Talmud Menachot, Chapitre 9 (ט) · Daf 60b à 70b

Daf 60b

1. מִנְחַת חוֹבָה, וְנֶאֱמַר הָבֵא מִנְחַת נְדָבָה. מָה מִנְחַת נְדָבָה טְעוּנָה הַגָּשָׁה – אַף מִנְחַת חוֹבָה טְעוּנָה הַגָּשָׁה! min'hat 'hova, veneemar havé min'hat nedava. ma min'hat nedava teouna hagacha – af min'hat 'hova teouna hagacha!
2. מָה לְמִנְחַת נְדָבָה, שֶׁכֵּן טְעוּנָה שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה? מִנְחַת סוֹטָה תּוֹכִיחַ! ma lemin'hat nedava, chekén teouna chemen oulvona? min'hat sota tokhi'ha!
3. מָה לְמִנְחַת סוֹטָה שֶׁכֵּן טְעוּנָה תְּנוּפָה? מִנְחַת נְדָבָה תּוֹכִיחַ. ma lemin'hat sota chekén teouna tenoufa? min'hat nedava tokhi'ha.
4. וְחָזַר הַדִּין, לֹא רְאִי זֶה כִרְאִי זֶה, וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה. הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁשָּׁווּ לִקְמִיצָה, וְשָׁווּ לְהַגָּשָׁה. אַף אֲנִי אָבִיא מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁשָּׁוָה לָהֶן לִקְמִיצָה, תַּשְׁוֶה לָהֶן לְהַגָּשָׁה! ve'hazar hadin, lo rei ze khiri ze, velo rei ze kiri ze. hatsad hachave chebahen – chechaou likmitsa, vechaou lehagacha. af ani avi min'hat 'hoté chechava lahen likmitsa, tachve lahen lehagacha!
5. מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁכֵּן הוּכְשְׁרוּ לָבֹא בְּעָשִׁיר כִּבְעָנִי, תֹּאמַר בְּמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁלֹּא הוּכְשְׁרָה לָבֹא בְּעָשִׁיר כִּבְעָנִי? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֶת הַמִּנְחָה״. ma lehatsad hachave chebahen, chekén houkhcherou lavo beachir kivani, tomar bemin'hat 'hoté chelo houkhchera lavo beachir kivani? talmoud lomar "et hamin'ha".
6. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ״וְהֵבֵאתָ״ – לְרַבּוֹת מִנְחַת הָעוֹמֶר לְהַגָּשָׁה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן״, ״וְהִקְרִיבָהּ״ – לְרַבּוֹת מִנְחַת סוֹטָה לְהַגָּשָׁה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ״. rabi chimon omér: "vehévéta" – lerabot min'hat haomer lehagacha, vekhén hou omér: "vahavétem et omer réchit ketsirkhem el hakohén", "vehikrivah" – lerabot min'hat sota lehagacha, vekhén hou omér: "vehikriv otah el hamizbé'ha".
7. וְדִין הוּא: וּמָה מִנְחַת חוֹטֵא, שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה תְּנוּפָה – טְעוּנָה הַגָּשָׁה, מִנְחַת סוֹטָה, שֶׁטְּעוּנָה תְּנוּפָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁטְּעוּנָה הַגָּשָׁה! מָה לְמִנְחַת חוֹטֵא, שֶׁכֵּן בָּאָה חִיטִּין! vedin hou: ouma min'hat 'hoté, cheénah teouna tenoufa – teouna hagacha, min'hat sota, cheteouna tenoufa – éno din cheteouna hagacha! ma lemin'hat 'hoté, chekén baa 'hitin!
8. מִנְחַת הָעוֹמֶר תּוֹכִיחַ. מָה לְמִנְחַת הָעוֹמֶר, שֶׁכֵּן טְעוּנָה שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה? מִנְחַת חוֹטֵא תּוֹכִיחַ. min'hat haomer tokhi'ha. ma lemin'hat haomer, chekén teouna chemen oulvona? min'hat 'hoté tokhi'ha.
9. וְחָזַר הַדִּין, לֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה. הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁשָּׁווּ לִקְמִיצָה וְשָׁווּ לְהַגָּשָׁה, אַף אֲנִי אָבִיא מִנְחַת סוֹטָה שֶׁשָּׁוְותָה לָהֶן לִקְמִיצָה – תִּשְׁוֶה לָהֶן לְהַגָּשָׁה! ve'hazar hadin, lo rei ze kiri ze, velo rei ze kiri ze. hatsad hachave chebahen, chechaou likmitsa vechaou lehagacha, af ani avi min'hat sota chechavta lahen likmitsa – tichve lahen lehagacha!
10. מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁכֵּן לֹא הוּכְשְׁרוּ לָבֹא קֶמַח, תֹּאמַר מִנְחַת סוֹטָה שֶׁהוּכְשְׁרָה לָבֹא קֶמַח? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהִקְרִיבָהּ״. ma lehatsad hachave chebahen, chekén lo houkhcherou lavo kema'h, tomar min'hat sota cheoukhchera lavo kema'h? talmoud lomar "vehikrivah".
11. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״וְהֵבֵאתָ״ – לְרַבּוֹת מִנְחַת סוֹטָה לְהַגָּשָׁה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְהֵבִיא אֶת קׇרְבָּנָהּ עָלֶיהָ״. rabi yeouda omér: "vehévéta" – lerabot min'hat sota lehagacha, vekhén hou omér: "vehévi et korbanah aleha".
12. אֲבָל מִנְחַת הָעוֹמֶר לָא צְרִיכָא קְרָא, מַאי טַעְמָא? מִדִּינָא קָא אָתְיָא: וּמָה מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה תְּנוּפָה – טְעוּנָה הַגָּשָׁה, מִנְחַת הָעוֹמֶר שֶׁטְּעוּנָה תְּנוּפָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁטְּעוּנָה הַגָּשָׁה! aval min'hat haomer la tserikha kera, ma tama? midina ka atya: ouma min'hat 'hoté cheénah teouna tenoufa – teouna hagacha, min'hat haomer cheteouna tenoufa – éno din cheteouna hagacha!
13. מָה לְמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁכֵּן בָּאָה חִיטִּין? מִנְחַת סוֹטָה תּוֹכִיחַ. מָה לְמִנְחַת סוֹטָה שֶׁכֵּן בָּאָה לְבָרֵר עָוֹן, דְּ״מַזְכֶּרֶת עָוֹן״ הִיא! מִנְחַת חוֹטֵא תּוֹכִיחַ. ma lemin'hat 'hoté chekén baa 'hitin? min'hat sota tokhi'ha. ma lemin'hat sota chekén baa levarér aon, de"mazkeret aon" hi! min'hat 'hoté tokhi'ha.
14. וְחָזַר הַדִּין, לֹא רְאִי זֶה כִרְאִי זֶה, וְלֹא רְאִי זֶה כִּרְאִי זֶה, הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁכֵּן שָׁווּ לִקְמִיצָה, וְשָׁווּ לְהַגָּשָׁה, אַף אֲנִי אָבִיא מִנְחַת הָעוֹמֶר שֶׁשָּׁוְותָה לָהֶן לִקְמִיצָה, תִּשְׁוֶה לָהֶן לְהַגָּשָׁה. ve'hazar hadin, lo rei ze khiri ze, velo rei ze kiri ze, hatsad hachave chebahen, chekén chaou likmitsa, vechaou lehagacha, af ani avi min'hat haomer chechavta lahen likmitsa, tichve lahen lehagacha.
15. וּמַאי פָּרְכַתְּ? רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּרֵיךְ הָכִי: מָה לְהַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן, שֶׁכֵּן מְצוּיִין. ouma parkhate? rabi chimon parékh hakhi: ma lehatsad hachave chebahen, chekén metsouyin.
16. וְרַבִּי יְהוּדָה, אַדְּרַבָּה, הָא מְצוּיָיה טְפֵי, הָנָךְ זִימְנִין דְּלָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ כְּלָל. verabi yeouda, aderaba, ha metsouya tefé, hanakh zimnin dela machka'hate lah kelal.
17. אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר ״וְהֵבֵאתָ״ אֶלָּא שֶׁיָּחִיד מִתְנַדֵּב וּמֵבִיא מִנְחָה אַחֶרֶת, חוּץ מֵאֵלֶּה שֶׁבָּעִנְיָן. o éno omér "vehévéta" ela cheya'hid mitnadév oumévi min'ha a'heret, 'houts mééle chebainyan.
18. וְדִין הוּא: צִיבּוּר מֵבִיא מִנְחָה מִן הַחִיטִּין חוֹבָה, וּמֵבִיא מִנְחָה מִן הַשְּׂעוֹרִין חוֹבָה, אַף יָחִיד שֶׁמֵּבִיא מִנְחָה מִן הַחִיטִּין נְדָבָה – יָכוֹל יָבִיא מִנְחָה מִן הַשְּׂעוֹרִין נְדָבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֵלֶּה״ – אֵין לִי אֶלָּא אֵלֶּה. vedin hou: tsibour mévi min'ha min ha'hitin 'hova, oumévi min'ha min haseorin 'hova, af ya'hid chemévi min'ha min ha'hitin nedava – yakhol yavi min'ha min haseorin nedava? talmoud lomar "éle" – én li ela éle.
19. אוֹ אֵינוֹ אוֹמֵר ״אֵלֶּה״ אֶלָּא לָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי מִנְחָה״, שֶׁמֵּבִיא חֲמִישְׁתָּן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״מֵאֵלֶּה״ – רָצָה אַחַת מֵבִיא, רָצָה חֲמִישְׁתָּן מֵבִיא. o éno omér "éle" ela laomér "haré ala min'ha", chemévi 'hamichtan? talmoud lomar "mééle" – ratsa a'hat mévi, ratsa 'hamichtan mévi.
20. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ״אֶת הַמִּנְחָה״ – לְרַבּוֹת שְׁאָר מְנָחוֹת, כְּגוֹן מִנְחַת גּוֹיִם מִנְחַת נָשִׁים, לְהַגָּשָׁה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר ״מֵאֵלֶּה״. rabi chimon omér: "et hamin'ha" – lerabot chear mena'hot, kegon min'hat goyim min'hat nachim, lehagacha. yakhol cheani merabe af cheté hale'hem vele'hem hapanim? talmoud lomar "mééle".
21. וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת שְׁאָר מְנָחוֹת, וּלְהוֹצִיא שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים? מְרַבֶּה אֲנִי שְׁאָר מְנָחוֹת, שֶׁיֵּשׁ מֵהֶן לָאִישִּׁים, וּמוֹצִיא אֲנִי שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים, שֶׁאֵין מֵהֶן לָאִישִּׁים. ouma raita lerabot chear mena'hot, oulotsi cheté hale'hem vele'hem hapanim? merabe ani chear mena'hot, cheyéch méhen laichim, oumotsi ani cheté hale'hem vele'hem hapanim, cheén méhen laichim.
22. וַהֲלֹא מִנְחַת נְסָכִים כּוּלָּהּ לָאִישִּׁים, יָכוֹל (יְהֵא) [תְּהֵא] טְעוּנָה הַגָּשָׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהִקְרִיבָהּ״. vahalo min'hat nesakhim koulah laichim, yakhol (yehé) [tehé] teouna hagacha? talmoud lomar "vehikrivah".
23. וְהָא אַפֵּיקְתֵּיהּ ״וְהִקְרִיב״ ״וְהִקְרִיבָהּ״, וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת שְׁאָר מְנָחוֹת וּלְהוֹצִיא מִנְחַת נְסָכִים? veha apéktéh "vehikriv" "vehikrivah", ouma raita lerabot chear mena'hot oulotsi min'hat nesakhim?

Daf 61a

1. מְרַבֶּה אֲנִי שְׁאָר מְנָחוֹת שֶׁבָּאוֹת בִּגְלַל עַצְמָן, וּמוֹצִיא אֲנִי מִנְחַת נְסָכִים שֶׁאֵינָהּ בָּאָה בִּגְלַל עַצְמָהּ. וַהֲלֹא מִנְחַת כֹּהֲנִים וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ בָּאוֹת בִּגְלַל עַצְמָן, יָכוֹל יְהוּ טְעוּנוֹת הַגָּשָׁה? merabe ani chear mena'hot chebaot biglal atsman, oumotsi ani min'hat nesakhim cheénah baa biglal atsmah. vahalo min'hat kohanim oumin'hat kohén machi'ha baot biglal atsman, yakhol yeou teounot hagacha?
2. תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהִגִּישָׁהּ״. הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְגוּפָהּ, שֶׁטְּעוּנָה הַגָּשָׁה! מִן ״וְהִגִּישׁ״ ״וְהִגִּישָׁהּ״. talmoud lomar "vehigichah". ha mibeé léh legoufah, cheteouna hagacha! min "vehigich" "vehigichah".
3. וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת שְׁאָר מְנָחוֹת, וּלְהוֹצִיא מִנְחַת כֹּהֲנִים וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ? מְרַבֶּה אֲנִי שְׁאָר מְנָחוֹת, שֶׁיֵּשׁ מֵהֶן לָאִישִּׁים, וּבָאוֹת בִּגְלַל עַצְמָן, וְיֵשׁ מֵהֶן לַכֹּהֲנִים. וּמוֹצִיא אֲנִי שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים, שֶׁאֵין מֵהֶן לָאִישִּׁים. וּמִנְחַת נְסָכִים שֶׁאֵינָהּ בָּאָה בִּגְלַל עַצְמָהּ. וּמִנְחַת כֹּהֲנִים וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, שֶׁאֵין מֵהֶן לַכֹּהֲנִים. ouma raita lerabot chear mena'hot, oulotsi min'hat kohanim oumin'hat kohén machi'ha? merabe ani chear mena'hot, cheyéch méhen laichim, ouvaot biglal atsman, veyéch méhen lakohanim. oumotsi ani cheté hale'hem vele'hem hapanim, cheén méhen laichim. oumin'hat nesakhim cheénah baa biglal atsmah. oumin'hat kohanim oumin'hat kohén machi'ha, cheén méhen lakohanim.
4. ״וְהֵרִים״ – יָכוֹל בִּכְלִי? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהֵרִים מִמֶּנּוּ בְּקֻמְצוֹ״, מָה הֲרָמָה הָאָמוּר לְהַלָּן בְּקוּמְצוֹ, אַף הֲרָמָה הָאָמוּר כָּאן בְּקוּמְצוֹ. "vehérim" – yakhol bikhli? talmoud lomar: "vehérim mimenou bekoumtso", ma harama haamour lehalan bekoumtso, af harama haamour kan bekoumtso.
5. מַתְנִי׳ אֵלּוּ טְעוּנוֹת תְּנוּפָה וְאֵין טְעוּנוֹת הַגָּשָׁה: לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע, וַאֲשָׁמוֹ, וְהַבִּכּוּרִים כְּדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, וְאֵימוּרֵי שַׁלְמֵי יָחִיד, וְחָזֶה וָשׁוֹק שֶׁלָּהֶן. matni' élou teounot tenoufa veén teounot hagacha: log chemen chel metsora, vaachamo, vehabikourim kedivré rabi eliezer ben yaakov, veémouré chalmé ya'hid, ve'haze vachok chelahen.
6. אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים, בְּיִשְׂרָאֵל וְלֹא בַּאֲחֵרִים. שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּשְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת. e'had anachim vee'had nachim, beyisraél velo baa'hérim. cheté hale'hem ouchné kivsé atseret.
7. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? נוֹתֵן שְׁתֵּי הַלֶּחֶם עַל גַּבֵּי שְׁנֵי כְּבָשִׂים, וּמַנִּיחַ שְׁתֵּי יָדָיו לְמַטָּה, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם״. תְּנוּפָה הָיְתָה בַּמִּזְרָח, וְהַגָּשָׁה בַּמַּעֲרָב. תְּנוּפוֹת קוֹדְמוֹת לַהַגָּשׁוֹת. kétsad hou ose? notén cheté hale'hem al gabé chené kevasim, oumani'ha cheté yada lemata, molikh oumévi, maale oumorid, cheneemar: "acher hounaf vaacher houram". tenoufa hayta bamizra'h, vehagacha bamaarav. tenoufot kodmot lahagachot.
8. מִנְחַת הָעוֹמֶר וּמִנְחַת קְנָאוֹת טְעוּנוֹת הַגָּשָׁה וּתְנוּפָה. לֶחֶם הַפָּנִים וּמִנְחַת נְסָכִים אֵין טְעוּנוֹת לֹא הַגָּשָׁה וְלֹא תְּנוּפָה. min'hat haomer oumin'hat kenaot teounot hagacha outnoufa. le'hem hapanim oumin'hat nesakhim én teounot lo hagacha velo tenoufa.
9. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה מִינִין טְעוּנִין שָׁלֹשׁ מִצְוֹת, שְׁתַּיִם בְּכׇל אַחַת וְאַחַת, וּשְׁלִישִׁית אֵין בָּהֶן. וְאֵלּוּ הֵן: זִבְחֵי שַׁלְמֵי יָחִיד, וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִיבּוּר, וַאֲשַׁם מְצוֹרָע. rabi chimon omér: chelocha minin teounin chaloch mitsot, chetayim bekhol a'hat vea'hat, ouchlichit én bahen. veélou hén: ziv'hé chalmé ya'hid, veziv'hé chalmé tsibour, vaacham metsora.
10. זִבְחֵי שַׁלְמֵי יָחִיד – טְעוּנִין סְמִיכָה חַיִּים, וּתְנוּפָה שְׁחוּטִין, וְאֵין בָּהֶן תְּנוּפָה חַיִּים. זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִיבּוּר – טְעוּנִים תְּנוּפָה חַיִּים וּשְׁחוּטִין, [וְאֵין בָּהֶם סְמִיכָה]. וַאֲשַׁם מְצוֹרָע – טָעוּן סְמִיכָה וּתְנוּפָה חַי, וְאֵין בּוֹ תְּנוּפָה שָׁחוּט. ziv'hé chalmé ya'hid – teounin semikha 'hayim, outnoufa che'houtin, veén bahen tenoufa 'hayim. ziv'hé chalmé tsibour – teounim tenoufa 'hayim ouch'houtin, [veén bahem semikha]. vaacham metsora – taoun semikha outnoufa 'ha, veén bo tenoufa cha'hout.
11. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְהִקְרִיב אֹתוֹ לְאָשָׁם וְאֶת לֹג הַשָּׁמֶן וְהֵנִיף אֹתָם תְּנוּפָה״ – מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנִין תְּנוּפָה כְּאֶחָד. gema' tanou rabanan: "vehikriv oto leacham veet log hachamen vehénif otam tenoufa" – melaméd cheteounin tenoufa kee'had.
12. וּמִנַּיִן שֶׁאִם הֵנִיף זֶה בְּעַצְמוֹ וְזֶה בְּעַצְמוֹ יָצָא? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהִקְרִיב אֹתוֹ לְאָשָׁם וְהֵנִיף״. יָכוֹל יָנִיף וְיַחְזִיר וְיָנִיף? תַּלְמוּד לוֹמַר ״תְּנוּפָה״, וְלֹא תְּנוּפוֹת. ouminayin cheim hénif ze beatsmo veze beatsmo yatsa? talmoud lomar "vehikriv oto leacham vehénif". yakhol yanif veya'hzir veyanif? talmoud lomar "tenoufa", velo tenoufot.
13. ״לִפְנֵי ה׳״ – בַּמִּזְרָח. וְהָא אָמַר: ״לִפְנֵי ה׳״ – יָכוֹל בַּמַּעֲרָב! "lifné h'" – bamizra'h. veha amar: "lifné h'" – yakhol bamaarav!
14. אָמְרִי: הָנֵי מִילֵּי מִנְחָה, דְּאִיקְּרִי ״חַטָּאת״, וְחַטָּאת טְעוּנָה יְסוֹד, וְקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית לֹא הָיָה לוֹ יְסוֹד, אֲבָל הָכָא ״לִפְנֵי ה׳״ קָרֵינָא בֵּיהּ. amri: hané milé min'ha, deikeri "'hatat", ve'hatat teouna yesod, vekeren deromit mizra'hit lo haya lo yesod, aval hakha "lifné h'" karéna béh.
15. וְהַבִּכּוּרִים, כְּדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. מַאי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב? דְּתַנְיָא: ״וְלָקַח הַכֹּהֵן״, לִימֵּד עַל הַבִּכּוּרִים שֶׁטְּעוּנִין תְּנוּפָה, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. vehabikourim, kedivré rabi eliezer ben yaakov. ma rabi eliezer ben yaakov? detanya: "velaka'h hakohén", liméd al habikourim cheteounin tenoufa, divré rabi eliezer ben yaakov.
16. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב? גָּמַר יָד יָד מִשְּׁלָמִים, כְּתִיב הָכָא ״וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ״, וּכְתִיב הָתָם ״יָדָיו תְּבִיאֶנָּה״. ma tama derabi eliezer ben yaakov? gamar yad yad michelamim, ketiv hakha "velaka'h hakohén hatene miyadekha", oukhtiv hatam "yada teviena".

