Talmud Menachot, Chapitre 7 (ז) · Daf 45a à 51b

Daf 45a

1. אֵילִים דְּהֵיכָא? אִי דְּהָנְהוּ – דְּאַיִל הוּא, אִי דַּעֲצֶרֶת דְּתוֹרַת כֹּהֲנִים – הֲוָיָה כְּתִיב בְּהוּ. élim dehékha? i dehanou – deayil hou, i daatseret detorat kohanim – havaya ketiv beou.
2. לְעוֹלָם דַּעֲצֶרֶת דְּתוֹרַת כֹּהֲנִים, וְהָכִי קָאָמַר: לָא אֵילִים דְּתוֹרַת כֹּהֲנִים מְעַכְּבִי לֵיהּ לְאַיִל דְּחוֹמֶשׁ הַפְּקוּדִים, וָלֹא אַיִל דְּחוֹמֶשׁ הַפְּקוּדִים מְעַכֵּב לְהוּ לְאֵילִים דְּתוֹרַת כֹּהֲנִים. leolam daatseret detorat kohanim, vehakhi kaamar: la élim detorat kohanim meakevi léh leayil de'homech hapekoudim, valo ayil de'homech hapekoudim meakév leou leélim detorat kohanim.
3. אֶלָּא, פָּרִים – דַּאֲפִילּוּ אַהֲדָדֵי לָא מְעַכְּבִי, וְאֵילִים – דְּהָכָא וּדְהָכָא הוּא דְּלָא מְעַכְּבִי, אִינְהוּ מְעַכְּבִי. ela, parim – daafilou ahadadé la meakevi, veélim – dehakha oudhakha hou dela meakevi, inou meakevi.
4. תַּנָּא מִילֵּי מִילֵּי קָתָנֵי. tana milé milé katané.
5. ״וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ (תִּקַּח) פַּר בֶּן בָּקָר תָּמִים וְשִׁשָּׁה כְּבָשִׂים וָאַיִל תְּמִימִים יִהְיוּ״, ״פַּר״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? "ouvom ha'hodech (tika'h) par ben bakar tamim vechicha kevasim vaayil temimim yihou", "par" – ma talmoud lomar?
6. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה ״פָּרִים״, וּמִנַּיִן שֶׁאִם לֹא מָצָא שְׁנַיִם מֵבִיא אֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר ״פַּר״. lefi cheneemar batora "parim", ouminayin cheim lo matsa chenayim mévi e'had? talmoud lomar "par".
7. ״שִׁשָּׁה כְּבָשִׂים״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה ״שִׁבְעָה״, וּמִנַּיִן שֶׁאִם לֹא מָצָא שִׁבְעָה יָבִיא שִׁשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״שִׁשָּׁה״. "chicha kevasim" – ma talmoud lomar? lefi chekatouv batora "chiva", ouminayin cheim lo matsa chiva yavi chicha? talmoud lomar "chicha".
8. וּמִנַּיִן שֶׁאִם לֹא מָצָא שִׁשָּׁה, יָבִיא חֲמִשָּׁה, חֲמִשָּׁה יָבִיא אַרְבָּעָה, אַרְבָּעָה יָבִיא שְׁלֹשָׁה, שְׁלֹשָׁה יָבִיא שְׁנַיִם, וַאֲפִילּוּ אֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְלַכְּבָשִׂים כַּאֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ״. ouminayin cheim lo matsa chicha, yavi 'hamicha, 'hamicha yavi arbaa, arbaa yavi chelocha, chelocha yavi chenayim, vaafilou e'had? talmoud lomar "velakevasim kaacher tasig yado".
9. וּמֵאַחַר דִּכְתִיב הָכִי, ״שִׁשָּׁה כְּבָשִׂים״ לְמָה לִי? דְּכַמָּה דְּאֶפְשָׁר לְהַדּוֹרֵי, מְהַדְּרִינַן. ouméa'har dikhtiv hakhi, "chicha kevasim" lema li? dekhama deefchar lehadoré, mehaderinan.
10. וּמִנַּיִן (לְאֵילִים שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים) שֶׁמְּעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״יִהְיוּ״. ouminayin (leélim chebetorat kohanim) chemeakevin ze et ze? talmoud lomar "yihou".
11. ״כֹּה אָמַר ה׳ אֱלֹהִים בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחוֹדֶשׁ תִּקַּח פַּר בֶּן בָּקָר תָּמִים וְחִטֵּאתָ אֶת הַמִּקְדָּשׁ״. ״חַטָּאת״ – עוֹלָה הִיא! אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פָּרָשָׁה זוֹ אֵלִיָּהוּ עָתִיד לְדוֹרְשָׁהּ. "ko amar h' elohim barichon bee'had la'hodech tika'h par ben bakar tamim ve'hitéta et hamikdach". "'hatat" – ola hi! amar rabi yo'hanan: paracha zo éliyaou atid ledorchah.
12. רַב אָשֵׁי אָמַר: מִילּוּאִים הִקְרִיבוּ בִּימֵי עֶזְרָא, כְּדֶרֶךְ שֶׁהִקְרִיבוּ בִּימֵי מֹשֶׁה. rav aché amar: milouim hikrivou bimé ezra, kederekh chehikrivou bimé moche.
13. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: פָּרָשָׁה זוֹ אֵלִיָּהוּ עָתִיד לְדוֹרְשָׁהּ. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: מִלּוּאִים הִקְרִיבוּ בִּימֵי עֶזְרָא, כְּדֶרֶךְ שֶׁהִקְרִיבוּ בִּימֵי מֹשֶׁה. אָמַר לוֹ: תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ שֶׁהִנַּחְתָּ דַּעְתִּי. tanya namé hakhi, rabi yeouda omér: paracha zo éliyaou atid ledorchah. amar lo rabi yosé: milouim hikrivou bimé ezra, kederekh chehikrivou bimé moche. amar lo: tanou'ha datekha chehina'hta dati.
14. ״וְכׇל נְבֵלָה וּטְרֵפָה מִן הָעוֹף וּמִן הַבְּהֵמָה לֹא יֹאכְלוּ הַכֹּהֲנִים״ – כֹּהֲנִים הוּא דְּלֹא יֹאכְלוּ, הָא יִשְׂרָאֵל אָכְלִי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פָּרָשָׁה זוֹ אֵלִיָּהוּ עָתִיד לְדוֹרְשָׁהּ. "vekhol nevéla outréfa min haof oumin habehéma lo yokhlou hakohanim" – kohanim hou delo yokhlou, ha yisraél akhli? amar rabi yo'hanan: paracha zo éliyaou atid ledorchah.
15. רָבִינָא אָמַר: כֹּהֲנִים אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְאִשְׁתְּרִי מְלִיקָה לְגַבַּיְיהוּ, תִּשְׁתְּרֵי נָמֵי נְבֵילָה וּטְרֵפָה, קָא מַשְׁמַע לַן. ravina amar: kohanim itsterikh léh, salka datakh aména: hoil veichteri melika legabayou, tichteré namé nevéla outréfa, ka machma lan.
16. ״וְכֵן תַּעֲשֶׂה בְּשִׁבְעָה בַחֹדֶשׁ מֵאִישׁ שֹׁגֶה וּמִפֶּתִי וְכִפַּרְתֶּם אֶת הַבָּיִת״, ״שִׁבְעָה״? "vekhén taase bechiva va'hodech méich choge oumipeti vekhipartem et habayit", "chiva"?
17. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵלּוּ שִׁבְעָה שְׁבָטִים שֶׁחָטְאוּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רוּבָּהּ שֶׁל קָהָל. amar rabi yo'hanan: élou chiva chevatim che'hatou, veaf al pi cheén roubah chel kahal.
18. ״חֹדֶשׁ״ – אִם חִדְּשׁוּ וְאָמְרוּ חֵלֶב מוּתָּר, ״מֵאִישׁ שֹׁגֶה וּמִפֶּתִי״ – מְלַמֵּד שֶׁאֵין חַיָּיבִין אֶלָּא עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה. "'hodech" – im 'hidechou veamrou 'hélev moutar, "méich choge oumipeti" – melaméd cheén 'hayavin ela al helém davar im chiggat maase.
19. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: זָכוּר אוֹתוֹ הָאִישׁ לַטּוֹב, וַחֲנִינָא בֶּן חִזְקִיָּה שְׁמוֹ, שֶׁאִלְמָלֵא הוּא נִגְנַז סֵפֶר יְחֶזְקֵאל, שֶׁהָיוּ דְּבָרָיו סוֹתְרִין דִּבְרֵי תוֹרָה. מֶה עָשָׂה? הֶעֱלָה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת גַּרְבֵי שֶׁמֶן, וְיָשַׁב בַּעֲלִיָּיה וּדְרָשׁוֹ. amar rav yeouda amar rav: zakhour oto haich latov, va'hanina ben 'hizkiya chemo, cheilmalé hou nignaz séfer ye'hezkél, chehaou devara sotrin divré tora. me asa? heela cheloch méot garvé chemen, veyachav baaliya oudracho.
20. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִם הָיוּ לָהֶם פָּרִים מְרוּבִּין [וְכוּ׳]. amar rabi chimon: im haou lahem parim meroubin [vekhou'].
21. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְאֵיפָה לַפָּר וְאֵיפָה לָאַיִל יַעֲשֶׂה מִנְחָה וְלַכְּבָשִׂים כַּאֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ וְשֶׁמֶן הִין לָאֵיפָה״. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וְכִי מִדַּת פָּרִים וְאֵילִים אַחַת הִיא? tanou rabanan: "veéfa lapar veéfa laayil yaase min'ha velakevasim kaacher tasig yado vechemen hin laéfa". amar rabi chimon: vekhi midat parim veélim a'hat hi?
22. אֶלָּא, שֶׁאִם הָיוּ לָהֶם פָּרִים מְרוּבִּין וְלֹא הָיוּ נְסָכִים – יָבִיאוּ פַּר אֶחָד וּנְסָכָיו, וְאַל יִקְרְבוּ כּוּלָּן בְּלֹא נְסָכִים. וְאִם הָיוּ לָהֶם ela, cheim haou lahem parim meroubin velo haou nesakhim – yaviou par e'had ounsakha, veal yikrevou koulan belo nesakhim. veim haou lahem

