁ״, וְיָצָא לָבָן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הֶקְדֵּשׁ, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵינוֹ הֶקְדֵּשׁ. ״דִּינַר זָהָב שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדִי רִאשׁוֹן הֲרֵי הוּא הֶקְדֵּשׁ״, וְעָלָה שֶׁל כֶּסֶף, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הֶקְדֵּשׁ, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵינוֹ הֶקְדֵּשׁ. ״חָבִית שֶׁל יַיִן שֶׁתַּעֲלֶה בְּיָדִי רִאשׁוֹנָה הֲרֵי הִיא הֶקְדֵּשׁ״, וְעָלְתָה שֶׁל שֶׁמֶן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הֶקְדֵּשׁ, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵינוֹ הֶקְדֵּשׁ. ouvét hilél omrim: én hekdéch. kétsad? amar "chor cha'hor cheyétsé mibéti richon haré hou hekdéch", veyatsa lavan, bét chama omrim: hekdéch, ouvét hilél omrim: éno hekdéch. "dinar zahav cheyaale beyadi richon haré hou hekdéch", veala chel kesef, bét chama omrim: hekdéch, ouvét hilél omrim: éno hekdéch. "'havit chel yayin chetaale beyadi richona haré hi hekdéch", vealta chel chemen, bét chama omrim: hekdéch, ouvét hilél omrim: éno hekdéch.
2. גְּמָ׳ בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים הֶקְדֵּשׁ כּוּ׳. מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּבֵית שַׁמַּאי — דְּיָלְפִינַן תְּחִלַּת הֶקְדֵּשׁ מִסּוֹף הֶקְדֵּשׁ. מָה תְּמוּרָה אֲפִילּוּ בְּטָעוּת — אַף הֶקְדֵּשׁ אֲפִילּוּ בְּטָעוּת. gema' bét chama omrim hekdéch kou'. ma tamayou devét chama — deyalfinan te'hilat hekdéch misof hekdéch. ma temoura afilou betaout — af hekdéch afilou betaout.
3. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: הָנֵי מִילֵּי תְּמוּרָה. אֲבָל אַחוֹתֵי הֶקְדֵּשׁ בְּטָעוּת — לָא מַחֲתִינַן. ouvét hilél omrim: hané milé temoura. aval a'hoté hekdéch betaout — la ma'hatinan.
4. וּלְבֵית שַׁמַּאי, מָה אִילּוּ אָמַר ״הָרֵי זֶה תַּחַת זֶה לַחֲצִי הַיּוֹם״ מִי הָוְיָא תְּמוּרָה מֵהַהִיא שַׁעְתָּא? אֶלָּא עַד דְּמָטֵי חֲצִי הַיּוֹם הוּא דְּהָוְיָא תְּמוּרָה. הָכִי נָמֵי לְכִי מִיגַּלְּיָא מִילְּתָא! oulvét chama, ma ilou amar "haré ze ta'hat ze la'hatsi hayom" mi havya temoura méhahi chata? ela ad dematé 'hatsi hayom hou dehavya temoura. hakhi namé lekhi migaleya mileta!
5. אָמַר רַב פָּפָּא: לְכָךְ נֶאֱמַר ״רִאשׁוֹן״ לִכְשֶׁיֵּצֵא רִאשׁוֹן. amar rav papa: lekhakh neemar "richon" likhcheyétsé richon.
6. וְהָא ״שׁוֹר שָׁחוֹר״ קָאָמַר, מִי לָא עָסְקִינַן דְּלֵית לֵיהּ אֶלָּא הַאי? לָא צְרִיכָא, דְּאִית לֵיהּ תְּרֵין תְּלָתָא. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אִם כֵּן, ״שֶׁיֵּצֵא בָּרִאשׁוֹן״ מִיבְּעֵי לֵיהּ. veha "chor cha'hor" kaamar, mi la askinan delét léh ela ha? la tserikha, deit léh terén telata. ouvét hilél omrim: im kén, "cheyétsé barichon" mibeé léh.
7. אֲמַר לֵיהּ רָבָא מִבַּרְנִישׁ לְרַב אָשֵׁי: הַאי הֶקְדֵּשׁ בְּטָעוּת הוּא? הֶקְדֵּשׁ בְּכַוּוֹנָה הוּא! מִשּׁוּם דְּאַטְעֲיֵיהּ לְדִיבּוּרֵיהּ קַמָּא. amar léh rava mibarnich lerav aché: ha hekdéch betaout hou? hekdéch bekhaouona hou! michoum deatayéh ledibouréh kama.
8. וְסָבְרִי בֵּית שַׁמַּאי הֶקְדֵּשׁ בְּטָעוּת לָא הָוֵי הֶקְדֵּשׁ? וְהָתְנַן: מִי שֶׁנָּדַר בְּנָזִיר וְנִשְׁאַל לַחֲכָמִים וְהִתִּירוּ, וְהָיְתָה לוֹ בְּהֵמָה מוּפְרֶשֶׁת — תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָּעֵדֶר. vesavri bét chama hekdéch betaout la havé hekdéch? vehatnan: mi chenadar benazir venichal la'hakhamim vehitirou, vehayta lo behéma moufrechet — tétsé vetire baéder.
9. אָמְרוּ בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: אִי אַתֶּם מוֹדִים שֶׁהֶקְדֵּשׁ בְּטָעוּת הוּא, וְתֵצֵא וְתִרְעֶה בָּעֵדֶר?! מִכְלָל דְּסָבְרִי בֵּית שַׁמַּאי הֶקְדֵּשׁ בְּטָעוּת הָוֵי הֶקְדֵּשׁ! amrou bét hilél levét chama: i atem modim chehekdéch betaout hou, vetétsé vetire baéder?! mikhlal desavri bét chama hekdéch betaout havé hekdéch!
10. אֶלָּא בֵּית הִלֵּל הוּא דְּקָא טָעוּ, סָבְרִי טַעְמַיְיהוּ דְּבֵית שַׁמַּאי מִשּׁוּם דְּהֶקְדֵּשׁ בְּטָעוּת הָוֵי הֶקְדֵּשׁ. וְאָמְרִי לְהוֹן בֵּית שַׁמַּאי: לָאו מִשּׁוּם הֶקְדֵּשׁ בְּטָעוּת הוּא, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּאַטְעֲיֵיהּ לְדִיבּוּרֵיהּ קַמָּא. ela bét hilél hou deka taou, savri tamayou devét chama michoum dehekdéch betaout havé hekdéch. veamri leon bét chama: la michoum hekdéch betaout hou, ela michoum deatayéh ledibouréh kama.
11. וְסָבְרִי בֵּית שַׁמַּאי הֶקְדֵּשׁ בְּטָעוּת לָא הָוֵי הֶקְדֵּשׁ? תָּא שְׁמַע: הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, vesavri bét chama hekdéch betaout la havé hekdéch? ta chema: haou mehalekhin baderekh,

