Talmud Nazir, Chapitre 3 (ג) · Daf 20b à 27b

Daf 20b

1. הָא לְמָה לִי? הַשְׁתָּא יֵשׁ לוֹמַר: חֲמִירְתָּא אָמַר רַב, קִילְּתָא לָא אָמַר?! אָמְרִי בְּמַעְרְבָא: אֵין הַכְחָשָׁה בְּמוֹנֶה. ha lema li? hachta yéch lomar: 'hamirta amar rav, kileta la amar?! amri bemareva: én hakh'hacha bemone.
2. הַדְרָן עֲלָךְ מִי שֶׁאָמַר hadran alakh mi cheamar
3. מִי שֶׁאָמַר ״הֲרֵינִי נָזִיר״ וְשָׁמַע חֲבֵירוֹ וְאָמַר ״וַאֲנִי״, ״וַאֲנִי״ — כּוּלָּם נְזִירִים. הוּתַּר הָרִאשׁוֹן — הוּתְּרוּ כּוּלָּן. הוּתַּר הָאַחֲרוֹן — הָאַחֲרוֹן מוּתָּר וְכוּלָּם אֲסוּרִין. אָמַר ״הֲרֵינִי נָזִיר״, וְשָׁמַע חֲבֵירוֹ וְאָמַר ״פִּי כְּפִיו וּשְׂעָרִי כִּשְׂעָרוֹ״ — הֲרֵי זֶה נָזִיר. mi cheamar "haréni nazir" vechama 'havéro veamar "vaani", "vaani" — koulam nezirim. houtar harichon — houterou koulan. houtar haa'haron — haa'haron moutar vekhoulam asourin. amar "haréni nazir", vechama 'havéro veamar "pi kefi ousari kisaro" — haré ze nazir.
4. ״הֲרֵינִי נָזִיר״, וְשָׁמְעָה אִשְׁתּוֹ וְאָמְרָה ״וַאֲנִי״ — מֵיפֵר אֶת שֶׁלָּהּ, וְשֶׁלּוֹ קַיָּים. ״הֲרֵינִי נְזִירָה״, וְשָׁמַע בַּעֲלָהּ וְאָמַר ״וַאֲנִי״ — אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. ״הֲרֵינִי נָזִיר וְאַתְּ״, וְאָמְרָה ״אָמֵן״ — מֵיפֵר אֶת שֶׁלָּהּ, וְשֶׁלּוֹ קַיָּים. ״הֲרֵינִי נְזִירָה וְאַתָּה״, וְאָמַר ״אָמֵן״ — אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. "haréni nazir", vechama ichto veamra "vaani" — méfér et chelah, vechelo kayam. "haréni nezira", vechama baalah veamar "vaani" — éno yakhol lehafér. "haréni nazir veate", veamra "amén" — méfér et chelah, vechelo kayam. "haréni nezira veata", veamar "amén" — éno yakhol lehafér.
5. גְּמָ׳ יָתֵיב רֵישׁ לָקִישׁ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה וְיָתֵיב וְקָאָמַר: וְהוּא שֶׁהִתְפִּיסוּ כּוּלָּן בְּתוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר. וְכַמָּה תּוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר — כְּדֵי שְׁאֵלַת שָׁלוֹם, וְכַמָּה כְּדֵי שְׁאֵלַת שָׁלוֹם — כְּדֵי שֶׁאוֹמֵר שָׁלוֹם תַּלְמִיד לָרַב. gema' yatév réch lakich kaméh derabi yeouda nesia veyatév vekaamar: veou chehitpisou koulan betokh kedé dibour. vekhama tokh kedé dibour — kedé cheélat chalom, vekhama kedé cheélat chalom — kedé cheomér chalom talmid larav.
6. אֲמַר לֵיהּ: תּוּב לָא שָׁבְקַתְּ רַוְוחָא לְתַלְמִידָא! amar léh: touv la chavkate rav'ha letalmida!

Daf 21a

1. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: מִי שֶׁאָמַר ״הֲרֵינִי נָזִיר״, וְשָׁמַע חֲבֵירוֹ וְשָׁהָה כְּדֵי דִבּוּר, וְאָמַר ״וַאֲנִי״ — הוּא אָסוּר, וַחֲבֵירוֹ מוּתָּר. וְכַמָּה כְּדֵי דִבּוּר — כְּדֵי שְׁאֵילַת שָׁלוֹם תַּלְמִיד לָרַב. tanya namé hakhi: mi cheamar "haréni nazir", vechama 'havéro vechaha kedé dibour, veamar "vaani" — hou asour, va'havéro moutar. vekhama kedé dibour — kedé cheélat chalom talmid larav.
2. לֵימָא מְסַיְּיעָא לֵיהּ: מִי שֶׁאָמַר ״הֲרֵינִי נָזִיר״, וְשָׁמַע חֲבֵירוֹ וְאָמַר ״וַאֲנִי״ ״וַאֲנִי״, וְתוּ לָא! תַּנָּא כִּי רוֹכְלָא לִיחְשֹׁיב וְלֵיזִיל?! léma mesayea léh: mi cheamar "haréni nazir", vechama 'havéro veamar "vaani" "vaani", vetou la! tana ki rokhla li'hchov velézil?!
3. וְלִיתְנֵי חַד וְלַשְׁמְעִינַן הָנֵי! הָכָא נָמֵי, וּמִשּׁוּם דְּקָתָנֵי סֵיפָא הוּתַּר הָרִאשׁוֹן הוּתְּרוּ כּוּלָּן, הוּתַּר הָאַחֲרוֹן — הָאַחֲרוֹן מוּתָּר וְכוּלָּן אֲסוּרִין, מִכְּלָל דְּאִיכָּא אֶמְצָעִי, וּמִשּׁוּם הָכִי קָתָנֵי ״וַאֲנִי״ ״וַאֲנִי״. velitné 'had velachmeinan hané! hakha namé, oumichoum dekatané séfa houtar harichon houterou koulan, houtar haa'haron — haa'haron moutar vekhoulan asourin, mikelal deika emtsai, oumichoum hakhi katané "vaani" "vaani".
4. אִיבַּעְיָא לְהוּ: חַד בְּחַבְרֵיהּ מִיתְּפִיס, אוֹ דִּלְמָא בְּקַמָּא מִיתַּפְסִי? לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ — לְאִתְּפוֹסֵי וּמֵיזַל. אִי אָמְרַתְּ חַד בְּחַבְרֵיהּ מִתְּפִיס — מִתַּפְסִין וְאָזְלִין לְעוֹלָם. וְאִי אָמְרַתְּ בְּקַמָּא מִתַּפְסִי — טְפֵי מִכְּדֵי דִבּוּר לָא מִתַּפְסִין. מַאי? ibaya leou: 'had be'havréh mitefis, o dilma bekama mitafsi? lema nafka minah — leitefosé oumézal. i amrate 'had be'havréh mitefis — mitafsin veazlin leolam. vei amrate bekama mitafsi — tefé mikedé dibour la mitafsin. ma?
5. תָּא שְׁמַע: ״הֲרֵינִי נָזִיר״, וְשָׁמַע חֲבֵירוֹ וְאָמַר ״וַאֲנִי״ ״וַאֲנִי״, וְתוּ לָא מִידֵּי, שְׁמַע מִינַּהּ בְּקַמָּא הוּא דְּמִתַּפְסִי, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ חַד בְּחַבְרֵיהּ מִיתְּפִיס — לִיתְנֵי טוּבָא ״וַאֲנִי״! תַּנָּא כִּי רוֹכְלָא לִיחְשֹׁיב וְלֵיזִיל?! ta chema: "haréni nazir", vechama 'havéro veamar "vaani" "vaani", vetou la midé, chema minah bekama hou demitafsi, dei salka datakh 'had be'havréh mitefis — litné touva "vaani"! tana ki rokhla li'hchov velézil?!
6. וְלִיתְנֵי חַד וְלַשְׁמְעִינַן כּוּלְּהוֹן! אַיְּידֵי דְּקָתָנֵי הוּתַּר הָרִאשׁוֹן — הוּתְּרוּ כּוּלָּן, הוּתַּר הָאַחֲרוֹן — הָאַחֲרוֹן מוּתָּר וְכוּלָּן אֲסוּרִין, מִכְּלָל דְּאִיכָּא אֶמְצָעִי, מִשּׁוּם הָכִי קָתָנֵי ״וַאֲנִי״ ״וַאֲנִי״. velitné 'had velachmeinan kouleon! ayedé dekatané houtar harichon — houterou koulan, houtar haa'haron — haa'haron moutar vekhoulan asourin, mikelal deika emtsai, michoum hakhi katané "vaani" "vaani".
7. תָּא שְׁמַע: הוּתַּר הָרִאשׁוֹן — הוּתְּרוּ כּוּלָּן. רִאשׁוֹן הוּא דִּשְׁרוּ, הָא אֶמְצָעִי לָא, שְׁמַע מִינַּהּ בְּקַמָּא מִתַּפְסִין. ta chema: houtar harichon — houterou koulan. richon hou dichrou, ha emtsai la, chema minah bekama mitafsin.
8. אֵימָא לָךְ: לְעוֹלָם חַד בְּחַבְרֵיהּ מִתְּפִיס. וְאַיְּידֵי דְּבָעֵי מִיתְנֵא ״הוּתְּרוּ כּוּלָּן״, דְּאִי תְּנָא אֶמְצָעִי, אִיכָּא רִאשׁוֹן דְּלָא מִשְׁתְּרֵי, מִשּׁוּם הָכִי קָתָנֵי רִאשׁוֹן. éma lakh: leolam 'had be'havréh mitefis. veayedé devaé mitné "houterou koulan", dei tena emtsai, ika richon dela michteré, michoum hakhi katané richon.
9. תָּא שְׁמַע: הוּתַּר הָאַחֲרוֹן — הָאַחֲרוֹן מוּתָּר וְכוּלָּן אֲסוּרִין. דְּלָא אִיכָּא אַחֲרִינָא בָּתְרֵיהּ, אֲבָל אֶמְצָעִי, דְּאִיכָּא אַחֲרִינָא בָּתְרֵיהּ — מִשְׁתְּרֵי. שְׁמַע מִינַּהּ חַד בְּחַבְרֵיהּ מִתְּפִיס. ta chema: houtar haa'haron — haa'haron moutar vekhoulan asourin. dela ika a'harina batréh, aval emtsai, deika a'harina batréh — michteré. chema minah 'had be'havréh mitefis.
10. לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ: בְּקַמָּא מִיתַּפְסִין, וּמַאי ״אַחֲרוֹן״ דְּקָתָנֵי — אֶמְצָעִי, וְאַיְּידֵי דִּתְנָא רִאשׁוֹן, תְּנָא אַחֲרוֹן. leolam éma lakh: bekama mitafsin, ouma "a'haron" dekatané — emtsai, veayedé ditna richon, tena a'haron.
11. תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא בְּהֶדְיָא: הוּתַּר הָרִאשׁוֹן — הוּתְּרוּ כּוּלָּן, הוּתַּר הָאַחֲרוֹן — הָאַחֲרוֹן מוּתָּר וְכוּלָּן אֲסוּרִין, הוּתַּר אֶמְצָעִי — הֵימֶנּוּ וּלְמַטָּה מוּתָּר, הֵימֶנּוּ וּלְמַעְלָה — אָסוּר, שְׁמַע מִינַּהּ חַד בְּחַבְרֵיהּ מִתְּפִיס, שְׁמַע מִינַּהּ. ta chema, detanya behedya: houtar harichon — houterou koulan, houtar haa'haron — haa'haron moutar vekhoulan asourin, houtar emtsai — hémenou oulmata moutar, hémenou oulmala — asour, chema minah 'had be'havréh mitefis, chema minah.
12. ״הֲרֵינִי נָזִיר״, וְשָׁמַע חֲבֵירוֹ וְאָמַר ״פִּי כְּפִיו וּשְׂעָרִי כִּשְׂעָרוֹ וְכוּ׳״. מִשּׁוּם דְּאָמַר ״פִּי כְּפִיו וּשְׂעָרִי כִּשְׂעָרוֹ״ הֲרֵי נָזִיר? "haréni nazir", vechama 'havéro veamar "pi kefi ousari kisaro vekhou'". michoum deamar "pi kefi ousari kisaro" haré nazir?