Daf 45b

1. אֵילִים מְרוּבִּין וְלֹא הָיָה לָהֶן אֵיפָתָן – יָבִיאוּ אַיִל אֶחָד וְאֵיפָתוֹ, וְלֹא יִקְרְבוּ כּוּלָּם בְּלֹא אֵיפוֹת. élim meroubin velo haya lahen éfatan – yaviou ayil e'had veéfato, velo yikrevou koulam belo éfot.
2. מַתְנִי׳ הַפָּר וְהָאֵילִים וְהַכְּבָשִׂים וְהַשָּׂעִיר – אֵין מְעַכְּבִין אֶת הַלֶּחֶם, וְלֹא הַלֶּחֶם מְעַכְּבָן. matni' hapar vehaélim vehakevasim vehasair – én meakevin et hale'hem, velo hale'hem meakevan.
3. הַלֶּחֶם מְעַכֵּב אֶת הַכְּבָשִׂים, וְאֵין הַכְּבָשִׂים מְעַכְּבִין אֶת הַלֶּחֶם, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. hale'hem meakév et hakevasim, veén hakevasim meakevin et hale'hem, divré rabi akiva.
4. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס: לֹא כִּי, אֶלָּא הַכְּבָשִׂים מְעַכְּבִין אֶת הַלֶּחֶם, וְהַלֶּחֶם אֵינוֹ מְעַכֵּב הַכְּבָשִׂים, שֶׁכֵּן מָצִינוּ כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה קָרְבוּ כְּבָשִׂים בְּלֹא לֶחֶם, אַף כָּאן יִקְרְבוּ כְּבָשִׂים בְּלֹא לֶחֶם. amar rabi chimon ben nanas: lo ki, ela hakevasim meakevin et hale'hem, vehale'hem éno meakév hakevasim, chekén matsinou kechehaou yisraél bemidbar arbaim chana karvou kevasim belo le'hem, af kan yikrevou kevasim belo le'hem.
5. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: הֲלָכָה כְּדִבְרֵי בֶּן נַנָּס, אֲבָל אֵין הַטַּעַם כִּדְבָרָיו. amar rabi chimon: halakha kedivré ben nanas, aval én hataam kidvara.
6. שֶׁכׇּל הָאָמוּר בְּחוֹמֶשׁ הַפְּקוּדִים קָרֵב בַּמִּדְבָּר, וְכׇל הָאָמוּר בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים אֵין קָרֵב בַּמִּדְבָּר, מִשֶּׁבָּאוּ לָאָרֶץ קָרְבוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ. chekol haamour be'homech hapekoudim karév bamidbar, vekhol haamour betorat kohanim én karév bamidbar, michebaou laarets karvou élou vaélou.
7. מִפְּנֵי מָה אֲנִי אוֹמֵר יִקְרְבוּ כְּבָשִׂים בְּלֹא לֶחֶם? מִפְּנֵי שֶׁהַכְּבָשִׁים מַתִּירִין אֶת עַצְמָן, וְלֹא הַלֶּחֶם בְּלֹא כְּבָשִׂים – שֶׁאֵין לוֹ מִי יַתִּירֶנּוּ. mipené ma ani omér yikrevou kevasim belo le'hem? mipené chehakevachim matirin et atsman, velo hale'hem belo kevasim – cheén lo mi yatirenou.
8. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְהִקְרַבְתֶּם עַל הַלֶּחֶם״ – חוֹבָה עַל הַלֶּחֶם, ״שִׁבְעַת כְּבָשִׂים תְּמִימִים״ – אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לֶחֶם. gema' tanou rabanan: "vehikravtem al hale'hem" – 'hova al hale'hem, "chivat kevasim temimim" – af al pi cheén le'hem.
9. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״עַל הַלֶּחֶם״? מְלַמֵּד שֶׁלֹּא נִתְחַיְּיבוּ בַּכְּבָשִׂים קוֹדֶם שֶׁנִּתְחַיְּיבוּ בַּלֶּחֶם, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. im kén, ma talmoud lomar "al hale'hem"? melaméd chelo nit'hayevou bakevasim kodem chenit'hayevou bale'hem, divré rabi tarfon.
10. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: יָכוֹל הֵן הֵן כְּבָשִׂים הָאֲמוּרִים כָּאן הֵן הֵן כְּבָשִׂים הָאֲמוּרִים בְּחוֹמֶשׁ הַפְּקוּדִים? אָמַרְתָּ, כְּשֶׁאַתָּה מַגִּיעַ אֵצֶל פָּרִים וְאֵילִים אֵינָן הֵן, אֶלָּא הַלָּלוּ בָּאִין בִּגְלַל עַצְמָן, וְהַלָּלוּ בָּאִין בִּגְלַל לֶחֶם. rabi akiva omér: yakhol hén hén kevasim haamourim kan hén hén kevasim haamourim be'homech hapekoudim? amarta, kecheata magia étsel parim veélim énan hén, ela halalou bain biglal atsman, vehalalou bain biglal le'hem.
11. נִמְצָא, מַה שֶּׁאָמוּר בְּחוֹמֶשׁ הַפְּקוּדִים – קָרֵב בַּמִּדְבָּר, וּמַה שֶּׁאָמוּר בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים – לֹא קָרֵב בַּמִּדְבָּר. nimtsa, ma cheamour be'homech hapekoudim – karév bamidbar, ouma cheamour betorat kohanim – lo karév bamidbar.
12. וְדִלְמָא פָּרִים וְאֵילִים לָאו אִינְהוּ, הָא כְּבָשִׂים אִינְהוּ נִינְהוּ? מִדְּהָנֵי אִישְׁתַּנּוֹ, הָנֵי נָמֵי דְּאַחֲרִינֵי. vedilma parim veélim la inou, ha kevasim inou ninou? midehané ichtano, hané namé dea'hariné.
13. וּפָרִים וְאֵילִים, מִמַּאי דְּאִישְׁתַּנּוֹ? דִּלְמָא הָכִי קָאָמַר רַחֲמָנָא: אִי בָּעֵי פַּר וּשְׁנֵי אֵילִים לִיקְרַב, אִי בָּעֵי שְׁנֵי פָּרִים וְאַיִל אֶחָד לִיקְרַב! מִדְּאִישְׁתַּנִּי סִדְרָן, שְׁמַע מִינַּהּ אַחֲרִינֵי נִינְהוּ. oufarim veélim, mima deichtano? dilma hakhi kaamar ra'hamana: i baé par ouchné élim likrav, i baé chené parim veayil e'had likrav! mideichtani sidran, chema minah a'hariné ninou.
14. הַלֶּחֶם מְעַכֵּב אֶת הַכְּבָשִׂים, מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי עֲקִיבָא? hale'hem meakév et hakevasim, ma tama derabi akiva?
15. גָּמַר ״יִהְיוּ״ מִ״תִּהְיֶינָה״. gamar "yihou" mi"tihyena".
16. מָה לְהַלָּן לֶחֶם, אַף כָּאן לֶחֶם. ma lehalan le'hem, af kan le'hem.
17. וּבֶן נַנָּס, גָּמַר ״יִהְיוּ״ ״יִהְיוּ״, מָה לְהַלָּן כְּבָשִׂים, אַף כָּאן כְּבָשִׂים. ouven nanas, gamar "yihou" "yihou", ma lehalan kevasim, af kan kevasim.
18. וּבֶן נַנָּס נָמֵי נֵילַף מִ״תִּהְיֶינָה״, מָה לְהַלָּן לֶחֶם אַף כָּאן לֶחֶם? דָּנִין ״יִהְיוּ״ מִ״יִּהְיוּ״, וְאֵין דָּנִין ״יִהְיוּ״ מִ״תִּהְיֶינָה״. ouven nanas namé nélaf mi"tihyena", ma lehalan le'hem af kan le'hem? danin "yihou" mi"yihou", veén danin "yihou" mi"tihyena".
19. מַאי נָפְקָא מִינַּהּ? הָתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״וְשָׁב הַכֹּהֵן״ ״וּבָא הַכֹּהֵן״ – זֶהוּ שִׁיבָה, זֶהוּ בִּיאָה. ma nafka minah? hatana devé rabi yichmaél: "vechav hakohén" "ouva hakohén" – zeou chiva, zeou bia.
20. הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלֵיכָּא דְּדָמֵי לֵיהּ, אֲבָל הֵיכָא דְּאִיכָּא דְּדָמֵי לֵיהּ – מִדְּדָמֵי לֵיהּ יָלְפִינַן. hané milé hékha deléka dedamé léh, aval hékha deika dedamé léh – midedamé léh yalfinan.
21. וְרַבִּי עֲקִיבָא נָמֵי לֵילַף ״יִהְיוּ״ מִ״יִּהְיוּ״? דָּנִין דָּבָר שֶׁמַּתָּנָה לַכֹּהֵן מִדָּבָר שֶׁמַּתָּנָה לַכֹּהֵן, לְאַפּוֹקֵי הָנֵי דְּעוֹלוֹת נִינְהוּ. verabi akiva namé lélaf "yihou" mi"yihou"? danin davar chematana lakohén midavar chematana lakohén, leapoké hané deolot ninou.
22. וְאִיבָּעֵית אֵימָא, בִּקְרָא גּוּפֵיהּ קָא מִיפַּלְגִי: ״קֹדֶשׁ יִהְיוּ לַה׳ לַכֹּהֵן״, רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: אֵי זֶהוּ דָּבָר שֶׁכּוּלּוֹ לַכֹּהֵן? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה לֶחֶם. veibaét éma, bikra gouféh ka mipalgi: "kodech yihou la' lakohén", rabi akiva savar: é zeou davar chekoulo lakohén? hevé omér: ze le'hem.
23. וּבֶן נַנָּס: מִי כְּתִיב ״קֹדֶשׁ יִהְיוּ לַכֹּהֵן״?! ״קֹדֶשׁ יִהְיוּ לַה׳ לַכֹּהֵן״ כְּתִיב, אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁמִּקְצָתוֹ לַה׳ וּמִקְצָתוֹ לַכֹּהֵן? הֱוֵי אוֹמֵר: אֵלּוּ כְּבָשִׂים. ouven nanas: mi ketiv "kodech yihou lakohén"?! "kodech yihou la' lakohén" ketiv, ézeou davar chemiktsato la' oumiktsato lakohén? hevé omér: élou kevasim.
24. וְרַבִּי עֲקִיבָא, מִי כְּתִיב ״קֹדֶשׁ יִהְיוּ לַה׳ וְלַכֹּהֵן״? ״לַה׳ לַכֹּהֵן״ כְּתִיב, כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: קְנָאוֹ הַשֵּׁם וּנְתָנוֹ לַכֹּהֵן. verabi akiva, mi ketiv "kodech yihou la' velakohén"? "la' lakohén" ketiv, kidrav houna, deamar rav houna: kenao hachém ountano lakohén.
25. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַכֹּל מוֹדִים amar rabi yo'hanan: hakol modim

Daf 46a

1. שֶׁאִם הוּזְקְקוּ זֶה לָזֶה שֶׁמְּעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. (וְאֵיזֶה הוּא) [וְאֵיזוֹ הִיא] זִיקָּה שֶׁלָּהֶן – שְׁחִיטָה. cheim houzkekou ze laze chemeakevin ze et ze. (veéze hou) [veézo hi] zika chelahen – che'hita.
2. אָמַר עוּלָּא: בָּעוּ בְּמַעְרְבָא – תְּנוּפָה עוֹשָׂה זִיקָּה, אוֹ אֵינוֹ עוֹשָׂה זִיקָּה? amar oula: baou bemareva – tenoufa osa zika, o éno osa zika?
3. פְּשׁוֹט לֵיהּ מִדְּרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁחִיטָה עוֹשָׂה זִיקָּה, מִכְּלָל דִּתְנוּפָה אֵינָהּ עוֹשָׂה זִיקָּה. pechot léh miderabi yo'hanan, deamar rabi yo'hanan: che'hita osa zika, mikelal ditnoufa énah osa zika.
4. דְּרַבִּי יוֹחָנָן גּוּפָא קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ: מִיפְשָׁט פְּשִׁיטָא לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן דִּשְׁחִיטָה עוֹשָׂה זִיקָּה, וּתְנוּפָה אֵינוֹ עוֹשָׂה זִיקָּה? אוֹ דִלְמָא, שְׁחִיטָה פְּשִׁיטָא לֵיהּ, וּתְנוּפָה מְסַפְּקָא לֵיהּ? תֵּיקוּ. derabi yo'hanan goufa ka mibaya léh: mifchat pechita léh lerabi yo'hanan dich'hita osa zika, outnoufa éno osa zika? o dilma, che'hita pechita léh, outnoufa mesapeka léh? tékou.
5. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה בַּר חֲנִינָא לְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: וְהָא כִּי כְּתִיב ״קֹדֶשׁ יִהְיוּ לַה׳ לַכֹּהֵן״ בָּתַר תְּנוּפָה כְּתִיב, וּפְלִיגִי בֶּן נַנָּס וְרַבִּי עֲקִיבָא. amar léh rabi yeouda bar 'hanina lerav houna beréh derav yeochoua: veha ki ketiv "kodech yihou la' lakohén" batar tenoufa ketiv, oufligi ben nanas verabi akiva.
6. וְלִיטַעְמָיךְ, בָּתַר תְּנוּפָה וְלָא בָּתַר שְׁחִיטָה?! velitamakh, batar tenoufa vela batar che'hita?!
7. אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימְרָא, מֵעִיקָּרָא קָאֵי, וּמַאי ״קֹדֶשׁ יִהְיוּ לַה׳ לַכֹּהֵן״ – דָּבָר שֶׁסּוֹפוֹ לַכֹּהֵן. הָכָא נָמֵי, דָּבָר שֶׁסּוֹפוֹ לַכֹּהֵן. ela ma it lakh lemémra, méikara kaé, ouma "kodech yihou la' lakohén" – davar chesofo lakohén. hakha namé, davar chesofo lakohén.
8. וּשְׁחִיטָה עוֹשָׂה זִיקָּה? ורְמִינְהִי: עַד שֶׁלֹּא שְׁחָטָהּ נִפְרַס לַחְמָהּ – יָבִיא לֶחֶם אַחֵר וְשׁוֹחֵט. ouch'hita osa zika? vrminhi: ad chelo che'hatah nifras la'hmah – yavi le'hem a'hér vecho'hét.
9. מִשֶּׁשְּׁחָטָהּ נִפְרַס לַחְמָהּ – הַדָּם יִזָּרֵק, וְהַבָּשָׂר יֵאָכֵל, וִידֵי נִדְרוֹ לֹא יָצָא, וְהַלֶּחֶם פָּסוּל. micheche'hatah nifras la'hmah – hadam yizarék, vehabasar yéakhél, vidé nidro lo yatsa, vehale'hem pasoul.
10. נִזְרַק הַדָּם, תּוֹרֵם מִן הַשָּׁלֵם עַל הַפָּרוּס. nizrak hadam, torém min hachalém al haparous.
11. עַד שֶׁלֹּא שְׁחָטָהּ יָצָא לַחְמָהּ – מַכְנִיסָהּ וְשׁוֹחֵט. ad chelo che'hatah yatsa la'hmah – makhnisah vecho'hét.
12. מִשֶּׁשְּׁחָטָהּ יָצָא לַחְמָהּ – הַדָּם יִזָּרֵק, וְהַבָּשָׂר יֵאָכֵל, וִידֵי נִדְרוֹ לֹא יָצָא, וְהַלֶּחֶם פָּסוּל. נִזְרַק הַדָּם – תּוֹרֵם מִמַּה שֶּׁבִּפְנִים עַל שֶׁבַּחוּץ. micheche'hatah yatsa la'hmah – hadam yizarék, vehabasar yéakhél, vidé nidro lo yatsa, vehale'hem pasoul. nizrak hadam – torém mima chebifnim al cheba'houts.
13. עַד שֶׁלֹּא שְׁחָטָהּ נִטְמָא לַחְמָהּ – מֵבִיא לֶחֶם אַחֵר וְשׁוֹחֵט; מִשֶּׁשְּׁחָטָהּ נִטְמָא לַחְמָהּ – הַדָּם יִזָּרֵק, וְהַבָּשָׂר יֵאָכֵל, וִידֵי נִדְרוֹ יָצָא, שֶׁהַצִּיץ מְרַצֶּה עַל הַטָּמֵא, וְהַלֶּחֶם פָּסוּל. ad chelo che'hatah nitma la'hmah – mévi le'hem a'hér vecho'hét; micheche'hatah nitma la'hmah – hadam yizarék, vehabasar yéakhél, vidé nidro yatsa, chehatsits meratse al hatamé, vehale'hem pasoul.
14. נִזְרַק הַדָּם – תּוֹרֵם מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא. nizrak hadam – torém min hataor al hatamé.
15. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ שְׁחִיטָה עוֹשָׂה זִיקָּה, כֵּיוָן דְּהוּזְקְקוּ זֶה לָזֶה בִּשְׁחִיטָה, אִיפְּסִיל לֵיהּ לֶחֶם – תִּיפְּסֵל נָמֵי תּוֹדָה. vei salka datakh che'hita osa zika, kévan deouzkekou ze laze bich'hita, ipesil léh le'hem – tipesél namé toda.
16. שָׁאנֵי תּוֹדָה, דְּרַחֲמָנָא קַרְיַיהּ ״שְׁלָמִים״, מָה שְׁלָמִים קְרֵבִים בְּלֹא לֶחֶם, אַף תּוֹדָה קְרֵבָה בְּלֹא לֶחֶם. chané toda, dera'hamana karyah "chelamim", ma chelamim kerévim belo le'hem, af toda keréva belo le'hem.
17. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: אִם תִּמְצָא לוֹמַר תְּנוּפָה עוֹשָׂה זִיקָּה, אָבַד הַלֶּחֶם – amar rabi yirmeya: im timtsa lomar tenoufa osa zika, avad hale'hem –

