Talmud Menachot, Chapitre 10 (י) · Daf 71a à 81a

Daf 71a

1. לְרַבִּי יֹאשִׁיָּה דְּדָרֵיהּ: לָא תֵּיתֵב אַכַּרְעָיךָ עַד דִּמְפָרְשַׁתְּ לֵיהּ לְהָא מַתְנִיתִין, מִנַּיִן לָעוֹמֶר שֶׁמַּתִּיר בְּהַשְׁרָשָׁה? lerabi yochiya dedaréh: la tétév akarakha ad dimfarchate léh leha matnitin, minayin laomer chematir behachracha?
2. מְנָלַן? דִּכְתִיב ״אָבִיב״, לָאו מִכְּלָל דְּאִיכָּא דְּלָאו ״אָבִיב״? menalan? dikhtiv "aviv", la mikelal deika dela "aviv"?
3. דְּלָאו ״אָבִיב״, וּלְעוֹלָם דְּעַיֵּיל שְׁלִישׁ. dela "aviv", oulolam deayél chelich.
4. אֶלָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: ״מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ״, לָאו מִכְּלָל דְּאִיכָּא דְּלָאו בַּר חֶרְמֵשׁ? דְּלָאו בַּר חֶרְמֵשׁ, וּלְעוֹלָם שַׁחַת. ela amar chemouél: "méha'hél 'herméch", la mikelal deika dela bar 'herméch? dela bar 'herméch, oulolam cha'hat.
5. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: ״קָמָה״ – לָאו מִכְּלָל דְּלָאו בַּר קָמָה? דְּלָאו בַּר קָמָה, וּלְעוֹלָם אֲגַם. amar rabi yits'hak: "kama" – la mikelal dela bar kama? dela bar kama, oulolam agam.
6. אֶלָּא אָמַר רָבָא: ״אֲשֶׁר תִּזְרַע״ – מִשְּׁעַת זְרִיעָה. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא: אִי הָכִי, אַף עַל גַּב דְּלֹא הִשְׁרִישׁ נָמֵי? אֲמַר לֵיהּ: סוּדָנִי, ״בַּשָּׂדֶה״ כְּתִיב. ela amar rava: "acher tizra" – micheat zeria. amar léh rav papa lerava: i hakhi, af al gav delo hichrich namé? amar léh: soudani, "basade" ketiv.
7. מַתְנִי׳ קוֹצְרִין בֵּית הַשְּׁלָחִין שֶׁבָּעֲמָקִים, אֲבָל לֹא גּוֹדְשִׁין. אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ קוֹצְרִין בִּרְצוֹן חֲכָמִים, וְגוֹדְשִׁין שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים, וְלֹא מִיחוּ בְּיָדָם. קוֹצֵר לְשַׁחַת, מַאֲכִיל לַבְּהֵמָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁמַּתְחִיל עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁלִישׁ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יִקְצוֹר וְיַאֲכִיל אַף מִשֶּׁהֵבִיא שְׁלִישׁ. matni' kotsrin bét hachela'hin chebaamakim, aval lo godchin. anché yeri'ho kotsrin birtson 'hakhamim, vegodchin chelo birtson 'hakhamim, velo mi'hou beyadam. kotsér lecha'hat, maakhil labehéma. amar rabi yeouda: émata? bizman chemat'hil ad chelo hévi chelich. rabi chimon omér: yiktsor veyaakhil af michehévi chelich.
8. וְקוֹצְרִין מִפְּנֵי נְטִיעוֹת, מִפְּנֵי בֵּית הָאֵבֶל, מִפְּנֵי בִּיטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. לֹא יַעֲשֶׂה אוֹתָן כְּרִיכוֹת, אֲבָל מַנִּיחִין צְבָתִים. vekotsrin mipené netiot, mipené bét haével, mipené bitoul bét hamidrach. lo yaase otan kerikhot, aval mani'hin tsevatim.
9. מִצְוַת הָעוֹמֶר לָבֹא מִן הַקָּמָה. לֹא מָצָא – יָבִיא מִן הָעֳמָרִים. מִצְוָתוֹ לָבֹא מִן הַלַּח, לֹא מָצָא – יָבִיא יָבֵשׁ. מִצְוָתוֹ לִקְצוֹר בַּלַּיְלָה, נִקְצַר בַּיּוֹם – כָּשֵׁר. וְדוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. mitsvat haomer lavo min hakama. lo matsa – yavi min haomarim. mitsvato lavo min hala'h, lo matsa – yavi yavéch. mitsvato liktsor balayla, niktsar bayom – kachér. vedo'he et hachabat.
10. גְּמָ׳ תַּנְיָא: רַבִּי בִּנְיָמִין אוֹמֵר, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר״, וּכְתִיב: ״רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן״. gema' tanya: rabi binyamin omér, katouv e'had omér: "ouktsartem et ketsirah vahavétem et omer", oukhtiv: "réchit ketsirkhem el hakohén".
11. הָא כֵּיצַד? מִמָּקוֹם שֶׁאַתָּה מֵבִיא – אִי אַתָּה קוֹצֵר, מִמָּקוֹם שֶׁאִי אַתָּה מֵבִיא – אַתָּה קוֹצֵר. ha kétsad? mimakom cheata mévi – i ata kotsér, mimakom chei ata mévi – ata kotsér.
12. אֵימָא: מִמִּין שֶׁאַתָּה מֵבִיא – אִי אַתָּה קוֹצֵר, מִמִּין שֶׁאִי אַתָּה מֵבִיא – אַתָּה קוֹצֵר? הָהוּא לָא מָצֵית אָמְרַתְּ, מִדְּרַבִּי יוֹחָנָן. éma: mimin cheata mévi – i ata kotsér, mimin chei ata mévi – ata kotsér? haou la matsét amrate, miderabi yo'hanan.
13. אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ קוֹצְרִין בִּרְצוֹן חֲכָמִים, וְגוֹדְשִׁין שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים וְכוּ׳. מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר ״מִיחוּ״ וְ״לֹא מִיחוּ״? רַבִּי יְהוּדָה. anché yeri'ho kotsrin birtson 'hakhamim, vegodchin chelo birtson 'hakhamim vekhou'. man chamate léh deamar "mi'hou" ve"lo mi'hou"? rabi yeouda.
14. וְסָבַר רַבִּי יְהוּדָה קְצִירָה דְּאַנְשֵׁי יְרִיחוֹ בִּרְצוֹן חֲכָמִים הֲוַאי? וְהָא תַּנְיָא: שִׁשָּׁה דְּבָרִים עָשׂוּ אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ, שְׁלֹשָׁה בִּרְצוֹן חֲכָמִים, וּשְׁלֹשָׁה שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים. vesavar rabi yeouda ketsira deanché yeri'ho birtson 'hakhamim hava? veha tanya: chicha devarim asou anché yeri'ho, chelocha birtson 'hakhamim, ouchlocha chelo birtson 'hakhamim.
15. וְאֵלּוּ שֶׁבִּרְצוֹן חֲכָמִים: מַרְכִּיבִין דְּקָלִים כׇּל הַיּוֹם, וְכוֹרְכִין אֶת ״שְׁמַע״, וְקוֹצְרִין לִפְנֵי הָעוֹמֶר – בִּרְצוֹן חֲכָמִים. וְאֵלּוּ שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים: גּוֹדְשִׁין לִפְנֵי הָעוֹמֶר, וּמַתִּירִין גַּמְזִיּוֹת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁל חָרוּב וְשֶׁל שִׁקְמָה, וּפוֹרְצִין פְּרָצוֹת בְּגַנּוֹתֵיהֶן ובְפַרְדְּסוֹתֵיהֶן לְהַאֲכִיל נֶשֶׁר לַעֲנִיִּים בִּשְׁנֵי בַצּוֹרֶת בְּשַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. veélou chebirtson 'hakhamim: markivin dekalim kol hayom, vekhorkhin et "chema", vekotsrin lifné haomer – birtson 'hakhamim. veélou chelo birtson 'hakhamim: godchin lifné haomer, oumatirin gamziyot chel hekdéch chel 'harouv vechel chikma, oufortsin peratsot beganotéhen vvfardesotéhen lehaakhil necher laaniyim bichné vatsoret bechabatot ouvyamim tovim, divré rabi méir.
16. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה: אִם בִּרְצוֹן חֲכָמִים הֵן עוֹשִׂין, יְהוּ כׇּל אָדָם עוֹשִׂין כֵּן! אֶלָּא אֵלּוּ וָאֵלּוּ שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים, וְעַל שְׁלֹשָׁה מִיחוּ בְּיָדָם, וְעַל שְׁלֹשָׁה לֹא מִיחוּ בְּיָדָם. amar lo rabi yeouda: im birtson 'hakhamim hén osin, yeou kol adam osin kén! ela élou vaélou chelo birtson 'hakhamim, veal chelocha mi'hou beyadam, veal chelocha lo mi'hou beyadam.
17. וְאֵלּוּ שֶׁלֹּא מִיחוּ בְּיָדָם: מַרְכִּיבִין דְּקָלִים כׇּל הַיּוֹם, וְכוֹרְכִין אֶת ״שְׁמַע״, וְקוֹצְרִין וְגוֹדְשִׁין לִפְנֵי הָעוֹמֶר. וְאֵלּוּ שֶׁמִּיחוּ בְּיָדָם: veélou chelo mi'hou beyadam: markivin dekalim kol hayom, vekhorkhin et "chema", vekotsrin vegodchin lifné haomer. veélou chemi'hou beyadam:

Daf 71b

1. מַתִּירִין גַּמְזִיּוֹת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁל חָרוּב וְשֶׁל שִׁקְמָה, וּפוֹרְצִין פְּרָצוֹת בְּגַנּוֹתֵיהֶן וּבְפַרְדְּסוֹתֵיהֶן כְּדֵי לְהַאֲכִיל נֶשֶׁר לַעֲנִיִּים בִּשְׁנֵי בַצּוֹרֶת בְּשַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים, וְנוֹתְנִין פֵּאָה לַיָּרָק, וּמִיחוּ בְּיָדָם. matirin gamziyot chel hekdéch chel 'harouv vechel chikma, oufortsin peratsot beganotéhen ouvfardesotéhen kedé lehaakhil necher laaniyim bichné vatsoret bechabatot ouvyamim tovim, venotnin péa layarak, oumi'hou beyadam.
2. וְלִיטַעְמָיךְ, שִׁשָּׁה? שִׁבְעָה הָווּ! אֶלָּא סְמִי מִכָּאן קְצִירָה. velitamakh, chicha? chiva haou! ela semi mikan ketsira.
3. קוֹצֵר לְשַׁחַת וּמַאֲכִיל לַבְּהֵמָה. תְּנַן הָתָם: וְאֵלּוּ מַפְסִיקִין לַפֵּאָה – הַנַּחַל, וְהַשְּׁלוּלִית, וְדֶרֶךְ הַיָּחִיד, וְדֶרֶךְ הָרַבִּים, וּשְׁבִיל הָרַבִּים, וּשְׁבִיל הַיָּחִיד הַקָּבוּעַ בִּימוֹת הַחַמָּה וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים, וְהַבּוֹר, וְהַנִּיר, וְזֶרַע אַחֵר. kotsér lecha'hat oumaakhil labehéma. tenan hatam: veélou mafsikin lapéa – hana'hal, vehacheloulit, vederekh haya'hid, vederekh harabim, ouchvil harabim, ouchvil haya'hid hakavoua bimot ha'hama ouvimot hagechamim, vehabor, vehanir, vezera a'hér.
4. וְקוֹצֵר לְשַׁחַת מַפְסִיק, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין מַפְסִיק אֶלָּא אִם כֵּן חָרַשׁ. vekotsér lecha'hat mafsik, divré rabi méir, va'hakhamim omrim: én mafsik ela im kén 'harach.
5. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רַבִּי מֵאִיר בְּשִׁיטַת רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲמָרָהּ, דְּאָמַר: יִקְצוֹר וְיַאֲכִיל אַף מִשֶּׁהֵבִיאָה שְׁלִישׁ, אַלְמָא קָסָבַר כֹּל לְשַׁחַת לָאו קְצִירָה הִיא. amar raba bar bar 'hana, amar rabi yo'hanan: rabi méir bechitat rabi chimon amarah, deamar: yiktsor veyaakhil af michehévia chelich, alma kasavar kol lecha'hat la ketsira hi.
6. יָתֵיב רַבָּה וְקָאָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא, אֵיתִיבֵיהּ רַב אַחָא בַּר הוּנָא לְרָבָא: אֲכָלָהּ חָגָב, קַרְסְמוּהָ נְמָלִים, שִׁבְּרַתָּהוֹ הָרוּחַ – הַכֹּל מוֹדִים חָרַשׁ מַפְסִיק, לֹא חָרַשׁ אֵינוֹ מַפְסִיק. ״הַכֹּל מוֹדִים״ – מַאן? רַבִּי מֵאִיר. yatév raba vekaamar lah leha chemata, étivéh rav a'ha bar houna lerava: akhalah 'hagav, karsemouha nemalim, chiberatao harou'ha – hakol modim 'harach mafsik, lo 'harach éno mafsik. "hakol modim" – man? rabi méir.
7. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא מַתְנִיתִין בְּשֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁלִישׁ, בָּרַיְיתָא דְּחָרַשׁ – אִין, לֹא חָרַשׁ – לֹא, בְּשֶׁהֵבִיא שְׁלִישׁ. i amrate bichlama matnitin bechelo hévia chelich, barayta de'harach – in, lo 'harach – lo, bechehévi chelich.
8. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ מַתְנִיתִין נָמֵי בְּשֶׁהֵבִיא שְׁלִישׁ, הַשְׁתָּא וּמָה הָתָם דִּקְצִירָה דְּהָתָם אָמַר רַבִּי מֵאִיר: לֹא שְׁמָהּ קְצִירָה, הָכָא – לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? ela i amrate matnitin namé bechehévi chelich, hachta ouma hatam diktsira dehatam amar rabi méir: lo chemah ketsira, hakha – lo kol chekén?
9. אֶלָּא, רַבִּי מֵאִיר בְּשִׁיטַת רַבִּי יְהוּדָה אֲמָרָהּ, דְּאָמַר: אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁהִתְחִיל עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁלִישׁ, אֲבָל אִם הִתְחִיל עַד שֶׁהֵבִיא שְׁלִישׁ – אָסוּר. ela, rabi méir bechitat rabi yeouda amarah, deamar: émata? bizman chehit'hil ad chelo hévi chelich, aval im hit'hil ad chehévi chelich – asour.
10. אֵימַר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה לִבְהֵמָה, לְאָדָם מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ? דְּאִם כֵּן, הָווּ לְהוּ תְּלָתָא תַּנָּאֵי. émar dechamate léh lerabi yeouda livhéma, leadam mi chamate léh? deim kén, haou leou telata tanaé.
11. אֶלָּא, כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: רַבִּי מֵאִיר בְּשִׁיטַת רַבִּי עֲקִיבָא רַבּוֹ אָמַר, אַף לְאָדָם נָמֵי לָא הָוְיָא קְצִירָה. דִּתְנַן: הַמְנַמֵּר שָׂדֶה וְשִׁיֵּיר בּוֹ קְלָחִים לַחִים, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: פֵּאָה לְכׇל אֶחָד וְאֶחָד. ela, ki ata rav dimi amar: rabi méir bechitat rabi akiva rabo amar, af leadam namé la havya ketsira. ditnan: hamnamér sade vechiyér bo kela'him la'him, rabi akiva omér: péa lekhol e'had vee'had.
12. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מֵאֶחָד עַל הַכֹּל, וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא חִיֵּיב רַבִּי עֲקִיבָא אֶלָּא בִּמְנַמֵּר לִקְלָיוֹת, אֲבָל בִּמְנַמֵּר לָאוֹצָר – לֹא. va'hakhamim omrim: mée'had al hakol, veamar rav yeouda amar chemouél: lo 'hiyév rabi akiva ela bimnamér liklaot, aval bimnamér laotsar – lo.
13. אִינִי? וְהָא כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מְחַיֵּיב הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אַף בִּמְנַמֵּר לָאוֹצָר. ini? veha ki ata ravin amar rabi yo'hanan: me'hayév haya rabi akiva af bimnamér laotsar.

Daf 72a

1. סָבַר לַהּ כְּוָותֵיהּ בַּחֲדָא, וּפְלִיג עֲלֵיהּ בַּחֲדָא. savar lah kevatéh ba'hada, ouflig aléh ba'hada.
2. קוֹצְרִין מִפְּנֵי הַנְּטִיעוֹת, וּמִפְּנֵי בֵּית הָאֵבֶל, וּמִפְּנֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ. מַאי טַעְמָא? ״קְצִירְכֶם״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא קְצִיר מִצְוָה. kotsrin mipené hanetiot, oumipené bét haével, oumipené bét hamidrach. ma tama? "ketsirkhem" amar ra'hamana, velo ketsir mitsva.
3. וְלֹא יַעֲשֶׂה כְּרִיכוֹת, אֲבָל מַנִּיחָן צְבָתִים. מַאי טַעְמָא? דְּכַמָּה דְּאֶפְשָׁר לָא טָרְחִינַן. velo yaase kerikhot, aval mani'han tsevatim. ma tama? dekhama deefchar la tar'hinan.
4. מִצְוַת הָעוֹמֶר לְהָבִיא מִן הַקָּמָה. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁמִּצְוַת הָעוֹמֶר לְהָבִיא מִן הַקָּמָה, מִנַּיִן שֶׁאִם לֹא מָצָא מִן הַקָּמָה יָבִיא מִן הָעֳמָרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר ״תַּקְרִיב״. mitsvat haomer lehavi min hakama. tanou rabanan: "veim takriv min'hat bikourim", ma talmoud lomar? lefi chemitsvat haomer lehavi min hakama, minayin cheim lo matsa min hakama yavi min haomarin? talmoud lomar "takriv".
5. דָּבָר אַחֵר: ״תַּקְרִיב״ – לְפִי שֶׁמִּצְוָה לְהָבִיא מִן הַלַּח, וּמִנַּיִן שֶׁאִם לֹא מָצָא מִן הַלַּח יָבִיא מִן הַיָּבֵשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר ״תַּקְרִיב״. דָּבָר אַחֵר: ״תַּקְרִיב״ – לְפִי שֶׁמִּצְוָתוֹ לִקְצוֹר בַּלַּיְלָה, מִנַּיִן שֶׁאִם נִקְצַר בַּיּוֹם כָּשֵׁר? תַּלְמוּד לוֹמַר ״תַּקְרִיב״. davar a'hér: "takriv" – lefi chemitsva lehavi min hala'h, ouminayin cheim lo matsa min hala'h yavi min hayavéch? talmoud lomar "takriv". davar a'hér: "takriv" – lefi chemitsvato liktsor balayla, minayin cheim niktsar bayom kachér? talmoud lomar "takriv".
6. וְדוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, תַּלְמוּד לוֹמַר ״תַּקְרִיב״, ״תַּקְרִיב״ – כׇּל שֶׁהוּא, ״תַּקְרִיב״ – מִכׇּל מָקוֹם, ״תַּקְרִיב״ – וַאֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת, ״תַּקְרִיב״ – וַאֲפִילּוּ בְּטוּמְאָה. vedo'ha et hachabat, talmoud lomar "takriv", "takriv" – kol cheou, "takriv" – mikol makom, "takriv" – vaafilou bechabat, "takriv" – vaafilou betouma.
7. נִקְצַר בַּיּוֹם – כָּשֵׁר. וְהָתְנַן: כׇּל הַלַּיְלָה כָּשֵׁר לִקְצִירַת הָעוֹמֶר, וּלְהַקְטִיר חֲלָבִים וְאֵבָרִים. זֶה הַכְּלָל: דָּבָר שֶׁמִּצְוָתוֹ כׇּל הַיּוֹם – כָּשֵׁר כׇּל הַיּוֹם, דָּבָר שֶׁמִּצְוָתוֹ בְּלַיְלָה – כָּשֵׁר כׇּל הַלַּיְלָה. niktsar bayom – kachér. vehatnan: kol halayla kachér liktsirat haomer, oulhaktir 'halavim veévarim. ze hakelal: davar chemitsvato kol hayom – kachér kol hayom, davar chemitsvato belayla – kachér kol halayla.
8. קָתָנֵי לַיְלָה דּוּמְיָא דְּיוֹם, מָה דְּיוֹם – בַּלַּיְלָה לָא, אַף דְּלַיְלָה – בַּיּוֹם נָמֵי לָא. katané layla doumya deom, ma deom – balayla la, af delayla – bayom namé la.
9. אָמַר רַבָּה: לָא קַשְׁיָא, הָא רַבִּי, וְהָא רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. דְּתַנְיָא: הָיָה עוֹמֵד וּמַקְרִיב מִנְחַת הָעוֹמֶר וְנִטְמֵאת, אִם יֵשׁ אַחֶרֶת – אוֹמֵר לוֹ: ״הָבֵא אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ״, וְאִם לָאו – אוֹמֵר לוֹ: ״הֱוֵי פִּקֵּחַ וּשְׁתוֹק״, דִּבְרֵי רַבִּי. amar raba: la kachya, ha rabi, veha rabi elazar berabi chimon. detanya: haya oméd oumakriv min'hat haomer venitmét, im yéch a'heret – omér lo: "havé a'heret ta'hteha", veim la – omér lo: "hevé piké'ha ouchtok", divré rabi.
10. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, אוֹמַר לוֹ: ״הֱוֵי פִּקֵּחַ וּשְׁתוֹק״, שֶׁכׇּל הָעוֹמֶר שֶׁנִּקְצַר שֶׁלֹּא כְּמִצְוָתוֹ – פָּסוּל. rabi elazar berabi chimon omér: bén kakh ouvén kakh, omar lo: "hevé piké'ha ouchtok", chekol haomer cheniktsar chelo kemitsvato – pasoul.
11. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּשִׁיטַת רַבִּי עֲקִיבָא רַבּוֹ שֶׁל אָבִיו אֲמָרָהּ, דִּתְנַן: כְּלָל אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: כׇּל מְלָאכָה שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: rabi elazar berabi chimon bechitat rabi akiva rabo chel avi amarah, ditnan: kelal amar rabi akiva: kol melakha cheefchar lo laasotah méerev chabat énah do'ha et hachabat.
12. וְסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּאָמַר קְצִירַת הָעוֹמֶר מִצְוָה, דִּתְנַן: רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: מָה חָרִישׁ רְשׁוּת, אַף קָצִיר רְשׁוּת, יָצָא קְצִיר הָעוֹמֶר שֶׁהִיא מִצְוָה. vesavar lah kerabi yichmaél, deamar ketsirat haomer mitsva, ditnan: rabi yichmaél omér: ma 'harich rechout, af katsir rechout, yatsa ketsir haomer chehi mitsva.
13. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ נִקְצַר שֶׁלֹּא כְּמִצְוָתוֹ כָּשֵׁר, אַמַּאי דָּחֵי שַׁבָּת? נִקְצְרֵיהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת! אֶלָּא מִדְּדָחֵי שַׁבָּת, שְׁמַע מִינַּהּ: נִקְצַר שֶׁלֹּא כְּמִצְוָתוֹ – פָּסוּל. vei salka datakh niktsar chelo kemitsvato kachér, ama da'hé chabat? niktseréh méerev chabat! ela mideda'hé chabat, chema minah: niktsar chelo kemitsvato – pasoul.
14. וְרַבִּי, לָאו תַּלְמִידֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הוּא? verabi, la talmidéh derabi chimon hou?
15. וְהָתַנְיָא, אָמַר רַבִּי: כְּשֶׁהָיִינוּ לְמֵדִין תּוֹרָה אֵצֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן בִּתְקוֹעַ, הָיִינוּ מַעֲלִין לוֹ שֶׁמֶן וַאֲלוּנְטִית מֵחָצֵר לְגַג, וּמִגַּג לְקַרְפֵּיף, וּמִקַּרְפֵּיף לְקַרְפֵּיף אַחֵר, עַד שֶׁאָנוּ מַגִּיעִין לְמַעְיָין שֶׁאָנוּ רוֹחֲצִין בּוֹ. vehatanya, amar rabi: kechehayinou lemédin tora étsel rabi chimon bitkoa, hayinou maalin lo chemen vaalountit mé'hatsér legag, oumigag lekarpéf, oumikarpéf lekarpéf a'hér, ad cheanou magiin lemayan cheanou ro'hatsin bo.
16. סָבַר לַהּ כְּאִידַּךְ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּתַנְיָא: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה חֲבִיבָה מִצְוָה בִּשְׁעָתָהּ, שֶׁהֲרֵי הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים כְּשֵׁרִים כׇּל הַלַּיְלָה, וְלֹא הָיָה מַמְתִּין לָהֶן עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ. savar lah keidakh derabi chimon, detanya: amar rabi chimon: bo ouré kama 'haviva mitsva bichatah, cheharé hektér 'halavim veévarim kechérim kol halayla, velo haya mamtin lahen ad chete'hchakh.