Daf 21b

1. וּרְמִינְהוּ: ״יָדִי נְזִירָה״ וְ״רַגְלִי נְזִירָה״ — לֹא אָמַר כְּלוּם, ״רֹאשִׁי נְזִירָה״, ״כְּבֵדִי נְזִירָה״ — הֲרֵי זֶה נָזִיר. זֶה הַכְּלָל: דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְּלוּיָה בּוֹ — הֲרֵי זֶה נָזִיר. ourminou: "yadi nezira" ve"ragli nezira" — lo amar keloum, "rochi nezira", "kevédi nezira" — haré ze nazir. ze hakelal: davar chehanechama telouya bo — haré ze nazir.
2. אָמַר רַב יְהוּדָה, דְּאָמַר הָכִי: יֵעָשֶׂה פִּי כְּפִיו מִיַּיִן, וּשְׂעָרִי כִּשְׂעָרוֹ מִלָּגוֹז. amar rav yeouda, deamar hakhi: yéase pi kefi miyayin, ousari kisaro milagoz.
3. ״הֲרֵינִי נְזִירָה״, וְשָׁמַע בַּעְלָהּ וַאֲמַר ״וַאֲנִי״ אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. אִיבַּעְיָא לְהוּ: בַּעַל מִיעְקָר עָקַר, אוֹ דִּלְמָא מִיגָּז גָּיֵיז? לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ — "haréni nezira", vechama balah vaamar "vaani" éno yakhol lehafér. ibaya leou: baal mikar akar, o dilma migaz gayéz? lema nafka minah —
4. לְאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר, וְשָׁמְעָה חֲבֶרְתָּהּ וְאָמְרָה ״וַאֲנִי״, וְשָׁמַע בַּעְלָהּ שֶׁל רִאשׁוֹנָה וְהֵפֵר לָהּ. אִי אָמְרַתְּ מִיעְקָר עָקַר — הַהִיא נָמֵי אִישְׁתְּרַאי. וְאִי אָמְרַתְּ מִיגָּז גָּיֵיז — אִיהִי אִישְׁתְּרַאי, חֲבֶרְתַּהּ אֲסִירָא. מַאי? leicha chenadra benazir, vechama 'havertah veamra "vaani", vechama balah chel richona vehéfér lah. i amrate mikar akar — hahi namé ichtera. vei amrate migaz gayéz — ihi ichtera, 'havertah asira. ma?
5. תָּא שְׁמַע: ״הֲרֵינִי נְזִירָה״ וְשָׁמַע בַּעְלָהּ וְאָמַר ״וַאֲנִי״ — אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ בַּעַל מִיגָּז גָּיֵיז — לֵיפַר לְאִישְׁתּוֹ וְהוּא לִיתְּסַר. אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ, בַּעַל מִיעְקָר עָקַר. ta chema: "haréni nezira" vechama balah veamar "vaani" — éno yakhol lehafér. vei salka datakh baal migaz gayéz — léfar leichto veou litesar. ela la chema minah, baal mikar akar.
6. לָא, לְעוֹלָם מִיגָּז גָּיֵיז. וּבְדִין הוּא דְּלֵיפַר לַהּ. וְהַיְינוּ טַעְמָא דְּלָא מָצֵי מֵיפַר, כֵּיוָן דְּאָמַר לַהּ ״וַאֲנִי״, כְּמַאן דְּאָמַר ״קַיָּים לִיכִי״ דָּמֵי. אִי מִתְּשִׁיל אַהֲקָמָתוֹ, — מָצֵי מֵיפַר, וְאִי לָא — לָא מָצֵי מֵיפַר. la, leolam migaz gayéz. ouvdin hou deléfar lah. vehaynou tama dela matsé méfar, kévan deamar lah "vaani", keman deamar "kayam likhi" damé. i mitechil ahakamato, — matsé méfar, vei la — la matsé méfar.
7. תָּא שְׁמַע: הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר, וְהִפְרִישָׁה אֶת בְּהֶמְתָּהּ, וְאַחַר כָּךְ הֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ, אִם שֶׁלּוֹ הָיְתָה הַבְּהֵמָה — תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָּעֵדֶר. וְאִם שֶׁלָּהּ הָיְתָה הַבְּהֵמָה — הַחַטָּאת תָּמוּת. ta chema: haicha chenadra benazir, vehifricha et behemtah, vea'har kakh héfér lah balah, im chelo hayta habehéma — tétsé vetire baéder. veim chelah hayta habehéma — ha'hatat tamout.
8. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בַּעַל מִיעְקָר עָקַר — תִּיפּוֹק לְחוּלִּין! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ, בַּעַל מִיגָּז גָּיֵיז! vei salka datakh baal mikar akar — tipok le'houlin! ela la chema minah, baal migaz gayéz!
9. לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ בַּעַל מִיעְקָר עָקַר, וְהַיְינוּ טַעְמָא: כֵּיוָן דְּלֹא צְרִיכָה כַּפָּרָה, הֲוָת כְּחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ, וּגְמִירִי דְּחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ — תָּמוּת. leolam éma lakh baal mikar akar, vehaynou tama: kévan delo tserikha kapara, havat ke'hatat chemétou bealeha, ougmiri de'hatat chemétou bealeha — tamout.
10. תָּא שְׁמַע: הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר, וְהָיְתָה שׁוֹתָה יַיִן וּמִטַּמְּאָה לְמֵתִים — הֲרֵי זוֹ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּלָא הֵיפַר לַהּ בַּעַל — צְרִיכָא לְמֵימַר? ta chema: haicha chenadra benazir, vehayta chota yayin oumitamea lemétim — haré zo sofeget et haarbaim. hékhi damé? iléma dela héfar lah baal — tserikha lemémar?
11. אֶלָּא פְּשִׁיטָא דְּהֵיפַר לַהּ בַּעַל. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בַּעַל מִיעְקָר עָקַר — אַמַּאי סוֹפֶגֶת אַרְבָּעִים? אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ, בַּעַל מִיגָּז גָּיֵיז? ela pechita dehéfar lah baal. vei salka datakh baal mikar akar — ama sofeget arbaim? ela la chema minah, baal migaz gayéz?
12. לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ בַּעַל מִיעְקָר עָקַר, וּמִשּׁוּם דְּקָתָנֵי סֵיפָא: הֵיפֵר לָהּ בַּעְלָהּ וְהִיא לֹא יָדְעָה, וְהָיְתָה שׁוֹתָה יַיִן וּמִטַּמְּאָה לְמֵתִים — אֵינָהּ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים, leolam éma lakh baal mikar akar, oumichoum dekatané séfa: héfér lah balah vehi lo yada, vehayta chota yayin oumitamea lemétim — énah sofeget et haarbaim,