Daf 46b

1. אָבְדוּ כְּבָשִׂים, אָבְדוּ כְּבָשִׂים – אָבַד הַלֶּחֶם. avdou kevasim, avdou kevasim – avad hale'hem.
2. וְאִם תִּמְצָא לוֹמַר, תְּנוּפָה אֵינָהּ עוֹשָׂה זִיקָּה – הֵבִיא לֶחֶם וּכְבָשִׂים וְהוּנְפוּ, וְאָבַד הַלֶּחֶם, וְהֵבִיא לֶחֶם אַחֵר – אוֹתוֹ הַלֶּחֶם טָעוּן תְּנוּפָה, אוֹ אֵינוֹ טָעוּן תְּנוּפָה? veim timtsa lomar, tenoufa énah osa zika – hévi le'hem oukhvasim veounfou, veavad hale'hem, vehévi le'hem a'hér – oto hale'hem taoun tenoufa, o éno taoun tenoufa?
3. אָבְדוּ כְּבָשִׂים – לָא תִּיבְּעֵי לָךְ, דְּוַדַּאי בָּעֵי תְּנוּפָה; כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ – אָבַד הַלֶּחֶם. avdou kevasim – la tibeé lakh, devada baé tenoufa; ki tibeé lakh – avad hale'hem.
4. וְאַלִּיבָּא דְּבֶן נַנָּס, לָא תִּיבְּעֵי לָךְ, דְּאָמַר כְּבָשִׂים עִיקָּר. כִּי תִּיבְּעֵי לָךְ אַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר לֶחֶם עִיקָּר – מַאי? vealiba deven nanas, la tibeé lakh, deamar kevasim ikar. ki tibeé lakh aliba derabi akiva, deamar le'hem ikar – ma?
5. כֵּיוָן דְּלֶחֶם עִיקָּר – בָּעֵי תְּנוּפָה, אוֹ דִלְמָא כֵּיוָן דְּמַתִּירִין דִּידֵיהּ כְּבָשִׂים נִינְהוּ – לָא צְרִיךְ תְּנוּפָה. תֵּיקוּ. kévan dele'hem ikar – baé tenoufa, o dilma kévan dematirin didéh kevasim ninou – la tserikh tenoufa. tékou.
6. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבָא: מַאי שְׁנָא שְׁנֵי כְּבָשִׂים דִּמְקַדְּשִׁי לֶחֶם וּמְעַכְּבִי, וּמַאי שְׁנָא שִׁבְעָה כְּבָשִׂים וּפַר וְאֵילִים דְּלָא מְקַדְּשִׁי לֶחֶם וְלָא מְעַכְּבִי? amar léh abayé lerava: ma chena chené kevasim dimkadechi le'hem oumakevi, ouma chena chiva kevasim oufar veélim dela mekadechi le'hem vela meakevi?
7. אֲמַר לֵיהּ: הוֹאִיל וְהוּזְקְקוּ זֶה לָזֶה בִּתְנוּפָה. וַהֲרֵי תּוֹדָה דְּלֹא הוּזְקְקוּ זֶה לָזֶה בִּתְנוּפָה, וּמְקַדְּשָׁא וּמְעַכְּבָא! amar léh: hoil veouzkekou ze laze bitnoufa. vaharé toda delo houzkekou ze laze bitnoufa, oumkadecha oumakeva!
8. אֶלָּא, כְּתוֹדָה – מָה תּוֹדָה שְׁלָמִים, אַף הָכָא נָמֵי שְׁלָמִים. ela, ketoda – ma toda chelamim, af hakha namé chelamim.
9. מִי דָּמֵי? הָתָם לֵיכָּא זְבָחִים אַחֲרִינֵי בַּהֲדֵיהּ, הָכָא דְּאִיכָּא זְבָחִים אַחֲרִינֵי בַּהֲדֵיהּ – לִיקְדְּשׁוּ הָנֵי וְהָנֵי! mi damé? hatam léka zeva'him a'hariné bahadéh, hakha deika zeva'him a'hariné bahadéh – likdechou hané vehané!
10. אֶלָּא, כְּאֵיל נָזִיר – מָה אֵיל נָזִיר, אַף עַל גַּב דְּאִיכָּא זְבָחִים אַחֲרִינִי, שְׁלָמִים הוּא דִּמְקַדְּשִׁי, מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא, הָכָא נָמֵי לָא שְׁנָא. ela, keél nazir – ma él nazir, af al gav deika zeva'him a'harini, chelamim hou dimkadechi, midé a'harina la, hakha namé la chena.
11. וְהָתָם מְנָלַן? דְּתַנְיָא: ״וְאֶת הָאַיִל יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים לַה׳ עַל סַל הַמַּצּוֹת״ – מְלַמֵּד שֶׁהַסַּל בָּא חוֹבָה לָאַיִל, וּשְׁחִיטַת אַיִל מְקַדְּשָׁן. לְפִיכָךְ, שְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ – לֹא קָדַשׁוֹ הַלֶּחֶם. vehatam menalan? detanya: "veet haayil yaase zeva'h chelamim la' al sal hamatsot" – melaméd chehasal ba 'hova laayil, ouch'hitat ayil mekadechan. lefikhakh, che'hato chelo lichmo – lo kadacho hale'hem.
12. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁתֵּי הַלֶּחֶם הַבָּאוֹת בִּפְנֵי עַצְמָן – יוּנְפוּ, וּתְעוּבַּר צוּרָתָן, וְיֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה. tanou rabanan: cheté hale'hem habaot bifné atsman – younfou, outoubar tsouratan, veyétsou levét haseréfa.
13. מָה נַפְשָׁךְ? אִי לַאֲכִילָה אָתְיָין – לֵיכְלִינְהוּ, אִי לִשְׂרֵיפָה אָתְיָין – לִשְׂרְפִינְהוּ לְאַלְתַּר, לְמָה לְהוּ עִיבּוּר צוּרָה? ma nafchakh? i laakhila atyan – lékhlinou, i lisréfa atyan – lisrefinou lealtar, lema leou ibour tsoura?
14. אָמַר רַבָּה: לְעוֹלָם לַאֲכִילָה אָתְיָין, גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִזְדַּמְּנוּ לָהֶן כְּבָשִׂים לְשָׁנָה הַבָּאָה, וְיֹאמְרוּ: אֶשְׁתָּקַד לֹא אָכַלְנוּ לֶחֶם בְּלֹא כְּבָשִׂים, עַכְשָׁיו נָמֵי נֵיכוֹל. amar raba: leolam laakhila atyan, gezéra chema yizdamenou lahen kevasim lechana habaa, veyomrou: echtakad lo akhalnou le'hem belo kevasim, akhcha namé nékhol.
15. וְאִינְהוּ לָא יָדְעִי, דְּאֶשְׁתָּקַד לָא הֲווֹ כְּבָשִׂים, אִינְהוּ שָׁרְיָין נַפְשַׁיְיהוּ, הַשְׁתָּא דְּאִיכָּא כְּבָשִׂים – כְּבָשִׂים הוּא דְּשָׁרוּ לְהוּ. veinou la yadi, deechtakad la hao kevasim, inou charyan nafchayou, hachta deika kevasim – kevasim hou decharou leou.
16. אָמַר רַבָּה: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דִּתְנַן: אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: הֵעִיד בֶּן בּוּכְרִי בְּיַבְנֶה: כׇּל כֹּהֵן שֶׁשּׁוֹקֵל – אֵינוֹ חוֹטֵא. amar raba: mena aména lah? ditnan: amar rabi yeouda: héid ben boukhri beyavne: kol kohén chechokél – éno 'hoté.
17. אָמַר לוֹ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: לֹא כִי, אֶלָּא כׇּל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ שׁוֹקֵל – חוֹטֵא, אֶלָּא שֶׁהַכֹּהֲנִים דּוֹרְשִׁין מִקְרָא זֶה לְעַצְמָן: amar lo raban yo'hanan ben zaka: lo khi, ela kol kohén cheéno chokél – 'hoté, ela chehakohanim dorchin mikra ze leatsman:
18. ״וְכׇל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל״. הוֹאִיל וְעוֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים שֶׁלָּנוּ הֵן, הֵיאַךְ נֶאֱכָלִין? "vekhol min'hat kohén kalil tihye lo téakhél". hoil veomer ouchté hale'hem vele'hem hapanim chelanou hén, héakh neekhalin?
19. הָנֵי שְׁתֵּי הַלֶּחֶם הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא בְּבָאוֹת עִם הַזֶּבַח – אַטּוּ תּוֹדָה וְלַחְמָהּ מִי לָא מְנַדְּבִי כֹּהֲנִים וְאָכְלִי לְהוּ? hané cheté hale'hem hékhi damé? iléma bevaot im hazeva'h – atou toda vela'hmah mi la menadevi kohanim veakhli leou?
20. אֶלָּא לָאו בְּבָאוֹת בִּפְנֵי עַצְמָן, וְקָתָנֵי: ״הֵיאַךְ הֵן נֶאֱכָלִין״, אַלְמָא לַאֲכִילָה אָתְיָין. ela la bevaot bifné atsman, vekatané: "héakh hén neekhalin", alma laakhila atyan.
21. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: לְעוֹלָם בְּבָאוֹת עִם הַזֶּבַח, וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ מִתּוֹדָה וְלַחְמָהּ – לַחְמֵי תוֹדָה לָא אִיקְּרוּ ״מִנְחָה״, שְׁתֵּי הַלֶּחֶם אִיקְּרוּ ״מִנְחָה״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה׳״. amar léh abayé: leolam bevaot im hazeva'h, oudka kachya lakh mitoda vela'hmah – la'hmé toda la ikerou "min'ha", cheté hale'hem ikerou "min'ha", cheneemar: "behakrivkhem min'ha 'hadacha la'".
22. רַב יוֹסֵף אָמַר: לְעוֹלָם לִשְׂרֵיפָה אָתְיָין, וְהַיְינוּ טַעְמָא דְּלָא שָׂרְפִינַן – לְפִי שֶׁאֵין שׂוֹרְפִין קָדָשִׁים בְּיוֹם טוֹב. rav yoséf amar: leolam lisréfa atyan, vehaynou tama dela sarfinan – lefi cheén sorfin kadachim beom tov.
23. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִי דָּמֵי? הָתָם – לָאו מִצְוָתָן בְּכָךְ, הָכָא – דְּמִצְוָתָן בְּכָךְ, לִישְׂרְפִינְהוּ, מִידֵּי דְּהָוֵה אַפַּר וְשָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּיפּוּרִים. amar léh abayé: mi damé? hatam – la mitsvatan bekhakh, hakha – demitsvatan bekhakh, lisrefinou, midé dehavé apar vesair chel yom hakipourim.
24. אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִזְדַּמְּנוּ לָהֶם כְּבָשִׂים לְאַחַר מִכָּאן. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: תִּינַח כׇּל זְמַן הַקְרָבָתָם, לְבָתַר הָכִי לִשְׂרְפִינְהוּ! מַאי ״תְּעוּבַּר צוּרָתָן״ נָמֵי דְּקָתָנֵי? – צוּרַת הַקְרָבָתָם. ela amar rav yoséf: gezéra chema yizdamenou lahem kevasim lea'har mikan. amar léh abayé: tina'h kol zeman hakravatam, levatar hakhi lisrefinou! ma "teoubar tsouratan" namé dekatané? – tsourat hakravatam.
25. רָבָא אָמַר: לַאֲכִילָה אָתְיָין, וּגְזֵירָה מִשּׁוּם דְּרַבָּה, וְלָאו מִטַּעְמֵיהּ, אֶלָּא מִקְּרָא. rava amar: laakhila atyan, ougzéra michoum deraba, vela mitaméh, ela mikera.
26. וְאָמַר רָבָא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דִּכְתִיב: ״מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה וְגוֹ׳ בִּכּוּרִים לַה׳״, מָה בִּכּוּרִים בִּפְנֵי עַצְמָן, אַף שְׁתֵּי הַלֶּחֶם בִּפְנֵי עַצְמָן, וּמִינַּהּ: מָה בִּכּוּרִים לַאֲכִילָה, אַף שְׁתֵּי הַלֶּחֶם נָמֵי לַאֲכִילָה. veamar rava: mena aména lah? dikhtiv: "mimochvotékhem taviou le'hem tenoufa vego' bikourim la'", ma bikourim bifné atsman, af cheté hale'hem bifné atsman, ouminah: ma bikourim laakhila, af cheté hale'hem namé laakhila.

Daf 47a

1. תָּנוּ רַבָּנַן: כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת אֵין מְקַדְּשִׁין אֶת הַלֶּחֶם אֶלָּא בִּשְׁחִיטָה. tanou rabanan: kivsé atseret én mekadechin et hale'hem ela bich'hita.
2. כֵּיצַד? שְׁחָטָן לִשְׁמָן, וְזָרַק דָּמָן לִשְׁמָן – קָדַשׁ הַלֶּחֶם. שְׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, וְזָרַק דָּמָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – לֹא קָדַשׁ הַלֶּחֶם. שְׁחָטָן לִשְׁמָן, וְזָרַק דָּמָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – הַלֶּחֶם קָדוֹשׁ וְאֵינוֹ קָדוֹשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְעוֹלָם אֵינוֹ קָדוֹשׁ עַד שֶׁיִּשְׁחוֹט לִשְׁמָן וְיִזְרוֹק דָּמָן לִשְׁמָן. kétsad? che'hatan lichman, vezarak daman lichman – kadach hale'hem. che'hatan chelo lichman, vezarak daman chelo lichman – lo kadach hale'hem. che'hatan lichman, vezarak daman chelo lichman – hale'hem kadoch veéno kadoch, divré rabi. rabi elazar berabi chimon omér: leolam éno kadoch ad cheyich'hot lichman veyizrok daman lichman.
3. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? ma tama derabi?
4. דִּכְתִיב ״וְאֶת הָאַיִל יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים לַה׳ עַל סַל הַמַּצּוֹת״, לְמֵימְרָא דִּשְׁחִיטָה מְקַדְּשָׁא. dikhtiv "veet haayil yaase zeva'h chelamim la' al sal hamatsot", lemémra dich'hita mekadecha.
5. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: ״יַעֲשֶׂה״ – עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּל עֲשִׂיּוֹתָיו. verabi elazar berabi chimon: "yaase" – ad cheyaase kal asiyota.
6. וְרַבִּי נָמֵי הָכְתִיב ״יַעֲשֶׂה״? אִי כְּתִיב ״זֶבַח יַעֲשֶׂה״ – כִּדְקָאָמְרַתְּ, הַשְׁתָּא דִּכְתִיב ״יַעֲשֶׂה זֶבַח״ – בְּמָה יַעֲשֶׂה? בִּזְבִיחָה. verabi namé hakhtiv "yaase"? i ketiv "zeva'h yaase" – kidkaamrate, hachta dikhtiv "yaase zeva'h" – bema yaase? bizvi'ha.
7. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, הָכְתִיב ״זֶבַח״? הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַכֹּל מוֹדִים שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיְּהֵא לֶחֶם בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה. verabi elazar berabi chimon, hakhtiv "zeva'h"? haou mibeé léh lekhidrabi yo'hanan, deamar rabi yo'hanan: hakol modim chetsarikh cheyehé le'hem bichat che'hita.
8. מַאי ״קָדוֹשׁ וְאֵינוֹ קָדוֹשׁ״? אַבָּיֵי אָמַר: קָדוֹשׁ וְאֵינוֹ גָּמוּר. רָבָא אָמַר: קָדוֹשׁ וְאֵינוֹ נִיתָּר. ma "kadoch veéno kadoch"? abayé amar: kadoch veéno gamour. rava amar: kadoch veéno nitar.
9. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ לְמִיתְפַּס פִּדְיוֹנוֹ: לְאַבָּיֵי – לָא תָּפֵיס פִּדְיוֹנוֹ, לְרָבָא – תָּפֵיס פִּדְיוֹנוֹ. ma bénayou? ika bénayou lemitpas pidono: leabayé – la tafés pidono, lerava – tafés pidono.
10. בִּשְׁלָמָא לְרָבָא, הַיְינוּ דְּאִיכָּא בֵּין רַבִּי לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. אֶלָּא לְאַבָּיֵי, מַאי אִיכָּא בֵּין רַבִּי לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? bichlama lerava, haynou deika bén rabi lerabi elazar berabi chimon. ela leabayé, ma ika bén rabi lerabi elazar berabi chimon?
11. אִיכָּא [בֵּינַיְיהוּ] לְאִיפְּסוֹלֵי בְּיוֹצֵא. ika [bénayou] leipesolé beotsé.
12. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק מֵרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת שֶׁשְּׁחָטָן לִשְׁמָן, וְזָרַק דָּמָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – אוֹתוֹ הַלֶּחֶם מַהוּ בַּאֲכִילָה? bea minéh rabi chemouél bar rav yits'hak mérabi 'hiya bar aba: kivsé atseret cheche'hatan lichman, vezarak daman chelo lichman – oto hale'hem maou baakhila?
13. אַלִּיבָּא דְּמַאן? אִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן – הָאָמַר זְרִיקָה הִיא דִּמְקַדְּשָׁא! אִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי – בֵּין לְאַבָּיֵי בֵּין לְרָבָא, קָדוֹשׁ וְאֵינוֹ נִיתָּר הוּא! aliba deman? i aliba derabi elazar berabi chimon – haamar zerika hi dimkadecha! i aliba derabi – bén leabayé bén lerava, kadoch veéno nitar hou!
14. אֶלָּא, אַלִּיבָּא דְּהַאי תַּנָּא, דְּתָנֵי אֲבוּהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה בַּר אַבָּא: שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁיָּצְאוּ בֵּין שְׁחִיטָה לִזְרִיקָה, וְזָרַק דָּמָן שֶׁל כְּבָשִׂים חוּץ לִזְמַנָּן – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין בַּלֶּחֶם מִשּׁוּם פִּיגּוּל, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: יֵשׁ בַּלֶּחֶם מִשּׁוּם פִּיגּוּל. ela, aliba deha tana, detané avouh derabi yirmeya bar aba: cheté hale'hem cheyatsou bén che'hita lizrika, vezarak daman chel kevasim 'houts lizmanan – rabi eliezer omér: én bale'hem michoum pigoul, rabi akiva omér: yéch bale'hem michoum pigoul.
15. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הָנֵי תַּנָּאֵי כְּרַבִּי סְבִירָא לְהוּ, דְּאָמַר: שְׁחִיטָה מְקַדְּשָׁא. amar rav chéchet: hané tanaé kerabi sevira leou, deamar: che'hita mekadecha.
16. מִיהוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר אֵין זְרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֵא, וְרַבִּי עֲקִיבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר זְרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֵא. miou rabi eliezer letaméh, deamar én zerika moelet layotsé, verabi akiva letaméh, deamar zerika moelet layotsé.