Daf 72b

1. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן לָא שְׁמִיעַ לֵיהּ?! verabi elazar berabi chimon la chemia léh?!
2. אֶלָּא שָׁאנֵי הָתָם, שֶׁהֲרֵי דָּחֲתָה שְׁחִיטָה אֶת הַשַּׁבָּת. ela chané hatam, cheharé da'hata che'hita et hachabat.
3. וּלְרַבִּי, הָכִי נָמֵי דָּחֲתָה שְׁחִיטָה אֶת הַשַּׁבָּת! אֶלָּא קָסָבַר רַבִּי: קְצִירַת הָעוֹמֶר לָא דָּחֲיָא שַׁבָּת. oulrabi, hakhi namé da'hata che'hita et hachabat! ela kasavar rabi: ketsirat haomer la da'haya chabat.
4. וְלָא? וְהָתְנַן: וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד שַׁבָּת וְאֶחָד חוֹל – מִשָּׁלֹשׁ הָיָה בָּא. דְּלָא כְּרַבִּי. vela? vehatnan: va'hakhamim omrim, e'had chabat vee'had 'hol – michaloch haya ba. dela kerabi.
5. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶחָד שַׁבָּת וְאֶחָד חוֹל – בִּשְׁלֹשָׁה, בְּשָׁלֹשׁ קוּפּוֹת וּבְשָׁלֹשׁ מַגָּלוֹת – דְּלָא כְּרַבִּי. va'hakhamim omrim: e'had chabat vee'had 'hol – bichlocha, bechaloch koupot ouvchaloch magalot – dela kerabi.
6. וּבְשַׁבָּת יֹאמַר לָהֶם ״שַׁבָּת זוֹ?״ – דְּלָא כְּרַבִּי! ouvchabat yomar lahem "chabat zo?" – dela kerabi!
7. נִקְצַר בַּיּוֹם כָּשֵׁר, וְדוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר: נִקְצַר בַּיּוֹם כָּשֵׁר? רַבִּי, וְקָתָנֵי: וְדוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. מַאי לָאו קְצִירָה? לֹא, לְהַקְרָבָה. niktsar bayom kachér, vedo'he et hachabat. man chamate léh deamar: niktsar bayom kachér? rabi, vekatané: vedo'he et hachabat. ma la ketsira? lo, lehakrava.
8. אֲבָל לִקְצִירָה לָא? וְהָתַנְיָא: רַבִּי אוֹמֵר: ״וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי ה׳״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁלֹּא לָמַדְנוּ אֶלָּא לְתָמִיד וּפֶסַח, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן ״בְּמוֹעֲדוֹ״, ״בְּמוֹעֲדוֹ״ – וַאֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת, ״בְּמוֹעֲדוֹ״ – וַאֲפִילּוּ בְּטוּמְאָה. aval liktsira la? vehatanya: rabi omér: "vaydabér moche et moadé h'" – ma talmoud lomar? lefi chelo lamadnou ela letamid oufesa'h, cheneemar bahen "bemoado", "bemoado" – vaafilou bechabat, "bemoado" – vaafilou betouma.
9. שְׁאָר קׇרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַה׳ בְּמוֹעֲדֵיכֶם״. chear korbenot hatsibour minayin? talmoud lomar: "éle taasou la' bemoadékhem".
10. מִנַּיִן לְרַבּוֹת עוֹמֶר, וְהַקָּרֵב עִמּוֹ? שְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וְהַקָּרֵב עִמָּהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי ה׳״ – הַכָּתוּב קָבַע מוֹעֵד לְכוּלָּן. minayin lerabot omer, vehakarév imo? cheté hale'hem, vehakarév imahen? talmoud lomar: "vaydabér moche et moadé h'" – hakatouv kava moéd lekhoulan.
11. לְמַאי? אִילֵימָא לְהַקְרָבָה – שְׁתֵּי הַלֶּחֶם בְּנֵי הַקְרָבָה נִינְהוּ? lema? iléma lehakrava – cheté hale'hem bené hakrava ninou?
12. אֶלָּא פְּשִׁיטָא לִטְחִינָה וְהַרְקָדָה, וְדִכְוָתַהּ גַּבֵּי עוֹמֶר לִקְצִירָה, וְקָא דָחֵי אֶת הַשַּׁבָּת. ela pechita lit'hina veharkada, vedikhvatah gabé omer liktsira, veka da'hé et hachabat.
13. אֶלָּא, עוֹמֶר לְהַקְרָבָה, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם לַאֲפִיָּה, וְקָסָבַר רַבִּי תַּנּוּר מְקַדֵּשׁ, אִי אָפֵי לַהּ מֵאֶתְמוֹל – אִיפְּסִילָה לַהּ בְּלִינָה. ela, omer lehakrava, ouchté hale'hem laafiya, vekasavar rabi tanour mekadéch, i afé lah méetmol – ipesila lah belina.
14. וְסָבַר רַבִּי תַּנּוּר מְקַדֵּשׁ? וְהָתַנְיָא: כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת אֵין מְקַדְּשִׁין אֶת הַלֶּחֶם אֶלָּא בִּשְׁחִיטָה. כֵּיצַד? שְׁחָטָן לִשְׁמָן, וְזָרַק דָּמָן לִשְׁמָן – קָדַשׁ הַלֶּחֶם. vesavar rabi tanour mekadéch? vehatanya: kivsé atseret én mekadechin et hale'hem ela bich'hita. kétsad? che'hatan lichman, vezarak daman lichman – kadach hale'hem.
15. שְׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, וְזָרַק דָּמָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – לֹא קָדַשׁ הַלֶּחֶם. שְׁחָטָן לִשְׁמָן, וְזָרַק דָּמָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – הַלֶּחֶם קָדוֹשׁ וְאֵינוֹ קָדוֹשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי. che'hatan chelo lichman, vezarak daman chelo lichman – lo kadach hale'hem. che'hatan lichman, vezarak daman chelo lichman – hale'hem kadoch veéno kadoch, divré rabi.
16. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְעוֹלָם אֵינוֹ קָדוֹשׁ, עַד שֶׁיִּשְׁחוֹט לִשְׁמָן וְיִזְרוֹק דָּמָן לִשְׁמָן. rabi elazar berabi chimon omér: leolam éno kadoch, ad cheyich'hot lichman veyizrok daman lichman.
17. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: הוּקְבְּעוּ וְלֹא הוּקְבְּעוּ קָא אָמַר. amar rav na'hman bar yits'hak: houkbeou velo houkbeou ka amar.
18. הֲדַרַן עֲלָךְ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. hadaran alakh rabi yichmaél.
19. מַתְנִי׳ וְאֵלּוּ מְנָחוֹת נִקְמָצוֹת, וּשְׁיָרֵיהֶן לַכֹּהֲנִים: מִנְחַת הַסֹּלֶת, וְהַמַּחֲבַת, וְהַמַּרְחֶשֶׁת, וְהַחַלּוֹת, וְהָרְקִיקִין, מִנְחַת גּוֹיִם, וּמִנְחַת נָשִׁים, וּמִנְחַת הָעוֹמֶר, וּמִנְחַת חוֹטֵא, וּמִנְחַת קְנָאוֹת. matni' veélou mena'hot nikmatsot, ouchyaréhen lakohanim: min'hat hasolet, vehama'havat, vehamar'hechet, veha'halot, veharkikin, min'hat goyim, oumin'hat nachim, oumin'hat haomer, oumin'hat 'hoté, oumin'hat kenaot.
20. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל כֹּהֲנִים נִקְמֶצֶת, וְקוֹמֵץ קָרֵב לְעַצְמוֹ, וְשִׁירַיִם קְרֵיבִים לְעַצְמָן. rabi chimon omér: min'hat 'hoté chel kohanim nikmetset, vekométs karév leatsmo, vechirayim kerévim leatsman.
21. גְּמָ׳ אָמַר רַב פָּפָּא: כֹּל הֵיכָא דִּתְנַן – עֶשֶׂר תְּנַן, מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? gema' amar rav papa: kol hékha ditnan – eser tenan, ma ka machma lan?
22. לְאַפּוֹקֵי מֵרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר: מֶחֱצָה חַלּוֹת וּמֶחֱצָה רְקִיקִין יָבִיא, קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא. leapoké mérabi chimon, deamar: me'hetsa 'halot oume'hetsa rekikin yavi, ka machma lan dela.
23. וּשְׁיָרֵיהֶן לַכֹּהֲנִים, מְנָלַן? דִּכְתִיבָא – כְּתִיבָא, וּדְלָא כְּתִיבָא – כְּתִיב בַּהּ: ״וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה הַקְרֵב אוֹתָהּ בְּנֵי אַהֲרֹן וְגוֹ׳ וְהַנּוֹתֶרֶת מִמֶּנָּה יֹאכְלוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו״. ouchyaréhen lakohanim, menalan? dikhtiva – ketiva, oudla ketiva – ketiv bah: "vezot torat hamin'ha hakrév otah bené aharon vego' vehanoteret mimena yokhlou aharon ouvana".
24. בָּאָה חִיטִּין – לָא קָמִיבַּעְיָא לַן, כִּי קָא מִיבַּעְיָא לַן – בָּאָה שְׂעוֹרִין. בָּאָה שְׂעוֹרִין נָמֵי, מִדְּנִקְמֶצֶת – שְׁיָרֶיהָ לַכֹּהֲנִים. baa 'hitin – la kamibaya lan, ki ka mibaya lan – baa seorin. baa seorin namé, midenikmetset – cheyareha lakohanim.
25. אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן, לָא קָא מִיבַּעְיָא לַן; כִּי קָא מִיבַּעְיָא לַן – אַלִּיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר: אִיכָּא מִנְחָה דְּמִיקַּמְצָא וְלָא מִיתְאַכְלָא. aliba derabanan, la ka mibaya lan; ki ka mibaya lan – aliba derabi chimon, deamar: ika min'ha demikamtsa vela mitakhla.
26. דִּתְנַן: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל כֹּהֲנִים נִקְמֶצֶת, הַקּוֹמֶץ קָרֵב בְּעַצְמוֹ, וְהַשִּׁירַיִם קְרֵיבִין בְּעַצְמָן. מְנָלַן? ditnan: rabi chimon omér: min'hat 'hoté chel kohanim nikmetset, hakomets karév beatsmo, vehachirayim kerévin beatsman. menalan?
27. אָמַר חִזְקִיָּה: דְּאָמַר קְרָא ״וְכׇל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָה לְכׇל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה״. אִם אֵינוֹ עִנְיָן לִבְלוּלָה שֶׁל חִיטִּין – תְּנֵהוּ עִנְיָן לִבְלוּלָה שֶׁל שְׂעוֹרִין, וְאִם אֵינוֹ עִנְיָן לַחֲרֵבָה שֶׁל חִיטִּין – תְּנֵהוּ עִנְיָן לַחֲרֵבָה שֶׁל שְׂעוֹרִין. amar 'hizkiya: deamar kera "vekhol min'ha veloula vachemen va'haréva lekhol bené aharon tihye". im éno inyan livloula chel 'hitin – tenéou inyan livloula chel seorin, veim éno inyan la'haréva chel 'hitin – tenéou inyan la'haréva chel seorin.
28. וְהַאי לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא? הָא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: מִנַּיִן שֶׁאֵין חוֹלְקִין מְנָחוֹת כְּנֶגֶד זְבָחִים – veha lehakhi hou daata? ha mibeé léh lekhidtanya: minayin cheén 'holkin mena'hot keneged zeva'him –

Daf 73a

1. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכׇל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תֵּאָפֶה בַּתַּנּוּר לְכׇל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה אִישׁ כְּאָחִיו״. talmoud lomar: "vekhol hamin'ha acher téafe batanour lekhol bené aharon tihye ich kea'hi".
2. יָכוֹל לֹא יַחְלְקוּ מְנָחוֹת כְּנֶגֶד זְבָחִים, שֶׁלֹּא קָמוּ תַּחְתֵּיהֶן בְּדַלּוּת, אֲבָל יַחְלְקוּ מְנָחוֹת כְּנֶגֶד עוֹפוֹת, שֶׁהֲרֵי קָמוּ תַּחְתֵּיהֶן בְּדַלּוּת – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכׇל נַעֲשָׂה בַּמַּרְחֶשֶׁת לְכׇל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה״. yakhol lo ya'hlekou mena'hot keneged zeva'him, chelo kamou ta'htéhen bedalout, aval ya'hlekou mena'hot keneged ofot, cheharé kamou ta'htéhen bedalout – talmoud lomar: "vekhol naasa bamar'hechet lekhol bené aharon tihye".
3. יָכוֹל לֹא יַחְלְקוּ מְנָחוֹת כְּנֶגֶד עוֹפוֹת, שֶׁהַלָּלוּ מִינֵי דָמִים וְהַלָּלוּ מִינֵי קְמָחִים, יַחְלְקוּ עוֹפוֹת כְּנֶגֶד זְבָחִים, שֶׁהַלָּלוּ וְהַלָּלוּ מִינֵי דָמִים – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעַל מַחֲבַת לְכׇל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה״. yakhol lo ya'hlekou mena'hot keneged ofot, chehalalou miné damim vehalalou miné kema'him, ya'hlekou ofot keneged zeva'him, chehalalou vehalalou miné damim – talmoud lomar: "veal ma'havat lekhol bené aharon tihye".
4. יָכוֹל לֹא יַחְלְקוּ עוֹפוֹת כְּנֶגֶד זְבָחִים, שֶׁהַלָּלוּ עֲשִׂיָּיתָן בַּיָּד, וְהַלָּלוּ עֲשִׂיָּיתָן בִּכְלִי, אֲבָל יַחְלְקוּ מְנָחוֹת כְּנֶגֶד מְנָחוֹת, שֶׁאֵלּוּ וָאֵלּוּ עֲשִׂיָּיתָן בַּיָּד – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכׇל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן ... לְכׇל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה״. yakhol lo ya'hlekou ofot keneged zeva'him, chehalalou asiyatan bayad, vehalalou asiyatan bikhli, aval ya'hlekou mena'hot keneged mena'hot, cheélou vaélou asiyatan bayad – talmoud lomar: "vekhol min'ha veloula vachemen ... lekhol bené aharon tihye".
5. יָכוֹל לֹא יַחְלְקוּ מַחֲבַת כְּנֶגֶד מַרְחֶשֶׁת, וּמַרְחֶשֶׁת כְּנֶגֶד מַחֲבַת, שֶׁזּוֹ מַעֲשֶׂיהָ קָשִׁין וְזוֹ מַעֲשֶׂיהָ רַכִּין, אֲבָל יַחְלְקוּ מַחֲבַת כְּנֶגֶד מַחֲבַת וּמַרְחֶשֶׁת כְּנֶגֶד מַרְחֶשֶׁת – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וַחֲרֵבָה לְכׇל בְּנֵי אַהֲרֹן תִּהְיֶה״. yakhol lo ya'hlekou ma'havat keneged mar'hechet, oumar'hechet keneged ma'havat, chezo maaseha kachin vezo maaseha rakin, aval ya'hlekou ma'havat keneged ma'havat oumar'hechet keneged mar'hechet – talmoud lomar: "va'haréva lekhol bené aharon tihye".
6. יָכוֹל לֹא יַחְלְקוּ בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, אֲבָל יַחְלְקוּ בְּקָדָשִׁים קַלִּים – תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִישׁ כְּאָחִיו״, ״וְאִם עַל תּוֹדָה״ – כְּשֵׁם שֶׁאֵין חוֹלְקִין בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, כָּךְ אֵין חוֹלְקִים בְּקָדָשִׁים קַלִּים. yakhol lo ya'hlekou bekodché kadachim, aval ya'hlekou bekadachim kalim – talmoud lomar: "ich kea'hi", "veim al toda" – kechém cheén 'holkin bekodché kadachim, kakh én 'holkim bekadachim kalim.
7. ״אִישׁ״ – אִישׁ חוֹלֵק, וַאֲפִילּוּ בַּעַל מוּם, וְאֵין קָטָן חוֹלֵק, וַאֲפִילּוּ תָּם. "ich" – ich 'holék, vaafilou baal moum, veén katan 'holék, vaafilou tam.
8. הָהוּא מִ״כׇּל״ נָפְקָא, וְהָא אַפֵּיקְתֵּיהּ לְכִדְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה? אֶלָּא, הָהוּא מִ״וְכׇל״. haou mi"kol" nafka, veha apéktéh lekhidrabi yosé berabi yeouda? ela, haou mi"vekhol".
9. רָבִינָא אָמַר: אָתְיָא מִדְּתָנֵי לֵוִי, דְּתָנֵי לֵוִי: ״לְכׇל קׇרְבָּנָם וּלְכׇל מִנְחָתָם וּלְכׇל חַטָּאתָם וּלְכׇל אֲשָׁמָם״. ravina amar: atya midetané lévi, detané lévi: "lekhol korbanam oulkhol min'hatam oulkhol 'hatatam oulkhol achamam".
10. ״כׇּל קׇרְבָּנָם״ – לְרַבּוֹת לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: ״מִן הָאֵשׁ״ כְּתַב רַחֲמָנָא, קָא מַשְׁמַע לַן. "kol korbanam" – lerabot log chemen chel metsora, salka datakh aména: "min haéch" ketav ra'hamana, ka machma lan.
11. ״לְכׇל מִנְחָתָם״ – לְרַבּוֹת מִנְחַת הָעוֹמֶר וּמִנְחַת קְנָאוֹת, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: ״וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְהַאי לְהַתִּיר קָא אָתְיָא, וְאִידַּךְ נָמֵי לְבָרֵר קָא אָתְיָא – קָא מַשְׁמַע לַן. "lekhol min'hatam" – lerabot min'hat haomer oumin'hat kenaot, salka datakh aména: "veakhlou otam acher koupar bahem" amar ra'hamana, veha lehatir ka atya, veidakh namé levarér ka atya – ka machma lan.
12. ״לְכׇל חַטֹּאתָם״ – לְרַבּוֹת חַטַּאת הָעוֹף, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: נְבֵילָה הִיא, קָא מַשְׁמַע לַן. "lekhol 'hatotam" – lerabot 'hatat haof, salka datakh aména: nevéla hi, ka machma lan.
13. ״לְכׇל אֲשָׁמָם״ – לְרַבּוֹת אֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע. אֲשַׁם מְצוֹרָע – בְּהֶדְיָא כְּתִיב בֵּיהּ: ״כִּי כַּחַטָּאת הָאָשָׁם הוּא לַכֹּהֵן״! "lekhol achamam" – lerabot acham nazir vaacham metsora. acham metsora – behedya ketiv béh: "ki ka'hatat haacham hou lakohén"!
14. אֶלָּא, לְרַבּוֹת אֲשַׁם נָזִיר כַּאֲשַׁם מְצוֹרָע. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: לְהַכְשִׁיר קָא אָתֵי, קָא מַשְׁמַע לַן. ela, lerabot acham nazir kaacham metsora. salka datakh aména: lehakhchir ka até, ka machma lan.
15. ״אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ״ – זֶה גֶּזֶל הַגֵּר, ״לְךָ הִיא וּלְבָנֶיךָ״ – שֶׁלְּךָ הִיא וּלְבָנֶיךָ, אֲפִילּוּ לְקַדֵּשׁ בּוֹ אֶת הָאִשָּׁה. "acher yachivou" – ze gezel hagér, "lekha hi oulvanekha" – chelekha hi oulvanekha, afilou lekadéch bo et haicha.
16. אָמַר רַב הוּנָא: amar rav houna:

Daf 73b

1. שַׁלְמֵי הַגּוֹי – עוֹלוֹת, אִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא, וְאִיבָּעֵית אֵימָא סְבָרָא. אִיבָּעֵית אֵימָא סְבָרָא – גּוֹי לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם. chalmé hago – olot, ibaét éma kera, veibaét éma sevara. ibaét éma sevara – go libo lachamayim.
2. וְאִיבָּעֵית אֵימָא קְרָא, ״אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה׳ לְעֹלָה״ – כֹּל דִּמְקָרְבִי עוֹלָה לֶיהֱוֵי. veibaét éma kera, "acher yakrivou la' leola" – kol dimkarvi ola lehevé.
3. מֵתִיב רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא: גּוֹי שֶׁהִתְנַדֵּב לְהָבִיא שְׁלָמִים, נְתָנָן לְיִשְׂרָאֵל – יִשְׂרָאֵל אוֹכְלָן, נְתָנָן לְכֹהֵן – הַכֹּהֵן אוֹכְלָן. métiv rav 'hama bar gourya: go chehitnadév lehavi chelamim, netanan leyisraél – yisraél okhlan, netanan lekhohén – hakohén okhlan.
4. אָמַר רָבָא: הָכִי קָא אָמַר, עַל מְנָת שֶׁיִּתְכַּפֵּר בָּהֶן יִשְׂרָאֵל – יִשְׂרָאֵל אוֹכְלָן, עַל מְנָת שֶׁיִּתְכַּפֵּר בָּהֶן כֹּהֵן – כֹּהֵן אוֹכְלָן. amar rava: hakhi ka amar, al menat cheyitkapér bahen yisraél – yisraél okhlan, al menat cheyitkapér bahen kohén – kohén okhlan.
5. מֵתִיב רַב שֵׁיזְבִי: אֵלּוּ מְנָחוֹת נִקְמָצוֹת וּשְׁיָרֵיהֶן לַכֹּהֲנִים – מִנְחַת גּוֹיִם. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָא קַשְׁיָא, הָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, הָא רַבִּי עֲקִיבָא. métiv rav chézvi: élou mena'hot nikmatsot ouchyaréhen lakohanim – min'hat goyim. amar rabi yo'hanan: la kachya, ha rabi yosé hagelili, ha rabi akiva.
6. דְּתַנְיָא: ״אִישׁ״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִישׁ אִישׁ״? לְרַבּוֹת אֶת הַגּוֹיִם שֶׁנּוֹדְרִין נְדָרִים וּנְדָבוֹת כְּיִשְׂרָאֵל. detanya: "ich", ma talmoud lomar "ich ich"? lerabot et hagoyim chenodrin nedarim oundavot keyisraél.
7. ״אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה׳ לְעוֹלָה״ – אֵין לִי אֶלָּא עוֹלָה, שְׁלָמִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״נִדְרֵיהֶם״. תּוֹדָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״נִדְבוֹתָם״. "acher yakrivou la' leola" – én li ela ola, chelamim minayin? talmoud lomar "nidréhem". toda minayin? talmoud lomar "nidvotam".
8. מִנַּיִן לְרַבּוֹת הָעוֹפוֹת, וְהַיַּיִן, וְהַלְּבוֹנָה, וְהָעֵצִים? תַּלְמוּד לוֹמַר ״נִדְרֵיהֶם״, ״לְכׇל נִדְרֵיהֶם״, ״נִדְבוֹתָם״, ״לְכׇל נִדְבוֹתָם״. minayin lerabot haofot, vehayayin, vehalevona, vehaétsim? talmoud lomar "nidréhem", "lekhol nidréhem", "nidvotam", "lekhol nidvotam".
9. אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״עוֹלָה״, ״עוֹלָה״ – פְּרָט לִנְזִירוּת, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה׳ לְעֹלָה״ – אֵין לִי אֶלָּא עוֹלָה בִּלְבָד. im kén ma talmoud lomar "ola", "ola" – perat linzirout, divré rabi yosé hagelili. rabi akiva omér: "acher yakrivou la' leola" – én li ela ola bilvad.
10. וְהַאי פְּרָט לִנְזִירוּת, מֵהָכָא נָפְקָא? מֵהָתָם נָפְקָא, ״דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר״ – בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נוֹדְרִין, וְאֵין הַגּוֹיִם נוֹדְרִים. veha perat linzirout, méhakha nafka? méhatam nafka, "dabér el bené yisraél veamarta aléhem ich ki yafli lindor neder nazir lehazir" – bené yisraél nodrin, veén hagoyim nodrim.
11. אִי מֵהָתָם – הֲוָה אָמֵינָא: קׇרְבָּן הוּא דְּלָא לַיְיתֵי, אֲבָל נְזִירוּת חָלָה עֲלַיְיהוּ, קָא מַשְׁמַע לַן. i méhatam – hava aména: korban hou dela layté, aval nezirout 'hala alayou, ka machma lan.
12. כְּמַאן אָזְלָא הָא דִּתְנַן, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: שִׁבְעָה דְּבָרִים הִתְקִינוּ בֵּית דִּין, וְזֶה אֶחָד מֵהֶן: גּוֹי שֶׁשִּׁלַּח עוֹלָתוֹ מִמְּדִינַת הַיָּם וְשִׁילַּח עִמָּהּ נְסָכֶיהָ – קְרֵיבִין מִשֶּׁלּוֹ, וְאִם לָאו – קְרֵיבִין מִשֶּׁל צִיבּוּר. keman azla ha ditnan, amar rabi chimon: chiva devarim hitkinou bét din, veze e'had méhen: go chechila'h olato mimedinat hayam vechila'h imah nesakheha – kerévin michelo, veim la – kerévin michel tsibour.
13. לֵימָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, וְלָא רַבִּי עֲקִיבָא! אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי עֲקִיבָא, עוֹלָה וְכׇל (חַבְירָתַהּ) [אַבְזָרַהָא]. léma rabi yosé hagelili, vela rabi akiva! afilou téma rabi akiva, ola vekhol ('havratah) [avzaraha].
14. מַאן תְּנָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״אֶזְרָח״ – אֶזְרָח מֵבִיא נְסָכִים, וְאֵין הַגּוֹי מֵבִיא נְסָכִים. יָכוֹל לֹא תְּהֵא עוֹלָתוֹ טְעוּנָה נְסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר ״כָּכָה״. מַנִּי? לָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְלָא רַבִּי עֲקִיבָא. man tena leha detanou rabanan: "ezra'h" – ezra'h mévi nesakhim, veén hago mévi nesakhim. yakhol lo tehé olato teouna nesakhim? talmoud lomar "kakha". mani? la rabi yosé hagelili vela rabi akiva.
15. אִי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי – הָא אָמַר אֲפִילּוּ יַיִן נָמֵי! אִי רַבִּי עֲקִיבָא – הָא אָמַר: עוֹלָה – אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא – לָא. i rabi yosé hagelili – ha amar afilou yayin namé! i rabi akiva – ha amar: ola – in, midé a'harina – la.
16. אִיבָּעֵית אֵימָא: רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: רַבִּי עֲקִיבָא. אִיבָּעֵית אֵימָא: רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי – סְמִי מֵהַהִיא ״יַיִן״, וְאִיבָּעֵית אֵימָא: רַבִּי עֲקִיבָא – עוֹלָה וְכׇל (חַבְירָתַהּ) [אַבְזָרַהָא]. ibaét éma: rabi yosé hagelili, veibaét éma: rabi akiva. ibaét éma: rabi yosé hagelili – semi méhahi "yayin", veibaét éma: rabi akiva – ola vekhol ('havratah) [avzaraha].
17. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל כֹּהֲנִים [וְכוּ׳]. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? rabi chimon omér: min'hat 'hoté chel kohanim [vekhou']. mena hané milé?
18. דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״וְהָיְתָה לַכֹּהֵן כַּמִּנְחָה״, שֶׁתְּהֵא עֲבוֹדָתָהּ כְּשֵׁרָה בּוֹ. detanou rabanan: "vehayta lakohén kamin'ha", chetehé avodatah kechéra bo.
19. אַתָּה אוֹמֵר שֶׁתְּהֵא עֲבוֹדָתָהּ כְּשֵׁרָה בּוֹ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְהַתִּיר מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל כֹּהֲנִים, וּמָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וְכׇל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל״? מִנְחַת נִדְבָתוֹ, אֲבָל חוֹבָתוֹ תְּהֵא נֶאֱכֶלֶת. ata omér chetehé avodatah kechéra bo, o éno ela lehatir min'hat 'hoté chel kohanim, ouma ani mekayém "vekhol min'hat kohén kalil tihye lo téakhél"? min'hat nidvato, aval 'hovato tehé neekhelet.
20. תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהָיְתָה לַכֹּהֵן כַּמִּנְחָה״, מַקִּישׁ חוֹבָתוֹ לְנִדְבָתוֹ: מָה נִדְבָתוֹ אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת – אַף חוֹבָתוֹ אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וְכִי נֶאֱמַר ״וְהָיְתָה לַכֹּהֵן כְּמִנְחָתוֹ״? וַהֲלֹא לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״כַּמִּנְחָה״! אֶלָּא לְהַקִּישׁ talmoud lomar "vehayta lakohén kamin'ha", makich 'hovato lenidvato: ma nidvato énah neekhelet – af 'hovato énah neekhelet. amar rabi chimon: vekhi neemar "vehayta lakohén kemin'hato"? vahalo lo neemar ela "kamin'ha"! ela lehakich

Daf 74a

1. מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל כֹּהֲנִים כְּמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל יִשְׂרָאֵל – מָה מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִקְמֶצֶת, אַף מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל כֹּהֲנִים נִקְמֶצֶת. min'hat 'hoté chel kohanim kemin'hat 'hoté chel yisraél – ma min'hat 'hoté chel yisraél nikmetset, af min'hat 'hoté chel kohanim nikmetset.
2. אִי מָה מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִקְמֶצֶת וּשְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִין, אַף מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל כֹּהֲנִים נִקְמֶצֶת וּשְׁיָרֶיהָ נֶאֱכָלִין? i ma min'hat 'hoté chel yisraél nikmetset ouchyareha neekhalin, af min'hat 'hoté chel kohanim nikmetset ouchyareha neekhalin?
3. תַּלְמוּד לוֹמַר ״לַכֹּהֵן כַּמִּנְחָה״, לַכֹּהֵן כַּמִּנְחָה, וְלֹא לָאִשִּׁים כַּמִּנְחָה. הָא כֵּיצַד? קוֹמֶץ קָרֵב בְּעַצְמוֹ, וְשִׁירַיִם קְרֵיבִין בְּעַצְמָן. talmoud lomar "lakohén kamin'ha", lakohén kamin'ha, velo laichim kamin'ha. ha kétsad? komets karév beatsmo, vechirayim kerévin beatsman.
4. הָא שֶׁתְּהֵא עֲבוֹדָתָהּ כְּשֵׁרָה בּוֹ, מֵהָכָא נָפְקָא? ha chetehé avodatah kechéra bo, méhakha nafka?
5. מֵהָתָם נָפְקָא, מִנַּיִן לַכֹּהֵן שֶׁבָּא וּמַקְרִיב קׇרְבְּנוֹתָיו בְּכׇל עֵת וּבְכׇל שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּבָא בְּכׇל אַוַּת נַפְשׁוֹ וְשֵׁרֵת״. méhatam nafka, minayin lakohén cheba oumakriv korbenota bekhol ét ouvkhol chaa cheyirtse? talmoud lomar: "ouva bekhol avat nafcho vechérét".
6. אִי מֵהָתָם, הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי – דָּבָר שֶׁאֵין בָּא עַל חֵטְא, אֲבָל דָּבָר שֶׁבָּא עַל חֵטְא – אֵימָא לָא. i méhatam, hava aména: hané milé – davar cheén ba al 'hét, aval davar cheba al 'hét – éma la.
7. וְהָא נָמֵי מֵהָכָא נָפְקָא? מֵהָתָם נָפְקָא: ״וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל הַנֶּפֶשׁ הַשֹּׁגֶגֶת בְּחֶטְאָה בִשְׁגָגָה״, מְלַמֵּד שֶׁהַכֹּהֵן מִתְכַּפֵּר עַל יְדֵי עַצְמוֹ! veha namé méhakha nafka? méhatam nafka: "vekhiper hakohén al hanefech hachogeget be'heta vichgaga", melaméd chehakohén mitkapér al yedé atsmo!
8. אִי מֵהָהוּא, הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי מִילֵּי – בְּשׁוֹגֵג, אֲבָל בְּמֵזִיד – לָא, קָא מַשְׁמַע לַן. i méhaou, hava aména: hané milé – bechogég, aval bemézid – la, ka machma lan.
9. בְּמֵזִיד, הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? בִּזְדוֹן שְׁבוּעָה. bemézid, hékhi machka'hate lah? bizdon chevoua.
10. תַּנְיָא אִידַּךְ, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל כֹּהֲנִים נִקְמֶצֶת, וְהַקּוֹמֵץ קָרֵב בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְהַשִּׁירַיִם קְרֵיבִין בִּפְנֵי עַצְמָן. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַקּוֹמֶץ קָרֵב בְּעַצְמוֹ, וְהַשִּׁירַיִם מִתְפַּזְּרִין עַל בֵּית הַדֶּשֶׁן. tanya idakh, rabi chimon omér: min'hat 'hoté chel kohanim nikmetset, vehakométs karév bifné atsmo, vehachirayim kerévin bifné atsman. rabi elazar berabi chimon omér: hakomets karév beatsmo, vehachirayim mitpazerin al bét hadechen.
11. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: הָוֵי בַּהּ רַבִּי יוֹחָנָן, בֵּית הַדֶּשֶׁן דְּהֵיכָא? אִי דִּלְמַעְלָה – הַיְינוּ אֲבוּהּ, אִי דִּלְמַטָּה – יֵשׁ לְךָ דָּבָר שֶׁקָּרֵב לְמַטָּה? amar rabi 'hiya bar aba: havé bah rabi yo'hanan, bét hadechen dehékha? i dilmala – haynou avouh, i dilmata – yéch lekha davar chekarév lemata?
12. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא: דִּלְמָא לְאִיבּוּד? אַחִיכוּ עֲלֵיהּ, וְכִי יֵשׁ לְךָ דָּבָר שֶׁקָּרֵב לְאִיבּוּד? amar léh rabi aba: dilma leiboud? a'hikhou aléh, vekhi yéch lekha davar chekarév leiboud?
13. תָּנֵי אֲבוּהּ דְּרַבִּי אָבִין: ״כׇּל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל״ – לַאֲכִילָה הִקַּשְׁתִּיהָ, וְלֹא לְדָבָר אַחֵר. tané avouh derabi avin: "kol min'hat kohén kalil tihye lo téakhél" – laakhila hikachtiha, velo ledavar a'hér.
14. מַאי קָא אָמַר? אָמַר אַבָּיֵי: הָכִי קָא אָמַר – ״כׇּל מִנְחַת כֹּהֵן ... לֹא תֵאָכֵל״ – חוֹבָתוֹ, ״כָּלִיל תִּהְיֶה״ – נִדְבָתוֹ. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: סַכִּינָא חֲרִיפָא מַפְסְקָא קְרָאֵי! ma ka amar? amar abayé: hakhi ka amar – "kol min'hat kohén ... lo téakhél" – 'hovato, "kalil tihye" – nidvato. amar léh rava: sakina 'harifa mafseka keraé!
15. אֶלָּא אָמַר רָבָא: ״כׇּל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה״ – נִדְבָתוֹ, ״לֹא תֵאָכֵל״ – חוֹבָתוֹ. ela amar rava: "kol min'hat kohén kalil tihye" – nidvato, "lo téakhél" – 'hovato.
16. וְאֵיפוֹךְ אֲנָא? מִסְתַּבְּרָא נִדְבָתוֹ הֲוָה לֵיהּ לְרַבּוֹיֵי, שֶׁכֵּן תְּדִירָה, לָא חָטֵי, בְּסִים רֵיחֵיהּ. veéfokh ana? mistabera nidvato hava léh leraboyé, chekén tedira, la 'haté, besim ré'héh.
17. אַדְּרַבָּה, חוֹבָתוֹ הֲוָה לֵיהּ לְרַבּוֹיֵי, שֶׁכֵּן עִשָּׂרוֹן חוֹבָה! הָנָךְ נְפִישָׁן. aderaba, 'hovato hava léh leraboyé, chekén isaron 'hova! hanakh nefichan.
18. וְרַבָּנַן, הַאי ״כׇּל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל״, מַאי עָבְדִי לֵיהּ? verabanan, ha "kol min'hat kohén kalil tihye lo téakhél", ma avdi léh?
19. מִיבְּעֵי לְהוּ לְכִדְתַנְיָא: אֵין לִי אֶלָּא עֶלְיוֹנָה בְּ״כָלִיל תׇּקְטָר״, וְתַחְתּוֹנָה בְּ״לֹא תֵאָכֵל״. mibeé leou lekhidtanya: én li ela elona be"khalil toktar", veta'htona be"lo téakhél".
20. מִנַּיִן לִיתֵּן אֶת הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה, וְאֶת הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״כָּלִיל״ ״כָּלִיל״ לִגְזֵירָה שָׁוָה: נֶאֱמַר כָּאן ״כָּלִיל״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״כָּלִיל״, minayin litén et haamour chel ze baze, veet haamour chel ze baze? talmoud lomar "kalil" "kalil" ligzéra chava: neemar kan "kalil", veneemar lehalan "kalil",
21. מָה לְהַלָּן בְּ״כָלִיל תׇּקְטָר״, אַף כָּאן בְּ״כָלִיל תׇּקְטָר״. וּמָה כָּאן לִיתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתוֹ, אַף לְהַלָּן לִיתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתוֹ. ma lehalan be"khalil toktar", af kan be"khalil toktar". ouma kan litén lo taase al akhilato, af lehalan litén lo taase al akhilato.
22. בָּעֵי רָבִינָא: כֹּהֵן שֶׁאָכַל מִן הָאֵימוּרִין, מָה הוּא? לָאו דְּזָרוּת baé ravina: kohén cheakhal min haémourin, ma hou? la dezarout

Daf 74b

1. לָא קָא מִיבַּעְיָא לִי, כִּי קָא מִבַּעְיָא לִי לָאו דְּ״כָלִיל תִּהְיֶה״, מַאי? la ka mibaya li, ki ka mibaya li la de"khalil tihye", ma?
2. אָמַר רַב אַהֲרֹן לְרָבִינָא: תָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כֹּל שֶׁהוּא בְּ״כָלִיל תִּהְיֶה״, לִיתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתוֹ. amar rav aharon leravina: ta chema detanya, rabi eliezer omér: kol cheou be"khalil tihye", litén lo taase al akhilato.
3. מַתְנִי׳ מִנְחַת כֹּהֲנִים, וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וּמִנְחַת נְסָכִים – לַמִּזְבֵּחַ, וְאֵין בָּהֶן לַכֹּהֲנִים. וּבָזֶה יִפָּה כֹּחַ מִזְבֵּחַ מִכֹּחַ הַכֹּהֲנִים. שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים – נֶאֱכָלִין לַכֹּהֲנִים, וְאֵין בָּהֶם לַמִּזְבֵּחַ. וּבָזֶה יִפָּה כֹּחַ הַכֹּהֲנִים מִכֹּחַ הַמִּזְבֵּחַ. matni' min'hat kohanim, oumin'hat kohén machi'ha, oumin'hat nesakhim – lamizbé'ha, veén bahen lakohanim. ouvaze yipa ko'ha mizbé'ha miko'ha hakohanim. cheté hale'hem vele'hem hapanim – neekhalin lakohanim, veén bahem lamizbé'ha. ouvaze yipa ko'ha hakohanim miko'ha hamizbé'ha.
4. גְּמָ׳ וְתוּ לֵיכָּא? וְהָא אִיכָּא עוֹלָה! אִיכָּא עוֹרָהּ לַכֹּהֲנִים. וְהָא אִיכָּא עוֹלַת הָעוֹף! אִיכָּא מוּרְאָה וְנוֹצָה. וְהָא אִיכָּא נְסָכִים! לְשִׁיתִין אָזְלִי. gema' vetou léka? veha ika ola! ika orah lakohanim. veha ika olat haof! ika moura venotsa. veha ika nesakhim! lechitin azli.
5. וּמַאי ״בָּזוֹ״? לְאַפּוֹקֵי מִדִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: הַמִּתְנַדֵּב יַיִן מְבִיאוֹ וּמְזַלְּפוֹ עַל גַּבֵּי אִישִּׁים, קָא מַשְׁמַע לַן דִּלְשִׁיתִין אָזְלִי. ouma "bazo"? leapoké midichmouél, deamar chemouél: hamitnadév yayin mevio oumzalefo al gabé ichim, ka machma lan dilchitin azli.
6. מְסַיַּיע לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: הַמִּתְנַדֵּב שֶׁמֶן – קוֹמְצוֹ, וּשְׁיָרָיו נֶאֱכָלִין. mesaya léh lichmouél, deamar chemouél: hamitnadév chemen – komtso, ouchyara neekhalin.
7. שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים, וְתוּ לֵיכָּא? וְהָא אִיכָּא חַטַּאת הָעוֹף! אִיכָּא דָּמָהּ. cheté hale'hem vele'hem hapanim, vetou léka? veha ika 'hatat haof! ika damah.
8. וְהָאִיכָּא לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע! אִיכָּא מַתְּנוֹתָיו. vehaika log chemen chel metsora! ika matenota.
9. וּמַאי ״בָּזוֹ״? לְאַפּוֹקֵי מִמַּאן דְּאָמַר: שְׁתֵּי הַלֶּחֶם הַבָּאוֹת בִּפְנֵי עַצְמָן לִשְׂרֵיפָה אָתְיָין, קָמַשְׁמַע לַן דְּבָזוֹ יִפָּה כֹּחַ כֹּהֲנִים לְעוֹלָם. ouma "bazo"? leapoké miman deamar: cheté hale'hem habaot bifné atsman lisréfa atyan, kamachma lan devazo yipa ko'ha kohanim leolam.
10. מַתְנִי׳ כׇּל הַמְּנָחוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בִּכְלִי, טְעוּנוֹת שְׁלֹשָׁה מַתָּנוֹת שֶׁמֶן: יְצִיקָה, וּבְלִילָה, וּמַתַּן שֶׁמֶן בִּכְלִי קוֹדֵם לַעֲשִׂיָּיתָן. matni' kol hamena'hot hanaasot bikhli, teounot chelocha matanot chemen: yetsika, ouvlila, oumatan chemen bikhli kodém laasiyatan.
11. חַלּוֹת בּוֹלְלָן, דִּבְרֵי רַבִּי, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: סוֹלֶת. הַחַלּוֹת טְעוּנוֹת בְּלִילָה, וּרְקִיקִין – מְשִׁיחָה. כֵּיצַד מוֹשְׁחָן? כְּמִין כִּי, וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָלִין לַכֹּהֲנִים. 'halot bollan, divré rabi, va'hakhamim omrim: solet. ha'halot teounot belila, ourkikin – mechi'ha. kétsad moch'han? kemin ki, vehachear neekhalin lakohanim.
12. גְּמָ׳ לְמַעוֹטֵי מַאי? אָמַר רַב פָּפָּא: לְמַעוֹטֵי מִנְחַת מַאֲפֶה. gema' lemaoté ma? amar rav papa: lemaoté min'hat maafe.
13. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְאִם מִנְחַת מַרְחֶשֶׁת קׇרְבָּנֶךָ סֹלֶת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה״, מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנָה מַתַּן שֶׁמֶן בִּכְלִי. ״קׇרְבָּנֶךָ״ ״קׇרְבָּנֶךָ״ לִגְזֵרָה שָׁוָה, tanou rabanan: "veim min'hat mar'hechet korbanekha solet bachemen téase", melaméd cheteouna matan chemen bikhli. "korbanekha" "korbanekha" ligzéra chava,

