Talmud Meilah, Chapitre 5 (ה) · Daf 16b à 19a

Daf 16b

1. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: אֲכִילַת שְׁרָצִים – לוֹקֶה עָלָיו בִּכְזַיִת. מַאי טַעְמָא? ׳אֲכִילָה׳ כְּתִיב בְּהוּ. amar rav yeouda, amar rav: akhilat cheratsim – loke ala bikhzayit. ma tama? 'akhila' ketiv beou.
2. וְהָתָנֵי רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חֲנִינָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: ״וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה לַטְּמֵאָה וּבֵין הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהֹר וְלֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי לָכֶם לְטַמֵּא״ – פָּתַח הַכָּתוּב בַּאֲכִילָה, וְסִיֵּים בְּטוּמְאָה. vehatané rabi yosé bar rabi 'hanina kaméh derabi yo'hanan: "vehivdaltem bén habehéma hatehora lateméa ouvén haof hatamé latahor velo techaketsou et nafchotékhem babehéma ouvaof ouvkhol acher tirmos haadama acher hivdalti lakhem letamé" – pata'h hakatouv baakhila, vesiyém betouma.
3. מָה טוּמְאָה בְּכַעֲדָשָׁה, אַף אֲכִילָה בְּכַעֲדָשָׁה. וְקַלְּסֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן, וְקַשְׁיָא לִדְרַב! ma touma bekhaadacha, af akhila bekhaadacha. vekaleséh rabi yo'hanan, vekachya lidrav!
4. לָא קַשְׁיָא: כָּאן – בְּמִיתָתָן, כָּאן – בְּחַיֵּיהֶן. la kachya: kan – bemitatan, kan – be'hayéhen.
5. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְהָא רַב אַמַּתְנִיתִין קָאֵי, וּמַתְנִיתִין ״כׇּל הַשְּׁרָצִים״ קָתָנֵי, אֲפִילּוּ בְּמִיתָתָן. לָאו דְּאִיכָּא פּוּרְתָּא מֵהַאי וּפוּרְתָּא מֵהַאי? אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף: הָהִיא דִּיּוּקָא דִּילָךְ הוּא. רַב – שְׁמַעְתָּא בְּעָלְמָא קָאָמַר. amar léh abayé: veha rav amatnitin kaé, oumatnitin "kol hacheratsim" katané, afilou bemitatan. la deika pourta méha oufourta méha? amar léh rav yoséf: hahi diyouka dilakh hou. rav – chemata bealma kaamar.
6. וְקַלְּסֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן. מֵיתִיבִי: הָאֵיבָרִין – אֵין לָהֶן שִׁיעוּר, אֲפִילּוּ פָּחוֹת מִכְּזַיִת נְבֵלָה וּפָחוֹת מִכַּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ – מְטַמְּאִין. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין לוֹקִין עֲלֵיהֶן אֶלָּא בִּכְזַיִת! vekaleséh rabi yo'hanan. métivi: haévarin – én lahen chiour, afilou pa'hot mikezayit nevéla oufa'hot mikaadacha min hacherets – metamein. veamar rabi yo'hanan: én lokin aléhen ela bikhzayit!
7. אָמַר רָבָא: בְּמוּבְדָּלִין דִּבֵּר הַכָּתוּב. amar rava: bemouvdalin dibér hakatouv.
8. אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לְרָבָא: אֶלָּא מֵעַתָּה, בְּהֵמָה נָמֵי, לִיפְלְגִי בֵּין מוּבְדֶּלֶת לְשֶׁאֵינָהּ מוּבְדֶּלֶת. amar léh rav ada bar ahava lerava: ela méata, behéma namé, liflegi bén mouvdelet lecheénah mouvdelet.

Daf 17a

1. אֲמַר לֵיהּ: כִּי קָא מַקֵּישׁ רַחֲמָנָא – לְבַל תְּשַׁקְּצוּ, אֲבָל לְשִׁיעוּרִין – לָא. amar léh: ki ka makéch ra'hamana – leval techaketsou, aval lechiourin – la.
2. מַתְנִי׳ דַּם הַשֶּׁרֶץ וְהַבָּשָׂר – מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. כְּלָל אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: כֹּל שֶׁטּוּמְאָתוֹ וְשִׁיעוּרוֹ שָׁוִין – מִצְטָרְפִין. matni' dam hacherets vehabasar – mitstarfin ze im ze. kelal amar rabi yeochoua: kol chetoumato vechiouro chavin – mitstarfin.