Daf 47b

1. דִּתְנַן: אֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁיָּצְאוּ לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן, וְאֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא. ditnan: émouré kadachim kalim cheyatsou lifné zerikat damim, rabi eliezer omér: én moalin bahen, veén 'hayavin aléhen michoum pigoul venotar vetamé.
2. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מוֹעֲלִין בָּהֶן, וְחַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא. rabi akiva omér: moalin bahen, ve'hayavin aléhen michoum pigoul venotar vetamé.
3. מַאי? ma?
4. מִדִּזְרִיקַת פִּיגּוּל קָבְעָה לְלֶחֶם בְּפִיגּוּל בְּיוֹצֵא כְּבָשָׂר, זְרִיקָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ נָמֵי שָׁרְיָא לֵיהּ לְלֶחֶם, אוֹ דִלְמָא לְחוּמְרָא אָמְרִינַן, לְקוּלָּא לָא אָמְרִינַן. midizrikat pigoul kava lele'hem befigoul beotsé kevasar, zerika chelo lichmah namé charya léh lele'hem, o dilma le'houmra amrinan, lekoula la amrinan.
5. מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: וּמִמַּאי דְּכִי אִיתַנְהוּ אַבָּרַאי פְּלִיגִי? matkéf lah rav papa: oumima dekhi itanou abara peligi?
6. דִּילְמָא בִּדְאִיתַנְהוּ אַבָּרַאי, דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּאֵין זְרִיקָה מוֹעֶלֶת לַיּוֹצֵא, וּבַהֲדַר עַיְּילִינְהוּ פְּלִיגִי, דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר לַהּ כְּרַבִּי, דְּאָמַר: שְׁחִיטָה מְקַדְּשָׁא, וְאִיפְּסִלוּ לְהוּ בְּיוֹצֵא. dilma biditanou abara, dekhoulé alma la peligi deén zerika moelet layotsé, ouvahadar ayelinou peligi, derabi eliezer savar lah kerabi, deamar: che'hita mekadecha, veipesilou leou beotsé.
7. וְרַבִּי עֲקִיבָא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר: שְׁחִיטָה לָא מְקַדְּשָׁא, וְלָא מִיפַּסְלִי בְּיוֹצֵא. verabi akiva kerabi elazar berabi chimon, deamar: che'hita la mekadecha, vela mipasli beotsé.
8. הַאי מַאי? אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא רַבִּי עֲקִיבָא כְּרַבִּי סְבִירָא לֵיהּ, דְּאָמַר: שְׁחִיטָה מְקַדְּשָׁא לְהוּ, הַיְינוּ דְּקָאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא דְּקָדְשִׁי לְהוּ בִּשְׁחִיטָה, וְאָתְיָא זְרִיקָה קָבְעָה לְהוּ בְּפִיגּוּל. ha ma? i amrate bichlama rabi akiva kerabi sevira léh, deamar: che'hita mekadecha leou, haynou dekaamar rabi akiva dekadchi leou bich'hita, veatya zerika kava leou befigoul.
9. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ, כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סְבִירָא לֵיהּ, דְּאָמַר: זְבִיחָה לָא מְקַדְּשָׁא, זְרִיקַת פִּיגּוּל מִי מְקַדְּשָׁא? ela i amrate, kerabi elazar berabi chimon sevira léh, deamar: zevi'ha la mekadecha, zerikat pigoul mi mekadecha?
10. וְהָאָמַר רַב גִּידֵּל, אָמַר רַב: זְרִיקַת פִּיגּוּל אֵינָהּ מְבִיאָה לִידֵי מְעִילָה, וְאֵינָהּ מוֹצִיאָה מִידֵי מְעִילָה. vehaamar rav gidél, amar rav: zerikat pigoul énah mevia lidé meila, veénah motsia midé meila.
11. אֵינָהּ מְבִיאָה לִידֵי מְעִילָה – בְּאֵימוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים. énah mevia lidé meila – beémouré kadachim kalim.
12. וְאֵינָהּ מוֹצִיאָה מִידֵי מְעִילָה – בִּבְשַׂר קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים. veénah motsia midé meila – bivsar kodché kadachim.
13. לָאו אִיתּוֹתַב דְּרַב גִּידֵּל אָמַר רַב? la itotav derav gidél amar rav?
14. בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי יִרְמְיָה מֵרַבִּי זֵירָא: כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת שֶׁשְּׁחָטָן לִשְׁמָן, וְאָבַד הַלֶּחֶם – מַהוּ שֶׁיִּזְרוֹק דָּמָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן לְהַתִּיר בָּשָׂר בַּאֲכִילָה? bea minéh rabi yirmeya mérabi zéra: kivsé atseret cheche'hatan lichman, veavad hale'hem – maou cheyizrok daman chelo lichman lehatir basar baakhila?
15. אֲמַר לֵיהּ: יֵשׁ לְךָ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לִשְׁמוֹ, וְכָשֵׁר שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ?! וְלָא?! וַהֲרֵי פֶּסַח קוֹדֶם חֲצוֹת, דְּאֵינוֹ כָּשֵׁר לִשְׁמוֹ, וְכָשֵׁר שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ! amar léh: yéch lekha davar cheéno kachér lichmo, vekhachér chelo lichmo?! vela?! vaharé pesa'h kodem 'hatsot, deéno kachér lichmo, vekhachér chelo lichmo!
16. הָכִי קָא אָמֵינָא: יֵשׁ לָךְ דָּבָר שֶׁנִּרְאֶה לִשְׁמוֹ, וְנִדְחֶה מִלִּשְׁמוֹ, וְאֵינוֹ כָּשֵׁר לִשְׁמוֹ, וְכָשֵׁר שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ?! hakhi ka aména: yéch lakh davar chenire lichmo, venid'he milichmo, veéno kachér lichmo, vekhachér chelo lichmo?!
17. וְלָא? וַהֲרֵי פֶּסַח אַחַר זְמַנּוֹ, בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה קוֹדֶם חֲצוֹת! vela? vaharé pesa'h a'har zemano, bichar yemot hachana kodem 'hatsot!
18. הָכִי קָאָמֵינָא: יֵשׁ לָךְ דָּבָר שֶׁנִּרְאֶה לִשְׁמוֹ, וְנִשְׁחָט לִשְׁמוֹ, וְנִדְחֶה מִלִּשְׁמוֹ, וְאֵינוֹ כָּשֵׁר לִשְׁמוֹ, וְכָשֵׁר שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ? hakhi kaaména: yéch lakh davar chenire lichmo, venich'hat lichmo, venid'he milichmo, veéno kachér lichmo, vekhachér chelo lichmo?
19. וְלָא?! וַהֲרֵי תּוֹדָה! vela?! vaharé toda!
20. שָׁאנֵי תּוֹדָה, דְּרַחֲמָנָא קַרְיַיהּ ״שְׁלָמִים״. chané toda, dera'hamana karyah "chelamim".
21. תָּנוּ רַבָּנַן: שָׁחַט שְׁנֵי כְּבָשִׂים עַל אַרְבַּע חַלּוֹת – מוֹשֵׁךְ שְׁתַּיִם מֵהֶן וּמְנִיפָן, tanou rabanan: cha'hat chené kevasim al arba 'halot – mochékh chetayim méhen oumnifan,

Daf 48a

1. וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָלוֹת בְּפִדְיוֹן. אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא: הָא דְּלָא כְּרַבִּי. vehachear neekhalot befidon. amrouha rabanan kaméh derav 'hisda: ha dela kerabi.
2. דְּאִי רַבִּי, כֵּיוָן דְּאָמַר שְׁחִיטָה מְקַדְּשָׁא, דְּפָרֵיק לְהוּ – הֵיכָא? dei rabi, kévan deamar che'hita mekadecha, defarék leou – hékha?
3. אִי דְּפָרֵיק לְהוּ מֵאַבָּרַאי, כֵּיוָן דִּכְתִיב ״לִפְנֵי ה׳״, אִיפְּסִיל לְהוּ בְּיוֹצֵא. אִי גַּוַּואי, הָא מְעַיֵּיל חוּלִּין לָעֲזָרָה. i defarék leou méabara, kévan dikhtiv "lifné h'", ipesil leou beotsé. i gava, ha meayél 'houlin laazara.
4. אֲמַר לְהוּ רַב חִסְדָּא: לְעוֹלָם כְּרַבִּי, וּפָרֵיק לְהוּ גַּוַואי, וְחוּלִּין מִמֵּילָא קָא הָוְויָין. amar leou rav 'hisda: leolam kerabi, oufarék leou gava, ve'houlin miméla ka havyan.
5. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: וְהָתַנְיָא, כְּשֶׁהוּא פּוֹדָן – אֵין פּוֹדָן אֶלָּא בַּחוּץ. amar léh ravina lerav aché: vehatanya, kecheou podan – én podan ela ba'houts.
6. הָא וַדַּאי רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאִי רַבִּי – הָא אִיפְּסִלוּ לְהוּ בְּיוֹצֵא! ha vada rabi elazar berabi chimon hi, dei rabi – ha ipesilou leou beotsé!
7. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, מִיהָא דְּאִיתְּמַר: תּוֹדָה שֶׁשְּׁחָטָהּ עַל שְׁמוֹנִים חַלּוֹת – חִזְקִיָּה אָמַר: קָדְשׁוּ אַרְבָּעִים מִתּוֹךְ שְׁמוֹנִים, וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: לֹא קָדְשׁוּ אַרְבָּעִים מִתּוֹךְ שְׁמוֹנִים. amar léh rav a'ha beréh derava lerav aché: léma tehvé teouvtéh derabi yo'hanan, miha deitemar: toda cheche'hatah al chemonim 'halot – 'hizkiya amar: kadchou arbaim mitokh chemonim, verabi yo'hanan amar: lo kadchou arbaim mitokh chemonim.
8. וְלָאו מִי אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַבִּי זֵירָא: הַכֹּל מוֹדִים הֵיכָא דְּאָמַר ״לִיקְדְּשׁוּ אַרְבָּעִים מִתּוֹךְ שְׁמוֹנִים״ דְּקָדְשָׁה, הָכָא נָמֵי דְּאָמַר ״לִיקְדְּשׁוּ תַּרְתֵּי מִתּוֹךְ אַרְבַּע״. vela mi itemar alah, amar rabi zéra: hakol modim hékha deamar "likdechou arbaim mitokh chemonim" dekadcha, hakha namé deamar "likdechou tarté mitokh arba".
9. תָּנֵי רַבִּי חֲנִינָא טִירָתָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: שָׁחַט אַרְבָּעָה כְּבָשִׂים עַל שְׁתֵּי חַלּוֹת – מוֹשֵׁךְ שְׁנַיִם מֵהֶן, וְזוֹרֵק דָּמָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן. tané rabi 'hanina tirata kaméh derabi yo'hanan: cha'hat arbaa kevasim al cheté 'halot – mochékh chenayim méhen, vezorék daman chelo lichman.
10. שֶׁאִם אִי אַתָּה אוֹמֵר כָּךְ, הִפְסַדְתָּ אֶת הָאַחֲרוֹנִים. cheim i ata omér kakh, hifsadta et haa'haronim.
11. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן: וְכִי אוֹמֵר לוֹ לְאָדָם ״עֲמוֹד וַחֲטָא בִּשְׁבִיל שֶׁתִּזְכֶּה״?! amar lo rabi yo'hanan: vekhi omér lo leadam "amod va'hata bichvil chetizke"?!
12. וְהָתְנַן: אֵבְרֵי חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְּאֵבְרֵי עוֹלָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יֻתְּנוּ לְמַעְלָה, וְרוֹאֶה אֲנִי אֶת בְּשַׂר חַטָּאת לְמַעְלָה כְּאִילּוּ הִיא עֵצִים, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: תְּעוּבַּר צוּרָתָן וְיֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה. vehatnan: évré 'hatat chenitarvou beévré ola, rabi eliezer omér: youtenou lemala, veroe ani et besar 'hatat lemala keilou hi étsim, va'hakhamim omrim: teoubar tsouratan veyétsou levét haseréfa.
13. אַמַּאי? לֵימָא: ״עֲמוֹד וַחֲטָא בִּשְׁבִיל שֶׁתִּזְכֶּה״! ama? léma: "amod va'hata bichvil chetizke"!
14. עֲמוֹד וַחֲטָא בְּחַטָּאת בִּשְׁבִיל שֶׁתִּזְכֶּה בְּחַטָּאת – אָמְרִינַן, עֲמוֹד וַחֲטָא בְּחַטָּאת בִּשְׁבִיל שֶׁתִּזְכֶּה בְּעוֹלָה – לָא אָמְרִינַן. amod va'hata be'hatat bichvil chetizke be'hatat – amrinan, amod va'hata be'hatat bichvil chetizke beola – la amrinan.
15. וּבַחֲדָא מִילְּתָא מִי אָמַר? וְהָא תַּנְיָא: כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, אוֹ שֶׁשְּׁחָטָן בֵּין לִפְנֵי זְמַנָּן בֵּין לְאַחַר זְמַנָּן – הַדָּם יִזָּרֵק וְהַבָּשָׂר יֵאָכֵל. ouva'hada mileta mi amar? veha tanya: kivsé atseret cheche'hatan chelo lichman, o cheche'hatan bén lifné zemanan bén lea'har zemanan – hadam yizarék vehabasar yéakhél.
16. וְאִם הָיְתָה שַׁבָּת, לֹא יִזְרוֹק. וְאִם זָרַק – הוּרְצָה לְהַקְטִיר אֵימוּרִין לָעֶרֶב. veim hayta chabat, lo yizrok. veim zarak – hourtsa lehaktir émourin laerev.
17. וְאַמַּאי? לֵימָא: ״עֲמוֹד חֲטָא בִּשְׁבִיל שֶׁתִּזְכֶּה״! veama? léma: "amod 'hata bichvil chetizke"!
18. עֲמוֹד חֲטָא בְּשַׁבָּת כְּדֵי שֶׁתִּזְכֶּה בְּשַׁבָּת – אָמְרִינַן, עֲמוֹד חֲטָא בְּשַׁבָּת כְּדֵי שֶׁתִּזְכֶּה בַּחוֹל – לָא אָמְרִינַן. amod 'hata bechabat kedé chetizke bechabat – amrinan, amod 'hata bechabat kedé chetizke ba'hol – la amrinan.
19. וּבְתַרְתֵּי מִילֵּי לָא אָמַר? וְהָתְנַן: חָבִית שֶׁל תְּרוּמָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה בְּגַת הָעֶלְיוֹנָה, וּבַתַּחְתּוֹנָה חוּלִּין טְמֵאִין – מוֹדֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁאִם יָכוֹל לְהַצִּיל מִמֶּנָּה רְבִיעִית בְּטׇהֳרָה יַצִּיל. ouvtarté milé la amar? vehatnan: 'havit chel terouma chenichbera begat haelona, ouvata'htona 'houlin teméin – mode rabi eliezer verabi yeochoua cheim yakhol lehatsil mimena reviit betohora yatsil.
20. וְאִם לָאו, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: veim la, rabi eliezer omér:

Daf 48b

1. תֵּרֵד וְתִטַּמֵּא, וְאַל יְטַמְּאֶנָּה בַּיָּד, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אַף יְטַמְּאֶנָּה בַּיָּד. téréd vetitamé, veal yetameena bayad, verabi yeochoua omér: af yetameena bayad.
2. שָׁאנֵי הָתָם, דִּלְטוּמְאָה קָא אָזְלָא. chané hatam, diltouma ka azla.
3. כִּי אֲתָא רַב יִצְחָק, תָּנֵי: כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא כְּמִצְוָתָן – פְּסוּלִין, וּתְעוּבַּר צוּרָתָן, וְיֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה. ki ata rav yits'hak, tané: kivsé atseret cheche'hatan chelo kemitsvatan – pesoulin, outoubar tsouratan, veyétsou levét haseréfa.
4. אָמַר רַב נַחְמָן: מָר, דְּמַקֵּישׁ לְהוּ לְחַטָּאת – תָּנֵי פְּסוּלִין, תָּנָא דְּבֵי לֵוִי, דְּגָמַר שַׁלְמֵי חוֹבָה מִשַּׁלְמֵי נְדָבָה – תָּנֵי כְּשֵׁרִים. amar rav na'hman: mar, demakéch leou le'hatat – tané pesoulin, tana devé lévi, degamar chalmé 'hova michalmé nedava – tané kechérim.
5. דְּתָנֵי לֵוִי: וּשְׁאָר שַׁלְמֵי נָזִיר שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא כְּמִצְוָתָן – כְּשֵׁרִין, וְלֹא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשֵׁם חוֹבָה, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם וָלַיְלָה, וְאֵין טְעוּנִין לֹא לֶחֶם וְלֹא זְרוֹעַ. detané lévi: ouchar chalmé nazir cheche'hatan chelo kemitsvatan – kechérin, velo alou labealim lechém 'hova, veneekhalin leom valayla, veén teounin lo le'hem velo zeroa.
6. מֵיתִיבִי: אָשָׁם בֶּן שָׁנָה וְהֵבִיא בֶּן שְׁתַּיִם, בֶּן שְׁתַּיִם וְהֵבִיא בֶּן שָׁנָה – פְּסוּלִין, וּתְעוּבַּר צוּרָתָן וְיֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה. métivi: acham ben chana vehévi ben chetayim, ben chetayim vehévi ben chana – pesoulin, outoubar tsouratan veyétsou levét haseréfa.
7. אֲבָל עוֹלַת נָזִיר, וְעוֹלַת יוֹלֶדֶת, וְעוֹלַת מְצוֹרָע, שֶׁהָיוּ בְּנֵי שְׁתֵּי שָׁנִים, וּשְׁחָטָן – כְּשֵׁרִין. aval olat nazir, veolat yoledet, veolat metsora, chehaou bené cheté chanim, ouch'hatan – kechérin.
8. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כׇּל הַכָּשֵׁר בְּעוֹלַת נְדָבָה – כָּשֵׁר בְּעוֹלַת חוֹבָה, וְכׇל הַפָּסוּל בְּחַטָּאת – פָּסוּל בְּאָשָׁם, חוּץ מִשֶּׁלֹּא לִשְׁמוֹ. kelalo chel davar: kol hakachér beolat nedava – kachér beolat 'hova, vekhol hapasoul be'hatat – pasoul beacham, 'houts michelo lichmo.
9. הַאי תַּנָּא, תַּנָּא דְּבֵי לֵוִי הוּא. ha tana, tana devé lévi hou.
10. תָּא שְׁמַע, דְּתָנֵי לֵוִי: אֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע, שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – כְּשֵׁרִים, וְלֹא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשׁוּם חוֹבָה. ta chema, detané lévi: acham nazir vaacham metsora, cheche'hatan chelo lichman – kechérim, velo alou labealim lechoum 'hova.
11. שְׁחָטָן מְחוּסַּר זְמַן בִּבְעָלִים, אוֹ שֶׁהָיוּ בְּנֵי שְׁתֵּי שָׁנִים וּשְׁחָטָן – פְּסוּלִין. che'hatan me'housar zeman bivalim, o chehaou bené cheté chanim ouch'hatan – pesoulin.
12. וְאִם אִיתָא, לִיגְמַר מִשְּׁלָמִים? שְׁלָמִים מִשְּׁלָמִים – גָּמַר, אָשָׁם מִשְּׁלָמִים – לָא גָּמַר. veim ita, ligmar michelamim? chelamim michelamim – gamar, acham michelamim – la gamar.
13. וְאִי גָּמַר שְׁלָמִים מִשְּׁלָמִים, לִיגְמַר נָמֵי אָשָׁם מֵאָשָׁם: אֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע מֵאֲשַׁם גְּזֵילוֹת וַאֲשַׁם מְעִילוֹת, אוֹ אֲשַׁם גְּזֵילוֹת וַאֲשַׁם מְעִילוֹת מֵאֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע. vei gamar chelamim michelamim, ligmar namé acham méacham: acham nazir vaacham metsora méacham gezélot vaacham meilot, o acham gezélot vaacham meilot méacham nazir vaacham metsora.
14. אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי: דָּנִין דָּבָר שֶׁלֹּא בְּהֶכְשֵׁירוֹ מִדָּבָר שֶׁלֹּא בְּהֶכְשֵׁירוֹ, וְאֵין דָּנִין דָּבָר שֶׁלֹּא בְּהֶכְשֵׁירוֹ מִדָּבָר שֶׁבְּהֶכְשֵׁירוֹ. amar rav chimi bar aché: danin davar chelo behekhchéro midavar chelo behekhchéro, veén danin davar chelo behekhchéro midavar chebehekhchéro.
15. וְלָא? וְהָא תַּנְיָא: מִנַּיִן לְיוֹצֵא, שֶׁאִם עָלָה לֹא יֵרֵד? שֶׁהֲרֵי יוֹצֵא כָּשֵׁר בְּבָמָה. vela? veha tanya: minayin leotsé, cheim ala lo yéréd? cheharé yotsé kachér bevama.

Daf 49a

1. תְּנָא אַ״זֹּאת תּוֹרַת הָעֹלָה״ רִיבָּה סְמִיךְ לֵיהּ. tena a"zot torat haola" riba semikh léh.
2. תָּנֵי רַבָּה בַּר בַּר חַנָּה קַמֵּיהּ דְּרַב: כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת שֶׁשְּׁחָטָן לְשׁוּם אֵילִים – כְּשֵׁרִין, וְלֹא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשׁוּם חוֹבָה. אֲמַר לֵיהּ רַב: עָלוּ וְעָלוּ. tané raba bar bar 'hana kaméh derav: kivsé atseret cheche'hatan lechoum élim – kechérin, velo alou labealim lechoum 'hova. amar léh rav: alou vealou.
3. אָמַר רַב חִסְדָּא: מִסְתַּבְּרָא מִילְּתֵיהּ דְּרַב בִּכְסָבוּר אֵילִים, וּשְׁחָטָן לְשׁוּם כְּבָשִׂים, שֶׁהֲרֵי כְּבָשִׂים לְשׁוּם כְּבָשִׂים נִשְׁחֲטוּ. amar rav 'hisda: mistabera miletéh derav bikhsavour élim, ouch'hatan lechoum kevasim, cheharé kevasim lechoum kevasim nich'hatou.
4. אֲבָל כְּסָבוּר אֵילִים, וּשְׁחָטָן לְשׁוּם אֵילִים – לָא. עֲקִירָה בְּטָעוּת הָוְיָא עֲקִירָה; וְרַבָּה אָמַר: עֲקִירָה בְּטָעוּת לָא הָוְיָא עֲקִירָה. aval kesavour élim, ouch'hatan lechoum élim – la. akira betaout havya akira; veraba amar: akira betaout la havya akira.
5. אָמַר רָבָא: וּמוֹתְבִינַן אַשְּׁמַעְתִּין, הַכֹּהֲנִים שֶׁפִּיגְּלוּ בַּמִּקְדָּשׁ מְזִידִין – חַיָּיבִין, הָא שׁוֹגְגִין – פְּטוּרִין, וְתָנֵי עֲלַהּ: פִּיגּוּלָן פִּיגּוּל. amar rava: oumotvinan achematin, hakohanim chepigelou bamikdach mezidin – 'hayavin, ha choggin – petourin, vetané alah: pigoulan pigoul.
6. הֵיכִי דָּמֵי? אִילֵּימָא דְּיָדַע דְּחַטָּאת הִיא, וְקָא מְחַשֵּׁב בַּהּ לְשׁוּם שְׁלָמִים – הַאי שׁוֹגְגִין?! מְזִידִין הָווּ! hékhi damé? iléma deyada de'hatat hi, veka me'hachév bah lechoum chelamim – ha choggin?! mezidin haou!
7. אֶלָּא לָאו דִּכְסָבוּר שְׁלָמִים הוּא, וְקָא מְחַשֵּׁב בַּהּ לְשׁוּם שְׁלָמִים, וְקָתָנֵי: פִּיגּוּלָן פִּיגּוּל, אַלְמָא עֲקִירָה בְּטָעוּת הָוְיָא עֲקִירָה. ela la dikhsavour chelamim hou, veka me'hachév bah lechoum chelamim, vekatané: pigoulan pigoul, alma akira betaout havya akira.
8. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: לְעוֹלָם דְּיָדַע דְּחַטָּאת הִיא, וְקָא מְחַשֵּׁב בַּהּ לְשׁוּם שְׁלָמִים, וּבְאוֹמֵר ״מוּתָּר״. amar léh abayé: leolam deyada de'hatat hi, veka me'hachév bah lechoum chelamim, ouvomér "moutar".
9. מֵתִיב רַבִּי זֵירָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כׇּל מְנָחוֹת שֶׁנִּקְמְצוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – כְּשֵׁרוֹת, וְעָלוּ לַבְּעָלִים לְשׁוּם חוֹבָה. métiv rabi zéra: rabi chimon omér, kol mena'hot chenikmetsou chelo lichman – kechérot, vealou labealim lechoum 'hova.
10. שֶׁאֵין הַמְּנָחוֹת דּוֹמוֹת לַזְּבָחִים, שֶׁהַקּוֹמֵץ מַחֲבַת לְשׁוּם מַרְחֶשֶׁת – מַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין עָלֶיהָ שֶׁהִיא מַחֲבַת, חֲרֵבָה לְשׁוּם בְּלוּלָה – מַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין עָלֶיהָ שֶׁהִיא חֲרֵבָה. cheén hamena'hot domot lazeva'him, chehakométs ma'havat lechoum mar'hechet – maaseha mokhi'hin aleha chehi ma'havat, 'haréva lechoum beloula – maaseha mokhi'hin aleha chehi 'haréva.
11. אֲבָל בִּזְבָחִים אֵינוֹ כֵּן, שְׁחִיטָה אַחַת לְכוּלָּן, קַבָּלָה אַחַת לְכוּלָּן, זְרִיקָה אַחַת לְכוּלָּן. aval bizva'him éno kén, che'hita a'hat lekhoulan, kabala a'hat lekhoulan, zerika a'hat lekhoulan.
12. הֵיכִי דָּמֵי? אִילֵּימָא דְּיָדַע דְּמַחֲבַת הִיא, וְקָא קָמֵיץ לָהּ לְשׁוּם מַרְחֶשֶׁת – כִּי מַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין, מַאי הָוֵי? הָא מִיעְקָר קָא עָקַיר לַהּ! hékhi damé? iléma deyada dema'havat hi, veka kaméts lah lechoum mar'hechet – ki maaseha mokhi'hin, ma havé? ha mikar ka akar lah!
13. אֶלָּא לָאו דִּכְסָבוּר מַרְחֶשֶׁת הִיא, וְקָא קָמֵיץ לָהּ לְשׁוּם מַרְחֶשֶׁת, וּטְעָה, דְּהָכָא הוּא דְּמַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין עָלֶיהָ, הָא בְּעָלְמָא עֲקִירָה בְּטָעוּת הָוְיָא עֲקִירָה. ela la dikhsavour mar'hechet hi, veka kaméts lah lechoum mar'hechet, outa, dehakha hou demaaseha mokhi'hin aleha, ha bealma akira betaout havya akira.
14. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: לְעוֹלָם דְּיָדַע דְּמַחֲבַת הִיא, וְקָא קָמֵיץ לַהּ לְשׁוּם מַרְחֶשֶׁת. amar léh abayé: leolam deyada dema'havat hi, veka kaméts lah lechoum mar'hechet.
15. וּדְקָא אָמְרַתְּ: כִּי מַעֲשֶׂיהָ מוֹכִיחִין עָלֶיהָ מַאי הָוֵי? רָבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רָבָא: מַחְשָׁבָה דְּלָא מִינַּכְרָא – פְּסַל רַחֲמָנָא, מַחְשָׁבָה דְּמִינַּכְרָא – לָא פְּסַל רַחֲמָנָא. oudka amrate: ki maaseha mokhi'hin aleha ma havé? rava letaméh, deamar rava: ma'hchava dela minakhra – pesal ra'hamana, ma'hchava deminakhra – la pesal ra'hamana.
16. מַתְנִי׳ הַתְּמִידִין אֵין מְעַכְּבִין אֶת הַמּוּסָפִין, וְלֹא הַמּוּסָפִין מְעַכְּבִין אֶת הַתְּמִידִין, וְלֹא הַמּוּסָפִין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. לֹא הִקְרִיבוּ כֶּבֶשׂ בַּבּוֹקֶר – יַקְרִיבוּ בֵּין הָעַרְבַּיִם. matni' hatemidin én meakevin et hamousafin, velo hamousafin meakevin et hatemidin, velo hamousafin meakevin ze et ze. lo hikrivou keves baboker – yakrivou bén haarbayim.
17. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁהָיוּ אֲנוּסִין אוֹ שׁוֹגְגִין, אֲבָל אִם הָיוּ מְזִידִין וְלֹא הִקְרִיבוּ כֶּבֶשׂ בַּבּוֹקֶר – לֹא יַקְרִיבוּ בֵּין הָעַרְבַּיִם. amar rabi chimon: émata? bizman chehaou anousin o choggin, aval im haou mezidin velo hikrivou keves baboker – lo yakrivou bén haarbayim.
18. לֹא הִקְטִירוּ קְטוֹרֶת בַּבּוֹקֶר – יַקְטִירוּ בֵּין הָעַרְבַּיִם. lo hiktirou ketoret baboker – yaktirou bén haarbayim.
19. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וְכוּלָּהּ הָיְתָה קְרֵיבָה בֵּין הָעַרְבַּיִם, שֶׁאֵין מְחַנְּכִין אֶת מִזְבַּח הַזָּהָב אֶלָּא בִּקְטוֹרֶת הַסַּמִּים, וְלֹא מִזְבַּח הָעוֹלָה אֶלָּא בְּתָמִיד שֶׁל שַׁחַר, וְלֹא אֶת הַשּׁוּלְחָן אֶלָּא בְּלֶחֶם הַפָּנִים בְּשַׁבָּת, וְלֹא אֶת הַמְּנוֹרָה אֶלָּא בְּשִׁבְעָה נֵרוֹתֶיהָ בֵּין הָעַרְבַּיִם. amar rabi chimon: vekhoulah hayta keréva bén haarbayim, cheén me'hanekhin et mizba'h hazahav ela biktoret hasamim, velo mizba'h haola ela betamid chel cha'har, velo et hachoul'han ela bele'hem hapanim bechabat, velo et hamenora ela bechiva néroteha bén haarbayim.
20. גְּמָ׳ בְּעָא מִינֵּיהּ רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין מֵרַב חִסְדָּא: צִיבּוּר שֶׁאֵין לָהֶן תְּמִידִין וּמוּסָפִין, אֵי זֶה מֵהֶן קוֹדֵם? gema' bea minéh rabi 'hiya bar avin mérav 'hisda: tsibour cheén lahen temidin oumousafin, é ze méhen kodém?
21. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא תְּמִידִין דְּיוֹמֵיהּ וּמוּסָפִין דְּיוֹמֵיהּ – פְּשִׁיטָא תְּמִידִין עֲדִיפִי, דְּהָווּ לְהוּ תָּדִיר וּמְקוּדָּשׁ! hékhi damé? iléma temidin deoméh oumousafin deoméh – pechita temidin adifi, dehaou leou tadir oumkoudach!
22. אֶלָּא, תְּמִידִין דְּלִמְחַר וּמוּסָפִין דְּהָאִידָּנָא – תְּמִידִין עֲדִיפִי, שֶׁכֵּן תָּדִיר, אוֹ דִלְמָא מוּסָפִין עֲדִיפִי, דְּהָווּ לְהוּ מְקוּדָּשׁ? ela, temidin delim'har oumousafin dehaidana – temidin adifi, chekén tadir, o dilma mousafin adifi, dehaou leou mekoudach?
23. אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵיתוּהָ: הַתְּמִידִין אֵין מְעַכְּבִין אֶת הַמּוּסָפִין, וְלֹא הַמּוּסָפִין מְעַכְּבִין אֶת הַתְּמִידִין, וְלֹא הַמּוּסָפִין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. amar léh, tenétouha: hatemidin én meakevin et hamousafin, velo hamousafin meakevin et hatemidin, velo hamousafin meakevin ze et ze.
24. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּאִית לֵיהּ, וּלְקַדֵּם, וְהָתַנְיָא: מִנַּיִן שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר קוֹדֵם לְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעָרַךְ עָלֶיהָ הָעֹלָה״. hékhi damé? iléma deit léh, oulkadém, vehatanya: minayin chelo yehé davar kodém letamid chel cha'har? talmoud lomar: "vearakh aleha haola".
25. וְאָמַר רָבָא: ״הָעֹלָה״ – עוֹלָה רִאשׁוֹנָה! veamar rava: "haola" – ola richona!

