Talmud Menachot, Chapitre 13 (י״ג) · Daf 97b à 110a

Daf 97b

1. וְחֵיק הָאַמָּה וְאַמָּה רֹחַב וּגְבוּלָהּ אֶל שְׂפָתָהּ סָבִיב זֶרֶת הָאֶחָד וְזֶה גַּב הַמִּזְבֵּחַ״. ״חֵיק הָאַמָּה״ – זֶה יְסוֹד, ״אַמָּה רֹחַב״ – זֶה סוֹבֵב, ״וּגְבוּלָהּ אֶל שְׂפָתָהּ סָבִיב זֶרֶת הָאֶחָד״ – אֵלּוּ קְרָנוֹת, ״זֶה גַּב הַמִּזְבֵּחַ״ – זֶה מִזְבַּח הַזָּהָב. ve'hék haama veama ro'hav ougvoulah el sefatah saviv zeret hae'had veze gav hamizbé'ha". "'hék haama" – ze yesod, "ama ro'hav" – ze sovév, "ougvoulah el sefatah saviv zeret hae'had" – élou keranot, "ze gav hamizbé'ha" – ze mizba'h hazahav.
2. רַבִּי מֵאִיר סָבַר: ״זֶהוּ״ – בְּאַמָּה בַּת חֲמִשָּׁה, הָא כׇּל אַמּוֹת כֵּלִים בְּאַמָּה בַּת שֵׁשׁ. וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: כְּזֶה יְהוּ כׇּל אַמּוֹת כֵּלִים. rabi méir savar: "zeou" – beama bat 'hamicha, ha kol amot kélim beama bat chéch. verabi yeouda savar: keze yeou kol amot kélim.
3. קָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ מִיְּסוֹד וְעַד סוֹבֵב בְּאַמָּה בַּת חֲמִשָּׁה בְּגוֹבַהּ. וּמַאי ״חֵיק הָאַמָּה וְאַמָּה רֹחַב״? הָכִי קָא אָמַר: מֵחֵיק הָאַמָּה וְעַד רוֹחַב בְּאַמָּה בַּת חֲמִשָּׁה. ka salka datakh miyesod vead sovév beama bat 'hamicha begovah. ouma "'hék haama veama ro'hav"? hakhi ka amar: mé'hék haama vead ro'hav beama bat 'hamicha.
4. גּוֹבַהּ הַמִּזְבֵּחַ כַּמָּה הָוֵי? עֶשֶׂר אַמּוֹת: שֵׁית בְּנֵי חַמְשָׁה חַמְשָׁה, וְאַרְבְּעֵי בְּנֵי שִׁיתָּא שִׁיתָּא. govah hamizbé'ha kama havé? eser amot: chét bené 'hamcha 'hamcha, vearbeé bené chita chita.
5. מִזְבֵּחַ כַּמָּה הָוֵי? חַמְשִׁין וְאַרְבְּעָה. פַּלְגֵיהּ דְּמִזְבֵּחַ כַּמָּה הָוֵי? עֶשְׂרִין וְשִׁבְעָה. מִקְּרָנוֹת וְעַד סוֹבֵב כַּמָּה הָוֵי? עֶשְׂרִין וְאַרְבְּעָה. כַּמָּה בְּצִיר לְפַלְגֵיהּ דְּמִזְבֵּחַ? תְּלָתָא. וּתְנַן: חוּט שֶׁל סִקְרָא חוֹגְרוֹ בָּאֶמְצַע, כְּדֵי לְהַבְדִּיל בֵּין דָּמִים הָעֶלְיוֹנִים לְדָמִים הַתַּחְתּוֹנִים. mizbé'ha kama havé? 'hamchin vearbea. palgéh demizbé'ha kama havé? esrin vechiva. mikeranot vead sovév kama havé? esrin vearbea. kama betsir lefalgéh demizbé'ha? telata. outnan: 'hout chel sikra 'hogro baemtsa, kedé lehavdil bén damim haelonim ledamim hata'htonim.
6. אֶלָּא הָא דְּתַנְיָא גַּבֵּי עוֹלַת הָעוֹף: הָיָה עוֹלֶה בַּכֶּבֶשׁ, וּפָנָה לַסּוֹבֵב, וּבָא לוֹ לְקֶרֶן דְּרוֹמִית [מִזְרָחִית], וּמוֹלֵק אֶת רֹאשָׁהּ מִמּוּל עׇרְפָּה, וּמַבְדִּיל, וּמוֹצֶה אֶת דָּמָהּ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ, וְאִם עֲשָׂאָהּ לְמַטָּה מֵרַגְלָיו אֲפִילּוּ אַמָּה אַחַת – כְּשֵׁירָה. ela ha detanya gabé olat haof: haya ole bakevech, oufana lasovév, ouva lo lekeren deromit [mizra'hit], oumolék et rochah mimoul orpa, oumavdil, oumotse et damah al kir hamizbé'ha, veim asaah lemata méragla afilou ama a'hat – kechéra.
7. הָא קָא יָהֵיב עֶלְיוֹנָה לְמַטָּה מִשְּׁנֵי טְפָחִים! ha ka yahév elona lemata michené tefa'him!
8. אֶלָּא, ״חֵיק הָאַמָּה״ – כְּנִיסָה, ״אַמָּה רֹחַב״ – כְּנִיסָה, ״גְּבוּלָהּ אֶל שְׂפָתָהּ סָבִיב״ – כְּנִיסָה. ela, "'hék haama" – kenisa, "ama ro'hav" – kenisa, "gevoulah el sefatah saviv" – kenisa.
9. מִזְבֵּחַ כַּמָּה הָוֵה לֵיהּ? שִׁיתִּין. פַּלְגֵיהּ דְּמִזְבֵּחַ כַּמָּה הָוֵי? תְּלָתִין. מִקְּרָנוֹת וְעַד סוֹבֵב כַּמָּה הָוֵי? עֶשְׂרִים וְאַרְבְּעָה. כַּמָּה בְּצִיר לְפַלְגֵיהּ דְּמִזְבֵּחַ? שִׁשָּׁה. וּתְנַן: אִם עֲשָׂאָהּ לְמַטָּה מֵרַגְלָיו אֲפִילּוּ אַמָּה אַחַת – כְּשֵׁרָה. mizbé'ha kama havé léh? chitin. palgéh demizbé'ha kama havé? telatin. mikeranot vead sovév kama havé? esrim vearbea. kama betsir lefalgéh demizbé'ha? chicha. outnan: im asaah lemata méragla afilou ama a'hat – kechéra.
10. בְּמַאי אוֹקֵימְתַּאּ? בִּכְנִיסָה. וּמִי מָצֵית מוֹקְמַתְּ לָהּ בִּכְנִיסָה? וְהָא תְּנַן: מִזְבֵּחַ הָיָה שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם עַל שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם, עָלָה אַמָּה וְכָנַס אַמָּה – זֶהוּ יְסוֹד, נִמְצָא שְׁלֹשִׁים עַל שְׁלֹשִׁים. bema okémta? bikhnisa. oumi matsét mokmate lah bikhnisa? veha tenan: mizbé'ha haya chelochim ouchtayim al chelochim ouchtayim, ala ama vekhanas ama – zeou yesod, nimtsa chelochim al chelochim.
11. שְׁלֹשִׁים וּשְׁנֵי טְפָחִים הָוֵי. chelochim ouchné tefa'him havé.
12. וְתוּ: עָלָה חָמֵשׁ, וְכָנַס אַמָּה – זֶהוּ סוֹבֵב. נִמְצָא עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה עַל עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה. עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה (וארבע) [וְאַרְבָּעָה] טְפָחִים הָוֵי! vetou: ala 'haméch, vekhanas ama – zeou sovév. nimtsa esrim ouchmone al esrim ouchmone. esrim ouchmone (vrv) [vearbaa] tefa'him havé!
13. וְכִי תֵּימָא, כֵּיוָן דְּלָא הָוֵי אַמָּה, לָא חָשֵׁיב לֵיהּ מְקוֹם קְרָנוֹת: אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה – נִמְצָא עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ עַל עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ. vekhi téma, kévan dela havé ama, la 'hachév léh mekom keranot: ama mize veama mize – nimtsa esrim vachéch al esrim vachéch.
14. עֶשְׂרִין וּשְׁבַע הָווּ! לָא דָּק. esrin ouchva haou! la dak.
15. מְקוֹם הִילּוּךְ רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים, אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה. נִמְצָא עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מְקוֹם הַמַּעֲרָכָה. עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁה הֲוַאי! mekom hiloukh raglé hakohanim, ama mize veama mize. nimtsa esrim vearba al esrim vearba mekom hamaarakha. esrim ve'haméch hava!
16. וְכִי תֵּימָא הָכָא נָמֵי לָא דָּק, וְהָא כְּתִיב: ״וְהָאֲרִיאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רֹחַב רָבוּעַ״, יָכוֹל שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״אַל אַרְבַּעַת רְבָעָיו״, מְלַמֵּד שֶׁבָּאֶמְצַע הוּא מוֹדֵד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה לְכׇל רוּחַ וָרוּחַ. vekhi téma hakha namé la dak, veha ketiv: "vehaariél chetém esré orekh bichtém esré ro'hav ravoua", yakhol cheéno ela chetém esré al chetém esré, kecheou omér: "al arbaat revaa", melaméd chebaemtsa hou modéd chetém esré ama lekhol rou'ha varou'ha.
17. וְכִי תֵּימָא: שֵׁית מִינַּיְיהוּ מֵעִיקָּרָא בְּאַמָּה בַּת חַמְשָׁה מַיְיתֵי לְהוּ, אִם כֵּן – רָוְוחָא לַהּ עֲזָרָה. vekhi téma: chét minayou méikara beama bat 'hamcha mayté leou, im kén – rav'ha lah azara.
18. דִּתְנַן: כׇּל הָעֲזָרָה הָיְתָה אוֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים וָשֶׁבַע עַל רוֹחַב מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ, מִמִּזְרָח לַמַּעֲרָב מֵאָה שְׁמוֹנִים וָשֶׁבַע: מְקוֹם דְּרִיסַת רַגְלֵי יִשְׂרָאֵל – אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה, וּמְקוֹם דְּרִיסַת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים – אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה, הַמִּזְבֵּחַ – שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם, בֵּין אוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ – עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אַמָּה, הַהֵיכָל – מֵאָה אַמָּה, אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה אֲחוֹרֵי בֵּית הַכַּפּוֹרֶת. ditnan: kol haazara hayta orekh méa ouchmonim vacheva al ro'hav méa ouchlochim ve'haméch, mimizra'h lamaarav méa chemonim vacheva: mekom derisat raglé yisraél – a'hat esré ama, oumkom derisat raglé hakohanim – a'hat esré ama, hamizbé'ha – chelochim ouchtayim, bén oulam velamizbé'ha – esrim ouchtayim ama, hahékhal – méa ama, a'hat esré ama a'horé bét hakaporet.
19. אֶלָּא, ״חֵיק הָאַמָּה״ – בְּגוּבְהָה, ״אַמָּה רֹחַב״ – כְּנִיסָה, ״גְּבוּלָהּ אֶל שְׂפָתָהּ סָבִיב״ – ela, "'hék haama" – begouvha, "ama ro'hav" – kenisa, "gevoulah el sefatah saviv" –

Daf 98a

1. לָא שְׁנָא הָכִי וְלָא שְׁנָא הָכִי. la chena hakhi vela chena hakhi.
2. מִזְבֵּחַ כַּמָּה הָוֵי? חַמְשִׁין וּתְמָנְיָא. פַּלְגֵיהּ דְּמִזְבֵּחַ כַּמָּה הָוֵי? עֶשְׂרִין וְתִשְׁעָה. מִקְּרָנוֹת וְעַד סוֹבֵב כַּמָּה הָווּ? עֶשְׂרִין וּתְלָתָא. mizbé'ha kama havé? 'hamchin outmanya. palgéh demizbé'ha kama havé? esrin veticha. mikeranot vead sovév kama haou? esrin outlata.
3. כַּמָּה בְּצִיר לְפַלְגֵיהּ דְּמִזְבֵּחַ? שִׁיתָּא, וּתְנַן: אִם עֲשָׂאָהּ לְמַטָּה מֵרַגְלָיו, אֲפִילּוּ אַמָּה אַחַת – כְּשֵׁירָה. kama betsir lefalgéh demizbé'ha? chita, outnan: im asaah lemata méragla, afilou ama a'hat – kechéra.
4. דַּיְקָא נָמֵי, דִּכְתִיב ״חֵיק הָאַמָּה״ וְ״אַמָּה רֹחַב״, שְׁמַע מִינַּהּ. dayka namé, dikhtiv "'hék haama" ve"ama ro'hav", chema minah.
5. וְכַמָּה אַמָּה בֵּינוֹנִית? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שִׁשָּׁה טְפָחִים. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין: אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הַשֻּׁלְחָן אׇרְכּוֹ שְׁנֵים עָשָׂר וְרׇחְבּוֹ שִׁשָּׁה. vekhama ama bénonit? amar rabi yo'hanan: chicha tefa'him. amar rabi yosé bar avin: af anan namé tenéna, rabi méir omér: hachoul'han orko cheném asar vero'hbo chicha.
6. מִכְּלָל דְּהָוְיָא אַמָּה דִּנְפִישָׁא מִינַּהּ? אִין, וְהָא תְּנַן: שְׁתֵּי אַמּוֹת הָיוּ בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, אַחַת עַל קֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית וְאַחַת עַל קֶרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית. שֶׁעַל קֶרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית יְתֵירָה עַל שֶׁל מֹשֶׁה חֲצִי אֶצְבַּע, שֶׁעַל קֶרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית הָיְתָה יְתֵירָה עָלֶיהָ חֲצִי אֶצְבַּע, נִמְצֵאת יְתֵירָה עַל שֶׁל מֹשֶׁה אֶצְבַּע. mikelal dehavya ama dinficha minah? in, veha tenan: cheté amot haou bechouchan habira, a'hat al keren mizra'hit tsefonit vea'hat al keren mizra'hit deromit. cheal keren mizra'hit tsefonit yetéra al chel moche 'hatsi etsba, cheal keren mizra'hit deromit hayta yetéra aleha 'hatsi etsba, nimtsét yetéra al chel moche etsba.
7. וְלָמָה אָמְרוּ אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה? כְּדֵי שֶׁיְּהוּ הָאוּמָּנִין נוֹטְלִין בַּקְּטַנָּה, וּמַחְזִירִין בַּגְּדוֹלָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ לִידֵי מְעִילָה. velama amrou a'hat gedola vea'hat ketana? kedé cheyeou haoumanin notlin baketana, ouma'hzirin bagedola, kedé chelo yavoou lidé meila.
8. וְתַרְתֵּי לְמָה לִי? חֲדָא – לְכַסְפָּא וְדַהֲבָא, וַחֲדָא – לְבִנְיָינָא. vetarté lema li? 'hada – lekhaspa vedahava, va'hada – levinyana.
9. תְּנַן הָתָם: שַׁעַר הַמִּזְרָח, עָלָיו שׁוּשַׁן הַבִּירָה צוּרָה. מַאי טַעְמָא? tenan hatam: chaar hamizra'h, ala chouchan habira tsoura. ma tama?
10. רַב חִסְדָּא וְרַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי, חַד אָמַר: כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ מֵהֵיכָן בָּאוּ, וְחַד אָמַר: כְּדֵי שֶׁתְּהֵא אֵימַת מַלְכוּת עֲלֵיהֶן. rav 'hisda verav yits'hak bar avdimi, 'had amar: kedé cheyédou méhékhan baou, ve'had amar: kedé chetehé émat malkhout aléhen.
11. אָמַר רַבִּי יַנַּאי: לְעוֹלָם תְּהֵא אֵימַת מַלְכוּת עָלֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיָרְדוּ כׇל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי וְהִשְׁתַּחֲווּ לִי לֵאמֹר״, וְאִילּוּ לְדִידֵיהּ לָא קָאָמַר לֵיהּ. amar rabi yana: leolam tehé émat malkhout alekha, cheneemar: "veyardou khol avadekha éle éla vehichta'haou li lémor", veilou ledidéh la kaamar léh.
12. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מֵהָכָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיַד ה׳ הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ וַיְשַׁנֵּס מׇתְנָיו וַיָּרׇץ לִפְנֵי אַחְאָב עַד בֹּאֲכָה יִזְרְעֶאלָה״. rabi yo'hanan amar: méhakha, cheneemar: "veyad h' hayta el éliyaou vaychanés motna vayarots lifné a'hav ad boakha yizreela".
13. ״וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה״ – רַב חִסְדָּא וְרַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי, "vealéou litroufa" – rav 'hisda verav yits'hak bar avdimi,
14. חַד אָמַר לְהַתִּיר פֶּה שֶׁלְּמַעְלָה, וְחַד אָמַר לְהַתִּיר פֶּה שֶׁלְּמַטָּה. אִיתְּמַר: חִזְקִיָּה אָמַר לְהַתִּיר פֶּה אִלְּמִים, בַּר קַפָּרָא אָמַר לְהַתִּיר פֶּה עֲקָרוֹת. 'had amar lehatir pe chelemala, ve'had amar lehatir pe chelemata. itemar: 'hizkiya amar lehatir pe ilemim, bar kapara amar lehatir pe akarot.
15. תָּנוּ רַבָּנַן: אִילּוּ נֶאֱמַר ״וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת וְשַׂמְתָּ אוֹתָם שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת״ וְלֹא נֶאֱמַר ״שֵׁשׁ״, הָיִיתִי אוֹמֵר אַחַת שֶׁל אַרְבַּע וְאַחַת שֶׁל שְׁמוֹנֶה, לְכָךְ נֶאֱמַר ״שֵׁשׁ״. tanou rabanan: ilou neemar "velaka'hta solet veafita otah chetém esré 'halot vesamta otam chetayim maarakhot" velo neemar "chéch", hayiti omér a'hat chel arba vea'hat chel chemone, lekhakh neemar "chéch".
16. וְאִילּוּ נֶאֱמַר ״שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת״, וְלֹא נֶאֱמַר ״שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה״ – הָיִיתִי אוֹמֵר שָׁלֹשׁ שֶׁל שֵׁשׁ שֵׁשׁ, לְכָךְ נֶאֱמַר ״שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה״. veilou neemar "chetayim maarakhot chéch hamaarakhet", velo neemar "chetém esré" – hayiti omér chaloch chel chéch chéch, lekhakh neemar "chetém esré".
17. וְאִילּוּ נֶאֱמַר ״שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת״ וּ״מַעֲרָכוֹת״, וְלֹא נֶאֱמַר ״שְׁתַּיִם״ וְ״שֵׁשׁ״ – הָיִיתִי אוֹמֵר שָׁלֹשׁ שֶׁל אַרְבַּע אַרְבַּע, לְכָךְ נֶאֱמַר ״שְׁתַּיִם״ וְ״שֵׁשׁ״. הָא עַד שֶׁלֹּא יֵאָמְרוּ שְׁלֹשָׁה מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ לֹא לָמַדְנוּ. veilou neemar "chetém esré 'halot" ou"maarakhot", velo neemar "chetayim" ve"chéch" – hayiti omér chaloch chel arba arba, lekhakh neemar "chetayim" ve"chéch". ha ad chelo yéamrou chelocha mikraot halalou lo lamadnou.
18. הָא כֵּיצַד? נוֹתֵן שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת שֶׁל שֵׁשׁ שֵׁשׁ, וְאִם נָתַן אַחַת שֶׁל אַרְבַּע וְאַחַת שֶׁל שְׁמוֹנֶה – לֹא יָצָא, שְׁתַּיִם שֶׁל שֶׁבַע שֶׁבַע, רַבִּי אוֹמֵר: רוֹאִין אֶת הָעֶלְיוֹנָה כְּאִילּוּ אֵינָהּ. וְהָא בָּעֵינַן ״וְנָתַתָּ עַל״? ha kétsad? notén chetayim maarakhot chel chéch chéch, veim natan a'hat chel arba vea'hat chel chemone – lo yatsa, chetayim chel cheva cheva, rabi omér: roin et haelona keilou énah. veha baénan "venatata al"?
19. אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב הַמְנוּנָא, וְאָמְרִי לַהּ רַב הַמְנוּנָא לְרַב חִסְדָּא: רַבִּי לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר ״עַל״ בְּסָמוּךְ, דְּתַנְיָא: רַבִּי אוֹמֵר ״וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה״ – ״עַל״ בְּסָמוּךְ. אַתָּה אוֹמֵר ״עַל״ בְּסָמוּךְ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא ״עַל״ מַמָּשׁ? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְסַכֹּתָ עַל הָאָרֹן אֶת הַפָּרֹכֶת״, הֱוֵי אוֹמֵר ״עַל״ בְּסָמוּךְ. amar léh rav 'hisda lerav hamnouna, veamri lah rav hamnouna lerav 'hisda: rabi letaméh, deamar "al" besamoukh, detanya: rabi omér "venatata al hamaarekhet levona zaka" – "al" besamoukh. ata omér "al" besamoukh, o éno ela "al" mamach? kecheou omér "vesakota al haaron et haparokhet", hevé omér "al" besamoukh.
20. כׇּל הַכֵּלִים שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: כׇּל הַכֵּלִים שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ אׇרְכָּן לְאׇרְכּוֹ שֶׁל בַּיִת, חוּץ מֵאָרוֹן שֶׁאׇרְכּוֹ לְרׇחְבּוֹ שֶׁל בַּיִת, וְכָךְ הָיָה מוּנָּח, וְכָךְ הָיוּ בַּדָּיו מוּנָּחִין. kol hakélim chebamikdach vekhou'. tanou rabanan: kol hakélim chebamikdach orkan leorko chel bayit, 'houts méaron cheorko lero'hbo chel bayit, vekhakh haya mouna'h, vekhakh haou bada mouna'hin.
21. מַאי קָאָמַר? הָכִי קָאָמַר: כָּךְ הָיָה מוּנָּח, מִדְּבַדָּיו כָּךְ הָיוּ מוּנָּחִין. ma kaamar? hakhi kaamar: kakh haya mouna'h, midevada kakh haou mouna'hin.
22. וּבַדָּיו מְנָלַן? דְּתַנְיָא: ״וַיַּאֲרִכוּ הַבַּדִּים״ – יָכוֹל לֹא הָיוּ נוֹגְעִין בַּפָּרוֹכֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וַיֵּרָאוּ״. אִי ״וַיֵּרָאוּ״ – יָכוֹל יְהוּ מְקָרְעִין בַּפָּרוֹכֶת וְיוֹצְאִין? תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה״. הָא כֵּיצַד? ouvada menalan? detanya: "vayaarikhou habadim" – yakhol lo haou nogin baparokhet? talmoud lomar "vayéraou". i "vayéraou" – yakhol yeou mekarin baparokhet veotsin? talmoud lomar "lo yéraou ha'houtsa". ha kétsad?

Daf 98b

1. דּוֹחֲקִין וּבוֹלְטִין בַּפָּרוֹכֶת, וְדוֹמִין כְּמִין שְׁנֵי דַּדֵּי אִשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין״. do'hakin ouvoltin baparokhet, vedomin kemin chené dadé icha, cheneemar: "tseror hamor dodi li bén chada yalin".
2. וּמְנָלַן דְּבַדָּיו לְפוּתְיָא דְּאָרוֹן הֲווֹ יָתְבִי? דִּילְמָא לְאׇרְכּוֹ דְּאָרוֹן הֲווֹ יָתְבִי! אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: תְּרֵי גַּבְרֵי בְּאַמְּתָא וּפַלְגָא לָא מִסְתַּגִּי לְהוּ. oumnalan devada lefoutya dearon hao yatvi? dilma leorko dearon hao yatvi! amar rabi yeouda: teré gavré beameta oufalga la mistagi leou.
3. וּמְנָא לַן דִּבְאַרְבְּעָה הֲווֹ דָּרוּ לְהוּ? דִּכְתִיב ״וְנָסְעוּ הַקְּהָתִים״ – תְּרֵי, ״נֹשְׂאֵי הַמִּקְדָּשׁ״ – נָמֵי תְּרֵי. oumna lan divarbea hao darou leou? dikhtiv "venasou hakehatim" – teré, "nosé hamikdach" – namé teré.
4. תָּנוּ רַבָּנַן: עֲשָׂרָה שׁוּלְחָנוֹת עָשָׂה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּעַשׂ שֻׁלְחָנוֹת עֲשָׂרָה וַיַּנַּח בַּהֵיכָל חֲמִשָּׁה מִיָּמִין וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאול״. tanou rabanan: asara choul'hanot asa chelomo hamelekh, cheneemar: "vayaas choul'hanot asara vayana'h bahékhal 'hamicha miyamin va'hamicha misemol".
5. וְאִם תֹּאמַר: חֲמִשָּׁה מִימִין הַפֶּתַח, וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאל הַפֶּתַח – אִם כֵּן מָצִינוּ שֶׁשּׁוּלְחָן בַּדָּרוֹם, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״וְהַשֻּׁלְחָן תִּתֵּן עַל צֶלַע צָפוֹן״. veim tomar: 'hamicha mimin hapeta'h, va'hamicha misemol hapeta'h – im kén matsinou chechoul'han badarom, vehatora amra: "vehachoul'han titén al tsela tsafon".
6. אֶלָּא, שֶׁל מֹשֶׁה בָּאֶמְצַע, חֲמִשָּׁה מִימִינוֹ, וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאלוֹ. ela, chel moche baemtsa, 'hamicha mimino, va'hamicha misemolo.
7. תָּנוּ רַבָּנַן: עֶשֶׂר מְנוֹרוֹת עָשָׂה שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּעַשׂ אֶת הַמְּנֹרוֹת הַזָּהָב עֶשֶׂר כַּמִּשְׁפָּט וַיִּתֵּן בַּהֵיכָל חֲמִשָּׁה מִיָּמִין וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאול״. tanou rabanan: eser menorot asa chelomo, cheneemar: "vayaas et hamenorot hazahav eser kamichpat vayitén bahékhal 'hamicha miyamin va'hamicha misemol".
8. וְאִם תֹּאמַר: חֲמִשָּׁה מִימִין הַפֶּתַח וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאל הַפֶּתַח, אִם כֵּן מָצִינוּ מְנוֹרָה בַּצָּפוֹן, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״וְאֶת הַמְּנוֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן״. veim tomar: 'hamicha mimin hapeta'h va'hamicha misemol hapeta'h, im kén matsinou menora batsafon, vehatora amra: "veet hamenora nokha'h hachoul'han".
9. אֶלָּא, שֶׁל מֹשֶׁה בָּאֶמְצַע, חֲמִשָּׁה מִימִינָהּ, וַחֲמִשָּׁה מִשְּׂמֹאלָהּ. ela, chel moche baemtsa, 'hamicha miminah, va'hamicha misemolah.
10. תָּנֵי חֲדָא: מֵחֲצִי בַּיִת וְלִפְנִים הָיוּ מוּנָּחִין, וְתָנֵי חֲדָא: מִשְּׁלִישׁ הַבַּיִת וְלִפְנִים הָיוּ מוּנָּחִין. tané 'hada: mé'hatsi bayit velifnim haou mouna'hin, vetané 'hada: michelich habayit velifnim haou mouna'hin.
11. וְלָא קַשְׁיָא, מָר קָא חָשֵׁיב בֵּית קׇדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים בַּהֲדֵי הֵיכָל, מָר לָא קָא חָשֵׁיב בֵּית קׇדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים בַּהֲדֵי הֵיכָל. vela kachya, mar ka 'hachév bét kodché hakodachim bahadé hékhal, mar la ka 'hachév bét kodché hakodachim bahadé hékhal.
12. תָּנוּ רַבָּנַן: מִזְרָח וּמַעֲרָב הָיוּ מוּנָּחִין, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: צָפוֹן וְדָרוֹם. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? גָּמַר מִמְּנוֹרָה – מָה מְנוֹרָה מִזְרָח וּמַעֲרָב, אַף הָנֵי נָמֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב. tanou rabanan: mizra'h oumaarav haou mouna'hin, divré rabi. rabi elazar berabi chimon omér: tsafon vedarom. ma tama derabi? gamar mimenora – ma menora mizra'h oumaarav, af hané namé mizra'h oumaarav.
13. וּמְנוֹרָה גּוּפַהּ מְנָלַן? מִדִּכְתִיב בְּנֵר מַעֲרָבִי ״יַעֲרֹךְ אֹתוֹ [אַהֲרֹן וְגוֹ׳] לִפְנֵי ה׳״ – oumnora goufah menalan? midikhtiv benér maaravi "yaarokh oto [aharon vego'] lifné h'" –
14. מִכְּלָל דְּכוּלְּהוּ לָאו ״לִפְנֵי ה׳״, וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ צָפוֹן וְדָרוֹם, כּוּלְּהוּ נָמֵי ״לִפְנֵי ה׳״ נִינְהוּ. mikelal dekhouleou la "lifné h'", vei salka datakh tsafon vedarom, kouleou namé "lifné h'" ninou.
15. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן מַאי טַעְמָא? גָּמַר מֵאָרוֹן: מָה אָרוֹן צָפוֹן וְדָרוֹם, אַף הָנֵי נָמֵי צָפוֹן וְדָרוֹם. וְרַבִּי נָמֵי לִיגְמַר מֵאָרוֹן? דָּנִין חוּץ מִחוּץ, וְאֵין דָּנִין חוּץ מִבִּפְנִים. verabi elazar berabi chimon ma tama? gamar méaron: ma aron tsafon vedarom, af hané namé tsafon vedarom. verabi namé ligmar méaron? danin 'houts mi'houts, veén danin 'houts mibifnim.
16. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, לִיגְמַר מִמְּנוֹרָה? אָמַר לָךְ: מְנוֹרָה גּוּפַהּ צָפוֹן וְדָרוֹם הֲוָה מַנְּחָה. verabi elazar berabi chimon, ligmar mimenora? amar lakh: menora goufah tsafon vedarom hava mane'ha.
17. אֶלָּא הָכְתִיב ״יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו״, דְּמַצְדֵּד לְהוּ אַצְדּוֹדֵי. ela hakhtiv "yaarokh oto aharon ouvana", dematsdéd leou atsdodé.
18. דְּתַנְיָא: ״אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת״ – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְצַדְּדִין פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי נֵר אֶמְצָעִי. אָמַר רַבִּי נָתָן: מִכָּאן שֶׁאֶמְצָעִי מְשׁוּבָּח. detanya: "el moul pené hamenora yairou chivat hanérot" – melaméd chehaou metsadedin penéhem kelapé nér emtsai. amar rabi natan: mikan cheemtsai mechouba'h.
19. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר מִזְרָח וּמַעֲרָב – הַיְינוּ דַּהֲווֹ יָתְיבִי עַשְׂרָה בְּעֶשְׂרִין, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר צָפוֹן וְדָרוֹם – עַשְׂרָה בְּעֶשְׂרִין הֵיכִי הֲווֹ יָתְבִי? bichlama leman deamar mizra'h oumaarav – haynou dahao yatvi asra beesrin, ela leman deamar tsafon vedarom – asra beesrin hékhi hao yatvi?
20. וְתוּ, כֹּהֲנִים הֵיכִי הֲווֹ עָיְילִי? וְתוּ, מָצִינוּ חֲמִשָּׁה שֻׁלְחָנוֹת בַּדָּרוֹם! וְתוּ, שֻׁלְחָן דְּמֹשֶׁה הֵיכָא מַנַּח לֵיהּ? vetou, kohanim hékhi hao ayli? vetou, matsinou 'hamicha choul'hanot badarom! vetou, choul'han demoche hékha mana'h léh?
21. וְלִיטַעְמָיךְ, לְמַאן דְּאָמַר מִזְרָח וּמַעֲרָב נָמֵי, שֻׁלְחָן דְּמֹשֶׁה הֵיכָא הֲוָה מַנַּח לֵיהּ? velitamakh, leman deamar mizra'h oumaarav namé, choul'han demoche hékha hava mana'h léh?
22. אֶלָּא, מִי סָבְרַתְּ חַד דָּרָא הוּא?! תְּרֵי דָּרֵי נִינְהוּ! ela, mi savrate 'had dara hou?! teré daré ninou!