Daf 31b

1. וְאֶחָד בָּא כְּנֶגְדָּן, וְאָמַר אֶחָד: ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה פְּלוֹנִי״, וְאֶחָד אָמַר: ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין זֶה פְּלוֹנִי״, ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֶחָד מִכֶּם נָזִיר״, ״שֶׁאֵין אֶחָד מִכֶּם נָזִיר״, ״שֶׁשְּׁנֵיכֶם נְזִירִים״, ״שֶׁכּוּלְּכֶם נְזִירִים״ — בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כּוּלָּם נְזִירִים. vee'had ba kenegdan, veamar e'had: "haréni nazir cheze peloni", vee'had amar: "haréni nazir cheén ze peloni", "haréni nazir chee'had mikem nazir", "cheén e'had mikem nazir", "chechenékhem nezirim", "chekoulekhem nezirim" — bét chama omrim: koulam nezirim.
2. וְהָא הָכָא הֶקְדֵּשׁ בְּטָעוּת הוּא, וְקָתָנֵי: כּוּלָּם נְזִירִים! אָמְרִי: סָבְרִי בֵּית שַׁמַּאי הֶקְדֵּשׁ בְּטָעוּת הָוֵי הֶקְדֵּשׁ, הָכָא לָא. veha hakha hekdéch betaout hou, vekatané: koulam nezirim! amri: savri bét chama hekdéch betaout havé hekdéch, hakha la.
3. אַבָּיֵי אָמַר: לָא קָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּקָאֵים בְּצַפְרָא, אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, דְּקָאֵים בְּטִיהֲרָא, וְאָמַר: שׁוֹר שָׁחוֹר שֶׁיָּצָא מִבֵּיתִי רִאשׁוֹן לֶיהֱוֵי הֶקְדֵּשׁ. וַאֲמַרוּ לֵיהּ: לָבָן נְפַק. וַאֲמַר לְהוֹן: אִי הֲוָה יָדַעְנָא דְּלָבָן נְפַק לָא אֲמַרִי שָׁחוֹר. abayé amar: la ka salka datakh dekaém betsafra, ela hakha bema askinan, dekaém betihara, veamar: chor cha'hor cheyatsa mibéti richon lehevé hekdéch. vaamarou léh: lavan nefak. vaamar leon: i hava yadana delavan nefak la amari cha'hor.
4. וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ דְּקָאֵים בְּטִיהֲרָא עָסֵיק? וְהָקָתָנֵי: ״דִּינָר שֶׁל זָהָב שֶׁיַּעֲלֶה״! תְּנִי ״שֶׁעָלָה״. ״חָבִית שֶׁל יַיִן שֶׁתַּעֲלֶה״! תְּנִי ״שֶׁעָלְתָה״. oumi matsét amrate dekaém betihara asék? vehakatané: "dinar chel zahav cheyaale"! teni "cheala". "'havit chel yayin chetaale"! teni "chealta".
5. אָמַר רַב חִסְדָּא: אוּכָּמָא בְּחִיוָּרָא — לַקְיָא, חִיוָּרָא בְּאוּכָּמָא — לַקְיָא. תְּנַן: ״שָׁחוֹר שֶׁיֵּצֵא מִבֵּיתִי רִאשׁוֹן הֶקְדֵּשׁ״. קָא סָלְקָא דַּעְתִּין: כִּי מַקְדִּישׁ — בְּעַיִן רָעָה מַקְדִּישׁ, וְאָמְרִי בֵּית שַׁמַּאי הָוֵי הֶקְדֵּשׁ! amar rav 'hisda: oukama be'hivara — lakya, 'hivara beoukama — lakya. tenan: "cha'hor cheyétsé mibéti richon hekdéch". ka salka datin: ki makdich — beayin raa makdich, veamri bét chama havé hekdéch!
6. וְאֶלָּא מַאי, בְּעַיִן יָפָה מַקְדִּישׁ? ״דִּינָר שֶׁל זָהָב שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדִי רִאשׁוֹן״ וְעָלָה כֶּסֶף, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הֶקְדֵּשׁ. veela ma, beayin yafa makdich? "dinar chel zahav cheyaale beyadi richon" veala kesef, bét chama omrim: hekdéch.
7. וְאֶלָּא מַאי — בְּעַיִן רָעָה מַקְדִּישׁ? חָבִית שֶׁל יַיִן שֶׁתַּעֲלֶה בְּיָדִי רִאשׁוֹן, וְעָלָה שֶׁל שֶׁמֶן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הֶקְדֵּשׁ. וְהָא שֶׁמֶן עָדִיף מִיַּיִן! אִי מִשּׁוּם הָא לָא קַשְׁיָא: בְּגָלִילָא שָׁנוּ, דְּחַמְרָא עָדִיף מִמִּשְׁחָא. veela ma — beayin raa makdich? 'havit chel yayin chetaale beyadi richon, veala chel chemen, bét chama omrim: hekdéch. veha chemen adif miyayin! i michoum ha la kachya: begalila chanou, de'hamra adif mimich'ha.
8. רֵישָׁא קַשְׁיָא לְרַב חִסְדָּא! אָמַר לְךָ רַב חִסְדָּא: כִּי אֲמַרִי — בְּתוֹרָא דְקַרְמְנָאֵי. récha kachya lerav 'hisda! amar lekha rav 'hisda: ki amari — betora dekarmenaé.
9. וְאָמַר רַב חִסְדָּא: אוּכָּמָא — לְמַשְׁכֵּיהּ, סוּמָּקָא — לְבִשְׂרֵיהּ, חִיוָּרָא — לְרִדְיָא. וְהָאָמַר רַב חִסְדָּא: אוּכָּמָא בְּחִיוָּרָא לַקְיָא! כִּי אֲמַרִי, בְּתוֹרָא דְקַרְמוֹנָאֵי. veamar rav 'hisda: oukama — lemachkéh, soumaka — levisréh, 'hivara — leridya. vehaamar rav 'hisda: oukama be'hivara lakya! ki amari, betora dekarmonaé.
10. מַתְנִי׳ מִי שֶׁנָּדַר בְּנָזִיר, וְנִשְׁאַל לְחָכָם וַאֲסָרוֹ — מוֹנֶה מִשָּׁעָה שֶׁנָּדַר. נִשְׁאַל לְחָכָם וְהִתִּירוֹ, הָיְתָה לוֹ בְּהֵמָה מוּפְרֶשֶׁת — תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָּעֵדֶר. matni' mi chenadar benazir, venichal le'hakham vaasaro — mone michaa chenadar. nichal le'hakham vehitiro, hayta lo behéma moufrechet — tétsé vetire baéder.
11. אָמְרוּ בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: אִי אַתֶּם מוֹדִים בָּזֶה שֶׁהוּא הֶקְדֵּשׁ טָעוּת שֶׁתֵּצֵא וְתִרְעֶה בָּעֵדֶר?! אָמַר לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי: אִי אַתֶּם מוֹדִים בְּמִי שֶׁטָּעָה וְקָרָא לַתְּשִׁיעִי ״עֲשִׂירִי״, וְלָעֲשִׂירִי ״תְּשִׁיעִי״, וְלָאַחַד עָשָׂר ״עֲשִׂירִי״, שֶׁהוּא מְקוּדָּשׁ? amrou bét hilél levét chama: i atem modim baze cheou hekdéch taout chetétsé vetire baéder?! amar lahen bét chama: i atem modim bemi chetaa vekara latechii "asiri", velaasiri "techii", velaa'had asar "asiri", cheou mekoudach?
12. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל: לֹא הַשֵּׁבֶט קִידְּשׁוֹ. וּמָה אִילּוּ טָעָה וְהִנִּיחַ אֶת הַשֵּׁבֶט עַל שְׁמִינִי וְעַל שְׁנֵים עָשָׂר, שֶׁמָּא עָשָׂה כְּלוּם? אֶלָּא, כָּתוּב שֶׁקִּידֵּשׁ הָעֲשִׂירִי — הוּא קִידֵּשׁ הַתְּשִׁיעִי amrou lahem bét hilél: lo hachévet kidecho. ouma ilou taa vehini'ha et hachévet al chemini veal cheném asar, chema asa keloum? ela, katouv chekidéch haasiri — hou kidéch hatechii