3. טוּמְאָתוֹ וְלֹא שִׁיעוּרוֹ, שִׁיעוּרוֹ וְלֹא טוּמְאָתוֹ, לֹא טוּמְאָתוֹ [וְלֹא] שִׁיעוּרוֹ – אֵין מִצְטָרְפִין. toumato velo chiouro, chiouro velo toumato, lo toumato [velo] chiouro – én mitstarfin.
4. גְּמָ׳ אָמַר רַב חָנִין אָמַר רַב זְעֵירָא, gema' amar rav 'hanin amar rav zeéra,
5. וְכֵן אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חֲנִינָא: ״הַטְּמֵאִין״ – מְלַמֵּד שֶׁהֵן מִצְטָרְפִין, וַאֲפִילּוּ שֶׁרֶץ וָשֶׁרֶץ, שֶׁרֶץ וָדָם, בֵּין מִשֵּׁם אֶחָד, בֵּין מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת! vekhén amar rabi yosé bar rabi 'hanina: "hateméin" – melaméd chehén mitstarfin, vaafilou cherets vacherets, cherets vadam, bén michém e'had, bén michené chémot!
6. אָמַר רַב יוֹסֵף: לָא קַשְׁיָא, כָּאן – בְּכוּלּוֹ. כָּאן – בְּמִקְצָתוֹ. amar rav yoséf: la kachya, kan – bekhoulo. kan – bemiktsato.
7. וּמְנָא תֵּימְרָא? מִדְּתַנְיָא: נִשְׁפַּךְ עַל הָרִצְפָּה וְהָיָה מְקוֹמָהּ קָטַפְרֵס, אִיהֵל עַל מִקְצָתוֹ – טָהוֹר, אִיהֵל עַל כּוּלּוֹ – טָמֵא. oumna témra? midetanya: nichpakh al haritspa vehaya mekomah katafrés, ihél al miktsato – taor, ihél al koulo – tamé.
8. מַאי ״מִקְצָתוֹ״? אִילֵּימָא מִקְצָת דָּם, וְהָא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא אָמַר רַבִּי: רְבִיעִית דָּם שֶׁהֵגִיס בָּהּ – טְהוֹרָה! ma "miktsato"? iléma miktsat dam, veha amar rabi 'hanina amar rabi: reviit dam chehégis bah – teora!
9. אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: כָּאן – בְּכוּלּוֹ, כָּאן – בְּמִקְצָתוֹ? שְׁמַע מִינַּהּ. ela la chema minah: kan – bekhoulo, kan – bemiktsato? chema minah.
10. שָׁאַל רַבִּי מַתְיָא בֶּן חָרָשׁ אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי בָּעִיר רוֹמִי: מִנַּיִן לְדַם שְׁרָצִים שֶׁהוּא טָמֵא? אֲמַר לֵיהּ: דְּאָמַר קְרָא: ״וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא״. chaal rabi matya ben 'harach et rabi chimon ben yo'ha bair romi: minayin ledam cheratsim cheou tamé? amar léh: deamar kera: "veze lakhem hatamé".
11. אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו: חֲכֵים לֵיהּ בֶּן יוֹחַאי. אָמַר לָהֶם: תַּלְמוּד עָרוּךְ בְּפִיו שֶׁל רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי יוֹסֵי. שֶׁפַּעַם אַחַת גָּזְרָה הַמַּלְכוּת גְּזֵרָה שֶׁלֹּא יִשְׁמְרוּ אֶת הַשַּׁבָּת, וְשֶׁלֹּא יָמוּלוּ אֶת בְּנֵיהֶם, וְשֶׁיִּבְעֲלוּ אֶת נִדּוֹת. amrou lo talmida: 'hakhém léh ben yo'ha. amar lahem: talmoud aroukh befi chel rabi elazar bar rabi yosé. chepaam a'hat gazra hamalkhout gezéra chelo yichmerou et hachabat, vechelo yamoulou et benéhem, vecheyivalou et nidot.
12. הָלַךְ רַבִּי רְאוּבֵן בֶּן אִיסְטְרוֹבָּלִי, וְסִיפֵּר קוֹמֵי, וְהָלַךְ וְיָשַׁב עִמָּהֶם. אָמַר לָהֶם: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹיֵב, יַעֲנִי אוֹ יַעֲשִׁיר? אָמְרוּ לוֹ: יַעֲנִי. אָמַר לָהֶם: אִם כֵּן, לֹא יַעֲשׂוּ מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיַּעֲנוּ! אָמְרוּ: טָבֵית אָמַר, לִיבְטַל, וּבִטְּלוּהָ. halakh rabi reouvén ben isterobali, vesipér komé, vehalakh veyachav imahem. amar lahem: mi cheyéch lo oyév, yaani o yaachir? amrou lo: yaani. amar lahem: im kén, lo yaasou melakha bachabat, kedé cheyaanou! amrou: tavét amar, livtal, ouvitelouha.