Daf 22a

1. תְּנָא נָמֵי רֵישָׁא סוֹפֶגֶת. tena namé récha sofeget.
2. תָּא שְׁמַע: הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר וְנִטְמֵאת, וְאַחַר כָּךְ הֵפֵר לָהּ בַּעֲלָהּ — מְבִיאָה חַטַּאת הָעוֹף, וְאֵינָהּ מְבִיאָה עוֹלַת הָעוֹף. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בַּעַל מִיגָּז גָּיֵיז — תַּיְיתֵי נָמֵי עוֹלַת הָעוֹף! ta chema: haicha chenadra benazir venitmét, vea'har kakh héfér lah baalah — mevia 'hatat haof, veénah mevia olat haof. vei salka datakh baal migaz gayéz — tayté namé olat haof!
3. וְאֶלָּא מַאי, מִיעְקָר עָקַר? חַטַּאת הָעוֹף נָמֵי לָא תַּיְיתֵי! הָכִי נָמֵי, וְהָא מַנִּי — רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר הִיא. veela ma, mikar akar? 'hatat haof namé la tayté! hakhi namé, veha mani — rabi elazar hakapar hi.
4. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר (בַּר רַבִּי) אוֹמֵר: מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ״? וְכִי בְּאֵיזוֹ נֶפֶשׁ חָטָא זֶה? אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁצִּיעֵר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן נִקְרָא חוֹטֵא. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר: וּמָה זֶה שֶׁלֹּא צִיעֵר עַצְמוֹ אֶלָּא מִן הַיַּיִן נִקְרָא חוֹטֵא, הַמְצַעֵר עַצְמוֹ מִכׇּל דָּבָר — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. detanya, rabi elazar hakapar (bar rabi) omér: ma talmoud lomar "méacher 'hata al hanafech"? vekhi beézo nefech 'hata ze? ela mipené chetsiér atsmo min hayayin nikra 'hoté. vahalo devarim kal va'homer: ouma ze chelo tsiér atsmo ela min hayayin nikra 'hoté, hamtsaér atsmo mikol davar — al a'hat kama vekhama.
5. תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא בְּהֶדְיָא: הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר, וְשָׁמְעָה חֲבֶירְתָּהּ וְאָמְרָה ״וַאֲנִי״, וּבָא בַּעְלָהּ שֶׁל רִאשׁוֹנָה וְהֵפֵר לָהּ — הִיא מוּתֶּרֶת וַחֲבֶירְתָּהּ אֲסוּרָה. שְׁמַע מִינַּהּ: בַּעַל מִיגָּז גָּיֵיז. ta chema, detanya behedya: haicha chenadra benazir, vechama 'havertah veamra "vaani", ouva balah chel richona vehéfér lah — hi mouteret va'havertah asoura. chema minah: baal migaz gayéz.
6. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אִם אָמְרָה לָהּ ״הֲרֵינִי כְּמוֹתֵיךְ״ — שְׁתֵּיהֶן מוּתָּרוֹת. rabi chimon omér: im amra lah "haréni kemotékh" — chetéhen moutarot.

Daf 22b

1. מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב מָרִי אָמַר: הַאי, הַיְינוּ דְּרָמִי בַּר חָמָא. דְּבָעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: ״הֲרֵי עָלַי כִּבְשַׂר זֶבַח שְׁלָמִים״, מַהוּ? mar zoutra beréh derav mari amar: ha, haynou derami bar 'hama. devaé ramé bar 'hama: "haré ala kivsar zeva'h chelamim", maou?
2. כִּי מַתְפֵּיס אִינִישׁ, בְּעִיקָּרָא מַתְפֵּיס, אוֹ דִּלְמָא בִּצְנָנָא מַתְפֵּיס? ki matpés inich, beikara matpés, o dilma bitsnana matpés?
3. מִי דָּמֵי? הָתָם כֵּיוָן דְּאָמַר ״הֲרֵי עָלַי כִּבְשַׂר זֶבַח שְׁלָמִים״, אַף עַל גַּב דִּלְאַחַר שֶׁנִּזְרַק דָּמוֹ מָצֵי אָכֵיל לֵיהּ בַּחוּץ, מִיקְדָּשׁ קָדֵישׁ. אֲבָל הָכָא, אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בִּצְנָנָא קָא מַתְפֵּיס — הָא הֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ! אִיכָּא דְּאָמְרִי, הַיְינוּ דְּרָמֵי בַּר חָמָא וַדַּאי. mi damé? hatam kévan deamar "haré ala kivsar zeva'h chelamim", af al gav dila'har chenizrak damo matsé akhél léh ba'houts, mikdach kadéch. aval hakha, i salka datakh bitsnana ka matpés — ha héfér lah balah! ika deamri, haynou deramé bar 'hama vada.
4. אָמְרָה לָהּ, ״הֲרֵינִי נְזִירָה בְּעִיקְבֵיךְ״, מַהוּ? ״הֲרֵינִי בְּעִיקְבֵיךְ״ — בְּכוֹלָּא מִילְּתָא, וְשַׁרְיָא. אוֹ דִלְמָא כְּמִיקַּמֵּי דְּלֵיפַר לַהּ בַּעְלַהּ, וַאֲסִירָא? amra lah, "haréni nezira beikvékh", maou? "haréni beikvékh" — bekhola mileta, vecharya. o dilma kemikamé deléfar lah balah, vaasira?
5. תָּא שְׁמַע: הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר, וְשָׁמַע בַּעְלָהּ וְאָמַר ״וַאֲנִי״ — אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ כִּי אֲמַר לַהּ ״הֲרֵינִי בְּעִיקְבֵיךְ״ — בְּעִיקָּרָא קָא מַתְפֵּיס, לֵיפַר לַהּ לְדִידַהּ וְלוֹקֵים דִּידֵיהּ. ta chema: haicha chenadra benazir, vechama balah veamar "vaani" — éno yakhol lehafér. vei salka datakh ki amar lah "haréni beikvékh" — beikara ka matpés, léfar lah ledidah velokém didéh.
6. אֶלָּא לָאו, שְׁמַע מִינַּהּ בְּכוֹלָּא דְּמִילְּתָא מַתְפֵּיס, וְהִלְכָּךְ הוּא דְּלָא מָצֵי מֵיפַר. הָא אִשָּׁה דְּאָמְרָה ״הֲרֵינִי בְּעִיקְבֵיךְ״, הִיא נָמֵי מוּתֶּרֶת! ela la, chema minah bekhola demileta matpés, vehilkakh hou dela matsé méfar. ha icha deamra "haréni beikvékh", hi namé mouteret!
7. לָא, לְעוֹלָם בְּעִיקָּרָא מַתְפֵּיס, וְהָכָא כֵּיוָן דְּאָמַר לַהּ ״וַאֲנִי״ — כְּאוֹמֵר ״קַיָּים לִיכִי״ דָּמֵי. וְאִי מִתְּשִׁיל אַהֲקָמָתוֹ — מָצֵי מֵיפַר, וְאִי לָא — לָא. la, leolam beikara matpés, vehakha kévan deamar lah "vaani" — keomér "kayam likhi" damé. vei mitechil ahakamato — matsé méfar, vei la — la.
8. ״הֲרֵינִי נָזִיר וְאַתְּ״, וְאָמְרָה ״אָמֵן״ — מֵיפֵר אֶת שֶׁלָּהּ, וְשֶׁלּוֹ קַיָּים. וּרְמִינְהוּ: ״הֲרֵינִי נָזִיר וְאַתְּ״, וְאָמְרָה ״אָמֵן״ — שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִין, וְאִם לָאו — שְׁנֵיהֶם מוּתָּרִין, מִפְּנֵי שֶׁתָּלָה נִדְרוֹ בְּנִדְרָהּ. "haréni nazir veate", veamra "amén" — méfér et chelah, vechelo kayam. ourminou: "haréni nazir veate", veamra "amén" — chenéhem asourin, veim la — chenéhem moutarin, mipené chetala nidro benidrah.
9. אָמַר רַב יְהוּדָה, תְּנִי: ״מֵיפֵר אֶת שֶׁלָּהּ וְשֶׁלּוֹ קַיָּים״. אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא כִּדְקָתָנֵי, בָּרַיְיתָא כְּגוֹן דְּקָאָמַר לַהּ: ״הֲרֵינִי נָזִיר וְאַתְּ״, דְּקָא תָּלֵי נִדְרוֹ בְּנִדְרָהּ. amar rav yeouda, teni: "méfér et chelah vechelo kayam". abayé amar: afilou téma kidkatané, barayta kegon dekaamar lah: "haréni nazir veate", deka talé nidro benidrah.