Daf 49b

1. אֶלָּא פְּשִׁיטָא דְּלֵית לֵיהּ! וְאִי דְּיוֹמֵיהּ, אַמַּאי? תָּדִיר וּמְקוּדָּשׁ – תָּדִיר עָדִיף! ela pechita delét léh! vei deoméh, ama? tadir oumkoudach – tadir adif!
2. אֶלָּא לָאו דְּלִמְחַר, וְקָתָנֵי אֵין מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה, אַלְמָא כִּי הֲדָדֵי נִינְהוּ. ela la delim'har, vekatané én meakevin ze et ze, alma ki hadadé ninou.
3. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: לְעוֹלָם דְּאִית לְהוּ, וּלְקַדֵּם. וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר קוֹדֵם – מִצְוָה בְּעָלְמָא הוּא. amar léh abayé: leolam deit leou, oulkadém. oudka kachya lakh chelo yehé davar kodém – mitsva bealma hou.
4. תָּא שְׁמַע: אֵין פּוֹחֲתִין מִשִּׁשָּׁה טְלָאִים הַמְבוּקָּרִין בְּלִשְׁכַּת הַטְּלָאִים, כְּדֵי לַשַּׁבָּת וְלִשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. ta chema: én po'hatin michicha telaim hamvoukarin belichkat hatelaim, kedé lachabat velichné yamim tovim chel roch hachana.
5. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּאִית לֵיהּ תְּמִידִין וּמוּסָפִין – טוּבָא הֲווֹ! hékhi damé? iléma deit léh temidin oumousafin – touva hao!
6. אֶלָּא לָאו דְּלֵית לֵיהּ, וּשְׁמַע מִינַּהּ תְּמִידִין עֲדִיפִי! ela la delét léh, ouchma minah temidin adifi!
7. לָא, לְעוֹלָם דְּאִית לֵיהּ, וְהָכִי קָא אָמַר: אֵין פּוֹחֲתִין מִשִּׁשָּׁה טְלָאִים הַמְבוּקָּרִין בְּלִשְׁכַּת הַטְּלָאִים אַרְבָּעָה יָמִים קוֹדֶם שְׁחִיטָה, וּמַנִּי? בֶּן בַּג בַּג הִיא. la, leolam deit léh, vehakhi ka amar: én po'hatin michicha telaim hamvoukarin belichkat hatelaim arbaa yamim kodem che'hita, oumani? ben bag bag hi.
8. דְּתַנְיָא, בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: מִנַּיִן לְתָמִיד שֶׁטָּעוּן בִּיקּוּר אַרְבָּעָה יָמִים קוֹדֶם שְׁחִיטָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ״, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ״וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם״. detanya, ben bag bag omér: minayin letamid chetaoun bikour arbaa yamim kodem che'hita? talmoud lomar "tichmerou lehakriv li bemoado", oulhalan hou omér: "vehaya lakhem lemichmeret ad arbaa asar yom".
9. מָה לְהַלָּן טָעוּן בִּיקּוּר אַרְבָּעָה יָמִים קוֹדֶם שְׁחִיטָה, אַף כָּאן טָעוּן בִּיקּוּר אַרְבָּעָה יָמִים קוֹדֶם שְׁחִיטָה. ma lehalan taoun bikour arbaa yamim kodem che'hita, af kan taoun bikour arbaa yamim kodem che'hita.
10. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: הָנֵי שִׁשָּׁה? שִׁבְעָה הָווּ, דְּהָא אִיכָּא דְּצַפְרָא דִּתְלָתָא בְּשַׁבְּתָא! amar léh ravina lerav aché: hané chicha? chiva haou, deha ika detsafra ditlata bechabeta!
11. וּלְטַעְמָיךְ, תְּמָנְיָא הָווּ, דְּהָאִיכָּא דְּפַנְיָא דְּמַעֲלֵי שַׁבְּתָא! oultamakh, temanya haou, dehaika defanya demaalé chabeta!
12. הָא לָא קַשְׁיָא, דִּלְבָתַר דְּאַקְרֵיב קָאָמַר. ha la kachya, dilvatar deakrév kaamar.

Daf 50a

1. מִכׇּל מָקוֹם שִׁבְעָה הָווּ! אֶלָּא, תַּנָּא בְּעָלְמָא קָאֵי, וּמַאי כְּדֵי לַשַּׁבָּת וּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה? סִימָנָא בְּעָלְמָא. mikol makom chiva haou! ela, tana bealma kaé, ouma kedé lachabat ouchné yamim tovim chel roch hachana? simana bealma.
2. דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי ״כְּדֵי לַשַּׁבָּת״, וְלָא קָתָנֵי ״לְשַׁבָּת וְלִשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה״, שְׁמַע מִינַּהּ. dayka namé, dekatané "kedé lachabat", vela katané "lechabat velichné yamim tovim chel roch hachana", chema minah.
3. לֹא הִקְרִיבוּ כֶּבֶשׂ בַּבּוֹקֶר וְכוּ׳. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וְכוּלָּהּ הָיְתָה קְרֵיבָה בֵּין הָעַרְבַּיִם, שֶׁאֵין מְחַנְּכִין אֶת מִזְבַּח הַזָּהָב אֶלָּא בִּקְטֹרֶת הַסַּמִּים. חִינּוּךְ מַאן דְּכַר שְׁמֵיהּ?! lo hikrivou keves baboker vekhou'. amar rabi chimon: vekhoulah hayta keréva bén haarbayim, cheén me'hanekhin et mizba'h hazahav ela biktoret hasamim. 'hinoukh man dekhar cheméh?!
4. חַסּוֹרֵי מִיחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: לֹא הִקְרִיבוּ כֶּבֶשׂ בַּבֹּקֶר – לֹא יַקְרִיבוּ בֵּין הָעַרְבָּיִם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁלֹּא נִתְחַנֵּךְ הַמִּזְבֵּחַ, אֲבָל נִתְחַנֵּךְ הַמִּזְבֵּחַ – יַקְרִיבוּ בֵּין הָעַרְבָּיִם. 'hasoré mi'hasera vehakhi katané: lo hikrivou keves baboker – lo yakrivou bén haarbayim. bame devarim amourim? chelo nit'hanékh hamizbé'ha, aval nit'hanékh hamizbé'ha – yakrivou bén haarbayim.
5. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁהָיוּ אֲנוּסִין אוֹ שׁוֹגְגִין, אֲבָל אִם הָיוּ מְזִידִין – לֹא הִקְרִיבוּ כֶּבֶשׂ בַּבֹּקֶר, לֹא יַקְרִיבוּ בֵּין הָעַרְבַּיִם. לֹא הִקְטִירוּ קְטֹרֶת בַּבֹּקֶר, יַקְטִירוּ בֵּין הָעַרְבַּיִם. amar rabi chimon: émata? bizman chehaou anousin o choggin, aval im haou mezidin – lo hikrivou keves baboker, lo yakrivou bén haarbayim. lo hiktirou ketoret baboker, yaktirou bén haarbayim.
6. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם״ – שֵׁנִי בֵּין הָעַרְבָּיִם, וְלֹא רִאשׁוֹן בֵּין הָעַרְבָּיִם. mena hané milé? detanou rabanan: "veét hakeves hachéni taase bén haarbayim" – chéni bén haarbayim, velo richon bén haarbayim.
7. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁלֹּא נִתְחַנֵּךְ הַמִּזְבֵּחַ, אֲבָל נִתְחַנֵּךְ הַמִּזְבֵּחַ – אֲפִילּוּ רִאשׁוֹן בֵּין הָעַרְבָּיִם. bame devarim amourim? chelo nit'hanékh hamizbé'ha, aval nit'hanékh hamizbé'ha – afilou richon bén haarbayim.
8. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁהָיוּ אֲנוּסִין אוֹ שׁוֹגְגִין, אֲבָל אִם הָיוּ מְזִידִין – לֹא הִקְרִיבוּ כֶּבֶשׂ בַּבֹּקֶר, לֹא יַקְרִיבוּ בֵּין הָעַרְבָּיִם. לֹא הִקְטִירוּ קְטֹרֶת בַּבּוֹקֶר – יַקְטִירוּ בֵּין הָעַרְבָּיִם. amar rabi chimon: émata? bizman chehaou anousin o choggin, aval im haou mezidin – lo hikrivou keves baboker, lo yakrivou bén haarbayim. lo hiktirou ketoret baboker – yaktirou bén haarbayim.
9. וְכִי כֹהֲנִים חָטְאוּ, מִזְבֵּחַ בָּטֵל?! אָמַר רָבָא: הָכִי קָאָמַר – לֹא יַקְרִיבוּ הֵן, אֲבָל אֲחֵרִים יַקְרִיבוּ. vekhi khohanim 'hatou, mizbé'ha batél?! amar rava: hakhi kaamar – lo yakrivou hén, aval a'hérim yakrivou.
10. לֹא הִקְטִירוּ קְטֹרֶת בַּבֹּקֶר, יַקְטִירוּ בֵּין הָעַרְבָּיִם, דְּכֵיוָן דְּלָא שְׁכִיחָא, וּמְעַתְּרָא, חֲבִיבָא לְהוּ וְלָא פָּשְׁעִי. lo hiktirou ketoret baboker, yaktirou bén haarbayim, dekhévan dela chekhi'ha, oumatera, 'haviva leou vela pachi.
11. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וְכוּלָּהּ הָיְתָה קְרֵיבָה בֵּין הָעַרְבָּיִם, שֶׁאֵין מְחַנְּכִין אֶת מִזְבַּח הַזָּהָב אֶלָּא בִּקְטֹרֶת הַסַּמִּים שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם וְכוּ׳. וְהָתַנְיָא: בִּקְטֹרֶת הַסַּמִּים שֶׁל שַׁחַר! תַּנָּאֵי הִיא. amar rabi chimon: vekhoulah hayta keréva bén haarbayim, cheén me'hanekhin et mizba'h hazahav ela biktoret hasamim chel bén haarbayim vekhou'. vehatanya: biktoret hasamim chel cha'har! tanaé hi.
12. אָמַר אַבָּיֵי: מִסְתַּבְּרָא כְּמַאן דְּאָמַר בִּקְטֹרֶת הַסַּמִּים שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם, דִּכְתִיב: ״בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרוֹת יַקְטִירֶנָּה״. amar abayé: mistabera keman deamar biktoret hasamim chel bén haarbayim, dikhtiv: "baboker baboker behétivo et hanérot yaktirena".
13. אִי לָאו דַּעֲבַד הַדְלָקָה מֵאוּרְתָּא, הֲטָבָה בְּצַפְרָא מֵהֵיכָא? i la daavad hadlaka méourta, hatava betsafra méhékha?
14. וּלְמַאן דְּאָמַר בִּקְטֹרֶת הַסַּמִּים שֶׁל שַׁחַר, גָּמַר מִמִּזְבַּח הָעוֹלָה: מָה לְהַלָּן בְּתָמִיד שֶׁל שַׁחַר – אַף כָּאן בִּקְטֹרֶת הַסַּמִּים שֶׁל שַׁחַר. oulman deamar biktoret hasamim chel cha'har, gamar mimizba'h haola: ma lehalan betamid chel cha'har – af kan biktoret hasamim chel cha'har.
15. וְלֹא אֶת הַשֻּׁלְחָן אֶלָּא בְּלֶחֶם הַפָּנִים בְּשַׁבָּת, אֶלָּא בְּחוֹל – אִיחַנּוֹכֵי הוּא דְּלָא מִחַנַּךְ, הָא קַדּוֹשֵׁי מְיקַדֵּישׁ?! velo et hachoul'han ela bele'hem hapanim bechabat, ela be'hol – i'hanokhé hou dela mi'hanakh, ha kadoché mekadéch?!
16. הִיא גּוּפַהּ קָא מַשְׁמַע לַן, דְּחִינּוּךְ וְקִידּוּשׁ דְּשֻׁלְחָן בְּשַׁבָּת הוּא, כִּדְקָתָנֵי סֵיפָא: וְלֹא אֶת הַמְּנוֹרָה אֶלָּא בְּשִׁבְעָה נֵרוֹתֶיהָ בֵּין הָעַרְבָּיִם. hi goufah ka machma lan, de'hinoukh vekidouch dechoul'han bechabat hou, kidkatané séfa: velo et hamenora ela bechiva néroteha bén haarbayim.
17. תָּנוּ רַבָּנַן: (זֶהוּ) [זוֹהִי] קְטֹרֶת שֶׁעָלְתָה לְיָחִיד עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, וְהוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה. הֵיכָא? אָמַר רַב פָּפָּא: בַּנְּשִׂיאִים. tanou rabanan: (zeou) [zohi] ketoret chealta leya'hid al mizbé'ha ha'hitson, veoraat chaa hayta. hékha? amar rav papa: banesiim.
18. אֶלָּא יָחִיד עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן הוּא דְּלָא, הָא עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי מַקְרֵיב? וְתוּ: עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן יָחִיד הוּא דְּלָא, הָא צִיבּוּר מַקְרְבִי? ela ya'hid al mizbé'ha ha'hitson hou dela, ha al mizbé'ha hapenimi makrév? vetou: al mizbé'ha ha'hitson ya'hid hou dela, ha tsibour makrevi?
19. וְהָתַנְיָא: יָכוֹל יְהֵא יָחִיד מִתְנַדֵּב וּמֵבִיא כְּיוֹצֵא בָּהּ נְדָבָה, וְקוֹרֵא אֲנִי בָּהּ ״מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ תִּשְׁמֹר וְעָשִׂיתָ״? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא תַעֲלוּ עָלָיו קְטֹרֶת זָרָה״. vehatanya: yakhol yehé ya'hid mitnadév oumévi keotsé bah nedava, vekoré ani bah "motsa sefatekha tichmor veasita"? talmoud lomar: "lo taalou ala ketoret zara".
20. יָכוֹל לֹא יְהֵא יָחִיד מֵבִיא, שֶׁאֵין מֵבִיא חוֹבָתוֹ כְּיוֹצֵא בָּהּ, yakhol lo yehé ya'hid mévi, cheén mévi 'hovato keotsé bah,