13. חָזַר וְאָמַר לָהֶם: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹיֵב, יַכְחִישׁ אוֹ יַבְרִיא? אָמְרוּ לוֹ: יַכְחִישׁ. אָמַר לָהֶם: אִם כֵּן, יָמוּלוּ בְּנֵיהֶם לִשְׁמוֹנָה יָמִים וְיַכְחִישׁוּ. אָמְרוּ: טָבֵית אָמַר, וּבִטְּלוּהָ. 'hazar veamar lahem: mi cheyéch lo oyév, yakh'hich o yavri? amrou lo: yakh'hich. amar lahem: im kén, yamoulou benéhem lichmona yamim veyakh'hichou. amrou: tavét amar, ouvitelouha.
14. חָזַר וְאָמַר לָהֶם: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אוֹיֵב, יִרְבֶּה אוֹ יִתְמַעֵט? אָמְרוּ לוֹ: יִתְמַעֵט. אִם כֵּן, לֹא יִבְעֲלוּ נִדּוֹת. אָמְרוּ: טָבֵית אָמַר, וּבִטְּלוּהָ. 'hazar veamar lahem: mi cheyéch lo oyév, yirbe o yitmaét? amrou lo: yitmaét. im kén, lo yivalou nidot. amrou: tavét amar, ouvitelouha.
15. הִכִּירוּ בּוֹ שֶׁהוּא יְהוּדִי, הֶחֱזִירוּם. אָמְרוּ: מִי יֵלֵךְ וִיבַטֵּל הַגְּזֵרוֹת? hikirou bo cheou yeoudi, he'heziroum. amrou: mi yélékh vivatél hagezérot?

Daf 17b

1. יֵלֵךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, שֶׁהוּא מְלוּמָּד בְּנִסִּים. וְאַחֲרָיו מִי יֵלֵךְ? רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי יוֹסֵי. yélékh rabi chimon ben yo'ha, cheou meloumad benisim. vea'hara mi yélékh? rabi elazar bar rabi yosé.
2. אָמַר לָהֶם רַבִּי יוֹסֵי: וְאִילּוּ הָיָה אַבָּא חֲלַפְתָּא קַיָּים, יְכוֹלִין אַתֶּם לוֹמַר לוֹ: תֵּן בִּנְךָ לַהֲרִיגָה? אָמַר לָהֶם ר׳ שִׁמְעוֹן: אִילּוּ הָיָה יוֹחַאי אַבָּא קַיָּים, יְכוֹלִין אַתֶּם לוֹמַר לוֹ: תֵּן בִּנְךָ לַהֲרִיגָה? amar lahem rabi yosé: veilou haya aba 'halafta kayam, yekholin atem lomar lo: tén binkha lahariga? amar lahem r' chimon: ilou haya yo'ha aba kayam, yekholin atem lomar lo: tén binkha lahariga?
3. אֲמַר לְהוּ רַבִּי יוֹסֵי: אֲנָא אָזְלִין, דִּלְמָא עָנֵישׁ לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּקָא מִסְתְּפֵינָא. קַבֵּיל עֲלֵיהּ דְּלָא לִיעְנְשֵׁיהּ. אֲפִילּוּ הָכִי, עַנְשֵׁיהּ. amar leou rabi yosé: ana azlin, dilma anéch léh rabi chimon, deka misteféna. kabél aléh dela linechéh. afilou hakhi, anchéh.
4. כְּשֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, נִשְׁאֲלָה שְׁאֵלָה זוֹ בִּפְנֵיהֶם: מִנַּיִן לְדַם הַשֶּׁרֶץ שֶׁהוּא טָמֵא? עִקֵּם פִּיו רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי יוֹסֵי, וְאָמַר: ״וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא״. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן: מֵעֲקִימַת שְׂפָתֶיךָ אַתָּה נִיכָּר שֶׁתַּלְמִיד חָכָם אַתָּה, אַל יַחְזוֹר הַבֵּן אֵצֶל אָבִיו. kechehaou mehalekhin baderekh, nichala cheéla zo bifnéhem: minayin ledam hacherets cheou tamé? ikém pi rabi elazar bar rabi yosé, veamar: "veze lakhem hatamé". amar léh rabi chimon: méakimat sefatekha ata nikar chetalmid 'hakham ata, al ya'hzor habén étsel avi.