Daf 61b

1. מָה כָּאן כֹּהֵן – אַף לְהַלָּן כֹּהֵן, וּמָה לְהַלָּן בְּעָלִים אַף כָּאן בְּעָלִים. הָא כֵּיצַד? כֹּהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ תַּחַת יְדֵי בְּעָלִים וּמֵנִיף. ma kan kohén – af lehalan kohén, ouma lehalan bealim af kan bealim. ha kétsad? kohén mani'ha yado ta'hat yedé bealim ouménif.
2. וְלֵימָא נָמֵי כְּדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, דְּתַנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״וְהִנַּחְתּוֹ״ – זוֹ תְּנוּפָה, אַתָּה אוֹמֵר זוֹ תְּנוּפָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא הַנָּחָה? veléma namé kedivré rabi yeouda, detanya: rabi yeouda omér: "vehina'hto" – zo tenoufa, ata omér zo tenoufa, o éno ela hana'ha?
3. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְהִנִּיחוֹ״, הֲרֵי הַנָּחָה אָמוּר; הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וְהִנַּחְתּוֹ״ – זוֹ תְּנוּפָה. kecheou omér "vehini'ho", haré hana'ha amour; ha ma ani mekayém "vehina'hto" – zo tenoufa.
4. אָמַר רָבָא: הוֹאִיל וּפָתַח בּוֹ הַכָּתוּב תְּחִלָּה. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: הוֹאִיל וְרַב גֻּבְרֵיהּ. amar rava: hoil oufata'h bo hakatouv te'hila. rav na'hman bar yits'hak amar: hoil verav gouvréh.
5. וְאֵימוּרֵי שַׁלְמֵי יָחִיד, וְחָזֶה וָשׁוֹק שֶׁלָּהֶן – אֶחָד הָאֲנָשִׁים וְאֶחָד הַנָּשִׁים, בְּיִשְׂרָאֵל אֲבָל לֹא בַּאֲחֵרִים. מַאי קָאָמַר? veémouré chalmé ya'hid, ve'haze vachok chelahen – e'had haanachim vee'had hanachim, beyisraél aval lo baa'hérim. ma kaamar?
6. אָמַר רַב יְהוּדָה: הָכִי קָאָמַר – אֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים, קׇרְבָּנָן טָעוּן תְּנוּפָה, וּתְנוּפָה עַצְמָהּ בְּיִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֹא בִּידֵי נָשִׁים. amar rav yeouda: hakhi kaamar – e'had anachim vee'had nachim, korbanan taoun tenoufa, outnoufa atsmah beyisraél, aval lo bidé nachim.
7. תָּנוּ רַבָּנַן: בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְנִיפִין, וְאֵין הַגּוֹיִם מְנִיפִין. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְנִיפִין, וְאֵין הַנָּשִׁים מְנִיפוֹת. tanou rabanan: bené yisraél menifin, veén hagoyim menifin. bené yisraél menifin, veén hanachim menifot.
8. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: מָצִינוּ שֶׁחִלֵּק הַכָּתוּב בֵּין קׇרְבַּן יִשְׂרָאֵל לְקׇרְבַּן גּוֹיִם לְקׇרְבַּן נָשִׁים בִּסְמִיכָה, יָכוֹל נַחְלוֹק בִּתְנוּפָה? amar rabi yosé: matsinou che'hilék hakatouv bén korban yisraél lekorban goyim lekorban nachim bismikha, yakhol na'hlok bitnoufa?
9. לָא, מָה לִי חִלֵּק בִּסְמִיכָה, שֶׁהַסְּמִיכָה בִּבְעָלִים. la, ma li 'hilék bismikha, chehasemikha bivalim.
10. נַחְלוֹק בִּתְנוּפָה, שֶׁהַתְּנוּפָה בְּכֹהֲנִים, אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״? בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְנִיפִין וְאֵין הַגּוֹיִם מְנִיפִין, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְנִיפִין וְאֵין הַנָּשִׁים מְנִיפוֹת. na'hlok bitnoufa, chehatenoufa bekhohanim, im kén ma talmoud lomar "bené yisraél"? bené yisraél menifin veén hagoyim menifin, bené yisraél menifin veén hanachim menifot.
11. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ – אֵין לִי אֶלָּא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, גֵּרִים וַעֲבָדִים מְשׁוּחְרָרִין מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״הַמַּקְרִיב״. tanya idakh: "bené yisraél" – én li ela bené yisraél, gérim vaavadim mechou'hrarin minayin? talmoud lomar "hamakriv".
12. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא זֶה כֹּהֵן הַמַּקְרִיב? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״יָדָיו תְּבִיאֶינָה״, הֲרֵי בְּעָלִים אָמוּר. הָא כֵּיצַד? כֹּהֵן מַנִּיחַ יָדָיו תַּחַת יְדֵי הַבְּעָלִים וּמֵנִיף. o éno ela ze kohén hamakriv? kecheou omér "yada teviena", haré bealim amour. ha kétsad? kohén mani'ha yada ta'hat yedé habealim ouménif.

Daf 62a

1. כֵּיצַד עוֹשֶׂה? מַנִּיחַ אֵימוּרִין עַל פִּיסַּת הַיָּד, וְחָזֶה וָשׁוֹק עֲלֵיהֶן, וּבְכׇל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לֶחֶם – הַלֶּחֶם מִלְּמַעְלָה. kétsad ose? mani'ha émourin al pisat hayad, ve'haze vachok aléhen, ouvkhol makom cheyéch le'hem – hale'hem milemala.
2. הֵיכָא אָמַר רַב פָּפָּא: בְּמִלּוּאִים. hékha amar rav papa: bemilouim.
3. מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב: ״שׁוֹק הַתְּרוּמָה וַחֲזֵה הַתְּנוּפָה עַל אִשֵּׁי הַחֲלָבִים יָבִיאוּ לְהָנִיף תְּנוּפָה״, וְהָכְתִיב: ״אֶת הַחֵלֶב עַל הֶחָזֶה יְבִיאֶנּוּ״! ma tama? iléma michoum dikhtiv: "chok haterouma va'hazé hatenoufa al iché ha'halavim yaviou lehanif tenoufa", vehakhtiv: "et ha'hélev al he'haze yevienou"!
4. אָמַר אַבָּיֵי: הָהוּא דְּמַיְיתֵי לֵיהּ כֹּהֵן מִבֵּית הַמִּטְבָּחַיִים, וְרָמֵי לֵיהּ. amar abayé: haou demayté léh kohén mibét hamitba'hayim, veramé léh.
5. וְהָכְתִיב ״וַיָּשִׂימוּ אֶת הַחֲלָבִים עַל הֶחָזוֹת״? הָהוּא דְּיָהֵיב לֵיהּ לְכֹהֵן אַחֲרִינָא, וְאָזֵיל וּמַקְטַר לֵיהּ. vehakhtiv "vayasimou et ha'halavim al he'hazot"? haou deyahév léh lekhohén a'harina, veazél oumaktar léh.
6. וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן, דְּבָעֵינַן שְׁלֹשָׁה כֹּהֲנִים, מִשּׁוּם דִּכְתִיב: ״בְּרׇב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ״. veha ka machma lan, devaénan chelocha kohanim, michoum dikhtiv: "berov am hadrat melekh".
7. וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּשְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת [וְכוּ׳]. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְהֵנִיף הַכֹּהֵן אֹתָם עַל לֶחֶם הַבִּיכּוּרִים״, ouchté hale'hem ouchné kivsé atseret [vekhou']. tanou rabanan: "vehénif hakohén otam al le'hem habikourim",
8. יָכוֹל יַנִּיחַ כְּבָשִׂים עַל גַּבֵּי הַלֶּחֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר ״עַל שְׁנֵי כְּבָשִׂים״. אִי ״עַל שְׁנֵי כְּבָשִׂים״ יָכוֹל לֶחֶם עַל גַּבֵּי כְּבָשִׂים? תַּלְמוּד לוֹמַר ״עַל לֶחֶם הַבִּיכּוּרִים״. yakhol yani'ha kevasim al gabé hale'hem? talmoud lomar "al chené kevasim". i "al chené kevasim" yakhol le'hem al gabé kevasim? talmoud lomar "al le'hem habikourim".
9. נִישְׁתַּקֵּל הַכָּתוּב, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם לֶחֶם עַל גַּבֵּי כְּבָשִׂים, וְאִם כְּבָשִׂים עַל גַּבֵּי לֶחֶם. מָה מָצִינוּ בְּכׇל מָקוֹם – לֶחֶם לְמַעְלָה, אַף כָּאן לֶחֶם לְמַעְלָה. הֵיכָא? אָמַר רַב פָּפָּא: בְּמִילּוּאִים. nichtakél hakatouv, veéni yodéa im le'hem al gabé kevasim, veim kevasim al gabé le'hem. ma matsinou bekhol makom – le'hem lemala, af kan le'hem lemala. hékha? amar rav papa: bemilouim.
10. רַבִּי יוֹסֵי בֶּן הַמְשׁוּלָּם אוֹמֵר: כְּבָשִׂים לְמַעְלָה, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּים ״עַל שְׁנֵי כְּבָשִׂים״ – לְהוֹצִיא שִׁבְעָה. rabi yosé ben hamchoulam omér: kevasim lemala, ouma ani mekayém "al chené kevasim" – leotsi chiva.
11. חֲנִינָא בֶּן חֲכִינַאי אוֹמֵר: מַנִּיחַ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם בֵּין יַרְכוֹתֵיהֶן שֶׁל כְּבָשִׂים וּמֵנִיף, וְנִמְצָא מְקַיֵּים שְׁנֵי מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ: לֶחֶם עַל גַּבֵּי כְּבָשִׂים, וּכְבָשִׂים עַל גַּבֵּי הַלֶּחֶם. אָמַר רַבִּי: לִפְנֵי מֶלֶךְ בָּשָׂר וְדָם אֵין עוֹשִׂין כֵּן, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשִׂין כֵּן?! אֶלָּא מַנִּיחַ זֶה בְּצַד זֶה וּמֵנִיף. 'hanina ben 'hakhina omér: mani'ha cheté hale'hem bén yarkhotéhen chel kevasim ouménif, venimtsa mekayém chené mikraot halalou: le'hem al gabé kevasim, oukhvasim al gabé hale'hem. amar rabi: lifné melekh basar vedam én osin kén, lifné melekh malkhé hamelakhim hakadoch baroukh hou osin kén?! ela mani'ha ze betsad ze ouménif.
12. וְהָא בָּעֵינַן ״עַל״, אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב הַמְנוּנָא, וְאָמְרִי לַהּ רַב הַמְנוּנָא לְרַב חִסְדָּא: רַבִּי לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר ״עַל״ בְּסָמוּךְ. veha baénan "al", amar léh rav 'hisda lerav hamnouna, veamri lah rav hamnouna lerav 'hisda: rabi letaméh, deamar "al" besamoukh.
13. דְּתַנְיָא, ״וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה״, רַבִּי אוֹמֵר: ״עַל״ בְּסָמוּךְ, אַתָּה אוֹמֵר ״עַל״ בְּסָמוּךְ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא ״עַל״ מַמָּשׁ? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְסַכֹּתָ עַל הָאָרֹן אֶת הַפָּרֹכֶת״, הֱוֵי אוֹמֵר ״עַל״ בְּסָמוּךְ. detanya, "venatata al hamaarekhet levona zaka", rabi omér: "al" besamoukh, ata omér "al" besamoukh, o éno ela "al" mamach? kecheou omér "vesakota al haaron et haparokhet", hevé omér "al" besamoukh.
14. מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד [וְכוּ׳]. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מוֹלִיךְ וּמֵבִיא – לְמִי שֶׁהָרוּחוֹת שֶׁלּוֹ, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד – לְמִי שֶׁהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ שֶׁלּוֹ. molikh oumévi, maale oumorid [vekhou']. amar rabi 'hiya bar aba, amar rabi yo'hanan: molikh oumévi – lemi cheharou'hot chelo, maale oumorid – lemi chehachamayim vehaarets chelo.
15. בְּמַעְרְבָא מַתְנוּ הָכִי: אָמַר רַב חָמָא בַּר עוּקְבָא, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חֲנִינָא: מוֹלִיךְ וּמֵבִיא – כְּדֵי לַעֲצוֹר רוּחוֹת רָעוֹת, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד – כְּדֵי לַעֲצוֹר טְלָלִים רָעִים. bemareva matnou hakhi: amar rav 'hama bar oukva, amar rabi yosé bar rabi 'hanina: molikh oumévi – kedé laatsor rou'hot raot, maale oumorid – kedé laatsor telalim raim.
16. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַב אָבִין: זֹאת אוֹמֶרֶת שְׁיָרֵי מִצְוָה מְעַכְּבִים אֶת הַפּוּרְעָנוּת, דְּהָא תְּנוּפָה שְׁיָרֵי מִצְוָה הִיא, וְעוֹצֶרֶת רוּחוֹת רָעוֹת וּטְלָלִים רָעִים. אָמַר רַבָּה: וְכֵן לוּלָב. amar rabi yosé bar rav avin: zot omeret cheyaré mitsva meakevim et hapouranout, deha tenoufa cheyaré mitsva hi, veotseret rou'hot raot outlalim raim. amar raba: vekhén loulav.
17. רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב מַמְטֵי לֵיהּ וּמַיְיתֵי לֵיהּ, וּמַחְוֵי הָכִי, וְאָמַר: ״גִּירָא בְּעֵינָא דְשִׂטְנָא״. וְלָאו מִילְּתָא הִיא, מִשּׁוּם דְּאָתֵי לְאִתְגָּרוֹיֵי בֵּיהּ. rav a'ha bar yaakov mamté léh oumayté léh, ouma'hvé hakhi, veamar: "gira beéna desitna". vela mileta hi, michoum deaté leitgaroyé béh.
18. תָּנוּ רַבָּנַן: זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר טְעוּנִין תְּנוּפָה לְאַחַר שְׁחִיטָה, וּתְנוּפָתָן כְּמוֹת שֶׁהֵן – דִּבְרֵי רַבִּי, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּחָזֶה וָשׁוֹק. tanou rabanan: ziv'hé chalmé tsibour teounin tenoufa lea'har che'hita, outnoufatan kemot chehén – divré rabi, va'hakhamim omrim: be'haze vachok.
19. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב הַמְנוּנָא, וְאָמְרִי לַהּ רַב הַמְנוּנָא לְרַב חִסְדָּא: בְּדוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ, בְּדוּן מִינַּהּ וְאוֹקֵי בְאַתְרַהּ – קָא מִיפַּלְגִי. bema ka mipalgi? amar léh rav 'hisda lerav hamnouna, veamri lah rav hamnouna lerav 'hisda: bedoun minah ouminah, bedoun minah veoké veatrah – ka mipalgi.
20. רַבָּנַן סָבְרִי: דּוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ – מָה זִבְחֵי שַׁלְמֵי יָחִיד טְעוּנִין תְּנוּפָה לְאַחַר שְׁחִיטָה, אַף זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר טְעוּנִין תְּנוּפָה לְאַחַר שְׁחִיטָה, וּמִינַּהּ – מָה הָתָם בְּחָזֶה וָשׁוֹק, אַף הָכָא נָמֵי בְּחָזֶה וָשׁוֹק. rabanan savri: doun minah ouminah – ma ziv'hé chalmé ya'hid teounin tenoufa lea'har che'hita, af ziv'hé chalmé tsibour teounin tenoufa lea'har che'hita, ouminah – ma hatam be'haze vachok, af hakha namé be'haze vachok.
21. וְרַבִּי סָבַר: דּוּן מִינַּהּ וְאוֹקֵי בְאַתְרַהּ – מָה זִבְחֵי שַׁלְמֵי יָחִיד טְעוּנִין תְּנוּפָה לְאַחַר שְׁחִיטָה, אַף זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר טְעוּנִין תְּנוּפָה לְאַחַר שְׁחִיטָה, וְאוֹקֵי בְּאַתְרַהּ – הָתָם הוּא דְּחָזֶה וָשׁוֹק, אֲבָל הָכָא כְּמוֹת שֶׁהֵן, כְּמוֹת שֶׁהֵן בַּחַיִּים. verabi savar: doun minah veoké veatrah – ma ziv'hé chalmé ya'hid teounin tenoufa lea'har che'hita, af ziv'hé chalmé tsibour teounin tenoufa lea'har che'hita, veoké beatrah – hatam hou de'haze vachok, aval hakha kemot chehén, kemot chehén ba'hayim.

Daf 62b

1. רַב פָּפָּא אָמַר: דְּכוּלֵּי עָלְמָא דּוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ הוּא, וְהַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי – כִּי הָתָם, מָה הָתָם דָּבָר שֶׁמַּתָּנָה לְכֹהֵן, אַף הָכָא דָּבָר שֶׁמַּתָּנָה לַכֹּהֵן. rav papa amar: dekhoulé alma doun minah ouminah hou, vehaynou tama derabi – ki hatam, ma hatam davar chematana lekhohén, af hakha davar chematana lakohén.
2. רָבִינָא אָמַר, דְּכוּלֵּי עָלְמָא דּוּן מִינַּהּ וְאוֹקֵי בְאַתְרַהּ, וְהַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבָּנַן: ״שַׁלְמֵיהֶם״ רִיבּוּיָא הוּא. ravina amar, dekhoulé alma doun minah veoké veatrah, vehaynou tama derabanan: "chalméhem" ribouya hou.
3. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה מִינִין טְעוּנִין שָׁלֹשׁ מִצְוֹת, שְׁתַּיִם בְּכׇל אֶחָד וּשְׁלִישִׁית אֵין בָּהֶן, וְאֵלּוּ הֵן: זִבְחֵי שַׁלְמֵי יָחִיד, וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר, וַאֲשַׁם מְצוֹרָע. rabi chimon omér: chelocha minin teounin chaloch mitsot, chetayim bekhol e'had ouchlichit én bahen, veélou hén: ziv'hé chalmé ya'hid, veziv'hé chalmé tsibour, vaacham metsora.
4. זִבְחֵי שַׁלְמֵי יָחִיד טְעוּנִין סְמִיכָה חַיִּים, וּתְנוּפָה שְׁחוּטִין, וְאֵין בָּהֶן תְּנוּפָה חַיִּים. זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר טְעוּנִין תְּנוּפָה חַיִּים וּשְׁחוּטִין, וְאֵין בָּהֶן סְמִיכָה. אֲשַׁם מְצוֹרָע טָעוּן סְמִיכָה וּתְנוּפָה חַי, וְאֵין בּוֹ תְּנוּפָה שָׁחוּט. ziv'hé chalmé ya'hid teounin semikha 'hayim, outnoufa che'houtin, veén bahen tenoufa 'hayim. ziv'hé chalmé tsibour teounin tenoufa 'hayim ouch'houtin, veén bahen semikha. acham metsora taoun semikha outnoufa 'ha, veén bo tenoufa cha'hout.
5. וְיִהְיוּ זִבְחֵי שַׁלְמֵי יָחִיד טְעוּנִין תְּנוּפָה חַיִּים, מִקַּל וְחוֹמֶר: וּמָה זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר, שֶׁאֵין טְעוּנִין סְמִיכָה חַיִּים, טְעוּנִין תְּנוּפָה חַיִּים – זִבְחֵי שַׁלְמֵי יָחִיד, שֶׁטְּעוּנִין סְמִיכָה חַיִּים, אֵינוֹ דִּין שֶׁטְּעוּנִין תְּנוּפָה חַיִּים! veyihou ziv'hé chalmé ya'hid teounin tenoufa 'hayim, mikal ve'homer: ouma ziv'hé chalmé tsibour, cheén teounin semikha 'hayim, teounin tenoufa 'hayim – ziv'hé chalmé ya'hid, cheteounin semikha 'hayim, éno din cheteounin tenoufa 'hayim!
6. מִיעֵט רַחֲמָנָא גַּבֵּי זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר, ״אַתֶּם״, ״אוֹתָם״ – לְמַעוֹטֵי זִבְחֵי שַׁלְמֵי יָחִיד. miét ra'hamana gabé ziv'hé chalmé tsibour, "atem", "otam" – lemaoté ziv'hé chalmé ya'hid.
7. וְיִהְיוּ זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר טְעוּנִין סְמִיכָה, מִקַּל וָחוֹמֶר: וּמָה זִבְחֵי שַׁלְמֵי יָחִיד, שֶׁאֵין טְעוּנִין תְּנוּפָה חַיִּים – טְעוּנִין סְמִיכָה, זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר שֶׁטְּעוּנִין תְּנוּפָה חַיִּים – אֵינוֹ דִּין שֶׁטְּעוּנִין סְמִיכָה? אָמַר רָבִינָא: גְּמִירִי שְׁתֵּי סְמִיכוֹת בְּצִבּוּר. veyihou ziv'hé chalmé tsibour teounin semikha, mikal va'homer: ouma ziv'hé chalmé ya'hid, cheén teounin tenoufa 'hayim – teounin semikha, ziv'hé chalmé tsibour cheteounin tenoufa 'hayim – éno din cheteounin semikha? amar ravina: gemiri cheté semikhot betsibour.
8. וִיהֵא אֲשַׁם מְצוֹרָע טָעוּן תְּנוּפָה שָׁחוּט, מִקַּל וְחוֹמֶר: מָה זִבְחֵי שַׁלְמֵי יָחִיד שֶׁאֵין טְעוּנִין תְּנוּפָה חַיִּים, טְעוּנִין תְּנוּפָה שְׁחוּטִין – אֲשַׁם מְצוֹרָע שֶׁטָּעוּן תְּנוּפָה חַי, אֵינוֹ דִּין שֶׁטָּעוּן תְּנוּפָה שָׁחוּט! vihé acham metsora taoun tenoufa cha'hout, mikal ve'homer: ma ziv'hé chalmé ya'hid cheén teounin tenoufa 'hayim, teounin tenoufa che'houtin – acham metsora chetaoun tenoufa 'ha, éno din chetaoun tenoufa cha'hout!
9. מִיעֵט רַחֲמָנָא גַּבֵּי זִבְחֵי שַׁלְמֵי יָחִיד, ״אֹתוֹ״, ״אוֹתוֹ״ לְמַעוֹטֵי אֲשַׁם מְצוֹרָע. miét ra'hamana gabé ziv'hé chalmé ya'hid, "oto", "oto" lemaoté acham metsora.
10. תָּנוּ רַבָּנַן: חֲמִשָּׁה שֶׁהֵבִיאוּ קׇרְבָּן אֶחָד – אֶחָד מֵנִיף עַל יְדֵי כּוּלָּם, וְהָאִשָּׁה – כֹּהֵן מֵנִיף עַל יָדָהּ, וְכֵן הַשּׁוֹלֵחַ קׇרְבְּנוֹתָיו מִמְּדִינַת הַיָּם – כֹּהֵן מֵנִיף עַל יָדוֹ. tanou rabanan: 'hamicha chehéviou korban e'had – e'had ménif al yedé koulam, vehaicha – kohén ménif al yadah, vekhén hacholé'ha korbenota mimedinat hayam – kohén ménif al yado.