Daf 99a

1. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר צָפוֹן וְדָרוֹם, שַׁפִּיר. bichlama leman deamar tsafon vedarom, chapir.
2. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר מִזְרָח וּמַעֲרָב, מִכְּדֵי שֻׁלְחָן כַּמָּה מָשׁוּךְ מִן הַכּוֹתֶל? שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה, וְאַמָּה דִּידֵיהּ, וּשְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה דְּבֵינֵי בֵּינֵי. ela leman deamar mizra'h oumaarav, mikedé choul'han kama machoukh min hakotel? cheté amot oume'hetsa, veama didéh, ouchté amot oume'hetsa devéné béné.
3. וְאַמָּה, וּשְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה דְּבֵינֵי בֵּינֵי, וְאַמָּה דִּידֵיהּ – אִישְׁתְּכַח דְּקָאָכֵיל שׁוּלְחָן פַּלְגָא דְּאַמְּתָא בְּדָרוֹם. veama, ouchté amot oume'hetsa devéné béné, veama didéh – ichtekha'h dekaakhél choul'han palga deameta bedarom.
4. מִי סָבְרַתְּ שֻׁלְחָן דְּמֹשֶׁה בַּהֲדַיְיהוּ הֲוָה יָתֵיב? לָא, דְּמַידְלֵי לֵיהּ, וּמַנַּח לֵיהּ, וּמְיתַתֵּי לְהוּ לְדִידְהוּ פּוּרְתָּא, כְּתַלְמִיד הַיּוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ. mi savrate choul'han demoche bahadayou hava yatév? la, demadlé léh, oumana'h léh, oumtaté leou ledidou pourta, ketalmid hayochév lifné rabo.
5. תָּנוּ רַבָּנַן: עֲשָׂרָה שֻׁלְחָנוֹת עָשָׂה שְׁלֹמֹה, וְלֹא הָיוּ מְסַדְּרִין אֶלָּא עַל שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֶת הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב״. tanou rabanan: asara choul'hanot asa chelomo, velo haou mesaderin ela al chel moche, cheneemar: "veet hachoul'han acher ala le'hem hapanim zahav".
6. עֶשֶׂר מְנוֹרוֹת עָשָׂה שְׁלֹמֹה, וְלֹא הָיוּ מַדְלִיקִין אֶלָּא בְּשֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶת מְנוֹרַת הַזָּהָב וְנֵרֹתֶיהָ לְבָעֵר בָּעֶרֶב״. eser menorot asa chelomo, velo haou madlikin ela bechel moche, cheneemar: "et menorat hazahav venéroteha levaér baerev".
7. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר: עַל כּוּלָּם הָיוּ מְסַדְּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת וַעֲלֵיהֶם לֶחֶם הַפָּנִים״, וּבְכוּלָּן הָיוּ מַדְלִיקִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶת הַמְּנֹרוֹת וְנֵרֹתֵיהֶם לְבַעֲרָם כַּמִּשְׁפָּט לִפְנֵי הַדְּבִיר זָהָב סָגוּר״. rabi elazar ben chamoua omér: al koulam haou mesaderin, cheneemar: "et hachoul'hanot vaaléhem le'hem hapanim", ouvkhoulan haou madlikin, cheneemar: "et hamenorot venérotéhem levaaram kamichpat lifné hadevir zahav sagour".
8. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא הָיוּ מְסַדְּרִין אֶלָּא עַל שֶׁל מֹשֶׁה, אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וְאֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב״? אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה שֻׁלְחָנוֹת שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ: שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ בְּאוּלָם מִבִּפְנִים לְפֶתַח הַבַּיִת, אֶחָד שֶׁל כֶּסֶף וְאֶחָד שֶׁל זָהָב. rabi yosé berabi yeouda omér: lo haou mesaderin ela al chel moche, ela ma ani mekayém "veet hachoul'hanot acher aléhem le'hem hapanim zahav"? élou chelocha choul'hanot chehaou bamikdach: chenayim chehaou beoulam mibifnim lefeta'h habayit, e'had chel kesef vee'had chel zahav.
9. עַל שֶׁל כֶּסֶף נוֹתֵן לֶחֶם הַפָּנִים בִּכְנִיסָתוֹ, וְעַל שֶׁל זָהָב בִּיצִיאָתוֹ, שֶׁמַּעֲלִין בַּקּוֹדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין. אֶחָד שֶׁל זָהָב בִּפְנִים, שֶׁעָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים תָּמִיד. al chel kesef notén le'hem hapanim bikhnisato, veal chel zahav bitsiato, chemaalin bakodech velo moridin. e'had chel zahav bifnim, cheala le'hem hapanim tamid.
10. וּמְנָא לַן דְּאֵין מוֹרִידִין? אָמַר רַבִּי: דְּאָמַר קְרָא: ״וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו וַיָּשֶׂם אֶת קְרָשָׁיו וַיִּתֵּן אֶת בְּרִיחָיו וַיָּקֶם אֶת עַמּוּדָיו״. oumna lan deén moridin? amar rabi: deamar kera: "vayakem moche et hamichkan vayitén et adana vayasem et keracha vayitén et beri'ha vayakem et amouda".
11. וּמְנָלַן דְּמַעֲלִין? אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר יַעֲקֹב: דְּאָמַר קְרָא ״אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם וְעָשׂוּ אֹתָם רִקֻּעֵי פַחִים צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ כִּי הִקְרִיבֻם לִפְנֵי ה׳ וַיִּקְדָּשׁוּ וְיִהְיוּ לְאוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״ – בַּתְּחִילָּה תַּשְׁמִישֵׁי מִזְבֵּחַ, וְעַכְשָׁיו גּוּפוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ. oumnalan demaalin? amar rabi a'ha bar yaakov: deamar kera "ét ma'htot ha'hataim haéle benafchotam veasou otam rikoué fa'him tsipou lamizbé'ha ki hikrivoum lifné h' vayikdachou veyihou leot livné yisraél" – bate'hila tachmiché mizbé'ha, veakhcha goufo chel mizbé'ha.
12. ״אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן״ – תָּנֵי רַב יוֹסֵף: מְלַמֵּד שֶׁהַלּוּחוֹת וְשִׁבְרֵי לוּחוֹת מוּנָּחִין בָּאָרוֹן. מִכָּאן לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁשָּׁכַח תַּלְמוּדוֹ מֵחֲמַת אוֹנְסוֹ, שֶׁאֵין נוֹהֲגִין בּוֹ מִנְהַג בִּזָּיוֹן. "acher chibarta vesamtam baaron" – tané rav yoséf: melaméd chehalou'hot vechivré lou'hot mouna'hin baaron. mikan letalmid 'hakham chechakha'h talmoudo mé'hamat onso, cheén nohagin bo minhag bizaon.
13. (סִימָן ״בִּיטֵּל״ ״סָרַח״ ״וְשָׁכַח״). (siman "bitél" "sara'h" "vechakha'h").
14. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: פְּעָמִים amar réch lakich: peamim

Daf 99b

1. שֶׁבִּיטּוּלָהּ שֶׁל תּוֹרָה זֶהוּ יִסּוּדָהּ, דִּכְתִיב: ״אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ״, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: יִישַׁר כֹּחֲךָ שֶׁשִּׁבַּרְתָּ. chebitoulah chel tora zeou yisoudah, dikhtiv: "acher chibarta", amar lo hakadoch baroukh hou lemoche: yichar ko'hakha chechibarta.
2. וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: תַּלְמִיד חָכָם שֶׁסָּרַח, אֵין מְבַזִּין אוֹתוֹ בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְכָשַׁלְתָּ הַיּוֹם וְכָשַׁל גַּם נָבִיא עִמְּךָ לָיְלָה״ – כַּסֵּהוּ כַּלַּיְלָה. veamar réch lakich: talmid 'hakham chesara'h, én mevazin oto befarhesya, cheneemar: "vekhachalta hayom vekhachal gam navi imekha layla" – kaséou kalayla.
3. וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: כׇּל הַמְשַׁכֵּחַ דָּבָר אֶחָד מִתַּלְמוּדוֹ עוֹבֵר בְּלָאו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים״, וְכִדְרַבִּי אָבִין אָמַר רַבִּי אִילְעָא, דְּאָמַר רַבִּי אָבִין אָמַר רַבִּי אִילְעָא: כׇּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״הִשָּׁמֶר״, ״פֶּן״, וְ״אַל״ – אֵינוֹ אֶלָּא לֹא תַעֲשֶׂה. veamar réch lakich: kol hamchaké'ha davar e'had mitalmoudo ovér bela, cheneemar: "hichamer lekha ouchmor nafchekha meod pen tichka'h et hadevarim", vekhidrabi avin amar rabi ila, deamar rabi avin amar rabi ila: kol makom cheneemar "hichamer", "pen", ve"al" – éno ela lo taase.
4. רָבִינָא אָמַר: ״הִשָּׁמֶר״ וּ״פֶן״ שְׁנֵי לָאוִין נִינְהוּ. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: בִּשְׁלֹשָׁה לָאוִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים״. ravina amar: "hichamer" ou"fen" chené lavin ninou. rav na'hman bar yits'hak amar: bichlocha lavin, cheneemar: "hichamer lekha ouchmor nafchekha meod pen tichka'h et hadevarim".
5. יָכוֹל אֲפִילּוּ מֵחֲמַת אוֹנְסוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ״ – בִּמְסִירָם מִלִּבּוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. רַבִּי דּוֹסְתַּאי בְּרַבִּי יַנַּאי אָמַר: יָכוֹל אֲפִילּוּ תָּקְפָה עָלָיו מִשְׁנָתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר ״רַק״. yakhol afilou mé'hamat onso? talmoud lomar "oufen yasourou milevavkha" – bimsiram milibo hakatouv medabér. rabi dosta berabi yana amar: yakhol afilou takfa ala michnato? talmoud lomar "rak".
6. רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר דְאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: תּוֹרָה נִיתְּנָה בְּאַרְבָּעִים, וּנְשָׁמָה נוֹצְרָה בְּאַרְבָּעִים. כׇּל הַמְשַׁמֵּר תּוֹרָתוֹ – נִשְׁמָתוֹ מִשְׁתַּמֶּרֶת, וְכֹל שֶׁאֵינוֹ מְשַׁמֵּר אֶת הַתּוֹרָה – אֵין נִשְׁמָתוֹ מִשְׁתַּמֶּרֶת. rabi yo'hanan verabi elazar deamri tarvayou: tora nitena bearbaim, ounchama notsra bearbaim. kol hamchamér torato – nichmato michtameret, vekhol cheéno mechamér et hatora – én nichmato michtameret.
7. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: מָשָׁל לְאָדָם שֶׁמָּסַר צִפּוֹר דְּרוֹר לְעַבְדּוֹ, אָמַר: כִּמְדוּמֶּה אַתָּה שֶׁאִם אַתָּה מְאַבְּדָהּ שֶׁאֲנִי נוֹטֵל מִמְּךָ אִיסָּר בְּדָמֶיהָ? נִשְׁמָתְךָ אֲנִי נוֹטֵל מִמְּךָ! tana devé rabi yichmaél: machal leadam chemasar tsipor deror leavdo, amar: kimdoume ata cheim ata meabedah cheani notél mimekha isar bedameha? nichmatkha ani notél mimekha!
8. מַתְנִי׳ שְׁנֵי שׁוּלְחָנוֹת הָיוּ בָּאוּלָם מִבִּפְנִים, עַל פֶּתַח הַבַּיִת, אֶחָד שֶׁל שַׁיִישׁ וְאֶחָד שֶׁל זָהָב. עַל שֶׁל שַׁיִישׁ נוֹתְנִים לֶחֶם הַפָּנִים בִּכְנִיסָתוֹ, וְעַל שֶׁל זָהָב בִּיצִיאָתוֹ. matni' chené choul'hanot haou baoulam mibifnim, al peta'h habayit, e'had chel chayich vee'had chel zahav. al chel chayich notnim le'hem hapanim bikhnisato, veal chel zahav bitsiato.
9. שֶׁמַּעֲלִין בַּקּוֹדֶשׁ וְלֹא מוֹרִידִין. וְאֶחָד שֶׁל זָהָב מִבִּפְנִים, שֶׁעָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים תָּמִיד. chemaalin bakodech velo moridin. vee'had chel zahav mibifnim, cheala le'hem hapanim tamid.
10. וְאַרְבָּעָה כֹּהֲנִים נִכְנָסִין, שְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי סְדָרִים, וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי בָּזִיכִין, וְאַרְבָּעָה מַקְדִּימִין לִפְנֵיהֶם, שְׁנַיִם לִיטּוֹל שְׁנֵי סְדָרִים, וּשְׁנַיִם לִיטּוֹל שְׁנֵי בָּזִיכִין. vearbaa kohanim nikhnasin, chenayim beyadam chené sedarim, ouchnayim beyadam chené bazikhin, vearbaa makdimin lifnéhem, chenayim litol chené sedarim, ouchnayim litol chené bazikhin.
11. הַמַּכְנִיסִים עוֹמְדִים בַּצָּפוֹן, וּפְנֵיהֶם לַדָּרוֹם, וְהַמּוֹצִיאִין עוֹמְדִים בַּדָּרוֹם, וּפְנֵיהֶם בַּצָּפוֹן. אֵלּוּ מוֹשְׁכִין, וְאֵלּוּ מַנִּיחִין, וְטִפְחוֹ שֶׁל זֶה כְּנֶגֶד טִפְחוֹ שֶׁל זֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְפָנַי תָּמִיד״. hamakhnisim omdim batsafon, oufnéhem ladarom, vehamotsiin omdim badarom, oufnéhem batsafon. élou mochkhin, veélou mani'hin, vetif'ho chel ze keneged tif'ho chel ze, cheneemar: "lefana tamid".
12. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אֵלּוּ נוֹטְלִין וְאֵלּוּ מַנִּיחִין, אַף הִיא הָיְתָה ״תָּמִיד״. rabi yosé omér: afilou élou notlin veélou mani'hin, af hi hayta "tamid".
13. יָצְאוּ וּנְתָנוּם עַל שֻׁלְחָן הַזָּהָב שֶׁהָיָה בָּאוּלָם, הִקְטִירוּ הַבָּזִיכִין, וְהַחַלּוֹת מִתְחַלְּקוֹת לַכֹּהֲנִים. yatsou ountanoum al choul'han hazahav chehaya baoulam, hiktirou habazikhin, veha'halot mit'halekot lakohanim.
14. חָל יוֹם כִּיפּוּרִים לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, הַחַלּוֹת מִתְחַלְּקוֹת לָעֶרֶב. חָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, שָׂעִיר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים נֶאֱכָל לָעֶרֶב, וְהַבַּבְלִיִּים אוֹכְלִין אוֹתוֹ כְּשֶׁהוּא חַי, מִפְּנֵי שֶׁדַּעְתָּן יָפָה. 'hal yom kipourim lihot bechabat, ha'halot mit'halekot laerev. 'hal lihot beerev chabat, sair chel yom hakipourim neekhal laerev, vehabavliyim okhlin oto kecheou 'ha, mipené chedatan yafa.
15. גְּמָ׳ תַּנְיָא: רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אֲפִילּוּ סִילֵּק אֶת הַיְּשָׁנָה שַׁחֲרִית וְסִידֵּר אֶת הַחֲדָשָׁה עַרְבִית – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״לְפָנַי תָּמִיד״? שֶׁלֹּא יָלִין שֻׁלְחָן בְּלֹא לֶחֶם. gema' tanya: rabi yosé omér, afilou silék et hayechana cha'harit vesidér et ha'hadacha arvit – én bekhakh keloum, ela ma ani mekayém "lefana tamid"? chelo yalin choul'han belo le'hem.
16. אָמַר רַבִּי אַמֵּי: מִדְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי נִלְמוֹד, אֲפִילּוּ לֹא שָׁנָה אָדָם אֶלָּא פֶּרֶק אֶחָד שַׁחֲרִית וּפֶרֶק אֶחָד עַרְבִית – קִיֵּים מִצְוַת ״לֹא יָמוּשׁ (אֵת) סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ״. amar rabi amé: midevara chel rabi yosé nilmod, afilou lo chana adam ela perek e'had cha'harit ouferek e'had arvit – kiyém mitsvat "lo yamouch (ét) séfer hatora haze mipikha".
17. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: אֲפִילּוּ לֹא קָרָא אָדָם אֶלָּא קְרִיַּת שְׁמַע שַׁחֲרִית וְעַרְבִית – קִיֵּים ״לֹא יָמוּשׁ״, וְדָבָר זֶה אָסוּר לְאוֹמְרוֹ בִּפְנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ, וְרָבָא אָמַר: מִצְוָה לְאוֹמְרוֹ בִּפְנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ. amar rabi yo'hanan michoum rabi chimon ben yo'ha: afilou lo kara adam ela keriyat chema cha'harit vearvit – kiyém "lo yamouch", vedavar ze asour leomro bifné amé haarets, verava amar: mitsva leomro bifné amé haarets.
18. שָׁאַל בֶּן דָּמָה, בֶּן אֲחוֹתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אֶת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: כְּגוֹן אֲנִי, שֶׁלָּמַדְתִּי כׇּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ, מַהוּ לִלְמוֹד חׇכְמַת יְוָנִית? קָרָא עָלָיו הַמִּקְרָא הַזֶּה: ״לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה״. צֵא וּבְדוֹק שָׁעָה שֶׁאֵינָהּ לֹא מִן הַיּוֹם וְלֹא מִן הַלַּיְלָה, וּלְמוֹד בָּהּ חׇכְמַת יְוָנִית. chaal ben dama, ben a'hoto chel rabi yichmaél, et rabi yichmaél: kegon ani, chelamadti kol hatora koulah, maou lilmod 'hokhmat yevanit? kara ala hamikra haze: "lo yamouch séfer hatora haze mipikha vehagita bo yomam valayla". tsé ouvdok chaa cheénah lo min hayom velo min halayla, oulmod bah 'hokhmat yevanit.
19. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: פָּסוּק זֶה אֵינוֹ לֹא חוֹבָה וְלֹא מִצְוָה, אֶלָּא בְּרָכָה. רָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יְהוֹשֻׁעַ שֶׁדִּבְרֵי תוֹרָה חֲבִיבִים עָלָיו בְּיוֹתֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל״. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יְהוֹשֻׁעַ, כׇּל כָּךְ חֲבִיבִין עָלֶיךָ דִּבְרֵי תוֹרָה? ״לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ״. oufliga derabi chemouél bar na'hmani, deamar rabi chemouél bar na'hmani amar rabi yonatan: pasouk ze éno lo 'hova velo mitsva, ela berakha. raa hakadoch baroukh hou et yeochoua chedivré tora 'havivim ala beotér, cheneemar: "oumcharto yeochoua bin noun naar lo yamich mitokh haohel". amar lo hakadoch baroukh hou: yeochoua, kol kakh 'havivin alekha divré tora? "lo yamouch séfer hatora haze mipikha".
20. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: דִּבְרֵי תוֹרָה לֹא יְהוּ עָלֶיךָ חוֹבָה, וְאִי אַתָּה רַשַּׁאי לִפְטוֹר עַצְמְךָ מֵהֶן. tana devé rabi yichmaél: divré tora lo yeou alekha 'hova, vei ata racha liftor atsmekha méhen.
21. אָמַר חִזְקִיָּה: מַאי דִּכְתִיב ״וְאַף הֲסִיתְךָ מִפִּי צָר רַחַב לֹא מוּצָק תַּחְתֶּיהָ״? בּוֹא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְּמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וְדָם. מִדַּת בָּשָׂר וָדָם אָדָם מֵסִית אֶת חֲבֵירוֹ מִדַּרְכֵי חַיִּים לְדַרְכֵי מִיתָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵסִית אֶת הָאָדָם מִדַּרְכֵי מִיתָה לְדַרְכֵי חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאַף הֲסִיתְךָ מִפִּי צָר״ מִגֵּיהִנָּם, שֶׁפִּיהָ צָר, שֶׁעֲשָׁנָהּ צָבוּר amar 'hizkiya: ma dikhtiv "veaf hasitkha mipi tsar ra'hav lo moutsak ta'hteha"? bo ouré chelo kemidat hakadoch baroukh hou midat basar vedam. midat basar vadam adam mésit et 'havéro midarkhé 'hayim ledarkhé mita, vehakadoch baroukh hou mésit et haadam midarkhé mita ledarkhé 'hayim, cheneemar "veaf hasitkha mipi tsar" migéhinam, chepiha tsar, cheachanah tsavour

Daf 100a

1. בְּתוֹכָהּ. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר כְּשֵׁם שֶׁפִּיהָ צַר כָּךְ כּוּלָּהּ צָרָה – תַּלְמוּד לוֹמַר ״הֶעֱמִיק הִרְחִב״. betokhah. vechema tomar kechém chepiha tsar kakh koulah tsara – talmoud lomar "heemik hir'hiv".
2. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר לַמֶּלֶךְ לֹא הוּכְנָה – תַּלְמוּד לוֹמַר ״גַּם הִיא לַמֶּלֶךְ הוּכָן״, וְשֶׁמָּא תֹּאמַר אֵין בָּהּ עֵצִים – תַּלְמוּד לוֹמַר ״מְדֻרָתָהּ אֵשׁ וְעֵצִים הַרְבֵּה״, וְשֶׁמָּא תֹּאמַר זֶה הוּא שְׂכָרָהּ – תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְנַחַת שֻׁלְחָנְךָ מָלֵא דָשֶׁן״. vechema tomar lamelekh lo houkhna – talmoud lomar "gam hi lamelekh houkhan", vechema tomar én bah étsim – talmoud lomar "medouratah éch veétsim harbé", vechema tomar ze hou sekharah – talmoud lomar "vena'hat choul'hankha malé dachen".
3. חָל יוֹם הַכִּיפּוּרִים לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת [וְכוּ׳]. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא בָּבְלִיִּים הֵם, אֶלָּא אֲלֶכְּסַנְדְּרִיִּים הֵם, וּמִתּוֹךְ שֶׁשּׂוֹנְאִין אֶת הַבָּבְלִיִּים – קוֹרִין אוֹתָם עַל שֵׁם בָּבְלִיִּים. 'hal yom hakipourim lihot bechabat [vekhou']. amar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: lo bavliyim hém, ela alekesanderiyim hém, oumitokh chesonin et habavliyim – korin otam al chém bavliyim.
4. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא בָּבְלִיִּים הֵם, אֶלָּא אֲלֶכְּסַנְדְּרִיִּים הֵם, וּמִתּוֹךְ שֶׁשּׂוֹנְאִין אֶת הַבָּבְלִיִּים – קוֹרְאִין אוֹתָן עַל שֵׁם בָּבְלִיִּים. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה: תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ שֶׁהִנַּחְתָּ דַּעְתִּי. tanya namé hakhi, rabi yosé omér: lo bavliyim hém, ela alekesanderiyim hém, oumitokh chesonin et habavliyim – korin otan al chém bavliyim. amar lo rabi yeouda: tanou'ha datekha chehina'hta dati.
5. מַתְנִי׳ סִידֵּר אֶת הַלֶּחֶם בַּשַּׁבָּת, וְאֶת הַבָּזִיכִין לְאַחַר הַשַּׁבָּת, וְהִקְטִיר אֶת הַבָּזִיכִין בַּשַּׁבָּת – פָּסוּל, אֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא. matni' sidér et hale'hem bachabat, veet habazikhin lea'har hachabat, vehiktir et habazikhin bachabat – pasoul, én 'hayavin aléhen michoum pigoul, notar, vetamé.
6. סִידֵּר אֶת הַלֶּחֶם וְאֶת הַבָּזִיכִין בַּשַּׁבָּת, וְהִקְטִיר אֶת הַבָּזִיכִין לְאַחַר הַשַּׁבָּת – פְּסוּלָה, וְאֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּיגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא. sidér et hale'hem veet habazikhin bachabat, vehiktir et habazikhin lea'har hachabat – pesoula, veén 'hayavin aléhen michoum pigoul, notar, vetamé.
7. סִידֵּר אֶת הַלֶּחֶם וְאֶת הַבָּזִיכִין לְאַחַר הַשַּׁבָּת, וְהִקְטִיר אֶת הַבָּזִיכִין בַּשַּׁבָּת – פְּסוּלָה. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? יַנִּיחֶנָּה לְשַׁבָּת הַבָּאָה, שֶׁאֲפִילּוּ הִיא עַל הַשּׁוּלְחָן יָמִים רַבִּים – אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. sidér et hale'hem veet habazikhin lea'har hachabat, vehiktir et habazikhin bachabat – pesoula. kétsad yaase? yani'hena lechabat habaa, cheafilou hi al hachoul'han yamim rabim – én bekhakh keloum.
8. גְּמָ׳ תְּנַן הָתָם: אָמַר לָהֶם הַמְמוּנֶּה: ״צְאוּ וּרְאוּ אִם הִגִּיעַ זְמַן שְׁחִיטָה״. אִם הִגִּיעַ, הָרוֹאֶה אוֹמֵר: ״בַּרְקַאי״. מַתִּתְיָא בֶּן שְׁמוּאֵל אוֹמֵר: ״הֵאִיר פְּנֵי כׇּל הַמִּזְרָח עַד שֶׁבְּחֶבְרוֹן״, וְהוּא אוֹמֵר: ״הֵן״. gema' tenan hatam: amar lahem hammoune: "tseou ourou im higia zeman che'hita". im higia, haroe omér: "barka". matitya ben chemouél omér: "héir pené kol hamizra'h ad chebe'hevron", veou omér: "hén".
9. וְלָמָּה הוּצְרְכוּ לְכָךְ? שֶׁפַּעַם אַחַת עָלָה מְאוֹר הַלְּבָנָה, וְדִימּוּ שֶׁהֵאִיר מִזְרָח, שָׁחֲטוּ אֶת הַתָּמִיד, וְהוֹצִיאוּהוּ לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה. velama houtsrekhou lekhakh? chepaam a'hat ala meor halevana, vedimou chehéir mizra'h, cha'hatou et hatamid, veotsiouou levét haseréfa.
10. וְהוֹרִידוּ כֹּהֵן גָּדוֹל לְבֵית הַטְּבִילָה. זֶה הַכְּלָל הָיָה בַּמִּקְדָּשׁ: כָּל הַמֵּסֵיךְ אֶת רַגְלָיו טָעוּן טְבִילָה, וְכׇל הַמֵּטִיל מַיִם טָעוּן קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם. veoridou kohén gadol levét hatevila. ze hakelal haya bamikdach: kal hamésékh et ragla taoun tevila, vekhol hamétil mayim taoun kidouch yadayim veraglayim.
11. תָּנֵי אֲבוּהּ דְּרַבִּי אָבִין: לֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא אֲפִילּוּ עוֹלַת הָעוֹף שֶׁנִּמְלְקָה בַּלַּיְלָה, וּמִנְחָה שֶׁנִּקְמְצָה בַּלַּיְלָה – תֵּצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה. tané avouh derabi avin: lo zo bilvad, ela afilou olat haof chenimleka balayla, oumin'ha chenikmetsa balayla – tétsé levét haseréfa.
12. בִּשְׁלָמָא עוֹלַת הָעוֹף – מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר לְאַהְדּוֹרַהּ, אֶלָּא מִנְחָה – אֶפְשָׁר דְּמַהְדַּר קוֹמֶץ לְדוּכְתֵּיהּ וְקָמֵיץ בִּימָמָא. bichlama olat haof – michoum dela efchar leahdorah, ela min'ha – efchar demahdar komets ledoukhtéh vekaméts bimama.
13. הוּא תָּנֵי לַהּ, וְהוּא אָמַר לַהּ: כְּלֵי שָׁרֵת מְקַדְּשִׁין שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּן. hou tané lah, veou amar lah: kelé charét mekadechin chelo bizmanan.
14. מֵיתִיבִי: כׇּל הַקָּרֵב בַּיּוֹם – קָדוֹשׁ בַּיּוֹם, בַּלַּיְלָה – קָדוֹשׁ בַּלַּיְלָה, בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה – קָדוֹשׁ בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה. métivi: kol hakarév bayom – kadoch bayom, balayla – kadoch balayla, bén bayom ouvén balayla – kadoch bén bayom ouvén balayla.
15. כׇּל הַקָּרֵב בַּיּוֹם – קָדוֹשׁ בַּיּוֹם; ״בַּיּוֹם״ – אִין, ״בַּלַּיְלָה״ – לָא; אֵינוֹ קָדוֹשׁ לִיקְרַב, אֲבָל קָדוֹשׁ לִיפָּסֵל. kol hakarév bayom – kadoch bayom; "bayom" – in, "balayla" – la; éno kadoch likrav, aval kadoch lipasél.
16. מוֹתֵיב רַבִּי זֵירָא: סִידֵּר אֶת הַלֶּחֶם וְאֶת הַבָּזִיכִין אַחַר שַׁבָּת, וְהִקְטִיר אֶת הַבָּזִיכִין בַּשַּׁבָּת – פְּסוּלָה. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? יַנִּיחֶנָּה לְשַׁבָּת הַבָּאָה, שֶׁאֲפִילּוּ הִיא עַל הַשֻּׁלְחָן יָמִים רַבִּים אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. motév rabi zéra: sidér et hale'hem veet habazikhin a'har chabat, vehiktir et habazikhin bachabat – pesoula. kétsad yaase? yani'hena lechabat habaa, cheafilou hi al hachoul'han yamim rabim én bekhakh keloum.
17. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ כְּלֵי שָׁרֵת מְקַדְּשִׁין שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּן (לִיפָּסֵל) – לִיקְדּוֹשׁ וְלִיפְּסוּל. vei salka datakh kelé charét mekadechin chelo bizmanan (lipasél) – likdoch velipesoul.
18. אָמַר רַבָּה: מַאן דְּקָא מוֹתֵיב – שַׁפִּיר קָא מוֹתֵיב, אֲבוּהּ דְּרַבִּי אָבִין נָמֵי מַתְנִיתָא קָאָמַר. קָסָבַר: לַיְלָה אֵין מְחוּסָּר זְמַן, הָא יָמִים מְחוּסָּרִין זְמַן. amar raba: man deka motév – chapir ka motév, avouh derabi avin namé matnita kaamar. kasavar: layla én me'housar zeman, ha yamim me'housarin zeman.
19. סוֹף סוֹף, sof sof,

