Talmud Menachot, Chapitre 12 (י״ב) · Daf 92a à 97a

Daf 92a

1. נִסְכֵי רְחֵלָה בְּכַמָּה? וּפָשְׁטִינָא לֵיהּ מִמַּתְנִיתִין: גְּדִי מְשַׁמֵּשׁ נִסְכֵי צֹאן שֶׁל גְּדוֹלִים וְשֶׁל קְטַנִּים, שֶׁל זְכָרִים וְשֶׁל נְקֵבוֹת, חוּץ מִשֶּׁל אֵילִים. niskhé re'héla bekhama? oufachtina léh mimatnitin: gedi mechaméch niskhé tson chel gedolim vechel ketanim, chel zekharim vechel nekévot, 'houts michel élim.
2. מַתְנִי׳ כׇּל קׇרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר אֵין בָּהֶן סְמִיכָה, חוּץ מִן הַפָּר הַבָּא עַל כׇּל הַמִּצְוֹת, וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף שָׂעִיר עֲבוֹדָה זָרָה. matni' kol korbenot hatsibour én bahen semikha, 'houts min hapar haba al kol hamitsot, vesair hamichtalé'ha. rabi chimon omér: af sair avoda zara.
3. כׇּל קׇרְבְּנוֹת הַיָּחִיד טְעוּנִין סְמִיכָה, חוּץ מִן הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּסַח. kol korbenot haya'hid teounin semikha, 'houts min habekhor vehamaasér vehapesa'h.
4. וְהַיּוֹרֵשׁ סוֹמֵךְ, וּמֵבִיא נְסָכִים, וּמֵימֵר. vehayoréch somékh, oumévi nesakhim, oumémér.
5. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: כׇּל קׇרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר אֵין בָּהֶן סְמִיכָה, חוּץ מִפַּר הַבָּא עַל כׇּל הַמִּצְוֹת וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה אֵין בָּהֶן סְמִיכָה, וְאֶת מִי אָבִיא תַּחְתֵּיהֶם – שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. gema' tanou rabanan: kol korbenot hatsibour én bahen semikha, 'houts mipar haba al kol hamitsot ousiré avoda zara, divré rabi chimon. rabi yeouda omér: seiré avoda zara én bahen semikha, veet mi avi ta'htéhem – sair hamichtalé'ha.
6. לָא סַגִּיא דְּלָא מְעַיֵּיל? אָמַר רָבִינָא: גְּמִירִי שְׁתֵּי סְמִיכוֹת בְּצִבּוּר. la sagi dela meayél? amar ravina: gemiri cheté semikhot betsibour.
7. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: וַהֲלֹא אֵין סְמִיכָה אֶלָּא בִּבְעָלִים, וְזֶה – אַהֲרֹן וּבָנָיו סוֹמְכִין בּוֹ! אָמַר לוֹ: אַף זֶה – אַהֲרֹן וּבָנָיו מִתְכַּפְּרִין בּוֹ. amar lo rabi chimon: vahalo én semikha ela bivalim, veze – aharon ouvana somkhin bo! amar lo: af ze – aharon ouvana mitkaperin bo.
8. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ. amar rabi yirmeya: veazdou letamayou.
9. דְּתַנְיָא: ״וְכִפֶּר אֶת מִקְדַּשׁ הַקֹּדֶשׁ״ – זֶה לִפְנַי וְלִפְנִים, ״וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד״ – זֶה הֵיכָל, ״מִזְבֵּחַ״ – כְּמַשְׁמָעוֹ, ״יְכַפֵּר״ – אֵלּוּ הָעֲזָרוֹת, ״כֹּהֲנִים״ – כְּמַשְׁמָעָן, ״עַל כׇּל עַם הַקָּהָל״ – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, ״יְכַפֵּר״ – אֵלּוּ הַלְוִיִּם. detanya: "vekhiper et mikdach hakodech" – ze lifna velifnim, "veet ohel moéd" – ze hékhal, "mizbé'ha" – kemachmao, "yekhapér" – élou haazarot, "kohanim" – kemachmaan, "al kol am hakahal" – élou yisraél, "yekhapér" – élou halviyim.
10. הוּשְׁווּ כּוּלָּן לְכַפָּרָה אַחַת, שֶׁמִּתְכַּפְּרִין בְּשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. houchou koulan lekhapara a'hat, chemitkaperin besair hamichtalé'ha, divré rabi yeouda.
11. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁדַּם שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו – כָּךְ דַּם הַפָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. כְּשֵׁם שֶׁוִּידּוּי שֶׁל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל בִּשְׁאָר עֲבֵירוֹת – כָּךְ וִידּוּי שֶׁל פָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים בִּשְׁאָר עֲבֵירוֹת. rabi chimon omér: kechém chedam sair hanaase bifnim mekhapér al yisraél al toumat mikdach vekadacha – kakh dam hapar mekhapér al hakohanim al toumat mikdach vekadacha. kechém chevidou chel sair hamichtalé'ha mekhapér al yisraél bichar avérot – kakh vidou chel par mekhapér al hakohanim bichar avérot.
12. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, הָא וַדַּאי הוּשְׁווּ? אִין, הוּשְׁווּ דִּבְנֵי כַּפָּרָה נִינְהוּ, מִיהוּ כֹּל חַד וְחַד מְכַפֵּר בִּדְנַפְשֵׁיהּ. verabi chimon, ha vada houchou? in, houchou divné kapara ninou, miou kol 'had ve'had mekhapér bidnafchéh.
13. לְרַבִּי יְהוּדָה – טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, יִשְׂרָאֵל מְכַפְּרִי בְּדַם שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים, וְכֹהֲנִים בְּפַר שֶׁל אַהֲרֹן. בִּשְׁאָר עֲבֵירוֹת, אֵלּוּ וָאֵלּוּ מְכַפְּרִי בְּוִידּוּי שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן – בִּשְׁאָר עֲבֵירוֹת נָמֵי, כֹּהֲנִים בְּוִידּוּי דְּפַר מִתְכַּפְּרִי. lerabi yeouda – toumat mikdach vekadacha, yisraél mekhaperi bedam sair hanaase bifnim, vekhohanim befar chel aharon. bichar avérot, élou vaélou mekhaperi bevidou sair hamichtalé'ha. oulrabi chimon – bichar avérot namé, kohanim bevidou defar mitkaperi.
14. כִּדְקָתָנֵי: אֶחָד יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד כֹּהֲנִים וְאֶחָד כֹּהֵן מָשִׁיחַ, מָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לְכֹהֲנִים וּלְכֹהֵן מָשִׁיחַ? אֶלָּא שֶׁדַּם הַפָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו, זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. kidkatané: e'had yisraél vee'had kohanim vee'had kohén machi'ha, ma bén yisraél lekhohanim oulkhohén machi'ha? ela chedam hapar mekhapér al hakohanim al toumat mikdach vekadacha, zo divré rabi yeouda.
15. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁדַּם הַשָּׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל – כָּךְ דַּם הַפָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים. כְּשֵׁם שֶׁוִּידּוּיוֹ שֶׁל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל – כָּךְ וִידּוּיוֹ שֶׁל פָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים. verabi chimon omér: kechém chedam hasair hanaase bifnim mekhapér al yisraél – kakh dam hapar mekhapér al hakohanim. kechém chevidouo chel sair hamichtalé'ha mekhapér al yisraél – kakh vidouo chel par mekhapér al hakohanim.
16. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְסָמְכוּ זִקְנֵי הָעֵדָה אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הַפָּר״ – פַּר טָעוּן סְמִיכָה, וְאֵין שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה טְעוּנִין סְמִיכָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. tanou rabanan: "vesamkhou zikné haéda et yedéhem al roch hapar" – par taoun semikha, veén seiré avoda zara teounin semikha, divré rabi yeouda.
17. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: פַּר טָעוּן סְמִיכָה בִּזְקֵנִים, וְאֵין שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה טָעוּן סְמִיכָה בִּזְקֵנִים, אֶלָּא בְּאַהֲרֹן. rabi chimon omér: par taoun semikha bizkénim, veén seiré avoda zara taoun semikha bizkénim, ela beaharon.
18. וּרְמִינְהוּ: ״הַחַי״ – הַחַי טָעוּן סְמִיכָה, וְאֵין שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה טְעוּנִין סְמִיכָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: חַי״ טָעוּן סְמִיכָה בְּאַהֲרֹן, ourminou: "ha'ha" – ha'ha taoun semikha, veén seiré avoda zara teounin semikha, divré rabi yeouda. rabi chimon omér: 'ha" taoun semikha beaharon,