Daf 50b

1. אֲבָל צִבּוּר יְהֵא מֵבִיא, שֶׁמֵּבִיא חוֹבָה כְּיוֹצֵא בָּהּ, תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֹא תַעֲלוּ״. aval tsibour yehé mévi, chemévi 'hova keotsé bah, talmoud lomar "lo taalou".
2. יָכוֹל לֹא יַעֲלוּ עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, אֲבָל יַעֲלוּ עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים לַקֹּדֶשׁ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ יַעֲשׂוּ״ – אֵין לְךָ אֶלָּא מַה שֶּׁאָמוּר בָּעִנְיָן. yakhol lo yaalou al mizbé'ha hapenimi, aval yaalou al mizbé'ha ha'hitson? talmoud lomar: "et chemen hamich'ha veet ketoret hasamim lakodech kekhol acher tsivitikha yaasou" – én lekha ela ma cheamour bainyan.
3. אָמַר רַב פָּפָּא: לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר, לָא מִיבַּעְיָא צִיבּוּר עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, דְּלָא אַשְׁכְּחַן, וְלָא מִיבַּעְיָא יָחִיד עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, דְּלָא אַשְׁכְּחַן, אֶלָּא אֲפִילּוּ יָחִיד עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, דְּאַשְׁכְּחַן בִּנְשִׂיאִים – הוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה. amar rav papa: la mibaya kaamar, la mibaya tsibour al mizbé'ha ha'hitson, dela achke'han, vela mibaya ya'hid al mizbé'ha hapenimi, dela achke'han, ela afilou ya'hid al mizbé'ha ha'hitson, deachke'han binsiim – horaat chaa hayta.
4. מַתְנִי׳ חֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל לֹא הָיוּ בָּאִין חֲצָאִין, אֶלָּא מֵבִיא עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם וְחוֹצֵהוּ, מַקְרִיב מֶחֱצָה בַּבֹּקֶר וּמֶחֱצָה בֵּין הָעַרְבָּיִם. matni' 'havité kohén gadol lo haou bain 'hatsain, ela mévi isaron chalém ve'hotséou, makriv me'hetsa baboker oume'hetsa bén haarbayim.
5. כֹּהֵן שֶׁמֵּבִיא מֶחֱצָה שַׁחֲרִית, וָמֵת, וּמִינּוּ כֹּהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו – לֹא יָבִיא חֲצִי עִשָּׂרוֹן מִבֵּיתוֹ וַחֲצִי עֶשְׂרוֹנוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן, אֶלָּא מֵבִיא עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם (מֶחֱצָה) וְחוֹצֵהוּ, מַקְרִיב מֶחֱצָה וּמֶחֱצָה אָבֵד. נִמְצְאוּ שְׁנֵי חֲצָאִין קְרֵיבִין, וּשְׁנֵי חֲצָאִין אוֹבְדִין. kohén chemévi me'hetsa cha'harit, vamét, ouminou kohén a'hér ta'hta – lo yavi 'hatsi isaron mibéto va'hatsi esrono chel richon, ela mévi isaron chalém (me'hetsa) ve'hotséou, makriv me'hetsa oume'hetsa avéd. nimtseou chené 'hatsain kerévin, ouchné 'hatsain ovdin.
6. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: אִילּוּ נֶאֱמַר ״מִנְחָה מַחֲצִית״, הָיִיתִי אוֹמֵר מֵבִיא חֲצִי עִשָּׂרוֹן מִבֵּיתוֹ שַׁחֲרִית וּמַקְרִיב, חֲצִי עִשָּׂרוֹן מִבֵּיתוֹ עַרְבִית וּמַקְרִיב. gema' tanou rabanan: ilou neemar "min'ha ma'hatsit", hayiti omér mévi 'hatsi isaron mibéto cha'harit oumakriv, 'hatsi isaron mibéto arvit oumakriv.
7. תַּלְמוּד לוֹמַר ״מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתָהּ בָּעָרֶב״ – מֶחֱצָה מִשָּׁלֵם הוּא מַקְרִיב, הָא כֵּיצַד? מֵבִיא עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם וְחוֹצֵהוּ, וּמַקְרִיב מֶחֱצָה בַּבֹּקֶר וּמֶחֱצָה בֵּין הָעַרְבָּיִם. talmoud lomar "ma'hatsitah baboker ouma'hatsitah baarev" – me'hetsa michalém hou makriv, ha kétsad? mévi isaron chalém ve'hotséou, oumakriv me'hetsa baboker oume'hetsa bén haarbayim.
8. נִטְמָא מֶחֱצָה שֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם, אוֹ שֶׁאָבַד, יָכוֹל יָבִיא חֲצִי עִשָּׂרוֹן מִבֵּיתוֹ עַרְבִית וְיַקְרִיב? תַּלְמוּד לוֹמַר ״מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתָהּ בָּעָרֶב״ – מֶחֱצָה מִשָּׁלֵם הוּא מֵבִיא. nitma me'hetsa chel bén haarbayim, o cheavad, yakhol yavi 'hatsi isaron mibéto arvit veyakriv? talmoud lomar "ma'hatsitah baboker ouma'hatsitah baarev" – me'hetsa michalém hou mévi.
9. הָא כֵּיצַד? מֵבִיא עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם [מִבֵּיתוֹ], וְחוֹצֵהוּ, וּמַקְרִיב מֶחֱצָה, וּמֶחֱצָה אָבֵד. נִמְצְאוּ שְׁנֵי חֲצָאִין קְרֵיבִין, וּשְׁנֵי חֲצָאִין אוֹבְדִין. ha kétsad? mévi isaron chalém [mibéto], ve'hotséou, oumakriv me'hetsa, oume'hetsa avéd. nimtseou chené 'hatsain kerévin, ouchné 'hatsain ovdin.
10. כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁהִקְרִיב מֶחֱצָה שַׁחֲרִית וָמֵת, וּמִינּוּ אַחֵר תַּחְתָּיו, יָכוֹל יָבִיא חֲצִי עִשָּׂרוֹן מִבֵּיתוֹ, אוֹ חֲצִי עֶשְׂרוֹנוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וּמַחֲצִיתָהּ בָּעָרֶב״ – מֶחֱצָה מִשָּׁלֵם הוּא מֵבִיא וּמַקְרִיב. kohén gadol chehikriv me'hetsa cha'harit vamét, ouminou a'hér ta'hta, yakhol yavi 'hatsi isaron mibéto, o 'hatsi esrono chel richon? talmoud lomar "ouma'hatsitah baarev" – me'hetsa michalém hou mévi oumakriv.
11. הָא כֵּיצַד? מֵבִיא עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם, וְחוֹצֵהוּ, וּמַקְרִיב, וּמֶחֱצָה אָבֵד. נִמְצְאוּ שְׁנֵי חֲצָאִין אוֹבְדִין, וּשְׁנֵי חֲצָאִין קְרֵיבִין. ha kétsad? mévi isaron chalém, ve'hotséou, oumakriv, oume'hetsa avéd. nimtseou chené 'hatsain ovdin, ouchné 'hatsain kerévin.
12. תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן: מֶחֱצָה רִאשׁוֹן וּמֶחֱצָה שֵׁנִי – תְּעוּבַּר צוּרָתָן, וְיֵצְאוּ לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה. tané tana kaméh derav na'hman: me'hetsa richon oume'hetsa chéni – teoubar tsouratan, veyétsou levét haseréfa.
13. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן: בִּשְׁלָמָא רִאשׁוֹן אִיחֲזִי לְהַקְרָבָה, אֶלָּא שֵׁנִי לְמָה לֵיהּ עִיבּוּר צוּרָה? מֵעִיקָּרָא לְאִיבּוּד קָא אָתֵי. amar léh rav na'hman: bichlama richon i'hazi lehakrava, ela chéni lema léh ibour tsoura? méikara leiboud ka até.
14. דַּאֲמַר לָךְ, מַנִּי? תַּנָּא דְּבֵי רַבָּה בַּר אֲבוּהּ הוּא, דְּאָמַר: אֲפִילּוּ פִּיגּוּל טָעוּן עִיבּוּר צוּרָה. daamar lakh, mani? tana devé raba bar avouh hou, deamar: afilou pigoul taoun ibour tsoura.
15. רַב אָשֵׁי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, כֵּיוָן דִּבְעִידָּנָא (דְּפָלְגִי בְּהוּ) [דְּפַלְגִינְהוּ], אִי בָּעֵי הַאי מַקְרֵיב, וְאִי בָּעֵי הַאי מַקְרֵיב – מִיחְזָא חֲזוּ. rav aché amar: afilou téma rabanan, kévan dividana (defalgi beou) [defalginou], i baé ha makrév, vei baé ha makrév – mi'hza 'hazou.
16. אִיתְּמַר: חֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל, כֵּיצַד עוֹשִׂין אוֹתָן? רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אוֹפָהּ, וְאַחַר כָּךְ מְטַגְּנָהּ. רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: מְטַגְּנָהּ, וְאַחַר כָּךְ אוֹפָהּ. itemar: 'havité kohén gadol, kétsad osin otan? rabi 'hiya bar aba amar rabi yo'hanan: ofah, vea'har kakh metagenah. rabi asi amar rabi 'hanina: metagenah, vea'har kakh ofah.
17. אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא: כְּוָותֵיהּ דִּידִי מִסְתַּבְּרָא, ״תֻּפִינֵי״ – תֹּאפֶינָּה נָאָה. רַבִּי אַסִּי אָמַר: כְּוָותֵיהּ דִּידִי מִסְתַּבְּרָא, ״תֻּפִינֵי״ – תֹּאפֶינָּה נָא. amar rabi 'hiya bar aba: kevatéh didi mistabera, "toufiné" – tofena naa. rabi asi amar: kevatéh didi mistabera, "toufiné" – tofena na.
18. כְּתַנָּאֵי: ״תֻּפִינֵי״ – תֹּאפֶינָּה נָא. רַבִּי אוֹמֵר: תֹּאפֶינָּה נָאָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: תֹּאפֶינָּה רַבָּה. אִית לֵיהּ נָא, וְאִית לֵיהּ נָאָה. ketanaé: "toufiné" – tofena na. rabi omér: tofena naa. rabi yosé omér: tofena raba. it léh na, veit léh naa.
19. תְּנַן הָתָם: חֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל – לִישָׁתָן וַעֲרִיכָתָן וַאֲפִיָּיתָן בִּפְנִים, וְדוֹחוֹת אֶת הַשַּׁבָּת. tenan hatam: 'havité kohén gadol – lichatan vaarikhatan vaafiyatan bifnim, vedo'hot et hachabat.
20. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב הוּנָא: ״תֻּפִינֵי״ – תֹּאפֶינָּה נָאָה, וְאִי אָפֵי לַהּ מֵאֶתְמוֹל – אִינַּשְׁפָה לַהּ. מַתְקֵיף לַהּ רַב יוֹסֵף: אֵימָא דְּכָבֵישׁ לֵיהּ בְּיַרְקָא! mena hané milé? amar rav houna: "toufiné" – tofena naa, vei afé lah méetmol – inachfa lah. matkéf lah rav yoséf: éma dekhavéch léh beyarka!
21. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: ״תֵּעָשֶׂה״ – וַאֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת, ״תֵּעָשֶׂה״ – וַאֲפִילּוּ בְּטוּמְאָה. devé rabi yichmaél tana: "téase" – vaafilou bechabat, "téase" – vaafilou betouma.
22. אַבָּיֵי אָמַר: אָמַר קְרָא ״סֹלֶת מִנְחָה תָּמִיד״, abayé amar: amar kera "solet min'ha tamid",