5. יָצָא לִקְרָאתוֹ בֶּן תְּמַלְיוֹן: רְצוֹנְכֶם אָבוֹא עִמָּכֶם? בָּכָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: מַה שִּׁפְחָה שֶׁל בֵּית אַבָּא, נִזְדַּמֵּן לָהּ מַלְאָךְ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וַאֲנִי, לֹא פַּעַם אַחַת? יָבֹא הַנֵּס מִכׇּל מָקוֹם. yatsa likrato ben temalon: retsonkhem avo imakhem? bakha rabi chimon veamar: ma chif'ha chel bét aba, nizdamén lah malakh chaloch peamim. vaani, lo paam a'hat? yavo hanés mikol makom.
6. קְדֵים הוּא, עַל בִּבְרַתֵּיהּ דְּקֵיסָר. כִּי מְטָא הָתָם, אָמַר: בֶּן תְּמַלְיוֹן, צֵא! בֶּן תְּמַלְיוֹן, צֵא! וְכֵיוָן דִּקְרוֹ לֵיהּ, נְפַק אֲזַל. אֲמַר לְהוֹן: שְׁאִילוּ כׇּל מָה דְּאִית לְכוֹן לְמִישְׁאַל. וְעַיְּילִינְהוּ לְגִנְזֵיהּ לִשְׁקוֹל כֹּל דְּבָעוּ. אַשְׁכַּחוּ הָהוּא אִיגְּרָא, שַׁקְלוּהָ וּקְרָעוּהָ. kedém hou, al bivratéh dekésar. ki meta hatam, amar: ben temalon, tsé! ben temalon, tsé! vekhévan dikro léh, nefak azal. amar leon: cheilou kol ma deit lekhon lemichal. veayelinou leginzéh lichkol kol devaou. achka'hou haou igera, chaklouha oukraouha.
7. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי יוֹסֵי: אֲנִי רְאִיתִיהָ בָּעִיר רוֹמִי, וַהֲווֹ עָלֶיהָ כַּמָּה טִיפֵּי דָמִים. vehaynou deamar rabi elazar bar rabi yosé: ani reitiha bair romi, vahao aleha kama tipé damim.
8. מַתְנִי׳ הַפִּיגּוּל וְהַנּוֹתָר – אֵין מִצְטָרְפִין, מִפְּנֵי שֶׁהֵן שְׁנֵי שֵׁמוֹת. הַשֶּׁרֶץ וְהַנְּבֵלָה, וְכֵן הַנְּבֵלָה וּבְשַׂר הַמֵּת – אֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לְטַמֵּא, אֲפִילּוּ בַּקַּל שֶׁבִּשְׁנֵיהֶן. matni' hapigoul vehanotar – én mitstarfin, mipené chehén chené chémot. hacherets vehanevéla, vekhén hanevéla ouvsar hamét – én mitstarfin ze im ze letamé, afilou bakal chebichnéhen.
9. גְּמָ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְטוּמְאַת הַיָּדַיִם, דְּמִדְּרַבָּנַן הִיא. אֲבָל לְעִנְיַן אֲכִילָה – מִצְטָרְפִין. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: ״לֹא יֵאָכֵל כִּי קֹדֶשׁ הוּא״ – כֹּל שֶׁבַּקֹּדֶשׁ פָּסוּל, בָּא הַכָּתוּב לִיתֵּן לֹא תַעֲשֶׂה עַל אֲכִילָתוֹ. gema' amar rav yeouda amar chemouél: lo chanou ela letoumat hayadayim, demiderabanan hi. aval leinyan akhila – mitstarfin. detanya, rabi eliezer omér: "lo yéakhél ki kodech hou" – kol chebakodech pasoul, ba hakatouv litén lo taase al akhilato.
10. מַתְנִי׳ הָאוֹכֶל שֶׁנִּטְמָא בְּאַב הַטּוּמְאָה, וְשֶׁנִּטְמָא בִּוְלַד הַטּוּמְאָה – מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לְטַמֵּא בַּקַּל שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם. כׇּל הָאוֹכָלִים מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לִפְסוֹל הַגְּוִיָּיה כְּבַחֲצִי פְרָס. matni' haokhel chenitma beav hatouma, vechenitma bivlad hatouma – mitstarfin ze im ze letamé bakal chebichnéhem. kol haokhalim mitstarfin ze im ze lifsol hageviya keva'hatsi feras.
11. כְּבִמְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת לְעֵירוּב, וּכְבֵיצָה לְטַמֵּא טוּמְאַת אוֹכָלִין, וְכִגְרוֹגֶרֶת לְהוֹצָאַת שַׁבָּת, וּכְכוֹתֶבֶת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. כׇּל הַמַּשְׁקִין מִצְטָרְפִין זוֹ עִם זוֹ לִפְסוֹל אֶת הַגְּוִיָּיה בִּרְבִיעִית, וְכִמְלֹא לוּגְמָא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. kevimzon cheté seoudot leérouv, oukhvétsa letamé toumat okhalin, vekhigrogeret leotsaat chabat, oukhkhotevet beom hakipourim. kol hamachkin mitstarfin zo im zo lifsol et hageviya birviit, vekhimlo lougma beom hakipourim.
12. גְּמָ׳ תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָה טַעַם? שֶׁאֶפְשָׁר לַשֵּׁנִי שֶׁיֵּעָשֶׂה רִאשׁוֹן. וּמִי קָא עָבֵיד שֵׁנִי רִאשׁוֹן? הָא לָא אֶפְשָׁר! gema' tanya, rabi chimon omér: ma taam? cheefchar lachéni cheyéase richon. oumi ka avéd chéni richon? ha la efchar!
13. אָמַר רָבָא, הָכִי קָאָמַר: מִי גָּרַם לַשֵּׁנִי? לָאו רִאשׁוֹן?! רַב אָשֵׁי אָמַר: רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, לְגַבֵּי שְׁלִישִׁי – בְּנֵי חֲדָא בִּיקְתָּא אִינּוּן. amar rava, hakhi kaamar: mi garam lachéni? la richon?! rav aché amar: richon vechéni, legabé chelichi – bené 'hada bikta inoun.

Daf 18a

1. מַתְנִי׳ הָעׇרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם – מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין מִצְטָרְפִין. matni' haorla vekhilé hakerem – mitstarfin ze im ze. rabi chimon omér: én mitstarfin.
2. גְּמָ׳ וּמִי צָרִיךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן לְצָרוֹפֵי? וְהָתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כׇּל שֶׁהוּא לְמַכּוֹת? תְּנִי: אֵין צְרִיכִין לְצָרֵף. gema' oumi tsarikh rabi chimon letsarofé? vehatanya, rabi chimon omér: kol cheou lemakot? teni: én tserikhin letsaréf.
3. מַתְנִי׳ הַבֶּגֶד וְהַשַּׂק, הַשַּׂק וְהָעוֹר, הָעוֹר וְהַמַּפָּץ – כּוּלָּן מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. matni' habeged vehasak, hasak vehaor, haor vehamapats – koulan mitstarfin ze im ze.
4. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מָה טַעַם? מִפְּנֵי שֶׁהֵן רְאוּיִן לִיטָּמֵא בְּמוֹשָׁב. amar rabi chimon: ma taam? mipené chehén reouyin litamé bemochav.
5. גְּמָ׳ תָּנָא: קִיצַּע מִכּוּלָּן שְׁלֹשָׁה, וְעָשָׂה מֵהֶן בֶּגֶד לְמִשְׁכָּב – שְׁלֹשָׁה, לְמוֹשָׁב – טֶפַח, לַאֲחִיזָה – כׇּל שֶׁהוּ. gema' tana: kitsa mikoulan chelocha, veasa méhen beged lemichkav – chelocha, lemochav – tefa'h, laa'hiza – kol cheou.
6. מַאי לַאֲחִיזָה? אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, אָמַר רַבִּי יַנַּאי: שֶׁכֵּן עוֹמֵד לְנַוְולָה. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: הוֹאִיל וְרָאוּי לְקוֹצְצֵי תְאֵנִים. ma laa'hiza? amar réch lakich, amar rabi yana: chekén oméd lenavla. bematnita tana: hoil veraou lekotstsé teénim.