Daf 92b

1. וְאֵין שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה טְעוּנִין סְמִיכָה בְּאַהֲרֹן, אֶלָּא בִּזְקֵנִים. veén seiré avoda zara teounin semikha beaharon, ela bizkénim.
2. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: וְתִסְבְּרָא דְּהָךְ קַמַּיְיתָא מְתָרַצְתָּא הִיא? הָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: סְמִיכָה בִּבְעָלִים בָּעֵינַן! amar rav chéchet: vetisbera dehakh kamayta metaratsta hi? ha amar rabi chimon: semikha bivalim baénan!
3. אֶלָּא תָּרֵיץ הָכִי: ״הַפָּר״ – פַּר טָעוּן סְמִיכָה, וְאֵין שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה טְעוּנִין סְמִיכָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ״הַחַי״ – חַי טָעוּן סְמִיכָה בְּאַהֲרֹן, וְאֵין שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה טְעוּנִין סְמִיכָה בְּאַהֲרֹן, אֶלָּא בִּזְקֵנִים. ela taréts hakhi: "hapar" – par taoun semikha, veén seiré avoda zara teounin semikha, divré rabi yeouda. rabi chimon omér: "ha'ha" – 'ha taoun semikha beaharon, veén seiré avoda zara teounin semikha beaharon, ela bizkénim.
4. וְהָכִי קָא אָמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבִּי יְהוּדָה: שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוּ סְמִיכָה, וְאִי שְׁמִיעַ לָךְ דְּלָא בָּעוּ סְמִיכָה – בְּאַהֲרֹן הוּא דִּשְׁמִיעַ לָךְ, וּמִיעוּטָא מֵ״הַחַי״ הוּא. vehakhi ka amar léh rabi chimon lerabi yeouda: seiré avoda zara baou semikha, vei chemia lakh dela baou semikha – beaharon hou dichmia lakh, oumiouta mé"ha'ha" hou.
5. וְרַבִּי יְהוּדָה, לְמָה לִי לְמַעֹטִינְהוּ מִקְּרָא? וְהָא אָמַר רָבִינָא: גְּמִירִי שְׁתֵּי סְמִיכוֹת בְּצִבּוּר, גִּירְסָא בְּעָלְמָא. verabi yeouda, lema li lemaotinou mikera? veha amar ravina: gemiri cheté semikhot betsibour, girsa bealma.
6. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה דְּבָעֲיָא סְמִיכָה – מְנָלַן? verabi chimon, seiré avoda zara devaaya semikha – menalan?
7. נָפְקָא לַן מִדְּתַנְיָא: ״וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר״ – לְרַבּוֹת שְׂעִיר נַחְשׁוֹן לִסְמִיכָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְרַבּוֹת שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה לִסְמִיכָה, שֶׁהָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כׇּל חַטָּאת שֶׁנִּכְנַס דָּמָהּ לִפְנִים טְעוּנָה סְמִיכָה. nafka lan midetanya: "vesamakh yado al roch hasair" – lerabot seir na'hchon lismikha, divré rabi yeouda. rabi chimon omér: lerabot seiré avoda zara lismikha, chehaya rabi chimon omér: kol 'hatat chenikhnas damah lifnim teouna semikha.
8. לְמָה לִי לְמֵימְרָא ״שֶׁהָיָה״? סִימָנָא בְּעָלְמָא. lema li lemémra "chehaya"? simana bealma.
9. וְאֵימָא: שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים! דּוּמְיָא דִּשְׂעִיר נָשִׂיא, דִּמְכַפֵּר עַל עֲבֵירוֹת מִצְוָה יְדוּעָה. veéma: sair hanaase bifnim! doumya disir nasi, dimkhapér al avérot mitsva yedoua.
10. וּלְרָבִינָא דְּאָמַר: גְּמִירִי שְׁתֵּי סְמִיכוֹת בְּצִיבּוּר, קְרָאֵי לְמָה לִי? oulravina deamar: gemiri cheté semikhot betsibour, keraé lema li?
11. אִיצְטְרִיךְ הִלְכְתָא, וְאִיצְטְרִיךְ קְרָאי. itsterikh hilkheta, veitsterikh kera.
12. דְּאִי מִקְּרָא, הֲוָה אָמֵינָא: זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִיבּוּר. dei mikera, hava aména: ziv'hé chalmé tsibour.
13. כִּי קֻשְׁיָא אַמַּתְנִיתִין דְּהָךְ פִּירְקָא, דְּ״כׇל הַמְּנָחוֹת בָּאוֹת״, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: שְׁלֹשָׁה מִינִין טְעוּנִין שָׁלֹשׁ מִצְוֹת. ki kouchya amatnitin dehakh pirka, de"khol hamena'hot baot", amar rabi chimon: chelocha minin teounin chaloch mitsot.
14. לֵיתֵי בְּקַל וָחוֹמֶר, וִיהוּ זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִיבּוּר טְעוּנִין סְמִיכָה מִקַּל וְחוֹמֶר: מָה שַׁלְמֵי יָחִיד, שֶׁאֵין טְעוּנִין תְּנוּפָה חַיִּים, טְעוּנִין סְמִיכָה חַיִּים וְכוּ׳. אִיצְטְרִיךְ הִלְכְתָא. lété bekal va'homer, viou ziv'hé chalmé tsibour teounin semikha mikal ve'homer: ma chalmé ya'hid, cheén teounin tenoufa 'hayim, teounin semikha 'hayim vekhou'. itsterikh hilkheta.
15. וְאִי מֵהִלְכְתָא, הֲוָה אָמֵינָא לָא יָדְעִינַן הֵי נִינְהוּ, קָמַשְׁמַע לַן דּוּמְיָא דִּשְׂעִיר נָשִׂיא, דִּמְכַפֵּר עַל עֲבֵירוֹת מִצְוָה יְדוּעָה. vei méhilkheta, hava aména la yadinan hé ninou, kamachma lan doumya disir nasi, dimkhapér al avérot mitsva yedoua.
16. כׇּל קׇרְבְּנוֹת הַיָּחִיד טְעוּנִין סְמִיכָה, חוּץ מִבְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר וּפֶסַח. kol korbenot haya'hid teounin semikha, 'houts mibekhor oumaasér oufesa'h.
17. תָּנוּ רַבָּנַן: ״קׇרְבָּנוֹ״ – וְלֹא הַבְּכוֹר, שֶׁיָּכוֹל וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה שְׁלָמִים שֶׁאֵין קְדוּשָּׁתָן מֵרֶחֶם טְעוּנִין סְמִיכָה, בְּכוֹר שֶׁקְּדוּשָּׁתוֹ מֵרֶחֶם אֵינוֹ דִּין שֶׁטָּעוּן סְמִיכָה! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״קׇרְבָּנוֹ״ – וְלֹא הַבְּכוֹר. tanou rabanan: "korbano" – velo habekhor, cheyakhol vahalo din hou: ouma chelamim cheén kedouchatan mére'hem teounin semikha, bekhor chekedouchato mére'hem éno din chetaoun semikha! talmoud lomar: "korbano" – velo habekhor.
18. ״קׇרְבָּנוֹ״ – וְלֹא מַעֲשֵׂר, שֶׁיָּכוֹל וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה שְׁלָמִים שֶׁאֵין מְקַדְּשִׁין לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם טְעוּנִין סְמִיכָה, מַעֲשֵׂר שֶׁמְּקַדֵּשׁ לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו – אֵינוֹ דִּין שֶׁטָּעוּן סְמִיכָה! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״קׇרְבָּנוֹ״ – וְלֹא מַעֲשֵׂר. "korbano" – velo maasér, cheyakhol vahalo din hou: ouma chelamim cheén mekadechin lifnéhem oula'haréhem teounin semikha, maasér chemekadéch lefana oula'hara – éno din chetaoun semikha! talmoud lomar: "korbano" – velo maasér.
19. ״קׇרְבָּנוֹ״ – וְלֹא פֶּסַח, שֶׁיָּכוֹל וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה שְׁלָמִים שֶׁאֵינוֹ בַּ״עֲמוֹד וְהָבֵא״ טְעוּנִין סְמִיכָה, פֶּסַח שֶׁהוּא בַּ״עֲמוֹד וְהָבֵא״ אֵינוֹ דִּין שֶׁטָּעוּן סְמִיכָה! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״קׇרְבָּנוֹ״ – וְלֹא פֶּסַח. "korbano" – velo pesa'h, cheyakhol vahalo din hou: ouma chelamim cheéno ba"amod vehavé" teounin semikha, pesa'h cheou ba"amod vehavé" éno din chetaoun semikha! talmoud lomar: "korbano" – velo pesa'h.
20. אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לִשְׁלָמִים שֶׁכֵּן טְעוּנִין נְסָכִים וּתְנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק? קְרָאֵי אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא. ika lemifrakh: ma lichlamim chekén teounin nesakhim outnoufat 'haze vachok? keraé asmakhta bealma.
21. אֶלָּא ela

Daf 93a

1. קְרָאֵי לְמָה לִי? ״קׇרְבָּנוֹ״ – וְלֹא קׇרְבַּן חֲבֵירוֹ, ״קׇרְבָּנוֹ״ – וְלֹא קׇרְבַּן גּוֹי, ״קׇרְבָּנוֹ״ – לְרַבּוֹת כׇּל בַּעֲלֵי קׇרְבָּן לִסְמִיכָה. keraé lema li? "korbano" – velo korban 'havéro, "korbano" – velo korban go, "korbano" – lerabot kol baalé korban lismikha.
2. הַיּוֹרֵשׁ סוֹמֵךְ. hayoréch somékh.
3. תָּנֵי רַב חֲנַנְיָה קַמֵּיהּ דְּרָבָא: יוֹרֵשׁ אֵינוֹ סוֹמֵךְ, יוֹרֵשׁ אֵינוֹ מֵימֵר. וְהָא אֲנַן תְּנַן: הַיּוֹרֵשׁ סוֹמֵךְ, וּמֵבִיא אֶת נְסָכָיו, וּמֵימֵר. tané rav 'hananya kaméh derava: yoréch éno somékh, yoréch éno mémér. veha anan tenan: hayoréch somékh, oumévi et nesakha, oumémér.
4. אֲמַר לֵיהּ אֶיפְכַאּי? אֲמַר לֵיהּ: לָא, מַתְנִיתִין מַנִּי? רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּתַנְיָא: יוֹרֵשׁ סוֹמֵךְ, יוֹרֵשׁ מֵימֵר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יוֹרֵשׁ אֵינוֹ סוֹמֵךְ, יוֹרֵשׁ אֵינוֹ מֵימֵר. amar léh efkha? amar léh: la, matnitin mani? rabi yeouda hi, detanya: yoréch somékh, yoréch mémér. rabi yeouda omér: yoréch éno somékh, yoréch éno mémér.
5. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? ״קׇרְבָּנוֹ״ – וְלֹא קׇרְבַּן אָבִיו, וְיָלֵיף תְּחִלַּת הֶקְדֵּשׁ מִסּוֹף הֶקְדֵּשׁ: מָה סוֹף הֶקְדֵּשׁ – יוֹרֵשׁ אֵינוֹ סוֹמֵךְ, אַף תְּחִילַּת הֶקְדֵּשׁ – יוֹרֵשׁ אֵינוֹ מֵימֵר. ma tama derabi yeouda? "korbano" – velo korban avi, veyaléf te'hilat hekdéch misof hekdéch: ma sof hekdéch – yoréch éno somékh, af te'hilat hekdéch – yoréch éno mémér.
6. וְרַבָּנַן: ״הָמֵר יָמִיר״ – לְרַבּוֹת אֶת הַיּוֹרֵשׁ, וְיָלֵיף סוֹף הֶקְדֵּשׁ מִתְּחִילַּת הֶקְדֵּשׁ: מָה תְּחִלַּת הֶקְדֵּשׁ – יוֹרֵשׁ מֵימֵר, אַף סוֹף הֶקְדֵּשׁ – יוֹרֵשׁ סוֹמֵךְ. verabanan: "hamér yamir" – lerabot et hayoréch, veyaléf sof hekdéch mite'hilat hekdéch: ma te'hilat hekdéch – yoréch mémér, af sof hekdéch – yoréch somékh.
7. וְרַבָּנַן, הַאי ״קׇרְבָּנוֹ״ מַאי עָבְדִי לֵיהּ? ״קׇרְבָּנוֹ״ – וְלֹא קׇרְבַּן גּוֹי, ״קׇרְבָּנוֹ״ – וְלֹא קׇרְבַּן חֲבֵירוֹ, ״קׇרְבָּנוֹ״ – לְרַבּוֹת כׇּל בַּעֲלֵי קׇרְבָּן לִסְמִיכָה. verabanan, ha "korbano" ma avdi léh? "korbano" – velo korban go, "korbano" – velo korban 'havéro, "korbano" – lerabot kol baalé korban lismikha.
8. וְרַבִּי יְהוּדָה, לְרַבּוֹת כׇּל בַּעֲלֵי קׇרְבָּן לִסְמִיכָה – לֵית לֵיהּ, וְאִי נָמֵי אִית לֵיהּ – גּוֹי וַחֲבֵירוֹ מֵחַד קְרָא נָפְקָא. אִיַּיתַּרוּ לֵיהּ תְּרֵי קְרָאֵי: חַד – ״קׇרְבָּנוֹ״ וְלֹא קׇרְבַּן אָבִיו, וְאִידַּךְ – לְרַבּוֹת כׇּל בַּעֲלֵי קׇרְבָּן לִסְמִיכָה. verabi yeouda, lerabot kol baalé korban lismikha – lét léh, vei namé it léh – go va'havéro mé'had kera nafka. iyatarou léh teré keraé: 'had – "korbano" velo korban avi, veidakh – lerabot kol baalé korban lismikha.
9. וְרַבִּי יְהוּדָה, הַאי ״הָמֵר יָמִיר״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְרַבּוֹת אֶת הָאִשָּׁה, דְּתַנְיָא: לְפִי שֶׁכׇּל הָעִנְיָן כּוּלּוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּלְשׁוֹן זָכָר, מָה סוֹפֵינוּ לְרַבּוֹת אֶת הָאִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״הָמֵר יָמִיר״. verabi yeouda, ha "hamér yamir" ma avéd léh? mibeé léh lerabot et haicha, detanya: lefi chekol hainyan koulo éno medabér ela bilchon zakhar, ma sofénou lerabot et haicha? talmoud lomar "hamér yamir".
10. וְרַבָּנַן דָּרְשִׁי מִ״וְּאִם״, וְרַבִּי יְהוּדָה ״וְאִם״ לָא דָּרֵישׁ. verabanan darchi mi"ouim", verabi yeouda "veim" la daréch.
11. מַתְנִי׳ הַכֹּל סוֹמְכִין, חוּץ מֵחֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה, וְקָטָן, וְסוֹמֵא, וְגוֹי, וְהָעֶבֶד, וְהַשָּׁלִיחַ, וְהָאִשָּׁה. matni' hakol somkhin, 'houts mé'héréch, chote, vekatan, vesomé, vego, vehaeved, vehachali'ha, vehaicha.
12. וּסְמִיכָה – שְׁיָרֵי מִצְוָה. ousmikha – cheyaré mitsva.
13. עַל הָרֹאשׁ בִּשְׁתֵּי יָדַיִם, וּבִמְקוֹם שֶׁסּוֹמְכִין שׁוֹחֲטִין, וְתֵכֶף לִסְמִיכָה שְׁחִיטָה. al haroch bichté yadayim, ouvimkom chesomkhin cho'hatin, vetékhef lismikha che'hita.
14. גְּמָ׳ בִּשְׁלָמָא חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, דְּלָאו בְּנֵי דֵעָה נִינְהוּ. גּוֹי נָמֵי – ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ סוֹמְכִין וְאֵין גּוֹיִם סוֹמְכִין. אֶלָּא סוֹמֵא מַאי טַעְמָא לָא? gema' bichlama 'héréch chote vekatan, dela bené déa ninou. go namé – "bené yisraél" somkhin veén goyim somkhin. ela somé ma tama la?
15. רַב חִסְדָּא וְרַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי, חַד אָמַר: אָתְיָא סְמִיכָה סְמִיכָה מִ״זִּקְנֵי עֵדָה״. rav 'hisda verav yits'hak bar avdimi, 'had amar: atya semikha semikha mi"zikné éda".
16. וְחַד אָמַר: אָתְיָא סְמִיכָה סְמִיכָה מֵעוֹלַת רְאִיָּיה. ve'had amar: atya semikha semikha méolat reiya.
17. וּלְמַאן דְּאָמַר מֵעוֹלַת רְאִיָּיה, מַאי טַעְמָא לָא יָלֵיף מִן זִקְנֵי עֵדָה? oulman deamar méolat reiya, ma tama la yaléf min zikné éda?