Daf 63a

1. מַתְנִי׳ הָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי בְּמַחֲבַת״ – לֹא יָבִיא בְּמַרְחֶשֶׁת, ״בְּמַרְחֶשֶׁת״ – לֹא יָבִיא בְּמַחֲבַת. מָה בֵּין מַחֲבַת לְמַרְחֶשֶׁת? מַרְחֶשֶׁת יֵשׁ לָהּ כִּיסּוּי, מַחֲבַת אֵין לָהּ כִּיסּוּי, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מַרְחֶשֶׁת עֲמוּקָּה וּמַעֲשֶׂיהָ רוֹחֲשִׁין (רַכִּין), מַחֲבַת צָפָה וּמַעֲשֶׂיהָ קָשִׁין. matni' haomér "haré ala bema'havat" – lo yavi bemar'hechet, "bemar'hechet" – lo yavi bema'havat. ma bén ma'havat lemar'hechet? mar'hechet yéch lah kisou, ma'havat én lah kisou, divré rabi yosé hagelili. rabi 'hanina ben gamliél omér: mar'hechet amouka oumaaseha ro'hachin (rakin), ma'havat tsafa oumaaseha kachin.
2. גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי? אִילֵּימָא מַרְחֶשֶׁת, דְּאָתְיָא אַרִחוּשֵׁי הַלֵּב, כְּדִכְתִיב: ״רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב״, וּמַחֲבַת, דְּאָתְיָא אַמַּחְבּוֹאֵי הַפֶּה, כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי: ״מְנַבַּח נַבּוֹחֵי״. gema' ma tama derabi yosé? iléma mar'hechet, deatya ari'houché halév, kedikhtiv: "ra'hach libi davar tov", ouma'havat, deatya ama'hboé hape, kidamri inaché: "menaba'h nabo'hé".
3. אֵימָא אִיפְּכָא: מַחֲבַת, דְּאָתְיָא אַמַּחְבּוֹאֵי הַלֵּב, דִּכְתִיב ״לָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ״; מַרְחֶשֶׁת, דְּאָתְיָא אַרִחוּשֵׁי [הַפֶּה], כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי: ״הֲוָה מְרַחֲשָׁן שִׂיפְוָותֵיהּ״. אֶלָּא גְּמָרָא גְּמִירִי לַהּ. éma ipekha: ma'havat, deatya ama'hboé halév, dikhtiv "lama na'hbéta livro'ha"; mar'hechet, deatya ari'houché [hape], kidamri inaché: "hava mera'hachan sifvatéh". ela gemara gemiri lah.
4. רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כּוּ׳. מַרְחֶשֶׁת עֲמוּקָּה – דִּכְתִיב ״וְכׇל נַעֲשָׂה בַמַּרְחֶשֶׁת״, מַחֲבַת צָפָה – דִּכְתִיב ״וְעַל מַחֲבַת״. rabi 'hanina ben gamliél omér kou'. mar'hechet amouka – dikhtiv "vekhol naasa vamar'hechet", ma'havat tsafa – dikhtiv "veal ma'havat".
5. תָּנוּ רַבָּנַן: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי מַרְחֶשֶׁת״ יְהֵא מוּנָּח עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ. tanou rabanan: bét chama omrim: haomér "haré ala mar'hechet" yehé mouna'h ad cheyavo éliyaou.
6. מְסַפְּקָא לְהוּ, אִי עַל שׁוּם כְּלִי נִקְרְאוּ, אוֹ עַל שׁוּם מַעֲשֵׂיהֶן. mesapeka leou, i al choum keli nikreou, o al choum maaséhen.
7. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כְּלִי הָיָה בַּמִּקְדָּשׁ, וּ״מַרְחֶשֶׁת״ שְׁמוֹ, וְדוֹמֶה כְּמִין כַּלְבּוֹס עָמוֹק, וּכְשֶׁבָּצֵק מוּנָּח בְּתוֹכוֹ – דּוֹמֶה כְּמִין תַּפּוּחֵי הַבָּרָתִים וּכְמִין בִּלְוָטֵי הַיְּוָונִים. ouvét hilél omrim: keli haya bamikdach, ou"mar'hechet" chemo, vedome kemin kalbos amok, oukhchebatsék mouna'h betokho – dome kemin tapou'hé habaratim oukhmin bilvaté hayevanim.
8. וְאוֹמֵר: ״וְכׇל נַעֲשָׂה בַמַּרְחֶשֶׁת וְעַל מַחֲבַת״, אַלְמָא עַל שׁוּם הַכֵּלִים נִקְרְאוּ, וְלֹא עַל שׁוּם מַעֲשֵׂיהֶם. veomér: "vekhol naasa vamar'hechet veal ma'havat", alma al choum hakélim nikreou, velo al choum maaséhem.
9. מַתְנִי׳ הֲרֵי עָלַי בְּתַנּוּר – לֹא יָבִיא מַאֲפֵה כוּפָּח, וְלֹא מַאֲפֵה רְעָפִים, וּמַאֲפֵה יוֹרוֹת הָעַרְבִיִּים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: רָצָה – מֵבִיא מַאֲפֵה כוּפָּח. matni' haré ala betanour – lo yavi maafé khoupa'h, velo maafé reafim, oumaafé yorot haarviyim. rabi yeouda omér: ratsa – mévi maafé khoupa'h.
10. הֲרֵי עָלַי מִנְחַת מַאֲפֶה – לֹא יָבִיא מֶחֱצָה חַלּוֹת וּמֶחֱצָה רְקִיקִין; רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא קׇרְבָּן אֶחָד. haré ala min'hat maafe – lo yavi me'hetsa 'halot oume'hetsa rekikin; rabi chimon matir, mipené cheou korban e'had.
11. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״מַאֲפֵה תַנּוּר״, וְלֹא מַאֲפֵה כוּפָּח, וְלֹא מַאֲפֵה רְעָפִים, וְלֹא מַאֲפֵה יוֹרוֹת הָעַרְבִיִּים. gema' tanou rabanan: "maafé tanour", velo maafé khoupa'h, velo maafé reafim, velo maafé yorot haarviyim.
12. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: ״תַּנּוּר״ ״תַּנּוּר״ שְׁנֵי פְּעָמִים, לְהַכְשִׁיר מַאֲפֵה כוּפָּח. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ״תַּנּוּר״ ״תַּנּוּר״ שְׁנֵי פְּעָמִים, אֶחָד שֶׁתְּהֵא אֲפִיָּיתָן בְּתַנּוּר, וְאֶחָד שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּישָׁן בַּתַּנּוּר. rabi yeouda omér: "tanour" "tanour" chené peamim, lehakhchir maafé khoupa'h. rabi chimon omér: "tanour" "tanour" chené peamim, e'had chetehé afiyatan betanour, vee'had cheyehé hekdéchan batanour.
13. וּמִי אִית לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן הַאי סְבָרָא? וְהָתְנַן: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְעוֹלָם הֱוֵי רָגִיל לוֹמַר שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים כְּשֵׁרוֹת בָּעֲזָרָה, וּכְשֵׁרוֹת בְּבֵית פָּאגֵי. oumi it léh lerabi chimon ha sevara? vehatnan: rabi chimon omér: leolam hevé ragil lomar cheté hale'hem vele'hem hapanim kechérot baazara, oukhchérot bevét pagé.
14. אָמַר רָבָא: אֵימָא, שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּישָׁן לְשׁוּם תַּנּוּר. amar rava: éma, cheyehé hekdéchan lechoum tanour.
15. הֲרֵי עָלַי מִנְחַת מַאֲפֵה, לֹא יָבִיא מֶחֱצָה [וְכוּ׳]. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְכִי תַּקְרִיב״ – כְּשֶׁתַּקְרִיב, לַעֲשׂוֹת דְּבַר רְשׁוּת. haré ala min'hat maafé, lo yavi me'hetsa [vekhou']. tanou rabanan: "vekhi takriv" – kechetakriv, laasot devar rechout.
16. ״קׇרְבַּן מִנְחָה״ – אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מִנַּיִן לְאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי מִנְחַת מַאֲפֶה״, שֶׁלֹּא יָבִיא מֶחֱצָה חַלּוֹת וּמֶחֱצָה רְקִיקִין? תַּלְמוּד לוֹמַר ״קׇרְבָּן מִנְחָה״ – קׇרְבָּן אֶחָד אָמַרְתִּי לָךְ, וְלֹא שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה קׇרְבָּנוֹת. "korban min'ha" – amar rabi yeouda: minayin leomér "haré ala min'hat maafe", chelo yavi me'hetsa 'halot oume'hetsa rekikin? talmoud lomar "korban min'ha" – korban e'had amarti lakh, velo chenayim ouchlocha korbanot.
17. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: amar lo rabi chimon:

Daf 63b

1. וְכִי נֶאֱמַר ״קׇרְבָּן״ ״קׇרְבָּן״ שְׁנֵי פְּעָמִים? וַהֲלֹא לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא קׇרְבָּן אֶחָד, וְנֶאֱמַר בּוֹ חַלּוֹת וּרְקִיקִין. vekhi neemar "korban" "korban" chené peamim? vahalo lo neemar ela korban e'had, veneemar bo 'halot ourkikin.
2. מֵעַתָּה, רָצָה לְהָבִיא חַלּוֹת – מֵבִיא, רְקִיקִין – מֵבִיא, מֶחֱצָה חַלּוֹת וּמֶחֱצָה רְקִיקִין – מֵבִיא, וּבוֹלְלָן וְקוֹמֵץ מִשְּׁנֵיהֶם, וְאִם קָמַץ וְעָלָה בְּיָדוֹ מֵאֶחָד עַל שְׁנֵיהֶם – יָצָא. méata, ratsa lehavi 'halot – mévi, rekikin – mévi, me'hetsa 'halot oume'hetsa rekikin – mévi, ouvollan vekométs michenéhem, veim kamats veala beyado mée'had al chenéhem – yatsa.
3. רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִנַּיִן לְאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי מִנְחַת מַאֲפֶה״, שֶׁלֹּא יָבִיא מֶחֱצָה חַלּוֹת וּמֶחֱצָה רְקִיקִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכׇל מִנְחָה אֲשֶׁר תֵּאָפֶה בַּתַּנּוּר״, ״וְכׇל נַעֲשָׂה בַמַּרְחֶשֶׁת וְעַל מַחֲבַת לַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֹתָהּ לוֹ תִהְיֶה״, ״וְכׇל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָה לְכׇל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה״. rabi yosé bar rabi yeouda omér: minayin leomér "haré ala min'hat maafe", chelo yavi me'hetsa 'halot oume'hetsa rekikin? talmoud lomar: "vekhol min'ha acher téafe batanour", "vekhol naasa vamar'hechet veal ma'havat lakohén hamakriv otah lo tihye", "vekhol min'ha veloula vachemen va'haréva lekhol bené aharon tihye".
4. מָה ״וְכׇל״ הָאָמוּר לְמַטָּה שְׁנֵי מִינִין חֲלוּקִין, אַף ״וְכׇל״ הָאָמוּר לְמַעְלָה שְׁנֵי מִינִין חֲלוּקִין. ma "vekhol" haamour lemata chené minin 'haloukin, af "vekhol" haamour lemala chené minin 'haloukin.
5. וְרַבִּי יְהוּדָה, שַׁפִּיר קָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן? אָמַר לָךְ: כֵּיוָן דִּכְתִיב ״בַּשֶּׁמֶן״ ״בַּשֶּׁמֶן״, כְּמַאן דִּכְתִיב ״קׇרְבָּן״ ״קׇרְבָּן״ דָּמֵי. verabi yeouda, chapir kaamar rabi chimon? amar lakh: kévan dikhtiv "bachemen" "bachemen", keman dikhtiv "korban" "korban" damé.
6. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, אִי לָא כְּתִיב ״בְּשֶׁמֶן״ ״בְּשֶׁמֶן״, הֲוָה אָמֵינָא דַּוְוקָא מֶחֱצָה חַלּוֹת וּמֶחֱצָה רְקִיקִין, אֲבָל חַלּוֹת לְחוֹדַיְיהוּ וּרְקִיקִין לְחוֹדַיְיהוּ אֵימָא לָא, קָא מַשְׁמַע לַן. verabi chimon, i la ketiv "bechemen" "bechemen", hava aména davka me'hetsa 'halot oume'hetsa rekikin, aval 'halot le'hodayou ourkikin le'hodayou éma la, ka machma lan.
7. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה הַיְינוּ אֲבוּהּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּאִי עֲבַד. rabi yosé berabi yeouda haynou avouh? ika bénayou dei avad.
8. הֲדַרַן עֲלָךְ כׇּל הַמְּנָחוֹת. hadaran alakh kol hamena'hot.
9. מַתְנִי׳ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: עוֹמֶר הָיָה בָּא בַּשַּׁבָּת מִשָּׁלֹשׁ סְאִין, וּבַחוֹל מֵחָמֵשׁ, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶחָד שַׁבָּת וְאֶחָד חוֹל מִשָּׁלֹשׁ הָיָה בָּא. matni' rabi yichmaél omér: omer haya ba bachabat michaloch sein, ouva'hol mé'haméch, va'hakhamim omrim: e'had chabat vee'had 'hol michaloch haya ba.
10. רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר: בַּשַּׁבָּת הָיָה נִקְצָר בְּיָחִיד, וּבְמַגָּל אֶחָד, וּבְקוּפָּה אַחַת, וּבַחוֹל – בִּשְׁלֹשָׁה, בְּשָׁלֹשׁ קוּפּוֹת, וְשָׁלֹשׁ מַגָּלוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶחָד שַׁבָּת וְאֶחָד חוֹל – בִּשְׁלֹשָׁה, בְּשָׁלֹשׁ קוּפּוֹת, וּבְשָׁלֹשׁ מַגָּלוֹת. rabi 'hanina segan hakohanim omér: bachabat haya niktsar beya'hid, ouvmagal e'had, ouvkoupa a'hat, ouva'hol – bichlocha, bechaloch koupot, vechaloch magalot. va'hakhamim omrim: e'had chabat vee'had 'hol – bichlocha, bechaloch koupot, ouvchaloch magalot.
11. גְּמָ׳ בִּשְׁלָמָא רַבָּנַן קָא סָבְרִי: עִשָּׂרוֹן מוּבְחָר (בִּשְׁלֹשָׁה) [מִשָּׁלֹשׁ] סְאִין אָתֵי, וְלָא שְׁנָא בְּחוֹל וְלָא שְׁנָא בְּשַׁבָּת. gema' bichlama rabanan ka savri: isaron mouv'har (bichlocha) [michaloch] sein até, vela chena be'hol vela chena bechabat.
12. אֶלָּא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, מַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר: עִשָּׂרוֹן מוּבְחָר לָא אָתֵי אֶלָּא מֵחָמֵשׁ – אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת נָמֵי! אִי מִשָּׁלֹשׁ אָתֵי – אֲפִילּוּ בַּחוֹל נָמֵי! ela rabi yichmaél, ma kasavar? i kasavar: isaron mouv'har la até ela mé'haméch – afilou bechabat namé! i michaloch até – afilou ba'hol namé!
13. אָמַר רָבָא: קָסָבַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, עִשָּׂרוֹן מוּבְחָר בְּלָא טִירְחָא אָתֵי מֵחָמֵשׁ, בְּטִירְחָא אָתֵי מִשָּׁלֹשׁ. בַּחוֹל מַיְיתִינַן מֵחָמֵשׁ, דְּהָכִי שְׁבִיחָא מִילְּתָא. בְּשַׁבָּת – מוּטָב שֶׁיַּרְבֶּה בִּמְלָאכָה אַחַת בְּהַרְקָדָה, וְאַל יַרְבֶּה בִּמְלָאכוֹת הַרְבֵּה. amar rava: kasavar rabi yichmaél, isaron mouv'har bela tir'ha até mé'haméch, betir'ha até michaloch. ba'hol maytinan mé'haméch, dehakhi chevi'ha mileta. bechabat – moutav cheyarbe bimlakha a'hat beharkada, veal yarbe bimlakhot harbé.
14. אָמַר רַבָּה: רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד, דְּתַנְיָא: אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת – מַפְשִׁיט אֶת הַפֶּסַח עַד הֶחָזֶה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁיַּפְשִׁיט אֶת כּוּלּוֹ. amar raba: rabi yichmaél verabi yichmaél beno chel rabi yo'hanan ben beroka amrou davar e'had, detanya: arbaa asar che'hal lihot bechabat – mafchit et hapesa'h ad he'haze, divré rabi yichmaél beno chel rabi yo'hanan ben beroka. va'hakhamim omrim: ad cheyafchit et koulo.
15. מִי לָא אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה הָתָם, כֹּל הֵיכָא דְּאֶפְשָׁר לָא טָרְחִינַן? הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן דְּאֶפְשָׁר – לָא טָרְחִינַן. mi la amar rabi yichmaél beno chel rabi yo'hanan ben beroka hatam, kol hékha deefchar la tar'hinan? hakha namé, kévan deefchar – la tar'hinan.
16. מִמַּאי? דִּלְמָא עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הָכָא, אֶלָּא דְּלֵיכָּא בִּזְיוֹן קָדָשִׁים, אֲבָל הָתָם דְּאִיכָּא בִּזְיוֹן קֳדָשִׁים, mima? dilma ad kan la kaamar rabi yichmaél hakha, ela deléka bizon kadachim, aval hatam deika bizon kodachim,