Daf 32a

1. וְאֶת אַחַד עָשָׂר. veet a'had asar.
2. גְּמָ׳ מַנִּי מַתְנִיתִין? לָא רַבִּי יוֹסֵי וְלָא רַבָּנַן. gema' mani matnitin? la rabi yosé vela rabanan.
3. דְּתַנְיָא: מִי שֶׁנָּדַר וְעָבַר עַל נְזִירוּתוֹ — אֵין נִזְקָקִין לוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן מוֹנֶה בָּהֶן אִיסּוּר כַּיָּמִים שֶׁנָּהַג בָּהֶם הֶיתֵּר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: דַּיּוֹ שְׁלֹשִׁים יוֹם. detanya: mi chenadar veavar al nezirouto — én nizkakin lo, ela im kén mone bahen isour kayamim chenahag bahem hetér. rabi yosé omér: dayo chelochim yom.
4. אִי רַבָּנַן, קַשְׁיָא נְזִירוּת מוּעֶטֶת. אִי רַבִּי יוֹסֵי, קַשְׁיָא נְזִירוּת מְרוּבָּה! i rabanan, kachya nezirout mouetet. i rabi yosé, kachya nezirout merouba!
5. אִיבָּעֵית תֵּימָא רַבִּי יוֹסֵי, וְאִיבָּעֵית תֵּימָא רַבָּנַן. אִיבָּעֵית תֵּימָא רַבִּי יוֹסֵי: כָּאן בִּנְזִירוּת מְרוּבָּה, כָּאן בִּנְזִירוּת מוּעֶטֶת. ibaét téma rabi yosé, veibaét téma rabanan. ibaét téma rabi yosé: kan binzirout merouba, kan binzirout mouetet.
6. וְאִיבָּעֵית תֵּימָא רַבָּנַן: לָא תֵּימָא מִשָּׁעָה שֶׁנָּזַר, אֶלָּא אֵימָא כְּמִשָּׁעָה שֶׁנָּזַר. veibaét téma rabanan: la téma michaa chenazar, ela éma kemichaa chenazar.
7. נִשְׁאַל לַחֲכָמִים וְהִתִּירוּהוּ וְכוּ׳. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: מִדְּבֵית שַׁמַּאי נִשְׁמַע לִדְבֵית הִלֵּל. לָאו אָמְרִי בֵּית שַׁמַּאי הֶקְדֵּשׁ בְּטָעוּת הָוֵי הֶקְדֵּשׁ, כֵּיוָן דְּאִיגַּלַּאי מִילְּתָא דְּלָאו שַׁפִּיר נָזַר — תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָּעֵדֶר. nichal la'hakhamim vehitirouou vekhou'. amar rabi yirmeya: midevét chama nichma lidvét hilél. la amri bét chama hekdéch betaout havé hekdéch, kévan deigala mileta dela chapir nazar — tétsé vetire baéder.
8. לְבֵית הִלֵּל נָמֵי, אַף עַל גַּב דְּאָמְרִי תְּמוּרָה בְּטָעוּת הָוְיָא תְּמוּרָה — הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּאִיתֵיהּ לְעִיקַּר הֶקְדֵּשׁ. אֲבָל הֵיכָא דְּמִיתְעֲקַר עִיקַּר הֶקְדֵּשׁ — אִיתְעֲקַר נָמֵי תְּמוּרָה. levét hilél namé, af al gav deamri temoura betaout havya temoura — hané milé hékha deitéh leikar hekdéch. aval hékha demitakar ikar hekdéch — itakar namé temoura.
9. אָמַר מָר: אִי אַתֶּם מוֹדִים שֶׁאִילּוּ קָרָא לַתְּשִׁיעִי עֲשִׂירִי כּוּ׳. אִיתְּמַר: מַעֲשֵׂר, רַב נַחְמָן אָמַר: טָעוּתוֹ, וְלֹא כַּוּוֹנָתוֹ. רַב חִסְדָּא וְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמְרִי: טָעוּתוֹ, וְכׇל שֶׁכֵּן כַּוּוֹנָתוֹ. amar mar: i atem modim cheilou kara latechii asiri kou'. itemar: maasér, rav na'hman amar: taouto, velo kaouonato. rav 'hisda veraba bar rav houna amri: taouto, vekhol chekén kaouonato.
10. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ טָעוּתוֹ וְלֹא כַּוּוֹנָתוֹ, דְּקָאָמְרִי בֵּית שַׁמַּאי לְבֵית הִלֵּל: אִי אַתֶּם מוֹדִים שֶׁאִילּוּ קָרָא לַתְּשִׁיעִי עֲשִׂירִי, וְלָעֲשִׂירִי תְּשִׁיעִי, וְלָאַחַד עָשָׂר עֲשִׂירִי, שֶׁשְּׁלָשְׁתָּן מְקוּדָּשִׁין? וְאִישְׁתִּיקוּ בֵּית הִלֵּל. amar léh rava lerav na'hman: ledidakh deamrate taouto velo kaouonato, dekaamri bét chama levét hilél: i atem modim cheilou kara latechii asiri, velaasiri techii, velaa'had asar asiri, chechelachtan mekoudachin? veichtikou bét hilél.
11. לֵימְרוּ לְהוֹן: מָה לְמַעֲשֵׂר שֶׁכֵּן אֵינוֹ קָדוֹשׁ בְּכַוּוֹנָה. lémrou leon: ma lemaasér chekén éno kadoch bekhaouona.
12. אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: הַיְינוּ טַעְמָא דְּלָא אָמְרִי לְהוֹן, דְּקַל וָחוֹמֶר הוּא: מָה מַעֲשֵׂר שֶׁאֵינוֹ קָדוֹשׁ בְּכַוּוֹנָה — קָדוֹשׁ בְּטָעוּת, הֶקְדֵּשׁ, שֶׁקָּדוֹשׁ בְּכַוּוֹנָה — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! amar rav chimi bar aché: haynou tama dela amri leon, dekal va'homer hou: ma maasér cheéno kadoch bekhaouona — kadoch betaout, hekdéch, chekadoch bekhaouona — lo kol chekén?!
13. וְלָא הִיא, דְּהֶקְדֵּשׁ בְּדַעְתָּא דְמָרֵיהּ תְּלֵי. vela hi, dehekdéch bedata demaréh telé.
14. מַתְנִי׳ מִי שֶׁנָּדַר בְּנָזִיר, וְהָלַךְ לְהָבִיא אֶת בְּהֶמְתּוֹ, וּמְצָאָהּ שֶׁנִּגְנְבָה. אִם עַד שֶׁלֹּא נִגְנְבָה בְּהֶמְתּוֹ נָזַר — הֲרֵי זֶה נָזִיר. matni' mi chenadar benazir, vehalakh lehavi et behemto, oumtsaah chenigneva. im ad chelo nigneva behemto nazar — haré ze nazir.