Daf 75a

1. מָה כָּאן – מַתַּן שֶׁמֶן בִּכְלִי, אַף לְהַלָּן – מַתַּן שֶׁמֶן בִּכְלִי. וּמָה לְהַלָּן – יְצִיקָה וּבְלִילָה, אַף כָּאן יְצִיקָה וּבְלִילָה. ma kan – matan chemen bikhli, af lehalan – matan chemen bikhli. ouma lehalan – yetsika ouvlila, af kan yetsika ouvlila.
2. חַלּוֹת – בּוֹלְלָן, דִּבְרֵי רַבִּי, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: סוֹלֶת. 'halot – bollan, divré rabi, va'hakhamim omrim: solet.
3. תָּנוּ רַבָּנַן: ״סֹלֶת בְּלוּלָה״, מְלַמֵּד שֶׁנִּבְלֶלֶת סוֹלֶת. רַבִּי אוֹמֵר: חַלּוֹת בּוֹלְלָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חַלּוֹת בְּלוּלֹת״. אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא לַחְמֵי תוֹדָה נֶאֱמַר בָּהֶן ״חַלּוֹת״, וְאִי אֶפְשָׁר לְבוֹלְלָן כְּשֶׁהֵן חַלּוֹת, אֶלָּא סוֹלֶת! tanou rabanan: "solet beloula", melaméd chenivlelet solet. rabi omér: 'halot bollan, cheneemar: "'halot beloulot". amrou lo: vahalo la'hmé toda neemar bahen "'halot", vei efchar levollan kechehén 'halot, ela solet!
4. כֵּיצַד עוֹשֶׂה? נוֹתֵן שֶׁמֶן בִּכְלִי קוֹדֶם לַעֲשִׂיָּיתָן, וְנוֹתְנָהּ, וְנוֹתֵן שֶׁמֶן עָלֶיהָ וּבוֹלְלָהּ, וְלָשָׁהּ, וְאוֹפָהּ, וּפוֹתְתָהּ, וְנוֹתֵן עָלֶיהָ שֶׁמֶן, וְקוֹמֵץ. kétsad ose? notén chemen bikhli kodem laasiyatan, venotnah, venotén chemen aleha ouvollah, velachah, veofah, oufottah, venotén aleha chemen, vekométs.
5. רַבִּי אוֹמֵר: חַלּוֹת בּוֹלְלָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״חַלּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן״. כֵּיצַד עוֹשֶׂה? נוֹתֵן שֶׁמֶן בִּכְלִי קוֹדֶם לַעֲשִׂיָּיתָהּ, וְנוֹתְנָהּ, וְלָשָׁהּ, וְאוֹפָהּ, וּפוֹתְתָהּ, וְנוֹתֵן עָלֶיהָ שֶׁמֶן, וּבוֹלְלָהּ, וְחוֹזֵר וְנוֹתֵן עָלֶיהָ שֶׁמֶן, וְקוֹמֵץ. rabi omér: 'halot bollan, cheneemar: "'halot beloulot bachemen". kétsad ose? notén chemen bikhli kodem laasiyatah, venotnah, velachah, veofah, oufottah, venotén aleha chemen, ouvollah, ve'hozér venotén aleha chemen, vekométs.
6. ״אִי אֶפְשָׁר״ דְּקָאָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי, מַאי הִיא? אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: רְבִיעִית שֶׁמֶן הִיא, הֵיאַךְ מִתְחַלֶּקֶת לְכַמָּה חַלּוֹת? "i efchar" dekaamri léh rabanan lerabi, ma hi? amar rabi chemouél bar rav yits'hak: reviit chemen hi, héakh mit'haleket lekhama 'halot?
7. הַחַלּוֹת טְעוּנוֹת בְּלִילָה, וּרְקִיקִין מְשִׁיחָה. תָּנוּ רַבָּנַן: ״חַלּוֹת בְּלוּלֹת״, וְלֹא רְקִיקִין בְּלוּלִין. שֶׁיָּכוֹל וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה חַלּוֹת שֶׁאֵינָן טְעוּנוֹת מְשִׁיחָה – טְעוּנוֹת בְּלִילָה, רְקִיקִין שֶׁטְּעוּנִין מְשִׁיחָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁטְּעוּנִין בְּלִילָה! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״חַלּוֹת בְּלוּלֹת״ – וְלֹא רְקִיקִין בְּלוּלִין. ha'halot teounot belila, ourkikin mechi'ha. tanou rabanan: "'halot beloulot", velo rekikin beloulin. cheyakhol vahalo din hou: ouma 'halot cheénan teounot mechi'ha – teounot belila, rekikin cheteounin mechi'ha – éno din cheteounin belila! talmoud lomar: "'halot beloulot" – velo rekikin beloulin.
8. ״רְקִיקִין מְשׁוּחִין״, וְלֹא חַלּוֹת מְשׁוּחוֹת. שֶׁיָּכוֹל – וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה רְקִיקִין שֶׁאֵינָן טְעוּנִין בְּלִילָה – טְעוּנִין מְשִׁיחָה, חַלּוֹת שֶׁטְּעוּנוֹת בְּלִילָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁטְּעוּנוֹת מְשִׁיחָה! תַּלְמוּד לוֹמַר ״רְקִיקִין מְשׁוּחִים״ – וְלֹא חַלּוֹת מְשׁוּחוֹת. "rekikin mechou'hin", velo 'halot mechou'hot. cheyakhol – vahalo din hou: ouma rekikin cheénan teounin belila – teounin mechi'ha, 'halot cheteounot belila – éno din cheteounot mechi'ha! talmoud lomar "rekikin mechou'him" – velo 'halot mechou'hot.
9. מַאי תַּלְמוּדָא? אָמַר רָבָא: לָא לִישְׁתְּמִיט וְלִכְתּוֹב ״חַלּוֹת מְשׁוּחוֹת וּרְקִיקִין בְּלוּלִין״. ma talmouda? amar rava: la lichtemit velikhtov "'halot mechou'hot ourkikin beloulin".
10. כֵּיצַד מוֹשְׁחָן? כְּמִין כִּי, וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל וְכוּ׳. מַאי ״כְּמִין כִּי״? אָמַר רַב כָּהֲנָא: כְּמִין כִּי יְוָונִי. kétsad moch'han? kemin ki, vehachear neekhal vekhou'. ma "kemin ki"? amar rav kahana: kemin ki yevani.
11. תָּנוּ רַבָּנַן: מִנְחָה הַבָּאָה מֶחֱצָה חַלּוֹת וּמֶחֱצָה רְקִיקִין, מֵבִיא לוֹג שֶׁמֶן, וְחוֹצֵהוּ – חֶצְיוֹ לַחַלּוֹת וְחֶצְיוֹ לָרְקִיקִין. tanou rabanan: min'ha habaa me'hetsa 'halot oume'hetsa rekikin, mévi log chemen, ve'hotséou – 'hetso la'halot ve'hetso larkikin.
12. וְחַלּוֹת בּוֹלְלָן, וּרְקִיקִין מוֹשְׁחָן, וּמוֹשֵׁחַ אֶת הָרָקִיק עַל פְּנֵי כּוּלּוֹ, וּשְׁאָר הַשֶּׁמֶן מַחְזִירוֹ לַחַלּוֹת. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מוֹשְׁחָן כְּמִין כִּי, וּשְׁאָר הַשֶּׁמֶן נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים. ve'halot bollan, ourkikin moch'han, oumoché'ha et harakik al pené koulo, ouchar hachemen ma'hziro la'halot. rabi chimon ben yeouda michoum rabi chimon omér: moch'han kemin ki, ouchar hachemen neekhal lakohanim.
13. תַּנְיָא אִידַּךְ: רְקִיקִין הַבָּאִים בִּפְנֵי עַצְמָן, מֵבִיא לוֹג שֶׁמֶן וּמוֹשְׁחָן, וְחוֹזֵר וּמוֹשְׁחָן, עַד שֶׁיִּכְלֶה כׇּל שֶׁמֶן שֶׁבַּלּוֹג. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: מוֹשְׁחָן כְּמִין כִּי, וּשְׁאָר הַשֶּׁמֶן נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים. tanya idakh: rekikin habaim bifné atsman, mévi log chemen oumoch'han, ve'hozér oumoch'han, ad cheyikhle kol chemen chebalog. rabi chimon ben yeouda omér michoum rabi chimon: moch'han kemin ki, ouchar hachemen neekhal lakohanim.
14. מַתְנִי׳ כׇּל הַמְּנָחוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בִּכְלִי טְעוּנוֹת פְּתִיתָה. matni' kol hamena'hot hanaasot bikhli teounot petita.
15. גְּמָ׳ לְמַעוֹטֵי מַאי? אָמַר רַב פָּפָּא: לְמַעוֹטֵי שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים. gema' lemaoté ma? amar rav papa: lemaoté cheté hale'hem vele'hem hapanim.
16. תָּנוּ רַבָּנַן: ״פָּתוֹת אֹתָהּ פִּתִּים מִנְחָה״ – לְרַבּוֹת כׇּל הַמְּנָחוֹת לִפְתִיתָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֹתָהּ״. tanou rabanan: "patot otah pitim min'ha" – lerabot kol hamena'hot liftita. yakhol cheani merabe af cheté hale'hem vele'hem hapanim? talmoud lomar: "otah".
17. ״וְיָצַקְתָּ ... שָׁמֶן מִנְחָה״ – לְרַבּוֹת כׇּל הַמְּנָחוֹת לִיצִיקָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף מִנְחַת מַאֲפֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״עָלֶיהָ שָׁמֶן״. "veyatsakta ... chamen min'ha" – lerabot kol hamena'hot litsika. yakhol cheani merabe af min'hat maafe? talmoud lomar "aleha chamen".
18. אוֹצִיא אֶת הַחַלּוֹת וְלֹא אוֹצִיא אֶת הָרְקִיקִין? תַּלְמוּד לוֹמַר ״הִיא״. מַאי תַּלְמוּדָא? אֵימָא לְהוֹצִיא מִנְחַת כֹּהֲנִים! otsi et ha'halot velo otsi et harkikin? talmoud lomar "hi". ma talmouda? éma leotsi min'hat kohanim!

Daf 75b

1. אָמַר רַבָּה: אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ שְׁנֵי מִיעוּטִין? הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ מִנְחַת מַאֲפֶה. amar raba: ézeou davar chetsarikh chené mioutin? hevé omér zo min'hat maafe.
2. מַתְנִי׳ מִנְחַת יִשְׂרָאֵל – קוֹפֵל אֶחָד לִשְׁנַיִם, וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה, וּמַבְדִּיל. מִנְחַת כֹּהֲנִים – קוֹפֵל אֶחָד לִשְׁנַיִם, וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה, וְאֵינוֹ מַבְדִּיל. מִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ – לֹא הָיָה מְקַפְּלָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִנְחַת כֹּהֲנִים וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ אֵין בָּהֶן פְּתִיתָה, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶן קְמִיצָה, וְכֹל שֶׁאֵין בָּהֶן קְמִיצָה – אֵין בָּהֶן פְּתִיתָה. וְכוּלָּן פּוֹתְתָן כְּזֵיתִים. matni' min'hat yisraél – kofél e'had lichnayim, ouchnayim learbaa, oumavdil. min'hat kohanim – kofél e'had lichnayim, ouchnayim learbaa, veéno mavdil. min'hat kohén machi'ha – lo haya mekapela. rabi chimon omér: min'hat kohanim oumin'hat kohén machi'ha én bahen petita, mipené cheén bahen kemitsa, vekhol cheén bahen kemitsa – én bahen petita. vekhoulan pottan kezétim.
3. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״פָּתוֹת״ – יָכוֹל לִשְׁנַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר ״פִּתִּים״. אִי ״פִּתִּים״ – יָכוֹל יַעֲשֶׂנָּה פֵּירוּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֹתָהּ״ – אוֹתָהּ לִפְתִיתִים, וְלֹא פְּתִיתָה לִפְתִיתִים. gema' tanou rabanan: "patot" – yakhol lichnayim? talmoud lomar "pitim". i "pitim" – yakhol yaasena pérourin? talmoud lomar "otah" – otah liftitim, velo petita liftitim.
4. הָא כֵּיצַד? מִנְחַת יִשְׂרָאֵל – קוֹפֵל אֶחָד לִשְׁנַיִם וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה וּמַבְדִּיל. מִנְחַת כֹּהֲנִים וְכֹהֵן מָשִׁיחַ – הָיָה מְקַפְּלָה וְכוּ׳. וְהָא אֲנַן תְּנַן: לֹא הָיָה מְקַפְּלָה! אָמַר רַבָּה: אֵינוֹ מְקַפְּלָה לְאַרְבָּעָה, אֲבָל מְקַפְּלָה לִשְׁנַיִם. ha kétsad? min'hat yisraél – kofél e'had lichnayim ouchnayim learbaa oumavdil. min'hat kohanim vekhohén machi'ha – haya mekapela vekhou'. veha anan tenan: lo haya mekapela! amar raba: éno mekapela learbaa, aval mekapela lichnayim.
5. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִנְחַת כֹּהֲנִים וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ אֵין בָּהֶן פְּתִיתָה. אָמַר רַב יוֹסֵף: הַאי חֲבִיצָא דְּאִית בַּהּ פֵּירוּרִין כְּזַיִת – מְבָרְכִינַן עֲלֵיהּ ״הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ״, אִי לֵית בַּהּ פֵּירוּרִין כְּזַיִת – מְבָרְכִינַן עֲלֵיהּ ״בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת״. rabi chimon omér: min'hat kohanim oumin'hat kohén machi'ha én bahen petita. amar rav yoséf: ha 'havitsa deit bah pérourin kezayit – mevarkhinan aléh "hamotsi le'hem min haarets", i lét bah pérourin kezayit – mevarkhinan aléh "boré miné mezonot".
6. אָמַר רַב יוֹסֵף: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דְּתַנְיָא: הָיָה עוֹמֵד וּמַקְרִיב מְנָחוֹת בִּירוּשָׁלַיִם, אוֹמֵר: ״בָּרוּךְ שֶׁהֶחֱיָינוּ וְקִיְּמָנוּ״, נְטָלָן לְאׇכְלָן אוֹמֵר: ״הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ״, וּתְנַן: וְכוּלָּן פְּתִיתִים בִּכְזַיִת. amar rav yoséf: mena aména lah? detanya: haya oméd oumakriv mena'hot birouchalayim, omér: "baroukh chehe'heyanou vekiyemanou", netalan leokhlan omér: "hamotsi le'hem min haarets", outnan: vekhoulan petitim bikhzayit.
7. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וּלְתַנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּאָמַר מְפָרְכָן עַד שֶׁמַּחְזִירָן לְסׇלְתָּן, הָכִי נָמֵי דְּלָא מְבָרֵךְ ״הַמּוֹצִיא״? amar léh abayé: oultana devé rabi yichmaél, deamar mefarkhan ad chema'hziran lesoltan, hakhi namé dela mevarékh "hamotsi"?
8. וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי, וְהָתַנְיָא: לִיקֵּט מִכּוּלָּן כְּזַיִת וַאֲכָלוֹ, אִם חָמֵץ הוּא – עָנוּשׁ כָּרֵת, אִם מַצָּה הוּא – אָדָם יוֹצֵא בָּהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח. vekhi téma hakhi namé, vehatanya: likét mikoulan kezayit vaakhalo, im 'haméts hou – anouch karét, im matsa hou – adam yotsé bahen yedé 'hovato bapesa'h.
9. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? בְּשֶׁעֵירְסָן. hakha bema askinan? becheérsan.
10. אִי הָכִי, הַיְינוּ דְּקָתָנֵי עֲלַהּ: וְהוּא שֶׁאֲכָלָן בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס, וְאִי בְּשֶׁעֵירְסָן – ״שֶׁאֲכָלוֹ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? בְּבָא מִלֶּחֶם גָּדוֹל. i hakhi, haynou dekatané alah: veou cheakhalan bikhdé akhilat peras, vei becheérsan – "cheakhalo" mibeé léh! ela hakha bema askinan? beva mile'hem gadol.
11. מַאי הָוֵי עֲלַהּ? רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: אֲפִילּוּ פֵּירוּרִין שֶׁאֵין בָּהֶן כְּזַיִת. אָמַר רָבָא: וְהוּא דְּאִיכָּא תּוֹרִיתָא דְּנַהְמָא עֲלַיְיהוּ. ma havé alah? rav chéchet amar: afilou pérourin cheén bahen kezayit. amar rava: veou deika torita denahma alayou.

Daf 76a

1. מַתְנִי׳ כׇּל הַמְּנָחוֹת טְעוּנוֹת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁיפָה וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּעִיטָה, שִׁיפָה וּבְעִיטָה בַּחִיטִּין. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בַּבָּצֵק. כׇּל הַמְּנָחוֹת בָּאוֹת עֶשֶׂר עֶשֶׂר, חוּץ מִלֶּחֶם הַפָּנִים וַחֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁהֵם בָּאוֹת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כּוּלָּם בָּאוֹת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, חוּץ מֵחַלּוֹת תּוֹדָה וּנְזִירוּת שֶׁהֵן בָּאוֹת עֶשֶׂר עֶשֶׂר. matni' kol hamena'hot teounot cheloch méot chifa va'haméch méot beita, chifa ouvita ba'hitin. verabi yosé omér: babatsék. kol hamena'hot baot eser eser, 'houts mile'hem hapanim va'havité kohén gadol chehém baot chetém esré, divré rabi yeouda. rabi méir omér: koulam baot chetém esré, 'houts mé'halot toda ounzirout chehén baot eser eser.
2. גְּמָ׳ תָּנָא: שָׁף אַחַת, בּוֹעֵט שְׁתַּיִם. שָׁף שְׁתַּיִם, בּוֹעֵט שָׁלֹשׁ. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: אַמְטוֹיֵי וְאֵתוֹיֵי חַד, אוֹ דִלְמָא אַמְטוֹיֵי וְאֵתוֹיֵי תְּרֵי? מַאי? תֵּיקוּ. gema' tana: chaf a'hat, boét chetayim. chaf chetayim, boét chaloch. baé rabi yirmeya: amtoyé veétoyé 'had, o dilma amtoyé veétoyé teré? ma? tékou.
3. שִׁיפָה וּבְעִיטָה בַּחִיטִּין, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בַּבָּצֵק. אִיבַּעְיָא לְהוּ: בַּבָּצֵק וְלֹא בַּחִיטִּין, אוֹ דִלְמָא אַף בַּבָּצֵק? תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: שִׁיפָה וּבְעִיטָה בַּחִיטִּין, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שִׁיפָה וּבְעִיטָה בַּבָּצֵק. chifa ouvita ba'hitin, rabi yosé omér: babatsék. ibaya leou: babatsék velo ba'hitin, o dilma af babatsék? ta chema, detanya: chifa ouvita ba'hitin, rabi yosé omér: chifa ouvita babatsék.
4. כׇּל הַמְּנָחוֹת בָּאוֹת כּוּ׳. שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לֶחֶם הַפָּנִים – בְּהֶדְיָא כְּתִיב בֵּיהּ. kol hamena'hot baot kou'. chetém esré le'hem hapanim – behedya ketiv béh.
5. חֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל – אָתְיָא ״חֻקָּה״ ״חֻקָּה״ מִלֶּחֶם הַפָּנִים. 'havité kohén gadol – atya "'houka" "'houka" mile'hem hapanim.
6. כׇּל הַמְּנָחוֹת דְּבָאוֹת עֶשֶׂר עֶשֶׂר, מְנָלַן? גָּמַר מִלַּחְמֵי תוֹדָה – מָה לְהַלָּן עֶשֶׂר, אַף כָּאן עֶשֶׂר. וְלֵילַף מִלֶּחֶם הַפָּנִים – מָה לְהַלָּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, אַף כָּאן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה! kol hamena'hot devaot eser eser, menalan? gamar mila'hmé toda – ma lehalan eser, af kan eser. velélaf mile'hem hapanim – ma lehalan chetém esré, af kan chetém esré!
7. מִסְתַּבְּרָא מִלַּחְמֵי תוֹדָה הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן יָחִיד, הַמִּתְנַדֵּב, שֶׁמֶן, נִפְסָל, שֶׁלֹּא בְּשַׁבָּת, וְשֶׁלֹּא בְּטוּמְאָה. mistabera mila'hmé toda hava léh lemélaf, chekén ya'hid, hamitnadév, chemen, nifsal, chelo bechabat, vechelo betouma.
8. אַדְּרַבָּה, מִלֶּחֶם הַפָּנִים הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן הֶקְדֵּשׁ, וּלְבוֹנָה, מַצָּה, וָעֶצֶם! aderaba, mile'hem hapanim hava léh lemélaf, chekén hekdéch, oulvona, matsa, vaetsem!
9. הָנָךְ נְפִישָׁן. hanakh nefichan.
10. וְאִי סְבִירָא לַן דָּבָר הַלָּמֵד בִּגְזֵירָה שָׁוָה חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּבִנְיַן אָב, נֵילַף מֵחֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל: מָה לְהַלָּן – שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, אַף כָּאן – שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה? vei sevira lan davar halaméd bigzéra chava 'hozér oumlaméd bevinyan av, nélaf mé'havité kohén gadol: ma lehalan – chetém esré, af kan – chetém esré?
11. מִסְתַּבְּרָא מִלַּחְמֵי תוֹדָה הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן הֶדְיוֹט שֶׁהִתְנַדֵּב חֲצָאִין; mistabera mila'hmé toda hava léh lemélaf, chekén hedot chehitnadév 'hatsain;
12. לְפִיגּוּל, שֶׁלֹּא בְּשַׁבָּת, וְשֶׁלֹּא בְּטוּמְאָה. lefigoul, chelo bechabat, vechelo betouma.
13. אַדְּרַבָּה, מֵחֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן עִשָּׂרוֹן, כְּלִי הֶקְדֵּשׁ, וּלְבוֹנָה; aderaba, mé'havité kohén gadol hava léh lemélaf, chekén isaron, keli hekdéch, oulvona;
14. מַצָּה וָעֶצֶם, הַגָּשָׁה וְאִישִּׁים, וְהָנֵי נְפִישָׁן. matsa vaetsem, hagacha veichim, vehané nefichan.
15. הֶדְיוֹט מֵהֶדְיוֹט עֲדִיף לֵיהּ. hedot méhedot adif léh.
16. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כּוּלָּן בָּאוֹת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. מַאי קָסָבַר? אִי סְבִירָא לֵיהּ דְּדָבָר הַלָּמֵד בִּגְזֵירָה שָׁוָה חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּבִנְיַן אָב – יָלֵיף מֵחֲבִיתֵּי (דכהן) [כֹהֵן] גָּדוֹל, דְּהָנֵי נְפִישָׁן. rabi méir omér: koulan baot chetém esré. ma kasavar? i sevira léh dedavar halaméd bigzéra chava 'hozér oumlaméd bevinyan av – yaléf mé'havité (dkhn) [khohén] gadol, dehané nefichan.
17. אִי סְבִירָא לֵיהּ דְּדָבָר הַלָּמֵד בִּגְזֵירָה שָׁוָה אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּבִנְיַן אָב – יָלֵיף מִלֶּחֶם הַפָּנִים, הֶקְדֵּשׁ מֵהֶקְדֵּשׁ עֲדִיף לֵיהּ. i sevira léh dedavar halaméd bigzéra chava éno 'hozér oumlaméd bevinyan av – yaléf mile'hem hapanim, hekdéch méhekdéch adif léh.
18. חוּץ מִלַּחְמֵי תוֹדָה וּנְזִירוּת, שֶׁהֵן בָּאוֹת עֶשֶׂר עֶשֶׂר. לַחְמֵי תוֹדָה – בְּהֶדְיָא כְּתִיב בְּהוּ. 'houts mila'hmé toda ounzirout, chehén baot eser eser. la'hmé toda – behedya ketiv beou.
19. נְזִירוּת – דְּאָמַר מָר: ״שְׁלָמָיו״ – לְרַבּוֹת שַׁלְמֵי נָזִיר. nezirout – deamar mar: "chelama" – lerabot chalmé nazir.
20. אָמַר רַב טוֹבִי בַּר קִיסְנָא, אָמַר שְׁמוּאֵל: לַחְמֵי תוֹדָה שֶׁאֲפָאָן אַרְבַּע חַלּוֹת – יָצָא. וְהָא בָּעֵינַן אַרְבָּעִים לְמִצְוָה! amar rav tovi bar kisna, amar chemouél: la'hmé toda cheafaan arba 'halot – yatsa. veha baénan arbaim lemitsva!
21. וְהָא בָּעֵי אַפְרוֹשֵׁי תְּרוּמָה מִינַּיְיהוּ! וְכִי תֵּימָא דְּמַפְרֵישׁ מִכֹּל חֲדָא וַחֲדָא – ״אֶחָד״ אָמַר רַחֲמָנָא, שֶׁלֹּא יִטּוֹל פָּרוּס, דְּאַפְרְשִׁינְהוּ בְּלֵישָׁה. veha baé afroché terouma minayou! vekhi téma demafréch mikol 'hada va'hada – "e'had" amar ra'hamana, chelo yitol parous, deafrechinou belécha.
22. מֵיתִיבִי: כׇּל הַמְּנָחוֹת שֶׁרִיבָּה בְּמִדַּת חַלָּתָן, אוֹ שֶׁמִּיעֵט בְּמִדַּת חַלָּתָן – כְּשֵׁרוֹת, חוּץ מִלֶּחֶם הַפָּנִים, וַחֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל, וְלַחְמֵי תוֹדָה וּנְזִירוּת! הוּא métivi: kol hamena'hot cheriba bemidat 'halatan, o chemiét bemidat 'halatan – kechérot, 'houts mile'hem hapanim, va'havité kohén gadol, vela'hmé toda ounzirout! hou