Daf 100b

1. כִּי מָטֵי לֵילְיָא דְּבֵי שִׁימְשֵׁי לִיקְדּוֹשׁ וְלִיפְּסוֹל? אָמַר רָבָא: בְּשֶׁקָּדַם וְסִילֵּק. ki maté lélya devé chimché likdoch velipesol? amar rava: bechekadam vesilék.
2. מָר זוּטְרָא, וְאִיתֵּימָא רַב אָשֵׁי, אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא בְּשֶׁלֹּא קָדַם וְסִילֵּק, כֵּיוָן דְּסִידְּרוֹ שֶׁלֹּא כְּמִצְוָתוֹ – נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁסִּדְּרוֹ הַקּוֹף. mar zoutra, veitéma rav aché, amar: afilou téma bechelo kadam vesilék, kévan desidero chelo kemitsvato – naasa kemi chesidero hakof.
3. מַתְנִי׳ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם נֶאֱכָלוֹת אֵין פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם, וְלֹא יוֹתֵר עַל שְׁלֹשָׁה. כֵּיצַד? נֶאֱפוֹת מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב – נֶאֱכָלוֹת בְּיוֹם טוֹב לִשְׁנַיִם. חָל יוֹם טוֹב לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת – נֶאֱכָלוֹת לִשְׁלֹשָׁה. matni' cheté hale'hem neekhalot én pa'hot michenayim, velo yotér al chelocha. kétsad? neefot méerev yom tov – neekhalot beom tov lichnayim. 'hal yom tov lihot a'har hachabat – neekhalot lichlocha.
4. לֶחֶם הַפָּנִים נֶאֱכָל אֵין פָּחוֹת מִתִּשְׁעָה, וְלֹא יוֹתֵר עַל אַחַד עָשָׂר. כֵּיצַד? נֶאֱפֶה מֵעֶרֶב שַׁבָּת – וְנֶאֱכָל בְּשַׁבָּת לְתִשְׁעָה. חָל יוֹם טוֹב לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת – נֶאֱכָל לַעֲשָׂרָה. le'hem hapanim neekhal én pa'hot miticha, velo yotér al a'had asar. kétsad? neefe méerev chabat – veneekhal bechabat leticha. 'hal yom tov lihot erev chabat – neekhal laasara.
5. שְׁנֵי יָמִים [טוֹבִים] שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה – נֶאֱכָל לְאַחַד עָשָׂר. וְאֵינוֹ דּוֹחֶה לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן הַסְּגָן: דּוֹחֶה אֶת יוֹם טוֹב, וְאֵינוֹ דּוֹחֶה אֶת יוֹם צוֹם. chené yamim [tovim] chel roch hachana – neekhal lea'had asar. veéno do'he lo et hachabat velo et yom tov. raban chimon ben gamliél omér michoum rabi chimon ben hasegan: do'he et yom tov, veéno do'he et yom tsom.
6. גְּמָ׳ אָמַר רָבִינָא: לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר נְדָרִים וּנְדָבוֹת אֵין קְרֵיבִין בְּיוֹם טוֹב, לָא תֵּימָא מִדְּאוֹרָיְיתָא מִיחְזָא חֲזוּ, וְרַבָּנַן הוּא דִּגְזַרוּ שֶׁלֹּא יְשַׁהֶא, אֶלָּא מִדְּאוֹרָיְיתָא נָמֵי לָא חֲזוּ. gema' amar ravina: ledivré haomér nedarim oundavot én kerévin beom tov, la téma mideorayta mi'hza 'hazou, verabanan hou digzarou chelo yechahe, ela mideorayta namé la 'hazou.
7. דְּהָא שְׁתֵּי הַלֶּחֶם דְּחוֹבַת הַיּוֹם הוּא, וְלֵיכָּא לְמֵימַר שֶׁמָּא יְשַׁהֶא, וְקָתָנֵי אֵינוֹ דּוֹחֶה לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב. deha cheté hale'hem de'hovat hayom hou, veléka lemémar chema yechahe, vekatané éno do'he lo et hachabat velo et yom tov.
8. הֲדַרַן עֲלָךְ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם. hadaran alakh cheté hale'hem.
9. מַתְנִי׳ הַמְּנָחוֹת וְהַנְּסָכִים שֶׁנִּטְמְאוּ, עַד שֶׁלֹּא קָדְשׁוּ בִּכְלִי – יֵשׁ לָהֶם פִּדְיוֹן; מִשֶּׁקָּדְשׁוּ בִּכְלִי – אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן. matni' hamena'hot vehanesakhim chenitmeou, ad chelo kadchou bikhli – yéch lahem pidon; michekadchou bikhli – én lahem pidon.
10. הָעוֹפוֹת וְהָעֵצִים וְהַלְּבוֹנָה וּכְלֵי שָׁרֵת, מִשֶּׁנִּטְמְאוּ – אֵין לָהֶן פִּדְיוֹן, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר פִּדְיוֹן אֶלָּא בִּבְהֵמָה. haofot vehaétsim vehalevona oukhlé charét, michenitmeou – én lahen pidon, chelo neemar pidon ela bivhéma.
11. גְּמָ׳ אָמַר שְׁמוּאֵל: וַאֲפִילּוּ הֵן טְהוֹרִין נִפְדִּין. מַאי טַעְמָא? כַּמָּה דְּלָא קָדְשִׁי בִּכְלִי – קְדוּשַּׁת דָּמִים נִינְהוּ, וּקְדוּשַּׁת דָּמִים נִפְדִּין. gema' amar chemouél: vaafilou hén teorin nifdin. ma tama? kama dela kadchi bikhli – kedouchat damim ninou, oukdouchat damim nifdin.
12. וְהָא נִטְמְאוּ תְּנַן? הוּא הַדִּין דְּאַף עַל גַּב דְּלֹא נִטְמְאוּ, וְאַיְּידֵי דְּקָא בָּעֵי מִיתְנֵא סֵיפָא מִשֶּׁקָּדְשׁוּ בִּכְלִי אֵין לָהֶן פִּדְיוֹן, דַּאֲפִילּוּ נִטְמְאוּ נָמֵי לָא, תְּנָא נָמֵי רֵישָׁא שֶׁנִּטְמְאוּ עַד שֶׁלֹּא קָדְשׁוּ בִּכְלִי. veha nitmeou tenan? hou hadin deaf al gav delo nitmeou, veayedé deka baé mitné séfa michekadchou bikhli én lahen pidon, daafilou nitmeou namé la, tena namé récha chenitmeou ad chelo kadchou bikhli.
13. פְּשִׁיטָא, קְדוּשַּׁת הַגּוּף נִינְהוּ! pechita, kedouchat hagouf ninou!
14. אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּבַעַל מוּם אִיקְּרִי ״טָמֵא״, טָמֵא נָמֵי כְּבַעַל מוּם דָּמֵי, וְאַף עַל גַּב דְּקָדוֹשׁ קְדוּשַּׁת הַגּוּף, כִּי נָפֵיל בֵּיהּ מוּם – מִיפְּרִיק, הָנֵי נָמֵי לִיפְּרוּק. קָמַשְׁמַע לַן, דְּלָאו כִּי הַאי ״טָמֵא״ קַרְיֵיהּ רַחֲמָנָא לְבַעַל מוּם, itsterikh, salka datakh aména: hoil ouvaal moum ikeri "tamé", tamé namé kevaal moum damé, veaf al gav dekadoch kedouchat hagouf, ki nafél béh moum – miperik, hané namé liperouk. kamachma lan, dela ki ha "tamé" karyéh ra'hamana levaal moum,

Daf 101a

1. דְּמִכְּלֵי שָׁרֵת לָא אַשְׁכְּחַן דְּמִיפְּרִיק. demikelé charét la achke'han demiperik.
2. וּבַעַל מוּם הֵיכָא אִיקְּרִי ״טָמֵא״? דְּתַנְיָא: ״וְאִם כׇּל בְּהֵמָה טְמֵאָה אֲשֶׁר לֹא יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קׇרְבָּן לַה׳״ – בְּבַעֲלֵי מוּמִין שֶׁנִּפְדִּין הַכָּתוּב מְדַבֵּר. ouvaal moum hékha ikeri "tamé"? detanya: "veim kol behéma teméa acher lo yakrivou mimena korban la'" – bevaalé moumin chenifdin hakatouv medabér.
3. אַתָּה אוֹמֵר בְּבַעֲלֵי מוּמִין שֶׁנִּפְדּוּ, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בִּבְהֵמָה טְמֵאָה מַמָּשׁ? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְאִם בַּבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה וּפָדָה בְעֶרְכֶּךָ״, הֲרֵי בְּהֵמָה טְמֵאָה אֲמוּרָה. הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וְאִם כׇּל בְּהֵמָה טְמֵאָה״? בְּבַעֲלֵי מוּמִין שֶׁנִּפְדּוּ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. ata omér bevaalé moumin chenifdou, o éno ela bivhéma teméa mamach? kecheou omér "veim babehéma hateméa oufada veerkekha", haré behéma teméa amoura. ha ma ani mekayém "veim kol behéma teméa"? bevaalé moumin chenifdou hakatouv medabér.
4. יָכוֹל יִפָּדוּ עַל מוּם עוֹבֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אֲשֶׁר לֹא יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קׇרְבָּן לַה׳״ – מִי שֶׁאֵינָהּ קְרֵיבָה לַה׳ כׇּל עִיקָּר, יָצְתָה זוֹ שֶׁאֵינָהּ קְרֵיבָה הַיּוֹם וּקְרֵיבָה לְמָחָר. yakhol yipadou al moum ovér? talmoud lomar "acher lo yakrivou mimena korban la'" – mi cheénah keréva la' kol ikar, yatsta zo cheénah keréva hayom oukréva lema'har.
5. מוֹתֵיב רַב הוּנָא בַּר מָנוֹחַ: הָעוֹפוֹת וְהָעֵצִים וְהַלְּבוֹנָה וּכְלֵי שָׁרֵת שֶׁנִּטְמְאוּ, אֵין לָהֶן פִּדְיוֹן, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר פִּדְיוֹן אֶלָּא בִּבְהֵמָה. בִּשְׁלָמָא עוֹפוֹת – קְדוּשַּׁת הַגּוּף נִינְהוּ, וְלֹא נֶאֱמַר אֶלָּא בִּבְהֵמָה. motév rav houna bar mano'ha: haofot vehaétsim vehalevona oukhlé charét chenitmeou, én lahen pidon, chelo neemar pidon ela bivhéma. bichlama ofot – kedouchat hagouf ninou, velo neemar ela bivhéma.
6. אֶלָּא עֵצִים וּלְבוֹנָה וּכְלֵי שָׁרֵת – לִיפַּרְקוּ? אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם דִּטְהוֹרִין בְּעָלְמָא אֵין נִפְדִּין. ela étsim oulvona oukhlé charét – liparkou? ela la michoum ditorin bealma én nifdin.
7. וְהָנֵי נָמֵי, אַף עַל גַּב דְּנִטְמְאוּ – כִּטְהוֹרִים דָּמוּ, דְּעֵצִים וּלְבוֹנָה לָאו בְּנֵי אַשְׁוֹיֵי אוּכְלָא נִינְהוּ, אֶלָּא חִיבַּת הַקּוֹדֶשׁ מַשְׁוֵה לְהוּ אוּכְלָא. vehané namé, af al gav denitmeou – kitorim damou, deétsim oulvona la bené achoyé oukhla ninou, ela 'hibat hakodech machvé leou oukhla.
8. דְּעֵצִים, כַּמָּה דְּלָא מְשַׁפֵּי לְהוּ לִגְזִירִין – לָא מִיתַּכְשְׁרִי. לְבוֹנָה נָמֵי, כַּמָּה דְּלָא קָידְשָׁה בִּכְלִי שָׁרֵת – לָא מִיתַּכְשְׁרָה. כְּלֵי שָׁרֵת נָמֵי, הוֹאִיל וְאִית לְהוּ טׇהֳרָה בְּמִקְוֶה. deétsim, kama dela mechapé leou ligzirin – la mitakhcheri. levona namé, kama dela kadcha bikhli charét – la mitakhchera. kelé charét namé, hoil veit leou tohora bemikve.
9. לָא, לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ: טְהוֹרִין בְּעָלְמָא נִפְדִּין, וְהָנֵי – מִשּׁוּם דְּלָא שְׁכִיחִי הוּא. la, leolam éma lakh: teorin bealma nifdin, vehané – michoum dela chekhi'hi hou.
10. בִּשְׁלָמָא לְבוֹנָה וּכְלֵי שָׁרֵת – לָא שְׁכִיחִי, אֶלָּא עֵצִים – מִישְׁכָּח שְׁכִיחִי! עֵצִים נָמֵי, כֵּיוָן דְּאָמַר מָר: כׇּל עֵץ שֶׁנִּמְצָא בּוֹ תּוֹלַעַת פָּסוּל לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ, הִילְכָּךְ לָא שְׁכִיחִי. bichlama levona oukhlé charét – la chekhi'hi, ela étsim – michka'h chekhi'hi! étsim namé, kévan deamar mar: kol éts chenimtsa bo tolaat pasoul legabé mizbé'ha, hilkakh la chekhi'hi.
11. אָמַר רַב פָּפָּא: אִי שְׁמִיעָא לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל הָא דְּתַנְיָא, הַמַּתְפִּיס תְּמִימִים לְבֶדֶק הַבַּיִת – אֵין פּוֹדִין אוֹתָן אֶלָּא לַמִּזְבֵּחַ, שֶׁכׇּל הָרָאוּי לַמִּזְבֵּחַ אֵינוֹ יוֹצֵא מִידֵי מִזְבֵּחַ לְעוֹלָם, וְאַף עַל גַּב דִּקְדוּשַּׁת דָּמִים נִינְהוּ – אֵין נִפְדִּין הוֹאִיל וּטְהוֹרִים הֵם, הֲוָה הָדַר בֵּיהּ. amar rav papa: i chemia léh lichmouél ha detanya, hamatpis temimim levedek habayit – én podin otan ela lamizbé'ha, chekol haraou lamizbé'ha éno yotsé midé mizbé'ha leolam, veaf al gav dikdouchat damim ninou – én nifdin hoil outorim hém, hava hadar béh.
12. וְלָא הִיא, שְׁמִיעָא לֵיהּ וְלָא הֲדַר בֵּיהּ. לָאו אָמְרַתְּ הָתָם: כֵּיוָן דְּלָא שְׁכִיחִי – לָא מִיפַּרְקִי. vela hi, chemia léh vela hadar béh. la amrate hatam: kévan dela chekhi'hi – la miparki.
13. הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן דִּשְׁכִיחִי מוּמִין דְּפָסְלִי בִּבְהֵמָה, דַּאֲפִילּוּ בְּדוּקִּין שֶׁבָּעַיִן נָמֵי פָּסְלִי, הִילְכָּךְ לָא שְׁכִיחִי. hakha namé, kévan dichkhi'hi moumin defasli bivhéma, daafilou bedoukin chebaayin namé pasli, hilkakh la chekhi'hi.
14. רַב כָּהֲנָא אָמַר: טְמֵאִין – נִפְדִּין, טְהוֹרִין – אֵין נִפְדִּין. וְכֵן אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: טְמֵאִין – נִפְדִּין, טְהוֹרִין – אֵין נִפְדִּין. אִיכָּא דְאָמְרִי אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: אֲפִילּוּ טְהוֹרִין – נִפְדִּין. rav kahana amar: teméin – nifdin, teorin – én nifdin. vekhén amar rabi ochaya: teméin – nifdin, teorin – én nifdin. ika deamri amar rabi ochaya: afilou teorin – nifdin.
15. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כּוּלָּן טְמֵאִין – נִפְדִּין, טְהוֹרִין – אֵין נִפְדִּין, חוּץ מֵעֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁל מִנְחַת חוֹטֵא. rabi elazar omér: koulan teméin – nifdin, teorin – én nifdin, 'houts méasirit haéfa chel min'hat 'hoté.
16. שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה: ״מֵחַטָּאתוֹ״ ״עַל חַטָּאתוֹ״. cheharé amra tora: "mé'hatato" "al 'hatato".
17. אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: שָׁמַעְתִּי פִּיגֵּל בְּמִנְחָה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן אֵינוֹ מְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין, דִּתְנַן: הָעׇרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם amar rabi ochaya: chamati pigél bemin'ha lerabi chimon éno metamé toumat okhalin, ditnan: haorla vekhilé hakerem

Daf 101b

1. וְשׁוֹר הַנִּסְקָל וְעֶגְלָה עֲרוּפָה וְצִפּוֹרֵי מְצוֹרָע וּפֶטֶר חֲמוֹר וּבָשָׂר בְּחָלָב כּוּלָּם מִטַּמְּאִין טוּמְאַת אֳכָלִין. vechor haniskal veegla aroufa vetsiporé metsora oufeter 'hamor ouvasar be'halav koulam mitamein toumat okhalin.
2. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כּוּלָּן אֵין מִטַּמְּאִין טוּמְאַת אֳכָלִין, וּמוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּבָשָׂר בְּחָלָב שֶׁמְּטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין, הוֹאִיל וְהָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר. rabi chimon omér: koulan én mitamein toumat okhalin, oumode rabi chimon bevasar be'halav chemetamé toumat okhalin, hoil vehayta lo cheat hakocher.
3. וְאָמַר רַב אַסִּי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? ״מִכׇּל הָאֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל״ – אוֹכֶל שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהַאֲכִילוֹ לַאֲחֵרִים קָרוּי אוֹכֶל, אוֹכֶל שֶׁאִי אַתָּה יָכוֹל לְהַאֲכִילוֹ לַאֲחֵרִים אֵינוֹ קָרוּי אוֹכֶל. veamar rav asi, amar rabi yo'hanan: ma tama derabi chimon? "mikol haokhel acher yéakhél" – okhel cheata yakhol lehaakhilo laa'hérim karou okhel, okhel chei ata yakhol lehaakhilo laa'hérim éno karou okhel.
4. וְהָא פִּיגֵּל בְּמִנְחָה נָמֵי, אוֹכֶל שֶׁאִי אַתָּה יָכוֹל לְהַאֲכִילוֹ לַאֲחֵרִים הוּא. veha pigél bemin'ha namé, okhel chei ata yakhol lehaakhilo laa'hérim hou.
5. אִי הָכִי, בָּשָׂר בְּחָלָב נָמֵי תִּיפּוֹק לֵיהּ, דְּאוֹכֶל שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהַאֲכִילוֹ לַאֲחֵרִים הוּא. i hakhi, basar be'halav namé tipok léh, deokhel cheata yakhol lehaakhilo laa'hérim hou.
6. דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: בָּשָׂר בְּחָלָב אָסוּר בַּאֲכִילָה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה׳ אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ״, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר ״וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ״, מָה לְהַלָּן אָסוּר בַּאֲכִילָה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה, אַף כָּאן אָסוּר בַּאֲכִילָה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה. detanya, rabi chimon ben yeouda omér michoum rabi chimon: basar be'halav asour baakhila oumoutar bahanaa, cheneemar "ki am kadoch ata la' elohekha lo tevachél gedi ba'halév imo", oulhalan hou omér "veanché kodech tihoun li ouvasar basade teréfa lo tokhélou", ma lehalan asour baakhila oumoutar bahanaa, af kan asour baakhila oumoutar bahanaa.
7. חֲדָא וְעוֹד קָאָמַר: חֲדָא, דְּאוֹכֶל שֶׁאַתָּה יָכוֹל לְהַאֲכִילוֹ לַאֲחֵרִים הוּא, וְעוֹד, לְדִידֵיהּ נָמֵי הָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר. 'hada veod kaamar: 'hada, deokhel cheata yakhol lehaakhilo laa'hérim hou, veod, ledidéh namé hayta lo cheat hakocher.
8. מֵיתִיבִי: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, יֵשׁ נוֹתָר שֶׁהוּא מְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין, וְיֵשׁ נוֹתָר שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין. métivi: rabi chimon omér, yéch notar cheou metamé toumat okhalin, veyéch notar cheéno metamé toumat okhalin.
9. כֵּיצַד? לַן לִפְנֵי זְרִיקָה – אֵינוֹ מְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין, לְאַחַר זְרִיקָה – מְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין. kétsad? lan lifné zerika – éno metamé toumat okhalin, lea'har zerika – metamé toumat okhalin.
10. (וְהָא) וּפִיגּוּל, בֵּין בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים בֵּין בְּקָדָשִׁים קַלִּים – אֵינוֹ מְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין. פִּיגֵּל בְּמִנְחָה – מְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין. (veha) oufigoul, bén bekodché kadachim bén bekadachim kalim – éno metamé toumat okhalin. pigél bemin'ha – metamé toumat okhalin.
11. לָא קַשְׁיָא, כָּאן – שֶׁהָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר, כָּאן – שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר. la kachya, kan – chehayta lah cheat hakocher, kan – chelo hayta lah cheat hakocher.
12. הֵיכִי דָּמֵי דְּלֹא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר? דְּאַקְדְּשִׁינְהוּ בִּמְחוּבָּר. hékhi damé delo hayta lah cheat hakocher? deakdechinou bim'houbar.
13. וְלִיפְרְקִינְהוּ! הָנִיחָא לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: טְמֵאִין – נִפְדִּין, טְהוֹרִין – אֵין נִפְדִּין, שַׁפִּיר. velifrekinou! hani'ha lehakh lichana deamar rabi ochaya: teméin – nifdin, teorin – én nifdin, chapir.
14. אֶלָּא לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר, אֲפִילּוּ טְהוֹרִין נִפְדִּין, לִפְרְקִינְהוּ. ela lehakh lichana deamar, afilou teorin nifdin, lifrekinou.
15. הַשְׁתָּא מִיהָא לָא פָּרֵיק. hachta miha la parék.
16. וְכֵיוָן דְּאִי בָּעֵי פָּרֵיק לֵיהּ, שָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר: כׇּל הָעוֹמֵד לִפְדּוֹת – כְּפָדוּי דָּמֵי. vekhévan dei baé parék léh, chaminan léh lerabi chimon deamar: kol haoméd lifdot – kefadou damé.
17. דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: פָּרָה מְטַמְּאָה טוּמְאַת אֳכָלִין, הוֹאִיל וְהָיְתָה לָהּ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר. וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אוֹמֵר הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן, פָּרָה נִפְדֵּית עַל גַּב מַעֲרַכְתָּהּ. detanya, rabi chimon omér: para metamea toumat okhalin, hoil vehayta lah cheat hakocher. veamar réch lakich: omér haya rabi chimon, para nifdét al gav maarakhtah.
18. הָכִי הַשְׁתָּא? בִּשְׁלָמָא פָּרָה, עוֹמֶדֶת לִפְדּוֹת הִיא, שֶׁאִם מָצָא אַחֶרֶת נָאָה הֵימֶנָּה – מִצְוָה לִפְדּוֹתָהּ. אֶלָּא הָנֵי מְנָחוֹת, מִצְוָה לִפְדּוֹתָן?! hakhi hachta? bichlama para, omedet lifdot hi, cheim matsa a'heret naa hémena – mitsva lifdotah. ela hané mena'hot, mitsva lifdotan?!
19. וְהָא לָן לִפְנֵי זְרִיקָה, דְּמִצְוָה לְמִיזְרְקֵיהּ, וְאִי בָּעֵי זָרַק, וְקָתָנֵי דְּאֵין מִטַּמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין! veha lan lifné zerika, demitsva lemizrekéh, vei baé zarak, vekatané deén mitamé toumat okhalin!
20. הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – שֶׁלֹּא הָיְתָה שְׁהוּת בַּיּוֹם לְמִיזְרְקֵיהּ. hakha bema askinan – chelo hayta cheout bayom lemizrekéh.
21. אֲבָל הָיְתָה לוֹ שְׁהוּת בְּיוֹם, מַאי? מְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין. aval hayta lo cheout beom, ma? metamé toumat okhalin.
22. אַדְּתָנֵי לָן לְאַחַר זְרִיקָה מְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין – לִיפְלוֹג בְּדִידַהּ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ שְׁהוּת בְּיוֹם, אֲבָל הָיְתָה לוֹ שְׁהוּת בַּיּוֹם – מְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין! adetané lan lea'har zerika metamé toumat okhalin – liflog bedidah: bame devarim amourim? chelo hayta lo cheout beom, aval hayta lo cheout bayom – metamé toumat okhalin!
23. הָכִי נָמֵי קָאָמַר: לָן, קוֹדֶם שֶׁיֵּרָאֶה לִזְרִיקָה – אֵינוֹ מְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין, לְאַחַר שֶׁיֵּרָאֶה לִזְרִיקָה – מְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין. hakhi namé kaamar: lan, kodem cheyérae lizrika – éno metamé toumat okhalin, lea'har cheyérae lizrika – metamé toumat okhalin.
24. וְהָא פִּיגֵּל, בֵּין בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים בֵּין בְּקָדָשִׁים קַלִּים, מִצְוָה לְמִיזְרְקֵיהּ, veha pigél, bén bekodché kadachim bén bekadachim kalim, mitsva lemizrekéh,

Daf 102a

1. וְאִי בָּעֵי זָרֵיק, וְקָתָנֵי דְּאֵינוֹ מְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין. מַאי לָאו דְּפַיגֵּל בִּזְרִיקָה? לָא, דְּפַיגֵּל בִּשְׁחִיטָה. vei baé zarék, vekatané deéno metamé toumat okhalin. ma la defagél bizrika? la, defagél bich'hita.
2. אֲבָל פַּיגֵּל בִּזְרִיקָה, מַאי? הָכִי נָמֵי דִּמְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין. aval pagél bizrika, ma? hakhi namé dimtamé toumat okhalin.
3. אַדְּתָנֵי פִּיגֵּל בְּמִנְחָה מְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין, לִיפְלוֹג בְּדִידַהּ, בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? דְּפַיגֵּל בִּשְׁחִיטָה, אֲבָל פַּיגֵּל בִּזְרִיקָה – מְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין! adetané pigél bemin'ha metamé toumat okhalin, liflog bedidah, bame devarim amourim? defagél bich'hita, aval pagél bizrika – metamé toumat okhalin!
4. פִּיגֵּל בְּמִנְחָה אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, דְּאַף עַל גַּב דְּפַיגֵּל בִּקְמִיצָה, דְּקוֹמֶץ בְּמִנְחָה כִּשְׁחִיטָה דָּמֵי, אֲפִילּוּ הָכִי – מְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין, הוֹאִיל וְהָיְתָה לוֹ שְׁעַת הַכּוֹשֶׁר מֵעִיקָּרוֹ. pigél bemin'ha itsterikha léh, deaf al gav defagél bikmitsa, dekomets bemin'ha kich'hita damé, afilou hakhi – metamé toumat okhalin, hoil vehayta lo cheat hakocher méikaro.
5. אָמַר רַב אָשֵׁי: אַמְרִיתַהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, אֲפִילּוּ תֵּימָא לָן מַמָּשׁ, וַאֲפִילּוּ תֵּימָא דְּפַיגֵּל בִּזְרִיקָה. amar rav aché: amritah lichmata kaméh derav na'hman, afilou téma lan mamach, vaafilou téma defagél bizrika.
6. דְּאִי בָּעֵי פָּרֵיק – אָמְרִינַן, אִי בָּעֵי הֲוָה זָרֵיק – לָא אָמְרִינַן. dei baé parék – amrinan, i baé hava zarék – la amrinan.
7. מֵיתִיבִי, כְּלָל אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: כֹּל שֶׁהָיְתָה לָהּ שְׁעַת הֶיתֵּר לַכֹּהֲנִים – אֵין מוֹעֲלִין בָּהּ, וְכֹל שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הֶיתֵּר לַכֹּהֲנִים – מוֹעֲלִין בָּהּ. métivi, kelal amar rabi yeochoua: kol chehayta lah cheat hetér lakohanim – én moalin bah, vekhol chelo hayta lah cheat hetér lakohanim – moalin bah.
8. וְאֵיזֶהוּ שְׁעַת הֶיתֵּר לַכֹּהֲנִים? שֶׁלָּנָה, וְשֶׁנִּטְמֵאת, וְשֶׁיָּצְאָה. veézeou cheat hetér lakohanim? chelana, vechenitmét, vecheyatsa.
9. וְאֵיזוֹ הִיא שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הֶיתֵּר לַכֹּהֲנִים? שֶׁנִּשְׁחֲטָה חוּץ לִזְמַנָּהּ, וְחוּץ לִמְקוֹמָהּ, וְשֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמָהּ. veézo hi chelo hayta lah cheat hetér lakohanim? chenich'hata 'houts lizmanah, ve'houts limkomah, vechekibelou pesoulin vezarkou et damah.
10. קָתָנֵי מִיהָא רֵישָׁא שֶׁלָּנָה, וְשֶׁנִּטְמֵאת, וְשֶׁיָּצְאָה. מַאי לָאו לָנָה מַמָּשׁ, וְהָכָא דְּאִי בָּעֵי הֲוָה זָרֵיק הוּא, וְקָתָנֵי דְּאֵין מוֹעֲלִין. katané miha récha chelana, vechenitmét, vecheyatsa. ma la lana mamach, vehakha dei baé hava zarék hou, vekatané deén moalin.
11. לָא, רְאוּיָה לָצֵאת, וּרְאוּיָה לִטַּמֵּא, וּרְאוּיָה לָלִין. la, reouya latsét, ourouya litamé, ourouya lalin.
12. אֲבָל לִינָה מַמָּשׁ, מַאי? הָכִי נָמֵי דְּמוֹעֲלִין! הַאי ״כׇּל (שהיה) [שֶׁהָיְתָה] לָהּ שְׁעַת הֶיתֵּר לַכֹּהֲנִים״ וְ״כֹל שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הֶיתֵּר לַכֹּהֲנִים״? aval lina mamach, ma? hakhi namé demoalin! ha "kol (ch) [chehayta] lah cheat hetér lakohanim" ve"khol chelo hayta lah cheat hetér lakohanim"?
13. ״כֹּל שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁעַת הֶיתֵּר לַכֹּהֲנִים אֵין מוֹעֲלִין בָּהּ״, וְ״כֹל שֶׁאֵין לָהּ שְׁעַת הֶיתֵּר לַכֹּהֲנִים מוֹעֲלִין בָּהּ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! "kol cheyéch lah cheat hetér lakohanim én moalin bah", ve"khol cheén lah cheat hetér lakohanim moalin bah" mibeé léh!
14. אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: מְעִילָה אַטּוּמְאָה קָא רָמֵית? ela amar rav aché: meila atouma ka ramét?
15. מְעִילָה מִשּׁוּם קְדוּשָּׁה וְלָאו קְדוּשָּׁה הִיא, לְבָתַר דְּפָקְעָה לַהּ קְדוּשְּׁתֵיהּ, בְּמַאי הָדְרָא רָכְבָא לַהּ? meila michoum kedoucha vela kedoucha hi, levatar defaka lah kedouchetéh, bema hadra rakhva lah?
16. טוּמְאָה מִשּׁוּם אוּכְלָא וְלָאו (מִשּׁוּם) אוּכְלָא הִיא, כֹּל הֵיכָא דְּאִי בָּעֵי זָרֵיק מָצֵי זָרֵיק לֵיהּ – מְשַׁוֵּי לֵיהּ אוּכְלָא, וּמְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין. הֵיכָא דְּאִי בָּעֵי (מָצֵי) זָרֵיק לָא מָצֵי זָרֵיק – לָא מְשַׁוֵּי לֵיהּ אוּכְלָא, [וְלָא] מְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין. touma michoum oukhla vela (michoum) oukhla hi, kol hékha dei baé zarék matsé zarék léh – mechavé léh oukhla, oumtamé toumat okhalin. hékha dei baé (matsé) zarék la matsé zarék – la mechavé léh oukhla, [vela] metamé toumat okhalin.
17. מֵיתִיבִי: הַמֵּבִיא אָשָׁם תָּלוּי, וְנוֹדַע שֶׁלֹּא חָטָא – אִם עַד שֶׁלֹּא נִשְׁחַט נוֹדַע לוֹ, יֵצֵא וְיִרְעֶה בָּעֵדֶר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: métivi: hamévi acham talou, venoda chelo 'hata – im ad chelo nich'hat noda lo, yétsé veyire baéder, divré rabi méir. va'hakhamim omrim:

Daf 102b

1. יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב וְיִמָּכֵר וְיִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יַקְרִיב, שֶׁאִם אֵינוֹ בָּא עַל חֵטְא זֶה הֲרֵי הוּא בָּא עַל חֵטְא אַחֵר. yire ad cheyistaév veyimakhér veyipelou dama lindava. rabi eliezer omér: yakriv, cheim éno ba al 'hét ze haré hou ba al 'hét a'hér.
2. מִשֶּׁנִּשְׁחַט, נוֹדַע לוֹ – הַדָּם יִשָּׁפֵךְ, וְהַבָּשָׂר יִשָּׂרֵף. michenich'hat, noda lo – hadam yichafékh, vehabasar yisaréf.
3. נִזְרַק הַדָּם – הַבָּשָׂר יֵאָכֵל, וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֲפִילּוּ הַדָּם בַּכּוֹס – יִזָּרֵק וְהַבָּשָׂר יֵאָכֵל. nizrak hadam – habasar yéakhél, verabi yosé omér: afilou hadam bakos – yizarék vehabasar yéakhél.
4. וְאָמַר רָבָא: רַבִּי יוֹסֵי בְּשִׁיטַת רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲמָרָהּ, דְּאָמַר: כׇּל הָעוֹמֵד לִזְרוֹק – כְּזָרוּק דָּמֵי. veamar rava: rabi yosé bechitat rabi chimon amarah, deamar: kol haoméd lizrok – kezarouk damé.
5. מִידֵּי הוּא טַעְמָא? אָמְרִי בְּמַעְרְבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּקָסָבַר כְּלֵי שָׁרֵת מְקַדְּשִׁין אֶת הַפְּסוּלִין לְכַתְּחִילָּה לִיקְרַב. midé hou tama? amri bemareva micheméh derabi yosé bar 'hanina: haynou tama derabi yosé, dekasavar kelé charét mekadechin et hapesoulin lekhate'hila likrav.
6. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב כָּהֲנָא: מִדְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן כׇּל הָעוֹמֵד לִזְרוֹק כְּזָרוּק דָּמֵי, כׇּל הָעוֹמֵד לִשְׂרוֹף נָמֵי כְּשָׂרוּף דָּמֵי – נוֹתָר וּפָרָה אַמַּאי מִטַּמְּאִין טוּמְאַת אֳכָלִין? עַפְרָא בְּעָלְמָא נִינְהוּ! אֲמַר לֵיהּ: חִיבַּת הַקּוֹדֶשׁ מַכְשַׁרְתָּן. amar léh rav aché lerav kahana: mideamar rabi chimon kol haoméd lizrok kezarouk damé, kol haoméd lisrof namé kesarouf damé – notar oufara ama mitamein toumat okhalin? afra bealma ninou! amar léh: 'hibat hakodech makhchartan.
7. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: נְהִי דְּמַהְנְיָא לְהוּ חִיבַּת הַקּוֹדֶשׁ לְאִיפְּסוֹלֵי דְּגוּפֵיהּ, לִיקְּרוֹיֵי טָמֵא נָמֵי, לְמִימְנֵי בֵּיהּ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי? amar léh ravina lerav aché: nehi demahneya leou 'hibat hakodech leipesolé degouféh, likeroyé tamé namé, lemimné béh richon vechéni?
8. תִּפְשׁוֹט דְּבָעֵי רֵישׁ לָקִישׁ: צָרִיד שֶׁל מְנָחוֹת, מוֹנִין בּוֹ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, אוֹ אֵין מוֹנִין בּוֹ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי? tifchot devaé réch lakich: tsarid chel mena'hot, monin bo richon vechéni, o én monin bo richon vechéni?
9. כִּי מִיבַּעְיָא לֵיהּ לְרֵישׁ לָקִישׁ – דְּאוֹרָיְיתָא, כִּי קָאָמְרִינַן – דְּרַבָּנַן. ki mibaya léh leréch lakich – deorayta, ki kaamrinan – derabanan.
10. מַתְנִי׳ הָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי בְּמַחֲבַת״ וְהֵבִיא בְּמַרְחֶשֶׁת, ״בְּמַרְחֶשֶׁת״ וְהֵבִיא בְּמַחֲבַת – מַה שֶּׁהֵבִיא הֵבִיא, וִידֵי חוֹבָתוֹ לֹא יָצָא. matni' haomér "haré ala bema'havat" vehévi bemar'hechet, "bemar'hechet" vehévi bema'havat – ma chehévi hévi, vidé 'hovato lo yatsa.
11. ״זוֹ לְהָבִיא בְּמַחֲבַת״, וְהֵבִיא בְּמַרְחֶשֶׁת; ״בְּמַרְחֶשֶׁת״, וְהֵבִיא בְּמַחֲבַת – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. "zo lehavi bema'havat", vehévi bemar'hechet; "bemar'hechet", vehévi bema'havat – haré zo pesoula.
12. הָאוֹמֵר: ״הֲרֵי עָלַי שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת לְהָבִיא בִּכְלִי אֶחָד״, וְהֵבִיא בִּשְׁנֵי כֵּלִים, ״בִּשְׁנֵי כֵּלִים״, וְהֵבִיא בִּכְלִי אֶחָד – מַה שֶּׁהֵבִיא הֵבִיא, וִידֵי חוֹבָתוֹ לֹא יָצָא. haomér: "haré ala chené esronot lehavi bikhli e'had", vehévi bichné kélim, "bichné kélim", vehévi bikhli e'had – ma chehévi hévi, vidé 'hovato lo yatsa.
13. ״אֵלּוּ בִּכְלִי אֶחָד״, וְהֵבִיא בִּשְׁנֵי כֵּלִים; ״בִּשְׁנֵי כֵּלִים״, וְהֵבִיא בִּכְלִי אֶחָד – הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִין. "élou bikhli e'had", vehévi bichné kélim; "bichné kélim", vehévi bikhli e'had – haré élou pesoulin.
14. ״הֲרֵי עָלַי שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת לְהָבִיא בִּכְלִי אֶחָד״, וְהֵבִיא בִּשְׁנֵי כֵּלִים, אָמְרוּ לוֹ: ״בִּכְלִי אֶחָד נָדַרְתָּ״. הִקְרִיבָן בִּשְׁנֵי כֵּלִים – פְּסוּלִין, בִּכְלִי אֶחָד – כְּשֵׁרִין. "haré ala chené esronot lehavi bikhli e'had", vehévi bichné kélim, amrou lo: "bikhli e'had nadarta". hikrivan bichné kélim – pesoulin, bikhli e'had – kechérin.
15. ״הֲרֵי עָלַי שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת לְהָבִיא בִּשְׁנֵי כֵּלִים״, וְהֵבִיא בִּכְלִי אֶחָד, אָמְרוּ לוֹ: ״בִּשְׁנֵי כֵּלִים נָדַרְתָּ״. הִקְרִיבָן בִּשְׁנֵי כֵּלִים – כְּשֵׁרִין, נְתָנוֹ לִכְלִי אֶחָד – כִּשְׁתֵּי מְנָחוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ. "haré ala chené esronot lehavi bichné kélim", vehévi bikhli e'had, amrou lo: "bichné kélim nadarta". hikrivan bichné kélim – kechérin, netano likhli e'had – kichté mena'hot chenitarvou.
16. גְּמָ׳ וּצְרִיכָא. gema' outsrikha.
17. דְּאִי אַשְׁמְעִינַן הָךְ קַמַּיְיתָא, מִשּׁוּם דְּאָמַר ״בְּמַחֲבַת״ וְקָא מַיְיתֵי בְּמַרְחֶשֶׁת, אֲבָל הָכָא דְּאִידֵּי וְאִידֵּי בְּמַחֲבַת, וְאִידֵּי וְאִידֵּי בְּמַרְחֶשֶׁת, אֵימָא יְדֵי נִדְרוֹ נָמֵי יָצָא. dei achmeinan hakh kamayta, michoum deamar "bema'havat" veka mayté bemar'hechet, aval hakha deidé veidé bema'havat, veidé veidé bemar'hechet, éma yedé nidro namé yatsa.
18. וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָךְ, מִשּׁוּם דְּקָא פָּלֵיג לַהּוֹ, אֲבָל הָתָם דְּלָא פָּלֵיג בֵּיהּ – אֵימָא לָא. צְרִיכָא. vei achmeinan hakh, michoum deka palég laho, aval hatam dela palég béh – éma la. tserikha.
19. תָּנוּ רַבָּנַן: מַה שֶּׁהֵבִיא – הֵבִיא, וִידֵי נִדְרוֹ לֹא יָצָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף יְדֵי נִדְרוֹ נָמֵי יָצָא. tanou rabanan: ma chehévi – hévi, vidé nidro lo yatsa. rabi chimon omér: af yedé nidro namé yatsa.
20. זוֹ לְהָבִיא בְּמַחֲבַת – וְהָא תַּנְיָא: לֹא קִידְּשׁוּם כְּלֵי שָׁרֵת? אָמַר אַבָּיֵי: לֹא קִידְּשׁוּם לִיקְרַב, אֲבָל קִידְּשׁוּם לִיפָּסֵל. zo lehavi bema'havat – veha tanya: lo kidechoum kelé charét? amar abayé: lo kidechoum likrav, aval kidechoum lipasél.
21. וְאָמַר אַבָּיֵי: לֹא שָׁנוּ veamar abayé: lo chanou

Daf 103a

1. אֶלָּא שֶׁקְּבָעָן בִּשְׁעַת נֶדֶר, אֲבָל בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה – לָא. ela chekevaan bichat neder, aval bichat hafracha – la.
2. ״כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ״, וְלֹא ״כַּאֲשֶׁר הִפְרַשְׁתָּ״. "kaacher nadarta", velo "kaacher hifrachta".
3. אִיתְּמַר נָמֵי: אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא, אָמַר רַבִּי אַסִּי, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁקְּבָעָן בִּשְׁעַת נֶדֶר, אֲבָל בִּשְׁעַת הַפְרָשָׁה – לֹא, ״כַּאֲשֶׁר נָדַרְתָּ״ וְלֹא ״כַּאֲשֶׁר הִפְרַשְׁתָּ״. itemar namé: amar rabi a'ha bar 'hanina, amar rabi asi, amar rabi yo'hanan: lo chanou ela chekevaan bichat neder, aval bichat hafracha – lo, "kaacher nadarta" velo "kaacher hifrachta".
4. מַתְנִי׳ הָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי מִנְחָה מִן הַשְּׂעוֹרִים״ – יָבִיא מִן הַחִטִּים. ״קֶמַח״ – יָבִיא סוֹלֶת. ״בְּלֹא שֶׁמֶן וּבְלֹא לְבוֹנָה״ – יָבִיא שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה. matni' haomér "haré ala min'ha min haseorim" – yavi min ha'hitim. "kema'h" – yavi solet. "belo chemen ouvlo levona" – yavi chemen oulvona.
5. ״חֲצִי עִשָּׂרוֹן״ – יָבִיא עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם, ״עִשָּׂרוֹן וּמֶחֱצָה״ – יָבִיא שְׁנַיִם, רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר, שֶׁלֹּא הִתְנַדֵּב כְּדֶרֶךְ הַמִּתְנַדְּבִין. "'hatsi isaron" – yavi isaron chalém, "isaron oume'hetsa" – yavi chenayim, rabi chimon potér, chelo hitnadév kederekh hamitnadevin.
6. גְּמָ׳ אַמַּאי? נֶדֶר וּפִתְחוֹ עִמּוֹ הוּא! gema' ama? neder oufit'ho imo hou!
7. אָמַר חִזְקִיָּה: הָא מַנִּי? בֵּית שַׁמַּאי הִיא, דְּאָמְרִי תְּפוֹס לָשׁוֹן רִאשׁוֹן, דִּתְנַן: ״הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַגְּרוֹגְרוֹת וּמִן הַדְּבֵילָה״ – בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נָזִיר, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵינוֹ נָזִיר. amar 'hizkiya: ha mani? bét chama hi, deamri tefos lachon richon, ditnan: "haréni nazir min hagerogrot oumin hadevéla" – bét chama omrim: nazir, ouvét hilél omrim: éno nazir.
8. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא בֵּית הִלֵּל, בְּאוֹמֵר ״אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין נוֹדְרִין כָּךְ, לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר כָּךְ אֶלָּא כָּךְ״. rabi yo'hanan amar: afilou téma bét hilél, beomér "ilou hayiti yodéa cheén nodrin kakh, lo hayiti nodér kakh ela kakh".
9. אָמַר חִזְקִיָּה: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דְּאָמַר ״מִנְחָה מִן הַשְּׂעוֹרִים״, אֲבָל אָמַר ״מִנְחָה מִן הָעֲדָשִׁים״ – לָא. amar 'hizkiya: lo chanou ela deamar "min'ha min haseorim", aval amar "min'ha min haadachim" – la.
10. מִכְּדִי חִזְקִיָּה כְּמַאן אָמַר לִשְׁמַעְתֵּיהּ? כְּבֵית שַׁמַּאי, וּבֵית שַׁמַּאי מִשּׁוּם תְּפוֹס לָשׁוֹן רִאשׁוֹן הוּא. מָה לִי מִן הַשְּׂעוֹרִין, מָה לִי מִן הָעֲדָשִׁים? הֲדַר בֵּיהּ. mikedi 'hizkiya keman amar lichmatéh? kevét chama, ouvét chama michoum tefos lachon richon hou. ma li min haseorin, ma li min haadachim? hadar béh.
11. וּמַאי טַעְמָא הֲדַר בֵּיהּ? אָמַר רָבָא: מַתְנִיתִין קְשִׁיתֵיהּ, מַאי אִירְיָא דְּתָנֵי ״מִנְחָה מִן הַשְּׂעוֹרִים״? לִיתְנֵי ״מִן הָעֲדָשִׁים״! ouma tama hadar béh? amar rava: matnitin kechitéh, ma irya detané "min'ha min haseorim"? litné "min haadachim"!
12. אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ, מִשּׁוּם דְּטָעֵי הוּא, בִּשְׂעוֹרִים טָעֵי, בַּעֲדָשִׁים לָא טָעֵי. ela chema minah, michoum detaé hou, bisorim taé, baadachim la taé.
13. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ מִן הָעֲדָשִׁים. מִכְּדֵי, רַבִּי יוֹחָנָן כְּמַאן אַמְרַהּ לִשְׁמַעְתֵּיהּ? כְּבֵית הִלֵּל, וּבֵית הִלֵּל מִשּׁוּם דְּטָעֵי הוּא. בִּשְׂעוֹרִין – טָעֵי, בַּעֲדָשִׁים – לָא טָעֵי! verabi yo'hanan amar: afilou min haadachim. mikedé, rabi yo'hanan keman amrah lichmatéh? kevét hilél, ouvét hilél michoum detaé hou. bisorin – taé, baadachim – la taé!
14. לִדְבָרָיו דְּחִזְקִיָּה קָאָמַר לֵיהּ, אַתְּ מַאי טַעְמָא הָדְרַתְּ בָּךְ מִשּׁוּם דְּלָא קָתָנֵי ״מִן הָעֲדָשִׁים״. lidvara de'hizkiya kaamar léh, ate ma tama hadrate bakh michoum dela katané "min haadachim".
15. דִּלְמָא ״לָא מִיבַּעְיָא״ קָאָמַר, לָא מִיבַּעְיָא מִן הָעֲדָשִׁים, דְּאִיכָּא לְמֵימַר מִהְדָּר הוּא דְּהָדַר בֵּיהּ, וּתְפוֹס לָשׁוֹן רִאשׁוֹן, אֶלָּא אֲפִילּוּ מִן הַשְּׂעוֹרִין נָמֵי, דְּאִיכָּא לְמֵימַר מִיטְעָא הוּא דְּקָא טָעֵי, אֲפִילּוּ הָכִי תְּפוֹס לָשׁוֹן רִאשׁוֹן. dilma "la mibaya" kaamar, la mibaya min haadachim, deika lemémar mihdar hou dehadar béh, outfos lachon richon, ela afilou min haseorin namé, deika lemémar mita hou deka taé, afilou hakhi tefos lachon richon.

Daf 103b

1. אָמַר זְעֵירִי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דְּאָמַר ״מִנְחָה״, אֲבָל לָא אָמַר ״מִנְחָה״ – לָא. amar zeéri: lo chanou ela deamar "min'ha", aval la amar "min'ha" – la.
2. יָתֵיב רַב נַחְמָן וְקָאָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא. אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: ״קֶמַח״ – יָבִיא סוֹלֶת, לָאו דְּלֹא אָמַר ״מִנְחָה״? לָא, דְּאָמַר ״מִנְחָה״. yatév rav na'hman vekaamar lah leha chemata. étivéh rava lerav na'hman: "kema'h" – yavi solet, la delo amar "min'ha"? la, deamar "min'ha".
3. ״בְּלֹא שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה״, יָבִיא שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה. מַאי לָאו דְּלֹא אָמַר ״מִנְחָה״? לָא, דְּאָמַר ״מִנְחָה״. "belo chemen oulvona", yavi chemen oulvona. ma la delo amar "min'ha"? la, deamar "min'ha".
4. ״חֲצִי עִשָּׂרוֹן״ – יָבִיא עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם, מַאי לָאו דְּלֹא אָמַר ״מִנְחָה״? לָא, דְּאָמַר ״מִנְחָה״. "'hatsi isaron" – yavi isaron chalém, ma la delo amar "min'ha"? la, deamar "min'ha".
5. אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: עִשָּׂרוֹן וּמֶחֱצָה – יָבִיא שְׁנַיִם, כֵּיוָן דְּאָמַר ״מִנְחָה״ אִיחַיַּיב לֵיהּ בְּעִשָּׂרוֹן, כִּי אָמַר ״חֲצִי עִשָּׂרוֹן״ לֹא כְּלוּם קָאָמַר הוּא. i hakhi, éma séfa: isaron oume'hetsa – yavi chenayim, kévan deamar "min'ha" i'hayav léh beisaron, ki amar "'hatsi isaron" lo keloum kaamar hou.
6. לָא צְרִיכָא דְּאָמַר ״הֲרֵי עָלַי מִנְחָה חֲצִי עִשָּׂרוֹן וְעִשָּׂרוֹן״, דְּכֵיוָן דְּאָמַר ״מִנְחָה״ אִיחַיַּיב לֵיהּ בְּעִשָּׂרוֹן, כִּי אָמַר ״חֲצִי עִשָּׂרוֹן״ וְלֹא כְּלוּם קָאָמַר, כִּי הָדַר אָמַר ״עִשָּׂרוֹן״ מַיְיתֵי עִשָּׂרוֹן אַחֲרִינָא. la tserikha deamar "haré ala min'ha 'hatsi isaron veisaron", dekhévan deamar "min'ha" i'hayav léh beisaron, ki amar "'hatsi isaron" velo keloum kaamar, ki hadar amar "isaron" mayté isaron a'harina.
7. אִי הָכִי, רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר שֶׁלֹּא הִתְנַדֵּב כְּדֶרֶךְ הַמִּתְנַדְּבִין, אַמַּאי? אָמַר רָבָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּשִׁיטַת רַבִּי יוֹסֵי אֲמָרָהּ, דְּאָמַר: אַף בִּגְמַר דְּבָרָיו אָדָם מַתְפִּיס. i hakhi, rabi chimon potér chelo hitnadév kederekh hamitnadevin, ama? amar rava: rabi chimon bechitat rabi yosé amarah, deamar: af bigmar devara adam matpis.
8. מַתְנִי׳ מִתְנַדֵּב אָדָם מִנְחָה שֶׁל שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן, וּמֵבִיא בִּכְלִי אֶחָד. (אִם אָמַר ״הֲרֵי עָלַי שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן״ – מֵבִיא בִּכְלִי אֶחָד). אִם אָמַר ״הֲרֵי עָלַי שִׁשִּׁים וְאֶחָד״ – מֵבִיא שִׁשִּׁים בִּכְלִי אֶחָד, וְאֶחָד בִּכְלִי אֶחָד, שֶׁכֵּן הַצִּיבּוּר מֵבִיא בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת שִׁשִּׁים וְאֶחָד. matni' mitnadév adam min'ha chel chichim isaron, oumévi bikhli e'had. (im amar "haré ala chichim isaron" – mévi bikhli e'had). im amar "haré ala chichim vee'had" – mévi chichim bikhli e'had, vee'had bikhli e'had, chekén hatsibour mévi beom tov harichon chel 'hag che'hal lihot bachabat chichim vee'had.
9. דַּיּוֹ לַיָּחִיד שֶׁהוּא פָּחוֹת מִן הַצִּיבּוּר אֶחָד. dayo laya'hid cheou pa'hot min hatsibour e'had.
10. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וַהֲלֹא אֵלּוּ לַפָּרִים, וְאֵלּוּ לַכְּבָשִׂים, וְאֵינָם נִבְלָלִים זֶה עִם זֶה! אֶלָּא עַד שִׁשִּׁים יְכוֹלִין לִיבָּלֵל. amar rabi chimon: vahalo élou laparim, veélou lakevasim, veénam nivlalim ze im ze! ela ad chichim yekholin libalél.
11. אָמְרוּ לוֹ: שִׁשִּׁים נִבְלָלִין, וְשִׁשִּׁים וְאֶחָד אֵין נִבְלָלִין?! אָמַר לָהֶם: כׇּל מִדּוֹת חֲכָמִים כֵּן – בְּאַרְבָּעִים סְאָה הוּא טוֹבֵל, וּבְאַרְבָּעִים סְאָה חָסֵר קֻרְטוֹב אֵינוֹ יָכוֹל לִטְבּוֹל בָּהֶן. amrou lo: chichim nivlalin, vechichim vee'had én nivlalin?! amar lahem: kol midot 'hakhamim kén – bearbaim sea hou tovél, ouvarbaim sea 'hasér kourtov éno yakhol litbol bahen.
12. גְּמָ׳ שְׁאִיל שְׁאֵילָה לְמַעְלָה מֵרַבִּי יְהוּדָה בַּר אִילְעַאי: מִנַּיִן לְאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי שִׁשִּׁים וְאֶחָד״ מֵבִיא שִׁשִּׁים בִּכְלִי אֶחָד, וְאֶחָד בִּכְלִי אֶחָד? gema' cheil cheéla lemala mérabi yeouda bar ila: minayin leomér "haré ala chichim vee'had" mévi chichim bikhli e'had, vee'had bikhli e'had?
13. פָּתַח רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִילְעַאי, רֹאשׁ הַמְדַבְּרִים בְּכׇל מָקוֹם, וְאָמַר: שֶׁכֵּן מָצִינוּ צִיבּוּר מְבִיאִין בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת שִׁשִּׁים וְאֶחָד, דַּיּוֹ לַיָּחִיד שֶׁיִּפְחוֹת מִן הַצִּיבּוּר אֶחָד. pata'h rabi yeouda bar ila, roch hamdaberim bekhol makom, veamar: chekén matsinou tsibour meviin beom tov harichon chel 'hag che'hal lihot bachabat chichim vee'had, dayo laya'hid cheyif'hot min hatsibour e'had.
14. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: וַהֲלֹא אֵלּוּ פָּרִים וְאֵילִים, וְאֵלּוּ כְּבָשִׂים? אֵלּוּ בְּלִילָתָן עָבָה, וְאֵלּוּ בְּלִילָתָן רַכָּה, אֵלּוּ בְּלִילָתָן שַׁחֲרִית, וְאֵלּוּ בְּלִילָתָן בֵּין הָעַרְבַּיִם, וְאֵין נִבְלָלִין מִזֶּה עַל זֶה. amar lo rabi chimon: vahalo élou parim veélim, veélou kevasim? élou belilatan ava, veélou belilatan raka, élou belilatan cha'harit, veélou belilatan bén haarbayim, veén nivlalin mize al ze.
15. אָמְרוּ לוֹ: ״אֱמוֹר אַתָּה״. אָמַר לָהֶם: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר ״וְכׇל מִנְחָה בְלוּלָה בַשֶּׁמֶן וַחֲרֵבָה״, כְּבָר אָמְרָה תּוֹרָה: הָבֵא מִנְחָה שֶׁיְּכוֹלָה לְהִיבָּלֵל. amrou lo: "emor ata". amar lahem: haré hou omér "vekhol min'ha veloula vachemen va'haréva", kevar amra tora: havé min'ha cheyekhola lehibalél.
16. אָמַר לוֹ: בְּשִׁשִּׁים נִבְלָלִין, בְּשִׁשִּׁים וְאֶחָד אֵין נִבְלָלִין?! אָמַר לוֹ: כׇּל מִדַּת חֲכָמִים כֵּן הוּא – בְּאַרְבָּעִים סְאָה הוּא טוֹבֵל, בְּאַרְבָּעִים סְאָה חָסֵר קֻרְטוֹב אֵינוֹ יָכוֹל לִטְבּוֹל. amar lo: bechichim nivlalin, bechichim vee'had én nivlalin?! amar lo: kol midat 'hakhamim kén hou – bearbaim sea hou tovél, bearbaim sea 'hasér kourtov éno yakhol litbol.
17. כְּבֵיצָה – מְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין, כְּבֵיצָה חָסֵר שׁוּמְשׁוּם – אֵין מְטַמֵּא טוּמְאַת אֳכָלִין. שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה – מְטַמֵּא מִדְרָס, שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה חָסֵר נִימָא אַחַת – אֵינוֹ מְטַמֵּא מִדְרָס. kevétsa – metamé toumat okhalin, kevétsa 'hasér choumchoum – én metamé toumat okhalin. chelocha al chelocha – metamé midras, chelocha al chelocha 'hasér nima a'hat – éno metamé midras.
18. וְכִי אֵין נִבְלָלִין, מַאי הָוֵי? וְהָא תְּנַן: אִם לֹא בָּלַל – כָּשֵׁר! אָמַר רַבִּי זֵירָא: כׇּל הָרָאוּי לְבִילָּה – אֵין בִּילָּה מְעַכֶּבֶת בּוֹ, וְכֹל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְבִילָּה – בִּילָּה מְעַכֶּבֶת בּוֹ. vekhi én nivlalin, ma havé? veha tenan: im lo balal – kachér! amar rabi zéra: kol haraou levila – én bila meakevet bo, vekhol cheéno raou levila – bila meakevet bo.
19. אָמַר רַבִּי בִּיבִי, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מַעֲשֶׂה בְּפִרְדָּה אַחַת שֶׁל בֵּית רַבִּי שֶׁמֵּתָה, וְשִׁיעֲרוּ חֲכָמִים אֶת דָּמָהּ בִּרְבִיעִית. amar rabi bivi, amar rabi yeochoua ben lévi: maase befirda a'hat chel bét rabi cheméta, vechiarou 'hakhamim et damah birviit.
20. מֵתִיב רַבִּי יִצְחָק בַּר בִּיסְנָא: הֵעִיד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא עַל דַּם נְבֵילוֹת שֶׁהוּא טָהוֹר, וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא: מַעֲשֶׂה וְהָיוּ נוֹחֲרִין עֲרוֹדְיָאוֹת לַאֲרָיוֹת בְּאִיסְטַרְיָא שֶׁל מֶלֶךְ, וְהָיוּ עוֹלֵי רְגָלִים שׁוֹקְעִין עַד רְכוּבּוֹתֵיהֶן בַּדָּם, וְלֹא אָמְרוּ לָהֶם דָּבָר. métiv rabi yits'hak bar bisna: héid rabi yeochoua verabi yeochoua ben betéra al dam nevélot cheou taor, veamar rabi yeochoua ben betéra: maase vehaou no'harin arodyaot laaraot beistarya chel melekh, vehaou olé regalim chokin ad rekhoubotéhen badam, velo amrou lahem davar.
21. אִישְׁתִּיק, אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זְרִיקָא: מַאי טַעְמָא לָא קָא מַהְדַּר מָר? אֲמַר לֵיהּ: הֵיכִי אַהְדַּר לֵיהּ, דְּאָמַר רַבִּי חָנִין: ״וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד״ – זֶה הַלּוֹקֵחַ תְּבוּאָה מִשָּׁנָה לְשָׁנָה. ichtik, amar léh rabi zerika: ma tama la ka mahdar mar? amar léh: hékhi ahdar léh, deamar rabi 'hanin: "vehaou 'hayekha telouim lekha mineged" – ze haloké'ha tevoua michana lechana.
22. ״וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם״ – זֶה הַלּוֹקֵחַ תְּבוּאָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת, ״וְאַל תַּאֲמֵן בְּחַיֶּיךָ״ – זֶה הַסּוֹמֵךְ עַל הַפַּלְטֵר. "oufa'hadta layla veomam" – ze haloké'ha tevoua méerev chabat leerev chabat, "veal taamén be'hayekha" – ze hasomékh al hapaltér.