Daf 64a

1. אֵימָא לָךְ כְּרַבָּנַן סְבִירָא לֵיהּ. éma lakh kerabanan sevira léh.
2. אִי נָמֵי, עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא הָתָם, אֶלָּא דְּאִיתְעֲבִיד לֵיהּ צוֹרֶךְ גָּבוֹהַּ, וְלָא צְרִיךְ אַחוֹלֵי שַׁבָּת, אֲבָל הָכָא, דְּלָא אִיתְעֲבִיד לֵיהּ צוֹרֶךְ גָּבוֹהַּ, וּצְרִיךְ לְאַחוֹלֵי שַׁבָּת – אֵימָא כְּרַבָּנַן סְבִירָא לֵיהּ. i namé, ad kan la kaamar rabi yichmaél beno chel rabi yo'hanan ben beroka hatam, ela deitavid léh tsorekh gavoha, vela tserikh a'holé chabat, aval hakha, dela itavid léh tsorekh gavoha, outsrikh lea'holé chabat – éma kerabanan sevira léh.
3. אֶלָּא אָמַר רַבָּה: רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד, דִּתְנַן: רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר: בַּשַּׁבָּת נִקְצָר בְּיָחִיד, בְּמַגָּל אֶחָד וּבְקוּפָּה אַחַת, וּבַחוֹל – בִּשְׁלֹשָׁה, בְּשָׁלֹשׁ קוּפּוֹת וּבְשָׁלֹשׁ מַגָּלוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶחָד שַׁבָּת וְאֶחָד חוֹל – בְּשָׁלֹשׁ קוּפּוֹת וּבְשָׁלֹשׁ מַגָּלוֹת. ela amar raba: rabi yichmaél verabi 'hanina segan hakohanim amrou davar e'had, ditnan: rabi 'hanina segan hakohanim omér: bachabat niktsar beya'hid, bemagal e'had ouvkoupa a'hat, ouva'hol – bichlocha, bechaloch koupot ouvchaloch magalot. va'hakhamim omrim: e'had chabat vee'had 'hol – bechaloch koupot ouvchaloch magalot.
4. מִי לָא קָאָמַר רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים הָתָם, כֵּיוָן דְּאֶפְשָׁר – לָא טָרְחִינַן, הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן דְּאֶפְשָׁר – לָא טָרְחִינַן. mi la kaamar rabi 'hanina segan hakohanim hatam, kévan deefchar – la tar'hinan, hakha namé, kévan deefchar – la tar'hinan.
5. מִמַּאי? דִּלְמָא עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הָכָא, אֶלָּא דְּלֵיכָּא פַּרְסוֹמֵי מִילְּתָא, אֲבָל הָתָם, דְּאִיכָּא פַּרְסוֹמֵי מִילְּתָא – אֵימָא כְּרַבָּנַן סְבִירָא לֵיהּ. mima? dilma ad kan la kaamar rabi yichmaél hakha, ela deléka parsomé mileta, aval hatam, deika parsomé mileta – éma kerabanan sevira léh.
6. אִי נָמֵי, עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים הָתָם, דְּאִי בְּחַד אִי בִּשְׁלֹשָׁה – צוֹרֶךְ גָּבוֹהַּ מִיתְעֲבִיד כְּהִלְכָתוֹ, אֲבָל הָכָא, דְּלָא אִיתְעֲבִיד כְּהִלְכָתוֹ צוֹרֶךְ גָּבוֹהַּ – אֵימָא כְּרַבָּנַן סְבִירָא לֵיהּ. i namé, ad kan la kaamar rabi 'hanina segan hakohanim hatam, dei be'had i bichlocha – tsorekh gavoha mitavid kehilkhato, aval hakha, dela itavid kehilkhato tsorekh gavoha – éma kerabanan sevira léh.
7. אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי יוֹסֵי אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד, דִּתְנַן: בֵּין שֶׁנִּרְאָה בַּעֲלִיל וּבֵין שֶׁלֹּא נִרְאָה בַּעֲלִיל – מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אִם נִרְאָה בַּעֲלִיל – אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת. ela amar rav aché: rabi yichmaél verabi yosé amrou davar e'had, ditnan: bén chenira baalil ouvén chelo nira baalil – me'halelin ala et hachabat. rabi yosé omér: im nira baalil – én me'halelin ala et hachabat.
8. מִי לָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הָתָם, כֵּיוָן דְּאֶפְשָׁר – לָא טָרְחִינַן, הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן דְּאֶפְשָׁר – לָא טָרְחִינַן. mi la amar rabi yosé hatam, kévan deefchar – la tar'hinan, hakha namé, kévan deefchar – la tar'hinan.
9. מִמַּאי? דִּלְמָא עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הָכָא, אֶלָּא דְּלֵיכָּא נִמְצֵאתָ אַתָּה מַכְשִׁילָן לֶעָתִיד לָבֹא, אֲבָל הָתָם, דְּנִמְצֵאתָ אַתָּה מַכְשִׁילָן לֶעָתִיד לָבֹא, אֵימָא כְּרַבָּנַן סְבִירָא לֵיהּ. mima? dilma ad kan la kaamar rabi yichmaél hakha, ela deléka nimtséta ata makhchilan leatid lavo, aval hatam, denimtséta ata makhchilan leatid lavo, éma kerabanan sevira léh.
10. אִי נָמֵי, עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי הָתָם, אֶלָּא דְּלֵיכָּא צוֹרֶךְ גָּבוֹהַּ, וְלֹא נִיתְּנָה שַׁבָּת לִדָּחוֹת, אֲבָל הָכָא, דְּאִיכָּא צוֹרֶךְ גָּבוֹהַּ, וְנִיתְּנָה שַׁבָּת לִדָּחוֹת – אֵימָא כְּרַבָּנַן סְבִירָא לֵיהּ. i namé, ad kan la kaamar rabi yosé hatam, ela deléka tsorekh gavoha, velo nitena chabat lida'hot, aval hakha, deika tsorekh gavoha, venitena chabat lida'hot – éma kerabanan sevira léh.
11. אִיתְּמַר: שָׁחַט שְׁתֵּי חַטָּאוֹת שֶׁל צִיבּוּר, וְאֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא אַחַת. אֲמַר רַבָּה, וְאִיתֵּימָא רַבִּי אַמֵּי: חַיָּיב עַל הַשְּׁנִיָּה, וּפָטוּר עַל הָרִאשׁוֹנָה. וַאֲפִילּוּ נִתְכַּפֵּר לוֹ בַּשְּׁנִיָּה, וַאֲפִילּוּ נִמְצֵאת רִאשׁוֹנָה כְּחוּשָׁה. itemar: cha'hat cheté 'hataot chel tsibour, veéno tsarikh ela a'hat. amar raba, veitéma rabi amé: 'hayav al hacheniya, oufatour al harichona. vaafilou nitkapér lo bacheniya, vaafilou nimtsét richona ke'houcha.
12. וּמִי אָמַר רַבָּה הָכִי? וְהָא אָמַר רַבָּה: הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי חַטָּאוֹת, אַחַת שְׁמֵינָה וְאַחַת כְּחוּשָׁה – שָׁחַט שְׁמֵינָה וְאַחַר כָּךְ שָׁחַט כְּחוּשָׁה – חַיָּיב, כְּחוּשָׁה וְאַחַר כָּךְ שְׁמֵינָה – פָּטוּר, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאוֹמְרִים לוֹ: הָבֵא שְׁמֵינָה לְכַתְּחִלָּה וּשְׁחוֹט! oumi amar raba hakhi? veha amar raba: haou lefana cheté 'hataot, a'hat cheména vea'hat ke'houcha – cha'hat cheména vea'har kakh cha'hat ke'houcha – 'hayav, ke'houcha vea'har kakh cheména – patour, velo od ela cheomrim lo: havé cheména lekhate'hila ouch'hot!
13. אִיבָּעֵית אֵימָא: סְמִי כְּחוּשָׁה מִקַּמָּיְיתָא, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָהִיא – רַבִּי אַמֵּי אַמְרַהּ. ibaét éma: semi ke'houcha mikamayta, veibaét éma: hahi – rabi amé amrah.
14. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: נִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה כְּחוּשָׁה בִּבְנֵי מֵעַיִין, מַהוּ? בָּתַר מַחְשַׁבְתּוֹ אָזְלִינַן, וְגַבְרָא לְאִיסּוּרָא קָא מִיכַּוֵּין, אוֹ דִלְמָא בָּתַר מַעֲשָׂיו אָזְלִינַן? amar léh ravina lerav aché: nimtsét harichona ke'houcha bivné méayin, maou? batar ma'hchavto azlinan, vegavra leisoura ka mikavén, o dilma batar maasa azlinan?
15. אֲמַר לֵיהּ: לָאו הַיְינוּ דְּרַבָּה וְרָבָא? דְּאִיתְּמַר: שָׁמַע שֶׁטָּבַע תִּינוֹק בַּיָּם, וּפָרַשׂ מְצוּדָה לְהַעֲלוֹת דָּגִים וְהֶעֱלָה דָּגִים – חַיָּיב. לְהַעֲלוֹת דָּגִים, וְהֶעֱלָה דָּגִים וְתִינוֹק – רָבָא אָמַר: חַיָּיב, וְרַבָּה אָמַר: פָּטוּר. amar léh: la haynou deraba verava? deitemar: chama chetava tinok bayam, oufaras metsouda lehaalot dagim veheela dagim – 'hayav. lehaalot dagim, veheela dagim vetinok – rava amar: 'hayav, veraba amar: patour.
16. וְעַד כָּאן רַבָּה לָא קָא פָּטַר אֶלָּא כֵּיוָן דְּשָׁמַע, אָמְרִינַן נָמֵי דַּעְתֵּיהּ אַתִּינוֹק, אֲבָל לֹא שָׁמַע – לָא. vead kan raba la ka patar ela kévan dechama, amrinan namé datéh atinok, aval lo chama – la.
17. וְאִיכָּא דְאָמְרִי, אֲמַר לֵיהּ: הַיְינוּ פְּלוּגְתַּיְיהוּ דְּרַבָּה וְרָבָא, דְּאִיתְּמַר: שָׁמַע שֶׁטָּבַע תִּינוֹק בַּיָּם, וּפָרַשׂ מְצוּדָה לְהַעֲלוֹת דָּגִים וְהֶעֱלָה דָּגִים – חַיָּיב, לְהַעֲלוֹת דָּגִים וְהֶעֱלָה תִּינוֹק וְדָגִים – רַבָּה אָמַר: פָּטוּר, וְרָבָא אָמַר: חַיָּיב. רַבָּה אָמַר פָּטוּר – זִיל בָּתַר מַעֲשָׂיו, וְרָבָא אָמַר חַיָּיב – זִיל בָּתַר מַחְשַׁבְתּוֹ. veika deamri, amar léh: haynou pelougtayou deraba verava, deitemar: chama chetava tinok bayam, oufaras metsouda lehaalot dagim veheela dagim – 'hayav, lehaalot dagim veheela tinok vedagim – raba amar: patour, verava amar: 'hayav. raba amar patour – zil batar maasa, verava amar 'hayav – zil batar ma'hchavto.
18. אָמַר רַבָּה: חוֹלֶה שֶׁאֲמָדוּהוּ לִגְרוֹגֶרֶת אַחַת, וְרָצוּ עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם וְהֵבִיאוּ עֲשָׂרָה גְּרוֹגְרוֹת בְּבַת אַחַת – פְּטוּרִין, אֲפִילּוּ בְּזֶה אַחַר זֶה, אֲפִילּוּ קָדַם וְהִבְרִיא בָּרִאשׁוֹנָה. amar raba: 'hole cheamadouou ligrogeret a'hat, veratsou asara bené adam vehéviou asara gerogrot bevat a'hat – petourin, afilou beze a'har ze, afilou kadam vehivri barichona.
19. בָּעֵי רָבָא: חוֹלֶה שֶׁאֲמָדוּהוּ לִשְׁתֵּי גְּרוֹגְרוֹת, וְיֵשׁ שְׁתֵּי גְּרוֹגְרוֹת בִּשְׁתֵּי עוּקְצִין, וְשָׁלֹשׁ בְּעוֹקֶץ אַחַת – הֵי מִינַּיְיהוּ מַיְיתִינַן? שְׁתַּיִם מַיְיתִינַן, דְּחָזוּ לֵיהּ, אוֹ דִלְמָא שָׁלֹשׁ מַיְיתִינַן, דְּקָא מְמַעֲטָא קְצִירָה? baé rava: 'hole cheamadouou lichté gerogrot, veyéch cheté gerogrot bichté ouktsin, vechaloch beokets a'hat – hé minayou maytinan? chetayim maytinan, de'hazou léh, o dilma chaloch maytinan, deka memaata ketsira?
20. פְּשִׁיטָא, שָׁלֹשׁ מַיְיתִינַן, pechita, chaloch maytinan,

Daf 64b

1. דְּעַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הָתָם, אֶלָּא דְּכִי מְמַעֵט בַּאֲכִילָה קָא מְמַעֵט קְצִירָה, אֲבָל הָכָא דְּכִי קָא מְמַעֵט בַּאֲכִילָה קָא מַפְּשָׁא קְצִירָה, וַדַּאי שָׁלֹשׁ מַיְיתִינַן. dead kan la kaamar rabi yichmaél hatam, ela dekhi memaét baakhila ka memaét ketsira, aval hakha dekhi ka memaét baakhila ka mapecha ketsira, vada chaloch maytinan.
2. מַתְנִי׳ מִצְוַת הָעוֹמֶר לְהָבִיא מִן הַקָּרוֹב, לֹא בִּיכֵּר הַקָּרוֹב לִירוּשָׁלַיִם – מְבִיאִין אוֹתוֹ מִכׇּל מָקוֹם. מַעֲשֶׂה שֶׁבָּא הָעוֹמֶר מִגַּגּוֹת צְרִיפִין, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם מִבִּקְעַת עֵין סוֹכֵר. matni' mitsvat haomer lehavi min hakarov, lo bikér hakarov lirouchalayim – meviin oto mikol makom. maase cheba haomer migagot tserifin, ouchté hale'hem mibikat én sokhér.
3. גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא? אִיבָּעֵית אֵימָא מִשּׁוּם ״כַּרְמֶל״. gema' ma tama? ibaét éma michoum "karmel".
4. וְאִיבָּעֵית אֵימָא, מִשּׁוּם דְּאֵין מַעֲבִירִין עַל הַמִּצְוֹת. veibaét éma, michoum deén maavirin al hamitsot.
5. מַעֲשֶׂה שֶׁבָּא [הָעוֹמֶר] מִגַּגּוֹת צְרִיפִין. תָּנוּ רַבָּנַן: כְּשֶׁצָּרוּ מַלְכֵי בֵּית חַשְׁמוֹנַאי זֶה עַל זֶה, וְהָיָה הוּרְקָנוֹס מִבַּחוּץ וַאֲרִיסְטוֹבְּלוּס מִבִּפְנִים, בְּכׇל יוֹם וָיוֹם הָיוּ מְשַׁלְשְׁלִין לָהֶן דִּינָרִין בְּקוּפָּה וּמַעֲלִין לָהֶן תְּמִידִין. maase cheba [haomer] migagot tserifin. tanou rabanan: kechetsarou malkhé bét 'hachmona ze al ze, vehaya hourkanos miba'houts vaaristobelous mibifnim, bekhol yom vaom haou mechalchelin lahen dinarin bekoupa oumaalin lahen temidin.
6. הָיָה שָׁם זָקֵן אֶחָד שֶׁהָיָה מַכִּיר בְּחׇכְמַת יְוָונִית, לָעַז לָהֶם בְּחׇכְמַת יְוָונִית, אָמַר לָהֶן: כׇּל זְמַן שֶׁעֲסוּקִין בַּעֲבוֹדָה אֵין נִמְסָרִין בְּיֶדְכֶם. לְמָחָר שִׁלְשְׁלוּ לָהֶן דִּינָרִין בְּקוּפָּה, וְהֶעֱלוּ לָהֶן חֲזִיר. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַחֲצִי חוֹמָה, נָעַץ צִפׇּרְנָיו בַּחוֹמָה, וְנִזְדַּעְזְעָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה עַל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה. haya cham zakén e'had chehaya makir be'hokhmat yevanit, laaz lahem be'hokhmat yevanit, amar lahen: kol zeman cheasoukin baavoda én nimsarin beyedkhem. lema'har chilchelou lahen dinarin bekoupa, veheelou lahen 'hazir. kévan chehigia la'hatsi 'homa, naats tsiporna ba'homa, venizdazea erets yisraél arba méot parsa al arba méot parsa.
7. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ: אָרוּר שֶׁיְּגַדֵּל חֲזִיר, וְאָרוּר שֶׁיְּלַמֵּד בְּנוֹ חׇכְמַת יְוָונִית. וְעַל אוֹתָהּ שָׁעָה שָׁנִינוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁבָּא עוֹמֶר מִגַּגּוֹת צְרִיפִין, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם מִבִּקְעַת עֵין סוֹכֵר. beotah chaa amrou: arour cheyegadél 'hazir, vearour cheyelaméd beno 'hokhmat yevanit. veal otah chaa chaninou: maase cheba omer migagot tserifin, ouchté hale'hem mibikat én sokhér.
8. כִּי מְטָא עוֹמֶר, לָא הֲווֹ יָדְעִי מֵהֵיכָא אַיְיתִי עוֹמֶר. אַכְרֻזוֹ, אֲתָא הָהוּא חַרְשָׁא, אוֹתֵיב חֲדָא יְדָא אַאִיגָּרָא וַחֲדָא יְדֵיהּ אַצְּרִיפָא. אֲמַר לְהוּ מׇרְדֳּכַי: מִי אִיכָּא דּוּכְתָּא דִּשְׁמֵהּ ״גַּגּוֹת צְרִיפִין״ אוֹ ״צְרִיפִין גַּגּוֹת״? בְּדַקוּ וְאַשְׁכְּחוּהּ. ki meta omer, la hao yadi méhékha ayti omer. akhrouzo, ata haou 'harcha, otév 'hada yeda aigara va'hada yedéh atserifa. amar leou mordokha: mi ika doukhta dichméh "gagot tserifin" o "tserifin gagot"? bedakou veachke'houh.
9. כִּי בָּעֵי לְאֵתוֹיֵי שְׁתֵּי הַלֶּחֶם, לָא הֲווֹ יָדְעִי מֵהֵיכָא לְאֵתוֹיֵי, אַכְרוּז. אֲתָא הָהוּא גַּבְרָא חַרְשָׁא, אוֹתֵיב יְדֵיהּ אַעֵינֵיהּ וַחֲדָא יְדָא אַסִּיכְרָא. אֲמַר לְהוּ מׇרְדֳּכַי: וּמִי אִיכָּא דּוּכְתָּא דִּשְׁמֵהּ ״עֵין סוֹכֵר״ אוֹ ״סוֹכֵר עַיִן״? בְּדַקוּ וְאַשְׁכַּחוּ. ki baé leétoyé cheté hale'hem, la hao yadi méhékha leétoyé, akhrouz. ata haou gavra 'harcha, otév yedéh aénéh va'hada yeda asikhra. amar leou mordokha: oumi ika doukhta dichméh "én sokhér" o "sokhér ayin"? bedakou veachka'hou.
10. הָנְהוּ שָׁלֹשׁ נָשִׁים דְּאַיְיתוֹ שָׁלֹשׁ קִינִּין, חֲדָא אָמְרָה: ״לְזִיבָתִי״, וַחֲדָא אָמְרָה: ״לְיַמָּתִי״, וַחֲדָא אָמְרָה: ״לְעוֹנָתִי״. hanou chaloch nachim deayto chaloch kinin, 'hada amra: "lezivati", va'hada amra: "leyamati", va'hada amra: "leonati".
11. סְבוּר מִינָּה ״זִיבָתִי״ – זָבָה מַמָּשׁ, ״לְיַמָּתִי״ – לְיַמָּתִי מַמָּשׁ, ״לְעוֹנָתִי״ – לְעוֹנָתָהּ, דְּכוּלְּהוּ חֲדָא חַטָּאת וַחֲדָא עוֹלָה. sevour mina "zivati" – zava mamach, "leyamati" – leyamati mamach, "leonati" – leonatah, dekhouleou 'hada 'hatat va'hada ola.
12. אֲמַר לְהוּ מׇרְדֳּכַי: שֶׁמָּא בְּזוֹב סִיכְּנָה, שֶׁמָּא בַּיָּם סִיכְּנָה, שֶׁמָּא בְּעֵינָהּ סִיכְּנָה, דְּכוּלְּהוּ עוֹלוֹת נִינְהוּ. בְּדוּק וְאַשְׁכֻּח. amar leou mordokha: chema bezov sikena, chema bayam sikena, chema beénah sikena, dekhouleou olot ninou. bedouk veachkou'h.