7. הַדְרָן עֲלָךְ קׇדְשֵׁי מִזְבֵּחַ hadran alakh kodché mizbé'ha
8. הַנֶּהֱנֶה מִן הַהֶקְדֵּשׁ שָׁוֶה פְּרוּטָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פָּגַם – מָעַל, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: כׇּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פְּגָם – לֹא מָעַל, עַד שֶׁיִּפְגּוֹם. וְשֶׁאֵין בּוֹ פְּגָם, כֵּיוָן שֶׁנֶּהֱנָה – מָעַל. hanehene min hahekdéch chave perouta, af al pi chelo pagam – maal, divré rabi akiva. va'hakhamim omrim: kol davar cheyéch bo pegam – lo maal, ad cheyifgom. vecheén bo pegam, kévan chenehena – maal.
9. כֵּיצַד? נָתְנָה קַטְלָא בְּצַוָּארָהּ, טַבַּעַת בְּיָדָהּ, שָׁתָה בְּכוֹס שֶׁל זָהָב, כֵּיוָן שֶׁנֶּהֱנָה – מָעַל. לָבַשׁ בְּחָלוּק, כִּסָּה בְּטַלִּית, בִּיקַּע בְּקַרְדּוֹם – לֹא מָעַל עַד שֶׁיִּפְגּוֹם. kétsad? natna katla betsavarah, tabaat beyadah, chata bekhos chel zahav, kévan chenehena – maal. lavach be'halouk, kisa betalit, bika bekardom – lo maal ad cheyifgom.
10. הַנֶּהֱנֶה מִן הַחַטָּאת, כְּשֶׁהִיא חַיָּה – לֹא מָעַל, עַד שֶׁיִּפְגּוֹם. כְּשֶׁהִיא מֵתָה, כֵּיוָן שֶׁנֶּהֱנָה – מָעַל. hanehene min ha'hatat, kechehi 'haya – lo maal, ad cheyifgom. kechehi méta, kévan chenehena – maal.
11. גְּמָ׳: תָּנָא: מוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא לַחֲכָמִים בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פְּגָם. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי?! gema': tana: mode rabi akiva la'hakhamim bedavar cheyéch bo pegam. bema ka mipalgi?!
12. אָמַר רָבָא: בִּלְבוּשׁ מְצִיעָאָה, וּמַלְמְלָא. amar rava: bilvouch metsiaa, oumalmela.
13. תָּנוּ רַבָּנַן: ״נֶפֶשׁ״ – אֶחָד הַיָּחִיד, וְאֶחָד הַנָּשִׂיא, וְאֶחָד הַמָּשִׁיחַ. tanou rabanan: "nefech" – e'had haya'hid, vee'had hanasi, vee'had hamachi'ha.
14. ״כִּי תִמְעֹל מַעַל״, אֵין ״מַעַל״ אֶלָּא שִׁנּוּי, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מַעַל״, וְאוֹמֵר: ״וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי "ki timol maal", én "maal" ela chinou, vekhén hou omér: "ich ich ki tiste ichto oumaala vo maal", veomér: "vayimalou bélohé

Daf 18b

1. אֲבֹתֵיהֶם וַיִּזְנוּ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים״. avotéhem vayiznou a'haré habealim".
2. יָכוֹל פָּגַם וְלֹא נֶהֱנָה, אוֹ נֶהֱנָה וְלֹא פָּגַם, yakhol pagam velo nehena, o nehena velo pagam,
3. וּבִמְחוּבָּר לַקַּרְקַע, וּבְשָׁלִיחַ שֶׁעָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ? ouvim'houbar lakarka, ouvchali'ha cheasa cheli'houto?
4. תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְחָטְאָה״. נֶאֱמַר: ״חֵטְא״ בִּתְרוּמָה, וְנֶאֱמַר: ״חֵטְא״ בִּמְעִילָה. talmoud lomar "ve'hata". neemar: "'hét" bitrouma, veneemar: "'hét" bimila.
5. מָה ״חֵטְא״ הָאָמוּר בִּתְרוּמָה, פּוֹגֵם וְנֶהֱנֶה, וּמִי שֶׁפָּגַם נֶהֱנֶה, וּבַדָּבָר שֶׁפּוֹגֵם בּוֹ נֶהֱנֶה, וּפְגִימָתוֹ וַהֲנָאָתוֹ כְּאֶחָד, וּבְתָלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע, וּבְשָׁלִיחַ שֶׁעָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ – ma "'hét" haamour bitrouma, pogém venehene, oumi chepagam nehene, ouvadavar chepogém bo nehene, oufgimato vahanaato kee'had, ouvtalouch min hakarka, ouvchali'ha cheasa cheli'houto –
6. אַף ״חֵטְא״ הָאָמוּר בִּמְעִילָה, פּוֹגֵם וְנֶהֱנֶה, וּמִי שֶׁפָּגַם נֶהֱנֶה, וּבַדָּבָר שֶׁפּוֹגֵם בּוֹ נֶהֱנֶה, וּפְגִימָתוֹ וַהֲנָאָתוֹ כְּאֶחָד, וּבְתָלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע, וּבְשָׁלִיחַ שֶׁעָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ. af "'hét" haamour bimila, pogém venehene, oumi chepagam nehene, ouvadavar chepogém bo nehene, oufgimato vahanaato kee'had, ouvtalouch min hakarka, ouvchali'ha cheasa cheli'houto.
