Talmud Menachot, Chapitre 8 (ח) · Daf 52a à 60a

Daf 52a

1. בְּאֶפְרָהּ אֵין מוֹעֲלִין. beefrah én moalin.
2. אָמַר רַב אָשֵׁי: שְׁתֵּי תַּקָּנוֹת הֲוַאי, דְּאוֹרָיְיתָא – בָּהּ מוֹעֲלִין, בְּאֶפְרָהּ אֵין מוֹעֲלִין. כֵּיוָן דַּחֲזוֹ דְּקָא מְזַלְזְלִי בַּהּ, וְקָא עָבְדִי מִינֵּיהּ לְמַכָּתָן – גְּזַרוּ בֵּיהּ מְעִילָה. amar rav aché: cheté takanot hava, deorayta – bah moalin, beefrah én moalin. kévan da'hazo deka mezalzeli bah, veka avdi minéh lemakatan – gezarou béh meila.
3. כֵּיוָן דַּחֲזוֹ דְּקָא פָּרְשִׁי מִסְּפֵק הַזָּאוֹת, אוֹקְמוּהָ אַדְּאוֹרָיְיתָא. kévan da'hazo deka parchi misefék hazaot, okmouha adeorayta.
4. תָּנוּ רַבָּנַן: פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִיבּוּר וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה – בַּתְּחִילָּה מַגְבִּין לָהֶן, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה הֵן בָּאִין. tanou rabanan: par helém davar chel tsibour ousiré avoda zara – bate'hila magbin lahen, divré rabi yeouda. rabi chimon omér: miteroumat halichka hén bain.
5. וְהָתַנְיָא אִיפְּכָא, הֵי מִינַּיְיהוּ אַחְרִיתָא? vehatanya ipekha, hé minayou a'hrita?
6. אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי: לֵימָא קַמַּיְיתָא אַחְרִיתָא, דְּשָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּחָיֵישׁ לִפְשִׁיעָה. amrouha rabanan kaméh derav aché: léma kamayta a'hrita, dechaminan léh lerabi chimon de'hayéch lifchia.
7. אֲמַר לְהוּ רַב אָשֵׁי: אֲפִילּוּ תֵּימָא בָּתְרָיְיתָא אַחְרִיתָא, כִּי קָא חָיֵישׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן לִפְשִׁיעָה – מִילְּתָא דְּלֵית בְּהוּ כַּפָּרָה בְּגַוַּוהּ, בְּמִילְּתָא דְּאִית לְהוּ כַּפָּרָה בְּגַוַּוהּ – לָא חָיֵישׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן לִפְשִׁיעָה. amar leou rav aché: afilou téma batrayta a'hrita, ki ka 'hayéch rabi chimon lifchia – mileta delét beou kapara begavah, bemileta deit leou kapara begavah – la 'hayéch rabi chimon lifchia.
8. מַאי הָוֵי עֲלַהּ? ma havé alah?
9. אֲמַר לֵיהּ רַבָּה זוּטֵי לְרַב אָשֵׁי: תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: ״אֶת קׇרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ״ – לְרַבּוֹת פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִיבּוּר וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּאִין מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. amar léh raba zouté lerav aché: ta chema, detanya: "et korbani la'hmi leicha ré'ha ni'ho'hi tichmerou lehakriv li bemoado" – lerabot par helém davar chel tsibour ousiré avoda zara chebain miteroumat halichka, divré rabi chimon.
10. וּשְׁלֵימָה הָיְתָה קְרֵיבָה וְכוּ׳. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: בָּעֵי רַבִּי יוֹחָנָן – שְׁלֵימָה שַׁחֲרִית וּשְׁלֵימָה בֵּין הָעַרְבַּיִם, אוֹ דִילְמָא שְׁלֵימָה שַׁחֲרִית וּבְטֵילָה בֵּין הָעַרְבַּיִם? ouchléma hayta keréva vekhou'. amar rabi 'hiya bar aba: baé rabi yo'hanan – cheléma cha'harit ouchléma bén haarbayim, o dilma cheléma cha'harit ouvtéla bén haarbayim?
11. אָמַר רָבָא תָּא שְׁמַע: שְׁמִינִי בַּחֲבִיתִּים, וְאִם אִיתָא דִּבְטֵילָה בֵּין הָעַרְבַּיִם – הָא זִמְנִין דְּלָא מַשְׁכַּח לֵיהּ שְׁמִינִי בַּחֲבִיתִּים! הֵיכִי דָּמֵי? דְּמֵת כֹּהֵן גָּדוֹל וְלֹא מִינּוּ אַחֵר תַּחְתָּיו. amar rava ta chema: chemini ba'havitim, veim ita divtéla bén haarbayim – ha zimnin dela machka'h léh chemini ba'havitim! hékhi damé? demét kohén gadol velo minou a'hér ta'hta.
12. אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה, אֲמַר: בַּבְלָאֵי טַפְשָׁאֵי, מִשּׁוּם (דְּיָתְבוּ) [דְּיָתְבִי] בְּאַתְרָא דַּחֲשׁוֹכָא אָמְרִי שְׁמַעְתָּתָא דִּמְחַשְּׁכָן. amrouha rabanan kaméh derabi yirmeya, amar: bavlaé tafchaé, michoum (deyatvou) [deyatvi] beatra da'hachokha amri chematata dim'hachekhan.
13. אֶלָּא, דְּקָתָנֵי: שְׁבִיעִי בַּסֹּלֶת, תְּשִׁיעִי בַּיַּיִן, הָכִי נָמֵי דְּלָא בָּטְלִי? ela, dekatané: chevii basolet, techii bayayin, hakhi namé dela batli?
14. ״מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם״ בַּלַּיְלָה, ״מִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם״ אֲפִילּוּ לְמָחָר. "min'hatam veniskéhem" balayla, "min'hatam veniskéhem" afilou lema'har.
15. אֶלָּא, דְּאִי לָא קָתָנֵי; הָכִי נָמֵי, דְּאִי לָא קָתָנֵי. ela, dei la katané; hakhi namé, dei la katané.
16. אַהְדְּרוּהָ קַמֵּיהּ דְּרָבָא, אֲמַר: מִבִּישׁוּתִין אָמְרִי קַמַּיְיהוּ, מִטֵּיבוּתִין לָא אָמְרִי קַמַּיְיהוּ. ahderouha kaméh derava, amar: mibichoutin amri kamayou, mitévoutin la amri kamayou.
17. והֲדַר אָמַר רָבָא: הָנֵי נָמֵי טֵיבוּתִין הִיא, אָמַר קְרָא: ״סֹלֶת מִנְחָה תָּמִיד״, הֲרֵי הִיא לְךָ כְּמִנְחַת תְּמִידִין. vhadar amar rava: hané namé tévoutin hi, amar kera: "solet min'ha tamid", haré hi lekha kemin'hat temidin.
18. מַאי הָוֵי עֲלַהּ? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: שְׁלֵימָה שַׁחֲרִית, וּשְׁלֵימָה בֵּין הָעַרְבָּיִם. ma havé alah? amar rav na'hman bar yits'hak: ta chema, detanya: cheléma cha'harit, ouchléma bén haarbayim.
19. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פְּלִיגִי בַּהּ אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי וְרַבָּנַן. amar rabi yo'hanan: peligi bah aba yosé ben dosta verabanan.
20. אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי אוֹמֵר: מַפְרִישׁ לָהּ שְׁנֵי קְמָצִים שֶׁל לְבוֹנָה, קוֹמֶץ שַׁחֲרִית וְקוֹמֶץ בֵּין הָעַרְבָּיִם. וְרַבָּנַן אָמְרִי: מַפְרִישׁ לָהּ קוֹמֶץ אֶחָד, חֲצִי קוֹמֶץ שַׁחֲרִית וַחֲצִי קוֹמֶץ בֵּין הָעַרְבָּיִם. aba yosé ben dosta omér: mafrich lah chené kematsim chel levona, komets cha'harit vekomets bén haarbayim. verabanan amri: mafrich lah komets e'had, 'hatsi komets cha'harit va'hatsi komets bén haarbayim.
21. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי סָבַר: לָא אַשְׁכְּחַן חֲצִי קוֹמֶץ דְּקָרֵיב, וְרַבָּנַן סָבְרִי: לָא אַשְׁכְּחַן עִשָּׂרוֹן דְּבָעֵי שְׁנֵי קְמָצִים. bema kamipalgi? aba yosé ben dosta savar: la achke'han 'hatsi komets dekarév, verabanan savri: la achke'han isaron devaé chené kematsim.
22. בָּעֵי רַבִּי יוֹחָנָן: כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּת וְלֹא מִינּוּ אַחֵר תַּחְתָּיו, baé rabi yo'hanan: kohén gadol chemét velo minou a'hér ta'hta,

Daf 52b

1. לְרַבָּנַן הוּכְפְּלָה לְבוֹנָתוֹ, אוֹ לָא? מִי אָמְרִינַן: מִתּוֹךְ שֶׁהוּכְפְּלָה סׇלְתּוֹ הוּכְפְּלָה לְבוֹנָתוֹ, אוֹ דִילְמָא מַאי דְּגַלִּי גַּלִּי, מַאי דְּלָא גַּלִּי לָא גַּלִּי. lerabanan houkhpela levonato, o la? mi amrinan: mitokh cheoukhpela solto houkhpela levonato, o dilma ma degali gali, ma dela gali la gali.
2. וְשֶׁמֶן, בֵּין לְאַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי וּבֵין לְרַבָּנַן – מַהוּ? vechemen, bén leaba yosé ben dosta ouvén lerabanan – maou?
3. אָמַר רָבָא תָּא שְׁמַע: חֲמִשָּׁה קְמָצִין הֵן, וְאִם אִיתָא, זִימְנִין דְּמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ שִׁבְעָה. amar rava ta chema: 'hamicha kematsin hén, veim ita, zimnin demachka'hate lah chiva.
4. דְּאִי לָא קָתָנֵי, יָתֵיב רַב פָּפָּא וְקָאָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא. אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף בַּר שְׁמַעְיָה לְרַב פָּפָּא: וְהָא מַעֲלֶה קוֹמֶץ בַּחוּץ, דְּאִי הֲוָה, וְקָתָנֵי. dei la katané, yatév rav papa vekaamar lah leha chemata. amar léh rav yoséf bar chemaya lerav papa: veha maale komets ba'houts, dei hava, vekatané.
5. מַאי הָוֵי עֲלַהּ? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּת וְלֹא מִינּוּ אַחֵר תַּחְתָּיו – שְׁלֵימָה שַׁחֲרִית, וּשְׁלֵימָה בֵּין הָעַרְבָּיִם, וּמַפְרִישׁ לָהּ שְׁנֵי קְמָצִין – קוֹמֶץ שַׁחֲרִית וְקוֹמֶץ בֵּין הָעַרְבָּיִם, וּמַפְרִישׁ לָהּ שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין – לוֹג וּמֶחֱצָה שַׁחֲרִית, לוֹג וּמֶחֱצָה בֵּין הָעַרְבָּיִם. ma havé alah? amar rav na'hman bar yits'hak: ta chema, detanya: kohén gadol chemét velo minou a'hér ta'hta – cheléma cha'harit, ouchléma bén haarbayim, oumafrich lah chené kematsin – komets cha'harit vekomets bén haarbayim, oumafrich lah chelochet lougin – log oume'hetsa cha'harit, log oume'hetsa bén haarbayim.
6. מַנִּי? אִילֵּימָא רַבָּנַן – מַאי שְׁנָא לְבוֹנָתָהּ דְּהוּכְפְּלָה, וּמַאי שְׁנָא שַׁמְנָהּ דְּלֹא הוּכְפְּלָה? mani? iléma rabanan – ma chena levonatah deoukhpela, ouma chena chamnah delo houkhpela?
7. אֶלָּא, אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי הִיא, דְּאָמַר: חֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל בְּעָלְמָא שְׁנֵי קְמָצִין בָּעֲיָא, וּלְבוֹנָה לֹא הוּכְפְּלָה, וְשֶׁמֶן לֹא הוּכְפַּל. ela, aba yosé ben dosta hi, deamar: 'havité kohén gadol bealma chené kematsin baaya, oulvona lo houkhpela, vechemen lo houkhpal.
8. וּמִדְּשֶׁמֶן לְאַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי לֹא הוּכְפְּלָה לְבוֹנָתָהּ וְשַׁמְנָהּ, לְרַבָּנַן נָמֵי לָא הוּכְפְּלוּ. oumidechemen leaba yosé ben dosta lo houkhpela levonatah vechamnah, lerabanan namé la houkhpelou.
9. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּאַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי. וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי? וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כִּסְתַם מִשְׁנָה, וּתְנַן: חֲמִשָּׁה קְמָצִין הֵן. amar rabi yo'hanan: halakha keaba yosé ben dosta. oumi amar rabi yo'hanan hakhi? veha amar rabi yo'hanan: halakha kistam michna, outnan: 'hamicha kematsin hén.
10. אָמוֹרָאֵי נִינְהוּ, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן. amoraé ninou, vealiba derabi yo'hanan.
11. הֲדַרַן עֲלָךְ הַתְּכֵלֶת. hadaran alakh hatekhélet.
12. מַתְנִי׳ כׇּל הַמְּנָחוֹת בָּאוֹת מַצָּה, חוּץ מֵחָמֵץ שֶׁבַּתּוֹדָה וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁהֵן בָּאוֹת חָמֵץ. matni' kol hamena'hot baot matsa, 'houts mé'haméts chebatoda ouchté hale'hem chehén baot 'haméts.
13. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הַשְּׂאוֹר בּוֹדֶה לָהֶן מִתּוֹכָן, וּמְחַמְּצָן. rabi méir omér: haseor bode lahen mitokhan, oum'hametsan.
14. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף הִיא אֵינָהּ מִן הַמּוּבְחָר, אֶלָּא מֵבִיא אֶת הַשְּׂאוֹר וְנוֹתְנוֹ לְתוֹךְ הַמִּדָּה, וּמְמַלֵּא אֶת הַמִּדָּה. אָמְרוּ לוֹ: אַף הִיא הָיְתָה חֲסֵרָה אוֹ יְתֵרָה. rabi yeouda omér: af hi énah min hamouv'har, ela mévi et haseor venotno letokh hamida, oummalé et hamida. amrou lo: af hi hayta 'haséra o yetéra.
15. גְּמָ׳ בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי פְּרִידָא מֵרַבִּי אַמֵּי: מִנַּיִן לְכׇל הַמְּנָחוֹת שֶׁהֵן בָּאוֹת מַצָּה? מְנָלַן? דִּכְתִיב בַּהּ – כְּתִיב בַּהּ, דְּלָא כְּתִיב בַּהּ – כְּתִיב בַּהּ gema' bea minéh rabi perida mérabi amé: minayin lekhol hamena'hot chehén baot matsa? menalan? dikhtiv bah – ketiv bah, dela ketiv bah – ketiv bah