Daf 76b

1. דְּאָמַר כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא: כׇּל הַמְּנָחוֹת שֶׁרִיבָּה בְּמִדַּת חַלָּתָן, אוֹ שֶׁמִּיעֵט בְּמִדַּת חַלָּתָן – כְּשֵׁרוֹת, חוּץ מִלֶּחֶם הַפָּנִים וַחֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף לַחְמֵי תוֹדָה וּנְזִירוּת. deamar ki ha tana, detanya: kol hamena'hot cheriba bemidat 'halatan, o chemiét bemidat 'halatan – kechérot, 'houts mile'hem hapanim va'havité kohén gadol, veyéch omrim: af la'hmé toda ounzirout.
2. אָמַר רַב הוּנָא: מִנְחַת מַאֲפֶה (שאפה) [שֶׁאֲפָאָהּ] חַלָּה אַחַת – יָצָא. מַאי טַעְמָא? (מַצּוֹת) ״מַצָּת״ כְּתִיב. amar rav houna: min'hat maafe (chf) [cheafaah] 'hala a'hat – yatsa. ma tama? (matsot) "matsat" ketiv.
3. מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: טַעְמָא דִּכְתִיב ״מַצָּת״, הָא כְּתִיב ״מַצּוֹת״ – לָא? וְהָא גַּבֵּי לַחְמֵי תוֹדָה דִּכְתִיב ״מַצּוֹת״, וְאָמַר רַב טוֹבִי בַּר קִיסְנָא אָמַר שְׁמוּאֵל: לַחְמֵי תוֹדָה שֶׁאֲפָאָן אַרְבַּע חַלּוֹת – יָצָא! הָהִיא פְּלִיגָא. matkéf lah rav papa: tama dikhtiv "matsat", ha ketiv "matsot" – la? veha gabé la'hmé toda dikhtiv "matsot", veamar rav tovi bar kisna amar chemouél: la'hmé toda cheafaan arba 'halot – yatsa! hahi peliga.
4. מַתְנִי׳ הָעוֹמֶר הָיָה בָּא עִשָּׂרוֹן מִשָּׁלֹשׁ סְאִין, שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שְׁתֵּי עֶשְׂרוֹנִים מִשָּׁלֹשׁ סְאִין, לֶחֶם הַפָּנִים עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע עֶשְׂרוֹנִים מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְאִין. matni' haomer haya ba isaron michaloch sein, cheté hale'hem cheté esronim michaloch sein, le'hem hapanim esrim vearba esronim méesrim vearba sein.
5. גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דְּמֵחָדָשׁ אָתֵי, וּמִשְּׂעוֹרִין אָתֵי, עִשָּׂרוֹן מוּבְחָר לָא אָתֵי אֶלָּא מִשָּׁלֹשׁ סְאִין. gema' ma tama? kévan demé'hadach até, oumiseorin até, isaron mouv'har la até ela michaloch sein.
6. שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שְׁתֵּי עֶשְׂרוֹנוֹת מִשָּׁלֹשׁ סְאִין – כֵּיוָן דְּמֵחִיטִּין אָתְיָין, אַף עַל גַּב דְּמֵחָדָשׁ אָתְיָין, שְׁתֵּי עֶשְׂרוֹנוֹת אָתוּ מִשָּׁלֹשׁ סְאִין. cheté hale'hem cheté esronot michaloch sein – kévan demé'hitin atyan, af al gav demé'hadach atyan, cheté esronot atou michaloch sein.
7. לֶחֶם הַפָּנִים עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עֶשְׂרוֹנוֹת מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְאִין – מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דְּמֵחִיטִּין אָתוּ, וּמִיָּשָׁן אָתוּ, עִשָּׂרוֹן מוּבְחָר אָתֵי מִסְּאָה. le'hem hapanim esrim vearbaa esronot méesrim vearbaa sein – ma tama? kévan demé'hitin atou, oumiyachan atou, isaron mouv'har até misea.
8. תָּנוּ רַבָּנַן: כׇּל הַמְּנָחוֹת שֶׁרִיבָּה בְּמִדַּת עֶשְׂרוֹנָן, אוֹ שֶׁמִּיעֵט בְּמִדַּת עִשָּׂרוֹן – פְּסוּלוֹת. רִיבָּה בְּמִדַּת סְאִין שֶׁלָּהֶן, אוֹ שֶׁמִּיעֵט בְּמִדַּת סְאִין שֶׁלָּהֶן – כְּשֵׁרוֹת. tanou rabanan: kol hamena'hot cheriba bemidat esronan, o chemiét bemidat isaron – pesoulot. riba bemidat sein chelahen, o chemiét bemidat sein chelahen – kechérot.
9. מַתְנִי׳ הָעוֹמֶר הָיָה מְנוּפֶּה בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה נָפָה, שְׁתֵּי הַלֶּחֶם בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, וְלֶחֶם הַפָּנִים בְּאַחַת עֶשְׂרֵה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא הָיָה לָהֶן קִצְבָה, אֶלָּא סוֹלֶת מְנוּפָּה כָּל צׇרְכָּהּ הָיָה מֵבִיא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ״, עַד שֶׁתְּהֵא מְנוּפָּה כָּל צׇרְכָּהּ. matni' haomer haya menoupe bichloch esré nafa, cheté hale'hem bichtém esré, vele'hem hapanim bea'hat esré. rabi chimon omér: lo haya lahen kitsva, ela solet menoupa kal tsorkah haya mévi, cheneemar: "velaka'hta solet veafita otah", ad chetehé menoupa kal tsorkah.
10. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: בְּדַּקָּה בְּגַסָּה, בְּדַּקָּה בְּגַסָּה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה נָפוֹת הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ, זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ וְזוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, עֶלְיוֹנָה קוֹלֶטֶת סוּבִּין, תַּחְתּוֹנָה קוֹלֶטֶת סוֹלֶת. gema' tanou rabanan: bedaka begasa, bedaka begasa. rabi chimon ben elazar omér: cheloch esré nafot haou bamikdach, zo lemala mizo vezo lemala mizo, elona koletet soubin, ta'htona koletet solet.
11. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא הָיָה לָהֶן קִצְבָה. תָּנוּ רַבָּנַן: ״סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ״ – מְלַמֵּד שֶׁנִּקַּחַת סוֹלֶת. rabi chimon omér: lo haya lahen kitsva. tanou rabanan: "solet veafita otah" – melaméd chenika'hat solet.
12. וּמִנַּיִן שֶׁאֲפִילּוּ חִיטִּין? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְלָקַחְתָּ״ – מִכׇּל מָקוֹם. יָכוֹל אַף בִּשְׁאָר מְנָחוֹת כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֹתָהּ״, מִפְּנֵי הַחִיסָּחוֹן. ouminayin cheafilou 'hitin? talmoud lomar "velaka'hta" – mikol makom. yakhol af bichar mena'hot kén? talmoud lomar "otah", mipené ha'hisa'hon.
13. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַאי ״מִפְּנֵי הַחִיסָּחוֹן״? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הַתּוֹרָה חָסָה עַל מָמוֹנָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. הֵיכָא רְמִיזָא? דִּכְתִיב: ״וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם״. amar rabi elazar: ma "mipené ha'hisa'hon"? amar rabi elazar: hatora 'hasa al mamonan chel yisraél. hékha remiza? dikhtiv: "vehichkita et haéda veet beiram".
14. הֲדַרַן עֲלָךְ אֵלּוּ מְנָחוֹת נִקְמָצוֹת. hadaran alakh élou mena'hot nikmatsot.
15. מַתְנִי׳ הַתּוֹדָה הָיְתָה בָּאָה חָמֵשׁ סְאִין יְרוּשַׁלְמִיּוֹת, שֶׁהֵן שֵׁשׁ מִדְבָּרִיּוֹת. שְׁתֵּי אֵיפוֹת, הָאֵיפָה שָׁלֹשׁ סְאִין, עֶשְׂרִים עִשָּׂרוֹן – עֲשָׂרָה לֶחָמֵץ וַעֲשָׂרָה לַמַּצָּה. matni' hatoda hayta baa 'haméch sein yerouchalmiyot, chehén chéch midbariyot. cheté éfot, haéfa chaloch sein, esrim isaron – asara le'haméts vaasara lamatsa.

Daf 77a

1. עֲשָׂרָה לְחָמֵץ – עִשָּׂרוֹן לְחַלָּה, וַעֲשָׂרָה לְמַצָּה – וּבְמַצָּה שָׁלֹשׁ מִינִין: חַלּוֹת, רְקִיקִין, וּרְבוּכָה. נִמְצְאוּ שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים וּשְׁלִישׁ לְכׇל מִין וּמִין, וְשָׁלֹשׁ חַלּוֹת לְעִשָּׂרוֹן. asara le'haméts – isaron le'hala, vaasara lematsa – ouvmatsa chaloch minin: 'halot, rekikin, ourvoukha. nimtseou chelocha esronim ouchlich lekhol min oumin, vechaloch 'halot leisaron.
2. וּבְמִדָּה יְרוּשַׁלְמִית הָיוּ שְׁלֹשִׁים קַב, חֲמִשָּׁה עָשָׂר לְחָמֵץ וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר לְמַצָּה. חֲמִשָּׁה עָשָׂר לְחָמֵץ – קַב וּמֶחֱצָה לְחַלָּה, חֲמִשָּׁה עָשָׂר לְמַצָּה. וּבְמַצָּה שָׁלֹשׁ מִינִין: חַלּוֹת, וּרְקִיקִין, וּרְבוּכָה. נִמְצְאוּ חֲמֵשֶׁת קַבִּין לְכׇל מִין וּמִין, וּשְׁתֵּי חַלּוֹת לְקַב. ouvmida yerouchalmit haou chelochim kav, 'hamicha asar le'haméts va'hamicha asar lematsa. 'hamicha asar le'haméts – kav oume'hetsa le'hala, 'hamicha asar lematsa. ouvmatsa chaloch minin: 'halot, ourkikin, ourvoukha. nimtseou 'haméchet kabin lekhol min oumin, ouchté 'halot lekav.
3. גְּמָ׳ הַתּוֹדָה הָיְתָה בָּאָה חָמֵשׁ סְאִין יְרוּשַׁלְמִיּוֹת. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב חִסְדָּא: דְּאָמַר קְרָא ״הָאֵיפָה וְהַבַּת תֹּכֶן אֶחָד יִהְיֶה (לָכֶם)״. מָה בַּת שָׁלֹשׁ סְאִין, אַף אֵיפָה שָׁלֹשׁ סְאִין. gema' hatoda hayta baa 'haméch sein yerouchalmiyot. mena hané milé? amar rav 'hisda: deamar kera "haéfa vehabat tokhen e'had yihye (lakhem)". ma bat chaloch sein, af éfa chaloch sein.
4. וּבַת גּוּפַהּ מְנָלַן? אִילֵּימָא מִדִּכְתִיב ״לָשֵׂאת (אֶת) מַעְשַׂר הַחֹמֶר הַבָּת״, אֵיפָה נָמֵי הָכְתִיב ״וַעֲשִׂירִית הַחֹמֶר הָאֵיפָה״! אֶלָּא חוֹמֶר לָא יָדַעְנָא כַּמָּה, הָכָא נָמֵי לָא יָדַעְנָא כַּמָּה. ouvat goufah menalan? iléma midikhtiv "lasét (et) masar ha'homer habat", éfa namé hakhtiv "vaasirit ha'homer haéfa"! ela 'homer la yadana kama, hakha namé la yadana kama.
5. אֶלָּא מֵהָכָא: ״וְחֹק הַשֶּׁמֶן הַבַּת הַשֶּׁמֶן וּמַעְשַׂר הַבַּת מִן הַכּוֹר עֲשֶׂרֶת הַבַּתִּים חוֹמֶר כִּי עֲשֶׂרֶת הַבַּתִּים חוֹמֶר״. ela méhakha: "ve'hok hachemen habat hachemen oumasar habat min hakor aseret habatim 'homer ki aseret habatim 'homer".
6. אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין מוֹסִיפִין עַל הַמִּדּוֹת יוֹתֵר מִשְּׁתוּת, וְלֹא עַל הַמַּטְבֵּעַ יוֹתֵר מִשְּׁתוּת, וְהַמִּשְׂתַּכֵּר לֹא יִשְׂתַּכֵּר יוֹתֵר מִשְּׁתוּת. amar chemouél: én mosifin al hamidot yotér michetout, velo al hamatbéa yotér michetout, vehamistakér lo yistakér yotér michetout.
7. מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם אַפְקוֹעֵי תַּרְעָא – אִי הָכִי, שְׁתוּת נָמֵי לָא! ma tama? iléma michoum afkoé tara – i hakhi, chetout namé la!
8. אֶלָּא מִשּׁוּם אוֹנָאָה, כִּי הֵיכִי דְּלָא לֶיהֱוֵי בִּיטּוּל מִקָּח, וְהָא אָמַר רָבָא: כׇּל דָּבָר שֶׁבְּמִדָּה וְשֶׁבְּמִשְׁקָל וְשֶׁבְּמִנְיָן, אֲפִילּוּ פָּחוֹת מִכְּדֵי אוֹנָאָה – חוֹזֵר! ela michoum onaa, ki hékhi dela lehevé bitoul mika'h, veha amar rava: kol davar chebemida vechebemichkal vechebeminyan, afilou pa'hot mikedé onaa – 'hozér!
9. אֶלָּא מִשּׁוּם תַּגָּרָא, כִּי הֵיכִי דְּלָא לִמְטְיֵיהּ דְּיָאנָה. דְּיָאנָה הוּא דְּלָא לִימְטְיֵיהּ, רְוָחָא לָא בָּעֵי? זְבֵן וְזַבֵּין – תַּגָּרָא אִיקְּרִי?! ela michoum tagara, ki hékhi dela limteyéh deyana. deyana hou dela limteyéh, reva'ha la baé? zevén vezabén – tagara ikeri?!
10. אֶלָּא אָמַר רַב חִסְדָּא: שְׁמוּאֵל קְרָא אַשְׁכַּח וּדְרַשׁ, ״הַשֶּׁקֶל עֶשְׂרִים גֵּרָה עֶשְׂרִים שְׁקָלִים חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים שְׁקָלִים עֲשָׂרָה וַחֲמִשָּׁה שֶׁקֶל הַמָּנֶה יִהְיֶה לָכֶם״, מָנֶה מָאתָן וְאַרְבְּעִין הָווּ. ela amar rav 'hisda: chemouél kera achka'h oudrach, "hachekel esrim géra esrim chekalim 'hamicha veesrim chekalim asara va'hamicha chekel hamane yihye lakhem", mane matan vearbein haou.
11. אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ תְּלָת: שְׁמַע מִינַּהּ מָנֶה שֶׁל קוֹדֶשׁ כָּפוּל הָיָה, וּשְׁמַע מִינַּהּ מוֹסִיפִין עַל הַמִּדּוֹת וְאֵין מוֹסִיפִין יוֹתֵר מִשְּׁתוּת, וּשְׁמַע מִינַּהּ שְׁתוּתָא מִלְּבַר. ela chema minah telat: chema minah mane chel kodech kafoul haya, ouchma minah mosifin al hamidot veén mosifin yotér michetout, ouchma minah chetouta milevar.
12. אָמַר רָבִינָא: מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא, דְּקָתָנֵי: תּוֹדָה הָיְתָה בָּאָה חָמֵשׁ סְאִין יְרוּשַׁלְמִיּוֹת שֶׁהֵן שֵׁשׁ מִדְבָּרִיּוֹת, שְׁמַע מִינַּהּ. amar ravina: matnitin namé dayka, dekatané: toda hayta baa 'haméch sein yerouchalmiyot chehén chéch midbariyot, chema minah.

Daf 77b

1. מַתְנִי׳ מִכּוּלָּם הָיָה נוֹטֵל אֶחָד מֵעֲשָׂרָה תְּרוּמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִקְרִיב מִמֶּנּוּ אֶחָד מִכׇּל קׇרְבָּן תְּרוּמָה לַה׳״, ״אֶחָד״ – שֶׁלֹּא יִטּוֹל פָּרוּס, ״מִכׇּל קׇרְבָּן״ – שֶׁיְּהוּ כׇּל הַקָּרְבָּנוֹת שָׁוִין, שֶׁלֹּא יִטּוֹל מִקׇּרְבָּן עַל חֲבֵירוֹ. ״לַכֹּהֵן הַזֹּרֵק אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים לוֹ יִהְיֶה״, וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַבְּעָלִים. matni' mikoulam haya notél e'had méasara terouma, cheneemar: "vehikriv mimenou e'had mikol korban terouma la'", "e'had" – chelo yitol parous, "mikol korban" – cheyeou kol hakarbanot chavin, chelo yitol mikorban al 'havéro. "lakohén hazorék et dam hachelamim lo yihye", vehachear neekhal labealim.
2. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְהִקְרִיב מִמֶּנּוּ״ – מִן הַמְחוּבָּר, ״אֶחָד״ – שֶׁלֹּא יִטּוֹל פָּרוּס, ״מִכׇּל קׇרְבָּן״ – שֶׁיְּהוּ כׇּל הַקָּרְבָּנוֹת (שָׁווֹת) [שָׁוִוין], שֶׁלֹּא יִטּוֹל מִן הַקׇּרְבָּן עַל חֲבֵירוֹ, ״תְּרוּמָה לַה׳״ – אֵינִי יוֹדֵעַ מִכַּמָּה הִיא, gema' tanou rabanan: "vehikriv mimenou" – min ham'houbar, "e'had" – chelo yitol parous, "mikol korban" – cheyeou kol hakarbanot (chaot) [chavin], chelo yitol min hakorban al 'havéro, "terouma la'" – éni yodéa mikama hi,
3. הֲרֵינִי דָּן: נֶאֱמַר כָּאן ״תְּרוּמָה״, וְנֶאֱמַר בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר ״תְּרוּמָה״, מָה לְהַלָּן אֶחָד מֵעֲשָׂרָה, אַף כָּאן אֶחָד מֵעֲשָׂרָה. haréni dan: neemar kan "terouma", veneemar bitroumat maasér "terouma", ma lehalan e'had méasara, af kan e'had méasara.
4. אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: נֶאֱמַר כָּאן ״תְּרוּמָה״, וְנֶאֱמַר בְּבִכּוּרִים ״תְּרוּמָה״, מָה לְהַלָּן אֵין לָהּ שִׁיעוּר, אַף כָּאן אֵין לָהּ שִׁיעוּר. o kelakh lederekh zo: neemar kan "terouma", veneemar bevikourim "terouma", ma lehalan én lah chiour, af kan én lah chiour.
5. נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה: דָּנִין תְּרוּמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ תְּרוּמָה, מִתְּרוּמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ תְּרוּמָה, וְאַל יוֹכִיחַ בִּכּוּרִים, שֶׁיֵּשׁ אַחֲרֵיהֶן תְּרוּמָה. nire lemi dome: danin terouma cheén a'hareha terouma, miterouma cheén a'hareha terouma, veal yokhi'ha bikourim, cheyéch a'haréhen terouma.
6. אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: דָּנִין תְּרוּמָה הַנֶּאֱכֶלֶת בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ, מִתְּרוּמָה הַנֶּאֱכֶלֶת בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ, וְאַל תּוֹכִיחַ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר, שֶׁנֶּאֱכֶלֶת בְּכׇל מָקוֹם. o kelakh lederekh zo: danin terouma haneekhelet bemakom kadoch, miterouma haneekhelet bemakom kadoch, veal tokhi'ha teroumat maasér, cheneekhelet bekhol makom.
7. תַּלְמוּד לוֹמַר ״מִמֶּנּוּ תְּרוּמָה לַה׳״, וּכְתִיב בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר ״מִמֶּנּוּ תְּרוּמָה״ – לִגְזֵירָה שָׁוָה. talmoud lomar "mimenou terouma la'", oukhtiv bitroumat maasér "mimenou terouma" – ligzéra chava.
8. לָמַדְנוּ לִתְרוּמָה שֶׁהִיא אֶחָד מֵעֲשָׂרָה, אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ מִכַּמָּה הִיא חַלָּה. הֲרֵינִי דָּן: נֶאֱמַר כָּאן ״לֶחֶם״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן בִּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם ״לֶחֶם״, מָה לְהַלָּן עִשָּׂרוֹן לְחַלָּה, אַף כָּאן עִשָּׂרוֹן לְחַלָּה. lamadnou litrouma chehi e'had méasara, aval éni yodéa mikama hi 'hala. haréni dan: neemar kan "le'hem", veneemar lehalan bichté hale'hem "le'hem", ma lehalan isaron le'hala, af kan isaron le'hala.
9. אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ, נֶאֱמַר כָּאן ״לֶחֶם״, וְנֶאֱמַר בְּלֶחֶם הַפָּנִים ״לֶחֶם״, מָה לְהַלָּן שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת, אַף כָּאן שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת. o kelakh lederekh zo, neemar kan "le'hem", veneemar bele'hem hapanim "le'hem", ma lehalan chené esronot, af kan chené esronot.
10. נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה? דָּנִין מִנְחָה הַבָּאָה חָמֵץ עִם הַזֶּבַח, מִמִּנְחָה הַבָּאָה חָמֵץ עִם הַזֶּבַח, וְאַל יוֹכִיחַ לֶחֶם הַפָּנִים, שֶׁאֵינוֹ בָּא חָמֵץ עִם הַזֶּבַח. nire lemi dome? danin min'ha habaa 'haméts im hazeva'h, mimin'ha habaa 'haméts im hazeva'h, veal yokhi'ha le'hem hapanim, cheéno ba 'haméts im hazeva'h.
11. אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ, דָּנִין מִנְחָה הַבָּאָה מֵאָרֶץ וְחוּצָה לָאָרֶץ, מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הַיָּשָׁן, מִמִּנְחָה הַבָּאָה מֵאָרֶץ וְחוּצָה לָאָרֶץ, מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הַיָּשָׁן, וְאַל יוֹכִיחוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם, שֶׁאֵין בָּאוֹת אֶלָּא מִן הֶחָדָשׁ וּמִן הָאָרֶץ. o kelakh lederekh zo, danin min'ha habaa méarets ve'houtsa laarets, min he'hadach oumin hayachan, mimin'ha habaa méarets ve'houtsa laarets, min he'hadach oumin hayachan, veal yokhi'hou cheté hale'hem, cheén baot ela min he'hadach oumin haarets.
12. תַּלְמוּד לוֹמַר ״מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם״, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ״תָּבִיאוּ״, וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״תָּבִיאוּ״? שֶׁכׇּל מַה שֶּׁאַתָּה מֵבִיא מִמָּקוֹם אַחֵר הֲרֵי הוּא כָּזֶה, מַה לְּהַלָּן עִשָּׂרוֹן לְחַלָּה אַף כָּאן עִשָּׂרוֹן לְחַלָּה. talmoud lomar "mimochvotékhem taviou le'hem tenoufa chetayim", cheén talmoud lomar "taviou", ouma talmoud lomar "taviou"? chekol ma cheata mévi mimakom a'hér haré hou kaze, ma lehalan isaron le'hala af kan isaron le'hala.
13. אִי מָה לְהַלָּן שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת, אַף כָּאן שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר ״תִּהְיֶינָה״. i ma lehalan chené esronot, af kan chené esronot? talmoud lomar "tihyena".
14. לָמַדְנוּ עֲשָׂרָה לְחָמֵץ, עֲשָׂרָה לְמַצָּה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״עַל חַלֹּת לֶחֶם חָמֵץ״. lamadnou asara le'haméts, asara lematsa minayin? talmoud lomar "al 'halot le'hem 'haméts".
15. נֶגֶד חָמֵץ, הָבֵא מַצָּה. נִמְצְאוּ עֶשְׂרִים עֶשְׂרוֹנוֹת לַחְמֵי תוֹדָה, עֲשָׂרָה לְחָמֵץ, וַעֲשָׂרָה לְמַצָּה. neged 'haméts, havé matsa. nimtseou esrim esronot la'hmé toda, asara le'haméts, vaasara lematsa.
16. יָכוֹל עֲשָׂרָה שֶׁבְּמַצָּה לֹא יְהוּ כּוּלָּן אֶלָּא מִמִּין אֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה חַלּוֹת מַצּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן סֹלֶת מֻרְבֶּכֶת וְגוֹ׳״. נִמְצְאוּ שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים וּשְׁלִישׁ לְכׇל מִין וּמִין, וְשָׁלֹשׁ חַלּוֹת לְעִשָּׂרוֹן, וְנִמְצְאוּ לַחְמֵי תוֹדָה אַרְבָּעִים. נוֹטֵל מֵהֶן אַרְבַּע וְנוֹתֵן לְכֹהֵן, וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָלִים לַבְּעָלִים. yakhol asara chebematsa lo yeou koulan ela mimin e'had? talmoud lomar "im al toda yakrivenou vehikriv al zeva'h hatoda 'halot matsot beloulot bachemen ourkiké matsot mechou'him bachamen solet mourbekhet vego'". nimtseou chelocha esronim ouchlich lekhol min oumin, vechaloch 'halot leisaron, venimtseou la'hmé toda arbaim. notél méhen arba venotén lekhohén, vehachear neekhalim labealim.
17. אָמַר מָר: ״וְהִקְרִיב מִמֶּנּוּ״ – מִן הַמְחוּבָּר. אֶלָּא מֵעַתָּה, דִּכְתִיב ״וְאֶת כׇּל חֶלְבּוֹ יָרִים מִמֶּנּוּ״ – הָתָם מַאי מְחוּבָּר אִיכָּא? amar mar: "vehikriv mimenou" – min ham'houbar. ela méata, dikhtiv "veet kol 'helbo yarim mimenou" – hatam ma me'houbar ika?
18. כִּדְרַב חִסְדָּא אָמַר אֲבִימִי, דְּאָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר אֲבִימִי: שֶׁלֹּא יְנַתֵּחַ בָּשָׂר קוֹדֶם שֶׁיִּטּוֹל אֵימוּרִין. kidrav 'hisda amar avimi, deamar rav 'hisda amar avimi: chelo yenaté'ha basar kodem cheyitol émourin.
19. אָמַר מָר: נֶאֱמַר כָּאן ״תְּרוּמָה״, וְנֶאֱמַר בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר ״תְּרוּמָה״. amar mar: neemar kan "terouma", veneemar bitroumat maasér "terouma".
20. וְנֵילַף מִתְּרוּמַת מִדְיָן? דָּנִין תְּרוּמָה הַנּוֹהֶגֶת לְדוֹרוֹת מִתְּרוּמָה הַנּוֹהֶגֶת לְדוֹרוֹת, וְאַל תּוֹכִיחַ תְּרוּמַת מִדְיָן שֶׁאֵינָהּ נוֹהֶגֶת לְדוֹרוֹת. venélaf miteroumat midyan? danin terouma hanoheget ledorot miterouma hanoheget ledorot, veal tokhi'ha teroumat midyan cheénah noheget ledorot.
21. וְנֵילַף מִתְּרוּמַת חַלָּה? תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: דָּנִין דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה׳״ מִדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״תְּרוּמָה לַה׳״, לְאַפּוֹקֵי תְּרוּמַת חַלָּה דְּלֹא נֶאֱמַר בּוֹ ״מִמֶּנּוּ תְּרוּמָה לַה׳״. venélaf miteroumat 'hala? tana devé rabi yichmaél: danin davar cheneemar bo "mimenou teroumat h'" midavar cheneemar bo "terouma la'", leapoké teroumat 'hala delo neemar bo "mimenou terouma la'".
22. בָּעֵי רָבָא: תְּרוּמַת לַחְמֵי תוֹדָה, חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִיתָה וָחוֹמֶשׁ, אוֹ אֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִיתָה וָחוֹמֶשׁ? baé rava: teroumat la'hmé toda, 'hayavin aléhen mita va'homech, o én 'hayavin aléhen mita va'homech?
23. כֵּיוָן דְּאִיתַּקַּשׁ לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, כִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר דָּמֵי, אוֹ דִלְמָא ״בּוֹ״ וַ״חֲמִשִּׁיתוֹ״ מִיעֵט רַחֲמָנָא? kévan deitakach litroumat maasér, kitroumat maasér damé, o dilma "bo" va"'hamichito" miét ra'hamana?
24. מְדַמַּעַת, אוֹ אֵינָהּ מְדַמַּעַת? תֵּיקוּ. medamaat, o énah medamaat? tékou.
25. אָמַר מָר: תַּלְמוּד לוֹמַר ״תִּהְיֶינָה״. מַאי תַּלְמוּדָא? amar mar: talmoud lomar "tihyena". ma talmouda?