7. אֵין לִי אֶלָּא אוֹכֵל, וְנֶהֱנֶה בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ פְּגָם, מִנַּיִן? én li ela okhél, venehene bedavar cheén bo pegam, minayin?
8. אֲכִילָתוֹ וַאֲכִילַת חֲבֵרוֹ, הֲנָיָיתוֹ וַהֲנָיַית חֲבֵרוֹ, הֲנָאָתוֹ וַאֲכִילַת חֲבֵרוֹ, אֲכִילָתוֹ וַהֲנָיַית חֲבֵרוֹ שֶׁמִּצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, אֲפִילּוּ לִזְמַן מְרוּבֶּה, מִנַּיִן? akhilato vaakhilat 'havéro, hanayato vahanayat 'havéro, hanaato vaakhilat 'havéro, akhilato vahanayat 'havéro chemitstarfin ze im ze, afilou lizman meroube, minayin?
9. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תִּמְעֹל מַעַל״ – מִכׇּל מָקוֹם. talmoud lomar: "timol maal" – mikol makom.
10. אִי מָה ״חֵטְא״ הָאָמוּר בִּתְרוּמָה – לֹא צֵירַף שְׁתֵּי אֲכִילוֹת כְּאֶחָד, אַף ״חֵטְא״ הָאָמוּר בִּמְעִילָה – לֹא צֵירַף שְׁתֵּי אֲכִילוֹת כְּאַחַד. מִנַּיִן אָכַל הַיּוֹם וְאָכַל לְמָחָר, וַאֲפִילּוּ לִזְמַן מְרוּבֶּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תִּמְעֹל מַעַל״ – מִכׇּל מָקוֹם. i ma "'hét" haamour bitrouma – lo tséraf cheté akhilot kee'had, af "'hét" haamour bimila – lo tséraf cheté akhilot kea'had. minayin akhal hayom veakhal lema'har, vaafilou lizman meroube? talmoud lomar: "timol maal" – mikol makom.
11. אִי מָה ״חֵטְא״ הָאָמוּר בִּתְרוּמָה – פְּגִימָתוֹ וַהֲנָאָתוֹ כְּאֶחָד, מִנַּיִן לַאֲכִילָתוֹ וַאֲכִילַת חֲבֵרוֹ? וַאֲפִילּוּ מִכָּאן וְעַד שָׁלֹשׁ שָׁנִים, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תִּמְעֹל מַעַל״ – מִכׇּל מָקוֹם. i ma "'hét" haamour bitrouma – pegimato vahanaato kee'had, minayin laakhilato vaakhilat 'havéro? vaafilou mikan vead chaloch chanim, minayin? talmoud lomar: "timol maal" – mikol makom.
12. אִי מָה ״חֵטְא״ הָאָמוּר בִּתְרוּמָה i ma "'hét" haamour bitrouma

Daf 19a

1. – עֵד שֶׁיֵּצֵא מִן הַקֹּדֶשׁ לַחוֹל. – éd cheyétsé min hakodech la'hol.
2. מִן הַקֹּדֶשׁ לַקֹּדֶשׁ, כְּגוֹן: לָקַח קִינֵּי זָבִים, וְקִינֵּי זָבוֹת, וְקִינֵּי יוֹלְדוֹת, min hakodech lakodech, kegon: laka'h kiné zavim, vekiné zavot, vekiné yoldot,
3. וְשָׁקַל שִׁקְלוֹ, וְהֵבִיא חַטָּאתוֹ וַאֲשָׁמוֹ מִן הַהֶקְדֵּשׁ – כֵּיוָן שֶׁהוֹצִיא – מָעַל, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיִּזְרוֹק הַדָּם. מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תִּמְעֹל מַעַל״ – מִכׇּל מָקוֹם. vechakal chiklo, vehévi 'hatato vaachamo min hahekdéch – kévan cheotsi – maal, divré rabi chimon. rabi yeouda omér: ad cheyizrok hadam. minayin? talmoud lomar: "timol maal" – mikol makom.