Daf 65a

1. וְהַיְינוּ דִּתְנַן: פְּתַחְיָה עַל הַקִּינִּין זֶה מָרְדֳּכַי, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ פְּתַחְיָה – שֶׁפּוֹתֵחַ דְּבָרִים וְדוֹרְשָׁן, וְיוֹדֵעַ בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן. vehaynou ditnan: peta'hya al hakinin ze mardokha, lama nikra chemo peta'hya – chepoté'ha devarim vedorchan, veodéa bechivim lachon.
2. כּוּלְּהוּ סַנְהֶדְרִין נָמֵי יָדְעִי שִׁבְעִים לָשׁוֹן! דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין מוֹשִׁיבִים בַּסַּנְהֶדְרִין אֶלָּא בַּעֲלֵי חׇכְמָה, בַּעֲלֵי מַרְאֶה, בַּעֲלֵי קוֹמָה, בַּעֲלֵי זִקְנָה, בַּעֲלֵי כְשָׁפִים, וְיוֹדְעִים שִׁבְעִים לָשׁוֹן, שֶׁלֹּא תְּהֵא סַנְהֶדְרִין שׁוֹמַעַת מִפִּי הַתּוּרְגְּמָן. kouleou sanhedrin namé yadi chivim lachon! deamar rabi yo'hanan: én mochivim basanhedrin ela baalé 'hokhma, baalé mare, baalé koma, baalé zikna, baalé khechafim, veodim chivim lachon, chelo tehé sanhedrin chomaat mipi hatourgeman.
3. אֶלָּא, דַּהֲוָה בָּיֵיל לִישָּׁנֵי וְדָרֵישׁ, וְהַיְינוּ דִּכְתִיב בְּמׇרְדֳּכַי ״בִּלְשָׁן״. ela, dahava bayél lichané vedaréch, vehaynou dikhtiv bemordokha "bilchan".
4. מַתְנִי׳ כֵּיצַד הֵן עוֹשִׂין שְׁלוּחֵי בֵּית דִּין יוֹצְאִין מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, וְעוֹשִׂין אוֹתָן כְּרִיכוֹת בִּמְחוּבָּר לְקַרְקַע, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נוֹחַ לִקְצוֹר. כׇּל הָעֲיָירוֹת הַסְּמוּכוֹת לְשָׁם מִתְכַּנְּסוֹת לְשָׁם, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִקְצָר בְּעֵסֶק גָּדוֹל. matni' kétsad hén osin chelou'hé bét din yotsin méerev yom tov, veosin otan kerikhot bim'houbar lekarka, kedé cheyehé no'ha liktsor. kol haayarot hasemoukhot lecham mitkanesot lecham, kedé cheyehé niktsar beések gadol.
5. כֵּיוָן שֶׁהֶחְשִׁיכָה, אוֹמֵר לָהֶן: ״בָּא הַשֶּׁמֶשׁ?״ אוֹמֵר: ״הֵין״. ״בָּא הַשֶּׁמֶשׁ?״ אוֹמֵר: ״הֵין״. ״מַגָּל זוֹ?״ אוֹמֵר: ״הֵין״. ״מַגָּל זוֹ?״ אוֹמֵר: ״הֵין״. ״קוּפָּה זוֹ?״ אוֹמֵר: ״הֵין״. ״קוּפָּה זוֹ?״ אוֹמֵר: ״הֵין״. kévan chehe'hchikha, omér lahen: "ba hachemech?" omér: "hén". "ba hachemech?" omér: "hén". "magal zo?" omér: "hén". "magal zo?" omér: "hén". "koupa zo?" omér: "hén". "koupa zo?" omér: "hén".
6. בַּשַּׁבָּת, אוֹמֵר לָהֶן: ״שַׁבָּת זוֹ?״ אֹמֵר: ״הֵין״. ״שַׁבָּת זוֹ?״ אֹמֵר: ״הֵין״. ״אֶקְצוֹר?״ וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ: ״קְצוֹר״. ״אֶקְצוֹר?״ וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ: ״קְצוֹר״. bachabat, omér lahen: "chabat zo?" omér: "hén". "chabat zo?" omér: "hén". "ektsor?" vehém omrim lo: "ketsor". "ektsor?" vehém omrim lo: "ketsor".
7. שָׁלֹשׁ פְּעָמִים עַל כׇּל דָּבָר וְדָבָר, וְהֵן אוֹמְרִים לוֹ: הֵין, הֵין, הֵין. כׇּל כָּךְ לָמָּה לִי? מִפְּנֵי הַבַּיְיתּוֹסִים, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: אֵין קְצִירַת הָעוֹמֶר בְּמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב. chaloch peamim al kol davar vedavar, vehén omrim lo: hén, hén, hén. kol kakh lama li? mipené habaytosim, chehaou omrim: én ketsirat haomer bemotsaé yom tov.
8. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: אִלֵּין יוֹמַיָּא דְּלָא לְהִתְעַנָּאָה בְּהוֹן, וּמִקְצָתְהוֹן דְּלָא לְמִסְפַּד בְּהוֹן. מֵרֵישׁ יַרְחָא דְּנִיסָן עַד תְּמָנְיָא בֵּיהּ – אִיתּוֹקַם תְּמִידָא דְּלָא לְמִסְפַּד, וּמִתְּמָנְיָא בֵּיהּ וְעַד סוֹף מוֹעֲדָא – אִיתּוֹתַב חַגָּא דְשָׁבוּעַיָּא דְּלָא לְמִסְפַּד. gema' tanou rabanan: ilén yomaya dela lehitanaa beon, oumiktsaton dela lemispad beon. méréch yar'ha denisan ad temanya béh – itokam temida dela lemispad, oumitemanya béh vead sof moada – itotav 'haga dechavouaya dela lemispad.
9. מֵרֵישׁ יַרְחָא דְּנִיסָן וְעַד תְּמָנְיָא בֵּיהּ אִיתּוֹקַם תְּמִידָא, דְּלָא לְמִסְפַּד – שֶׁהָיוּ צַדּוּקִים אוֹמְרִים: יָחִיד מִתְנַדֵּב וּמֵבִיא תָּמִיד. מַאי דְּרוּשׁ? ״אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם״. méréch yar'ha denisan vead temanya béh itokam temida, dela lemispad – chehaou tsadoukim omrim: ya'hid mitnadév oumévi tamid. ma derouch? "et hakeves hae'had taase vaboker veét hakeves hachéni taase bén haarbayim".
10. מַאי אַהְדַּרוּ? ״אֶת קׇרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי תִּשְׁמְרוּ״, שֶׁיִּהְיוּ כּוּלָּן בָּאִין מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. ma ahdarou? "et korbani la'hmi leicha tichmerou", cheyihou koulan bain miteroumat halichka.
11. מִתְּמָנְיָא בֵּיהּ, וְעַד סוֹף מוֹעֲדָא, אִיתּוֹתַב חַגָּא דְשָׁבוּעַיָּא, דְּלָא לְמִסְפַּד, שֶׁהָיוּ בַּיְיתּוֹסִין אוֹמְרִים: עֲצֶרֶת אַחַר הַשַּׁבָּת. mitemanya béh, vead sof moada, itotav 'haga dechavouaya, dela lemispad, chehaou baytosin omrim: atseret a'har hachabat.
12. נִיטְפַּל לָהֶם רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, וְאָמַר לָהֶם: שׁוֹטִים, מִנַּיִן לָכֶם? וְלֹא הָיָה אָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מְשִׁיבוֹ, חוּץ מִזָּקֵן אֶחָד שֶׁהָיָה מְפַטְפֵּט כְּנֶגְדּוֹ, וְאָמַר: מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל הָיָה, וְיוֹדֵעַ שֶׁעֲצֶרֶת יוֹם אֶחָד הוּא, עָמַד וְתִקְּנָהּ אַחַר שַׁבָּת כְּדֵי שֶׁיְּהוּ יִשְׂרָאֵל מִתְעַנְּגִין שְׁנֵי יָמִים. קָרָא עָלָיו מִקְרָא זֶה: ״אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחוֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר״. nitpal lahem raban yo'hanan ben zaka, veamar lahem: chotim, minayin lakhem? velo haya adam e'had chehaya mechivo, 'houts mizakén e'had chehaya mefatpét kenegdo, veamar: moche rabénou ohév yisraél haya, veodéa cheatseret yom e'had hou, amad vetikenah a'har chabat kedé cheyeou yisraél mitanegin chené yamim. kara ala mikra ze: "a'had asar yom mé'horév derekh har séir".

Daf 65b

1. וְאִם מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל הָיָה, לָמָּה אִיחֲרָן בְּמִדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה? אָמַר לוֹ: רַבִּי, בְּכָךְ אַתָּה פּוֹטְרֵנִי? אָמַר לוֹ: שׁוֹטֶה! וְלֹא תְּהֵא תּוֹרָה שְׁלֵמָה שֶׁלָּנוּ כְּשִׂיחָה בְּטֵילָה שֶׁלָּכֶם! veim moche rabénou ohév yisraél haya, lama i'haran bemidbar arbaim chana? amar lo: rabi, bekhakh ata potréni? amar lo: chote! velo tehé tora cheléma chelanou kesi'ha betéla chelakhem!
2. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם״, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה״. katouv e'had omér: "tisperou 'hamichim yom", vekhatouv e'had omér: "cheva chabatot temimot tihyena".
3. הָא כֵּיצַד? כָּאן – בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, כָּאן – בְּיוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּאֶמְצַע שַׁבָּת. ha kétsad? kan – beom tov che'hal lihot bechabat, kan – beom tov che'hal lihot beemtsa chabat.
4. (שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: סוֹפֵר, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מוֹנֶה, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מְעַמֵּר, רַבִּי יְהוּדָה: לְמַטָּה – סִימָן.) (chel rabi eliezer: sofér, rabi yeochoua: mone, rabi yichmaél: meamér, rabi yeouda: lemata – siman.)
5. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״תִּסְפׇּר לָךְ״, סְפִירָה תְּלוּיָה בְּבֵית דִּין, שֶׁהֵם יוֹדְעִים לְחַדֵּשׁ. ״מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת״ – מָחֳרַת יוֹם טוֹב, יָצָאת שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית שֶׁסְּפִירָתָהּ בְּכׇל אָדָם. rabi eliezer omér: éno tsarikh, haré hou omér: "tispor lakh", sefira telouya bevét din, chehém yodim le'hadéch. "mima'horat hachabat" – ma'horat yom tov, yatsat chabat beréchit chesefiratah bekhol adam.
6. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אָמְרָה תּוֹרָה מְנֵה יָמִים וְקַדֵּשׁ חֹדֶשׁ, מְנֵה יָמִים וְקַדֵּשׁ עֲצֶרֶת. מָה חֹדֶשׁ סָמוּךְ לְבִיאָתוֹ נִיכָּר, אַף עֲצֶרֶת סָמוּךְ לְבִיאָתָהּ נִיכֶּרֶת. rabi yeochoua omér: amra tora mené yamim vekadéch 'hodech, mené yamim vekadéch atseret. ma 'hodech samoukh leviato nikar, af atseret samoukh leviatah nikeret.
7. וְאִם תֹּאמַר: עֲצֶרֶת לְעוֹלָם אַחַר הַשַּׁבָּת, הֵיאַךְ תְּהֵא נִיכֶּרֶת מִשֶּׁלְּפָנֶיהָ? veim tomar: atseret leolam a'har hachabat, héakh tehé nikeret michelefaneha?
8. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אָמְרָה תּוֹרָה הָבֵא עוֹמֶר בַּפֶּסַח, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם בָּעֲצֶרֶת. מָה לְהַלָּן – רֶגֶל וּתְחִלַּת רֶגֶל, אַף כָּאן – רֶגֶל וּתְחִלַּת רֶגֶל. rabi yichmaél omér: amra tora havé omer bapesa'h, ouchté hale'hem baatseret. ma lehalan – regel out'hilat regel, af kan – regel out'hilat regel.
9. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא אוֹמֵר: נֶאֱמַר ״שַׁבָּת״ לְמַעְלָה, וְנֶאֱמַר ״שַׁבָּת״ לְמַטָּה. מָה לְהַלָּן – רֶגֶל, וּתְחִלַּת רֶגֶל סָמוּךְ לָהּ, אַף כָּאן – רֶגֶל, וּתְחִלַּת רֶגֶל סָמוּךְ לָהּ. rabi yeouda ben betira omér: neemar "chabat" lemala, veneemar "chabat" lemata. ma lehalan – regel, out'hilat regel samoukh lah, af kan – regel, out'hilat regel samoukh lah.
10. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וּסְפַרְתֶּם לָכֶם״, שֶׁתְּהֵא סְפִירָה לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד. tanou rabanan: "ousfartem lakhem", chetehé sefira lekhol e'had vee'had.
11. ״מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת״ – מִמָּחֳרַת יוֹם טוֹב, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְמָחֳרַת שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית? רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם״, כׇּל סְפִירוֹת שֶׁאַתָּה סוֹפֵר לֹא יְהוּ אֶלָּא חֲמִשִּׁים יוֹם. "mima'horat hachabat" – mima'horat yom tov, o éno ela lema'horat chabat beréchit? rabi yosé bar yeouda omér: haré hou omér "tisperou 'hamichim yom", kol sefirot cheata sofér lo yeou ela 'hamichim yom.
12. וְאִם תֹּאמַר מִמָּחֳרַת שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית, פְּעָמִים שֶׁאַתָּה מוֹצֵא חֲמִשִּׁים וְאֶחָד, וּפְעָמִים שֶׁאַתָּה מוֹצֵא חֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם, חֲמִשִּׁים וּשְׁלֹשָׁה, חֲמִשִּׁים וְאַרְבָּעָה, חֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁה, חֲמִשִּׁים וְשִׁשָּׁה. veim tomar mima'horat chabat beréchit, peamim cheata motsé 'hamichim vee'had, oufamim cheata motsé 'hamichim ouchnayim, 'hamichim ouchlocha, 'hamichim vearbaa, 'hamichim va'hamicha, 'hamichim vechicha.
13. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, rabi yeouda ben betira omér: éno tsarikh,

Daf 66a

1. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״תִּסְפׇּר לָךְ״, סְפִירָה תְּלוּיָה בְּבֵית דִּין, יָצְתָה שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית שֶׁסְּפִירָתָהּ בְּכׇל אָדָם. haré hou omér: "tispor lakh", sefira telouya bevét din, yatsta chabat beréchit chesefiratah bekhol adam.
2. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: ״מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת״ – מִמָּחֳרַת יוֹם טוֹב. אַתָּה אוֹמֵר מִמָּחֳרַת יוֹם טוֹב, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִמָּחֳרַת שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית? אָמַרְתָּ: וְכִי נֶאֱמַר ״מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ הַפֶּסַח״? וַהֲלֹא לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת״, דְּכׇל הַשָּׁנָה כּוּלָּהּ מְלֵאָה שַׁבָּתוֹת, צֵא וּבְדוֹק אֵיזוֹ שַׁבָּת. rabi yosé omér: "mima'horat hachabat" – mima'horat yom tov. ata omér mima'horat yom tov, o éno ela mima'horat chabat beréchit? amarta: vekhi neemar "mima'horat hachabat chebetokh hapesa'h"? vahalo lo neemar ela "mima'horat hachabat", dekhol hachana koulah meléa chabatot, tsé ouvdok ézo chabat.
3. וְעוֹד, נֶאֶמְרָה ״שַׁבָּת״ לְמַטָּה, וְנֶאֶמְרָה ״שַׁבָּת״ לְמַעְלָה. מָה לְהַלָּן – רֶגֶל וּתְחִילַּת רֶגֶל, אַף כָּאן – רֶגֶל וּתְחִילַּת רֶגֶל. veod, neemra "chabat" lemata, veneemra "chabat" lemala. ma lehalan – regel out'hilat regel, af kan – regel out'hilat regel.
4. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת״, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ״. הָא כֵּיצַד? מַצָּה שֶׁאִי אַתָּה יָכוֹל לְאוֹכְלָהּ שִׁבְעָה מִן הֶחָדָשׁ – אַתָּה יָכוֹל לְאוֹכְלָהּ שִׁשָּׁה מִן הֶחָדָשׁ. rabi chimon ben elazar omér: katouv e'had omér: "chéchet yamim tokhal matsot", vekhatouv e'had omér: "chivat yamim matsot tokhélou". ha kétsad? matsa chei ata yakhol leokhlah chiva min he'hadach – ata yakhol leokhlah chicha min he'hadach.
5. ״מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם ... תִּסְפְּרוּ״ – יָכוֹל יִקְצוֹר וְיָבִיא, וְאֵימָתַי שֶׁיִּרְצֶה יִסְפּוֹר? "miyom haviakhem ... tisperou" – yakhol yiktsor veyavi, veémata cheyirtse yispor?
6. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר״. אִי ״מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ תָּחֵל לִסְפּוֹר״ – יָכוֹל יִקְצוֹר וְיִסְפּוֹר, וְאֵימָתַי שֶׁיִּרְצֶה יָבִיא? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם״. talmoud lomar: "méha'hél 'herméch bakama ta'hél lispor". i "méha'hél 'herméch ta'hél lispor" – yakhol yiktsor veyispor, veémata cheyirtse yavi? talmoud lomar: "miyom haviakhem".
7. אִי ״מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם״ – יָכוֹל יִקְצוֹר וְיִסְפּוֹר וְיָבִיא בַּיּוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר ״שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה״. אֵימָתַי אַתָּה מוֹצֵא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת? בִּזְמַן שֶׁאַתָּה מַתְחִיל לִימְנוֹת מִבָּעֶרֶב. i "miyom haviakhem" – yakhol yiktsor veyispor veyavi bayom? talmoud lomar "cheva chabatot temimot tihyena". émata ata motsé cheva chabatot temimot? bizman cheata mat'hil limnot mibaerev.
8. יָכוֹל יִקְצוֹר וְיָבִיא וְיִסְפּוֹר בַּלַּיְלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם״, הָא כֵּיצַד? קְצִירָה וּסְפִירָה בַּלַּיְלָה, וַהֲבָאָה בַּיּוֹם. yakhol yiktsor veyavi veyispor balayla? talmoud lomar "miyom haviakhem", ha kétsad? ketsira ousfira balayla, vahavaa bayom.
9. אָמַר רָבָא: כּוּלְּהוּ אִית לְהוּ פִּירְכָא, בַּר מִתַּרְתֵּי תַּנָּאֵי בָּתְרָאֵי, בֵּין בְּמַתְנִיתָא קַמַּיְיתָא בֵּין בְּמַתְנִיתָא בָּתְרָיְיתָא, דְּלֵית לְהוּ פִּירְכָא. amar rava: kouleou it leou pirkha, bar mitarté tanaé batraé, bén bematnita kamayta bén bematnita batrayta, delét leou pirkha.
10. אִי מִדְּרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, דִּלְמָא כִּדְאַבָּיֵי, דְּאָמַר אַבָּיֵי: מִצְוָה לְמִימְנֵי יוֹמֵי, וּמִצְוָה לְמִימְנֵי שָׁבוּעֵי. i mideraban yo'hanan ben zaka, dilma kidabayé, deamar abayé: mitsva lemimné yomé, oumitsva lemimné chavoué.
11. אִי מִדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, מִמַּאי דִּבְיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן קָאֵי? דִּלְמָא בְּיוֹם טוֹב אַחֲרוֹן קָאֵי! i miderabi eliezer verabi yeochoua, mima divom tov richon kaé? dilma beom tov a'haron kaé!
12. דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא – לֵית לְהוּ פִּירְכָא. derabi yichmaél verabi yeouda ben betéra – lét leou pirkha.
13. אִי מִדְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, הֲוָה אָמֵינָא: דִּלְמָא חַמְשִׁין לְבַר מֵהָנֵי שִׁיתָּא. i miderabi yosé berabi yeouda, hava aména: dilma 'hamchin levar méhané chita.
14. אִי מִדְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא – מִמַּאי דִּבְיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן קָאֵי? דִּלְמָא בְּיוֹם טוֹב אַחֲרוֹן קָאֵי! i miderabi yeouda ben betéra – mima divom tov richon kaé? dilma beom tov a'haron kaé!
15. רַבִּי יוֹסֵי נָמֵי חָזֵי לֵיהּ פִּירְכָא, וְהַיְינוּ דְּקָאָמַר ״וְעוֹד״. rabi yosé namé 'hazé léh pirkha, vehaynou dekaamar "veod".
16. גּוּפָא, אָמַר אַבָּיֵי: מִצְוָה לְמִימְנֵי יוֹמֵי, וּמִצְוָה לְמִימְנֵי שָׁבוּעֵי. רַבָּנַן דְּבֵי רַב אָשֵׁי מָנוּ יוֹמֵי וּמָנוּ שָׁבוּעֵי, אַמֵּימָר מָנֵי יוֹמֵי וְלָא מָנֵי שָׁבוּעֵי, אָמַר: זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ הוּא. goufa, amar abayé: mitsva lemimné yomé, oumitsva lemimné chavoué. rabanan devé rav aché manou yomé oumanou chavoué, amémar mané yomé vela mané chavoué, amar: zékher lamikdach hou.
17. מַתְנִי׳ קְצָרוּהוּ וּנְתָנוּהוּ בְּקוּפּוֹת, הֱבִיאוּהוּ לָעֲזָרָה, וְהָיוּ מְהַבְהֲבִין אוֹתוֹ בָּאוּר, כְּדֵי לְקַיֵּים בּוֹ מִצְוַת קָלִי, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּקָנִים וּבְקוֹלָחוֹת חוֹבְטִין אוֹתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְמַעֵךְ. matni' ketsarouou ountanouou bekoupot, heviouou laazara, vehaou mehavhavin oto baour, kedé lekayém bo mitsvat kali, divré rabi méir. va'hakhamim omrim: bekanim ouvkola'hot 'hovtin oto, kedé chelo yitmaékh.
18. נְתָנוּהוּ לְאַבּוּב, וְאַבּוּב הָיָה מְנוּקָּב, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הָאוּר שׁוֹלֵט בְּכוּלּוֹ. שְׁטָחוּהוּ בָּעֲזָרָה, וְהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ. נְתָנוּהוּ לְרֵיחַיִם שֶׁל גָּרוֹסוֹת, וְהוֹצִיאוּ מִמֶּנּוּ עִשָּׂרוֹן, שֶׁהוּא מְנוּפֶּה בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה נָפָה, וְהַשְּׁאָר נִפְדֶּה וְנֶאֱכָל לְכׇל אָדָם, וְחַיָּיב בַּחַלָּה, וּפָטוּר מִן הַמַּעֲשֵׂר. רַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּיב בַּחַלָּה וּבַמַּעַשְׂרוֹת. netanouou leabouv, veabouv haya menoukav, kedé cheyehé haour cholét bekhoulo. cheta'houou baazara, veharou'ha menachevet bo. netanouou leré'hayim chel garosot, veotsiou mimenou isaron, cheou menoupe bichloch esré nafa, vehachear nifde veneekhal lekhol adam, ve'hayav ba'hala, oufatour min hamaasér. rabi akiva me'hayév ba'hala ouvamaasrot.
19. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״אָבִיב״ – זֶה אָבִיב, ״קָלוּי בָּאֵשׁ״ – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְהַבְהֲבִין אוֹתוֹ בָּאֵשׁ כְּדֵי לְקַיֵּים בּוֹ מִצְוַת קָלִי, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: gema' tanou rabanan: "aviv" – ze aviv, "kalou baéch" – melaméd chehaou yisraél mehavhavin oto baéch kedé lekayém bo mitsvat kali, divré rabi méir. va'hakhamim omrim:

Daf 66b

1. אֵין אוּר לְשׁוֹן קָלִי אֶלָּא דָּבָר אַחֵר (הָא כֵּיצַד וְכוּ׳), אֵין לְשׁוֹן קָלִי אֶלָּא דָּבָר (אַחֵר) קָלִיל. הָא כֵּיצַד? אַבּוּב שֶׁל קְלָיוֹת הָיָה שָׁם, וְהָיָה מְנוּקָּב כִּכְבָרָה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הָאוּר שׁוֹלֶטֶת בְּכוּלּוֹ. én our lechon kali ela davar a'hér (ha kétsad vekhou'), én lechon kali ela davar (a'hér) kalil. ha kétsad? abouv chel kelaot haya cham, vehaya menoukav kikhvara kedé chetehé haour choletet bekhoulo.
2. ״אָבִיב קָלוּי ... גֶּרֶשׂ״, אֵינִי יוֹדֵעַ אִם ״אָבִיב קָלוּי״ אִם ״גֶּרֶשׂ קָלוּי״, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״בָּאֵשׁ״ – הִפְסִיק הָעִנְיָן. "aviv kalou ... geres", éni yodéa im "aviv kalou" im "geres kalou", kecheou omér "baéch" – hifsik hainyan.
3. ״כַּרְמֶל״ – רַךְ וּמָל, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל שָׁלִשָׁה וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים וְעֶשְׂרִים לֶחֶם שְׂעֹרִים וְכַרְמֶל בְּצִקְלֹנוֹ וַיֹּאמֶר תֵּן לָעָם וְיֹאכֵלוּ״, בָּא וְיָצַק לָנוּ וְאָכַלְנוּ, וְנָוֶה הָיָה. "karmel" – rakh oumal, vekhén hou omér: "veich ba mibaal chalicha vayavé leich haelohim le'hem bikourim veesrim le'hem seorim vekharmel betsiklono vayomer tén laam veyokhélou", ba veyatsak lanou veakhalnou, venave haya.
4. וְאוֹמֵר: ״נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים״, נִשֵּׂא וְנִתֵּן, וְנַעֲלֶה, וְנִשְׂמַח וְנִתְחַטֵּא בָּאֳהָבִים. veomér: "nitalesa baohavim", nisé venitén, venaale, venisma'h venit'haté baohavim.
5. וְאוֹמֵר: ״כְּנַף רְנָנִים נֶעֱלָסָה״, נוֹשֵׂא, עוֹלֶה, וְנִתְחַטֵּא. veomér: "kenaf renanim neelasa", nosé, ole, venit'haté.
6. וְאוֹמֵר: ״כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי״ – יָרֵאתָה, רָאֲתָה, נָטְתָה. veomér: "ki yarat haderekh lenegdi" – yaréta, raata, natta.
7. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: ״כַּרְמֶל״ – כַּר מָלֵא. devé rabi yichmaél tana: "karmel" – kar malé.
8. וְרַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּיב בַּחַלָּה וּבַמַּעַשְׂרוֹת. אָמַר רַב כָּהֲנָא: אוֹמֵר הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא: מֵירוּחַ הֶקְדֵּשׁ אֵינוֹ פּוֹטֵר. verabi akiva me'hayév ba'hala ouvamaasrot. amar rav kahana: omér haya rabi akiva: mérou'ha hekdéch éno potér.
9. מֵתִיב רַב שֵׁשֶׁת: מוֹתַר שָׁלֹשׁ סְאִין הַלָּלוּ, מָה הָיוּ עוֹשִׂין בּוֹ? נִפְדֶּה וְנֶאֱכָל לְכׇל אָדָם, וְחַיָּיב בַּחַלָּה, וּפָטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת. רַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּיב בַּחַלָּה וּבַמַּעַשְׂרוֹת. אָמְרוּ לוֹ: פּוֹדֶה מִיַּד גִּזְבָּר יוֹכִיחַ, שֶׁחַיָּיב בַּחַלָּה וּפָטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת. métiv rav chéchet: motar chaloch sein halalou, ma haou osin bo? nifde veneekhal lekhol adam, ve'hayav ba'hala, oufatour min hamaasrot. rabi akiva me'hayév ba'hala ouvamaasrot. amrou lo: pode miyad gizbar yokhi'ha, che'hayav ba'hala oufatour min hamaasrot.
10. וְאִם אִיתָא דְּמֵירוּחַ הֶקְדֵּשׁ אֵינוֹ פּוֹטֵר, מַאי קָאָמְרִי לֵיהּ? הִיא הִיא! veim ita demérou'ha hekdéch éno potér, ma kaamri léh? hi hi!
11. וְעוֹד אֵיתִיבֵיהּ רַב כָּהֲנָא בַּר תַּחְלִיפָא לְרַב כָּהֲנָא (בַּר מַתִּתְיָה): רַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּיב בַּחַלָּה וּבַמַּעַשְׂרוֹת, לְפִי שֶׁלֹּא נִיתְּנוּ מָעוֹת אֶלָּא לְצוֹרֶךְ לָהֶן. veod étivéh rav kahana bar ta'hlifa lerav kahana (bar matitya): rabi akiva me'hayév ba'hala ouvamaasrot, lefi chelo nitenou maot ela letsorekh lahen.
12. אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תַּלְמוּד עָרוּךְ הוּא בְּפִיו שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁלֹּא נִיתְּנוּ מָעוֹת אֶלָּא לְצוֹרֶךְ לָהֶן. ela amar rabi yo'hanan: talmoud aroukh hou befi chel rabi akiva, chelo nitenou maot ela letsorekh lahen.
13. אָמַר רָבָא: פְּשִׁיטָא לִי דְּמֵירוּחַ הֶקְדֵּשׁ פּוֹטֵר, וַאֲפִילּוּ רַבִּי עֲקִיבָא לָא קָא מְחַיֵּיב הָתָם אֶלָּא שֶׁלֹּא נִיתְּנוּ מָעוֹת אֶלָּא לְצוֹרֶךְ לָהֶן, אֲבָל מֵירוּחַ הֶקְדֵּשׁ בְּעָלְמָא פּוֹטֵר. amar rava: pechita li demérou'ha hekdéch potér, vaafilou rabi akiva la ka me'hayév hatam ela chelo nitenou maot ela letsorekh lahen, aval mérou'ha hekdéch bealma potér.
14. מֵירוּחַ הַגּוֹי תַּנָּאֵי הִיא, דְּתַנְיָא: תּוֹרְמִין מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל עַל שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּמִשֶּׁל גּוֹיִם עַל שֶׁל גּוֹיִם, וּמִשֶּׁל כּוּתִיִּים עַל שֶׁל כּוּתִיִּים, וּמִשֶּׁל כֹּל עַל שֶׁל כֹּל, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה. mérou'ha hago tanaé hi, detanya: tormin michel yisraél al chel yisraél, oumichel goyim al chel goyim, oumichel koutiyim al chel koutiyim, oumichel kol al chel kol, divré rabi méir verabi yeouda.
15. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: תּוֹרְמִין מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל עַל שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּמִשֶּׁל גּוֹיִם עַל שֶׁל כּוּתִיִּים, וּמִשֶּׁל כּוּתִיִּים עַל שֶׁל גּוֹיִם, אֲבָל לֹא מִשֶּׁל יִשְׂרָאֵל עַל שֶׁל גּוֹיִם וְשֶׁל כּוּתִיִּים, וְלֹא מִשֶּׁל גּוֹיִם וְשֶׁל כּוּתִיִּים עַל שֶׁל יִשְׂרָאֵל. rabi yosé verabi chimon omrim: tormin michel yisraél al chel yisraél, oumichel goyim al chel koutiyim, oumichel koutiyim al chel goyim, aval lo michel yisraél al chel goyim vechel koutiyim, velo michel goyim vechel koutiyim al chel yisraél.

Daf 67a

1. גִּלְגּוּל הֶקְדֵּשׁ פּוֹטֵר, דִּתְנַן: הִקְדִּישָׁהּ עִיסָּתָהּ עַד שֶׁלֹּא גִּלְגְּלָה וּפְדָאַתָּה – חַיֶּיבֶת, מִשֶּׁגִּלְגְּלָה וּפְדָאַתָּה – חַיֶּיבֶת, הִקְדִּישָׁהּ עַד שֶׁלֹּא גִּלְגְּלָה, וְגִלְגְּלָהּ הַגִּזְבָּר וְאַחַר כָּךְ פְּדָאַתָּה – פְּטוּרָה, שֶׁבִּשְׁעַת חוֹבָתָהּ הָיְתָה פְּטוּרָה. gilgoul hekdéch potér, ditnan: hikdichah isatah ad chelo gilgela oufdaata – 'hayevet, michegilgela oufdaata – 'hayevet, hikdichah ad chelo gilgela, vegilgelah hagizbar vea'har kakh pedaata – petoura, chebichat 'hovatah hayta petoura.
2. בָּעֵי רָבָא: גִּלְגּוּל גּוֹי מַאי? מִיתְנָא תְּנַן: גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּיר וְהָיְתָה לוֹ עִיסָּה, נַעֲשֵׂית עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵּיר – פָּטוּר, מִשֶּׁנִּתְגַּיֵּיר – חַיָּיב, סָפֵק – חַיָּיב. baé rava: gilgoul go ma? mitna tenan: gér chenitgayér vehayta lo isa, naasét ad chelo nitgayér – patour, michenitgayér – 'hayav, safék – 'hayav.
3. הָא מַאן קָתָנֵי לַהּ? דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא, וַאֲפִילּוּ רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה דְּקָמְחַיְּיבִי הָתָם – פָּטְרִי הָכָא. ha man katané lah? divré hakol hi, vaafilou rabi méir verabi yeouda dekam'hayevi hatam – patri hakha.
4. הָתָם הוּא, דִכְתִיב ״דְּגָנְךָ״, ״דְּגָנְךָ״ יַתִּירָא. hatam hou, dikhtiv "degankha", "degankha" yatira.
5. הָוֵי מִיעוּט אַחַר מִיעוּט, וְאֵין מִיעוּט אַחַר מִיעוּט אֶלָּא לְרַבּוֹת, אֲפִילּוּ גּוֹי. havé miout a'har miout, veén miout a'har miout ela lerabot, afilou go.
6. אֲבָל הָכָא, תְּרֵי זִימְנֵי ״עֲרִסֹתֵיכֶם״ כְּתִיב, חַד ״עֲרִסֹתֵיכֶם״ כְּדֵי עִיסַּתְכֶם, וְחַד ״עֲרִסֹתֵיכֶם״ וְלֹא עִיסַּת גּוֹיִם וְלֹא עִיסַּת הֶקְדֵּשׁ. aval hakha, teré zimné "arisotékhem" ketiv, 'had "arisotékhem" kedé isatkhem, ve'had "arisotékhem" velo isat goyim velo isat hekdéch.
7. אוֹ דִלְמָא רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן קָתָנֵי לַהּ, דְּקָא פָּטְרִי, אֲבָל רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה גָּמְרִי ״רֵאשִׁית״ ״רֵאשִׁית״ מֵהָתָם. o dilma rabi yosé verabi chimon katané lah, deka patri, aval rabi méir verabi yeouda gamri "réchit" "réchit" méhatam.
8. אָמַר רָבָא: יְהֵא רַעֲוָא דְּאֶחְזְיֵהּ בְּחֶילְמָא. הֲדַר אָמַר רָבָא: מַאן דְּאָמַר מֵירוּחַ הַגּוֹי פּוֹטֵר – גִּלְגּוּל הַגּוֹי פּוֹטֵר, מַאן דְּאָמַר מֵירוּחַ הַגּוֹי אֵינוֹ פּוֹטֵר – גִּלְגּוּל הַגּוֹי אֵינוֹ פּוֹטֵר. amar rava: yehé raava dee'hzeyéh be'helma. hadar amar rava: man deamar mérou'ha hago potér – gilgoul hago potér, man deamar mérou'ha hago éno potér – gilgoul hago éno potér.
9. אֵיתִיבֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא: גּוֹי שֶׁהִפְרִישׁ פֶּטֶר חֲמוֹר וְחַלָּה, מוֹדִיעִים אוֹתוֹ שֶׁהוּא פָּטוּר, וְחַלָּתוֹ נֶאֱכֶלֶת לְזָרִים, וּפֶטֶר חֲמוֹר גּוֹזֵז וְעוֹבֵד בּוֹ. étivéh rav papa lerava: go chehifrich peter 'hamor ve'hala, modiim oto cheou patour, ve'halato neekhelet lezarim, oufeter 'hamor gozéz veovéd bo.
10. הָא תְּרוּמָתוֹ אֲסוּרָה, וְהָא הַאי תַּנָּא דְּאָמַר: מֵירוּחַ הַגּוֹי אֵינוֹ פּוֹטֵר, וְגִלְגּוּל גּוֹי פּוֹטֵר. ha teroumato asoura, veha ha tana deamar: mérou'ha hago éno potér, vegilgoul go potér.
11. וְעוֹד אֵיתִיבֵיהּ רָבִינָא לְרָבָא: חַלַּת גּוֹי בָּאָרֶץ, וּתְרוּמָתוֹ בְּחוּצָה לָאָרֶץ – מוֹדִיעִין אוֹתוֹ שֶׁהוּא פָּטוּר, חַלָּתוֹ נֶאֱכֶלֶת לְזָרִים, וּתְרוּמָתוֹ אֵינָהּ מְדַמַּעַת. הָא תְּרוּמָתוֹ בָּאָרֶץ – אֲסוּרָה וּמְדַמַּעַת. veod étivéh ravina lerava: 'halat go baarets, outroumato be'houtsa laarets – modiin oto cheou patour, 'halato neekhelet lezarim, outroumato énah medamaat. ha teroumato baarets – asoura oumdamaat.
12. וְהָא הַאי תַּנָּא דְּאָמַר: מֵירוּחַ הַגּוֹי אֵינוֹ פּוֹטֵר, גִּלְגּוּל הַגּוֹי פּוֹטֵר! veha ha tana deamar: mérou'ha hago éno potér, gilgoul hago potér!
13. מִדְּרַבָּנַן, גְּזֵירָה מִשּׁוּם בַּעֲלֵי כִיסִים. miderabanan, gezéra michoum baalé khisim.

Daf 67b

1. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ חָלָה נָמֵי? אֶפְשָׁר דְּאָפֵי לָהּ פָּחוֹת מֵחֲמֵשֶׁת רְבָעִים קֶמַח, וְעוֹד. i hakhi, afilou 'hala namé? efchar deafé lah pa'hot mé'haméchet revaim kema'h, veod.
2. תְּרוּמָה נָמֵי, אֶפְשָׁר דְּעָבֵיד לַהּ כִּדְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא? דְּאָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: מַעֲרִים אָדָם עַל תְּבוּאָתוֹ וּמַכְנִיסָהּ בַּמּוֹץ שֶׁלָּהּ, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא בְּהֶמְתּוֹ אוֹכֶלֶת וּפְטוּרָה מִן הַמַּעֲשֵׂר. אִי נָמֵי, דְּעַיֵּיל לַהּ דֶּרֶךְ גַּגּוֹת וְדֶרֶךְ קַרְפֵּיפוֹת? terouma namé, efchar deavéd lah kidrabi ochaya? deamar rabi ochaya: maarim adam al tevouato oumakhnisah bamots chelah, kedé chetehé behemto okhelet ouftoura min hamaasér. i namé, deayél lah derekh gagot vederekh karpéfot?
3. הָתָם בְּפַרְהֶסְיָא, זִילָא בֵּיהּ מִילְּתָא; הָכָא בְּצִינְעָא, לָא זִילָא בֵּיהּ מִילְּתָא. hatam befarhesya, zila béh mileta; hakha betsina, la zila béh mileta.
4. מַתְנִי׳ בָּא לוֹ לָעִשָּׂרוֹן, נָתַן עָלָיו שַׁמְנוֹ וּלְבוֹנָתוֹ, יָצַק וּבָלַל, הֵנִיף וְהִגִּישׁ, קָמַץ וְהִקְטִיר, וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים. matni' ba lo laisaron, natan ala chamno oulvonato, yatsak ouvalal, hénif vehigich, kamats vehiktir, vehachear neekhal lakohanim.
5. מִשֶּׁקָּרַב הָעוֹמֶר, יוֹצְאִין וּמוֹצְאִין שׁוּק יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהוּא מָלֵא קֶמַח קָלִי, שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים – דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בִּרְצוֹן חֲכָמִים הָיוּ עוֹשִׂין. michekarav haomer, yotsin oumotsin chouk yerouchalayim cheou malé kema'h kali, chelo birtson 'hakhamim – divré rabi méir. rabi yeouda omér: birtson 'hakhamim haou osin.
6. גְּמָ׳ וְלָא גָּזַר רַבִּי יְהוּדָה דִּלְמָא אָתֵי לְמֵיכַל מִינֵּיהּ? gema' vela gazar rabi yeouda dilma até lemékhal minéh?
7. וּרְמִינְהוּ: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בּוֹדְקִין אוֹר אַרְבָּעָה עָשָׂר, וּבְאַרְבָּעָה עָשָׂר שַׁחֲרִית, וּבִשְׁעַת הַבִּיעוּר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא בָּדַק כּוּ׳. ourminou: rabi yeouda omér, bodkin or arbaa asar, ouvarbaa asar cha'harit, ouvichat habiour, va'hakhamim omrim: lo badak kou'.
8. אָמַר רַבָּה: שָׁאנֵי חָדָשׁ, amar raba: chané 'hadach,

Daf 68a

1. מִתּוֹךְ שֶׁלֹּא הִיתַּרְתָּה לוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי קִיטּוּף, זָכוּר הוּא. mitokh chelo hitarta lo ela al yedé kitouf, zakhour hou.
2. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: תִּינַח קְצִירָה, טְחִינָה וְהַרְקָדָה, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? amar léh abayé: tina'h ketsira, te'hina veharkada, ma ika lemémar?
3. הָא לָא קַשְׁיָא, טְחִינָה – בְּרִיחְיָא דִּידָא, הַרְקָדָה – עַל גַּבֵּי נָפָה. ha la kachya, te'hina – beri'hya dida, harkada – al gabé nafa.
4. בֵּית הַשְּׁלָחִין, דְּשַׁרְיָא קְצִירָה, דִּתְנַן: קוֹצְרִין בֵּית הַשְּׁלָחִין שֶׁבַּעֲמָקִים, אֲבָל לֹא גּוֹדְשִׁין – מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? bét hachela'hin, decharya ketsira, ditnan: kotsrin bét hachela'hin chebaamakim, aval lo godchin – ma ika lemémar?
5. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: חָדָשׁ – בָּדֵיל מִינֵּיהּ, חָמֵץ – לָא בָּדֵיל מִינֵּיהּ. ela amar abayé: 'hadach – badél minéh, 'haméts – la badél minéh.
6. אָמַר רָבָא: דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה קַשְׁיָא, דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן לָא קַשְׁיָא? amar rava: derabi yeouda aderabi yeouda kachya, derabanan aderabanan la kachya?
7. אֶלָּא אָמַר רָבָא: דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה לָא קַשְׁיָא, כִּדְשַׁנֵּינַן. דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן לָא קַשְׁיָא: הוּא עַצְמוֹ מְחַזֵּר עָלָיו לְשׂוֹרְפוֹ, מֵיכַל אָכֵיל מִינֵּיהּ?! ela amar rava: derabi yeouda aderabi yeouda la kachya, kidchanénan. derabanan aderabanan la kachya: hou atsmo me'hazér ala lesorfo, mékhal akhél minéh?!
8. רַב אָשֵׁי אָמַר: דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה לָא קַשְׁיָא, ״קֶמַח קָלִי״ תְּנַן. rav aché amar: derabi yeouda aderabi yeouda la kachya, "kema'h kali" tenan.
9. וְהָא דְּרַב אָשֵׁי בְּרוּתָא הִיא, תִּינַח מִקָּלִי וְאֵילָךְ, עַד קָלִי מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? veha derav aché berouta hi, tina'h mikali veélakh, ad kali ma ika lemémar?
10. וְכִי תֵּימָא, הָכָא נָמֵי עַל יְדֵי קִיטּוּף, וְכִדְרַבָּה, בֵּית הַשְּׁלָחִין דְּשַׁרְיָא קְצִירָה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אֶלָּא, הָא דְּרַב אָשֵׁי בְּרוּתָא הִיא. vekhi téma, hakha namé al yedé kitouf, vekhidraba, bét hachela'hin decharya ketsira ma ika lemémar? ela, ha derav aché berouta hi.
11. מַתְנִי׳ מִשֶּׁקָּרַב הָעוֹמֶר הוּתַּר חָדָשׁ מִיָּד, הָרְחוֹקִים מוּתָּרִין מֵחֲצוֹת הַיּוֹם וּלְהַלָּן. מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁיְּהֵא יוֹם הֶנֶף כּוּלּוֹ אָסוּר. matni' michekarav haomer houtar 'hadach miyad, har'hokim moutarin mé'hatsot hayom oulhalan. miche'harav bét hamikdach, hitkin raban yo'hanan ben zaka cheyehé yom henef koulo asour.
12. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: וַהֲלֹא מִן הַתּוֹרָה הוּא אָסוּר, שֶׁנֶּאֱמַר ״עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה״, מִפְּנֵי מָה הָרְחוֹקִים מוּתָּרִין מֵחֲצוֹת הַיּוֹם וּלְהַלָּן? מִפְּנֵי שֶׁהֵן יוֹדְעִין שֶׁאֵין בֵּית דִּין מִתְעַצְּלִין בּוֹ. amar rabi yeouda: vahalo min hatora hou asour, cheneemar "ad etsem hayom haze", mipené ma har'hokim moutarin mé'hatsot hayom oulhalan? mipené chehén yodin cheén bét din mitatselin bo.
13. גְּמָ׳ רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים – עוֹמֶר מַתִּיר, בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים – הֵאִיר מִזְרָח מַתִּיר. gema' rav ouchmouél deamri tarvayou: bizman chebét hamikdach kayam – omer matir, bizman cheén bét hamikdach kayam – héir mizra'h matir.
14. מַאי טַעְמָא? תְּרֵי קְרָאֵי כְּתִיבִי: כְּתִיב ״עַד יוֹם הֲבִיאֲכֶם״, וּכְתִיב ״עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה״. הָא כֵּיצַד? ma tama? teré keraé ketivi: ketiv "ad yom haviakhem", oukhtiv "ad etsem hayom haze". ha kétsad?
15. כָּאן – בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים, כָּאן – בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים. kan – bizman chebét hamikdach kayam, kan – bizman cheén bét hamikdach kayam.
16. רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: אֲפִילּוּ בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים, הֵאִיר מִזְרָח מַתִּיר. וְהָכְתִיב: ״עַד הֲבִיאֲכֶם״! לְמִצְוָה. rabi yo'hanan veréch lakich deamri tarvayou: afilou bizman chebét hamikdach kayam, héir mizra'h matir. vehakhtiv: "ad haviakhem"! lemitsva.
17. מִשֶּׁקָּרַב הָעוֹמֶר, הוּתַּר חָדָשׁ מִיָּד! לְמִצְוָה. michekarav haomer, houtar 'hadach miyad! lemitsva.
18. הָעוֹמֶר הָיָה מַתִּיר בַּמְּדִינָה, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם בַּמִּקְדָּשׁ! לְמִצְוָה. haomer haya matir bamedina, ouchté hale'hem bamikdach! lemitsva.