Daf 53a

1. ״זֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה הַקְרֵב אֹתָהּ בְּנֵי אַהֲרֹן לִפְנֵי ה׳ אֶל פְּנֵי הַמִּזְבֵּחַ. וְהַנּוֹתֶרֶת מִמֶּנָּה יֹאכְלוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מַצּוֹת תֵּאָכֵל״. אֲמַר לֵיהּ: מִצְוָה לָא קָא מִיבַּעְיָא לִי, כִּי קָא מִיבַּעְיָא לִי לְעַכֵּב. "zot torat hamin'ha hakrév otah bené aharon lifné h' el pené hamizbé'ha. vehanoteret mimena yokhlou aharon ouvana matsot téakhél". amar léh: mitsva la ka mibaya li, ki ka mibaya li leakév.
2. אֲמַר לֵיהּ: לְעַכֵּב, נָמֵי כְּתִיב ״לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ״, אֶלָּא מַצָּה. amar léh: leakév, namé ketiv "lo téafe 'haméts", ela matsa.
3. מַתְקֵיף לַהּ רַב חִסְדָּא: וְאֵימָא ״לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ״, אֶלָּא שִׂיאוּר. matkéf lah rav 'hisda: veéma "lo téafe 'haméts", ela siour.
4. שִׂיאוּר דְּמַאן? אִי דְּרַבִּי מֵאִיר – לְרַבִּי יְהוּדָה מַצָּה מְעַלְּיָא הִיא, אִי דְּרַבִּי יְהוּדָה – לְרַבִּי מֵאִיר חָמֵץ מְעַלְּיָא הוּא. siour deman? i derabi méir – lerabi yeouda matsa mealeya hi, i derabi yeouda – lerabi méir 'haméts mealeya hou.
5. אִי דְּרַבִּי מֵאִיר, לְרַבִּי מֵאִיר – מִדְּלָקֵי עֲלֵיהּ, חָמֵץ הוּא! אֶלָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה, לְרַבִּי יְהוּדָה. i derabi méir, lerabi méir – midelaké aléh, 'haméts hou! ela derabi yeouda, lerabi yeouda.
6. מַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, וְאֵימָא: ״לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ״ – אֶלָּא חָלוּט. חָלוּט מַאי נִיהוּ? רְבִיכָה. אִי דְּאִיכָּא רְבוּכָה – כְּתִיב בָּהּ רְבוּכָה, וְהָא לָא כְּתִיב בָּהּ רְבוּכָה. matkéf lah rav na'hman bar yits'hak, veéma: "lo téafe 'haméts" – ela 'halout. 'halout ma niou? revikha. i deika revoukha – ketiv bah revoukha, veha la ketiv bah revoukha.
7. וְאֵימָא: דִּכְתִיב בָּהּ רְבוּכָה – מִצְוָה בִּרְבוּכָה, וּדְלָא כְּתִיב בַּהּ רְבוּכָה – אִי בָּעֵי רְבוּכָה לַיְיתֵי, אִי בָּעֵי מַצָּה לַיְיתֵי. veéma: dikhtiv bah revoukha – mitsva birvoukha, oudla ketiv bah revoukha – i baé revoukha layté, i baé matsa layté.
8. מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא, וְאֵימָא: ״לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ״ – לְמֵיקָם גַּבְרָא בְּלָאו בְּעָלְמָא, וְאִיפְּסוֹלֵי לָא מִיפַּסְלָא? matkéf lah ravina, veéma: "lo téafe 'haméts" – lemékam gavra bela bealma, veipesolé la mipasla?
9. אֶלָּא מְנָלַן? כִּדְתַנְיָא: ״מַצָּה״ – יָכוֹל מִצְוָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״תִּהְיֶה״ – הַכָּתוּב קְבָעָהּ חוֹבָה. ela menalan? kidtanya: "matsa" – yakhol mitsva? talmoud lomar "tihye" – hakatouv kevaah 'hova.
10. בְּעָא מִינַּהּ רַבִּי פְּרִידָא מֵרַבִּי אַמֵּי: מִנַּיִן לְכׇל הַמְּנָחוֹת שֶׁנִּילּוֹשׁוֹת בְּפוֹשְׁרִין, וּמְשַׁמְּרָן שֶׁלֹּא יַחֲמִיצוּ? נִלְמְדֶנָּה מִפֶּסַח, דִּכְתִיב ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת״. bea minah rabi perida mérabi amé: minayin lekhol hamena'hot chenilochot befochrin, oumchameran chelo ya'hamitsou? nilmedena mipesa'h, dikhtiv "ouchmartem et hamatsot".
11. אֲמַר לֵיהּ: בְּגוּפַהּ כְּתִיב ״מַצָּה תִּהְיֶה״, הַחְיֶיהָ. amar léh: begoufah ketiv "matsa tihye", ha'hyeha.
12. וְהָא אַפֵּיקְתֵּיהּ לְעַכֵּב? אִם כֵּן, לִיכְתּוֹב קְרָא ״מַצָּה הִיא״, מַאי ״תִּהְיֶה״? שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ תַּרְתֵּי. veha apéktéh leakév? im kén, likhtov kera "matsa hi", ma "tihye"? chamate minah tarté.
13. אָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי פְּרִידָא: רַבִּי עֶזְרָא בַּר בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַבְטוֹלָס, דְּהוּא עֲשִׂירִי לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, דְּהוּא עֲשִׂירִי לְעֶזְרָא, קָאֵי אַבָּבָא. אֲמַר: מַאי כּוּלֵּי הַאי? amri léh rabanan lerabi perida: rabi ezra bar beréh derabi avtolas, deou asiri lerabi elazar ben azarya, deou asiri leezra, kaé abava. amar: ma koulé ha?
14. אִי בַּר אוֹרְיָין הוּא – יָאֵי, אִי בַּר אוֹרְיָין וּבַר אֲבָהָן – יָאֵי, וְאִי בַּר אֲבָהָן וְלָא בַּר אוֹרְיָין – אִישָּׁא תֵּיכְלֵיהּ. אֲמַרוּ לֵיהּ: בַּר אוֹרְיָין הוּא. אֲמַר לְהוּ: לֵיעוּל וְלֵיתֵי. i bar oryan hou – yaé, i bar oryan ouvar avahan – yaé, vei bar avahan vela bar oryan – icha tékhléh. amarou léh: bar oryan hou. amar leou: léoul velété.
15. חַזְיֵיהּ דַּהֲוָה עֲכִירָא דַּעְתֵּיהּ, פְּתַח וַאֲמַר: ״אָמַרְתְּ לַה׳ אֲדֹנָי אָתָּה טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ״, אָמְרָה כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַחֲזֵק לִי טוֹבָה שֶׁהוֹדַעְתִּיךָ בָּעוֹלָם. 'hazyéh dahava akhira datéh, peta'h vaamar: "amarte la' adona ata tovati bal alekha", amra keneset yisraél lifné hakadoch baroukh hou: ribono chel olam, ha'hazék li tova cheodatikha baolam.
16. אָמַר לָהּ: ״טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ״ – אֵינִי מַחְזִיק טוֹבָה אֶלָּא לְאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, שֶׁהוֹדִיעוּנִי תְּחִלָּה בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה וְאַדִּירֵי כׇּל חֶפְצִי בָם״. amar lah: "tovati bal alekha" – éni ma'hzik tova ela leavraham yits'hak veyaakov, cheodiouni te'hila baolam, cheneemar: "likdochim acher baarets héma veadiré kol 'heftsi vam".
17. כֵּיוָן דְּשַׁמְעֵיהּ דְּקָאָמַר ״אַדִּיר״, פָּתַח וְאָמַר: יָבֹא אַדִּיר וְיִפָּרַע לְאַדִּירִים מֵאַדִּירִים בְּאַדִּירִים. kévan dechaméh dekaamar "adir", pata'h veamar: yavo adir veyipara leadirim méadirim beadirim.
18. יָבֹא אַדִּיר – זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב: ״אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה׳״. וְיִפָּרַע לְאַדִּירִים – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַדִּירֵי כׇּל חֶפְצִי בָם״. מֵאַדִּירִים – אֵלּוּ הַמִּצְרִים, דִּכְתִיב: ״צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים״. בְּאַדִּירִים – אֵלּוּ מַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם״. yavo adir – ze hakadoch baroukh hou, dikhtiv: "adir bamarom h'". veyipara leadirim – élou yisraél, cheneemar: "veadiré kol 'heftsi vam". méadirim – élou hamitsrim, dikhtiv: "tsalalou kaoferet bemayim adirim". beadirim – élou mayim, cheneemar: "mikolot mayim rabim adirim michberé yam".
19. יָבֹא יָדִיד בֶּן יָדִיד, וְיִבְנֶה יָדִיד לְיָדִיד בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יָדִיד, וְיִתְכַּפְּרוּ בּוֹ יְדִידִים. yavo yadid ben yadid, veyivne yadid leyadid be'helko chel yadid, veyitkaperou bo yedidim.
20. יָבֹא יָדִיד – זֶה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, דִּכְתִיב: ״וַיִּשְׁלַח בְּיַד נָתָן הַנָּבִיא וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יְדִידְיָהּ בַּעֲבוּר ה׳״. yavo yadid – ze chelomo hamelekh, dikhtiv: "vayichla'h beyad natan hanavi vayikra chemo yedidyah baavour h'".

Daf 53b

1. בֶּן יָדִיד – זֶה אַבְרָהָם, דִּכְתִיב: ״מֶה לִידִידִי בְּבֵיתִי״, וְיִבְנֶה יָדִיד – זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, דִּכְתִיב: ״מַה יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ״, לְיָדִיד – זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב: ״אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי״, ben yadid – ze avraham, dikhtiv: "me lididi bevéti", veyivne yadid – ze bét hamikdach, dikhtiv: "ma yedidot michkenotekha", leyadid – ze hakadoch baroukh hou, dikhtiv: "achira na lididi",
2. בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יָדִיד – זֶה בִּנְיָמִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְבִנְיָמִין אָמַר יְדִיד ה׳ יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו״, וְיִתְכַּפְּרוּ בּוֹ יְדִידִים – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב: ״נָתַתִּי אֶת יְדִידוּת נַפְשִׁי בְּכַף אוֹיְבֶיהָ״. be'helko chel yadid – ze binyamin, cheneemar: "levinyamin amar yedid h' yichkon laveta'h ala", veyitkaperou bo yedidim – élou yisraél, dikhtiv: "natati et yedidout nafchi bekhaf oyveha".
3. יָבֹא טוֹב וִיקַבֵּל טוֹב מִטּוֹב לַטּוֹבִים. יָבֹא טוֹב – זֶה מֹשֶׁה, דִּכְתִיב: ״וַתֵּרֶא אוֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא״. וִיקַבֵּל טוֹב – זוֹ תּוֹרָה, דִּכְתִיב: ״כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם״. מִטּוֹב – זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב: ״טוֹב ה׳ לַכֹּל״. לַטּוֹבִים – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב: ״הֵטִיבָה ה׳ לַטּוֹבִים״. yavo tov vikabél tov mitov latovim. yavo tov – ze moche, dikhtiv: "vatére oto ki tov hou". vikabél tov – zo tora, dikhtiv: "ki leka'h tov natati lakhem". mitov – ze hakadoch baroukh hou, dikhtiv: "tov h' lakol". latovim – élou yisraél, dikhtiv: "hétiva h' latovim".
4. יָבֹא זֶה וִיקַבֵּל זֹאת מִזֶּה לְעַם זוּ – יָבֹא זֶה – זֶה מֹשֶׁה, דִּכְתִיב: ״כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ״, וִיקַבֵּל זֹאת – זוֹ הַתּוֹרָה, דִּכְתִיב: ״וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה״, מִזֶּה – זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב: ״זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ״, לְעַם זוֹ – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַם זוּ קָנִיתָ״. yavo ze vikabél zot mize leam zou – yavo ze – ze moche, dikhtiv: "ki ze moche haich", vikabél zot – zo hatora, dikhtiv: "vezot hatora acher sam moche", mize – ze hakadoch baroukh hou, dikhtiv: "ze éli veanvéou", leam zo – élou yisraél, cheneemar: "am zou kanita".
5. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: בְּשָׁעָה שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, מְצָאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, אָמַר לוֹ: ״מֶה לִידִידִי בְּבֵיתִי״? amar rabi yits'hak: bechaa che'harav bét hamikdach, metsao hakadoch baroukh hou leavraham chehaya oméd bevét hamikdach, amar lo: "me lididi bevéti"?
6. אָמַר לוֹ עַל עִיסְקֵי בָּנַי בָּאתִי, אָמַר לוֹ: בָּנֶיךָ חָטְאוּ וְגָלוּ, אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא בְּשׁוֹגֵג חָטְאוּ? אָמַר לוֹ: ״עֲשׂוֹתָהּ הַמְּזִמָּתָה״, אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא מִיעוּטָן חָטְאוּ? אָמַר לוֹ: ״הָרַבִּים״. amar lo al iské bana bati, amar lo: banekha 'hatou vegalou, amar lo: chema bechogég 'hatou? amar lo: "asotah hamezimata", amar lo: chema mioutan 'hatou? amar lo: "harabim".
7. הָיָה לְךָ לִזְכּוֹר בְּרִית מִילָה, אָמַר לוֹ: ״וּבְשַׂר קֹדֶשׁ יַעַבְרוּ מֵעָלָיִךְ״, אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא אִם הִמְתַּנְתָּ לָהֶם הָיוּ חוֹזְרִין בִּתְשׁוּבָה, אָמַר לוֹ: ״כִּי רָעָתֵכִי אָז תַּעֲלֹזִי״. haya lekha lizkor berit mila, amar lo: "ouvsar kodech yaavrou méalayikh", amar lo: chema im himtanta lahem haou 'hozrin bitchouva, amar lo: "ki raatékhi az taalozi".
8. מִיָּד הִנִּיחַ יָדָיו עַל רֹאשׁוֹ, וְהָיָה צוֹעֵק וּבוֹכֶה, וְאָמַר לוֹ: שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם אֵין לָהֶם תַּקָּנָה? יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ: ״זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי תֹאַר קָרָא ה׳ שְׁמֵךְ״, מָה זַיִת (זוֹ) [זֶה] אַחֲרִיתוֹ בְּסוֹפוֹ, אַף יִשְׂרָאֵל אַחֲרִיתָן בְּסוֹפָן. miyad hini'ha yada al rocho, vehaya tsoék ouvokhe, veamar lo: chema 'has vechalom én lahem takana? yatsta bat kol veamra lo: "zayit raanan yefé feri toar kara h' chemékh", ma zayit (zo) [ze] a'harito besofo, af yisraél a'haritan besofan.
9. ״לְקוֹל הֲמוּלָּה גְדֹלָה הִצִּית אֵשׁ עָלֶיהָ וְרָעוּ דָּלִיּוֹתָיו״, אָמַר רַבִּי חִינָּנָא בַּר פָּפָּא: לְקוֹל מִילֵּיהֶן שֶׁל מְרַגְּלִים נִיתְרוֹעֲעוּ דָּלִיּוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, דְּאָמַר רַבִּי חִינָּנָא בַּר פָּפָּא: דָּבָר גָּדוֹל דִּבְּרוּ מְרַגְּלִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, ״כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנוּ״ – אַל תִּיקְרֵי ״מִמֶּנוּ״ אֶלָּא ״מִמֶּנּוּ״, כִּבְיָכוֹל, שֶׁאֲפִילּוּ בַּעַל הַבַּיִת אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא כֵּלָיו מִשָּׁם. "lekol hamoula gedola hitsit éch aleha veraou daliyota", amar rabi 'hinana bar papa: lekol miléhen chel meragelim nitroaou daliyotéhen chel yisraél, deamar rabi 'hinana bar papa: davar gadol diberou meragelim beotah chaa, "ki 'hazak hou mimenou" – al tikré "mimenou" ela "mimenou", kivyakhol, cheafilou baal habayit éno yakhol leotsi kéla micham.
10. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי חִיָּיא בְּרַבִּי חִינָּנָא: הַאי ״לְקוֹל הֲמוּלָּה גְדֹלָה״, ״לְקוֹל מִלָּה״ מִיבַּעְיָא לֵיהּ! אֶלָּא, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם: קוֹלְךָ שָׁמַעְתִּי וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶם, אֲנִי אָמַרְתִּי יִשְׁתַּעְבְּדוּ בְּאַרְבַּע מַלְכִיּוֹת, כׇּל אַחַת וְאַחַת כְּשִׁיעוּר אַרְבַּע מַלְכִיּוֹת. matkéf lah rabi 'hiya berabi 'hinana: ha "lekol hamoula gedola", "lekol mila" mibaya léh! ela, amar lo hakadoch baroukh hou leavraham: kolkha chamati ve'hamalti aléhem, ani amarti yichtabedou bearba malkhiyot, kol a'hat vea'hat kechiour arba malkhiyot.
11. הַשְׁתָּא, כֹּל חֲדָא וַחֲדָא מַאי דִּפְסִיק לַהּ. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: אֲנִי אָמַרְתִּי בְּזֶה אַחַר זֶה, עַכְשָׁיו בְּבַת אַחַת. hachta, kol 'hada va'hada ma difsik lah. veika deamri: ani amarti beze a'har ze, akhcha bevat a'hat.
12. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: לָמָּה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְזַיִת? לוֹמַר לְךָ: מָה זַיִת אֵין עָלָיו נוֹשְׁרִין, לֹא בִּימוֹת הַחַמָּה וְלֹא בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, אַף יִשְׂרָאֵל אֵין לָהֶם בְּטֵילָה עוֹלָמִית, לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לָמָּה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְזַיִת? לוֹמַר לְךָ: מָה זַיִת אֵינוֹ מוֹצִיא שַׁמְנוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי כְּתִיתָה, אַף יִשְׂרָאֵל אֵין חוֹזְרִין לְמוּטָב אֶלָּא עַל יְדֵי יִסּוּרִין. amar rabi yeochoua ben lévi: lama nimchelou yisraél lezayit? lomar lekha: ma zayit én ala nochrin, lo bimot ha'hama velo bimot hagechamim, af yisraél én lahem betéla olamit, lo baolam haze velo baolam haba. veamar rabi yo'hanan: lama nimchelou yisraél lezayit? lomar lekha: ma zayit éno motsi chamno ela al yedé ketita, af yisraél én 'hozrin lemoutav ela al yedé yisourin.
13. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הַשְּׂאוֹר בּוֹדֶה לָהֶן מִתּוֹכָן וּמְחַמְּיצָן [וְכוּ׳]. מַאי ״חֲסֵירָה אוֹ יְתֵירָה״? rabi méir omér: haseor bode lahen mitokhan oum'hametsan [vekhou']. ma "'haséra o yetéra"?
14. אָמַר רַב חִסְדָּא: עִיסַּת הַשְּׂאוֹר עָבֶה – נִמְצֵאת יְתֵירָה מִדַּת הָעִשָּׂרוֹן, רַכָּה – נִמְצֵאת חֲסֵירָה. amar rav 'hisda: isat haseor ave – nimtsét yetéra midat haisaron, raka – nimtsét 'haséra.
15. סוֹף סוֹף, כִּי קָא כָיֵיל לְעִשָּׂרוֹן קָא כָיֵיל. sof sof, ki ka khayél leisaron ka khayél.
16. רַבָּה וְרַב יוֹסֵף דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: לִכְמוֹת שֶׁהֵן (הָיְתָה) מְשַׁעֲרִינַן. raba verav yoséf deamri tarvayou: likhmot chehén (hayta) mechaarinan.
17. וְלִישְׁקוֹל פּוּרְתָּא מִינֵּיהּ, וְלַיחְמְצֵיהּ מֵאַבָּרַאי, וְלַיְתְיַהּ וְנִילוּשֵׁיהּ בַּהֲדֵיהּ? גְּזֵירָה, דִּלְמָא אָתֵי לְאֵיתוֹיֵי מֵעָלְמָא. velichkol pourta minéh, vela'hmetséh méabara, velayteyah venilouchéh bahadéh? gezéra, dilma até leétoyé méalma.
18. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מַחְמִיצִין tanou rabanan: én ma'hmitsin