Daf 93b

1. דָּנִין יָחִיד מִיָּחִיד, וְאֵין דָּנִין יָחִיד מִצִּיבּוּר. danin ya'hid miya'hid, veén danin ya'hid mitsibour.
2. וּלְמַאן דְּיָלֵיף מִזִּקְנֵי עֵדָה, מַאי טַעְמָא לָא יָלֵיף מֵעוֹלַת רְאִיָּיה? דָּנִין מִידֵּי דִּכְתִיב בֵּיהּ סְמִיכָה בְּגוּפֵיהּ, מִמִּידֵּי דִּכְתִיב בֵּיהּ סְמִיכָה בְּגוּפֵיהּ, לְאַפּוֹקֵי עוֹלַת רְאִיָּיה, דְּהִיא גּוּפַהּ מֵעוֹלַת נְדָבָה גָּמְרָה. oulman deyaléf mizikné éda, ma tama la yaléf méolat reiya? danin midé dikhtiv béh semikha begouféh, mimidé dikhtiv béh semikha begouféh, leapoké olat reiya, dehi goufah méolat nedava gamra.
3. דְּתָנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב יִצְחָק בַּר אַבָּא: ״וַיַּקְרֵב אֶת הָעֹלָה וַיַּעֲשֶׂהָ כַּמִּשְׁפָּט״ – כְּמִשְׁפַּט עוֹלַת נְדָבָה, לִימֵּד עַל עוֹלַת חוֹבָה שֶׁטְּעוּנָה סְמִיכָה. detané tana kaméh derav yits'hak bar aba: "vayakrév et haola vayaaseha kamichpat" – kemichpat olat nedava, liméd al olat 'hova cheteouna semikha.
4. וְהָעֶבֶד וְהַשָּׁלִיחַ וְהָאִשָּׁה. תָּנוּ רַבָּנַן: ״יָדוֹ״ – וְלֹא יַד עַבְדּוֹ, ״יָדוֹ״ – וְלֹא יַד שְׁלוּחוֹ, ״יָדוֹ״ – וְלֹא יַד אִשְׁתּוֹ. vehaeved vehachali'ha vehaicha. tanou rabanan: "yado" – velo yad avdo, "yado" – velo yad chelou'ho, "yado" – velo yad ichto.
5. כֹּל הָנֵי לְמָה לִי? צְרִיכָא, אִי כְּתַב רַחֲמָנָא חַד, הֲוָה אָמֵינָא לְמַעוֹטֵי עֶבֶד, דְּלָאו בַּר מִצְוֹת, אֲבָל שָׁלִיחַ דְּבַר מִצְוָה הוּא, וּשְׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ, אֵימָא לִסְמוֹךְ. kol hané lema li? tserikha, i ketav ra'hamana 'had, hava aména lemaoté eved, dela bar mitsot, aval chali'ha devar mitsva hou, ouchlou'ho chel adam kemoto, éma lismokh.
6. וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָנֵי תַּרְתֵּי, דְּלָאו כְּגוּפֵיהּ דָּמְיָא, אֲבָל אִשְׁתּוֹ דִּכְגוּפֵיהּ דָּמְיָא, אֵימָא תִּיסְמֹךְ – צְרִיכָא. vei achmeinan hané tarté, dela kegouféh damya, aval ichto dikhgouféh damya, éma tismokh – tserikha.
7. סְמִיכָה שְׁיָרֵי מִצְוָה. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְסָמַךְ״ ״וְנִרְצָה״, וְכִי סְמִיכָה מְכַפֶּרֶת? וַהֲלֹא אֵין כַּפָּרָה אֶלָּא בַּדָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר״! אֶלָּא לוֹמַר לָךְ, שֶׁאִם עֲשָׂאָהּ לִסְמִיכָה שְׁיָרֵי מִצְוָה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ לֹא כִּיפֵּר, וְכִיפֵּר. semikha cheyaré mitsva. tanou rabanan: "vesamakh" "venirtsa", vekhi semikha mekhaperet? vahalo én kapara ela badam, cheneemar: "ki hadam hou banefech yekhapér"! ela lomar lakh, cheim asaah lismikha cheyaré mitsva, maale ala hakatouv keilou lo kipér, vekhipér.
8. וְתַנְיָא גַּבֵּי תְנוּפָה כִּי הַאי גַוְונָא: ״לִתְנוּפָה לְכַפֵּר״, וְכִי תְּנוּפָה מְכַפֶּרֶת? וַהֲלֹא אֵין כַּפָּרָה אֶלָּא בַּדָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר״! אֶלָּא לוֹמַר לָךְ, שֶׁאִם עֲשָׂאָהּ לִתְנוּפָה שְׁיָרֵי מִצְוָה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ לֹא כִּיפֵּר, וְכִיפֵּר. vetanya gabé tenoufa ki ha gavna: "litnoufa lekhapér", vekhi tenoufa mekhaperet? vahalo én kapara ela badam, cheneemar: "ki hadam hou banefech yekhapér"! ela lomar lakh, cheim asaah litnoufa cheyaré mitsva, maale ala hakatouv keilou lo kipér, vekhipér.
9. עַל הָרֹאשׁ, תָּנוּ רַבָּנַן: ״יָדוֹ עַל הָרֹאשׁ״ – וְלֹא יָדוֹ עַל הַצַּוָּאר, ״יָדוֹ עַל הָרֹאשׁ״ – וְלֹא יָדוֹ עַל הַגַּבַּיִים, ״יָדוֹ עַל הָרֹאשׁ״ – וְלֹא יָדוֹ עַל הֶחָזֶה. al haroch, tanou rabanan: "yado al haroch" – velo yado al hatsavar, "yado al haroch" – velo yado al hagabayim, "yado al haroch" – velo yado al he'haze.
10. כֹּל הָנֵי לְמָה לִי? צְרִיכִי, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא חַד לְמַעוֹטֵי צַוָּאר, דְּלָא קָאֵי בַּהֲדֵי רֹאשׁוֹ, אֲבָל גַּבּוֹ דְּקָאֵי לַהֲדֵי רֹאשׁוֹ אֵימָא לָא, צְרִיכָא. kol hané lema li? tserikhi, dei ketav ra'hamana 'had lemaoté tsavar, dela kaé bahadé rocho, aval gabo dekaé lahadé rocho éma la, tserikha.
11. וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָנֵי תְּרֵי, מִשּׁוּם דְּלָא אִיתְרַבִּי לִתְנוּפָה, אֲבָל חָזֶה דְּאִיתְרַבִּי לִתְנוּפָה, אֵימָא לָא, צְרִיכָא. vei achmeinan hané teré, michoum dela itrabi litnoufa, aval 'haze deitrabi litnoufa, éma la, tserikha.
12. אִיבַּעְיָא לְהוּ: יָדוֹ עַל הַצְּדָדִין, מַהוּ? תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: אַבָּא בִּירָאָה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: ״יָדוֹ עַל רֹאשׁוֹ״, וְלָא יָדוֹ עַל הַצְּדָדִין. ibaya leou: yado al hatsedadin, maou? ta chema, detanya: aba biraa berabi eliezer ben yaakov omér: "yado al rocho", vela yado al hatsedadin.
13. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: מַטְלֵית מַהוּ שֶׁתָּחוֹץ? תָּא שְׁמַע: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לְבֵין הַזֶּבַח. baé rabi yirmeya: matlét maou cheta'hots? ta chema: ouvilvad chelo yehé davar 'hotséts béno levén hazeva'h.
14. וּבִשְׁתֵּי יָדַיִם, מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר קְרָא ״וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת שְׁתֵּי יָדָו״, כְּתִיב ״יָדוֹ״ וּכְתִיב ״שְׁתֵּי״, זֶה בָּנָה אָב: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״יָדוֹ״ – הֲרֵי כָּאן שְׁתַּיִם, עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב ״אַחַת״. ouvichté yadayim, mena hané milé? amar réch lakich, deamar kera "vesamakh aharon et cheté yada", ketiv "yado" oukhtiv "cheté", ze bana av: kol makom cheneemar "yado" – haré kan chetayim, ad cheyifrot lekha hakatouv "a'hat".
15. אֲזַל רַבִּי אֶלְעָזָר, אַמְרַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא בְּבֵי מִדְרְשָׁא, וְלָא אַמְרַהּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ. שְׁמַע רֵישׁ לָקִישׁ וְאִיקְּפַד, אֲמַר לֵיהּ: אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ כֹּל הֵיכָא דִּכְתִיב ״יָדוֹ״ תַּרְתֵּי נִינְהוּ, לְמָה לִי לְמִכְתַּב ״יָדָיו״ ״יָדָיו״? azal rabi elazar, amrah leha chemata bevé midrecha, vela amrah micheméh deréch lakich. chema réch lakich veikefad, amar léh: i salka datakh kol hékha dikhtiv "yado" tarté ninou, lema li lemikhtav "yada" "yada"?
16. אַקְשִׁי לֵיהּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע ״יָדָיו״, ״יָדָיו תְּבִיאֶינָה״, ״יָדָיו רָב לוֹ״, ״שִׂכֵּל אֶת יָדָיו״ – אִישְׁתִּיק. akchi léh esrim vearba "yada", "yada teviena", "yada rav lo", "sikél et yada" – ichtik.
17. לְבָתַר דְּנָח דַּעְתֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: מַאי טַעְמָא לָא תֵּימָא לִי, ״יָדָיו״ דִּסְמִיכָה קָאָמְרִי? levatar dena'h datéh, amar léh: ma tama la téma li, "yada" dismikha kaamri?
18. בִּסְמִיכָה נָמֵי כְּתִיב: ״וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו עָלָיו וַיְצַוֵּהוּ״, סְמִיכָה דִּבְהֵמָה קָאָמְרִי. bismikha namé ketiv: "vayismokh et yada ala vaytsavéou", semikha divhéma kaamri.
19. וּבִמְקוֹם שֶׁסּוֹמְכִין שׁוֹחֲטִין, תֵּכֶף לִסְמִיכָה שְׁחִיטָה. מַאי קָאָמַר? הָכִי קָאָמַר: בִּמְקוֹם שֶׁסּוֹמְכִין שׁוֹחֲטִין, שֶׁתֵּכֶף לִסְמִיכָה שְׁחִיטָה. ouvimkom chesomkhin cho'hatin, tékhef lismikha che'hita. ma kaamar? hakhi kaamar: bimkom chesomkhin cho'hatin, chetékhef lismikha che'hita.
20. מַתְנִי׳ חוֹמֶר בַּסְּמִיכָה מִבַּתְּנוּפָה, וּבַתְּנוּפָה מִבַּסְּמִיכָה – שֶׁאֶחָד מֵנִיף לְכׇל הַחֲבֵרִים, וְאֵין אֶחָד סוֹמֵךְ לְכׇל הַחֲבֵרִים. חוֹמֶר בַּתְּנוּפָה – שֶׁהַתְּנוּפָה נוֹהֶגֶת בְּקׇרְבְּנוֹת הַיָּחִיד וּבְקׇרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר, matni' 'homer basemikha mibatenoufa, ouvatenoufa mibasemikha – chee'had ménif lekhol ha'havérim, veén e'had somékh lekhol ha'havérim. 'homer batenoufa – chehatenoufa noheget bekorbenot haya'hid ouvkorbenot hatsibour,