Daf 32b

1. וְאִם מִשֶּׁנִּגְנְבָה בְּהֶמְתּוֹ נָזַר — אֵינוֹ נָזִיר. וְזוֹ טָעוּת טָעָה נַחוּם הַמָּדִי: כְּשֶׁעָלוּ נְזִירִים מִן הַגּוֹלָה וּמָצְאוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב, אָמַר לָהֶם נַחוּם הַמָּדִי: אִילּוּ הֱיִיתֶם יוֹדְעִין שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ חָרֵב, הֱיִיתֶם נוֹזְרִים? אָמְרוּ לוֹ: לֹא. וְהִתִּירָן נַחוּם הַמָּדִי. veim michenigneva behemto nazar — éno nazir. vezo taout taa na'houm hamadi: kechealou nezirim min hagola oumatsou bét hamikdach 'harév, amar lahem na'houm hamadi: ilou heyitem yodin chebét hamikdach 'harév, heyitem nozrim? amrou lo: lo. vehitiran na'houm hamadi.
2. וּכְשֶׁבָּא הַדָּבָר אֵצֶל חֲכָמִים אָמְרוּ: כׇּל שֶׁנָּזַר עַד שֶׁלֹּא חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ — נָזִיר. וּמִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ — אֵינוֹ נָזִיר. oukhcheba hadavar étsel 'hakhamim amrou: kol chenazar ad chelo 'harav bét hamikdach — nazir. oumiche'harav bét hamikdach — éno nazir.
3. גְּמָ׳ אָמַר רַבָּה: שַׁטְפוּהוּ רַבָּנַן לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְאוֹקְמֻיהּ בְּשִׁיטְתַיְיהוּ. דִּתְנַן: פּוֹתְחִין בְּנוֹלָד, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. gema' amar raba: chatfouou rabanan lerabi eliezer veokmouh bechittayou. ditnan: pot'hin benolad, divré rabi eliezer, va'hakhamim osrin.
4. וְאָמַר רָבָא: אַף עַל גַּב דַּאֲמוּר רַבָּנַן אֵין פּוֹתְחִין בְּנוֹלָד, אֲבָל פּוֹתְחִין בִּתְנַאי נוֹלָד. הֵיכִי דָּמֵי? אָמְרִי לְהוֹן: אִילּוּ אֲתָא אִינִישׁ וַאֲמַר לְכוֹן דְּחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, מִי הֲוָה נָדְרִיתוּן? veamar rava: af al gav daamour rabanan én pot'hin benolad, aval pot'hin bitna nolad. hékhi damé? amri leon: ilou ata inich vaamar lekhon de'harav bét hamikdach, mi hava nadritoun?
5. אָמַר רַב יוֹסֵף: אִי הֲוַאי הָתָם, הֲוָה אָמֵינָא לְהוֹן: הָכְתִיב ״הֵיכַל ה׳ הֵיכַל ה׳ הֵיכַל ה׳ הֵמָּה״ — זֶה מִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן וּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי. amar rav yoséf: i hava hatam, hava aména leon: hakhtiv "hékhal h' hékhal h' hékhal h' héma" — ze mikdach richon oumikdach chéni.
6. נְהִי דְּיָדְעִין לְהוֹן דְּיִחְרוּב, מִי יוֹדְעִין לְאִימַּתִּי?! אָמַר אַבָּיֵי: וְלָא יָדְעִין לְאִימַּת? וְהָכְתִיב: ״שָׁבוּעִים שִׁבְעִים נֶחְתַּךְ עַל עַמְּךָ וְעַל עִיר קׇדְשֶׁךָ״! וְאַכַּתִּי מִי יָדְעִינַן בְּהֵי יוֹמָא?! nehi deyadin leon deyi'hrouv, mi yodin leimati?! amar abayé: vela yadin leimat? vehakhtiv: "chavouim chivim ne'htakh al amekha veal ir kodchekha"! veakati mi yadinan behé yoma?!
7. מַתְנִי׳ הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, וְאֶחָד בָּא כְּנֶגְדָּן, אָמַר אֶחָד מֵהֶן: ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה פְּלוֹנִי״, וְאֶחָד אָמַר: ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין זֶה פְּלוֹנִי״, ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֶחָד מִכֶּם נָזִיר״, ״שֶׁאֵין אֶחָד מִכֶּם נָזִיר״, ״שֶׁשְּׁנֵיכֶם נְזִירִים״, ״שֶׁכּוּלְּכֶם נְזִירִים״. matni' haou mehalekhin baderekh, vee'had ba kenegdan, amar e'had méhen: "haréni nazir cheze peloni", vee'had amar: "haréni nazir cheén ze peloni", "haréni nazir chee'had mikem nazir", "cheén e'had mikem nazir", "chechenékhem nezirim", "chekoulekhem nezirim".
8. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כּוּלָּן נְזִירִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵינוֹ נָזִיר אֶלָּא מִי שֶׁלֹּא נִתְקַיְּימוּ דְּבָרָיו. וְרַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: אֵין אֶחָד מֵהֶם נָזִיר. bét chama omrim: koulan nezirin. ouvét hilél omrim: éno nazir ela mi chelo nitkayemou devara. verabi tarfon omér: én e'had méhem nazir.
9. הִרְתִּיעַ לַאֲחוֹרָיו — אֵינוֹ נָזִיר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יֹאמַר ״אִם הָיָה כִדְבָרַי — הֲרֵינִי נְזִיר חוֹבָה, וְאִם לָאו — הֲרֵינִי נְזִיר נְדָבָה״. hirtia laa'hora — éno nazir. rabi chimon omér: yomar "im haya khidvara — haréni nezir 'hova, veim la — haréni nezir nedava".
10. גְּמָ׳ מִי שֶׁלֹּא נִתְקַיְּימוּ דְּבָרָיו, אַמַּאי הָוֵי נָזִיר? אָמַר רַב יְהוּדָה, אֵימָא: מִי שֶׁנִּתְקַיְּימוּ דְּבָרָיו. gema' mi chelo nitkayemou devara, ama havé nazir? amar rav yeouda, éma: mi chenitkayemou devara.