Daf 78a

1. אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: ״תִּהְיֶינָה״ כְּתִיב. אֵימָא עֲשָׂרָה קְפִיזֵי? אָמַר רָבָא: בְּעֶשְׂרוֹנוֹת דִּבֵּר הַכָּתוּב. amar rav yits'hak bar avdimi: "tihyena" ketiv. éma asara kefizé? amar rava: beesronot dibér hakatouv.
2. לָמַדְנוּ עֲשָׂרָה לְחָמֵץ. עֲשָׂרָה לְמַצָּה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״עַל חַלּוֹת לֶחֶם חָמֵץ״, כְּנֶגֶד חָמֵץ הָבֵא מַצָּה. lamadnou asara le'haméts. asara lematsa minayin? talmoud lomar "al 'halot le'hem 'haméts", keneged 'haméts havé matsa.
3. וְכִי דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ, חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ? הֵימֶנּוּ וְדָבָר אַחֵר הוּא, וְכֹל הֵימֶנּוּ וְדָבָר אַחֵר – לָא הָוֵי הֶיקֵּשׁ. vekhi davar halaméd behekéch, 'hozér oumlaméd behekéch? hémenou vedavar a'hér hou, vekhol hémenou vedavar a'hér – la havé hekéch.
4. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר לָא הָוֵי הֶיקֵּשׁ, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר הָוֵי הֶיקֵּשׁ, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? ״תָּבִיאוּ״ רִבּוּיָא הִיא. hani'ha leman deamar la havé hekéch, ela leman deamar havé hekéch, ma ika lemémar? "taviou" ribouya hi.
5. מַתְנִי׳ הַמִּילּוּאִים הָיוּ בָּאִין כַּמַּצָּה שֶׁבַּתּוֹדָה – חַלּוֹת, וּרְקִיקִין, (וּרְבִיכָה) [וּרְבוּכָה]. matni' hamilouim haou bain kamatsa chebatoda – 'halot, ourkikin, (ourvikha) [ourvoukha].
6. נְזִירוּת הָיְתָה בָּאָה שְׁתֵּי יָדוֹת כְּמַצָּה שֶׁל תּוֹדָה, חַלּוֹת וּרְקִיקִין, וְאֵין בָּהּ רְבוּכָה, נִמְצָא עֲשָׂרָה קַבִּין יְרוּשַׁלְמִית, שֶׁהֵן שִׁשָּׁה עֶשְׂרוֹנוֹת וְעוֹדְיִין. nezirout hayta baa cheté yadot kematsa chel toda, 'halot ourkikin, veén bah revoukha, nimtsa asara kabin yerouchalmit, chehén chicha esronot veodyin.
7. גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב חִסְדָּא, אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא: דְּאָמַר קְרָא ״וּמִסַּל הַמַּצּוֹת אֲשֶׁר לִפְנֵי ה׳ לָקַח חַלַּת מַצָּה אַחַת וְחַלַּת לֶחֶם שֶׁמֶן אַחַת וְרָקִיק אֶחָד״. בִּשְׁלָמָא ״חַלּוֹת״ – חַלּוֹת, ״רָקִיק״ – רָקִיק, ״שֶׁמֶן״ מַאי נִינְהוּ? לָאו רְבוּכָה. gema' mena hané milé? amar rav 'hisda, amar rav 'hama bar gourya: deamar kera "oumisal hamatsot acher lifné h' laka'h 'halat matsa a'hat ve'halat le'hem chemen a'hat verakik e'had". bichlama "'halot" – 'halot, "rakik" – rakik, "chemen" ma ninou? la revoukha.
8. מַתְקֵיף לַהּ רַב אַוְיָא: אֵימָא אַנְתָּא דְּמִשְׁחָא! אֶלָּא, כִּדְדָרֵשׁ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי טַבְלָא: ״זֶה קׇרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה׳ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ״. matkéf lah rav avya: éma anta demich'ha! ela, kiddaréch rav na'hman bar rav 'hisda micheméh derabi tavla: "ze korban aharon ouvana acher yakrivou la' beom himacha'h oto".
9. וְכִי מָה לָמַדְנוּ לְבָנָיו בְּיוֹם הִמָּשְׁחוֹ? אֶלָּא מַקִּישׁ חִינּוּכוֹ לְהִמָּשְׁחוֹ: מָה הִמָּשְׁחוֹ רְבוּכָה, אַף חִינּוּכוֹ רְבוּכָה. vekhi ma lamadnou levana beom himach'ho? ela makich 'hinoukho lehimach'ho: ma himach'ho revoukha, af 'hinoukho revoukha.
10. אָמַר רַב חִסְדָּא: כֹּהֵן גָּדוֹל הַמִּתְקָרֵב לַעֲבוֹדָה צָרִיךְ שְׁתֵּי עֶשְׂרוֹנוֹת הָאֵיפָה, אַחַת לְהִמָּשְׁחוֹ, וְאַחַת לְחִינּוּכוֹ. מָר בַּר רַב אָשֵׁי אָמַר: שָׁלֹשׁ. amar rav 'hisda: kohén gadol hamitkarév laavoda tsarikh cheté esronot haéfa, a'hat lehimach'ho, vea'hat le'hinoukho. mar bar rav aché amar: chaloch.
11. וְלָא פְּלִיגִי, הָא – דַּעֲבַד עֲבוֹדָה כְּשֶׁהוּא כֹּהֵן הֶדְיוֹט, הָא – דְּלָא עֲבַד עֲבוֹדָה כְּשֶׁהוּא כֹּהֵן הֶדְיוֹט. vela peligi, ha – daavad avoda kecheou kohén hedot, ha – dela avad avoda kecheou kohén hedot.
12. נְזִירוּת הָיְתָה בָּאָה שְׁתֵּי יָדוֹת, כַּמַּצָּה שֶׁבַּתּוֹדָה. nezirout hayta baa cheté yadot, kamatsa chebatoda.
13. תָּנוּ רַבָּנַן: ״שְׁלָמָיו״ – לְרַבּוֹת שַׁלְמֵי נָזִיר, לַעֲשֶׂרֶת קַבִּין יְרוּשַׁלְמִיּוֹת וְלִרְבִיעִית שֶׁמֶן. tanou rabanan: "chelama" – lerabot chalmé nazir, laaseret kabin yerouchalmiyot velirviit chemen.
14. יָכוֹל לְכׇל מָה שֶׁאָמוּר בָּעִנְיָן, תַּלְמוּד לוֹמַר ״מַצּוֹת״. yakhol lekhol ma cheamour bainyan, talmoud lomar "matsot".
15. מַאי תַּלְמוּדָא? אָמַר רַב פָּפָּא: דָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ״מַצּוֹת״, לְאַפּוֹקֵי רְבוּכָה דְּלֹא נֶאֱמַר בּוֹ ״מַצּוֹת״. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: ״מַצּוֹת״ – כָּלַל, ״חַלּוֹת וּרְקִיקִין״ – פָּרַט, כְּלָל וּפְרָט אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מָה שֶׁבַּפְּרָט, חַלּוֹת וּרְקִיקִין – אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא – לָא. ma talmouda? amar rav papa: davar cheneemar bo "matsot", leapoké revoukha delo neemar bo "matsot". devé rabi yichmaél tana: "matsot" – kalal, "'halot ourkikin" – parat, kelal oufrat én bakelal ela ma chebaperat, 'halot ourkikin – in, midé a'harina – la.

Daf 78b

1. מַתְנִי׳ הַשּׁוֹחֵט אֶת הַתּוֹדָה לִפְנִים וְלַחְמָהּ חוּץ לַחוֹמָה – לֹא קָדַשׁ הַלֶּחֶם. שְׁחָטָהּ עַד שֶׁלֹּא קָרְמוּ פָּנֶיהָ בַּתַּנּוּר, וַאֲפִילּוּ קָרְמוּ כּוּלָּן חוּץ מֵאֶחָד מֵהֶן – לֹא קָדַשׁ הַלֶּחֶם. matni' hacho'hét et hatoda lifnim vela'hmah 'houts la'homa – lo kadach hale'hem. che'hatah ad chelo karmou paneha batanour, vaafilou karmou koulan 'houts mée'had méhen – lo kadach hale'hem.
2. גְּמָ׳ מַאי ״חוּץ לַחוֹמָה״? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: חוּץ לְחוֹמַת בֵּית פָּאגֵי, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה. gema' ma "'houts la'homa"? rabi yo'hanan amar: 'houts le'homat bét pagé, veréch lakich amar: 'houts le'homat haazara.
3. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה, בָּעֵינַן ״עַל״ בְּסָמוּךְ. réch lakich amar: 'houts le'homat haazara, baénan "al" besamoukh.
4. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: חוּץ לְחוֹמַת בֵּית פָּאגֵי, אֲבָל חוּץ לָעֲזָרָה – קָדוֹשׁ, וְלָא בָּעֵינַן ״עַל״ בְּסָמוּךְ. verabi yo'hanan amar: 'houts le'homat bét pagé, aval 'houts laazara – kadoch, vela baénan "al" besamoukh.
5. וְהָא אִיפְּלִיגוּ בַּהּ חֲדָא זִימְנָא? veha ipeligou bah 'hada zimna?
6. דִּתְנַן: הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפֶּסַח עַל הֶחָמֵץ – עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הַתָּמִיד. וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: לְעוֹלָם אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיְּהֵא אוֹ לַשּׁוֹחֵט, אוֹ לַזּוֹרֵק, אוֹ לְאֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרָה – עִמּוֹ בָּעֲזָרָה. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עִמּוֹ בַּעֲזָרָה. ditnan: hacho'hét et hapesa'h al he'haméts – ovér belo taase. rabi yeouda omér: af hatamid. veamar réch lakich: leolam éno 'hayav ad cheyehé o lacho'hét, o lazorék, o lee'had mibené 'havoura – imo baazara. verabi yo'hanan amar: af al pi cheén imo baazara.
7. צְרִיכָא, דְּאִי אִיתְּמַר בְּהַהִיא – בְּהַהִיא קָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, דְּכֹל הֵיכָא דְּאִיתֵיהּ בְּאִיסּוּרָא קָאֵי, אֲבָל לְעִנְיַן מִקְדַּשׁ לֶחֶם – אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרֵישׁ לָקִישׁ דְּאִי אִיתֵיהּ בִּפְנִים – קָדוֹשׁ, אַבָּרַאי – לֹא קָדוֹשׁ. tserikha, dei itemar behahi – behahi ka amar rabi yo'hanan, dekhol hékha deitéh beisoura kaé, aval leinyan mikdach le'hem – éma modé léh leréch lakich dei itéh bifnim – kadoch, abara – lo kadoch.
8. וְאִי אִיתְּמַר בְּהָא, בְּהָא קָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, אֲבָל בְּהָךְ אֵימָא מוֹדֶה לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן, צְרִיכָא. vei itemar beha, beha kaamar réch lakich, aval behakh éma mode léh lerabi yo'hanan, tserikha.
9. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: הַשּׁוֹחֵט אֶת הַתּוֹדָה לִפְנִים, וְלַחְמָהּ חוּץ לְחוֹמַת בֵּית פָּאגֵי – לֹא קָדַשׁ הַלֶּחֶם. tanya kevatéh derabi yo'hanan: hacho'hét et hatoda lifnim, vela'hmah 'houts le'homat bét pagé – lo kadach hale'hem.
10. שְׁחָטָהּ עַד שֶׁלֹּא קָרְמוּ פָּנֶיהָ בַּתַּנּוּר. che'hatah ad chelo karmou paneha batanour.
11. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״עַל חַלּוֹת לֶחֶם חָמֵץ יַקְרִיב קׇרְבָּנוֹ עַל זֶבַח״ – מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַלֶּחֶם קָדוֹשׁ אֶלָּא אִם כֵּן קָרְמוּ פָּנֶיהָ בַּתַּנּוּר. ״יַקְרִיב קׇרְבָּנוֹ עַל זֶבַח״ – מְלַמֵּד שֶׁאֵין הַלֶּחֶם קָדוֹשׁ אֶלָּא בִּשְׁחִיטַת הַזֶּבַח. ״זֶבַח תּוֹדַת״ – מְלַמֵּד שֶׁאִם שָׁחַט שֶׁלֹּא לִשְׁמָן לֹא קָדַשׁ הַלֶּחֶם. mena hané milé? detanou rabanan: "al 'halot le'hem 'haméts yakriv korbano al zeva'h" – melaméd cheén hale'hem kadoch ela im kén karmou paneha batanour. "yakriv korbano al zeva'h" – melaméd cheén hale'hem kadoch ela bich'hitat hazeva'h. "zeva'h todat" – melaméd cheim cha'hat chelo lichman lo kadach hale'hem.
12. תָּנוּ רַבָּנַן: יוֹצְאִין בְּמַצָּה נָא, וּבְמַצָּה הָעֲשׂוּיָה בְּאִילְפָּס. מַאי מַצָּה נָא? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כֹּל שֶׁפּוֹרְסָהּ וְאֵין חוּטִין נִמְשָׁכִין הֵימֶנָּה. tanou rabanan: yotsin bematsa na, ouvmatsa haasouya beilpas. ma matsa na? amar rav yeouda amar chemouél: kol cheporsah veén 'houtin nimchakhin hémena.
13. אָמַר רָבָא: וְכֵן לְעִנְיַן לַחְמֵי תוֹדָה, פְּשִׁיטָא! הָכָא ״לֶחֶם״ כְּתִיב, וְהָכָא ״לֶחֶם״ כְּתִיב. amar rava: vekhén leinyan la'hmé toda, pechita! hakha "le'hem" ketiv, vehakha "le'hem" ketiv.
14. מַהוּ דְּתֵימָא: ״אֶחָד״ אֲמַר רַחֲמָנָא – שֶׁלֹּא יִטּוֹל פָּרוּס, וְהָא כְּמַאן דִּפְרִיסָא דָּמְיָא, קָמַשְׁמַע לַן. maou detéma: "e'had" amar ra'hamana – chelo yitol parous, veha keman difrisa damya, kamachma lan.
15. אִיתְּמַר, תּוֹדָה שֶׁשְּׁחָטָהּ עַל שְׁמוֹנִים חַלּוֹת: חִזְקִיָּה אָמַר: קָדְשׁוּ אַרְבָּעִים מִתּוֹךְ שְׁמוֹנִים, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לֹא קָדְשׁוּ אַרְבָּעִים מִתּוֹךְ שְׁמוֹנִים. itemar, toda cheche'hatah al chemonim 'halot: 'hizkiya amar: kadchou arbaim mitokh chemonim, verabi yo'hanan amar: lo kadchou arbaim mitokh chemonim.
16. אָמַר רַבִּי זֵירָא: הַכֹּל מוֹדִים, הֵיכָא דְּאָמַר ״לִיקְדְּשׁוּ אַרְבָּעִים מִתּוֹךְ שְׁמוֹנִים״ – קָדְשׁוּ, ״אַל יִקְדְּשׁוּ אַרְבָּעִים אֶלָּא אִם כֵּן יִקְדְּשׁוּ שְׁמוֹנִים״ – לֹא קָדְשׁוּ. כִּי פְּלִיגִי בִּסְתָמָא, מָר סָבַר: לְאַחְרָיוּת קָא מִיכַּוֵּין, וּמָר סָבַר: לְקׇרְבָּן גָּדוֹל קָא מִיכַּוֵּין. amar rabi zéra: hakol modim, hékha deamar "likdechou arbaim mitokh chemonim" – kadchou, "al yikdechou arbaim ela im kén yikdechou chemonim" – lo kadchou. ki peligi bistama, mar savar: lea'hraout ka mikavén, oumar savar: lekorban gadol ka mikavén.
17. אַבָּיֵי אָמַר: דְּכוּלֵּי עָלְמָא לְאַחְרָיוּת קָא מִיכַּוֵּין, וּבִכְלֵי שָׁרֵת מְקַדְּשִׁין שֶׁלֹּא מִדַּעַת קָא מִיפַּלְגִי. מָר סָבַר: כְּלֵי שָׁרֵת מְקַדְּשִׁין שֶׁלֹּא מִדַּעַת, וּמָר סָבַר: כְּלֵי שָׁרֵת אֵין מְקַדְּשִׁין שֶׁלֹּא מִדַּעַת. abayé amar: dekhoulé alma lea'hraout ka mikavén, ouvikhlé charét mekadechin chelo midaat ka mipalgi. mar savar: kelé charét mekadechin chelo midaat, oumar savar: kelé charét én mekadechin chelo midaat.
18. רַב פָּפָּא אָמַר: דְּכוּלֵּי עָלְמָא כְּלֵי שָׁרֵת מְקַדְּשִׁין שֶׁלֹּא מִדַּעַת, וְהָכָא בְּסַכִּין קָא מִיפַּלְגִי – מָר סָבַר: סַכִּין מְקַדֶּשֶׁת כִּכְלִי שָׁרֵת, וּמָר סָבַר: סַכִּין, כֵּיוָן דְּלֵית לֵיהּ תּוֹךְ, אֵינָהּ מְקַדֶּשֶׁת כִּכְלִי שָׁרֵת. rav papa amar: dekhoulé alma kelé charét mekadechin chelo midaat, vehakha besakin ka mipalgi – mar savar: sakin mekadechet kikhli charét, oumar savar: sakin, kévan delét léh tokh, énah mekadechet kikhli charét.
19. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, רַב פָּפָּא אָמַר: דְּכוּלֵּי עָלְמָא כְּלֵי שָׁרֵת אֵין מְקַדְּשִׁין אֶלָּא מִדַּעַת, וְהָכָא בְּסַכִּין קָא מִיפַּלְגִי. מָר סָבַר: סַכִּין אַלִּימָא מִכְּלִי שָׁרֵת, דְּאַף עַל גַּב דְּלֵית לַיהּ תּוֹךְ – מְיקַדְּשָׁה, וּמָר סָבַר: סַכִּין לָא אַלִּימָא (לַיהּ) מִכְּלִי שָׁרֵת. veika deamri, rav papa amar: dekhoulé alma kelé charét én mekadechin ela midaat, vehakha besakin ka mipalgi. mar savar: sakin alima mikeli charét, deaf al gav delét lah tokh – mekadecha, oumar savar: sakin la alima (lah) mikeli charét.
20. מַתְנִי׳ שְׁחָטָהּ חוּץ לִזְמַנָּהּ וְחוּץ לִמְקוֹמָהּ – קָדַשׁ הַלֶּחֶם, שְׁחָטָהּ וְנִמְצֵאת טְרֵיפָה – לֹא קָדַשׁ הַלֶּחֶם. matni' che'hatah 'houts lizmanah ve'houts limkomah – kadach hale'hem, che'hatah venimtsét teréfa – lo kadach hale'hem.
21. שְׁחָטָהּ וְנִמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: קָדַשׁ, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא קָדַשׁ. che'hatah venimtsét baalat moum, rabi eliezer omér: kadach, va'hakhamim omrim: lo kadach.
22. שְׁחָטָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, וְכֵן אֵיל הַמִּילּוּאִים, וְכֵן שְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – לֹא קָדַשׁ הַלֶּחֶם. che'hatah chelo lichmah, vekhén él hamilouim, vekhén chené kivsé atseret cheche'hatan chelo lichman – lo kadach hale'hem.
23. גְּמָ׳ – מַתְנִיתִין מַנִּי? רַבִּי מֵאִיר. gema' – matnitin mani? rabi méir.
24. דְּתַנְיָא, זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁפִּיסּוּלוֹ קוֹדֶם שְׁחִיטָה – לֹא קָדַשׁ הַלֶּחֶם; פִּיסּוּלוֹ אַחַר שְׁחִיטָה – קָדַשׁ הַלֶּחֶם. שְׁחָטָהּ חוּץ לִזְמַנָּהּ וְחוּץ לִמְקוֹמָהּ – קָדַשׁ הַלֶּחֶם; שְׁחָטָהּ וְנִמְצֵאת טְרֵיפָה – לֹא קָדַשׁ הַלֶּחֶם. detanya, ze hakelal: kol chepisoulo kodem che'hita – lo kadach hale'hem; pisoulo a'har che'hita – kadach hale'hem. che'hatah 'houts lizmanah ve'houts limkomah – kadach hale'hem; che'hatah venimtsét teréfa – lo kadach hale'hem.