Daf 68b

1. מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁיְּהֵא יוֹם הֶנֶף כּוּלּוֹ אָסוּר. מַאי טַעְמָא? מְהֵרָה יִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְיֹאמְרוּ: אֶשְׁתָּקַד מִי לֹא אָכַלְנוּ בְּהֵאִיר מִזְרָח? הַשְׁתָּא נָמֵי נֵיכוֹל! miche'harav bét hamikdach, hitkin raban yo'hanan ben zaka cheyehé yom henef koulo asour. ma tama? mehéra yibane bét hamikdach, veyomrou: echtakad mi lo akhalnou behéir mizra'h? hachta namé nékhol!
2. וְלָא יָדְעִי, דְּאֶשְׁתָּקַד לָא הֲוָה עוֹמֶר, הֵאִיר מִזְרָח מַתִּיר, וְהַשְׁתָּא דְּאִיכָּא עוֹמֶר – עוֹמֶר מַתִּיר. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לְמִצְוָה, מִשּׁוּם מִצְוָה לֵיקוּם וְלִיגְזוֹר? vela yadi, deechtakad la hava omer, héir mizra'h matir, vehachta deika omer – omer matir. vei salka datakh lemitsva, michoum mitsva lékoum veligzor?
3. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי בְּשִׁיטַת רַבִּי יְהוּדָה אֲמָרָהּ, דְּאָמַר: מִן הַתּוֹרָה אָסוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה״ – amar rav na'hman bar yits'hak: raban yo'hanan ben zaka bechitat rabi yeouda amarah, deamar: min hatora asour, cheneemar: "ad etsem hayom haze" –
4. עַד עִיצּוּמוֹ שֶׁל יוֹם, וְקָסָבַר ״עַד״ וְעַד בַּכְּלָל. ad itsoumo chel yom, vekasavar "ad" vead bakelal.
5. וּמִי סָבַר לַהּ כְּוָותֵיהּ? וְהָא מִיפְלָג פְּלִיג עֲלֵיהּ! דִּתְנַן: מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי שֶׁיְּהֵא יוֹם הֶנֶף כּוּלּוֹ אָסוּר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: וַהֲלֹא מִן הַתּוֹרָה הוּא אָסוּר, דִּכְתִיב ״עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה״! oumi savar lah kevatéh? veha miflag pelig aléh! ditnan: miche'harav bét hamikdach, hitkin raban yo'hanan ben zaka cheyehé yom henef koulo asour. amar rabi yeouda: vahalo min hatora hou asour, dikhtiv "ad etsem hayom haze"!
6. רַבִּי יְהוּדָה הוּא דְּקָא טָעֵי, הוּא סָבַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מִדְּרַבָּנַן קָאָמַר, וְלָא הִיא, מִדְּאוֹרָיְיתָא קָאָמַר. וְהָא ״הִתְקִין״ קָתָנֵי? מַאי ״הִתְקִין״? דָּרַשׁ וְהִתְקִין. rabi yeouda hou deka taé, hou savar raban yo'hanan ben zaka miderabanan kaamar, vela hi, mideorayta kaamar. veha "hitkin" katané? ma "hitkin"? darach vehitkin.
7. רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָכְלִי חָדָשׁ בְּאוּרְתָּא דְּשִׁיתְּסַר נַגְהֵי שִׁבְסַר, קָסָבְרִי: חָדָשׁ בְּחוּצָה לָאָרֶץ דְּרַבָּנַן, וְלִסְפֵיקָא לָא חָיְישִׁינַן. rav papa verav houna beréh derav yeochoua akhli 'hadach beourta dechitesar naghé chivsar, kasavri: 'hadach be'houtsa laarets derabanan, velisféka la 'haychinan.
8. וְרַבָּנַן דְּבֵי רַב אָשֵׁי אָכְלִי בְּצַפְרָא דְּשִׁבְסַר, קָסָבְרִי: חָדָשׁ בְּחוּצָה לָאָרֶץ דְּאוֹרָיְיתָא. verabanan devé rav aché akhli betsafra dechivsar, kasavri: 'hadach be'houtsa laarets deorayta.
9. וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מִדְּרַבָּנַן קָאָמַר, וְכִי תַּקֵּין לְיוֹם הֶנֶף – לִסְפֵיקָא לָא תַּקֵּין. veraban yo'hanan ben zaka miderabanan kaamar, vekhi takén leom henef – lisféka la takén.
10. אָמַר רָבִינָא: אָמְרָה לִי אֵם – אֲבוּךְ לָא הֲוָה אָכֵיל חָדָשׁ אֶלָּא בְּאוּרְתָּא דְּשִׁבְסַר נַגְהֵי תְּמָנֵיסַר, דְּסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, וְחָיֵישׁ לִסְפֵיקָא. amar ravina: amra li ém – avoukh la hava akhél 'hadach ela beourta dechivsar naghé temanésar, desavar lah kerabi yeouda, ve'hayéch lisféka.
11. מַתְנִי׳ הָעוֹמֶר הָיָה מַתִּיר בַּמְּדִינָה, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם בְּמִקְדָּשׁ. אֵין מְבִיאִין מְנָחוֹת, וּבִיכּוּרִים, וּמִנְחַת בְּהֵמָה קוֹדֶם לָעוֹמֶר, אִם הֵבִיא – פָּסוּל. קוֹדֶם לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם לֹא יָבִיא, אִם הֵבִיא – כָּשֵׁר. matni' haomer haya matir bamedina, ouchté hale'hem bemikdach. én meviin mena'hot, ouvikourim, oumin'hat behéma kodem laomer, im hévi – pasoul. kodem lichté hale'hem lo yavi, im hévi – kachér.
12. גְּמָ׳ יָתֵיב רַבִּי טַרְפוֹן וְקָא קַשְׁיָא לֵיהּ: מָה בֵּין קוֹדֶם לָעוֹמֶר לְקוֹדֶם שְׁתֵּי הַלֶּחֶם? gema' yatév rabi tarfon veka kachya léh: ma bén kodem laomer lekodem cheté hale'hem?
13. אָמַר לְפָנָיו יְהוּדָה בַּר נְחֶמְיָה: לֹא, אִם אָמַרְתָּ קוֹדֶם לָעוֹמֶר, שֶׁכֵּן לֹא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ אֵצֶל הֶדְיוֹט, תֹּאמַר קוֹדֶם לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, שֶׁהוּתַּר מִכְּלָלוֹ אֵצֶל הֶדְיוֹט? amar lefana yeouda bar ne'hemya: lo, im amarta kodem laomer, chekén lo houtar mikelalo étsel hedot, tomar kodem lichté hale'hem, cheoutar mikelalo étsel hedot?
14. שָׁתַק רַבִּי טַרְפוֹן, צָהֲבוּ פָּנָיו שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה בֶּן נְחֶמְיָה, אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: יְהוּדָה, צָהֲבוּ פָּנֶיךָ שֶׁהֵשַׁבְתָּ אֶת זָקֵן? תְּמֵהַנִי אִם תַּאֲרִיךְ יָמִים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעַאי: אוֹתוֹ הַפֶּרֶק פְּרֹס הַפֶּסַח הָיָה, כְּשֶׁעָלִיתִי לָעֲצֶרֶת שָׁאַלְתִּי אַחֲרָיו: יְהוּדָה בֶּן נְחֶמְיָה הֵיכָן הוּא? וְאָמְרוּ לִי: נִפְטַר וְהָלַךְ לוֹ. chatak rabi tarfon, tsahavou pana chel rabi yeouda ben ne'hemya, amar lo rabi akiva: yeouda, tsahavou panekha chehéchavta et zakén? teméhani im taarikh yamim. amar rabi yeouda berabi ila: oto haperek peros hapesa'h haya, kechealiti laatseret chaalti a'hara: yeouda ben ne'hemya hékhan hou? veamrou li: niftar vehalakh lo.
15. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לְדִבְרֵי יְהוּדָה בֶּן נְחֶמְיָה, נְסָכִים בִּיכּוּרִים שֶׁהִקְרִיבָם קוֹדֶם לָעוֹמֶר – כְּשֵׁירִין. פְּשִׁיטָא! amar rav na'hman bar yits'hak: ledivré yeouda ben ne'hemya, nesakhim bikourim chehikrivam kodem laomer – kechérin. pechita!
16. מַהוּ דְּתֵימָא: הָתָם הוּא דְּהוּתַּר מִכְּלָלוֹ אֵצֶל הֶדְיוֹט, אֲבָל הָכָא דְּלֹא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ – לָא. קָא מַשְׁמַע לַן: כׇּל שֶׁכֵּן הָכָא, דְּלָא אִיתְּסַר כְּלָל. maou detéma: hatam hou deoutar mikelalo étsel hedot, aval hakha delo houtar mikelalo – la. ka machma lan: kol chekén hakha, dela itesar kelal.
17. (סֵדֶר הֲנָצָא גְּלֵי פִּיל סִימָן.) בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: שְׁתֵּי הַלֶּחֶם מַהוּ שֶׁיַּתִּירוּ שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן? (séder hanatsa gelé pil siman.) baé ramé bar 'hama: cheté hale'hem maou cheyatirou chelo kesidran?
18. הֵיכִי דָּמֵי? כְּגוֹן דְּזַרְעִינְהוּ בֵּין הָעוֹמֶר לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וַחֲלֵיף עֲלַיְיהוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְעוֹמֶר. מַאי? כְּסִדְרָן שַׁרְיָין, שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן לָא שַׁרְיָין? אוֹ דִלְמָא שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן נָמֵי שַׁרְיָין. hékhi damé? kegon dezarinou bén haomer lichté hale'hem, va'haléf alayou cheté hale'hem veomer. ma? kesidran charyan, chelo kesidran la charyan? o dilma chelo kesidran namé charyan.
19. אָמַר רַבָּה: תָּא שְׁמַע, ״וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים״ – בְּמִנְחַת הָעוֹמֶר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. מֵהֵיכָן בָּאָה? מִן הַשְּׂעוֹרִין. אַתָּה אוֹמֵר מִן הַשְּׂעוֹרִין, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִן הַחִיטִּין? amar raba: ta chema, "veim takriv min'hat bikourim" – bemin'hat haomer hakatouv medabér. méhékhan baa? min haseorin. ata omér min haseorin, o éno ela min ha'hitin?
20. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: נֶאֱמַר ״אָבִיב״ בְּמִצְרַיִם, וְנֶאֱמַר ״אָבִיב״ לְדוֹרוֹת. מָה ״אָבִיב״ הָאָמוּר בְּמִצְרַיִם – שְׂעוֹרִין, אַף ״אָבִיב״ הָאָמוּר לְדוֹרוֹת – שְׂעוֹרִין. rabi eliezer omér: neemar "aviv" bemitsrayim, veneemar "aviv" ledorot. ma "aviv" haamour bemitsrayim – seorin, af "aviv" haamour ledorot – seorin.
21. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מָצִינוּ יָחִיד שֶׁמֵּבִיא חוֹבָתוֹ מִן הַחִיטִּין, וְחוֹבָתוֹ מִן הַשְּׂעוֹרִין. verabi akiva omér: matsinou ya'hid chemévi 'hovato min ha'hitin, ve'hovato min haseorin.
22. וְצִיבּוּר שֶׁמְּבִיאִין חוֹבָתָן מִן הַחִיטִּין, מְבִיאִין חוֹבָתָן מִן הַשְּׂעוֹרִין, וְאִם אַתָּה אוֹמֵר בָּא מִן הַחִיטִּין – לֹא מָצִינוּ צִיבּוּר שֶׁמֵּבִיא חוֹבָתוֹ מִן הַשְּׂעוֹרִין. vetsibour chemeviin 'hovatan min ha'hitin, meviin 'hovatan min haseorin, veim ata omér ba min ha'hitin – lo matsinou tsibour chemévi 'hovato min haseorin.
23. דָּבָר אַחֵר: אִם אַתָּה אוֹמֵר עוֹמֶר בָּא מִן הַחִיטִּין – אֵין שְׁתֵּי הַלֶּחֶם ״בִּיכּוּרִים״. davar a'hér: im ata omér omer ba min ha'hitin – én cheté hale'hem "bikourim".
24. וְאִם אִיתָא דִּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁלֹּא כְּסִדְרָן שַׁרְיָין, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ דְּמַקְרֵיב עוֹמֶר מֵהָנָךְ דְּאַשְׁרוּשׁ קוֹדֶם לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וּבָתַר הָעוֹמֶר דְּאֶשְׁתָּקַד. veim ita dichté hale'hem chelo kesidran charyan, machka'hate lah demakrév omer méhanakh deachrouch kodem lichté hale'hem, ouvatar haomer deechtakad.
25. וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם מֵהָנָךְ דְּאַשְׁרוּשׁ קוֹדֶם לָעוֹמֶר דְּהַשְׁתָּא, וּבָתַר שְׁתֵּי הַלֶּחֶם דְּאֶשְׁתָּקַד. ouchté hale'hem méhanakh deachrouch kodem laomer dehachta, ouvatar cheté hale'hem deechtakad.
26. מִי סָבְרַתְּ mi savrate

Daf 69a

1. בִּכּוּרִים לְפֵירָא קָא אָמְרִינַן? לְמִזְבֵּחַ קָא אָמְרִינַן! וְהָא אָכֵיל לֵהּ מִזְבֵּחַ מִפֵּירֵי דְּהָא שַׁתָּא. bikourim leféra ka amrinan? lemizbé'ha ka amrinan! veha akhél léh mizbé'ha mipéré deha chata.
2. בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: שְׁתֵּי הַלֶּחֶם – הֲנָצָה שָׁרְיָא, אוֹ חֲנָטָה שָׁרְיָיה? מַאי הֲנָצָה, וּמַאי חֲנָטָה? אִילֵּימָא הֲנָצָה דְּפֵירָא וַחֲנָטָה דְּפֵירָא – הַשְׁתָּא הַשְׁרָשָׁה שָׁרְיָא, הֲנָצָה וַחֲנָטָה מִיבַּעְיָא? baé ramé bar 'hama: cheté hale'hem – hanatsa charya, o 'hanata charya? ma hanatsa, ouma 'hanata? iléma hanatsa deféra va'hanata deféra – hachta hachracha charya, hanatsa va'hanata mibaya?
3. אֶלָּא, הֲנָצָה דְּעָלֶה וַחֲנָטָה דְּעָלֶה, מִי הָוֵי כִּי הַשְׁרָשָׁה אוֹ לָא? תֵּיקוּ. ela, hanatsa deale va'hanata deale, mi havé ki hachracha o la? tékou.
4. בָּעֵי רָבָא בַּר רַב חָנָן: חִטִּין שֶׁזְּרָעָן בַּקַּרְקַע, עוֹמֶר מַתִּירָן אוֹ אֵין עוֹמֶר מַתִּירָן? הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאַשְׁרוּשׁ – תְּנֵינָא, אִי דְּלָא אַשְׁרוּשׁ – תְּנֵינָא. baé rava bar rav 'hanan: 'hitin chezeraan bakarka, omer matiran o én omer matiran? hékhi damé? i deachrouch – tenéna, i dela achrouch – tenéna.
5. דִּתְנַן: אִם הִשְׁרִישׁוּ קוֹדֶם לָעוֹמֶר – עוֹמֶר מַתִּירָן, וְאִם לָאו – אֲסוּרִין עַד שֶׁיָּבֹא עוֹמֶר הַבָּא. ditnan: im hichrichou kodem laomer – omer matiran, veim la – asourin ad cheyavo omer haba.
6. לָא צְרִיכָא, דְּחַצְדִינְהוּ וְזַרְעִינְהוּ קוֹדֶם לָעוֹמֶר, וַאֲתָא עוֹמֶר וַחֲלֵיף עֲלַיְיהוּ, וְקָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ: מַהוּ לְנַקּוֹטֵי וּמֵיכַל מִינַּיְיהוּ? כְּמַאן דְּשַׁדְיָיא בְּכַדָּא דָּמְיָא, וּשְׁרִינְהוּ עוֹמֶר, אוֹ דִלְמָא בַּטֵּיל לְהוּ לְגַבֵּי אַרְעָא? la tserikha, de'hatsdinou vezarinou kodem laomer, vaata omer va'haléf alayou, veka mibaya léh: maou lenakoté oumékhal minayou? keman dechadya bekhada damya, ouchrinou omer, o dilma batél leou legabé ara?
7. יֵשׁ לָהֶן אוֹנָאָה, אוֹ אֵין לָהֶן אוֹנָאָה? yéch lahen onaa, o én lahen onaa?
8. הֵיכִי דָּמֵי? אִילֵימָא דְּאָמַר לֵיהּ: שְׁדַאי בַּהּ שִׁיתָּא, וַאֲתוֹ סָהֲדִי וְאָמְרִי דְּלָא שְׁדָא בַּהּ אֶלָּא חַמְשָׁה – וְהָאָמַר רָבָא: כׇּל דָּבָר שֶׁבְּמִדָּה וְשֶׁבְּמִשְׁקָל וְשֶׁבְּמִנְיָן, אֲפִילּוּ פָּחוֹת מִכְּדֵי אוֹנָאָה חוֹזֵר! hékhi damé? iléma deamar léh: cheda bah chita, vaato sahadi veamri dela cheda bah ela 'hamcha – vehaamar rava: kol davar chebemida vechebemichkal vechebeminyan, afilou pa'hot mikedé onaa 'hozér!
9. אֶלָּא, דַּאֲמַר לֵיהּ: שְׁדַאי בַּהּ כִּדְבָעֵי לַהּ, וַאֲתוֹ סָהֲדִי וְאָמְרִי דְּלָא שְׁדָא בַּהּ כִּדְבָעֵי לַהּ. יֵשׁ לָהֶן אוֹנָאָה, דִּכְמַאן דְּשַׁדְיָיא בְּכַדָּא דָּמְיָא וְיֵשׁ לָהֶן אוֹנָאָה, אוֹ דִלְמָא בַּטֵּיל לְהוּ לְגַבֵּי אַרְעָא? ela, daamar léh: cheda bah kidvaé lah, vaato sahadi veamri dela cheda bah kidvaé lah. yéch lahen onaa, dikhman dechadya bekhada damya veyéch lahen onaa, o dilma batél leou legabé ara?
10. נִשְׁבָּעִין עֲלֵיהֶן, אוֹ אֵין נִשְׁבָּעִין עֲלֵיהֶן? כִּדְשַׁדְיָיא בְּכַדָּא דָּמְיָא, וּכְמִטַּלְטְלֵי דָּמוּ, וְנִשְׁבָּעִין עֲלֵיהֶן, אוֹ דִלְמָא בַּטֵּיל לְהוּ אַגַּב אַרְעָא, וְכִמְקַרְקְעֵי דָּמוּ, וְאֵין נִשְׁבָּעִין עֲלֵיהֶן? תֵּיקוּ. nichbain aléhen, o én nichbain aléhen? kidchadya bekhada damya, oukhmitaltelé damou, venichbain aléhen, o dilma batél leou agav ara, vekhimkarkeé damou, veén nichbain aléhen? tékou.
11. בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: חִטִּין שֶׁבְּגֶלְלֵי בָקָר, וּשְׂעוֹרִין שֶׁבְּגֶלְלֵי בְהֵמָה – מַהוּ? לְמַאי? אִילֵימָא לְטַמּוֹיֵי טוּמְאַת אֳכָלִין – תְּנֵינָא: חִטִּין שֶׁבִּרְעִי בָקָר וּשְׂעוֹרִין שֶׁבְּגֶלְלֵי בְהֵמָה, חִישֵּׁב עֲלֵיהֶן לַאֲכִילָה – אֵין מִטַּמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין, לִקְּטָן לַאֲכִילָה – מְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין. baé ramé bar 'hama: 'hitin chebegellé vakar, ousorin chebegellé vehéma – maou? lema? iléma letamoyé toumat okhalin – tenéna: 'hitin chebiri vakar ousorin chebegellé vehéma, 'hichév aléhen laakhila – én mitamé toumat okhalin, liketan laakhila – metamé toumat okhalin.
12. אֶלָּא לִמְנָחוֹת, פְּשִׁיטָא דְּלָא, ״הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ״! ela limna'hot, pechita dela, "hakrivéou na lefe'hatekha hayirtsekha o hayisa fanekha"!
13. לָא צְרִיכָא, דְּנַקְטִינְהוּ וְזַרְעִינְהוּ, וְקָא בָעֵי לְאֵיתוֹיֵי מְנָחוֹת מִינַּיְיהוּ. מַאי? מִשּׁוּם דִּמְאִיסוּתָא הוּא, וְכֵיוָן דְּזַרְעִינְהוּ אַזְדָּא (למאיסותייהו) [מְאִיסוּתַיְיהוּ], אוֹ דִלְמָא מִשּׁוּם כְּחִישׁוּתָא הוּא, וְהַשְׁתָּא נָמֵי כְּחוּשָׁה? תֵּיקוּ. la tserikha, denaktinou vezarinou, veka vaé leétoyé mena'hot minayou. ma? michoum dimisouta hou, vekhévan dezarinou azda (lmst) [meisoutayou], o dilma michoum ke'hichouta hou, vehachta namé ke'houcha? tékou.
14. בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא: פִּיל שֶׁבָּלַע כְּפִיפָה מִצְרִית, וֶהֱקִיאָהּ דֶּרֶךְ בֵּית הָרְעִי, מַהוּ? לְמַאי? baé ramé bar 'hama: pil chebala kefifa mitsrit, vehekiah derekh bét hari, maou? lema?
15. אִילֵּימָא לְמִבְטַל טוּמְאָתַהּ, תְּנֵינָא: כׇּל הַכֵּלִים יוֹרְדִין לִידֵי טוּמְאָתָן בְּמַחְשָׁבָה, וְאֵין עוֹלִין מִטּוּמְאָתָן אֶלָּא בְּשִׁינּוּי מַעֲשֶׂה. iléma lemivtal toumatah, tenéna: kol hakélim yordin lidé toumatan bema'hchava, veén olin mitoumatan ela bechinou maase.
16. לָא צְרִיכָא, דִּבְלַע הוּצִין וְעַבְדִינְהוּ כְּפִיפָה מִצְרִית. מִי הָוֵה עִיכּוּל, הָוֵה לֵיהּ la tserikha, divla houtsin veavdinou kefifa mitsrit. mi havé ikoul, havé léh