Daf 23a

1. וּמַתְנִיתִין כְּגוֹן דַּאֲמַר לַהּ ״הֲרֵינִי נָזִיר, וְאַתְּ מַאי?״ מִשּׁוּם הָכִי, מֵיפֵר אֶת שֶׁלָּהּ וְשֶׁלּוֹ קַיָּים. oumatnitin kegon daamar lah "haréni nazir, veate ma?" michoum hakhi, méfér et chelah vechelo kayam.
2. מַתְנִי׳ הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר, וְהָיְתָה שׁוֹתֶה בְּיַיִן וּמִטַּמְּאָה לְמֵתִים — הֲרֵי זֶה סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים. הֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ, וְהִיא לֹא יָדְעָה שֶׁהֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ, וְהָיְתָה שׁוֹתָה בְּיַיִן וּמִטַּמְּאָה לְמֵתִים — אֵינָהּ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם אֵינָהּ סוֹפֶגֶת אֶת הָאַרְבָּעִים — תִּסְפּוֹג מַכַּת מַרְדּוּת. matni' haicha chenadra benazir, vehayta chote beyayin oumitamea lemétim — haré ze sofeget et haarbaim. héfér lah balah, vehi lo yada chehéfér lah balah, vehayta chota beyayin oumitamea lemétim — énah sofeget et haarbaim. rabi yeouda omér: im énah sofeget et haarbaim — tispog makat mardout.
3. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״אִישָׁהּ הֲפֵרָם וַה׳ יִסְלַח לָהּ״ — בְּאִשָּׁה שֶׁהֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ וְהִיא לֹא יָדְעָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁהִיא צְרִיכָה כַּפָּרָה וּסְלִיחָה. gema' tanou rabanan: "ichah haféram va' yisla'h lah" — beicha chehéfér lah balah vehi lo yada hakatouv medabér, chehi tserikha kapara ousli'ha.
4. וּכְשֶׁהָיָה מַגִּיעַ רַבִּי עֲקִיבָא אֵצֶל פָּסוּק זֶה, הָיָה בּוֹכֶה: וּמָה מִי שֶׁנִּתְכַּוֵּון לַעֲלוֹת בְּיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר, וְעָלָה בְּיָדוֹ בְּשַׂר טָלֶה — טָעוּן כַּפָּרָה וּסְלִיחָה. הַמִּתְכַּוֵּון לַעֲלוֹת בְּיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר וְעָלָה בְּיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. oukhchehaya magia rabi akiva étsel pasouk ze, haya bokhe: ouma mi chenitkavén laalot beyado besar 'hazir, veala beyado besar tale — taoun kapara ousli'ha. hamitkavén laalot beyado besar 'hazir veala beyado besar 'hazir — al a'hat kama vekhama.
5. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ״, kayotsé badavar ata omér: "velo yada veachém venasa aono",
6. וּמָה מִי שֶׁנִּתְכַּוֵּון לַעֲלוֹת בְּיָדוֹ בְּשַׂר טָלֶה, וְעָלָה בְּיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר, כְּגוֹן חֲתִיכָה סָפֵק שֶׁל שׁוּמָּן סָפֵק שֶׁל חֵלֶב — אָמַר קְרָא ״וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ״. מִי שֶׁנִּתְכַּוֵּון לַעֲלוֹת בְּיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר, וְעָלָה בְּיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. ouma mi chenitkavén laalot beyado besar tale, veala beyado besar 'hazir, kegon 'hatikha safék chel chouman safék chel 'hélev — amar kera "venasa aono". mi chenitkavén laalot beyado besar 'hazir, veala beyado besar 'hazir — al a'hat kama vekhama.
7. אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: ״וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ״, וּמָה מִי שֶׁנִּתְכַּוֵּון לַעֲלוֹת בְּיָדוֹ בְּשַׂר טָלֶה, וְעָלָה בְּיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר, כְּגוֹן שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת אַחַת שֶׁל חֵלֶב וְאַחַת שֶׁל שׁוּמָּן — ״וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ״. הַמִּתְכַּוֵּון לַעֲלוֹת בְּיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר, וְעָלָה בְּיָדוֹ בְּשַׂר חֲזִיר — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. isi ben yeouda omér: "velo yada veachém venasa aono", ouma mi chenitkavén laalot beyado besar tale, veala beyado besar 'hazir, kegon cheté 'hatikhot a'hat chel 'hélev vea'hat chel chouman — "venasa aono". hamitkavén laalot beyado besar 'hazir, veala beyado besar 'hazir — al a'hat kama vekhama.
8. עַל דָּבָר זֶה יִדְווּ הַדּוֹוִים. al davar ze yidou hadovim.
9. וְכׇל הָנֵי לְמָה לִי? צְרִיכִין, דְּאִי תְּנָא גַּבֵּי אִשָּׁה, הָתָם הוּא דְּבָעֲיָא כַּפָּרָה וּסְלִיחָה — מִשּׁוּם דְּמֵעִיקָּרָא לְאִיסּוּרָא אִיכַּוֵון. אֲבָל חֲתִיכָה סָפֵק שֶׁל חֵלֶב סָפֵק שֶׁל שׁוּמָּן, דִּלְהֶיתֵּרָא אִיכַּוֵּין — לָא בָּעֵי כַּפָּרָה וּסְלִיחָה. vekhol hané lema li? tserikhin, dei tena gabé icha, hatam hou devaaya kapara ousli'ha — michoum deméikara leisoura ikavén. aval 'hatikha safék chel 'hélev safék chel chouman, dilhetéra ikavén — la baé kapara ousli'ha.
10. וְאִי אִיתְּמַר הָדָא — דְּאִיכָּא אִיסּוּרָא. אֲבָל אִשָּׁה דְּהֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ, דְּהֶתֵּירָא — לָא תִּיבְעֵי כַּפָּרָה וּסְלִיחָה. vei itemar hada — deika isoura. aval icha dehéfér lah balah, dehetéra — la tivé kapara ousli'ha.
11. וְאִי אִיתְּמַר הָנֵי תַּרְתֵּי, הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי תַּרְתֵּי הוּא דְּסַגִּי לְהוֹן בְּכַפָּרָה וּסְלִיחָה — דְּלָא אִיקְּבַע אִיסּוּרָא. אֲבָל שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת אַחַת שֶׁל חֵלֶב וְאַחַת שֶׁל שׁוּמָּן, דְּאִיקְּבַע אִיסּוּרָא — לָא סַגִּי לֵיהּ בְּכַפָּרָה וּסְלִיחָה, קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא שְׁנָא. vei itemar hané tarté, hava aména: hané tarté hou desagi leon bekhapara ousli'ha — dela ikeva isoura. aval cheté 'hatikhot a'hat chel 'hélev vea'hat chel chouman, deikeva isoura — la sagi léh bekhapara ousli'ha, ka machma lan dela chena.
12. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי דִּכְתִיב ״כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה׳ וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם״ — מָשָׁל לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁצָּלוּ אֶת פִּסְחֵיהֶן, אֶחָד אֲכָלוֹ לְשׁוּם מִצְוָה, וְאֶחָד אֲכָלוֹ לְשׁוּם אֲכִילָה גַּסָּה. זֶה שֶׁאֲכָלוֹ לְשׁוּם מִצְוָה — ״וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם״. וְזֶה שֶׁאֲכָלוֹ לְשׁוּם אֲכִילָה גַּסָּה — ״וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם״. amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: ma dikhtiv "ki yecharim darkhé h' vetsadikim yélkhou vam oufochim yikachlou vam" — machal lichné bené adam chetsalou et pis'héhen, e'had akhalo lechoum mitsva, vee'had akhalo lechoum akhila gasa. ze cheakhalo lechoum mitsva — "vetsadikim yélkhou vam". veze cheakhalo lechoum akhila gasa — "oufochim yikachlou vam".
13. אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ: הַאי ״רָשָׁע״ קָרֵית לֵיהּ?! נְהִי דְּלָא קָא עָבֵיד מִצְוָה מִן הַמּוּבְחָר, פֶּסַח מִיהָא קָא עָבֵיד! אֶלָּא: מָשָׁל לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם, זֶה אִשְׁתּוֹ וַאֲחוֹתוֹ עִמּוֹ, וְזֶה אִשְׁתּוֹ וַאֲחוֹתוֹ עִמּוֹ. לְזֶה נִזְדַּמְּנָה לוֹ אִשְׁתּוֹ, וּלְזֶה נִזְדַּמְּנָה לוֹ אֲחוֹתוֹ. זֶה שֶׁנִּזְדַּמְּנָה לוֹ אִשְׁתּוֹ — ״צַדִּקִים יֵלְכוּ בָם״, וְזֶה שֶׁנִּזְדַּמְּנָה לוֹ אֲחוֹתוֹ — ״וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם״. amar léh réch lakich: ha "racha" karét léh?! nehi dela ka avéd mitsva min hamouv'har, pesa'h miha ka avéd! ela: machal lichné bené adam, ze ichto vaa'hoto imo, veze ichto vaa'hoto imo. leze nizdamena lo ichto, oulze nizdamena lo a'hoto. ze chenizdamena lo ichto — "tsadikim yélkhou vam", veze chenizdamena lo a'hoto — "oufochim yikachlou vam".
14. מִי דָּמֵי? אֲנַן קָאָמְרִינַן חֲדָא דֶּרֶךְ. הָכָא — שְׁנֵי דְרָכִים. אֶלָּא, מָשָׁל לְלוֹט וּשְׁתֵּי בְנוֹתָיו עִמּוֹ. הֵן שֶׁנִּתְכַּוְּונוּ לְשֵׁם מִצְוָה — ״וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם״, הוּא שֶׁנִּתְכַּוֵּין לְשֵׁם עֲבֵירָה — ״וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם״. mi damé? anan kaamrinan 'hada derekh. hakha — chené derakhim. ela, machal lelot ouchté venota imo. hén chenitkaounou lechém mitsva — "vetsadikim yélkhou vam", hou chenitkavén lechém avéra — "oufochim yikachlou vam".
15. וְדִלְמָא הוּא נָמֵי לְשׁוּם מִצְוָה אִיכַּוֵּוין? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַפָּסוּק הַזֶּה עַל שֵׁם עֲבֵירָה נֶאֱמַר. vedilma hou namé lechoum mitsva ikavén? amar rabi yo'hanan: kol hapasouk haze al chém avéra neemar.
16. ״וַיִּשָּׂא לוֹט״ — ״וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ״. [״אֶת עֵינָיו״ —] ״כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי״. "vayisa lot" — "vatisa échet adona et éneha". ["et éna" —] "ki hi yachra veéna".
17. ״וַיַּרְא״ — ״וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר״. ״אֶת כׇּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן״ — ״כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם״. ״כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה״ — ״אֵלְכָה אַחֲרֵי מְאַהֲבַי נֹתְנֵי לַחְמִי וּמֵימַי צַמְרִי וּפִשְׁתִּי שַׁמְנִי וְשִׁיקּוּיָי״. "vayar" — "vayar otah chekhem ben 'hamor". "et kol kikar hayardén" — "ki vead icha zona ad kikar la'hem". "ki khoulah machke" — "élkha a'haré meahava notné la'hmi ouméma tsamri oufichti chamni vechikouya".
18. וְהָא מֵינָס אֲנִיס! תָּנָא מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַב חוֹנִי: לָמָּה נָקוּד עַל וָיו ״וּבְקוּמָהּ״ שֶׁל בְּכִירָה, לוֹמַר שֶׁבְּשִׁכְבָהּ לָא יָדַע, אֲבָל בְּקוּמָהּ יָדַע. veha ménas anis! tana michoum rabi yosé bar rav 'honi: lama nakoud al va "ouvkoumah" chel bekhira, lomar chebechikhvah la yada, aval bekoumah yada.
19. וּמַאי הֲוָה לֵיהּ לְמִיעְבַּד? מַאי דַהֲוָה הֲוָה! נָפְקָא מִינַּהּ, דִּלְפַנְיָא אַחֲרִינָא לָא אִיבְּעִי לְמִישְׁתֵּי חַמְרָא. ouma hava léh lemibad? ma dahava hava! nafka minah, dilfanya a'harina la ibei lemichté 'hamra.
20. דָּרֵשׁ רָבָא: מַאי דִּכְתִיב ״אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת עֹז daréch rava: ma dikhtiv "a'h nifcha mikiryat oz