4. אָמַר מָר: ״נֶפֶשׁ״ – אֶחָד הַיָּחִיד וְאֶחָד הַנָּשִׂיא וְאֶחָד הַמָּשׁוּחַ בַּמַּשְׁמָע. שֶׁיָּכוֹל, מַאי? פְּשִׁיטָא, ״נֶפֶשׁ״ כְּתִיב! amar mar: "nefech" – e'had haya'hid vee'had hanasi vee'had hamachou'ha bamachma. cheyakhol, ma? pechita, "nefech" ketiv!
5. מַהוּ דְּתֵימָא, אָמַר רַחֲמָנָא ״וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר״, וְהַאי לָאו ״זָר״ הוּא, דְּהָא אִימְּשַׁח בְּגַוֵּויהּ, קָא מַשְׁמַע לַן. maou detéma, amar ra'hamana "vaacher yitén mimenou al zar", veha la "zar" hou, deha imecha'h begavéh, ka machma lan.
6. וְאַקְּשַׁהּ רַחֲמָנָא לְסוֹטָה, וְלַעֲבוֹדָה זָרָה, וְלִתְרוּמָה. לְסוֹטָה, דְּאַף עַל גַּב דְּלֹא פָּגַם, גַּבֵּי הֶקְדֵּשׁ נָמֵי, נָתְנָה טַבַּעַת בְּיָדָהּ – מָעֲלָה. veakechah ra'hamana lesota, velaavoda zara, velitrouma. lesota, deaf al gav delo pagam, gabé hekdéch namé, natna tabaat beyadah – maala.
7. כִּי אַקְּשַׁהּ רַחֲמָנָא לַעֲבוֹדָה זָרָה, דְּעַד דְּאִית בַּהּ שִׁינּוּי, גַּבֵּי הֶקְדֵּשׁ נָמֵי, עַד דְּבִיקַּע בְּקַרְדּוֹם, וְיִפְגֹּם וּפָגוּם. ki akechah ra'hamana laavoda zara, dead deit bah chinou, gabé hekdéch namé, ad devika bekardom, veyifgom oufagoum.
8. אַקְּשַׁהּ רַחֲמָנָא לִתְרוּמָה: מָה תְּרוּמָה, ״כִּי יֹאכַל״ – פְּרָט לְמַזִּיק, גַּבֵּי הֶקְדֵּשׁ נָמֵי – כֹּל דְּבַר אֲכִילָה, כִּי מַזֵּיק לֵיהּ – פָּטוּר. akechah ra'hamana litrouma: ma terouma, "ki yokhal" – perat lemazik, gabé hekdéch namé – kol devar akhila, ki mazék léh – patour.
9. כֵּיצַד? נָתְנָה קַטְלָא כּוּ׳. אֲמַר לֵיהּ רַב כָּהֲנָא לְרַב זְבִיד: וְדַהֲבָא לָאו בַּר אִיפְּגוֹמֵי הוּא? וְהָא דַּהֲבָא דְּכַלְּתֵיהּ דְּנוּן, לְהֵיכָא אֲזַל? kétsad? natna katla kou'. amar léh rav kahana lerav zevid: vedahava la bar ipegomé hou? veha dahava dekhaletéh denoun, lehékha azal?
10. אֲמַר לֵיהּ: דִּלְמָא, דַּהֲבָא דְּרָמְיָין כַּלָּתָיךְ הוּא. וְעוֹד: נְהִי דְּלָא אִיכָּא נֶהֱנָה וּפָגַם לְאַלְתַּר, לְעוֹלָם מִי לָא אִיכָּא פְּגִימָה? amar léh: dilma, dahava deramyan kalatakh hou. veod: nehi dela ika nehena oufagam lealtar, leolam mi la ika pegima?
11. הַנֶּהֱנֶה מִן הַחַטָּאת וְכוּ׳. מִכְּדֵי אִי בִּבְהֵמָה תְּמִימָה, הַיְינוּ כּוֹס שֶׁל זָהָב! אָמַר רַב פָּפָּא: בְּבַעֲלַת מוּם עָסְקִינַן. hanehene min ha'hatat vekhou'. mikedé i bivhéma temima, haynou kos chel zahav! amar rav papa: bevaalat moum askinan.

Aller plus loin

• Tous les chapitres de Meilah
• Bibliothèque (Tehilim, Michna, Talmud, Tanakh)