Daf 54a

1. בְּתַפּוּחִים. מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל אָמְרוּ: מַחְמִיצִין. רַב כָּהֲנָא מַתְנֵי לַהּ בְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן. betapou'him. michoum rabi 'hanina ben gamliél amrou: ma'hmitsin. rav kahana matné lah berabi 'hanina ben teradon.
2. כְּמַאן אָזְלָא הָא דִּתְנַן: תַּפּוּחַ שֶׁרִיסְּקוֹ, וּנְתָנוֹ בְּתוֹךְ הָעִיסָּה, וְחִימְּצָה – הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה. keman azla ha ditnan: tapou'ha cheriseko, ountano betokh haisa, ve'himetsa – haré zo asoura.
3. כְּמַאן? לֵימָא רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל הִיא, וְלָא רַבָּנַן? אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, נְהִי דְּחָמֵץ גָּמוּר לָא הָוֵי, נוּקְשֶׁה מִיהָא הָוֵי. keman? léma rabi 'hanina ben gamliél hi, vela rabanan? afilou téma rabanan, nehi de'haméts gamour la havé, noukche miha havé.
4. אָמַר רַבִּי אִילָא: אֵין לְךָ הַקָּשָׁה לִקְמִיצָה יוֹתֵר מִמִּנְחַת חוֹטֵא. רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי אָמַר: מִנְחַת חוֹטֵא מְגַבְּלָהּ בַּמַּיִם, וּכְשֵׁרָה. amar rabi ila: én lekha hakacha likmitsa yotér mimin'hat 'hoté. rav yits'hak bar avdimi amar: min'hat 'hoté megabelah bamayim, oukhchéra.
5. לֵימָא בְּהָא קָא מִיפַּלְגִי, דְּמָר סָבַר: כְּמוֹת שֶׁהֵן מְשַׁעֲרִינַן, וּמָר סָבַר: לִכְמוֹת שֶׁהָיוּ מְשַׁעֲרִינַן. léma beha ka mipalgi, demar savar: kemot chehén mechaarinan, oumar savar: likhmot chehaou mechaarinan.
6. לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא כְּמוֹת שֶׁהֵן מְשַׁעֲרִינַן, וּבְהָא קָא מִיפַּלְגִי: דְּמָר סָבַר מַאי ״חֲרֵיבָה״? חֲרֵיבָה מִשֶּׁמֶן, וּמָר סָבַר חֲרֵיבָה מִכׇּל דָּבָר. la, dekhoulé alma kemot chehén mechaarinan, ouvha ka mipalgi: demar savar ma "'haréva"? 'haréva michemen, oumar savar 'haréva mikol davar.
7. תְּנַן הָתָם: בְּשַׂר הָעֵגֶל שֶׁנִּתְפַּח, וּבְשַׂר זְקֵנָה שֶׁנִּתְמַעֵךְ, מִשְׁתַּעֲרִין לִכְמוֹת שֶׁהֵן. tenan hatam: besar haégel chenitpa'h, ouvsar zekéna chenitmaékh, michtaarin likhmot chehén.
8. רַב וְרַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמְרִי: מִשְׁתַּעֲרִין כְּמוֹת שֶׁהֵן, שְׁמוּאֵל וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר רַבִּי וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמְרִי: מִשְׁתַּעֲרִין לִכְמוֹת שֶׁהֵן. rav verabi 'hiya verabi yo'hanan amri: michtaarin kemot chehén, chemouél verabi chimon bar rabi veréch lakich amri: michtaarin likhmot chehén.
9. מֵיתִיבִי: בְּשַׂר הָעֵגֶל שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ כְּשִׁיעוּר, וְתָפַח וְעָמַד עַל כְּשִׁיעוּר – טָהוֹר לְשֶׁעָבַר, וְטָמֵא מִיכָּן וּלְהַבָּא! métivi: besar haégel chelo haya bo kechiour, vetafa'h veamad al kechiour – taor lecheavar, vetamé mikan oulhaba!
10. מִדְּרַבָּנַן. miderabanan.
11. אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: וְכֵן בְּפִיגּוּל, וְכֵן בְּנוֹתָר. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא דְּאוֹרָיְיתָא, הַיְינוּ דְּאִיכָּא פִּיגּוּל וְנוֹתָר, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ דְּרַבָּנַן, פִּיגּוּל וְנוֹתָר בִּדְרַבָּנַן מִי אִיכָּא? i hakhi, éma séfa: vekhén befigoul, vekhén benotar. i amrate bichlama deorayta, haynou deika pigoul venotar, ela i amrate derabanan, pigoul venotar bidrabanan mi ika?
12. אֵימָא: וְכֵן בְּטוּמְאַת פִּיגּוּל, וְכֵן בְּטוּמְאַת נוֹתָר. éma: vekhén betoumat pigoul, vekhén betoumat notar.
13. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְטוּמְאַת פִּיגּוּל וְטוּמְאַת נוֹתָר דְּרַבָּנַן הִיא, כּוּלֵּי הַאי בִּדְרַבָּנַן לָא עֲבוּד רַבָּנַן, קָא מַשְׁמַע לַן. salka datakh aména: hoil vetoumat pigoul vetoumat notar derabanan hi, koulé ha bidrabanan la avoud rabanan, ka machma lan.
14. תָּא שְׁמַע: בְּשַׂר זְקֵנָה שֶׁהָיָה בּוֹ כְּשִׁיעוּר, וְצָמַק פָּחוֹת מִכְּשִׁיעוּר – טָמֵא לְשֶׁעָבַר, וְטָהוֹר מִיכָּן וּלְהַבָּא. ta chema: besar zekéna chehaya bo kechiour, vetsamak pa'hot mikechiour – tamé lecheavar, vetaor mikan oulhaba.
15. אָמַר רַבָּה: כֹּל הֵיכָא דְּמֵעִיקָּרָא הֲוָה בֵּיהּ, וְהַשְׁתָּא לֵית בֵּיהּ – הָא לֵית בֵּיהּ, וְכֹל הֵיכָא דְּמֵעִיקָּרָא לָא הֲוָה בֵּיהּ וְהַשְׁתָּא הֲוָה בֵּיהּ – מִדְּרַבָּנַן. amar raba: kol hékha deméikara hava béh, vehachta lét béh – ha lét béh, vekhol hékha deméikara la hava béh vehachta hava béh – miderabanan.

Daf 54b

1. כִּי פְּלִיגִי, כְּגוֹן שֶׁהָיָה בּוֹ כְּשִׁיעוּר וְצָמַק וְחָזַר וְתָפַח, דְּמָר סָבַר: יֵשׁ דִּיחוּי בְּאִיסּוּרָא, וּמַר סָבַר: אֵין דִּיחוּי בְּאִיסּוּרָא. ki peligi, kegon chehaya bo kechiour vetsamak ve'hazar vetafa'h, demar savar: yéch di'hou beisoura, oumar savar: én di'hou beisoura.
2. וּמִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר דְּיֵשׁ דִּיחוּי בְּאִיסּוּרִין? וְהָתְנַן: כְּבֵיצָה אֳכָלִין שֶׁהִנִּיחָן בַּחַמָּה וְנִתְמַעֲטוּ, וְכֵן כְּזַיִת מִן הַמֵּת, כְּזַיִת מִן הַנְּבֵלָה, וְכַעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ, וּכְזַיִת פִּיגּוּל, וּכְזַיִת נוֹתָר, וּכְזַיִת חֵלֶב – טְהוֹרִין, וְאֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל וְנוֹתָר וָחֵלֶב. oumi ika leman deamar deyéch di'hou beisourin? vehatnan: kevétsa okhalin chehini'han ba'hama venitmaatou, vekhén kezayit min hamét, kezayit min hanevéla, vekhaadacha min hacherets, oukhzayit pigoul, oukhzayit notar, oukhzayit 'hélev – teorin, veén 'hayavin aléhen michoum pigoul venotar va'hélev.
3. הִנִּיחָן בַּגְּשָׁמִים וְתָפְחוּ – טְמֵאִין, וְחַיָּיבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּיגּוּל וְנוֹתָר וָחֵלֶב. תְּיוּבְתָּא לְמַאן דְּאָמַר יֵשׁ דִּיחוּי בְּאִיסּוּרִין! תְּיוּבְתָּא. hini'han bagechamim vetaf'hou – teméin, ve'hayavin aléhem michoum pigoul venotar va'hélev. teouvta leman deamar yéch di'hou beisourin! teouvta.
4. תָּא שְׁמַע: תּוֹרְמִין תְּאֵנִים עַל הַגְּרוֹגְרוֹת, בְּמִנְיָן. ta chema: tormin teénim al hagerogrot, beminyan.
5. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לִכְמוֹת שֶׁהֵן מְשַׁעֲרִינַן – שַׁפִּיר, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ כְּמוֹת שֶׁהֵן – הָוֵה לֵיהּ מַרְבֶּה בְּמַעַשְׂרוֹת. i amrate bichlama likhmot chehén mechaarinan – chapir, ela i amrate kemot chehén – havé léh marbe bemaasrot.
6. וּתְנַן: הַמַּרְבֶּה בְּמַעַשְׂרוֹת – פֵּירוֹתָיו מְתוּקָּנִים, ומַעְשְׂרוֹתָיו מְקוּלְקָלִין. outnan: hamarbe bemaasrot – pérota metoukanim, vmaserota mekoulkalin.
7. אֶלָּא מַאי לִכְמוֹת שֶׁהֵן? אֵימָא סֵיפָא: גְּרוֹגְרוֹת עַל הַתְּאֵנִים בְּמִדָּה. ela ma likhmot chehén? éma séfa: gerogrot al hateénim bemida.
8. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא כְּמוֹת שֶׁהֵן – שַׁפִּיר, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לִכְמוֹת שֶׁהֵן – מַרְבֶּה בְּמַעַשְׂרוֹת הוּא. i amrate bichlama kemot chehén – chapir, ela i amrate likhmot chehén – marbe bemaasrot hou.
9. אֶלָּא, הָכָא בִּתְרוּמָה גְּדוֹלָה עָסְקִינַן, וְרֵישָׁא בְּעַיִן יָפָה, וְסֵיפָא בְּעַיִן יָפָה הִיא. ela, hakha bitrouma gedola askinan, verécha beayin yafa, veséfa beayin yafa hi.
10. אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי: אַבָּא הָיָה נוֹטֵל עֶשֶׂר גְּרוֹגְרוֹת שֶׁבַּמַּקְצוּעַ עַל תִּשְׁעִים שֶׁבַּכַּלְכַּלָּה, וְאִי בִּתְרוּמָה גְּדוֹלָה, עֶשֶׂר מַאי עֲבִידְתֵּיהּ? i hakhi, éma séfa: amar rabi elazar berabi yosé: aba haya notél eser gerogrot chebamaktsoua al tichim chebakalkala, vei bitrouma gedola, eser ma avidtéh?
11. אֶלָּא הָכָא בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר עָסְקִינַן, וְאַבָּא אֶלְעָזָר בֶּן גּוֹמֵל הוּא. דְּתַנְיָא: אַבָּא אֶלְעָזָר בֶּן גּוֹמֵל אוֹמֵר: ״וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם״ – בִּשְׁתֵּי תְּרוּמוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַחַת תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וְאַחַת תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר. ela hakha bitroumat maasér askinan, veaba elazar ben gomél hou. detanya: aba elazar ben gomél omér: "vene'hchav lakhem teroumatkhem" – bichté teroumot hakatouv medabér, a'hat terouma gedola vea'hat teroumat maasér.
12. כְּשֵׁם שֶׁתְּרוּמָה גְּדוֹלָה נִיטֶּלֶת בְּאוֹמֶד וּבְמַחְשָׁבָה, כָּךְ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר נִיטֶּלֶת בְּאוֹמֶד kechém cheterouma gedola nitelet beomed ouvma'hchava, kakh teroumat maasér nitelet beomed