Daf 79a

1. שְׁחָטָהּ וְנִמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: קָדַשׁ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לֹא קָדַשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. che'hatah venimtsét baalat moum – rabi eliezer omér: kadach, rabi yeochoua omér: lo kadach, divré rabi méir.
2. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: לֹא נֶחְלְקוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַל שֶׁשְּׁחָטָהּ וְנִמְצֵאת טְרֵיפָה – שֶׁלֹּא קָדַשׁ, וְעַל חוּץ לִזְמַנּוֹ – שֶׁקָּדַשׁ, וְעַל בַּעַל מוּם – שֶׁלֹּא קָדַשׁ. וְעַל מָה נֶחְלְקוּ? עַל חוּץ לִמְקוֹמוֹ, שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: קָדַשׁ, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לֹא קָדַשׁ. amar rabi yeouda: lo ne'hlekou rabi eliezer verabi yeochoua al cheche'hatah venimtsét teréfa – chelo kadach, veal 'houts lizmano – chekadach, veal baal moum – chelo kadach. veal ma ne'hlekou? al 'houts limkomo, cherabi eliezer omér: kadach, verabi yeochoua omér: lo kadach.
3. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: הוֹאִיל וְחוּץ לִזְמַנּוֹ פָּסוּל, וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ פָּסוּל, מָה חוּץ לִזְמַנּוֹ – קָדַשׁ, אַף חוּץ לִמְקוֹמוֹ – קָדַשׁ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: הוֹאִיל וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ פָּסוּל, וּבַעַל מוּם פָּסוּל, מָה בַּעַל מוּם – לֹא קָדַשׁ, אַף חוּץ לִמְקוֹמוֹ – לֹא קָדַשׁ. amar rabi eliezer: hoil ve'houts lizmano pasoul, ve'houts limkomo pasoul, ma 'houts lizmano – kadach, af 'houts limkomo – kadach. amar rabi yeochoua: hoil ve'houts limkomo pasoul, ouvaal moum pasoul, ma baal moum – lo kadach, af 'houts limkomo – lo kadach.
4. אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אֲנִי דִּמִּיתִיהוּ לְחוּץ לִזְמַנּוֹ, וְאַתָּה דִּמִּיתוֹ לְבַעַל מוּם, נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה – אִם דּוֹמֶה לְחוּץ לִזְמַנּוֹ, נְדוּנֶנּוּ מֵחוּץ לִזְמַנּוֹ, אִם דּוֹמֶה לְבַעַל מוּם, נְדוּנֶנּוּ מִבַּעַל מוּם. amar lo rabi eliezer: ani dimitiou le'houts lizmano, veata dimito levaal moum, nire lemi dome – im dome le'houts lizmano, nedounenou mé'houts lizmano, im dome levaal moum, nedounenou mibaal moum.
5. הִתְחִיל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לָדוּן: דָּנִין פְּסוּל מַחְשָׁבָה מִפְּסוּל מַחְשָׁבָה, וְאֵין דָּנִין פְּסוּל מַחְשָׁבָה מִפְּסוּל הַגּוּף. hit'hil rabi eliezer ladoun: danin pesoul ma'hchava mipesoul ma'hchava, veén danin pesoul ma'hchava mipesoul hagouf.
6. הִתְחִיל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לָדוּן: דָּנִין פְּסוּל שֶׁאֵין בּוֹ כָּרֵת, מִפְּסוּל שֶׁאֵין בּוֹ כָּרֵת, וְאַל יוֹכִיחַ חוּץ לִזְמַנּוֹ, שֶׁפְּסוּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּרֵת. וְעוֹד, נְדוּנֶנּוּ מִשֶּׁלֹּא לִשְׁמוֹ, שֶׁפְּסוּל מַחְשָׁבָה וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. hit'hil rabi yeochoua ladoun: danin pesoul cheén bo karét, mipesoul cheén bo karét, veal yokhi'ha 'houts lizmano, chepesoul cheyéch bo karét. veod, nedounenou michelo lichmo, chepesoul ma'hchava veén bo karét.
7. וְשָׁתַק רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. vechatak rabi eliezer.
8. וְרַבִּי מֵאִיר, מַאי שְׁנָא שְׁחָטָהּ וְנִמְצֵאת טְרֵיפָה, דְּהָוֵי פְּסוּלוֹ קוֹדֶם שְׁחִיטָה, וּמַאי שְׁנָא שְׁחָטָהּ וְנִמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם, דְּלָא הָוֵי פְּסוּלוֹ קוֹדֶם שְׁחִיטָה? verabi méir, ma chena che'hatah venimtsét teréfa, dehavé pesoulo kodem che'hita, ouma chena che'hatah venimtsét baalat moum, dela havé pesoulo kodem che'hita?
9. בְּדוּקִּין שֶׁבָּעַיִן, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: אִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: כִּי אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא אִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ – בִּפְסוּלָא דְּגוּפֵיהּ, אֲבָל לְקַדּוֹשֵׁי לֶחֶם – לָא. bedoukin chebaayin, vealiba derabi akiva, deamar: im alou lo yérdou. verabi yeochoua: ki amar rabi akiva im alou lo yérdou – bifsoula degouféh, aval lekadoché le'hem – la.
10. אִיתְּמַר: חַטָּאת שֶׁשְּׁחָטָהּ חוּץ לִזְמַנָּהּ, אִם עָלְתָה – לֹא תֵּרֵד. חוּץ לִמְקוֹמָהּ, רָבָא אָמַר: תֵּרֵד, רַבָּה אָמַר: לֹא תֵּרֵד. itemar: 'hatat cheche'hatah 'houts lizmanah, im alta – lo téréd. 'houts limkomah, rava amar: téréd, raba amar: lo téréd.
11. רָבָא כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְרַבָּה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. rava kerabi yeochoua, veraba kerabi eliezer.
12. וַהֲדַר בֵּיהּ רַבָּה לְגַבֵּיהּ דְּרָבָא, מִדַּהֲדַר בֵּיהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְגַבֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. vahadar béh raba legabéh derava, midahadar béh rabi eliezer legabéh derabi yeochoua.
13. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: אַף עַל גַּב דַּהֲדַר בֵּיהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְגַבֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, רַבָּה לְגַבֵּיהּ דְּרָבָא לָא הֲדַר בֵּיהּ. הָתָם הוּא דְּקָאָמַר לֵיהּ: נְדוּנֶנּוּ מִשֶּׁלֹּא לִשְׁמוֹ, אֲבָל הָכָא, אִי דָּיְינַתְּ לֵיהּ מִשֶּׁלֹּא לִשְׁמוֹ – אִם עָלְתָה לֹא תֵּרֵד. veika deamri: af al gav dahadar béh rabi eliezer legabéh derabi yeochoua, raba legabéh derava la hadar béh. hatam hou dekaamar léh: nedounenou michelo lichmo, aval hakha, i daynate léh michelo lichmo – im alta lo téréd.
14. שְׁחָטָהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ [וְכוּ׳]. אָמַר רַב פָּפָּא: שְׁבַק תַּנָּא דִידַן אֵיל נָזִיר דִּשְׁכִיחַ, וְנָקֵיט אֵיל הַמִּילּוּאִים? וְתַנָּא דִּידַן – עִיקַּר מִילְּתָא נָקֵט. che'hatah chelo lichmah [vekhou']. amar rav papa: chevak tana didan él nazir dichkhi'ha, venakét él hamilouim? vetana didan – ikar mileta nakét.
15. מַתְנִי׳ הַנְּסָכִים שֶׁקָּדְשׁוּ בִּכְלִי וְנִמְצָא זֶבַח פָּסוּל, אִם יֵשׁ זֶבַח אַחֵר – יַקְרִיבוּ עִמּוֹ, וְאִם לָאו – יִפָּסְלוּ בְּלִינָה. matni' hanesakhim chekadchou bikhli venimtsa zeva'h pasoul, im yéch zeva'h a'hér – yakrivou imo, veim la – yipaslou belina.
16. גְּמָ׳ אָמַר זְעֵירִי: אֵין הַנְּסָכִים מִתְקַדְּשִׁין אֶלָּא בִּשְׁחִיטַת הַזֶּבַח. מַאי טַעְמָא? אָמַר קְרָא: ״זֶבַח וּנְסָכִים״. gema' amar zeéri: én hanesakhim mitkadechin ela bich'hitat hazeva'h. ma tama? amar kera: "zeva'h ounsakhim".
17. תְּנַן: הַנְּסָכִים שֶׁקָּדְשׁוּ בִּכְלִי וְנִמְצָא זֶבַח פָּסוּל – אִם יֵשׁ זֶבַח אַחֵר, יִקְרְבוּ עִמּוֹ; וְאִם לָאו – יִפָּסְלוּ בְּלִינָה. tenan: hanesakhim chekadchou bikhli venimtsa zeva'h pasoul – im yéch zeva'h a'hér, yikrevou imo; veim la – yipaslou belina.
18. מַאי לָאו דְּאִיפְּסִיל בִּשְׁחִיטָה? לָא, דְּאִיפְּסִיל בִּזְרִיקָה. ma la deipesil bich'hita? la, deipesil bizrika.
19. כְּמַאן? כְּרַבִּי, דְּאָמַר: שְׁנֵי דְּבָרִים הַמַּתִּירִין מַעֲלִין זֶה בְּלֹא זֶה. keman? kerabi, deamar: chené devarim hamatirin maalin ze belo ze.
20. אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁקִּיבֵּל דָּמָן בְּכוֹס וְנִשְׁפַּךְ. afilou téma rabi elazar berabi chimon, hakha bema askinan – kegon chekibél daman bekhos venichpakh.

Daf 79b

1. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר לַהּ כְּוָותֵיהּ דַּאֲבוּהּ, דְּאָמַר: כׇּל הָעוֹמֵד לִזְרוֹק כְּזָרוּק דָּמֵי. verabi elazar berabi chimon savar lah kevatéh daavouh, deamar: kol haoméd lizrok kezarouk damé.
2. אָמַר מָר: אִם יֵשׁ זֶבַח אַחֵר יִקְרְבוּ עִמּוֹ, וְהָא אָמַר רַב חִסְדָּא: שֶׁמֶן שֶׁהִפְרִישׁוֹ לְשׁוּם מִנְחָה זוֹ – פָּסוּל לְשׁוּם מִנְחָה אַחֶרֶת! אָמַר רַבִּי יַנַּאי: לֵב בֵּית דִּין מַתְנֶה עֲלֵיהֶם, אִם הוּצְרְכוּ – הוּצְרְכוּ, וְאִם לָאו – יְהוּ לְזֶבַח אַחֵר. amar mar: im yéch zeva'h a'hér yikrevou imo, veha amar rav 'hisda: chemen chehifricho lechoum min'ha zo – pasoul lechoum min'ha a'heret! amar rabi yana: lév bét din matne aléhem, im houtsrekhou – houtsrekhou, veim la – yeou lezeva'h a'hér.
3. אִי הָכִי, שֶׁמֶן נָמֵי? שֶׁמֶן גּוּפַהּ דְּמִנְחָה הוּא. i hakhi, chemen namé? chemen goufah demin'ha hou.
4. וְלַיתְנוֹ עֲלֵיהֶן דְּנִיפְּקוּ לְחוּלִּין? גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ: מוֹצִיאִין מִכְּלֵי שָׁרֵת לַחוֹל. velatno aléhen denipekou le'houlin? gezéra chema yomrou: motsiin mikelé charét la'hol.
5. הַשְׁתָּא נָמֵי, גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ: נְסָכִים שֶׁהִפְרִישָׁן לְשׁוּם זֶבַח זֶה – כְּשֵׁרִין לְשׁוּם זֶבַח אַחֵר! hachta namé, gezéra chema yomrou: nesakhim chehifrichan lechoum zeva'h ze – kechérin lechoum zeva'h a'hér!
6. הָתָנֵי מַתִּתְיָה בֶּן יְהוּדָה, כְּגוֹן שֶׁהָיָה זֶבַח זָבוּחַ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. hatané matitya ben yeouda, kegon chehaya zeva'h zavou'ha beotah chaa.
7. אֲבָל אֵין זֶבַח זָבוּחַ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, מַאי? נִפְסָל בְּלִינָה? אַדְּתָנֵי סֵיפָא: אִם לָאו יִפָּסְלוּ בְּלִינָה, לִיפְלוֹג וְלִיתְנֵי בְּדִידַהּ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁהָיָה זֶבַח זָבוּחַ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אֲבָל אֵין זֶבַח זָבוּחַ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה – לֹא. aval én zeva'h zavou'ha beotah chaa, ma? nifsal belina? adetané séfa: im la yipaslou belina, liflog velitné bedidah: bame devarim amourim? chehaya zeva'h zavou'ha beotah chaa, aval én zeva'h zavou'ha beotah chaa – lo.
8. הָכִי נָמֵי קָא אָמַר: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁהָיָה זֶבַח זָבוּחַ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אֲבָל אֵין זֶבַח זָבוּחַ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה – נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁנִּפְסְלוּ בְּלִינָה, וּפְסוּלִין. hakhi namé ka amar: bame devarim amourim? chehaya zeva'h zavou'ha beotah chaa, aval én zeva'h zavou'ha beotah chaa – naasa kemi chenifselou belina, oufsoulin.
9. וּמִי אִית לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר לֵב בֵּית דִּין מַתְנֶה עֲלֵיהֶן? oumi it léh lerabi chimon ben elazar lév bét din matne aléhen?
10. וְהָא אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין, אָמַר רַב עַמְרָם, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תְּמִידִין שֶׁלֹּא הוּצְרְכוּ לַצִּיבּוּר – לְדִבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן אֵין נִפְדִּין תְּמִימִים, לְדִבְרֵי חֲכָמִים נִפְדִּין תְּמִימִים. veha amar rav idi bar avin, amar rav amram, amar rabi yits'hak, amar rabi yo'hanan: temidin chelo houtsrekhou latsibour – ledivré rabi chimon én nifdin temimim, ledivré 'hakhamim nifdin temimim.
11. שָׁאנֵי הָתָם, דְּאִית לְהוּ תַּקַּנְתָּא בִּרְעִיָּיה. chané hatam, deit leou takanta biriya.
12. מַתְנִי׳ וְלַד תּוֹדָה וּתְמוּרָתָהּ, הִפְרִישׁ תּוֹדָה וְאָבְדָה וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ – אֵינָהּ טְעוּנָה לֶחֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה״ – הַתּוֹדָה טְעוּנָה לֶחֶם, וְלֹא וְלָדָהּ וְלֹא חִילּוּפָהּ וְלֹא תְּמוּרָתָהּ טְעוּנִין לֶחֶם. matni' velad toda outmouratah, hifrich toda veavda vehifrich a'heret ta'hteha – énah teouna le'hem, cheneemar: "vehikriv al zeva'h hatoda" – hatoda teouna le'hem, velo veladah velo 'hiloufah velo temouratah teounin le'hem.
13. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: מַהוּ אוֹמֵר ״תּוֹדָה יַקְרִיב״? ״אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיב״ – מִנַּיִן לְמַפְרִישׁ תּוֹדָתוֹ וְאָבְדָה, וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, וְנִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה, וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן עוֹמְדוֹת – מִנַּיִן שֶׁאֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה יַקְרִיב וְלַחְמָהּ עִמָּהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר ״הַתּוֹדָה יַקְרִיב״. gema' tanou rabanan: maou omér "toda yakriv"? "im al toda yakriv" – minayin lemafrich todato veavda, vehifrich a'heret ta'hteha, venimtsét harichona, vaharé chetéhen omdot – minayin cheéze méhen cheyirtse yakriv vela'hmah imah? talmoud lomar "hatoda yakriv".
14. יָכוֹל שֶׁתְּהֵא שְׁנִיָּה טְעוּנָה לֶחֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר ״יַקְרִיבֶנּוּ״ – אֶחָד וְלֹא שְׁנַיִם. אַחַר שֶׁרִיבָּה הַכָּתוּב וּמִיעֵט, מִנַּיִן לְרַבּוֹת וְלָדוֹת וַחֲלִיפוֹת וּתְמוּרוֹת לְהַקְרָבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִם עַל תּוֹדָה״. יָכוֹל יְהוּ טְעוּנוֹת לֶחֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה״ – תּוֹדָה טְעוּנָה לֶחֶם, וְלֹא וְלָדָהּ וְלֹא חִילּוּפָהּ וְלֹא תְּמוּרָתָהּ טְעוּנִין לֶחֶם. yakhol chetehé cheniya teouna le'hem? talmoud lomar "yakrivenou" – e'had velo chenayim. a'har cheriba hakatouv oumiét, minayin lerabot veladot va'halifot outmourot lehakrava? talmoud lomar "im al toda". yakhol yeou teounot le'hem? talmoud lomar "vehikriv al zeva'h hatoda" – toda teouna le'hem, velo veladah velo 'hiloufah velo temouratah teounin le'hem.
15. שְׁלַח רַב חֲנִינָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְאַחַר כַּפָּרָה, אֲבָל לִפְנֵי כַפָּרָה – טְעוּנִין לֶחֶם. chela'h rav 'hanina micheméh derabi yo'hanan: lo chanou ela lea'har kapara, aval lifné khapara – teounin le'hem.
16. הָוֵי בַּהּ רַב עַמְרָם: אַהֵיָיא? אִילֵּימָא אַחֲלִיפֵי תּוֹדַת חוֹבָה – אִי לִפְנֵי כַפָּרָה, תְּנֵינָא! אִי לְאַחַר כַּפָּרָה, תְּנֵינָא! havé bah rav amram: ahéya? iléma a'halifé todat 'hova – i lifné khapara, tenéna! i lea'har kapara, tenéna!