Daf 104a

1. וְהָהוּא גַּבְרָא עַל פַּלְטֵר סָמֵיךְ. vehaou gavra al paltér samékh.
2. מַאי הָוֵי עֲלַהּ? אָמַר רַב יוֹסֵף: רַבִּי יְהוּדָה מוֹרְיָינָא דְּבֵי נְשִׂיאָה הֲוָה, וְאוֹרִי לֵיהּ כִּשְׁמַעְתֵּיהּ. ma havé alah? amar rav yoséf: rabi yeouda moryana devé nesia hava, veori léh kichmatéh.
3. דִּתְנַן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שִׁשָּׁה דְּבָרִים מִקּוּלֵּי בֵּית שַׁמַּאי וּמֵחוּמְרֵי בֵּית הִלֵּל. דַּם נְבֵילוֹת – בֵּית שַׁמַּאי מְטַהֲרִין, וּבֵית הִלֵּל מְטַמְּאִין. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה: אַף כְּשֶׁטִּמְּאוּ בֵּית הִלֵּל, לֹא טִמְּאוּ אֶלָּא בִּרְבִיעִית, הוֹאִיל וְיָכוֹל לִקְרוֹשׁ וְלַעֲמוֹד עַל כְּזַיִת. ditnan, rabi yeouda omér: chicha devarim mikoulé bét chama oumé'houmré bét hilél. dam nevélot – bét chama metaharin, ouvét hilél metamein. amar rabi yosé berabi yeouda: af kechetimeou bét hilél, lo timeou ela birviit, hoil veyakhol likroch velaamod al kezayit.
4. מַתְנִי׳ אֵין מִתְנַדְּבִין לוֹג, שְׁנַיִם, וַחֲמִשָּׁה, אֲבָל מִתְנַדְּבִין שְׁלֹשָׁה, וְאַרְבָּעָה, וְשִׁשָּׁה, וּמִשִּׁשָּׁה וּלְמַעְלָה. matni' én mitnadevin log, chenayim, va'hamicha, aval mitnadevin chelocha, vearbaa, vechicha, oumichicha oulmala.
5. גְּמָ׳ אִיבַּעְיָא לְהוּ – יֵשׁ קֶבַע לִנְסָכִים, אוֹ אֵין קֶבַע לִנְסָכִים? gema' ibaya leou – yéch keva linsakhim, o én keva linsakhim?
6. הֵיכִי דָּמֵי? כְּגוֹן דְּאַיְיתִי חַמְשָׁה. אִי אָמְרַתְּ אֵין קֶבַע לִנְסָכִים – מָשֵׁיךְ וּמַקְרֵיב אַרְבְּעָה מִינַּיְיהוּ, דַּחֲזֵי לְאַיִל, וְאִידַּךְ הָוֵי נְדָבָה. וְאִי אָמְרַתְּ יֵשׁ קֶבַע לִנְסָכִים – עַד דִּמְמַלֵּי לְהוּ לָא קׇרְבִי. hékhi damé? kegon deayti 'hamcha. i amrate én keva linsakhim – machékh oumakrév arbea minayou, da'hazé leayil, veidakh havé nedava. vei amrate yéch keva linsakhim – ad dimmalé leou la korvi.
7. מַאי? אָמַר אַבָּיֵי: תָּא שְׁמַע, שִׁשָּׁה לִנְדָבָה, וְאָמְרִינַן: כְּנֶגֶד מִי? כְּנֶגֶד מוֹתַר חַטָּאת, וּמוֹתַר אֲשָׁמוֹת, וּמוֹתַר אֲשַׁם נָזִיר, וּמוֹתַר אֲשַׁם מְצוֹרָע, וּמוֹתַר קִינִּין, וּמוֹתַר מִנְחַת חוֹטֵא. ma? amar abayé: ta chema, chicha lindava, veamrinan: keneged mi? keneged motar 'hatat, oumotar achamot, oumotar acham nazir, oumotar acham metsora, oumotar kinin, oumotar min'hat 'hoté.
8. וְאִם אִיתָא, לִיתַקֵּין שׁוֹפָר אַחֲרִינָא כְּנֶגֶד מוֹתַר נְסָכִים! veim ita, litakén chofar a'harina keneged motar nesakhim!
9. הָנָךְ לְנִדְבַת צִבּוּר אָזְלִי, הָנֵי שְׁכִיחִי, אֶפְשָׁר דְּמִצְטָרְפִי דְּמָר וּדְמָר בַּהֲדֵי הֲדָדֵי, וְקָרְבִי. hanakh lenidvat tsibour azli, hané chekhi'hi, efchar demitstarfi demar oudmar bahadé hadadé, vekarvi.
10. אָמַר רָבָא: תָּא שְׁמַע, ״אֶזְרָח״ – מְלַמֵּד שֶׁמִּתְנַדְּבִין נְסָכִים, וְכַמָּה? שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין. amar rava: ta chema, "ezra'h" – melaméd chemitnadevin nesakhim, vekhama? chelochet lougin.
11. וּמִנַּיִן שֶׁאִם רָצָה לְהוֹסִיף יוֹסִיף? תַּלְמוּד לוֹמַר ״יִהְיֶה״. יָכוֹל יִפְחוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר ״כָּכָה״. ouminayin cheim ratsa leosif yosif? talmoud lomar "yihye". yakhol yif'hot? talmoud lomar "kakha".
12. מַאי ״יוֹסִיף״? אִילֵּימָא אַרְבָּעָה וְשִׁשָּׁה – מַאי שְׁנָא שְׁלֹשָׁה? דַּחֲזוּ לְכֶבֶשׂ – אַרְבָּעָה וְשִׁשָּׁה נָמֵי חֲזוּ לְאַיִל וּפַר! אֶלָּא לָאו, חֲמִשָּׁה, וּשְׁמַע מִינַּהּ אֵין קֶבַע לִנְסָכִים. שְׁמַע מִינַּהּ. ma "yosif"? iléma arbaa vechicha – ma chena chelocha? da'hazou lekheves – arbaa vechicha namé 'hazou leayil oufar! ela la, 'hamicha, ouchma minah én keva linsakhim. chema minah.
13. אָמַר רַב אָשֵׁי: וְהָא אֲנַן לָא תְּנַן הָכִי? אֵין מִתְנַדְּבִין לוֹג שְׁנַיִם וַחֲמִשָּׁה. קָתָנֵי חֲמִשָּׁה דּוּמְיָא דִּשְׁנַיִם, מָה שְׁנַיִם דְּלָא חֲזוּ כְּלָל, אַף חֲמִשָּׁה נָמֵי דְּלָא חֲזוּ כְּלָל. amar rav aché: veha anan la tenan hakhi? én mitnadevin log chenayim va'hamicha. katané 'hamicha doumya dichnayim, ma chenayim dela 'hazou kelal, af 'hamicha namé dela 'hazou kelal.
14. מִידֵּי אִירְיָא? הָא כִּדְאִיתַהּ, וְהָא כִּדְאִיתַהּ. midé irya? ha kiditah, veha kiditah.
15. אָמַר אַבָּיֵי: אִם תִּמְצָא לוֹמַר אֵין קֶבַע לִנְסָכִים – הָא אֵין קֶבַע לִנְסָכִים, אִם תִּמְצָא לוֹמַר יֵשׁ קֶבַע לִנְסָכִים – עַד עֲשָׂרָה פְּשִׁיטָא לִי, אַחַד עָשָׂר amar abayé: im timtsa lomar én keva linsakhim – ha én keva linsakhim, im timtsa lomar yéch keva linsakhim – ad asara pechita li, a'had asar

Daf 104b

1. מִיבַּעְיָא לִי, מַאי: גַּבְרָא לִשְׁנֵי פָּרִים קָא מְכַוֵּין, וְעַד דִּמְמַלֵּי לְהוּ לָא קׇרְבִי, אוֹ דִלְמָא לִשְׁנֵי אֵילִים וְכֶבֶשׂ אֶחָד קָמְכַוֵּוין? תְּרֵי מֵחַד מִינָא וְחַד מֵחַד מִינָא אָמְרִינַן, אוֹ לָא? מַאי? תֵּיקוּ. mibaya li, ma: gavra lichné parim ka mekhavén, vead dimmalé leou la korvi, o dilma lichné élim vekheves e'had kamkhavén? teré mé'had mina ve'had mé'had mina amrinan, o la? ma? tékou.
2. מַתְנִי׳ מִתְנַדְּבִין יַיִן, וְאֵין מִתְנַדְּבִין שֶׁמֶן, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: מִתְנַדְּבִין שֶׁמֶן. matni' mitnadevin yayin, veén mitnadevin chemen, divré rabi akiva. rabi tarfon omér: mitnadevin chemen.
3. אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: מָה מָצִינוּ בְּיַיִן, שֶׁהוּא בָּא חוֹבָה וּבָא נְדָבָה, אַף שֶׁמֶן שֶׁהוּא בָּא חוֹבָה בָּא נְדָבָה. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּיַיִן שֶׁכֵּן קָרֵב עִם חוֹבָתוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, תֹּאמַר בְּשֶׁמֶן שֶׁאֵינוֹ קָרֵב עִם חוֹבָתוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ? amar rabi tarfon: ma matsinou beyayin, cheou ba 'hova ouva nedava, af chemen cheou ba 'hova ba nedava. amar lo rabi akiva: lo, im amarta beyayin chekén karév im 'hovato bifné atsmo, tomar bechemen cheéno karév im 'hovato bifné atsmo?
4. אֵין שְׁנַיִם מִתְנַדְּבִין עִשָּׂרוֹן אֶחָד, אֲבָל מִתְנַדְּבִין עוֹלָה וּשְׁלָמִים, וְעוֹף – אֲפִילּוּ פְּרֵידָה אַחַת. én chenayim mitnadevin isaron e'had, aval mitnadevin ola ouchlamim, veof – afilou peréda a'hat.
5. גְּמָ׳ אָמַר רָבָא: מִדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם נִלְמוֹד, מִתְנַדֵּב אָדָם מִנְחַת נְסָכִים בְּכׇל יוֹם. gema' amar rava: midivré chenéhem nilmod, mitnadév adam min'hat nesakhim bekhol yom.
6. פְּשִׁיטָא? מַהוּ דְּתֵימָא: מִנְחַת נְדָבָה גַּלִּי בַּהּ רַחֲמָנָא – הָנֵי חֲמִשָּׁה מְנָחוֹת אִין, טְפֵי לָא! קָא מַשְׁמַע לַן: הָנֵי מִילֵּי בִּסְתָמָא, אֲבָל הֵיכָא דְּפָרֵישׁ – פָּרֵישׁ. pechita? maou detéma: min'hat nedava gali bah ra'hamana – hané 'hamicha mena'hot in, tefé la! ka machma lan: hané milé bistama, aval hékha defaréch – paréch.
7. אֵין שְׁנַיִם מִתְנַדְּבִין. מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב ״תַּקְרִיב״, עוֹלָה נָמֵי הָא כְּתִיב ״יַקְרִיב״! én chenayim mitnadevin. ma tama? iléma michoum dikhtiv "takriv", ola namé ha ketiv "yakriv"!
8. אֶלָּא עוֹלָה מַאי טַעְמָא, דִּכְתִיב ״לְעֹלֹתֵיכֶם״, מִנְחָה נָמֵי הָא כְּתִיב ״לְמִנְחֹתֵיכֶם״, אֶלָּא מִשּׁוּם דִּכְתִיב בָּהּ ״נֶפֶשׁ״. ela ola ma tama, dikhtiv "leolotékhem", min'ha namé ha ketiv "lemin'hotékhem", ela michoum dikhtiv bah "nefech".
9. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, רַבִּי אוֹמֵר: ״אֲשֶׁר יַקְרִיב קׇרְבָּנוֹ לְכׇל נִדְרֵיהֶם וּלְכׇל נִדְבוֹתָם אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה׳״ – הַכֹּל בָּאִין בְּשׁוּתָּפוּת, לֹא סִילֵּק הַכָּתוּב אֶלָּא מִנְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נֶפֶשׁ״. tanya namé hakhi, rabi omér: "acher yakriv korbano lekhol nidréhem oulkhol nidvotam acher yakrivou la'" – hakol bain bechoutafout, lo silék hakatouv ela min'ha, cheneemar: "nefech".
10. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִפְּנֵי מָה נִשְׁתַּנֵּית מִנְחָה שֶׁנֶּאֱמַר בָהּ ״נֶפֶשׁ״? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִי דַּרְכּוֹ לְהָבִיא מִנְחָה? עָנִי, מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִילּוּ הִקְרִיב נַפְשׁוֹ לְפָנַי. amar rabi yits'hak: mipené ma nichtanét min'ha cheneemar vah "nefech"? amar hakadoch baroukh hou: mi darko lehavi min'ha? ani, maale ani ala keilou hikriv nafcho lefana.
11. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מָה נִשְׁתַּנֵּית מִנְחָה, (שנאמר) [שֶׁנֶּאֶמְרוּ] בָּהּ חֲמִשָּׁה מִינֵי טִיגּוּן הַלָּלוּ? מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וְדָם שֶׁעָשָׂה לוֹ אוֹהֲבוֹ סְעוּדָה, וְיוֹדֵעַ בּוֹ שֶׁהוּא עָנִי. אָמַר לוֹ: עֲשֵׂה לִי מִן חֲמִשָּׁה מִינֵי טִיגּוּן, כְּדֵי שֶׁאֵהָנֶה מִמְּךָ. amar rabi yits'hak: ma nichtanét min'ha, (chnmr) [cheneemrou] bah 'hamicha miné tigoun halalou? machal lemelekh basar vedam cheasa lo ohavo seouda, veodéa bo cheou ani. amar lo: asé li min 'hamicha miné tigoun, kedé cheéhane mimekha.
12. הֲדַרַן עֲלָךְ הַמְּנָחוֹת וְהַנְּסָכִים. hadaran alakh hamena'hot vehanesakhim.
13. מַתְנִי׳ ״הֲרֵי עָלַי עִשָּׂרוֹן״ – יָבִיא אֶחָד, ״עֶשְׂרוֹנוֹת״ – יָבִיא שְׁנַיִם, ״פֵּירַשְׁתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה פֵּירַשְׁתִּי״ – יָבִיא שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן. matni' "haré ala isaron" – yavi e'had, "esronot" – yavi chenayim, "pérachti veéni yodéa ma pérachti" – yavi chichim isaron.
14. ״הֲרֵי עָלַי מִנְחָה״ – יָבִיא אֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יָבִיא מִנְחַת הַסּוֹלֶת, שֶׁהִיא מְיוּחֶדֶת שֶׁבַּמְּנָחוֹת. "haré ala min'ha" – yavi ézo cheyirtse. rabi yeouda omér: yavi min'hat hasolet, chehi meou'hedet chebamena'hot.
15. ״מִנְחָה״ אוֹ ״מִין הַמִּנְחָה״ – יָבִיא אַחַת. ״מְנָחוֹת״ אוֹ ״מִין מְנָחוֹת״ – יָבִיא שְׁתַּיִם. ״פֵּירַשְׁתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶן פֵּירַשְׁתִּי״ – יָבִיא חֲמִשְׁתָּן. "min'ha" o "min hamin'ha" – yavi a'hat. "mena'hot" o "min mena'hot" – yavi chetayim. "pérachti veéni yodéa éze méhen pérachti" – yavi 'hamichtan.
16. פֵּירַשְׁתִּי מִנְחָה שֶׁל עֶשְׂרוֹנִים, וְאֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה פֵּירַשְׁתִּי – יָבִיא שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן. רַבִּי אוֹמֵר: יָבִיא מְנָחוֹת שֶׁל עֶשְׂרוֹנוֹת, מֵאֶחָד וְעַד שִׁשִּׁים. pérachti min'ha chel esronim, veéni yodéa kama pérachti – yavi chichim isaron. rabi omér: yavi mena'hot chel esronot, mée'had vead chichim.
17. גְּמָ׳ פְּשִׁיטָא! ״עֶשְׂרוֹנוֹת״ – יָבִיא שְׁתַּיִם אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ. הָא נָמֵי פְּשִׁיטָא! מִיעוּט עֶשְׂרוֹנוֹת שְׁתַּיִם אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ. gema' pechita! "esronot" – yavi chetayim itsterikha léh. ha namé pechita! miout esronot chetayim itsterikha léh.
18. ״פֵּירַשְׁתִּי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה פֵּירַשְׁתִּי״ – יָבִיא שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן. מַאן תַּנָּא? "pérachti, veéni yodéa ma pérachti" – yavi chichim isaron. man tana?
19. אָמַר חִזְקִיָּה: דְּלָא כְּרַבִּי, דְּאִי רַבִּי, הָאָמַר: יָבִיא מְנָחוֹת שֶׁל עֶשְׂרוֹנוֹת מֵאֶחָד וְעַד שִׁשִּׁים. amar 'hizkiya: dela kerabi, dei rabi, haamar: yavi mena'hot chel esronot mée'had vead chichim.
20. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי, בְּאוֹמֵר ״פֵּירַשְׁתִּי עֶשְׂרוֹנוֹת אֲבָל לֹא קְבַעְתִּים בִּכְלִי״, דְּמַיְיתֵי שִׁיתִּין עֶשְׂרוֹנוֹת בְּשִׁיתִּין מָאנֵי. verabi yo'hanan amar: afilou téma rabi, beomér "pérachti esronot aval lo kevatim bikhli", demayté chitin esronot bechitin mané.
21. ״הֲרֵי עָלַי מִנְחָה״ – יָבִיא אֵיזֶהוּ שֶׁיִּרְצֶה [וְכוּ׳]. תָּנָא: הוֹאִיל וּפָתַח בּוֹ הַכָּתוּב תְּחִלָּה. "haré ala min'ha" – yavi ézeou cheyirtse [vekhou']. tana: hoil oufata'h bo hakatouv te'hila.
22. אֶלָּא מֵעַתָּה, הָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי עוֹלָה״ – יָבִיא בֶּן בָּקָר, הוֹאִיל וּפָתַח בּוֹ הַכָּתוּב ela méata, haomér "haré ala ola" – yavi ben bakar, hoil oufata'h bo hakatouv

Daf 105a

1. תְּחִלָּה. te'hila.
2. ״מִן הַצֹּאן״ – יָבִיא כֶּבֶשׂ, הוֹאִיל וּפָתַח בּוֹ הַכָּתוּב תְּחִלָּה. "min hatson" – yavi keves, hoil oufata'h bo hakatouv te'hila.
3. ״מִן הָעוֹף״ – יָבִיא תּוֹרִים, הוֹאִיל וּפָתַח בּוֹ הַכָּתוּב תְּחִלָּה. "min haof" – yavi torim, hoil oufata'h bo hakatouv te'hila.
4. אַלְּמָה תְּנַן: הֲרֵי עָלַי עוֹלָה – יָבִיא כֶּבֶשׂ. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: תּוֹר אוֹ בֶּן יוֹנָה, וְלָא פְּלִיג רַבִּי יְהוּדָה. alema tenan: haré ala ola – yavi keves. rabi elazar ben azarya omér: tor o ben yona, vela pelig rabi yeouda.
5. אֶלָּא מַאי מְיוּחֶדֶת שֶׁבַּמְּנָחוֹת? דְּלֵית לֵיהּ שֵׁם לְוַוי. ela ma meou'hedet chebamena'hot? delét léh chém leva.
6. וְהָא תָּנָא הוֹאִיל וּפָתַח בּוֹ הַכָּתוּב תְּחִלָּה קָאָמַר? הָכִי קָאָמַר: אֵיזֶהוּ מִנְחָה מְיוּחֶדֶת שֶׁבַּמְּנָחוֹת, דְּלֵית לֵיהּ שֵׁם לְוַוי? זוֹ שֶׁפָּתַח בּוֹ הַכָּתוּב תְּחִלָּה. veha tana hoil oufata'h bo hakatouv te'hila kaamar? hakhi kaamar: ézeou min'ha meou'hedet chebamena'hot, delét léh chém leva? zo chepata'h bo hakatouv te'hila.
7. פְּשִׁיטָא, מִנְחַת הַסּוֹלֶת קָאָמַר, סִימָנָא בְּעָלְמָא. pechita, min'hat hasolet kaamar, simana bealma.
8. ״מִנְחָה״, ״מִין הַמִּנְחָה״ [וְכוּ׳]. בָּעֵי רַב פָּפָּא: ״מִינֵי מִנְחָה״ מַהוּ? "min'ha", "min hamin'ha" [vekhou']. baé rav papa: "miné min'ha" maou?
9. כֵּיוָן דְּאָמַר ״מִינֵי״, תַּרְתֵּי קָאָמַר, וּמַאי ״מִנְחָה״? (דְּכוּלַּהּ) מְנָחוֹת נָמֵי ״מִנְחָה״ מִיקַּרְיָין, דִּכְתִיב ״וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה״. kévan deamar "miné", tarté kaamar, ouma "min'ha"? (dekhoulah) mena'hot namé "min'ha" mikaryan, dikhtiv "vezot torat hamin'ha".
10. אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דְּאָמַר ״מִנְחָה״, חֲדָא מִנְחָה קָאָמַר, וּמַאי ״מִינֵי מִנְחָה״? הָכִי קָאָמַר: ״מִמִּינֵי מִנְחָה חֲדָא מִנְחָה עֲלַי״. o dilma, kévan deamar "min'ha", 'hada min'ha kaamar, ouma "miné min'ha"? hakhi kaamar: "miminé min'ha 'hada min'ha ala".
11. תָּא שְׁמַע: ״מִנְחָה״ ״מִין מִנְחָה״ – יָבִיא אַחַת, הָא ״מִינֵי מִנְחָה״ – שְׁתַּיִם. ta chema: "min'ha" "min min'ha" – yavi a'hat, ha "miné min'ha" – chetayim.
12. אֵימָא סֵיפָא: ״מְנָחוֹת״, ״מִין מְנָחוֹת״ – יָבִיא שְׁתַּיִם, הָא ״מִינֵי מִנְחָה״ – חֲדָא. אֶלָּא, מֵהָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינַּהּ. éma séfa: "mena'hot", "min mena'hot" – yavi chetayim, ha "miné min'ha" – 'hada. ela, méha léka lemichma minah.
13. תָּא שְׁמַע: ״מִין מְנָחוֹת עָלַי״ – יָבִיא שְׁתֵּי מְנָחוֹת מִמִּין אֶחָד, הָא ״מִמִּינֵי מִנְחָה״ – חֲדָא. ta chema: "min mena'hot ala" – yavi cheté mena'hot mimin e'had, ha "miminé min'ha" – 'hada.
14. דִּלְמָא: הָא ״מִינֵי מִנְחָה״ – מֵבִיא שְׁתֵּי מְנָחוֹת מִשְּׁנֵי מִינִין. dilma: ha "miné min'ha" – mévi cheté mena'hot michené minin.
15. וְהָא לָא תָּנֵי הָכִי, ״מִין מְנָחוֹת עָלַי״ – מֵבִיא שְׁתֵּי מְנָחוֹת מִמִּין אֶחָד, ״מִינֵי מְנָחוֹת עָלַי״ – מֵבִיא שְׁתֵּי מְנָחוֹת מִשְּׁנֵי מִינִין, הָא ״מִינֵי מִנְחָה״ – חֲדָא. veha la tané hakhi, "min mena'hot ala" – mévi cheté mena'hot mimin e'had, "miné mena'hot ala" – mévi cheté mena'hot michené minin, ha "miné min'ha" – 'hada.
16. דִּלְמָא הָא מַנִּי, רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּאָמַר: מֶחֱצָה חַלּוֹת וּמֶחֱצָה רְקִיקִין יָבִיא, וּמַאי ״מִינֵי מִנְחָה״? מִנְחָה דְּאִית בַּהּ תְּרֵי מִינֵי. dilma ha mani, rabi chimon hi, deamar: me'hetsa 'halot oume'hetsa rekikin yavi, ouma "miné min'ha"? min'ha deit bah teré miné.
17. אֲבָל רַבָּנַן דְּאָמְרִי, מֶחֱצָה חַלּוֹת וּמֶחֱצָה רְקִיקִין – לֹא יָבִיא, מֵבִיא שְׁתֵּי מְנָחוֹת מִשְּׁנֵי מִינִין. aval rabanan deamri, me'hetsa 'halot oume'hetsa rekikin – lo yavi, mévi cheté mena'hot michené minin.
18. ״פֵּירַשְׁתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה פֵּירַשְׁתִּי״ – יָבִיא חֲמִשְׁתָּן. מַאן תַּנָּא? "pérachti veéni yodéa ma pérachti" – yavi 'hamichtan. man tana?
19. אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: דְּלָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאִי רַבִּי שִׁמְעוֹן – כֵּיוָן דְּאָמַר מֶחֱצָה חַלּוֹת וּמֶחֱצָה רְקִיקִין יָבִיא. amar rabi yirmeya: dela kerabi chimon, dei rabi chimon – kévan deamar me'hetsa 'halot oume'hetsa rekikin yavi.
20. אִי נָמֵי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר כׇּל הַמְּנָחוֹת בָּאוֹת עֶשֶׂר, אִיכָּא לְסַפּוֹקַהּ בְּאַרְבַּע עֶשְׂרֵה מְנָחוֹת. i namé savar lah kerabi yeouda, deamar kol hamena'hot baot eser, ika lesapokah bearba esré mena'hot.
21. אַבָּיֵי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי שִׁמְעוֹן, שָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר: מַיְיתֵי וּמַתְנֵי. abayé amar: afilou téma rabi chimon, chaminan léh lerabi chimon deamar: mayté oumatné.
22. דְּתַנְיָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, לַמׇּחֳרָת מֵבִיא אֲשָׁמוֹ וְלוּגּוֹ detanya: rabi chimon omér, lamo'horat mévi achamo velougo

Daf 105b

1. עִמּוֹ, וְאוֹמֵר: אִם מְצוֹרָע הוּא – זֶהוּ אֲשָׁמוֹ וְזֶה לוּגּוֹ, וְאִם לָאו – אָשָׁם זֶה יְהֵא שַׁלְמֵי נְדָבָה. imo, veomér: im metsora hou – zeou achamo veze lougo, veim la – acham ze yehé chalmé nedava.
2. וְאוֹתוֹ אָשָׁם טָעוּן שְׁחִיטָה בַּצָּפוֹן, וּמַתַּן בְּהוֹנוֹת, וּסְמִיכָה, וּנְסָכִים, וּתְנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק, וְנֶאֱכָל לְזִכְרֵי כְהוּנָּה לְיוֹם וָלַיְלָה. veoto acham taoun che'hita batsafon, oumatan beonot, ousmikha, ounsakhim, outnoufat 'haze vachok, veneekhal lezikhré kheouna leom valayla.
3. וְאַף עַל גַּב דְּקָא מְפָרֵיק מָר בִּשְׁחִיטַת קָדָשִׁים. veaf al gav deka mefarék mar bich'hitat kadachim.
4. אֵימַר דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מַיְיתֵי וּמַתְנֵי לְכַתְּחִילָּה – לְתַקּוֹנֵי גַּבְרָא, אֲבָל בְּעָלְמָא – דִּיעֲבַד אִין, לְכַתְּחִילָּה לָא. émar deamar rabi chimon: mayté oumatné lekhate'hila – letakoné gavra, aval bealma – diavad in, lekhate'hila la.
5. הָנֵי מִילֵּי גַּבֵּי שְׁלָמִים, דְּקָא מְמַעֵט בַּאֲכִילָתָן, דְּהָווּ לְהוּ קָדָשִׁים לְבֵית הַפְּסוּל, אֲבָל מְנָחוֹת – אֲפִילּוּ לְכַתְּחִילָּה. hané milé gabé chelamim, deka memaét baakhilatan, dehaou leou kadachim levét hapesoul, aval mena'hot – afilou lekhate'hila.
6. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: רַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר מֶחֱצָה חַלּוֹת וּמֶחֱצָה רְקִיקִין יָבִיא, הָא קָא מַיְיתֵי עִשָּׂרוֹן אֶחָד מִשְּׁנֵי עִשָּׂרוֹן, וְלוֹג אֶחָד מִשְּׁנֵי לוּגִּין! amar léh rav papa leabayé: rabi chimon deamar me'hetsa 'halot oume'hetsa rekikin yavi, ha ka mayté isaron e'had michené isaron, velog e'had michené lougin!
7. שָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר: אִם הֵבִיא עִשָּׂרוֹן אֶחָד מִשְּׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת, וְלוֹג אֶחָד מִשְּׁנֵי לוּגִּין – יָצָא. chaminan léh lerabi chimon, deamar: im hévi isaron e'had michené esronot, velog e'had michené lougin – yatsa.
8. וּמִיקְמָץ הֵיכִי קָמַץ? דְּמַתְנֵי וְאָמַר: אִי חַלּוֹת לְחוֹדַיְיהוּ, וּרְקִיקִין לְחוֹדַיְיהוּ אֲמַרִי – דְּקָא קָמֵיצְנָא מֵחַלּוֹת לֶיהֱוֵי אַחַלּוֹת, דְּקָא קָמֵיצְנָא מֵרְקִיקִין לֶיהֱוֵי אַרְקִיקִין. אִי מֶחֱצָה רְקִיקִין וּמֶחֱצָה חַלּוֹת אֲמַרִי – דְּקָא קָמֵיצְנָא מֵחַלּוֹת לֶיהֱוֵי אַמֶּחֱצָה חַלּוֹת וּמֶחֱצָה רְקִיקִין, וּדְקָא קָמֵיצְנָא מֵרְקִיקִין לִיהְווֹ אַמֶּחֱצָה רְקִיקִין וּמֶחֱצָה חַלּוֹת. oumikmats hékhi kamats? dematné veamar: i 'halot le'hodayou, ourkikin le'hodayou amari – deka kamétsna mé'halot lehevé a'halot, deka kamétsna mérkikin lehevé arkikin. i me'hetsa rekikin oume'hetsa 'halot amari – deka kamétsna mé'halot lehevé ame'hetsa 'halot oume'hetsa rekikin, oudka kamétsna mérkikin liho ame'hetsa rekikin oume'hetsa 'halot.
9. וְהָא בָּעֵי מִיקְמָץ חַד קוֹמֶץ מֵחַלּוֹת veha baé mikmats 'had komets mé'halot