Daf 33a

1. אַבָּיֵי אָמַר, כְּגוֹן דְּאָמַר: ״אִי נָמֵי לָאו פְּלוֹנִי הוּא — אִי הָוֵי נָזִיר״. וּמַאי ״לֹא נִתְקַיְּימוּ דְּבָרָיו״ — לֹא נִתְקַיְּימוּ דְּבָרָיו הָרִאשׁוֹנִים, אֶלָּא דְּבָרָיו אַחֲרוֹנִים. abayé amar, kegon deamar: "i namé la peloni hou — i havé nazir". ouma "lo nitkayemou devara" — lo nitkayemou devara harichonim, ela devara a'haronim.
2. הִרְתִּיעַ לַאֲחוֹרָיו אֵינוֹ נָזִיר כּוּ׳. טַעְמָא מִשּׁוּם דְּהִרְתִּיעַ לַאֲחוֹרָיו, הָא אָתֵי לְקַמַּן — הָוֵי נָזִיר. מַנִּי? hirtia laa'hora éno nazir kou'. tama michoum dehirtia laa'hora, ha até lekaman — havé nazir. mani?

Daf 33b

1. אִילֵימָא רַבִּי טַרְפוֹן — מִי הָוֵי נָזִיר? כֵּיוָן דִּבְשַׁעְתָּא דְּקָא נָזַר לָא יָדַע אִי פְּלוֹנִי הוּא וְאִי לָא, מִי חָלָה עֲלֵיהּ נְזִירוּת? וְהָתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי טַרְפוֹן: אֵין אֶחָד מֵהֶן נָזִיר, לְפִי שֶׁלֹּא נִתְּנָה נְזִירוּת אֶלָּא לְהַפְלָאָה! iléma rabi tarfon — mi havé nazir? kévan divchata deka nazar la yada i peloni hou vei la, mi 'hala aléh nezirout? vehatanya, rabi yeouda omér michoum rabi tarfon: én e'had méhen nazir, lefi chelo nitena nezirout ela lehaflaa!
2. אֶלָּא רַבִּי יְהוּדָה דִּכְרִי הוּא. דְּתַנְיָא: ״הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁיְּהֵא בַּכְּרִי הַזֶּה מֵאָה כּוֹר״, וְהָלַךְ וּמְצָאוֹ שֶׁנִּגְנַב אוֹ שֶׁאָבַד — רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר, וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. ela rabi yeouda dikhri hou. detanya: "haréni nazir al menat cheyehé bakeri haze méa kor", vehalakh oumtsao chenignav o cheavad — rabi chimon osér, verabi yeouda matir.
3. רַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר כֵּיוָן דְּאִילּוּ לֹא נִגְנַב, דִּלְמָא הֲווֹ בֵּיהּ מְאָה כּוֹר וְהָוֵי נָזִיר — הַשְׁתָּא נָמֵי הָוֵי נָזִיר. וְהָכָא נָמֵי כֵּיוָן דְּאִי אֲתָא לְקַמַּן וְיָדְעִינַן דִּפְלוֹנִי הֲוַאי, הָוֵי נָזִיר — הַשְׁתָּא נָמֵי הָוֵי נָזִיר. rabi chimon savar kévan deilou lo nignav, dilma hao béh mea kor vehavé nazir — hachta namé havé nazir. vehakha namé kévan dei ata lekaman veyadinan difloni hava, havé nazir — hachta namé havé nazir.
4. מַתְנִי׳ רָאָה אֶת הַכּוֹי וְאָמַר: ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה חַיָּה״, ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה אֵינוֹ חַיָּה״, ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה בְּהֵמָה״, ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין זֶה בְּהֵמָה״. matni' raa et hako veamar: "haréni nazir cheze 'haya", "haréni nazir cheze éno 'haya", "haréni nazir cheze behéma", "haréni nazir cheén ze behéma".
5. ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה חַיָּה וּבְהֵמָה״, ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין זֶה לֹא חַיָּה וְלֹא בְּהֵמָה״, ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֶחָד מִכֶּם נָזִיר״, ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין אֶחָד מִכֶּם נָזִיר״, ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁכּוּלְּכֶם נְזִירִין״ — הֲרֵי כּוּלָּן נְזִירִין. "haréni nazir cheze 'haya ouvhéma", "haréni nazir cheén ze lo 'haya velo behéma", "haréni nazir chee'had mikem nazir", "haréni nazir cheén e'had mikem nazir", "haréni nazir chekoulekhem nezirin" — haré koulan nezirin.
6. גְּמָ׳ תָּנֵי חֲדָא: תִּשְׁעָה נְזִירִים, וְתַנְיָא אִידַּךְ: תֵּשַׁע נְזִירִיּוֹת. בִּשְׁלָמָא תִּשְׁעָה נְזִירִין — כְּגוֹן דְּהָוֵי גַּבְרֵי טְפֵי, דְּאִיתְּפִיס וְאָזֵיל בֵּיהּ. gema' tané 'hada: ticha nezirim, vetanya idakh: técha neziriyot. bichlama ticha nezirin — kegon dehavé gavré tefé, deitefis veazél béh.
7. אֶלָּא תֵּשַׁע נְזִירִיּוֹת לְחַד גַּבְרָא הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? בִּשְׁלָמָא שֵׁית מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, כְּדִתְנַן. ela técha neziriyot le'had gavra hékhi machka'hate lah? bichlama chét machka'hate lah, keditnan.
8. אֲבָל תְּלָת הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ! אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: כְּגוֹן דְּאָמַר ״הֲרֵינִי נָזִיר, וּנְזִירוּת הַכֹּל עָלַי״. aval telat hékhi machka'hate lah! amar rav chéchet: kegon deamar "haréni nazir, ounzirout hakol ala".
9. הַדְרָן עֲלָךְ בֵּית שַׁמַּאי hadran alakh bét chama
10. שְׁלֹשָׁה מִינִין אֲסוּרִין בַּנָּזִיר: הַטּוּמְאָה, וְהַתִּגְלַחַת, וְהַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן. וְכׇל הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. וְאֵין חַיָּיב עַד שֶׁיֹּאכַל מִן הָעֲנָבִים כַּזַּיִת. chelocha minin asourin banazir: hatouma, vehatigla'hat, vehayotsé min hagefen. vekhol hayotsé min hagefen mitstarfin ze im ze. veén 'hayav ad cheyokhal min haanavim kazayit.