Daf 94a

1. בְּחַיִּים וּבִשְׁחוּטִין, וּבְדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים וּבְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּסְּמִיכָה. be'hayim ouvich'houtin, ouvdavar cheyéch bo rou'ha 'hayim ouvdavar cheén bo rou'ha 'hayim, ma cheén kén basemikha.
2. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: קׇרְבָּנוֹ – לְרַבּוֹת כׇּל בַּעֲלֵי קׇרְבָּן לִסְמִיכָה. gema' tanou rabanan: korbano – lerabot kol baalé korban lismikha.
3. שֶׁיָּכוֹל, וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה תְּנוּפָה שֶׁנִּתְרַבְּתָה בִּשְׁחוּטִין נִתְמַעֲטָה בְּחוֹבְרִין, סְמִיכָה שֶׁלֹּא נִתְרַבְּתָה בִּשְׁחוּטִין – אֵינוֹ דִּין שֶׁתִּתְמַעֵט בְּחוֹבְרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר ״קׇרְבָּנוֹ״, לְרַבּוֹת כׇּל בַּעֲלֵי קׇרְבָּן לִסְמִיכָה. cheyakhol, vahalo din hou: ouma tenoufa chenitrabeta bich'houtin nitmaata be'hovrin, semikha chelo nitrabeta bich'houtin – éno din chetitmaét be'hovrin? talmoud lomar "korbano", lerabot kol baalé korban lismikha.
4. וְתִתְרַבֶּה תְּנוּפָה בְּחוֹבְרִין מִקַּל וָחוֹמֶר: וּמָה סְמִיכָה שֶׁלֹּא נִתְרַבְּתָה בִּשְׁחוּטִין, נִתְרַבְּתָה בְּחוֹבְרִין, תְּנוּפָה שֶׁנִּתְרַבְּתָה בִּשְׁחוּטִין – אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּתְרַבְּתָה בְּחוֹבְרִין! vetitrabe tenoufa be'hovrin mikal va'homer: ouma semikha chelo nitrabeta bich'houtin, nitrabeta be'hovrin, tenoufa chenitrabeta bich'houtin – éno din chenitrabeta be'hovrin!
5. מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר, הֵיכִי לֶיעְבֵּיד? לַינְפּוּ כּוּלְּהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי – קָא הָוְיָא חֲצִיצָה, לָינֵיף וְלֶיהְדַּר וְלָינֵיף – ״תְּנוּפָה״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא תְּנוּפוֹת. michoum dela efchar, hékhi lebéd? lanpou kouleou bahadé hadadé – ka havya 'hatsitsa, lanéf velehdar velanéf – "tenoufa" amar ra'hamana, velo tenoufot.
6. וּסְמִיכָה בִּשְׁחוּטִין לֵיתַהּ? וְהָתְנַן: בִּזְמַן שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל רוֹצֶה לְהַקְטִיר, הָיָה עוֹלֶה בַּכֶּבֶשׁ, וְהַסְּגָן בִּימִינוֹ. הִגִּיעַ לְמַחֲצִית הַכֶּבֶשׁ – אָחַז סְגָן בִּימִינוֹ וְהֶעֱלָהוּ, וְהוֹשִׁיט לוֹ הָרִאשׁוֹן הָרֹאשׁ וְהָרֶגֶל, סוֹמֵךְ עֲלֵיהֶם וְזוֹרְקָן. ousmikha bich'houtin létah? vehatnan: bizman chekohén gadol rotse lehaktir, haya ole bakevech, vehasegan bimino. higia lema'hatsit hakevech – a'haz segan bimino veheelaou, veochit lo harichon haroch veharegel, somékh aléhem vezorkan.
7. הוֹשִׁיט הַשֵּׁנִי לָרִאשׁוֹן שְׁתֵּי יָדַיִם, נוֹתְנוֹ לְכֹהֵן גָּדוֹל, סוֹמֵךְ עֲלֵיהֶם וְזוֹרְקָן. נִשְׁמַט הַשֵּׁנִי וְהָלַךְ לוֹ, וְכָךְ הָיוּ מוֹשִׁיטִין לוֹ שְׁאָר כׇּל הָאֵבָרִים, סוֹמֵךְ עֲלֵיהֶם וְזוֹרְקָן. hochit hachéni larichon cheté yadayim, notno lekhohén gadol, somékh aléhem vezorkan. nichmat hachéni vehalakh lo, vekhakh haou mochitin lo chear kol haévarim, somékh aléhem vezorkan.
8. וּבִזְמַן שֶׁהוּא רוֹצֶה – הוּא סוֹמֵךְ, וַאֲחֵרִים זוֹרְקִין. ouvizman cheou rotse – hou somékh, vaa'hérim zorkin.
9. אָמַר אַבָּיֵי: הָתָם מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ דְּכֹהֵן גָּדוֹל. amar abayé: hatam michoum kevodo dekhohén gadol.
10. הֲדַרַן עֲלָךְ שְׁתֵּי מִדּוֹת. hadaran alakh cheté midot.
11. מַתְנִי׳ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם נִילּוֹשׁוֹת אַחַת אַחַת, וְנֶאֱפוֹת אַחַת אַחַת. לֶחֶם הַפָּנִים נִילּוֹשׁוֹת אַחַת אַחַת, וְנֶאֱפוֹת שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם. וּבִדְפוּס הָיָה עוֹשֶׂה אוֹתָן; כְּשֶׁהוּא רוֹדָן, נוֹתְנָן לִדְפוּס כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקַלְקְלוּ. matni' cheté hale'hem nilochot a'hat a'hat, veneefot a'hat a'hat. le'hem hapanim nilochot a'hat a'hat, veneefot chetayim chetayim. ouvidfous haya ose otan; kecheou rodan, notnan lidfous kedé chelo yitkalkelou.
12. גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים יִהְיֶה הַחַלָּה הָאֶחָת״ – מְלַמֵּד שֶׁנִּילּוֹשׁוֹת אַחַת אַחַת. gema' mena hané milé? detanou rabanan: "chené esronim yihye ha'hala hae'hat" – melaméd chenilochot a'hat a'hat.
13. מִנַּיִן שֶׁאַף שְׁתֵּי הַלֶּחֶם כָּךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר ״יִהְיֶה״. וּמִנַּיִן שֶׁאֲפִיָּיתָן שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְשַׂמְתָּ אוֹתָם״. יָכוֹל אַף שְׁתֵּי הַלֶּחֶם כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אוֹתָם״. minayin cheaf cheté hale'hem kakh? talmoud lomar "yihye". ouminayin cheafiyatan chetayim chetayim? talmoud lomar "vesamta otam". yakhol af cheté hale'hem kén? talmoud lomar "otam".
14. הַאי ״אוֹתָם״, הָא אַפֵּיקְתֵּיהּ? אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא ״וְשַׂמְתָּם״! מַאי ״וְשַׂמְתָּ אוֹתָם״? שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ תַּרְתֵּי. ha "otam", ha apéktéh? im kén, léma kera "vesamtam"! ma "vesamta otam"? chamate minah tarté.
15. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְשַׂמְתָּ אוֹתָם״ – בִּדְפוּס. שְׁלֹשָׁה דְּפוּסִין הֵם: נוֹתְנָהּ לִדְפוּס וַעֲדַיִין הִיא בָּצֵק, וּכְמִין דְּפוּס הָיָה לָהּ בַּתַּנּוּר, וּכְשֶׁהוּא רוֹדָהּ נוֹתְנָהּ בַּדְּפוּס כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְקַלְקֵל. וְלַהְדְּרַהּ לִדְפוּס קַמָּא? כֵּיוָן דְּאָפֵי לַהּ, נָפְחָה. tanou rabanan: "vesamta otam" – bidfous. chelocha defousin hém: notnah lidfous vaadayin hi batsék, oukhmin defous haya lah batanour, oukhcheou rodah notnah badefous kedé chelo titkalkél. velahderah lidfous kama? kévan deafé lah, naf'ha.
16. אִיתְּמַר: לֶחֶם הַפָּנִים, כֵּיצַד עוֹשִׂין אוֹתוֹ? itemar: le'hem hapanim, kétsad osin oto?