Daf 106a

1. וּמֵרְקִיקִין, וְקָא קָמֵיץ מֵחַלּוֹת אַרְקִיקִין וּמֵרְקִיקִין אַחַלּוֹת. oumérkikin, veka kaméts mé'halot arkikin oumérkikin a'halot.
2. שָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמַר: אִם קָמַץ וְעָלָה בְּיָדוֹ מֵאֶחָד עַל שְׁנֵיהֶם – יָצָא. chaminan léh lerabi chimon, deamar: im kamats veala beyado mée'had al chenéhem – yatsa.
3. וְהָא אִיכָּא מוֹתַר שֶׁמֶן, דְּאִי מֶחֱצָה חַלּוֹת וּמֶחֱצָה רְקִיקִין אָמַר – מוֹתַר הַשֶּׁמֶן מַחְזִירוֹ לַחַלּוֹת, אִי כּוּלְּהוּ רְקִיקִין אָמַר – מוֹתַר הַשֶּׁמֶן נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים. veha ika motar chemen, dei me'hetsa 'halot oume'hetsa rekikin amar – motar hachemen ma'hziro la'halot, i kouleou rekikin amar – motar hachemen neekhal lakohanim.
4. כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה, דְּתַנְיָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: מוֹשְׁחָן כְּמִין כִּי, וּמוֹתַר הַשֶּׁמֶן נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים. kerabi chimon ben yeouda, detanya: rabi chimon ben yeouda omér michoum rabi chimon: moch'han kemin ki, oumotar hachemen neekhal lakohanim.
5. אֲמַר לֵיהּ רַב כָּהֲנָא לְרַב אָשֵׁי: וְהָא אִיכָּא לְסַפּוֹקַהּ בְּמִנְחַת נְסָכִים, דְּאָמַר רָבָא: מִתְנַדֵּב אָדָם מִנְחַת נְסָכִים בְּכׇל יוֹם. amar léh rav kahana lerav aché: veha ika lesapokah bemin'hat nesakhim, deamar rava: mitnadév adam min'hat nesakhim bekhol yom.
6. כִּי קָא מִסְתַּפְּקָא לֵיהּ (סִימָן: ״יָחִיד״, ״בִּגְלַל״, ״לְבוֹנָה״, ״בְּלוֹג״, ״מְקַמְּצָה״) – ki ka mistapeka léh (siman: "ya'hid", "biglal", "levona", "belog", "mekametsa") –
7. בָּאָה בִּגְלַל יָחִיד, בָּאָה בִּגְלַל צִיבּוּר – לָא מִסְתַּפְּקָא לֵיהּ. baa biglal ya'hid, baa biglal tsibour – la mistapeka léh.
8. כִּי קָא מִסְתַּפְּקָא לֵיהּ – בָּאָה בִּגְלַל עַצְמָהּ, בָּאָה בִּגְלַל זֶבַח – לָא מִסְתַּפְּקָא לֵיהּ. ki ka mistapeka léh – baa biglal atsmah, baa biglal zeva'h – la mistapeka léh.
9. כִּי קָא מִסְתַּפְּקָא לֵיהּ – טְעוּנָה לְבוֹנָה, שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה לְבוֹנָה – לָא מִסְתַּפְּקָא לֵיהּ. ki ka mistapeka léh – teouna levona, cheénah teouna levona – la mistapeka léh.
10. כִּי קָא מִסְתַּפְּקָא לֵיהּ – בָּאָה בְּלוֹג, בָּאָה בִּשְׁלֹשָׁה לוּגִּין – לָא מִסְתַּפְּקָא לֵיהּ. ki ka mistapeka léh – baa belog, baa bichlocha lougin – la mistapeka léh.
11. כִּי קָא מִסְתַּפְּקָא לֵיהּ – טְעוּנָה קְמִיצָה, שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה קְמִיצָה – לָא קָא מִסְתַּפְּקָא לֵיהּ. ki ka mistapeka léh – teouna kemitsa, cheénah teouna kemitsa – la ka mistapeka léh.
12. ״פֵּירַשְׁתִּי מִנְחָה שֶׁל עֶשְׂרוֹנִים״. "pérachti min'ha chel esronim".
13. תָּנוּ רַבָּנַן: ״פֵּירַשְׁתִּי מִנְחָה, וְקָבַעְתִּי בִּכְלִי אֶחָד שֶׁל עֶשְׂרוֹנִים, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה פֵּירַשְׁתִּי״ – יָבִיא מִנְחָה שֶׁל שִׁשִּׁים עֶשְׂרוֹנִים, דִּבְרֵי חֲכָמִים. רַבִּי אוֹמֵר: יָבִיא מְנָחוֹת שֶׁל עֶשְׂרוֹנִים מֵאֶחָד וְעַד שִׁשִּׁים, שֶׁהֵן אֶלֶף וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים. tanou rabanan: "pérachti min'ha, vekavati bikhli e'had chel esronim, veéni yodéa ma pérachti" – yavi min'ha chel chichim esronim, divré 'hakhamim. rabi omér: yavi mena'hot chel esronim mée'had vead chichim, chehén elef ouchmone méot ouchlochim.
14. ״פֵּירַשְׁתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה פֵּירַשְׁתִּי, וְאִי זוֹ מֵהֶן פֵּירַשְׁתִּי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה פֵּירַשְׁתִּי״ – יָבִיא חָמֵשׁ מְנָחוֹת שֶׁל שִׁשִּׁים שִׁשִּׁים עֶשְׂרוֹנִים, שֶׁהֵן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת, דִּבְרֵי חֲכָמִים. רַבִּי אוֹמֵר: יָבִיא חָמֵשׁ מְנָחוֹת שֶׁל שִׁשִּׁים עֶשְׂרוֹנִים מֵאֶחָד וְעַד שִׁשִּׁים, שֶׁהֵן תִּשְׁעָה אֲלָפִים וּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים. "pérachti veéni yodéa ma pérachti, vei zo méhen pérachti, veéni yodéa kama pérachti" – yavi 'haméch mena'hot chel chichim chichim esronim, chehén cheloch méot, divré 'hakhamim. rabi omér: yavi 'haméch mena'hot chel chichim esronim mée'had vead chichim, chehén ticha alafim ouméa va'hamichim.
15. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? אָמַר רַב חִסְדָּא: בְּמוּתָּר לְהַכְנִיס חוּלִּין לָעֲזָרָה קָא מִיפַּלְגִי, רַבִּי סָבַר: אָסוּר לְהַכְנִיס חוּלִּין לָעֲזָרָה, וְרַבָּנַן סָבְרִי: מוּתָּר לְהַכְנִיס חוּלִּין לָעֲזָרָה. bema ka mipalgi? amar rav 'hisda: bemoutar lehakhnis 'houlin laazara ka mipalgi, rabi savar: asour lehakhnis 'houlin laazara, verabanan savri: moutar lehakhnis 'houlin laazara.
16. רָבָא אָמַר: דְּכוּלֵּי עָלְמָא אָסוּר לְהַכְנִיס חוּלִּין לָעֲזָרָה, וְהָכָא בְּמוּתָּר לְעָרֵב חוֹבָה בִּנְדָבָה קָא מִיפַּלְגִי. rava amar: dekhoulé alma asour lehakhnis 'houlin laazara, vehakha bemoutar learév 'hova bindava ka mipalgi.
17. רַבָּנַן סָבְרִי: מוּתָּר לְעָרֵב חוֹבָה בִּנְדָבָה, וְרַבִּי סָבַר: אָסוּר לְעָרֵב חוֹבָה בִּנְדָבָה. rabanan savri: moutar learév 'hova bindava, verabi savar: asour learév 'hova bindava.
18. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרָבָא: לְרַבָּנַן דְּאָמְרִי מוּתָּר לְעָרֵב חוֹבָה בִּנְדָבָה, הָא בָּעֵינַן שְׁנֵי קְמָצִים? דְּקָמֵיץ וַהֲדַר קָמֵיץ. amar léh abayé lerava: lerabanan deamri moutar learév 'hova bindava, ha baénan chené kematsim? dekaméts vahadar kaméts.
19. וְהָא קָא קָמֵיץ מֵחוֹבָה אַנְּדָבָה וּמִנְּדָבָה אַחוֹבָה! veha ka kaméts mé'hova anedava ouminedava a'hova!
20. דְּתָלֵי לֵיהּ בְּדַעַת כֹּהֵן, דְּאָמַר: כֹּל הֵיכָא דְּמָטְיָא יְדָא דְּכֹהֵן הַשְׁתָּא – חוֹבָה, וּלְבַסּוֹף – נְדָבָה. detalé léh bedaat kohén, deamar: kol hékha dematya yeda dekhohén hachta – 'hova, oulvasof – nedava.
21. וְאַקְטוֹרֵי הֵיכִי מַקְטַר? לַיקְטַר נְדָבָה בְּרֵישָׁא – דְּחוֹבָה הֵיכִי מַקְטַר לַהּ? דִּלְמָא כּוּלַּהּ חוֹבָה הִיא, וְחָסְרוּ לְהוּ שִׁירַיִם. veaktoré hékhi maktar? laktar nedava berécha – de'hova hékhi maktar lah? dilma koulah 'hova hi, ve'hasrou leou chirayim.
22. וְאָמַר מָר: שִׁירַיִם שֶׁחָסְרוּ בֵּין קְמִיצָה לְהַקְטָרָה – אֵין מַקְטִיר קוֹמֶץ עֲלֵיהֶן! veamar mar: chirayim che'hasrou bén kemitsa lehaktara – én maktir komets aléhen!
23. לַיקְטַר חוֹבָה בְּרֵישָׁא – דִּנְדָבָה הֵיכִי מַקְטַר לַהּ? laktar 'hova berécha – dindava hékhi maktar lah?

Daf 106b

1. וְדִלְמָא כּוּלַּהּ חוֹבָה הִיא, וְכֹל שֶׁהוּא מִמֶּנּוּ לָאִישִּׁים הֲרֵי הוּא בְּ״בַל תַּקְטִירוּ״. vedilma koulah 'hova hi, vekhol cheou mimenou laichim haré hou be"val taktirou".
2. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי: דְּמַסֵּיק לְהוּ לְשׁוּם עֵצִים, וּכְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לְרֵיחַ נִיחוֹחַ אִי אַתָּה מַעֲלֶה, אֲבָל אַתָּה מַעֲלֶה לְשׁוּם עֵצִים. amar rabi yeouda beréh derabi chimon ben pazi: demasék leou lechoum étsim, oukhrabi eliezer. detanya, rabi eliezer omér: leré'ha ni'ho'ha i ata maale, aval ata maale lechoum étsim.
3. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: וְדִלְמָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא מוּתָּר לְעָרֵב חוֹבָה בִּנְדָבָה, וְהָכָא בִּדְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר קָא מִיפַּלְגִי – דְּרַבָּנַן אִית לְהוּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְרַבִּי לֵית לֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? amar léh rav a'ha beréh derava lerav aché: vedilma dekhoulé alma moutar learév 'hova bindava, vehakha bidrabi eliezer ka mipalgi – derabanan it leou derabi eliezer, verabi lét léh derabi eliezer?
4. אֲמַר לֵיהּ: אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לְרַבִּי מוּתָּר לְעָרֵב חוֹבָה בִּנְדָבָה, וּדְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לֵית לֵיהּ, אֶפְשָׁר דְּמַיְיתֵי שִׁיתִּין בְּחַד מָנָא, וְחַד בְּחַד מָנָא, וּמַגַּע לְהוּ, וְקָמֵיץ. amar léh: i salka datakh lerabi moutar learév 'hova bindava, oudrabi eliezer lét léh, efchar demayté chitin be'had mana, ve'had be'had mana, oumaga leou, vekaméts.
5. רָבָא אָמַר: דְּכוּלֵּי עָלְמָא מוּתָּר לְעָרֵב חוֹבָה בִּנְדָבָה, וּדְכוּלֵּי עָלְמָא אִית לְהוּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְהָכָא בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב וְרַבָּנַן קָא מִיפַּלְגִי. rava amar: dekhoulé alma moutar learév 'hova bindava, oudkhoulé alma it leou derabi eliezer, vehakha biflougta derabi eliezer ben yaakov verabanan ka mipalgi.
6. דִּתְנַן: אֲפִילּוּ מִנְחָה שֶׁל שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן נוֹתֵן לָהּ שִׁשִּׁים לוֹג. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אֲפִילּוּ מִנְחָה שֶׁל שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן אֵין לָהּ אֶלָּא לוּגָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְמִנְחָה וְלֹג שָׁמֶן״. ditnan: afilou min'ha chel chichim isaron notén lah chichim log. rabi eliezer ben yaakov omér: afilou min'ha chel chichim isaron én lah ela lougah, cheneemar: "lemin'ha velog chamen".
7. רַבָּנַן סָבְרִי [כְּרַבָּנַן], דְּאָמְרִי: שִׁשִּׁים לוֹג, וְכֹל חַד וְחַד עִשָּׂרוֹן – לוּגָּה קָא שָׁקֵיל. rabanan savri [kerabanan], deamri: chichim log, vekhol 'had ve'had isaron – louga ka chakél.
8. וְרַבִּי סָבַר כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, דְּאָמַר אֵין לָהּ אֶלָּא לוּגָּהּ, וְלָא יָדְעִינַן אִי חֲדָא מִנְחָה הִיא – דְּסַגִּי לַהּ בְּחַד לוֹג, אִי שְׁתֵּי מְנָחוֹת נִינְהוּ – דְּבָעֵינַן שְׁנֵי לוּגִּין. verabi savar kerabi eliezer ben yaakov, deamar én lah ela lougah, vela yadinan i 'hada min'ha hi – desagi lah be'had log, i cheté mena'hot ninou – devaénan chené lougin.
9. רַב אָשֵׁי אָמַר: בְּקָטָן וְהֵבִיא גָּדוֹל קָמִיפַּלְגִי. רַבָּנַן סָבְרִי: קָטָן וְהֵבִיא גָּדוֹל – יָצָא, וְרַבִּי סָבַר: לֹא יָצָא. rav aché amar: bekatan vehévi gadol kamipalgi. rabanan savri: katan vehévi gadol – yatsa, verabi savar: lo yatsa.
10. וְהָא אִיפְּלִגוּ בַּהּ חֲדָא זִמְנָא, דִּתְנַן: קָטָן וְהֵבִיא גָּדוֹל – יָצָא, רַבִּי אוֹמֵר: לֹא יָצָא. veha ipeligou bah 'hada zimna, ditnan: katan vehévi gadol – yatsa, rabi omér: lo yatsa.
11. צְרִיכָא, דְּאִי אִיתְּמַר בְּהָא – בְּהָא קָא אָמְרִי רַבָּנַן, מִשּׁוּם דְּאִידֵּי וְאִידֵּי קוֹמֶץ הוּא; אֲבָל הָתָם, דְּקָא נְפִישִׁי אֵימוּרִין – אֵימָא מוֹדוּ לֵיהּ לְרַבִּי. tserikha, dei itemar beha – beha ka amri rabanan, michoum deidé veidé komets hou; aval hatam, deka nefichi émourin – éma modou léh lerabi.
12. וְאִי אִיתְּמַר בְּהָהִיא – בְּהַהִיא קָאָמַר רַבִּי, אֲבָל בְּהָא אֵימָא מוֹדֵי לְהוּ לְרַבָּנַן; צְרִיכָא. vei itemar behahi – behahi kaamar rabi, aval beha éma modé leou lerabanan; tserikha.
13. סִימָן: עֵצִים, זָהָב, יַיִן, עוֹלָה, תּוֹדָה, שׁוֹר. siman: étsim, zahav, yayin, ola, toda, chor.
14. מַתְנִי׳ הֲרֵי עָלַי עֵצִים – לֹא יִפְחוֹת מִשְּׁנֵי גְזִירִין, לְבוֹנָה – לֹא יִפְחוֹת מִקּוֹמֶץ. matni' haré ala étsim – lo yif'hot michené gezirin, levona – lo yif'hot mikomets.
15. חֲמִשָּׁה קְמָצִים הֵם: הָאוֹמֵר ״עָלַי לְבוֹנָה״ – לֹא יִפְחוֹת מִקּוֹמֶץ, הַמְנַדֵּב מִנְחָה – יָבִיא עִמָּהּ קוֹמֶץ לְבוֹנָה, הַמַּעֲלֶה אֶת הַקּוֹמֶץ בַּחוּץ – חַיָּיב, שְׁנֵי בָּזִיכִין טְעוּנִין שְׁנֵי קְמָצִים. 'hamicha kematsim hém: haomér "ala levona" – lo yif'hot mikomets, hamnadév min'ha – yavi imah komets levona, hamaale et hakomets ba'houts – 'hayav, chené bazikhin teounin chené kematsim.
16. ״הֲרֵי עָלַי זָהָב״ – לֹא יִפְחוֹת מִדִּינַר זָהָב, ״כֶּסֶף״ – לֹא יִפְחוֹת מִדִּינַר כֶּסֶף, ״נְחֹשֶׁת״ – לֹא יִפְחוֹת מִמָּעָה כֶּסֶף. ״פֵּירַשְׁתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה פֵּירַשְׁתִּי״ – יְהֵא מֵבִיא עַד שֶׁיֹּאמַר ״לֹא לְכָךְ נִתְכַּוַּונְתִּי״. "haré ala zahav" – lo yif'hot midinar zahav, "kesef" – lo yif'hot midinar kesef, "ne'hochet" – lo yif'hot mimaa kesef. "pérachti veéni yodéa ma pérachti" – yehé mévi ad cheyomar "lo lekhakh nitkavanti".
17. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״קׇרְבָּן״ – מְלַמֵּד שֶׁמִּתְנַדְּבִין עֵצִים, וְכַמָּה? שְׁנֵי גְּזִירִין. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְהַגּוֹרָלוֹת הִפַּלְנוּ עַל קֻרְבַּן הָעֵצִים״. רַבִּי אוֹמֵר: עֵצִים קׇרְבָּן הֵם, טְעוּנִין מֶלַח וּטְעוּנִין הַגָּשָׁה. gema' tanou rabanan: "korban" – melaméd chemitnadevin étsim, vekhama? chené gezirin. vekhén hou omér: "vehagoralot hipalnou al kourban haétsim". rabi omér: étsim korban hém, teounin mela'h outounin hagacha.
18. אָמַר רָבָא: וּלְדִבְרֵי רַבִּי, עֵצִים טְעוּנִין קְמִיצָה. אָמַר רַב פָּפָּא: לְדִבְרֵי רַבִּי, עֵצִים צְרִיכִין עֵצִים. amar rava: ouldivré rabi, étsim teounin kemitsa. amar rav papa: ledivré rabi, étsim tserikhin étsim.
19. לְבוֹנָה – לֹא יִפְחוֹת מִן הַקּוֹמֶץ. מְנָלַן? דִּכְתִיב: ״וְהֵרִים מִמֶּנּוּ בְּקֻמְצוֹ מִסֹּלֶת הַמִּנְחָה וּמִשַּׁמְנָהּ וְאֵת כׇּל הַלְּבֹנָה״. מַקִּישׁ לְבוֹנָה לַהֲרָמָה דְּמִנְחָה – מָה הֲרָמָה דְּמִנְחָה קוֹמֶץ, אַף לְבוֹנָה נָמֵי קוֹמֶץ. levona – lo yif'hot min hakomets. menalan? dikhtiv: "vehérim mimenou bekoumtso misolet hamin'ha oumichamnah veét kol halevona". makich levona laharama demin'ha – ma harama demin'ha komets, af levona namé komets.
20. תָּנוּ רַבָּנַן: ״הֲרֵי עָלַי לַמִּזְבֵּחַ״ – יָבִיא לְבוֹנָה, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁקָּרֵב לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ אֶלָּא לְבוֹנָה. ״פֵּירַשְׁתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה פֵּירַשְׁתִּי״ – יָבִיא מִכׇּל דָּבָר שֶׁקָּרֵב לַמִּזְבֵּחַ. tanou rabanan: "haré ala lamizbé'ha" – yavi levona, cheén lekha davar chekarév legabé mizbé'ha ela levona. "pérachti veéni yodéa ma pérachti" – yavi mikol davar chekarév lamizbé'ha.
21. וְתוּ לֵיכָּא? וְהָא אִיכָּא עוֹלָה! אִיכָּא עוֹרָהּ לְכֹהֲנִים. vetou léka? veha ika ola! ika orah lekhohanim.
22. וְהָא אִיכָּא עוֹלַת הָעוֹף, אִיכָּא veha ika olat haof, ika

Daf 107a

1. מוּרְאָה וְנוֹצָה. moura venotsa.
2. וְהָאִיכָּא נְסָכִים, לַשִּׁיתִין אָזְלִי. vehaika nesakhim, lachitin azli.
3. וְהָאִיכָּא מִנְחַת נְסָכִים? כֵּיוָן דְּאִיכָּא מִנְחָה דְּאָכְלִי כֹּהֲנִים מִינַּהּ, לָא פְּסִיקָא לֵיהּ. vehaika min'hat nesakhim? kévan deika min'ha deakhli kohanim minah, la pesika léh.
4. ״הֲרֵי עָלַי זָהָב״ – לֹא יִפְחוֹת מִדִּינַר זָהָב. וְדִלְמָא נְסָכָא? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: דְּאָמַר ״מַטְבֵּעַ״. וְדִלְמָא פְּרִיטֵי? אָמַר רַב פָּפָּא: פְּרִיטֵי דְּדַהֲבָא לָא עָבְדִי אִינָשֵׁי. "haré ala zahav" – lo yif'hot midinar zahav. vedilma nesakha? amar rabi elazar: deamar "matbéa". vedilma perité? amar rav papa: perité dedahava la avdi inaché.
5. ״כֶּסֶף״ – לֹא יִפְחוֹת מִדִּינָר. וְדִלְמָא נְסָכָא? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: דְּאָמַר ״מַטְבֵּעַ״, וְדִלְמָא פְּרִיטֵי? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: בְּאַתְרָא דְּלָא סָגוּ פְּרִיטֵי דְכַסְפָּא. "kesef" – lo yif'hot midinar. vedilma nesakha? amar rabi elazar: deamar "matbéa", vedilma perité? amar rav chéchet: beatra dela sagou perité dekhaspa.
6. ״נְחוֹשֶׁת״ – לֹא יִפְחוֹת מִמָּעָה כֶּסֶף. תַּנְיָא: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר – לֹא יִפְחוֹת מִצִּינּוֹרָא קְטַנָּה שֶׁל נְחֹשֶׁת. לְמַאי חַזְיָא? אָמַר אַבָּיֵי: שֶׁמְּחַטְּטִין בָּהּ פְּתִילוֹת, וּמְקַנְּחִין בָּהּ נֵרוֹת. "ne'hochet" – lo yif'hot mimaa kesef. tanya: rabi eliezer ben yaakov omér – lo yif'hot mitsinora ketana chel ne'hochet. lema 'hazya? amar abayé: cheme'hatetin bah petilot, oumkane'hin bah nérot.
7. בַּרְזֶל, תַּנְיָא, אֲחֵרִים אוֹמְרִים: לֹא יִפְחוֹת מִכָּלְיָה עוֹרֵב, וְכַמָּה? אָמַר רַב יוֹסֵף: אַמָּה עַל אַמָּה. barzel, tanya, a'hérim omrim: lo yif'hot mikalya orév, vekhama? amar rav yoséf: ama al ama.
8. אִיכָּא דְאָמְרִי: לֹא יִפְחוֹת מֵאַמָּה עַל אַמָּה. לְמַאי חַזְיָא? אָמַר רַב יוֹסֵף: לְכָלְיָה עוֹרֵב. ika deamri: lo yif'hot méama al ama. lema 'hazya? amar rav yoséf: lekhalya orév.
9. מַתְנִי׳ ״הֲרֵי עָלַי יַיִן״ – לֹא יִפְחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה לוּגִּין, ״שֶׁמֶן״ – לֹא יִפְחוֹת מִלּוֹג, רַבִּי אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה לוּגִּין. matni' "haré ala yayin" – lo yif'hot michelocha lougin, "chemen" – lo yif'hot milog, rabi omér: chelocha lougin.
10. ״פֵּירַשְׁתִּי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה פֵּירַשְׁתִּי״ – יָבִיא כְּיוֹם מְרוּבֶּה. "pérachti, veéni yodéa ma pérachti" – yavi keom meroube.
11. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״אֶזְרָח״ – מְלַמֵּד שֶׁמִּתְנַדְּבִין יַיִן, וְכַמָּה? שְׁלֹשָׁה לוּגִּין. gema' tanou rabanan: "ezra'h" – melaméd chemitnadevin yayin, vekhama? chelocha lougin.
12. וּמִנַּיִן שֶׁאִם רָצָה לְהוֹסִיף יוֹסִיף? תַּלְמוּד לוֹמַר ״יִהְיֶה״. יָכוֹל יִפְחוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר ״כָּכָה״. ouminayin cheim ratsa leosif yosif? talmoud lomar "yihye". yakhol yif'hot? talmoud lomar "kakha".
13. שֶׁמֶן – לֹא יִפְחוֹת מִן הַלּוֹג, רַבִּי אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה לוּגִּין. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? chemen – lo yif'hot min halog, rabi omér: chelocha lougin. bema ka mipalgi?
14. אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא: בְּדוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ, בְּדוּן מִינַּהּ וְאוֹקֵים בְּאַתְרַהּ – קָא מִיפַּלְגִי. amrouha rabanan kaméh derav papa: bedoun minah ouminah, bedoun minah veokém beatrah – ka mipalgi.
15. רַבָּנַן סָבְרִי: דּוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ, מָה מִנְחָה מִתְנַדְּבִין – אַף שֶׁמֶן נָמֵי מִתְנַדְּבִין, וּמִינַּהּ: מָה מִנְחָה בְּלוֹג – אַף שֶׁמֶן בְּלוֹג. rabanan savri: doun minah ouminah, ma min'ha mitnadevin – af chemen namé mitnadevin, ouminah: ma min'ha belog – af chemen belog.
16. וְרַבִּי סָבַר: דּוּן מִינַּהּ וְאוֹקֵי בְּאַתְרַהּ, מָה מִנְחָה מִתְנַדְּבִין, אַף שֶׁמֶן נָמֵי מִתְנַדְּבִין, וְאוֹקֵי בְּאַתְרַהּ כִּנְסָכִים, מָה נְסָכִים שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין, אַף שֶׁמֶן נָמֵי שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין. verabi savar: doun minah veoké beatrah, ma min'ha mitnadevin, af chemen namé mitnadevin, veoké beatrah kinsakhim, ma nesakhim chelochet lougin, af chemen namé chelochet lougin.
17. אֲמַר לְהוּ רַב פָּפָּא: אִי מִמִּנְחָה גָּמַר לַהּ רַבִּי, דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דּוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ, אֶלָּא רַבִּי מֵ״אֶזְרָח״ גְּמִיר לַהּ. amar leou rav papa: i mimin'ha gamar lah rabi, dekhoulé alma la peligi doun minah ouminah, ela rabi mé"ezra'h" gemir lah.
18. אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן לְרַב פָּפָּא: וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ הָכִי? וְהָתַנְיָא: ״קׇרְבָּן״ – מְלַמֵּד שֶׁמִּתְנַדְּבִין שֶׁמֶן, וְכַמָּה? שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין. מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין? רַבִּי, וְקָא מַיְיתֵי לַהּ מִ״קׇּרְבָּן״. אֲמַר לֵיהּ: אִי תַּנְיָא תַּנְיָא. amar léh rav houna beréh derav natan lerav papa: oumi matsét amrate hakhi? vehatanya: "korban" – melaméd chemitnadevin chemen, vekhama? chelochet lougin. man chamate léh deamar chelochet lougin? rabi, veka mayté lah mi"korban". amar léh: i tanya tanya.
19. ״פֵּירַשְׁתִּי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה פֵּירַשְׁתִּי״ – יָבִיא כְּיוֹם מְרוּבֶּה. תְּנָא: כְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת. "pérachti, veéni yodéa ma pérachti" – yavi keom meroube. tena: keom tov harichon chel 'hag che'hal lihot bachabat.
20. מַתְנִי׳ ״הֲרֵי עָלַי עוֹלָה״ – יָבִיא כֶּבֶשׂ. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אוֹ תּוֹר אוֹ בֶּן יוֹנָה. matni' "haré ala ola" – yavi keves. rabi elazar ben azarya omér: o tor o ben yona.
21. ״פֵּירַשְׁתִּי מִן הַבָּקָר, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה פֵּירַשְׁתִּי״ – יָבִיא פַּר וְעֵגֶל. ״מִן הַבְּהֵמָה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה פֵּירַשְׁתִּי״ – יָבִיא פַּר וְעֵגֶל, אַיִל, שָׂעִיר, גְּדִי וְטָלֶה. ״פֵּירַשְׁתִּי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה פֵּירַשְׁתִּי״ – "pérachti min habakar, veéni yodéa ma pérachti" – yavi par veégel. "min habehéma, veéni yodéa ma pérachti" – yavi par veégel, ayil, sair, gedi vetale. "pérachti, veéni yodéa ma pérachti" –