Daf 55a

1. וּבְמַחְשָׁבָה, מָה תְּרוּמָה גְּדוֹלָה בְּעַיִן יָפָה, אַף תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר בְּעַיִן יָפָה. ouvma'hchava, ma terouma gedola beayin yafa, af teroumat maasér beayin yafa.
2. וּמִינַּהּ, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי יוֹסֵי: אַבָּא הָיָה נוֹטֵל עֶשֶׂר גְּרוֹגְרוֹת שֶׁבַּמַּקְצוּעַ עַל תִּשְׁעִים שֶׁבַּכַּלְכַּלָּה. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לִכְמוֹת שֶׁהֵן אָמְרִינַן – שַׁפִּיר, אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ כְּמוֹת שֶׁהֵן – בָּצַר לְהוּ. ouminah, amar rabi elazar bar rabi yosé: aba haya notél eser gerogrot chebamaktsoua al tichim chebakalkala. i amrate bichlama likhmot chehén amrinan – chapir, ela i amrate kemot chehén – batsar leou.
3. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שָׁאנֵי גְּרוֹגְרוֹת, הוֹאִיל וְיָכוֹל לְשׁוֹלְקָן וּלְהַחְזִירָן לִכְמוֹת שֶׁהֵן. ki ata rav dimi, amar rabi elazar: chané gerogrot, hoil veyakhol lecholkan oulha'hziran likhmot chehén.
4. תָּנוּ רַבָּנַן: תּוֹרְמִין תְּאֵנִים עַל הַגְּרוֹגְרוֹת, בִּמְקוֹם שֶׁרְגִילִין לַעֲשׂוֹת תְּאֵנִים גְּרוֹגְרוֹת, וְלֹא גְּרוֹגְרוֹת עַל תְּאֵנִים, וַאֲפִילּוּ בִּמְקוֹם שֶׁרְגִילִין לַעֲשׂוֹת תְּאֵנִים גְּרוֹגְרוֹת. tanou rabanan: tormin teénim al hagerogrot, bimkom chergilin laasot teénim gerogrot, velo gerogrot al teénim, vaafilou bimkom chergilin laasot teénim gerogrot.
5. אָמַר מָר: תּוֹרְמִין תְּאֵנִים עַל הַגְּרוֹגְרוֹת בִּמְקוֹם שֶׁרְגִילִין לַעֲשׂוֹת תְּאֵנִים גְּרוֹגְרוֹת. בִּמְקוֹם שֶׁרְגִילִין – אִין, בִּמְקוֹם שֶׁאֵין רְגִילִין – לָא. amar mar: tormin teénim al hagerogrot bimkom chergilin laasot teénim gerogrot. bimkom chergilin – in, bimkom cheén regilin – la.
6. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּאִיכָּא כֹּהֵן, מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ רָגִיל – אַמַּאי לָא? וְהָתְנַן: מְקוֹם שֶׁיֵּשׁ כֹּהֵן תּוֹרֵם מִן הַיָּפֶה! hékhi damé? i deika kohén, makom cheéno ragil – ama la? vehatnan: mekom cheyéch kohén torém min hayafe!
7. אֶלָּא פְּשִׁיטָא דְּלֵיכָּא כֹּהֵן, אֵימָא סֵיפָא: וְלֹא גְּרוֹגְרוֹת עַל הַתְּאֵנִים, וַאֲפִילּוּ בִּמְקוֹם שֶׁרָגִיל לַעֲשׂוֹת תְּאֵנִים גְּרוֹגְרוֹת. וְאִי דְּלֵיכָּא כֹּהֵן, אַמַּאי לָא? וְהָתְנַן: מְקוֹם שֶׁאֵין כֹּהֵן – תּוֹרֵם מִן הַמִּתְקַיֵּים! אֶלָּא פְּשִׁיטָא דְּאִיכָּא כֹּהֵן. ela pechita deléka kohén, éma séfa: velo gerogrot al hateénim, vaafilou bimkom cheragil laasot teénim gerogrot. vei deléka kohén, ama la? vehatnan: mekom cheén kohén – torém min hamitkayém! ela pechita deika kohén.
8. רֵישָׁא דְּלֵיכָּא כֹּהֵן, סֵיפָא דְּאִיכָּא כֹּהֵן? אִין, רֵישָׁא דְּלֵיכָּא כֹּהֵן, סֵיפָא דְּאִיכָּא כֹּהֵן. récha deléka kohén, séfa deika kohén? in, récha deléka kohén, séfa deika kohén.
9. אָמַר רַב פָּפָּא: שְׁמַע מִינַּהּ, דָּחֲקִינַן וּמוֹקְמִינַן מַתְנִיתִין בִּתְרֵי טַעְמֵי, וְלָא מוֹקְמִינַן בִּתְרֵי תַּנָּאֵי. amar rav papa: chema minah, da'hakinan oumokminan matnitin bitré tamé, vela mokminan bitré tanaé.
10. מַתְנִי׳ כׇּל הַמְּנָחוֹת נִילּוֹשׁוֹת בְּפוֹשְׁרִין, וּמְשַׁמְּרָן שֶׁלֹּא יַחְמִיצוּ, וְאִם הֶחְמִיצוּ שְׁיָרֶיהָ – עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר ״כׇּל הַמִּנְחָה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה׳ לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ״, וְחַיָּיב עַל לִישָׁתָהּ, וְעַל עֲרִיכָתָהּ, וְעַל אֲפִיָּיתָהּ. matni' kol hamena'hot nilochot befochrin, oumchameran chelo ya'hmitsou, veim he'hmitsou cheyareha – ovér belo taase, cheneemar "kol hamin'ha acher takrivou la' lo téase 'haméts", ve'hayav al lichatah, veal arikhatah, veal afiyatah.
11. גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר קְרָא: ״לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם״, אֲפִילּוּ חֶלְקָם לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ. gema' mena hané milé? amar réch lakich, deamar kera: "lo téafe 'haméts 'helkam", afilou 'helkam lo téafe 'haméts.
12. וְהַאי לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא? הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״לֹא veha lehakhi hou daata? ha mibeé léh lekhidtanya: "lo

Daf 55b

1. תֵאָפֶה חָמֵץ״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ״! לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ״, יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּיב אֶלָּא אַחַת עַל כּוּלָּם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא תֵאָפֶה״. téafe 'haméts" – ma talmoud lomar? vahalo kevar neemar "lo téase 'haméts"! lefi cheneemar "lo téase 'haméts", yakhol lo yehé 'hayav ela a'hat al koulam? talmoud lomar: "lo téafe".
2. אֲפִיָּיה בַּכְּלָל הָיָתָה, לָמָּה יָצָאת לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ? מָה אֲפִיָּיה מְיוּחֶדֶת שֶׁהִיא מַעֲשֶׂה יְחִידִי, וְחַיָּיבִין עָלֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אַף אֲנִי אָבִיא לִישָׁתָהּ וַעֲרִיכָתָהּ. afiya bakelal hayata, lama yatsat lehakich éleha? ma afiya meou'hedet chehi maase ye'hidi, ve'hayavin aleha bifné atsmah, af ani avi lichatah vaarikhatah.
3. וְכׇל מַעֲשֶׂה יְחִידִי שֶׁבָּהּ, לְאֵיתוֹיֵי קִיטּוּף, שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה יְחִידִי, וְחַיָּיבִין עָלֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ. vekhol maase ye'hidi chebah, leétoyé kitouf, cheou maase ye'hidi, ve'hayavin aleha bifné atsmah.
4. אֲנַן מֵ״חֶלְקָם״ קָאָמְרִינַן. anan mé"'helkam" kaamrinan.
5. וְאֵימָא: כּוּלֵּיהּ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא? veéma: kouléh lehakhi hou daata?
6. אִם כֵּן, לִכְתּוֹב ״חֶלְקָם לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ״, מַאי ״לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם״? שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ תַּרְתֵּי. im kén, likhtov "'helkam lo téafe 'haméts", ma "lo téafe 'haméts 'helkam"? chamate minah tarté.
7. וְאֵימָא: אֲפִיָּיה, דִּפְרַט בַּהּ רַחֲמָנָא, לִיחַיַּיב חֲדָא; אִינָךְ לִיחַיַּיב חֲדָא אַכּוּלְּהוּ! מִשּׁוּם דְּהָוֵה דָּבָר שֶׁהָיָה בַּכְּלָל וְיָצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד, לֹא לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ יָצָא, אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל כּוּלּוֹ יָצָא. veéma: afiya, difrat bah ra'hamana, li'hayav 'hada; inakh li'hayav 'hada akouleou! michoum dehavé davar chehaya bakelal veyatsa min hakelal lelaméd, lo lelaméd al atsmo yatsa, ela lelaméd al hakelal koulo yatsa.
8. וְאֵימָא: ״לֹא תֵעָשֶׂה״ – כָּלַל, ״לֹא תֵאָפֶה״ – פָּרַט, כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט; אֲפִיָּיה – אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא – לָא. veéma: "lo téase" – kalal, "lo téafe" – parat, kelal oufrat – én bakelal ela ma chebaperat; afiya – in, midé a'harina – la.
9. אָמַר רַבִּי אַפְטוֹרִיקִי: מִשּׁוּם דְּהָוֵי כְּלָל וּפְרָט הַמְרוּחָקִין זֶה מִזֶּה, וְכׇל כְּלָל וּפְרָט הַמְרוּחָקִין זֶה מִזֶּה – אֵין דָּנִין אוֹתָן בִּכְלָל וּפְרָט. amar rabi aftoriki: michoum dehavé kelal oufrat hamrou'hakin ze mize, vekhol kelal oufrat hamrou'hakin ze mize – én danin otan bikhlal oufrat.
10. מֵתִיב רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה, וְאָמְרִי לַהּ כְּדִי: וּכְלָל וּפְרָט הַמְרוּחָקִין זֶה מִזֶּה אֵין דָּנִין אוֹתָן בִּכְלָל וּפְרָט? וְהָתַנְיָא: ״וְשָׁחַט אֹתוֹ בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט הָעֹלָה לִפְנֵי ה׳ חַטָּאת הוּא״ – הֵיכָן עוֹלָה נִשְׁחֶטֶת? בַּצָּפוֹן, אַף זֶה בַּצָּפוֹן. métiv rav ada bar ahava, veamri lah kedi: oukhlal oufrat hamrou'hakin ze mize én danin otan bikhlal oufrat? vehatanya: "vecha'hat oto bimkom acher yich'hat haola lifné h' 'hatat hou" – hékhan ola nich'hetet? batsafon, af ze batsafon.
11. וְכִי אָנוּ מִכָּאן לְמֵידִין? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת״! הָא לְמָה זֶה יָצָא? לְקוֹבְעוֹ, שֶׁאִם לֹא שָׁחַט אוֹתוֹ בַּצָּפוֹן – פְּסָלוֹ. vekhi anou mikan lemédin? vahalo kevar neemar: "bimkom acher ticha'hét haola ticha'hét ha'hatat"! ha lema ze yatsa? lekovo, cheim lo cha'hat oto batsafon – pesalo.
12. אַתָּה אוֹמֵר לְכָךְ יָצָאת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁזֶּה טָעוּן צָפוֹן וְאֵין אַחֵר טָעוּן צָפוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְשָׁחַט אֶת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת הָעֹלָה״, זֶה בָּנָה אָב לְכׇל חַטָּאוֹת שֶׁטְּעוּנוֹת צָפוֹן. ata omér lekhakh yatsat, o éno ela cheze taoun tsafon veén a'hér taoun tsafon? talmoud lomar "vecha'hat et ha'hatat bimkom acher yich'hat et haola", ze bana av lekhol 'hataot cheteounot tsafon.
13. טַעְמָא דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״וְשָׁחַט אֶת הַחַטָּאת״, הָא לָאו הָכִי הֲוָה אָמֵינָא שֶׁזֶּה טָעוּן צָפוֹן, וְאֵין אַחֵר טָעוּן צָפוֹן. מַאי טַעְמָא? tama dikhtav ra'hamana "vecha'hat et ha'hatat", ha la hakhi hava aména cheze taoun tsafon, veén a'hér taoun tsafon. ma tama?
14. לָאו מִשּׁוּם דְּהָוֵה כְּלָל וּפְרָט, וְאַף עַל גַּב דִּמְרוּחָקִין זֶה מִזֶּה, דָּנִין אוֹתָן בִּכְלָל וּפְרָט. la michoum dehavé kelal oufrat, veaf al gav dimrou'hakin ze mize, danin otan bikhlal oufrat.
15. מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: הַאי כְּלָל וּפְרָט הוּא?! פְּרָט וּכְלָל הוּא, וְנַעֲשָׂה כְּלָל מוֹסִיף עַל הַפְּרָט, (וְאִיתְרַבִּי) [וְאִיתְרַבּוֹ] לְהוּ כֹּל מִילֵּי. matkéf lah rav aché: ha kelal oufrat hou?! perat oukhlal hou, venaasa kelal mosif al haperat, (veitrabi) [veitrabo] leou kol milé.
16. אֶלָּא תַּנָּא, ״אֹתוֹ״ קָא קַשְׁיָא לֵיהּ, וְהָכִי קָאָמַר: אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁזֶּה טָעוּן צָפוֹן וְאֵין אַחֵר טָעוּן צָפוֹן, דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״אֹתוֹ״. ela tana, "oto" ka kachya léh, vehakhi kaamar: o éno ela cheze taoun tsafon veén a'hér taoun tsafon, dikhtav ra'hamana "oto".
17. וְהַשְׁתָּא דְּנָפְקָא לֵיהּ מִ״וְשָׁחַט אֶת הַחַטָּאת״, ״אֹתוֹ״ לְמַעוֹטֵי מַאי? לְמַעוֹטֵי (נַחְשׁוֹן, וְשָׁחַט, עוֹף, בַּפֶּסַח סִימָן). vehachta denafka léh mi"vecha'hat et ha'hatat", "oto" lemaoté ma? lemaoté (na'hchon, vecha'hat, of, bapesa'h siman).
18. ״אוֹתוֹ״ בַּצָּפוֹן, וְאֵין שָׂעִיר נַחְשׁוֹן בַּצָּפוֹן. "oto" batsafon, veén sair na'hchon batsafon.
19. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְאִיתְרַבִּי לְעִנְיַן סְמִיכָה, לִיתְרַבֵּי נָמֵי לְעִנְיַן צָפוֹן, קָא מַשְׁמַע לַן. salka datakh aména: hoil veitrabi leinyan semikha, litrabé namé leinyan tsafon, ka machma lan.
20. וּסְמִיכָה גּוּפַהּ מְנָלַן? דְּתַנְיָא: ״וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר״ – לְרַבּוֹת שְׂעִיר נַחְשׁוֹן לִסְמִיכָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ousmikha goufah menalan? detanya: "vesamakh yado al roch hasair" – lerabot seir na'hchon lismikha, divré rabi yeouda. rabi chimon omér:

Daf 56a

1. לְרַבּוֹת שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה לִסְמִיכָה. lerabot seiré avoda zara lismikha.
2. מַתְקֵיף לַהּ רָבִינָא: תִּינַח לְרַבִּי יְהוּדָה, לְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? matkéf lah ravina: tina'h lerabi yeouda, lerabi chimon ma ika lemémar?
3. אֲמַר לֵיהּ מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב מָרִי לְרָבִינָא: לְרַבִּי יְהוּדָה נָמֵי, מַאי דְּאִיתְרַבִּי – אִיתְרַבִּי, מַאי דְּלָא אִיתְרַבִּי – לָא אִיתְרַבִּי. amar léh mar zoutra beréh derav mari leravina: lerabi yeouda namé, ma deitrabi – itrabi, ma dela itrabi – la itrabi.
4. וְכִי תֵּימָא, אִי לָא מַעֲטֵיהּ קְרָא, הֲוָה אָמֵינָא תֵּיתֵי בְּבִנְיַן אָב, סְמִיכָה גּוּפַהּ לִישְׁתּוֹק קְרָא מִינֵּיהּ וְתֵיתֵי בְּבִנְיַן אָב! אֶלָּא, שָׁעָה מִדּוֹרוֹת לָא יָלְפִינַן. הָכָא נָמֵי, שָׁעָה מִדּוֹרוֹת לָא יָלְפִינַן. vekhi téma, i la maatéh kera, hava aména tété bevinyan av, semikha goufah lichtok kera minéh vetété bevinyan av! ela, chaa midorot la yalfinan. hakha namé, chaa midorot la yalfinan.
5. אֶלָּא, ״אוֹתוֹ״ טָעוּן צָפוֹן, וְאֵין הַשּׁוֹחֵט עוֹמֵד בַּצָּפוֹן. ela, "oto" taoun tsafon, veén hacho'hét oméd batsafon.
6. מִדְּרַבִּי אֲחִיָּיה נָפְקָא! דְּתַנְיָא: רַבִּי אֲחִיָּיה אוֹמֵר: ״וְשָׁחַט אֹתוֹ עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ צָפוֹנָה״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? miderabi a'hiya nafka! detanya: rabi a'hiya omér: "vecha'hat oto al yerekh hamizbé'ha tsafona", ma talmoud lomar?
7. לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בִּמְקַבֵּל, שֶׁעוֹמֵד בַּצָּפוֹן וּמְקַבֵּל בַּצָּפוֹן, וְאִם עָמַד בְּדָרוֹם וְקִיבֵּל בַּצָּפוֹן – פָּסוּל, יָכוֹל אַף זֶה כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֹתוֹ״ – אוֹתוֹ בַּצָּפוֹן, וְלֹא הַשּׁוֹחֵט צָרִיךְ לִהְיוֹת עוֹמֵד בַּצָּפוֹן! lefi chematsinou bimkabél, cheoméd batsafon oumkabél batsafon, veim amad bedarom vekibél batsafon – pasoul, yakhol af ze kén? talmoud lomar: "oto" – oto batsafon, velo hacho'hét tsarikh lihot oméd batsafon!
8. אֶלָּא, אוֹתוֹ בַּצָּפוֹן, וְאֵין בֶּן עוֹף בַּצָּפוֹן. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: לֵיתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר מִבֶּן צֹאן – וּמָה בֶּן צֹאן שֶׁלָּא קָבַע לוֹ כֹּהֵן קָבַע לוֹ צָפוֹן, בֶּן עוֹף שֶׁקָּבַע לוֹ כֹּהֵן – אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּקְבַּע לוֹ צָפוֹן? ela, oto batsafon, veén ben of batsafon. salka datakh aména: lété bekal va'homer miben tson – ouma ben tson chela kava lo kohén kava lo tsafon, ben of chekava lo kohén – éno din chenikba lo tsafon?
9. מָה לְבֶן צֹאן, שֶׁכֵּן קָבַע לוֹ כְּלִי. ma leven tson, chekén kava lo keli.
10. אֶלָּא: ״אוֹתוֹ״ בַּצָּפוֹן, וְאֵין פֶּסַח בַּצָּפוֹן. פֶּסַח מִדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב נָפְקָא. ela: "oto" batsafon, veén pesa'h batsafon. pesa'h miderabi eliezer ben yaakov nafka.
11. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: יָכוֹל יְהֵא הַפֶּסַח טָעוּן צָפוֹן? וְדִין הוּא, וּמָה עוֹלָה שֶׁלָּא קָבַע לָהּ זְמַן בִּשְׁחִיטָתָהּ קָבַע לָהּ צָפוֹן, פֶּסַח שֶׁקָּבַע לוֹ זְמַן לִשְׁחִיטָתוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁקָּבַע לוֹ צָפוֹן! detanya, rabi eliezer ben yaakov omér: yakhol yehé hapesa'h taoun tsafon? vedin hou, ouma ola chela kava lah zeman bich'hitatah kava lah tsafon, pesa'h chekava lo zeman lich'hitato – éno din chekava lo tsafon!
12. מָה לְעוֹלָה, שֶׁכֵּן כָּלִיל! ma leola, chekén kalil!
13. מֵחַטָּאת – מָה לְחַטָּאת שֶׁכֵּן מְכַפֶּרֶת עַל חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת! mé'hatat – ma le'hatat chekén mekhaperet al 'hayavé kharétot!
14. מֵאָשָׁם – מָה לְאָשָׁם שֶׁכֵּן קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, מִכּוּלְּהוּ נָמֵי שֶׁכֵּן קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים. méacham – ma leacham chekén kodché kadachim, mikouleou namé chekén kodché kadachim.
15. אֶלָּא לְעוֹלָם כִּדְקָאָמְרִינַן מֵעִיקָּרָא, ״אוֹתוֹ״ בַּצָּפוֹן, וְאֵין הַשּׁוֹחֵט בַּצָּפוֹן. וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ מִדְּרַבִּי אֲחִיָּיה נָפְקָא – דְּרַבִּי אֲחִיָּיה לָאו לְמַעוֹטֵי שׁוֹחֵט בַּצָּפוֹן הוּא דַּאֲתָא, אֶלָּא הָכִי קָאָמַר: אֵין הַשּׁוֹחֵט בְּצָפוֹן, אֲבָל מְקַבֵּל בַּצָּפוֹן. ela leolam kidkaamrinan méikara, "oto" batsafon, veén hacho'hét batsafon. oudka kachya lakh miderabi a'hiya nafka – derabi a'hiya la lemaoté cho'hét batsafon hou daata, ela hakhi kaamar: én hacho'hét betsafon, aval mekabél batsafon.
16. מְקַבֵּל מִ״לָּקַח״ ״וְלָקַח״ נָפְקָא, ״לָקַח״ ״וְלָקַח״ לָא מַשְׁמַע לֵיהּ. mekabél mi"laka'h" "velaka'h" nafka, "laka'h" "velaka'h" la machma léh.
17. וְחַיָּיב עַל לִישָׁתָהּ, וְעַל עֲרִיכָתָהּ, וְעַל אֲפִיָּיתָהּ. אָמַר רַב פָּפָּא: אֲפָאָהּ – לוֹקֶה שְׁתַּיִם, אַחַת עַל עֲרִיכָתָהּ, וְאַחַת עַל אֲפִיָּיתָהּ. וְהָא אָמְרַתְּ: מָה אֲפִיָּיה מְיוּחֶדֶת שֶׁהִיא מַעֲשֶׂה יְחִידִי וְחַיָּיבִין עָלֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ? ve'hayav al lichatah, veal arikhatah, veal afiyatah. amar rav papa: afaah – loke chetayim, a'hat al arikhatah, vea'hat al afiyatah. veha amrate: ma afiya meou'hedet chehi maase ye'hidi ve'hayavin aleha bifné atsmah?
18. לָא קַשְׁיָא, הָא דַּעֲרַךָ הוּא וַאֲפָה הוּא, הָא דַּעֲרַךָ חַבְרֵיהּ וִיהַיב לֵיהּ וַאֲפָה. la kachya, ha daarakha hou vaafa hou, ha daarakha 'havréh vihav léh vaafa.
19. תָּנוּ רַבָּנַן: בְּכוֹר שֶׁאֲחָזוֹ דָּם, מַקִּיזִין אוֹתוֹ אֶת הַדָּם בִּמְקוֹם שֶׁאֵין עוֹשִׂין בּוֹ מוּם, וְאֵין מַקִּיזִין אֶת הַדָּם בִּמְקוֹם שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ מוּם, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. tanou rabanan: bekhor chea'hazo dam, makizin oto et hadam bimkom cheén osin bo moum, veén makizin et hadam bimkom cheosin bo moum, divré rabi méir.
20. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יַקִּיז, אַף בִּמְקוֹם שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ מוּם, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִשְׁחוֹט עַל אוֹתוֹ מוּם. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: va'hakhamim omrim: yakiz, af bimkom cheosin bo moum, ouvilvad chelo yich'hot al oto moum. rabi chimon omér:

Daf 56b

1. אַף נִשְׁחָט עַל אוֹתוֹ מוּם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲפִילּוּ מֵת – אֵין מַקִּיזִין לוֹ אֶת הַדָּם. af nich'hat al oto moum. rabi yeouda omér: afilou mét – én makizin lo et hadam.
2. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַכֹּל מוֹדִים בִּמְחַמֵּץ אַחַר מְחַמֵּץ שֶׁהוּא חַיָּיב, דִּכְתִיב ״לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ״ וְ״לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ״. amar rabi 'hiya bar aba, amar rabi yo'hanan: hakol modim bim'haméts a'har me'haméts cheou 'hayav, dikhtiv "lo téase 'haméts" ve"lo téafe 'haméts".
3. בִּמְסָרֵס אַחֵר מְסָרֵס, שֶׁהוּא חַיָּיב, דִּכְתִיב: ״וּמָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת״, אִם עַל כּוֹרֵת הוּא חַיָּיב, עַל נוֹתֵק לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? אֶלָּא לְהָבִיא נוֹתֵק אַחַר כּוֹרֵת, שֶׁהוּא חַיָּיב. bimsarés a'hér mesarés, cheou 'hayav, dikhtiv: "oumaoukh vekhatout venatouk vekharout", im al korét hou 'hayav, al noték lo kol chekén? ela lehavi noték a'har korét, cheou 'hayav.
4. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּמֵטִיל מוּם בְּבַעַל מוּם, רַבִּי מֵאִיר סָבַר: ״כׇּל מוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ״, וְרַבָּנַן סָבְרִי: ״תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן״. lo ne'hlekou ela bemétil moum bevaal moum, rabi méir savar: "kol moum lo yihye bo", verabanan savri: "tamim yihye leratson".
5. וְרַבִּי מֵאִיר נָמֵי, הָכְתִיב ״תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן״? הָהוּא לְמַעוֹטֵי בַּעַל מוּם מֵעִיקָּרָא. verabi méir namé, hakhtiv "tamim yihye leratson"? haou lemaoté baal moum méikara.
6. בַּעַל מוּם מֵעִיקָּרָא – דִּיקְלָא בְּעָלְמָא הוּא. baal moum méikara – dikla bealma hou.
7. אֶלָּא, לְמַעוֹטֵי פְּסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁים לְאַחַר פִּדְיוֹנָם, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וַאֲסִירִי בְּגִיזָּה וַעֲבוֹדָה, בְּמוּמָם נָמֵי (לִיתַּסְרִי) [לִיתַּסְרוּ], קָא מַשְׁמַע לַן. ela, lemaoté pesoulé hamoukdachim lea'har pidonam, salka datakh aména: hoil vaasiri begiza vaavoda, bemoumam namé (litasri) [litasrou], ka machma lan.
8. וְרַבָּנַן נָמֵי, הָכְתִיב: ״כׇּל מוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ״? הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״וְכׇל מוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ״ – אֵין לִי אֶלָּא שֶׁלֹּא יְהֵא בּוֹ מוּם, מִנַּיִן שֶׁלֹּא יִגְרוֹם לוֹ עַל יְדֵי אֲחֵרִים, שֶׁלֹּא יַנִּיחַ בָּצֵק אוֹ דְבֵילָה עַל גַּבֵּי הָאוֹזֶן כְּדֵי שֶׁיָּבֹא הַכֶּלֶב וְיִטְּלֶנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כׇּל מוּם״. אָמַר ״מוּם״ וְאָמַר ״כׇּל מוּם״. verabanan namé, hakhtiv: "kol moum lo yihye bo"? haou mibeé léh lekhidtanya: "vekhol moum lo yihye bo" – én li ela chelo yehé bo moum, minayin chelo yigrom lo al yedé a'hérim, chelo yani'ha batsék o devéla al gabé haozen kedé cheyavo hakelev veyitelenou? talmoud lomar: "kol moum". amar "moum" veamar "kol moum".
9. אָמַר רַבִּי אַמֵּי: הִנִּיחַ שְׂאוֹר עַל גַּבֵּי עִיסָּה, וְהָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ, וְנִתְחַמְּצָה מֵאֵלֶיהָ – חַיָּיב עָלֶיהָ כְּמַעֲשֵׂה שַׁבָּת. וּמַעֲשֵׂה שַׁבָּת כִּי הַאי גַּוְונָא מִי מִיחַיַּיב? וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה amar rabi amé: hini'ha seor al gabé isa, vehalakh veyachav lo, venit'hametsa mééleha – 'hayav aleha kemaasé chabat. oumaasé chabat ki ha gavna mi mi'hayav? vehaamar raba bar bar 'hana