Daf 34a

1. מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה אוֹמֶרֶת: עַד שֶׁיִּשְׁתֶּה רְבִיעִית יַיִן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ שָׁרָה פִּיתּוֹ בְּיַיִן וְיֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְצָרֵף כְּזַיִת — חַיָּיב, וְחַיָּיב עַל הַיַּיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְעַל הָעֲנָבִים בִּפְנֵי עַצְמָן, וְעַל הַחַרְצַנִּים בִּפְנֵי עַצְמָן, וְעַל הַזַּגִּים בִּפְנֵי עַצְמָן. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אֵין חַיָּיב עַד שֶׁיֹּאכַל שְׁנֵי חַרְצַנִּים וְזָג. michna richona omeret: ad cheyichte reviit yayin. rabi akiva omér: afilou chara pito beyayin veyéch bah kedé letsaréf kezayit — 'hayav, ve'hayav al hayayin bifné atsmo, veal haanavim bifné atsman, veal ha'hartsanim bifné atsman, veal hazagim bifné atsman. rabi elazar ben azarya omér: én 'hayav ad cheyokhal chené 'hartsanim vezag.
2. אֵלּוּ הֵן חַרְצַנִּים וְאֵלּוּ הֵן זַגִּים? הַחַרְצַנִּים — אֵלּוּ הַחִיצוֹנִים, הַזַּגִּים — אֵלּוּ הַפְּנִימִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שֶׁלֹּא תִּטְעֶה: כְּזוֹג שֶׁל בְּהֵמָה; הַחִיצוֹן זוֹג, וְהַפְּנִימִי עִינְבָּל. élou hén 'hartsanim veélou hén zagim? ha'hartsanim — élou ha'hitsonim, hazagim — élou hapenimim, divré rabi yeouda. rabi yosé omér, chelo tite: kezog chel behéma; ha'hitson zog, vehapenimi inbal.
3. גְּמָ׳ שְׁלֹשָׁה מִינִין אֲסוּרִין בַּנָּזִיר: הַטּוּמְאָה כּוּ׳. הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן — אִין. גֶּפֶן עַצְמוֹ — לָא. מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ עָלִין וְלוּלָבִין בַּמַּשְׁמָע. gema' chelocha minin asourin banazir: hatouma kou'. hayotsé min hagefen — in. gefen atsmo — la. matnitin dela kerabi elazar. detanya, rabi elazar omér: afilou alin veloulavin bamachma.
4. אִיכָּא דְּאָמְרִי לַהּ אַסֵּיפָא: אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַד שֶׁיֹּאכַל מִן הָעֲנָבִים כְּזַיִת. מִן הָעֲנָבִים — אִין, מֵהַגֶּפֶן עַצְמוֹ — לָא. מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ עָלִין וְלוּלָבִין בַּמַּשְׁמָע. ika deamri lah aséfa: éno 'hayav ela ad cheyokhal min haanavim kezayit. min haanavim — in, méhagefen atsmo — la. matnitin dela kerabi elazar, detanya, rabi elazar omér: afilou alin veloulavin bamachma.
5. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רַבִּי אֶלְעָזָר דָּרֵישׁ רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי, רַבָּנַן דָּרְשִׁי כְּלָלֵי וּפְרָטֵי. רַבִּי אֶלְעָזָר דָּרֵישׁ רִבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי: ״מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר״ — מִיעֵט, ״מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן״ — רִיבָּה. bema kamipalgi? rabi elazar daréch ribouyé oumiouté, rabanan darchi kelalé oufraté. rabi elazar daréch ribouyé oumiouté: "miyayin vechékhar yazir" — miét, "mikol acher yéase migefen hayayin" — riba.
6. מִיעֵט וְרִיבָּה, רִיבָּה הַכֹּל. מַאי רִיבָּה — רִיבָּה כֹּל מִילֵּי. מַאי מִיעֵט — מִיעֵט שְׁבִישָׁתָא. miét veriba, riba hakol. ma riba — riba kol milé. ma miét — miét chevichata.
7. וְרַבָּנַן דָּרְשִׁי כְּלָלֵי וּפְרָטֵי: ״מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר״ — פָּרַט, ״מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן״ — כָּלַל, ״מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג״ — חָזַר וּפָרַט. פְּרָט וּכְלָל וּפְרָט, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ פְּרִי וּפְסוֹלֶת פְּרִי — אַף כֹּל פְּרִי וּפְסוֹלֶת פְּרִי. verabanan darchi kelalé oufraté: "miyayin vechékhar yazir" — parat, "mikol acher yéase migefen hayayin" — kalal, "mé'hartsanim vead zag" — 'hazar oufarat. perat oukhlal oufrat, i ata dan ela keén haperat: ma haperat meforach peri oufsolet peri — af kol peri oufsolet peri.
8. אִי: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ פְּרִי גָּמוּר — אַף כֹּל פְּרִי גָּמוּר. אָמַרְתָּ: אִם כֵּן מָה הִנִּיחַ לְךָ הַכָּתוּב בְּמַשְׁמָעוֹ שֶׁלֹּא אֲמָרוֹ? עֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים — הָא כְּתִיבִי? יַיִן וָחוֹמֶץ — הָא כְּתִיבִי? הָא אֵין עָלֶיךָ לָדוּן כְּלָשׁוֹן אַחֲרוֹן, אֶלָּא כְּלָשׁוֹן רִאשׁוֹן. i: ma haperat meforach peri gamour — af kol peri gamour. amarta: im kén ma hini'ha lekha hakatouv bemachmao chelo amaro? anavim la'him vivéchim — ha ketivi? yayin va'homets — ha ketivi? ha én alekha ladoun kelachon a'haron, ela kelachon richon.
9. וּמֵאַחַר שֶׁסּוֹפֵינוּ לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג״? לוֹמַר לָךְ: כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא פְּרָט וּכְלָל — אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְמׇשְׁכוֹ וּלְדוּנוֹ כְּעֵין הַפְּרָט. ouméa'har chesofénou lerabot kol davar, ma talmoud lomar "mé'hartsanim vead zag"? lomar lakh: kol makom cheata motsé perat oukhlal — i ata racha lemochkho ouldouno keén haperat.
10. אֶלָּא נַעֲשֶׂה כְּלָל מוּסָף עַל הַפְּרָט, עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב, כְּדֶרֶךְ שֶׁפָּרַט לְךָ בַּנָּזִיר. ela naase kelal mousaf al haperat, ad cheyifrot lekha hakatouv, kederekh cheparat lekha banazir.
11. אָמַר מָר: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ פְּרִי וּפְסוֹלֶת פְּרִי — אַף כֹּל פְּרִי וּפְסוֹלֶת פְּרִי. ״פְּרִי״ — עִינְבֵי, ״פְּסוֹלֶת פְּרִי״ מַאי הִיא — חוֹמֶץ. amar mar: ma haperat meforach peri oufsolet peri — af kol peri oufsolet peri. "peri" — invé, "pesolet peri" ma hi — 'homets.
12. ״אַף כֹּל פְּרִי״ מַאי הִיא — גּוּהַרְקֵי. ״אַף כֹּל״ דִּפְסוֹלֶת פְּרִי, מַאי הִיא? אָמַר רַב כָּהֲנָא: לְאֵיתוֹיֵי עִינְבֵי דִּכְרִין. ״וְעַד זָג״, אָמַר רָבִינָא: לְאֵיתוֹיֵי דְּבֵין הַבֵּינַיִם. "af kol peri" ma hi — gouharké. "af kol" difsolet peri, ma hi? amar rav kahana: leétoyé invé dikhrin. "vead zag", amar ravina: leétoyé devén habénayim.
13. אָמַר מָר: [אִי] מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ פְּרִי גָּמוּר — אַף כֹּל פְּרִי גָּמוּר. אָמַרְתָּ: אִם כֵּן מָה הִנִּיחַ הַכָּתוּב בְּמַשְׁמָעוֹ שֶׁלֹּא אֲמָרוֹ? עֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים — הָא כְּתִיבִי, יַיִן וָחוֹמֶץ — הָא כְּתִיבִי, הָא אֵין עָלֶיךָ לָדוּן כְּלָשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כְּלָשׁוֹן רִאשׁוֹן. וּמֵאַחַר שֶׁסּוֹפֵינוּ לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג״? לוֹמַר לָךְ: כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא פְּרָט וּכְלָל, אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְמוֹשְׁכוֹ וּלְדוּנוֹ כְּעֵין הַפְּרָט, אֶלָּא נַעֲשֶׂה כְּלָל מוּסָף עַל הַפְּרָט, עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב amar mar: [i] ma haperat meforach peri gamour — af kol peri gamour. amarta: im kén ma hini'ha hakatouv bemachmao chelo amaro? anavim la'him vivéchim — ha ketivi, yayin va'homets — ha ketivi, ha én alekha ladoun kelachon a'haron ela kelachon richon. ouméa'har chesofénou lerabot kol davar, ma talmoud lomar "mé'hartsanim vead zag"? lomar lakh: kol makom cheata motsé perat oukhlal, i ata racha lemochkho ouldouno keén haperat, ela naase kelal mousaf al haperat, ad cheyifrot lekha hakatouv