Daf 23b

1. וּמִדְיָנִים כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן״? ״אָח נִפְשָׁע מִקִּרְיַת עֹז״ — זֶה לוֹט, שֶׁפֵּירַשׁ מֵאַבְרָהָם. ״וּמִדְיָנִים כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן״ — שֶׁהֵטִיל מִדְיָנִים כִּבְרִיחִין וְאַרְמוֹן, ״לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה׳״. oumidyanim kivri'ha armon"? "a'h nifcha mikiryat oz" — ze lot, chepérach méavraham. "oumidyanim kivri'ha armon" — chehétil midyanim kivri'hin vearmon, "lo yavo amoni oumoavi bikhal h'".
2. דָּרֵשׁ רָבָא וְאִיתֵּימָא רַבִּי יִצְחָק: מַאי דִּכְתִיב ״לְתַאֲוָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד וּבְכׇל תּוּשִׁיָּה יִתְגַּלָּע״? ״לְתַאֲוָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד״ — זֶה לוֹט, ״וּבְכָל תּוּשִׁיָּה יִתְגַּלָּע״ — שֶׁנִּתְגַּלָּה קְלוֹנוֹ בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. דִּתְנַן: עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי אֲסוּרִין, וְאִיסּוּרָן אִיסּוּר עוֹלָם. daréch rava veitéma rabi yits'hak: ma dikhtiv "letaava yevakéch nifrad ouvkhol touchiya yitgala"? "letaava yevakéch nifrad" — ze lot, "ouvkhal touchiya yitgala" — chenitgala kelono bevaté khenésiyot ouvvaté midrachot. ditnan: amoni oumoavi asourin, veisouran isour olam.
3. אָמַר עוּלָּא: תָּמָר זִינְּתָה, זִמְרִי זִינָּה. amar oula: tamar zineta, zimri zina.
4. תָּמָר זִינְּתָה — יָצְאוּ מִמֶּנָּה מְלָכִים וּנְבִיאִים. זִמְרִי זִינָּה — נָפְלוּ עָלָיו כַּמָּה רְבָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל. tamar zineta — yatsou mimena melakhim ounviim. zimri zina — naflou ala kama revavot miyisraél.
5. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: גְּדוֹלָה עֲבֵירָה לִשְׁמָהּ מִמִּצְוָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לְעוֹלָם יַעֲסוֹק אָדָם בְּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן בָּא לִשְׁמָן? amar rav na'hman bar yits'hak: gedola avéra lichmah mimitsva chelo lichmah. vehaamar rav yeouda amar rav: leolam yaasok adam betora ouvmitsot afilou chelo lichman, chemitokh chelo lichman ba lichman?
6. אֶלָּא אֵימָא: כְּמִצְוָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. דִּכְתִיב: ״תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ״. מַאן נָשִׁים שֶׁבָּאֹהֶל — שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה. ela éma: kemitsva chelo lichmah. dikhtiv: "tevorakh minachim yaél échet 'hever hakéni minachim baohel tevorakh". man nachim chebaohel — sara rivka ra'hél veléa.
7. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁבַע בְּעִילוֹת בָּעַל אוֹתוֹ רָשָׁע בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפַל שָׁכָב וְגוֹ׳״. amar rabi yo'hanan: cheva beilot baal oto racha beotah chaa, cheneemar: "bén ragleha kara nafal chakhav vego'".
8. וְהָא קָא מִתְהַנְיָא מִבְּעִילָה דִילֵיהּ? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל טוֹבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים — אֵינָהּ אֶלָּא רָעָה אֵצֶל צַדִּיקִים, veha ka mithanya mibeila diléh? amar rabi yo'hanan: kol tovatan chel rechaim — énah ela raa étsel tsadikim,
9. שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב וְעַד רָע״. בִּשְׁלָמָא רַע — שַׁפִּיר, אֶלָּא טוֹב אַמַּאי לָא? אֶלָּא, לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: טוֹבָתוֹ — רָעָה הִיא. שְׁמַע מִינַּהּ. cheneemar: "hichamer lekha midabér im yaakov mitov vead ra". bichlama ra — chapir, ela tov ama la? ela, la chema minah: tovato — raa hi. chema minah.
10. גּוּפָא, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לְעוֹלָם יַעֲסוֹק אָדָם בְּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן בָּא לִשְׁמָן. שֶׁבִּשְׂכַר אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם קׇרְבָּנוֹת שֶׁהִקְרִיב בָּלָק הָרָשָׁע — זָכָה וְיָצְאָה מִמֶּנּוּ רוּת. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: רוּת, בַּת בְּנוֹ שֶׁל עֶגְלוֹן מֶלֶךְ מוֹאָב הָיְתָה. goufa, amar rav yeouda amar rav: leolam yaasok adam betora ouvmitsot afilou chelo lichman, chemitokh chelo lichman ba lichman. chebiskhar arbaim ouchnayim korbanot chehikriv balak haracha — zakha veyatsa mimenou rout. veamar rabi yosé berabi 'hanina: rout, bat beno chel eglon melekh moav hayta.
11. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִנַּיִן שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ אֲפִילּוּ שְׂכַר שִׂיחָה נָאָה, דְּאִילּוּ בְּכִירָה דִּקְרָיתֵיהּ מוֹאָב, אֲמַר לֵיהּ רַחֲמָנָא ״אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָם מִלְחָמָה״. מִלְחָמָה הוּא דְּלָא, אֲבָל צַעוֹרֵי צַעֲרִינֻּן. amar rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: minayin cheén hakadoch baroukh hou mekapé'ha afilou sekhar si'ha naa, deilou bekhira dikratéh moav, amar léh ra'hamana "al tatsar et moav veal titgar vam mil'hama". mil'hama hou dela, aval tsaoré tsaarinoun.
12. וְאִילּוּ צְעִירָה דִּקְרָיתֵיהּ בֶּן עַמִּי. אֲמַר לֵיהּ: ״אַל תְּצֻרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָם״. אֲפִילּוּ צַעוֹרֵי, לָא תְּצַעֲרִינֻּן כְּלָל. veilou tseira dikratéh ben ami. amar léh: "al tetsourém veal titgar vam". afilou tsaoré, la tetsaarinoun kelal.
13. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה: לְעוֹלָם יַקְדִּים אָדָם לִדְבַר מִצְוָה, שֶׁבִּשְׂכַר לַיְלָה אַחַת שֶׁקְּדָמַתָּה בְּכִירָה לִצְעִירָה, amar rabi 'hiya bar avin, amar rabi yeochoua ben kor'ha: leolam yakdim adam lidvar mitsva, chebiskhar layla a'hat chekedamata bekhira litsira,

Daf 24a

1. זָכְתָה וְקָדְמָה אַרְבָּעָה דּוֹרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל לַמַּלְכוּת. zakhta vekadma arbaa dorot beyisraél lamalkhout.
2. מַתְנִי׳ הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בְּנָזִיר, וְהִפְרִישָׁה אֶת בְּהֶמְתָּהּ, וְאַחַר כָּךְ הֵיפֵר לָהּ בַּעֲלָהּ. אִם שֶׁלּוֹ הָיְתָה הַבְּהֵמָה — תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָּעֵדֶר. matni' haicha chenadra benazir, vehifricha et behemtah, vea'har kakh héfér lah baalah. im chelo hayta habehéma — tétsé vetire baéder.
3. וְאִם שֶׁלָּהּ הָיְתָה הַבְּהֵמָה, הַחַטָּאת — תָּמוּת, וְעוֹלָה — תִּקְרַב עוֹלָה, שְׁלָמִים — תִּקְרַב שְׁלָמִים, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם. veim chelah hayta habehéma, ha'hatat — tamout, veola — tikrav ola, chelamim — tikrav chelamim, veneekhalin leom e'had, veénan teounin le'hem.
4. הָיוּ לָהּ מָעוֹת סְתוּמִין — יִפְּלוּ לִנְדָבָה. מָעוֹת מְפוֹרָשִׁין, דְּמֵי חַטָּאת — יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח. לֹא נֶהֱנִין, וְלֹא מוֹעֲלִין בָּהֶן. haou lah maot setoumin — yipelou lindava. maot meforachin, demé 'hatat — yélkhou leyam hamela'h. lo nehenin, velo moalin bahen.
5. דְּמֵי עוֹלָה — יָבִיאוּ עוֹלָה, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן. דְּמֵי שְׁלָמִים — יָבִיאוּ שְׁלָמִים, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵין טְעוּנִין לֶחֶם. demé ola — yaviou ola, oumoalin bahen. demé chelamim — yaviou chelamim, veneekhalin leom e'had, veén teounin le'hem.
6. גְּמָ׳ מַאן תְּנָא דְּבַעַל לָא מִשְׁתַּעְבַּד לַהּ? אָמַר רַב חִסְדָּא: רַבָּנַן הִיא. דְּאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ רַבִּי יְהוּדָה הִיא, אַמַּאי תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָּעֵדֶר? הָא מִשְׁתַּעְבַּד לַהּ. gema' man tena devaal la michtabad lah? amar rav 'hisda: rabanan hi. dei salka datakh rabi yeouda hi, ama tétsé vetire baéder? ha michtabad lah.
7. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אָדָם מֵבִיא קׇרְבַּן עָשִׁיר עַל אִשְׁתּוֹ. detanya, rabi yeouda omér: adam mévi korban achir al ichto.
8. וְכֵן כׇּל קׇרְבְּנוֹתֶיהָ שֶׁהִיא חַיֶּיבֶת, שֶׁכָּךְ כָּתַב לָהּ: ״כׇּל אַחְרָיוּת דְּאִית לִיךְ עֲלַי מִן קַדְמַת דְּנָא״. vekhén kol korbenoteha chehi 'hayevet, chekakh katav lah: "kol a'hraout deit likh ala min kadmat dena".
9. רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה, כִּי מְשַׁעְבַּד לַהּ — בְּמִילְּתָא דִּצְרִיכָא לַהּ, בְּמִילְּתָא דְּלָא צְרִיכָא לַהּ — לָא. rava amar: afilou téma rabi yeouda, ki mechabad lah — bemileta ditsrikha lah, bemileta dela tserikha lah — la.
10. אִיכָּא דְּאָמְרִי: מַאן תַּנָּא? אָמַר רַב חִסְדָּא: רַבִּי יְהוּדָה הִיא. וְכִי מְשַׁעְבַּד לַהּ — בְּמִילְּתָא דִּצְרִיכָא לַהּ, בְּמִילְּתָא דְּלָא צְרִיכָא לָהּ — לָא. דְּאִי רַבָּנַן — לָא מְשַׁעְבַּד לַהּ כְּלָל. ika deamri: man tana? amar rav 'hisda: rabi yeouda hi. vekhi mechabad lah — bemileta ditsrikha lah, bemileta dela tserikha lah — la. dei rabanan — la mechabad lah kelal.
11. אֶלָּא הֵיכִי דָּמֵי דִּמְשַׁעְבַּד לַהּ — כְּגוֹן דְּאַקְנְיַיהּ לַהּ, וְכֵיוָן דְּאַקְנֵי לַהּ — הָוֵה דְּנַפְשַׁהּ. ela hékhi damé dimchabad lah — kegon deakneyah lah, vekhévan deakné lah — havé denafchah.