Daf 94b

1. רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: כְּמִין תֵּיבָה פְּרוּצָה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת. rabi 'hanina amar: kemin téva peroutsa. rabi yo'hanan amar: kemin sefina rokedet.
2. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר כְּמִין תֵּיבָה פְּרוּצָה – הַיְינוּ דַּהֲווֹ יָתְבִי בָּזִיכִין, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת – הֵיכִי הֲווֹ יָתְבִי בָּזִיכִין? מָקוֹם עָבֵיד לְהוּ. bichlama leman deamar kemin téva peroutsa – haynou dahao yatvi bazikhin, ela leman deamar kemin sefina rokedet – hékhi hao yatvi bazikhin? makom avéd leou.
3. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר כְּמִין תֵּיבָה פְּרוּצָה – הַיְינוּ דַּהֲווֹ יָתְבִי קָנִים, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת – קָנִים הֵיכִי הֲווֹ יָתְבִי? מוּרְשָׁא עָבֵיד לְהוּ. bichlama leman deamar kemin téva peroutsa – haynou dahao yatvi kanim, ela leman deamar kemin sefina rokedet – kanim hékhi hao yatvi? mourcha avéd leou.
4. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר כְּמִין תֵּיבָה פְּרוּצָה – הַיְינוּ דְּסָמְכִי לֵיהּ סְנִיפִין לְלֶחֶם, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת – הֵיכִי סְמַכִי לֵיהּ סְנִיפִין לְלֶחֶם? דְּעָגִיל לְהוּ מִיעְגָּל. bichlama leman deamar kemin téva peroutsa – haynou desamkhi léh senifin lele'hem, ela leman deamar kemin sefina rokedet – hékhi semakhi léh senifin lele'hem? deagil leou migal.
5. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת – הַיְינוּ דְּבָעֵינַן סְנִיפִין, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר כְּמִין תֵּיבָה פְּרוּצָה – סְנִיפִין לְמָה לִי? אַגַּב יוּקְרָא דְּלֶחֶם תָּלַח. bichlama leman deamar kemin sefina rokedet – haynou devaénan senifin, ela leman deamar kemin téva peroutsa – senifin lema li? agav youkra dele'hem tala'h.
6. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת – סְנִיפִין עַל גַּבֵּי שֻׁלְחָן מוּנָּחִין. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר כְּמִין תֵּיבָה פְּרוּצָה – סְנִיפִין הֵיכָא מַנַּח לְהוּ? אַאַרְעָא מַנַּח לְהוּ? אִין, דְּאָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל: לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת – סְנִיפִין עַל גַּבֵּי שֻׁלְחָן מוּנָּחִין, לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר כְּמִין תֵּיבָה פְּרוּצָה – סְנִיפִין עַל גַּבֵּי קַרְקַע מוּנָּחִין. bichlama leman deamar kemin sefina rokedet – senifin al gabé choul'han mouna'hin. ela leman deamar kemin téva peroutsa – senifin hékha mana'h leou? aara mana'h leou? in, deamar rabi aba bar memel: ledivré haomér kemin sefina rokedet – senifin al gabé choul'han mouna'hin, ledivré haomér kemin téva peroutsa – senifin al gabé karka mouna'hin.
7. כְּמַאן אָזְלָא הָא דְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה: הַלֶּחֶם מַעֲמִיד אֶת הַסְּנִיפִין, וְהַסְּנִיפִין מַעֲמִידִין אֶת הַלֶּחֶם? כְּמַאן דְּאָמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת. keman azla ha deamar rabi yeouda: hale'hem maamid et hasenifin, vehasenifin maamidin et hale'hem? keman deamar kemin sefina rokedet.

Daf 95a

1. מֵיתִיבִי: כְּמִין כַּוֶּורֶת הָיָה לָהּ בַּתַּנּוּר, וְדוֹמָה כְּמִין טַבְלָא מְרוּבַּעַת! אֵימָא: וּפִיהָ דּוֹמֶה כְּמִין טַבְלָא מְרוּבַּעַת. métivi: kemin kaveret haya lah batanour, vedoma kemin tavla meroubaat! éma: oufiha dome kemin tavla meroubaat.
2. תַּנְיָא כְּמַאן דְּאָמַר כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת, דְּתַנְיָא: אַרְבָּעָה סְנִיפִין שֶׁל זָהָב הָיוּ שָׁם, מְפוּצָּלִין מֵרָאשֵׁיהֶן כְּמִין דֻּקְרָנִין הָיוּ, שֶׁסּוֹמְכִין בָּהֶן אֶת הַלֶּחֶם, שֶׁהוּא דּוֹמֶה כְּמִין סְפִינָה רוֹקֶדֶת. tanya keman deamar kemin sefina rokedet, detanya: arbaa senifin chel zahav haou cham, mefoutsalin mérachéhen kemin doukranin haou, chesomkhin bahen et hale'hem, cheou dome kemin sefina rokedet.
3. אִיבַּעְיָא לְהוּ: לֶחֶם הַפָּנִים נִפְסָל בַּמַּסָּעוֹת, אוֹ אֵינוֹ נִפְסָל בַּמַּסָּעוֹת? רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי – חַד אָמַר: נִפְסָל, וְחַד אָמַר: אֵינוֹ נִפְסָל. ibaya leou: le'hem hapanim nifsal bamasaot, o éno nifsal bamasaot? rabi yo'hanan verabi yeochoua ben lévi – 'had amar: nifsal, ve'had amar: éno nifsal.
4. מַאן דְּאָמַר נִפְסָל, דִּכְתִיב: ״כַּאֲשֶׁר יַחֲנוּ כֵּן יִסָּעוּ״. מָה בַּחֲנִיָּיתוֹ – נִפְסָל בְּיוֹצֵא, אַף בִּנְסִיעָתוֹ – נִפְסָל בְּיוֹצֵא. man deamar nifsal, dikhtiv: "kaacher ya'hanou kén yisaou". ma ba'haniyato – nifsal beotsé, af binsiato – nifsal beotsé.
5. מַאן דְּאָמַר אֵינוֹ נִפְסָל, דִּכְתִיב: ״וְלֶחֶם הַתָּמִיד עָלָיו יִהְיֶה״. man deamar éno nifsal, dikhtiv: "vele'hem hatamid ala yihye".
6. וְאִידַּךְ נָמֵי, הָא כְּתִיב ״כַּאֲשֶׁר יַחֲנוּ כֵּן יִסָּעוּ״, לְאִידַּךְ גִּיסָא: מָה בַּחֲנִיָּיתוֹ, כִּי לֹא יָצָא מִמְּקוֹמוֹ – לָא מִיפְּסֵיל, אַף בִּנְסִיעָתוֹ, כִּי לֹא יָצָא מִמְּקוֹמוֹ – לָא מִיפְּסֵיל. veidakh namé, ha ketiv "kaacher ya'hanou kén yisaou", leidakh gisa: ma ba'haniyato, ki lo yatsa mimekomo – la mipesél, af binsiato, ki lo yatsa mimekomo – la mipesél.
7. וְאִידַּךְ נָמֵי, הָא כְּתִיב ״וְלֶחֶם הַתָּמִיד עָלָיו יִהְיֶה״? אֶלָּא, כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר: בִּמְסוּדָּר – דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי, אֶלָּא כִּי פְּלִיגִי – בִּמְסוּלָּק. veidakh namé, ha ketiv "vele'hem hatamid ala yihye"? ela, ki ata rav dimi amar: bimsoudar – dekhoulé alma la peligi, ela ki peligi – bimsoulak.
8. מַאן דְּאָמַר נִפְסָל, דִּכְתִיב: ״כַּאֲשֶׁר יַחֲנוּ כֵּן יִסָּעוּ״, מָה בַּחֲנִיָּיתוֹ נִפְסָל בְּיוֹצֵא, אַף בִּנְסִיעָתוֹ מִיפְּסֵל בְּיוֹצֵא. man deamar nifsal, dikhtiv: "kaacher ya'hanou kén yisaou", ma ba'haniyato nifsal beotsé, af binsiato mipesél beotsé.
9. לְמַאן דְּאָמַר אֵינוֹ נִפְסָל, דִּכְתִיב: ״וְנָסַע אֹהֶל מוֹעֵד״, אַף עַל פִּי שֶׁנָּסַע, אֹהֶל מוֹעֵד הוּא. leman deamar éno nifsal, dikhtiv: "venasa ohel moéd", af al pi chenasa, ohel moéd hou.
10. וְאִידַּךְ נָמֵי, הָכְתִיב ״כַּאֲשֶׁר יַחֲנוּ כֵּן יִסָּעוּ״, לְאִידַּךְ גִּיסָא: מָה בַּחֲנִיָּיתוֹ – כִּי לָא מַפֵּיק לֵיהּ לָא מִיפְּסֵיל, אַף בִּנְסִיעָתוֹ – כִּי לָא מַפֵּיק לֵיהּ לָא מִיפְּסֵיל. veidakh namé, hakhtiv "kaacher ya'hanou kén yisaou", leidakh gisa: ma ba'haniyato – ki la mapék léh la mipesél, af binsiato – ki la mapék léh la mipesél.
11. וְאִידַּךְ נָמֵי, הָא כְּתִיב ״וְנָסַע אֹהֶל מוֹעֵד״? הַהוּא לִדְגָלִים הוּא דַּאֲתָא. veidakh namé, ha ketiv "venasa ohel moéd"? haou lidgalim hou daata.
12. וְאִידָּךְ, מִ״מַּחֲנֵה הַלְוִיִּם בְּתוֹךְ הַמַּחֲנוֹת״ נָפְקָא. veidakh, mi"ma'hané halviyim betokh hama'hanot" nafka.
13. מֵיתִיבִי: בִּשְׁעַת סִילּוּק מַסָּעוֹת, קָדָשִׁים נִפְסָלִין בְּיוֹצֵא, וְזָבִין וּמְצוֹרָעִין מִשְׁתַּלְּחִין חוּץ לִמְחִיצָתָן. מַאי לָאו אֲפִילּוּ לֶחֶם הַפָּנִים? לָא, בַּר מִלֶּחֶם הַפָּנִים. métivi: bichat silouk masaot, kadachim nifsalin beotsé, vezavin oumtsorain michtale'hin 'houts lim'hitsatan. ma la afilou le'hem hapanim? la, bar mile'hem hapanim.
14. מָה נַפְשָׁךְ, אִי ״אֹהֶל מוֹעֵד״ דַּוְקָא הוּא – אֲפִילּוּ קֳדָשִׁים נָמֵי, אִי ״אֹהֶל מוֹעֵד״ לָאו דַּוְקָא הוּא – אֲפִילּוּ לֶחֶם הַפָּנִים נָמֵי. ma nafchakh, i "ohel moéd" davka hou – afilou kodachim namé, i "ohel moéd" la davka hou – afilou le'hem hapanim namé.
15. אֶלָּא, כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר: מָר אָמַר בִּמְסוּדָּר, וּמָר אֲמַר בִּמְסוּלָּק, וְלָא פְּלִיגִי. ela, ki ata ravin amar: mar amar bimsoudar, oumar amar bimsoulak, vela peligi.
16. אָמַר אַבָּיֵי: שְׁמַע מִינַּהּ יֵשׁ סִילּוּק מַסָּעוֹת בַּלַּיְלָה, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ אֵין סִילּוּק מַסָּעוֹת בַּלַּיְלָה – אֵימַת מִדְּלֵי? לְצַפְרָא? מַאי אִירְיָא מִשּׁוּם יוֹצֵא? תִּיפּוֹק לִי דְּאִיפְּסִיל לֵיהּ בְּלִינָה! amar abayé: chema minah yéch silouk masaot balayla, dei salka datakh én silouk masaot balayla – émat midelé? letsafra? ma irya michoum yotsé? tipok li deipesil léh belina!
17. פְּשִׁיטָא, ״לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה״ כְּתִיב! מַהוּ דְּתֵימָא: הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דַּעֲקוּר בִּימָמָא, אֲבָל הֵיכָא דְּלָא עֲקוּר בִּימָמָא – בְּלֵילְיָא לָא מָצוּ עָקְרִי; קָא מַשְׁמַע לַן. pechita, "lalekhet yomam valayla" ketiv! maou detéma: hané milé hékha daakour bimama, aval hékha dela akour bimama – belélya la matsou akri; ka machma lan.
18. וּרְמִינְהִי: הוּגְלְלוּ הַפָּרֹכוֹת, הוּתְּרוּ (הזבין) [זָבִין] וּמְצוֹרָעִין לִיכָּנֵס לְשָׁם. אָמַר רַב אָשֵׁי: לָא קַשְׁיָא, הָא – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הָא – רַבָּנַן. דְּתַנְיָא: ourminhi: houglelou haparokhot, houterou (hzvn) [zavin] oumtsorain likanés lecham. amar rav aché: la kachya, ha – rabi eliezer, ha – rabanan. detanya:

Daf 95b

1. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יָכוֹל דָּחֲקוּ זָבִין וּמְצוֹרָעִין וְנִכְנְסוּ לַעֲזָרָה בְּפֶסַח הַבָּא בְּטוּמְאָה יָכוֹל יְהוּ חַיָּיבִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כׇּל צָרוּעַ וְכׇל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ״, בְּשָׁעָה שֶׁטְּמֵאֵי מֵתִים מִשְׁתַּלְּחִין – זָבִין וּמְצוֹרָעִין מִשְׁתַּלְּחִין. rabi eliezer omér: yakhol da'hakou zavin oumtsorain venikhnesou laazara befesa'h haba betouma yakhol yeou 'hayavin? talmoud lomar: "vichale'hou min hama'hane kol tsaroua vekhol zav vekhol tamé lanafech", bechaa cheteméé métim michtale'hin – zavin oumtsorain michtale'hin.
2. אֵין טְמֵאֵי מֵתִים מִשְׁתַּלְּחִין – אֵין זָבִין וּמְצוֹרָעִין מִשְׁתַּלְּחִין. én teméé métim michtale'hin – én zavin oumtsorain michtale'hin.
3. מַתְנִי׳ אַחַת שְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וְאַחַת לֶחֶם הַפָּנִים – לִישָׁתָן וַעֲרִיכָתָן בַּחוּץ, וַאֲפִיָּיתָן בִּפְנִים, וְאֵינָן דּוֹחוֹת אֶת הַשַּׁבָּת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כׇּל מַעֲשֵׂיהֶם בִּפְנִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְעוֹלָם הֱוֵי רָגִיל לוֹמַר שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים כְּשֵׁרוֹת בַּעֲזָרָה, וּכְשֵׁרוֹת בְּבֵית פָּאגֵי. matni' a'hat cheté hale'hem, vea'hat le'hem hapanim – lichatan vaarikhatan ba'houts, vaafiyatan bifnim, veénan do'hot et hachabat. rabi yeouda omér: kol maaséhem bifnim. rabi chimon omér: leolam hevé ragil lomar cheté hale'hem vele'hem hapanim kechérot baazara, oukhchérot bevét pagé.
4. גְּמָ׳ הָא גּוּפַאּ קַשְׁיָא: gema' ha goufa kachya:
5. אָמַרְתָּ: לִישָׁתָן וַעֲרִיכָתָן בַּחוּץ – אַלְמָא מִדַּת יָבֵשׁ לֹא נִתְקַדְּשָׁה, וַאֲפִיָּיתָן בִּפְנִים – אַלְמָא מִדַּת יָבֵשׁ נִתְקַדְּשָׁה! אָמַר רַבָּה: הִקְשָׁה אָדָם קָשֶׁה, שֶׁהוּא קָשֶׁה כַּבַּרְזֶל, וּמַנּוּ – רַב שֵׁשֶׁת. amarta: lichatan vaarikhatan ba'houts – alma midat yavéch lo nitkadecha, vaafiyatan bifnim – alma midat yavéch nitkadecha! amar raba: hikcha adam kache, cheou kache kabarzel, oumanou – rav chéchet.
6. מַאי קַשְׁיָא? דִּלְמָא עִשָּׂרוֹן לָא מְקַדֵּשׁ, תַּנּוּר מְקַדֵּשׁ. ma kachya? dilma isaron la mekadéch, tanour mekadéch.
7. אֶלָּא, אִי קַשְׁיָא – הָא קַשְׁיָא: וַאֲפִיָּיתָן בִּפְנִים, אַלְמָא תַּנּוּר מְקַדֵּשׁ, וְאֵין דּוֹחוֹת אֶת הַשַּׁבָּת – אִיפַּסְלָה בְּלִינָה! אֶלָּא אָמַר רָבָא: הִקְשָׁה אָדָם קָשֶׁה, שֶׁהוּא קָשֶׁה כַּבַּרְזֶל, וּמַנּוּ – רַב שֵׁשֶׁת. ela, i kachya – ha kachya: vaafiyatan bifnim, alma tanour mekadéch, veén do'hot et hachabat – ipasla belina! ela amar rava: hikcha adam kache, cheou kache kabarzel, oumanou – rav chéchet.
8. אָמַר רַב אָשֵׁי: מַאי קוּשְׁיָא? דִּלְמָא מַאי ״מִבִּפְנִים״ – בִּמְקוֹם זְרִיזִין. amar rav aché: ma kouchya? dilma ma "mibifnim" – bimkom zerizin.
9. וְהָא דְּרַב אָשֵׁי בְּרוּתָא הִיא, מָה נַפְשָׁךְ? אִי אֲפִיָּיה בָּעֵינַן זְרִיזִין – לִישָׁה וַעֲרִיכָה נָמֵי [בָּעֵינַן] זְרִיזִין, וְאִי לִישָׁה [וַעֲרִיכָה] לָא בָּעֵינַן זְרִיזִין – אֲפִיָּיה נָמֵי לָא בָּעֵינַן זְרִיזִין, אֶלָּא דְּרַב אָשֵׁי בְּרוּתָא הִיא. veha derav aché berouta hi, ma nafchakh? i afiya baénan zerizin – licha vaarikha namé [baénan] zerizin, vei licha [vaarikha] la baénan zerizin – afiya namé la baénan zerizin, ela derav aché berouta hi.
10. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כׇּל מַעֲשֵׂיהֶן בִּפְנִים [וְכוּ׳]. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ בַּר כָּהֲנָא: וּשְׁנֵיהֶן מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ, ״וְהוּא דֶּרֶךְ חֹל אַף כִּי הַיּוֹם יִקְדַּשׁ בַּכֶּלִי״. rabi yeouda omér: kol maaséhen bifnim [vekhou']. amar rabi avaou bar kahana: ouchnéhen mikra e'had darchou, "veou derekh 'hol af ki hayom yikdach bakeli".
11. רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: בַּחוֹל אַשְׁכְּחִינְהוּ דְּקָא אָפוּ לֵיהּ, אֲמַר לְהוּ: דֶּרֶךְ חוֹל קָא אָפֵיתוּ לֵיהּ? ״אַף כִּי הַיּוֹם יִקְדַּשׁ בַּכֶּלִי״, אִיפְּסִיל לֵיהּ בְּלִינָה. rabi yeouda savar: ba'hol achke'hinou deka afou léh, amar leou: derekh 'hol ka afétou léh? "af ki hayom yikdach bakeli", ipesil léh belina.
12. רַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר: בְּשַׁבָּת אַשְׁכְּחִינְהוּ דְּקָא אָפוּ לֵיהּ, אֲמַר לְהוּ: לָא דֶּרֶךְ חוֹל בָּעֵיתוּ לְמִיעְבְּדֵיהּ?! מִידֵּי תַּנּוּר מְקַדֵּשׁ?! שֻׁלְחָן הוּא דִּמְקַדֵּשׁ. rabi chimon savar: bechabat achke'hinou deka afou léh, amar leou: la derekh 'hol baétou lemibedéh?! midé tanour mekadéch?! choul'han hou dimkadéch.
13. וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ דְּבִשְׁעַת אֲפִיָּיה אַשְׁכְּחִינְהוּ? וְהָכְתִיב: ״וַיִּתֵּן לוֹ הַכֹּהֵן קֹדֶשׁ כִּי לֹא הָיָה שָׁם לֶחֶם כִּי אִם לֶחֶם הַפָּנִים הַמּוּסָרִים מִלִּפְנֵי ה׳״! oumi matsét amrate devichat afiya achke'hinou? vehakhtiv: "vayitén lo hakohén kodech ki lo haya cham le'hem ki im le'hem hapanim hamousarim milifné h'"!
14. אֶלָּא מַאי ״דֶּרֶךְ חֹל״, דְּקָא אָמַר לְהוּ? – הָכִי קָא אָמְרוּ לֵיהּ: לֵיכָּא לֶחֶם, כִּי אִם ״לֶחֶם הַפָּנִים הַמּוּסָרִים מִלִּפְנֵי ה׳״. ela ma "derekh 'hol", deka amar leou? – hakhi ka amrou léh: léka le'hem, ki im "le'hem hapanim hamousarim milifné h'".
15. אֲמַר לְהוּ: לָא מִיבַּעְיָא הַאי, דְּכֵיוָן דִּנְפַק לֵיהּ מִמְּעִילָה דֶּרֶךְ חוֹל הוּא, אֶלָּא אֲפִילּוּ הַאיְךְ נָמֵי דְּ״הַיּוֹם יִקְדַּשׁ בַּכֶּלִי״ – הַבוּ לֵיהּ דְּלֵיכוֹל, amar leou: la mibaya ha, dekhévan dinfak léh mimeila derekh 'hol hou, ela afilou haykhe namé de"hayom yikdach bakeli" – havou léh delékhol,