Daf 34b

1. כְּדֶרֶךְ שֶׁפָּרַט לְךָ בְּנָזִיר ״מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג״. וּלְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה דְּקָא מוֹקֵים לְהַאי ״מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג״ לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיֹּאכַל שְׁנֵי חַרְצַנִּים וְזַג, פְּרָטָא מְנָא לֵיהּ! סָבַר לַהּ כְּרַבִּי אֶלְעָזָר דְּדָרֵישׁ מִיעֵט וְרִיבָּה. kederekh cheparat lekha benazir "mé'hartsanim vead zag". oulrabi elazar ben azarya deka mokém leha "mé'hartsanim vead zag" lomar cheéno 'hayav ad cheyokhal chené 'hartsanim vezag, perata mena léh! savar lah kerabi elazar dedaréch miét veriba.
2. וְאִי בָּעֵית אֵימָא כְּרַבָּנַן, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כִּדְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, לִיכְתְּבֵיהּ רַחֲמָנָא לְהַאי ״מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג״ גַּבֵּי פְּרָטֵי, לְמַאי הִלְכְתָא כַּתְבֵיהּ בָּתַר כְּלָל? שְׁמַע מִינַּהּ לְמֵידַּיְינֵיהּ בִּכְלָל וּפְרָט. vei baét éma kerabanan, dei salka datakh kidamar rabi elazar ben azarya, likhtevéh ra'hamana leha "mé'hartsanim vead zag" gabé peraté, lema hilkheta katvéh batar kelal? chema minah lemédaynéh bikhlal oufrat.
3. וְאֵימָא כּוּלֵּיהּ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא! אִם כֵּן לִכְתּוֹב אוֹ שְׁנֵי חַרְצַנִּים, אוֹ שְׁנֵי זַגִּים, אוֹ חַרְצַן וְזָג. לְמַאי הִלְכְתָא כְּתַב רַחֲמָנָא ״מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג״? שְׁמַע מִינַּהּ לְמִידְרַשׁ בֵּיהּ כְּלָל וּפְרָט, וְאִיכָּא נָמֵי לְמִידְרַשׁ בֵּיהּ: עַד שֶׁיֹּאכַל שְׁנֵי חַרְצַנִּים וְזָג. veéma kouléh lehakhi hou daata! im kén likhtov o chené 'hartsanim, o chené zagim, o 'hartsan vezag. lema hilkheta ketav ra'hamana "mé'hartsanim vead zag"? chema minah lemidrach béh kelal oufrat, veika namé lemidrach béh: ad cheyokhal chené 'hartsanim vezag.
4. וְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּדָרֵישׁ מִיעֵט וְרִיבָּה, פְּרָט וּכְלָל וּפְרָט מְנָא לֵיהּ? verabi elazar dedaréch miét veriba, perat oukhlal oufrat mena léh?
5. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ, נָפְקָא לֵיהּ מֵהַאי קְרָא: ״וְכִי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה״ — פָּרַט, ״וְכׇל בְּהֵמָה״ — כָּלַל, ״לִשְׁמוֹר״ — חָזַר וּפָרַט. פְּרָט וּכְלָל וּפְרָט, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְעֵין הַפְּרָט. amar rabi avaou, nafka léh méha kera: "vekhi yitén ich el rééou 'hamor o chor o se" — parat, "vekhol behéma" — kalal, "lichmor" — 'hazar oufarat. perat oukhlal oufrat, i ata dan ela kheén haperat.
6. רָבָא אָמַר: נָפְקָא לֵיהּ מֵהַאי קְרָא: ״וְאִם מִן״ — פָּרַט. ״הַצֹּאן״ — כָּלַל, ״כְּבָשִׁים וְעִזִּים״ — חָזַר וּפָרַט, rava amar: nafka léh méha kera: "veim min" — parat. "hatson" — kalal, "kevachim veizim" — 'hazar oufarat,
7. פְּרָט וּכְלָל וּפָרַט, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְעֵין הַפְּרָט. perat oukhlal oufarat, i ata dan ela kheén haperat.
8. אֲמַר לֵיהּ רַב יְהוּדָה מִדִּיסְקַרְתָּא לְרָבָא, וְלֵילַף מִן הָדֵין קְרָא: ״מִן״ — פָּרַט, ״הַבְּהֵמָה״ — כָּלַל, ״בָּקָר וָצֹאן״ — חָזַר וּפָרַט. פְּרָט וּכְלָל וּפְרָט, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְעֵין הַפְּרָט. amar léh rav yeouda midiskarta lerava, velélaf min hadén kera: "min" — parat, "habehéma" — kalal, "bakar vatson" — 'hazar oufarat. perat oukhlal oufrat, i ata dan ela kheén haperat.
9. אֲמַר לֵיהּ: מִן הַאי לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינַּהּ, דְּאִי מֵהָתָם, הֲוָה אָמֵינָא: ״הַבְּהֵמָה״ — amar léh: min ha léka lemichma minah, dei méhatam, hava aména: "habehéma" —