Daf 24b

1. רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, כִּי מַקְנֵי לַהּ — נָמֵי בְּמִלְּתָא דִּצְרִיכָא לַהּ, בְּמִילְּתָא דְּלָא צְרִיכָא לַהּ — לָא מַקְנֵי לַהּ. rava amar: afilou téma rabanan, ki makné lah — namé bemileta ditsrikha lah, bemileta dela tserikha lah — la makné lah.
2. אִם שֶׁלָּהּ הָיְתָה בְּהֶמְתָּהּ, חַטָּאת — תָּמוּת, וְעוֹלָה — תִּקְרַב. הִיא מְנָא לַהּ? הָאָמְרַתְּ: מַה שֶּׁקָּנְתָה אִשָּׁה קָנָה בַּעְלָהּ! אָמַר רַב פָּפָּא: שֶׁקִּמְּצַתָּה מֵעִיסָּתָהּ. אִיבָּעֵית אֵימָא: דְּאַקְנִי לַהּ אַחֵר, וַאֲמַר לַהּ: ״עַל מְנָת שֶׁאֵין לְבַעְלֵיךְ רְשׁוּת בָּהֶן״. im chelah hayta behemtah, 'hatat — tamout, veola — tikrav. hi mena lah? haamrate: ma chekanta icha kana balah! amar rav papa: chekimetsata méisatah. ibaét éma: deakni lah a'hér, vaamar lah: "al menat cheén levalékh rechout bahen".
3. הָעוֹלָה — תִּקְרַב עוֹלָה, וְהַשְּׁלָמִים — תִּקְרַב כּוּ׳. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לַאֲבוּהּ בַּר אִיהִי: לָא תִּיתֵּיב עַל כַּרְעָיךְ עַד דְּאָמְרַתְּ לִי הָדָא מִילְּתָא: וְאֵלּוּ הֵן אַרְבָּעָה אֵילִים שֶׁאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם: שֶׁלּוֹ, וְשֶׁלָּהּ, וְשֶׁלְּאַחַר הַמִּיתָה, וְשֶׁלְּאַחַר כַּפָּרָה. haola — tikrav ola, vehachelamim — tikrav kou'. amar léh chemouél laavouh bar ihi: la titév al karakh ad deamrate li hada mileta: veélou hén arbaa élim cheénan teounin le'hem: chelo, vechelah, vechelea'har hamita, vechelea'har kapara.
4. שֶׁלָּהּ — הָא דַּאֲמַרַן. שֶׁלּוֹ — דִּתְנַן: הָאִישׁ מַדִּיר אֶת בְּנוֹ בְּנָזִיר, וְאֵין הָאִשָּׁה מַדֶּרֶת אֶת בְּנָהּ בְּנָזִיר. גִּילַּח, אוֹ שֶׁגִּילְּחוּהוּ קְרוֹבִים, מִיחָה, אוֹ שֶׁמִּיחוּהוּ קְרוֹבִים. chelah — ha daamaran. chelo — ditnan: haich madir et beno benazir, veén haicha maderet et benah benazir. gila'h, o chegile'houou kerovim, mi'ha, o chemi'houou kerovim.
5. הָיוּ לוֹ מָעוֹת סְתוּמִין — יִפְּלוּ לִנְדָבָה. מָעוֹת מְפוֹרָשִׁין, דְּמֵי חַטָּאת — יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח, דְּמֵי עוֹלָה — יָבִיאוּ עוֹלָה, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן. דְּמֵי שְׁלָמִים — יָבִיאוּ שְׁלָמִים, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם. haou lo maot setoumin — yipelou lindava. maot meforachin, demé 'hatat — yélkhou leyam hamela'h, demé ola — yaviou ola, oumoalin bahen. demé chelamim — yaviou chelamim, veneekhalin leom e'had, veénan teounin le'hem.
6. שֶׁלְּאַחַר מִיתָה מְנָלַן, דְּתַנְיָא: הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לִנְזִירוּתוֹ — לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין בָּהֶן, מִפְּנֵי שֶׁהֵן רְאוּיִין לְהָבִיא בְּכוּלָּן שְׁלָמִים. chelea'har mita menalan, detanya: hamafrich maot linzirouto — lo nehenin velo moalin bahen, mipené chehén reouyin lehavi bekhoulan chelamim.
7. מֵת, וְהָיוּ לוֹ מָעוֹת סְתוּמִים — יִפְּלוּ לִנְדָבָה. מָעוֹת מְפוֹרָשִׁין, דְּמֵי חַטָּאת — יוֹלִיךְ לְיָם הַמֶּלַח, לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. דְּמֵי עוֹלָה — יָבִיאוּ עוֹלָה, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן. דְּמֵי שְׁלָמִים — יָבִיאוּ שְׁלָמִים, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם. mét, vehaou lo maot setoumim — yipelou lindava. maot meforachin, demé 'hatat — yolikh leyam hamela'h, lo nehenin velo moalin. demé ola — yaviou ola, oumoalin bahen. demé chelamim — yaviou chelamim, veneekhalin leom e'had, veénan teounin le'hem.
8. שֶׁלְּאַחַר כַּפָּרָה — סְבָרָא הוּא, שֶׁלְּאַחַר הַמִּיתָה מַאי טַעַם — דְּלָא חַזְיָא לְכַפָּרָה, שֶׁלְּאַחַר כַּפָּרָה נָמֵי — הָא לָא חַזְיָא לְכַפָּרָה. chelea'har kapara — sevara hou, chelea'har hamita ma taam — dela 'hazya lekhapara, chelea'har kapara namé — ha la 'hazya lekhapara.
9. וְתוּ לֵיכָּא? וְהָאִיכָּא: וּשְׁאָר כׇּל שַׁלְמֵי נָזִיר שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא כְּמִצְוָתָן — כְּשֵׁרִים, וְלֹא עוֹלִין לַבְּעָלִים לְשׁוּם חוֹבָה, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵינָן טְעוּנִין לֹא לֶחֶם וְלֹא זְרוֹעַ! vetou léka? vehaika: ouchar kol chalmé nazir cheche'hatan chelo kemitsvatan — kechérim, velo olin labealim lechoum 'hova, veneekhalin leom e'had, veénan teounin lo le'hem velo zeroa!
10. כְּמִצְוָתָן קָא חָשֵׁיב, שֶׁלֹּא כְּמִצְוָתָן לָא קָא חָשֵׁיב. kemitsvatan ka 'hachév, chelo kemitsvatan la ka 'hachév.
11. הָיוּ לוֹ מָעוֹת סְתוּמִים — יִפְּלוּ לִנְדָבָה, haou lo maot setoumim — yipelou lindava,