Daf 96a

1. מְסוּכָּן הוּא. וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בִּגְמָרָא פְּלִיגִי. mesoukan hou. verabi yeouda verabi chimon bigmara peligi.
2. דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְעוֹלָם הֱוֵי רָגִיל לוֹמַר שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים כְּשֵׁרוֹת בַּעֲזָרָה וּכְשֵׁרוֹת אַבֵּית פָּאגֵי, שְׁמַע מִינַּהּ. dayka namé, dekatané: rabi chimon omér: leolam hevé ragil lomar cheté hale'hem vele'hem hapanim kechérot baazara oukhchérot abét pagé, chema minah.
3. מַתְנִי׳ חֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל – לִישָׁתָן וַעֲרִיכָתָן וַאֲפִיָּיתָן בִּפְנִים, וְדוֹחוֹת אֶת הַשַּׁבָּת. טְחִינָתָן וְהַרְקָדָתָן אֵינָן דּוֹחוֹת אֶת הַשַּׁבָּת. כְּלָל אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: כׇּל מְלָאכָה שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת – אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, וְשֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת – דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. matni' 'havité kohén gadol – lichatan vaarikhatan vaafiyatan bifnim, vedo'hot et hachabat. te'hinatan veharkadatan énan do'hot et hachabat. kelal amar rabi akiva: kol melakha cheefchar laasotah méerev chabat – énah do'ha et hachabat, vechei efchar lah laasotah méerev chabat – do'ha et hachabat.
4. כׇּל הַמְּנָחוֹת – יֵשׁ בָּהֶן מַעֲשֵׂה כְלִי בִּפְנִים, וְאֵין בָּהֶן מַעֲשֵׂה כְלִי בַּחוּץ. kol hamena'hot – yéch bahen maasé kheli bifnim, veén bahen maasé kheli ba'houts.
5. שְׁתֵּי הַלֶּחֶם – אׇרְכָּהּ שִׁבְעָה טְפָחִים, וְרׇחְבָּהּ אַרְבָּעָה טְפָחִים, וְקַרְנוֹתֶיהָ אַרְבַּע אֶצְבָּעוֹת. לֶחֶם הַפָּנִים – אׇרְכּוֹ עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְרׇחְבּוֹ חֲמִשָּׁה טְפָחִים, וְקַרְנוֹתָיו שֶׁבַע אֶצְבָּעוֹת. cheté hale'hem – orkah chiva tefa'him, vero'hbah arbaa tefa'him, vekarnoteha arba etsbaot. le'hem hapanim – orko asara tefa'him, vero'hbo 'hamicha tefa'him, vekarnota cheva etsbaot.
6. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֶׁלֹּא תִּטְעֶה – זד״ד, יה״ז. בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר: ״וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד״ – ״לֶחֶם פָּנִים״ שֶׁיְּהוּ לוֹ פָּנִים. rabi yeouda omér: chelo tite – zd"d, y"z. ben zoma omér: "venatata al hachoul'han le'hem panim lefana tamid" – "le'hem panim" cheyeou lo panim.
7. הַשּׁוּלְחָן – אׇרְכּוֹ עֲשָׂרָה, וְרׇחְבּוֹ חֲמִשָּׁה; לֶחֶם הַפָּנִים – אׇרְכּוֹ עֲשָׂרָה, וְרׇחְבּוֹ חֲמִשָּׁה. hachoul'han – orko asara, vero'hbo 'hamicha; le'hem hapanim – orko asara, vero'hbo 'hamicha.
8. נוֹתֵן אׇרְכּוֹ כְּנֶגֶד רׇחְבּוֹ שֶׁל שׁוּלְחָן, וְכוֹפֵל טִפְחַיִים וּמֶחֱצָה מִכָּאן וְטִפְחַיִים וּמֶחֱצָה מִכָּאן, נִמְצָא אׇרְכּוֹ מְמַלֵּא רׇחְבּוֹ שֶׁל שׁוּלְחָן, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. notén orko keneged ro'hbo chel choul'han, vekhofél tif'hayim oume'hetsa mikan vetif'hayim oume'hetsa mikan, nimtsa orko memalé ro'hbo chel choul'han, divré rabi yeouda.
9. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הַשֻּׁלְחָן – אׇרְכּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר, וְרׇחְבּוֹ שִׁשָּׁה; לֶחֶם הַפָּנִים – אׇרְכּוֹ עֲשָׂרָה, וְרׇחְבּוֹ חֲמִשָּׁה. rabi méir omér: hachoul'han – orko cheném asar, vero'hbo chicha; le'hem hapanim – orko asara, vero'hbo 'hamicha.
10. נוֹתֵן אׇרְכּוֹ כְּנֶגֶד רׇחְבּוֹ שֶׁל שׁוּלְחָן, כּוֹפֵל טִפְחַיִים מִכָּאן וְטִפְחַיִים מִכָּאן, וְטִפְחַיִים רֶיוַח בָּאֶמְצַע, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בָּהֶם. notén orko keneged ro'hbo chel choul'han, kofél tif'hayim mikan vetif'hayim mikan, vetif'hayim reva'h baemtsa, kedé chetehé harou'ha menachevet bahem.
11. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: שָׁם הָיוּ נוֹתְנִין שְׁנֵי בְּזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים. אָמְרוּ לוֹ: וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ״וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה״! אָמַר לָהֶם: הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר ״וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה״. aba chaoul omér: cham haou notnin chené bezikhé levona chel le'hem hapanim. amrou lo: vaharé kevar neemar "venatata al hamaarekhet levona zaka"! amar lahem: haré kevar neemar "veala maté menache".
12. וְאַרְבָּעָה סְנִיפִין שֶׁל זָהָב הָיוּ שָׁם, מְפוּצָּלִין מֵרָאשֵׁיהֶן, שֶׁהָיוּ סוֹמְכִין בָּהֶם, שְׁנַיִם לְסֵדֶר זֶה וּשְׁנַיִם לְסֵדֶר זֶה, וְעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה קָנִים כַּחֲצִי קָנֶה חָלוּל, אַרְבָּעָה עָשָׂר לְסֵדֶר זֶה וְאַרְבָּעָה עָשָׂר לְסֵדֶר זֶה. vearbaa senifin chel zahav haou cham, mefoutsalin mérachéhen, chehaou somkhin bahem, chenayim leséder ze ouchnayim leséder ze, veesrim ouchmona kanim ka'hatsi kane 'haloul, arbaa asar leséder ze vearbaa asar leséder ze.
13. לֹא סִידּוּר קָנִים וְלֹא נְטִילָתָם דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, אֶלָּא נִכְנָס מֵעֶרֶב שַׁבָּת, וְשׁוֹמְטוֹ, וְנוֹתְנוֹ לְאׇרְכּוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן. lo sidour kanim velo netilatam do'ha et hachabat, ela nikhnas méerev chabat, vechomto, venotno leorko chel choul'han.
14. כׇּל הַכֵּלִים שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ, אׇרְכָּן לְאׇרְכּוֹ שֶׁל בֵּית. kol hakélim chehaou bamikdach, orkan leorko chel bét.
15. גְּמָ׳ כׇּל הַמְּנָחוֹת יֵשׁ בָּהֶן מַעֲשֵׂה כְלִי מִבִּפְנִים. שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי: זוֹ מִנַּיִן? אָמַר לָהֶם: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״וַיֹּאמֶר אֵלַי זֶה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יְבַשְּׁלוּ שָׁם הַכֹּהֲנִים אֶת הַחַטָּאת וְאֶת הָאָשָׁם אֲשֶׁר יֹאפוּ אֶת הַמִּנְחָה לְבִלְתִּי הוֹצִיא אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה״. gema' kol hamena'hot yéch bahen maasé kheli mibifnim. chaalou et rabi: zo minayin? amar lahem: haré hou omér "vayomer éla ze hamakom acher yevachelou cham hakohanim et ha'hatat veet haacham acher yofou et hamin'ha levilti hotsi el he'hatsér ha'hitsona".
16. מִנְחָה דּוּמְיָא דְּאָשָׁם וְחַטָּאת, מָה אָשָׁם וְחַטָּאת טְעוּנִין כְּלִי, אַף מִנְחָה נָמֵי טְעוּנָה כְּלִי. min'ha doumya deacham ve'hatat, ma acham ve'hatat teounin keli, af min'ha namé teouna keli.
17. הַשּׁוּלְחָן, אׇרְכּוֹ עֲשָׂרָה. hachoul'han, orko asara.
18. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר טִפְחַיִים וּמֶחֱצָה כּוֹפֵל – נִמְצָא שֻׁלְחָן מְקַדֵּשׁ חֲמִשָּׁה עָשָׂר טְפָחִים לְמַעְלָה. לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר טִפְחַיִם כּוֹפֵל – נִמְצָא שֻׁלְחָן מְקַדֵּשׁ שְׁנֵים עָשָׂר טְפָחִים לְמַעְלָה. amar rabi yo'hanan: ledivré haomér tif'hayim oume'hetsa kofél – nimtsa choul'han mekadéch 'hamicha asar tefa'him lemala. ledivré haomér tif'hayim kofél – nimtsa choul'han mekadéch cheném asar tefa'him lemala.
19. וְהָאִיכָּא קָנִים? קָנִים שַׁקּוֹעֵי מְשַׁקַּע לְהוּ. vehaika kanim? kanim chakoé mechaka leou.
20. מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם אִיעַפּוֹשֵׁי לֶחֶם. סוֹף סוֹף קָא מִיעַפַּשׁ לֶחֶם! דְּמַגְבַּהּ לֵיהּ פּוּרְתָּא. ma tama? michoum iapoché le'hem. sof sof ka miapach le'hem! demagbah léh pourta.
21. וְהָאִיכָּא הָהוּא פּוּרְתָּא? כֵּיוָן דְּלָא הָוֵי טֶפַח, לָא חָשֵׁיב לֵיהּ. vehaika haou pourta? kévan dela havé tefa'h, la 'hachév léh.
22. וְהָאִיכָּא בָּזִיכִין! בְּגַוֵּויהּ דְּלֶחֶם הֲווֹ יָתְבִי, וּלְבַהֲדֵי לֶחֶם הֲווֹ קָיְימִי. וְהָאִיכָּא קְרָנוֹת! קְרָנוֹת לְגַוֵּויהּ דְּלֶחֶם כָּיֵיף לְהוּ, וְלֶחֶם עֲלַיְיהוּ נָח לֵיהּ! vehaika bazikhin! begavéh dele'hem hao yatvi, oulvahadé le'hem hao kaymi. vehaika keranot! keranot legavéh dele'hem kayéf leou, vele'hem alayou na'h léh!