Daf 51a

1. הֲרֵי הִיא כְּמִנְחַת תְּמִידִין. haré hi kemin'hat temidin.
2. רָבָא אָמַר: ״עַל מַחֲבַת״ – מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנָה כְּלִי, וְאִי אָפֵי לַהּ מֵאֶתְמוֹל – אִיפְּסִילָא לַיהּ בְּלִינָה. תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרָבָא: ״עַל מַחֲבַת״ – מְלַמֵּד שֶׁטְּעוּנָה כְּלִי. rava amar: "al ma'havat" – melaméd cheteouna keli, vei afé lah méetmol – ipesila lah belina. tanya kevatéh derava: "al ma'havat" – melaméd cheteouna keli.
3. ״בַּשֶּׁמֶן״ – לְהוֹסִיף לָהּ שֶׁמֶן, וְאֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה. "bachemen" – leosif lah chemen, veéni yodéa kama.
4. הֲרֵינִי דָּן: נֶאֱמַר כָּאן ״שֶׁמֶן״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן בְּמִנְחַת נְסָכִים ״שֶׁמֶן״ – מָה לְהַלָּן שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין לְעִשָּׂרוֹן, אַף כָּאן שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין לְעִשָּׂרוֹן. haréni dan: neemar kan "chemen", veneemar lehalan bemin'hat nesakhim "chemen" – ma lehalan chelochet lougin leisaron, af kan chelochet lougin leisaron.
5. אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: נֶאֱמַר כָּאן ״שֶׁמֶן״, וְנֶאֱמַר בְּמִנְחַת נְדָבָה ״שֶׁמֶן״, מָה לְהַלָּן לוֹג אֶחָד, אַף כָּאן לוֹג אֶחָד. o kelakh lederekh zo: neemar kan "chemen", veneemar bemin'hat nedava "chemen", ma lehalan log e'had, af kan log e'had.
6. נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה? דָּנִין תבש״ט מתבש״ט: תָּדִיר, בָּאָה חוֹבָה, דּוֹחָה שַׁבָּת, דּוֹחָה טוּמְאָה. nire lemi dome? danin tvch"t mtvch"t: tadir, baa 'hova, do'ha chabat, do'ha touma.
7. וְאֵין דָּנִין תבש״ט מִשֶּׁאֵינוֹ תבש״ט. veén danin tvch"t micheéno tvch"t.
8. אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: דָּנִין יגי״ל מיגי״ל – יָחִיד, בִּגְלַל עַצְמָהּ, יַיִן, לְבוֹנָה. o kelakh lederekh zo: danin yg"l mg"l – ya'hid, biglal atsmah, yayin, levona.
9. וְאֵין דָּנִין יגי״ל, מִשֶּׁאֵינוֹ יגי״ל. veén danin yg"l, micheéno yg"l.
10. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: ״סֹלֶת מִנְחָה תָּמִיד״ – הֲרֵי הִיא לְךָ כְּמִנְחַת תְּמִידִין, מָה מִנְחַת תְּמִידִין שְׁלֹשָׁה לוּגִּין לְעִשָּׂרוֹן, אַף זוֹ שְׁלֹשָׁה לוּגִּין לְעִשָּׂרוֹן. rabi yichmaél beno chel rabi yo'hanan ben beroka omér: "solet min'ha tamid" – haré hi lekha kemin'hat temidin, ma min'hat temidin chelocha lougin leisaron, af zo chelocha lougin leisaron.
11. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: רִיבָּה כָּאן שֶׁמֶן, וְרִיבָּה בְּמִנְחַת כְּבָשִׂים שֶׁמֶן, מָה לְהַלָּן שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין לְעִשָּׂרוֹן, אַף כָּאן שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין לְעִשָּׂרוֹן. rabi chimon omér: riba kan chemen, veriba bemin'hat kevasim chemen, ma lehalan chelochet lougin leisaron, af kan chelochet lougin leisaron.
12. אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: רִיבָּה כָּאן שֶׁמֶן, וְרִיבָּה בְּמִנְחַת פָּרִים וְאֵילִים שֶׁמֶן, מָה לְהַלָּן שְׁנֵי לוּגִּין לְעִשָּׂרוֹן, אַף כָּאן שְׁנֵי לוּגִּין לְעִשָּׂרוֹן? o kelakh lederekh zo: riba kan chemen, veriba bemin'hat parim veélim chemen, ma lehalan chené lougin leisaron, af kan chené lougin leisaron?
13. נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה: דָּנִין מִנְחָה הַבָּאָה עִשָּׂרוֹן, מִמִּנְחָה הַבָּאָה בְּעִשָּׂרוֹן, וְאֵין דָּנִין מִנְחָה הַבָּאָה עִשָּׂרוֹן, מִמִּנְחָה הַבָּאָה שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים. nire lemi dome: danin min'ha habaa isaron, mimin'ha habaa beisaron, veén danin min'ha habaa isaron, mimin'ha habaa chenayim ouchlocha esronim.
14. הָא גוּפַאּ קַשְׁיָא, אָמְרַתְּ ״בְּשֶׁמֶן״ לְהוֹסִיף לָהּ שֶׁמֶן, וַהֲדַר תָּנֵי: נֶאֱמַר כָּאן ״שֶׁמֶן״, וְנֶאֱמַר בְּמִנְחַת נְדָבָה ״שֶׁמֶן״. ha goufa kachya, amrate "bechemen" leosif lah chemen, vahadar tané: neemar kan "chemen", veneemar bemin'hat nedava "chemen".
15. אָמַר אַבָּיֵי: מַאן תְּנָא בַּשֶּׁמֶן לְהוֹסִיף? רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, וְאִילּוּ לֹא נֶאֱמַר קָאָמַר. וּבְדִינָא מַאן קָא מַהְדַּר? רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. amar abayé: man tena bachemen leosif? rabi chimon hi, veilou lo neemar kaamar. ouvdina man ka mahdar? rabi yichmaél.
16. רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמַר: כּוּלָּהּ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה הִיא. rav houna beréh derav yeochoua amar: koulah rabi yichmaél beno chel rabi yo'hanan ben beroka hi.
17. וְהָכִי קָאָמַר: ״בְּשֶׁמֶן״ – לְהוֹסִיף לָהּ שֶׁמֶן, דְּאִי לִקְבּוֹעַ שֶׁמֶן – לָא צְרִיךְ, כֵּיוָן דִּכְתִיב בָּהּ ״עַל מַחֲבַת״ – כְּמִנְחַת מַחֲבַת דָּמְיָא. vehakhi kaamar: "bechemen" – leosif lah chemen, dei likboa chemen – la tserikh, kévan dikhtiv bah "al ma'havat" – kemin'hat ma'havat damya.
18. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לִקְבּוֹעַ לָהּ שֶׁמֶן, דְּאִי לָא כְּתַב רַחֲמָנָא ״בַּשֶּׁמֶן״, הֲוָה אָמֵינָא תֶּיהְוֵי כְּמִנְחַת חוֹטֵא. o éno ela likboa lah chemen, dei la ketav ra'hamana "bachemen", hava aména tehvé kemin'hat 'hoté.
19. הֲדַר אָמַר: תִּיהְוֵי נָמֵי לִקְבּוֹעַ לָהּ שֶׁמֶן, תֵּיתֵי מִדִּינָא, וְדָן דִּינָא וְלָא אָתְיָא לֵיהּ, וְאַצְרְכַהּ קְרָא ״סֹלֶת מִנְחָה תָּמִיד״, כְּדִמְסַיֵּים רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מִילְּתֵיהּ. hadar amar: tihvé namé likboa lah chemen, tété midina, vedan dina vela atya léh, veatsrekhah kera "solet min'ha tamid", kedimsayém rabi yichmaél miletéh.
20. רַבָּה אָמַר: כּוּלַּהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן [וְאִילּוּ לֹא נֶאֱמַר קָאָמַר]. raba amar: koulah rabi chimon [veilou lo neemar kaamar].
21. וְהָכִי קָאָמַר: ״בְּשֶׁמֶן״ לְהוֹסִיף לָהּ שֶׁמֶן, דְּאִי לִקְבּוֹעַ לָהּ שֶׁמֶן לָא צְרִיךְ, כֵּיוָן דִּכְתִיב בַּהּ ״עַל מַחֲבַת״ כְּמַחֲבַת דָּמְיָא, וְעַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר ״בְּשֶׁמֶן״ יֵשׁ לִי בַּדִּין. vehakhi kaamar: "bechemen" leosif lah chemen, dei likboa lah chemen la tserikh, kévan dikhtiv bah "al ma'havat" kema'havat damya, vead chelo yéamér "bechemen" yéch li badin.
22. וְדָן דִּינָא, לָא אָתְיָא לֵיהּ, וְאַצְרְכַהּ ״בְּשֶׁמֶן״, הֲדַר אָמַר: תֶּיהְוֵי כְּמִנְחַת פָּרִים וְאֵילִים. vedan dina, la atya léh, veatsrekhah "bechemen", hadar amar: tehvé kemin'hat parim veélim.
23. הֲדַר אָמַר: דָּנִין hadar amar: danin

Daf 51b

1. מִנְחָה הַבָּאָה עִשָּׂרוֹן וְכוּ׳. min'ha habaa isaron vekhou'.
2. מַתְנִי׳ לֹא מִינּוּ כֹּהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו, מִשֶּׁל מִי הָיְתָה קְרֵיבָה? רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִשֶּׁל צִיבּוּר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִשֶּׁל יוֹרְשִׁין. וּשְׁלֵימָה הָיְתָה קְרֵיבָה. matni' lo minou kohén a'hér ta'hta, michel mi hayta keréva? rabi chimon omér: michel tsibour. rabi yeouda omér: michel yorchin. ouchléma hayta keréva.
3. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּת וְלֹא מִינּוּ כֹּהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו, מִנַּיִן שֶׁתְּהֵא מִנְחָתוֹ קְרֵיבָה מִשֶּׁל יוֹרְשִׁין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו יַעֲשֶׂה אֹתָהּ״. gema' tanou rabanan: kohén gadol chemét velo minou kohén a'hér ta'hta, minayin chetehé min'hato keréva michel yorchin? talmoud lomar: "vehakohén hamachi'ha ta'hta mibana yaase otah".
4. יָכוֹל יַקְרִיבֶנָּה חֲצָאִין? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֹתָהּ״ – כּוּלָּהּ וְלֹא חֶצְיָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. yakhol yakrivena 'hatsain? talmoud lomar "otah" – koulah velo 'hetsyah, divré rabi yeouda.
5. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ״חׇק עוֹלָם״ – מִשֶּׁל עוֹלָם, ״כָּלִיל תׇּקְטָר״ – שֶׁתְּהֵא כּוּלָּהּ בְּהַקְטָרָה. rabi chimon omér: "'hok olam" – michel olam, "kalil toktar" – chetehé koulah behaktara.
6. וְהַאי ״הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ״ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא? veha "hakohén hamachi'ha" lehakhi hou daata?
7. הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״זֶה קׇרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה׳ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ״, יָכוֹל יְהוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו מַקְרִיבִין קׇרְבָּן אֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה׳״, אַהֲרֹן בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּבָנָיו בִּפְנֵי עַצְמָן. ״בָּנָיו״ – אֵלּוּ כֹּהֲנִים הֶדְיוֹטוֹת. ha mibeé léh lekhidtanya: "ze korban aharon ouvana acher yakrivou la' beom himacha'h oto", yakhol yeou aharon ouvana makrivin korban e'had? talmoud lomar "acher yakrivou la'", aharon bifné atsmo ouvana bifné atsman. "bana" – élou kohanim hedotot.
8. אַתָּה אוֹמֵר כֹּהֲנִים הֶדְיוֹטוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְהַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו מִבָּנָיו״ – הֲרֵי כֹּהֵן גָּדוֹל אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״בָּנָיו״? אֵלּוּ כֹּהֲנִים הֶדְיוֹטוֹת. ata omér kohanim hedotot, o éno ela kohanim gedolim? kecheou omér "vehakohén hamachi'ha ta'hta mibana" – haré kohén gadol amour, ha ma ani mekayém "bana"? élou kohanim hedotot.
9. אִם כֵּן לִכְתּוֹב קְרָא ״הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ תַּחְתָּיו בָּנָיו יַעֲשֶׂה״, מַאי ״מִבָּנָיו״? שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ תַּרְתֵּי. im kén likhtov kera "hakohén hamachi'ha ta'hta bana yaase", ma "mibana"? chamate minah tarté.
10. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, הַאי ״אֹתָהּ״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּת וּמִינּוּ אַחֵר תַּחְתָּיו, שֶׁלֹּא יָבִיא חֲצִי עִשָּׂרוֹן מִבֵּיתוֹ וְלֹא חֲצִי עִשָּׂרוֹן שֶׁל רִאשׁוֹן. verabi chimon, ha "otah" ma avéd léh? mibeé léh lekhohén gadol chemét ouminou a'hér ta'hta, chelo yavi 'hatsi isaron mibéto velo 'hatsi isaron chel richon.
11. וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִן ״וּמַחֲצִיתָהּ״? וָי״ו לָא דָּרֵישׁ. vetipok léh min "ouma'hatsitah"? va"v la daréch.
12. וְרַבִּי יְהוּדָה, הַאי ״חׇק עוֹלָם״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? חוּקָּה לְעוֹלָם תְּהֵא. verabi yeouda, ha "'hok olam" ma avéd léh? 'houka leolam tehé.
13. ״כָּלִיל תׇּקְטָר״ לְמָה לִי? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: אֵין לִי אֶלָּא עֶלְיוֹנָה (מִנְחַת כֹּהֵן גָּדוֹל) בְּ״כָלִיל תׇּקְטָר״, וְתַחְתּוֹנָה (מִנְחַת כֹּהֵן הֶדְיוֹט) בְּ״לֹא תֵאָכֵל״. "kalil toktar" lema li? mibeé léh lekhidtanya: én li ela elona (min'hat kohén gadol) be"khalil toktar", veta'htona (min'hat kohén hedot) be"lo téakhél".
14. מִנַּיִן לִיתֵּן אֶת הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה וְאֶת הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״כָּלִיל״ ״כָּלִיל״ לִגְזֵירָה שָׁוָה, נֶאֱמַר כָּאן ״כָּלִיל״ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״כָּלִיל״, minayin litén et haamour chel ze baze veet haamour chel ze baze? talmoud lomar "kalil" "kalil" ligzéra chava, neemar kan "kalil" veneemar lehalan "kalil",
15. מָה כָּאן בְּ״כָלִיל תׇּקְטָר״, אַף לְהַלָּן בְּ״כָלִיל תׇּקְטָר״. וּמָה לְהַלָּן לִיתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתוֹ, אַף כָּאן לִיתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתָהּ. ma kan be"khalil toktar", af lehalan be"khalil toktar". ouma lehalan litén lo taase al akhilato, af kan litén lo taase al akhilatah.
16. וְסָבַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מִשֶּׁל צִיבּוּר דְּאוֹרָיְיתָא? vesavar rabi chimon michel tsibour deorayta?
17. וְהָתְנַן, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: שִׁבְעָה דְּבָרִים הִתְקִינוּ בֵּית דִּין, וְזֶה אֶחָד מֵהֶן. גּוֹי שֶׁשָּׁלַח עוֹלָתוֹ מִמְּדִינַת הַיָּם, שָׁלַח עִמָּהּ נְסָכִים – (קְרֵיבָה) [קְרֵיבִין] מִשֶּׁלּוֹ, וְאִם לָאו – קְרֵיבִין מִשֶּׁל צִיבּוּר. vehatnan, amar rabi chimon: chiva devarim hitkinou bét din, veze e'had méhen. go chechala'h olato mimedinat hayam, chala'h imah nesakhim – (keréva) [kerévin] michelo, veim la – kerévin michel tsibour.
18. וְכֵן גֵּר שֶׁמֵּת, וְהִנִּיחַ זְבָחִים – יֵשׁ לוֹ נְסָכִים קְרֵיבִין מִשֶּׁלּוֹ, וְאִם לָאו – קְרֵיבִין מִשֶּׁל צִיבּוּר. vekhén gér chemét, vehini'ha zeva'him – yéch lo nesakhim kerévin michelo, veim la – kerévin michel tsibour.
19. וּתְנַאי בֵּית דִּין הוּא, כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּת וְלֹא מִינּוּ כֹּהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו, שֶׁתְּהֵא מִנְחָתוֹ קְרֵיבָה מִשֶּׁל צִיבּוּר. outna bét din hou, kohén gadol chemét velo minou kohén a'hér ta'hta, chetehé min'hato keréva michel tsibour.
20. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: (שְׁנֵי) [שְׁתֵּי] תַּקָּנוֹת הֲווֹ. amar rabi avaou: (chené) [cheté] takanot hao.
21. דְּאוֹרָיְיתָא מִדְּצִיבּוּר, כֵּיוָן דַּחֲזוֹ דְּקָא מִידַּחְקָא לִישְׁכָּה – תַּקִּינוּ דְּלִגְבֵּי מִיּוֹרְשִׁים, כֵּיוָן דַּחֲזוֹ דְּקָא פָשְׁעִי בַּהּ – אוֹקְמוּהָ אַדְּאוֹרָיְיתָא. deorayta midetsibour, kévan da'hazo deka mida'hka lichka – takinou deligbé miyorchim, kévan da'hazo deka fachi bah – okmouha adeorayta.
22. וְעַל פָּרָה שֶׁלֹּא יְהוּ מוֹעֲלִין בְּאֶפְרָהּ דְּאוֹרָיְיתָא הִיא! דְּתַנְיָא: ״חַטָּאת הִיא״, מְלַמֵּד שֶׁמּוֹעֲלִין בַּהּ – ״הִיא״, בָּהּ מוֹעֲלִין, veal para chelo yeou moalin beefrah deorayta hi! detanya: "'hatat hi", melaméd chemoalin bah – "hi", bah moalin,

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Menachot
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)