Daf 25a

1. וַהֲלֹא דְּמֵי חַטָּאת מְעוֹרָבִין בָּהֶן? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה הִיא בְּנָזִיר. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: ״לְכׇל נִדְרֵיהֶם וּלְכׇל נִדְבוֹתָם״, הַתּוֹרָה אָמְרָה: מוֹתַר נֶדֶר יְהֵא לִנְדָבָה. vahalo demé 'hatat meoravin bahen? amar rabi yo'hanan: halakha hi benazir. réch lakich amar: "lekhol nidréhem oulkhol nidvotam", hatora amra: motar neder yehé lindava.
2. בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: הֲלָכָה הִיא בְּנָזִיר, אַמְּטוּ לְהָכִי סְתוּמִין — אִין, מְפוֹרָשִׁין — לָא. אֶלָּא לְרֵישׁ לָקִישׁ ״לְכׇל נִדְרֵיהֶם וּלְכׇל נִדְבוֹתָם״, מַאי אִירְיָא סְתוּמִין? אֲפִילּוּ מְפוֹרָשִׁין! bichlama lerabi yo'hanan, deamar: halakha hi benazir, ametou lehakhi setoumin — in, meforachin — la. ela leréch lakich "lekhol nidréhem oulkhol nidvotam", ma irya setoumin? afilou meforachin!
3. אָמַר רָבָא: מְפוֹרָשִׁין לָא מָצֵית אָמְרַתְּ, כְּבָר פַּסְקַהּ תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״רַק קׇדָשֶׁיךָ אֲשֶׁר יִהְיוּ לְךָ וּנְדָרֶיךָ״ — בְּוַלְדֵי קָדָשִׁים וּבִתְמוּרָתָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר. amar rava: meforachin la matsét amrate, kevar paskah tana devé rabi yichmaél: "rak kodachekha acher yihou lekha oundarekha" — bevaldé kadachim ouvitmouratam hakatouv medabér.
4. מָה תַּקָּנָתָן — ״תִּשָּׂא וּבָאתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳״. יָכוֹל יַעֲלֵם לְבֵית הַבְּחִירָה, וְיִמְנַע מֵהֶם מַיִם וּמָזוֹן בִּשְׁבִיל שֶׁיָּמוּתוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם״. ma takanatan — "tisa ouvata el hamakom acher yiv'har h'". yakhol yaalém levét habe'hira, veyimna méhem mayim oumazon bichvil cheyamoutou, talmoud lomar: "veasita olotekha habasar vehadam".
5. לוֹמַר לָךְ: כְּדֶרֶךְ שֶׁאַתָּה נוֹהֵג בָּעוֹלָה — נְהוֹג בִּתְמוּרָתָהּ, כְּדֶרֶךְ שֶׁאַתָּה נוֹהֵג בַּשְּׁלָמִים — נְהוֹג בְּוַלְדֵיהֶם. יָכוֹל אַף וְלַד חַטָּאת וּתְמוּרַת אָשָׁם כֵּן, — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״רַק״, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. lomar lakh: kederekh cheata nohég baola — neog bitmouratah, kederekh cheata nohég bachelamim — neog bevaldéhem. yakhol af velad 'hatat outmourat acham kén, — talmoud lomar: "rak", divré rabi yichmaél.
6. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״אָשָׁם הוּא״ — בַּהֲוָיָיתוֹ יְהֵא. rabi akiva omér: éno tsarikh, haré hou omér "acham hou" — bahavayato yehé.
7. קָתָנֵי: יָכוֹל יַעֲלֵם לְבֵית הַבְּחִירָה וְיִמְנַע מֵהֶם מַיִם וּמָזוֹן בִּשְׁבִיל שֶׁיָּמוּתוּ — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ״. אַמַּאי? הָא וְלַד חַטָּאת הוּא דִּגְמִירִין בָּהּ מִיתָה? אִי לָאו קְרָא, הֲוָה אָמֵינָא וְלַד חַטָּאת בְּכׇל מָקוֹם, katané: yakhol yaalém levét habe'hira veyimna méhem mayim oumazon bichvil cheyamoutou — talmoud lomar: "veasita olotekha". ama? ha velad 'hatat hou digmirin bah mita? i la kera, hava aména velad 'hatat bekhol makom,

Daf 25b

1. וּוַלְדֵי קָדָשִׁים בְּבֵית הַבְּחִירָה, קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא. ouvaldé kadachim bevét habe'hira, ka machma lan dela.
2. קָתָנֵי: יָכוֹל אַף וְלַד חַטָּאת וּתְמוּרַת אָשָׁם כֵּן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״רַק״. לְמָה לִי קְרָא? הִילְכְתָא גְּמִירִי לַהּ: וְלַד חַטָּאת לְמִיתָה אָזֵיל! הָכִי נָמֵי, וּקְרָא לְאָשָׁם הוּא דַּאֲתָא. katané: yakhol af velad 'hatat outmourat acham kén — talmoud lomar: "rak". lema li kera? hilkheta gemiri lah: velad 'hatat lemita azél! hakhi namé, oukra leacham hou daata.
3. אָשָׁם נָמֵי הִילְכְתָא גְּמִירִי לָהּ: כֹּל שֶׁאִילּוּ בְּחַטָּאת מֵתָה, בְּאָשָׁם רוֹעֶה! acham namé hilkheta gemiri lah: kol cheilou be'hatat méta, beacham roe!
4. אֶלָּא: אִי מֵהִילְכְתָא, הֲוָה אָמֵינָא: הִילְכְתָא, וְאִי אַקְרְיבֵיהּ — לָא לִיחַיַּיב עֲלֵיהּ וְלֹא כְּלוּם, קָא מַשְׁמַע לַן קְרָא דְּאִי מַקְרֵיב לֵיהּ — קָאֵים עֲלֵיהּ בַּעֲשֵׂה. ela: i méhilkheta, hava aména: hilkheta, vei akrevéh — la li'hayav aléh velo keloum, ka machma lan kera dei makrév léh — kaém aléh baasé.
5. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״אָשָׁם הוּא״ — בַּהֲוָיָיתוֹ יְהֵא. לְמָה לִי קְרָא? גְּמָרָא גְּמִירִין לַהּ: כׇּל שֶׁבְּחַטָּאת מֵתָה — בְּאָשָׁם רוֹעֶה! rabi akiva omér éno tsarikh, haré hou omér "acham hou" — bahavayato yehé. lema li kera? gemara gemirin lah: kol chebe'hatat méta — beacham roe!
6. הָכִי נָמֵי, וְכִי אֲתָא קְרָא — לִדְרַב. דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: אָשָׁם שֶׁנִּיתַּק לִרְעִיָּיה, וּשְׁחָטוֹ לְשֵׁם עוֹלָה — כָּשֵׁר. hakhi namé, vekhi ata kera — lidrav. deamar rav houna amar rav: acham chenitak liriya, ouch'hato lechém ola — kachér.
7. טַעְמָא דְּנִיתַּק, הָא לֹא נִיתַּק — לָא. דְּאָמַר קְרָא ״הוּא״ — בַּהֲוָיָיתוֹ יְהֵא. tama denitak, ha lo nitak — la. deamar kera "hou" — bahavayato yehé.
8. אָמַר מָר: הֲלָכָה הִיא בְּנָזִיר. וְתוּ לֵיכָּא? וְהָתַנְיָא: וּשְׁאָר חַיָּיבֵי קִינִּין שֶׁבַּתּוֹרָה, amar mar: halakha hi benazir. vetou léka? vehatanya: ouchar 'hayavé kinin chebatora,

Daf 26a

1. שֶׁהִפְרִישׁוּ מָעוֹת לְקִינֵּיהֶם, רָצָה לְהָבִיא בָּהֶן חַטַּאת בְּהֵמָה — יָבִיא, עוֹלַת בְּהֵמָה — יָבִיא. מֵת וְהָיוּ לוֹ מָעוֹת סְתוּמִין — יִפְּלוּ לִנְדָבָה! chehifrichou maot lekinéhem, ratsa lehavi bahen 'hatat behéma — yavi, olat behéma — yavi. mét vehaou lo maot setoumin — yipelou lindava!
2. תַּנָּא נָזִיר וְחַיָּיבֵי קִינִּין דְּדָמוּ לֵיהּ, וּלְאַפּוֹקֵי מֵהָא דְּתַנְיָא: מִי שֶׁהָיָה מְחוּיָּיב חַטָּאת, וְאָמַר: ״הֲרֵי עָלַי עוֹלָה״, וְהִפְרִישׁ מָעוֹת וְאָמַר ״הֲרֵי אֵלּוּ לְחוֹבָתִי״, tana nazir ve'hayavé kinin dedamou léh, oulapoké méha detanya: mi chehaya me'houyav 'hatat, veamar: "haré ala ola", vehifrich maot veamar "haré élou le'hovati",
3. רָצָה לְהָבִיא בָּהֶן חַטַּאת בְּהֵמָה — לֹא יָבִיא. עוֹלַת בְּהֵמָה — לֹא יָבִיא. מֵת וְהָיוּ לוֹ מָעוֹת סְתוּמִים — יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח. ratsa lehavi bahen 'hatat behéma — lo yavi. olat behéma — lo yavi. mét vehaou lo maot setoumim — yélkhou leyam hamela'h.
4. אָמַר רַב אָשֵׁי: הָא דְּאָמְרַתְּ מְפוֹרָשִׁין לָא — לָא תֵּימָא דְּאָמַר ״אֵלּוּ לְחַטָּאתִי, וְאֵלּוּ לְעוֹלָתִי, וְאֵלּוּ לִשְׁלָמַי״. אֶלָּא אֲפִילּוּ אָמַר ״אֵלּוּ לְחַטָּאתִי וּלְעוֹלָתִי וְלִשְׁלָמַי״ — מְפוֹרָשִׁין הֵן. amar rav aché: ha deamrate meforachin la — la téma deamar "élou le'hatati, veélou leolati, veélou lichlama". ela afilou amar "élou le'hatati oulolati velichlama" — meforachin hén.
5. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב אָשֵׁי: לָא תֵּימָא עַד דְּאָמַר ״אֵלּוּ לְחַטָּאתִי וּלְעוֹלָתִי וְלִשְׁלָמַי״, אֶלָּא אֲפִילּוּ אָמַר: ״אֵלּוּ לְחוֹבָתִי״ — הֲרֵי הֵן כִּמְפוֹרָשִׁין. veika deamri, amar rav aché: la téma ad deamar "élou le'hatati oulolati velichlama", ela afilou amar: "élou le'hovati" — haré hén kimforachin.
6. אָמַר רָבָא: הָא דַּאֲמַרַן מָעוֹת סְתוּמִין יִפְּלוּ לִנְדָבָה, אִם נָפְלָה דְּמֵי חַטָּאת מִבֵּינֵיהֶן — הֲרֵי הֵן כִּמְפוֹרָשִׁין. amar rava: ha daamaran maot setoumin yipelou lindava, im nafla demé 'hatat mibénéhen — haré hén kimforachin.