Daf 69b

1. כִּכְלֵי גְלָלִים, כִּכְלֵי אֲדָמָה, וְאֵין מְקַבְּלִין טוּמְאָה – דְּאָמַר מָר: כְּלֵי אֲבָנִים וּכְלֵי גְלָלִים וּכְלֵי אֲדָמָה אֵין מְקַבְּלִין טוּמְאָה לֹא מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלֹא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, אוֹ דִלְמָא לָא הָוֵי עִיכּוּל? kikhlé gelalim, kikhlé adama, veén mekabelin touma – deamar mar: kelé avanim oukhlé gelalim oukhlé adama én mekabelin touma lo midivré tora velo midivré sofrim, o dilma la havé ikoul?
2. תִּפְשׁוֹט לֵיהּ מֵהָא דְּאָמַר עוּלָּא מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יְהוֹצָדָק: מַעֲשֶׂה וּבָלְעוּ זְאֵבִים שְׁנֵי תִינוֹקוֹת בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים, וְטִהֲרוּ אֶת הַבָּשָׂר. tifchot léh méha deamar oula michoum rabi chimon bar yeotsadak: maase ouvalou zeévim chené tinokot beéver hayardén, ouva maase lifné 'hakhamim, vetiharou et habasar.
3. שָׁאנֵי בָּשָׂר, דְּרַכִּיךְ. וְלִפְשׁוֹט מִסֵּיפָא: וְטִמְּאוּ אֶת הָעֲצָמוֹת! שָׁאנֵי עֲצָמוֹת, דַּאֲקוֹשֵׁי טְפֵי. chané basar, derakikh. velifchot miséfa: vetimeou et haatsamot! chané atsamot, daakoché tefé.
4. בָּעֵי רַבִּי זֵירָא: חִיטִּין שֶׁיָּרְדוּ בֶּעָבִים, מַהוּ? לְמַאי? אִי לִמְנָחוֹת – אַמַּאי לָא? אֶלָּא לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, מַאי? baé rabi zéra: 'hitin cheyardou beavim, maou? lema? i limna'hot – ama la? ela lichté hale'hem, ma?
5. ״מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם״ אָמַר רַחֲמָנָא, לְאַפּוֹקֵי דְּחוּצָה לָאָרֶץ דְּלָא, אֲבָל דְּעָבִים שַׁפִּיר דָּמֵי; אוֹ דִלְמָא ״מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם״ דַּוְוקָא, וַאֲפִילּוּ דְּעָבִים נָמֵי לָא. "mimochvotékhem" amar ra'hamana, leapoké de'houtsa laarets dela, aval deavim chapir damé; o dilma "mimochvotékhem" davka, vaafilou deavim namé la.
6. וּמִי אִיכָּא כִּי הַאי גַוְונָא? אִין, כְּדַעֲדִי טַיָּיעָא, נְחִיתָא לֵיהּ רוּם כִּיזְבָא חִיטֵּי בִּתְלָתָא פַּרְסֵי. oumi ika ki ha gavna? in, kedaadi tayaa, ne'hita léh roum kizva 'hité bitlata parsé.
7. בָּעֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי: שִׁיבּוֹלֶת שֶׁהֵבִיאָה שְׁלִישׁ קוֹדֶם לָעוֹמֶר, וַעֲקָרָהּ וּשְׁתָלָהּ לְאַחַר הָעוֹמֶר, וְהוֹסִיפָה – מַהוּ? בָּתַר עִיקָּר אָזְלִינַן וְשַׁרְיַיהּ עוֹמֶר, אוֹ דִלְמָא בָּתַר תּוֹסֶפֶת אָזְלִינַן, וְעַד שֶׁיָּבֹא עוֹמֶר הַבָּא? baé rabi chimon ben pazi: chibolet chehévia chelich kodem laomer, vaakarah ouchtalah lea'har haomer, veosifa – maou? batar ikar azlinan vecharyah omer, o dilma batar tosefet azlinan, vead cheyavo omer haba?
8. תִּפְשׁוֹט לֵיהּ מֵהָא דְּאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יַלְדָּה שֶׁסִּבְּכָהּ בִּזְקֵנָה, וּבָהּ פֵּירוֹת, אֲפִילּוּ הוֹסִיף בְּמָאתַיִם – אָסוּר. tifchot léh méha deamar rabi avaou amar rabi yo'hanan: yalda chesibekhah bizkéna, ouvah pérot, afilou hosif bematayim – asour.
9. וְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: בָּצָל שֶׁשְּׁתָלוֹ בַּכֶּרֶם, וְנֶעֱקַר הַכֶּרֶם, אֲפִילּוּ הוֹסִיף בְּמָאתַיִם – אָסוּר. veamar rabi chemouél bar na'hmani, amar rabi yonatan: batsal chechetalo bakerem, veneekar hakerem, afilou hosif bematayim – asour.
10. הִיא גּוּפַהּ קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ: מִפְשָׁט פְּשִׁיטָא לְהוּ לְרַבָּנַן דְּבָתַר עִיקָּר אָזְלִינַן, לָא שְׁנָא לְקוּלָּא וְלָא שְׁנָא לְחוּמְרָא? אוֹ דִלְמָא סַפּוֹקֵי מְסַפְּקָא לְהוּ, וּלְחוּמְרָא אָמְרִינַן, לְקוּלָּא לָא אָמְרִינַן? תֵּיקוּ. hi goufah ka mibaya léh: mifchat pechita leou lerabanan devatar ikar azlinan, la chena lekoula vela chena le'houmra? o dilma sapoké mesapeka leou, oul'houmra amrinan, lekoula la amrinan? tékou.
11. בָּעֵי רַבָּה: לְעִנְיַן מַעֲשֵׂר מַאי? הֵיכִי דָּמֵי? כְּגוֹן baé raba: leinyan maasér ma? hékhi damé? kegon

Daf 70a

1. דְּאַמְדִינְהוּ וְעַשְּׂרִינְהוּ וְשַׁתְלִינְהוּ (וְהוֹסִיפָה) [וְאוֹסִיפָא] לְהוּ. deamdinou veaserinou vechatlinou (veosifa) [veosifa] leou.
2. אִם תִּמְצָא לוֹמַר, לָא אָזְלִינַן בָּתַר עִיקָּר, וְתוֹסֶפֶת בָּעֵי עַשּׂוֹרֵי – עִיקָּר מַאי? אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מַאי שְׁנָא מִכׇּל חִיטֵּי וּשְׂעָרֵי דְּעָלְמָא? im timtsa lomar, la azlinan batar ikar, vetosefet baé asoré – ikar ma? amar léh abayé: ma chena mikol 'hité ousaré dealma?
3. אֲמַר לֵיהּ: דָּבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה – לָא מִיבַּעְיָא לִי, אֶלָּא כִּי קָמִיבַּעְיָא לִי – דָּבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה, מַאי? amar léh: davar chezaro kale – la mibaya li, ela ki kamibaya li – davar cheén zaro kale, ma?
4. תִּפְשׁוֹט לֵיהּ מֵהָא דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לִיטְרָא בָּצָל שֶׁתִּיקְּנוֹ וּזְרָעוֹ – מִתְעַשֵּׂר לְפִי כּוּלּוֹ. tifchot léh méha deamar rabi yits'hak amar rabi yo'hanan: litra batsal chetikeno ouzrao – mitasér lefi koulo.
5. הָתָם – הַיְינוּ זְרִיעָתוֹ, הָכָא – לָאו הַיְינוּ זְרִיעָתוֹ. hatam – haynou zeriato, hakha – la haynou zeriato.
6. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי חֲנִינָא בַּר מִנְיוֹמֵי לְאַבָּיֵי: עָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב, מַהוּ? אִי לֹא נָקוּב – הָא לֹא נָקוּב! amar léh rabi 'hanina bar minomé leabayé: atsits cheéno nakouv, maou? i lo nakouv – ha lo nakouv!
7. דִּלְמָא חָזַר וּנְקָבוֹ, קָא אָמְרַתְּ? dilma 'hazar ounkavo, ka amrate?
8. הָכָא, חֲדָא זְרִיעָה הִיא, אִיחַבּוֹרֵי הוּא דְּקָא מִיחַבְּרָא וְעוֹלָה; הָתָם – שְׁתֵּי זְרִיעוֹת נִינְהוּ. hakha, 'hada zeria hi, i'haboré hou deka mi'habera veola; hatam – cheté zeriot ninou.
9. בָּעֵי רַבִּי אֲבָהוּ: שִׁבּוֹלֶת שֶׁמֵּרְחָהּ בִּכְרִי, וּשְׁתָלָהּ, וְקָרָא עָלֶיהָ שֵׁם בִּמְחוּבָּר – מַהוּ? כֵּיוָן דְּמֵרְחָהּ טָבְלָא לַהּ, כִּי קָרָא עָלֶיהָ שֵׁם קָדְשָׁה לַהּ, אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דְּשַׁתְלַהּ – פְּקַע לֵיהּ טִבְלָא מִינַּהּ. baé rabi avaou: chibolet chemér'hah bikhri, ouchtalah, vekara aleha chém bim'houbar – maou? kévan demér'hah tavla lah, ki kara aleha chém kadcha lah, o dilma, kévan dechatlah – peka léh tivla minah.
10. אָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְאַבָּיֵי: אִם כֵּן, מָצִינוּ תְּרוּמָה בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע, וּתְנַן: לֹא מָצִינוּ תְּרוּמָה בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע! amri léh rabanan leabayé: im kén, matsinou terouma bim'houbar lakarka, outnan: lo matsinou terouma bim'houbar lakarka!
11. אֲמַר לֵיהּ: כִּי תַּנְיָא הָהִיא – לְעִנְיַן אִיחַיּוֹבֵי מִיתָה וָחוֹמֶשׁ, דְּאִי תָּלֵישׁ וְאָכֵיל – תָּלוּשׁ הוּא, וְאִי גָּחֵין וְאָכֵיל – בָּטְלָה דַּעְתּוֹ אֵצֶל כׇּל אָדָם. amar léh: ki tanya hahi – leinyan i'hayové mita va'homech, dei taléch veakhél – talouch hou, vei ga'hén veakhél – batla dato étsel kol adam.
12. וּמַאי שְׁנָא מִדִּכְתַב אַפִּינַקְסָא דְּאִילְפָא: בֵּיצֵי נִבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר, מִקְצָתָן בַּחוּץ וּמִקְצָתָן בִּפְנִים – מִבִּפְנִים מְטַמְּאִין בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה, מִבַּחוּץ אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה. ouma chena midikhtav apinaksa deilfa: bétsé nivlat haof hataor, miktsatan ba'houts oumiktsatan bifnim – mibifnim metamein begadim abét habelia, miba'houts én metamein begadim abét habelia.
13. תָּלוּשׁ – עֲבִידִי אִינָשֵׁי דְּאָכְלִי הָכִי, בִּמְחוּבָּר – לָא עֲבִידִי אִינָשֵׁי דְּאָכְלִי. talouch – avidi inaché deakhli hakhi, bim'houbar – la avidi inaché deakhli.
14. אָמַר רַב טָבְיוֹמֵי בַּר קִיסְנָא, אָמַר שְׁמוּאֵל: הַזּוֹרֵעַ כִּלְאַיִם בְּעָצִיץ שֶׁאֵינוֹ נָקוּב – אָסוּר. אָמַר אַבָּיֵי: בִּשְׁלָמָא אִי אַשְׁמְעִינַן לוֹקֶה מַכַּת מַרְדּוּת מִדְּרַבָּנַן – שַׁפִּיר, אֶלָּא אָסוּר – מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? amar rav tavomé bar kisna, amar chemouél: hazoréa kilayim beatsits cheéno nakouv – asour. amar abayé: bichlama i achmeinan loke makat mardout miderabanan – chapir, ela asour – ma ka machma lan?
15. דְּמִדְּרַבָּנַן הָוְיָא זְרִיעָה? תְּנֵינָא: תָּרַם מִשֶּׁאֵינוֹ נָקוּב עַל הַנָּקוּב – תְּרוּמָה, וְיַחְזוֹר וְיִתְרוֹם. demiderabanan havya zeria? tenéna: taram micheéno nakouv al hanakouv – terouma, veya'hzor veyitrom.
16. מַתְנִי׳ הַחִיטִּין, וְהַשְּׂעוֹרִין, וְהַכּוּסְּמִין, וְהַשִּׁיבּוֹלֶת שׁוּעָל, וְהַשִּׁיפוֹן – הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּיבִין בַּחַלָּה, וּמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, וַאֲסוּרִים בֶּחָדָשׁ מִלִּפְנֵי הַפֶּסַח, וּמִלִּקְצוֹר מִלִּפְנֵי הָעוֹמֶר. אִם הִשְׁרִישׁוּ קוֹדֶם לָעוֹמֶר – הָעוֹמֶר מַתִּירָן, וְאִם לָאו – אֲסוּרִין עַד שֶׁיָּבֹא הָעוֹמֶר הַבָּא. matni' ha'hitin, vehaseorin, vehakousemin, vehachibolet choual, vehachifon – haré élou 'hayavin ba'hala, oumitstarfin ze im ze, vaasourim be'hadach milifné hapesa'h, oumiliktsor milifné haomer. im hichrichou kodem laomer – haomer matiran, veim la – asourin ad cheyavo haomer haba.
17. גְּמָ׳ תָּנָא: כּוּסְּמִין – מִין חִיטִּים, שִׁיבּוֹלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן – מִין שְׂעוֹרִין. כּוּסְּמִין – gema' tana: kousemin – min 'hitim, chibolet choual vechifon – min seorin. kousemin –

Daf 70b

1. גּוּלְבָּא, שִׁיפוֹן – דִּישְׁרָא, שִׁיבּוֹלֶת שׁוּעָל – שֻׁבְלֵי תַּעֲלָא. הָנֵי – אִין, אוֹרֶז וְדוֹחַן – לָא. goulba, chifon – dichra, chibolet choual – chouvlé taala. hané – in, orez vedo'han – la.
2. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אָתְיָא ״לֶחֶם״ ״לֶחֶם״ מִמַּצָּה. כְּתִיב הָכָא: ״וְהָיָה בַּאֲכׇלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ״, וּכְתִיב הָתָם: ״לֶחֶם עֹנִי״. mena hané milé? amar réch lakich: atya "le'hem" "le'hem" mimatsa. ketiv hakha: "vehaya baakholkhem mile'hem haarets", oukhtiv hatam: "le'hem oni".
3. וְהָתָם גּוּפַהּ מְנָלַן? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, וְכֵן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְכֵן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: אָמַר קְרָא ״לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי״ – דְּבָרִים הַבָּאִים לִידֵי חִימּוּץ אָדָם יוֹצֵא בָּהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח, יָצְאוּ אֵלּוּ שֶׁאֵין בָּאִין לִידֵי חִימּוּץ אֶלָּא לִידֵי סֵירָחוֹן. vehatam goufah menalan? amar réch lakich, vekhén tana devé rabi yichmaél, vekhén tana devé rabi eliezer ben yaakov: amar kera "lo tokhal ala 'haméts chivat yamim tokhal ala matsot le'hem oni" – devarim habaim lidé 'himouts adam yotsé bahen yedé 'hovato bapesa'h, yatsou élou cheén bain lidé 'himouts ela lidé séra'hon.
4. וּמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. תָּנָא: הַתְּבוּאָה וְהַקְּמָחִים וְהַבְּצֵיקוֹת מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. לְמַאי הִלְכְתָא? oumitstarfin ze im ze. tana: hatevoua vehakema'him vehabetsékot mitstarfin ze im ze. lema hilkheta?
5. אָמַר רַב כָּהֲנָא: לְעִנְיַן חָדָשׁ. רַב יוֹסֵף אָמַר: לְעִנְיַן חָמֵץ בַּפֶּסַח. רַב פָּפָּא אָמַר: לְעִנְיַן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, דְּאִי אָכֵיל לֵיהּ חוּץ לַחוֹמָה – לָקֵי. amar rav kahana: leinyan 'hadach. rav yoséf amar: leinyan 'haméts bapesa'h. rav papa amar: leinyan maasér chéni, dei akhél léh 'houts la'homa – laké.
6. רָבָא אָמַר: לְעִנְיַן טוּמְאַת אֳכָלִין, וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן: דִּתְבוּאָה וּקְמָחִין דּוּמְיָא דִּבְצֵקוֹת – מָה הָתָם אוּכְלָא בְּעֵינֵיהּ, אַף הָכָא נָמֵי אוּכְלָא בְּעֵינֵיהּ. rava amar: leinyan toumat okhalin, veha ka machma lan: ditvoua oukma'hin doumya divtsékot – ma hatam oukhla beénéh, af hakha namé oukhla beénéh.
7. וְהָתַנְיָא: חִטָּה, בֵּין קְלוּפָה בֵּין שֶׁאֵינָהּ קְלוּפָה – מִצְטָרֶפֶת; שְׂעוֹרָה, קְלוּפָה – מִצְטָרֶפֶת, שֶׁאֵינָהּ קְלוּפָה – אֵין מִצְטָרֶפֶת. vehatanya: 'hita, bén keloufa bén cheénah keloufa – mitstarefet; seora, keloufa – mitstarefet, cheénah keloufa – én mitstarefet.
8. אִינִי? וְהָא תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״עַל כׇּל זֶרַע זֵרוּעַ אֲשֶׁר יִזָּרֵעַ״ – כְּדֶרֶךְ שֶׁבְּנֵי אָדָם מוֹצִיאִין לִזְרִיעָה: חִטָּה בִּקְלִיפָּתָהּ, וּשְׂעוֹרָה בִּקְלִיפָּתָהּ, וַעֲדָשִׁים בִּקְלִיפָּתָן. ini? veha tana devé rabi yichmaél: "al kol zera zéroua acher yizaréa" – kederekh chebené adam motsiin lizria: 'hita biklipatah, ousora biklipatah, vaadachim biklipatan.
9. לָא קַשְׁיָא, הָא בְּלַחוֹת, הָא בִּיבֵשׁוֹת. la kachya, ha bela'hot, ha bivéchot.
10. וַאֲסוּרִין בֶּחָדָשׁ מִלִּפְנֵי הַפֶּסַח, מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אָתְיָא ״לֶחֶם״ ״לֶחֶם״ מִמַּצָּה. vaasourin be'hadach milifné hapesa'h, mena hané milé? amar réch lakich: atya "le'hem" "le'hem" mimatsa.
11. וְלִקְצוֹר לִפְנֵי הָעוֹמֶר, מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָתְיָא ״רֵאשִׁית״ ״רֵאשִׁית״ מֵחַלָּה. veliktsor lifné haomer, mena hané milé? amar rabi yo'hanan: atya "réchit" "réchit" mé'hala.
12. מַאי קוֹדֶם לָעוֹמֶר? רַבִּי יוֹנָה אָמַר: קוֹדֶם קְצִירַת הָעוֹמֶר, רַבִּי יוֹסֵי בַּר זַבְדָּא אָמַר: קוֹדֶם הֲבָאַת הָעוֹמֶר. ma kodem laomer? rabi yona amar: kodem ketsirat haomer, rabi yosé bar zavda amar: kodem havaat haomer.
13. תְּנַן: אֲסוּרִין בֶּחָדָשׁ לִפְנֵי פֶסַח, וְלִקְצוֹר לִפְנֵי הָעוֹמֶר. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר קוֹדֶם הֲבָאַת הָעוֹמֶר – הַיְינוּ דְּלָא קָא עָרֵיב לְהוּ וְתָנֵי לְהוּ. tenan: asourin be'hadach lifné fesa'h, veliktsor lifné haomer. bichlama leman deamar kodem havaat haomer – haynou dela ka arév leou vetané leou.
14. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר קוֹדֶם קְצִירַת הָעוֹמֶר, לִיעָרְבִינְהוּ וְלִיתְנִינְהוּ: אֲסוּרִין בֶּחָדָשׁ וְלִקְצוֹר לִפְנֵי הַפֶּסַח! ela leman deamar kodem ketsirat haomer, liarvinou velitninou: asourin be'hadach veliktsor lifné hapesa'h!
15. אֶלָּא, אִי אִיתְּמַר – אַסֵּיפָא אִיתְּמַר: אִם הִשְׁרִישׁוּ קוֹדֶם לָעוֹמֶר – הָעוֹמֶר מַתִּירָן. מַאי קוֹדֶם לָעוֹמֶר? רַבִּי יוֹנָה אָמַר: קוֹדֶם הֲבָאַת הָעוֹמֶר, רַבִּי יוֹסֵי בַּר זַבְדָּא אוֹמֵר: קוֹדֶם קְצִירַת הָעוֹמֶר. ela, i itemar – aséfa itemar: im hichrichou kodem laomer – haomer matiran. ma kodem laomer? rabi yona amar: kodem havaat haomer, rabi yosé bar zavda omér: kodem ketsirat haomer.
16. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר amar léh rabi elazar

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Menachot
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)