Daf 96b

1. וְהָאִיכָּא מִסְגַּרְתּוֹ! vehaika misgarto!
2. כְּמַאן דְּאָמַר מִסְגַּרְתּוֹ לְמַטָּה הָיְתָה, וּלְמַאן דְּאָמַר מִסְגַּרְתּוֹ לְמַעְלָה הָיְתָה – פַּרְקוֹדֵי הֲוָה מְפַרְקְדָא, וְלֶחֶם בְּגַוֵּיהּ דְּשֻׁלְחָן הֲוָה יָתֵיב. keman deamar misgarto lemata hayta, oulman deamar misgarto lemala hayta – parkodé hava mefarkeda, vele'hem begavéh dechoul'han hava yatév.
3. כִּדְתַנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא הָיָה שָׁם סְנִיפִין, אֶלָּא מִסְגַּרְתּוֹ שֶׁל שֻׁלְחָן מַעֲמֶדֶת אֶת הַלֶּחֶם. אָמְרוּ לוֹ: מִסְגַּרְתּוֹ לְמַטָּה הָיְתָה. kidtanya, rabi yosé omér: lo haya cham senifin, ela misgarto chel choul'han maamedet et hale'hem. amrou lo: misgarto lemata hayta.
4. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר מִסְגַּרְתּוֹ לְמַטָּה הָיְתָה, טַבְלָא הַמִּתְהַפֶּכֶת טְמֵאָה. amar rabi yo'hanan: ledivré haomér misgarto lemata hayta, tavla hamithapekhet teméa.
5. לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר מִסְגַּרְתּוֹ לְמַעְלָה הָיְתָה, טַבְלָא הַמִּתְהַפֶּכֶת תִּיבְּעֵי לָךְ. ledivré haomér misgarto lemala hayta, tavla hamithapekhet tibeé lakh.
6. מִכְּלָל דְּשֻׁלְחָן בַּר קַבּוֹלֵי טוּמְאָה הוּא? כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת הוּא, וְכׇל כְּלִי עֵץ הֶעָשׂוּי לְנַחַת – אֵין מְקַבֵּל טוּמְאָה. mikelal dechoul'han bar kabolé touma hou? keli éts heasou lena'hat hou, vekhol keli éts heasou lena'hat – én mekabél touma.
7. מַאי טַעְמָא? דּוּמְיָא דְּשַׂק בָּעֵינַן – מָה שַׂק מִטַּלְטֵל מָלֵא וְרֵיקָן, אַף כֹּל מִטַּלְטֵל מָלֵא וְרֵיקָן. ma tama? doumya desak baénan – ma sak mitaltél malé verékan, af kol mitaltél malé verékan.
8. שֻׁלְחָן נָמֵי מִטַּלְטֵל מָלֵא וְרֵיקָן, כִּדְרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב ״עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהוֹר״? ״טָהוֹר״ – מִכְּלָל דְּאִיכָּא טָמֵא! choul'han namé mitaltél malé verékan, kidréch lakich, deamar réch lakich: ma dikhtiv "al hachoul'han hataor"? "taor" – mikelal deika tamé!
9. אֶלָּא, מְלַמֵּד שֶׁמַּגְבִּיהִין אוֹתוֹ לְעוֹלֵי רְגָלִים, וּמַרְאִין בּוֹ לֶחֶם, וְאוֹמְרִים לָהֶם: רְאוּ חִיבַּתְכֶם לִפְנֵי הַמָּקוֹם! ela, melaméd chemagbihin oto leolé regalim, oumarin bo le'hem, veomrim lahem: reou 'hibatkhem lifné hamakom!
10. כְּדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: נֵס גָּדוֹל נַעֲשָׂה בְּלֶחֶם הַפָּנִים, סִילּוּקוֹ כְּסִידּוּרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לָשׂוּם לֶחֶם חֹם בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ״. kedivré rabi yeochoua ben lévi, deamar rabi yeochoua ben lévi: nés gadol naasa bele'hem hapanim, silouko kesidouro, cheneemar: "lasoum le'hem 'hom beom hilak'ho".
11. וְתִיפּוֹק לִי מִשּׁוּם צִיפּוּי? מִי לָא תְּנַן: הַשֻּׁלְחָן וְהַדּוּלְבָּקִי שֶׁנִּפְחֲתוּ, אוֹ שֶׁחִיפָּן בְּשַׁיִישׁ, וְשִׁיֵּיר בָּהֶן מְקוֹם הַנָּחַת כּוֹסוֹת – טְמֵאִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְקוֹם הַנָּחַת חֲתִיכוֹת. vetipok li michoum tsipou? mi la tenan: hachoul'han vehadoulbaki chenif'hatou, o che'hipan bechayich, vechiyér bahen mekom hana'hat kosot – teméin. rabi yeouda omér: mekom hana'hat 'hatikhot.
12. שִׁיֵּיר – אִין, לֹא שִׁיֵּיר – לָא. chiyér – in, lo chiyér – la.
13. וְכִי תֵּימָא, כָּאן בְּצִיפּוּי עוֹמֵד, כָּאן בְּצִיפּוּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד, וְהָא בְּעָא מִינֵּיהּ רֵישׁ לָקִישׁ מֵרַבִּי יוֹחָנָן: בְּצִיפּוּי עוֹמֵד, אוֹ בְּצִיפּוּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד? בְּשֶׁחִיפָּה אֶת vekhi téma, kan betsipou oméd, kan betsipou cheéno oméd, veha bea minéh réch lakich mérabi yo'hanan: betsipou oméd, o betsipou cheéno oméd? beche'hipa et

Daf 97a

1. לְבִזְבְּזָיו, אוֹ בְּשֶׁלֹּא חִיפָּה אֶת לְבִזְבְּזָיו? וְאָמַר לֵיהּ: לָא שְׁנָא צִיפּוּי עוֹמֵד, וְלָא שְׁנָא צִיפּוּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד, לָא שְׁנָא חִיפָּה אֶת לְבִזְבְּזָיו, וְלָא שְׁנָא לָא חִיפָּה לְבִזְבְּזָיו. levizbeza, o bechelo 'hipa et levizbeza? veamar léh: la chena tsipou oméd, vela chena tsipou cheéno oméd, la chena 'hipa et levizbeza, vela chena la 'hipa levizbeza.
2. וְכִי תֵּימָא, עֲצֵי שִׁיטִּים חֲשִׁיבִי וְלָא בָּטְלִי – הָנִיחָא לְרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּכְלֵי אֶכְּסְלָגוֹס הַבָּאִים מִמְּדִינַת הַיָּם, אֲבָל כְּלִי מִסְמָס חֲשִׁיבִי וְלָא בָּטְלִי – שַׁפִּיר. אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר: כְּלֵי מִסְמָס נָמֵי בָּטְלִי, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? vekhi téma, atsé chitim 'hachivi vela batli – hani'ha leréch lakich, deamar: lo chanou ela bikhlé ekeselagos habaim mimedinat hayam, aval keli mismas 'hachivi vela batli – chapir. ela lerabi yo'hanan, deamar: kelé mismas namé batli, ma ika lemémar?
3. שָׁאנֵי שׁוּלְחָן, דְּרַחֲמָנָא קַרְיֵיהּ ״עֵץ״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הַמִּזְבֵּחַ עֵץ שָׁלוֹשׁ אַמּוֹת גָּבֹהַּ אׇרְכּוֹ שְׁתַּיִם אַמּוֹת וּמִקְצֹעוֹתָיו לוֹ וְאׇרְכּוֹ וְקִירֹתָיו עֵץ וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה׳״. chané choul'han, dera'hamana karyéh "éts", cheneemar: "hamizbé'ha éts chaloch amot gavoha orko chetayim amot oumiktsoota lo veorko vekirota éts vaydabér éla ze hachoul'han acher lifné h'".
4. פָּתַח בַּמִּזְבֵּחַ וְסִיֵּים בַּשּׁוּלְחָן? רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים – מִזְבֵּחַ מְכַפֵּר עַל אָדָם, וְעַכְשָׁיו שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּים – שׁוּלְחָנוֹ שֶׁל אָדָם מְכַפֵּר עָלָיו. pata'h bamizbé'ha vesiyém bachoul'han? rabi yo'hanan verabi elazar deamri tarvayou: bizman chebét hamikdach kayam – mizbé'ha mekhapér al adam, veakhcha cheén bét hamikdach kayam – choul'hano chel adam mekhapér ala.
5. אַרְבָּעָה סְנִיפִין שֶׁל זָהָב הָיוּ שָׁם [וְכוּ׳]. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב קַטִּינָא: אָמַר קְרָא ״וְעָשִׂיתָ קְּעָרֹתָיו וְכַפֹּתָיו וּקְשׂוֹתָיו וּמְנַקִּיֹּתָיו״. arbaa senifin chel zahav haou cham [vekhou']. mena hané milé? amar rav katina: amar kera "veasita kearota vekhapota ouksota oumnakiyota".
6. ״קְעָרֹתָיו״ – אֵלּוּ דְּפוּסִין, ״כַּפֹּתָיו״ – אֵלּוּ בָּזִיכִין, ״קְשׂוֹתָיו״ – אֵלּוּ סְנִיפִין, ״וּמְנַקִּיֹּתָיו״ – אֵלּוּ קָנִים, ״אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן״ – שֶׁמְּסַכְּכִין בָּהֶן אֶת הַלֶּחֶם. "kearota" – élou defousin, "kapota" – élou bazikhin, "kesota" – élou senifin, "oumnakiyota" – élou kanim, "acher yousakh bahén" – chemesakekhin bahen et hale'hem.
7. מוֹתֵיב רָבָא: לֹא סִידּוּר הַקָּנִים וְלֹא נְטִילָתָן דּוֹחוֹת אֶת הַשַּׁבָּת, וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּאוֹרָיְיתָא, אַמַּאי אֵין דּוֹחוֹת אֶת הַשַּׁבָּת? motév rava: lo sidour hakanim velo netilatan do'hot et hachabat, vei salka datakh deorayta, ama én do'hot et hachabat?
8. הֲדַר אָמַר רָבָא: לָאו מִילְּתָא הִיא דַּאֲמַרִי, דִּתְנַן, כְּלָל אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: כׇּל מְלָאכָה שֶׁאֶפְשָׁר לָהּ לַעֲשׂוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת – אֵינָהּ דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. וְהָנֵי נָמֵי אֶפְשָׁר דְּלָא דָּחֵי שַׁבָּת עֲלַיְיהוּ. hadar amar rava: la mileta hi daamari, ditnan, kelal amar rabi akiva: kol melakha cheefchar lah laasotah méerev chabat – énah do'he et hachabat. vehané namé efchar dela da'hé chabat alayou.
9. טַעְמָא מַאי? דְּלָא לִיעַפַּשׁ לֶחֶם, בְּכִי הַאי שִׁיעוּרָא לָא מִיעַפַּשׁ. tama ma? dela liapach le'hem, bekhi ha chioura la miapach.
10. כִּדְתַנְיָא: כֵּיצַד? נִכְנַס מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְשֹׁמְטָן, וּמַנִּיחָן לְאׇרְכּוֹ שֶׁל שׁוּלְחָן, וּמוֹצָאֵי שַׁבָּת נִכְנָס, מַגְבִּיהַּ רָאשֶׁיהָ שֶׁל חַלָּה וּמַכְנִיס קָנֶה תַּחְתֶּיהָ, וְחוֹזֵר וּמַגְבִּיהַּ רָאשֶׁיהָ שֶׁל חַלָּה וּמַכְנִיס קָנֶה תַּחְתֶּיהָ. kidtanya: kétsad? nikhnas méerev chabat vechomtan, oumani'han leorko chel choul'han, oumotsaé chabat nikhnas, magbiha racheha chel 'hala oumakhnis kane ta'hteha, ve'hozér oumagbiha racheha chel 'hala oumakhnis kane ta'hteha.
11. אַרְבָּעָה חַלּוֹת צְרִיכוֹת שְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה קָנִים, הָעֶלְיוֹנָה – אֵינָהּ צְרִיכָה אֶלָּא שְׁנַיִם, לְפִי שֶׁאֵין עָלֶיהָ מַשּׂאוֹי; הַתַּחְתּוֹנָה – אֵינָהּ צְרִיכָה כׇּל עִיקָּר, לְפִי שֶׁמּוּנַּחַת עַל טׇהֳרוֹ שֶׁל שׁוּלְחָן. arbaa 'halot tserikhot chelocha chelocha kanim, haelona – énah tserikha ela chenayim, lefi cheén aleha maso; hata'htona – énah tserikha kol ikar, lefi chemouna'hat al tohoro chel choul'han.
12. תְּנַן הָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כׇּל אַמּוֹת שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ בֵּינוֹנִיּוֹת, חוּץ מִמִּזְבַּח הַזָּהָב, וְהַקֶּרֶן, וְהַסּוֹבֵב, וְהַיְּסוֹד. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַמַּת בִּנְיָן שִׁשָּׁה טְפָחִים, וְשֶׁל כֵּלִים חֲמִשָּׁה. tenan hatam: rabi méir omér: kol amot chehaou bamikdach bénoniyot, 'houts mimizba'h hazahav, vehakeren, vehasovév, vehayesod. rabi yeouda omér: amat binyan chicha tefa'him, vechel kélim 'hamicha.
13. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ: ״וְאֵלֶּה מִדּוֹת הַמִּזְבֵּחַ בָּאַמּוֹת אַמָּה אַמָּה וָטֹפַח amar rabi yo'hanan, ouchnéhem mikra e'had darchou: "veéle midot hamizbé'ha baamot ama ama vatofa'h

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Menachot
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)