Daf 26b

1. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרָבָא: ״אֵלּוּ לְחַטָּאתִי וְהַשְּׁאָר לִשְׁאָר נְזִירוּתִי״, דְּמֵי חַטָּאת — יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח, וְהַשְּׁאָר — יָבִיא חֶצְיוֹ לְעוֹלָה וְחֶצְיוֹ לִשְׁלָמִים. וּמוֹעֲלִין בְּכוּלָּן, וְאֵין מוֹעֲלִין בְּמִקְצָתָן. tanya keotéh derava: "élou le'hatati vehachear lichar nezirouti", demé 'hatat — yélkhou leyam hamela'h, vehachear — yavi 'hetso leola ve'hetso lichlamim. oumoalin bekhoulan, veén moalin bemiktsatan.
2. ״אֵלּוּ לְעוֹלָתִי וְהַשְּׁאָר לִשְׁאָר נְזִירוּתִי״, דְּמֵי עוֹלָה — יָבִיאוּ עוֹלָה, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן. וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה, וּמוֹעֲלִין בְּכוּלָּן, וְאֵין מוֹעֲלִין בְּמִקְצָתָן. "élou leolati vehachear lichar nezirouti", demé ola — yaviou ola, oumoalin bahen. vehachear yipelou lindava, oumoalin bekhoulan, veén moalin bemiktsatan.
3. אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מָעוֹת, אֲבָל בְּהֵמָה — הֲרֵי הִיא כִּמְפוֹרֶשֶׁת. amar rav houna amar rav: lo chanou ela maot, aval behéma — haré hi kimforechet.
4. אָמַר רַב נַחְמָן: הָא דְּאָמְרִי בְּהֵמָה הֲרֵי הִיא כִּמְפוֹרֶשֶׁת, לֹא שָׁנוּ אֶלָּא תְּמִימָה, אֲבָל בַּעֲלַת מוּם — הֲרֵי הִיא כִּסְתוּמָה. אֲבָל נְסָכָא — לָא. amar rav na'hman: ha deamri behéma haré hi kimforechet, lo chanou ela temima, aval baalat moum — haré hi kistouma. aval nesakha — la.
5. וְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: אֲפִילּוּ נְסָכָא, אֲבָל סְוָאר שֶׁל קוֹרוֹת — לָא. אֲמַר לֵיהּ רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי לְרַב פָּפָּא: מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן — דְּאָמְרִי: מָעוֹת, וְלֹא בְּהֵמָה וְלָא נְסָכָא, מָעוֹת וְלָא סְווֹרָא? אֶלָּא מֵעַתָּה: מָעוֹת וְלֹא עוֹפוֹת! verav na'hman bar yits'hak amar: afilou nesakha, aval sevar chel korot — la. amar léh rav chimi bar aché lerav papa: ma tamayou derabanan — deamri: maot, velo behéma vela nesakha, maot vela seora? ela méata: maot velo ofot!
6. וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי, אֶלָּא הָא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: אֵין הַקִּינִּין מִתְפָּרְשׁוֹת, אֶלָּא אִי בִּלְקִיחַת בְּעָלִים, אִי בַּעֲשִׂיַּית כֹּהֵן. vekhi téma hakhi namé, ela ha deamar rav 'hisda: én hakinin mitparchot, ela i bilki'hat bealim, i baasiyat kohén.
7. אַמַּאי? הָא מָעוֹת גְּמִירִין לָהּ! ama? ha maot gemirin lah!

Daf 27a

1. אֲמַר לֵיהּ: וְלִיטַעְמָיךְ, הָא דִּתְנַן: רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הֵבִיא שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת וְלֹא פֵּירֵשׁ, הָרְאוּיָה לְחַטָּאת — תִּקְרַב חַטָּאת, לְעוֹלָה — תִּקְרַב עוֹלָה, לִשְׁלָמִים — תִּקְרַב שְׁלָמִים. אַמַּאי? הָא אָמְרַתְּ: בְּהֵמָה לָאו כִּמְפוֹרֶשֶׁת דָּמְיָא! amar léh: velitamakh, ha ditnan: raban chimon ben gamliél omér: hévi chaloch behémot velo péréch, harouya le'hatat — tikrav 'hatat, leola — tikrav ola, lichlamim — tikrav chelamim. ama? ha amrate: behéma la kimforechet damya!
2. אֲמַר לֵיהּ, הָתָם: ״וְלָקַח ... וְעָשָׂה״. amar léh, hatam: "velaka'h ... veasa".
3. אָמַר רַחֲמָנָא: אִי בִּלְקִיחַת בְּעָלִים, אִי בַּעֲשִׂיַּית כֹּהֵן. הָכָא נָמֵי, amar ra'hamana: i bilki'hat bealim, i baasiyat kohén. hakha namé,

Daf 27b

1. מִי מָצֵית אָמְרַתְּ הָדֵין דְּחַטָּאת תִּקְרַב עוֹלָה? הָכָא נְקֵבָה, הָכָא זָכָר. mi matsét amrate hadén de'hatat tikrav ola? hakha nekéva, hakha zakhar.
2. מֵתִיב רַב הַמְנוּנָא: וּמִי אָמְרִינַן בְּהֵמָה בַּעֲלַת מוּם כִּסְתוּמָה דָּמְיָא? תָּא שְׁמַע: כֵּיצַד אָמְרוּ הָאִישׁ מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו? בִּזְמַן שֶׁהָיָה הוּא וְאָבִיו נְזִירִים, וְהִפְרִישׁ אָבִיו מָעוֹת לִנְזִירוּתוֹ וָמֵת, וְאָמַר: ״הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֲגַלֵּחַ עַל מְעוֹת אַבָּא״. métiv rav hamnouna: oumi amrinan behéma baalat moum kistouma damya? ta chema: kétsad amrou haich megalé'ha al nezirout avi? bizman chehaya hou veavi nezirim, vehifrich avi maot linzirouto vamét, veamar: "haréni nazir al menat cheagalé'ha al meot aba".
3. הָיוּ לוֹ מָעוֹת סְתוּמוֹת — יִפְּלוּ לִנְדָבָה. הָיְתָה לוֹ בְּהֵמָה מוּפְרֶשֶׁת חַטָּאת — תָּמוּת. עוֹלָה — תִּקְרַב עוֹלָה, וּשְׁלָמִים — יְקָרְבוּ שְׁלָמִים. מַאי לָאו, אֲפִילּוּ בַּעֲלַת מוּם? haou lo maot setoumot — yipelou lindava. hayta lo behéma moufrechet 'hatat — tamout. ola — tikrav ola, ouchlamim — yekarvou chelamim. ma la, afilou baalat moum?
4. לֹא, תְּמִימָה. אֲבָל בַּעֲלַת מוּם, כִּסְתוּמָה דָּמְיָא? מַאי אִירְיָא מָעוֹת? לֵימָא: הָיְתָה לוֹ בְּהֵמָה בַּעֲלַת מוּם — יִפְּלוּ לִנְדָבָה! lo, temima. aval baalat moum, kistouma damya? ma irya maot? léma: hayta lo behéma baalat moum — yipelou lindava!
5. הָכִי נָמֵי, בַּעֲלַת מוּם לְמַאי קַדִּישָׁא — לִדְמֵי, דְּמֵי הַיְינוּ — מָעוֹת. hakhi namé, baalat moum lema kadicha — lidmé, demé haynou — maot.
6. מֵתִיב רָבָא: ״קׇרְבָּנוֹ״, בְּקׇרְבָּנוֹ הוּא יוֹצֵא, וְאֵינוֹ יוֹצֵא בְּקׇרְבַּן אָבִיו. יָכוֹל לֹא יֵצֵא בְּקׇרְבָּנוֹ שֶׁל אָבִיו שֶׁהִפְרִישׁ מִן הַקַּלָּה עַל הַחֲמוּרָה, אוֹ מִן הַחֲמוּרָה עַל הַקַּלָּה, métiv rava: "korbano", bekorbano hou yotsé, veéno yotsé bekorban avi. yakhol lo yétsé bekorbano chel avi chehifrich min hakala al ha'hamoura, o min ha'hamoura al hakala,
7. אֲבָל יוֹצֵא בְּקׇרְבָּן שֶׁהִפְרִישׁ אָבִיו מִן הַקַּלָּה עַל הַקַּלָּה אוֹ מִן הַחֲמוּרָה עַל הַחֲמוּרָה — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״קׇרְבָּנוֹ״, ״קׇרְבָּנוֹ״. בְּקׇרְבָּנוֹ הוּא יוֹצֵא, וְאֵינוֹ יוֹצֵא בְּקׇרְבָּנוֹ שֶׁל אָבִיו. aval yotsé bekorban chehifrich avi min hakala al hakala o min ha'hamoura al ha'hamoura — talmoud lomar: "korbano", "korbano". bekorbano hou yotsé, veéno yotsé bekorbano chel avi.
8. יָכוֹל לֹא יֵצֵא בְּקׇרְבַּן אָבִיו בִּבְהֵמָה שֶׁהִפְרִישׁ אֲפִילּוּ מִן הַקַּלָּה עַל הַקַּלָּה, מִן הַחֲמוּרָה עַל הַחֲמוּרָה, שֶׁהֲרֵי אֵין אָדָם מְגַלֵּחַ עַל בֶּהֱמַת אָבִיו בִּנְזִירוּת, אֲבָל יוֹצֵא בְּמָעוֹת שֶׁהִפְרִישׁ אָבִיו, אֲפִילּוּ מִן הַחֲמוּרָה עַל הַקַּלָּה, אוֹ מִן הַקַּלָּה עַל הַחֲמוּרָה, שֶׁהֲרֵי אָדָם מְגַלֵּחַ עַל מְעוֹת אָבִיו בִּנְזִירוּת, yakhol lo yétsé bekorban avi bivhéma chehifrich afilou min hakala al hakala, min ha'hamoura al ha'hamoura, cheharé én adam megalé'ha al behemat avi binzirout, aval yotsé bemaot chehifrich avi, afilou min ha'hamoura al hakala, o min hakala al ha'hamoura, cheharé adam megalé'ha al meot avi binzirout,

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Nazir
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)