Daf 107b

1. מוֹסִיף עֲלֵיהֶן תּוֹר וּבֶן יוֹנָה. mosif aléhen tor ouven yona.
2. ״הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה וּשְׁלָמִים״ – יָבִיא כֶּבֶשׂ. ״פֵּירַשְׁתִּי מִן בָּקָר, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה פֵּירַשְׁתִּי״ – יָבִיא פַּר וּפָרָה, עֵגֶל וְעֶגְלָה. ״מִן הַבְּהֵמָה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה פֵּירַשְׁתִּי״ – יָבִיא פַּר וּפָרָה, עֵגֶל וְעֶגְלָה, אַיִל וּרְחֵלָה, שָׂעִיר וּשְׂעִירָה, גְּדִי וּגְדִיָּיה, טָלֶה וְטַלְיָיה. "haré ala toda ouchlamim" – yavi keves. "pérachti min bakar, veéni yodéa ma pérachti" – yavi par oufara, égel veegla. "min habehéma, veéni yodéa ma pérachti" – yavi par oufara, égel veegla, ayil our'héla, sair ousira, gedi ougdiya, tale vetalya.
3. ״הֲרֵי עָלַי שׁוֹר״ – יָבִיא הוּא וּנְסָכָיו בְּמָנֶה, ״עֵגֶל״ – יָבִיא הוּא וּנְסָכָיו בְּחָמֵשׁ, ״אַיִל״ – יָבִיא הוּא וּנְסָכָיו בִּשְׁתַּיִם, ״כֶּבֶשׂ״ – יָבִיא הוּא וּנְסָכָיו בְּסֶלַע. "haré ala chor" – yavi hou ounsakha bemane, "égel" – yavi hou ounsakha be'haméch, "ayil" – yavi hou ounsakha bichtayim, "keves" – yavi hou ounsakha besela.
4. ״שׁוֹר בְּמָנֶה״ – יָבִיא בְּמָנֶה, חוּץ מִנְּסָכָיו. ״עֵגֶל בְּחָמֵשׁ״ – יָבִיא בְּחָמֵשׁ, חוּץ מִנְּסָכָיו. ״אַיִל בִּשְׁתַּיִם״ – יָבִיא בִּשְׁתַּיִם, חוּץ מִנְּסָכָיו. ״כֶּבֶשׂ בְּסֶלַע״ – יָבִיא בַּסֶּלַע, חוּץ מִנְּסָכָיו. "chor bemane" – yavi bemane, 'houts minesakha. "égel be'haméch" – yavi be'haméch, 'houts minesakha. "ayil bichtayim" – yavi bichtayim, 'houts minesakha. "keves besela" – yavi basela, 'houts minesakha.
5. ״שׁוֹר בְּמָנֶה״, וְהֵבִיא שְׁנַיִם בְּמָנֶה – לֹא יָצָא, וַאֲפִילּוּ זֶה בְּמָנֶה חָסֵר דִּינָר וְזֶה בְּמָנֶה חָסֵר דִּינָר. "chor bemane", vehévi chenayim bemane – lo yatsa, vaafilou ze bemane 'hasér dinar veze bemane 'hasér dinar.
6. ״שָׁחוֹר״ וְהֵבִיא לָבָן, ״לָבָן״ וְהֵבִיא שָׁחוֹר, ״גָּדוֹל״ וְהֵבִיא קָטָן – לֹא יָצָא. ״קָטָן״ וְהֵבִיא גָּדוֹל – יָצָא. רַבִּי אוֹמֵר: לֹא יָצָא. "cha'hor" vehévi lavan, "lavan" vehévi cha'hor, "gadol" vehévi katan – lo yatsa. "katan" vehévi gadol – yatsa. rabi omér: lo yatsa.
7. גְּמָ׳ וְלָא פְּלִיגִי, מָר כִּי אַתְרֵיהּ וּמָר כִּי אַתְרֵיהּ. gema' vela peligi, mar ki atréh oumar ki atréh.
8. תָּנוּ רַבָּנַן: ״הֲרֵי עָלַי עוֹלָה בְּסֶלַע לַמִּזְבֵּחַ״ – יָבִיא כֶּבֶשׂ, שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁקָּרֵב בְּסֶלַע לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ אֶלָּא כֶּבֶשׂ. ״שֶׁקָּרֵב בְּסֶלַע פֵּירַשְׁתִּי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה פֵּירַשְׁתִּי״ – יָבִיא מִכׇּל דָּבָר שֶׁקָּרֵב בְּסֶלַע לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ. tanou rabanan: "haré ala ola besela lamizbé'ha" – yavi keves, cheén lekha davar chekarév besela legabé mizbé'ha ela keves. "chekarév besela pérachti, veéni yodéa ma pérachti" – yavi mikol davar chekarév besela legabé mizbé'ha.
9. ״פֵּירַשְׁתִּי מִן הַבָּקָר, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה פֵּירַשְׁתִּי״ – יָבִיא פָּר וְעֵגֶל. אַמַּאי? וְלַיְתֵי פַּר, מִמָּה נַפְשָׁךְ! "pérachti min habakar, veéni yodéa ma pérachti" – yavi par veégel. ama? velayté par, mima nafchakh!
10. הָא מַנִּי? רַבִּי הִיא, דְּאָמַר: קָטָן וְהֵבִיא גָּדוֹל – לֹא יָצָא. ha mani? rabi hi, deamar: katan vehévi gadol – lo yatsa.
11. אִי רַבִּי, אֵימָא סֵיפָא: ״שׁוֹר בְּמָנֶה״ וְהֵבִיא שְׁנַיִם בְּמָנֶה – לֹא יָצָא, וַאֲפִילּוּ זֶה בְּמָנֶה חָסֵר דִּינָר וְזֶה בְּמָנֶה חָסֵר דִּינָר. i rabi, éma séfa: "chor bemane" vehévi chenayim bemane – lo yatsa, vaafilou ze bemane 'hasér dinar veze bemane 'hasér dinar.
12. ״שָׁחוֹר״ וְהֵבִיא לָבָן, ״לָבָן״ וְהֵבִיא שָׁחוֹר, ״גָּדוֹל״ וְהֵבִיא קָטָן – לֹא יָצָא, ״קָטָן״ וְהֵבִיא גָּדוֹל – יָצָא, רַבִּי אוֹמֵר: לֹא יָצָא. "cha'hor" vehévi lavan, "lavan" vehévi cha'hor, "gadol" vehévi katan – lo yatsa, "katan" vehévi gadol – yatsa, rabi omér: lo yatsa.
13. רֵישָׁא וְסֵיפָא – רַבִּי, וּמְצִיעֲתָא – רַבָּנַן. récha veséfa – rabi, oumtsiata – rabanan.
14. אִין, רֵישָׁא וְסֵיפָא רַבִּי, מְצִיעֲתָא רַבָּנַן, וְהָכִי קָאָמַר: דָּבָר זֶה מַחְלוֹקֶת רַבִּי וְרַבָּנַן. in, récha veséfa rabi, metsiata rabanan, vehakhi kaamar: davar ze ma'hloket rabi verabanan.
15. תְּנַן הָתָם: שִׁשָּׁה לִנְדָבָה, כְּנֶגֶד מִי? (סִימָן (קמ״ף) [קנ״ז] ש״ע.) tenan hatam: chicha lindava, keneged mi? (siman (km"f) [kn"z] ch".)
16. אָמַר חִזְקִיָּה: כְּנֶגֶד שִׁשָּׁה בָּתֵּי אָבוֹת הַכֹּהֲנִים, שֶׁתִּקְּנוּ לָהֶם חֲכָמִים שֶׁיְּהֵא שָׁלוֹם זֶה עִם זֶה. amar 'hizkiya: keneged chicha baté avot hakohanim, chetikenou lahem 'hakhamim cheyehé chalom ze im ze.
17. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מִתּוֹךְ שֶׁהַנְּדָבָה מְרוּבָּה, תִּיקְּנוּ לָהֶם שׁוֹפָרוֹת מְרוּבִּין, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעַפְּשׁוּ הַמָּעוֹת. rabi yo'hanan amar: mitokh chehanedava merouba, tikenou lahem chofarot meroubin, kedé chelo yitapechou hamaot.
18. וּזְעֵירִי אָמַר: כְּנֶגֶד פַּר וָעֵגֶל, אַיִל וָכֶבֶשׂ, גְּדִי וְשָׂעִיר, וְרַבִּי הִיא, דְּאָמַר: קָטָן וְהֵבִיא גָּדוֹל – לֹא יָצָא. ouzéri amar: keneged par vaégel, ayil vakheves, gedi vesair, verabi hi, deamar: katan vehévi gadol – lo yatsa.
19. וּבַר פְּדָא אָמַר: כְּנֶגֶד הַפָּרִים, וְהָאֵילִים, ouvar peda amar: keneged haparim, vehaélim,

Daf 108a

1. וְהַכְּבָשִׂים, וְהַשְּׂעִירִים, וְהַמּוֹתָרוֹת, וְהַמָּעָה. vehakevasim, vehaseirim, vehamotarot, vehamaa.
2. כּוּלְּהוּ כְּחִזְקִיָּה לָא אָמְרִי, לְאִנְּצוֹיֵי לָא חָיְישִׁינַן, דְּכֹל חַד וְחַד יוֹמֵיהּ קָא עָבֵיד. kouleou ke'hizkiya la amri, leinetsoyé la 'haychinan, dekhol 'had ve'had yoméh ka avéd.
3. כְּרַבִּי יוֹחָנָן לָא אָמְרִי, לְאִיעַפּוֹשֵׁי לָא חָיְישִׁינַן. kerabi yo'hanan la amri, leiapoché la 'haychinan.
4. כִּזְעֵירִי לָא אָמְרִי, כִּיחִידָאָה לָא מוֹקְמִי. kizéri la amri, ki'hidaa la mokmi.
5. כְּבָר פְּדָא נָמֵי לָא אָמְרִי. מוֹתָרוֹת – כּוּלְּהוּ נָמֵי מוֹתָרוֹת. kevar peda namé la amri. motarot – kouleou namé motarot.
6. מָעָה נָמֵי לִשְׁקָלִים אָזְלָא, דְּתַנְיָא: לְהֵיכָן קָלְבּוֹן זֶה הוֹלֵךְ? לִשְׁקָלִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לִנְדָבָה. maa namé lichkalim azla, detanya: lehékhan kalbon ze holékh? lichkalim, divré rabi méir. rabi eliezer omér: lindava.
7. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: כְּנֶגֶד מוֹתַר חַטָּאת, וּמוֹתַר אָשָׁם, וּמוֹתַר אֲשַׁם נָזִיר, וּמוֹתַר אֲשַׁם מְצוֹרָע, וּמוֹתַר מִנְחַת חוֹטֵא, וּמוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל. ouchmouél amar: keneged motar 'hatat, oumotar acham, oumotar acham nazir, oumotar acham metsora, oumotar min'hat 'hoté, oumotar asirit haéfa chel kohén gadol.
8. וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא אָמַר: כְּנֶגֶד מוֹתַר חַטָּאת, וּמוֹתַר אָשָׁם, וּמוֹתַר אֲשַׁם נָזִיר, וּמוֹתַר אֲשַׁם מְצוֹרָע, וּמוֹתַר קִינִּין, וּמוֹתַר מִנְחַת חוֹטֵא. verabi ochaya amar: keneged motar 'hatat, oumotar acham, oumotar acham nazir, oumotar acham metsora, oumotar kinin, oumotar min'hat 'hoté.
9. וּשְׁמוּאֵל מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כְּרַבִּי אוֹשַׁעְיָא? קִינִּין תְּנָא לֵיהּ רֵישָׁא. ouchmouél ma tama la amar kerabi ochaya? kinin tena léh récha.
10. וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא תָּנֵי, וְלָא תָּנֵי קִינִּין? וְהָתָנֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא וְתָנֵי קִינִּין! חַד לְקִינִּין, וְחַד לְמוֹתַר קִינִּין. verabi ochaya tané, vela tané kinin? vehatané rabi ochaya vetané kinin! 'had lekinin, ve'had lemotar kinin.
11. וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא מַאי טַעְמָא לָא אָמַר כִּשְׁמוּאֵל? סָבַר לַהּ כְּמַאן דְּאָמַר: מוֹתָר שֶׁל עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל יִרְקַב, דְּתַנְיָא: מוֹתַר מִנְחַת – נְדָבָה, מוֹתַר מִנְחָה – יִרְקַב. verabi ochaya ma tama la amar kichmouél? savar lah keman deamar: motar chel asirit haéfa chel kohén gadol yirkav, detanya: motar min'hat – nedava, motar min'ha – yirkav.
12. מַאי קָאָמַר? אָמַר רַב חִסְדָּא: הָכִי קָאָמַר – מוֹתַר מִנְחַת חוֹטֵא נְדָבָה, מוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל – יִרְקַב. ma kaamar? amar rav 'hisda: hakhi kaamar – motar min'hat 'hoté nedava, motar asirit haéfa chel kohén gadol – yirkav.
13. רַבָּה אָמַר: אֲפִילּוּ מוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל – נָמֵי נְדָבָה, אֶלָּא מוֹתַר לַחְמֵי תוֹדָה – יִרְקַב. raba amar: afilou motar asirit haéfa chel kohén gadol – namé nedava, ela motar la'hmé toda – yirkav.
14. בִּפְלוּגְתָּא: מוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: נְדָבָה, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר: יִרְקַב. biflougta: motar asirit haéfa chel kohén gadol, rabi yo'hanan amar: nedava, rabi elazar amar: yirkav.
15. מֵיתִיבִי: מוֹתַר שְׁקָלִים – חוּלִּין, וּמוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה, וּמוֹתַר קִינֵּי זָבִין וְקִינֵּי זָבוֹת וְקִינֵּי יוֹלְדוֹת וְחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת – מוֹתְרֵיהֶן נְדָבָה. métivi: motar chekalim – 'houlin, oumotar asirit haéfa, oumotar kiné zavin vekiné zavot vekiné yoldot ve'hataot vaachamot – motréhen nedava.
16. מַאי לָאו: מוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה – שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל? ma la: motar asirit haéfa – chel kohén gadol?
17. לֹא, מוֹתַר מִנְחַת חוֹטֵא. lo, motar min'hat 'hoté.
18. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר רַב יִצְחָק: מִסְתַּבְּרָא כְּמַאן דְּאָמַר מוֹתַר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל יִרְקַב. amar rav na'hman bar rav yits'hak: mistabera keman deamar motar asirit haéfa chel kohén gadol yirkav.
19. דְּתַנְיָא: ״לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה כִּי חַטָּאת הִיא״, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: הִיא קְרוּיָה ״חַטָּאת״, וְאֵין אַחֶרֶת קְרוּיָה ״חַטָּאת״. לִימֵּד עַל עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵינָהּ קְרוּיָה ״חַטָּאת״, וּטְעוּנָה לְבוֹנָה. detanya: "lo yasim aleha chemen velo yitén aleha levona ki 'hatat hi", amar rabi yeouda: hi kerouya "'hatat", veén a'heret kerouya "'hatat". liméd al asirit haéfa chel kohén gadol cheénah kerouya "'hatat", outouna levona.
20. וּמִדְּאֵינָהּ קְרוּיָה ״חַטָּאת״, מוֹתָרָהּ יִרְקַב. oumideénah kerouya "'hatat", motarah yirkav.
21. מַתְנִי׳ ״שׁוֹר זֶה עוֹלָה״, וְנִסְתָּאֵב – אִם רָצָה יָבִיא בְּדָמָיו שְׁנַיִם. ״שְׁנֵי שְׁוָורִים אֵלּוּ עוֹלָה״, וְנִסְתָּאֲבוּ – רָצָה יָבִיא בִּדְמֵיהֶן אֶחָד, וְרַבִּי אוֹסֵר. matni' "chor ze ola", venistaév – im ratsa yavi bedama chenayim. "chené chevarim élou ola", venistaavou – ratsa yavi bidméhen e'had, verabi osér.
22. ״אַיִל זֶה עוֹלָה״, וְנִסְתָּאֵב – אִם רָצָה יָבִיא בְּדָמָיו כֶּבֶשׂ. ״כֶּבֶשׂ זֶה עוֹלָה״, וְנִסְתָּאֵב – אִם רָצָה יָבִיא בְּדָמָיו אַיִל, וְרַבִּי אוֹסֵר. "ayil ze ola", venistaév – im ratsa yavi bedama keves. "keves ze ola", venistaév – im ratsa yavi bedama ayil, verabi osér.

Daf 108b

1. גְּמָ׳ וְהָא אָמְרַתְּ רֵישָׁא: ״שׁוֹר בְּמָנֶה״ וְהֵבִיא שְׁנַיִם בְּמָנֶה – לֹא יָצָא. gema' veha amrate récha: "chor bemane" vehévi chenayim bemane – lo yatsa.
2. ״שׁוֹר זֶה״ וְנִסְתָּאֵב שָׁאנֵי. "chor ze" venistaév chané.
3. ״שְׁנֵי שְׁוָורִין אֵלּוּ עוֹלָה״ וְנִסְתָּאֲבוּ, רָצָה יָבִיא בִּדְמֵיהֶן אֶחָד, וְרַבִּי אוֹסֵר. מַאי טַעְמָא? "chené chevarin élou ola" venistaavou, ratsa yavi bidméhen e'had, verabi osér. ma tama?
4. מִשּׁוּם דְּהָוֵה לֵיהּ גָּדוֹל וְהֵבִיא קָטָן, וְאַף עַל גַּב דְּנִסְתָּאֵב, לְכִתְחִילָּה לָא שָׁרֵי רַבִּי. michoum dehavé léh gadol vehévi katan, veaf al gav denistaév, lekhit'hila la charé rabi.
5. וְלִפְלוֹג נָמֵי בְּרֵישָׁא? veliflog namé berécha?
6. רַבִּי אַכּוּלַּהּ מִילְּתָא פְּלִיג, וְנָטַר לְהוּ לְרַבָּנַן עַד דְּמַסְּקִי מִילְּתַיְיהוּ, וַהֲדַר מִיפְּלִיג עֲלַיְיהוּ. rabi akoulah mileta pelig, venatar leou lerabanan ad demaseki miletayou, vahadar mipelig alayou.
7. תֵּדַע, דְּקָתָנֵי: ״אַיִל זֶה עוֹלָה״ וְנִסְתָּאֵב – רָצָה יָבִיא בְּדָמָיו כֶּבֶשׂ; ״כֶּבֶשׂ זֶה לְעוֹלָה״ וְנִסְתָּאֵב – רָצָה יָבִיא בְּדָמָיו אַיִל, וְרַבִּי אוֹסֵר. שְׁמַע מִינַּהּ. téda, dekatané: "ayil ze ola" venistaév – ratsa yavi bedama keves; "keves ze leola" venistaév – ratsa yavi bedama ayil, verabi osér. chema minah.
8. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מִמִּינָא לְמִינָא מַאי? ibaya leou: mimina lemina ma?
9. תָּא שְׁמַע: שׁוֹר זֶה עוֹלָה, וְנִסְתָּאֵב – לֹא יָבִיא בְּדָמָיו אַיִל, אֲבָל מֵבִיא בְּדָמָיו שְׁנֵי אֵילִים, וְרַבִּי אוֹסֵר, לְפִי שֶׁאֵין בִּילָּה. שְׁמַע מִינַּהּ. ta chema: chor ze ola, venistaév – lo yavi bedama ayil, aval mévi bedama chené élim, verabi osér, lefi cheén bila. chema minah.
10. אִי הָכִי, מַאי אִירְיָא תְּרֵי? אֲפִילּוּ חַד נָמֵי! דְּהָא בְּנִסְתָּאֵב, לְרַבָּנַן לָא שָׁנֵי לְהוּ בֵּין גָּדוֹל לְקָטָן! i hakhi, ma irya teré? afilou 'had namé! deha benistaév, lerabanan la chané leou bén gadol lekatan!
11. תְּרֵי תַּנָּאֵי, וְאַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן. teré tanaé, vealiba derabanan.
12. רַבִּי אוֹסֵר, לְפִי שֶׁאֵין בִּילָּה; טַעְמָא דְּאֵין בִּילָּה, הָא יֵשׁ בִּילָּה – שְׁרֵי. rabi osér, lefi cheén bila; tama deén bila, ha yéch bila – cheré.
13. וְהָתְנַן: ״אַיִל זֶה עוֹלָה״ וְנִסְתָּאֵב, רָצָה יָבִיא בְּדָמָיו כֶּבֶשׂ. ״כֶּבֶשׂ זֶה עוֹלָה״ וְנִסְתָּאֵב, יָבִיא בְּדָמָיו אַיִל, וְרַבִּי אוֹסֵר. vehatnan: "ayil ze ola" venistaév, ratsa yavi bedama keves. "keves ze ola" venistaév, yavi bedama ayil, verabi osér.
14. תְּרֵי תַנָּאֵי, וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי. teré tanaé, vealiba derabi.
15. וּבִטְהוֹרִים, ״עֵגֶל״ וְהֵבִיא פַּר, ״כֶּבֶשׂ״ וְהֵבִיא אַיִל – יָצָא. סְתָמָא – כְּרַבָּנַן. ouvitorim, "égel" vehévi par, "keves" vehévi ayil – yatsa. setama – kerabanan.
16. רָצָה יָבִיא בְּדָמָיו שְׁנַיִם [כּוּ׳]. אָמַר רַב מְנַשְּׁיָא בַּר זְבִיד אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דְּאָמַר ״שׁוֹר זֶה עוֹלָה״, אֲבָל אָמַר ״שׁוֹר זֶה עָלַי עוֹלָה״ – הוּקְבַּע. ratsa yavi bedama chenayim [kou']. amar rav menacheya bar zevid amar rav: lo chanou ela deamar "chor ze ola", aval amar "chor ze ala ola" – houkba.
17. וְדִלְמָא ״עָלַי לַהֲבִיאוֹ״ קָאָמַר? vedilma "ala lahavio" kaamar?
18. אֶלָּא אִי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר, אָמַר רַב מְנַשְּׁיָא בַּר זְבִיד אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דְּאָמַר ״שׁוֹר זֶה עוֹלָה״, אִי נָמֵי אָמַר ״שׁוֹר זֶה עָלַי עוֹלָה״, אֲבָל אָמַר ״שׁוֹר זֶה וְדָמָיו עָלַי עוֹלָה״ – הוּקְבַּע. ela i itemar hakhi itemar, amar rav menacheya bar zevid amar rav: lo chanou ela deamar "chor ze ola", i namé amar "chor ze ala ola", aval amar "chor ze vedama ala ola" – houkba.
19. מַתְנִי׳ הָאוֹמֵר ״אֶחָד מִכְּבָשַׂי הֶקְדֵּשׁ״ וְ״אֶחָד מִשְּׁוָרַי הֶקְדֵּשׁ״, וְהָיוּ לוֹ שְׁנַיִם – הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן הֶקְדֵּשׁ. שְׁלֹשָׁה – בֵּינוֹנִי שֶׁבָּהֶם הֶקְדֵּשׁ. ״פֵּירַשְׁתִּי, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁפֵּירַשְׁתִּי״, אוֹ שֶׁ״אָמַר לִי אַבָּא, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה״ – הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן הֶקְדֵּשׁ. matni' haomér "e'had mikevasa hekdéch" ve"e'had michevara hekdéch", vehaou lo chenayim – hagadol chebahen hekdéch. chelocha – bénoni chebahem hekdéch. "pérachti, veéni yodéa ma chepérachti", o che"amar li aba, veéni yodéa ma" – hagadol chebahen hekdéch.
20. גְּמָ׳ אַלְמָא מַקְדִּישׁ – בְּעַיִן יָפָה מַקְדִּישׁ, אֵימָא סֵיפָא: בֵּינוֹנִי שֶׁבָּהֶן הֶקְדֵּשׁ, אַלְמָא מַקְדִּישׁ – בְּעַיִן רָעָה מַקְדִּישׁ! gema' alma makdich – beayin yafa makdich, éma séfa: bénoni chebahen hekdéch, alma makdich – beayin raa makdich!
21. אָמַר שְׁמוּאֵל: חוֹשְׁשִׁין אַף לְבֵינוֹנִי, דִּלְגַבֵּי קָטָן – עַיִן יָפָה הוּא. amar chemouél: 'hochchin af levénoni, dilgabé katan – ayin yafa hou.
22. הֵיכִי עָבֵיד? אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר רַב: מַמְתִּין לוֹ עַד שֶׁיּוּמַם, וּמַחֵיל לֵיהּ לִקְדוּשְּׁתֵיהּ בַּגָּדוֹל. hékhi avéd? amar rabi 'hiya bar rav: mamtin lo ad cheyoumam, ouma'hél léh likdouchetéh bagadol.
23. אָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דְּאָמַר ״אֶחָד מִשְּׁוָורַי הֶקְדֵּשׁ״, אֲבָל אָמַר ״שׁוֹר בִּשְׁוָורַי הֶקְדֵּשׁ״ – הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן הֶקְדֵּשׁ, ״תּוֹרָא בְּתוֹרַאי״ קָאָמַר. amar rav na'hman, amar raba bar avouh: lo chanou ela deamar "e'had michevara hekdéch", aval amar "chor bichvara hekdéch" – hagadol chebahen hekdéch, "tora betora" kaamar.
24. אִינִי? וְהָאָמַר רַב הוּנָא, אָמַר רַבִּי חִיָּיא מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ״בַּיִת בְּבָתַּי אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״ – מַרְאֵהוּ עֲלִיָּיה, לָאו מִשּׁוּם דִּגְרִיעַ? לָא, מְעוּלֶּה שֶׁבַּבָּתִּים. ini? vehaamar rav houna, amar rabi 'hiya micheméh deoula: haomér la'havéro "bayit bevata ani mokhér lakh" – maréou aliya, la michoum digria? la, meoule chebabatim.
25. מֵיתִיבִי: ״שׁוֹר בִּשְׁוָורַי הֶקְדֵּשׁ״, וְכֵן שׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים – הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶן הֶקְדֵּשׁ, וְכוּלָּם יִמָּכְרוּ לְצׇרְכֵי עוֹלוֹת, וּדְמֵיהֶן חוּלִּין. métivi: "chor bichvara hekdéch", vekhén chor chel hekdéch chenitarév baa'hérim – hagadol chebahen hekdéch, vekhoulam yimakhrou letsorkhé olot, oudméhen 'houlin.
26. תַּרְגּוּמָא: אַשּׁוֹר שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּתְעָרֵב בַּאֲחֵרִים. וְהָא ״וְכֵן״ קָאָמַר? תַּרְגְּומַאּ: אַגָּדוֹל. targouma: achor chel hekdéch chenitarév baa'hérim. veha "vekhén" kaamar? targema: agadol.
27. מֵיתִיבִי: ״בַּיִת בְּבָיתַּי אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״, וְנָפַל – מַרְאֵהוּ נָפוּל, ״עֶבֶד בַּעֲבָדַיי אֲנִי מוֹכֵר לָךְ״, וָמֵת – מַרְאֵהוּ מֵת. métivi: "bayit bevata ani mokhér lakh", venafal – maréou nafoul, "eved baavada ani mokhér lakh", vamét – maréou mét.

Daf 109a

1. וְאַמַּאי? לִיחְזֵי הֵיידֵן נְפַל, הֵיידֵן מֵת! veama? li'hzé hédén nefal, hédén mét!
2. לוֹקֵחַ קָא אָמְרַתְּ? שָׁאנֵי לוֹקֵחַ, דְּיַד בַּעַל הַשְּׁטָר עַל הַתַּחְתּוֹנָה. loké'ha ka amrate? chané loké'ha, deyad baal hachetar al hata'htona.
3. הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי, אֲפִילּוּ תֵּימָא עֲלִיָּיה דִּגְרִיעָה – יַד בַּעַל הַשְּׁטָר עַל הַתַּחְתּוֹנָה. hachta deatét lehakhi, afilou téma aliya digria – yad baal hachetar al hata'htona.
4. מַתְנִי׳ ״הֲרֵי עָלַי עוֹלָה״ – יַקְרִיבֶנָּה בַּמִּקְדָּשׁ, וְאִם הִקְרִיבָהּ בְּבֵית חוֹנְיוֹ – לֹא יָצָא. ״הֲרֵי עָלַי עוֹלָה שֶׁאַקְרִיבֶנָּה בְּבֵית חוֹנְיוֹ״ – יַקְרִיבֶנָּה בַּמִּקְדָּשׁ, וְאִם הִקְרִיבָהּ בְּבֵית חוֹנְיוֹ – יָצָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין זוֹ עוֹלָה. matni' "haré ala ola" – yakrivena bamikdach, veim hikrivah bevét 'hono – lo yatsa. "haré ala ola cheakrivena bevét 'hono" – yakrivena bamikdach, veim hikrivah bevét 'hono – yatsa. rabi chimon omér: én zo ola.
5. ״הֲרֵינִי נָזִיר״ – יְגַלַּח בַּמִּקְדָּשׁ, וְאִם גִּלַּח בְּבֵית חוֹנְיוֹ – לֹא יָצָא. ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֲגַלֵּחַ בְּבֵית חוֹנְיוֹ״ – יְגַלֵּחַ בַּמִּקְדָּשׁ, וְאִם גִּלַּח בְּבֵית חוֹנְיוֹ – יָצָא. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין זֶה נָזִיר. "haréni nazir" – yegala'h bamikdach, veim gila'h bevét 'hono – lo yatsa. "haréni nazir cheagalé'ha bevét 'hono" – yegalé'ha bamikdach, veim gila'h bevét 'hono – yatsa. rabi chimon omér: én ze nazir.
6. גְּמָ׳ יָצָא? הָא מִקְטָל קַטְלַהּ! gema' yatsa? ha miktal katlah!
7. אָמַר רַב הַמְנוּנָא: נַעֲשָׂה כְּאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי עוֹלָה, עַל מְנָת שֶׁלֹּא אֶתְחַיֵּיב בְּאַחְרָיוּתָהּ״. amar rav hamnouna: naasa keomér "haré ala ola, al menat chelo et'hayév bea'hraoutah".
8. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אֶלָּא מֵעַתָּה, סֵיפָא דְּקָתָנֵי הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֲגַלֵּחַ בְּבֵית חוֹנְיוֹ – יְגַלַּח בַּמִּקְדָּשׁ, וְאִם גִּילַּח בְּבֵית חוֹנְיוֹ – יָצָא, הָכִי נָמֵי דְּנַעֲשָׂה כְּאוֹמֵר ״הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁלֹּא אֶתְחַיֵּיב בְּאַחְרָיוּת קׇרְבְּנוֹתָיו״? נָזִיר כַּמָּה דְּלָא מַיְיתֵי קׇרְבְּנוֹתָיו – לָא מִתַּכְשַׁר! amar léh rava: ela méata, séfa dekatané haréni nazir cheagalé'ha bevét 'hono – yegala'h bamikdach, veim gila'h bevét 'hono – yatsa, hakhi namé denaasa keomér "haréni nazir al menat chelo et'hayév bea'hraout korbenota"? nazir kama dela mayté korbenota – la mitakhchar!
9. אֶלָּא אָמַר רָבָא: אָדָם זֶה לְדוֹרוֹן נִתְכַּוֵּין, אָמַר: אִי סַגִּיא בְּבֵית חוֹנְיוֹ – טָרַחְנָא, טְפֵי – לָא מָצֵינָא לְאִיצְטַעוֹרֵי. ela amar rava: adam ze ledoron nitkavén, amar: i sagi bevét 'hono – tara'hna, tefé – la matséna leitstaoré.
10. נָזִיר נָמֵי, הַאי גַּבְרָא לְצַעוֹרֵי נַפְשֵׁיהּ קָא מִיכַּוֵּין, אָמַר: אִי סַגִּיא בְּבֵית חוֹנְיוֹ – טָרַחְנָא, טְפֵי לָא מָצֵינָא לְאִיצְטַעוֹרֵי. nazir namé, ha gavra letsaoré nafchéh ka mikavén, amar: i sagi bevét 'hono – tara'hna, tefé la matséna leitstaoré.
11. וְרַב הַמְנוּנָא אָמַר לָךְ: נָזִיר – כִּדְקָאָמְרַתְּ, עוֹלָה – עַל מְנָת שֶׁלֹּא אֶתְחַיֵּיב בְּאַחְרָיוּתָהּ קָאָמַר. verav hamnouna amar lakh: nazir – kidkaamrate, ola – al menat chelo et'hayév bea'hraoutah kaamar.
12. וְאַף רַבִּי יוֹחָנָן סָבַר לַהּ לְהָא דְּרַב הַמְנוּנָא, דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״הֲרֵי עָלַי עוֹלָה שֶׁאַקְרִיבֶנָּה בְּבֵית חוֹנְיוֹ״, וְהִקְרִיבָהּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – יָצָא, וְעָנוּשׁ כָּרֵת. veaf rabi yo'hanan savar lah leha derav hamnouna, deamar raba bar bar 'hana amar rabi yo'hanan: "haré ala ola cheakrivena bevét 'hono", vehikrivah beerets yisraél – yatsa, veanouch karét.
13. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הֲרֵי עָלַי עוֹלָה שֶׁאַקְרִיבֶנָּה בַּמִּדְבָּר, וְהִקְרִיבָהּ בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן – יָצָא, וְעָנוּשׁ כָּרֵת. tanya namé hakhi: haré ala ola cheakrivena bamidbar, vehikrivah beéver hayardén – yatsa, veanouch karét.
14. מַתְנִי׳ הַכֹּהֲנִים שֶׁשִּׁמְּשׁוּ בְּבֵית חוֹנְיוֹ – לֹא יְשַׁמְּשׁוּ בַּמִּקְדָּשׁ שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְדָבָר אַחֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַךְ לֹא יַעֲלוּ כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֶל מִזְבַּח ה׳ בִּירוּשָׁלִָם כִּי אִם אָכְלוּ מַצּוֹת בְּקֶרֶב אֲחֵיהֶם״. הֲרֵי אֵלּוּ כְּבַעֲלֵי מוּמִין – חוֹלְקִין וְאוֹכְלִין וְלֹא מַקְרִיבִין. matni' hakohanim chechimechou bevét 'hono – lo yechamechou bamikdach chebirouchalayim, veén tsarikh lomar ledavar a'hér, cheneemar: "akh lo yaalou kohané habamot el mizba'h h' birouchalim ki im akhlou matsot bekerev a'héhem". haré élou kevaalé moumin – 'holkin veokhlin velo makrivin.
15. גְּמָ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה: כֹּהֵן שֶׁשָּׁחַט לַעֲבוֹדָה זָרָה, קׇרְבָּנוֹ רֵיחַ נִיחוֹחַ. gema' amar rav yeouda: kohén checha'hat laavoda zara, korbano ré'ha ni'ho'ha.
16. אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: מַאי קְרָאָה? ״יַעַן אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ אוֹתָם לִפְנֵי גִלּוּלֵיהֶם וְהָיוּ לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִכְשׁוֹל עָוֹן עַל כֵּן נָשָׂאתִי יָדִי עֲלֵיהֶם נְאֻם ה׳ אֱלֹהִים וְנָשְׂאוּ עֲוֹנָם״, וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״וְלֹא יִגְּשׁוּ אֵלַי לְכַהֵן לִי״. אִי עֲבַד שֵׁירוּת – אִין, שְׁחִיטָה לָאו שֵׁירוּת הוּא. amar rav yits'hak bar avdimi: ma keraa? "yaan acher yechartou otam lifné gilouléhem vehaou levét yisraél lemikhchol aon al kén nasati yadi aléhem neoum h' elohim venasou aonam", oukhtiv batréh: "velo yigechou éla lekhahén li". i avad chérout – in, che'hita la chérout hou.
17. אִיתְּמַר: שָׁגַג בִּזְרִיקָה, רַב נַחְמָן אָמַר: קׇרְבָּנוֹ רֵיחַ נִיחוֹחַ, רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: אֵין קׇרְבָּנוֹ רֵיחַ נִיחוֹחַ. itemar: chagag bizrika, rav na'hman amar: korbano ré'ha ni'ho'ha, rav chéchet amar: én korbano ré'ha ni'ho'ha.
18. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: מְנָא אָמֵינָא לַהּ, דִּכְתִיב: ״וְהָיוּ לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִכְשׁוֹל עָוֹן״, מַאי לָאו – אוֹ מִכְשׁוֹל אוֹ עָוֹן, וּ״מִכְשׁוֹל״ – שׁוֹגֵג, וְ״עָוֹן״ – מֵזִיד. amar rav chéchet: mena aména lah, dikhtiv: "vehaou levét yisraél lemikhchol aon", ma la – o mikhchol o aon, ou"mikhchol" – chogég, ve"aon" – mézid.
19. וְרַב נַחְמָן – ״מִכְשׁוֹל״ דְּ״עָוֹן״. verav na'hman – "mikhchol" de"aon".
20. אָמַר רַב נַחְמָן: מְנָא אָמֵינָא לַהּ, דְּתַנְיָא: ״וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל הַנֶּפֶשׁ הַשֹּׁגֶגֶת בְּחֶטְאָה בִשְׁגָגָה״, מְלַמֵּד שֶׁכֹּהֵן מִתְכַּפֵּר עַל יְדֵי עַצְמוֹ. amar rav na'hman: mena aména lah, detanya: "vekhiper hakohén al hanefech hachogeget be'heta vichgaga", melaméd chekohén mitkapér al yedé atsmo.
21. בְּמַאי? אִילֵימָא בִּשְׁחִיטָה – מַאי אִירְיָא שׁוֹגֵג? אֲפִילּוּ מֵזִיד נָמֵי! אֶלָּא לָאו בִּזְרִיקָה. bema? iléma bich'hita – ma irya chogég? afilou mézid namé! ela la bizrika.
22. וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר לָךְ: לְעוֹלָם בִּשְׁחִיטָה, וּבְמֵזִיד – לֹא נַעֲשָׂה כּוֹמֶר לַעֲבוֹדָה זָרָה?! verav chéchet amar lakh: leolam bich'hita, ouvmézid – lo naasa komer laavoda zara?!
23. וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ, דְּאִתְּמַר: הֵזִיד בִּשְׁחִיטָה – רַב נַחְמָן אָמַר: קׇרְבָּנוֹ רֵיחַ נִיחוֹחַ, וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר: אֵין קׇרְבָּנוֹ רֵיחַ נִיחוֹחַ. veazdou letamayou, deitemar: hézid bich'hita – rav na'hman amar: korbano ré'ha ni'ho'ha, verav chéchet amar: én korbano ré'ha ni'ho'ha.
24. רַב נַחְמָן אָמַר: קׇרְבָּנוֹ רֵיחַ נִיחוֹחַ, דְּלָא עֲבַד שֵׁירוּת. רַב שֵׁשֶׁת אָמַר: אֵין קׇרְבָּנוֹ רֵיחַ נִיחוֹחַ, rav na'hman amar: korbano ré'ha ni'ho'ha, dela avad chérout. rav chéchet amar: én korbano ré'ha ni'ho'ha,