Daf 57a

1. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הִנִּיחַ בָּשָׂר עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים – הִיפֵּךְ בּוֹ חַיָּיב, לֹא הִיפֵּךְ בּוֹ פָּטוּר. amar rabi yo'hanan: hini'ha basar al gabé ge'halim – hipékh bo 'hayav, lo hipékh bo patour.
2. אָמַר רָבָא: מַאי ״חַיָּיב״ נָמֵי דְּקָאָמַר? כְּמַעֲשֵׂה צָלִי שֶׁל שַׁבָּת. amar rava: ma "'hayav" namé dekaamar? kemaasé tsali chel chabat.
3. גּוּפָא, אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הִנִּיחַ בָּשָׂר עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים, הִיפֵּךְ בּוֹ – חַיָּיב, לֹא הִיפֵּךְ בּוֹ – פָּטוּר. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּאִי לָא הִיפֵּךְ בֵּיהּ לָא בְּשִׁיל – פְּשִׁיטָא! אֶלָּא דְּאִי לָא מְהַפֵּיךְ לֵיהּ נָמֵי הֲוָה בְּשִׁיל, אַמַּאי לָא מִיחַיַּיב? goufa, amar raba bar bar 'hana, amar rabi yo'hanan: hini'ha basar al gabé ge'halim, hipékh bo – 'hayav, lo hipékh bo – patour. hékhi damé? iléma dei la hipékh béh la bechil – pechita! ela dei la mehapékh léh namé hava bechil, ama la mi'hayav?
4. לָא צְרִיכָא, דְּאִי לָא הַפֵּיךְ בֵּיהּ – הֲוָה בְּשִׁיל מִצַּד אֶחָד כְּמַאֲכָל בֶּן דְּרוֹסַאי, וְכִי מְהַפֵּיךְ בֵּיהּ – בְּשִׁיל מִשְּׁנֵי צְדָדִין כְּמַאֲכָל בֶּן דְּרוֹסַאי, וְקָא מַשְׁמַע לַן דְּכֹל מִצַּד אֶחָד כְּמַאֲכָל בֶּן דְּרוֹסַאי – לָא כְּלוּם הוּא. la tserikha, dei la hapékh béh – hava bechil mitsad e'had kemaakhal ben derosa, vekhi mehapékh béh – bechil michené tsedadin kemaakhal ben derosa, veka machma lan dekhol mitsad e'had kemaakhal ben derosa – la keloum hou.
5. אָמַר רָבָא: וְאִם נִצְלָה בּוֹ כִּגְרוֹגֶרֶת מִצַּד אֶחָד בִּמְקוֹם אֶחָד – חַיָּיב. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: בִּמְקוֹם אֶחָד – אִין, בִּשְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת – לָא? וְהָתְנַן: הַקּוֹדֵחַ כׇּל שֶׁהוּא – חַיָּיב! amar rava: veim nitsla bo kigrogeret mitsad e'had bimkom e'had – 'hayav. amar léh ravina lerav aché: bimkom e'had – in, bichnayim o chelocha mekomot – la? vehatnan: hakodé'ha kol cheou – 'hayav!
6. הֵיכִי דָּמֵי? אִילֵּימָא בְּמָקוֹם אֶחָד, כׇּל שֶׁהוּא לְמַאי חֲזֵי? אֶלָּא לָאו בִּשְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, דַּחֲזוֹ לְצֵירוּף? לָא, לְעוֹלָם בְּמָקוֹם אֶחָד, דַּחֲזוּ לְבָבָא דְּאַקְלִידָא. hékhi damé? iléma bemakom e'had, kol cheou lema 'hazé? ela la bichnayim o chelocha mekomot, da'hazo letsérouf? la, leolam bemakom e'had, da'hazou levava deaklida.
7. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רָבָא: אֲפִילּוּ בִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא – הַקּוֹדֵחַ כׇּל שֶׁהוּא חַיָּיב. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא בְּמָקוֹם אֶחָד – כׇּל שֶׁהוּא לְמַאי חֲזֵי? אֶלָּא לָאו בִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת, דַּחֲזֵי לְצֵירוּף? לָא, לְעוֹלָם בְּמָקוֹם אֶחָד, דַּחֲזוּ לְבָבָא דְּאַקְלִידָא. veika deamri, amar rava: afilou bichnayim ouchlocha mekomot. amar léh ravina lerav aché: af anan namé tenéna – hakodé'ha kol cheou 'hayav. hékhi damé? iléma bemakom e'had – kol cheou lema 'hazé? ela la bichnayim ouchlocha mekomot, da'hazé letsérouf? la, leolam bemakom e'had, da'hazou levava deaklida.
8. תָּנוּ רַבָּנַן: אִילּוּ נֶאֱמַר ״אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה׳ לֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ״, הָיִיתִי אוֹמֵר אֵין לִי בְּלֹא תֵעָשֶׂה חָמֵץ אֶלָּא קוֹמֶץ בִּלְבָד. tanou rabanan: ilou neemar "acher takrivou la' lo téase 'haméts", hayiti omér én li belo téase 'haméts ela komets bilvad.
9. מִנְחָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״מִנְחָה״. שְׁאָר מְנָחוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״כׇּל הַמִּנְחָה״. min'ha minayin? talmoud lomar "min'ha". chear mena'hot minayin? talmoud lomar "kol hamin'ha".
10. ״אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַה׳״ – כְּשֵׁרָה, וְלֹא פְּסוּלָה. מִכָּאן אָמְרוּ: הַמְחַמֵּיץ אֶת הַכְּשֵׁירָה – חַיָּיב, וְאֶת הַפְּסוּלָה – פָּטוּר. "acher takrivou la'" – kechéra, velo pesoula. mikan amrou: ham'haméts et hakechéra – 'hayav, veet hapesoula – patour.
11. בָּעֵי רַב פָּפָּא: חִימְּצָהּ וְיָצָאת, וְחָזַר וְחִימְּצָהּ – מַהוּ? כֵּיוָן דְּיָצָאת אִיפְּסִילָה לַהּ בְּיוֹצֵא, וְכִי הָדַר מְחַמֵּיץ לַהּ – לָא מִיחַיַּיב עֲלַהּ מִשּׁוּם מְחַמֵּיץ אַחֵר מְחַמֵּיץ. baé rav papa: 'himetsah veyatsat, ve'hazar ve'himetsah – maou? kévan deyatsat ipesila lah beotsé, vekhi hadar me'haméts lah – la mi'hayav alah michoum me'haméts a'hér me'haméts.
12. אוֹ דִילְמָא, כֵּיוָן דְּחִימְּצָהּ, פְּסוּל יוֹצֵא לָא מַהֲנֵי בַּיהּ, וְכִי הֲדַר מְחַמֵּיץ לַהּ – מִיחַיַּיב עֲלַהּ מִשּׁוּם מְחַמֵּיץ אַחֵר מְחַמֵּיץ? תֵּיקוּ. o dilma, kévan de'himetsah, pesoul yotsé la mahané bah, vekhi hadar me'haméts lah – mi'hayav alah michoum me'haméts a'hér me'haméts? tékou.
13. בָּעֵי רַב מָרִי: חִימְּצָהּ בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ, מַהוּ? ״אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְהָא אַקְרְבַהּ, baé rav mari: 'himetsah berocho chel mizbé'ha, maou? "acher takrivou" amar ra'hamana, veha akrevah,
14. אוֹ דִלְמָא מְחוּסַּר הַקְטָרָה כִּמְחוּסַּר מַעֲשֶׂה דָּמֵי? תֵּיקוּ. o dilma me'housar haktara kim'housar maase damé? tékou.
15. וְהַשְׁתָּא דְּנָפְקָא לֵיהּ מִ״כׇּל הַמִּנְחָה״, ״אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ (לַה׳)״ לְמָה לִי? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ״ – לְרַבּוֹת מִנְחַת נְסָכִים לְחִימּוּץ, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לְרַבּוֹת לֶחֶם הַפָּנִים לְחִימּוּץ. vehachta denafka léh mi"kol hamin'ha", "acher takrivou (la')" lema li? mibeé léh lekhidtanya: "acher takrivou" – lerabot min'hat nesakhim le'himouts, divré rabi yosé hagelili. rabi akiva omér: lerabot le'hem hapanim le'himouts.
16. מִנְחַת נְסָכִים? מֵי פֵירוֹת הֵם! min'hat nesakhim? mé férot hém!

Daf 57b

1. וּמֵי פֵירוֹת אֵין מַחְמִיצִין? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אוֹמֵר הָיָה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, מִנְחַת נְסָכִים מְגַבְּלָהּ בְּמַיִם וּכְשֵׁרָה. oumé férot én ma'hmitsin? amar réch lakich: omér haya rabi yosé hagelili, min'hat nesakhim megabelah bemayim oukhchéra.
2. לֶחֶם הַפָּנִים מִדַּת יָבֵשׁ הִיא, וּשְׁמַעְנָא לֵיהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר: מִדַּת יָבֵשׁ לֹא נִתְקַדְּשָׁה. le'hem hapanim midat yavéch hi, ouchmana léh lerabi akiva deamar: midat yavéch lo nitkadecha.
3. שְׁלַח רַבִּי רְאוּבֵן מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: כָּךְ הִיא הַצָּעָה שֶׁל מִשְׁנָה, וְאֵיפוֹךְ – ״אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ״ לְרַבּוֹת לֶחֶם הַפָּנִים לְחִימּוּץ, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לְרַבּוֹת מִנְחַת נְסָכִים לְחִימּוּץ. chela'h rabi reouvén micheméh derabi yo'hanan: kakh hi hatsaa chel michna, veéfokh – "acher takrivou" lerabot le'hem hapanim le'himouts, divré rabi yosé hagelili. rabi akiva omér: lerabot min'hat nesakhim le'himouts.
4. וְאַזְדָּא רַבִּי יוֹחָנָן לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְאֶחָד מִתַּלְמִידֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד, וּמַנּוּ רַבִּי יֹאשִׁיָּה. veazda rabi yo'hanan letaméh, deamar rabi yo'hanan: rabi yosé hagelili vee'had mitalmidé rabi yichmaél amrou davar e'had, oumanou rabi yochiya.
5. דְּתַנְיָא, ״וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם״. רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: מִדַּת הַלַּח נִמְשַׁח בֵּין מִבִּפְנִים בֵּין מִבַּחוּץ, מִדַּת יָבֵשׁ נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וְאֵין נִמְשְׁחוּ מִבַּחוּץ. detanya, "vayimcha'hém vaykadéch otam". rabi yochiya omér: midat hala'h nimcha'h bén mibifnim bén miba'houts, midat yavéch nimche'hou mibifnim veén nimche'hou miba'houts.
6. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: מִדַּת הַלַּח נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים, וְאֵין נִמְשְׁחוּ מִבַּחוּץ, מִדּוֹת יָבֵשׁ לֹא נִמְשְׁחוּ כׇּל עִיקָּר. תֵּדַע לְךָ שֶׁהֲרֵי אֵין מְקַדְּשׁוֹת, דִּכְתִיב ״מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת תִּהְיֶינָה חָמֵץ תֵּאָפֶינָה בִּכּוּרִים לַה׳״. אֵימָתַי הֵן ״לַה׳״? לְאַחַר שֶׁנֶּאֱפוּ. rabi yonatan omér: midat hala'h nimche'hou mibifnim, veén nimche'hou miba'houts, midot yavéch lo nimche'hou kol ikar. téda lekha cheharé én mekadechot, dikhtiv "mimochvotékhem taviou le'hem tenoufa chetayim chené esronim solet tihyena 'haméts téafena bikourim la'". émata hén "la'"? lea'har cheneefou.
7. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? ״בְּאֹתָם״. רַבִּי יֹאשִׁיָּה סָבַר ״אֹתָם״ לְמַעוֹטֵי מִדַּת יָבֵשׁ בַּחוּץ, וְרַבִּי יוֹנָתָן סָבַר מִדַּת יָבֵשׁ חוֹל הוּא, וְלָא אִצְטְרִיךְ קְרָא לְמַעוֹטֵי, כִּי אִיצְטְרִיךְ קְרָא לְמַעוֹטֵי מִדַּת לַח מִבַּחוּץ. bema ka mipalgi? "beotam". rabi yochiya savar "otam" lemaoté midat yavéch ba'houts, verabi yonatan savar midat yavéch 'hol hou, vela itsterikh kera lemaoté, ki itsterikh kera lemaoté midat la'h miba'houts.
8. לֵימָא נָמֵי רַבִּי עֲקִיבָא וְאֶחָד מִתַּלְמִידֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד, וּמַנּוּ? רַבִּי יוֹנָתָן, מִשּׁוּם דְּלָא שָׁווּ בְּמִדַּת לַח לַהֲדָדֵי. léma namé rabi akiva vee'had mitalmidé rabi yichmaél amrou davar e'had, oumanou? rabi yonatan, michoum dela chaou bemidat la'h lahadadé.
9. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: וְהָא אִיכָּא בִּיסָא, דְּלַח הוּא. אֲמַר לֵיהּ: כְּגוֹן שֶׁלָּשׁ עַל גַּבֵּי קַטְבֻלְיָא. amar léh rav papa leabayé: veha ika bisa, dela'h hou. amar léh: kegon chelach al gabé katvoulya.
10. אִי הָכִי, דְּקָאָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹנָתָן: תֵּדַע לְךָ שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ מְקַדֶּשֶׁת, לֵימָא לֵיהּ: כְּגוֹן דְּכַיְילָא בְּעִשָּׂרוֹן דְּחוֹל. i hakhi, dekaamar léh rabi yonatan: téda lekha cheharé énah mekadechet, léma léh: kegon dekhayla beisaron de'hol.
11. הָכִי הַשְׁתָּא? בִּשְׁלָמָא בִּיסָא – לָא כְּתַב רַחֲמָנָא דְּלֶעֱבֵיד בִּיסָא לְמֵילַשׁ בֵּיהּ, כִּי לָשׁ לַהּ עַל גַּבֵּי קַטְבֻלְיָא – לֵית לַן בַּהּ. אֶלָּא עִשָּׂרוֹן, כֵּיוָן דְּאָמַר רַחֲמָנָא: עֲבֵיד עִשָּׂרוֹן וּכְיֵיל בֵּיהּ – שָׁבֵיק עִשָּׂרוֹן דְּקוֹדֶשׁ וְכָיֵיל בְּעִשָּׂרוֹן דְּחוֹל?! hakhi hachta? bichlama bisa – la ketav ra'hamana deleevéd bisa lemélach béh, ki lach lah al gabé katvoulya – lét lan bah. ela isaron, kévan deamar ra'hamana: avéd isaron oukhyél béh – chavék isaron dekodech vekhayél beisaron de'hol?!
12. תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִן לְמַעֲלֶה מִבְּשַׂר חַטָּאת, וּמִבְּשַׂר אָשָׁם, וּמִבְּשַׂר קׇדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, וּמִקֳּדָשִׁים קַלִּים, וּמִמּוֹתַר הָעוֹמֶר, וּמִמּוֹתַר שְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וּמִלֶּחֶם הַפָּנִים, וּמִשְּׁיָרֵי מְנָחוֹת, שֶׁהוּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה? tanou rabanan: minayin lemaale mibesar 'hatat, oumibesar acham, oumibesar kodché hakodachim, oumikodachim kalim, oumimotar haomer, oumimotar cheté hale'hem, oumile'hem hapanim, oumicheyaré mena'hot, cheou belo taase?
13. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּי כׇל שְׂאֹר וְכׇל דְּבַשׁ לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה׳״, כֹּל שֶׁהוּא מִמֶּנּוּ לָאִישִּׁים הֲרֵי הוּא בְּבַל תַּקְטִירוּ. talmoud lomar: "ki khol seor vekhol devach lo taktirou mimenou iche la'", kol cheou mimenou laichim haré hou beval taktirou.
14. וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים, יֵשׁ מֵהֶן לָאִישִּׁים? וְהָתַנְיָא: יָצְאוּ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים שֶׁאֵין מֵהֶם לָאִישִּׁים! ouchté hale'hem vele'hem hapanim, yéch méhen laichim? vehatanya: yatsou cheté hale'hem vele'hem hapanim cheén méhem laichim!
15. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: אֵין מִגּוּפוֹ לָאִישִּׁים. amar rav chéchet: én migoufo laichim.
16. אִיתְּמַר: הַמַּעֲלֶה מִכּוּלָּם עַל גַּבֵּי הַכֶּבֶשׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: חַיָּיב, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: פָּטוּר. itemar: hamaale mikoulam al gabé hakevech, rabi yo'hanan amar: 'hayav, rabi elazar amar: patour.
17. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר חַיָּיב, דְּתַנְיָא: ״הַמִּזְבֵּחַ״ – אֵין לִי אֶלָּא מִזְבֵּחַ, כֶּבֶשׁ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יַעֲלוּ לְרָצוֹן״. rabi yo'hanan amar 'hayav, detanya: "hamizbé'ha" – én li ela mizbé'ha, kevech minayin? talmoud lomar "veel hamizbé'ha lo yaalou leratson".
18. וְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר פָּטוּר, מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר קְרָא: ״שְׂאֹר וּדְבַשׁ ... קׇרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ אֹתָם״. verabi elazar amar patour, ma tama? deamar kera: "seor oudvach ... korban réchit takrivou otam".
19. ״אוֹתָם״ – הוּא דְּרַבִּי לְךָ כֶּבֶשׁ כְּמִזְבֵּחַ, אֲבָל מִידֵּי אַחֲרִינָא – לָא. "otam" – hou derabi lekha kevech kemizbé'ha, aval midé a'harina – la.