Daf 35a

1. חַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה. 'haya bikhlal behéma.
2. אֲמַר לֵיהּ: חַיָּה בִּכְלַל בְּהֵמָה? הָא כְּתִיב ״בָּקָר וָצֹאן״, וְהָוֵה לֵיהּ פְּרָט וּכְלָל, וְאִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְעֵין הַפְּרָט! amar léh: 'haya bikhlal behéma? ha ketiv "bakar vatson", vehavé léh perat oukhlal, vei ata dan ela kheén haperat!
3. וּמְנָלַן דְּהָכִי הוּא? דְּתַנְיָא: oumnalan dehakhi hou? detanya:
4. ״וְנָתַתָּ הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ״ — כָּלַל, ״בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר״ — פָּרַט, ״וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁאָלְךָ נַפְשֶׁךָ״ — חָזַר וְכָלַל. "venatata hakesef bekhol acher teave nafchekha" — kalal, "babakar ouvatson ouvayayin ouvachékhar" — parat, "ouvkhol acher tichalkha nafchekha" — 'hazar vekhalal.
5. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ פְּרִי מִפְּרִי וְגִידּוּלֵי קַרְקַע — אַף כֹּל פְּרִי מִפְּרִי וְגִידּוּלֵי קַרְקַע. kelal oufrat oukhlal, i ata dan ela keén haperat: ma haperat meforach peri miperi vegidoulé karka — af kol peri miperi vegidoulé karka.
6. מִכְּדִי כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל כְּעֵין פְּרָטָא דָּיְינִינַן, כְּלָלָא בָּתְרָא מַאי אַהֲנִי? אַהֲנִי לְאוֹסוֹפֵי כׇּל דְּדָמֵי לֵיהּ. mikedi kelal oufrat oukhlal keén perata dayninan, kelala batra ma ahani? ahani leosofé kol dedamé léh.
7. וְתוּ: פְּרָט וּכְלָל וּפְרָט כְּעֵין הַפְּרָט דָּיְינִינַן, פְּרָטָא בָּתְרָאָה מַאי אַהֲנִי! אִי לָאו פְּרָטָא בָּתְרָאָה, הֲוָה אָמֵינָא: נַעֲשֶׂה כְּלָל מוּסָף עַל הַפְּרָט. vetou: perat oukhlal oufrat keén haperat dayninan, perata batraa ma ahani! i la perata batraa, hava aména: naase kelal mousaf al haperat.
8. וּמִכְּדֵי, תְּרֵין כְּלָלֵי וּפְרָטָא וּתְרֵין פְּרָטֵי וּכְלָלָא — (כְּלָלָא) כְּעֵין פְּרָטָא דָּיְינִינַן, מַאי אִיכָּא בֵּינֵי וּבֵינֵי? oumikedé, terén kelalé oufrata outrén peraté oukhlala — (kelala) keén perata dayninan, ma ika béné ouvéné?
9. אִיכָּא דְּאִילּוּ תַּרְתֵּין כְּלָלֵי וּפְרָטָא, אִי אִיכָּא פְּרָטָא דְּדָמֵי לֵיהּ אֲפִילּוּ בְּחַד צַד — מְרַבִּינַן, תְּרֵי פְּרָטֵי וּכְלָלָא, אִי אִיכָּא פְּרָטָא דְּדָמֵי מִשְּׁנֵי צְדָדִין — מְרַבִּינַן, בְּחַד צַד — לָא מְרַבִּינַן. ika deilou tartén kelalé oufrata, i ika perata dedamé léh afilou be'had tsad — merabinan, teré peraté oukhlala, i ika perata dedamé michené tsedadin — merabinan, be'had tsad — la merabinan.
10. מִכְּדִי פְּרָט וּכְלָל — נַעֲשֶׂה כְּלָל מוּסָף עַל הַפְּרָט, וְאִיתְרַבִּי כֹּל מִילֵּי. וּמִיעֵט וְרִיבָּה נָמֵי — רִיבָּה הַכֹּל, וְאִיתְרַבִּי כֹּל מִילֵּי. מַאי אִיכָּא בֵּין מִיעֵט וְרִיבָּה לִפְרָט וּכְלָל? mikedi perat oukhlal — naase kelal mousaf al haperat, veitrabi kol milé. oumiét veriba namé — riba hakol, veitrabi kol milé. ma ika bén miét veriba lifrat oukhlal?
11. אִיכָּא, דְּאִילּוּ פְּרָט וּכְלָל — מְרַבִּינַן אֲפִילּוּ עָלִין וְלוּלָבִין. וּמִיעֵט וְרִיבָּה, לוּלָבִין — אִין, עָלִין — לָא. ika, deilou perat oukhlal — merabinan afilou alin veloulavin. oumiét veriba, loulavin — in, alin — la.
12. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה אֵין הֶיתֵּר מִצְטָרֵף לְאִיסּוּר, חוּץ מֵאִיסּוּרֵי נָזִיר, שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה: ״מִשְׁרַת״. amar rabi avaou amar rabi yo'hanan: kol isourin chebatora én hetér mitstaréf leisour, 'houts méisouré nazir, cheharé amra tora: "michrat".

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Nazir
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)