Daf 80a

1. אֶלָּא אַחֲלִיפֵי תּוֹדָה נְדָבָה, בֵּין לִפְנֵי כַפָּרָה בֵּין לְאַחַר כַּפָּרָה טְעוּנוֹת לֶחֶם – מַרְבֶּה בְּתוֹדוֹת הוּא! ela a'halifé toda nedava, bén lifné khapara bén lea'har kapara teounot le'hem – marbe betodot hou!
2. אֶלָּא, אַוְּלַד תּוֹדָה נְדָבָה – בֵּין לִפְנֵי כַפָּרָה בֵּין לְאַחַר כַּפָּרָה אֵין טְעוּנִין לֶחֶם, מוֹתַר דְּתוֹדָה הִיא! אֶלָּא, אַוְּלַד תּוֹדָה חוֹבָה – לִפְנֵי כַפָּרָה טָעוּן לֶחֶם, לְאַחַר כַּפָּרָה אֵין טָעוּן לֶחֶם. ela, aoulad toda nedava – bén lifné khapara bén lea'har kapara én teounin le'hem, motar detoda hi! ela, aoulad toda 'hova – lifné khapara taoun le'hem, lea'har kapara én taoun le'hem.
3. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן, דְּקָסָבַר רַבִּי יוֹחָנָן: אָדָם מִתְכַּפֵּר בִּשְׁבַח הֶקְדֵּשׁ. הָוֵי בַּהּ נָמֵי אַבָּיֵי כִּי הַאי גַוְונָא. ma ka machma lan, dekasavar rabi yo'hanan: adam mitkapér bichva'h hekdéch. havé bah namé abayé ki ha gavna.
4. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: חִילּוּפֵי תוֹדָה נְדָבָה, בֵּין לִפְנֵי כַפָּרָה בֵּין לְאַחַר כַּפָּרָה – טְעוּנָה לֶחֶם, מַרְבֶּה בְּתוֹדוֹת הוּא. וְלַד תּוֹדָה נְדָבָה, בֵּין לִפְנֵי כַפָּרָה בֵּין לְאַחַר כַּפָּרָה – אֵין טָעוּן לֶחֶם, מוֹתַר דְּתוֹדָה הוּא. וְולַד תּוֹדָה חוֹבָה, לִפְנֵי כַפָּרָה – טְעוּנִין לֶחֶם, לְאַחַר כַּפָּרָה – אֵין טְעוּנִין לֶחֶם. itemar namé, amar rav yits'hak bar yoséf, amar rabi yo'hanan: 'hiloufé toda nedava, bén lifné khapara bén lea'har kapara – teouna le'hem, marbe betodot hou. velad toda nedava, bén lifné khapara bén lea'har kapara – én taoun le'hem, motar detoda hou. velad toda 'hova, lifné khapara – teounin le'hem, lea'har kapara – én teounin le'hem.
5. אָמַר שְׁמוּאֵל: כֹּל שֶׁבְּחַטָּאת מֵתָה – בְּתוֹדָה אֵין טְעוּנָה לֶחֶם, כֹּל שֶׁבְּחַטָּאת רוֹעָה – בַּתּוֹדָה טְעוּנָה לֶחֶם. amar chemouél: kol chebe'hatat méta – betoda én teouna le'hem, kol chebe'hatat roa – batoda teouna le'hem.
6. מֵתִיב רַב עַמְרָם: מַהוּ אוֹמֵר ״הַתּוֹדָה יַקְרִיב״? מִנַּיִן לְמַפְרִישׁ תּוֹדָתוֹ וְאָבְדָה, וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, וְנִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה, וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן עוֹמְדוֹת – מִנַּיִן שֶׁאֵיזוֹ מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה יַקְרִיב וְלַחְמָהּ עִמָּהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר ״הַתּוֹדָה יַקְרִיב״. יָכוֹל תְּהֵא שְׁנִיָּה טְעוּנָה לֶחֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר ״יַקְרִיבֶנּוּ״ – אֶחָד וְלֹא שְׁנַיִם. métiv rav amram: maou omér "hatoda yakriv"? minayin lemafrich todato veavda, vehifrich a'heret ta'hteha, venimtsét harichona, vaharé chetéhen omdot – minayin cheézo méhen cheyirtse yakriv vela'hmah imah? talmoud lomar "hatoda yakriv". yakhol tehé cheniya teouna le'hem? talmoud lomar "yakrivenou" – e'had velo chenayim.
7. וְאִילּוּ גַּבֵּי חַטָּאת כִּי הַאי גַּוְנָא רוֹעָה, דִּתְנַן: הִפְרִישׁ חַטָּאתוֹ וְאָבְדָה, וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, וְנִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה, וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן עוֹמְדוֹת – מִתְכַּפֵּר בְּאַחַת מֵהֶן וּשְׁנִיָּה תָּמוּת, דִּבְרֵי רַבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין חַטָּאת מֵתָה אֶלָּא שֶׁנִּמְצֵאת לְאַחַר שֶׁנִּתְכַּפְּרוּ בְּעָלִים, הָא קוֹדֶם שֶׁנִּתְכַּפְּרוּ בְּעָלִים – רוֹעָה. veilou gabé 'hatat ki ha gavna roa, ditnan: hifrich 'hatato veavda, vehifrich a'heret ta'hteha, venimtsét harichona, vaharé chetéhen omdot – mitkapér bea'hat méhen ouchniya tamout, divré rabi. va'hakhamim omrim: én 'hatat méta ela chenimtsét lea'har chenitkaperou bealim, ha kodem chenitkaperou bealim – roa.
8. שְׁמוּאֵל כְּרַבִּי סְבִירָא לֵיהּ, דְּאָמַר: אֲבוּדָה בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה – מֵתָה. chemouél kerabi sevira léh, deamar: avouda bichat hafracha – méta.
9. אֶלָּא רוֹעָה, לְרַבִּי הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? כִּדְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא, דְּאָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: הִפְרִישׁ שְׁתֵּי חַטָּאוֹת לְאַחְרָיוּת, מִתְכַּפֵּר בְּאֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה, וְהַשְּׁנִיָּה תִּרְעֶה. ela roa, lerabi hékhi machka'hate lah? kidrabi ochaya, deamar rabi ochaya: hifrich cheté 'hataot lea'hraout, mitkapér beéze méhen cheyirtse, vehacheniya tire.
10. וְהָא גַּבֵּי תוֹדָה כִּי הַאי גַוְונָא אֵין טְעוּנָה לֶחֶם, אֶלָּא שְׁמוּאֵל כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ, דְּאָמַר: חָמֵשׁ חַטָּאוֹת מֵתוֹת. veha gabé toda ki ha gavna én teouna le'hem, ela chemouél kerabi chimon sevira léh, deamar: 'haméch 'hataot métot.
11. וְהָא רוֹעָה, לְרַבִּי שִׁמְעוֹן לֵית לֵיהּ כְּלָל. veha roa, lerabi chimon lét léh kelal.
12. שְׁמוּאֵל נָמֵי חֲדָא קָאָמַר: כֹּל שֶׁבְּחַטָּאת מֵתָה – בְּתוֹדָה אֵין טְעוּנָה לֶחֶם. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: אָדָם מִתְכַּפֵּר בִּשְׁבַח הֶקְדֵּשׁ, קָמַשְׁמַע לַן דְּלָא. chemouél namé 'hada kaamar: kol chebe'hatat méta – betoda én teouna le'hem. ma ka machma lan? leapoké miderabi yo'hanan, deamar: adam mitkapér bichva'h hekdéch, kamachma lan dela.
13. אָמַר רַבִּי אַבָּא: זוֹ תּוֹדָה וְזוֹ לַחְמָהּ, אָבַד הַלֶּחֶם – מֵבִיא לֶחֶם אַחֵר, אָבְדָה תּוֹדָה – אֵינוֹ מֵבִיא תּוֹדָה אַחֶרֶת. מַאי טַעְמָא? לֶחֶם לִגְלַל תּוֹדָה, וְאֵין תּוֹדָה לִגְלַל לֶחֶם. amar rabi aba: zo toda vezo la'hmah, avad hale'hem – mévi le'hem a'hér, avda toda – éno mévi toda a'heret. ma tama? le'hem liglal toda, veén toda liglal le'hem.
14. וְאָמַר רָבָא: הִפְרִישׁ מָעוֹת לְתוֹדָתוֹ veamar rava: hifrich maot letodato

Daf 80b

1. וְנִתּוֹתְרוּ – מֵבִיא בָּהֶן לֶחֶם. לְלַחְמֵי תוֹדָה וְנִתּוֹתְרוּ – אֵין מֵבִיא בָּהֶן תּוֹדָה. venitotrou – mévi bahen le'hem. lela'hmé toda venitotrou – én mévi bahen toda.
2. מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּרַב כָּהֲנָא, דְּאָמַר רַב כָּהֲנָא: מִנַּיִן לְלַחְמֵי תוֹדָה שֶׁנִּקְרְאוּ ״תּוֹדָה״? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה חַלּוֹת מַצּוֹת״. אִי הָכִי, אִיפְּכָא נָמֵי! לֶחֶם אִיקְּרִי ״תּוֹדָה״, תּוֹדָה לָא אִיקְּרַי ״לֶחֶם״. ma tama? iléma michoum derav kahana, deamar rav kahana: minayin lela'hmé toda chenikreou "toda"? cheneemar: "vehikriv al zeva'h hatoda 'halot matsot". i hakhi, ipekha namé! le'hem ikeri "toda", toda la ikera "le'hem".
3. וְאָמַר רָבָא: הִפְרִישׁ תּוֹדָתוֹ וְאָבְדָה, וְחָזַר וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, וְאָבְדָה, וְחָזַר וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, וְנִמְצְאוּ הָרִאשׁוֹנוֹת, וַהֲרֵי שְׁלׇשְׁתָּן עוֹמְדוֹת. נִתְכַּפֵּר בָּרִאשׁוֹנָה – שְׁנִיָּה אֵינָהּ טְעוּנָה לֶחֶם, שְׁלִישִׁית טְעוּנָה לֶחֶם. veamar rava: hifrich todato veavda, ve'hazar vehifrich a'heret ta'hteha, veavda, ve'hazar vehifrich a'heret ta'hteha, venimtseou harichonot, vaharé chelochtan omdot. nitkapér barichona – cheniya énah teouna le'hem, chelichit teouna le'hem.
4. נִתְכַּפֵּר בַּשְּׁלִישִׁית – שְׁנִיָּה אֵינָהּ טְעוּנָה לֶחֶם, רִאשׁוֹנָה טְעוּנָה לֶחֶם; בָּאֶמְצָעִית – שְׁתֵּיהֶן אֵין טְעוּנוֹת לֶחֶם; אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ נִתְכַּפֵּר בְּאַחַת מֵהֶן – שְׁתֵּיהֶן אֵין טְעוּנוֹת לֶחֶם, כּוּלְּהוּ חֲלִיפִין דַּהֲדָדֵי נִינְהוּ. nitkapér bachelichit – cheniya énah teouna le'hem, richona teouna le'hem; baemtsait – chetéhen én teounot le'hem; abayé amar: afilou nitkapér bea'hat méhen – chetéhen én teounot le'hem, kouleou 'halifin dahadadé ninou.
5. אָמַר רַבִּי זֵירָא: וְכֵן לְעִנְיַן חַטָּאוֹת, הִפְרִישׁ חַטָּאתוֹ וְאָבְדָה, וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ וְאָבְדָה, וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, וְנִמְצְאוּ הָרִאשׁוֹנוֹת, וַהֲרֵי שְׁלׇשְׁתָּן עוֹמְדוֹת. נִתְכַּפֵּר בָּרִאשׁוֹנָה – שְׁנִיָּה תָּמוּת, שְׁלִישִׁית תִּרְעֶה. amar rabi zéra: vekhén leinyan 'hataot, hifrich 'hatato veavda, vehifrich a'heret ta'hteha veavda, vehifrich a'heret ta'hteha, venimtseou harichonot, vaharé chelochtan omdot. nitkapér barichona – cheniya tamout, chelichit tire.
6. נִתְכַּפֵּר בַּשְּׁלִישִׁית – שְׁנִיָּה תָּמוּת, וְרִאשׁוֹנָה תִּרְעֶה. נִתְכַּפֵּר בָּאֶמְצָעִית – שְׁתֵּיהֶן יָמוּתוּ. אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ נִתְכַּפֵּר בְּאַחַת מֵהֶן – שְׁתֵּיהֶן יָמוּתוּ, כּוּלְּהוּ חֲלִיפִין דַּהֲדָדֵי נִינְהוּ. nitkapér bachelichit – cheniya tamout, verichona tire. nitkapér baemtsait – chetéhen yamoutou. abayé amar: afilou nitkapér bea'hat méhen – chetéhen yamoutou, kouleou 'halifin dahadadé ninou.
7. מַאי ״וְכֵן״? מַהוּ דְּתֵימָא: הָתָם הוּא דְּאִיכָּא לְמֵימַר ״מַרְבֶּה בְּתוֹדוֹת הוּא״, אֲבָל הָכָא, דְּלֵיכָּא לְמֵימַר ״מַרְבֶּה בְּחַטָּאוֹת הוּא״, אֵימָא לָא. קָא מַשְׁמַע לַן. ma "vekhén"? maou detéma: hatam hou deika lemémar "marbe betodot hou", aval hakha, deléka lemémar "marbe be'hataot hou", éma la. ka machma lan.
8. תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: תּוֹדָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בִּתְמוּרָתָהּ, וּמֵתָה אַחַת מֵהֶן – חֲבֶירְתָּהּ אֵין לָהּ תַּקָּנָה. הֵיכִי נַעֲבֵיד? נַקְרֵיב לֶחֶם בַּהֲדַהּ – דִּלְמָא תְּמוּרָה הִיא, לָא נַקְרֵיב לֶחֶם בַּהֲדַהּ – דִּלְמָא תּוֹדָה הִיא. tané rabi 'hiya: toda chenitarva bitmouratah, ouméta a'hat méhen – 'havertah én lah takana. hékhi naavéd? nakrév le'hem bahadah – dilma temoura hi, la nakrév le'hem bahadah – dilma toda hi.
9. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאָמַר ״עָלַי״, לָא סַגִּיא דְּלָא מַיְיתֵי לֵיהּ בְּהֵמָה אַחֲרִינָא וְלֶחֶם, וְלֵימָא: אִי הָךְ דְּקָיְימָא תְּמוּרָה הִיא – הָא תּוֹדָה וְהָא לַחְמָהּ, אִי הָךְ דְּקָיְימָא תּוֹדָה הִיא – הָא לַחְמָהּ וְהָא תֶּיהְוֵי אַחְרָיוּת! hékhi damé? i deamar "ala", la sagi dela mayté léh behéma a'harina vele'hem, veléma: i hakh dekayma temoura hi – ha toda veha la'hmah, i hakh dekayma toda hi – ha la'hmah veha tehvé a'hraout!
10. לָא צְרִיכָא, דְּאָמַר ״הֲרֵי זוֹ״. la tserikha, deamar "haré zo".
11. (סִימָן: לְמוּדִים, מִידַּת, עִלָּה, שֶׁיֵּשׁ, שֶׁכֵּן, דְּדָמָהּ, דְּאִי, חֲלַשׁ, מוֹתַר, תְּמוּרָה, בַּחוּץ, חִזְקִיָּה, הִפְרִישׁ חַטָּאת, לְאַחַר יוֹתֵר). (siman: lemoudim, midat, ila, cheyéch, chekén, dedamah, dei, 'halach, motar, temoura, ba'houts, 'hizkiya, hifrich 'hatat, lea'har yotér).
12. אָמְרוּ לְמֵדִין לִפְנֵי רַבִּי: וְלַיְתֵי לֶחֶם, וְלֵימָא: אִי הָךְ דְּקָיְימָא תּוֹדָה הִיא – הָא לַחְמָהּ, אִי לָא – לִיפּוֹק לְחוּלִּין. אֲמַר לְהוּ: וְכִי מַכְנִיסִין חוּלִּין לָעֲזָרָה? amrou lemédin lifné rabi: velayté le'hem, veléma: i hakh dekayma toda hi – ha la'hmah, i la – lipok le'houlin. amar leou: vekhi makhnisin 'houlin laazara?
13. וְלַיְתֵי בְּהֵמָה וְלֶחֶם, וְלֵימָא: אִי הָךְ דְּקָיְימָא תְּמוּרָה הִיא – הָא תּוֹדָה וְהָא לַחְמָהּ, אִי הָךְ דְּקָיְימָא תּוֹדָה הִיא – הָא לַחְמָהּ וְהָא תִּיהְוֵי שְׁלָמִים! אֲמַר לְהוּ: מִשּׁוּם דְּקָא מְמַעֵט בַּאֲכִילָה דִּשְׁלָמִים. velayté behéma vele'hem, veléma: i hakh dekayma temoura hi – ha toda veha la'hmah, i hakh dekayma toda hi – ha la'hmah veha tihvé chelamim! amar leou: michoum deka memaét baakhila dichlamim.
14. אָמַר לֵוִי לְרַבִּי: וְלַיְתֵי בְּהֵמָה וְלֶחֶם, וְלֵימָא: אִי הָךְ דְּקָיְימָא תְּמוּרָה הִיא – הָא תּוֹדָה וְהָא לַחְמָהּ, וְאִי הַאי דְּקָיְימָא תּוֹדָה הִיא – הָא לַחְמָהּ וְהָא תֶּיהְוֵי מוֹתַר דְּתוֹדָה! אֲמַר לֵיהּ: כִּמְדוּמֶּה אֲנִי שֶׁאֵין לוֹ מוֹחַ בְּקׇדְקֳדוֹ, amar lévi lerabi: velayté behéma vele'hem, veléma: i hakh dekayma temoura hi – ha toda veha la'hmah, vei ha dekayma toda hi – ha la'hmah veha tehvé motar detoda! amar léh: kimdoume ani cheén lo mo'ha bekodkodo,

Daf 81a

1. וְכִי מַפְרִישִׁין תְּחִלָּה לְמוֹתָרוֹת? vekhi mafrichin te'hila lemotarot?
2. יָתֵיב רַבִּי יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מָרְתָא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, וְיָתֵיב וְקָאָמַר: וְלַיְיתֵי בְּהֵמָה וְלֶחֶם, וְלֵימָא: אִי הָךְ דְּקָיְימָא תְּמוּרָה הִיא – הָא תּוֹדָה וְהָא לַחְמָהּ, וְאִי הָךְ דְּקָיְימָא תּוֹדָה הִיא – הָא לַחְמָהּ וְהָא תִּהְוֵי תְּמוּרָה. yatév rabi yits'hak bar chemouél bar marta kaméh derav na'hman, veyatév vekaamar: velayté behéma vele'hem, veléma: i hakh dekayma temoura hi – ha toda veha la'hmah, vei hakh dekayma toda hi – ha la'hmah veha tihvé temoura.
3. אֲמַר לֵיהּ: עֲנִי מָרִי, אַרְבְּעִין בְּכַתְפֵּיהּ, וְכָשֵׁר?! amar léh: ani mari, arbein bekhatpéh, vekhachér?!
4. רַב עִילָּא חֲלַשׁ, עָל לְגַבֵּיהּ אַבָּיֵי וְרַבָּנַן, וְיָתְבִי וְקָא אָמְרִי: אִם אִיתַהּ לִדְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר: חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה קָדוֹשׁ, לַיְיתֵי לֶחֶם וְלוֹתְבַהּ חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה, וְלֵימָא: אִי הָךְ דְּקָיְימָא תּוֹדָה הִיא – הָא לַחְמָהּ, וְאִי לָא – לִיפּוֹק לְחוּלִּין. rav ila 'halach, al legabéh abayé verabanan, veyatvi veka amri: im itah lidrabi yo'hanan deamar: 'houts le'homat haazara kadoch, layté le'hem velotvah 'houts le'homat haazara, veléma: i hakh dekayma toda hi – ha la'hmah, vei la – lipok le'houlin.
5. מִשּׁוּם דְּאִיכָּא אַרְבַּע לְהָנִיף, הֵיכִי לֶיעְבֵּיד? לַנְפִינְהוּ אַבָּרַאי? ״לִפְנֵי ה׳״ כְּתִיב! גַּוַּואי? קָא מְעַיֵּיל חוּלִּין לָעֲזָרָה! הִלְכָּךְ, לָא אֶפְשָׁר. michoum deika arba lehanif, hékhi lebéd? lanfinou abara? "lifné h'" ketiv! gava? ka meayél 'houlin laazara! hilkakh, la efchar.
6. מַתְקֵיף לַהּ רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: אִם אִיתַהּ לִדְחִזְקִיָּה, דְּאָמַר קָדְשׁוּ אַרְבָּעִים מִתּוֹךְ שְׁמוֹנִים – לַיְיתֵי בְּהֵמָה, וְלַיְיתֵי שְׁמוֹנִים בַּהֲדַהּ, וְלֵימָא: אִי הָךְ דְּקָיְימָא תּוֹדָה הִיא – הָא נָמֵי תֶּיהְוֵי תּוֹדָה, וְהָא שְׁמוֹנִים דְּתַרְוַיְיהוּ; אִי הָךְ דְּקָיְימָא תְּמוּרָה הִיא – הָא תּוֹדָה וְהָא לַחְמָהּ, וְלִיקְדְּשׁוּ לְהוּ אַרְבָּעִים מִתּוֹךְ שְׁמוֹנִים! matkéf lah rav chicha beréh derav idi: im itah lid'hizkiya, deamar kadchou arbaim mitokh chemonim – layté behéma, velayté chemonim bahadah, veléma: i hakh dekayma toda hi – ha namé tehvé toda, veha chemonim detarvayou; i hakh dekayma temoura hi – ha toda veha la'hmah, velikdechou leou arbaim mitokh chemonim!
7. מִשּׁוּם דְּקָא מְמַעֵט בַּאֲכִילָה דְּאַרְבָּעִים. michoum deka memaét baakhila dearbaim.
8. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב כָּהֲנָא: אִם אִיתָא לִדְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: הִפְרִישׁ חַטָּאת מְעוּבֶּרֶת וְיָלְדָה – רָצָה בָּהּ מִתְכַּפֵּר, רָצָה בִּוְולָדָהּ מִתְכַּפֵּר, לַיְיתֵי בְּהֵמָה מְעוּבֶּרֶת וְיַמְתִּין לָהּ עַד שֶׁתֵּלֵד, וְלַיְיתֵי שְׁמוֹנִים בַּהֲדַהּ, וְלֵימָא: אִי הָךְ דְּקָיְימָא תְּמוּרָה הִיא – הָא וּוְלָדָהּ תּוֹדָה הִיא, וְהָא שְׁמוֹנִים דְּתַרְוַויְיהוּ; וְאִי הָךְ דְּקָיְימָא תּוֹדָה הִיא – הָא נָמֵי תּוֹדָה הִיא, וְהָא שְׁמוֹנִים דְּתַרְוַויְיהוּ הוּא, וְהַאי לֶיהֱוֵי מוֹתָר דְּתוֹדָה. amar léh rav aché lerav kahana: im ita lidrabi yo'hanan, deamar: hifrich 'hatat meouberet veyalda – ratsa bah mitkapér, ratsa bivladah mitkapér, layté behéma meouberet veyamtin lah ad chetéléd, velayté chemonim bahadah, veléma: i hakh dekayma temoura hi – ha ouvladah toda hi, veha chemonim detarvayou; vei hakh dekayma toda hi – ha namé toda hi, veha chemonim detarvayou hou, veha lehevé motar detoda.
9. אֲמַר לֵיהּ: מַאן לֵימָא לַן דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אִם שִׁיְּירוֹ מְשׁוּיָּיר? דִּלְמָא אִם שִׁיְּירוֹ אֵינוֹ מְשׁוּיָּיר, וְהַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: אָדָם מִתְכַּפֵּר בִּשְׁבַח הֶקְדֵּשׁ. amar léh: man léma lan deamar rabi yo'hanan im chiyero mechouyar? dilma im chiyero éno mechouyar, vehaynou tama derabi yo'hanan, deamar: adam mitkapér bichva'h hekdéch.
10. רָבִינָא אִיקְּלַע לְדַמְהַורְיָא, אֲמַר לֵיהּ רַב דִּימִי בְּרֵיהּ דְּרַב הוּנָא מִדַּמְהַורְיָא לְרָבִינָא: וְלַיְיתֵי בְּהֵמָה, וְלֵימָא ״הֲרֵי עָלַי״, וְלַיְיתֵי בְּהֵמָה אַחֲרִיתִי, וְלַיְיתֵי שְׁמוֹנִים בַּהֲדַהּ, וְלֵימָא: אִי הָךְ דְּקָיְימָא תְּמוּרָה הִיא – הָנֵי תַּרְתֵּי תּוֹדוֹת, וְהָא שְׁמוֹנִים דְּתַרְוַיְיהוּ; וְאִי הָךְ דְּקָיְימָא תּוֹדָה הִיא – וְהָא דְּאָמְרִי ״עֲלַי״ נָמֵי לֶיהֱוֵי תּוֹדָה, וְהָא שְׁמוֹנִים דְּתַרְוַיְיהוּ, וְאִידַּךְ תִּהְוֵי לְאַחְרָיוּת. ravina ikela ledamharya, amar léh rav dimi beréh derav houna midamharya leravina: velayté behéma, veléma "haré ala", velayté behéma a'hariti, velayté chemonim bahadah, veléma: i hakh dekayma temoura hi – hané tarté todot, veha chemonim detarvayou; vei hakh dekayma toda hi – veha deamri "ala" namé lehevé toda, veha chemonim detarvayou, veidakh tihvé lea'hraout.
11. אֲמַר לֵיהּ: הַתּוֹרָה אָמְרָה ״טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדֹּר מִשֶּׁתִּדּוֹר וְלֹא תְשַׁלֵּם״, וְאַתְּ אָמְרַתְּ: לֵיקוּם וְלִינְדּוֹר בַּתְּחִילָּה?! amar léh: hatora amra "tov acher lo tidor michetidor velo techalém", veate amrate: lékoum velindor bate'hila?!
12. מַתְנִי׳ הָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה״ – יָבִיא הִיא וְלַחְמָהּ מִן הַחוּלִּין. matni' haomér "haré ala toda" – yavi hi vela'hmah min ha'houlin.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Menachot
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)