Daf 58a

1. וְרַבִּי יוֹחָנָן, הַאי ״אֹתָם״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? verabi yo'hanan, ha "otam" ma avéd léh?
2. מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: יָכוֹל יְהֵא יָחִיד מִתְנַדֵּב וּמֵבִיא כַּיּוֹצֵא בָּהּ נְדָבָה, וְקוֹרֵא אֲנִי בָּהּ ״מוֹצֵא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ״? mibeé léh lekhidtanya: yakhol yehé ya'hid mitnadév oumévi kayotsé bah nedava, vekoré ani bah "motsé sefatekha tichmor veasita"?
3. תַּלְמוּד לוֹמַר ״קׇרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ״, צִיבּוּר אָמַרְתִּי לְךָ, וְלֹא יָחִיד. talmoud lomar "korban réchit takrivou", tsibour amarti lekha, velo ya'hid.
4. יָכוֹל לֹא יְהֵא יָחִיד מֵבִיא, שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא חוֹבָתוֹ כַּיּוֹצֵא בָּהּ, אֲבָל יְהֵא צִיבּוּר מֵבִיא שֶׁמֵּבִיא חוֹבָתוֹ כַּיּוֹצֵא בָּהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֹתָם״, וּמָה יֵשׁ לְךָ לְהָבִיא? שְׁתֵּי הַלֶּחֶם מִן הַשְּׂאוֹר, וּבִכּוּרִים מִן הַדְּבַשׁ. yakhol lo yehé ya'hid mévi, cheéno mévi 'hovato kayotsé bah, aval yehé tsibour mévi chemévi 'hovato kayotsé bah? talmoud lomar "otam", ouma yéch lekha lehavi? cheté hale'hem min haseor, ouvikourim min hadevach.
5. וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם לֹא יִקְרְבוּ נְדָבָה? וְהָתַנְיָא: אִם נֶאֱמַר ״כׇּל שְׂאֹר״, לָמָּה נֶאֱמַר ״כׇּל דְּבַשׁ״? וְאִם נֶאֱמַר ״כׇּל דְּבַשׁ״, לָמָּה נֶאֱמַר ״כׇּל שְׂאֹר״? מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בַּשְּׂאוֹר מַה שֶּׁאֵין בַּדְּבַשׁ, וְיֵשׁ בַּדְּבַשׁ מַה שֶּׁאֵין בִּשְׂאוֹר. ouchté hale'hem lo yikrevou nedava? vehatanya: im neemar "kol seor", lama neemar "kol devach"? veim neemar "kol devach", lama neemar "kol seor"? mipené cheyéch baseor ma cheén badevach, veyéch badevach ma cheén bisor.
6. שְׂאוֹר הוּתַּר מִכְּלָלוֹ בַּמִּקְדָּשׁ, דְּבַשׁ לֹא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ בַּמִּקְדָּשׁ. seor houtar mikelalo bamikdach, devach lo houtar mikelalo bamikdach.
7. דְּבַשׁ הוּתַּר בִּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת, שְׂאוֹר לֹא הוּתַּר בִּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת. הָא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בַּשְּׂאוֹר מַה שֶּׁאֵין בַּדְּבַשׁ, וְיֵשׁ בַּדְּבַשׁ מַה שֶּׁאֵין בִּשְׂאוֹר, הוּצְרַךְ לוֹמַר ״כׇּל שְׂאֹר״, וְהוּצְרַךְ לוֹמַר ״כׇּל דְּבַשׁ״. devach houtar bichyaré mena'hot, seor lo houtar bichyaré mena'hot. ha mipené cheyéch baseor ma cheén badevach, veyéch badevach ma cheén bisor, houtsrakh lomar "kol seor", veoutsrakh lomar "kol devach".
8. שְׂאוֹר דְּהוּתַּר מִכְּלָלוֹ בַּמִּקְדָּשׁ, מַאי נִיהוּ? לָאו שְׁתֵּי הַלֶּחֶם דְּקָרְבָה נְדָבָה? אָמַר רַב עַמְרָם: לָא, לִיקְרַב עִמָּהֶם. seor deoutar mikelalo bamikdach, ma niou? la cheté hale'hem dekarva nedava? amar rav amram: la, likrav imahem.
9. אִי הָכִי, בִּכּוּרִים נָמֵי, דִּתְנַן: הַגּוֹזָלוֹת שֶׁעַל גַּבֵּי הַסַּלִּין הָיוּ עוֹלוֹת, וְהַסַּלִּים שֶׁבְּיָדָם נִיתָּנִין לַכֹּהֲנִים. הָנְהוּ לְעַטֵּר בִּכּוּרִים הוּא דְּאָתוּ. i hakhi, bikourim namé, ditnan: hagozalot cheal gabé hasalin haou olot, vehasalim chebeyadam nitanin lakohanim. hanou leatér bikourim hou deatou.
10. בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא מֵרַב חִסְדָּא: הַמַּעֲלֶה מִבְּשַׂר חַטַּאת הָעוֹף עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, מַהוּ? baé ramé bar 'hama mérav 'hisda: hamaale mibesar 'hatat haof al gabé hamizbé'ha, maou?
11. כֹּל שֶׁמִּמֶּנּוּ לָאִישִּׁים, אָמַר רַחֲמָנָא, וְהַאי אֵין מִמֶּנּוּ לָאִישִּׁים? אוֹ דִלְמָא כֹּל שֶׁשְּׁמוֹ קׇרְבָּן, וְהַאי נָמֵי שְׁמוֹ קׇרְבָּן? אֲמַר לֵיהּ: כֹּל שֶׁשְּׁמוֹ קׇרְבָּן, וְהַאי נָמֵי שְׁמוֹ קׇרְבָּן. kol chemimenou laichim, amar ra'hamana, veha én mimenou laichim? o dilma kol chechemo korban, veha namé chemo korban? amar léh: kol chechemo korban, veha namé chemo korban.
12. כְּתַנָּאֵי: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כֹּל שֶׁמִּמֶּנּוּ לָאִישִּׁים, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כֹּל שֶׁשְּׁמוֹ קׇרְבָּן. ketanaé: rabi eliezer omér: kol chemimenou laichim, rabi akiva omér: kol chechemo korban.
13. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רַב חִסְדָּא: בְּשַׂר חַטַּאת הָעוֹף אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. ma bénayou? amar rav 'hisda: besar 'hatat haof ika bénayou.
14. רַב אָמַר: לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, דְּתָנֵי לֵוִי: ״כׇּל קׇרְבָּנָם״ – לְרַבּוֹת לוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע. rav amar: log chemen chel metsora ika bénayou, detané lévi: "kol korbanam" – lerabot log chemen chel metsora.
15. תָּנוּ רַבָּנַן: ״שְׂאֹר ... בַּל תַּקְטִירוּ״ – אֵין לִי אֶלָּא כּוּלּוֹ, מִקְצָתוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כׇל״. עֵירוּבוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּי כׇל״. tanou rabanan: "seor ... bal taktirou" – én li ela koulo, miktsato minayin? talmoud lomar: "khol". érouvo minayin? talmoud lomar: "ki khol".
16. מַאי קָאָמַר? אָמַר אַבָּיֵי, הָכִי קָאָמַר: ״שְׂאֹר בַּל תַּקְטִירוּ״ – אֵין לִי אֶלָּא כְּזַיִת, חֲצִי זַיִת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״כׇּל״, עֵירוּבוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״כִּי כׇל״. ma kaamar? amar abayé, hakhi kaamar: "seor bal taktirou" – én li ela kezayit, 'hatsi zayit minayin? talmoud lomar "kol", érouvo minayin? talmoud lomar "ki khol".
17. רָבָא אָמַר: הָכִי קָאָמַר – ״שְׂאֹר בַּל תַּקְטִירוּ״ אֵין לִי אֶלָּא קוֹמֶץ, חֲצִי קוֹמֶץ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כׇל״. עֵירוּבוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּי כׇל״. rava amar: hakhi kaamar – "seor bal taktirou" én li ela komets, 'hatsi komets minayin? talmoud lomar: "khol". érouvo minayin? talmoud lomar: "ki khol".
18. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? אַבָּיֵי סָבַר: יֵשׁ קוֹמֶץ פָּחוֹת מִשְּׁנֵי זֵיתִים, bema ka mipalgi? abayé savar: yéch komets pa'hot michené zétim,

Daf 58b

1. וְיֵשׁ הַקְטָרָה פְּחוּתָה מִכְּזַיִת. veyéch haktara pe'houta mikezayit.
2. וְרָבָא אָמַר: אֵין קוֹמֶץ פָּחוֹת מִשְּׁנֵי זֵיתִים, וְאֵין הַקְטָרָה פְּחוּתָה מִכְּזַיִת. verava amar: én komets pa'hot michené zétim, veén haktara pe'houta mikezayit.
3. אִיתְּמַר: הַמַּעֲלֶה מִשְּׂאוֹר וּמִדְּבַשׁ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, אָמַר רָבָא: לוֹקֶה מִשּׁוּם שְׂאוֹר, וְלוֹקֶה מִשּׁוּם דְּבַשׁ, לוֹקֶה מִשּׁוּם עֵירוּבֵי שְׂאוֹר, וּמִשּׁוּם עֵירוּבֵי דְּבַשׁ. itemar: hamaale miseor oumidevach al gabé hamizbé'ha, amar rava: loke michoum seor, veloke michoum devach, loke michoum érouvé seor, oumichoum érouvé devach.
4. אַבָּיֵי אָמַר: אֵין לוֹקִין עַל לָאו שֶׁבִּכְלָלוֹת. abayé amar: én lokin al la chebikhlalot.
5. אִיכָּא דְּאָמְרִי: חֲדָא מִיהָא לָקֵי. ika deamri: 'hada miha laké.
6. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, חֲדָא נָמֵי לָא לָקֵי, דְּהָא לָא מְיַחַד לָאוֵיהּ כְּלָאו דַּחֲסִימָה. veika deamri, 'hada namé la laké, deha la meya'had lavéh kela da'hasima.

Daf 59a

1. מַתְנִי׳ יֵשׁ טְעוּנוֹת שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, שֶׁמֶן וְלֹא לְבוֹנָה, לְבוֹנָה וְלֹא שֶׁמֶן, לֹא לְבוֹנָה וְלֹא שֶׁמֶן. matni' yéch teounot chemen oulvona, chemen velo levona, levona velo chemen, lo levona velo chemen.
2. וְאֵלּוּ טְעוּנוֹת שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה: מִנְחַת הַסּוֹלֶת, וְהַמַּחֲבַת, וְהַמַּרְחֶשֶׁת, וְהַחַלּוֹת, וְהָרְקִיקִין. veélou teounot chemen oulvona: min'hat hasolet, vehama'havat, vehamar'hechet, veha'halot, veharkikin.
3. מִנְחַת כֹּהֲנִים, מִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, מִנְחַת גּוֹי, מִנְחַת נָשִׁים, מִנְחַת הָעוֹמֶר. min'hat kohanim, min'hat kohén machi'ha, min'hat go, min'hat nachim, min'hat haomer.
4. מִנְחַת נְסָכִים טְעוּנָה שֶׁמֶן, וְאֵין טְעוּנָה לְבוֹנָה. לֶחֶם הַפָּנִים טָעוּן לְבוֹנָה, וְאֵין טָעוּן שֶׁמֶן. min'hat nesakhim teouna chemen, veén teouna levona. le'hem hapanim taoun levona, veén taoun chemen.
5. שְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וּמִנְחַת חוֹטֵא, וּמִנְחַת קְנָאוֹת – אֵין טְעוּנִין לֹא שֶׁמֶן וְלֹא לְבוֹנָה. cheté hale'hem, oumin'hat 'hoté, oumin'hat kenaot – én teounin lo chemen velo levona.
6. גְּמָ׳ אָמַר רַב פָּפָּא: כֹּל הֵיכָא דִּתְנַן עֶשֶׂר – תְּנַן, לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר: מֶחֱצָה חַלּוֹת וּמֶחֱצָה רְקִיקִין יָבִיא, קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא. gema' amar rav papa: kol hékha ditnan eser – tenan, leapoké miderabi chimon deamar: me'hetsa 'halot oume'hetsa rekikin yavi, ka machma lan dela.
7. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְנָתַתָּ עָלֶיהָ שֶׁמֶן״ – וְלֹא עַל לֶחֶם הַפָּנִים שֶׁמֶן. tanou rabanan: "venatata aleha chemen" – velo al le'hem hapanim chemen.
8. שֶׁיָּכוֹל – וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה מִנְחַת נְסָכִים שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה לְבוֹנָה טְעוּנָה שֶׁמֶן, לֶחֶם הַפָּנִים שֶׁטָּעוּן לְבוֹנָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁטָּעוּן שֶׁמֶן! תַּלְמוּד לוֹמַר ״עָלֶיהָ״ – עָלֶיהָ שֶׁמֶן, וְלֹא עַל לֶחֶם הַפָּנִים שֶׁמֶן. cheyakhol – vahalo din hou: ouma min'hat nesakhim cheénah teouna levona teouna chemen, le'hem hapanim chetaoun levona – éno din chetaoun chemen! talmoud lomar "aleha" – aleha chemen, velo al le'hem hapanim chemen.
9. ״וְשַׂמְתָּ עָלֶיהָ לְבֹנָה״ – עָלֶיהָ לְבוֹנָה, וְלֹא עַל מִנְחַת נְסָכִים לְבוֹנָה. "vesamta aleha levona" – aleha levona, velo al min'hat nesakhim levona.
10. שֶׁיָּכוֹל, וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה לֶחֶם הַפָּנִים שֶׁאֵינוֹ טָעוּן שֶׁמֶן – טָעוּן לְבוֹנָה, מִנְחַת נְסָכִים שֶׁטְּעוּנָה שֶׁמֶן – אֵינוֹ דִּין שֶׁטְּעוּנָה לְבוֹנָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״עָלֶיהָ״ – עָלֶיהָ לְבוֹנָה, וְלֹא עַל מִנְחַת נְסָכִים לְבוֹנָה. cheyakhol, vahalo din hou: ouma le'hem hapanim cheéno taoun chemen – taoun levona, min'hat nesakhim cheteouna chemen – éno din cheteouna levona? talmoud lomar "aleha" – aleha levona, velo al min'hat nesakhim levona.
11. ״מִנְחָה״ – לְרַבּוֹת מִנְחַת שְׁמִינִי לִלְבוֹנָה, ״הִיא״ – לְהוֹצִיא שְׁתֵּי הַלֶּחֶם, שֶׁלֹּא יִטְעֲנוּ לֹא שֶׁמֶן וְלֹא לְבוֹנָה. "min'ha" – lerabot min'hat chemini lilvona, "hi" – leotsi cheté hale'hem, chelo yitanou lo chemen velo levona.
12. אָמַר מָר: ״עָלֶיהָ שֶׁמֶן״ – וְלֹא עַל לֶחֶם הַפָּנִים שֶׁמֶן. אֵימָא: ״עָלֶיהָ שֶׁמֶן״ – וְלֹא עַל מִנְחַת כֹּהֲנִים שֶׁמֶן! amar mar: "aleha chemen" – velo al le'hem hapanim chemen. éma: "aleha chemen" – velo al min'hat kohanim chemen!
13. מִסְתַּבְּרָא מִנְחַת כֹּהֲנִים הֲוָה לֵיהּ לְרַבּוֹיֵי, שֶׁכֵּן עִשָּׂרוֹן, כְּלִי, mistabera min'hat kohanim hava léh leraboyé, chekén isaron, keli,
14. חוּץ, וְצוּרָה, הַגָּשָׁה, 'houts, vetsoura, hagacha,
15. וְאִישִּׁים. veichim.
16. אַדְּרַבָּה, לֶחֶם הַפָּנִים הֲוָה לֵיהּ לְרַבּוֹיֵי, שֶׁכֵּן צִיבּוּרָא, חוֹבָה, טַמְיָא. aderaba, le'hem hapanim hava léh leraboyé, chekén tsiboura, 'hova, tamya.
17. דְּאָכֵיל פִּיגּוּלָא, בְּשַׁבְּתָא. deakhél pigoula, bechabeta.
18. מִסְתַּבְּרָא ״נֶפֶשׁ״. mistabera "nefech".
19. אָמַר מָר: ״עָלֶיהָ לְבֹנָה״ – וְלֹא עַל מִנְחַת נְסָכִים לְבוֹנָה. אֵימָא: ״עָלֶיהָ לְבֹנָה״ – וְלֹא עַל מִנְחַת כֹּהֲנִים לְבוֹנָה! amar mar: "aleha levona" – velo al min'hat nesakhim levona. éma: "aleha levona" – velo al min'hat kohanim levona!
20. מִסְתַּבְּרָא מִנְחַת כֹּהֲנִים הֲוָה לֵיהּ לְרַבּוֹיֵי, שֶׁכֵּן עִשָּׂרוֹן בָּלוּל בְּלוֹג. mistabera min'hat kohanim hava léh leraboyé, chekén isaron baloul belog.
21. מוּגָּשׁ, בִּגְלַל עֶצֶם. mougach, biglal etsem.
22. אַדְּרַבָּה, מִנְחַת נְסָכִים הֲוָה לֵיהּ לְרַבּוֹיֵי, שֶׁכֵּן צִיבּוּרָא, aderaba, min'hat nesakhim hava léh leraboyé, chekén tsiboura,
23. חוֹבָה, וְאִיטַּמִּי. בְּשַׁבְּתָא. 'hova, veitami. bechabeta.
24. מִסְתַּבְּרָא ״נֶפֶשׁ״. mistabera "nefech".
25. ״מִנְחָה״ – לְרַבּוֹת מִנְחַת שְׁמִינִי לִלְבוֹנָה, וְאֵימָא – לְהוֹצִיא? הַאי מַאי? אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לְרַבּוֹת – שַׁפִּיר. "min'ha" – lerabot min'hat chemini lilvona, veéma – leotsi? ha ma? i amrate bichlama lerabot – chapir.
26. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לְהוֹצִיא – לְמָה לִי? שָׁעָה מִדּוֹרוֹת לָא יָלְפִינַן. ela i amrate leotsi – lema li? chaa midorot la yalfinan.
27. ״הִיא״ – לְהוֹצִיא שְׁתֵּי הַלֶּחֶם, שֶׁלֹּא יִטְעֲנוּ לֹא שֶׁמֶן וְלֹא לְבוֹנָה. וְאֵימָא לְהוֹצִיא מִנְחַת כֹּהֲנִים? מִסְתַּבְּרָא מִנְחַת כֹּהֲנִים הֲוָה לֵיהּ לְרַבּוֹיֵי, שֶׁכֵּן עִשָּׂרוֹן, "hi" – leotsi cheté hale'hem, chelo yitanou lo chemen velo levona. veéma leotsi min'hat kohanim? mistabera min'hat kohanim hava léh leraboyé, chekén isaron,
28. כְּלִי, מַצָּה, וְעֶצֶם, הַגָּשָׁה, וְאִישִּׁים. keli, matsa, veetsem, hagacha, veichim.
29. אַדְּרַבָּה, aderaba,