Daf 109b

1. נַעֲשָׂה כּוֹמֶר לַעֲבוֹדָה זָרָה. naasa komer laavoda zara.
2. אָמַר רַב נַחְמָן: מְנָא אָמֵינָא לַהּ? דְּתַנְיָא: כֹּהֵן שֶׁעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה, וְשָׁב, קׇרְבָּנוֹ רֵיחַ נִיחוֹחַ. amar rav na'hman: mena aména lah? detanya: kohén cheavad avoda zara, vechav, korbano ré'ha ni'ho'ha.
3. בְּמַאי? אִילֵּימָא בְּשׁוֹגֵג – מַאי ״וְשָׁב״? שָׁב וְעוֹמֵד הוּא! אֶלָּא פְּשִׁיטָא בְּמֵזִיד, וְאִי בִּזְרִיקָה – כִּי שָׁב מַאי הָוֵי? הָא עֲבַד לֵהּ שֵׁירוּת! אֶלָּא לָאו בִּשְׁחִיטָה. bema? iléma bechogég – ma "vechav"? chav veoméd hou! ela pechita bemézid, vei bizrika – ki chav ma havé? ha avad léh chérout! ela la bich'hita.
4. וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר לָךְ, לְעוֹלָם בְּשׁוֹגֵג, וְהָכִי קָאָמַר: אִם שָׁב מֵעִיקָּרוֹ, דְּכִי עֲבַד בְּשׁוֹגֵג עֲבַד – קׇרְבָּנוֹ רֵיחַ נִיחוֹחַ, וְאִם לָאו – אֵין קׇרְבָּנוֹ רֵיחַ נִיחוֹחַ. verav chéchet amar lakh, leolam bechogég, vehakhi kaamar: im chav méikaro, dekhi avad bechogég avad – korbano ré'ha ni'ho'ha, veim la – én korbano ré'ha ni'ho'ha.
5. הִשְׁתַּחֲוָה לַעֲבוֹדָה זָרָה – רַב נַחְמָן אָמַר: קׇרְבָּנוֹ רֵיחַ נִיחוֹחַ, וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר: אֵין קׇרְבָּנוֹ רֵיחַ נִיחוֹחַ. הוֹדָה לַעֲבוֹדָה זָרָה – רַב נַחְמָן אָמַר: קׇרְבָּנוֹ רֵיחַ נִיחוֹחַ, וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר: אֵין קׇרְבָּנוֹ רֵיחַ נִיחוֹחַ. hichta'hava laavoda zara – rav na'hman amar: korbano ré'ha ni'ho'ha, verav chéchet amar: én korbano ré'ha ni'ho'ha. hoda laavoda zara – rav na'hman amar: korbano ré'ha ni'ho'ha, verav chéchet amar: én korbano ré'ha ni'ho'ha.
6. וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן הָךְ קַמַּיְיתָא – בְּהַהִיא קָאָמַר רַב שֵׁשֶׁת מִשּׁוּם דַּעֲבַד לֵיהּ שֵׁירוּת, אֲבָל שְׁחִיטָה דְּלָא עֲבַד לֵיהּ שֵׁירוּת – אֵימָא מוֹדֶה לֵיהּ לְרַב נַחְמָן. outsrikha, dei achmeinan hakh kamayta – behahi kaamar rav chéchet michoum daavad léh chérout, aval che'hita dela avad léh chérout – éma mode léh lerav na'hman.
7. וְאִי אַשְׁמְעִינַן שְׁחִיטָה, מִשּׁוּם דְּעָבֵד לֵיהּ עֲבוֹדָה, אֲבָל הִשְׁתַּחֲוָה דְּלָא עֲבַד לֵיהּ עֲבוֹדָה – אֵימָא לָא. צְרִיכָא. vei achmeinan che'hita, michoum deavéd léh avoda, aval hichta'hava dela avad léh avoda – éma la. tserikha.
8. וְאִי אַשְׁמְעִינַן הִשְׁתַּחֲוָאָה, מִשּׁוּם דְּעָבֵיד לֵיהּ מַעֲשֶׂה, אֲבָל הוֹדָה דְּדִיבּוּרָא בְּעָלְמָא – אֵימָא לָא. צְרִיכָא. vei achmeinan hichta'havaa, michoum deavéd léh maase, aval hoda dediboura bealma – éma la. tserikha.
9. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר דָּבָר אַחֵר [וְכוּ׳]. מִדְּקָאָמַר: אֵין צָרִיךְ לוֹמַר דָּבָר אַחֵר, מִכְּלָל דְּבֵית חוֹנְיוֹ לָאו עֲבוֹדָה זָרָה הוּא. veén tsarikh lomar davar a'hér [vekhou']. midekaamar: én tsarikh lomar davar a'hér, mikelal devét 'hono la avoda zara hou.
10. תַּנְיָא כְּמַאן דְּאָמַר בֵּית חוֹנְיוֹ לָאו עֲבוֹדָה זָרָה הוּא, דְּתַנְיָא: אוֹתָהּ שָׁנָה שֶׁמֵּת שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, אָמַר לָהֶן: שָׁנָה זוֹ הוּא מֵת, אָמְרוּ לוֹ: מִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ? tanya keman deamar bét 'hono la avoda zara hou, detanya: otah chana chemét chimon hatsadik, amar lahen: chana zo hou mét, amrou lo: minayin ata yodéa?
11. אָמַר לָהֶן: כׇּל יוֹם הַכִּפּוּרִים נִזְדַּמֵּן לִי זָקֵן אֶחָד לָבוּשׁ לְבָנִים, וְנִתְעַטֵּף לְבָנִים, וְנִכְנַס עִמִּי וְיָצָא עִמִּי. שָׁנָה זוֹ נִזְדַּמֵּן לִי זָקֵן אֶחָד לָבוּשׁ שְׁחוֹרִים, וְנִתְעַטֵּף שְׁחוֹרִים, וְנִכְנַס עִמִּי וְלֹא יָצָא עִמִּי. amar lahen: kol yom hakipourim nizdamén li zakén e'had lavouch levanim, venitatéf levanim, venikhnas imi veyatsa imi. chana zo nizdamén li zakén e'had lavouch che'horim, venitatéf che'horim, venikhnas imi velo yatsa imi.
12. לְאַחַר הָרֶגֶל, חָלָה שִׁבְעַת יָמִים וָמֵת, וְנִמְנְעוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים מִלְּבָרֵךְ בַּשֵּׁם. lea'har haregel, 'hala chivat yamim vamét, venimneou e'ha hakohanim milevarékh bachém.
13. בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ, אָמַר לָהֶם: חוֹנְיוֹ בְּנִי יְשַׁמֵּשׁ תַּחְתַּי. נִתְקַנֵּא בּוֹ שִׁמְעִי אָחִיו, שֶׁהָיָה גָּדוֹל מִמֶּנּוּ שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה. אָמַר לוֹ: בֹּא וַאֲלַמֶּדְךָ סֵדֶר עֲבוֹדָה. הִלְבִּישׁוֹ בְּאוּנְקְלִי, וַחֲגָרוֹ בְּצִילְצוֹל, (העמידו) [וְהֶעֱמִידוֹ] אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ. אָמַר לָהֶם לְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים: רְאוּ מָה נָדַר זֶה וְקִיֵּים לַאֲהוּבָתוֹ: ״אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁאֶשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְהוּנָּה גְּדוֹלָה אֶלְבּוֹשׁ בְּאוּנְקְלִי שֶׁלִּיכִי וְאֶחְגּוֹר בְּצִילְצוֹל שֶׁלִּיכִי״. bichat petirato, amar lahem: 'hono beni yechaméch ta'hta. nitkané bo chimi a'hi, chehaya gadol mimenou cheté chanim oume'hetsa. amar lo: bo vaalamedkha séder avoda. hilbicho beounkeli, va'hagaro betsiltsol, (hmd) [veheemido] étsel hamizbé'ha. amar lahem lee'ha hakohanim: reou ma nadar ze vekiyém laaouvato: "oto hayom cheechtaméch bikhouna gedola elboch beounkeli chelikhi vee'hgor betsiltsol chelikhi".
14. בִּקְּשׁוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים לְהׇרְגוֹ, רָץ מִפְּנֵיהֶם, וְרָצוּ אַחֲרָיו. הָלַךְ לַאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם, וּבָנָה שָׁם מִזְבֵּחַ, וְהֶעֱלָה עָלָיו לְשׁוּם עֲבוֹדָה זָרָה. וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר, אָמְרוּ: מָה זֶה שֶׁלֹּא יָרַד לָהּ – כָּךְ, הַיּוֹרֵד לָהּ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. bikechou e'ha hakohanim lehorgo, rats mipenéhem, veratsou a'hara. halakh laalekesanderiya chel mitsrayim, ouvana cham mizbé'ha, veheela ala lechoum avoda zara. oukhchechamou 'hakhamim badavar, amrou: ma ze chelo yarad lah – kakh, hayoréd lah – al a'hat kama vekhama. divré rabi méir.
15. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה: לֹא כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה, אֶלָּא לֹא קִיבֵּל עָלָיו חוֹנְיוֹ, שֶׁהָיָה שִׁמְעִי אָחִיו גָּדוֹל מִמֶּנּוּ שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה, וְאַף עַל פִּי כֵן נִתְקַנֵּא בּוֹ חוֹנְיוֹ בְּשִׁמְעִי אָחִיו. אָמַר לוֹ: בֹּא וַאֲלַמֶּדְךָ סֵדֶר עֲבוֹדָה, וְהִלְבִּישׁוֹ בְּאוּנְקְלִי, וַחֲגָרוֹ בְּצִילְצוֹל, וְהֶעֱמִידוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ. אָמַר לָהֶם לְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים: רְאוּ מָה נָדַר זֶה וְקִיֵּים לַאֲהוּבָתוֹ ״אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְהוּנָּה גְּדוֹלָה אֶלְבּוֹשׁ בְּאוּנְקְלִי שֶׁלִּיכִי וְאֶחְגּוֹר בְּצִילְצוֹל שֶׁלִּיכִי״. amar lo rabi yeouda: lo kakh haya maase, ela lo kibél ala 'hono, chehaya chimi a'hi gadol mimenou cheté chanim oume'hetsa, veaf al pi khén nitkané bo 'hono bechimi a'hi. amar lo: bo vaalamedkha séder avoda, vehilbicho beounkeli, va'hagaro betsiltsol, veheemido étsel hamizbé'ha. amar lahem lee'ha hakohanim: reou ma nadar ze vekiyém laaouvato "oto hayom cheyichtaméch bikhouna gedola elboch beounkeli chelikhi vee'hgor betsiltsol chelikhi".
16. בִּקְּשׁוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים לְהׇרְגוֹ, סָח לָהֶם כׇּל הַמְאוֹרָע, בִּקְּשׁוּ לַהֲרוֹג אֶת חוֹנְיוֹ, רָץ מִפְּנֵיהֶם, וְרָצוּ אַחֲרָיו, רָץ לְבֵית הַמֶּלֶךְ, וְרָצוּ אַחֲרָיו, כׇּל הָרוֹאֶה אוֹתוֹ אוֹמֵר: זֶה הוּא, זֶה הוּא, הָלַךְ לַאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם, וּבָנָה שָׁם מִזְבֵּחַ, וְהֶעֱלָה עָלָיו לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״(וְהָיָה) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מִזְבֵּחַ לַה׳ בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם וּמַצֵּבָה אֵצֶל גְּבוּלָהּ לַה׳״. bikechou e'ha hakohanim lehorgo, sa'h lahem kol hamora, bikechou laharog et 'hono, rats mipenéhem, veratsou a'hara, rats levét hamelekh, veratsou a'hara, kol haroe oto omér: ze hou, ze hou, halakh laalekesanderiya chel mitsrayim, ouvana cham mizbé'ha, veheela ala lechém chamayim, cheneemar: "(vehaya) bayom haou yihye mizbé'ha la' betokh erets mitsrayim oumatséva étsel gevoulah la'".
17. וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר, אָמְרוּ: וּמָה זֶה שֶׁבָּרַח מִמֶּנָּה כָּךְ, הַמְבַקֵּשׁ לֵירֵד לָהּ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. oukhchechamou 'hakhamim badavar, amrou: ouma ze chebara'h mimena kakh, hamvakéch léréd lah – al a'hat kama vekhama.
18. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה: בַּתְּחִלָּה, כׇּל הָאוֹמֵר ״עֲלֵה לָהּ״ – אֲנִי כּוֹפְתוֹ וְנוֹתְנוֹ לִפְנֵי הָאֲרִי; עַתָּה, כׇּל הָאוֹמֵר לִי לֵירֵד מִמֶּנָּה – אֲנִי מֵטִיל עָלָיו קוּמְקוּם שֶׁל חַמִּין. tanya, amar rabi yeochoua ben pera'hya: bate'hila, kol haomér "alé lah" – ani kofto venotno lifné haari; ata, kol haomér li léréd mimena – ani métil ala koumkoum chel 'hamin.
19. שֶׁהֲרֵי שָׁאוּל בָּרַח מִמֶּנָּה, וּכְשֶׁעָלָה בִּקֵּשׁ לַהֲרוֹג אֶת דָּוִד. cheharé chaoul bara'h mimena, oukhcheala bikéch laharog et david.
20. אֲמַר לֵיהּ מָר קַשִּׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא לְאַבָּיֵי: רַבִּי מֵאִיר, הַאי קְרָא דְּרַבִּי יְהוּדָה מַאי עָבֵיד לֵיהּ? amar léh mar kachicha beréh derav 'hisda leabayé: rabi méir, ha kera derabi yeouda ma avéd léh?
21. לְכִדְתַנְיָא: לְאַחַר מַפַּלְתּוֹ שֶׁל סַנְחֵרִיב, יָצָא חִזְקִיָּה וּמָצָא בְּנֵי מְלָכִים שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בִּקְרוֹנוֹת שֶׁל זָהָב, הִדִּירָן שֶׁלֹּא לַעֲבוֹד עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ חָמֵשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מְדַבְּרוֹת שְׂפַת כְּנַעַן lekhidtanya: lea'har mapalto chel san'hériv, yatsa 'hizkiya oumatsa bené melakhim chehaou yochvin bikronot chel zahav, hidiran chelo laavod avoda zara, cheneemar: "bayom haou yihou 'haméch arim beerets mitsrayim medaberot sefat kenaan

Daf 110a

1. וְנִשְׁבָּעוֹת לַה׳ צְבָאוֹת״. הָלְכוּ לַאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם וּבָנוּ מִזְבֵּחַ וְהֶעֱלוּ עָלָיו לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מִזְבֵּחַ לַה׳ בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם״. venichbaot la' tsevaot". halkhou laalekesanderiya chel mitsrayim ouvanou mizbé'ha veheelou ala lechém chamayim, cheneemar: "bayom haou yihye mizbé'ha la' betokh erets mitsrayim".
2. ״עִיר הַהֶרֶס יֵאָמֵר לְאַחַת״, מַאי ״עִיר הַהֶרֶס יֵאָמֵר לְאֶחָת״? כְּדִמְתַרְגֵּם רַב יוֹסֵף: ״קַרְתָּא דְּבֵית שֶׁמֶשׁ דַּעֲתִיד לְמִיחֲרַב״, אִיתְאֲמַר דְּהִיא חֲדָא מִנְּהוֹן. וּמִמַּאי דְּ״עִיר הַהֶרֶס״ לִישָּׁנָא דְּשִׁימְשָׁא הִיא? דִּכְתִיב: ״הָאוֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח״. "ir haheres yéamér lea'hat", ma "ir haheres yéamér lee'hat"? kedimtargém rav yoséf: "karta devét chemech daatid lemi'harav", itamar dehi 'hada mineon. oumima de"ir haheres" lichana dechimcha hi? dikhtiv: "haomér la'heres velo yizra'h".
3. ״הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ״ – ״הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק״, אָמַר רַב הוּנָא: אֵלּוּ גָּלִיּוֹת שֶׁל בָּבֶל, שֶׁדַּעְתָּן מְיוּשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶן כְּבָנִים. ״וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ״ – אֵלּוּ גָּלִיּוֹת שֶׁל שְׁאָר אֲרָצוֹת, שֶׁאֵין דַּעְתָּן מְיוּשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶן כְּבָנוֹת. "havii vana méra'hok ouvnota miktsé haarets" – "havii vana méra'hok", amar rav houna: élou galiyot chel bavel, chedatan meouchevet aléhen kevanim. "ouvnota miktsé haarets" – élou galiyot chel chear aratsot, cheén datan meouchevet aléhen kevanot.
4. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר רַב יִצְחָק, אָמַר רַב חִסְדָּא, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: מִצּוֹר וְעַד קַרְטִיגְנֵי מַכִּירִין אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֶת אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וּמִצּוֹר כְּלַפֵּי מַעֲרָב וּמִקַּרְטִיגְנֵי כְּלַפֵּי מִזְרָח אֵין מַכִּירִין אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא אֶת אֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם. amar rabi aba bar rav yits'hak, amar rav 'hisda, veamri lah amar rav yeouda, amar rav: mitsor vead kartigné makirin et yisraél veet avihem chebachamayim, oumitsor kelapé maarav oumikartigné kelapé mizra'h én makirin et yisraél velo et avihen chebachamayim.
5. אֵיתִיבֵיהּ רַב שִׁימִי בַּר חִיָּיא לְרַב: ״מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְעַד מְבוֹאוֹ גָּדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם וּבְכׇל מָקוֹם מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמִי וּמִנְחָה טְהוֹרָה״. אֲמַר לֵיהּ: שִׁימִי אַתְּ?! דְּקָרוּ לֵיהּ אֱלָהָא דֵּאלָהָא. étivéh rav chimi bar 'hiya lerav: "mimizra'h chemech vead mevoo gadol chemi bagoyim ouvkhol makom mouktar mougach lichmi oumin'ha teora". amar léh: chimi ate?! dekarou léh elaha délaha.
6. ״בְּכׇל מָקוֹם מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמִי״ – בְּכׇל מָקוֹם סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה בְּכׇל מָקוֹם, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶן כְּאִילּוּ מַקְטִירִין וּמַגִּישִׁין לִשְׁמִי. "bekhol makom mouktar mougach lichmi" – bekhol makom salka datakh? amar rabi chemouél bar na'hmani amar rabi yonatan: élou talmidé 'hakhamim haoskim batora bekhol makom, maale ani aléhen keilou maktirin oumagichin lichmi.
7. ״וּמִנְחָה טְהוֹרָה״ – זֶה הַלּוֹמֵד תּוֹרָה בְּטָהֳרָה, נוֹשֵׂא אִשָּׁה וְאַחַר כָּךְ לוֹמֵד תּוֹרָה. "oumin'ha teora" – ze haloméd tora betahora, nosé icha vea'har kakh loméd tora.
8. ״שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת ה׳ כׇּל עַבְדֵי ה׳ הָעֹמְדִים בְּבֵית ה׳ בַּלֵּילוֹת״, מַאי ״בַּלֵּילוֹת״? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָעוֹסְקִים בְּתוֹרָה בַּלַּיְלָה, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶן הַכָּתוּב כְּאִילּוּ עֲסוּקִים בַּעֲבוֹדָה. "chir hamaalot hiné barkhou et h' kol avdé h' haomdim bevét h' balélot", ma "balélot"? amar rabi yo'hanan: élou talmidé 'hakhamim haoskim betora balayla, maale aléhen hakatouv keilou asoukim baavoda.
9. ״לְעוֹלָם זֹאת עַל יִשְׂרָאֵל״, אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: זֶה מִזְבֵּחַ בָּנוּי, וּמִיכָאֵל שַׂר הַגָּדוֹל עוֹמֵד וּמַקְרִיב עָלָיו קׇרְבָּן. "leolam zot al yisraél", amar rav gidél amar rav: ze mizbé'ha banou, oumikhaél sar hagadol oméd oumakriv ala korban.
10. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָעֲסוּקִין בְּהִלְכוֹת עֲבוֹדָה, מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִילּוּ נִבְנָה מִקְדָּשׁ בִּימֵיהֶם. verabi yo'hanan amar: élou talmidé 'hakhamim haasoukin behilkhot avoda, maale aléhem hakatouv keilou nivna mikdach biméhem.
11. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב ״זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם״ – כׇּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה כְּאִילּוּ הִקְרִיב עוֹלָה, מִנְחָה, חַטָּאת, וְאָשָׁם. amar réch lakich: ma dikhtiv "zot hatora laola lamin'ha vela'hatat velaacham" – kol haosék batora keilou hikriv ola, min'ha, 'hatat, veacham.
12. אָמַר רָבָא: הַאי ״לָעֹלָה לַמִּנְחָה״ – ״עֹלָה וּמִנְחָה״ מִיבְּעֵי לֵיהּ! אֶלָּא אָמַר רָבָא: כׇּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה אֵינוֹ צָרִיךְ לֹא עוֹלָה (וְלֹא חַטָּאת) וְלֹא מִנְחָה וְלֹא אָשָׁם. amar rava: ha "laola lamin'ha" – "ola oumin'ha" mibeé léh! ela amar rava: kol haosék batora éno tsarikh lo ola (velo 'hatat) velo min'ha velo acham.
13. אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מַאי דִּכְתִיב ״זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת״ וְ״זֹאת תּוֹרַת הָאָשָׁם״? כׇּל הָעוֹסֵק בְּתוֹרַת חַטָּאת – כְּאִילּוּ הִקְרִיב חַטָּאת, וְכׇל הָעוֹסֵק בְּתוֹרַת אָשָׁם – כְּאִילּוּ הִקְרִיב אָשָׁם. amar rabi yits'hak: ma dikhtiv "zot torat ha'hatat" ve"zot torat haacham"? kol haosék betorat 'hatat – keilou hikriv 'hatat, vekhol haosék betorat acham – keilou hikriv acham.
14. מַתְנִי׳ נֶאֱמַר בְּעוֹלַת בְּהֵמָה ״אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ״, וּבְעוֹלַת עוֹף ״אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ״, וּבְמִנְחָה ״אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ״, לוֹמַר לְךָ: אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּין לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם. matni' neemar beolat behéma "iche ré'ha ni'ho'ha", ouvolat of "iche ré'ha ni'ho'ha", ouvmin'ha "iche ré'ha ni'ho'ha", lomar lekha: e'had hamarbe vee'had hamamit, ouvilvad cheyekhavén libo lachamayim.
15. גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי זֵירָא: מַאי קְרָאָה? ״מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה יֹאכֵל״. gema' amar rabi zéra: ma keraa? "metouka chenat haovéd im meat veim harbé yokhél".
16. רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר, מֵהָכָא: ״בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה רַבּוּ אוֹכְלֶיהָ וּמַה כִּשְׁרוֹן לִבְעָלָיו״. rav ada bar ahava amar, méhakha: "birvot hatova rabou okhleha ouma kichron livala".
17. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי: בּוֹא וּרְאֵה מָה כְּתִיב בְּפָרָשַׁת קׇרְבָּנוֹת, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בָּהֶן לֹא ״אֵל״ וְלֹא ״אֱלֹהִים״, אֶלָּא ״ה׳״, שֶׁלֹּא לִיתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבַעַל דִּין לַחְלוֹק. tanya, amar rabi chimon ben aza: bo ouré ma ketiv befarachat korbanot, chelo neemar bahen lo "él" velo "elohim", ela "h'", chelo litén pit'hon pe levaal din la'hlok.
18. וְנֶאֱמַר בְּשׁוֹר הַגַּס ״אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ״, וּבְעוֹף הַדַּק ״אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ״, וּבְמִנְחָה ״אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ״, לוֹמַר לְךָ: אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּין אֶת לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם. veneemar bechor hagas "iche ré'ha ni'ho'ha", ouvof hadak "iche ré'ha ni'ho'ha", ouvmin'ha "iche ré'ha ni'ho'ha", lomar lekha: e'had hamarbe vee'had hamamit, ouvilvad cheyekhavén et libo lachamayim.
19. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר: לַאֲכִילָה הוּא צָרִיךְ, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ כִּי לִי תֵבֵל וּמְלֹאָהּ״, וְנֶאֱמַר: ״כִּי לִי כׇל חַיְתוֹ יָעַר בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי אָלֶף, יָדַעְתִּי כׇּל עוֹף הָרִים וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי״, ״הַאוֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִים וְדַם עַתּוּדִים אֶשְׁתֶּה״. vechema tomar: laakhila hou tsarikh, talmoud lomar: "im erav lo omar lakh ki li tévél oumloah", veneemar: "ki li khol 'hayto yaar behémot beharré alef, yadati kol of harim veziz sada imadi", "haokhal besar abirim vedam atoudim echte".
20. לֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם זִבְחוּ, כְּדֵי שֶׁתֹּאמַר ״אֶעֱשֶׂה רְצוֹנוֹ וְיַעֲשֶׂה רְצוֹנִי״. לֹא לִרְצוֹנִי אַתֶּם זוֹבְחִים, אֶלָּא לִרְצוֹנְכֶם אַתֶּם זוֹבְחִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ״. lo amarti alékhem ziv'hou, kedé chetomar "eese retsono veyaase retsoni". lo lirtsoni atem zov'him, ela lirtsonkhem atem zov'him, cheneemar: "lirtsonkhem tizba'houou".
21. דָּבָר אַחֵר: ״לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ״ – לִרְצוֹנְכֶם זִבְחוּ, לְדַעְתְּכֶם זִבְחוּ. davar a'hér: "lirtsonkhem tizba'houou" – lirtsonkhem ziv'hou, ledatekhem ziv'hou.
22. כְּדִבְעָא מִינֵּיהּ שְׁמוּאֵל מֵרַב הוּנָא: מִנַּיִן לַמִּתְעַסֵּק בַּקֳּדָשִׁים שֶׁהוּא פָּסוּל? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׁחַט אֶת בֶּן הַבָּקָר״, שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָה לְשֵׁם בֶּן בָּקָר. kediva minéh chemouél mérav houna: minayin lamitasék bakodachim cheou pasoul? cheneemar: "vecha'hat et ben habakar", chetehé che'hita lechém ben bakar.
23. אָמַר לוֹ: זוֹ בְּיָדֵינוּ הוּא, לְעַכֵּב מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לִרְצֹנְכֶם תִּזְבָּחֻהוּ״ – לְדַעְתְּכֶם זִבְחוּ. amar lo: zo beyadénou hou, leakév minayin? talmoud lomar: "lirtsonkhem tizba'houou" – ledatekhem ziv'hou.
24. הֲדַרַן עֲלָךְ הֲרֵי עָלַי עִשָּׂרוֹן, וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת מְנָחוֹת. hadaran alakh haré ala isaron, ouslika lah masekhet mena'hot.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Menachot
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)