Daf 59b

1. שְׁתֵּי הַלֶּחֶם הֲוָה לֵיהּ לְרַבּוֹיֵי, שֶׁכֵּן: צִיבּוּר, חוֹבָה, טַמְיָא, דַּאֲכַל, cheté hale'hem hava léh leraboyé, chekén: tsibour, 'hova, tamya, daakhal,
2. פִּיגּוּלָא, בְּשַׁבְּתָא, מַתִּיר, תְּנוּפָה, בָּאָרֶץ, pigoula, bechabeta, matir, tenoufa, baarets,
3. בִּזְמַן חָדָשׁ, וְהָנֵי נְפִישָׁן. bizman 'hadach, vehané nefichan.
4. מִסְתַּבְּרָא ״נֶפֶשׁ״. mistabera "nefech".
5. מַתְנִי׳ וְחַיָּיב עַל הַשֶּׁמֶן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְחַיָּיב עַל לְבוֹנָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. נָתַן עָלֶיהָ שֶׁמֶן – פְּסָלָהּ, לְבוֹנָה – יִלְקְטֶנָּה. matni' ve'hayav al hachemen bifné atsmo, ve'hayav al levona bifné atsmah. natan aleha chemen – pesalah, levona – yilketena.
6. נָתַן שֶׁמֶן עַל שְׁיָרֶיהָ – אֵינוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה; נָתַן כְּלִי עַל גַּבֵּי כְּלִי – לֹא פְּסָלָהּ. natan chemen al cheyareha – éno ovér belo taase; natan keli al gabé keli – lo pesalah.
7. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן״, וְאִם שָׂם – פָּסַל. gema' tanou rabanan: "lo yasim aleha chemen", veim sam – pasal.
8. יָכוֹל לֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבוֹנָה, וְאִם נָתַן – פָּסַל? תַּלְמוּד לוֹמַר ״כִּי חַטָּאת״. יָכוֹל אַף בְּשֶׁמֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״הִיא״. yakhol lo yitén aleha levona, veim natan – pasal? talmoud lomar "ki 'hatat". yakhol af bechemen? talmoud lomar "hi".
9. וּמָה רָאִיתָ לִפְסוֹל בַּשֶּׁמֶן וּלְהַכְשִׁיר בַּלְּבוֹנָה? פּוֹסֵל אֲנִי בַּשֶּׁמֶן, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְלׇקְטוֹ, וּמַכְשִׁיר אֲנִי בַּלְּבוֹנָה, שֶׁאֶפְשָׁר לְלוֹקְטָהּ. ouma raita lifsol bachemen oulhakhchir balevona? posél ani bachemen, chei efchar lelokto, oumakhchir ani balevona, cheefchar leloktah.
10. בְּעָא רַבָּה בַּר רַב הוּנָא מֵרַבִּי יוֹחָנָן: נָתַן עָלֶיהָ לְבוֹנָה שְׁחוּקָה, מַהוּ? מִשּׁוּם דְּאֶפְשָׁר לְלׇקְטָהּ, וְהָא לָא אֶפְשָׁר לְלׇקְטָהּ? אוֹ דִילְמָא מִשּׁוּם דְּלָא מִיבַּלְעָא, וְהָא נָמֵי לָא מִיבַּלְעָא? bea raba bar rav houna mérabi yo'hanan: natan aleha levona che'houka, maou? michoum deefchar leloktah, veha la efchar leloktah? o dilma michoum dela mibala, veha namé la mibala?
11. תָּא שְׁמַע: וּלְבוֹנָה יִלְקְטֶנָּה. ta chema: oulvona yilketena.
12. דִּלְמָא חֲדָא וְעוֹד קָאָמַר: חֲדָא, דְּלָא מִיבַּלְעָא, וְעוֹד – יִלְקְטֶנָּה. dilma 'hada veod kaamar: 'hada, dela mibala, veod – yilketena.
13. תָּא שְׁמַע: מַכְשִׁיר אֲנִי בַּלְּבוֹנָה, שֶׁאֶפְשָׁר לְלוֹקְטָהּ. הָכָא נָמֵי, חֲדָא וְעוֹד קָא אָמַר. ta chema: makhchir ani balevona, cheefchar leloktah. hakha namé, 'hada veod ka amar.
14. מַאי הָוֵי עֲלַהּ? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: תַּנְיָא, מִנְחַת חוֹטֵא וּמִנְחַת קְנָאוֹת שֶׁנָּתַן עָלֶיהָ לְבוֹנָה – מְלַקֵּט אֶת הַלְּבוֹנָה, וּכְשֵׁרָה. וְאִם עַד שֶׁלֹּא לִיקֵּט לְבוֹנָתָהּ חִישֵּׁב עָלֶיהָ, בֵּין חוּץ לִזְמַנּוֹ בֵּין חוּץ לִמְקוֹמוֹ – פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. ma havé alah? amar rav na'hman bar yits'hak: tanya, min'hat 'hoté oumin'hat kenaot chenatan aleha levona – melakét et halevona, oukhchéra. veim ad chelo likét levonatah 'hichév aleha, bén 'houts lizmano bén 'houts limkomo – pasoul, veén bo karét.
15. וְאִם מִשֶּׁלִּיקֵּט לְבוֹנָתָהּ, מְחַשֵּׁב עָלֶיהָ חוּץ לִמְקוֹמוֹ – פָּסוּל, וְאֵין בּוֹ כָּרֵת. חוּץ לִזְמַנּוֹ – פִּיגּוּל, וְחַיָּיבִין עָלָיו כָּרֵת. veim michelikét levonatah, me'hachév aleha 'houts limkomo – pasoul, veén bo karét. 'houts lizmano – pigoul, ve'hayavin ala karét.
16. וְתִיהְוֵי פַּךְ, וְאַמַּאי פָּסְלָה בְּמַחְשָׁבָה? דָּחוּי הוּא! vetihvé pakh, veama pasla bema'hchava? da'hou hou!
17. אָמַר אַבָּיֵי: ״חַטָּאת״ קַרְיַיהּ רַחֲמָנָא. רָבָא אָמַר: הָא מַנִּי? חָנָן הַמִּצְרִי הוּא, דְּלֵית לֵיהּ דְּחוּיִין. amar abayé: "'hatat" karyah ra'hamana. rava amar: ha mani? 'hanan hamitsri hou, delét léh de'houyin.
18. דְּתַנְיָא, חָנָן הַמִּצְרִי אוֹמֵר: אֲפִילּוּ דָּם בַּכּוֹס, מֵבִיא חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא בְּהַגְרָלָה וּמְזַוֵּוג לוֹ. detanya, 'hanan hamitsri omér: afilou dam bakos, mévi 'havéro chelo behagrala oumzavég lo.
19. רַב אָשֵׁי אָמַר: כֹּל שֶׁבְּיָדוֹ – לָא הָוֵי דָּחוּי. rav aché amar: kol chebeyado – la havé da'hou.
20. אָמַר רַב אַדָּא: כְּוָותֵיהּ דְּרַב אָשֵׁי מִסְתַּבְּרָא, דְּמַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאִית לֵיהּ דְּחוּיִין? רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דִּתְנַן: וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: נִשְׁפַּךְ הַדָּם – יָמוּת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, מֵת הַמִּשְׁתַּלֵּחַ – יִשָּׁפֵךְ הַדָּם. amar rav ada: kevatéh derav aché mistabera, deman chamate léh deit léh de'houyin? rabi yeouda hi, ditnan: veod amar rabi yeouda: nichpakh hadam – yamout hamichtalé'ha, mét hamichtalé'ha – yichafékh hadam.
21. וְאִילּוּ הֵיכָא דִּבְיָדוֹ, תַּנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כּוֹס הָיָה מְמַלֵּא מִדַּם הַתַּעֲרוֹבוֹת, וְזוֹרְקוֹ זְרִיקָה אַחַת כְּנֶגֶד הַיְסוֹד. veilou hékha divyado, tanya, rabi yeouda omér: kos haya memalé midam hataarovot, vezorko zerika a'hat keneged haysod.
22. אָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: נָתָן מַשֶּׁהוּ שֶׁמֶן עַל גַּבֵּי כְּזַיִת מִנְחָה – פָּסַל. מַאי טַעְמָא? ״לֹא יָשִׂים״ – שִׂימָה כֹּל דְּהוּ, ״עָלֶיהָ״ – עַד דְּאִיכָּא שִׁיעוּרָא. amar rav yits'hak bar yoséf, amar rabi yo'hanan: natan macheou chemen al gabé kezayit min'ha – pasal. ma tama? "lo yasim" – sima kol deou, "aleha" – ad deika chioura.
23. וְאָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: נָתָן כְּזַיִת לְבוֹנָה עַל גַּבֵּי מַשֶּׁהוּ מִנְחָה – פָּסַל. מַאי טַעְמָא? ״לֹא יִתֵּן״ כְּתִיב, עַד דְּאִיכָּא נְתִינָה. ״עָלֶיהָ״ – veamar rav yits'hak bar yoséf, amar rabi yo'hanan: natan kezayit levona al gabé macheou min'ha – pasal. ma tama? "lo yitén" ketiv, ad deika netina. "aleha" –

Daf 60a

1. הָוֵי רִבּוּי אַחַר רִבּוּי, וְאֵין רִבּוּי אַחַר רִבּוּי אֶלָּא לְמַעֵט. havé ribou a'har ribou, veén ribou a'har ribou ela lemaét.
2. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף: בָּעֵי רַבִּי יוֹחָנָן: נָתַן מַשֶּׁהוּ שֶׁמֶן עַל גַּבֵּי כְּזַיִת מִנְחָה, מַהוּ? מִי בָּעֵינַן שִׂימָה כִּנְתִינָה אוֹ לָא? תֵּיקוּ. veika deamri, amar rav yits'hak bar yoséf: baé rabi yo'hanan: natan macheou chemen al gabé kezayit min'ha, maou? mi baénan sima kintina o la? tékou.
3. נָתַן שֶׁמֶן עַל שְׁיָרֶיהָ, תָּנוּ רַבָּנַן: ״לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן״, יָכוֹל בִּשְׁנֵי כֹּהֲנִים. natan chemen al cheyareha, tanou rabanan: "lo yasim aleha chemen velo yitén", yakhol bichné kohanim.
4. תַּלְמוּד לוֹמַר ״עָלֶיהָ״, בְּגוּפָהּ שֶׁל מִנְחָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְלֹא בְּכֹהֵן. talmoud lomar "aleha", begoufah chel min'ha hakatouv medabér, velo bekhohén.
5. יָכוֹל לֹא יִתֵּן כְּלִי עַל גַּבֵּי כְּלִי, וְאִם נָתַן – פָּסַל? תַּלְמוּד לוֹמַר ״עָלֶיהָ״, בְּגוּפָהּ שֶׁל מִנְחָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. yakhol lo yitén keli al gabé keli, veim natan – pasal? talmoud lomar "aleha", begoufah chel min'ha hakatouv medabér.
6. מַתְנִי׳ יֵשׁ טְעוּנוֹת הַגָּשָׁה, וְאֵין טְעוּנוֹת תְּנוּפָה. הַגָּשָׁה וּתְנוּפָה. תְּנוּפָה וְלֹא הַגָּשָׁה. לֹא תְּנוּפָה וְלֹא הַגָּשָׁה. matni' yéch teounot hagacha, veén teounot tenoufa. hagacha outnoufa. tenoufa velo hagacha. lo tenoufa velo hagacha.
7. וְאֵלּוּ טְעוּנוֹת הַגָּשָׁה וְאֵין טְעוּנוֹת תְּנוּפָה: מִנְחַת הַסּוֹלֶת, וְהַמַּחֲבַת, וּמַרְחֶשֶׁת, וְהַחַלּוֹת, וְהָרְקִיקִין, מִנְחַת כֹּהֲנִים, וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ, מִנְחַת גּוֹיִם, מִנְחַת נָשִׁים, וּמִנְחַת חוֹטֵא. veélou teounot hagacha veén teounot tenoufa: min'hat hasolet, vehama'havat, oumar'hechet, veha'halot, veharkikin, min'hat kohanim, oumin'hat kohén machi'ha, min'hat goyim, min'hat nachim, oumin'hat 'hoté.
8. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִנְחַת כֹּהֲנִים וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ אֵין בָּהֶן הַגָּשָׁה, לְפִי שֶׁאֵין בָּהֶן קְמִיצָה, וְכֹל שֶׁאֵין בָּהֶן קְמִיצָה אֵין בָּהֶן הַגָּשָׁה. rabi chimon omér: min'hat kohanim oumin'hat kohén machi'ha én bahen hagacha, lefi cheén bahen kemitsa, vekhol cheén bahen kemitsa én bahen hagacha.
9. גְּמָ׳ אָמַר רַב פָּפָּא: כֹּל הֵיכָא דִּתְנַן עֶשֶׂר – תְּנַן. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? gema' amar rav papa: kol hékha ditnan eser – tenan. ma ka machma lan?
10. לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר: מֶחֱצָה חַלּוֹת וּמֶחֱצָה רְקִיקִין יָבִיא, קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא. leapoké miderabi chimon, deamar: me'hetsa 'halot oume'hetsa rekikin yavi, ka machma lan dela.
11. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: אִילּוּ נֶאֱמַר ״וְהֵבֵאתָ אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מֵאֵלֶּה לַה׳ וְהִקְרִיבָהּ אֶל הַכֹּהֵן וְהִגִּישָׁהּ״, הָיִיתִי אוֹמֵר: אֵין לִי שֶׁטָּעוּן הַגָּשָׁה אֶלָּא קוֹמֶץ בִּלְבָד. mena hané milé? detanou rabanan: ilou neemar "vehévéta acher yéase mééle la' vehikrivah el hakohén vehigichah", hayiti omér: én li chetaoun hagacha ela komets bilvad.
12. מִנְחָה, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״מִנְחָה״. מִנְחַת חוֹטֵא מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֶת הַמִּנְחָה״. min'ha, minayin? talmoud lomar "min'ha". min'hat 'hoté minayin? talmoud lomar "et hamin'ha".
13. וְדִין הוּא: נֶאֱמַר הָבֵא vedin hou: neemar havé

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Menachot
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)